מאסימו וינלי

‫וימנאליסימו‬ ‫עיצוב הוא אחד‬

‫עיצוב הוא אחד‬ ‫מאסימו וינלי‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬סתו אקסנפלד‬ ‫עיצוב‪ :‬מאי הלוי‬

‫במדור ״הצעת אות״‪ ,‬טור שפורסם בהד הדפוס‪ ,‬בטאון‬ ‫\"אם אתה יכול לעצב דבר אחד‪,‬‬ ‫ההסתדרות של פועלי הדפוס בארץ ישראל‪ ,‬הצביע‬ ‫אתה יכול לעצב הכל\"‬ ‫דוד אלקינד על אחד העקרונות הבסיסיים המשפיעים‬ ‫א גונן‪ ,‬רבקה‪ )1970( .‬תולדות הכתב העברי‪.‬‬ ‫על צורתו של כתב‪ :‬״בצורתה של האות העברית חל‬ ‫ירושלים‪ :‬משרד החינוך והתרבות ‪ -‬המרכזיות‬ ‫בתקופה מסוימת ‪ -‬לאחר המצאת הדפוס ‪ -‬שיבוש‪,‬‬ ‫הפדגוגיות; מוזיאון ישראל אגף החינוך‪ .‬עמ׳ ‪.8‬‬ ‫אשר נגרם על ידי ניתוק הקשר בין האות הקורסיבית‬ ‫ב שם‪ ,‬עמ׳ ‪.31‬‬ ‫והאות המרובעת; צורתה של זו האחרונה נקבעה מאז‬ ‫והלאה לא על ידי כלי כתיבה מסוים‪ - ,‬כגון קולמוס‪,‬‬ ‫עט או ציפורן‪ - ,‬אלא על ידי כלים לחיטוב בעץ וחריטה‬ ‫במתכת וקיבלה צורה בלתי‪-‬תלויה בתנועות הכתיבה‪.‬״‬ ‫אלקינד מדגיש בדבריו כיצד משפיעים כלי הכתיבה‪,‬‬ ‫המצע עליו כותבים‪ ,‬החומר ותנועת היד של הכותב‬ ‫על צורת האות‪.‬‬ ‫בהקדמה לספרם כתב אמנותי עברי (‪ )1951‬מסבירים‬ ‫ל‪.‬פ טובי‪ ,‬גרד רוטשילד וזאב ליפמן את שטען אלקינד‬ ‫ומפרטים‪ :‬״בציפורן עגולה אפשר לשרטט קווים בעלי‬ ‫עובי אחד בלבד‪ ,‬אפקיים‪ ,‬זקופים ומקושתים‪ .‬בציפורן‬ ‫הקטועה אפשר לשרטט קווים בעלי עובי שונה; הדבר‬ ‫תלוי באופן החזקת הציפורן או ליתר דיוק‪ :‬בזווית שבה‬ ‫מניחים אותה על הנייר״‪ .‬במאה ה‪ 18-‬לפני הספירה היו‬ ‫אלה מקלות בעלי ראשים מחודדים שהוטבעו בלוחות‬ ‫טין לחים שהתייבשו בשמש ויצרו את סגנון הכתב‬ ‫שנוהגים לכנותו היום כתב היתדות‪ .‬א‬ ‫ובתקופת הבית הראשון האות העברית הולכת ונעשית‬ ‫רהוטה יותר משום שהרבו לכתוב בדיו ומיעטו לחקוק‬ ‫כתובות באבן‪ .‬ב‬ ‫אזכור לקשר ההדוק שבין כתב לכלי כתיבה‪ ,‬ניתן‬ ‫היה לאתר השנה דווקא בתערוכות של המחלקות‬ ‫לעיצוב תעשייתי של שנקר ושל המכון הטכנולוגי חולון‪,‬‬ ‫באמצעות שלושה פרויקטים שעסקו בעיפרון‪ ,‬עופרת‬ ‫ודיו‪ .‬העיסוק בכלי כתיבה ובחומרים המרכיבים אותם‬ ‫אינו מובן מאליו בתקופה שבה פעולת הכתיבה הומרה‬ ‫בהקשה‪ ,‬ותוכנות גרפיות‪ ,‬הזמינות לכל דורש‪ ,‬יכולות‬ ‫לדמות כמעט כל כלי שנרצה‪.‬‬

‫\"אם תעשה את זה נכון‪,‬‬ ‫פרויקט הגמר של עופרה אוברמן‪ ,‬קו‪ ,‬תנועה‪ ,‬צורה‬ ‫זה ישרוד לנצח\"‬ ‫מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון עסק בעיפרון‪.‬‬ ‫אוברמן בחנה כיצד משמש העיפרון בתחום מוגדר ‪-‬‬ ‫ציור‪ ,‬ויצרה סדרה של שישה אובייקטים המשלבים בין‬ ‫עופרת ועץ‪ .‬עיצוב כל אחד מהכלים‪ ,‬מסבירה אוברמן‪,‬‬ ‫מאפשר הן אחיזה והן חווית צביעה שונה‪ ,‬כמו הגדלת‬ ‫חוד העופרת של העיפרון והלבשתו כהמשך ישיר של‬ ‫האצבע‪ .‬אין זו הפעם הראשונה שבה בוחנת אוברמן‬ ‫את הקשר בין צורת כלי הכתיבה והתוצר הגרפי‪.‬‬ ‫במהלך לימודיה הבינה כי בעולם הציור קיים מגוון רחב‬ ‫של שיטות וכלים אולם דווקא השימוש בעיפרון מוגבל‬ ‫יחסית‪ ,‬שכן הרישום עמו דורש עבודה מדויקת ומוקפדת‬ ‫יותר‪ .‬לכן בחרה לעצב את ‪ - Brusketches‬סדרה‬ ‫של עפרות המעוצבות במבנה של מברשת‪ .‬עיצוב‬ ‫המאפשר לצייר להשתמש בעיפרון בצורה מגוונת וליצור‬ ‫מרקמים שונים בעוביים שונים‪.‬‬ ‫גם קרן דהן‪ ,‬מהמחלקה לעיצוב תעשייתי מהמכון‬ ‫הטכנולוגי חולון‪ ,‬בחרה את העיפרון כמושא מחקר‪ .‬אם‬ ‫אוברמן קשרה בין העיפרון ובין עולם הציור הרי שדהן‬ ‫בוחרת לקשור בין הגרפיט המצויה בליבת העיפרון‬ ‫ותחום הקרמיקה‪ .‬חיבור שהוביל ליצירת עפרונות‬ ‫שמשמרים את מרכיבי העיפרון הקלאסיים‪ ,‬אך בה בעת‬ ‫מציעים אלטרנטיבה לצורת הגרפיט ויוצרים פעולת‬ ‫כתיבה ייחודית‪ ,‬כמו עיפרון הבנוי מבחינה מורפולוגית‬ ‫כסכין יפנית‪ :‬ידית אחיזה עשויה עץ ועופרת המעוצבת‬ ‫כלהב דק ‪ -‬השילוב בין השניים משפיע גם על אופי הקו‬ ‫שמשרטט כל אחד מהכלים‪.‬‬ ‫אם בחולון התמקדו בעופרת‪ ,‬הרי שבשנקר‪ ,‬בחר ינאי‬ ‫נבון להקדיש את פרויקט הגמר לדיו‪ .‬את נבון מעסיקה‬ ‫התנהגותו של הדיו בתוך כלי הכתיבה‪ :‬הזרימה שלו‬ ‫ממתקן המילוי (הריפיל) ועד למצבו הנייח בתוך הכלי‪.‬‬ ‫אף על פי שהוא הגיע לתוצר הסופי ‪ -‬מיכל בצורת‬ ‫כדורית שיכול להכיל שני סוגים של דיו‪ ,‬דווקא המחקר‬ ‫החומרי והחיפוש שהוא מציג בתערוכה מדגימים‬

‫את האפשרויות הבלתי מוגבלות הגלומות בחומר‪ :‬כמו‬ ‫\"חייו של מעצב הם מלחמה‬ ‫אכסון הדיו במספר מכלים המעוצבים כקוביות קטנות‪.‬‬ ‫כנגד הכיעור\"‬ ‫גם עבור נבון‪ ,‬אין זו הפעם הראשונה שהוא עוסק בקשר‬ ‫שבין הפעולה‪ ,‬הכלי‪ ,‬המצע והחומר המשמשים את‬ ‫הכותב‪ .‬כבר בשנה ב׳ יצר את ‪ - Vandal hammer‬כלי‬ ‫ליצירת אמנות רחוב‪ .‬הדף‪ ,‬מצע הכתיבה הסולידי‪ ,‬הומר‬ ‫בקיר גדול ממדים‪ ,‬הצינור החלול שמכיל את חומר‬ ‫הכתיבה הומר לפטיש והדיו הפך לצנצנות צבע שבירות‬ ‫שמנותצות על גבי הקיר ויוצרות כתם ‪ -‬כלי כתיבה‬ ‫לשימוש חד פעמי‪.‬‬ ‫הקישור שעושים הסטודנטים ‪ -‬בין דו לתלת‪ ,‬בין מסורת‬ ‫לטכנולוגיה ובין חזותי לתעשייתי ‪ -‬מחבר באופן לא‬ ‫מודע בין עיצוב תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי‪ .‬שני‬ ‫תחומים שהמערכת הפדגוגית‪ ,‬המכשירה מעצבים‪,‬‬ ‫מתעקשת כל כך להפריד ביניהם‪ ,‬בשם הרצון להנחיל‬ ‫לסטודנטים מיומנויות ומומחיות בתחום מסוים‪ .‬אולם‬ ‫העובדה שבשלושת הפרויקטים בחרו הסטודנטים‬ ‫להדגים את התוצר של כלי הכתיבה באמצעות קווים‬ ‫אמורפיים‪ ,‬שמקורם בתחום הציור המופשט ‪ -‬ולא‬ ‫באמצעות אותיות‪ ,‬מדגישה בעיקר את הניתוק בין‬ ‫התחומים‪ .‬שכן‪ ,‬דרך עיניים ״דו ממדיות״ כל אחד‬ ‫מהפרויקטים האלה יכול היה לנסוק לכדי \"הצעת אות\"‪.‬‬

‫‪ 1‬שולחן קפה מטאפורה‪ ,‬עם ללה וינלי‪1979 ,‬‬ ‫‪ 2‬גופי תאורה נתלים‪ ,‬עבור וניני‪ ,‬שנות ה‪50-‬‬ ‫‪ 3‬לוח שנה עומד‪ ,‬עבור סטנדינג‪1966 ,‬‬ ‫‪ 4‬ספלי קשת בענן‪ ,‬עם ללה וינלי עבור הלר‪1964 ,‬‬

1 Metafora coffee table, with Lella Vignelli, 1979 2 Pendants, for Venini, 1950's 3 Standing Calendar, for Standing, 1966 4 Rainbow Mugs, with Lella Vignelli for Heller, 1964

‫‪ 5‬מפת הרכבת התחתית של העיר ניו יורק‪1966 ,‬‬ ‫‪ 6‬זהות גרפית לחברת נול‪1967 ,‬‬

5 Standing Calendar, for Standing, 1966 6 Knoll graphic identity, 1967

7 Massino Vignelli with his 5 famous seentences ‫ מאסימו וינלי וחמשת משפטיו המפורסמים‬7

too, this is not the first time he is engaging \"One life is too short with the connection between the for doing everything\" action, the implement, the surface, and the material used by the writer. In his second year he created Vandal Hammer - a street- art tool. The page, the conservative writing surface, was substituted for a big wall, the hollow pipe containing the writing material was substituted for a hammer, and the ink for breakable mason jars filled with paint that are shattered onto the wall and create splashes of color - a one-time-use writing implement. The connections the students make - between two- and three dimensions, between tradition and technology, and between visual and industrial - unconsciously connect between visual communication design and industrial design. These are two fields that the pedagogic system, according to which designers are trained, so adamantly insists on separating in the name of the desire to inculcate in students skills and expertise in a particular field. However, the fact that in these three projects the students chose to demonstrate the product of a writing implement by means of amorphous lines originating from the field of abstract painting - and not by means of letters - mainly emphasizes the disconnect between the fields. For through \"two dimensional\" eyes each of these projects could have ascended to the heights of a \"proposed letter\".

\"If you do it right, work. Consequently, she created Brusketch, it will last forever\" a series of lead objects designed as brushes, which enable using a pencil to draw in different thicknesses and textures. Keren Dahan of the Department of Industrial Design at HIT also chose the pencil as a research subject. While Oberman drew a connection between the pencil and the world of painting, Dahan chose to draw a connection between the graphite at the core of the pencil and ceramics. This connection resulted in the creation of pencils that preserve the classic components of a pencil and at the same time propose alternatives for the shape of the graphite and create a unique writing action. For example, a pencil built morphologically as a utility knife: a handle made of wood, and lead in the shape of a thin blade. The combinations also influence the character of the line that each tool draws. While at HIT they focused on lead, at Shenkar Yanai Navon chose to devote his graduate project to ink. Navon engaged with the behavior of ink in the writing implement: its flow from the refill to its static state in the implement. Although he achieved a final product - a ball-shaped cartridge that can contain two types of ink - it is actually the material research and search he presents in the exhibition that demonstrate the unlimited possibilities embodied in the material: such as storing the ink in a number of small cube-shaped containers. For Navon,

writing was primarily performed with \"The life of a designer ink and to a far lesser degree by carving is alife of fight inscriptions in stone. B against the ugliness\" Reference to the close connection between script and writing implement was evident B Ibid., p. 31 this year in the graduate exhibitions of the departments of industrial design at Shenkar College of Engineering, Design and Art and HIT-Holon Institute of Technology in three projects that engaged with pencil, lead, and ink. Engagement with writing implements and the materials comprising them is not self-evident in an era in which writing has been substituted for keystrokes and readily available graphic software that can simulate virtually any implement we desire. Line, Movement, Form, the project by Ofra Oberman of the Department of Industrial Design at HIT, engaged with the pencil. Oberman examined how the pencil serves in a defined sphere - drawing - and created a series of six objects that combine lead and wood. The design of each of the implements, explains Oberman, facilitates a different grasp and coloring experience, like enlarging the point of the pencil's lead and wearing it as a direct continuation of a finger. This is not the first time Oberman has examined the connection between the shape of writing implements and the graphic product. During her studies she came to the realization that although there is a wide range of methods and tools in the world of painting, use of the pencil is relatively limited, since drawing with it requires more precise and meticulous

\"If you can design one thing, In the \"Hatza'at Ot\" (lit. Proposed Letter) you can design everything\" section of Hed Hadfus (lit. Echo of Print), the Print Workers Union of Eretz Yisrael A Gonen, Rivka. (1970). Toldot haKtav periodical, David Elkind indicated one of haIvri (The History of Hebrew Script). the basic principles influencing the shape Jerusalem: Ministry of Education and of letters: \"In a certain period - after the Culture - Pedagogic Secretariat; Israel invention of print - a distortion occurred in Museum Education Department, p. 8 the shape of the Hebrew letter which was (in Hebrew). caused by breaking the connection between cursive and square letters; from then on the shape of the latter was determined not by a particular writing implement - such as a quill, a stylus, or a dip pen - but by wood carving and metal engraving tools, and took on a shape that was divorced from writing movements\". Thus Elkind underscores the influence of writing implements, the surface being written on, the material, and the writer's hand movements, on the shape of letters. In the introduction to their book The Art of Hebrew Lettering (1951), L.F. Toby, Gerd Rothschild, and Zeev Lippmann explain Elkin's argument and expand: \"With a round stylus one can draw lines of one thickness only, horizontal, vertical, and arched. With a straight stylus one can draw lines of different thicknesses; it depends on how the stylus is held, or more precisely: the angle at which it is placed on the paper.\" In the eighteenth century BCE wedge-shaped sticks were impressed into clay tablets and dried in the sun, and created the script known as the Cuneiform writing system. A During the First Temple Period the Hebrew letter gradually became more cursive as

Design is One Massinmo Vignelli Linguistic Editing: Stav Axenfeld Design: Mai Halevi

MMaasssimimoo VVigignneelllili DesDigensiigsnOisneOne