חוברת פציעות ספורט

‫פציעות ספורט‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫פציעות ספורט‪3.........................................................................................................................................................................‬‬ ‫פציעות ספורט ‪ -‬גורמים משפיעים‪4.......................................................................................................................................‬‬ ‫סוגי פציעות ספורט‪5.................................................................................................................................................................‬‬ ‫פציעות על רקע טראומה ‪6......................................................................................................................................................‬‬ ‫פציעות על רקע \"שימוש‪-‬יתר\" (‪10........................................................................................................ )Overuse Injury‬‬ ‫עקרונות טיפול ושיקום לאחר פציעות‪13................................................................................................................................‬‬ ‫פגיעות באזור מפרק הכתף (‪15...............................................................................................................)Shoulder Joint‬‬ ‫פגיעות באזור מפרק המרפק (‪20..................................................................................................................)Elbow Joint‬‬ ‫פגיעות באזור הגב (‪22.....................................................................................................................................)Back Injury‬‬ ‫פגיעות באזור הבטן (‪27......................................................................................................................)Abdominal Injury‬‬ ‫פגיעות באזור הירך והמפשעה (‪28..........................................................................................)Femur & Groin Injury‬‬ ‫פגיעות באזור הברך (‪30................................................................................................................................. )Knee Injury‬‬ ‫פגיעות בשוקה ובמפרק הקרסול (‪35........................................................ )Injury of the Tibia & the Ankle Joint‬‬ ‫שאלות חזרה‪37...........................................................................................................................................................................‬‬ ‫מקורות ‪38....................................................................................................................................................................................‬‬



‫פציעות ספורט‬ ‫פציעות ספורט‬ ‫צביקה כץ‪ ,‬פיזיותרפיסט ‪ ,BPT‬יועץ ארגונומי ‪M.Occ.H‬‬ ‫ייעוץ מקצועי‪ :‬נירית גבע‪ ,‬פיזיותרפיסטית ‪ ,BPT‬מומחית לפגיעות ספורט‪ ,‬פיזיותרפיסטית אחראית במחלקה‬ ‫האורתופדית בבית חולים תל השומר‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫פציעות ספורט הן תוצאה של מגוון סיבות פיזיות ומנטליות והן חלק בלתי נפרד מהאימון הגופני‪ .‬למעשה כמעט‬ ‫שאין אדם העוסק בספורט באופן מקצועי או חובבני במשך תקופה ארוכה יחסית שלא סבל מפציעת ספורט זו או‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫מרבית פציעות הספורט הן מינוריות ואינן מונעות מהספורטאי הממוצע להמשיך בפעילות‪ ,‬אך חלקן מתפתחות‬ ‫לפגיעות חמורות המגבילות את הספורטאי בביצוע הפעילות הגופנית ובו‪-‬זמנית משפיעות גם על תפקודו בחיי‬ ‫היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫אנשים העוסקים בספורט באופן חובבני חשופים לפציעות לא פחות מאלה העוסקים בספורט באופן מקצועני‪.‬‬ ‫חוסר תשומת הלב לאותות האזהרה של הגוף עקב חוסר מודעות או בגלל התעלמות \"מכוונת\" עשוי לגרום לפגיעות‬ ‫בעלות מאפיינים כרוניים שיגבילו את הישגיו של הספורטאי‪ ,‬החובבן והמקצוען‪ ,‬בטווח הקצר וישפיעו לרעה על‬ ‫מערכת שריר‪-‬שלד בטווח הארוך‪.‬‬ ‫היפוקרטס (‪ 460-370‬לפנה\"ס)‪ ,‬אחד מגדולי המרפאים והפילוסופים של יוון העתיקה הנחשב לאבי הרפואה‬ ‫המודרנית‪ ,‬אמר שלו היינו מסוגלים לתת לאדם את מנת המזון הנכונה ומידת התרגול המתאימה‪ ,‬היינו מוצאים‬ ‫את הדרך הבטוחה ביותר להשגת בריאות‪ .‬משפט פשוט וחכם זה משקף באופן הטוב ביותר את המטרה שלנו‬ ‫כמדריכים ומאמנים‪ .‬אנו שואפים להתאים לכל מתאמן את מינון הפעילות הגופנית המתאימה לו על פי מבנה גופו‪,‬‬ ‫גילו‪ ,‬מינו‪ ,‬יכולותיו הפיזיות והמנטליות ועל פי ההיסטוריה הרפואית שלו‪ .‬בעזרת הבנה נכונה של האדם הנמצא‬ ‫מולנו נוכל לבנות תכניות אימון והדרכה נכונות ובכך למזער את הסיכון לפציעה או את חומרת הפציעה ולהתמודד‬ ‫טוב יותר עם פציעה קיימת‪.‬‬ ‫בחוברת זו קיבצנו בשבילכם את הסיבות לפציעות ספורט‪ ,‬הפגיעות העיקריות‪ ,‬דרכי האבחון והטיפול בהן‪ .‬התרכזנו‬ ‫בפציעות השכיחות ביותר בענפי פעילות שונים ופירטנו בעניין אותן פציעות שסביר שתפגשו בעבודתכם השוטפת‬ ‫כמאמנים ומדריכים‪.‬‬ ‫אנו מאמינים שחוברת זו תהיה מורה דרך בפיתוח תכניות אימונים נכונות ובריאות למגוון גדול של מתאמנים‪ ,‬והכול‬ ‫יצאו נשכרים מיתרונות הפעילות הגופנית ומהקטנת הסיכוי לפציעות ספורט למינימום‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫צביקה כץ‬ ‫‪3‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פציעות ספורט ‪ -‬גורמים משפיעים‬ ‫קיימים כמה גורמים בעלי השפעה ישירה או עקיפה על התפתחות פציעות בקרב המתאמן‪.‬‬ ‫ ‪ #‬גיל המתאמן משפיע על מידת הכוח והגמישות של הרקמות‪ .‬השרירים מתחילים לאבד מכוחם היחסי כבר‬ ‫בין גיל ‪ ,30-40‬גמישות הרצועות והליגמנטים פוחתת כבר מגיל ‪ 30‬לערך ומסת העצם מידלדלת אחרי גיל ‪.50‬‬ ‫הימנעות מפעילות תזרז את תהליכי השחיקה הטבעיים של השרירים‪ ,‬הגידים‪ ,‬הרצועות והמפרקים; פעילות‬ ‫גופנית במינון הנכון תמתן תהליכים אלו‪.‬‬ ‫ ‪ #‬גורמים אישיותיים כגון מוטיבציה‪ ,‬מזג אישי והיסטוריה רפואית ישפיעו על הנטייה של המתאמן לסבול‬ ‫מפציעות‪.‬‬ ‫‪ #‬מתאמנים חדשים נוטים להיחשף לפציעות יותר ממתאמנים בעלי ניסיון‪.‬‬ ‫‪ #‬תכנית אימונים לקויה שאינה על פי סרגל מאמצים עשויה לגרום לפציעות בעיקר בתחילת עונת הפעילות‪.‬‬ ‫‪ #‬עייפות מצטברת במערכת שריר‪-‬שלד‪ ,‬בעיקר לקראת סוף עונת הפעילות‪.‬‬ ‫‪ #‬טכניקת אימון לקויה‪ ,‬בין שמדובר בספורטאים מקצוענים ובין שמדובר בחובבים‪ ,‬תזרז התפתחות פציעה על‬ ‫רקע \"שימוש‪-‬יתר\" (ראה להלן)‪.‬‬ ‫ ‪ #‬תדירות גבוהה של אימונים בעומס גבוה ללא מתן מנוחה מספקת להתאוששות‪ ,‬תגדיל את הסיכוי לפגיעות‪.‬‬ ‫‪ #‬סגנון חיים לקוי‪ ,‬כגון ‪ -‬תזונה לא מתאימה‪ ,‬שתיית אלכוהול וחוסר בשעות שינה‪.‬‬ ‫‪ #‬הנדסת אנוש לקויה של האביזרים והמכשירים שבהם משתמש המתאמן‪ ,‬הגורמים לעומסים ביו‪-‬מכאניים‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫סוגי פציעות ספורט‬ ‫אנו מבחינים בין שני סוגים של פציעות ספורט‪:‬‬ ‫‪ #‬פציעות על רקע טראומה (‪ - )traumatic injury‬פציעות הנוצרות מהפעלת עומס חד‪-‬פעמי החורג מעבר‬ ‫ליכולת העמידות של האיבר או הרקמה‪ .‬הפציעה יכולה להתרחש עקב פגיעה של גורם חיצוני (למשל שבר‬ ‫בעצם שנגרם ממפגש עם שחקן יריב) או מגורם פנימי (למשל קרע במיניסקוס שנגרם עקב תנועה סיבובית של‬ ‫הברך)‪.‬‬ ‫‪ #‬פציעות על רקע \"שימוש‪-‬יתר\" (‪ - )overuse injury‬פציעות הנוצרות מעומס גדול או מיקרו‪-‬טראומות‬ ‫חוזרות במערכת שריר‪-‬שלד‪ .‬עומסים אלו‪ ,‬המבוצעים בתדירות קבועה ולפרקי זמן ממושכים‪ ,‬אינם מאפשרים‬ ‫התאוששות של רקמות הגוף ועשויים לגרום לנזקים‪ .‬מבנה אנטומי לא תקין של הגוף‪ ,‬חוסר איזון בין קבוצות‬ ‫השרירים‪ ,‬טכניקת אימון לקויה‪ ,‬מכשור לא תואם‪ ,‬תנאי אקלים קיצוניים ועוד ‪ -‬הם חלק מהגורמים התורמים‬ ‫להתפתחות פגיעות מהסוג הזה‪.‬‬ ‫דוגמאות לפגיעות אופייניות מוצגות בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫פציעות על רקע \"שימוש‪-‬יתר\"‬ ‫פציעות על רקע טראומה‬ ‫שברי מאמץ‬ ‫שבר בעצם השוקה‬ ‫שחיקה בסחוס הפיקה‬ ‫קרע רצועה צולבת קדמית בברך‬ ‫דלקת בגיד פושטי כף היד ‪\" -‬מרפק טניס\"‬ ‫נקע בקרסול‬ ‫דלקת בגיד הכתף ‪\" -‬תסמונת התפס\"‬ ‫קרע בגיד אכילס‬ ‫דלקת בגיד אכילס‬ ‫פריקת כתף‬ ‫אף על פי שהפגיעות שצוינו עומדות בפני עצמן‪ ,‬קיימים יחסי גומלין ביניהן‪ .‬ספורטאי שנחשף לפגיעות מסוג‬ ‫\"שימוש‪-‬יתר\" יהיה חשוף לפגיעות על רקע טראומתי ולהפך‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דלקת חוזרת בגיד אכילס שנגרמה עקב עומס‬ ‫ממושך של הגיד תגרום לחולשה של הגיד ותקטין את יכולת העמידות שלו בפני מאמצים קיצוניים חד‪-‬פעמיים‪.‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬פציעה על רקע טראומה‪ ,‬כגון קרע חלקי ברצועות הברך‪ ,‬עשויה לגרום לחוסר יציבות כרוני של המפרק‬ ‫ולשחיקה מהירה יותר של הסחוס התוך‪-‬מפרקי‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פציעות על רקע טראומה‬ ‫נזק לרצועות המפרק (‪)Joint ligament injury‬‬ ‫יציבות המפרק תלויה בגורמים אקטיביים ‪ -‬השרירים ‪ -‬ובגורמים פסיביים ‪ -‬רצועות המפרק והקפסולה‪ .‬כאשר‬ ‫מבוצעת תנועה החורגת מעבר לטווח הפיזיולוגי של המפרק עלולה להתרחש פגיעה ברצועות המפרק ובקפסולה‬ ‫העוטפת אותו‪ ,‬הגורמת לקרע חלקי או מלא של הסיבים‪ .‬פגיעה זו מכונה נקע ‪ .Sprain‬הפגיעה גורמת לקרע חלקי‬ ‫או מלא בסיבי הרצועה או הקפסולה ויכולה לערב גם את העצם שאליה מחוברת הרצועה‪.‬‬ ‫נהוג לחלק את הפגיעה ברצועות המפרק לשלוש דרגות של חומרה‪ .‬בדרגות ‪ 1‬ו‪ )minor( 2-‬הנזק ברצועות לא‬ ‫פגע ביציבות המפרק‪ .‬בדרגות ‪ )major( 2‬ו‪ 3-‬קיימת פגיעה ביציבות המפרק‪ .‬בכל דרגות ממוקמת הפגיעה מיקום‬ ‫הפגיעה ממוקם לאורך הרצועה או במקום חיבורה לעצם (עם או בלי תלישה של קצות העצם)‪.‬‬ ‫הטבלה שלהלן מסכמת את דרגות הפגיעה‪ ,‬אופיין‪ ,‬אופן הטיפול וזמן החזרה לפעילות‪:‬‬ ‫חזרה משוערת‬ ‫יציבות‬ ‫טיפול‬ ‫סימפטום‬ ‫היקף הנזק‬ ‫דרגה‬ ‫לפעילות‬ ‫אין צורך בטיפול‬ ‫מידית‬ ‫אין פגיעה‬ ‫קרע מינורי של סיבי כאב קל ונפיחות‬ ‫‪1‬‬ ‫ביציבות המפרק‬ ‫קיבוע באמצעות‬ ‫חבישה מיוחדת‬ ‫קטנה סביב האזור‬ ‫הרצועה‬ ‫בין שבוע‬ ‫אין פגיעה‬ ‫כאב חזק‪ ,‬נפיחות‬ ‫‪ 2‬קרע של עד ‪50%‬‬ ‫לשלושה‬ ‫ביציבות המפרק‬ ‫גדולה‪ ,‬שטפי דם‬ ‫‪ Minor‬מסיבי הרצועה‬ ‫שבועות‬ ‫(שט\"ד)‬ ‫בין ‪3-6‬‬ ‫קיבוע באמצעות יש פגיעה‬ ‫כאב חזק‪ ,‬נפיחות‬ ‫קרע של יותר‬ ‫‪2‬‬ ‫גדולה‪ ,‬שט\"ד‬ ‫מ‪ 50%-‬מסיבי‬ ‫‪Major‬‬ ‫חבישה מיוחדת ביציבות המפרק שבועות‬ ‫הרצועה‬ ‫‪ 6‬שבועות‬ ‫יש פגיעה‬ ‫ניתוח לאיחוי‬ ‫קרע מלא של סיבי כאב חזק‪ ,‬נפיחות‬ ‫‪3‬‬ ‫ביציבות המפרק‬ ‫הרצועה או קיבוע‬ ‫נרחבת‪ ,‬שט\"ד‬ ‫באמצעות גבס ‪ /‬סד‬ ‫הרצועה‬ ‫ככלל‪ ,‬בכל פגיעה ברצועות יש להקפיד על הנחת קרח על אזור הנזק‪ ,‬נשיאת משקל לפי רמת הכאב והרמת האיבר‬ ‫שנפגע‪.‬‬ ‫תהליך החלמה מלא של רצועה יכול להימשך גם יותר משישה שבועות‪ ,‬ובזמן זה חשוב להגן על הרצועה (חבישה‪,‬‬ ‫‪, taping‬תומך) מפני פגיעה נוספת‪ .‬בד בבד יש לבצע שיקום של הרצועה הכולל חיזוק שרירים‪ ,‬שמירה על טווחי‬ ‫תנועה‪ ,‬תרגילי יציבה וכד'‪ ,‬ללא כניסה לטווחי תנועה הגורמים לכאב ולחוסר נוחות‪.‬‬ ‫פגיעות שכיחות ‪ -‬הן נקעים במפרק הקרסול‪ ,‬ברך‪ ,‬מרפק‪ ,‬שורש כף יד וכתף‪.‬‬ ‫פריקה (‪)Dislocation‬‬ ‫מצב של פריקה הוא תוצאה של תנועה קיצונית מעבר לטווח הנורמאלי של המפרק‪ ,‬הגורם ליציאה של אחת‬ ‫מהעצמות מתחום המפרק‪ .‬התוצאה המתקבלת היא קרע באחת או יותר מרצועות המפרק או הקפסולה ולפעמים‬ ‫הנזק מקיף גם את הסחוס המפרקי‪ ,‬כלי דם ועצבים הממוקמים במקום‪ .‬בפריקה מלאה המשטחים המפרקיים‬ ‫אינם ממוקמים זה מול זה וקיים צורך להחזירם למנח הנורמלי‪ .‬בפריקה חלקית קיימת התאמה טובה יותר בין‬ ‫המשטחים המפרקיים‪ ,‬אך עדיין עשוי להיגרם נזק לרצועות‪ ,‬לקפסולה ולסחוס המפרקי‪.‬‬ ‫פריקות שכיחות הן ‪ -‬במפרק הכתף‪ ,‬מרפק‪ ,‬מפרקי האצבעות ובעצם הפיקה‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫הטיפול הראשוני כולל‪ :‬מנוחה מוחלטת של האיבר שנפגע‪ ,‬הנחת קרח וקיבוע המקום‪ .‬החזרת העצמות למקומן‬ ‫במפרק מתבצעת על ידי צוות רפואי המתמחה בפעולות מסוג זה‪ ,‬כדי למנוע החמרה נוספת בפגיעה‪ .‬משך הקיבוע‬ ‫הוא בין שבוע לשישה שבועות‪ ,‬לפי חומרת הנזק‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול השיקומי היא החזרת היציבות למפרק‪ ,‬חיזוק שרירים ושמירה על התנועה הנורמלית‪ .‬אם הפריקות‬ ‫חוזרות על עצמן יש לשקול התערבות כירורגית כדי להחזיר את המפרק לפעילות נורמלית‪.‬‬ ‫קרעים בשרירים (‪)Muscle ruptures‬‬ ‫פגיעות בשרירים נפוצות בקרב ספורטאים והן קורות במרכז השריר‪ ,‬בתחילת השריר‪ ,‬במקום החיבור השריר לגיד‬ ‫או בגיד עצמו (פגיעות בגיד יתוארו בפרק נפרד)‪.‬‬ ‫קרע בשריר הוא תוצאה של שני גורמים‪:‬‬ ‫ ‪ #‬מתיחת‪-‬יתר (‪ )Overstretching‬או עומס יתר (‪ )Overloading‬של רקמת השריר‬ ‫ ‪ #‬פגיעה ישירה (‪ )Direct Trauma‬ברקמת השריר‬ ‫קרעים הנובעים ממתיחת‪-‬יתר או עומס‪-‬יתר אופייניים בסוגי ספורט המשלבים עבודה אקסצנטרית (‪eccentric‬‬ ‫‪ )work‬של השרירים‪ ,‬תנועות חדות ומהירות של המפרקים (קפיצה או ריצת ספרינט‪ ,‬למשל) ועבודה בסופי טווחים‪,‬‬ ‫ומתרחשות על פי רוב בשרירים העוברים על גבי שני מפרקים (כגון ‪.)Hamstring, Quadriceps, Gastrocnemius‬‬ ‫הקרע יכול להיות חלקי או מלא‪ ,‬על פי החלוקה המתוארת בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫תיאור הנזק‬ ‫סוג הפגיעה‬ ‫דרגה ‪1‬‬ ‫קרע חלקי של פחות מ‪ 5%-‬מסיבי השריר‪.‬‬ ‫אין פגיעה גדולה בכוח השריר או בתנועתיות המפרק‪ .‬מתיחה פסיבית או הפעלה אקטיבית‬ ‫דרגה ‪2‬‬ ‫דרגה ‪3‬‬ ‫של השריר תגרום לחוסר נוחות באזור הנזק‪.‬‬ ‫קרע חלקי אך נרחב יותר של סיבי השריר‪ .‬הכאב יחמיר בכל ניסיון לבצע תנועה כלשהי‪ .‬לעתים‬ ‫אפשר לחוש במישוש את אזור הפגיעה על גבי השריר‪.‬‬ ‫קרע מלא של השריר‪ .‬אין אפשרות לבצע כיווץ של השריר‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫כשקיימים מתיחת‪-‬יתר או עומס‪-‬יתר של השריר‪ ,‬סיבי השריר וכלי דם באזור נקרעים ומופיע דימום במקום‪ .‬דימום‬ ‫נרחב יכול להאט את הריפוי בכך שיגרום להפרעה בחיבור של הקצוות הפגועים‪ .‬ככלל‪ ,‬יכולת הריפוי של השריר‬ ‫מהירה יחסית אך הצלקת שנשארת במקום החיבור אלסטית פחות מרקמת החיבור המקורית ולכן עשויה להיגרם‬ ‫ירידה בגמישות ובכוח השריר‪.‬‬ ‫קרע בשריר יכול להיגרם גם עקב פגיעה ישירה ברקמת השריר ממכה חיצונית הגורמת לדחיסת רקמת השריר כנגד‬ ‫העצם הממוקמת מתחתיה‪ ,‬כאשר לקרע מתלווה בדרך כלל דימום פנימי‪ .‬פגיעה זו שכיחה מאוד בקרב כדורגלנים‪,‬‬ ‫בעיקר משום שמתרחש מפגש ישיר בין ברך של שחקן אחד לבין שריר הירך הקדמי של שחקן בקבוצה היריבה‪.‬‬ ‫הטיפול הראשוני לאחר קרע בשריר צריך לכלול את הצעדים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ #‬מנוחה‬ ‫ ‪ #‬קירור המקום הפגוע למשך ‪ 48-72‬שעות‬ ‫ ‪ #‬חבישה אלסטית סביב האזור‬ ‫ ‪ #‬הרמת האיבר הפגוע‬ ‫‪ #‬לאחר כמה ימים‪ ,‬לפי חומרת הפגיעה‪ ,‬אפשר להתחיל בחיזוק סטטי של השריר ללא נשיאת משקל וביצוע‬ ‫מתיחות קלות לשמירה על טווחי התנועה‪.‬‬ ‫‪ #‬החלמה מלאה של שריר מתרחשת בין ‪ 3-16‬שבועות ותלויה בגודל הנזק ובמקומו בשריר‪.‬‬ ‫‪ #‬בתהליך האיחוי נוצרת במקום הקרע צלקת הגורמת לירידה באלסטיות של השריר והיא מקור סיכון לפציעות‬ ‫חוזרות במקום‪.‬‬ ‫קיימים כמה גורמים לקרעים בשרירים‪:‬‬ ‫‪ #‬הכנה לקויה של השרירים לפעילות הגופנית (חימום קצר מדי‪ ,‬למשל)‬ ‫ ‪ #‬עייפות או חולשה של השרירים‬ ‫‪ #‬צלקות ברקמת השריר עקב פגיעות קודמות הגורמות לירידה באלסטיות השריר‬ ‫ ‪ #‬מתיחת‪-‬יתר של השריר או הפעלת עומס‪-‬יתר‬ ‫ ‪ #‬חשיפה ממושכת של השריר לטמפרטורה נמוכה‬ ‫פגיעות בגידים (‪)Tendon Injuries‬‬ ‫השריר מחובר לעצם בגיד‪ ,‬ובזמן כיווץ מועברים כוחות לגיד המושך את העצם שאליה הוא מחובר‪ .‬הכיווץ יוצר כוחות‬ ‫מתיחה גדולים‪ ,‬והגיד מסוגל לעמוד בהם הודות למבנהו המכיל בעיקר סיבים קולגניים ומעט סיבים אלסטיים‪.‬‬ ‫מתיחה גדולה‪ ,‬מעבר ל‪ 8%-10%-‬מאורכו במצב מנוחה‪ ,‬עשויה לגרום לקרע בסיבי הגיד‪.‬‬ ‫החל מגיל ‪ 30‬רקמת הגיד מתחילה לאבד את האלסטיות ומתחילים תהליכים ניווניים היכולים להתבטא בחולשה‬ ‫של סיבי הגיד וחשיפתם לקרעים גם כאשר העומס המופעל עליהם אינו גדול‪ .‬בתהליך ההזדקנות של הגיד נחלשים‬ ‫סיבי הקולגן‪ ,‬ואחיזתם בעצם מתרופפת‪ .‬עקב כך יורדת יכולת הגיד לעמוד בעומסי מתיחה‪ ,‬והסיכוי לפציעה עולה‪.‬‬ ‫הפגיעה בגיד קורית לרוב באזור שבו אספקת הדם לגיד קטנה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הקרע האופייני בגיד אכילס מתרחש ‪2-5‬‬ ‫ס\"מ מעל אחיזת הגיד בעצם העקב‪ ,‬ובגיד העל‪-‬קוצי (‪ 2-1 )supra-spinatus tendon‬ס\"מ מעל אזור האחיזה של‬ ‫הגיד בעצם הזרוע‪.‬‬ ‫קיימים כמה גורמים לפגיעות ברקמת הגיד‪:‬‬ ‫‪ #‬מתיחה מהירה של הגיד ללא ביצוע חימום מתאים‬ ‫ ‪ #‬כיווץ מרבי של השריר‬ ‫ ‪ #‬חולשה של הגיד ביחס לשריר‬ ‫‪8‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות בגידים מתבטאות בשתי צורות‪ :‬קרעים (‪ )strain‬או דלקת (‪ )inflammation‬ברקמת הגיד‪.‬‬ ‫קרע מלא בגיד (‪ )3rd degree strain‬מתרחש לרוב בגיד מנוון‪ ,‬והוא שכיח בקרב ספורטאים מבוגרים החוזרים‬ ‫לפעילות גופנית לאחר הפסקה ארוכה ומתבטא בכאב חד וממוקד שאינו מאפשר כיווץ של השריר המעורב‬ ‫בפגיעה‪ .‬הקרעים אופייניים לגיד האכילס (‪ ,)Achilles tendon‬הגיד הדו‪-‬ראשי של הזרוע (‪ )biceps tendon‬וגיד‬ ‫הארבע‪-‬ראשי (‪ .)quadriceps tendon‬הטיפול הראשוני דומה לזה הניתן בקרע של השריר (קרח‪ ,‬מנוחה‪ ,‬הימנעות‬ ‫מעומס וכד')‪ ,‬ולעתים קרובות נדרשת התערבות ניתוחית (בעיקר כאשר מדובר בספורטאים צעירים) ולאחריה‬ ‫מנוחה כשישה שבועות‪.‬‬ ‫בדרגות ‪ 1‬ו‪ )1st and 2nd degree strain( 2-‬הנזק לסיבים חלקי ולעתים הספורטאי אינו מודע לקרע‪ .‬אם הקרע‬ ‫נרחב יותר‪ ,‬הספורטאי יחוש בכאב חד ופתאומי בזמן ביצוע תנועה‪ ,‬הגורמת לכיווץ השריר המעורב בפגיעה‪ .‬גם‬ ‫במקרה זה הטיפול הראשוני דומה לטיפול בקרע מלא‪ .‬ההחלטה על זמן המנוחה‪ ,‬קיבוע המקום והחזרה לפעילות‬ ‫גופנית‪ ,‬תלויים בהיקף הנזק שאובחן‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פציעות על רקע \"שימוש‪-‬יתר\"‬ ‫(‪)Overuse Injury‬‬ ‫פגיעות במערכת שריר‪-‬שלד על רקע \"שימוש‪-‬יתר\" אופייניות בסוגי ספורט הכוללים מאמצי סיבולת ארוכים‪ ,‬כגון‬ ‫ריצה למרחקים ארוכים‪ ,‬או בענפי ספורט הכוללים ביצוע תנועות חוזרות כגון טניס‪ ,‬התעמלות קרקע וכד'‪ .‬כפי שנאמר‬ ‫בפרק הפתיחה‪ ,‬פגיעות אלו מתפתחות בעקבות עומס גבוה או פעולות חוזרות כאשר לרקמות‪ ,‬הרכות או הקשות‪ ,‬אין‬ ‫הזמן הדרוש להתאוששות ולהחלמה בין פעילות אחת לאחרת‪ ,‬ותגובת הגוף תתבטא בהופעת דלקת באותן רקמות‪.‬‬ ‫דלקת (‪)Inflammation‬‬ ‫דלקת היא תגובת הגוף לנזק ברקמת הגיד‪ ,‬מפגש גיד‪-‬שריר‪ ,‬שריר‪ ,‬בורסה‪ ,‬מעטפת העצם (‪ )periostum‬או בסחוס‬ ‫המפרקי‪ ,‬ונגרמת מלחץ‪ ,‬שפשוף‪ ,‬עומס חוזר‪ ,‬עומס‪-‬יתר או טראומה חיצונית‪ .‬התגובה הדלקתית עשויה להתפתח‬ ‫בתנאים שלהלן‪:‬‬ ‫ ‪ #‬עבודה בעומס נורמלי אך בתדירות גבוהה‬ ‫ ‪ #‬עבודה בעומס גבוה בתדירות נורמלית‬ ‫ ‪ #‬עבודה בעומס גבוה בתדירות גבוהה‬ ‫התגובה הדלקתית מתבטאת בסימפטומים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬נפיחות הנגרמת מהצטברות נוזל במקום‬ ‫‪ .2‬אודם הנגרם מהגברת זרימת הדם לאזור הפגיעה‬ ‫‪ .3‬חום מקומי בשל זרימת הדם לאזור הפגיעה‬ ‫‪ .4‬כאב ורגישות מקומית‬ ‫‪ . 5‬פגיעה בתפקוד הרקמה בשל הנפיחות והכאב‪.‬‬ ‫הכאב המופיע בפעילות הוא אזהרה שקיימת פגיעה כלשהי ברקמות‪ .‬לעיתים הכאב נעלם תוך כדי חימום‪ ,‬אך יחזור‬ ‫כאשר הפעילות תתמשך ולא ייעלם עד שהספורטאי ינוח ויימנע מהפעלת המקום‪.‬‬ ‫הנפיחות יכולה להופיע בתוך תחומי המפרק עקב גירוי של הרקמה הסינוביאלית או מחוץ לתחומי המפרק עקב‬ ‫דימום‪ ,‬גירוי הבורסה או פגיעה במעטפת הסינוביאלית של הגיד‪.‬‬ ‫תופעה אחרת הקשורה לתהליך הדלקתי היא הופעה של קרפיטציות (‪ )crepitus‬או \"חריקות\" (\"‪ .)\"creaking‬אלה‬ ‫הם \"קולות\" הנשמעים או מורגשים מאזור המפרק‪ ,‬בעקבות ניוון של הסחוס המפרקי (בסחוס הפיקה‪ ,‬למשל)‬ ‫או בזמן תנועה של הגיד עקב דלקת במעטפת הסינוביאלית של הגיד (‪\" .)tenosynovities‬קולות\" אחרים מאזור‬ ‫המפרק מכונים \"‪ \"Snapping‬והם תוצאה של מגע בין הגיד או הרצועה לבין העצם הנמצאת מתחתן (למשל‪ ,‬תנועה‬ ‫חוזרת של כפיפת הירך תגרום לחיכוך בין גיד העכוז האמצעי לעצם הירך עקב התעבות של הגיד)‪.‬‬ ‫התגובה הדלקתית‪ ,‬ללא קשר לסיבה שגרמה להופעתה‪ ,‬תגרום להגבלה בתנועתיות וביכולת התפקוד של המתאמן‪.‬‬ ‫אפשר לראות הבדל בסימפטומים ובאופן הטיפול בין דלקת חריפה לדלקת קלה ובאופן הטיפול בהן‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫דלקת קלה‬ ‫דלקת חריפה‬ ‫‪ #‬תגובה דלקתית (נפיחות‪ ,‬אודם‪ ,‬חום וכאב) מינורית‬ ‫‪ #‬תגובה דלקתית (נפיחות‪ ,‬אודם‪ ,‬חום וכאב) נרחבת‬ ‫‪ #‬כאבים לאחר פעילות מאומצת‪ ,‬ירידה בכאב‬ ‫ולרוב נראית לעין‬ ‫במנוחה‬ ‫ ‪ #‬כאבים גם בפעילות וגם במנוחה‬ ‫ ‪ #‬אין כאב בשעות הלילה‬ ‫ ‪ #‬כאבים בשעות הלילה‬ ‫ ‪ #‬כאב מפושט‬ ‫ ‪ #‬כאב נקודתי‬ ‫טיפול‪ :‬תנועה מוגבלת של האזור הפגוע (הפחתת‬ ‫טיפול‪ :‬תרופתי (‪ ,)NSAID‬טיפול תומך (קרח‪,‬‬ ‫עומסים‪ ,‬תדירות אימונים)‪ ,‬טיפול תומך (חימום‪,‬‬ ‫חבישה) הימנעות מהפעלת האזור הפגוע‪ ,‬טיפולי‬ ‫עיסוי‪ ,‬משחות)‪ ,‬טיפולי פיזיותרפיה (מוביליזציות‪,‬‬ ‫פיזיותרפיה (מוביליזציות עדינות‪ ,‬טיפולים חשמליים‪,‬‬ ‫חיזוקים סטטיים)‬ ‫טייפינג וכד')‬ ‫דלקת במקום חיבור הגיד לעצם (‪)Tenoperiostitis‬‬ ‫דלקת הנגרמת ממתח חוזר המתרחש במקום חיבור הגיד למעטפת העצם (‪ )periostum‬ואופיינית בקרב‬ ‫ספורטאים מתבגרים שאצלם כוח השרירים והגידים גדול באופן יחסי לחוזק העצמות‪ .‬לעתים כוחות אלה גורמים‬ ‫גם לסדקים ברקמת העצם (כפי שקורה למשל \"במחלת ‪ Osggod-Schlatrrer's‬בברך)‪ .‬קצב ההחלמה האיטי‬ ‫יחסית של הפגיעות הללו הוא תוצאה של אספקת דם לקויה לאזור החיבור‪.‬‬ ‫פגיעות אלו אופייניות באזור המרפק (‪ ,)tennis & golfer's elbow‬במפשעה באזור חיבור גיד המקרב הגדול‬ ‫(‪ )adductor longus‬לעצם האגן‪ ,‬בגיד הפיקה במקום חיבורו לשוקה‪ ,‬בחיבור גיד האכילס לעצם העקב ובחיבור‬ ‫הפציה הפלנטארית בקשת כף הרגל (‪.)plantar fascitis‬‬ ‫הכאב יורגש מעל אזור החיבור של הגיד לעצם ויתגבר בזמן כיווץ השריר‪.‬‬ ‫דלקת של הגיד (‪ ,)Tendonitis‬דלקת במעטפת הגיד‬ ‫(‪)Tenovaginitis‬‬ ‫דלקת בגיד או במעטפת הסינוביאלית המקיפה אותו (בחלק מהגידים‪ ,‬בלבד) עשויה להתפתח עקב תנועות חוזרות‬ ‫של הגיד עצמו‪ ,‬חיכוך בינו לבין המעטפת או לחץ מכני על המקום‪ .‬לעתים קרובות הדלקת הופכת להיות כרונית‬ ‫וקיימת בעיה בהחלמה של רקמת הגיד‪.‬‬ ‫הדלקת אופיינית לגיד אכילס‪ ,‬לגיד הארוך של השריר הדו‪-‬ראשי בזרוע (‪ ,)biceps long head of‬לגיד העל‪-‬קוצי‬ ‫(‪ )supraspinatus‬ולגידים של קבוצת פושטי שורש כף היד (‪.)wrist extensor‬‬ ‫בשלב החריף של הבעיה יופיע כאב ויישמעו \"קרפיטציות\" בזמן ביצוע תרגילים ואחריהם בשלב הכרוני‪ .‬הכאבים‬ ‫בדרך כלל יחלפו תוך כדי ביצוע הפעילות‪.‬‬ ‫דלקת במעטפת העצם (‪)Periostitis‬‬ ‫דלקת זו מתפתחת לרוב בגפיים התחתונות ואופיינית בקרב ספורטאים העוסקים בריצה על משטחים קשים או‬ ‫בקרב ספורטאים בעלי שינויים במבנה הנורמלי של קשת כף הרגל‪.‬‬ ‫הכאב יופיע בחלק המדיאלי של עצם השוקה ויחמיר בפעילות גופנית עצימה‪ ,‬ויש הרואים בו את השלב הראשון‬ ‫בהתפתחות שברי מאמץ‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫דלקת בבורסה (‪)Inflammation of the bursa - bursitis‬‬ ‫הבורסה היא \"שק נוזלים\" קטן הנמצא בקצה הגיד במקום חיבורו לעצם או בין שני גידים‪ .‬תפקיד הבורסה להפחית‬ ‫את החיכוך והלחץ הנוצר בעת פעולה חוזרת של הגידים והעצמות‪ .‬האזורים הרגישים להופעת בורסיטיס הם‬ ‫הכתפיים‪ ,‬המרפקים‪ ,‬שורשי כפות הידיים והקרסוליים‪ .‬חיכוך חוזר ונשנה של הגיד על פני הבורסה גורם לגירוי של‬ ‫המקום ולהתפתחות דלקת המתבטאת בנפיחות מקומית‪ ,‬רגישות באזור והגבלה בתנועות השריר המעורב‪.‬‬ ‫פגיעות במשטח המפרקי (‪)Osteoarthritis‬‬ ‫המשטח של המפרקים מכוסה בסחוס שתפקידו למנוע חיכוך של העצמות במקום חיבורן זו לזו במפרק‪ .‬הסחוס‬ ‫הסובל מאי‪-‬אספקת דם ניזון אך ורק מהנוזל הסינוביאלי המופרש למפרק‪ ,‬ולכן יכולת ההחלמה שלו מוגבלת‪.‬‬ ‫המינוח אוסטאוארטריטיס מכוון למצב של התנוונות הסחוס המפרקי עם פגיעה ברקמת העצם הממוקמת‬ ‫מתחתיו‪ .‬תופעה זו עלולה להתרחש עם העלייה בגיל‪ ,‬לאחר פגיעות במפרק‪ ,‬כגון קרע ברצועות‪ ,‬פריקות‪ ,‬או עקב‬ ‫עומס‪-‬יתר על המשטח הנמשך זמן רב ללא מתן מנוחה מספקת‪ .‬תופעה זו אופיינית למפרק הירך והברך ונראית‬ ‫בבירור בצילומי רנטגן‪.‬‬ ‫הסימפטומים השכיחים הם כאב בעיקר בעת נשיאת משקל על המפרק‪ ,‬קושי בתנועה לאחר שנת הלילה (\"נוקשות‬ ‫בוקר\" (‪ ,)morning stiffness‬נפיחות באזור המפרק‪ ,‬ירידה במסת השריר (אטרופיה)‪ ,‬קרפיטציות‪ ,‬עלייה מקומית‬ ‫בחום ופגיעה ביציבות המפרק‪.‬‬ ‫אם קיים הרס מלא של הסחוס ‪ -‬הפגיעה היא בלתי הפיכה‪ ,‬אך מומלץ לבצע כמה פעולות כדי להקל את הסימפטומים‪:‬‬ ‫‪ #‬הפחתת העומס מעל המפרק (למשל‪ ,‬מעבר לספורט שאינו דורש נשיאת משקל‪ ,‬כגון שחייה או אופניים)‬ ‫‪ #‬חיזוק שרירים ותנועות אקטיביות לשמירת טווחי התנועה‬ ‫ ‪ #‬טיפול פזיותרפי‬ ‫ ‪ #‬תרופות אנטי‪-‬דלקתיות‪.‬‬ ‫כאבי שרירים (‪)Muscle Soreness‬‬ ‫כאבי שרירים שלאחר אימון נחלקים בדרך כלל לשני סוגים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כאבים מידיים המופיעים באימון או בסיומו ומעידים על עייפות שרירית והצטברות חומרים מטבוליים בשריר‪.‬‬ ‫הכאבים חולפים בחצי השעה הראשונה לאחר סיום הפעילות‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאבים שרירים מאוחרים ‪ .)Delayed Onset Muscle Soreness) DOMS -‬הכאבים מופיעים כמה‬ ‫שעות עד יום לאחר האימון ויכולים להימשך בין יומיים לשבוע מסיום הפעילות‪ .‬הכאבים אופייניים בעיקר‬ ‫לאחר אימון בעומס גבוה הכולל כיווץ אקסצנטרי של השריר (כיווץ השריר תוך כדי התארכותו) ומקורם בקרעים‬ ‫מיקרוסקופיים של סיבי השריר וברקמות החיבור וכוללים \"התפוררות\" של הסרקומר (יחידת כיווץ השריר‬ ‫הקטנה ביותר) ובמקביל קריעה של כלי הדם הקטנים באזור‪ .‬תופעות אלו גורמות להתפתחות דלקת ונפיחות‬ ‫במקום‪ .‬התפתחות הדלקת והנפיחות גורמות לכאב ולנוקשות השרירים‪.‬‬ ‫הנזק השרירי תורם לתחושת הכאבים‪ ,‬אבל גם מספק גירוי חשוב לגדילת השריר‪ .‬לכן נזקי שריר וכאבי שרירים‬ ‫מאוחרים הם כנראה חלק מתהליך טבעי של התפתחות השריר‪.‬‬ ‫הטיפול המקובל לאחר הופעת כאבי שרירים מאוחרים כולל‪:‬‬ ‫‪ #‬אימון בעומס נמוך ללא ביצוע מאמצים אקסצנטריים‬ ‫‪ #‬פעילות אירובית מתונה הכוללת מתיחות שרירים עדינות‬ ‫ ‪ #‬עיסוי קל לשרירים הכואבים‬ ‫ ‪ #‬שימוש בתרופות אנטי‪-‬דלקתיות במקרה הצורך‬ ‫‪12‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫עקרונות טיפול ושיקום לאחר פציעות‬ ‫הטיפול הראשוני לאחר פציעה והטיפול השיקומי הבא בהמשך חשובים לכל מתאמן באשר הוא‪ ,‬אך קריטיים‬ ‫בעיקר לספורטאי המקצוען המעוניין לחזור לפעילות במהירות המרבית ללא הסתבכות בפגיעות טורדניות בעלות‬ ‫מאפיינים כרוניים‪ .‬האפשרויות הטיפוליות העומדות בפני הספורטאי מפורטות להלן‪:‬‬ ‫‪ . 1‬מנוחה והימנעות מפעילות גופנית‬ ‫‪ .2‬תמיכות חיצוניות המונעות תזוזה של האזור הפגוע‬ ‫‪ . 3‬תרופות סימפטומטיות ותרופות נוגדות דלקת מכאנית‬ ‫‪ . 4‬הזרקת חומרים לשיכוך כאב או חומרים נוגדי דלקת מכאנית‬ ‫‪ . 5‬טיפול פיזיותרפי הכולל‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ . 5.1‬קור‬ ‫‪ .5.2‬חום‬ ‫‪ . 5.3‬חבישות לחץ‬ ‫‪ .5.4‬תרגילים רפואיים‬ ‫‪ . 5.5‬עיסוי עמוק לרקמות‬ ‫‪ . 5.6‬מוביליזציות (הנעה פסיבית של מפרקים)‬ ‫‪ . 5.7‬מניפולציות (תנועות מהירות וחדות)‬ ‫‪ . 5.8‬טיפולים חשמליים‬ ‫‪ . 6‬טיפולים כירורגיים‬ ‫בחירת סוג הטיפול‪ ,‬עצמתו ומשכו תלויה בין היתר בזמן שעבר מרגע הפציעה‪ ,‬בגיל המתאמן‪ ,‬באופי פעילותו‪,‬‬ ‫בהיסטוריה הרפואית שלו ועוד‪ .‬ככלל‪ ,‬הטיפול בשלב החריף (ב‪ 24-48-‬השעות הראשונות) שלאחר הפציעה‬ ‫מתמקד בהפחתת הדימום והנפיחות וכולל מנוחה‪ ,‬קירור‪ ,‬הרמת האזור הפגוע וחבישתו‪ .‬בהמשך‪ ,‬על פי סוג‬ ‫הפגיעה וחומרתה‪ ,‬מתחילים בהפעלה מבוקרת של האזור הפגוע ומשתמשים גם באמצעים אחרים כגון חימום‪,‬‬ ‫טיפולים חשמליים‪ ,‬מתיחות עדינות ותרגילים פסיביים או סטטיים‪ .‬ככל שתהליך ההחלמה מתקדם‪ ,‬מקומם של‬ ‫תרגילי התנגדות‪ ,‬היציבה‪ ,‬תרגול המערכת הפרופיוספטיבית ומתיחות יהיה דומיננטי יותר ויהווה את עיקר הטיפול‬ ‫השיקומי‪.‬‬ ‫הטיפול בשלב החריף (‪ 24-48‬שעות)‬ ‫כאשר מתרחש קרע מלא או חלקי של השריר‪ ,‬הגיד או הרצועה‪ ,‬נפגעים גם כלי דם המצויים סמוך להם ומתחיל‬ ‫דימום המתפשט במהירות לרקמות הנמצאות בסמוך‪ ,‬מתפתחת נפיחות באזור ונוצר לחץ פנימי הגורם לכאב‬ ‫ולרגישות במקום‪ .‬השילוב של דימום מקומי‪ ,‬נפיחות והגברת הלחץ בתוך הרקמות‪ ,‬משפיע לרעה על יכולת‬ ‫ההחלמה‪ ,‬ולכן נודעת חשיבות רבה לטיפול הראשוני‪ .‬גם כאשר הדימום פוסק או נחלש‪ ,‬שאריות של הנוזל הדמי‬ ‫יוצרות רקמה צלקתית ברקמת השריר‪ ,‬הגיד או הרצועה‪ ,‬והפעלה מוקדמת מדי של האזור עשויה לגרום לפגיעה‬ ‫חוזרת‪ .‬קירור האזור הפגוע‪ ,‬מוקדם ככל האפשר‪ ,‬למשך ‪ 10-15‬דקות אחת לשעה‪ ,‬יפחית את התפשטות הדימום‬ ‫והנפיחות ויקטין את התפתחות הרקמה הצלקתית‪ .‬קירור ארוך מדי עשוי לגרום לתגובה הפוכה בכלי הדם (הרחבתם‬ ‫והגברת הזרימה הדמית) או לכוויות קור‪ .‬לאחר הסרת הקירור או בשילוב עם הקירור מומלץ להשתמש בתחבושת‬ ‫אלסטית ולהדקה היטב סביב אזור הפגיעה‪ .‬הרמת האזור כלפי מעלה תעזור גם היא בהפחתת הנפיחות‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫טיפול בפגיעה לאחר השלב החריף‬ ‫עם התמתנות התגובה הראשונית לנזק (דימום‪ ,‬נפיחות וכד') אפשר להתחיל בהדרגה‪ ,‬ועל פי קצב ההחלמה‪,‬‬ ‫בטיפול פיזיותרפי שמטרתו הסופית היא שיקום המתאמן והחזרתו לפעילות סדירה ללא חשש לנזק חוזר באזור‪.‬‬ ‫בתוך כך נכללים טיפולים כגון חימום‪ ,‬עיסוי רקמות עמוק‪ ,‬טיפולים חשמליים ותרגילים‪ .‬הטיפול בחום מגביר את‬ ‫זרימת הדם וחילוף החומרים‪ ,‬מפחית כיווצי שרירים ונוקשות מפרקית ומגביר את האלסטיות של השרירים‪ .‬עיסוי‬ ‫רפואי עמוק ניתן באופן ממוקד לרקמות שנפגעו ותפקידו למנוע הידבקויות של סיבי הרקמה ולעודד זרימת דם‬ ‫למקום‪ .‬טיפולים חשמליים (אולטרה סאונד‪ ,‬גלים קצרים‪ tens ,‬וכד')‪ ,‬כמו גם תרגילים פסיביים ומוביליזציות‪,‬‬ ‫עשויים להשפיע על מהירות ההחלמה ולהגביר את מהירות שיקום הרקמות‪.‬‬ ‫בכל אחד משלבי השיקום של הפציעה מומלץ לבצע תרגילים אקטיביים הכוללים כמה דרכים להפעלת השרירים‬ ‫והמפרקים‪:‬‬ ‫‪ #‬תרגול סטטי (איזומטרי)‪ :‬כיווץ השריר ללא ביצוע תנועה של המפרק‪ .‬התרגיל יכול להתבצע בזוויות שונות‬ ‫של המפרק‪ .‬הפעלה סטטית גורמת לעייפות מהירה יחסית של השריר בגלל הגבלה בזרימת הדם לאזור‪ ,‬אך היא‬ ‫בטוחה יחסית ומתאימה למצב שבו התנועה במפרק מוגבלת‪.‬‬ ‫‪ #‬תרגול דינמי איזוטוני‪ :‬הפעלת המפרק בטווח התנועה‪ ,‬כאשר ההתנגדות החיצונית לשריר הינה קבועה‪.‬‬ ‫יכולת התגובה של השריר להתנגדות החיצונית אינה קבועה בגלל שינוי המומנט הסיבובי בטווח התנועה‪.‬‬ ‫‪ #‬תרגול דינמי איזוקנטי‪ :‬הפעלת המפרק בטווח התנועה כאשר ההתנגדות לשריר (הניתנת בעזרת מכשור‬ ‫מתאים) משתנה כל העת על פי עקומת הכוח של השריר‪.‬‬ ‫נוסף על התרגילים האקטיביים חשוב לשמור כל העת על גמישות המפרקים המוגבלים בתנועה‪ ,‬על אורך הרקמות‬ ‫הרכות שנפגעו ישירות ועל אלו המושפעות מחוסר התנועתיות‪ .‬קיימות כמה שיטות לשמירה על הגמישות‪:‬‬ ‫ ‪ #‬מתיחות אקטיביות‪ :‬מתיחה שבה נכנסים למנח מתיחה ומשמרים אותו ללא עזרה מכל גורם חיצוני שהוא‬ ‫אלא על ידי שימוש בלעדי בכוח של השריר האגוניסט‪.‬‬ ‫ ‪ #‬מתיחה פסיבית (סטטית)‪ :‬מתיחה שבה נכנסים למנח המתיחה ומשמרים אותו על ידי שימוש בחלק אחר‬ ‫בגוף שלנו‪ ,‬בן זוג או מכשיר כלשהו‪.‬‬ ‫ ‪ #‬מתיחה איזומטרית‪ :‬סוג של מתיחה סטטית (ללא תנועה) המשלבת כיווץ איזומטרי ומתיחה בו‪-‬זמנית‪.‬‬ ‫‪ #‬מתיחה על פי עקרון ה‪ .)proprioceptive neuromuscular facilitation) PNF -‬זוהי למעשה טכניקה‬ ‫המשלבת מתיחות פסיביות ואיזומטריות‪ .‬העיקרון‪ :‬קבוצת שרירים נמתחת פסיבית‪ ,‬אחר כך מתכווצת‬ ‫איזומטרית כנגד התנגדות במנח המתוח‪ ,‬ואז נמתחת שוב פסיבית בכל טווח התנועה המוגדל‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור מפרק הכתף‬ ‫(‪)Shoulder Joint‬‬ ‫מפרק הכתף (‪ )Shoulder Joint‬כולל את עצם הזרוע (‪ )Humerus‬ועצם השכמה (‪ )Scapula‬ומכונה מפרק מכתש‪-‬‬ ‫עלי (‪ )Ball & Socket‬בגלל ראשה העגול של עצם הזרוע הנצמד למשטח קעור של עצם השכמה (‪.)Glenoid‬‬ ‫המפרק מוקף ברקמה סיבית הנקראת \"קופסית המפרק\" (‪ )Capsule‬ובחלקה הפנימי אפשר למצוא את הרקמה‬ ‫הסינוביאלית (‪ .)Synovial Membrane‬הקפסולה במפרק הכתף משוחררת ומאפשרת תנועתיות רבה לכיוונים‬ ‫שונים‪ ,‬ועקב כך מפרק הכתף סובל מחוסר יציבות באופן יחסי‪ .‬ארבעה שרירים (המכונים \"‪ )\"Rotator Cuff‬אחראים‬ ‫לייצב את ראש הזרוע אל תוך משטח הגלנואיד ובו‪-‬זמנית גם לבצע תנועה של הכתף‪ .‬דבר זה חושף אותם לפעילות‬ ‫חוזרת ומאומצת‪ .‬השרירים הם אלה‪:‬‬ ‫‪ . 1‬על‪ -‬קוצי (‪)Supra Spinatus‬‬ ‫‪ . 2‬תת‪-‬קוצי (‪)InfraSpinatus‬‬ ‫‪ . 3‬עגול קטן (‪)Teres Minor‬‬ ‫‪ . 4‬תת‪-‬שכמתי (‪.)Sub Scapularis‬‬ ‫שרירים אלו ממוקמים במרווח הנוצר בין ראש הזרוע לבין \"שיא השכמה\" (‪ )Acromion‬והרצועה המחברת בין שיא‬ ‫השכמה ל\"מקור העורב\" (‪ .)Coracoid‬מבנה אחר הנמצא בין השריר העל‪-‬קוצי (‪ )Supra Spinatus‬לבין \"שיא‬ ‫השכמה\" (‪ )Acromion‬הוא הבורסה (‪( )Bursa‬ראה לעיל)‪.‬‬ ‫כדי להבין את הסיבות להתפתחות פגיעות‪ ,‬אתאר בקצרה את הביו‪-‬מכאניקה של מפרק הכתף‪ .‬כל תנועה במפרק‬ ‫הכתף משלבת תנועות של עצם הזרוע‪ ,‬השכמה והבריח והמפרקים המחברים ביניהם‪ .‬כדי להשיג הרמה מלאה של‬ ‫היד עד לזווית של ‪ 180‬מעלות נדרשת תנועה במקביל של עצם השכמה‪ ,‬הבריח והזרוע‪ .‬בתחילת תנועת הרחקה‬ ‫(‪ )Abduction‬בכתף‪ ,‬עד ‪ 30‬מעלות לערך‪ ,‬הזרוע נעה אל מול הגלנואיד בתנועה מינימלית של השכמה‪ .‬החל‬ ‫מ‪ 30-‬מעלות הרחקה‪ ,‬על כל ‪ 2‬מעלות של הזרוע נעה עצם השכמה החוצה ולמעלה (תנועת ‪)Upward Rotation‬‬ ‫במעלה אחת‪ .‬מה שמתקבל הוא שמתוך ‪ 180‬מעלות הרחקה ‪ 60‬מעלות הן תרומה של השכמה ו‪ 120-‬מעלות‬ ‫שייכות למפרק בין הזרוע לשכמה‪ .‬לשם ביצוע חלק של התנועה נדרש סנכרון מלא של השרירים המשפיעים על‬ ‫התנועה במפרקים אלו‪ .‬כ‪ 20-‬שרירים שונים משתתפים בתנועת המפרקים בחגורת הכתפיים‪ ,‬וכל שיבוש בתנועה‬ ‫של אחד או יותר מהשרירים עלול לגרום למאמץ‪-‬יתר של שרירים אחרים‪ ,‬לדחיסה בין עצמות ורצועות או לדחיסה‬ ‫בין העצמות המשתתפות במפרק‪.‬‬ ‫בתנועת הרחקה של הכתף אפשר לראות בבירור שהכתף מסתובבת כלפי חוץ (‪ )Lateral Rotation‬לאחר ‪90‬‬ ‫מעלות לערך‪ .‬סיבוב זה של הכתף דרוש כדי למנוע מגע בין \"שיא השכמה\" לבין הבליטה הגדולה (‪Greater‬‬ ‫‪ )Tubercle‬ומאפשר לכתף להחליק מתחת לחלק הרחב יותר במרווח הקיים ולהימנע ממגע חזק בין שתי העצמות‪.‬‬ ‫החלקה זו מתאפשרת בגלל הרפיון היחסי של הקפסולה‪ .‬תופעה מוכרת הקשורה לכך נקראת \"קשת הכאב\"‬ ‫(‪ )Painful Arc‬ומבטאת את הכאב הנוצר בזמן תנועת הכתף בין ‪ 70‬ל‪ 120-‬מעלות הרחקה‪ .‬הכאב הוא תוצאה של‬ ‫מגע בין \"הבליטה הגדולה\" ל\"שיא השכמה\" ולחץ על המבנים הממוקמים בין שתי עצמות אלו (גידים ובורסה)‪.‬‬ ‫מתחת הטווחים האלו או מעליהם הכאב יוקל‪ .‬הכאב יכול להופיע גם בתנועה אקטיבית וגם בתנועה פסיבית בזמן‬ ‫הרמה או הורדה של הכתף‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות הכתף מחולקות באופן הזה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פגיעות בגידים (‪)Tendonitis‬‬ ‫‪ . 1.1‬דלקת בגיד עצמו או דלקת בין הגיד למעטפת הסינוביאלית (‪( )Tenosynovitis‬במקומות שבהם קיימת‬ ‫סביב הגיד מעטפת סינוביאלית)‪.‬‬ ‫‪ . 1.2‬קרע מלא או חלקי בגידים‬ ‫‪ . 2‬דלקת בבורסה שמתחת לאקרומיון (‪)Subacromial Bursitis‬‬ ‫‪ .3‬תסמונת התפס (כתף שחיינים ‪Impingement Syndrome ( (Swimmer's Shoulder -‬‬ ‫‪ .4‬פריקת כתף (‪)Shoulder Dislocation‬‬ ‫פגיעות בגידי הכתף‬ ‫דלקת בגיד העל‪-‬קוצי (‪)Supraspinatus Tendinitis‬‬ ‫לשריר העל‪-‬קוצי תפקיד ראשי בתנועת הרחקה (‪ )Abduction‬של הכתף (בעיקר בין ‪ 0-30‬מעלות ראשונות) ועובד‬ ‫בסנכרון מלא עם שריר הדלתא (‪ . )Deltoid‬נוסף על כך לשריר העל‪-‬קוצי תפקיד חשוב מאוד בשמירה של ראש‬ ‫הזרוע בתוך משטח הגלנואיד בכל טווח התנועה‪ .‬פעולה זו‪ ,‬בתוספת שמירה על יציבות הזרוע‪ ,‬חושפת את הגיד‬ ‫לתסמונת \"שימוש‪-‬היתר\" (‪ )Over Use Syndrome‬הגורמת לפגיעה בקצה הגיד או במקום חיבורו לעצם‪ .‬תופעה‬ ‫זו שכיחה מאוד בקרב ספורטאים כגון שחיינים‪ ,‬מרימי משקולות‪ ,‬שחקני טניס ועוד‪ .‬זוהי הפגיעה השכיחה ביותר‬ ‫מבין הבעיות המוכרות באזור הכתף ומתבטאת בכאב בזמן הרמה או הורדה של הכתף בין ‪ 70-120‬מעלות הרחקה‪,‬‬ ‫שם המגע של הגיד עם \"הבליטה הגדולה\" מתגבר‪.‬‬ ‫סימן מוכר הוא שכאשר המתאמן יחזור מתנועת הרחקה ויניע את זרועו לכיוון הגוף‪ ,‬הוא יחוש בכאב חד בטווחים‬ ‫האלו וינסה לשנות במהרה את מנח היד כדי להתחמק מתחושת הכאב החזק‪ .‬לחץ חיצוני על אזור \"הבליטה‬ ‫הגדולה\" יגרום לגירוי הגיד ולתחושת חוסר נוחות וכאב‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעילות המחמירה את הסימפטומים (תנועות הרחקה וסיבוב חיצוני של הכתף)‬ ‫‪ #‬טיפול תרופתי (‪ )NSAID‬לפי הצורך‬ ‫ ‪ #‬טיפול בקור או חום לפי התגובה הדלקתית‬ ‫ ‪ #‬פיזיותרפיה‬ ‫ ‪ #‬חזרה לפעילות לאחר ‪ 1-3‬שבועות‬ ‫‪16‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫קרע חלקי או מלא של הגיד העל‪-‬קוצי‬ ‫(‪)Incomplete/Complete Tear of Supraspinatus tendon‬‬ ‫דלקות חוזרות בגיד העל‪-‬קוצי עשויות לחשוף את הגיד לשינויים ניווניים בסיבים הקולגניים של הגיד‪ ,‬מה שעלול‬ ‫להוביל לקרע מלא או חלקי של הגיד‪ .‬מקום הפגיעה האופייני הוא באזור המכונה \"‪ \"critical zone‬ונמצא מעט‬ ‫לפני מקום החיבור של הגיד ל\"הבליטה הגדולה\"‪ .‬באזור זה האספקה הדמית אינה טובה‪ ,‬ולכן עשויים להתפתח‬ ‫בו שינויים ניווניים‪ ,‬הסתיידויות של הגיד וקרעים‪ .‬קרע חלקי או מלא יכול להתבטא בפגיעה ביציבות הכתף ולעודד‬ ‫פריקה חלקית או מלאה במפרק‪.‬‬ ‫תופעה זו שכיחה יותר בקרב מתאמנים מבוגרים שסבלו קודם לכך מדלקות חוזרות בגיד שגרמו לחולשה של‬ ‫הסיבים‪ ,‬ואצלם הפגיעה תתרחש עקב תנועה פתאומית וחדה של הכתף‪ .‬אחד הסימנים הברורים לפגיעה זו הוא‬ ‫חוסר יכולת להרים את הכתף מעבר ל‪ 20-‬מעלות הרחקה‪ .‬שריר הדלתא‪ ,‬שנסמך על עזרתו של השריר העל‪-‬‬ ‫קוצי (במעלות הראשונות של ההרחקה)‪ ,‬לא יוכל להמשיך את התנועה באופן עצמאי ויבצע הרמה של השכמה‬ ‫(‪ )Elevation‬ובו‪-‬זמנית נראה תנועת סיבוב כלפי מעלה והחוצה (‪ )Upward Rotation‬של השכמה‪ ,‬המתבצעת‬ ‫על ידי שריר המסור הקדמי (‪ .)Serratus Anterior‬כדי להשלים את תנועת ההרחקה יטה המתאמן את גופו וינסה‬ ‫להניף את היד ובכך לגרום לשריר הדלתא להיכנס לפעולה‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעולות כגון הרמה‪ ,‬זריקה במשך ‪ 8-12‬שבועות‬ ‫ ‪ #‬אפשר לטפל שמרנית או ניתוחית‪ ,‬לפי גודל הקרע‬ ‫ ‪ #‬טיפול בקור או בחום‪ ,‬לפי התגובה הדלקתית‬ ‫ ‪ #‬פיזיותרפיה‬ ‫דלקת בגיד הדו‪-‬ראשי של הזרוע (‪)Bicipital Tendinitis‬‬ ‫זוהי הדלקת השנייה בשכיחותה באזור הכתף‪ .‬מיקומה במעבר הגיד הארוך (‪ )Long Head‬בתוך התעלה (‪Bicipital‬‬ ‫‪ .)Groove‬הסיבות לדלקת קשורות לחיכוך הגיד במעבר בתוך התעלה‪ ,‬פגיעה הקשורה למעטפת הסינוביאלית של‬ ‫הגיד (‪ )Tenosynovitis‬או למפגש חוזר עם הרצועה המחברת בין \"שיא השכמה\" לעצם הבריח המתרחש בתנועת‬ ‫כפיפה (‪ )Flexion‬של הכתף‪ .‬הכאב יורגש בתנועת כפיפה של הכתף בעיקר כאשר היד מתוחה לפנים (יצירת‬ ‫מומנט גדול על הגיד) או כאשר נמתח את היד לאחור בדומה לתנועת פשיטת‪-‬יתר (‪.)Hyper Extension‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעילות המחמירה את הסימפטומים (מאמצים הכוללים מתיחת היד לצדדים או לאחור)‬ ‫ ‪ #‬טיפול בתרופות נוגדות דלקת‪ ,‬לפי הצורך‬ ‫ ‪ #‬טיפול בקור או חום לפי התגובה הדלקתית‬ ‫ ‪ #‬פיזיותרפיה‬ ‫ ‪ #‬חזרה לפעילות לאחר ‪ 1-3‬שבועות‬ ‫תת‪-‬פריקה של הגיד הדו‪-‬ראשי בזרוע (‪)Subluxation of the Biceps Tendon‬‬ ‫גיד השריר הדו‪-‬ראשי של הזרוע עובר בתוך תעלת הגיד (‪ )Bicipital Groove‬ומכוסה ברצועה רוחבית חזקה‬ ‫השומרת על מקומו בתוך התעלה בזמן כיווץ של השריר‪ .‬תנועה חדה ופתאומית של הזרוע כשהיא מתוחה הצידה‬ ‫ומסובבת כלפי חוץ (למשל‪ ,‬בהרמת חפץ מהרצפה) או בתוספת כפיפה של המרפק (בדומה לתנועת הגשה בטניס)‬ ‫עשויה לגרום לקרע ברצועה הרוחבית וליציאת הגיד ממסלולו‪ .‬המתאמן יחוש בכאב חד המלווה בקול אופייני‬ ‫(‪ )painful click‬ויתקשה בכל תנועה של הכתף לפנים או הצידה‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬ניתוחי ‪ -‬החזרת הגיד לתעלה ושחזור הרצועה הרוחבית‬ ‫ ‪ #‬פיזיותרפיה‬ ‫‪17‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫דלקת בבורסה שמתחת לאקרומיון (‪)Subacromial Bursitis‬‬ ‫הבורסה של הכתף נמצאת בין הגיד העל‪-‬קוצי לבין עצם \"שיא השכמה\" וגודלה הוא ככדור גולף‪ .‬דלקת בבורסה‬ ‫יכולה להופיע באופן משני לקרע של הגיד העל‪-‬קוצי המדמם לתוך הבורסה‪ ,‬או בשל פעולות חוזרות של הרמת‬ ‫היד הצידה בזווית של ‪ 70-80‬מעלות הרחקה של הכתף (‪ .)Abduction‬בזווית זו הבורסה והגיד \"נלכדים\" מתחת‬ ‫לעצם \"שיא השכמה\" ומתחת לרצועה המכונה ‪ ,Coraco-acromial ligament‬וכאב חד יורגש במקום‪ .‬כאשר זווית‬ ‫ההרחקה היא מעל ‪ 120‬מעלות‪ ,‬הגיד והבורסה מחליקים מתחת למבנים אלו והכאב יוקל‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫בדומה לטיפול בדלקת בגיד העל‪-‬קוצי‪:‬‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעילות המחמירה את הסימפטומים (תנועות הרחקה וסיבוב חיצוני של הכתף)‬ ‫ ‪ #‬טיפול בתרופות נוגדות דלקת‪ ,‬לפי הצורך‬ ‫ ‪ #‬טיפול בקור או חום לפי התגובה הדלקתית‬ ‫ ‪ #‬פיזיותרפיה‬ ‫תסמונת התפס (‪)Impingement Syndrome‬‬ ‫תסמונת התפס מוגדרת כלכידה של הרקמות הרכות (גידים ובורסה) בכתף המובילה להתפתחות דלקת וכאב‪.‬‬ ‫ספורטאים‪ ,‬כגון שחקני טניס‪ ,‬שחיינים‪ ,‬מרימי משקולות וכל מי שמפעיל את ידיו באופן חוזר בגובה הכתף או מעט‬ ‫מעל‪ ,‬עשויים להיחשף לתופעה זו‪ .‬הבעיה נגרמת מלחץ על הרקמות הרכות הנמצאות במרווח הנוצר בין ראש הזרוע‬ ‫לבין האזור התחום בין עצם \"שיא השכמה\" לבין הרצועה הקורקו‪-‬אקרומייל (‪.)Coraco-acromial ligament‬‬ ‫הרקמות הנמצאות במרווח זה ועומדות בפני \"תפיסה\" הן הגידים של ‪Supraspinatus, Infraspinatus, Teres‬‬ ‫‪ Minor, Subscapularis, Long head of Biceps‬והבורסה הסב‪-‬אקרומיאלית‪.‬‬ ‫המרווח שבין עצם הזרוע לרצועה ולאקרומיון קטן באופן טבעי ועשוי להיות צפוף עוד יותר במקרים האלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬התעבות או הסתיידות (הצטברות משקעי סידן) של הרצועה‬ ‫ ‪ #‬איבוד האלסטיות של הרצועה‬ ‫‪ #‬שינוי במבנה הקצוות הקדמיים של עצם האקרומיון (מעוגלות יותר או מכופפות לפנים)‬ ‫‪ #‬תנועת הרחקה ‪ +‬סיבוב פנימה של הכתף בטווח שבין ‪ 80-120‬מעלות‪.‬‬ ‫קיימים גם גורמים הקשורים ליציבה שביכולתם להקטין עוד יותר את המרווח הקיים‪ .‬עם גורמים אלו נמנים אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬חולשה של השרירים המקרבים את השכמות לעמוד השדרה (טרפז‪ ,‬רומבואיד) ‪ -‬עשויה לגרום לשכמה להתמקם‬ ‫במנח קדמי ותחתון יחסית למקומה הרגיל‪ .‬מצב זה יגרום לקרבה יחסית בין ראש הזרוע לעצם השכמה‪.‬‬ ‫‪ #‬היפר‪-‬קיפוזיס (כיפוף‪-‬יתר של חוליות בית החזה) ‪ -‬יגרום גם הוא לשינוי דומה במנח השכמה (ראה סעיף ‪.)1‬‬ ‫‪ #‬קיצור של מסובבי הכתף פנימה רחב‪-‬גבי‪ ,‬תת‪-‬שכמתי‪ ,‬חזה גדול‪ ,‬מסובב גדול‪ ,‬דלתא קדמי) יגרום לזרוע מנח‬ ‫התחלתי של סיבוב פנימי של הכתף‪ .‬מנח זה יגביר את הקרבה בין המבנים המעורבים בבעיה‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫תסמונת התפס היא תופעה שכיחה ביותר והיא הגורם לפגיעות שפורטו לעיל (דלקות וקרעים בגיד העל‪-‬קוצי‪,‬‬ ‫דלקות בגיד הדו‪-‬ראשי‪ ,‬בורסיטיס וכד')‪.‬‬ ‫נוסף על הטיפול התומך הרגיל הניתן במצבים אלו‪ ,‬הטיפול החשוב בתסמונת זו הוא מניעתי בעיקר וכולל את אלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬חיזוק השרירים האחראים לקירוב השכמות לעמוד השדרה‬ ‫‪ #‬הגמשת השרירים האחראים לסיבוב הכתף פנימה‬ ‫ ‪ #‬שינוי ביציבת עמוד השדרה‬ ‫‪ #‬הימנעות מעבודה חוזרת בטווחים שבין ‪ 80-120‬מעלות הרחקה בעיקר כאשר הכתף מסובבת כלפי פנים‬ ‫לעתים מוחלט לבצע טיפול ניתוחי שבו משנים את צורת האקרומיון (שיוף קצוות העצם) ובכך מקטינים את המגע‬ ‫בין ראש הזרוע לעצם זו‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פריקת כתף (‪)Shoulder Dislocation‬‬ ‫פריקת כתף מתבטאת ביציאת ראש הזרוע אל מחוץ לשקע המפרקי והיא תוצאה של תנועה קיצונית החורגת‬ ‫מהטווח הנורמלי של המפרק‪ .‬מרבית הפריקות בכתף מתבטאות ביציאת ראש הזרוע לפנים (פריקה‬ ‫קדמית ‪ )Anterior Dislocation .-‬ומתרחשות כאשר הכתף נעה במהירות בתנועת הרחקה וסיבוב חיצוני‬ ‫(‪ .)Abduction + Lateral rotation‬בפריקה נגרם נזק לרצועות המפרק‪ ,‬לקפסולה ולעתים קיימת פגיעה בעצבים‬ ‫ובכלי דם הנמצאים באזור המפרק‪ .‬התוצאה הנלווית לפריקה הראשונה היא פריקות חוזרות ותת‪-‬פריקות (פריקות‬ ‫חלקיות) הנגרמות בשל הפגיעה בחוזק הקפסולה והרצועות וביכולתן לתמוך בראש הזרוע‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫ ‪ #‬החזרת עצמות המפרק למקומן‬ ‫ ‪ #‬קיבוע הכתף צמוד לגוף למשך שישה שבועות‪ ,‬לערך‬ ‫ ‪ #‬טיפול ניתוחי ‪ -‬במקרים של פריקות חוזרות‬ ‫‪ #‬טיפול שיקומי ‪ -‬כדי למנוע הישנות של פגיעות אלו קיימת חשיבות גדולה לשיקום השרירי סביב מפרק הכתף‬ ‫לאחר תקופת החלמה של שישה שבועות לערך‪ .‬השיקום השרירי צריך לכלול חיזוק של מייצבי הכתף‪:‬‬ ‫‪ .1‬על‪-‬קוצי‬ ‫‪ . 2‬תת‪-‬קוצי‬ ‫‪ .3‬עגול קטן‬ ‫תת‪-‬שכמתי‪ .‬כמו כן יש לחזק את מייצבי השכמה ואת השרירים היכולים לעזור בבלימה של תנועת הכתף‬ ‫‪ .4‬‬ ‫כאשר היא נעה לתנועת הרחקה ‪ +‬סיבוב חיצוני‪ .‬השרירים הם אלה‪:‬‬ ‫‪ . 4.1‬חזה גדול (‪)Pectoralis Major‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ . 4.2‬דלתא קדמי (‪)Anterior Deltoid‬‬ ‫ ‬ ‫‪ . 4.3‬רחב גבי (‪.)Latissimus Dorsi‬‬ ‫‪19‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור מפרק המרפק‬ ‫(‪)Elbow Joint‬‬ ‫אזור המרפק כולל שני מפרקים‪:‬‬ ‫‪ - Elbow Joint‬חיבור בין עצם האולנה (‪ )Ulna‬לעצם הזרוע (‪ .)Humerus‬במפרק זה מתרחשות תנועות פשיטה‬ ‫(‪ )Extension‬וכפיפה (‪.)Flexion‬‬ ‫‪ - Radioulnar Joint‬חיבור בין עצם האולנה לעצם הרדיוס (‪ .)Radius‬במפרק זה מתקיימות תנועות סופינציה‬ ‫(‪ )Supination‬ופרונציה (‪.)Pronation‬‬ ‫תנועות המרפק חיוניות באופן מיוחד לביצוע פעולות היום יום כגון אכילה‪ ,‬לבוש‪ ,‬פתיחת מכסים‪ ,‬סיבוב מפתח‪,‬‬ ‫החזקת כוס‪ ,‬שימוש בכלי עבודה ועוד‪ .‬לפיכך כל פגיעה באזור תשפיע מיד על התפקוד השוטף בבית ובעבודה וכן‬ ‫בפעילויות ספורטיביות שונות‪.‬‬ ‫כאבים באזור המרפק מקורם על פי רוב בפגיעות בגידים והם פוקדים את שני צדי המרפק‪:‬‬ ‫ ‪ #‬בצד החיצוני של המרפק ‪ -‬פגיעה בגיד המשותף לפושטי שורש כף היד ( ‪.)Common Extensor‬‬ ‫ ‪ #‬בצד הפנימי של המרפק ‪ -‬פגיעה בגיד המשותף למכופפי שורש כך היד (‪.)Common Flexor‬‬ ‫\"מרפק טניס\" (‪)Tennis Elbow‬‬ ‫דלקת בצד החיצוני של המרפק באזור הגיד המשותף לפושטי שורש כף היד‪ .‬דלקת זו מכונה גם ‪Lateral‬‬ ‫‪ ,Epicondylitis‬המסמן את מקום יציאתם של הגידים (מהחלק הצדי התחתון של עצם הזרוע)‪.‬‬ ‫הדלקת אופיינית בקרב שחקני טניס אך שכיחה מאוד גם בעולם התעסוקה בין עובדי כפיים שעבודתם דורשת‬ ‫הפעלה חוזרת של שורש כף היד‪ ,‬האצבעות והאמות‪ .‬הכאב מתחיל בדרך כלל באופן הדרגתי ומורגש בתחילה‬ ‫באזור המרפק בלבד‪ ,‬אך כשהמצב מחמיר הכאב עשוי להופיע גם באזור האמה ובחלק הגבי של כף היד‪.‬‬ ‫קיימים כמה הסברים לשכיחות הגדולה של דלקות באזור‪:‬‬ ‫‪ #‬השטח שממנו יוצאים הגידים קטן יחסית‪ ,‬ולכן הכוחות המופעלים ֶּפר יחידת שטח גדולים מאוד‪.‬‬ ‫ ‪ #‬האזור סובל מאספקת דם לקויה‪ ,‬ולכן יכולת ההתאוששות לאחר פעילות אינטנסיבית קטנה וחושפת את הגיד‬ ‫להתפתחות דלקות‪ ,‬שינויים ניווניים והסתיידות‪.‬‬ ‫ ‪ #‬שריר העובר על שני מפרקים בכלל ופושטי שורש כף היד בפרט‪ ,‬סובל לרוב מדלקות וקרעים עקב חוסר התאמה‬ ‫בין התנועות השונות (פשיטה במרפק ‪ +‬כפיפה כפית של כף היד)‪.‬‬ ‫התעלמות מהכאב ומהבעיה המתפתחת עשוי לגרום לשינויים במבנה הגיד ולהוביל לקרע חלקי או מלא בגיד‪.‬‬ ‫דלקת באזור המרפק פוגעת בתפקודים רבים בחיי היום יום ובהם פעולות בסיסיות כגון נהיגה‪ ,‬אכילה‪ ,‬פתיחת‬ ‫בקבוק‪ ,‬סיבוב מפתח‪ ,‬הברגה ועוד‪.‬‬ ‫במשחק הטניס קיימים כל גורמי הסיכון להתפתחות דלקת בגיד‪ :‬לפיתה ממושכת של המחבט כשהיד מאוגרפת‪,‬‬ ‫תנועת פשיטה (‪ )Extension‬של המרפק (פושטי שורש כף היד משתתפים בתנועה עם שריר התלת‪-‬ראשי)‬ ‫וויברציות חוזרות הנובעות מכוחות המגע עם הכדור‪ .‬מחבט כבד‪ ,‬מיתרים מתוחים‪ ,‬משקל גדול של הכדור וטכניקה‬ ‫לקויה של כף היד יגדילו את העומס על הגידים‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫הטיפול הראשוני כולל‪:‬‬ ‫‪ #‬מנוחה כבר בשלבים הראשונים של הבעיה‪ ,‬כדי למנוע את המשך העומס על הגידים‬ ‫ ‪ #‬טיפול תומך‪ :‬קרח‪ ,‬משחות‬ ‫‪20‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫ ‪ #‬תומכים חיצוניים המפחיתים את העומס של הגיד‬ ‫‪ #‬טיפול תרופתי בנוגדי דלקת‪ ,‬הזרקות של סטרואידים‬ ‫ ‪ #‬טיפול פיזיותרפי‬ ‫כדי להפחית את הסיכון להתפתחות הדלקת יש לנהוג על פי הכללים האלה‪:‬‬ ‫‪ #‬שימוש בכלי עבודה‪ ,‬משקולות ואביזרי אימון ארגונומיים המתאימים לגודל כף היד ומאפשרים תנוחה ניטרלית‬ ‫של שורש כף היד‬ ‫ ‪ #‬מתיחות קלות לגידים‬ ‫‪ #‬לאחר שהתגובה הדלקתית החריפה חולפת מומלץ להפעיל באופן הדרגתי את המרפק ללא כאב‪ .‬יש להתחיל‬ ‫בתרגילים איזומטריים‪ ,‬ללא התנגדות‪ ,‬כאשר כף היד בתנוחה ניטרלית בהמשך תרגילים דינמיים בגומייה‬ ‫(כפיפה גבית ‪ -‬כיווץ קונצנטרי; כפיפה כפית ‪ -‬כיווץ אקסצנטרי) ולהוסיף מתיחות לכמה שניות כאשר המרפק‬ ‫בזווית ‪ 90‬מעלות וכף היד בתנוחה מרבית של כפיפה כפית (‪ .)Palmar Flexion‬אם אין התפתחות כאב‪ ,‬מעלים‬ ‫את ההתנגדות ואת מספר החזרות‪.‬‬ ‫\"מרפק של שחקן גולף\" (‪)Golfer Elbow‬‬ ‫דלקת בצד הפנימי של המרפק באזור הגיד המשותף למכופפי שורש כך היד‪ .‬דלקת זו מכונה גם ‪Medial‬‬ ‫‪ ,Epicondylitis‬המסמן את מקום יציאתם של הגידים (מהחלק הפנימי התחתון של עצם הזרוע)‪.‬‬ ‫הבעיה דומה מאוד לזו שתוארה ב\"מרפק טניס\" אך שכיחה הרבה פחות‪ .‬הבעיה מוכרת בקרב שחקני גולף המבצעים‬ ‫תנועות חוזרות של כפיפה כפית (‪ )Palmar Flexion‬בשילוב אחיזה ממושכת במחבט‪ ,‬אך גם פגיעה זו אפשר‬ ‫למצוא בקרב עובדים המשתמשים באחיזת כוח (‪ )Power Grip‬של כלי עבודה או תנועה של קרוב הכתף אל הגוף‬ ‫(‪ )Adduction‬בזמן משיכת עגלות כבלים וכד'‪.‬‬ ‫הכאב ממוקם בצד הפנימי של המרפק ועשוי להקרין לכיוון שורש כף היד בחלק הפנימי‪.‬‬ ‫הטיפול הראשוני והטיפול המניעתי יהיו בדומה לטיפולים ב\"מרפק טניס\"‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור הגב (‪)Back Injury‬‬ ‫כאב בעמוד השדרה הוא אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב מתאמנים ונגרם עקב נזק לאחד או יותר מהאזורים‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬חוליות עמוד השדרה‬ ‫ ‪ #‬רצועות‬ ‫ ‪ #‬שרירים וגידים‬ ‫‪ #‬סחוסים (מפרקים סינוביאליים‪ ,‬דיסקים בין‪-‬חולייתיים)‬ ‫ ‪ #‬עצבים‬ ‫אנטומיה וביומכאניקה של עמוד השדרה‬ ‫עמוד השדרה מורכב מ‪ 33-‬חוליות הממוקמות זו על גבי זו‪ ,‬ויוצרות יחדיו מבנה גלי (במבט מהצד) הכולל אזורים‬ ‫קעורים (לורדוזה בצוואר ובגב התחתון) ואזורים קמורים (קיפוזה בחוליות בית החזה והעצה)‪ .‬ככל שאנו יורדים‪,‬‬ ‫החוליות והמבנים הנמצאים בקרבתן גדולים ורחבים יותר‪ .‬כל חוליה מורכבת מ \"גוף\" ו\"קשת\"‪ .‬בין גוף אחד לרעהו‬ ‫נמצא הדיסק (סחוס סיבי גמיש) המשמש \"בולם זעזועים\" ומווסת את פעולת החוליות‪ ,‬ובאזור הקשת נמצא את‬ ‫המפרקים הסינוביאליים המתחברים זה לזה בזוויות שונות ובכך קובעים את כיוון התנועה ואת גודלה בכל אזור‪.‬‬ ‫אזור הצוואר והגב התחתון בעיקר בין (‪ )L5-S1‬הם בעלי תנועה גדולה‪ ,‬ובאזור חוליות בית החזה התנועה מינימלית‬ ‫בגלל החיבור לצלעות‪ .‬ככלל‪ ,‬אזורים שבהם התנועה רבה יותר‪ ,‬חשופים יותר לפגיעות‪.‬‬ ‫לאורך הגב יש מערכת רצועות מסועפת הנאחזת בזיזי החוליות ודואגת ליציבות הפסיבית של החוליות‪ ,‬לצד מערכת‬ ‫שרירים (פושטי הגב ושרירי הבטן) הדואגת ליציבות האקטיבית של עמוד השדרה (בעיקר השכבות הפנימיות)‪.‬‬ ‫הסיבות העיקריות לפגיעות בגב הן אלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬ביצוע תנועות קיצוניות של כיפוף וסיבוב הגב‬ ‫ ‪ #‬הרמה‪/‬הורדה‪ /‬נשיאה של משאות כבדים‬ ‫ ‪ #‬ישיבה ממושכת‬ ‫ ‪ #‬תנוחות סטטיות‬ ‫בכל אחת מהסיבות שצוינו יכולה להיות מעורבות של אחד או יותר מהמבנים של עמוד השדרה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכיפוף‬ ‫לפנים של יותר מ‪ 30-‬מעלות מתגבר הלחץ על הדיסק ומתח הרצועות גדל‪ ,‬בתנועה חדה לצדדים השרירים נמתחים‪,‬‬ ‫בתנועה חדה לאחור המפרקים הסינוביאליים נדחסים זה כלפי זה‪ ,‬ובישיבה כפופה לפנים הלחץ על הדיסק גדל‬ ‫באופן ניכר וחוט השדרה נצמד לכיוון עמוד השדרה‪ .‬ניסויים שבדקו את הלחצים בתוך הדיסק הראו עלייה רבה‬ ‫בלחץ בתוך הדיסק במעבר בין שכיבה לעמידה זקופה ובעיקר בתנוחות ישיבה וכפיפה לפנים‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫בפרק זה אסקור שלוש פגיעות שכיחות בקרב מתאמנים‪:‬‬ ‫‪ #‬קרע בשרירי הגב (‪)Muscle Rupture in the Back‬‬ ‫ ‪ #‬דלקת במקום חיבור השרירים (‪)Inflammation of Muscle Attachments‬‬ ‫‪ #‬פגיעות בדיסק הבין‪-‬חולייתי (‪)Intervertebral Disc Injury‬‬ ‫קרע בשרירי הגב‬ ‫קרע בשרירי הגב הוא תוצאה של תנועות חדות ושל עומס גבוה על שרירי הגב בעיקר כאשר הכיווץ אקסצנטרי‬ ‫והמתח הנוצר בשרירים הינו גדול ‪ -‬אופייני בסוגי ספורט מגוונים כגון הרמת משקלות‪ ,‬הטלת כידון‪ ,‬כדורגל‪ ,‬כדורסל‪,‬‬ ‫אגרוף ועוד‪ .‬הקרע מתרחש בדרך כלל בזוקפי הגב הארוכים ובשכבה החיצונית של שרירי הגב (טרפז‪ ,‬רחב גבי)‪.‬‬ ‫הביטוי לפגיעה הוא כאב חד המופיע בתנועות של כפיפה‪ ,‬פשיטה או רוטציה בסופי טווחים ורגישות מעל אזור‬ ‫הפגיעה‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעילות למשך ‪ 3-8‬שבועות עד שהכאב במאמץ נעלם‬ ‫ ‪ #‬חימום (החל מ‪ 2-3-‬ימים לאחר הפגיעה)‬ ‫ ‪ #‬טיפול תרופתי‬ ‫חזרה מהירה לפעילות בטרם המקום החלים לחלוטין‪ ,‬מגדילה את הסיכון להתפתחות דימום באזור ולהארכת‬ ‫תקופת ההחלמה‪.‬‬ ‫דלקת במקום חיבור השרירים‬ ‫במקום חיבור שרירי הגב לזיז הגבי (‪ )Spinous Processes‬באזור חוליות בית החזה‪ ,‬המותניים‪ ,‬הצוואר‪ ,‬עצם העצה‬ ‫או לאורך רכס עצם הכסל (‪ ,)Iliac Crest‬עשויה להתפתח דלקת עקב הפעלה חוזרת ומאומצת של שרירי הגב‪.‬‬ ‫הסימנים המעידים על פגיעה הם אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬הכאב מופיע במאמץ ונמשך גם במנוחה‬ ‫ ‪ #‬הכאב מורגש מעל אזור הזיז הגבי‬ ‫טיפול‬ ‫דומה למה שתואר בקרע של השריר‪.‬‬ ‫פגיעות בדיסק הבין‪-‬חולייתי‬ ‫מבנה הדיסק‬ ‫גופי החוליות מופרדים זה מזה בסחוס סיבי המכונה דיסק‪ .‬בעמוד השדרה קיימים ‪ 23‬דיסקים שהם ‪20%-33%‬‬ ‫מאורך עמוד השדרה‪ .‬הדיסק הראשון ממוקם מתחת לחוליה ‪ C2‬והאחרון מתחת לחוליה ‪ .L5‬עוביו של הדיסק‬ ‫בצוואר הוא ‪ 3‬מ\"מ ו‪ 9-‬מ\"מ בגב התחתון‪ ,‬באדם בוגר‪ .‬הדיסק מורכב מחלק מרכזי המכונה גרעין (‪Nucleus‬‬ ‫‪ )Pulposus‬וחלק היקפי המכונה סיבים טבעתיים (‪ .)Annulus Fibrosus‬גם הגרעין וגם הסיבים הטבעתיים בנויים‬ ‫מנוזלים‪ ,‬סיבי חלבון קולגן (‪ )Collagen‬וחלבונים הנקראים ופרוטאוגליקנים (‪ ,)Proteoglycans‬אך ביחסים‬ ‫שונים‪ :‬בגרעין ריכוז הנוזלים והחלבונים (‪ )Proteoglycans‬גבוה יותר‪ ,‬ובסיבים הטבעתיים ריכוז סיבי חלבון הקולגן‬ ‫(‪ )Collagen‬גבוה יותר‪ .‬כמו כן הדיסק מכיל תאי סחוס‪ .‬החלק העליון והתחתון של הסיבים הטבעתיים בדיסק‬ ‫מתמזגים עם המשטח המפרקי של גוף החוליה‪ .‬לאורך כל עמוד השדרה פרוסות רצועות אורכיות התוחמות את‬ ‫הדיסק בחלק הקדמי והאחורי של הסיבים הטבעתיים‪ .‬החלק הגרעיני הנוזלי של הדיסק הוא כחצי משטח הדיסק‬ ‫בקרב מתבגרים‪ ,‬אך בגיל מבוגר יותר כמות הנוזל פוחתת‪ .‬הסיבים הטבעתיים מסודרים בשכבות ובכל שכבה‬ ‫הסיבים הם בכיוונים שונים (צורת שתי וערב בזווית ‪ 65‬מעלות)‪ ,‬דבר המאפשר לדיסק לעמוד בפני מאמצי התנגדות‬ ‫לכיוונים שונים‪ ,‬אך עדיין הוא חשוף לפגיעות‪ ,‬בעיקר בתנועות רוטציה‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫אין אספקת דם ישירה לדיסק באמצעות כלי דם והוא ניזון בתהליך דיפוזיה של נוזלים המגיעים מכלי דם הנמצאים‬ ‫בתוך העצם הספוגית של גוף החוליה‪ .‬הדיסק גם אינו מכיל עצבים תחושתיים אלא רק בחלקים החיצוניים ביותר‬ ‫של הסיבים הטבעתיים‪.‬‬ ‫תפקידי הדיסק‬ ‫משמש נקודת איזון ומשען לחוליות‪ .‬החוליות נעות על גבי הדיסק והוא מווסת את תנועתן‪.‬‬ ‫הדיסק סופג את הלחצים המגיעים מהחוליה העליונה ומפזרם באופן שווה לכל הצדדים‪.‬‬ ‫הדיסק משמש תפקיד מרכזי ביציבות החוליות‪.‬‬ ‫שינויים בדיסק בגלל גיל‬ ‫הרכב הדיסק משתנה באופן טבעי עם תהליך ההזדקנות‪ .‬בגיל הצעיר החומר הגרעיני מכיל כמות גדולה של מים‪,‬‬ ‫פרוטאוגליקן וכונדרואיטין (‪ )Chondroitin‬האחראי לאלסטיות של הסחוס וכמות הקולגן קטנה יחסית‪ .‬עם‬ ‫ההתבגרות כמות המים והפרוטגליקנים פוחתת‪ ,‬כמות הקולגן עולה והוא נראה מקוטע ופחות אחיד בצורתו‪ .‬בגיל‬ ‫מבוגר קשה להבחין בגבולות שבין החומר הגרעיני לסיבים הטבעתיים והחומר הגרעיני נראה מוצק יותר (השינוי‬ ‫הזה מסביר את השכיחות הנמוכה יחסית של פריצות דיסק בגיל המבוגר)‪ .‬שינויים אלו גורמים לירידה ביכולתו של‬ ‫הדיסק לספוג לחצים‪ ,‬דבר המוביל לפגיעה ולשינויים במבנה החוליה‪ .‬למעשה‪ ,‬ככל ששכבת הנוזל גדולה יותר‪,‬‬ ‫הלחץ של הנוזל הצמיג גבוה יותר‪ ,‬והוא יכול להתמודד עם לחצים חיצוניים טוב יותר‪.‬‬ ‫ניוון הדיסק (‪)Disc Degeneration‬‬ ‫בשלבים הראשונים של ניוון הדיסק הסיבים הטבעתיים (‪ )Annulus fibrosus‬הופכים להיות רכים יותר ומופיעים‬ ‫קרעים וסדקים בעיקר בחלק הפנימי האחורי של הסיבים‪ .‬מצב זה גורם לירידה באלסטיות של הסיבים ומתבטא‬ ‫בירידה ביכולת הסיבים להיות גורם מייצב לחוליות עמוד השדרה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מצב זה גורם לחדירה של החומר‬ ‫הנמצא בגרעין לתוך אותם סדקים וקרעים‪ .‬אם הקרעים הם רק בסיבים הפנימיים ומפחיתים את הלחץ לזמן ארוך‪,‬‬ ‫הסיבים שנפגעו יכולים להתאחות‪ .‬כאשר רק קרומים פנימיים נפגעים אין תחושת כאב‪ .‬אם הלחץ החיצוני ממשיך‪,‬‬ ‫ייפגעו גם הקרומים החיצוניים‪ ,‬יתעורר כאב והתהליך יכול להוביל לפריצת דיסק (ראה להלן)‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫החלקה‪/‬בקיעה‪/‬פריצה של הדיסק ‪Slipped/Herniated/Prolapsed Disc‬‬ ‫התהליך הניווני של הסיבים הטבעתיים בדיסק חושף אותו לקרעים חלקים או מלאים היכולים להסתיים ביציאת‬ ‫החומר הנוזלי מתוך הגרעין מחוץ לדיסק‪ .‬הנוזל יכול לצאת לפנים‪ ,‬לאחור או אפילו כלפי מעלה או מטה לתוך‬ ‫גוף החוליה‪ .‬כיוון שהסיבים הטבעתיים האחוריים של הדיסק חלשים באופן יחסי‪ ,‬הנוזל הפנימי פורץ בדרך כלל‬ ‫לאחור לכיוון הרצועה האורכית הנמצאת בתוך תעלת עמוד השדרה ומגנה על חוט השדרה‪ .‬אם הרצועה חזקה‬ ‫הנוזל \"יפנה\" מעט הצידה ועלול לגרום ללחץ על שורש העצב‪ .‬כאב ראשוני יורגש כאשר הסיבים החיצונים של‬ ‫הדיסק נפגעים‪ .‬הכאב יתגבר כאשר יופעל לחץ על הרצועה האורכית‪ ,‬ויהפוך לחריף כאשר קיים לחץ על שורש‬ ‫העצב‪ .‬לחץ על שורשי העצבים יגרום לכאב מוקרן לכיוון הגפיים העליונות (בפריצת דיסק בצוואר) או לכיוון הגפיים‬ ‫התחתונות (בפריצת דיסק בגב התחתון)‪.‬‬ ‫ניוון החוליות (‪)Spondylosis‬‬ ‫ניוון החוליות יכול להיות המשך של הפגיעה בדיסק ומתבטא בשינויים בגופי החוליות ובמפרקים‪ .‬התוצאה יכולה‬ ‫להיות צמיחה של עצמות או גדילת‪-‬יתר של קצות החוליות‪ ,‬קצוות מחודדים שנקראים אוס ֵטאופיטים‪ .‬האוסטאופיט‬ ‫הוא בליטת עצם שמופיעה באזורים של ניוון או הרס של סחוס בקרבת מפרקים או דיסקים והוא גדל בעיקר בחלק‬ ‫הצדי והקדמי של גוף החוליה‪ .‬האוסטאופיטים בדרך כלל אינם גורמים לכאבים אלא אם הם גורמים ללחץ בתוך‬ ‫תעלת עמוד השדרה‪ .‬אצל למעלה מ‪ 80%-‬מן האנשים שגילם מעל ‪ 40‬שנה מבחינים באוסטאופיטים‪ .‬מצב זה‬ ‫מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר יותר (כבר מגיל ‪ )20‬והרוב אינם חשים בבעיה כלשהי‪.‬‬ ‫גורמים ארגונומיים לפגיעה בחוליות ובדיסק‬ ‫פריצת דיסק וניוון בחוליות הם תהליכים טבעיים‪ ,‬אך הם צוברים תאוצה כאשר קיימים ליקויים ארגונומיים בסביבה‬ ‫של המתאמן‪ ,‬במקום עבודתו‪ ,‬בשיטות האימון או בהרגלי חייו‪ .‬ישיבה ממושכת‪ ,‬כוונון לא נכון של הכיסא‪ ,‬הרמת‬ ‫משאות במשקל חריג וכדומה מעלים את הסיכוי לפציעות‪ .‬עיצוב סביבה ארגונומית‪ ,‬הקניית טכניקות להרמה נכונה‬ ‫של משאות‪ ,‬הימנעות מישיבה ממושכת ורכישת ציוד המתאים למתאמן ‪ -‬אלה יפחיתו את העומס על חוליות עמוד‬ ‫השדרה והדיסק‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫טיפול בכאבי גב‬ ‫כפי שנאמר בסעיף הקודם‪ ,‬הטיפול הנכון ביותר בכאבי גב הוא מניעתי ודורש התייחסות לכל פעולה שמבצעים‬ ‫מרגע ההתעוררות‪ ,‬בזמן העבודה‪ ,‬ברכב‪ ,‬בזמן אימון ובשעות הפנאי‪ .‬הטיפול בכאבי גב צריך לכלול את הצעדים‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬שמירה על תנוחות עבודה בריאות‬ ‫ ‪ #‬הימנעות מישיבה ממושכת‬ ‫ ‪ #‬עיצוב סביבת עבודה ארגונומית‬ ‫ ‪ #‬הרמת משאות נכונה‬ ‫ ‪ #‬טיפולים מקומיים‬ ‫ ‪ #‬שימוש באמצעי עזר (חגורות גב‪ ,‬נעליים מתאימות)‬ ‫ ‪ #‬תרגילים אקטיביים‬ ‫‪26‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור הבטן‬ ‫(‪)Abdominal Injury‬‬ ‫דלקות וקרעים בשרירי הבטן‬ ‫(‪)Inflammation & Rupture of the Abdominal Muscle‬‬ ‫מקרים של קרע או דלקת בשרירי הבטן קשורים בדרך כלל לפגיעה בשריר הבטן הישר (‪)Rectus Abdominis‬‬ ‫אך יכולים לערב גם את השרירים האלכסוניים (‪ )Ext/Int Oblique‬או את שריר הבטן הרוחבי (‪Transverse‬‬ ‫‪ .)Abdominis‬שריר הבטן הישר (‪ )Rectus Abdominis‬מתחבר בחלקו העליון לסחוסי צלעות ‪ ,5-7‬ובחלקו‬ ‫התחתון לעצם החיק (‪ )Pubis‬שם מתרחשת הפגיעה‪ .‬הפגיעה אופיינית בקרב ספורטאים העוסקים בהרמת‬ ‫משקלות‪ ,‬מטילי כידון או כדור ברזל‪ ,‬כדורגלנים‪ ,‬חותרים ועוד‪ .‬דלקת או קרע הם תוצאה של מאמץ קיצוני של‬ ‫שרירי הבטן בזמן חיזוק או בזמן עבודה אקסצנטרית של השריר (כיווץ תוך כדי מתיחת השריר)‪ ,‬למשל נגיחה בכדור‪,‬‬ ‫בעיטה הדורשת הנפה גדולה של הרגל‪ ,‬הגשת כדור בטניס‪ ,‬זריקת מוט וכד'‪ .‬הספורטאי יחוש בכאב חד באזור‬ ‫התחתון של הבטן תוך כדי ביצוע המאמץ ונגיעה במקום תגרור כאב‪ .‬כמו כן עשויה להיווצר מוגבלות בפעולות‬ ‫שגרתיות של היום יום כגון כיפוף לפנים או ריצה‪ .‬לעתים קיים קושי לזהות את מקור הכאב ‪ -‬אם הוא באיברים‬ ‫הפנימיים של הבטן (למשל התוספתן) או בשרירי הבטן‪ .‬אחת הדרכים לוודא אם הגורם לכאב הוא שרירי היא לבקש‬ ‫מהספורטאי לבצע מאמץ גדול של שרירי הבטן (למשל שכיבה על הגב והרמת הרגליים והראש בו‪-‬זמנית) ולבדוק‬ ‫אם הכאבים מחמירים‪ .‬אבחנה אחרת נדרשת כדי לדעת אם מדובר בפגיעה במקרבי הירך שמוצאם גם הוא בעצם‬ ‫החיק‪ .‬כאן הזיהוי מסובך יותר והנושא יידון בפרק העוסק בפגיעות באזור הירך‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫ ‪ #‬מנוחה מוחלטת מכל פעילות עד להעלמות הסימפטומים‬ ‫‪ #‬תרופות אנטי‪-‬דלקתיות (‪)NSAID‬‬ ‫‪27‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור הירך והמפשעה‬ ‫(‪)Femur & Groin Injury‬‬ ‫פגיעות במפרק הירך הן על פי רוב‪ ,‬תוצאה של נזק למשטח המפרקי של הירך‪ ,‬ואילו פגיעות במפשעה ובעצם הירך‬ ‫מערבות יותר את השרירים והגידים הנאחזים באזור‪ .‬הפגיעות השכיחות באזור זה הן אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬דלקות וקרעים במקרבי הירך (‪)Inflammation/Rupture of Adductor Muscles‬‬ ‫ ‪ #‬דלקות וקרעים בשריר ההמסטרינג (‪)Inflammation/Rupture of Hamstring Muscle‬‬ ‫ ‪ #‬קרעים בשריר הארבע‪-‬ראשי (‪)Rupture of Quadriceps Muscle‬‬ ‫דלקות וקרעים במקרבי הירך‬ ‫דלקת במקרבי הירך נוצרת בעיקר במוצא שריר המקרב הגדול (‪ )Adductor Longus‬מעצם החיק (‪)Pubis‬‬ ‫ואופיינית בקרב ספורטאים המבצעים מאמצים מתמשכים של קירוב וסיבוב פנימה של עצם הירך‪ .‬הסימפטומים‬ ‫יופיעו בזמן כיווץ השריר כנגד התנגדות או בזמן מתיחת הרגל כלפי חוץ (‪ .)Abduction‬הכאב ממוקם באזור עצם‬ ‫החיק ועשוי להקרין כלפי מטה לכיוון המפשעה‪ .‬לעתים הכאב נעלם במאמץ אך יחריף לאחר סיום הפעילות‪.‬‬ ‫כדורגלנים‪ ,‬מחליקי סקי‪ ,‬קופצים לגובה ורוכבי סוסים חווים פציעות אלו לעתים קרובות‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫ ‪ #‬מנוחה מוחלטת ברגע שמתחיל כאב ראשוני באזור‬ ‫ ‪ #‬טיפול בתרופות נוגדות דלקת‬ ‫‪ #‬חימום המקום בשילוב מתיחות עדינות (לאחר השלב החריף)‬ ‫ ‪ #‬לאחר השלב החריף‪ :‬ביצוע פעילות ספורטיבית ללא נשיאת משקל על הרגל הפגועה‪ ,‬למשל רכיבה על אופניים‬ ‫או שחייה (בתנאי שהפעילות אינה מחמירה את הכאב)‪.‬‬ ‫קרע חלקי או מלא במקרבי הירך יכול להופיע במוצא השריר מעצם החיק (‪ )Pubis‬במקום חיבורו לעצם הירך או‬ ‫לאורך גוף השריר עצמו‪ .‬הקרע הוא תוצאה של מתיחת‪-‬יתר או של שימוש‪-‬יתר בשריר כפי שמתרחש למשל אצל‬ ‫כדורגלנים המבצעים \"בעיטה צדית\" בכדור באמצעות חלק הפנימי של כף הרגל או בזמן יציאה מהירה מהמקום‪.‬‬ ‫לאחר פציעה כל ניסיון להפעיל את השריר יגרום לכאב גדול באזור‪ .‬אם הספורטאי אינו מסוגל לכווץ את השריר‪,‬‬ ‫קיים חשד לקרע מלא בשריר‪ .‬דימום נראה לעין יופיע רק לאחר כמה ימים מרגע הפגיעה‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫ ‪ #‬טיפול ראשוני‪ :‬קרח‪ ,‬חבישת לחץ והרמת הרגל‬ ‫‪ #‬בשלב השיקומי‪ :‬פעילות מתונה שאינה מסכנת את השריר הפגוע כגון רכיבה על אופניים‪ ,‬ריצה קלה‬ ‫דלקות וקרעים בשריר ההמסטרינג‬ ‫דלקת בשריר ההמסטרינג מתפתחת בדרך כלל במקום חיבור הגיד לבליטה על עצם השת (‪ )Ischial Tubercle‬והיא‬ ‫תוצאה של \"שימוש‪-‬יתר\" בגיד (‪ .)Over Use Syndrome‬פגיעה זו אופיינית בקרב ספורטאים העוסקים בריצות‬ ‫ארוכות על פני מסלולים משופעים כלפי מעלה‪ .‬לעומת זאת קרעים בשריר ההמסטרינג נוצרים על פי רוב לאורך‬ ‫גוף השריר בגלל כיווץ חזק (אקסצנטרי‪ ,‬בדרך כלל) כשמפרק הירך נמצא בתנוחת כפיפה מרבית‪ .‬במקרה של קרע‬ ‫הספורטאי יחוש כאב חד ודוקר באזור‪ ,‬ולא יוכל להמשיך בפעילות‪ .‬ספרינטרים‪ ,‬קופצים למרחק‪ ,‬קופצי משולשת‪,‬‬ ‫שחקני טניס וכדורגלנים סובלים רבות מפגיעות חוזרות ונשנות בשריר זה‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬טיפול בדלקות‪ :‬מנוחה והימנעות ממאמצים‪ ,‬טיפול תרופתי‬ ‫‪ #‬טיפול בקרעים‪ :‬קרח‪ ,‬חבישת לחץ והרמת הרגל‪ .‬זמן החלמה משוער בין ‪ 2-12‬שבועות‪ ,‬תלוי בהיקף הדימום‬ ‫ובגודל הנזק לשריר‪ .‬אין להחזיר את הספורטאי לפעילות בטרם החלמה מלאה מהפגיעה‪.‬‬ ‫קרעים בשריר הארבע ראשי‬ ‫קרעים בשריר הארבע‪-‬ראשי (‪ )Quadriceps‬עלולים להתרחש עקב פגיעה חיצונית בשריר כשהוא בזמן כיווץ‬ ‫(לדוגמה בכדורגל ‪ -‬מכה ישירה מברך של שחקן אחר) או עקב כיווץ בעצמה חזקה (לדוגמה‪ ,‬בזמן יציאה מהירה‬ ‫מהמקום)‪ .‬כאשר הפגיעה היא מגורם חיצוני נפגעות השכבות הפנימיות של השריר‪ ,‬הצמודות לעצם הירך‪ ,‬ואילו‬ ‫בקרע הנוצר ממאמץ נפגעות השכבות החיצוניות של השריר‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫בדומה לקרע בהמסטרינג‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות באזור הברך (‪)Knee Injury‬‬ ‫אנטומיה וביומכאניקה של מפרק הברך‬ ‫מפרק הברך הוא המפרק הסינוביאלי הגדול בגופנו‪ ,‬הכולל שני מפרקים‪ ,‬בין עצם השוקה (‪ )Tibia‬לעצם הירך‬ ‫(‪ )Femur‬ובין עצם הפיקה (‪ )Patella‬לעצם הירך‪.‬‬ ‫התנועות המתקבלות במפרק הירך‪-‬שוקה (‪ )Tibio-Femoral Joint‬הן ‪:‬כפיפה‪ ,‬פשיטה‪ ,‬סיבוב פנימה והחוצה‬ ‫ותנועות החלקה לפנים ולאחור‪ .‬ההתאמה בין עצמות הירך לשוקה אינה מושלמת‪ ,‬ולכן דרושה עבודה רבה של‬ ‫מייצבים פסיביים ומייצבים אקטיביים‪ .‬מלבד הסחוס המפרקי (היאליני) קיים סחוס סיבי הממוקם בין שתי‬ ‫העצמות‪ ,‬המכונה מניסקוס (‪ .)Meniscus‬סחוס זה‪ ,‬בדומה לדיסק בעמוד השדרה‪ ,‬יוצר התאמה טובה יותר בין‬ ‫המשטחים המפרקים‪ ,‬מווסת את תנועת המפרק‪ ,‬תורם ליציבות המפרק ומשמש בולם זעזועים‪.‬‬ ‫היציבות הפסיבית של המפרק נשמרת בעזרת שתי רצועות צדיות (‪)Collateral Ligament Medial & Lateral‬‬ ‫הנמצאות משני צדי המפרק ומייצבות את הברך מפני תנועה מוגזמת לצדדים ‪ -‬הרצועות הצולבות (‪Cruciate‬‬ ‫‪ )Ligament‬הנמצאות בתוך המפרק ומגינות על הברך מפני תנועת‪-‬יתר לפנים או לאחור‪ ,‬הקפסולה העוטפת את‬ ‫המפרק ומגנה מפני תנועת‪-‬יתר לפשיטה ושני מניסקוסים השוכנים בין הירך לשוקה ומווסתים את תנועות המפרק‬ ‫לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫הסיבים העמוקים של הרצועה הצדית הפנימית (‪ )Medial Collateral‬נצמדים אל המניסקוס המדיאלי‪ ,‬ואילו‬ ‫הרצועות הצולבות מחוברות אל המניסקוס הפנימי וגם אל החיצוני‪.‬‬ ‫היציבות האקטיבית של המפרק מושגת בעזרת שני שרירים גדולים הנמצאים בצד הקדמי (‪ )Quadriceps‬ובצד‬ ‫האחורי (‪ .)Hamstring‬דרוש תיאום רב בין שרירים אלו כדי לשמור על יציבות הברך‪ ,‬ויש חשיבות גדולה בשמירה‬ ‫על כוחם‪ ,‬גמישותם ואיזון ביניהם‪.‬‬ ‫במפרק פיקה‪-‬ירך (‪ )Patellofemoral Joint‬מתרחשת תנועה של הפיקה על גבי הירך כאשר מפרק הברך עובר‬ ‫ממצב כפיפה לפשיטה‪ ,‬ולהפך‪ :‬בתנועת כפיפה (‪ )Flexion‬מחליקה הפיקה מטה ולאחור על גבי משטח הנמצא על‬ ‫גבי עצם הירך (‪ .)Trochelar Surface‬השליטה על תנועה זו נעשית על ידי גיד הארבע‪-‬ראשי המחובר ישירות אליה‪.‬‬ ‫מגוון התנועות בברך‪ ,‬בעיות היציבות המתלוות לכך‪ ,‬הצורך בעבודה רצופה של שרירים והעומסים המופעלים על‬ ‫האזור‪ ,‬חושפים את המפרק למגוון פציעות שהעיקריות בהן הן אלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬נזק לרצועות הצדיות והצולבות‬ ‫ ‪ #‬נזק למניסקוסים‬ ‫ ‪ #‬תסמונת הכאב במפרק פיקה‪-‬ירך‬ ‫ ‪ #‬דלקות או קרעים בגידים‬ ‫‪30‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫נזק לרצועות הצידיות והצולבות‬ ‫(‪)Collateral & Cruciate Ligament Injury‬‬ ‫נזק לרצועות הברך הוא תוצאה של מכה חיצונית הגורמת לתנועה מוגזמת במפרק או של תנועה חדה שמבצע‬ ‫הספורטאי מעבר לטווח הנורמלי של המפרק‪ .‬הרצועות האמורות לייצב את עצם הירך מול עצם השוקה נמתחות‬ ‫מעבר ליכולתן ונקרעות באופן חלקי או מלא‪ .‬הפגיעות עשויות להתרחש כך‪:‬‬ ‫ ‪ #‬מכה ישירה או מתיחת‪-‬יתר של הרצועה מהצד החיצוני או הפנימי של הברך‬ ‫‪ #‬מכה ישירה או מתיחת‪-‬יתר של הרצועה מהצד הקדמי או האחורי של הברך‬ ‫‪ #‬מתיחת‪-‬יתר של הרצועה בתנועה סיבובית מוגזמת של הירך על פני השוקה ולהפך‪.‬‬ ‫הסימפטומים האופייניים הם אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬כאב חד המופיע בסמוך לפגיעה ויורד בהדרגתיות עם הזמן‪ ,‬אך חוזר בעצמה גדולה בכל ניסיון להניע את‬ ‫המפרק או לשאת משקל על הרגל‬ ‫‪ #‬כאב הממוקם מעל הרצועה שנפגעה (במקרה של הרצועות הצידיות)‬ ‫ ‪ #‬נפיחות ודימום באזור המפרק‬ ‫ ‪ #‬חוסר יציבות של המפרק‬ ‫טיפול‬ ‫אופן הטיפול תלוי בדרגת הנזק לרצועות ובמידת היציבות של הברך‪ .‬ככל שדרגת הנזק גדולה יותר‪ ,‬נדרש קיבוע‬ ‫ארוך יותר של האזור‪ ,‬ונשקלת התערבות ניתוחית לתיקון הרצועה או לשחזורה‪.‬‬ ‫נזק למניסקוסים (‪)Meniscus Injury‬‬ ‫פגיעות במניסקוסים מתרחשות ברוב ענפי הספורט‪ ,‬ובעיקר באלה שקיים בהם מגע (‪ )contact‬בין הספורטאים‪ ,‬או‬ ‫באלו הדורשים שינויי כיוון חדים ופתאומיים (לדוגמה כדורגל‪ ,‬סקי)‪.‬להלן כמה עובדות על אודות פגיעות במניסקוס‪:‬‬ ‫ ‪ #‬מתרחשות לרוב בין גיל ‪20-30‬‬ ‫‪ #‬אופייניות גם בקרב בעלי מקצוע הנמצאים בתנוחות כריעה ממושכות (רצפים‪ ,‬גננים)‬ ‫‪ #‬מתרחשות גם עקב התנוונות נורמלית של המניסקוס אצל מבוגרים (בדומה לדיסק) ללא קשר לחבלות טראומטיות‬ ‫‪ #‬פגיעות במניסקוס הפנימי מתרחשות פי חמישה מאשר במניסקוס החיצוני (ראה להלן)‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫המניסקוס הפנימי ניזוק בשכיחות גדולה בהרבה מהמניסקוס החיצוני מהסיבות האלה‪:‬‬ ‫‪ #‬מרבית הפגיעות הישירות הן תוצאה של חבלה בצד החיצוני של הברך‬ ‫ ‪ #‬הסיבים העמוקים של הרצועה הצדית הפנימית (‪ )Medial Collateral‬נצמדים אל המניסקוס המדיאלי‬ ‫ומגבילים את תנועתו‬ ‫קרע במניסקוס הפנימי (‪ )Medial Meniscus‬עלול להתרחש כאשר השוקה \"נעולה\" על הקרקע‪ ,‬הברך מעט‬ ‫כפופה‪ ,‬וכל הגוף נע כלפי פנים (למעשה‪ ,‬הירך נעה כלפי פנים והשוקה כלפי חוץ)‪ .‬פגיעות אלו משולבות בהרבה‬ ‫מקרים בנזק לסיבי הרצועה הפנימית (‪ )Medial Collateral‬בגלל הקשר האנטומי ביניהן‪.‬‬ ‫הסימנים והתופעות הקשורות בפגיעה במניסקוס הפנימי או החיצוני הם אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬כאב באזור הפנימי או החיצוני של הקו המפרקי (אזור החיבור בין השוקה לירך)‪.‬‬ ‫‪\" #‬נעילה\" של מפרק הברך (‪ )Locking‬עקב היתפסות החלק הקרוע במניסקוס בתוך המפרק‪ .‬לספורטאי אין‬ ‫יכולת לישר את הברך או לכופפה באופן מלא‪.‬‬ ‫ ‪ #‬הכאב יתגבר בניסיון לכופף את הברך או ליישרה בסוף הטווח התנועה או כאשר תסובב השוקה פנימה או‬ ‫החוצה כשהברך כפופה‪.‬‬ ‫ ‪ #‬לעתים יש נפיחות בתוך המפרק‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫הימנעות מהפעלת עומס על מפרק הברך‬ ‫אם אין החלמה ספונטנית‪ :‬ניתוח לכריתה או לתיקון החלק שנפגע‬ ‫לפני הניתוח‪ :‬חיזוקים סטטיים של שרירי הירך‬ ‫לאחר הניתוח‪ :‬המשך חיזוקים סטטיים או דינמיים עם או בלי התנגדות (תלוי בזמן שעבר מהניתוח)‬ ‫תסמונת הכאב במפרק פיקה‪-‬ירך (‪)Patello-Femoral Joint Pain‬‬ ‫נזק למשטח המפרקי של הפיקה שכיח מאוד בקרב ספורטאים צעירים אבל מתרחש גם בקרב מבוגרים‪ .‬הכאב‬ ‫יופיע בעיקר בפעולות כגון הליכה במדרון או בעלייה‪ ,‬ירידה במדרגות‪ ,‬כריעה או ישיבה ממושכת‪ .‬הכאב הוא ביטוי‬ ‫להגברת הלחץ על סחוס הפיקה בתנוחת הכפיפה של מפרק הברך בתוספת המתח המתפתח בשריר הארבע‪-‬ראשי‬ ‫בזמן מאמץ‪ .‬הליכה במדרון עשויה לגרום לכאב חזק יותר מהליכה בעלייה כיוון שבעת ירידה זווית הכפיפה בברך‬ ‫היא ‪ 80º‬לערך לעומת ‪ 50º‬מעלות בעלייה‪ .‬כמו כן בפעילות אקסצנטרית‪ ,‬כגון ירידה במדרון או ירידה במדרגות‪,‬‬ ‫המתח בשריר הארבע‪-‬ראשי גדול יותר‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫להלן סיבות היכולות לזרז שחיקה של סחוס הפיקה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬חבלות חוזרות ממקור חיצוני‬ ‫‪ #‬מבנה ומיקום אב‪-‬נורמלי של עצם הפיקה (\"פיקה גבוהה\"‪\" ,‬פיקה קטנה\"‪ ,‬סטייה של הפיקה כלפי חוץ ועוד)‬ ‫‪ #‬שינויים במבנה השקע המפרקי של עצם הירך שלתוכו מחליקה עצם הפיקה‪ .‬הדבר יגרום לחיכוך גדול יותר עם‬ ‫סחוס הפיקה ב‪ 30-‬המעלות הראשונות של הכפיפה‬ ‫‪ #‬קיצור של שריר ההמסטרינג או חוסר איזון בין הראשים של שריר הארבע‪-‬ראשי עשויים לגרום להפרעה במהלך‬ ‫הנורמלי של עצם הפיקה‬ ‫‪ #‬דפורמציות של כף הרגל (בעיקר ‪ )Hyper Pronation‬העשויות לגרום לשינוי במנח עצם השוקה יחסית לעצם‬ ‫הירך ולתנועה לא נורמלית של הפיקה‬ ‫‪ #‬שינוי בזווית (‪ )Q angle‬הנוצרת בין קו המשיכה של הראש הישר (‪ )Rectus Femoris‬בשריר הארבע‪-‬ראשי‬ ‫(‪ )Quadriceps‬לבין הקו האנכי המייצג העולה מגיד הפיקה‪ .‬זווית הגדולה‬ ‫מ‪ 20º-‬אצל נשים או מ‪ 17º-‬מעלות אצל גברים תגרום למשיכת הפיקה לכיוון לטרלי ולהגברת השחיקה של הסחוס‪.‬‬ ‫זווית נורמלית אצל נשים‪ ;12º-15º :‬אצל גברים‪.10º-12º :‬‬ ‫הסימנים המצביעים על פגיעה בסחוס הפיקה הם אלה‪:‬‬ ‫‪ #‬כאב מפושט בקדמת הברך (מאחורי הפיקה) בזמן מאמץ או הפעלת עומס קבוע (למשל‪ ,‬בזמן ישיבה כאשר‬ ‫הברך כפופה כלפני פנים)‬ ‫‪ #‬כאב מחמיר בהליכה או בריצה‪ ,‬בעיקר במדרון‬ ‫‪ #‬כאב בשינוי תנוחה מישיבה לעמידה או בתנוחת כריעה‬ ‫‪ #‬כאב בדחיסת הפיקה כלפי הירך (למשל בהישענות על הברכיים)‬ ‫‪\" #‬חריקות\" (‪ )Creaking‬הנשמעות מעצם הפיקה בזמן תנועת כפיפה או פשיטה של הברך‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬הימנעות מפעילויות המערבות כפיפה חזקה של הברך עם או בלי עומס על הברך‬ ‫‪ #‬חיזוקים סטטיים של שרירי הירך הקדמיים והאחוריים כשהברך במצב פשיטה‬ ‫ ‪ #‬הגמשת שריר ההמסטרינג‬ ‫ ‪ #‬הפחתת עומס מהפיקה על ידי שימוש בטייפינג (‪)Taping‬‬ ‫ ‪ #‬שימוש בתומכים חיצוניים‬ ‫ההחלמה של סחוס הפיקה יכולה להיות ספונטנית אך לפעמים היא יכולה להימשך זמן רב‪ .‬זמן ההחלמה תלוי‬ ‫במידת הנזק שנגרם לסחוס‪ ,‬בשינוי הרגלי האימון ובטיפול‪.‬‬ ‫פגיעות בגיד הפיקה (‪)Injury to Patellar Tendon‬‬ ‫נזק בחלק העליון של הגיד (‪)Jumpers Knee‬‬ ‫גיד הפיקה (‪ )Patellar Tendon‬הוא המשכו של שריר הארבע‪-‬ראשי ומחבר את עצם הפיקה לעצם השוקה במקום‬ ‫הנקרא גבששת השוקה (‪ .)Tibial Tubercle‬דלקות או קרעים מיקרוסקופיים בגיד‪ ,‬באזור הקרוב לעצם הפיקה‪,‬‬ ‫אופייניים בקרב רקדני בלט צעירים ואצנים‪ ,‬באלו המפעילים עומסים גדולים במיוחד על הגיד כמו מרימי משקולות‬ ‫ובקרב ספורטאים העוסקים בניתור‪ :‬כדורסלנים‪ ,‬כדורעפנים וקופצים לגובה‪ .‬הפגיעה היא על פני הגיד באזור הקרוב‬ ‫לעצם הפיקה‪ .‬לכן מקובל לכנות פגיעה זו \"ברך של קופץ\" (‪.)Jumpers Knee‬‬ ‫סימנים המעידים על פגיעה בגיד‪:‬‬ ‫כאב ממוקד בחלק העליון של הגיד קרוב לחלק התחתון של הפיקה‪ .‬מופיע בזמן מאמץ של הגיד ומחמיר בזמן כיווץ‬ ‫חזק של הגיד הארבע‪-‬ראשי תוך כדי כיפוף הברך‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫טיפול‬ ‫‪ #‬מנוחה מוחלטת והימנעות מכל פעילות כגון קפיצה‪ ,‬ריצה או בעיטה‬ ‫‪ #‬טיפול תומך ‪ -‬קרח בשלב החריף וחימום בשלבים שלאחר מכן‬ ‫ ‪ #‬תרופות נוגדות דלקת‬ ‫נזק במקום חיבור הגיד לעצם השוקה (‪)Osgood-Schlatter's Disease‬‬ ‫פגיעה אופיינית בקרב ספורטאים צעירים העוסקים בפעילויות הגורמות לעומס רב על גיד הפיקה (כדורגלנים‪,‬‬ ‫למשל)‪ .‬מקום הנזק הוא בחיבור הגיד לעצם השוקה (החלשה יחסית בגיל ההתבגרות) והפגיעה נגרמת עקב עומסים‬ ‫רצופים המופעלים על אזור זה‪ .‬מחלת אוסגוד‪-‬שלטר נגרמת מדלקת חוזרת של גיד פיקת הברך בנקודת החיבור‬ ‫של הגיד לעצם השוקה או מפציעה שהגיד נמתח בה כל כך עד שהוא מתנתק מעצם השוקה ומנתק אתו פיסות‬ ‫עצם קטנות‪ .‬בצילום רנטגן אפשר לראות סימנים לתהליך דלקתי ורסיסי עצם (פרגמנטים)‪ .‬בסוף תקופת ההחלמה‬ ‫אפשר לראות התעבות של העצם במקום‪.‬‬ ‫הטיפול יהיה דומה לזה הניתן בדלקת של הגיד‪.‬‬ ‫במרבית המקרים קיימת החלמה ספונטנית ואין צורך בהתערבות מיוחדת‪ .‬כמו כן אין לבעיה זו השפעה על תפקוד‬ ‫הספורטאי בעתיד לכשיתבגר‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫פגיעות בשוקה ובמפרק הקרסול‬ ‫(‪)Injury of the Tibia & the Ankle Joint‬‬ ‫הפגיעות האופייניות לאזורים אלו הן אלה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬דלקת בקרום עצם השוקה (‪)Shin splints Periostitis‬‬ ‫ ‪ #‬שברי מאמץ (‪)Stress Fracture‬‬ ‫ ‪ #‬דלקות וקרעים בגיד אכילס‬ ‫ ‪ #‬נקעים בקרסול‬ ‫דלקת בקרום עצם השוקה (‪)Shin splints Periostitis‬‬ ‫קרום העצם (‪ )Periosteum‬הוא מעטפת דקה ועשירה בכלי דם העוטפת את החלק הקשיח של העצם‪ .‬תפקידו‬ ‫להזין את העצם במרכיבים החיוניים לבנייתה‪ .‬כמו כן קיימים במעטפת זו קצות עצבים תחושתיים רבים‪.‬‬ ‫דלקת בקרום העצם (‪ )Periostitis‬נוצרת מהפעלת לחץ חוזר של השרירים על האזור‪ .‬הפגיעה היא בדרך כלל‬ ‫בשליש התחתון של עצם השוקה והכאבים מחמירים בפעילות מאומצת‪ ,‬בעיקר אחרי ריצה על משטחים קשים‪.‬‬ ‫סימנים להתפתחות פגיעה‬ ‫‪ #‬רגישות בצד הפנימי של עצם השוקה (בעיקר בשליש התחתון)‬ ‫‪ #‬כאב יורד במנוחה ומחמיר לאחר כל פעילות מאומצת‬ ‫ ‪ #‬כאב מחמיר בתנועת כפיפה כפית של הקרסול (‪)Plantar Flexion‬‬ ‫טיפול ראשוני‬ ‫הגבהת העקב‪ ,‬חבישה מקומית‪ ,‬הנחת קרח ומנוחה מוקדמת ככל האפשר‬ ‫טיפול מונע‬ ‫נעליים מתאימות‪ ,‬הימנעות מריצה על משטחים קשים‪ .‬אם הכאבים אינם חולפים לאחר כמה שבועות יש לחשוד‬ ‫בהתפתחות שברי מאמץ‪.‬‬ ‫שברי מאמץ (‪)Stress Fracture‬‬ ‫שברי מאמץ אופייניים בדרך כלל בעצם השוקה ובעצמות כף הרגל‪ .‬עדיין לא ברור מה הגורם לנזק לעצם‪ ,‬אולם‬ ‫קיימות שתי תאוריות עיקריות‪ .‬על פי התאוריה הראשונה‪ ,‬חבלות קטנות (מיקרו‪-‬טראומות) שהעצם סופגת גורמות‬ ‫לשברים מיקרוסקופיים בעצם ולהיחלשותה‪ ,‬ובהמשך אותן חבלות יגרמו לשברי מאמץ‪ .‬על פי התאוריה השנייה‪,‬‬ ‫הסיבה לשברי המאמץ היא כיווץ השרירים המתנגדים למשקל הגוף‪ .‬כאשר הגוף נכנס למשטר אימונים לוחץ‪ ,‬הוא‬ ‫מנסה להתאים את עצמו למאמץ המוגבר ולתנאים החדשים‪ ,‬ולכן מבצע שתי פעולות‪ :‬השרירים מתפתחים כדי‬ ‫לעמוד במאמץ החדש‪ ,‬נפחם יגדל וכן הכוח שהם מסוגלים להפעיל‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬העצם מתחילה בתהליך שמטרתו‬ ‫ליצור עצם חזקה יותר‪ .‬הבעיה נוצרת מאחר שקצב התחזקות השרירים מהיר הרבה יותר מזה של העצם (שעוברת‬ ‫קודם תהליך של ספיגה והחלשה)‪ ,‬וכך הלחץ שמפעילים השרירים על העצם גדול מהלחץ שעימו יכולה העצם‬ ‫להתמודד‪ ,‬ועלול להיווצר שבר מאמץ‪.‬‬ ‫הבעיה שכיחה בקרב ספורטאים המתאמנים בעומס גבוה ללא מתן מנוחה מספקת ואופיינית גם בקרב מתבגרים וחיילים‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫הטיפול הטוב ביותר הוא הימנעות מכל פעילות למשך כמה שבועות עד להיעלמות הכאב‪ .‬אם הכאב ממוקם במרכז‬ ‫השוקה אפשר לחבוש את האזור‪.‬‬ ‫‪35‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫טיפול מונע‬ ‫ ‪ #‬בניית תכנית אימון הדרגתית‬ ‫ ‪ #‬נעליים מתאימות ומדרסים‬ ‫ ‪ #‬ריצה על משטחים רכים‬ ‫דלקת בגיד אכילס (‪)Achilles Tendinitis‬‬ ‫דלקת בגיד אכילס מתפתחת בקרב ספורטאים לא מאומנים המתחילים לבצע פעילות ספורטיבית ללא הכנה‬ ‫מתאימה‪ ,‬וכן בקרב ספורטאים מקצוענים לאחר תקופה של פעילות‪-‬יתר (‪ .)Over Use‬קיימים כמה גורמים‬ ‫להתפתחות הדלקת‪:‬‬ ‫‪ #‬ריצה על פני משטחים קשים או רכים יתר על המידה (ריצה בחול הים‪ ,‬למשל) הגורמים למאמץ‪-‬יתר של הגיד‬ ‫ ‪ #‬שימוש בנעליים שאינן מתאימות לתנאי השטח‬ ‫ ‪ #‬שינויים במבנה קשת כף הרגל‬ ‫ ‪ #‬הגבלה בתנועת מפרק הקרסול‬ ‫טיפול‬ ‫ ‪ #‬מנוחה‪ ,‬הנחת קרח‬ ‫ ‪ #‬הגבהת העקב (הפחתת המתח של הגיד)‬ ‫ ‪ #‬מדרסים‬ ‫נקעים במפרק הקרסול (‪)Ankle Sprain‬‬ ‫נקע מוגדר כפגיעה ברצועות עקב תנועה החורגת מהטווח הנורמלי של המפרק‪ .‬נקע בקרסול הוא אחת הפגיעות‬ ‫השכיחות ביותר מבין פציעות הספורט ועשוי להיווצר כמעט בכל סוג של פעילות אך בעיקר בפעילות הכוללת שינויי‬ ‫כיוון‪ .‬בכל תנועת‪-‬יתר של מפרק הקרסול קיימת פגיעה ברצועות הגורמת לדימום‪ ,‬נפיחות ורגישות מקומית‪ .‬לעתים‬ ‫הרצועה נשארת ללא פגע אך העצם‪ ,‬שאליה הרצועה מחוברת‪ ,‬נתלשת (‪ .)Avulsion fracture‬מרבית הפגיעות‬ ‫קורות בזמן תנועה של הקרסול כלפי פנים (‪ )Inversion‬אך שכיחות גם בתנועת ‪ .Plantar Flexion‬במקרים אלו‬ ‫נפגעות הרצועות המחזקות את המפרק בצד החיצוני ועוברות בין עצם השוקית (‪ )Fibula‬לעצם הקפץ (‪ )Talus‬או‬ ‫את עצם העקב (‪ .)Calcaneus‬דרגות הפגיעה וזמן ההחלמה תלויים בכמות הסיבים שנפגעו ובהיקף הנזק במקום‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫ראה לעיל פרק \"נזקים ברצועות המפרק\"‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫שאלות חזרה‬ ‫‪ .1‬מנה חמישה גורמים המשפיעים על התפתחות פציעות בקרב ספורטאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבר את ההבדל בין פציעה על רקע טראומה לבין פציעה על רקע שימוש יתר‪ ,‬והבא דוגמאות בהתאם‪.‬‬ ‫‪ . 3‬מה הם הסימנים להופעת דלקת?‬ ‫‪ .4‬כיצד ניתן להעריך האם דלקת היא חריפה או קלה ?‬ ‫‪ . 5‬מה הטיפול בכל סוג של דלקת ?‬ ‫‪ .6‬הסבר את עקרונות הטיפול בשלב החריף לאחר פציעה‪.‬‬ ‫‪ . 7‬מה הם הגורמים לקרע בשריר? באלו ענפי ספורט פציעה זו היא אופיינית?‬ ‫‪ .8‬פרט את החלוקה לדרגות בקרעים של סיבי שריר‪.‬‬ ‫‪ .9‬מה הוא הטיפול הראשוני לאחר קרע בשריר?‬ ‫‪ .10‬מה הם הגורמים התורמים לפגיעות בגידים?‬ ‫‪ .11‬הסבר מה הן הדרגות השונות של פגיעות בגידים‪.‬‬ ‫‪ . 12‬מה היא בורסה? הסבר מה גורם לפגיעה בה‪.‬‬ ‫‪ . 13‬הסבר מה הוא אוסטאוארטריטיס‪.‬‬ ‫‪ . 14‬הסבר מה היא 'תסמונת התפס' בכתף‪.‬‬ ‫‪ .15‬הסבר כיצד ניתן להפחית את הסיכון לפציעת 'מרפק טניס'?‬ ‫‪ . 16‬מה הם הגורמים העיקריים לפגיעות בגב?‬ ‫‪ . 17‬הסבר כיצד נגרמת פריצת דיסק‪.‬‬ ‫‪ . 18‬מה הם הסימנים הקליניים לפגיעה במיניסקוס בברך?‬ ‫‪ . 19‬מהן הסיבות העיקריות לשחיקה של סחוס הפיקה?‬ ‫‪ . 20‬הסבר את המנגנון האופייני הגורם לנקע בקרסול‪.‬‬ ‫‪37‬‬

‫פציעות ספורט‬ ‫מקורות‬ Sport Injury - Their Prevention and Treatment, Lars Peterson & Per Renstrom, Third Edition, Taylor & Francis. Practical Orthopedic Medicine, Brain Corrigan & G.D. Maitland, Butterworths. Kinesiology of the Musculoskeletal System, Donald A. Neumann. 38