תוכנית בטיחות לפי ניהול סיכונים אופטיקה 2023

‫‪07/2023‬‬ ‫‪20/07/2022‬‬ ‫דניאל‬ ‫‪09/10/2023‬‬ ‫חנן‬ ‫‪09/10/2023‬‬ ‫‪20/07/2022‬‬ ‫רון יאבו‬ ‫‪20/07/2022‬‬ ‫איציק בן‬ ‫‪09/10/2023‬‬ ‫‪20/07/2022‬‬ ‫מרגי‬ ‫‪20/07/2022‬‬ ‫איליה‬ ‫ממונה‬ ‫‪07/2023‬‬ ‫כרמל‬ ‫גופמן‬ ‫עזרה‬ ‫‪6‬‬ ‫בטיחות‬ ‫‪09/10/2023‬‬ ‫בטיחות‬ ‫חיים‬ ‫ראשונה‬ ‫בוזנח‬ ‫‪07/2023‬‬ ‫יואב‬ ‫לחיאני‬ ‫‪07/2023‬‬ ‫אוראל‬ ‫ויצמן‬ ‫‪07/2023‬‬ ‫דניאל‬ ‫ירמיהו‬ ‫שמעון‬ ‫לזמי‬ ‫‪ 18.2‬רשימת עובדים שלגביהם נדרשים הרשאות‪ ,‬מינוי וכשירות‬ ‫שם העובד דרישות וגוף מאשר‪ /‬תאריך חידוש אחראי‬ ‫תפקיד‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫מעקב‬ ‫של כשירות‬ ‫מסמיך‬ ‫‪2‬‬ ‫חנן דניאל‬ ‫יאנה טוויג‬ ‫איליה גופמן‬ ‫ממונה‬ ‫‪01/01/2023‬‬ ‫מנהל המפעל‬ ‫יואב לחיאני‬ ‫נאמני בטיחות‬ ‫בטיחות‬ ‫שמעון לזמי‬ ‫ארטיום קרפטאן‬ ‫אביאל ממן‬ ‫איציק בן מרגי‬ ‫יואב לחיאני‬ ‫אלירז לוי‬ ‫ממונה‬ ‫‪01/01/2023‬‬ ‫מנהל המפעל‬ ‫וורוביב איגור‬ ‫אדם כשיר(אחזקה )‬ ‫בטיחות‬ ‫איציק בן מרגי‬ ‫חנן דניאל‬ ‫אוראל ויצמן‬ ‫‪68‬‬

‫‪ .19‬רשימת הוראות ונהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬ ‫‪ 19.1‬נהלי בטיחות כלליים‬ ‫תאריך עדכון אחרון‬ ‫שם נוהל‬ ‫מספר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪16.11.2010‬‬ ‫הכנסת חומר כימי חדש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪24.06.2012‬‬ ‫נוהל הדרכות בטיחות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15.05.2012‬‬ ‫נוהל תפקוד באירוע חירום למזכירה‪/‬מזכירות החברה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫נוהל הדרכת בטיחות לעובד חדש‬ ‫‪8‬‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫איתור וסילוק מפגעי בטיחות‬ ‫‪9‬‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫חקירה ודווח תאונת עבודה‪/‬מקרה מסוכן‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫בטיחות בהעסקת קבלני חוץ‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫נוהל כוננות ותגובה תכנית הערכות הסביבה לטיפול בתקלות‬ ‫ותקריות‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫נוהל הפעלת מלגזה‬ ‫‪ 19.2‬נהלים והוראות לגורמי סיכון ספציפיים‬ ‫תאריך עדכון אחרון‬ ‫שם נוהל ‪ /‬הוראה‬ ‫מספר‬ ‫נוהל‪/‬הוראה‬ ‫‪17.09.13‬‬ ‫כללי בטיחות לפינוי חומרים‬ ‫‪29.09.13‬‬ ‫שינוע חומרי חומ\"ס‬ ‫‪10‬‬ ‫‪30.09.13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪30.09.13‬‬ ‫איתור וסילוק מפגעי בטיחות‬ ‫‪12‬‬ ‫הכנסת חומר כימי חדש‬ ‫‪13‬‬ ‫תאריך עדכון‬ ‫‪ 19.3‬נוהלי תגובה בחירום‬ ‫מספר נוהל‬ ‫אחרון‬ ‫‪8‬‬ ‫שם נוהל‪ /‬הרואה‬ ‫‪13.05.2012‬‬ ‫נוהל כוננות ותגובה בזמן אירוע חירום‬ ‫‪69‬‬

‫‪ .20‬נספחים‬ ‫נספח ‪ - 1‬טופס אישור לעריכת שינוי‬ ‫תיאור שינוי מוצע‬ ‫_____________________________________________________‪.‬‬ ‫אחראי ליישום השינוי __________________________________________________‪.‬‬ ‫תאריך אישור שינוי _________ תאריך גמר יישום ___________‪ .‬חתימת מנ\"ע _______‪.‬‬ ‫מעקב‬ ‫ביצוע ע\"י‬ ‫אמצעי בקרה והמלצות לבקרת‬ ‫סיכונים הנוצרים על‪-‬ידי‬ ‫הסיכון‬ ‫השינוי‬ ‫אישור ממונה על הבטיחות ___________ אישור מנהל מחלקה_________‬ ‫נספח ‪ - 2‬סיכוני אש והתלקחות‬ ‫הערכת סיכוני האש מבוססת על מספר מודלים פיזיקאליים וסמי‪-‬אמפירים של שריפות האפשריות‬ ‫במפעלים תהליכים‪ ,‬מאגרים של חומרים דליקים וכד'‪ .‬בין היתר נספח זה דן בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫שריפת חומרים מתלקחים מוצקים‪.‬‬ ‫שריפה ממאצרה או ממיכל של נוזל דליק‪.‬‬ ‫הנושאים שייבחנו הם השפעות קרינת החום על בני אדם‪ ,‬מתקנים ומבנים‪ ,‬והסיכוי להצתת חומרים‬ ‫מתלקחים אחרים‪.‬‬ ‫הערכת הכמות הנדלקת ניתנת על פי התרחיש‪ ,‬ובעזרת המודלים השונים להערכת סיכונים (ראה נספח)‪.‬‬ ‫הערה‪ .‬נספח זה מטפל בהערכת סיכוני אש‪ .‬סיכוני פיצוץ וסיכונים הנובעים מתוצרי שריפה רעילים‬ ‫יידונו בנפרד בהתאם לאופי התרחיש‪.‬‬ ‫‪70‬‬

‫נספח ‪ -3‬נוהל כוננות ותגובה תכנית הערכות הסביבה לטיפול בתקלות ותקריות‬ ‫‪ .1‬כללי ‪:‬‬ ‫‪ .1.1‬המפעל מייצר ומאחסן חומ\"ס העלול לגרום לפגיעה לעובדים ולאוכלוסייה ברגיעה ובחירום‬ ‫‪ .1.2‬החומרים העיקריים במפעל הינם‪ :‬עדשות מפולימרים וכן ממיסים אורגניים ‪ , NMP‬אצטון‪,‬‬ ‫‪ ,SHC 180, SHC 880‬סודה קאוסטית‪ ,‬מתנול ‪,‬אתנול‪.‬‬ ‫‪ .1.3‬תרחישים והערכת סיכונים לחומרים נבחרים במפעל ראה נספח ‪.1‬‬ ‫‪ .1.4‬למפעל שער ראשי אחד‪.‬‬ ‫‪ .1.5‬המפעל יקיים נוהל חירום זה לזיהוי של מצבי חירום ותאונות אפשריים‪ ,‬לתגובה‪ ,‬מניעה‬ ‫והפחתה של ההשפעות הסביבתיות העלולות להיות קשורות בהן‪.‬‬ ‫‪ .1.6‬המפעל יסקור ויעדכן נוהל חירום זה לפי צורך ‪,‬במיוחד בעקבות התרחשות תאונות או מצבי‬ ‫חירום‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולות מניעה ‪:‬‬ ‫להלן פירוט פעולות המניעה שננקטות ברגיעה וישמשו בחירום ו‪/‬או תינקטנה בזמן החירום‪:‬‬ ‫אחסון מיכל סולר במעצרה בחצר המפעל‪.‬‬ ‫אחסון חומרים דליקים מסוימים בקירור‬ ‫המצאות גלאי עשן בעמדות נדרשות כגון‪ :‬ארון חשמל ראשי‪.‬‬ ‫המצאות אמצעי כיבוי בהתאם לחומר בעמדות נדרשות ‪.‬‬ ‫המצאות ארון ציוד חירום בכניסה למפעל ‪.‬‬ ‫קביעת מערך חירום הכולל צוות ומטה חירום בתיק זה ותכנון לביצוע הדרכות לצוות החירום וביצוע‬ ‫תרגיל סימולציה למטה החירום‪.‬‬ ‫‪ .3‬המטרה ‪:‬‬ ‫מטרת הנוהל הינה להגדיר אחריות וסמכות של בעלי תפקידים חיוניים במפעל‪ ,‬ואת סדר הפעולות‬ ‫הנדרש בעת אירוע חומרים מסוכנים ואירוע שריפה בשטח המפעל‪.‬‬ ‫‪ .4‬אחריות וסמכות הפעלת הנוהל ‪:‬‬ ‫‪ .4.1‬אישור הנהלה‬ ‫נוהל החירום יאושר ע\"י מנהל המפעל לאחר תרגולו במסגרת תרגיל מטה (תרגיל סימולציה להנהלת‬ ‫המפעל) ועדכונו לאור הלקחים וההמלצות מהתרגיל‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬אחריות וסמכות‬ ‫‪ .4.2.1‬האחריות והסמכות להפעלת הנוהל חלה על מנהל המפעל ו‪/‬או על מנהל הייצור‪ .‬הנוהל יופעל‬ ‫במקרה בו מתרחש אירוע חירום במפעל המחייב טיפול של מערך חירום מפעלי‪ ,‬ולפי הצורך הזעקת‬ ‫גורמי הצלה חיצוניים‪.‬‬ ‫‪ .4.2.2‬הנוהל יופץ להנהלת המפעל‪ ,‬חברי מטה החירום‪ ,‬לבעלי תפקידים חיוניים ומנהלי משמרות‪,‬‬ ‫אשר ילמדו את הנוהל בשעת רגיעה ויפעילו אותו בשעת חירום‪.‬‬ ‫‪ .4.2.3‬קריטריונים להפעלת הנוהל‪ :‬נוהל החירום יופעל בכל מקרה בו התרחש אירוע חומ\"ס‪ ,‬שריפה‪,‬‬ ‫פיצוץ או אחר המעמידים בפני סכנה‪ ,‬או עלולים להעמיד בפני סכנה את עובדי המפעל‪ ,‬רכוש המפעל או‬ ‫את סביבתם‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬עדכון הנוהל‬ ‫‪71‬‬

‫הנחיות לעדכונים ותוספות לנוהל תועברנה למנהל המפעל במסמך מלווה ע\"י ממונה הבטיחות כל עדכון‬ ‫יירשם בדף עדכונים עפ\"י טבלה המפורטת בתחילת תיק זה‪.‬‬ ‫‪ .5‬השיטה ‪:‬‬ ‫עם גילוי אירוע חומרים מסוכנים (סכנת פריצת חומרים מסוכנים‪ ,‬דליקה‪ ,‬פיצוץ וכו') בשטח המפעל‬ ‫ע\"י מנהל המחלקה‪ ,‬עובד או כל אדם אחר‪ ,‬תבוצענה הפעולות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬טיפול ראשוני באירוע ע\"י הגורם המגלה‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬דיווח למנהל המפעל או למנהל התפעול‪ .‬במשמרת ערב ולילה יש לדווח לאחראי המשמרת‬ ‫ולעדכן את השומר בשער הכניסה לקיבוץ‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬אירוע בשעות היום‬ ‫מנהל הייצור יזעיק את מטה החירום‪ ,‬ובמקביל יורה למנהלת משאבי אנוש להזעיק את גורמי ההצלה‬ ‫החיצוניים‪( .‬יש להודיע למשטרה‪ ,‬ולאחר מכן לכבוי אש‪ ,‬מד\"א‪ ,‬פיקוד העורף ואיכות הסביבה)‪ .‬צוות‬ ‫החירום יצטייד בציוד מגן ויתחיל לטפל באירוע‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬אירוע בשעות הלילה (קיימת פעילות)‬ ‫מגלה האירוע ידווח למנהל המשמרת על דבר האירוע‪ .‬מנהל המשמרת יזעיק את מנהל הייצור וממונה‬ ‫הבטיחות מביתם‪ ,‬אשר יזעיקו את מטה החירום מביתו‪ .‬במקביל‪ ,‬יורה מנהל המשמרת לעובדים‬ ‫בכירים במשמרת על הזעקת צוות החירום מביתו‪ ,‬ועל הזעקת גורמי הצלה חיצוניים‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬אירוע בשעות בהן אין פעילות במפעל‬ ‫במקרה שיתרחש אירוע בשעות בהן לא מתבצעות פעולות במפעל ‪ -‬תופעל אוטומטית מערכת התרעה‬ ‫אלחוטית‪ .‬ההתרעה תתקבל אצל ממונה הבטיחות‪,‬מנהל אחזקה‪ ,‬מנהל האיכות (גר בקיבוץ) בביתם‪,‬‬ ‫אשר יגיעו למקום האירוע ובמקביל יזעיקו את מטה החירום ואת גורמי ההצלה (במידת הצורך)‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬עד להגעת גופי החירום החיצוניים‪ ,‬באחריות הבכיר בשטח (מנהל המפעל‪ ,‬מנהל ייצור ומנהלי‬ ‫המשמרת וכו') לבצע הערכת מצב רצופה בכל שלב ולקבוע האם האירוע הסתיים ואין יותר סכנה‬ ‫לעובדים ולאוכלוסייה סביב המפעל‪ .‬אם האירוע ממשיך (או אם ישנו חשש כלשהו שהאירוע לא‬ ‫הסתיים) יש להמשיך ולהפעיל את הנוהל בהתאם לסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 5.6.1‬עדכון עובדים ואנשים השוהים במפעל באמצעות מנהלי מחלקות ובמערכת הקשר הקיימת‬ ‫במפעל‪.‬‬ ‫‪ 5.6.2‬הודעה למזכירות מפעלים הסמוכים ‪ :‬שלא\"ג וספאנטק ‪ -‬בשעות היום‪ ,‬ולמנהל מפעל‪/‬מנהל‬ ‫תפעול ‪ -‬של מפעל שלא\"ג וספאנטק בשעות הלילה‪.‬‬ ‫‪ 5.6.3‬ביצוע הערכת סיכונים ראשונית‪.‬‬ ‫‪ 5.6.4‬טיפול ופינוי נפגעים‪.‬‬ ‫‪ 5.6.5‬טיפול באירוע עפ\"י השלבים שיפורטו בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 5.6.6‬ביצוע הערכת סיכונים משלימה‪.‬‬ ‫‪ 5.6.7‬חבירה עם גורמי הצלה חיצוניים בשער הכניסה למפעל‪.‬‬ ‫‪ 5.6.8‬פינוי עובדים ואנשים בעת אירוע המחייב פינוי‪.‬‬ ‫‪ 5.6.9‬סיום האירוע וחזרה לפעולות שגרתית‪.‬‬ ‫‪ .6‬שלבים‬ ‫‪ 6.1‬שלב א' ‪ -‬שלב התגובה המיידית‬ ‫‪ 6.1.1‬קבלת הודעה על אירוע חירום במפעל‪ :‬ימסרו וירשמו הפרטים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהות האירוע (דליקה‪ ,‬דליפת חומר כימי‪ ,‬פיצוץ וכו')‪.‬‬ ‫‪72‬‬

‫ב‪ .‬החומרים המעורבים באירוע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היקף האירוע (גודל הדליקה‪ ,‬כמות החומר שהשתחרר‪ ,‬מחלקות שנפגעו)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סוג התקלה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מיקום מדויק של האירוע‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כיוון התפשטות האש או ענן החומר הרעיל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬טיפול באירוע‪.‬‬ ‫ח‪ .‬נפגעים ‪ -‬במידה ויש‪.‬‬ ‫‪ 6.1.2‬דיווח והפעלה של גורמים תוך‪-‬מפעליים‬ ‫א‪ .‬הגורם הבכיר במפעל (מנהל‪ ,‬מנהל ייצור‪ ,‬אחראי המשמרת וכו')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטה חירום שיכלול את בעלי התפקידים המפורטים בפרק ד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צוות חירום שיכלול את בעלי התפקידים בכל משמרת המפורטים בפרק ד‪.‬‬ ‫‪ 6.1.3‬דווח והפעלה של גורמי הצלה חיצוניים‬ ‫א‪ .‬משטרת ישראל ‪ -‬קריית שמונה‪100 -‬‬ ‫ב‪ .‬שירותי כיבוי אש ‪ -‬קריית שמונה‪102-‬‬ ‫ג‪ .‬מד\"א ‪ -‬קריית שמונה ‪101‬‬ ‫ד‪ .‬מרפאה (בקיבוץ) – ‪ , 7844‬פלאפון לחירום ‪6161‬‬ ‫ה‪ .‬שער הקיבוץ‪7209 -‬‬ ‫ו‪ .‬היחידה לאיכות הסביבה‪08-9253321 -‬‬ ‫ז‪ .‬שירותי החירום של המועצה המקומית גליל עליון‬ ‫ח‪ .‬מפעלים שכנים‪ :‬מפעל שלא\"ג –‪,04 -6947856 ,6947861‬‬ ‫ספאנטק‪04-6947125 ,054-7332956 -‬‬ ‫ט‪ .‬בית חולים זיו בצפת ‪077-2028811-‬‬ ‫י‪ .‬מרכז מידע ארצי לחומרים מסוכנים‪08-9783239 08-9253626 08-9253321 .‬‬ ‫יא‪ .‬מפקדת העורף ‪ -‬מחוז צפון הג\"א)‪ 1207-‬מכל טלפון ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מרכז רעלים ‪ -‬בית חולים רמב\"ם (במידת הצורך)‪04-8527925/9805.‬‬ ‫יג‪ .‬גורמים נוספים כמו‪ :‬חברת החשמל‪ ,‬מקורות וכו'‪.‬‬ ‫תיאום וחבירה עם הגורמים הנ\"ל בעת אירוע חירום במפעל (ראה נספח ‪ .)5‬ישלח נציג מטה חירום‬ ‫לחפ\"ק גורמי ההצלה מחוץ למפעל על מנת לספק נתונים לגבי האירוע‪ ,‬אופן הטיפול בו‪ ,‬נפגעים‪ ,‬ועוד‬ ‫בהתאם לסוג האירוע וגודלו‪.‬‬ ‫‪ 6.1.4‬טיפול במוקד האירוע ע\"י הגורם המזהה בסיוע מערך החירום המפעלי‪.‬‬ ‫‪ 6.1.5‬התחלת פינוי עובדים ומבקרים ממקום האירוע לנקודות הריכוז ליד הכניסה הראשית של‬ ‫המפעל‪.‬‬ ‫‪ 6.1.6‬קביעת מקום מפגש לחבירה עם הגורמים כולל מרשם צירי גישה‪ .‬מקום החבירה יהיה בשער‬ ‫הכניסה הראשי למפעל ובכניסה לחניון חדר האוכל‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬שלב ב' ‪ -‬הטיפול באירוע ‪ -‬המענה הראשוני‬ ‫‪ 6.2.1‬ביצוע הערכת סיכונים ראשונית ע\"י מנהל המפעל‪ ,‬מנהל הייצור או מהנדס המפעל‪.‬‬ ‫‪ 6.2.2‬מתן המלצות על סמך הערכת הסיכונים‪ ,‬כולל קבלת החלטה על פינוי (חלקי או מלא)‪ ,‬התרעה‬ ‫למשטרת ישראל על צורך בפינוי אוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ 6.2.3‬הטיפול באירוע יכלול‪:‬‬ ‫‪73‬‬

‫אירוע חומרים מסוכנים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הצטיידות באמצעי מגן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעדיפות ראשונה הפסקת הדליפה ע\"י סתימת פתח היציאה של החומר והעברתו למיכל אחר‪,‬‬ ‫או הפסקת הזרמים למחלקה‪.‬‬ ‫‪74‬‬

‫נספח ‪ -4‬מפות ותרשימים‪:‬‬ ‫מפה סביבתית‬ ‫‪75‬‬

‫מפת מערך פנים המפעל‬ ‫נספח ‪ -5‬גורמי סיכון מרכזיים מניתוח הסיכונים ביתר פירוט‬ ‫תרחיש שריפה במחסן חומרים‬ ‫מבוא‬ ‫במפעל שמיר אופטיקה קיים מחסן חומרים ובו מאוחסנים חומרים דליקים‪ .‬למשל‪ :‬מתנול‪ ,‬אתנול ‪,‬‬ ‫אצטון‪ ,‬החומרים מסודרים ומונחים על מאצרה‪.‬‬ ‫ייזום ‪:‬שריפה פרצה במחסן חומרים כתוצאה מאירוע חבלני‪ ,‬קצר חשמלי‪ ,‬ריאקציה בין חומרים‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪76‬‬

‫השריפה תתפשט במהירות למח' למחסן תוצר סופי‪ , ,‬ומשם לשאר חלקי המפעל‪ .‬בשריפה נוצר חום‬ ‫המתפזר לסביבה בשלושה מנגנונים‪:‬‬ ‫הסעה ‪( -‬פיזור של כ‪ 70% -‬מהחום הנוצר) באמצעות תנועת תוצרי שריפה כלפי מעלה בכח העילוי‪.‬‬ ‫הולכה ‪ -‬באמצעות חומרים בעלי תכונות הולכת חום טובה‪.‬‬ ‫קרינה ‪( -‬פיזור של כ‪ 30% -‬מהחום הנוצר) קרינה הנפלטת ממוקד הבערה כלפי חוץ‪ .‬קרינת חום‬ ‫הנפלטת עלולה לגרום לכוויות לבני אדם הנחשפים לה וכן להתפשטות השריפה‪.‬‬ ‫סכנה נוספת היא מתוצרי השריפה המסוכנים שיפלטו לאוויר‪ ,‬ביניהם‪ :‬פחמן דו חמצני‪ ,‬פיח‪ ,‬עשן‪,‬‬ ‫חלקיקים‪.‬‬ ‫שריפה במחסן תגרום לבקיעת חביות חומרים‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫בטבלה הבאה מפורטים טווחי סיכון בחשיפה לקרינת חום הנפלטת משטחי בעירה של שפכי חומ\"ס‬ ‫נוזליים דליקים בגודל של ‪ 20‬מ\"ר ו‪ 30 -‬מ\"ר המהווים את שטח המחסן‪ ,‬ובמקרה שהאש תתפשט (נלקח‬ ‫בהשלכה מאצטון)‪.‬‬ ‫טווחי סף (מ') כתלות במשך חשיפה‬ ‫קריטריון‬ ‫‪ 30‬מ\"ר שטח בוער‬ ‫‪ 20‬מ\"ר שטח בוער‬ ‫‪ 30‬שניות דקה ‪ 30‬שניות דקה‬ ‫כוויות דרגה ראשונה (טווח כבטחון) ‪24 18 19 15‬‬ ‫‪8 766‬‬ ‫הצתה לא ישירה‬ ‫‪12 11 10 9‬‬ ‫הצתה ישירה‬ ‫‪15 11 12 9‬‬ ‫סף כוויות דרגה שנייה‬ ‫כוויות דרגה שנייה ‪ 50% -‬תמותה ‪10 7 9 6‬‬ ‫כוויות דרגה שנייה ‪ 100% -‬תמותה ‪6 4 5 3‬‬ ‫מסקנות‬ ‫טווח הביטחון לחשיפה עד ‪ 1‬דקה מגיעים עד ‪ 24‬מ' מהמחסן הבוער‪ .‬טווחי‬ ‫השריפה עלולה להתפשט במפעל ולגרום לנזק בנפש וברכוש‪ .‬במקרה של התפשטות השריפה קיים סיכון‬ ‫לסביבת המפעל ובכלל זה האנשים הנמצאים במפעלים השכנים‪ ,‬ספאנטק ושלא\"ג‬ ‫יש לפנות אנשים במקרה של שריפה ולהתייחס להיבט של חשיפה לתוצרי שריפה מסוכנים הנפלטים‬ ‫בשריפה מעין זו‪.‬‬ ‫סיכום תרחישים‬ ‫טופס רישום תרחיש‬ ‫מס' תרחיש‪10,11 :‬‬ ‫תאור תרחיש‪ :‬שריפת מחסן‪.‬‬ ‫מיקום התרחיש‪ :‬מחסן חומרים‪.‬‬ ‫כמות כללית שדלפה‬ ‫זמן אירוע‬ ‫קצב‬ ‫חומר משוחרר‪/‬דולף‬ ‫מס' חביות שיצרו שפך‬ ‫‪-‬‬ ‫מיידי‬ ‫אצטון‬ ‫בשטח של ‪ 30 ,20‬מ\"ר‪.‬‬ ‫‪77‬‬

‫הערות‬ ‫ציוד מיוחד צמ\"ה‬ ‫פירוט תקלות יוצרות תרחיש‬ ‫תאור תקלה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אופן טיפול בתקלה חומרים וכלי עבודה‬ ‫שריפה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כיבוי האש וקרור רסס מים‪ ,‬מטפים‬ ‫פיצוץ‬ ‫חילוץ ופינוי‪ ,‬קרור רסס מים‪ ,‬אמצעים‬ ‫וכיבוי שריפות נלוות‪ .‬לחילוץ והצלה‪.‬‬ ‫נוהלי טיפול‬ ‫שם הנוהל‬ ‫מס' נוהל‬ ‫נוהל חירום וחבירה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪78‬‬

‫נספח ‪ –6‬עלון תמצית מידע לגבי הסיכונים בשמיר‬ ‫‪79‬‬

‫נספח ‪ – 7‬תוכנית בטיחות חדר חסום‬ ‫חדר חיסום זכוכית‬ ‫במפעל שמיר אופטיקה בקיבוץ שמיר‪ ,‬מתקיים תהליך חיסום תבניות זכוכית‪ .‬החיסום מתבצע‬ ‫במיכלים סגורים בהם קיימת תמיסת מלח – אשלגן חנקתי – מותך בטמפרטורה של ‪ 560‬מעלות‬ ‫צלסיוס‪.‬‬ ‫‪ .º530C º650‬הפירוק התרמי שלו מתחיל סמוך ל‪ )C -‬מותך לנוזל שנשאר יציב עד ‪KNO3‬אשלגן חנקתי (‬ ‫) ‪ º750KNO2‬חל פירוק לאשלגן חנקיתי (ניטריט – ‪C - º550C‬בלחץ אטמוספירי‪ .‬בתחום הטמפרטורות‬ ‫וחמצן‪ .‬אם החמצן הנוצר מתפוגג בדרך כלשהי או מסולק ממשיך פירוק הניטריט לתחמוצות שונות של‬ ‫)‪ .‬אם החמצן ‪ )NO‬וחנקן חד‪-‬חמצני (‪NO2‬חנקן ובתוכן תחמוצות מגרות ומזיקות כגון חנקן דו חמצני (‬ ‫לא מסולק חלה גם ריאקציה חוזרת ליצירת אשלגן חנקתי מאשלגן חנקיתי וחמצן כך שבתערובת‬ ‫ימצאו שלושתם יחד‪ .‬כיוון שבעת תקלה לא ניתן לשלוט על הטמפרטורות או לחצי החמצן הנוצר‬ ‫במערכת בטמפרטורות גבוהות יש להביא בחשבון שבמערכת כזו עלולים להמצא תערובת המלחים‬ ‫אשלגן חנקתי ואשלגן חנקיתי (ותתכן גם תחמוצת האשלגן) יחד עם תרכובות חנקן גזיות ובהן חנקן‪,‬‬ ‫חנקן דו‪-‬חמצני וחנקן חד‪-‬חמצני‪.‬‬ ‫נשימת ריכוזים גבוהים של תחמוצות החנקן הדו‪-‬חמצני גורמת לגירוי חזק של דרכי הנשימה‬ ‫ולהתפתחות דלקת כימית באזור הריאות וקשיי נשימה‪ .‬ידועים גם מקרים של בצקת ריאות לאחר‬ ‫חשיפה אקוטית‪ .‬חנקן דו חמצני מגרה גם עיניים‪ ,‬אף‪ ,‬גרון ועור רטוב‪ .‬ריכוזים גבוהים של חנקן חד‪-‬‬ ‫חמצני עלולים לגרום להשפעה נרקוטית וטשטוש‪ .‬חנקן חד‪-‬חמצני הופך במהירות באוויר לחנקן דו‪-‬‬ ‫חמצני שאליו מיוחסות תופעות הגירוי‪.‬‬ ‫אשלגן חנקתי הוא מחמצן חזק‪ .‬הוא אינו בעיר בעצמו אבל מאיץ בעירה של חומרים דליקים‪ .‬האצת‬ ‫בעירה זו של חומרים מחזרים ודליקים עלולה לגרום לפיצוץ התערובת‪ .‬בהיותו בתערובת עם חומרים‬ ‫כאלה עלולים גם שוק מכני או חום לגרום להתפוצצות‪ .‬חל איסור מגע בין אשלגן חנקתי לבין חומרים‬ ‫אורגניים‪ ,‬זרחן‪ ,‬נתרן אצטט‪ ,‬אבקות ותרכובות של מתכות מחזרות ובהן בדיל‪ ,‬אנטימון‪ ,‬ארסן‬ ‫וזירקוניום‪.‬‬ ‫בכל המקורות שנבדקו מומלצים מים כאמצעי כיבוי אש וכאמצעי להורדת טמפרטורה‪ .‬אם נפח האש‬ ‫קטן ניתן לכבות במים ממרחק קצר‪ .‬אין להשתמש בקצף או חומרים יבשים לכיבוי כיוון שיש סכנה‬ ‫להיווצרות חומרים נפיצים דליקים (ניטראטים אורגניים)‪ .‬במקרה של נפח אש גדול יש להציף את שטח‬ ‫האש במים ממרחק גדול‪.‬‬ ‫הספרינקלרים לכיבוי אש בחדר החיסום הם אמצעי נכון כיוון שהם מונעים מעורבות קרובה של אדם‪.‬‬ ‫בעת התזת מים כטיפות על משטחים חמים מאד עלולות להתרחש שתי תופעות בנפרד או יחד‪:‬‬ ‫‪ .1‬מעטפת הטיפה מתאדה במהירות רבה לעומת פנים הטיפה ויוצרת \"כרית\" אדים המחליקה על‬ ‫המשטח החם‪.‬שארית הטיפה צפה על כרית האדים הזו ונעה למרחק‪ .‬תופעה זו ( ‪Leidenfrost‬‬ ‫‪ )effect‬גורמת לטיפות לקפוץ על המשטח ולהתפזר כנתזים למרחק‪ .‬טיפות אלה עלולות לגרום‬ ‫לכוויות במגע עם עור אדם ועיניים‪ .‬התופעה מתרחשת בד\"כ כאשר מדובר במגע מים עם‬ ‫משטחים שהטמפרטורה שלהם גבוהה מ‪º160C -‬ועד למעלה מ‪. º200C -‬‬ ‫‪ .2‬בטמפרטורות גבוהות יותר האידוי המהיר גורם להיווצרות קיטור יחד עם התפשטות נפח‬ ‫גדולה מאד פי מספר אלפים מנפח הטיפה המקורית‪ .‬מתרחשת עלייה דרמטית בלחץ‪ .‬אם‬ ‫התופעה מתרחשת בכלי או חלל סגור הלחץ האדיר של הקיטור שנוצר עלול לגרום להתפוצצות‬ ‫ולהעפת קיטור‪ ,‬טיפות מים רותחות וטיפות המלח המותך לכל הכיוונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬ ‫ההתפשטות הנפחית הגדולה מתועלת לחלל גדול לא יתרחש פיצוץ‪.‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪ º560‬יתפסו האדים על פי חוק ‪C‬לדוגמה‪ :‬אם ‪ 1‬ליטר מים נוזליים מתאדה בטמפרטורה של‬ ‫הגזים האידיאליים נפח של ‪ 4,246‬ליטר (‪ 4.25‬מ\"ק)‪ .‬אם האידוי מתרחש בתא סגור שנפחו ‪0.5‬‬ ‫מ\"ק יווצר לחץ של ‪ 8.5‬אטמוספירות בתוך התא‪.‬‬ ‫ניתן לאמוד באופן גס את הלחץ שעלול להווצר בתוך תא החיסום אם נפחו ידוע ובתרחישים שונים בהם‬ ‫מים מהספרינקלר חודרים לתוך התא עקב סדק או תקלה אחרת‪ .‬על פי זה יש להתייעץ עם מהנדס‬ ‫מכונות או מומחה מתאים באיזה לחץ יכול לעמוד תא החיסום כאשר הוא אטום‪.‬‬ ‫אם תא החיסום אינו מבודד מחום במעטפת החיצונית שלו‪ ,‬מגע מים מהספרינקלר עם הדופן החיצונית‬ ‫של התא יביא להתפשטות נפחית של האדים בחדר החיסום ומחוצה לו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הסבירות‬ ‫להיווצרות לחץ גבוה שיגרום להדף או פיצוץ נמוכה יותר עקב נפח גדול העומד לרשות ההתפשטות‪ ,‬אבל‬ ‫התזת טיפות בטמפרטורה גבוהה עלולה לגרום לכוויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להביא בחשבון שמגע אדי מים בעלי‬ ‫טמפרטורות של מאות מעלות בחומרים דליקים עלולים להצית אותם‪.‬‬ ‫מגע מים עם המלח המותך בטמפרטורה הגבוהה לא יצור בהכרח תגובה כימית ליצירת חומרים רעילים‬ ‫שנוצר מפירוק ‪ )NO‬כתוצאה מתגובה בין הגז ‪HNO2‬למעט אפשרות של היווצרות חומצה חנקיתית (‬ ‫תרמי של המלח לבין מים‪ .‬לצורך כך צריך להווצר מצב תקלתי בו מים באים במגע עם תוכן התא‬ ‫הסגור‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ .1‬במקרה של עלייה בלתי מבוקרת בטמפרטורה עלול הפירוק התרמי של אשלגן חנקתי ליצור‬ ‫גזים רעילים‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקרה של דליפת מים לתוך תא החיסום עלולה להתרחש התפוצצות עקב עלייה פתאומית‬ ‫בלחץ (אלא אם כן התא מוגן התפוצצות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬במקרה של התזת מים על מעטפת התא כאשר לזו אין בידוד תרמי עלולה להווצר התפשטות‬ ‫נפחית מהירה של אדים וחשש לכוויות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסבירות שבמגע מים עם מלח מותך יווצרו גזים רעילים היא נמוכה‪ ,‬למעט אפשרות של‬ ‫היווצרות מעטה של חומצה חנקיתית (‪ )HNO2‬ממגע בין מים וחנקן חד‪-‬חמצני בטמפרטורות‬ ‫גבוהות מ‪.º600C -‬‬ ‫המלצות‬ ‫‪ .1‬על מנת להתגונן מאפשרות של תקלה בה מותזים מים חמים מאד יש להצטייד בביגוד מתאים‬ ‫נגד אש וחום (לרבות קרינת חום) משולב ביכולת הגנה נשימתית נגד גזים רעילים‪ .‬ההגנה‬ ‫הנשימתית תגן גם בפני אפשרות נוכחות של חומצה חנקיתית וביגוד המגן כנגד חום עשוי להגן‬ ‫גם מחומרים חומציים‪ .‬ביגוד מגן מסוג זה כולל בד\"כ גם שכבת אלומיניום חיצונית להחזרת‬ ‫קרינת החום‪.‬‬ ‫‪ .2‬על מנת להתגונן מאפשרות דליפת מים לתוך תאי החיסום יש לוודא שאין בהם כשל חומר‬ ‫(עייפות החומר) העלול לגרום לסדקים או חורים‪ .‬אחת הדרכים לכך היא ביצוע תקופתי של‬ ‫בדיקות אל‪-‬הרס (אולטרה‪-‬סאונד) או אמצעי אחר שיכולות לגלות כשל בחומר‪.‬‬ ‫‪ .3‬על מנת להתגונן מאפשרות של מגע אדים לוהטים (במקרה של כשל) עם חומרים דליקים יש‬ ‫להרחיק חומרים כאלה מחדר החיסום ומאזורים סמוכים לו‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לוודא שפתיחת המיכל להכנסה והוצאה של חביות מתבצעת כאשר המיכל קר‪ ,‬לרבות המלח‬ ‫שבו‪.‬‬ ‫‪ .5‬מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיכלי לחץ ומומחים לכיבוי אש על עמידות המיכל לכשל‬ ‫חומר‪.‬‬ ‫‪ .6‬אם הדופן החיצונית של המיכל אינה מבודדת מחום‪ ,‬מומלץ לבדוק אם ניתן לבודדה בדרך‬ ‫כלשהי‪.‬‬ ‫‪81‬‬

‫נספח ‪ – 8‬רישיון עסק‪:‬‬ ‫‪82‬‬

‫נספח ‪- 9‬היתר רעלים‬ ‫‪83‬‬

‫נספח ‪ – 10‬אישור כיבוי אש לרישיון עסק – לא בתוקף‪ ,‬בתהליך חידוש‬ ‫‪84‬‬

‫נספח ‪ -12‬תו ירוק לשמירה על איכות הסביבה וצמצום פסולות חומ\"ס‬ ‫‪85‬‬