ההתאחדות לחינוך מבוגרים עלון 1

‫התאגדותלחינוךמבוגריםבישראל)ע\"ר(זרקורהלמידה שלנו‬ ‫ביטאון ההתאגדות‬ ‫גיליון ‪1‬‬ ‫ניסן תשע\"ז‪-‬אפריל ‪2017‬‬ ‫העורכת‪:‬‬ ‫ד\"ר שרה רובינשטיין‬ ‫יו\"ר המערכת‪:‬‬ ‫דליה בר‬ ‫המערכת‪:‬‬ ‫רינה כהן‬ ‫שרה רובינשטיין‬ ‫קובי וייס‬ ‫דליה בר‬

‫בפתח הדברים‬ ‫ד\"ר שרה רובינשטיין‬ ‫אשת חינוך וחוקרת בתחומי הוראת העברית כשפה ראשונה וכשפה שנייה ובלמידת‬‫מבוגרים‪ .‬גמלאית האגף לחינוך מבוגרים – מנהלת מחוז חיפה והצפון ומפקחת ארצית‬ ‫על הנחלת הלשון העברית‪ .‬חברה בהנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים‪.‬‬ ‫דוא‪:‬ל‪[email protected] :‬‬ ‫המעלה פן אישי על למידה ועל למידת מבוגרים‪.‬‬ ‫ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל הוקמה בשנת ‪ .1951‬רבים‬ ‫‪2‬‬ ‫וטובים הצטרפו במהלך השנים לשורותיה ותרמו מניסיונם‬‫אתגרי למידת מבוגרים הוא המדור השלישי‪ ,‬ובו כותבים שלושה‪:‬‬‫ד\"ר עדו גל על השלכותיהן של מיומנויות יסוד להבנת מטרות‬ ‫ומהידע שלהם‪.‬‬‫למידת מבוגרים‪ ,‬גב' רינה כהן על הקבוע והמשתנה בנושא‬ ‫בראשיתה של שנת תשע\"ז נבחרה הנהגה חדשה להתאגדות ‪-‬‬ ‫משפחה‪ ,‬ד\"ר רינה שחר למידה לאורך החיים ומעמד האישה‪.‬‬ ‫שני יושבי ראש משותפים‪ ,‬גב' רינה כהן ועו\"ד דניאל אדרעי‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים להודות לשניהם על שנענו לאתגר המורכב ונטלו על‬‫מעגלי למידה וצמיחה הוא המדור הרביעי ובו שבעה מאמרים‬ ‫עצמם להוביל את ההתאגדות בארבע השנים הקרובות‪ ,‬להרחיב‬‫קצרים‪ :‬קובי וייס כותב על ההתנדבות על פי א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬וכן ‪-‬‬ ‫את שורותיה ולשקוד על הגשמת החזון של למידה לאורך החיים‬‫על חינוך מבוגרים בתרבות היהודית‪ ,‬משה אדוריאן כותב על‬ ‫לכול‪ .‬אנו שולחים לרינה ולדני ברכת הצלחה ו ִעמה הבטחה צנועה‬‫חג הפסח כיסוד ללמידה לאורך החיים‪ ,‬נורית רז כותבת על‬ ‫לתרום ולסייע ככל יכולתנו‪.‬‬‫תרומתם של טיולים לאיכות החיים ולהתפתחות בכל גיל‪ ,‬יוחאי‬ ‫אנו מקווים שבהנהגתם‬‫רוטנברג כותב על למידה לאורך החיים ותקשורת קהילתית‪,‬‬ ‫יצטרפו להתאגדות גופים‬‫דליה בר מציגה קהילות לומדות מרשימות בעמותת \"דור לדור\"‬ ‫ויחידים שיש להם עניין‬‫עפולה‪ ,‬דליה בורגנה מספרת על המשך הפעלתן של כיתות דל\"ת‬ ‫בקידום תחום הדעת של‬‫פתוחה בזכות שיתוף פעולה בין ההתאגדות לחינוך מבוגרים לבין‬ ‫למידת מבוגרים‪ ,‬בפיתוח‬ ‫מסגרות למידה למבוגרים‬ ‫גופים נוספים ובהם האגף לחינוך מבוגרים‪ ,‬ג'וינט ישראל ועוד‪.‬‬ ‫ביישובים רבים ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬בהעמקת הידע של‬‫מפי לומדים הוא המדור החמישי‪ .‬דבריו המרגשים של הלומד‬ ‫מחנכי מבוגרים בישראל‪,‬‬‫המתמיד ארנון בק ממחישים את חשיבותה של למידה לאורך‬ ‫בהגדלת ה ִנראות של מיזמים ומסגרות למידה למבוגרים‪,‬‬ ‫החיים ואת חיוניותה‪.‬‬ ‫בהגדלת המשאבים המופנים לטיפוח כל אלה‪.‬‬‫האגף לחינוך מבוגרים הוא המדור השישי ובו פורשת בפנינו‬ ‫אנו שמחים ל ַח ֵּדש את הופעת ביטאון ההתאגדות‪ :‬זרקור – זווית‬‫מנהלת האגף לחינוך מבוגרים את תכנית העבודה לשנת תשע\"ז‪.‬‬ ‫הלמידה שלנו‪ .‬ברוח הזמן יהיה הביטאון מקוון‪ .‬זאת ההזדמנות‬ ‫להודות לכל הכותבים שטרחו והזדרזו לשלוח מפרי עטם‪ .‬הגיליון‬‫ההתאגדות לחינוך מבוגרים הוא המדור השביעי‪ ,‬ובו מוצגים על‬ ‫הראשון יצא לאור באביב‪ ,‬לקראת חג הפסח ואנו מקווים שיינתנו‬‫ידי גב' רינה כהן ניירות לדיון ולהכרת מגמותיה של ההתאגדות‬‫המתחדשת – מסמך זהות‪ ,‬ניירות לדיון בישיבת ההנהלה‬ ‫בו לטובה סימני הצמיחה‪ ,‬החירות וההתחדשות‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬אמנת ישראל ללמידת מבוגרים‪.‬‬ ‫היו זמנים הוא המדור הראשון‪ ,‬ובו לקט שהביא ד\"ר איתן ישראלי‬ ‫מדברי יו\"ר ההתאגדות ישראל גורלניק ז\"ל‪ ,‬דברים שהשמיע‬‫חינוך מבוגרים בעולם חותם את הגיליון‪ :‬ד\"ר איתן ישראלי‬ ‫לקראת שנת ‪ 2000‬ועדיין לא נס ֵלחם‪ ,‬ודבריה הנוקבים של ד\"ר‬‫כותב על האגודה האירופית לחינוך מבוגרים‪ ,‬ש ִעמה מקיימת‬ ‫רבקה פינס על תולדות ההתאגדות במיוחד משנת ‪.1994‬‬ ‫ההתאגדות הישראלית קשרים מקצועיים זה כארבעים שנה‪.‬‬ ‫ַח ֵּדש ימינו הוא המדור השני‪ ,‬ובו ברכת מנהלת האגף לחינוך‬‫אנו מבקשים להפוך את הביטאון לאחד הכלים שיקדמו את‬ ‫מבוגרים‪ ,‬גב' מגי קורן‪ ,‬ליושבי הראש החדשים‪ ,‬ודברי כל אחד‬‫פעילות ההתאגדות‪ .‬נודה לכם על הערותיכם ועל תגובותיכם‪,‬‬ ‫מהם ‪ -‬גב' רינה כהן‪-‬סוצקבר המדגישה כוונות וגישות למנהיגות‬‫נודה על העברת רשימות שלכם לגיליון הבא‪ ,‬נודה על הצעותיכם‬ ‫ולניהול ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל‪ ,‬עו\"ד דניאל אדרעי‬ ‫לעיצוב הבמה המקוונת‪ ,‬נשמח שתפיצו את הגיליון‪.‬‬‫ברכות לכם ולבני משפחותיכם בחגי האביב‪ :‬חג הפסח‪,‬‬ ‫חג הפסחא‪ ,‬חג הנביא שועייב‬

‫היו זמנים‬ ‫\"לקראת שנת האלפיים\"‬ ‫קטעים מדבר יו\"ר ההתאגדות ישראל גורלניק‬ ‫ד\"ר איתן ישראלי‬ ‫הוא ממייסדי ההתאגדות )החדשה( לחינוך מבוגרים בשנת ‪.1965‬‬ ‫בעל תארים שני ושלישי בחינוך מבוגרים מאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬ניו יורק )‪.(1974‬‬ ‫יו\"ר ההתאגדות בשנים ‪.2010-2006‬‬ ‫גימלאי של הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מדעי המזון והתזונה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫אינפורמציה‪ .‬כל אלה פורצים אל תוך הבית ויוצרים אפשרויות‬ ‫ההתאגדות תפעל עם כל הגורמים המאוגדים בה לבניית חברה‬ ‫רבות מאד ללימודי מבוגרים לכל החיים‪ .‬אך השפע הזה אינו‬ ‫פלורליסטית‪ ,‬אך בו בזמן תחפש את הבסיס המשותף לכולנו‬ ‫מסייע לפתרון הבעיות הנזכרות‪ .‬האתגר של ההתאגדות הוא‬ ‫לאגד את כל העוסקים בתחום כדי לסייע לציבור להשתמש‬ ‫בחברה כזו‪...‬‬ ‫בכל הכלים המודרניים לקראת שנות האלפיים‪ ,‬כדי שהציבור‬ ‫המבוגר ישתמש באופן סלקטיבי באמצעי התקשורת ויבחר‬ ‫השלמה עם הפיצול העדתי‪ ,‬החברתי והתרבותי תביא עלינו‬ ‫חורבן‪...‬‬ ‫בצורה הטובה ביותר ובטעם טוב‪...‬‬ ‫המשותף הוא קיום מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית פתוחה‪,‬‬ ‫ההתאגדות קוראת לכל המוסדות העוסקים בחינוך מבוגרים‬ ‫המעודדת פלורליזם על בסיס קיומי משותף‪...‬‬ ‫להצטרף להתאגדות ולחזקה‪ ..‬יחד נוכל להשפיע יותר על מהות‬ ‫התקשורת הביאה להישגים רבים בכל התחומים וכמובן בחינוך‪.‬‬ ‫חיינו ועל איכות חיינו‪\"..‬‬ ‫כל בית בישראל יכול להתחבר לאמצעי תקשורת מגוונים‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫טלפון‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה ומחשב‪ ,‬וכל אחד מהם מחובר למאגרי‬ ‫דברים אלה שהשמיע מר ישראל גורלניק ז\"ל מובאים מתוך‬ ‫חינוך מבוגרים בישראל גיליון ‪ – 1‬בטאון ההתאגדות לחינוך‬ ‫מבוגרים בישראל‪ ,‬אדר תשנ\"ח מרץ ‪) 1998‬מערכת‪ :‬ד\"ר אורה‬ ‫גרבלסקי‪ ,‬ד\"ר פאול קירמאייר‪ ,‬נחמה שי(‪.‬‬‫‪3‬‬

‫הקמתה מחדש של ההתאגדות לחינוך מבוגרים בשנת ‪1994‬‬ ‫ד\"ר רבקה פינס‬ ‫אשת חינוך‪,‬‬ ‫לשעבר ראש המדור לחינוך מבוגרים בטלוויזיה החינוכית‪,‬‬ ‫הקימה מחדש את ההתאגדות לחינוך מבוגרים)בשנת ‪.(1992‬‬‫המחלקה לחינוך מבוגרים במשרד החינוך )כך כונה אז מה‬ ‫נעניתי לבקשתם של חברים לכתוב על הקמתה מחדש של‬‫שהפך להיות אגף( בראשות ד\"ר יחזקאל כהן ושל הטלוויזיה‬ ‫ההתאגדות הנוכחית לחינוך מבוגרים בשנת ‪ .1994‬הדברים‬‫החינוכית )הלימודית( להפצת התוכנית \"עברית בסימן טוב\"‪.‬‬ ‫נכתבו בנימה אישית‪ ,‬מאחר שראיתי בהקמה מחדש מעין‬‫במט\"ח נבנה אז מדור לחינוך מבוגרים שאותו ניסיתי להעמיד‬ ‫\"בייבי שלי\"‪ .‬גם חבלי הלידה היו קשים ומפרכים‪ ,‬אך \"הרך‬‫על רגליו‪ .‬במסגרת זו נפגשתי פעמים רבות עם יחזקאל ז\"ל‪.‬‬‫יחזקאל‪ ,‬גם הוא מאנשי ההתאגדות הראשונה כאב מאוד את אי‬ ‫הנולד\" גרם לנו לגאווה‪.‬‬‫קיומה של ההתאגדות‪ ,‬וכמו \"קאטו הרומאי\" היה חוזר‬ ‫הייתי חברה בהתאגדות הראשונה שקמה בראשית שנות‬‫בכל פגישה על מנטרה קבועה‪\" :‬רבקה‪ ,‬עלייך להקים‬‫מחדש את ההתאגדות‪ ,‬את תצליחי ואני אסייע ככל‬ ‫השישים‪ .‬המזכירה האגדית‪ ,‬שלומית קוטיק ז\"ל הצליחה לחבר‬‫יכולתי\"‪ .‬בסופו של דבר השתכנעתי והסכמתי להיכנס‬ ‫את העוסקים בחינוך מבוגרים ונוצרה התאגדות לתפארת‪ .‬עם‬‫ל\"גוב אריות\" כזה‪ ,‬מבלי לדעת למעשה מה מחכה לי‪.‬‬ ‫מחלתה של שלומית דעכה הפעילות עד שההתאגדות חדלה‬‫יחזקאל שהבטיח גיבוי‪ ,‬אכן קיים כל הבטחה‪ ,‬הן כיו\"ר‬ ‫להתקיים‪ .‬ללמדנו שדרוש כוח אחד שדוחף ומפעיל בלי ליאות‪.‬‬‫ההתאגדות והן לאחר מכן‪ ,‬בהמשך כל שנות חברותו‬ ‫בראשית שנות ה‪ 90-‬התקיימה פעילות משותפת ברוכה של‬ ‫בהתאגדות‪ .‬ייזכר האיש לטוב‪.‬‬‫הקמת ההתאגדות מחדש‪ ,‬נתקלה בקשיים מרובים‬‫מצד רשם העמותות; כמות הניירת והאישורים‬‫הנדרשים הייתה מרובה‪ .‬התגברנו על כל הקשיים‪,‬‬‫גם על ה'רדיפה' אחרי חברים שהיו פעילים ורשומים‬‫בהתאגדות הראשונה‪ .‬ההתאגדות הוקמה בשנת ‪1994‬‬ ‫ופעלה כחוק‪.‬‬‫הצורך בארגון גג של מחנכי מבוגרים‪ ,‬נתחוור לי יותר‬‫ויותר במסגרת עבודתי בטלוויזיה החינוכית‪ .‬גם מגעים‬‫עם קבוצות מבוגרים )במסגרות למידה שונות‪ ,‬כגון‬‫אולפנים‪ ,‬קתדרות‪ ,‬חוגי הורים‪ ,‬חינוך מקצועי ובתי ספר‬‫למבוגרים(‪ ,‬שביקשו להשתתף בקבוצות עבודה עם הטלוויזיה‬ ‫ובסדנאות למנחים‪ ,‬החישו את הצורך בפעילות ההתאגדות‪.‬‬‫חברי הבסיס היו כ‪ 300 -‬קבוצות ויחידים‪ ,‬ששילמו כולם דמי‬‫חבר‪ .‬ביניהם היו גמלאי הוראת מבוגרים ואיגודים שונים‪ .‬בין‬‫החברים הראשונים שגייסנו הייתה גם הסתדרות העובדים‬ ‫‪4‬‬

‫שנתי קבוע‪ .‬החשב הסתייע באגף לחינוך מבוגרים כדי להעביר‬ ‫הכללית‪ .‬נציגה היה אז סימן טוב‬ ‫את התקציב בשל הנושא המשותף‪ .‬ישראל גייס תורמים שונים‬ ‫ששון‪ .‬בין האיגודים השונים שנרשמו‬ ‫אז להתאגדות היו‪ :‬שירות בתי‬ ‫לפעולות שונות והבטיח קיום פעילות שוטפת‪.‬‬ ‫הסוהר‪ ,‬צה\"ל ‪ -‬דרך קצין חינוך‬ ‫ראשי‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬קתדרות‪,‬‬ ‫עם חילופי אישים במוסדות ההתאגדות והאגף לחינוך מבוגרים‬ ‫אולפנים‪ ,‬כתות תהיל\"ה‪ ,‬המחלקה‬ ‫החלו לאט לכרסם ענייני יוקרה ומשחקי כוחות‪ ,‬אלה החלו‬ ‫לחינוך מבוגרים במשרד החינוך‪) ,‬כן‬ ‫כן‪ ,‬הייתה אחד החברים(‪ ,‬הסתדרות‬ ‫לפגום בעבודת ההתאגדות‪.‬‬ ‫המורים‪ ,‬ועדי עובדים ומועצות‬ ‫פועלים‪ ,‬ועדי עובדים בבנקים‪ ,‬עולים‬ ‫קיווינו אז שעל ידי תחלופה רעננה של מזכ\"לים ויושבי ראש‪,‬‬ ‫חדשים במפעלים‪ ,‬כמו‪\" :‬תדיראן\"‪,‬‬ ‫לתקופות קצובות וקצרות יחסית‪ ,‬נצליח לרענן ולשמור על רמת‬ ‫\"מוטורולה\" ועוד‪ ,‬שאליהם הגעתי‬ ‫תפעול טובה‪ .‬בהתאם לכם חובר תקנון ההתאגדות הבסיסי‬ ‫דרך \"עברית בסימן טוב\"‪ ,‬החינוך ההתיישבותי וקורסים‬ ‫שעליו הושתתה עבודתנו‪ .‬שינויים רבים חלו בתקנון‪ ,‬בעבודת‬ ‫הוועדות ובמשכי הכהונה השונים במהלך השנים‪ ,‬מהם חייבי‬ ‫לגמלאים‪.‬‬ ‫המציאות ומהם מיותרים ומקשים על העבודה‪ ,‬שהיו בחלקם‬ ‫קשורים לאינטרסים שונים‪ ,‬למאבקי כוח ואפילו לניסיון לרצות‬ ‫קיימנו סופי שבוע תרבותיים פתוחים לחברים בשישי שבת‪,‬‬ ‫חברים שונים‪ .‬מספר המינויים‪ ,‬הסגנים‪ ,‬ראשי הוועדות וכד'‪,‬‬ ‫בעזרתו האדיבה של חברנו חיים קאלו‪ .‬חיים קאלו שהיה מנהל‬ ‫מכללת ההסתדרות בבית ברל‪ .‬זו הייתה ממש חברה לומדת‬ ‫החל לטפס בהדרגה בעוד שהיקף הפעילות לא גדל כלל‪.‬‬ ‫לענפיה השונים‪ .‬הבעיה הייתה והינה גם כיום כיצד ל\"תחזק\"‬ ‫את ההתאגדות‪ .‬הפעילים היו מעטים‪ ,‬וההתעייפות רבה‪ .‬כשלנו‬ ‫אני מרשה לעצמי‪ ,‬כמי שעמדה על ערש ההתאגדות‪ ,‬גם‬ ‫להביע מעט ביקורת‪ ,‬מתוך אמונה שחלום ההתאגדות ‪ -‬לראות‬ ‫ביצירת עניין אצל פעילים חדשים רבים‪.‬‬ ‫בישראל חברת מבוגרים לומדת‪ :‬למידה לאורך החיים ‪ -‬עדיין‬ ‫יחזקאל כהן‪ ,‬נציג משרד החינוך‪ ,‬לא יכול היה להמשיך לכהן‬ ‫צריך ויכול להתממש‪.‬‬ ‫כיו\"ר ההתאגדות‪ ,‬והיה עליי למצוא חברים מתאימים לתפקיד‬ ‫זה‪ :‬לגייס אותם אישית ובעיקר ‪ -‬לשכנע אותם‪ .‬כל הנבחרים‬ ‫היו אנשי חינוך \"שרדפתי\" אחריהם באופן אישי‪ .‬ד\"ר דוד הרמן‬ ‫מהסוכנות היהודית‪ ,‬ד\"ר שמשון שושני‪ ,‬שהיה אז ראש האגף‬ ‫לחינוך בעיריית ת\"א‪ ,‬אך נאלץ לפרוש מההתאגדות לאחר‬ ‫שמונה למנכ\"ל משרד החינוך‪ ,‬והנפלא מכולם ‪ -‬ישראל גורלניק‪,‬‬ ‫שהיה עליי 'לשלפו' מהנהלת \"אורט\"‪.‬‬ ‫ישראל גורלניק ז\"ל‪ ,‬היה היו\"ר שקיים כל מה שהבטיח ואף‬ ‫מעבר לכך‪ .‬האיש מצא משאבים לפעולה‪ .‬הוא גייס את חשב‬ ‫משרד החינוך להעברת תקציב חוץ אגפי להתאגדות‪ ,‬מענק‬‫‪5‬‬

‫חדש ימינו‬‫דבר יושבת ראש משותפת של ההתאגדות‬ ‫רינה כהן‪-‬סוצקבר‬ ‫יזמת חברתית‪-‬חינוכית בלמידת מבוגרים לאורך החיים‪ .‬מומחית בנושאי הורות ומשפחה‪.‬‬‫ראש תחום הורות משפחה וקהילה במשרד החינוך‪ .‬יזמה והקימה מרכזים להורות ומשפחה במכללות חינוכיות‬ ‫ופיתחה תוכניות הכשרה למנחי הורים ומשפחה‪.‬‬ ‫כיום גימלאית מכהנת בהתנדבות כיו\"ר ההתאגדות לחינוך מבוגרים וכיו\"ר המועצה הציבורית להורים בישראל‪.‬‬ ‫רעיה‪ ,‬אמא וסבתא‪.‬‬‫מבוגרים בישראל‪ :‬ליושבת ראש המערכת הדינמית והמסורה‬ ‫\"לעולם יפתח אדם בשבח האכסניה\"‬‫– דליה בר שעמסה על שכמה משימה מורכבת וחיונית זו כדי‬‫שדבר ההתאגדות יגיע למרחב הציבורי שבו פועלים מקבלי‬ ‫מבקשת לפתוח בשבח האכסניה של ההתאגדות לחינוך‬‫החלטות‪ ,‬אנשי מקצוע והקהל המעוניין והמתעניין‪ ,‬לד\"ר שרה‬ ‫מבוגרים בישראל ולהודות לחברי ההתאגדות‪ ,‬שבחרו בי לכהן‬‫רובינשטיין שהתגייסה למשימה ונטלה על עצמה לשמש עורכת‬ ‫כיו\"ר משותף ‪ -‬להוביל את ההתאגדות בארבע השנים הקרובות‬‫הביטאון ולקובי וייס‪ ,‬מרצה לתרבות ישראל‪ ,‬שהצטרף למערכת‬ ‫ולפעול למען קידום תרבות של למידה לאורך החיים לכל אזרחי‬‫הביטאון; ברוכה העורכת וברוכים השותפים למפעל חשוב זה‬ ‫המדינה‪ .‬חזון ההתאגדות הוא 'ישראל חברה לומדת' באחריות‬ ‫המדינה כפועל יוצא מהתפיסה המנחה ש\"למידה היא זכות‬ ‫והכותבים כולם‪.‬‬ ‫טבעית לכל איש ואישה החיים בישראל\"‪ .‬אכן‪ ,‬חזון גדול‬ ‫ברוכות שתי האכסניות גם יחד ואני מתברכת בשתיהן‪.‬‬ ‫ומשימה ראויה וחשובה ביותר‪ .‬רוב תודות לכל חברי ההתאגדות‬ ‫על האמון‪ ,‬על מתן הזכות ועל ההזדמנות‪ .‬מבקשת לפתוח גם‬‫והסולידריות המהווים מסד יציב ומאפשר להתמודד עם אתגרי‬ ‫בשבח האכסניה של הביטאון החדש של ההתאגדות לחינוך‬‫המאה ה ‪ 21‬בשנות השבעים של מדינת ישראל למרות חילוקי‬‫הדעות והמחלוקות שתופסים מקום נרחב בשיח החברתי‬ ‫ובנימה אישית‪,‬‬ ‫והלאומי‪.‬‬ ‫אני נכנסת לתפקיד היו\"ר המשותף בחיל ורעדה מתוך הכרה‬‫עם כניסתי לתפקיד היושבת ראש הבאתי את הדברים שלהלן‬ ‫עמוקה במשמעותו של התפקיד במציאות הכלכלית והחברתית‬ ‫המאתגרת ומתוך הבנת נחיצותה וחיוניותה של למידה לאורך‬ ‫בפני חברי הוועד המנהל והם שינחו אותי במילוי תפקידי‪:‬‬ ‫החיים לקידום ההון האנושי בישראל‪ .‬בתפקידי זה אני נשענת‬ ‫על אמונה מוחלטת במסוגלות וברצון של כל אדם ללמוד‬ ‫ולהתפתח; וכן ‪ -‬על האמונה בהון החברתי‪ ,‬הערבות ההדדית‬‫ג‪ .‬אנו מאמינים ברלוונטיות ובחיוניות של ההתאגדות לפיתוח‬ ‫כוונות וגישות למנהיגות ולניהול ההתאגדות לחינוך מבוגרים‬ ‫ולקידום חברה מיטיבה‪ ,‬צודקת‪ ,‬ואיתנה‪.‬‬ ‫בישראל‬‫ד‪ .‬אנו מאמינים בלמידה ככלי מרכזי להשגת יעדי החברה‬ ‫אבני היסוד של תפקיד יושבי ראש משותפים הם‪ :‬מנהיגות‪,‬‬ ‫ובזכותו של כל איש ואישה ללמוד לאורך החיים‪.‬‬ ‫אחריות‪ ,‬אמון‪ ,‬צניעות וענווה‪.‬‬‫ה‪ .‬אנו רואים חשיבות רבה בתרומתו הייחודית של כל חבר‬ ‫א‪ .‬אנו דוגלים בשותפות ביידוע‪ ,‬בלמידה ובקבלה הדדית בין כל‬‫וחברה בהנהלת ההתאגדות ובהתאגדות עצמה ומזמינים‬ ‫חברי הוועד המנהל‪.‬‬ ‫את כולם לשיח פתוח‪ ,‬מכבד‪ ,‬מבוסס אמון ומעצים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אנו מאמינים בצורך בשקיפות מוחלטת בפני כל חברי הוועד‬ ‫המנהל ובדלת פתוחה לכול‪.‬‬‫יחד נעשה ונצליח‬ ‫‪6‬‬

‫מהי למידה לאורך החיים ‪ -‬בשבילי‬ ‫דבר יושב ראש משותף של ההתאגדות ‪ -‬עו\"ד דניאל אדרעי‬ ‫אותו‪ .‬מסתבר שכשהולכים לישון עם שאלה‪ ,‬למחרת בבוקר‬ ‫אחת ההצלחות המשמעותיות שהיו לי בחיים‪ ,‬היא שהצלחתי‬ ‫מתעוררים עם תשובה‪.‬‬ ‫לעבור את גן הילדים ואת בית הספר היסודי‪ ,‬בלי שהצליחו‬ ‫להרוג לי את הסקרנות‪ .‬למרות שהיו כמה מורים שניסו בכוח‪,‬‬ ‫בגיל חמישים ושלוש נרשמתי ללימודי משפטים‪ .‬סגירת מעגל‪.‬‬ ‫היו אחרים שפתחו לי אופקים שלא יכולתי לפרוץ אילולי הם‪ .‬גם‬ ‫כצעיר רציתי ללמוד משפטים‪ ,‬אך חוסר הביטחון כי אצליח‬ ‫האנציקלופדיה \"תרבות\" וגם \"מכלל\" הפכו להיות כלי עזר‪ ,‬כדי‬ ‫עצר בעדי‪ .‬היום אני עורך דין‪ ,‬מגשר‪ ,‬מנחה ומרצה‪ .‬אני ממשיך‬ ‫שאשאר סקרן‪ .‬והסקרנות לקחה אותי \"לגבעה\" בגבעתיים שם‬ ‫ללמוד‪ .‬קורסים אקדמיים קורסים להרחבת הדעת‪ ,‬קורסים‬ ‫היה בונקר שנשאר עוד מימי הבריטים‪ ,‬וגם ל\"גבעת‬ ‫בשביל למלא את התשוקה לידע‪ .‬אבי ז\"ל באחת משיחותינו‬ ‫בטיח\" בדרך השלום בתל אביב‪ .‬כך נחשפתי ללמידה‬ ‫אמר לי שלמידה א ִמתית היא למידה שאין בה תכלית‪ .‬התכלית‬ ‫אחרת‪ ,‬למידה תוך כדי התנסויות‪ ,‬למידה משולבת‬ ‫נוצרת אחרי הלמידה‪ ,‬כשאתה מעבד את מה שיש לך עם הידע‬ ‫בהכרה כי \"משהו קרה כאן – מעניין מה קרה\"‪.‬‬ ‫החדש‪ .‬זו הייתה התובנה המשמעותית ביותר שלקחתי‪ ,‬כי כך‬ ‫שמחתי להיפגש עם אנשים שידעו לצייר תמונה‬ ‫ריאלית של המקומות ושל ההיסטוריה‪ ,‬ולא לתת רק‬ ‫הרגשתי שאני צומח‪.‬‬ ‫לדמיון של ילד סקרן לצייר את התמונה‪.‬‬ ‫אבי זכרונו לברכה היה אדם סקרן; איש מדע‪ ,‬בין‬ ‫הטובים שבהם‪ .‬הוא סיפר לי שכל בוקר לפני שהיה‬ ‫נכנס למעבדה‪ ,‬היה מבלה שעה אחת בספריה‪,‬‬ ‫מתעדכן בעיתונים המדעיים )עוד הרבה לפני‬ ‫המחשבים או המחשבים האישיים( על החדשות‬ ‫במחקר בארץ ובחו\"ל‪ .‬משפט אחד שהטמיע בי היה‬ ‫\"איש מקצוע תמיד מתעדכן במה שחדש בתחומו\";‬ ‫ראיתי בו מודל ללמידה‪.‬‬ ‫כנער לא אהבתי לקרוא‪ .‬הייתי עסוק בהתבוננות‪.‬‬ ‫התבוננות בהתנהגות‪ ,‬בשיח ובשפה‪ .‬כסטודנט‪,‬‬ ‫שמחתי לעמת את התובנות שלי עם אלו של חוקרים‬ ‫בתחום הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה‪ .‬הבנתי את החשיבות של‬ ‫המחקר‪ ,‬אך עם זה לא ויתרתי על דעתי‪.‬‬ ‫מיום שחרורי מהצבא ועד היום לא הפסקתי ללמוד‪ .‬גם‬ ‫מהאוניברסיטה של החיים‪ ,‬עד היום לפני שאני נרדם‪ ,‬אני מעביר‬ ‫כמו בסרט את \"קורות היום\" ‪ -‬שואל את עצמי מה היה מוצלח‬ ‫ומבקש לתחזק אותו‪ ,‬מברר מה היה כושל ולומד כיצד לשפר‬‫‪7‬‬

‫ברכה להתאגדות‬ ‫רינה ועו\"ד אדרעי ‪.‬‬ ‫בשם האגף לחינוך מבוגרים אני מברכת את הנהלת‬ ‫ההתאגדות החדשה גב' רינה כהן ועו\"ד דני אדרעי‬‫התרשמתי מהתפיסה שרינה ודני מובילים ואנו שותפים‬‫לחזון המשותף לחשיבות ולחיוניות של למידה לאורך‬ ‫המכהנים כיו\"ר משותף להתאגדות‪.‬‬‫החיים לכול כדי להתמודד עם אתגרי החיים במאה ה‪,21-‬‬ ‫קיומה של ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל חשובה‬ ‫להתפתח ולשגשג‪.‬‬ ‫ומשמעותית לקידום התפיסה של למידת מבוגרים לאורך‬ ‫החיים בישראל‪ ,‬תפיסה שאנו פועלים לקידומה באגף‬‫אני בטוחה ששניהם יחד יובילו את חזון ההתאגדות‬‫ויעדיה ובכך יתרמו למודעות ציבורית לנושא והפיכתו‬ ‫מזה עשרות שנים‪.‬‬‫רלבנטי בשיח החינוכי ואצל מקבלי החלטות וקובעי‬‫מדיניות בממשלת ישראל ליצירת חברה לומדת ובהתאם‬ ‫על מנת שנצליח להמשיך ולקדם את פעילותנו ואף‬‫להחלטת ההתאגדות האירופית להכריז על שנת ‪2017‬‬ ‫להרחיבם‪ ,‬אנו זקוקים להתאגדות חזקה ורלבנטית‬‫כשנת למידת מבוגרים בסימן \"הכוח והשמחה בלמידה\"‪.‬‬ ‫המאגדת תחת קורת גג אחת ארגונים ממשלתיים‪,‬‬ ‫ארגונים ציבוריים וחברתיים המפעילים מסגרות למידה‬‫אנו מאחלים הצלחה רבה במשימתכם החשובה‪ .‬נהיה‬‫שותפים מלאים לעשייה‪ ,‬ונפעל בשותפות על מנת‬ ‫מגוונות למבוגרים‪.‬‬‫שההתאגדות תהיה בית מקצועי ומלכד למחנכי מבוגרים‬ ‫ההתאגדות מתוקף תפקידה אמונה על קידום שיתופי‬ ‫באגף ובחברה‪.‬‬ ‫פעולה עם גופים רבים ועם התאגדויות בינלאומיות ומכוני‬ ‫ראו ברכה בעשייתכם!‬ ‫מחקר בעולם‪.‬‬ ‫אני יודעת שלרינה כהן ניסיון רב‪ ,‬חזון‪ ,‬כישורים ויכולות‬ ‫להוביל מהלך זה‪ .‬קיימנו פגישת עבודה משותפת עם‬‫בברכה‪,‬‬‫מגי קורן‬‫מנהלת האגף לחינוך מבוגרים‬‫משרד החינוך‬ ‫החלום מתחיל עם מורה שמאמין בך‪ ,‬שסוחב ודוחף ומוביל אותך לרמה הבאה ‪-‬‬ ‫לפעמים דוקר אותך קלות עם מקל חדה שנקראת 'אמת'\"‬‫דן ראת'ר\"‬ ‫‪8‬‬

‫אתגרי למידה‬‫מיומנויות יסוד בישראל ‪ -‬הצצה למקור מידע חדש וממצאים חשובים‬ ‫ד\"ר עדו גל‬ ‫דוא\"ל‪[email protected] :‬‬ ‫יו\"ר ועדת ההיגוי של סקר מיומנויות בוגרים בישראל‬ ‫החוג לשירותי אנוש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מחשב נייד‪ ,‬אך אנשים חסרי ניסיון בשימוש במחשב יכלו לענות‬ ‫מה בעצם אנו יודעים על הצרכים בתחום חינוך מבוגרים‬ ‫בכתב יד בתוך חוברת מודפסת‪ ,‬בהתאם להטרוגניות הקיימת‬ ‫בישראל? למתעניינים בתחום יש לרוב מידע אישי ותפיסות‬ ‫מקצועיות לגבי צרכים בתחום‪ ,‬בהתאם לרקע המקצועי שלהם‬ ‫באוכלוסיית הבוגרים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כדי לבנות תכניות עבודה ולקדם את התחום‪ ,‬יש צורך גם‬ ‫להכיר נתונים רלוונטיים‪ .‬כתבה קצרה זו עוסקת בממצאי \"סקר‬ ‫נתוני הסקר נאספו כחלק מתכנית ההערכה הבינלאומית‬ ‫מיומנויות בוגרים\" שנערך בישראל ותוצאותיו פורסמו ביוני ‪,2016‬‬ ‫‪PIAAC (Programme for International Assessment of Adult‬‬ ‫אשר מספקים לנו מידע רב לגבי התפלגות מיומנויות היסוד‬ ‫‪ ( Competencies‬הפועלת ביזמת ארגון מדינות ה‪.OECD-‬‬ ‫של תושבים בוגרים בישראל‪ ,‬ולגבי הקשר בין רמות המיומנויות‬ ‫ממצאי הגל הראשון של הסקר )הקרוי גם ‪OECD Survey of‬‬ ‫‪ (Adult Skills‬פורסמו ע\"י ‪ OECD‬בסוף ‪ 2013‬בהתייחס ל‪23-‬‬ ‫שנמדדו לבין משתני רקע מגוונים‪.‬‬ ‫מדינות אשר רובן חברות ‪ .OECD‬ישראל השתתפה בגל השני‬ ‫הסקר בוצע בישראל על מדגם ארצי מייצג של כ ‪ 5500‬נסקרים‬ ‫אשר כלל ‪ 9‬מדינות נוספות וממצאיו התפרסמו בקיץ ‪.2016‬‬ ‫גילאי ‪ 16-65‬אשר נסקרו בבתיהם‪ ,‬ויכלו לענות על הסקר באחת‬ ‫משלוש שפות )עברית‪ ,‬ערבית או רוסית( לפי בחירתם‪ .‬הסקר‬ ‫הדו\"ח הלאומי המסכם את ממצאי הסקר‪ ,‬וכן הודעות‬ ‫התמקד בשלוש מיומנויות יסוד )אוריינות לשונית‪ ,‬אוריינות‬ ‫לעיתונות עם ממצאים נבחרים‪ ,‬פורסמו ע\"י הלשכה המרכזית‬ ‫מתמטית‪ ,‬ויכולת פתרון בעיות בסביבה ממוחשבת(‪ .‬קיימות‬ ‫לסטטיסטיקה )למ\"ס( והרשות הארצית למדידה והערכה‬ ‫כמובן מיומנויות אחרות אשר ניתן להגדירן כמיומנויות יסוד‪ ,‬אך‬ ‫)ראמ\"ה( במשרד החינוך‪ ,‬אשר היו שותפות לביצוע הסקר‬ ‫מקובל להניח כי שלוש מיומנויות אלו נדרשות במדינות מערביות‬ ‫בישראל‪ ,‬זאת במקביל לפירסום דו\"ח בינלאומי השוואתי של‬ ‫לשם השתתפות אפקטיבית בחברת המידע וכבסיס למודעות‬ ‫‪) OECD‬באנגלית( ביחס ל‪ 32-‬המדינות שהשתתפו בסקר‪.‬‬ ‫לתהליכים בחברה האזרחית‪ ,‬להשתלבות בשוק התעסוקה‪,‬‬ ‫הסקר בכללו נערך לפי הנחיות ‪ OECD‬בפיקוח קונסורציום‬ ‫לקבלת שירותים מגוונים )אשר מתבססים כיום במידה גוברת‬ ‫מקצועי רב‪-‬לאומי‪ ,‬בהתבסס על ניסיון מצטבר בסקרי מיומנויות‬ ‫על שימוש באמצעים דיגיטליים(‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בעולם לאורך מעל ‪ 30‬שנים‪.‬‬ ‫הסקר עצמו נערך תוך שימוש במבחנים המדמים סיטואציות‬ ‫עקב מגבלות מקום לא ניתן לתאר כאן במפורט את הממצאים‬ ‫אופייניות בחיי אזרחים בוגרים במדינות הסקר‪ ,‬וכלל שאלון‬ ‫הרבים מהסקר‪ .‬מידע רב נוסף ניתן למצוא באתר הלמ\"ס‬ ‫רקע עם מאות שאלות לגבי רקע אישי ותעסוקתי‪ ,‬מידת‬ ‫)‪.(www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=998‬‬ ‫המעורבות בפעילויות אורייניות שונות )למשל הרגלי קריאה או‬ ‫עם זאת‪ ,‬נציין כי ממצאי הסקר חושפים פערים והטרוגניות‬ ‫ביצוע מטלות כמותיות( בבית ובעבודה‪ ,‬ונושאים רבים נוספים‪.‬‬ ‫רבה במיומנויות היסוד שנבדקו‪ ,‬הן בהשוואת ישראל למדינות‬ ‫המבחן ושאלון הרקע הועברו בדרך כלל לנסקרים באמצעות‬ ‫אחרות‪ ,‬הן בהתייחס לקבוצות משנה כגון דוברי עברית וערבית‪,‬‬ ‫חרדים‪ ,‬אנשים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬ועוד‪ .‬כדוגמה אחת‬‫‪9‬‬

‫)לעתים מתחת לרמה שניתן היה לצפות לה על בסיס ההשכלה‬ ‫נציין ממצא לגבי אוריינות קריאה‪ ,‬שבו דווחו רמות ביצוע בסולם‬ ‫הפורמלית שלהם(‪.‬‬ ‫של ‪ 6‬רמות‪ .‬שיעור האוכלוסיה בשתי הרמות הנמוכות )מתוך‬ ‫‪ (6‬בתחום זה היה ‪ 27%‬בישראל לעומת ‪ 19%‬בלבד בממוצע‬‫אך כדי לתרגם את ממצאי הסקר מהכוח אל הפועל‪ ,‬נדרש‬‫לקיים דיאלוג לאומי בנושא המיומנויות בישראל‪ ,‬תוך מעורבות‬ ‫במדינות ה‪.OECD-‬‬‫של בעלי עניין רבים‪ ,‬וליישם חשיבה ותיקצוב בגישה ארוכת‪-‬‬‫טווח‪ .‬שימוש מושכל בממצאים מסקר זה וממחקרים אחרים‬ ‫ממצאי סקר מיומנויות בוגרים מעמידים לרשות מקבלי החלטות‪,‬‬‫בישראל לגבי כישורי יסוד ולגבי משתנים המשפיעים עליהם‪ ,‬יכול‬ ‫אנשי מקצוע וחוקרים‪/‬ות מידע חדש וראשון מסוגו ביחס להון‬‫לסייע להבנת הגורמים הרבים המעורבים בשימוש במיומנויות‬ ‫האנושי של מדינת ישראל‪ ,‬אשר יכול לסייע לגיבוש מדיניות‬‫ולמידה לאורך החיים‪ ,‬ולתרום לפיתוח התערבויות שישפרו את‬ ‫ציבורית ומקצועית ולפיתוח שירותים ותכניות התערבות בכל‬‫המעורבות וההתמודדות המועילה של כל תושבי ישראל עם‬ ‫מגזרי המשק‪ .‬בנוסף‪ ,‬לממצאים השלכות ישירות לאיפיון צרכים‬ ‫הנוגעים לתחום חינוך ולמידת מבוגרים בישראל‪ .‬למשל‪ ,‬הממצא‬ ‫מטלות חיים שונות ומשתנות‪.‬‬ ‫הבודד שצוין למעלה מראה כי בהכללה‪ ,‬מעל מיליון תושבים‬ ‫בוגרים בישראל הם עם אוריינות קריאה נמוכה או נמוכה מאוד‬ ‫אנו לומדים מעט מן הניצחון והרבה מן הכישלון‬‫פתגם יפני\" \"‬ ‫‪10‬‬

‫והמשפחה לעולם עומדת הקבוע והמשתנה בנושא משפחה‬‫רינה כהן‪-‬‬‫סוצקבר‬ ‫‪ -‬מענים לצרכיו הבסיסיים‪ ,‬שהם בעיקר‪ :‬ביטחון ואהבה‪ ,‬זהות‬ ‫א‪\" .‬עם כל התמורות שעברו על החברה המערבית וזו הישראלית‬ ‫ושייכות‪ ,‬השפעה ומשמעות‪ .‬עם כל ההתפתחויות והשינויים‬ ‫בכללה‪ ,‬נותרה המשפחה כזירה העיקרית לדרמה האנושית\"‬ ‫במערכות האנושיות השונות נותרה המשפחה כמסגרת הטובה‬ ‫)מלצר‪ ,‬מעריב ‪ .(26.2.99‬יותר מכך‪ ,‬המשפחה הייתה‪,‬‬ ‫ועודנה‪ ,‬מסגרת החיים ובית הגידול‪ ,‬הבלעדי כמעט‪ ,‬של בני‬ ‫ביותר לספק מענים אלו )אלבוים ‪ ,1998‬עמ' ‪.(83-84‬‬ ‫אדם צעירים ובוגרים כאחד‪ .‬ככזו‪ ,‬היא מציאות החיים של‬ ‫בעולם המערבי רב התהפוכות‪ ,‬רב השינויים והלחצים‪ ,‬נהייתה‬ ‫רוב האנשים‪ .‬המשפחה היא הקובעת‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את‬ ‫המשימה הפסיכוחברתית העיקרית של המשפחה – תמיכה‬ ‫המציאות הנפשית‪ ,‬היחסים הבין אישיים והחוויה התרבותית‬ ‫בחבריה – לחשובה מתמיד‪ .‬רק היחידה הקטנה ביותר של‬ ‫של חבריה‪ .‬המשפחה גם קובעת‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את המציאות‬ ‫החברה‪ ,‬המשפחה‪ ,‬יכולה להשתנות ויחד עם זאת לשמור על‬ ‫החברתית‪ ,‬המתעצבת מ ִתפקודי המשפחה ומהתביעות‬ ‫מידה של המשכיות שתאפשר גידול ילדים אשר לא יהיו \"זרים‬ ‫שמציבה המשפחה כלפי החברה‪ .‬מכאן חשיבותה ומרכזיותה‬ ‫בארץ זרה\"‪ ,‬אלא יהיו להם די שורשים כדי לצמוח ולהסתגל‬ ‫של המשפחה להתפתחותו התקינה והכוללת של הפרט‪,‬‬ ‫)מנושיין‪ ,(1982 ,‬ילדים שיצמחו להיות אנשים בעלי זהות מעוצבת‪,‬‬ ‫וכן לשלומה ולבריאותה של חברה מתקדמת במאה ה‪.21-‬‬ ‫אישיות מובנית וחוסן נפשי‪.‬‬ ‫למשפחה יש היכולת ליצור איכות חיים מיטיבה‬ ‫לחבריה ולחברה ועליה האחריות לעשות כן‪ .‬יותר‬ ‫הענקת תחושת שייכות וביטחון היא תפקידם של בני זוג‪,‬‬ ‫האחד כלפי השני ותפקידם של הורים כלפי ילדיהם‪ .‬תפקידי‬ ‫מכך‪ ,‬אין תחליף למשפחה בביצוע משימות אלה‪.‬‬ ‫ההכרה בחיוניות המשפחה ובהישרדותה בתמורות‬ ‫הזמן מביאה אותנו לתהות על סוד קיומה וגם על מצבה‪,‬‬ ‫משימותיה ומקורות משאביה במציאות משתנה‪.‬‬ ‫על פי מהותה משפחה היא מערכת אנושית המצויה‬ ‫בשינוי מתמיד‪ .‬ייעודה ועיסוקה באחזקה ובטיפול‬ ‫לשם גדילה‪ ,‬צמיחה ורווחה של חבריה במעגל החיים‪.‬‬ ‫פעילויותיה כוללות בתוכן את השינוי ההתפתחותי של‬ ‫כל חבר במשפחה‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬את השינוי במערכת כולה‬ ‫על פני מחזור החיים של המשפחה‪ .‬כדי שאלו יתאפשרו‬ ‫חייבת המשפחה לשמור על מוטיבים קבועים ובלתי‬ ‫משתנים של מחויבות‪ ,‬אחריות והשקעה‪ .‬מסתמן כאן‬ ‫פרדוקס דיאלקטי של שינוי מתוך קביעות‪ ,‬ובהתאמה‬ ‫‪ -‬קביעות בתוך שינוי‪ .‬זהו הרקע לבחינת המשפחה‬ ‫במציאות משתנה‪.‬‬ ‫סוד כוחה ושורש קיסמה של המשפחה טמון ביכולתה לתת‬ ‫מענה א ִמתי למאפיינים הקבועים והבלתי משתנים של האדם‬ ‫‪11‬‬

‫גם מקורות תמיכה והגנה‪ ,‬וכן בגידול עצום בידע המקנה‬ ‫זוגיות והורות הם תמיד תפקידים משפחתיים‪ .‬זוהי המשמעות‬‫עוצמה לבעלות על הידע והמגדיר את החינוך כמפתח לניעות‬ ‫העמוקה של המשפחה ושל התפקידים בתוכה‪ .‬הדבר מוסיף‬ ‫ומתחדד כשבוחנים את תפקיד ההורות המזוהה פעמים רבות‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫כחוויה האנושית המשמעותית ביותר)אלבום‪ ,‬עמ' ‪.(84‬‬‫שינוי וריבוי מאתגרים את יסודות הקביעות והמחויבות של‬ ‫ב‪ .‬סביבת המשפחה – החברה על כל היבטיה – השתנתה‪ ,‬ועדיין‬‫המשפחה‪ .‬הם נותנים לגיטימציה לשינוי במבני המשפחה‬ ‫נמצאת בתהליך של שינוי‪ .‬המציאות החברתית–תרבותית‬‫ולגיוונם‪ ,‬ולשינוי בחלוקת תפקידים בתוך המשפחה ובינה לבין‬ ‫העכשווית מאופיינת בעיקר בשינוי מתמיד‪ ,‬בלגיטימציה לרב‬‫החברה‪ .‬התפתחויות טכנולוגיות בכל התחומים מטשטשות את‬ ‫תרבותיות‪ ,‬במתח בין אוניברסליזם ואחידות לבין זהויות‬‫גבולות המשפחה וחושפות אותה לתרבויות אחרות ולאפשרויות‬ ‫לאומיות ואתניות ייחודיות‪ ,‬בהתפתחות טכנולוגית ומדעית‬‫עבודה וקשר המוחקות את מגבלות המקום והזמן‪ .‬כמו כן הן‬ ‫מהירה במיוחד בתחומי התקשורת‪ ,‬התקשוב‪ ,‬הביולוגיה‬‫מעלות את ציפיות המשפחה לפתרון קשיים בפריון ולשליטה‬ ‫והרפואה‪ ,‬בקידום תהליכי גלובליזציה המעלה ציפיות ובו בזמן‬‫עליו‪ ,‬ומעמידות בפניה חלופות המצריכות שיקולי דעת וקבלת‬‫החלטות‪ .‬בהקשר זה נוצרות גם דילמות משפחתיות‬ ‫יוצרת דילמות מוסריות ומרחיבה פערים חברתיים; המציאות‬‫מורכבות בעניין ההשקעות בהתמודדות עם שאלות‬ ‫החברתית–תרבותית העכשווית מאופיינת גם בהדגשת‬‫של חולי ובריאות‪ .‬העלאת תוחלת החיים יוצרת מערך‬ ‫זכויות הפרט המקדמות תביעות לשוויון במעמד‪ ,‬בהזדמנויות‬‫משפחתי חדש המעלה סוגיות של תפקידים ויחסים‪.‬‬ ‫ובשליטה‪ ,‬לצד התפוררותן של מסגרות חברתיות ששימשו‬‫הגדרת הידע כמכשיר ליצירת עושר ולניעות חברתית‬‫מעמיד בפני המשפחה אתגר עצום של פיתוח מרחבי‬‫הלמידה שבתוכה‪ ,‬תוך התחברות אפקטיבית עם מוסדות‬ ‫חברתיים מנפיקי ידע‪.‬‬‫שני משתנים ערכיים הנגזרים מרוח הזמן והתקופה‬‫משפיעים בעיקר על המשפחה‪ .‬המשתנה האחד הוא‬‫הערך של אינדיבידואליזם הכולל בתוכו את זכויות‬‫הפרט‪ .‬המשתנה השני הוא הערך של דמוקרטיה‬‫ושוויוניות‪ .‬משתנים אלו גורמים למשפחה לעבור תהליך‬‫של אינדיבידואליזציה‪ ,‬כאשר הקשר הבין אישי במשפחה‬‫הוא הגורם הדומיננטי ולא עצם קיום המסגרת )פרידמן‪,‬‬‫‪ .(1996‬הם גורמים גם להסטת המיקוד הפונקציונלי של‬‫המשפחה מייצור וצריכה ‪ -‬לעבר תחום הטיפול‪ ,‬ההגנה‪,‬‬‫התמיכה והצמיחה של חברי המשפחה בתוך המשפחה‬‫)כהן‪ .(1997 ,‬לכן‪ ,‬המשפחה נמצאת כיום בתוך רשת‬‫של משתנים כלכליים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים המשנים‬‫את דמותה שינוי עמוק‪ ,‬בכל מימדיה‪) .‬בר יוסף‪.(1996 ,‬‬‫השינויים משפיעים על מקורות הכוח של המשפחה‪ .‬הם‬‫פוגעים כנראה בחוסנה‪ ,‬גורמים לערעור יציבותה ולהיחלשותה‬ ‫ולשינוי מעמדה בחברה‪.‬‬‫ג‪ .‬השינויים הרבים שחלו ביציבות המשפחה ובמעמדה‪ ,‬ובמידה‬‫מסוימת אף בחוסנה‪ ,‬נוגעים רובם ככולם ל\"סדרי משפחה\"‪:‬‬ ‫‪12‬‬

‫שיעורי הנישואין בה‬ ‫מבנים המזהים את הרכב המערכת המשפחתית כגון‪:‬‬ ‫משפחה גרעינית‪ ,‬משפחה מורחבת‪ ,‬משפחה רב דורית‬ ‫גבוהים יותר מאשר‬ ‫וכדומה; תפקידים המציינים את מעמדו‪ ,‬סמכותו ואחריותו‬ ‫של כל חבר במערכת המשפחתית ‪ -‬בן‪-‬זוג‪ ,‬הורה‪ ,‬סב‪ ,‬נכד‬ ‫במדינות אחרות‬ ‫וכדומה‪ .‬יחסים המשקפים את אופייה של המערכת‪ ,‬האקלים‬ ‫השורר בה והערכים המכוונים אותה בפעילותה‪ :‬יחסי סמכות‬ ‫שיעורי‬ ‫מסוגה‪,‬‬ ‫וציות‪ ,‬יחסים ִשוויוניים‪ ,‬יחסי ניכור‪ ,‬יחסי מעורבות וכדומה‪.‬‬ ‫הגירושין מתונים‪,‬‬ ‫בימינו השתנו‪ ,‬ובעיקר התערערו‪\" ,‬סדרי משפחה\"‪ .‬נפרמו רוב‬ ‫ושיעורי‬ ‫יחסית‪,‬‬ ‫רובם של הסדרים המשפחתיים ושל הקשרים בין הסדרים‬ ‫שרווחו בחברה המערבית עד המחצית השניה של המאה ה‪. 20-‬‬ ‫הילודה אף הם‬ ‫\"בעשרים השנים האחרונות הגילויים ]בתחום המשפחה[‬ ‫גבוהים יחסית‪ .‬בחינת‬ ‫כוללים‪ :‬תפקידים חדשים של הבעל והאישה‪ ,‬קוהביטציה‬ ‫בשיעורים חסרי תקדים‪ ,‬נישואים פתוחים וחילופי בני זוג‪,‬‬ ‫המשפחה מראה‬ ‫הימנעות מהורות‪ ,‬משקי בית חד‪-‬הוריים‪ ,‬שני בני זוג עם קריירה‪,‬‬ ‫משפחות דו‪-‬גרעיניות‪ ,‬משפחות חורגות‪ ,‬בני זוג שגרים בערים‬ ‫שהמשפחתיות היא‬ ‫שונות‪ ,‬אלימות במשפחה‪ ,‬נישואים רב צדדיים‪ ...‬הורות ללא‬ ‫נישואים‪ ,‬נישואים הומוסקסואליים ומשפחות קשישות\" )‪1989‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית‬ ‫‪.( Edwards,‬‬ ‫של מוסד המשפחה‬ ‫ניתן לומר ש\"סדרי משפחה\" עברו תהליך של הפרטה‪\" .‬הדגם‬ ‫בישראל‪\" .‬המשפחה‬ ‫הקלסי של משפחה מפורק לשלוש מערכות דמוי‪-‬עצמאיות‪ :‬א‪.‬‬ ‫זוגיות‪ ,‬ב‪ .‬הורות‪ ,‬ג‪ .‬משק בית )המרכיב המרחבי – שירותי(\" )בר‬ ‫בישראל היא 'דרך‬ ‫יוסף‪ .(1996 ,‬תהליך ההפרטה‪ ,‬ובעיקר האפשרויות המגולמות‬ ‫בו‪ ,‬מביאות גם את המשפחות החפצות ביציבות ובהמשכיות‬ ‫המלך' והמשפחות‬ ‫לתהות על הסדר שממנו נגזרים אורחות החיים המשפחתיים‬ ‫שלהן‪ .‬המערכות המשפחתיות בוחנות כיום את סדרי המשפחה‬ ‫הפוסט מודרניות ]משפחות שלא על פי מימדי המשפחתיות[ הן‬ ‫לאור הציפיות המתעצבות במציאות משתנה‪ .‬אין ספק‪,‬‬ ‫ש\"הגדת המשפחה\" )האתוס המנחה את המשפחה(‪ ,‬עוברת‬ ‫סמטאות עקלקלות השוכנות לצד דרך המלך\" )שיפמן‪.(1995 ,‬‬ ‫שינוי משמעותי‪.‬‬ ‫המשפחות הנורמטיביות והשכיחות בישראל הן משפחות‬ ‫ד‪ .‬לתהליכי שינוי \"סדרי משפחה\" השפעה ייחודית על המשפחה‬ ‫גרעיניות‪ ,‬בראשן זוג הורים הטרוסקסואליים ולהם שלושה ילדים‬ ‫והחברה בישראל‪ .‬ההשפעה הרבה מורגשת משום שהחברה‬ ‫הישראלית היא חברה המאופיינת במשפחתיות גבוהה‪.‬‬ ‫בממוצע‪ .‬בני זוג נשואים כדת וכדין ובדרך כלל שניהם עובדים;‬ ‫\"משפחתיות\" משמעה מרכזיות המשפחה בחיי הפרט והכלל‬ ‫)שרלין‪ ,(1992 ,‬ושלושת ממדיה המרכזיים‪ :‬שיעורי הנישואין‪,‬‬ ‫האב כמפרנס ראשי האם כמפרנסת שנייה‪.‬‬ ‫שיעורי הגירושין ושיעורי הילודה )פרס וכץ‪.(1990 ,‬‬ ‫בחינת נתוני המשפחה בישראל מגלה מגמות של שינוי בממדי‬ ‫המשפחתיות‪ .‬בשנים האחרונות יש ירידה בשיעור הנישואין‪,‬‬ ‫ישראל היא המדינה המשפחתית ביותר מבין המדינות‬ ‫עלייה בגיל החציוני לנישואין‪ ,‬עלייה בשיעור הגירושין וירידה‬ ‫הקפיטליסטיות‪-‬דמוקרטיות‪.‬‬ ‫משמעותית בפריון‪ .‬מתווספות למגמות אלה עלייה בקוהביטציה‬ ‫ועלייה מתמדת בשכיחות לידות מחוץ לנישואין‪ .‬השילוב בין‬ ‫המגמות השונות מראה בבירור שהמשפחתיות בישראל בעינה‬ ‫עומדת‪ ,‬אבל היא מופקעת מההגמוניה של ההגדרה הנורמטיבית‪.‬‬ ‫כתוצאה מתהליך זה חלים שינויים בממדי המשפחתיות הבאים‬ ‫לידי ביטוי בתוספת תכנים חדשים לסימני הסדר של המשפחה‬ ‫בישראל‪ .‬סימני הסדר על תכניהם הישנים והחדשים מעצבים‬ ‫את הגדת המשפחה בישראל בימינו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חיי המשפחה היום מאופיינים במתח הנוצר מעומס מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬ומערעור מאידך גיסא‪ .‬המשפחה עמוסה בימינו בציפיות‬ ‫וברגשות‪ ,‬ובד בבד מתרבים בתוכה היחסים והתפקידים‪.‬‬ ‫עליה להתמודד עם האתוס המודרני של זכויות הפרט וטובתו‬ ‫ועם ההשלכות של הגישה הדמוקרטית‪ ,‬ולבנות את עצמה‬‫‪13‬‬

‫המאה ה‪ 20 -‬ובראשית המאה ה‪ 21 -‬אנו עדים להתפתחויות‬ ‫מתוכם‪ .‬עליה לעצב מחדש את \"סדרי המשפחה\" ולהתאימם‬‫שליליות רבות בתחום החברתי‪ .‬עלינו לקחת פסק זמן למחשבה‪,‬‬ ‫לעצמה ולמציאות שסביבה‪ .‬בדרך כלל נמצאת המשפחה‬‫לתכנון ולעשיה כדי למנוע את מערכת הערכים מלהתפורר‬ ‫לבדה בהתמודדות עם משימה זו‪ ,‬התמיכה החברתית‪-‬‬‫ולתכנן קצת אחרת את שלום הילד‪ ,‬מעמד האישה והדאגה‬‫לפרטים אחרים בחברה‪ .‬נראה לנו‪ ,‬שחזרה לחיק המשפחה‪,‬‬ ‫סביבתית ניתנת לה במשׂורה‪ ,‬או איננה קיימת כלל‪.‬‬‫בנייתה‪ ,‬חיזוקה ושגשוגה עשויים להיות תרומה מחודשת‬ ‫בזמן המעבר ממודל יחיד דומיננטי של סדר משפחתי לריבוי‬ ‫בראייה ולעשייה במאה החדשה\" )שרלין‪.(1992 ,‬‬ ‫לגיטימי של מודלים נחלשת המשפחה‪ ,‬היא מתערערת‬ ‫ומתרבים בה המתחים‪ .‬אנו עדים לתופעות משפחתיות קשות‬‫על בסיס הרצון האנושי הקבוע לקשר‪ ,‬לאהבה ולשייכות ‪ -‬שהוא‬ ‫של עוני‪ ,‬אלימות‪ ,‬הזנחה והתעללות‪ .‬מתרבות המשפחות‬‫הרצון למשפחה ‪ -‬הולכת ונרקמת בימינו \"הגדת המשפחה\"‪.‬‬ ‫המשדרות מצוקה ומקרינות כאב ואי‪-‬שביעות רצון מאיכות‬‫החוטים השוזרים אותה הם השיח האישי‪-‬משפחתי והשיח‬ ‫החיים במשפחה‪ .‬מצוקת המשפחה נובעת ברוב המקרים‬‫הציבורי‪-‬חברתי‪ .‬השיח עוסק בארבע סוגיות מרכזיות‪ :‬שלום‬‫הפרט וזכויותיו במשפחה; ההכרה‪ ,‬המעמד והזכויות למשפחה;‬ ‫מחוסר משאבים לעיצוב מחודש של סימני הסדר‪.‬‬‫הרווחה ואיכות החיים במשפחה; הקשר והאחריות בין‬‫המשפחה לבין החברה במימוש משימות התפתחות וחינוך‪.‬‬ ‫אנו לומדים‪ ,‬שהאתגרים החדשים של המשפחה בימינו הם‪:‬‬‫בשיח סביב סוגיות אלה מציבות המשפחה והחברה תביעות‬ ‫אתגר בניית הסדר המשפחתי הרצוי ואתגר עיצוב היחסים‬ ‫והאחריות בין המשפחה לבין מערכות החברה‪ .‬היכולת‬ ‫ודרישות זו מזו‪.‬‬ ‫להתמודד עם האתגרים יוצרת את רווחת המשפחה‪ ,‬וחסרונה‬‫החברה‪ ,‬באמצעות מערכות המדינה‪ ,‬תובעת מהמשפחה לכבד‬ ‫הוא המקור למצוקתה ולשברונה‪.‬‬‫זכויות כל פרט בתוכה ולקיים יחסים משפחתיים השומרים‬‫על שלומו‪ ,‬בריאותו והתפתחותו של הפרט‪ .‬המשפחה תובעת‬ ‫לדעת חוקרים‪ ,‬מצוקת המשפחה וחולשתה היא גם המקור‬‫מהחברה לכבד ולהכיר בכל בחירה שעושים‬ ‫לחלק ניכר מהמצוקות האישיות והחברתיות בימינו‪\" :‬בשלהי‬‫הפרטים בנושאים משפחתיים של מבנה ותפקיד‪.‬‬‫מעבר לכל תובעות המשפחה והמדינה זו מזו‬‫לקיים חיים איכותיים ומיטיבים לבני המשפחה‬ ‫במערכת המשפחתית‪.‬‬‫כדי להתמודד עם שאיפותיהן של החברה ושל‬‫המשפחה בתחום המשפחה‪ ,‬יש לתת בידי‬‫המשפחה ידע וכלים לצורך בירור וליבון ערכים‪,‬‬‫יחסים ותפקידים; יש לפתח תרבות של שיח‬‫ולהקנות מיומנויות שיח; יש לעצב מרחב חברתי‬‫תומך משפחה המקיים שיח מכבד‪ .‬באמצעים‬‫אלו ובמציאות חברתית מכבדת יוכלו המשפחות‬‫והמדינה לכתוב לחוד וביחד את הגדת המשפחה‬‫בימינו‪ ,‬שתשמש מסד מייצב ומנחה לסימני הסדר‬‫לחלקים המשתנים בנושא משפחה ותאפשר את‬ ‫המשך קיומם של החלקים הקבועים בה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫למידה לאורך החיים ומעמד האישה‬ ‫ד\"ר רינה שחר‬ ‫מרצה בכירה במדעי החברה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫תחומי התמחות מקצועית‪ :‬מגדר וחינוך‪ ,‬הזוגיות הצעירה בישראל‪,‬‬ ‫מגדר משפחה וקריירות‪ ,‬הגבריות החדשה‪.‬‬ ‫למידה לאורך החיים היא המכשיר החשוב ביותר למימוש עצמי‪ ,‬ה ִמגדּור המקצועי – כל‬ ‫לתחושת רווחה‪ ,‬להתפתחות אישית וללקיחת אחריות במסגרת אלו לא משתנים לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬אף על פי שבציבור‬ ‫תפקידי חיים חדשים‪ ,‬חברתיים ומשפחתיים‪.‬‬ ‫הדחף של נשים ללמוד במקביל לגידול הילדים ולקידום שוררת תחושה שהמטרות‬ ‫הקריירה נובע מהרצון להתחזק ולהעצים את עצמן ולשדרג הפמיניסטיות הושלמו‪.‬‬ ‫את מקומן בחברה‪ .‬ברגע שהן עוברות את מחסום הפחד נשים בחברה הישראלית‬ ‫האישי מכישלון‪ ,‬הן עוברות לפאזה חדשה שעשויה לאפשר להן אינן מצליחות לתרגם‬ ‫לממש מטרות שאפילו לא העזו להציב לעצמן בראשית הדרך‪ .‬את ההון האנושי הגדול‬ ‫אצל הגברים המצב אחר‪ .‬הגבר ממוקד מטרה ומכוון אליה‪ ,‬שיש להן בזכות השכלתן‬ ‫המטרה היא להפיק את ֵמרב התגמולים ‪ -‬השכר‪ ,‬הסטאטוס הרחבה‪ ,‬להון כלכלי‬ ‫והמקום בהי ַררכיה‪ .‬גברים ממוקדים בחיפוש תועלת מהלמידה‪ ,‬ופוליטי בעל עוצמה‪ .‬המדד‬ ‫ואילו נשים שמות דגש על התפתחותן האישית ופחות על \"מה מראה‪ ,‬שלמרות התרומה‬ ‫יצא לי מזה\"‪ .‬כתוצאה מכך שיעור הנשים במסגרות הלמידה החשובה של השכלת נשים‬ ‫האקדמיות הולך ועולה משנה לשנה בכל התארים ומספרן לחברה‪ ,‬הדבר עדיין לא מביא להשתלבותן של נשים במשרות‬ ‫ברוב מסגרות הלמידה גדול בצורה מובהקת ממספר הגברים‪ .‬מתגמלות יותר או לטשטוש בין מקצועות גבריים למקצועות‬ ‫למרות הציפיה הפמיניסטית להשלכות השוויוניות של השכלת נשיים‪ ,‬כך שהפערים בשוק העבודה נותרים בעינם‪.‬‬ ‫נשים כמשאב חשוב בחברה הישראלית‪ ,‬מגלה \"מדד המיגדר\" אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות למצב הקיים היא העובדה‬ ‫של \"שוות\" ושל מכון ון‪-‬ליר משנת ‪ ,2016‬שהאי‪-‬שוויון ב‪ 12 -‬שהאחריות על הטיפול בבית ובילדים נופלת בצורה מאד בולטת‬ ‫תחומי חיים מרכזיים שנבדקו בישראל מצביע על פער יציב של על האישה‪ ,‬כלומר התחום \"הפרטי\" הוא עדיין שלה ו\"הציבורי\" ‪-‬‬ ‫אי‪-‬שוויון מגדרי שאינו משתנה לאורך כ‪ 12 -‬שנים מ‪ 2004 -‬ועד של הגבר‪ .‬כתוצאה מכך נשים משכילות מעדיפות לעתים לוותר‬ ‫‪) 2014‬פרט להשכלתן של נשים(‪ .‬הפער נבדק בתחומים הבאים‪ :‬על משרה מתגמלת ותובענית‪ ,‬הקידום שלהן נעצר‪ ,‬השכר יורד‪,‬‬ ‫השכלה‪ ,‬שוק העבודה‪ִ ,‬מגדּור מקצועי‪ ,‬עוני‪ ,‬עוצמה כלכלית והן אינן צוברות זכויות ראויות לגיל פרישה‪ .‬ממד העוני במדד‬ ‫ופוליטית‪ ,‬תרבות ותקשורת‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬זמן‪ ,‬אלימות כלפי האי‪-‬שוויון מצביע על כך שנשים עניות מגברים בכל השנים‬ ‫נשים‪ ,‬בריאות‪ ,‬החברה הערבית‪ ,‬פריפריה‪ .‬אחד הגורמים שנמדדו; וזוהי ‪ -‬אחת מהתולדות של שוק עבודה לא שוויוני‪.‬‬ ‫העיקריים ליציבות הפער המגדרי לאורך השנים הוא עומק הפתרונות לשינוי המצב קיימים וניתנים למימוש ונמצאים בכל‬ ‫הפער בממד שוק העבודה‪.‬‬ ‫הפרסומים של הוועדה למעמד האישה‪ ,‬של היועצת למעמד‬ ‫הממצאים מלמדים‪ ,‬כי אי‪-‬השוויון המגדרי בשוק העבודה היה האישה‪ ,‬של הכנסת ושל ארגוני הנשים‪ .‬אולם‪ ,‬מעבר לפתרונות‬ ‫גבוה יותר ב‪ 2012-‬משהיה בשנת ‪ ,2004‬כלומר הזמן והשכלת האינסטרומנטליים חייב להיות מוצג החזון – חזון של שוויון‬ ‫נשים אינם מביאים לצמצום פערי אי‪-‬השוויון בשוק העבודה‪ .‬מגדרי בכל התחומים שנשען על למידה לאורך החיים כאמצעי‬ ‫בתחום זה נבדקו כל האינדיקטורים‪ :‬שכר‪ ,‬השתתפות בשוק להעצמה ולהעשרתם של שני המינים וליצירתה של חברה‬ ‫העבודה‪ ,‬שעור עובדי חברות כח אדם‪ ,‬חלקיות משרה ועומק דמוקרטית‪ ,‬צודקת‪ ,‬הומניסטית ושוויונית‪.‬‬‫‪15‬‬

‫(מודעה)‬ ‫‪16‬‬

‫(מודעה)‬‫‪17‬‬

‫מעגלי למידה וצמיחה‬ ‫התנדבות על פי א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬ ‫קובי וייס‬‫מנחה ומרצה ותיק בתחומי התרבות היהודית‪ .‬מנהל תחום דיור בארגון רבנים למען זכויות אדם‪.‬‬ ‫חברה בהנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים‪.‬‬‫גורדון שטען כי בניגוד לאינטואיציה‪ ,‬האגואיסט חי פחות למען‬ ‫היא אומרת בהתלהבות‪\" :‬להתנדב‪ ,‬לתת מעצמי לאחרים‪\"....‬‬‫עצמו בהשוואה למי שתורם לאחרים‪ .‬ההיגיון של גורדון הוא‬‫שהאגואיסט משקיע רק למען עצמו ולכם צר עולמו כעולמו‬ ‫אנחנו שומעים בציניות‪\" :‬לקחת את הכוחות שלי ולהעביר אותם‬‫שלו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התורם מכניס לחייו עולמות חדשים ובכך‬ ‫למען מעגלים הזרים לקיומי‪\"....‬‬‫הוא חי יותר‪ ,‬הוא חי גם את עולמם של האחרים‪ .‬גורדון טען‪ ,‬כי‬‫האדם צריך לשאוף להרחיב את חוויותיו ואת הכרתו למקסימום‬ ‫כולנו חיים את חיינו בתוך הקשרים ומעגלים שנוצרו במהלך‬‫התפשטות ובכך הוא מממש את היותו בצלם האלוהים‪ ,‬את‬‫היותו בורא את עולמו הפנימי‪ .‬ככל שהאדם צובר יותר חוויות‬ ‫משפחה‪,‬‬ ‫השנים‪:‬‬ ‫קיום ותובנות‪ ,‬כך הוא יותר אדם‪.‬‬ ‫חברים‪ ,‬שכנים ומכרים‪.‬‬‫אם נרחיב רעיון זה לנושא ההתנדבות‪ ,‬הרי דווקא מכיוון‬ ‫אנו מבינים את הצורך‬‫שההתנדבות אינה תורמת ישירות לחיינו ואין בה תועלת‬‫ממשית‪ ,‬זהו עיקר כוחה! היא גורמת לחיינו להיות רחבים יותר‬ ‫להשקיע לא רק בעצמנו‬‫ממה שיצרנו עד היום ומכניסה לחיינו גורמים וקשרים חדשים‪.‬‬‫היא מאפשרת את גורם ההפתעה ומכניסה עניין חדש לחיינו‪.‬‬ ‫אלא גם בנכדינו‪ ,‬אף‬‫ככל שאנו מתבגרים גדלה בנו הכמיהה להתכנס לתוך עצמנו‬ ‫אם איננו מרגישים בכך‬‫ולהשתבלל‪ .‬ירידת האנרגיה הפיסית תורמת לכך לא מעט‬‫ויוצרת מעגל קסמים גם למול האנרגיה הנפשית‪ .‬בצורה‬ ‫השקעה‪ ,‬כמובן‪ .‬גם עזרה‬‫פרדוקסלית‪ ,‬ההתנדבות והיציאה מעצמנו יוצרת תנועה חדשה‬‫ומכניסה עולמות חדשים בחיינו ומרחיבה בכך את מניפת‬ ‫לקבוצת ההשתייכות‬ ‫הכרתנו‪ .‬אליבא דגורדון זוהי הגדרת החיים‪.‬‬ ‫הרחבה שלנו נתפשת‬‫ההתנדבות היא דרך נהדרת לחיות ולשמר את התנועתיות‬ ‫כחובה ברורה אשר‬‫שממנה מורכבים החיים והינה כלי נהדר להתמודדות עם‬‫הקיפאון האיטי של קצב החיים שיש הקוראים לו זקנה‪.‬‬ ‫התועלת בצידה‪.‬‬‫ההססנות להיענות לקריאה להתנדבות יכולה לבוא ממשיכת‬‫האדמה‪ ...‬הדרך לניצחון הרוח עוברת דווקא במקומות הלא‬ ‫ההתלבטות מגיעה כאשר‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬‫צפויים‪ .‬התועלת של זריקת המרץ לחיינו‪ ,‬סופה שתגיע דרכנו גם‬ ‫אנו מתבקשים להתנדב‬‫לחיי היקרים לנו‪ ,‬אותם אלו שבשמם רצינו לוותר על האפשרות‬ ‫במסגרות שאינן נראות‬ ‫‪18‬‬ ‫לנו תורמות ישירות לחיינו‪,‬‬ ‫החיונית הזו‪.‬‬ ‫והשאלה העולה היא‬ ‫האם ראוי ונכון להשקיע‬‫אז בפעם הבאה כשתשמעו אותה אומרת‪\" :‬להתנדב‪ ,‬לתת‬ ‫את כוחותינו במקומות‬‫מעצמי לאחרים\"‪ ,‬אמרו לעצמכם‪\" :‬לא כך‪ ,‬אלא‪ :‬להתנדב‪ ,‬לתת‬ ‫אחרים‪ .‬השאלה היא‬ ‫האם זה יבוא על חשבון‬ ‫מאחרים לעצמי‪\"...‬‬ ‫היקרים לנו או ‪ -‬אנחנו‬ ‫עצמנו? האם לא נכון‬ ‫לאחר שנים רבות של חיי‬ ‫שותפות ותמיכה הדדית‬ ‫להקדיש קצת לעצמנו?‬ ‫הרי אנחנו לא נהיים צעירים יותר‪.‬‬ ‫במרכז לתרבות ישראל‪ ,‬בקתדרה בעפולה‪ ,‬הבאנו את א‪.‬ד‪.‬‬

‫תרומתם של טיולים בעולם לאיכות החיים‬ ‫ולהתפתחותו של האדם בכל גיל‬ ‫נורית רז‬ ‫מדריכת טיולים ותיקה בארץ ובעולם‪ ,‬מרצה על תרבויות ועמים‪.‬‬ ‫מפגש חד פעמי עם אנשים פותח לעתים אפשרות להיכרות עם‬ ‫טיולים מהווים פעילות חשובה ביותר‪ ,‬התורמת לשיפור איכות‬ ‫מישהו חדש‪ :‬חברים‪ ,‬נושאי עניין משותפים‪ ,‬חוויות משותפות‪,‬‬ ‫החיים בכל גיל‪.‬‬ ‫תחושה של התחדשות ורעננות‪.‬‬ ‫טיולים הינם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך בבתי הספר‪ .‬אין‬ ‫כמו שילוב חומר הנלמד בכיתה בשיעורי תנ\"ך והיסטוריה תוך כדי‬ ‫לעתים מזמן הטיול יציאה מהרגשת בדידות‪\" :‬לא רק אני במצב‬ ‫טיול‪ .‬קחו לדוגמא את מלחמת שאול בגלבוע‪ :‬טיול בגלבוע בשילוב‬ ‫הזה‪ ,‬יש נוספים כמוני\"‪ .‬אולי אפשר ללמוד גם מהתמודדותם של‬ ‫הקראת פרקים רלוונטיים מספרי שמואל‪ ,‬או הקראת נאום‬ ‫אלעזר בן יאיר בעת סיור במצדה‪ .‬אין ספק שבלימוד בוטניקה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫וגיאולוגיה היציאה אל הטבע היא מחויבת מציאות‪ ,‬היא משלימה‬ ‫את התמונה להפליא‪.‬‬ ‫כאשר אנשים יוצאים ממעגלי פעילות שונים בגיל השלישי‪ ,‬הם‬ ‫מפנים זמן ומשאבים לתחומים אחרים‪ .‬אנחנו לומדים במהלך‬ ‫כל חיינו‪ ,‬וישנן דרכים שונות לרכוש ידע ולהרחיב אופקים‪.‬‬ ‫אחת האפשרויות המרתקות היא למידה תוך כדי טיול מאורגן‬ ‫בחו\"ל‪ ,‬בהדרכה מקצועית‪.‬‬ ‫בעולם הדיגיטלי והווירטואלי אפשר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להגיע לכל מקום‬ ‫בעולם‪ .‬אך את הטיול חווים לא רק בעיניים ובצלילים‪ ,‬אלא‬ ‫בכל החושים‪ :‬הטעמים‪ ,‬הריחות והאפשרות למשש דברים‪ .‬החוויה‬ ‫עוצמתית יותר‪ ,‬מוחשית‪ ,‬נצרבת בזיכרון וחיה בתחושות‪ .‬אדם יכול‬ ‫להימצא בנופים ייחודיים של צומח או גיאולוגיה‪ ,‬ליהנות מהשהייה‬ ‫בטבע‪ ,‬להכיר תופעות ייחודיות ולהאזין להסברים מלומדים‪.‬‬ ‫טיולים קבוצתיים ומודרכים היטב‪,‬‬ ‫לקרוא‪ ,‬או לשמוע הרצאה בנושא דתות ואמונות דבר אחד הוא‪.‬‬ ‫מאפשרים לאדם המבוגר לחוות‬ ‫לטייל‪ ,‬למשל בארץ בודהיסטית או הינדואית‪ ,‬תוך שילוב סיורים‬ ‫חוויה רב חושית המתחדשת‬ ‫במקדשים‪ ,‬השתתפות בפסטיבלים דתיים הוא חוויה שונה לגמרי‪.‬‬ ‫מדי טיול‪ ,‬מחברת אותו עם‬ ‫טיול שכזה מאפשר היכרות עם תפיסת עולם ועם צורת חשיבה‬ ‫המקום‪ ,‬עם הנושא‪ ,‬עם ההקשר‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬המדעי והאנושי‪.‬‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫הטיולים תורמים לתחושת‬ ‫החיוניות‪ ,‬ההתחדשות והידיעה‬ ‫ל ִעתים יוצאים לטיול בעקבותיו של ספר או של סרט‪ ,‬אך הטיול‬ ‫שתמיד אפשר ללמוד דברים‬ ‫עצמו פותח אשנבים חדשים לעולם ומעורר סקרנות לקריאה‬ ‫חדשים‪ ,‬וגם להבין את ההקשר‬ ‫שלהם לניסיון החיים של המטייל‪.‬‬ ‫נוספת והעמקה בנושא‪.‬‬ ‫לטיול מאורגן במסגרת קבוצתית יתרונות משמעותיים לאדם‬ ‫המבוגר‪ :‬ראיית המקום שבו אנו חיים בפרופורציה‪ ,‬ממרחק‪,‬‬ ‫בהשוואה למקומות אחרים בעולם‪.‬‬‫‪19‬‬

‫למידה לאורך החיים והתקשורת הקהילתית‬ ‫יוחאי רוטנברג‬ ‫יו\"ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית‬ ‫‪[email protected] 052-4418282‬‬‫לכן סיפור ושיחה שיש בהם המחשה בדרך של צילום במצלמת‬ ‫\"סבתא\"‪ ,‬מבקשת נטע בת ה ‪\" ,12‬תספרי לי איך שיחקת כאשר‬ ‫וידאו ידברו יותר ללבם של צעירים ובני נוער‪.‬‬ ‫היית בגילי; אילו משחקים היו כשאת היית בת ‪ \"?12‬וסבתא‬ ‫מירי מפליגה בתיאורים של אווירה‪ ,‬מספרת על יישוב קטן‪ ,‬על‬‫סבתא ונכדה יוצאות ל\"מסע\" צילום‪ ,‬ובשובן ממנו הן יושבות‬ ‫חברים וחברות‪ ,‬על משחקים‪ ,‬למשל קפיצה על חבל או משחקי‬‫אל מול המחשב וביחד מעבירות את החוויות לכלי \"המסובך\"‬‫כל כך לסבתא ו\"הפשוט\" כל כך לנטע‪ .‬הן עורכות את הסיפור‪,‬‬ ‫קופסה‪ ,‬על טיולים ועוד‪.‬‬‫מוסיפות מוסיקה ומקבלות סיפור צבעוני של חיי‬ ‫סבתות ונכדות בכל יישוב בארץ עשויות לפתח שיחה מעין זו‪.‬‬ ‫סבתא ונטע‪.‬‬ ‫אבל כיום רוב בני הנוער מתבוננים במסכים קטנים ‪ -‬מכשיר‬ ‫הטלפון החכם )הסמרטפון(‪ ,‬הטלפון הנייד‪ ,‬מחשב או טאבלט‪.‬‬‫ממחקרים שנעשו‪ ,‬נמצא כי לסרטים נודעת השפעה‬‫חברתית רבת עוצמה על מתבגרים יותר מכל‬‫קבוצת גיל אחרת וכי הם תורמים לסוציאליזציה של‬‫המתבגר ולטווח ארוך משפיעים על פיתוח רעיונות‬‫וגישות בייחוד בקרב מתבגרים אשר עסוקים בגיבוש‬‫זהות אישית ובבניית ערכים‪ .‬כמו כן ידוע הקשר‬‫החיובי הקיים בין הדור השלישי לדור הראשון המדלג‬‫מעל החיכוך שנוצר בין המתבגר להוריו על רקע‬ ‫הצורך של המתבגר לבנות זהות נפרדת‪.‬‬‫המעורבות ההולכת וגדלה של אזרחים בתחומי‬‫קהילה שונים הייתה הקטליזטור להקמתה של‬‫הטלוויזיה הקהילתית ‪ -‬טלוויזיה אלטרנטיבית‬‫המשקפת חיי קהילה מוגדרת באמצעות אזרחים‬ ‫שקיבלו הכשרה לעסוק בתחום‪.‬‬‫תקשורת קהילתית היא תקשורת המשלבת ומקדמת‬‫שתי גישות‪ .‬גישה אחת רואה בתקשורת הכתובה‬‫והמשודרת כלי לפיתוח התבוננות ביקורתית על‬‫הסובב אותנו‪ ,‬הגישה השנייה היא הגישה הקהילתית‬‫הרואה בתקשורת כלי ליצירת דיאלוג עם הסביבה‬‫במטרה להכיר את ההיסטוריה‪ ,‬התרבות‪ ,‬המורשת והחברה‬‫שבה אנחנו חיים ‪ -‬דרך סיפורים אישיים ומנקודת מבטו של‬‫יוצר הסיפור‪ .‬התקשורת הקהילתית אינה בנויה על רייטינג‪ ,‬אלא‬‫על נאמנות של הקהילה לנעשה בתחומה בנושאים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫מסך כלשהו‪ ,‬והקשר לרוב הוא שטחי; האצת המהירות הביאה‬ ‫החוק מתיר לעמותות שהן מוסדות ללא כוונות רווח )מלכ\"ר(‬ ‫ִאתה את תחושת חוסר הזמן‪ .‬כולם‪ ,‬בלחיצת כפתור פשוטה‬ ‫ליצור סרטים קהילתיים‪ .‬אלה משודרים כיום בערוץ ‪ 98‬בכבלים‬ ‫יכולים להעלות מה שבא להם‪ ,‬כל תמונה או קטע שצילמו דרך‬ ‫ובלוויין שבעה ימים בשבוע לכל אורך היממה‪ .‬עמותה שכזו היא‬ ‫הטלפון הנייד‪ .‬יחד עם זאת העובדה שאנו יודעים ללחוץ על‬ ‫אגודה ישראלית לתקשורת קהילתית )ע\"ר(‪ .‬היא משמשת בית‬ ‫הכפתור הנכון אינה הופכת אותנו לצלמים‪ .‬העובדה שאנחנו‬ ‫לקבוצות מתנדבים מבוגרים שעברו הכשרה במגוון תחומים כגון‪:‬‬ ‫יודעים להקליד את האותיות על צג המחשב או להחזיק כלי‬ ‫כתיבה‪ ,‬תחקיר‪ ,‬ראיונות עיתונאיים‪ ,‬צילום וידאו ועריכה‪ .‬האגודה‬ ‫כתיבה אינה הופכת אותנו לכותבים; לצלם וגם לכתוב דרושים‬ ‫גם מקדמת השתלמויות מקצועיות‪ ,‬ויוצרת פרויקטים ייחודיים‬ ‫הן ברמה ארצית והן ברמה האזורית‪ .‬האגודה מעוניינת להשפיע‬ ‫ידע נרכש וגם כישרון‪ .‬לשם כך דרושה תקשורת קהילתית‪.‬‬ ‫על הקהילה ולגרום לשינוי תרבותי וחברתי ‪ -‬הגברת הסובלנות‪,‬‬ ‫קבלת האחר‪ ,‬חיזוק יחסי הגומלין והמעורבות הקהילתית ‪-‬‬ ‫אפשר לצפות באינסוף סרטים וסיפורים מעניינים שיצרו חברים‬ ‫באמצעות יצירת סרטים דוקומנטריים דרמטיים‪ ,‬או עלילתיים‬ ‫בני כל גיל באתר האגודה לתקשורת קהילתית‬ ‫בכל רמות הגיל ובכל מוסדות החינוך לאורך החיים‪.‬‬ ‫‪http://www.video.comtv.co.il/‬‬ ‫המיזם \"קהילה יוצרת סרט\" מקדם פעילות רב דורית‬ ‫בין אזרחיות ואזרחים ותיקים לבין ילדים ובני נוער‪.‬‬ ‫מבוגרים הפעילים בקבוצות הטלוויזיה הקהילתית‬ ‫ברחבי מדינת ישראל יוצרים עם התלמידים סרט‬ ‫העוסק בנושאים רלוונטיים לקהילה שלהם‪ .‬כל קהילה‬ ‫בוחרת נושא שבו היא מעוניינת לעסוק – למשל‬ ‫אלימות‪ ,‬איכות הסביבה או מורשת‪ .‬הסרטים והיצירה‬ ‫המשותפת יוצרים חיבור בין ההיסטוריה הפרטית‬ ‫והאישית של אנשים מתוך הקהילה להיסטוריה של‬ ‫העם כולו ולדיון על ציונות‪ ,‬עלייה‪ ,‬תחילת היישוב‪,‬‬ ‫זיכרון השואה‪ .‬התקשורת הקהילתית מזמנת מעורבות‬ ‫ויצירת דיאלוג א ִמתי בקרב הקהילה כאשר הטכנולוגיה‬ ‫היא כלי ולא המטרה‪.‬‬ ‫מהסרטים המוקרנים ניתן להתרשם‪:‬‬ ‫‪http://youtu.be/yb6HWTguj6E‬‬ ‫היום כל אחד יכול לצלם או לכתוב ולהעלות זאת‬ ‫לאינטרנט‪ .‬הטכנולוגיה המתפתחת יצרה תחושה‬ ‫של קשר זמין למראית עין‪ .‬במרחב הווירטואלי כולם‬ ‫רואים את כולם‪ ,‬כולם מתקשרים עם כולם בכל רגע‬ ‫נתון‪ ,‬המרחב הווירטואלי הביא ִעמו חופש אבל לעתים‬ ‫החופש רב מדי‪ ,‬הוא מזמין קשר אך גם יוצר ניכור‪,‬‬ ‫במקום לתקשר האחד עם השני אנחנו שקועים בצג‬‫‪21‬‬

‫קהילות לומדות בעמותת \"דור לדור\" עפולה‬ ‫דליה בר‬‫מוסמכת האוניברסיטה העברית בתקשורת ועיתונות‪ .‬גמלאית האגף לחינוך‬ ‫מבוגרים משרד החינוך‪ .‬מרצה לתקשורת‪.‬‬ ‫פיתחה וניהלה קתדרה לאזרחים וותיקים בעפולה‪.‬‬ ‫חברה בהנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים‪.‬‬‫עיסוק פעיל בסיפורי חיים; ד‪ .‬תהליכי למידה המתבססים על‬ ‫מומחים להשכלת מבוגרים בעולם כולו תרים אחר מסגרות‬ ‫מדריכי טיולים‬‫חקר משותף של כל חברי הקהילה; ה‪ .‬יכולת גילוי הכישורים של‬ ‫לשיטות למידה מותאמות למאה העשרים ואחת‪ .‬השאיפה היא‬ ‫לצאת מן המתודות המסורתיות ומדרכי החשיבה המקובלות‬ ‫‪22‬‬ ‫הפרט ושל הכלל‪.‬‬ ‫ולפתח מסגרות לימודיות המתאימות לחברה העכשווית‪ .‬ארגון‬ ‫חובק עולם המנסה למצוא דרכים אלה הוא ארגון ה\"ערים‬‫אנחנו בעפולה כנראה לא ידענו שאנחנו כותבים פרוזה‪ ,‬וכבר‬ ‫הלומדות\"‪ ,‬שישראל מצטרפת אליו בהדרגה‪ Jan Gejel .‬מי‬ ‫שנים שאנחנו מובילים קהילות לומדות מבלי לכנות אותן כך‪.‬‬ ‫ששימש כמתאם פרויקט ה\"ערים הלומדות\" באירופה הציג‬ ‫מספר עקרונות במפגש שהתקיים בהנהלת ההתאגדות לחינוך‬‫קהילה לומדת אחת היא קבוצת מדריכי הטיולים המתנדבים‪.‬‬ ‫מבוגרים‪ .‬החזון שלו הוא לא רק לערים לומדות אלא גם לקהילות‬‫זו קהילה קטנה בתוך קהילה גדולה של גמלאים‪ ,‬ובשנתיים‬‫האחרונות היא מעורבת גם בקהילת התלמידים‪ .‬קבוצה זו‬ ‫לומדות‪ .‬מטרת הקהילות הלומדות על פי יאן היא לשנות את‬‫למדה תוך גילוי משותף‪ :‬גיאוגרפיה‪ ,‬אקלים‪ ,‬ארכיאולוגיה‪,‬‬ ‫המנטליות של אנשים ושל ארגונים‪ ,‬ולפתח מקורות העצמה‬ ‫מיומנויות ניהול וארגון ומתודות של הדרכה‪.‬‬ ‫חדשים לפרטים‪ ,‬לארגונים ולקהילה‪.‬‬ ‫הקהילה הלומדת מבוססת על מאפיינים אחדים‪ :‬א‪ .‬גישה‬‫אם נבחן את פעילות הקבוצה לאור העקרונות של קהילה‬ ‫מתכללת )הוליסטית( אל האדם‪ ,‬אל הארגון ואל הקהילה; ב‪.‬‬‫לומדת נמצא‪ ,‬שהגישה המתכללת היא נר לרגליה‪ .‬הטיול מחבר‬ ‫חיבור בין אמנות‪ ,‬מדע לעסקים; ג‪ .‬יצירת שינוי מנטלי באמצעות‬‫בין תחומי ידע רבים ושונים‪ ,‬ותוך כדי הפעילות עולים באופן‬‫אקטיבי סיפורי חיים‪ ,‬המעצימים את המספר ואת שומעיו‬ ‫בהרחבת ידע ובהזדהות רגשית‪.‬‬‫בקהילה מתגלים כישורים של פרטים ושל ארגונים ונוצרות‬‫עוצמות חדשות לטובת הפרט והקהילה‪ .‬עוצמתה המחוזקת‬‫של הקהילה הקטנה הזאת באה לידי ביטוי גם בכך שהרשות‬‫המקומית פנתה לקבוצת המדריכים וביקשה מהם להיות‬‫מעורבים בקהילת התלמידים בעפולה; להקנות לתלמידים‬ ‫צעירים סיפורי חיים של מוסדות ואישים בקהילת העיר כולה‪.‬‬‫פרויקט זה הרחיב את הקהילה הלומדת בעיר‪ .‬נוצרה קהילה‬‫לומדת של עשרות תלמידים וגמלאים המגלים בחקר משותף‬ ‫את תולדות העיר‪ ,‬מוסדותיה ואישיה‪.‬‬‫קהילה לומדת נוספת של חמישים מתנדבים גמלאים פועלת‬‫בבתי הספר היסודיים‪ ,‬במסגרת העמותה \"ידיד לחינוך\" הארצית‬‫ועמותת \"דור לדור\" העפולאית‪ .‬הגמלאים מגיעים לבתי הספר‬‫לפחות לארבע שעות בשבוע‪ ,‬ומלווים במהלך שנה או שנתיים‬ ‫כיתת לימוד אחת‪ ,‬יחד עם המורה והתלמידים‪.‬‬‫זוהי קהילה משותפת לתלמידים‪ ,‬מורים וגמלאים‪ ,‬אשר עוברים‬

‫מערכת עיתון‬ ‫אנחנו בעפולה כנראה לא ידענו שאנחנו כותבים פרוזה‪ ,‬וכבר‬ ‫תהליכי למידה הדדיים הנובעים מצורכי הפעילות המשותפת‪.‬‬ ‫שנים שאנחנו מובילים קהילות לומדות מבלי לכנות אותן כך‪.‬‬ ‫הגמלאים רוכשים הכשרה במסגרת עמותת \"ידיד לחינוך\"‬‫ידיד לחינוך‬ ‫הבאנו רק שלוש דוגמאות של קהילות לומדות בעפולה‪ .‬אין‬ ‫הכוללת‪ :‬הכרת בעיות למידה אצל תלמידים‪ ,‬תכנית לימודים‬ ‫ספק שניתן לזהות עוד קהילות לומדות בעיר ולפתח חדשות‪.‬‬ ‫והעשרה כללית‪ .‬נושאי הלמידה מתייחסים לדוגמא להוראת‬ ‫‪23‬‬ ‫השפה‪ ,‬להפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה‪ ,‬הילד החריג‪,‬‬ ‫נשמח לקבל מכם מידע על קהילות שכאלה‪.‬‬ ‫מוטיבציה ולקות למידה ועוד‪ .‬אולם בזה לא מסתיים תהליך‬ ‫הלמידה הקהילתי‪ ,‬כאן הוא רק מתחיל‪ .‬בקהילה המשותפת‬ ‫לגמלאים ‪,‬למורים ולילדים כולם לומדים מכולם‪.‬‬ ‫המבוגרים לומדים זה מזה‪ ,‬והם לומדים על עצמם תוך כדי‬ ‫הלמידה והפעילות‪ .‬הילדים לומדים מן המבוגרים‪ ,‬אבל באותה‬ ‫מידה המבוגרים לומדים מהילדים על מצוקות‪ ,‬על התנהגויות‪,‬‬ ‫על חלומות ועל דרכי התמודדות‪.‬‬ ‫הפעילות בבית הספר והאינטראקציה בין הגמלאים למורים‬ ‫ולילדים מעצימה את כולם ובעיקר את הגמלאים והילדים‪ .‬מעל‬ ‫לכל‪ ,‬הפעילות בבתי הספר מאפשרת לגמלאים ולילדים לזהות‬ ‫כישורים זה אצל זה ואצל עצמם‪.‬‬ ‫ואסור לשכוח את התרומה וההעצמה של הקהילה הספציפית‬ ‫הזאת ואת ההעצמה של הקהילה הסובבת אותם ‪ -‬בית‬ ‫הספר בכללו‪ ,‬ההורים וכלל מערכת החינוך‪ .‬הקהילה מגיעה‬ ‫לשינוי מנטלי באמצעות עיסוק אקטיבי בסיפורי חיים‪ .‬הקהילה‬ ‫הלומדת מאפשרת ביתר עוצמה גילוי כישורים של פרט וכלל‪.‬‬ ‫קהילת לומדת נוספת היא קהילת הכותבים קוראים‪ ,‬שהתגבשה‬ ‫סביב פעילות ביטאון הגמלאים \"דור לדור\"‪ .‬צוות של שמונה‬ ‫גמלאים מתנדבים‪ ,‬חברי מערכת‪ ,‬נפגשים בקביעות כדי לחשוב‪,‬‬ ‫לתכנן‪ ,‬לכתוב ולערוך כתב עת שיוצא לאור פעמיים בשנה‪,‬‬ ‫ומעלה כתבות על אישים‪ ,‬על מקומות ועל אירועים בעירנו‪ .‬אל‬ ‫הכתבים הקבועים‪ ,‬מצטרפים כותבים נוספים המעוניינים לספר‬ ‫את סיפורם האישי‪.‬‬ ‫זו קהילת לומדים המטפחת כישורי כתיבה‪ ,‬ומאפשרת גילוי‬ ‫כישוריהם של כותבים‪ .‬בקבוצה מתרחשים תדיר תהליכי למידה‬ ‫בתחום הלשון ומבנה הטקסט העיתונאי ותהליכי למידה של‬ ‫חקר הנושא הנדון בכתבה‪ .‬זוהי קהילת לומדים שמעלה לעין‬ ‫הציבור את הסיפורים הגלומים בעירנו‪ ,‬כדי להעשיר בהם את‬ ‫תוכן חיינו בתוכה‪ ,‬תודעתית ומנטלית‪.,‬‬

‫חינוך מבוגרים בתרבות היהודית‬ ‫קובי וייס‬ ‫נתונים בלבד‪ ,‬אין לו השפעה ממשית‪.‬‬ ‫\"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה ‪ ,...‬בין בחור בין שהיה זקן‬ ‫גדול שתשש כוחו ‪ ...‬לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה‪,‬‬‫מצוות לימוד התורה אינה מדברת על לימוד ניטרלי אלא על‬‫לימוד משמעותי כזה שמתלווה לחייו של האדם והינו חלק‬ ‫שנאמר \"והגית בו יומם ולילה\" )יהושע א‪ ,‬ח(‪.‬‬‫מההתפתחות שלו‪ .‬התורה מכילה את מכלול התרבות של‬ ‫עד אימתי חייב אדם ללמוד תורה ‪ -‬עד יום מותו‪ ,‬שנאמר \"ופן‬‫האדם‪ ,‬הכרת תוכנה ובוודאי קיום מצוותיה מעצבים את חייו‬ ‫יסורו מלבבך‪ ,‬כל ימי חייך\" )דברים ד‪ ,‬ט(; וכל זמן שלא יעסוק‬ ‫של האדם ועיצוב זה אינו יכול להיפסק בגיל כל שהוא‪.‬‬ ‫בלימוד‪ ,‬הוא שוכח‪] \" .‬רמב\"ם הלכות תלמוד תורה פרק א[‬ ‫לימוד התורה מחויב בכל גיל והוא מבוסס על שני עקרונות‬ ‫עד כאן עסקנו בלימוד תורה‪ .‬האם הוא זהה למושג חינוך?‬ ‫מרכזיים המנוסחים במקרא בשני פסוקים‪:‬‬ ‫בדב ֵרנו על חינוך ניתן להתייחס לכך בשתי צורות‪.‬‬ ‫‪\" .1‬והגית בו יומם ולילה\" = לימוד לאורך החיים‪ .‬בכל גיל ותקופה‬‫האחת‪ :‬כלי היוצר שינוי פנימי באמונותיו וערכיו של אדם על‬ ‫ישנו תחום למידה משמעותי שאותו חובה להכיר‪ ,‬בין אם זו‬‫ידי בן אדם אחר‪ .‬התייחסות זו תעסוק בתהליכי החינוך‬ ‫תקופת אור ויום ובין אם זו תקופת א ֵפלה ולילה ‪...‬‬‫והשינוי ויהיה בה גוון פילוסופי ושאלות של מהות האדם‬‫ועד כמה ניתן לשנות את אישיותו‪ .‬בקשר לחינוך מבוגרים‬ ‫‪\" .2‬פן יסורו מלבבך\" = הצורך בהתאמת הידע לגיל ולהתפתחות‬‫נשאל האם ניתן ליצור שינוי בחיי בני אדם בוגרים? האם‬ ‫האישית‪ .‬נושאים שנלמדו ונותרים ללא עיון מתמיד מאבדים‬ ‫מהמשמעות והרלוונטיות וסופם ש\"סרים מהלב\"‪ .‬תנו דעתכם‬ ‫בגיל מסוים זה לא \"מאוחר מדי\"?‬ ‫על יופי הביטוי‪ ,‬סרים מהלב ולא מהראש‪ .‬הידע הופך להיות‬‫השנייה‪ :‬תכנים המשפיעים על דעות האדם‪ ,‬על זהותו ועל‬‫עמדותיו‪ .‬בקשר למבוגרים נשאל האם ישנם תכנים או‬‫ערכים שיש לחנך או שניתן לחנך בהם אדם בוגר? האם‬‫יש מה לחדש בעולם הערכים והידע של גבר או אישה בגיל‬ ‫מבוגר?‬‫כאשר מעמידים את השאלות בצורה זו‪ ,‬קל להראות כי‬ ‫היהדות בהחלט משיבה בחיוב לשתי השאלות‪.‬‬‫עצם העובדה כי התורה היא מוחלטת ואינה תלּוית זמן‬‫ותקופה וכי קיום תרי\"ג המצוות מחייב כל אדם בכל גיל‬‫היא אמירת הן ברורה על שאלות אלו‪ .‬קיום המצוות‬‫]שהן התוצאה של החינוך והערכים‪ ,‬כמו גם עולמות הידע‬‫הדתיים[ מהווה הן תהליך חינוכי והן הצהרה על רלוונטיות‬ ‫הערכים היהודיים והם רלוונטיים בכל זמן‪.‬‬‫כדוגמא ניתן להביא את מצוות ההגדה של פסח‪ .‬סיפור יציאת‬‫מצרים הוא תהליך חינוכי ממדרגה ראשונה‪ .‬ההלכה אף‬‫מחייבת לעצב את סיפור ההגדה בצורה של שאלה ותשובה‪,‬‬‫כלי מתודי מהמעלה הראשונה‪ .‬על פי ההלכה‪ ,‬גם אדם החוגג‬‫את הסדר לבדו מחויב לשאול את עצמו מה נשתנה ולענות‬ ‫‪24‬‬

‫של רעיונות בהתאם להתפתחות האישית והביוגרפית‪.‬‬ ‫לעצמו את סיפור ההגדה‪ .‬אין פטור מתהליך החינוך‪ .‬כמו כן‬ ‫ברור‪ ,‬כי העקרונות שאליהם מכוון סיפור יציאת מצריים‪ ,‬כמו‬ ‫היהדות כתרבות האמונה על דרך חיים מוגדרת ביותר תרגמה‬ ‫חירות וצדק‪ ,‬תקפים בכל גיל ולכל אדם‪ .‬מכאן ברורה הקריאה‬ ‫את העקרונות האלו למצוות לימוד התורה וקיום המצוות‪ .‬צווים‬ ‫מפי המסובים בסדר \"אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו‬ ‫אלו קבועים לאורך השנים מגיל שבו הנער והנערה עומדים על‬ ‫יודעים את התורה – מצווה עלינו\"‪ .‬אין פטור מתהליכי חינוך‪ ,‬גם‬ ‫דעתם בבר המצווה או בבת המצווה וכל עוד נשמה באפם‪:‬‬ ‫ידיעת התורה אינה פוטרת מכך‪.‬‬ ‫ּתו ָרה ּו ִמ ְצות ֻח ִּקים ּו ִמ ְׁש ָּפ ִטים או ָתנּו ִל ַּמ ְד ָּת‪ַ ...‬על ֵּכן ‪ְּ ..‬ב ָׁש ְכ ֵבנּו‬ ‫המחשבה כי חינוך שניתן בגיל צעיר תקף גם לגיל המבוגר הינה‬ ‫ּו ְבקּו ֵמנּו ָנ ִשׂי ַח ְּב ֻח ֶּקי ָך ְו ִנ ְשׂ ַמח ְוַנֲעלוז ְּב ִד ְב ֵרי ַת ְלמּוד ּתו ָר ֶת ָך‬ ‫נכונה‪ ,‬אבל אין היא מחייבת‪ .‬אומנם \"חנוך לנער על פי דרכו גם‬ ‫ּו ִמ ְצו ֶתי ָך ְו ֻח ּקו ֶתי ָך ְלעו ָלם ָו ֶעד‪ִּ .‬כי ֵהם ַחֵּיינּו ְואו ֶר ְך ָי ֵמינּו‪ּ .‬ו ָב ֶהם‬ ‫כי יזקין לא יסור ממנה\"‪ ,‬אולם \"אל תאמין בעצמך עד יום מותך\"‪.‬‬ ‫ֶנ ְה ֶּגה יו ָמם ָו ָלְי ָלה )מתוך תפילת ערבית(‬ ‫אילוף הינו קבוע‪ ,‬אך חינוך הוא ִמשתנה‪ .‬חינוך יש לתחזק כל‬ ‫הזמן‪ .‬עיקרון הבחירה החופשי נשמר לאדם‬ ‫כל חייו ועליו מבוססת כל התפישה של מצוות‬ ‫ועבירות‪ .‬ללא בחירה חופשית אין יכולת להעניש‬ ‫על עבירות ומאידך אין משמעות לקיום המצוות‪.‬‬ ‫הבחירה החופשית נשמרת עד יומנו האחרון‪.‬‬ ‫מספרים על אחד מהחסידים הראשונים שבשעת‬ ‫גסיסתו פנו אליו קרוביו ושאלו אותו \"האם עדיין‬ ‫יש בו יצר הרע?\"‪ .‬ענה להם החסיד בחיוך‪\" :‬אכן‪,‬‬ ‫היצר הרע משתדל לגרום לי לומר 'שמע ישראל'‬ ‫בקול ובהתלהבות‪ ,‬כדי שיאמרו עליי שצדיק הייתי‬ ‫ויצאה נשמתי באמירת 'אחד'‪\"....‬‬ ‫כלומר אפילו במצב שבו נראה שאין לאדם כבר‬ ‫מה להפסיד או להרוויח‪ ,‬רגע המוות‪ ,‬גם שם יש‬ ‫עדיין מקום לחינוך‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬עיקרון החינוך הוא אמונה ביכולת של‬ ‫האדם להשתנות‪ .‬ביכולתו של האדם לשלוט‬ ‫על רצונותיו‪ .‬אמונה בכך שהפנמה של רעיונות‬ ‫משפיעה על ההנעה הפנימית של האדם בבחירות‬ ‫של חייו ובהתנהלותו‪ .‬אלא שחינוך בשונה מאילוף‬ ‫אינו נשאר קבוע ויש צורך ב\"תחזוקה\" שלו כל‬ ‫החיים‪ ,‬בבחינה מחודשת של אמונות ישנות‬ ‫בהתאמת הערכים למציאות משתנה ובהעמקה‬‫‪25‬‬

‫חג הפסח כיסוד ללמידה לאורך החיים‬ ‫משה אדוריאן‬‫גמלאי האגף לחינוך מבוגרים‪ ,‬שימש כמפקח ארצי על השכלת יסוד למבוגרים‪ ,‬אולפנים וכתות‬ ‫יהדות לקראת גיור‪ .‬מתנדב באגף הגיור‪ ,‬חזן וחבר במקהלת החזנים הירושלמית‪.‬‬‫הדרמטי והמכונן ביצירת עם ישראל‪ ,‬מדגישה התורה שוב ושוב‬ ‫פרק י\"ב בספר שמות בפרשת‬‫את החובה להעביר את הסיפור לדורות הבאים‪ .‬שהרי נאמר‬ ‫\"בא\" פותח במילים – \"ויאמר‬‫בהגדה של פסח ש\"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו‬ ‫ה' אל משה ואל אהרן בארץ‬‫כאילו הוא יצא ממצרים\" ‪ .‬מציאות כזו תיתכן אך ורק אם כל דור‬ ‫מצרים לאמור‪ :‬החֹדש הזה‬ ‫לכם ראש ֳחדשים הוא לכם‬ ‫ידאג להעביר את המורשת לדור הבא‪.‬‬ ‫ל ָחדשי השנה\"‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫מתחילה ההיערכות לקראת‬‫סיפור ארבעת הבנים בהגדה – \"החכם‪ ,‬הרשע‪ ,‬התם וזה שאינו‬ ‫יודע לשאול\" מעצים את האחריות שלנו לחינוך ילדינו‪.‬‬ ‫יציאת מצרים‪.‬‬‫הלימוד על תקופת העבדות במצריים והדרך שבה יצאנו משם‬ ‫בני ישראל מצווים לקחת שה‬‫הם היסוד להתהוותו של עם ישראל ולתפקיד שעמנו אמור‬ ‫לכל משפחה כדי להקריבו‬ ‫בערב פסח‪ .‬את הבשר יאכלו‬ ‫למלא בעולם מורכב זה‪.‬‬ ‫בני ישראל למשפחותיהם‬ ‫באותו ערב בחיפזון‬‫גם היום אנחנו מתמודדים עם ההשפעה של מצרים בנפשו של‬ ‫כשמותניהם חגורים‪ ,‬נעליהם‬‫כל אחד מאתנו‪ .‬מצרים היא לא רק מקום פיסי‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫ברגליהם ומקלותיהם בידיהם‪ .‬כך יוצאת לדרך שנה חדשה‬‫תפיסה שקוראת לנו לחשוב מעבר להוויה הגשמית שלנו‪,‬‬ ‫כשחודש ניסן הוא החודש הראשון למניין החודשים בשנה שעל‬‫להתעסק בתכלית‪ ,‬להשתחרר מתפיסות שטחיות על החיים‬‫ולהתמודד עם המציאות בעזרת הכלים והכוחות שרכשנו‬ ‫פיהם נקבע לוח המועדים והחגים לאורך השנה כולה‪.‬‬ ‫בשנות הנדודים במדבר‪.‬‬ ‫חג הפסח הופך להיות היסוד לשחרור מעבדות לחירות ויציאה‬ ‫מגלות לגאולה‪.‬‬‫לעבדות של היום פנים רבות ‪ .‬אנחנו כבולים למוסכמות‪,‬‬ ‫להרגלים ולתפיסות שמונעים מאתנו להיות בני חורין א ִמתיים‪.‬‬ ‫בני ישראל מצווים לשמור על החג הזה לפי דברי הכתוב –‬ ‫\"ושמרתם את הדבר הזה לחוק לך ולבניך עד עולם‪ .‬והיה כי‬‫העובדה שיצאנו מעבדות לחירות לפני למעלה מ – ‪ 3300‬שנה‬ ‫תבואו אל הארץ אשר ייתן ה' לכם כאשר דיבר‪ ,‬ושמרתם את‬‫‪ ,‬מוכיחה שהדבר אפשרי ובכוחנו להתמודד עם המציאות כבני‬ ‫העבודה הזאת\"‪ .‬כאן באה המצווה להנחיל את מורשת החג‬ ‫לדורות הבאים – \"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה‬ ‫חורין‪.‬‬ ‫הזאת לכם‪ ,‬ואמרתם להם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על‬‫לא צריך לשנות את החיים‪ ,‬אין צורך להרחיק עד הודו‪ .‬הגאולה‬ ‫בתי בני ישראל בנגפו את מצרים\"‪.‬‬‫תיבחן אם ביכולתנו לרומם את החיים שלנו כפי שהם‪ ,‬בהכנסת‬‫הטוב לחיי היום יום‪ ,‬לחיות חיים של משמעות‪ .‬עלינו לקבוע את‬ ‫בהמשך הפרשה מופיעות שתי פרשיות מתוך ארבע שנמצאות‬‫גורלנו ולהחליט החלטות שמעצבות את חיינו ולשתף במהלכים‬ ‫בתפילין – הראשונה – \"קדש לי כל בכור\" שבה מוצאים את‬‫אלה את ילדינו על מנת שבבוא היום יהיו להם הכלים להתמודד‬ ‫הפסוקים – \"והגדת לבנך ביום ההוא לאמור‪ ,‬בעבור זה עשה ה'‬ ‫עם המציאות המורכבת והמשתנה‪.‬‬ ‫לי בצאתי ממצרים\"‪.‬‬‫ההדרכה הזאת מצויה בפסוקים שהבאתי בחלק הראשון של‬ ‫השנייה – \"והיה כי יביאך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך‬‫המאמר‪ .‬כך אנו גם לומדים מפסוקים המופיעים ב\"קריאת‬ ‫ולאבותיך\" נאמר בהמשך – \"והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור‬‫שמע\" – \"ושיננתם לבניך ודברת בם‪ ,‬בשבתך בביתך ובלכתך‬ ‫מה זאת? ואמרת אליו‪ ,‬בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית‬‫בדרך ובשכבך ובקומך\" )דברים ו'( ובהמשך – \"ולמדתם אותם‬ ‫עבדים\"‪.‬‬ ‫את בניכם לדבר בם\"‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בעיצומה של יציאת מצריים שהופכת להיות הסיפור‬‫חג הפסח מגלם בתוכו גם מסרים הסטורים וגם מסרים‬‫חינוכיים‪ ,‬הוא אבן יסוד לקיומו הנצחי של עם ישראל בארץ‬ ‫‪26‬‬ ‫ישראל ומהווה בסיס ללמידה לאורך החיים‪.‬‬

‫למידה לאורך החיים ‪ -‬הלכה למעשה‪...‬‬‫דליה בורגנה‬ ‫לאוכלוסיות עולים נוספות‪ ,‬וכן ללומדים בחברה הערבית‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה שמקיימת ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל‬ ‫הכיתות פעלו בקהילה ובמקומות עבודה‪ .‬השנה פועלת כיתה‬ ‫עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך‪ ,‬עם ג'וינט ישראל‪,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בבית שמש‪ .‬בקרוב מתוכננת להיפתח כיתה לפזורה הבדווית‬ ‫עם רשויות מקומיות‪ ,‬ולעתים גם עם שותפים במגזר השלישי –‬ ‫בנגב בכסייפה‪ .‬בשנת ‪ 2017‬מתוכננות כיתות בחדרה‪ ,‬קריית גת‬ ‫מאפשר הפעלתן של כיתות למידה שונות למבוגרים‪ .‬הכיתות‬ ‫מתמקדות בביסוס הידע בלשון העברית‪ ,‬בהשלמת השכלה‬ ‫ובאר שבע‪.‬‬ ‫ובהכנה לעולם העבודה‪.‬‬ ‫סדנת ניהול תקציב התקיימה בלוד בשיתוף עם מחלקת הרווחה‬ ‫בעיריית לוד‪ :‬סדנת העצמה לנשים ערביות שבה הוקנו כלים‬ ‫בשנת ‪ 2016‬המשיכה לפעול תכנית‬ ‫\"דל\"ת פתוחה\" )דרך לימודים‬ ‫לתכנון ולניהול תקציב המשפחה‪.‬‬ ‫לתעסוקה(‪ .‬התכנית פותחה באגף‬ ‫לחינוך מבוגרים בשיתוף עם ג'וינט‬ ‫ישראל במטרה להגדיל את שיעור‬ ‫ההשתתפות בשוק העבודה בקרב‬ ‫עולי אתיופיה‪ .‬התכנית מתמקדת‬ ‫בהפחתת חסמי השפה‪ .‬היא‬ ‫מכוונת להביא לשינוי עמדותיהן‬ ‫של אוכלוסיות היעד המוחלשות‬ ‫ביחסן לעבודה‪ .‬התפוקה המרכזית‬ ‫המצופה בסיום תהליכי הלמידה‬ ‫היא קידום המוביליות החברתית‬ ‫של הבוגרים‪ .‬מחקר הערכה ליווה‬ ‫את התכנית בשנות הפעלתה‬ ‫הראשונות ופורסם בשנת ‪2012-‬‬ ‫‪ ,2011‬מסקנותיו השפיעו על עיצוב‬ ‫דרכי ההוראה ועל ההנחיה של‬ ‫האגף לחינוך מבוגרים למורים‪.‬‬ ‫מחקר הערכה נוסף טרם פורסם‪.‬‬ ‫ראוי לבחון האם חל שיפור באיכות התעסוקה של המסיימים‪,‬‬ ‫בשדרוג יכולת התפקוד וההכנסה והאם הובטחה יציבות‬ ‫תעסוקתית בת‪-‬קיימא לאוכלוסיות היעד‪.‬‬ ‫תכנית \"דל\"ת פתוחה\" התמקדה בעולי אתיופיה‪ ,‬אך הותאמה‬ ‫הוראה היא דרך לשעבד אדם לסמכותו של ידע הנתון בידי אדם אחר‪ .‬למידה היא\" \"‬ ‫דרך להשתחרר מסמכות ולהגיע לידי חרות פנימית וחיצונית‬ ‫דן לסרי‬

‫מפי לומדים‬ ‫אני לומד ‪ -‬משמע אני חי!‬ ‫ארנון בק עפולאי גאה‪ ,‬גמלאי מרפאל‪ 13 .‬במרץ ‪2017‬‬‫מהרמה שנדרשה כדי להשתלב בבסמ\"ת‪ .‬השנים שנות 'צנע'‪.‬‬ ‫כותרת בומבסטית? כן!‬ ‫‪28‬‬‫אוכל מביאים מהבית בעפולה‪ ,‬עם רישיון להעברת מזון שאבא‬ ‫בשנת השמונים וארבע לחיי‪,‬‬‫מסדיר מידי יום שישי במשרד הפיקוח על המזונות‪ .‬נערים‬ ‫אני מרגיש די בטוח להכריז‬‫צעירים גרים בדירות שכורות או אצל משפחות‪ ,‬ולאט לאט‬ ‫זאת‪ .‬בחטף חולפים עוברים‬‫מתגברים על הפער בלימודים ובמיוחד כשרוצים להיות פנויים‬ ‫מול עיניי לפחות חלקם של‬ ‫האירועים הקושרים אותי‬ ‫בשבת לבילוי עם החברים והחברות‪...‬‬ ‫ללימודים‪ ,‬ללימודים כל‬ ‫שהם‪ .‬השנה היא ‪ ,1940‬והנה‬‫סיום הלימודים בבסמ\"ת‪ ,‬השרות הצבאי וההצטרפות לחמ\"ד‬ ‫אני‪-‬תלמיד בכתה א'‪ ,‬בבית‬‫)חיל המדע( מניעים תחילתה של תקופת לימודים חדשה‪.‬‬ ‫הספר לילדי עובדים‪ ,‬שנפתח‬‫לימודי במסגרת לימודי החוץ של הטכניון כשבבית בעפולה‬ ‫זה עתה‪ .‬בית הספר הוקם‬‫מחכות כבר רעיה ובת‪ ,‬מציגים אתגר שבכמותו טרם התנסיתי‪.‬‬ ‫על ידי ההסתדרות עבור ילדי‬‫העבודה ברפא\"ל )חמ\"ד לשעבר( מחייבת לימודים כל העת‬ ‫העיר שהוריהם האמינו בדרך‬‫ומבוססת בעיקר על לימודים שאינם לימודי תעודה‪ .‬עכשיו צריך‬ ‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית כמתווה לחיים בריאים‪ ,‬הוגנים ותרבותיים‬‫\"להיות בעניינים\"‪ ,‬לעקוב אחרי החדשנות עוד בטרם נקראה‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אני עומד ליד הגדר המפרידה בין גן‪ -‬הילדים שלי‪,‬‬‫הי‪-‬טק‪ .‬לימודים מחייבים כבר נסיעות השתלמות בחו\"ל‪ ,‬ובשל‬ ‫לחצר מועצת הפועלים בו שוכן זמנית בית הספר החדש שלי‪.‬‬‫ההוצאות הגבוהות הכרוכות בכך תמיד מצרפים כמה פעילויות‬ ‫אני מתגעגע אל הגננת מחד ומאידך אוהב מאוד את מורתי‪:‬‬‫יחדיו‪ .‬הנסיעות ממושכות‪ ,‬הפרידה מהמשפחה וממקום‬ ‫חיה‪ .‬כאן אני לומד לראשונה את הכתיבה והקריאה‪ ,‬משתתף‬‫העבודה ארוכה‪ ,‬אך התוצאות חשובות‪ .‬ארבעים שנות העבודה‬ ‫בהצגות – לא מעט בזכות קולי הרם‪ .‬כאן לומדים מולדת וטבע‪.‬‬‫ברפא\"ל היו למידה אין‪-‬סופית של נושאים טכניים לצד נושאים‬ ‫הולכים ברגל ונוסעים ברכבת ובאוטובוס לטייל עם החברים‪:‬‬‫ניהוליים עם התפתחות התפקיד‪ .‬מאז הפרישה לגמלאות‪,‬‬ ‫ילדי הכתה ובית‪-‬הספר‪ .‬כאן קוראים למורה בשמה הפרטי‪,‬‬‫חלפו כבר עשרים ושתים שנים‪ .‬שנים שלא מתבזבזות‪ .‬שנים‬ ‫כאן הקשר בין התלמידים מחד ומורי ומורות ביה\"ס מאידך‪,‬‬‫של פעילות מתוכננת )הנבלמת לפעמים מסיבות שאינן תלויות‬ ‫ידידותי ברמה האישית‪ .‬לימים יצאו מכאן לא מעט מפורסמים‬‫בנו‪ (...‬הכוללת בתוכה לימוד השימוש בכלי‪-‬מחשוב מתוחכמים‬ ‫ומפורסמות‪ .‬עוברות כמה שנים‪ ,‬עם גדול מספר התלמידים‬‫לביצוע ההובי שלי‪ :‬צילום ועריכת סרטים‪ .‬לימוד לשמו בנושאים‬ ‫אנחנו עוברים לכפר‪-‬ילדים‪ ,‬ללמוד עם ילדי המושבים שלידנו‪.‬‬‫שתמיד אמרנו‪\" :‬כשנצא לפנסיה נלמד‪ . \"...‬אין ספק שלימודינו‬ ‫החוויה המשותפת‪ ,‬ובמיוחד עם הגיעם של הילדים העולים‬‫במסגרת המרכז ללימודי התרבות היהודית‪ ,‬מאפשר לי ולכל‬ ‫מסוריה ואחר‪-‬כך הילדים ניצולי השואה מאירופה‪ ,‬הופכת גם‬‫אלה שבאים לחלוק את המפגש השבועי‪ ,‬לחוות חוויה עמוקה‬ ‫את בית הספר לכור היתוך‪ .‬בעבור השנים‪ ,‬יצביעו ויציינו את‬‫של הקשבה מחד והבעת דעה מאידך‪ .‬האינטראקציה בינינו‪-‬‬ ‫השגיאות שנעשו בקליטתם של הילדים האלה אבל בהסתכלות‬‫משתתפי החוג‪ ,‬הפכה להרבה יותר מסתם שומעי הרצאה‪ .‬יש‬ ‫לאחור‪ ,‬נעשה כנראה מה שתושבי הארץ יכלו וידעו לעשות הכי‬‫במסגרת הזו ובקיומם של אירועי שירה בצבור התעלות נהדרת‪.‬‬ ‫טוב‪ .‬לימודינו לא הסתיימו כאן‪ .‬בסיום כתה י' פרשה קבוצת‬ ‫תלמידים ואני בתוכה ללמוד בבית הספר המקצועי של הטכניון‬‫לכל מי שנפשו חפצה בהוספת ידע בנושא כל שהוא‪ ,‬במיוחד‬ ‫בחיפה)בסמ\"ת( וההלם היה קשה‪ .‬הסתבר שלמרות היותנו‬‫כשהדבר אינו כרוך בהכנות כל שהן או בהוכחת ידע כל שהוא‪,‬‬ ‫תלמידים מצוינים במקצועות הריאליים‪ ,‬היינו רחוקים למדי‬‫וגם‪ ...‬אין בחינות‪ ,‬לכל אלה המלצתי החמה‪ .‬לטובת הבריאות‬‫ושמירת הצלילות ובהירות המחשבה‪ ,‬לימודים הם התשובה‪,‬‬ ‫והם מצויים כאן ומיד וממש בהישג ידינו‪.‬‬

‫האגף לחינוך מבוגרים‬‫מגי קורן‬ ‫תכנית העבודה של האגף לשנת תשע\"ז‬ ‫‪29‬‬ ‫תכנית העבודה של האגף לשנת תשע\"ז מתבססת על התכנית האסטרטגית של המשרד לשנים תשע\"ז‪-‬תשע\"ט‪.‬‬ ‫הנהלת המשרד הציבה ארבע מטרות מרכזיות‪ ,‬המבטאות את השינוי התפיסתי באשר לדמותה ותפקידה של מערכת החינוך‬ ‫במדינת ישראל‪:‬‬ ‫קידום למידה משמעותית ואיכותית שתוביל להישגים לימודיים‪ ,‬למימוש עצמי ולמצוינות‪.‬‬ ‫חיזוק החינוך לערכים יהודיים‪ ,‬ציוניים ודמוקרטיים ולערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות‪.‬‬ ‫קידום שוויון הזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל לכלל האוכלוסיות בישראל‪.‬‬ ‫קידום תרבות ניהולית‪-‬ארגונית ואפקטיביות במערכת החינוך‪.‬‬ ‫החזון של מערכת החינוך‪ :‬להיות גורם מוביל בהתחדשותה של החברה הישראלית ובהפיכתה לחברת מופת‪ ,‬ובקידומו האישי‬ ‫והמקצועי של הפרט‪.‬‬ ‫האגף מתחבר לארבעת יעדי המשרד בתחומי העשייה שלו בהנחלת הלשון‪ ,‬בתקשוב‪ ,‬במערך מבחנים‪ ,‬בהשלמת השכלה ובמכינות‬ ‫קדם אקדמיות כמפורט להלן‪:‬‬ ‫קידום הישגים לימודיים בדגש על פיתוח תפקודי לומד המותאמים למאה ה‪.21-‬‬ ‫המשך התאמת ההוראה‪ ,‬תכניות הלימודים‪ ,‬סביבות הלמידה ומתווי ההערכה והמדידה ללמידה משמעותית‪.‬‬ ‫קידום החינוך המדעי‪ ,‬הטכנולוגי והמקצועי ופיתוח עתודותיו‪ ,‬בדגש על המתמטיקה‪.‬‬ ‫טיפוח זהות וערכי מורשת ייחודיים בתוך מרחב חיים משותף בחברה הישראלית‪ ,‬במדינה יהודית‪ ,‬דמוקרטית וציונית‪.‬‬ ‫קידום חינוך איכותי בפריפריה הֵגאו‪-‬חברתית ובקרב אוכלוסיות ייחודיות‪.‬‬ ‫השלמת השכלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬השנה נפעיל השלמות השכלה ברמות שונות למבוגרים באמצעות הרשויות כמנוף לניידות חברתית ולהתפתחות אישית‪:‬‬ ‫השלמת השכלתם של מבוגרים‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים תשע\"ז ייפתחו כ‪ 40-‬כיתות ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השלמת השכלה לאוכלוסיות על פי החלטות ממשלה ובאמצעות זכיינים‪.‬‬ ‫• תכנית חמש שנתית לשיפור וקידום מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב‬ ‫במהלך תשע\"ז ייפתחו כ‪ 17-‬כיתות‪.‬‬ ‫• תכנית טרכטנברג – החלטת ממשלה ‪ - 4193‬השלמת השכלת יסוד‬ ‫בשנת תשע\"ז ייפתחו כ‪ 20 -‬כיתות‬ ‫תפעלנה סה\"כ כ‪ 80-‬כיתות להשלמת השכלה ברחבי הארץ ולאוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫הנחלת לשון‪ :‬א‪ .‬האגף השיק תכניות לימודים חדשות באולפנים הראשוניים לעולי המערב ולעולי אתיופיה בשנים תשע\"ד‪-‬תשע\"ו‪,‬‬ ‫והחל להטמיע אותן בשנת תשע\"ז‪.‬‬

‫ב‪ .‬החלת המבחנים החדשים בכתב ובדיבור באולפנים עפ\"י תכניות הלימודים החדשות החל מינואר ‪.2017‬‬ ‫ג‪ .‬המשך הטמעת המערכת לניהול למידה )‪ (moodle‬בכיתות האולפן ובניית אתרים כיתתיים‪.‬‬ ‫להלן הקישור‪/http://ae.lms.education.gov.il :‬‬ ‫העמקת השימוש ב\"חדשון\" – עיתון יומי מקוון הפתוח לכול בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫להלן הקישור‪/http://hadshon.edu.gov.il :‬‬‫גב' יערה סרוסי‪ ,‬מנהלת גף תכנון ומפקחת ארצית על השלמות השכלה באגף‪ ,‬פרשה לגמלאות בסוף ינואר ‪ ,2017‬לאחר שנים‬ ‫רבות של עשייה ושל יצירה‪.‬‬‫אני מבקשת להודות לה על העבודה המקצועית והמסורה שעשתה בתפקידיה המגוונים באגף‪ .‬יערה משאירה חותם בתחום‬ ‫ההשכלה בכל רובדי העשייה לאורך השנים‪.‬‬‫יערה פעלה מתוך אמונה בחשיבותן של הלמידה ושל ההשכלה ותרומתן ללומד‪ ,‬למשפחה ולחברה‪ .‬קידמה ופיתחה כתיבה של‬ ‫חומרי לימוד ייחודיים ברמות ההשכלה השונות‪.‬‬ ‫כמו כן השכילה לפתח שותפויות וקשרי עבודה עם שותפי עשייה רבים במשרדי ממשלה בשב\"ס בצה\"ל‪.‬‬‫מסירותה ומעורבותה היו חלק ממאפייני התנהלותה מול מדריכים‪ ,‬מול מפקחים‪ ,‬מול מורים ומול לומדים‪ .‬יערה נתנה והשקיעה‬ ‫בכל לומד על מנת לתת לו מענה רלבנטי ומקצועי‪.‬‬ ‫בכך סייעה ביצירת מודעות ובהעמקת ההכרה בחיוניותו ובחשיבותו של חינוך מבוגרים ולצרכיו של הלומד המבוגר‪.‬‬‫בברכה‪,‬‬‫מגי קורן‬‫מנהלת האגף לחינוך מבוגרים‬‫משרד החינוך‬ ‫לאחר הלחם‪ ,‬החינוך הוא צורך האומה‬‫ז'רגז' ז'אק דנטון\" \"‬ ‫‪30‬‬

‫ההתאגדות לחינוך מבוגרים‬‫מסמך זהות להיכרות עם ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל‬ ‫ההתאגדות לחינוך מבוגרים היא עמותה רשומה המנוהלת על ידי מתנדבים‪,‬‬ ‫אנשי ציבור ואנשי חינוך וחברה‪ ,‬המאמינים בחשיבותה של למידה לאורך‬ ‫החיים ובחיוניותה לכול כדי להתמודד עם אתגרי החיים במאה ה‪ ,21-‬להתפתח‬ ‫ולשגשג‪.‬‬ ‫ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל פועלת להגשמת החזון של ישראל חברה‬ ‫לומדת‪.‬‬ ‫לשם כך ההתאגדות פועלת בכמה צירים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציר הקואליציה ‪ -‬פיתוח קואליציה עם ארגונים ציבוריים‪ ,‬כלכליים‬ ‫וממשלתיים‪ ,‬המפעילים למידה לאורך החיים בדגש על למידת מבוגרים‬ ‫ב‪ .‬ציר המודעות והמדיניות – פעילות המכוונת לעורר מודעות בקרב אנשי‬ ‫ציבור‪ ,‬מקבלי החלטות וקובעי מדיניות לצורך החיוני בקביעת מדיניות‬ ‫לאומית בנושא למידה לאורך החיים באחריות המדינה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציר המודעות האזרחית ‪ -‬קידום מודעות אזרחית וציבורית לזכותו הטבעית‬ ‫של כל אדם ללמוד לאורך כל חייו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ציר האקדמיה ‪ -‬שאיפה לקדם את ההיבט האקדמי של למידת מבוגרים‬ ‫ולמידה לאורך החיים על פי המודלים הקיימים במדינות המפותחות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ציר השותפות בתשתיות –קיום שיתופי פעולה עם גופים אזרחיים‬ ‫וממשלתיים בפיתוח תשתיות ללמידת מבוגרים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ציר הקשר הבין לאומי – השתתפות ההתאגדות בהתאגדויות אזוריות‬ ‫ועולמיות של למידה לאורך החיים וחינוך מבוגרים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ציר ההתנהלות ‪ -‬פעילות באמצעות ועדות‪ ,‬צוותי משימה ופורמים ללמידה‪,‬‬ ‫לחשיבה ולתכנון‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ציר האסטרטגיה ‪ -‬אסטרטגיית הפעולה המרכזית של ההתאגדות היא‬ ‫שיתוף‪ ,‬שותפות והשתתפות‪.‬‬ ‫ההתאגדות מנוהלת על ידי שני יו\"רים משותפים נבחרים‪ ,‬על ידי וועד מנהל בן‬ ‫‪ 25‬חברים‪ ,‬על ידי מנכ\"ל ועל ידי מנהלת לשכה‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫ניירות לדיון בישיבת הוועד המנהל של ההתאגדות לחינוך מבוגרים‬ ‫ישיבה מס' ‪10.1.17 :1‬‬ ‫מטרות הישיבה‬ ‫א‪ .‬לבסס הסכמה בין חברי הוועד המנהל בסוגיות החזון‪ ,‬היעדים ומטרות ההתאגדות‬ ‫ב‪ .‬לבסס תשתיות לפעילות ההתאגדות‬ ‫ג‪ .‬לעצב תכנית עבודה לשנת ‪2017‬‬ ‫חזון ההתאגדות‬ ‫ההתאגדות היא גוף מנהיג ומוביל את למידת המבוגרים לאורך החיים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫יעדי ההתאגדות‬‫א‪ .‬ההתאגדות תטמיע במערכות השלטון המרכזית והמקומית את החובה לאפשר לכל תושב ללמוד לאורך החיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההתאגדות תפעל לפיתוח מודעות האזרחים ללמידה לאורך החיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ההתאגדות תקדם את המדיניות הלאומית \"ישראל חברה לומדת\"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ההתאגדות תפעל להקמת קואליציה של ארגונים – ללמידה לאורך החיים‪.‬‬ ‫מטרות פעילות לשנת ‪2017‬‬ ‫‪ -‬הנכחת ההתאגדות‬ ‫‪ -‬הגדלת הנראות של ההתאגדות‬ ‫‪ -‬קידום למידת מבוגרים בשיח הציבורי והבין ארגוני‬ ‫‪ -‬העצמת ההתאגדות – חיזוק לכידותו של הוועד המנהל‬ ‫אוכלוסיות היעד‬ ‫‪ -‬שלטון מרכזי‪.‬‬ ‫‪ -‬שלטון מקומי‪.‬‬ ‫‪ -‬אזרחים‪.‬‬ ‫‪ -‬חברי ההתאגדות‪.‬‬ ‫תכנית עבודה אסטרטגית לשנת ‪2017‬‬ ‫חלק א‪ :‬תכנית פנימית לביסוס ההתאגדות והתנהלותה‬ ‫חלק ב‪ :‬תכנית חיצונית לפעילות עם סביבת ההתאגדות והמרחב לפיתוח למידת מבוגרים‬ ‫תכנית חיצונית‬ ‫תכנית פנימית‬ ‫שותפות עם גורמי חוץ‬ ‫ועדות‬‫השתלבות בכנסים ופעילויות של גורמים שונים‪.‬‬ ‫צוותים‪ ,‬פורומים‬ ‫ניסיונות קשר עם המגזר השלישי‬ ‫אתר‬ ‫פייסבוק‬ ‫מידעון )ביטאון(‬ ‫פרויקטים )מיזמים(‬ ‫‪32‬‬

‫תכנית עבודה ‪2017‬‬ ‫א‪ .‬פעילויות‬ ‫‪ -‬חידוש האתר‬ ‫‪ -‬ביטאון‬ ‫‪ -‬יום הלומד המבוגר‬ ‫‪ -‬תעודות הוקרה‬ ‫‪ -‬מלגות ופרסים‬ ‫‪ -‬מצגת )ת‪.‬ז‪ (.‬של ההתאגדות‬ ‫‪ -‬חידוש התשתיות‬ ‫ב‪ .‬בחירת ועדות‬ ‫‪ -‬ועדת ביקורת‬ ‫‪ -‬ועדת כספים‬ ‫‪ -‬ועדת קשרי חוץ‬ ‫ג‪ .‬צוותי משימה‬ ‫‪ -‬תקנון‬ ‫‪ -‬רשויות מקומיות – חינוך מבוגרים‪ /‬פיתוח‬ ‫‪ -‬פיתוח קואליציה עם ארגונים‬ ‫‪ -‬צוות מדרשה‬ ‫‪ -‬צוות הפעלת קורסים והשתלמויות לקהלי יעד‬ ‫ד‪ .‬פורום‬ ‫‪ -‬אקדמיה ולמידת מבוגרים‬ ‫ה‪ .‬לו\"ז לשנת ‪2017‬‬ ‫‪ .1‬תאריכים לשיתופים פוטנציליים‪:‬‬ ‫‪ – 22.2.17‬מפגש ארצי למנהלי השכלה )משה\"ח(‬ ‫‪ – 26.2.17‬יום המשפחה‬ ‫‪ – 27.2-2.3.17‬כנס ארצי למנהלי מחלקות ואגפי החינוך‬ ‫‪ – 19.3.17‬כנס אשדוד להורים )עיר חושבת הורים(‬ ‫‪ – 18.5.17‬כנס הגליל להעצמת הורים‬ ‫‪ .2‬ישיבות הנהלה‬ ‫ישיבות ועדות‬ ‫ישיבות צוותי משימה‬ ‫תאריכים ייחודיים‬ ‫• יקבעו בהמשך ובתיאום‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תפוקות מצופות‬ ‫א‪ .‬הסכמה על חזון‪ ,‬יעדים ומטרות‬ ‫ב‪ .‬הסכמה על מבנה הפעילות‬ ‫ג‪ .‬הסכמה על תונית עבודה‬ ‫ד‪ .‬איוש בעלי תפקיד ומובילי תהליכים‬ ‫ה‪ .‬קביעת לו\"ז עבודה שנתי‬‫‪33‬‬

‫חינוך מבוגרים בעולם‬‫האגודה האירופית לחינוך מבוגרים‪ :‬ארגון הגג שלנו‬‫‪EUROPEAN ASSOCIATION FOR THE EDUCATION OF ADULTS – EAEA‬‬ ‫ד\"ר איתן ישראלי‬‫האגודה האירופית לחינוך מבוגרים נוסדה בשנות ה‪ 50-‬של המאה‬ ‫הכנס בוינה‪ ,‬פגישה עם נציגת העיר גירונה‪ ,‬ספרד שם יערך הכנס‬‫הקודמת‪ .‬לאגודה ועד מנהל‪ ,‬הנהלה המונה ‪ 12‬חברים וחברות‪ ,‬כל‬ ‫הבא בשנת ‪2017‬‬‫אחד מהם מייצג ארץ אחרת‪ .‬בחירות למוסדות האגודה נערכות‬ ‫אחת לשנתיים‪.‬‬‫ישראל הייתה חברה באגודה האירופית באמצעות ההתאגדות‬‫לחינוך מבוגרים בישראל מאז שנות ה‪ .70-‬נציגי ההתאגדות‬‫בישראל והאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך השתתפו דרך‬‫קבע באספות הכלליות השנתיות‪ .‬נוצרו קשרים מקצועיים וקשרי‬‫ידידות‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬כיהן נציג ישראל בהנהלת האגודה האירופית‬‫‪ -‬ד\"ר אברהם צביון‪ ,‬מנהל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך‪.‬‬‫מאז לא היה נציג ישראלי בהנהלה האירופית‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נבחר‬ ‫ד\"ר איתן ישראלי להנהלת האגודה וכיהן בה עד שנת ‪.2011‬‬‫בישיבותיה דנה ההנהלה בפעולות הלא נפסקות של ִסנגור‬‫לחינוך מבוגרים באירופה ומחליטה על פרסומים מטעם האגודה‪.‬‬‫האגודה האירופית משמשת יועצת רשמית של הפרלמנט‬‫האירופי בנושא למידת מבוגרים ונציגה אזורית של אירופה‬‫במועצה הבינלאומית לחינוך מבוגרים‪ .‬היא מבצעת פרויקטים‬‫ששכרם מסייע לקיים את האגודה‪ ,‬מנהלת פרס שנתי ומתווכת‬‫פרויקטים משותפים של מדינות אחדות‪ .‬האגודה שולחת זרועות‬ ‫לגופים אירופיים נוספים בחינוך מבוגרים‪.‬‬ ‫ישראל אירחה את הנהלת האגודה לראשונה בינואר ‪.2011‬‬‫בשנים האחרונות התקשתה ההתאגדות הישראלית לשלם את‬‫דמי החבר השנתיים שלה; חברים אחדים של ההתאגדות שילמו‬ ‫מכיסם את ההוצאות ופעם אף את דמי החבר‪.‬‬‫אין תחליף לאגודה האירופית בקשרים הבינלאומיים של‬‫התאגדותנו‪ .‬אירופה היא מרכז העשייה‪ ,‬החדשנות‪ ,‬היזמות‬‫והקשרים בתחום עיסוקנו‪ .‬יש לנו חברים וידידים בקרב האגודה‬‫האירופית; ניתן להחליף עמם רשמים‪ ,‬ניתן לקיים עמם קשרים‬ ‫מקצועיים ושיתופי פעולה‪.‬‬ ‫ניציגי ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל בכנס בוינה‬ ‫‪34‬‬