משק ההובלה בחירום- טיוטה 5

‫משק ההובלה‬ ‫היערכות לשעת חירום‬ ‫יוני ‪2023‬‬



‫משק ההובלה‬ ‫היערכות לשעת חירום‬ ‫אל\"ם (מיל') ניסים קשי – יועץ רח\"ל‬ ‫אל\"ם (מיל') רונן וולף‬ ‫עיצוב מצגת‪ :‬סטודיו ויזואלית‬ ‫עיצוב ועימוד חוברת‪ :‬סטודיו ויזואלית‬ ‫מסמך זה מוגן בזכויות יוצרים‪.‬‬ ‫אין לפרסם או להפיץ ללא אישור ‪ - Kashi.n‬ייעוץ עסקי ואסטרטגי‬ ‫או באישור גורם מוסמך מרח\"ל‬

‫תוכן עיניינים‬ ‫תקציר מנהלים‪3.......................................................................................................‬‬ ‫כללי‪12....................................................................................................................‬‬ ‫המענה לצה\"ל‪32......................................................................................................‬‬ ‫הובלה במערכת הבריאות‪36.......................................................................................‬‬ ‫הובלה במשק המזון‪40...............................................................................................‬‬ ‫הובלה במשרד החקלאות‪52.......................................................................................‬‬ ‫הובלה במשק הקמח והגרעינים‪54...............................................................................‬‬ ‫הובלה במשק הלחם‪58..............................................................................................‬‬ ‫הובלה במשק המים‪62..............................................................................................‬‬ ‫הובלה ברשויות מקומיות פס\"ח‪68...............................................................................‬‬ ‫הובלת חומרים מסוכנים‪72.........................................................................................‬‬ ‫סימולציות ותרחישים ‪76............................................................................................‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪86.................................................................................................‬‬ ‫מקורות מידע‪92.......................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪11.6.2023‬‬ ‫תקציר מנהלים – משק ההובלה‬ ‫מסמך זה מוגבל לשימוש פנימי משהב\"ט‪/‬רח\"ל בלבד או מי שמורשה מטעמו‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫א‪ .‬במהלך מבצע \"שומר החומות\" נמצא כי בני המיעוטים נוטלים חלק פעיל במחאה כנגד פעילות צה\"ל‪.‬‬ ‫דבר שהוביל לפגיעה ביכולות המשק האזרחי לתת מענה במצבים אלה‬ ‫ב‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי באי הגעת עובדים לעבודה‪ ,‬חסימות צירים‪ ,‬גרימת נזק לרכוש‬ ‫ג‪ .‬במסגרת תהליכי הפקת הלקחים מהמבצע נמצא כי יש פער במידע אודות יכולת המשק לתת מענה לצרכי‬ ‫המדינה בתחום ההובלה בעתות חירום‬ ‫ד‪ .‬‏ במסגרת עבודה זו‪ ,‬משק ההובלה כולל‪ :‬משא מעל ‪ 10‬טון‪ ,‬סמי טריילר‪ ,‬מוביל‪ ,‬רכינה‪ ,‬משאית קירור‪,‬‬ ‫סמי טריילר קירור (יתר אמצעי ההובלה כגון – מיכליות‪ ,‬מנופים וכו' יוצגו במסגרת פרק הרכב היעודי)‬ ‫ה‪ .‬מטרת פרק המשא‪ :‬לנתח ולבחון את משק המשאיות לסוגיהן (משא‪ ,‬סמי טריילר‪ ,‬מוביל‪,‬‬ ‫רכינה‪ ,‬משאית קירור)‪ ,‬הנהגים וצרכי התפעול על מנת לאפשר את הרציפות התפקודית וגמישות‬ ‫ההפעלה בחירום‪.‬‬ ‫‪ .2‬משק המשא במדינת ישראל כולל את חברות ההובלה בישראל‪ ,‬אשר ברובן הן חברות פרטיות‪ ,‬בנוסף‪,‬‬ ‫קיימות גם חברות ציבוריות‪ .‬כולן פועלות בשוק חופשי‪ .‬בסה\"כ – ‪ 3,400‬חברות‪.‬‬ ‫קיימות חברות בגדלים שונים – החל מחברה עם משאית אחת ועד לחברות עם מאות משאיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬משימות מערך ההובלה בחירום לצה\"ל – להקצות אמצעים לריכוז סד\"כ צה\"ל‪ ,‬לניוד כוחות‪ ,‬לקיום שרשרת‬ ‫האספקה לצה\"ל לרבות קליטה ושינוע סיוע ביטחוני מנמלי האוויר והים‪.‬‬ ‫לאפשר קיום מרקם חיים וחוסן לאומי ולהקצות אמצעי הובלה ע\"פ התוכניות האופרטיביות של פיקוד העורף‬ ‫הקשורות לאוכלוסייה האזרחית‬ ‫‪ .4‬משימות מערך ההובלה בחירום למשק האזרחי ‪ -‬לקיים מרקם חיים וחוסן לאומי באמצעות קיום שרשרת האספקה‬ ‫האזרחית‪ ,‬מענה לרשויות הממשלתיות והמקומיות‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .5‬משאבי המשא הקיימים במדינת ישראל‪:‬‬ ‫כמות נהגים‬ ‫מרותקים‬ ‫כלי רכב‬ ‫תקן גיוס יר\"מ‬ ‫מרותקים‬ ‫כמות‬ ‫סוג‬ ‫למשימות‬ ‫חופשיים‬ ‫( התקנים‬ ‫למשימות‬ ‫נתוני אגף‬ ‫משתנים‬ ‫(משוחררים‬ ‫‪21,500‬‬ ‫משאית מעל‬ ‫החירום‬ ‫‪19,600‬‬ ‫באופן עיתי)‬ ‫מגיוס) ‪ -‬נתוני‬ ‫‪ 10‬טון‬ ‫מ‪ .‬התחבורה‬ ‫‪9,700‬‬ ‫‪8,200‬‬ ‫‪1,072‬‬ ‫רשות‬ ‫‪10,200‬‬ ‫ראש גורר‬ ‫‪ 144/2,500‬כ‪24,000-‬‬ ‫‪840‬‬ ‫המטענים‬ ‫‪4,200‬‬ ‫נתמך (עגלה)‬ ‫‪4,200‬‬ ‫‪1,100‬‬ ‫גרור רכינה‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪470‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫נתמך רכינה‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪4,800‬‬ ‫משא רכינה‬ ‫‪ 167/2,400‬כ‪10,200-‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪1,154‬‬ ‫‪315‬‬ ‫משא קירור‬ ‫‪791‬‬ ‫‪971‬‬ ‫‪750‬‬ ‫נתמך קירור‬ ‫כ‪7,200-‬‬ ‫‪24/820‬‬ ‫‪113 42‬‬ ‫כ‪5,200-‬‬ ‫‪8/100‬‬ ‫‪176 51‬‬ ‫‪ .6‬אוחזי רישיונות נהיגת משא‪:‬‬ ‫ •כ‪ 400,000 -‬בעלי רישיונות עד ‪ 12‬טון (‪)C1‬‬ ‫ •כ‪ 100,000 -‬בעלי רישיון מעל ‪ 10‬טון (‪)C‬‬ ‫ •כ – ‪ 48,000‬בעלי רישיון סמיטריילר (‪)E‬‬ ‫‪ .7‬סוגי משאיות (כמפורט במצגת כולל תמונות)‪:‬‬ ‫ •לפי משקל ‪:‬‬ ‫ •משאיות קלות (\"טנדר\") – עד ‪ 3.800‬טון‬ ‫ •משאיות בינוניות – ‪ 3.800-12‬טון‬ ‫ •משאיות כבדות – מעל ‪ 12‬טון‬ ‫ •לפי מבנה‪:‬‬ ‫ •משאית כיסוי – משאית אחודה עם כיסוי‬ ‫ •משאית מכולה – משאית אחודה עם מכולה סגורה‬ ‫ •משאית דפנות – מנשאית עם ארגז ללא כיסוי‬ ‫ •ראש גורר ‪ -‬סמי טריילר‬ ‫ •נתמך פלטה – להובלת מטענים כולל כלי רכב‬ ‫ •נתמך מוביל – להובלת טנקים וצמ\"ה‬ ‫ •נתמך רלסים – להובלת מכולות‬ ‫ •נתמך דפנות – פלטה עם דפנות‬ ‫ •נתמך מובילית – להובלת מכוניות‬ ‫ •משא מנוף – משאית אחודה עם מנוף עצמי‬ ‫ •סמי מנוף – ראש גורר עם מנוף עצמי‬ ‫‪4‬‬

‫ •פול טריילר – משאית אחודה עם גרור‬ ‫ •טריילר רכינה – סמיטריילר עם נתמך רכינה להובלת עפר וגרעינים‬ ‫ •משא רכינה – משאית אחודה עם רכינה‬ ‫ •פול טריילר רכינה ‪ -‬משאית אחודה עם רכינה ועם עגלת רכינה נוספת‬ ‫ •משא קירור – משאית אחודה עם ארגז מבודד עם יחידת קירור‬ ‫ •נתמך קירור – סמיטריילר עם נתמך ארגז מבודד עם יחידת קירור‬ ‫ •מכולת קירור‪ -‬מכולה מבודדת עם יחידת קירור (‪ 40‬רגל ו – ‪ 80‬רגל)‬ ‫‪ .8‬רגולציה‪:‬‬ ‫‏א‪ .‬משרד התחבורה הינו רגולטור על תחום ההובלה רק בהיבטי רישוי לחברות‪ ,‬למשאיות ולנהגים‬ ‫‏ב‪ .‬הגוף הרגולטורי הינו רשות התובלה היבשתית במשרד התחבורה‪ ,‬אשר ייעודו בחירום הינו הבטחת‬ ‫רציפות הפעלת ההובלה היבשתית לאספקת השירותים החיוניים במשק‬ ‫‏ג‪ .‬המשק פועל במסגרת שוק חופשי תחת מכרזים‪ ,‬חוזים והתקשרויות בין הספקים ללקוחות‬ ‫‪ .9‬המענה לצה\"ל‬ ‫צה\"ל מפעיל אמצעי הובלה מהמשק האזרחי בשני אופנים‪:‬‬ ‫ •שכירה – בשגרה ובמצבי ביניים ולעיתים גם בחירום‬ ‫תכנית השכירה המקסימלית של צה\"ל למצבי חירום‪:‬‬ ‫מענה לרעידת אדמה‬ ‫מענה לחירום‬ ‫סוג‬ ‫(בעמ\"ט מול פקע\"ר)‬ ‫‪14‬‬ ‫מוביל מרכבה‬ ‫‪115‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מוביל רגיל‬ ‫‪81‬‬ ‫סמי‬ ‫‪172‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪14‬‬ ‫משאית מוסטנג‬ ‫‪128‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משאית כיסוי‬ ‫‪25‬‬ ‫משאית קירור‬ ‫מכלית מים‬ ‫ •גיוס אמצעים (יר\"מ) ‪ -‬בעת הכרזת מצב חירום במשק‪/‬מלחמה‪( :‬לעשות טבלה)‬ ‫כמות‬ ‫סוג הרכב‬ ‫‪1,154‬‬ ‫סמיטריילר (קומפלט)‬ ‫‪946‬‬ ‫‪113‬‬ ‫משאית לציוד‬ ‫‪116‬‬ ‫רכינה‬ ‫‪176‬‬ ‫משאית מנוף‬ ‫משאית קירור‬ ‫‪5‬‬

‫‪ .10‬לקוחות עיקריים של משק ההובלה‬ ‫ •חברות במשק‪:‬‬ ‫חברות תעשיה‪ ,‬רשתות קמעונאיות וסיטונאיות‪ ,‬חברות בינוי ותשתיות‪ ,‬בתי חולים וקופות חולים‪ ,‬יבואנים‬ ‫ •רשויות ממשלתיות‪:‬‬ ‫משרדי ממשלה‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬רשות הנמלים‪ ,‬רשות הבריאות‪ ,‬רשות המזון‪,‬‬ ‫רשות המים‪ ,‬רשות הדלק‪ ,‬רשות החשמל‬ ‫ •מערכת הביטחון‪:‬‬ ‫משטרה‪ ,‬שב\"ס‪ ,‬תעשיות ביטחוניות‬ ‫ •הובלה לצה\"ל‪:‬‬ ‫ניוד סד\"כ לתעסוקה מבצעית ולאימונים‪ ,‬תמיכה בשרשרת האספקה‪ ,‬ניוד כלים לאחזקה‬ ‫‪ .11‬מערך מפעלים חיוניים וריתוק משקי‬ ‫‏א‪ .‬בישראל ‪ 3,800‬מפעלים חיוניים‪ ,‬מתוכם ‪ 70‬חברות הובלה (פרוט בשקפים ‪ 59 . )39-42‬חברות‬ ‫מעדכנות נתונים באופן שוטף‬ ‫‏ב‪ .‬ריתוק משקי של עובדים – מפעל חיוני מגיש בקשה לאגף כ\"א שע\"י במשרד העבודה‪ ,‬מאושרים רק‬ ‫עובדים הפטורים משירות מילואים‬ ‫‏ג‪ .‬שחרור רכב מחובת גיוס – חברות חיניות מגישות בקשה לרשות הרלוונטית‪ ,‬הרשויות פונות למרכז לאו\"ם‬ ‫במסגרת הועדה לשחרור אמצעים‬ ‫‏ד‪ .‬בחלק מהחברות החיוניות לא מוסדר עניין הריתוק המשקי ולא מוסדר שחרור הרכב מחובת גיוס‬ ‫‪ .12‬הובלה במערכת הבריאות‬ ‫‏א‪ .‬לקוחות משק המשא במערכת הבריאות‬ ‫ •‪ 8‬חברות התרופות – יבוא תרופות וחומרי גלם‪ ,‬אספקת תרופות‬ ‫ •‪ 89‬בתי חולים (‪ 33‬באחריות משרד הבריאות) – אספקת תרופות וציוד רפואי ומשקי‪ ,‬שירותי כביסה‪,‬‬ ‫מזון‪ ,‬חמצן‪ ,‬סולר לגנרטורים‬ ‫ •‪ 4‬קופות חולים – אספקת תרופות וציוד רפואי משקי‬ ‫ •‪ 4‬ארגוני הצלה – אספקת תרופות וציוד רפואי‬ ‫ •חברת שראל – אספקת שירותים למערכת הבריאות‬ ‫ב‪ .‬בכלל תחומי הפעילות קיימים כלי רכב אורגניים ויש חוזים עם חברות הובלה לרבות סעיף העוסק בחירום‬ ‫‪6‬‬

‫‪ .13‬הובלה במשק המזון‬ ‫‏א‪ .‬משק המזון מספק צורך קיומי ולכן על חברות המזון להיות מאורגנות למענה גם במצבי חירום‬ ‫‏ב‪ .‬הרגולטור – משרד הכלכלה‬ ‫‏ג‪ .‬ייצרני מזון‪:‬‬ ‫ •לייצרני המזון מערך שינוע מהמפעלים למרלו\"גים שלהם המבוסס על סמיטריילרים‪ ,‬חלקו אורגני וחלקו‬ ‫על בסיס שכירה‬ ‫ •לייצרני המזון מערך הפצה אורגני המבוסס על משאיות עד ‪ 12‬טון ומעל ‪ 12‬טון – מהמרלו\"גים של יצרני‬ ‫המזון לרשתות הקמעונאיות‬ ‫ •הערכות ייצרני המזון למצבי חירום‪:‬‬ ‫ •צמצום מגוון המוצרים למוצרי בסיס‬ ‫ •צמצום חלוקה לחנויות נוחות‪ ,‬מסעדות וכד'‬ ‫ •יציאת נהג אחד להפצה‬ ‫ •מתיחת שעות העבודה‬ ‫ •המפעלים מוגדרים חיוניים‬ ‫ •נדרש להסדיר ריתוק עובדים ושחרור רכב מחובת גיוס‬ ‫‏ד‪ .‬רשתות שיווק‬ ‫ •לרשתות השיווק מערך הפצה אורגני המבוסס על משאיות וסמיטריילרים חלקן אורגניים וחלקן‬ ‫על בסיס שכירה‬ ‫ •הערכות הרשתות למצבי חירום‪:‬‬ ‫ •צמצום מגוון המוצרים‬ ‫ •מתיחת שעות עבודה‬ ‫ •הרשתות מוגדרות כמפעלים חיוניים‬ ‫ •נדרש להסדיר ריתוק עובדים ושחרור רכב מחובת גיוס‬ ‫‪ .14‬הובלה במשרד החקלאות וייצור ואספקת קמח‬ ‫א‪ .‬במדינת ישראל כ‪ 30 -‬טחנות קמח בפריסה ארצית אשר טוחנות גרעיני חיטה‪ ,‬מייצרות ומשווקות קמח‬ ‫למאפיות ולרשתות השיווק‬ ‫ב‪ .‬הטחנות הגדולות – שטיבל‪ ,‬טחנות קמח ישראליות‪ ,‬טחנת קמח יפו‪ ,‬טחנות ארץ ישראל בע\"מ‬ ‫ג‪ .‬רכש הגרעינים מתבצע בשתי פעימות‪:‬‬ ‫ •יולי – אוגוסט – מלאי שיספיק עד פסח‬ ‫ •אפריל – מאי – מלאי שיספיק עד נובמבר‬ ‫ •בכל נקודת זמן קיים בטחנות מלאי גרעינים של לפחות ‪ 9‬שבועות‬ ‫ד‪ .‬הובלת הגרעינים מהנמלים למחסני הטחנות ולטחנות מתבצעת על ידי חברות הובלה‬ ‫ה‪ .‬הובלת הקמח לרשתות ולמאפיות מתבצעת בדחיפה על ידי הטחנות באמצעות משאיות אורגניות‬ ‫ו‪ .‬נדרש לסדיר שחרור רכב מחובת גיוס וריתוק עובדים לטחנות‬ ‫‪7‬‬

‫‪ .15‬ייצור‪ ,‬אספקה והובלת לחם‬ ‫‏א‪ .‬במדינת ישראל עשרות מאפיות גדולות המייצרות את סוגי הלחם השונים –‬ ‫לחם אחיד‪ ,‬לחם פרוס‪ ,‬לחמים מיוחדים‪ ,‬חלות ‪ ,‬לחמניות‪ ,‬פיתות ועוד‬ ‫‏ב‪ .‬המאפיות הגדולות – אנג'ל‪ ,‬ברמן‪ ,‬דוידוביץ‪ ,‬עין בר‪ ,‬מאפיית הצבי‪ ,‬מצות אביב‪ ,‬מצות יהודה‬ ‫‏ג‪ .‬לחם הינו מוצר עם תוקף קצר ולכן אין רמות מלאי לחם‬ ‫‏ד‪ .‬מערך ההפצה של המאפיות מבוסס על משאיות הפצה אורגניות בתוספת שכירה של משאיות‬ ‫‏ה‪ .‬נדרש לסדיר שחרור רכב מחובת גיוס וריתוק עובדים למאפיות‬ ‫‪ .16‬הובלה במשק המים‬ ‫‏א‪ .‬תרחישי החירום למשק המים‬ ‫ •זיהום מקור מים‬ ‫ •מצבי לחימה (עקב התלות בחשמל)‬ ‫ •אי אספקת חשמל למתקן התפלה‬ ‫ •רעידת אדמה – נזק לתשתיות מים וביוב (התרחיש החמור ביותר)‬ ‫ב‪ .‬המענה בחירום למשק המים‬ ‫ •באחריות כל רשות‪/‬תאגדי לספק מענה של ‪ 4‬ליטר מים לכל תושב‬ ‫ •אספקת המים באמצעות מיכליות‪ ,‬עוקבי מים ומיכול גמיש‪ .‬ההובלה באמצעות חוזים עם ספקי הובלה‬ ‫הכוללים סעיף חירום‬ ‫ •עתודת רשות המים‪:‬‬ ‫ •הסכמים עם חברות נביעות‪ ,‬מי עדן ועין גדי לאספקת בקבוקי מים‬ ‫ •נרכש ציוד (מיכול גמיש‪ ,‬מיכלי ‪ 4‬ליטר) ל – ‪ 400,000‬איש‬ ‫ •קיים חוזה עם סעיף חירום עם חברת הובלה (מובילי השרון) לתחזוקת ציוד והובלתו בחירום‬ ‫ •בתחום הביוב – קיים מענה של שירותים מתנפחים ל – ‪ 120,000‬איש‬ ‫ •הציוד מוחזק בחברה המייצרת שתוביל את מתקני השירותים לאתרים הנדרשים‬ ‫‪ .17‬חברות הובלה‬ ‫‏א‪ .‬חברות ההובלה מבוססות על כ – ‪ 60%‬נהגים בני מיעוטים בממוצע‬ ‫‏ב‪ .‬יחס של כ – ‪ 1.1‬נהגים למשאית‬ ‫‏ג‪ .‬כ‪ 20% -‬מהנהגים מבצעים מילואים‬ ‫‏ד‪ .‬לחברות ההובלה יש רכבים מגוייסים (הכמות משתנה בין החברות‬ ‫‏ה‪ .‬לחברות ההובלה קיימים חוזים עם משהב\"ט‪ ,‬רשויות וחברות‬ ‫‪8‬‬

‫‪ .18‬פס\"ח ורשויות מקומיות‬ ‫‏א‪ .‬לרשות פסח ‪ 3‬משימות בחירום‪:‬‬ ‫‪ )1‬אחריות לקליטת אוכלוסייה מפונה (במסגרת תכנית \"מלון אורחים\")‪:‬‬ ‫ •קיימות ‪ 400,000‬ערכות (מיטות ושמיכות)‪ ,‬אוהלים וציוד משקי נוסף‬ ‫ •‪ 100,000‬ערכות נמצאות במחסני הרשויות המקומיות ובאחריותן ויובלו לאתרי השהיה באמצעות אמצעי‬ ‫הובלה של הרשויות או חברות הובלה קטנות (במסגרת חוזים שיש בשגרה)‬ ‫ •‪ 300,000‬ערכות נמצאות ב – ‪ 25‬מחסני פס\"ח‪ .‬קיים חוזה עם חברת \"מילניום\" (מפעל חיוני) לתחזוקת‬ ‫המחסנים ושינוע ערכות בחירום‬ ‫ •הוקם אגד לוגיסטי בפקע\"ר לטובת סיוע לרשויות‪ ,‬לאגד ‪ 25‬משאיות לטובת משימות פס\"ח‬ ‫‪ )2‬אחריות לטיפול בחללים‬ ‫ •הקמת תר\"חים (עד ‪ 2‬תר\"חים במקביל)‬ ‫ •השהיית החללים בתר\"ח עד זיהוי החלל‪ ,‬או קבר אחים‪/‬הקפאה (אם החלל לא זוהה תוך שבוע)‬ ‫ •מענה להשהיית החללים ושינועם –‬ ‫ •לרשות פס\"ח ‪ 11‬מכולות קירור‬ ‫ •לחברת מילניום ‪ 30‬מכולות קירור‬ ‫ •יש במשק לפחות כ – ‪ 500‬מכולות קירור בכל נקודת זמן בארץ‬ ‫ •יש במשק למעלה מ – ‪ 5,000‬משאיות וסמיטריילר קירור‬ ‫ •הצורך לתרחיש הייחוס (‪ 7,000‬חללים)‪:‬‬ ‫‪ 100‬מכולות קירור‬ ‫‪ 70‬סבבי סמיטריילר קירור‪ 300/‬סבבי משאית קירור‬ ‫‪ )3‬סיוע לרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות‬ ‫ •רשות פס\"ח מגישה סיוע בלבד‪ .‬האחריות הינה של הרשויות המקומיות באמצעים שלהם‬ ‫ •הסיוע באמצעות חברת מילניום והאגד הלוגיסטי של פקע\"ר‬ ‫‪ .19‬הובלת חומ\"ס‬ ‫‏א‪ .‬שינוע חומרים מסוכנים בכבישי הארץ מוסדר בתקנות ‪:‬מגבלות על הרכב והכשרת הנהגים‬ ‫‏ב‪ .‬קיימות ‪ 9‬קבוצות חומרים מסוכנים‪ ,‬לכל קבוצה מוגדרות המגבלות והתקנות‬ ‫‏ג‪ .‬צי הרכב להובלת חומ\"ס במדינה (מתוכם כ – ‪ 1,000‬מיכליות)‪:‬‬ ‫כמות‬ ‫גודל‬ ‫‪1,321‬‬ ‫עד ‪ 10‬טון‬ ‫‪499‬‬ ‫טון ‪10-12‬‬ ‫‪514‬‬ ‫טון ‪12-16‬‬ ‫‪276‬‬ ‫טון ‪16-25‬‬ ‫‪2,070‬‬ ‫טון ‪25-34‬‬ ‫‪7,592‬‬ ‫טון ומעלה ‪34‬‬ ‫‪12,279‬‬ ‫סה\"כ‬ ‫‪9‬‬

‫ניתוח תרחישים‬ ‫‪ .20‬תרחישים – תאור ומסקנות‬ ‫א‪ .‬נבחנו מספר תרחישים ליכולת המשק לתפקד במצבי מלחמה וחירום לאור אי התייצבות בני מיעוטים‬ ‫לעבודה‬ ‫ב‪ .‬הנחות העבודה לתרחישים‪:‬‬ ‫ •במצב מלחמה – גיוס יר\"מ מלא‪ 12% ,‬מכלל הנהגים חייבי הגיוס מגוייסים למילואים‬ ‫ • במצב ביניים – צה\"ל שוכר את מלוא צרכיו‪ 6% ,‬מכלל הנהגים חייבי הגיוס מגוייסים למילואים‬ ‫ • ‪ 60%‬מנהגי המשא והסמי הינם בני מיעוטים‬ ‫ג‪ .‬המסקנות‪:‬‬ ‫ •בכל התרחישים שנבחנו‪ ,‬לא יהיו פערים במצאי כלי הרכב הכבד לסוגיו‬ ‫ •הפערים ביכולת הפעלת המשק הינם תוצאה של פער בנהגים עקב אי התייצבות בני מיעוטים‬ ‫לעבודה לצד גיוס מילואים‬ ‫ •להלן פירוט יכולת הפעלת המשק בהמשך להנחות העבודה‬ ‫יכולת הפעלת המשק‬ ‫‪ %‬אי התייצבות בני מיעוטים‬ ‫כ‪75%-80% -‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫כ‪65%-70% -‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫כ – ‪50%-55%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫ •פירוט התרחישים בעמודים ‪ 76-85‬בחוברת (‪ 112-128‬במצגת)‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫‪ .1‬מסקנות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצאי המשאיות לסוגיהן במדינה נתון ואינו מהווה חסם לביצוע משימות הגופים השונים בחירום‬ ‫ב‪ .‬הפער המרכזי הקיים הינו בכמות המועסקים במקצועות הנהיגה וכן בתמהיל המגזרי‬ ‫(כ ‪ -60%‬בני מיעוטים)‬ ‫ג‪ .‬מניתוח הנתונים וביצוע מספר תרחישים‪ ,‬עולה‪:‬‬ ‫‪ )1‬לא קיים פער בכמות המשאיות לביצוע משימות צה\"ל‪ ,‬מערכת הביטחון‪ ,‬הרשויות‪ ,‬שרשרת האספקה‬ ‫האזרחית ורציפות תפקוד המשק בכל תרחישי המלחמה‪ ,‬מצבי הביניים וריעדות אדמה‬ ‫‪ )2‬הפער הינו כמות הנהגים המועסקים ושיעור בני המיעוטים לצד גיוס מילואים‬ ‫‪ )3‬בהנחה שצה\"ל יקבל את כל הדרוש לו למשימותיו‪ ,‬עלול להיות קושי במתן מענה לצרכי יתר המשק‬ ‫ב – ‪ 3-4‬יממות הראשונות עקב האפשרות שנהגים בני מיעוטים לא יגיעו לעבודה‪ .‬ההערכה היא‬ ‫שהחל מהיממה השנייה – הנהגים ישובו לעבודה בהדרגה‬ ‫‪ )4‬הפער יביא לירידה ביכולת הפעלת המשק‬ ‫‪ )5‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו מעריכים שלמפעלים החיוניים אשר מספקים צרכים קיומיים וחיוניים תהיה יכולת‬ ‫לספק את המענה הנדרש לשמירה על רציפות תפקוד המשק‬ ‫‪10‬‬

‫ד‪ .‬קיים פער בניהול ושליטה על משק ההובלה בחירום‪ ,‬מאחר וספקי ההובלה במשק הינם גופים פרטיים‬ ‫הפועלים משקולים עסקיים‬ ‫ה‪ .‬קיים פער בתאימות נתוני האמצעים המשוחררים מחובת גיוס לבין רשות התובלה במשרד התחבורה לבין‬ ‫אגף החירום במשרד התחבורה‬ ‫ו‪ .‬חברות לא מבצעות עדכון עתי לצורך שחרור רכב מחובת גיוס וריתוק משקי של נהגים‬ ‫‪ .2‬המלצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ליישם את ההמלצות בתחום כ\"א נהיגה‪:‬‬ ‫‪ )1‬בניית מחסנית של ‪ 2000‬נהגים (כמו בהיסעים) מתוך בעלי רישיונות עבור החברות הגדולות ולבצע‬ ‫ימי כשירות שנתיים‬ ‫‪ )2‬לממש את \"חוק מגויסי חוץ\"‬ ‫‪ )3‬לקצר משמעותית את זמן ההמתנה למרב\"ד (להוסיף ספקים פרטיים)‬ ‫‪ )4‬לקצר זמן המתנה לרישיון ‪ C‬אזרחי למשתחררים עם רישיון ‪ C‬צבאי (כיום שנה)‬ ‫‪ )5‬להקל על קבלת רישיון ישראלי לעולים חדשים‪:‬‬ ‫ •לוותר על חובת מעבר אולפן ומבחן מעשי‬ ‫ •לבצע ריענון תאוריה ומבחן בלבד‬ ‫‪ )6‬לייצר תוכנית לעידוד הצטרפות חרדים‪ ,‬נשים וגמלאים למקצוע נהיגת משא‬ ‫‪ )7‬לבחון התאמת ערכת ‪ GOTRACK‬לשיבוץ נהגים בחירום‬ ‫ב‪ .‬לבצע ביקורת ההערכות לחירום של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לנושא משק המשא ולבדוק את‬ ‫התאימות בין הצרכים‪ ,‬היכולות והתוכניות‬ ‫ג‪ .‬לבצע שגרת עדכון נתונים להערכת מצב בתחום ההובלה אחת לשנה‬ ‫ד‪ .‬לבצע שגרת ביקורות במפעלים החיוניים (או הנדרשים להיות חיוניים) ולוודא את מוכנותם‬ ‫לתת מענה למשק בחירום לרבות‪ :‬שחרור רכב מחובת גיוס וריתוק משקי של העובדים‬ ‫ה‪ .‬לייצר למשרד התחבורה יכולת אופרטיבית לניהול ושליטה לאומיים במשאבי ההובלה‪ .‬לגוף זה תהיה יכולת‬ ‫לגבש תמונת מצב מתמשכת באשר לצרכי המשק‪ ,‬לקבוע סדרי עדיפויות ולהורות את חברות ההובלה על‬ ‫הקצאת אמצעים למשימות חיוניות‪( .‬מימוש אופרטיבי של חוק רישום ציוד וגיוסו)‬ ‫ו‪ .‬בחינת שילוב מערכת אג\"מים של פקע\"ר לצרכי שליטה בנתוני חברות ההובלה – אמצעים‪,‬‬ ‫מיקום ובעלי תפקידים‬ ‫ז‪ .‬כל הסכמי ההתקשרות השוטפים של הרשויות היעודיות צריכים לכלול סעיפי הפעלה בחירום‪.‬‬ ‫ח‪ .‬לייצר למשרד התחבורה יכולת גמישות אופרטיבית באמצעות הסכמים נצורים לחירום עם‬ ‫מס' חברות הובלה‬ ‫הפרויקט בוצע ע\"י‪:‬‬ ‫אל\"ם (מיל') ניסים קשי – יועץ רח\"ל‬ ‫אל\"ם (מיל') רונן וולף‬ ‫‪11‬‬

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

45

46

47

48