עבודת חקר יישוב באר טוביה

‫עבודת חקר במהולדת למולדת‬ ‫בנושא‪ :‬היישוב שלי‬ ‫שאלת החקר‪ :‬התפתחות חגיגות י\"א באדר במושב באר טוביה‬ ‫מגישים‪ :‬נטע הורביץ ‪,‬נועם אליעזר‪ ,‬שחר גבע ועמית בן אבו‬ ‫כיתה‪ :‬ו'‪3‬‬ ‫מחנכת‪ :‬תניא זכריה‬ ‫בית ספר‪ :‬מבואות באר טוביה‬ ‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא‪......................................................................................‬עמ' ‪4‬‬ ‫סקירת ספרות‪.....................................................................‬עמ' ‪10 -5‬‬ ‫מהלך המחקר‪.........................................................................‬עמ' ‪11‬‬ ‫ממצאים‪............................................................................‬עמ' ‪13 -12‬‬ ‫סיכום ודיון ‪.............................................................................‬עמ' ‪14‬‬ ‫רפלקציה‪ ................................................................................‬עמ' ‪15‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪ ...........................................................................‬עמ' ‪16‬‬ ‫נספחים‪ ........................................................................... ......‬עמ' ‪17‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪3‬‬

‫בבית הספר שלנו‪ ,‬מבואות במושב באר טוביה ישנה תכנית ייחודית הנלמדת בבית‬ ‫הספר החל מכיתות א' עד לכיתה ו'‪ .‬התוכנית נקראת \"מהולדת למולדת\" ‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית אנו לומדים על אירועים מרכזיים הקשורים לאזורנו במלחמת‬ ‫תש\"ח וגם בעיקר לומדים על האזור שלנו‪.‬‬ ‫התוכנית מחולקת לשלושה מעגלים‪ :‬המעגל הראשון‪ -‬האישי‪ ,‬בו אנו חוקרים על‬ ‫עצמנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬על השם שלנו‪ ,‬משפחתנו וזהותנו‪.‬‬ ‫המעגל השני‪ -‬הקרוב‪ ,‬בו אנו חוקרים על הסביבה הקרובה לנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬בית הספר‪,‬‬ ‫המועצה‪ ,‬והמושב‪.‬‬ ‫המעגל השלישי‪ -‬הלאומי‪ ,‬בו אנו חוקרים על מורשת הקרב באזורנו והמבצעים‬ ‫שקשורים לאזור שלנו במלחמת תש\"ח‪.‬‬ ‫בכיתה א' – מבצע חסידה‬ ‫בכיתה ב' – נגבה‬ ‫בכיתה ג' – עד הלום‬ ‫בכיתה ד' – מצודת יואב‬ ‫בכיתה ה' – ניצנים‬ ‫בכיתה ו' – נתיב ה‪-‬ל\"ה וגוש עציון‬ ‫ישנה גם התמקדות בעבודת בנושא היישוב שלי‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫סקירת ספרות‬ ‫באר טוביה‬ ‫עם הקמת המשקים החקלאיים‪ ,‬החלו בהקמת השירותים השיתופיים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫צרכנייה‪ ,‬מחסן אספקה‪ ,‬מחלבה‪ ,‬מחסן ביצים‪ ,‬מכון מים‪ ,‬הנהלת חשבונות‪ ,‬קופה‬ ‫וריכוז ענייני ההנהלה‪.‬‬ ‫לביצוע פעולות אלו נוספו לכפר משפחות נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬משפחות עובדי הציבור‬ ‫שקבלו חלקת אדמה להקמת משק עזר‪.‬‬ ‫בשנותיו הראשונות של הישוב בשנים ‪ 1930-1935‬ההשקפה הכללית הייתה הפעלת‬ ‫משק מעורב –‬ ‫בשנים ‪ – 1935-1948‬נקלטו המתיישבים החדשים ורחבו שטחי השלחים והוחלט על‬ ‫שיוון בגודל היחידות המשקיות בין המתיישבים ותיקים כחדשים‪ .‬יחידת הקרקע‬ ‫נקבעה ‪ 53‬דונם‪.‬‬ ‫בימי מלחמת השחרור הועמד הישוב במבחנים כבדים‪ ,‬הפגזות‪ ,‬ופינוי הילדים‪ ,‬בגלל‬ ‫שהישוב היה דרומי וקרוב לגבול המצרי‪ .‬עם תום מלחמת השחרור נמסרו חלק‬ ‫מאדמות המושב להקמת מושב \"אורות\" והעיירה קריית מלאכי‪.‬‬ ‫הענפים החקלאיים‪ :‬רפת הענף המרכזי‪ .‬במסגרת הרפורמה בענף הוקמו רפתות‬ ‫מודרניות ומשותפות שעונות על כל הדרישות‪.‬‬ ‫בבאר טוביה מרכז מזון מודרני ומשוכלל בשם \"יציב\" המספק מזון לרפתות במושב‬ ‫ומחוצה לו‪.‬‬ ‫ענפים נוספים‪ :‬לולים‪ ,‬מטעים‪ ,‬ירקות‪ ,‬פרחים וגידולי שדה‪.‬‬ ‫וישנו גם ארכיון הנקרא‪\" :‬ארכיון מוזיאלי באר טוביה – בית לזיכרון ומורשת\"‬ ‫י\"א באדר‬ ‫‪5‬‬

‫י\"א באדר מהווה את תאריך הקמתו של המושב באר טוביה בשנת ‪.1930‬‬ ‫לכבוד חגיגות יום ההולדת למושב‪ ,‬כל שנה חוגגים ומרימים מופע עם תושבי המושב‬ ‫באר טוביה‪ ,‬ובכול ‪ 10‬שנים יש מופע יותר גדול ויותר מושקע‪.‬‬ ‫במופע יש ריקודים‪ ,‬קטעי משחק ומצגות על החיים היום במושב וכמובן ועל‬ ‫ההיסטוריה של המושב‪.‬‬ ‫במופע משתתפים הילדים והנוער של המושב‪ ,‬מכיתה א' ועד י\"ב ויחד איתם‬ ‫משתתפים גם ההורים שרוצים לקחת חלק וגם המבוגרים שרוצים לקחת חלק‪.‬‬ ‫אטרקציות שיש בבאר טוביה‬ ‫בבאר טוביה יש אטרקציות רבות למשל‪:‬‬ ‫בריכה ‪,‬גן שעשועים ‪,‬מגרש ‪,‬שדה נוריות [קטיף]‪ ,‬חוות סוסים ‪,‬מועדון נוער ‪,‬מועדון‬ ‫ותיקים‪ ,‬ביצייה [בר מושבי]‪ ,‬מחלבה [גלריית תמונות]‪ ,‬ארכיון ‪,‬מכולת ‪ ,‬בימי ושישי‬ ‫יש שוק איכרים שבו מוכרים מאכלים‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬בובות ועוד‪.‬‬ ‫זיכרון ומורשת‬ ‫בבית העלמין המושב קבורים אנשי המושבה‪ ,‬מייסדי המושב וחבריו וכן בית קברות‬ ‫צבאי‪ .‬במקום גם אנדרטה לזכר השואה‪ ,‬שהוקמה ע\"י חברים לזכר בני‬ ‫משפחותיהם שנספו בשואה‪.‬‬ ‫סמל הישוב‪ :‬הסמל עוצב ע\"י שני חברים מהכפר‪ :‬מוליק חנין ועדנה חייטוביץ‪,‬‬ ‫בשנת ה‪ 30 -‬לבאר טוביה‪ .‬הסמל מציין את ענפי החקלאות‪ :‬הרפת‪ ,‬הפלחה‪ ,‬שזורים‬ ‫בשבילים וברקע הסילו‪.‬‬ ‫על הסמל מצוינת שנת העלייה על הקרקע‪.‬‬ ‫העלון‪\" :‬הדף לחבר\" – מדי שבוע יוצא עיתון פנימי \"דף לחבר\" המביא לכל בית‬ ‫במושב ידיעות מהנעשה בכפר‪ ,‬הודעות הנהלת הכפר‪ ,‬דברי חברים והשגותיהם ועל‬ ‫הקורה במושבנו‪.‬‬ ‫חגיגות וחגים‪ :‬בכפר חוגגים את החגים הלאומיים ומציינים את ימי הזיכרון‪ .‬את חג‬ ‫העלייה על הקרקע ביום י\"א באדר‪ ,‬חוגגים אנשי הכפר בנאמנות מדי שנה בתאריך‬ ‫וביום המצוין‪ .‬במושב קיים מועדון נוער וקן נוער פעיל ותוסס‪ ,‬חוגי ספורט‪ ,‬גן‬ ‫משחקים‪ ,‬ספריה בית כנסת‪ ,‬בית העם ומועדון לחבר הנקרא \"בית הבנים\" לזכר‬ ‫הנופלים במערכות ישראל‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫היסטורית המושב‬ ‫מושב באר טוביה הוא מושב ותיק עם היסטוריה ארוכה‬ ‫וחשובה שאסור לשכוח‪ .‬ראשית‪ ,‬לפני שהוקם המושב על‬ ‫אותו השטח היו שתי מושבות‪:‬‬ ‫המושבה הראשונה (‪ )1887-1896‬בשנת תרמ\"ח (‪ )1887‬התארגנה בסרביה קבוצה של‬ ‫‪ 25‬משפחות יהודיות ששאפו להתיישב בארץ ישראל‪ .‬כדי לממש זאת‪ ,‬הם יצרו קשר‬ ‫עם אנשי הברון רוטשילד‪ .‬בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים‪ ,‬שילם כל בית אב‬ ‫‪ 1,000‬רובל תמורת רכישת האדמה והקמת היישוב על ידי המנגנון של הברון‪.‬‬ ‫באותה שנה הגיעו המתיישבים לארץ‪ ,‬עוד בטרם נרכשה הקרקע‪ ,‬ושהו ביפו‬ ‫בהמתנה להתקדמות הפרויקט‪ .‬בתחילה נועדה המושבה החדשה להיות חלק מגוש‬ ‫\"מושבות יהודה\" (בין ראשון לציון וגדרה) אולם ההחלטה על מיקומה המרוחק‪,‬‬ ‫מדרום לגדרה‪ ,‬הושפעה משני שיקולים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬באותה העת הסתיים העימות הגדול בין אנשי המושבות ופקידות הברון‬ ‫(שכונה \"מרד האיכרים\")‪ ,‬והפקידים סברו שעדיף שהמתיישבים שזה מקרוב‬ ‫הגיעו לא יושפעו מהלך הרוח הקיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המושבה החדשה יועדה להיות \"אסם התבואה\" של היישוב היהודי‪ ,‬והקרקע‬ ‫באזור הדרום נחשבה כמתאימה לגידול חיטה‪.‬‬ ‫לצורך הקמת המושבה נרכשה משבצת קרקע בת כ‪ 5,600-‬דונם‪ ,‬מרבית השטח‬ ‫מאדמות הכפר הערבי קסטינה ממזרח‪ ,‬אך גם מהכפר בית דראס ממערב‪ .‬האישור‬ ‫מהרשויות הטורקיות להקמת בתי המושבה התעכב‪ ,‬בזמן שמתיישבים מכלים את‬ ‫חסכונותיהם בהמתנה ביפו‪ .‬חלקם התייאשו ושבו לסרביה‪ .‬לבסוף‪ ,‬בקיץ ‪,1888‬‬ ‫החליט הפקיד הראשי של הברון‪ ,‬בלוך‪ ,‬בהסתמך על תקנות השלטון העות'מאני‬ ‫שלא ניתן להרוס מבנה לאחר שהונח עליו גג‪ ,‬לבנות צריפי עץ בראשון לציון‪ ,‬לפרק‬ ‫אותם ולסמן את החלקים כך שניתן יהיה להשלים את הקמת המבנים תוך זמן קצר‬ ‫באתר המיועד‪ .‬בח' בתשרי תרמ\"ט‪ 13 ,‬בספטמבר ‪ ,1888‬יצאה שיירת עגלות‪ ,‬שנשאו‬ ‫את הצריפים המפורקים‪ ,‬נהוגה בידי איכרים מראשון לציון ואיתם קבוצת נגרים‬ ‫ומשגיח מטעם הברון‪ .‬הדרך עד גדרה הייתה מוכרת להם‪ ,‬אך איש מהם לא היה‬ ‫מעולם מדרום לה‪ .‬לאחר שטעו בדרך‪ ,‬הם הצליחו להגיע לאתר המושבה רק‬ ‫‪7‬‬

‫למחרת‪ ,‬ערב יום כיפור‪ .‬הצריפים הורדו מהעגלות‪ ,‬והעגלונים מיהרו לעזוב כדי‬ ‫לשוב לביתם לפני כניסת החג‪ .‬הנגרים נשארו במקום ונסמכו על סיוע מאנשי בית‬ ‫דראס שסיפקו להם מזון ומים‪ .‬חמש משפחות בלבד מהקבוצה המקורית שרדו את‬ ‫תלאות ההמתנה והגיעו להתיישב במקום לאחר שהוקמו המבנים‪ .‬איתן באו גם‬ ‫פועלים רווקים‪ ,‬וכולם הועסקו בעיבוד הקרקע וגם בחפירת תעלות לסימון גבולות‬ ‫הנחלות‪ .‬אולם המושבה לא האריכה ימים‪ .‬הריחוק והניתוק מיישובים יהודיים‬ ‫אחרים והתנאים הקשים במקום‪ ,‬וכן היחס המתנשא של פקידי הברון שראו‬ ‫במתיישבים אריסים ולא \"בעלי בתים\"‪ ,‬גרמו לכך שמרבית המתיישבים עזבו‪.‬‬ ‫ב‪ 1890-‬נשארו רק שתי משפחות שהפעילו את המקום כחווה חקלאית‪ ,‬בסיוע‬ ‫פועלים ובניהול פקידי הברון‪ .‬חלק מאדמות המושבה נמסרו לעיבוד לאיכרי גדרה‪,‬‬ ‫חלק הוחכרו לאריסים ערביים‪ ,‬והמושב באותה עת הסתיים העימות הגדול בין‬ ‫אנשי המושבות ופקידות הברון‪ ,‬והפקידים סברו שעדיף שהמתיישבים שזה מקרוב‬ ‫הגיעו לא יושפעו ממהלך הרוח הקיים‪.‬‬ ‫המושבה השנייה (‪ – )1896-1929‬בשנת ‪ 1896‬הגיעו אנשי ארגון חובבי ציון להסכמה‬ ‫עם הברון‪ ,‬לפיה יוחלפו חלק מהאדמות שבבעלותם במושבה יסוד באדמות קסטינה‪.‬‬ ‫כוונתם הייתה להקים במקום \"מושבה לדוגמה\"‪ .‬מבין הפועלים במושבות הם בחרו‬ ‫קבוצה של משפחות גדולות‪ ,‬במחשבה שכך לא יחסרו ידיים עובדות‪ .‬התכנון‬ ‫המקורי היה שבמקום ייושבו ‪ 60‬משפחות‪ ,‬אך בפועל עלו רק עשרים‪ .‬מטעם הוועד‬ ‫של חובבי ציון‪ ,‬פיקח וליווה ד\"ר הלל יפה את הקמת המושבה ואת ניהולה השוטף‪.‬‬ ‫המושבה שמרה על תוכנית המתאר שהותוותה על ידי אנשי הברון‪ .‬היה בה רחוב‬ ‫אחד‪ ,‬לאורכו בתי המגורים הבנויים מעץ‪ .‬מאחוריהם היו חצרות קטנות ובהן גינות‬ ‫ירק לשימוש עצמי‪ .‬בקצה החצר נבנו מבני המשק מאבני כורכר‪ ,‬שיצרו מעין חומה‬ ‫מסביב לבתי המושבה‪ .‬חנות מכולת קטנה סיפקה את מצרכי היסוד‪ .‬תפוקת באר‬ ‫המים במושבה הייתה מועטה והספיקה רק לצורכי התושבים להשקיית בעלי‬ ‫החיים‪ .‬האיכרים עסקו בגידולי פלחה בחקלאות בעל ‪.‬את יבול החיטה והשעורה‬ ‫שהניבו שדותיהם הם טחנו בשנים הראשונות באל‪-‬מגדל כיום אשקלון‪ .‬כשהוקמה‬ ‫טחנת קמח במקום‪ ,‬היו נחוצים מים לצורך קירור המנוע שלה‪ ,‬ונבנתה בריכה‬ ‫לאגירת מי הבאר‪ .‬מאחר שהייתה מאגר המים היחיד במקום‪ ,‬היא שימשה את‬ ‫אנשי המושבה‪ ,‬שהיו שומרי מצוות‪ ,‬לטבילה‪ ,‬ואף כונתה \"המקווה‪ .‬הבריכה היא‬ ‫השריד היחיד שנשאר מהמושבה‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה לקיומה חוותה המושבה משבר שאיים לחסלה‪ .‬בעימות עם אנשי‬ ‫כפר סמוך בשל סכסוך גבולות‪ ,‬נהרג פלח ערבי‪ .‬אף שוועדת חקירה טורקית קבעה‬ ‫‪8‬‬

‫שאנשי המושבה אינם אחראים למותו‪ ,‬החשש מנקמת דם חייב הגעה‬ ‫להסכם סולחה ‪.‬ד\"ר יפה הפציר במכתב ששלח ליו\"ר ועד חובבי‬ ‫ציון באודסה‪ \"...‬העיקר עליך לדעת כי העניין הזה יעלה לנו בכסף רב‪ ,‬ואין לשער‬ ‫מראש – בכמה‪ .‬אבל בזה תלוי כל עתידה של המושבה\"‪ .‬התמיכה ניתנה‪ ,‬אך‬ ‫המושבה נאלצה להמשיך ולהסתמך על עזרת הוועד‪.‬‬ ‫חבר הוועד‪ ,‬אחד העם ‪,‬שגילה עניין רב במושבה‪ ,‬כתב‪\" :‬גם שאר החסרונות שמונה‬ ‫הוועד בדבר יסּוד \"קסטיניא\" ותולה אותם בשגיאות הוועד הפועל‪ ,‬כמו הוצאות‬ ‫יתרות לבניינים ומכשירי העבודה וכו'‪ ,‬ואפילו הּתגרה הידועה עם הערביאים – הכל‬ ‫בא רק בסּבת \"השגיאה\" היסודית של ה ַועד עצמו‪ ,‬בחשבו לאפשר לייסד \"קולוניא‬ ‫של דוגמה\" על ידי אפוטרופסות‪ ,\".‬והוסיף‪\" :‬בשעה שהחליט הוועד לייסד את‬ ‫קסטיניא בעצמו ‪ ...‬באותה שעה כבר נחתם גזר דינה של קסטיניא שלא להצליח‪\".‬‬ ‫המשבר הכלכלי בארץ בעשור הראשון של המאה ה‪ 20-‬פגע קשות במושבה ורבים‬ ‫מתושביה היגרו לאוסטרליה‪ .‬בדו\"ח מ‪ 1912-‬מונה אחד מאיכרי המקום ‪,‬אלימלך‬ ‫איזראליט ‪,‬עשר סיבות לקשיי ההתיישבות במקום‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלוקת גשמים לא סדירה‪ ,‬המקשה על גידולי הפלחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוסר בשטחי מרעה טבעי‪ ,‬המקשה על גידול בקר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מכת גנבות מצד תושבי הסביבה‪ ,‬המחייבת הוצאה גבוהה על שמירה בשכר‪,‬‬ ‫שגם היא אינה אפקטיבית לחלוטין‪.‬‬ ‫‪\" .4‬עושר\" – מעשר בלתי חוקי הנגבה על ידי האפנדים בסביבה (מעין תשלום‬ ‫\"פרוטקשן\") שנועד להגן על המושבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיסוי כבד שהוטל על ידי הממשל הטורקי‪ ,‬ובנוסף לו‪ ,‬הבקשיש שניתן לגובי‬ ‫המיסים‪.‬‬ ‫‪ .6‬חוסר במספוא‪.‬‬ ‫‪ .7‬מחלות בעלי החיים‪ ,‬שלא ניתן להתגבר עליהן בהיעדר וטרינר במקום‪.‬‬ ‫‪ .8‬דרכים גרועות‪ ,‬שבנוסף למרחק היישוב‪ ,‬הופכות את המסחר איתו לבלתי‬ ‫כלכלי‪.‬‬ ‫‪ .9‬הוצאות ציבוריות גבוהות‪ ,‬מאחר שהן מתחלקות בין מספר מצומצם של‬ ‫תושבים ושלא ניתן להקטינן‪ ,‬מאחר שהתושבים אינם יכולים להיעזר‬ ‫בשירותים ביישובים סמוכים‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ .10‬שיטות עבודה מיושנות‪ ,‬הדומות לאלו של הפלאחים הערבים‪.‬‬ ‫כדי לחזק את המושבה יזם ד\"ר ארתור רופין הבאת פועלים מאנשי העלייה השנייה‬ ‫שיפעלו כקבוצה שיתופית עצמאית במושבה‪ .‬המתיישבים החדשים הכניסו לשימוש‬ ‫עקרונות של חקלאות מודרנית‪ .‬הם דרשו הקמת ועד נבחר וארגנו את בני הנוער‪.‬‬ ‫למרות שהמושבה הייתה קטנה פעלו במקום בית ספר ובו שמונה כיתות עם מורה‬ ‫אחד‪ ,‬בית כנסת ועזרה רפואית של חובש‪ .‬הקבוצה החזיקה מעמד ‪ 12‬שנה‪ ,‬עד‬ ‫שחבריה עברו למושב נהלל ולקבוצת גבע ‪ .‬ב‪ 1924-‬רכשה הקרן הקיימת את‬ ‫האדמות שהתפנו‪ .‬חמישה משקים נוספים הוקמו ומתיישבים חדשים הצטרפו‪.‬‬ ‫ד\"ר חיים יזרעאלי רופא מחוזי מטעם המנדט הבריטי ‪,‬שהיה אחראי על כל אזור‬ ‫הדרום‪ ,‬קנה נחלה במושבה והתגורר בה עם משפחתו‪ .‬נראה היה כי המושבה‬ ‫נמצאת בתנופה‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1929‬כחלק ממאורעות תרפ\"ט ‪,‬התקיפו מאות ערבים מהאזור את המושבה‪.‬‬ ‫בקשות העזרה שהופנו למושבות הסמוכות נענו בשלילה‪ 130 .‬התושבים התבצרו‬ ‫בבניין אבן של רפת שהותאם להתגוננות‪ .‬בידיהם היו ברישיון שישה רובים‬ ‫ותחמושת חלודה‪ ,‬וכך הם הגנו על עצמם במשך שלושה ימים‪ .‬במהלך המתקפה‬ ‫נהרג ד\"ר יזרעאלי‪ ,‬שיצא להגיש עזרה לערבי פצוע‪ .‬בן המושבה‪ ,‬הרשל רוזין‪,‬‬ ‫שהתבצר בבית הכנסת כי חשב ששם לא יפגעו בו‪ ,‬נהרג אף הוא‪ .‬גופתו נעטפה בספרי‬ ‫התורה ונשרפה ברחובה של המושבה‪.‬‬ ‫ביום השלישי שלחו השלטונות הבריטיים מטוס סיור שפיזר את הפורעים לכל עבר‪,‬‬ ‫אך הם הספיקו לשרוף את כל צריפי המושבה עד היסוד‪ .‬נאמר שהלהבות נראו‬ ‫עד רחובות‪ .‬אז שלחו הבריטים שלוש משאיות‪ ,‬עליהן העמיסו את כל האנשים‬ ‫במקום‪ ,‬מבלי להתיר להם אפילו לקבור את המתים‪ ,‬ופינו אותם לרחובות ‪.‬רק‬ ‫לאחר עשרה ימים באו למקום כמה מאנשי המושבה וקברו את הקורבנות‪ ,‬אך‬ ‫חורבנה המוחלט מנע מאנשיה לחזור למקום‪ ,‬והם נפוצו ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫מהלך המחקר‬ ‫‪10‬‬

‫שאלת החקר שלנו היא‪\" :‬התפתחות חגיגות י\"א באדר במושב באר טוביה\"‬ ‫ולדעתנו‪ ,‬השאלה שלנו משתייכת למעגל הקרוב מכיוון שהשאלה קשורה למושב בו‬ ‫אנו גרות ולסביבה הקרובה שלנו‪.‬‬ ‫את הנושא אנו מתכוונות לחקור בעזרת שאלונים וראיונות של ותיקי המושב וילדים‬ ‫מהמושב ‪ ,‬שבעזרתם אנו נוכל להבין יותר לעומק על התפתחות חגיגיות י\"א באדר‬ ‫מנקודות מבט שונות ונראה כיצד התפתחו לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫ממצאים‬ ‫חגיגות י'א באדר הן חשובות כחלק מתחושת השייכות למושב‬ ‫במידה רבה מאוד במידה רבה במידה חלקית במידה מועטה‬ ‫שימח אותך לקחת חלק בחגיגות יום ההולדת ה‪ 90 -‬למושב‬ ‫באר טוביה‬ ‫במידה רבה מאוד במידה רבה במידה חלקית במידה מועטה‬ ‫‪12‬‬

‫נהנת בחגיגות יום ההולדת ה‪ 90 -‬למושב באר טוביה?‬ ‫במידה רבה מאוד במידה רבה במידה חלקית במידה מועטה‬ ‫חגיגות י'א באדר התפתחו מאוד מאז שאתם מתגוררים‬ ‫במושב?‬ ‫במידה רבה מאוד במידה רבה במידה חלקית במידה מועטה‬ ‫‪13‬‬

‫סיכום ודיון‬ ‫מסקנתנו על הנושא אותו בחרנו וחקרנו \"התפתחות חגיגות י'א באדר למושב באר‬ ‫טוביה\" היא שילדים שמחו ונהנו בחגיגות במשך השנים ובכל‪ ,‬המושב גדל והתפתח‬ ‫והתרבו בו התושבים ויחד איתם התפתח גם המופע והחגיגות של י'א באדר‪.‬‬ ‫מסקנתנו מחזקות את הנושא שאותו חקרנו ועוזרות לנו להבין יותר לעומק על‬ ‫המושב ועל חגיגות י'א באדר‪.‬‬ ‫לסיכום מסקנתנו מהעבודה הן שהמושב התפתח מאוד ויחד איתו גם חגיגות‬ ‫היומולדת למושב ולכן העבודה מחזקת מאוד את שאלת החקר שלנו‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫רפלקציה אישית‬ ‫נטע‪ -‬אני נתתי כמה שיכולתי ועזרתי בכל מה שהיה צריך‪ ,‬אני עזרתי ב‪ :‬נספחים‪,‬‬ ‫ממצאים‪ ,‬סקירת ספרות‪ ,‬מבוא‪ ,‬תוכן עניינים ועוד‪ .‬ניסיתי להתחבר עם כולם‪ ,‬אבל‬ ‫לא כולם מבינים אותי כמו שאני מתכוונת‪.‬‬ ‫נועם‪ -‬עבודת החקר הזו לימדה אותי המון על המושב ועל ההיסטוריה שלו‪ ,‬היא‬ ‫עזרה לי להתרגל לעבודה בקבוצה ולהתפשר על דברים‪ .‬עבדנו כקבוצה ‪ 4‬בנות‬ ‫ולדעתי‪ ,‬למדנו לקבל אחת את השנייה ולהתחבר יותר‪ .‬לקח לנו קצת זמן אך עבורי‬ ‫העבודה העבירה לא רק חומר אלא גם חוויה עם הקבוצה שלי‪ .‬אני חושבת שנתתי‬ ‫‪ 99‬אחוז ולא ‪ 100‬מכיוון שאני מאמינה ששום דבר לא יכול להיות מושלם ובמקרה‬ ‫של העבודה הזו לדעתי יכולתי לעשות את העבודה יותר מהר ממה שעשיתי ופחות‬ ‫להימרח עם זה‪ .‬ולכן העבודה מאוד הועילה לי והיה לי כיף לבצע אותה‪.‬‬ ‫עמית‪ -‬לפי דעתי תרמתי הרבה לעבודה נתתי את המאה אחוז והמשכתי גם אם היו‬ ‫בנות שנכנסו לעניינים שלי והפריעו לי בקצב העבודה‪ .‬אבל‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נהניתי להכין‬ ‫את העבודה בעיקר בשאלונים שהעברנו בכיתות וכשהכנו דיאגרמות‪.‬‬ ‫שחר‪ -‬לפי דעתי נתתי מעצמי הרבה בעבודה וגם עזרתי לחברות שבקבוצה במה שהן‬ ‫עשו‪.‬‬ ‫רפלקציה קבוצתית‪ -‬עבודת החקר שלנו הייתה בנושא חגיגות י'א באדר במושבינו‪,‬‬ ‫באר טוביה‪ .‬בעזרתה‪ ,‬הבנו המון על המושב ועל החגיגות שהיו מתקיימות פעם‬ ‫לעומת החגיגות שמתקיימות כיום‪.‬‬ ‫עבודתנו הייתה קצת איטית ולא הכי מהירה אבל אנו מרגישות שהעבודה אכן ברמה‬ ‫גבוהה‪ ,‬ויחד עם זאת עבדנו בשיתוף פעולה ועבודה קבוצתית יחד עם כל המחלוקות‬ ‫שהיו לנו‪ ,‬ומבחינתנו גם החלק של העבודה הקבוצתית חשוב‪.‬‬ ‫לסיכום היה לנו מהנה לבצע אותה למדנו המון על המושב ולמדנו גם לשתף פעולה‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪ .1‬ויקיפדיה על באר טוביה ‪-‬‬ ‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%9‬‬ ‫‪8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94‬‬ ‫‪ .2‬אתר מועצה האזורית של באר טוביה ‪https://beer-tuvia.org.il/ -‬‬ ‫‪ .3‬מידע כללי שלנו‬ ‫‪ .4‬והשאלונים שאותם שאלנו את הילדים‬ ‫‪16‬‬

‫נספחים‬ ‫במידה רבה מאוד‬ ‫במידה מועטה במידה חלקית במידה רבה‬ ‫היגד‬ ‫חגיגות י\"א‬ ‫באדר הן‬ ‫חשובות כחלק‬ ‫מחושת‬ ‫השייכות‬ ‫למושב‬ ‫שימח אותך‬ ‫לקחת חלק ב‬ ‫בחגיגות יום‬ ‫ההולדת ה‪90-‬‬ ‫של מושב‬ ‫באר‪-‬טוביה‬ ‫נהנית בחגיגות‬ ‫יום ההולדת‬ ‫ה‪ 90-‬למושב‬ ‫באר‪-‬טוביה‬ ‫חגיגות י'א‬ ‫באדר‬ ‫התפתחו‬ ‫מאוד מאז‬ ‫שאתם‬ ‫מתגורר‬ ‫במושב‬ ‫‪17‬‬