פסיכולוגיה של הספורט תוכן עניינים: מבוא 3........................................................................................................................................................................................ פסיכולוגיה ופסיכולוגיית ספורט4................................................................................................................................ פילוסופיית אימון6............................................................................................................................................................... תקשורת 7. ................................................................................................................................................................................ תהליך התקשורת הבינאישית 7................................................................................................................................................ מסרים לא-מילוליים8................................................................................................................................................................ הקשבה8...................................................................................................................................................................................... קצרים בתקשורת8..................................................................................................................................................................... עימות מילולי 8............................................................................................................................................................................ כיצד להעביר ביקורת בצורה חיובית 9..................................................................................................................................... הקשר בין המדריך ובין הספורטאי 10........................................................................................................................... מערכת היחסים בין המדריך והספורטאי 10........................................................................................................................... קונפליקט בין מדריך וספורטאי10........................................................................................................................................... תלות בין מדריך וספורטאי 11................................................................................................................................................... הקשר בין המדריך והספורטאית 11......................................................................................................................................... הטרדה מינית בספורט12.......................................................................................................................................................... תיאוריות אישיות והקשרן לספורט 13.......................................................................................................................... גישות לאישיות :הגישה הפסיכו-דינמית 15............................................................................................................................ גישות לאישיות :הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) 18.................................................................................................... גישות נוספות לאישיות20......................................................................................................................................................... מוטיבציה של ילדים להשתתפות בספורט והסיבות לנשירה מפעילות22................................................... מוטיבציה לספורט תחרותי 23.................................................................................................................................................. נשירה מפעילות ספורטיבית 27................................................................................................................................................ מעורבות הורים בספורט29............................................................................................................................................... הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות 31............................................................................................................................... הקשר בין מדריכים ומתבגרים בספורט32.............................................................................................................................. סוף דבר33................................................................................................................................................................................ מקורות 34.................................................................................................................................................................................
פסיכולוגיה של הספורט מבוא ברוך הבא לעולם ההדרכה והאימון בספורט .עולם הספורט הינו תחום חיים מרתק ,הכולל ערכים חיוביים רבים של הישגיות ,עבודה קשה ,משמעת עצמית ודחיית סיפוקים ,כבוד הדדי ,ועבודת צוות .העיסוק בספורט עשוי להקנות לילדים כלים משמעותיים להתמודדות בעולם ,וכן לבנות ערכיות ואופי. אני חושב שבחרת במקצוע נהדר ומאתגר והמטרה של מקראה זו היא להעניק לך מספר כלים שימושיים בעבודתך מול ילדים .זהו תהליך ממושך של לימוד והתפתחות ,במהלכו תלמד על מגוון התהליכים המשפיעים על ילדים ובני נוער לעסוק בספורט ,להיות תחרותיים ,להגשים את עצמם ,לפתח קשרים בינאישיים ולחוש הנאה וסיפוק. במהלך הדרך כמדריך אף תחווה רגעים של קושי ומשבר בהם תצטרך להפעיל את מערכת ההתמודדות שלך ולקבל עצה ותמיכה מאחרים .ההכנה שלך כמדריך בתחילת הדרך המקצועית תשפיע על היכולת שלך להגיב בצורה יעילה במצבים של קושי .לפיכך ,חשוב שכבר עכשיו תתחיל לפעול בשני מישורים :ראשית ,למד ככל האפשר על אימון ומדעי האימון ועל התהליכים המשפיעים על ילדים ,ספורטאים וקבוצות .שנית ,למד על עצמך ,על יתרונותיך וחסרונותיך ,על סגנון התקשורת שלך ועל הסיבות שלשמן הצטרפת לעולם זה .הידע המקצועי שלך והידע העצמי שלך יאפשרו לך להיות בטוח ויעיל בעבודתך כמדריך. המדריך הינו האדם הראשון בו פוגש הילד בהיכנסו אל עולם הספורט ,ולכן קיימת חשיבות גדולה להתנהגותו ומקצועיותו .עבור ילדים רבים המפגש איתך יהווה את אבן הבוחן לגבי העיסוק הספורטיבי .חוויה נעימה ומהנה תוביל לרצון להמשיך ולעסוק בספורט ,וחוויה פחות נעימה עשויה להוביל לסיום המעורבות בספורט .לפיכך ,אל תקל ראש בחשיבות של התפקיד שלך ובמשמעות שיש לתפקיד שלך עבור ילדים והוריהם. בתור מדריך אתה לא רק מלמד ילדים טכניקה וטקטיקה ושיפור של יכולות מוטוריות ,אתה גם דמות חינוכית הבונה ביטחון-עצמי ,משפיעה על ציפיות עתידיות ועל קשרים חברתיים .ההשפעה שלך היא על עולם התוכן הפיזי ,הרגשי והחברתי של ילדים ,ולפסיכולוגיה וההבנה הנפשית חשיבות גדולה ליכולת שלך לעבוד בצורה יעילה עם ילדים ובני נוער .ילדים מנסים להגשים את עצמם ואת החלומות שלהם דרך עולם הספורט ואתה חלק משמעותי בתהליך זה. אף על פי שאנו חיים בחברה הישגית הדורשת תוצאות בזמן קצר ,חשוב להפנים כי הצלחה בספורט היא תהליך ארוך ומורכב .חשוב שתשכיל כבר בשלב זה להעריך מאמץ ויכולת לא פחות מניצחון או אליפות .בעוד שעל ניצחון והפסד אין לך בדרך כלל שליטה מרובה ,על מוטיבציה ומחויבות של ספורטאים יש לך שליטה רבה .אם תבנה את סביבת האימון באופן שיאפשר התפתחות סבלנית ונכונה של יכולת ,התוצאות תגענה באופן טבעי. יש לך כלים רבים כמדריך שעם הזמן תלמד להשתמש בהם .במקראה זו תלמד על פסיכולוגיית ספורט ,שימוש יעיל בתקשורת ,תתוודע לקשר בין המדריך והספורטאי ,תבין את מבנה האישיות של ספורטאים ,תכיר תהליכים מוטיבציוניים המשפיעים על הפעילות ועל נשירה מספורט ,וכן תלמד להתמודד עם מעורבות הורית ועם שינויי גיל ההתבגרות .פילוסופיית האימון שלך היא הכלי שמאגד את כל הלמידה והתובנות שתצבור במהלך הדרך וזה יהיה המצפן שינחה את דרכך .חשוב שתזכור להיות הוגן כלפי ילדים ולהוות דמות שמחזקת ומתגמלת כלל האפשר .היה המדריך הטוב שהינך יכול להיות ואשר אתה היית רוצה לפגוש אילו היית ילד המצטרף לעולם הספורט. במקרה שהינך מרגיש כי חסרים לך הכלים להתמודדות ,פנה לסמכות מקצועית בכירה יותר כגון מאמן בכיר ,מנהל מקצועי ,או פסיכולוג ספורט. ברצוני להתנצל מראש בפני המדריכות על כך שמקראה זו כתובה (מטעמי נוחות בלבד) בלשון זכר .אני רואה חשיבות גדולה בפעילותן של מדריכות ומאמנות ובהצטרפותן של ילדות ונערות לעולם הספורט. קריאה מהנה והצלחה בדרככם החדשה, ד\"ר רועי סמואל ,פסיכולוג 3
פסיכולוגיה של הספורט פסיכולוגיה ופסיכולוגיית ספורט בטרם ניכנס אל עובי הקורה ונבחן את התהליכים הפסיכולוגיים המשפיעים על ילדים ומתבגרים העוסקים בספורט, הבא נבחן ראשית מהי פסיכולוגיה .למילה פסיכולוגיה יש מקורות יווניים\" :פסיכו\" משמעו נפש או נשמה ו\"לוגיה\" משמעה \"המחקר של\" .פשוטו כמשמעו ,פסיכולוגיה היא מחקר הנפש .אולם ,מעבר למשמעות המילולית ,קיימות הגדרות נוספות לפסיכולוגיה: \"המחקר המדעי של ההתנהגות ושל התהליכים המנטאליים\". \"המחקר של אנשים :כיצד הם חושבים ,כיצד הם מתנהגים ,פועלים ומגיבים\". \"ההרכב המנטאלי של בן-אדם הגורם לו לחשוב או להתנהג באופן מסוים\". הגדרות אלה רומזות לנו שפסיכולוגיה היא גם תחום מחקרי של היבטים אנושיים שונים כגון למידה והתנהגות, רגשות ,מחשבות ותגובות ,אך גם התכונות והמאפיינים הייחודיים לכל אחד מאיתנו .בעבודתך כמדריך לא תתבקש בדרך-כלל להגדיר בשפה מדעית או מחקרית את התהליכים המשפיעים על החניכים שלך ,אולם בהחלט תצטרך להבין את הפסיכולוגיה האישית של כל חניך וחניך .בנוסף ,עליך להבין כיצד אתה עצמך חושב ,מרגיש ומתנהג, וכיצד אתה יוצר השפעה על החניך היחיד ועל קבוצת חניכים. קח לך רגע וחשוב כיצד אתה מגדיר מהי פסיכולוגיה .אולי היו לך בעבר התנסויות עם אנשים מרקע שונה ובעלי אופי שונה היכולים לחדד את ההגדרה שלך ,ואולי כבר גיבשת לעצמך דעה בנושא .בכל אופן ,נסה להגדיר במספר מילים מהי פסיכולוגיה עבורך כמדריך ספורט: כעת ,לאחר שבחנו בקצרה מהי פסיכולוגיה ,הבא נבחן מהי פסיכולוגיית ספורט .הפסיכולוגיה של הספורט מוגדרת כתחום מחקר מדעי של הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים להשתתפות וביצוע בספורט ,וכן היישום המעשי של ידע זה לסייע לאנשים (וקבוצות) למצות יכולות ולהתגבר על קשיים בתחומי פעילות אלה .פסיכולוגיית ספורט היא ענף הן של הפסיכולוגיה הכללית (כחלק מפסיכולוגיה חינוכית) ,וכן של מדעי הספורט השונים (פיזיולוגיה ,ביומכאניקה, תזונה) .בניגוד לפסיכולוגיה הכללית אשר מתמקדת במאפייני אישיות ,חשיבה ,רגש ,והתנהגות של כלל בני האדם, פסיכולוגיית הספורט מתמקדת בתהליכים המסוימים המתרחשים בספורט .חלק מהתהליכים האלה ניתן לראות בכלל האוכלוסייה וחלק הם ייחודיים לספורט .למשל ,תהליכי הריכוז וקבלת החלטות של ספורטאים הינם שונים מתהליכי ריכוז של אנשים שאינם עוסקים בספורט .המוטיבציה של ספורטאים שונה במהותה ממוטיבציה של אנשים העוסקים בפעילות שאינה פיזית או תחרותית. הרעיון המרכזי של פסיכולוגיית הספורט הוא שאנשים מנסים להגשים את עצמם ולממש את הפוטנציאל שלהם דרך העיסוק בספורט .בניגוד לגישה הרואה בפסיכולוגיה כלי לטיפול בקשיים נפשיים ופסיכופתולוגיה ,פסיכולוגים של ספורט רואים את החיובי שבעיסוק הספורטיבי ורואים בספורטאי אדם בעל יכולות השואף לשפר אותן ולמתוח את קצה גבול היכולת .החלק המנטאלי בספורט נעשה משמעותי יותר ככל שמטפסים ברמה התחרותית, ובקרב ספורטאי עלית פעמים רבות מה שמבדיל בין אלופים ולא אלופים זו היכולת המנטאלית של ריכוז ,קבלת החלטות ,נחישות ועמידה בלחצים .ספורטאים צריכים להתאמן על פיתוח היכולות המנטאליות שלהם בדיוק כפי שהם מתאמנים על יכולות פיזיות וטכניות .פסיכולוגיית הספורט בוחנת את אותם גורמים המשפיעים על הביצוע הספורטיבי כדי להקנות כלים ממשיים לספורטאים לשיפור היכולות המנטאליות שלהם .בנוסף ,פסיכולוגים של ספורט מסייעים לספורטאים להתמודד עם הקשיים הרבים הקיימים בחיים הספורטיביים ההישגיים ,כגון כישלונות, פציעות ,ירידה במוטיבציה ,החלפת מאמנים וקבוצות ,פרישה מפעילות וכדומה. 4
פסיכולוגיה של הספורט שלוש המטרות העיקריות של פסיכולוגים של הספורט הן: הבנת ההשפעות של גורמים פסיכולוגיים על ביצוע פיזי ומוטורי בספורט ופעילות גופנית. # הבנת ההשפעות של השתתפות בפעילות גופנית על ההתפתחות הפסיכולוגית ,ועל הבריאות הגופנית # והנפשית. # ייעוץ מקצועי לספורטאים ,קבוצות ,מאמנים ,מתאמנים ,ילדים ,אנשים מבצעים בתחומים אחרים (רקדנים, נגנים). שאלות נפוצות הקשורות למחקר וייעוץ בפסיכולוגיית ספורט: כיצד חרדה תחרותית משפיעה על יכולת הדיוק של שחקן כדורסל בקליעות עונשין? # מדוע ספורטאים נחנקים תחת לחץ (?)choking under pressure # # האם היעדר בטחון-עצמי יכול להשפיע לרעה על יכולת של ילד ללמוד לשחות? # כיצד חיזוק וענישה מצד מאמנים יכולים להשפיע על לכידות קבוצתית ומוטיבציה של שחקנים? # # האם אימון בהדמיה מודרכת יכול לסייע לתהליך השיקום של ספורטאים פצועים? # האם ספורטאים צעירים לומדים להיות תוקפניים עקב השתתפות בספורט? האם אתה יכול לחשוב על שאלות נוספות המעניינות אותך ואולי הביאו אותך להיות מדריך ספורט? 5
פילוסופיית אימון אתה נמצא אומנם רק בתחילת הדרך מבחינת ההתפתחות שלך כמדריך ספורט ומאוחר יותר כמאמן ,אך זה הזמן להתחיל ולחשוב על פילוסופיית האימון שלך .פילוסופיית אימון מבוססת על אמונות הנוצרות מהשתתפות בספורט כספורטאי ,צופה ,אוהד ,מדריך ומאמן ,ועל-בסיס הרקע החינוכי וניסיון החיים .פילוסופיית אימון אישית הינה כלי המאפשר לך לבחון את פרקטיקת האימון שלך ולפתח הבנה וידע לגבי עצמך ולגבי החניכים שלך. קח לך רגע ונסה לחשוב מה הניע אותך להצטרף לקורס מדריכי ספורט ולעסוק בהדרכת ספורט .האם היית או הינך עדיין ספורטאי פעיל? האם אחד מבני משפחתך הוא מאמן? האם אתה מזדהה עם מאמנים ידועים? האם אתה מעוניין לעבוד בסביבת הספורט? האם אתה מעוניין לקדם את הערכים החברתיים של הספורט (שאיפה להתפתחות ומצוינות ,עבודה קשה ומשמעת עצמית ,תחרותיות ,עבודת צוות)? השתמש בשורות הבאות כדי לחשוב על העניין: עם הזמן ,כאשר תפתח את פילוסופיית האימון שלך ,חשוב שתבין כי לאנשים שונים ישנן מוטיבציות שונות לאימון, וכן אמביציות ומוטיבציות שונות במהלך התפתחות קריירת האימון שלהם :להיות קשור לספורט שאני אוהב, להרוויח פרנסה ,להיות בעל עמדת כוח ,להיות במעמד של אחראי ,להיות עם אנשים שאני אוהב ,להעניק משהו חזרה לספורט ,לעבוד עם ילדים ,לקבל פרסום ,ליהנות ,תחרותיות פנימית ,להפגין את היכולת שלי... לפיכך ,חשוב שתחשוב מדוע אתה רוצה להדריך או לאמן .כמו כן ,חשוב על מהי השקפתך לגבי החשיבות של עיסוק בספורט או פעילות גופנית להתפתחות אישית תקינה ולהתפתחות חברתית תקינה .חשוב על אילו התנהגויות אתה מצפה מהחניכים שלך ולאילו התנהגויות אתה מתנגד .חשוב על איזו תדמית אתה רוצה ליצור כמדריך או מאמן בעיני החניכים שלך .נסה להגדיר מהן נקודות החוזק והחולשה שלך כמאמן ומהן היכולות והמגבלות שלך. לבסוף ,חשוב כיצד אתה משתלב במערכת הספורט בה אתה פועל ,ומהי השקפתך על מערכת זו מבחינת יתרונות וחסרונות. פיתוח פילוסופיית האימון שלך איננו מתחיל כעת .תהליך זה התחיל כאשר התוודעת לראשונה לעולם הספורט. אולם ,כעת שאתה מודע לחשיבות העניין ,אני משוכנע שתשקיע חשיבה בפיתוח פילוסופיית אימון ייחודית לך .בכל אופן ,אחת הדרכים להתחיל היא להכין מסמך המציין את היעדים שלך לגבי: #שיפור יכולות האימון שלך. #שיפור היחסים שלך עם החניכים או הספורטאים. #שיפור התוצאות הספורטיביות של הספורטאים שלך. #מידי פעם עצור וחשוב על האמונות וההתנהגות שלך. #בקש משוב מספורטאים ,הורים ,מאמנים אחרים ,חברים.
פסיכולוגיה של הספורט תקשורת \"אתה יכול לתקשר מבלי ליצור מוטיבציה ,אבל זה בלתי אפשרי ליצור מוטיבציה מבלי לתקשר\". (ג'ון תומפסון ,מאמן כדורסל של אוניברסיטת ג'ורגטאון לשעבר) \"זה לא מה שאתה אומר להם-זה מה שהם שומעים\". (רד אורבך ,מאמן כדורסל של בוסטון סלטיקס לשעבר) כמדריך חשוב שתפנים כי כישורי תקשורת טובים הם מרכיב משמעותי התורם לשיפור הביצוע וההתפתחות האישית של ספורטאים .רוב עבודתך כמדריך מבוססת על היכולת שלך לתקשר את החומר המעשי והעיוני המאפיין את ענף הספורט שלך באופן בו החניכים ,בין אם ילדים צעירים ובין אם מתבגרים או בוגרים ,יוכלו לקלוט את המסר ולפרש אותו באופן הנכון. המטרות של תקשורת כוללות בין השאר שכנוע ,הערכה ,מידע ,מוטיבציה ,ופתרון בעיות .כל צורת תקשורת מכילה מסר (למשל\" ,אתה צריך לשפר את הטכניקה שלך!\") וכן מידע התייחסותי (כיצד הרגשנו לגבי המסר של מישהו). סוגי תקשורת כוללים תקשורת בינאישית (לפחות שני אנשים מחליפים מסרים בעלי משמעות) ,תקשורת תוך- אישית (דיבור-פנימי ,התקשורת שיש לנו עם עצמנו) ,וכן תקשורת לא-מילולית. תהליך התקשורת הבינאישית תהליך התקשורת הבינאישית מתרחש על-פי הצעדים הבאים הבא: . 1החלטה להעביר מסר לגבי משהו (למשל ,לבקש משמעת במהלך האימון). . 2הצפנת המסר על-ידי השולח (\"אני מבקש לשמור על השקט ולהתנהג יפה באימון\"). ערוץ דרכו מועבר המסר (צעקה ,מחיאת כף ודיבור שקט ,חיוך ,שריקה במשרוקית). .3 פענוח המסר על-ידי המקבל (\"המדריך אומר שצריך להיות בשקט\"). .4 . 5 תגובה פנימית למסר של המקבל (\"אוי ,אני מקווה שהמדריך לא כועס עליי ,אני צריך להיות בשקט עכשיו\"). מכיוון שתהליך התקשורת הינו מורכב ,יכולים להיות קצרים בתקשורת שמקורם הוא בצד של השולח (המדריך) או בצד של המקבל (החניך) .על מנת להעביר מסרים מילוליים באופן יעיל ,יש לוודא שהמסר שלך ברור ומדויק, יש לבחור את הזמן והמקום המתאימים להעביר מסרים ,וחשוב שתדאג להגדיל את האמון עם החניכים וההורים על-מנת שהמסר המועבר יובן באופן הרצוי .בנוסף ,הטכניקות הבאות יאפשרו לך לשפר את התקשורת שלך עם החניכים: #הסבר מדוע אתה מצפה (או לא מצפה) להתנהגויות מסוימות מהחניכים. #העבר אמפתיה ,לא רק סימפתיה .סימפתיה קשורה לדאגה לספורטאי ,אך אמפתיה כוללת רגישות לחניכים שלך -למחשבות ,תחושות ,ציפיות ורגשות שלהם .כדי להיות יותר אמפאתי נסה לשים את עצמך בנעליים של החניכים שלך ,לראות את עולמם כאילו דרך עיניהם. #השתמש בסגנון תקשורתי שהוא נוח לך .אל תנסה לחקות את הסגנון של מישהו אחר רק כי הוא מצליח. התאם את התקשורת שלך לפילוסופיית האימון שלך ,לאישיות ולסגנון ההוראה שלך. #השתמש בגישה חיובית כשאתה מתקשר ,כולל הערכה ,שבח ,עידוד ,תמיכה ,וחיזוק חיובי. #התייחס תמיד למחוות של אחרים :חיוך ,ניד ראש\" ,שלום\" ,הן דרכים קלות לתקשר באופן חיובי. #היה עקבי באופן בו אתה מעביר מסרים ,כולל ציפיות ומשמעת. 7
פסיכולוגיה של הספורט מסרים לא-מילוליים עד כה דיברנו על מסרים מילוליים ,אבל מה לגבי מסרים לא-מילוליים? נתון מדהים מצביע על כך שכ 50%-עד 70% מכל התקשורת שלנו היא לא-מילולית .מדובר בכל אותן הבעות פנים ותנועות גוף המלוות את המסרים המילוליים שלנו .חשוב לזכור שקשה יותר להסוות מסרים לא-מילוליים וכן שמסרים לא-מילוליים הינם עוצמתיים ורגשיים. למשל ,כמדריך אתה תמצא את עצמך פעמים רבות במצבים בהם עליך לעודד את החניכים שלך עקב חוסר הצלחה בתרגיל או בתחרות .אם המסר המילולי שלך (\"הכול בסדר עידן ,היית מצוין וניסית לעשות את הכי טוב שלך!\") שונה מהמסר הלא-מילולי שלך (שפת גוף מזלזלת ,חוסר מבט ישיר בעיניים ,התרחקות גופנית) ,החניך ירגיש שאינך מתכוון למה שאתה אומר ובמקום תחושת עידוד הוא ייפתח תחושת אכזבה וייאוש .לפיכך ,עליך להתאים בין המסרים המילוליים והלא-מילוליים שלך .לשם כך ,עליך להתייחס למסר הלא-מילולי שלך המתבטא ב :הופעה חיצונית ,עמידה ויציבה ,מחוות ותנועות ,מיקום גוף וקרבה ,מגע ,הבעות פנים ,מאפייני הקול (טון ,קצב ,עוצמה, חתך ,דיקציה). הקשבה תקשורת היא לא רק העברת המסר שלך .אחת מיכולות התקשורת החשובות ביותר שעליך לפתח כמדריך ספורט היא הקשבה נאותה לחניכים והורים .המחקר מראה כי אנשים מקדישים כ 40%-מזמן התקשורת להקשבה .בניגוד לשמיעה בלבד של מילים ורעשים ,הקשבה היא צורת תקשורת פעילה בה שואלים שאלות ,מנסחים מחדש את דברי האחר ,שמים לב לרעיונות המרכזיים של הדובר ,מראים שאתה מקשיב ומגיב ,נותנים תגובות מתאימות, מקשיבים לכל צורות התקשורת (מילולית ולא-מילולית) .במקרים רבים המסר נמצא \"מתחת לפני השטח\" ויש לשאול את השאלות המתאימות ולשים לב להבעות הפנים והגוף כדי להבין מה המסר המדויק. קצרים בתקשורת פעמים רבות אנו חווים קצרים בתקשורת .מצבים אלה יכולים לנבוע ממספר סיבות :המקבל לא מפנה קשב למוסר ,חוסר אמון בין אנשים המנסים לתקשר ,הבדלים בינאישיים (חינוך ,רקע ,מין ,תרבות ,מעמד) המובילים לפירוש מוטעה של מסרים ,מבוכה היוצרת קושי בתקשורת ,קשיים בהתבטאות או חוסר נכונות לתקשר ,אמונה ששתיקה היא בטוחה יותר ,חוסר התאמה בין מעשים למילים .במקרים אלה עליך המדריך להבין תחילה שנוצר קצר בתקשורת עם חניך או הורה ,לנתח ממה נובע הקצר ולנסות לפתח את הכלים הדרושים לפתרון הקצר .הדרך הטובה ביותר זה פשוט לשאול מה הצד השני חושב ומרגיש ,לנסות להיות אמפאתי ורגיש ,ואף להתנצל אם לא הבנת כיאות או אם המסר לא התקבל באופן הרצוי. עימות מילולי במקרים מסוימים בהם לא הצלחת להתגבר על הפער בתקשורת ולפתור את הקצר ,עלול להיווצר עימות מילולי. אולם ,חשוב להבין כי עימות מילולי פנים אל פנים לא חייב להיות אירוע שלילי ,אלא צורה יעילה של תקשורת, במידה והעימות נערך באופן מסוים .מצד אחד ,עליך להימנע מעימות כאשר אתה כועס או עצבני .מצד שני, השתמש בעימות כאשר אתה בשליטה והנך יכול לבטא את הרגשות שלך באופן חיובי ובונה ,וכאשר יש לך סיבה טובה ומשמעותית ליצור עימות. בעת עימות ,העבר את המסר שאתה מעריך את הקשר עם אותו אדם ,חשוב היטב על מה המסר שאתה רוצה להעביר ,נסה להבין את העמדה ואופן החשיבה של האדם השני ,הקשב ברגישות למה שהאדם השני מנסה לומר 8
פסיכולוגיה של הספורט ולבטא (מילולית ולא-מילולית) .נסה שלא לבטא את הפיתרון ,אלא התמקד בבעיה עצמה ,אל תפסיק לתקשר ואל תתעלם או תתנתק ,אל תשתמש בשפה משפילה ,אל תסמוך על רמזים לא מילוליים להעביר את המחשבות שלך אלא דבר בצורה ברורה. דוגמא למצב של עימות היא הורה המתערב בעבודתך המקצועית ויוצר השפעה שלילית על הסמכות שלך וכן על המוטיבציה לפעילות של הילד .במקרה כזה ניתן ליזום עימות מילולי מול ההורה כאשר מטרת העימות היא איננה \"לשים במקום\" את ההורה ,אלא לבטא את הקושי שלך ולנסות להגיע להסכמה לגבי המשך הדרך .חשוב להעביר להורה את הערכתך על מעורבותו בפעילות של הילד ,אך להדגיש את היותך מדריך מוסמך ובעל יכולת וכן להסביר כי מעורבות היתר עלולה לפגוע בהנאה והמוטיבציה של הילד .לבסוף ,תן אפשרות להורה למצוא דרכים חיוביות יותר למעורבות. כיצד להעביר ביקורת בצורה חיובית דרך יעילה להעברת ביקורת בצורה חיובית ,אשר תתקבל על-ידי החניך היא שיטת הסנדוויץ' .אנו מעבירים מסר של הוראות או תיקון של התנהגות אך עוטפים אותו באריזה מתוקה של חיזוק חיובי: .1מתחילים עם אמירה חיובית\" :ערן ,אתה נראה לי ממש מרוכז היום באימון!\" .2אז מעבירים הוראות מכוונות לעתיד\" :בפעם הבאה תשתדל לחכות לשריקה שלי לפני שאתה מתחיל בתרגיל!\" .3ומסיימים עם מחמאה\" :אתה נראה מצוין ,תמשיך את העבודה הטובה!\" באופן זה אנחנו מצליחים לתקשר עם החניך באופן חיובי ובונה ובכל זאת להעביר מסר של שיפור המשמעת .ניתן להעביר מסרים רבים באופן זה לגבי התנהגות ורצינות ,טכניקה ,תקשורת עם חניכים אחרים וכדומה. לקריאה נוספת בנושא התקשורת: Weinberg, R. S., & Gould, D. (2007). Foundations of Sport and Exercise Psychology (4th ed.). Champaign, IL: Human kinetics. 9
פסיכולוגיה של הספורט הקשר בין המדריך ובין הספורטאי לאחר שדיברנו על חשיבות פיתוח פילוסופיית האימון שלך ולאחר שעברנו על מספר כללים ליצירת מערכת תקשורת יעילה וחיובית עם חניכים והוריהם ,הבא נפנה לדון בקשר שלך ,המדריך ,עם החניך. מערכת היחסים בין המדריך והספורטאי מערכת היחסים בין המדריך והספורטאי הינה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר על ההשתתפות ,ההנאה והמוטיבציה של ספורטאים .יש לה את הפוטנציאל להשפיע הן באופן חיובי והן באופן שלילי על תהליך האימון, התוצאות הספורטיביות ,והחיים האישיים של ספורטאים .מצד אחד ,יחסים שליליים יכולים להוביל לנשירת ספורטאים מפעילות ומצד שני יחסים חיוביים מביאים להתמדה בפעילות ולהאטה בקצב הנשירה מספורט. חשוב להבין כי המדריך והספורטאי תלויים זה בזה :הספורטאי מחפש לקבל מהמדריך ידע מקצועי ,ביטחון ,יכולת, וניסיון ,והמדריך שואף לתרגם את ניסיונו וידיעותיו ליכולת ותוצאות .הספורטאי והמדריך כורתים ברית מקצועית ומבלים זמן רב אחד עם השני על-מנת להשיג התפתחות מקצועית והישגי ביצוע ,אך גם תחושות של סיפוק ,יכולת, ערך-עצמי ,ועצמאות. ישנם מרכיבים שונים בקשר בין המדריך והספורטאי והם כוללים התקשרות רגשית ,חיבה ,כבוד הדדי ,כיוון משותף לגבי אמונות וערכים ,יעדים משותפים ,שיתוף פעולה ,תקשורת חיובית ,אווירה פתוחה ,עבודת צוות ,הסתמכות הדדית ,מחויבות ,והבנה .עליך המדריך מוטלת המשימה להשקיע בקשר עם החניכים מעבר לאימון על מנת לפתח את כל המרכיבים הללו ליצירת קשר חיובי ויציב .הבסיס לקשר זה הוא הפילוסופיה שלך והאמונות שלך לגבי הערכים החשובים בספורט וכן מערכת התקשורת אותה אתה יוצר עם החניכים. להלן מספר דרכים בהן אתה יכול להשתמש על מנת לבסס קשר חיובי ויציב עם החניכים שלך: #שים לב לשלבים ההתפתחותיים של הספורטאים ,לצרכים שלהם ,ולמאפיינים האישיים שלהם. #התאם את סגנון האימון שלך לסגנון הלמידה של הספורטאים שלך. #הענק לספורטאים שלך תמיכה בלתי-מסויגת (המנע מציניות ,צעקות לא מחויבות ,התנהגות של ביטול). #היזהר שלא להסיט את חברי הקבוצה אחד נגד השני. #תמוך ברעיון של איזון חיובי בין שיתוף פעולה ובין תחרותיות. #היה בעל חזון לקבוצה או למועדון שלך. #זכור שבנים ובנות הם שונים .שני המינים יכולים להגיע להישגים יפים. #למד להתמודד עם ההורה המתערב או המבקר. #דאג שהספורטאים נוהגים בכבוד האחד עם השני. #למד את הספורטאים את ההבדל בין תקיפות ותוקפנות. קונפליקט בין מדריך וספורטאי הקשר שלך עם הספורטאי הוא דינמי ומשתנה ויכול להיות שלעיתים תחווה קונפליקט (סכסוך) .זהו מצב של חוסר איזון ביחסים עם הספורטאי בו יש רגשות שליליים ,חוסר תקשורת ,ירידה במחויבות מצד שני הצדדים, פגיעה במוטיבציה ובסיפוק מהפעילות .ספורטאים רבים מדווחים על מצבים של קונפליקט עם המדריך או המאמן במהלך הקריירה הספורטיבית .חשוב להבין שזהו אירוע טבעי ואף צפוי ,בדיוק כפי שאירועים שליליים עשויים להתרחש בכל קשר בין אנשים .אולם ,בניגוד לקשרים שילדים יוצרים עם הורים ,אחים ,וחברים ,לקשר עם המדריך 10
פסיכולוגיה של הספורט ישנן השלכות נוספות שחשוב להיות מודעים אליהן .המדריך מייצג במקרים רבים דמות סמכותית ואף מודל לחיקוי עבור הילד והילדה וכאשר ישנו איזשהו סכסוך או פגיעה בקשר ,ישנה פגיעה בתדמית של המדריך בעיני הספורטאי. שינוי זה עלול להוביל לדחייה מצד הילד של הספורט וכן לפגיעה רגשית משמעותית .לפיכך ,עליך המדריך להיות רגיש במקרה של סכסוך מול חניך ,לנסות להיות אמפאתי ולראות את הדברים מנקודת המבט של הצד השני, ולנסות להגיע לפתרון הולם למצב שיותיר את הילד עם רגשות חיוביים ומוטיבציה להשתתפות .זהו אתגר אמיתי משום שבמקרים רבים ילדים ואף הורים יבחנו את גבולותיך וינסו לערער על סמכותך .במקרים אלה נכנסת לפעולה פילוסופיית האימון שלך לגבי תפקידך ,ערכיך ,יעדיך ,והאופן בו אתה שואף להדריך. תלות בין מדריך וספורטאי מעבר למצב נתון של קונפליקט או הרעה ביחסים עם החניך ,עליך להבין כי לעיתים ספורטאים עלולים לחוש כי הם \"חייבים\" למדריך ולא רוצים לאכזבו .לעיתים אף יכולים להתפתח יחסים לא בריאים של \"ילד והורה\" בין המדריך והספורטאי ויצירת תלות .גם במקרים אלה לרגישות ולאמפתיה יש חשיבות גדולה במיתון היחסים .מצד אחד ,זה עשוי להחמיא לך שהחניכים חשים רגשות כאלה כלפיך ,אך מצד שני חשוב להקפיד שלא לנצל את הכוח והמעמד שיש לך אל מול הספורטאי .במקרה שאתה מזהה התפתחות של קשר לא בריא עם אחד החניכים יש מקום לעצור ולחשוב על מהות הקשר ולערב סמכות מקצועית בכירה יותר (מאמן בכיר או מנהל מקצועי) וכן את הורי החניך. הקשר בין המדריך והספורטאית במקרים מסוימים הקשר בין מדריך גבר וחניכה ילדה או נערה עשוי להיות רגיש במיוחד .חשוב להבין כי בנות ונשים בספורט שמות דגש על התקשרות אישית-רגשית עם המדריך או המאמן .כאשר המדריך איננו מבין את הצורך הרגשי הזה יש תחושה של חוסר-סיפוק וירידה במוטיבציה .ילדות ונערות עוסקות בספורט לא רק מתוך מניעים של פיתוח יכולות ,תחרותיות והישגיות ,אלא אף מתוך מניע חברתי ורגשי של שייכות לקבוצה ויצירת קשרים בינאישיים משמעותיים .כאשר ישנה חבורה של בנות הקשר הקבוצתי הוא לעתים משמעותי יותר מרגשות של תחרותיות או הישגיות משותפת .על המדריך הגבר לקבל את הצרכים הייחודיים לנשים העוסקות בספורט ולסייע בעדן לממש את הצרכים הפסיכולוגיים הללו תוך שמירה על מסגרת אימון הולמת .בנות ספורטאיות חשות קנאה ויריבות אישית כאשר המדריך או המאמן מתייחס בצורה \"לא-שוויונית\" לבנות השונות בקבוצה .לפיכך ,עליך המדריך להיות מאוזן ביחס שלך כלפי כלל הבנות בקבוצה ,מבלי להיות מוטה מגורמים כגון מראה חיצוני ,רקע אישי ,ויכולת מקצועית. מעבר לנושא המוטיבציה לפעילות והיחסים בתוך הקבוצה יש חשיבות לשמירה על יחסים תקינים ,במיוחד עם נערות בגיל ההתבגרות .במקרים רבים נערות עשויות להשליך על המדריך רגשות ותחושות אישיות ומיניות .המדריך עשוי להיות מוחמא מרגשות אלה ,אך כאן המקום להצבת גבולות ברורים ולהעברת מסר אחיד וישיר של מקצועיות ואי מעורבות חברתית עם חניכות. מעבר לקשר הישיר שלך המדריך עם הילדה או הנערה ,חשוב להבין כי העיסוק בספורט הוא עדיין מורכב ומסובך בעולמנו עבור נשים .ספורטאיות מדווחות על סטריאוטיפים מיניים הקיימים לגביהן שגורמים למתח-נפשי (למשל, \"נשים העוסקות בספורט הן גבריות\") .ספורטאיות ברמה גבוהה מדווחות על הקונפליקט הפנימי שהן חשות ,מצד אחד להיות נשיות ולהביא ילדים ,מצד שני להמשיך בעיסוק הספורטיבי ולהתחרות בתחרויות בינלאומיות .גם כאן יש חשיבות להבנת הצרכים הייחודים לילדות ונערות אותן אתה מדריך בספורט .שיחה פתוחה תוך הקשבה פעילה עשויה לסייע בעדך להבין טוב יותר את המניעים לפעילות ואת המכשולים הצפויים לחניכות שלך .ההשקעה ביחסים יציבים ומאוזנים יתרמו מצד אחד לתחושת השייכות ולמוטיבציה של החניכות ומצד שני לתחושת הסיפוק וההגשמה שלך כמדריך. 11
פסיכולוגיה של הספורט הטרדה מינית בספורט אחד הנושאים שיש להתחשב בהם בקשר בין המדריך והחניכים/ות הוא הפוטנציאל להטרדה מינית .בשנים האחרונות התגלו בעולם ובישראל מקרים רבים של הטרדה מינית בספורט .תופעה זו קשורה ליחסים הקרובים ובעלי האופי הפיזי המתרקמים בין חניכים ומדריכים או מאמנים .השעות הרבות יחד והשאיפה המשותפת להצלחה והשגת היעדים ההישגיים עשויים להוביל לטשטוש הגבולות ולמצבים בלתי ראויים. המונח \"הטרדה מינית\" הוא שם כללי להתנהגויות רבות כולל: #הערות ,בדיחות ,ורמיזות לא מקובלות לגבי הגוף של ספורטאי או ספורטאית ,המראה שלו או שלה ,המין או הזיקה המינית. #חקירות או הערות לגבי חיי המין של אדם אחר. #הערות או הצעות מגונות ושימוש בשפה מינית מבזה. #מגע פיזי לא יאות ,הכולל נגיעות מיניות ,נשיקות ,חיבוקים וצביטות. #הבטחות או איומים הקשורים לביצוע של הטבות מיניות. להלן הנחיות להתנהגות למניעת הטרדה מינית שעליך לאמץ כמדריך ספורט: #אל תטריד מינית והגן מפני כל מעשה בעל אופי של הטרדה. #אל תאפשר לעוזרים שלך או לספורטאים שלך לבצע מעשי הטרדה מינית. #היה בקיא במה מוגדר כהטרדה מינית ובחן את ההתנהגות שלך כמדריך או מאמן. #כאשר אתה משוחח עם ספורטאים מהמין הנגדי או עם ילדים קטנים דאג תמיד שיהיה אדם נוסף נוכח, ושהשיחה איננה מתבצעת בדלתיים סגורות. #היה זהיר ביותר לגבי מגע גופני .אם יש צורך ,גע רק באזור הגב העליון או באזורים לא \"מיניים\". #אם אתה מעיר הערה שלא במקום ,התנצל והסבר כי זה לא היה במכוון. 12
פסיכולוגיה של הספורט תיאוריות אישיות והקשרן לספורט לאחר שדנו במערכת היחסים בין המדריך והספורטאי ,נעבור כעת לדון בנושא \"פסיכולוגי\" שיש לו השפעה רבה על המעורבות של ילדים בספורט ועל טיב היחסים שהם מפתחים עם הספורט ,עם חברי הקבוצה ועם המדריך. אישיות של ילדים חשובה להבנה שלנו את עיסוקם בספורט משום שהיא עשויה להשפיע על התנהגותם ,חשיבתם, רגשותיהם וכן לאופן בו הם מתייחסים לסביבה ,בונים חלומות וציפיות ,ויוצרים קשרים עם אחרים. מהי אישיות המילה \"אישיות\" ( )personalityנובעת מהמילה הלטינית \"פרסונה\" ,אשר מסמלת את המסכות אותן נהגו ללבוש שחקני התיאטרון בדרמות היווניות העתיקות .לפיכך ,באופן פשוט ,אישיות היא המסכה החברתית של האדם. להלן הגדרות נוספות ל\"אישיות\": \" #אישיות היא סך-כל המאפיינים העושים אדם למיוחד\". \" #ישות מאורגנת ,קבועה ,וסובייקטיבית אשר הינה בלב כל החוויות שלנו\". \" #אישיות הינה מבנה דינמי בתוך האדם של מערכות פסיכו-פיזיולוגיות היוצרות את דפוסי ההתנהגות, המחשבות והרגשות של האדם\". \" #הדפוסים הייחודיים של מחשבה ,רגש ,והתנהגות המגדירים את הסגנון האישי של האדם בהתקשרותו עם הסביבות החברתיות והפיזיות\". \" #מה שאדם הוא באמת\". תרגיל האם המבנה \"אני\" באמת מייצג את האישיות שלנו? האם אנו באמת יכולים לתאר את המבנה הפנימי שלנו? קח לך רגע וחשוב על מי אתה ומה אתה ,מה מאפיין אותך כבן אדם .השתמש בשורות הבאות וכתוב 5סיומות כנות ל\"אני\"... אני אני אני אני אני 13
פסיכולוגיה של הספורט תיאוריות אישיות בשפת יומיום אנחנו מייחסים משמעות הערכתית לאישיות של אנשים .אנו אומרים \"יש לו יופי של אישיות\" ,או \"יש לה אישיות קשה\" .אבל ,פסיכולוגים של אישיות לא תופסים מושג זה מכיוון הערכתי אלא: #כמבנה המייצג את האיכויות המובחנות שהופכות אדם לייחודי. #מה שמנחה את ההתנהגות הגלויה. #תהליך המושפע מנטיות גנטיות וביולוגיות ,חוויות חברתיות ,והקשרים סביבתיים. #מבנה יציב למדי שמווסת התנהגות על פני זמן ובמצבים שונים. ישנם שישה נושאים שכל תיאוריית אישיות מתייחסת אליהם: . 1מבנה אישיות (תכונות ,ארגון ,רמות) . 2מוטיבציה (לחיים ,להתנהגות) . 3התפתחות של האישיות . 4בריאות נפשית (צדדים חיוביים ומועילים של האישיות וההתנהגות) . 5פסיכופתולוגיה (צדדים שליליים ומזיקים של האישיות וההתנהגות) .6שינוי פסיכולוגי דרך התערבות טיפולית לפני שנפנה לדון בשתי תיאוריות אישיות מרכזיות ,נסו לחשוב ולהגדיר: מה נחשב להתנהגות נפשית בריאה בספורט? מה לדעתכם נחשב כפסיכופתולוגיה בספורט? התנהגות נפשית בריאה בספורט כוללת ,בין השאר :הצבת יעדים מאתגרים והשקעת מאמץ להשגתם ,חווית תחושות של יעילות-עצמית ,סיפוק ,הנאה ,כיף ,פיתוח יחסי חברות וקשרים חיוביים ,פיתוח דימוי-עצמי חיובי ומורכבות-עצמית גבוהה (עוד תחומי עניין ,עוד מאפייני עצמי) ,פיתוח מיומנויות התמודדות יעילות ,התגברות על מכשולים וכישלונות. אולם ,ספורט כמו כל תחום פעילות אנושי אחר עשוי לכלול גם התנהגויות שליליות .פסיכופתולוגיה בספורט כוללת ,בין השאר :שימוש בסטרואידים וחומרים משתנים/אסורים ,רמייה ,הימורים (על משחקים שלך) ,יחסים שליליים והרסניים עם מאמנים ,חברים לקבוצה ,האשמה-עצמית קבועה ,אי לקיחת אחריות אישית ,פרפקציוניזם ואובססיביות ,אלימות פיזית ומילולית ,פיתוח דימוי-עצמי נמוך ,הפרעות אכילה שונות ,פיתוח מורכבות-עצמית נמוכה (השקעה רק בספורט ,אי פיתוח מאפייני עצמי נוספים). כמדריך בספורט ובהמשך כמאמן עליך לשאוף לעודד התפתחות חיובית של האישיות של הספורטאי דרך הפעילות הספורטיבית ומניעת התפתחות של פסיכופתולוגיה הקשורה לספורט .במקרה בו אתה חש בפסיכופתולוגיה של ספורטאי עליך ליידע מיד את הסמכות המקצועית הבכירה ,את ההורים ,וכן לערב איש מקצוע כגון עובד סוציאלי או פסיכולוג. 14
פסיכולוגיה של הספורט גישות לאישיות :הגישה הפסיכו-דינמית (זיגמונד פרויד)1856-1939 , בתחילת המאה העשרים הרופא זיגמונד פרויד הציג תיאוריה של אישיות ושיטה של פסיכותרפיה .פרויד עבד כרופא עם נשים שחוו שיתוקים בידיים והרגליים מבלי שהייתה לכך סיבה רפואית פיזית .על-ידי שיחות איתן הוא הצליח לשחרר במקרים מסוימים את השיתוק .פרויד הסיק מכך שהשיתוק נבע מחסימה כלשהי במערכת הנפשית שהשפיעה על הגוף .הוא גם הבין שעל-ידי שיחה ניתן לשחרר חלק מהחסימה הנפשית להגיע להקלה נפשית ואף פיזית .לפיכך ,הגישה הפסיכו-דינמית מתייחסת לקשר בין הנפש והגוף ולרעיון שישנה השפעה נפשית שאנו לא מודעים אליה ,אך ניתן להגיע אליה באמצעות שיחה. במרכז התיאוריה של פרויד נמצא מושג הלא-מודע (המחשבות ,הדחפים ,הרצונות ,הרגשות שאליהם אנחנו לא מודעים) .פרויד טען שדחפי ילדות בלתי מקובלים נדחקים מהמודעות אך ממשיכים להשפיע על המחשבות, הרגשות והמעשים שלנו בבגרות .תהליך התרפיה משתמש בטכניקות של אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות על מנת להעלות את התוכן הנפשי המודחק בחזרה למודעות .למשל ,ספורטאי יכול להתבקש לבצע אסוציאציות חופשיות החל מהמילה \"ספורט\" .הספורטאי אומר :ספורט ,כיף ,מרגש ,אימון ,הישג ,תחרות ,ציפיות ,הורים ,אבא... כשהוא מגיע למילה \"אבא\" הוא נתקע וחש בחסימה מנטאלית .התרפיסט (הפסיכולוג) מפרש את החסימה המנטאלית כקשורה לקושי לא מודע הקשור לתפקיד ההורה בפעילות הספורטיבית של הספורטאי. פרויד האמין שחלומות הם הדרך המלכותית ללא-מודע .על-פי פרויד לחלומות יש תוכן גלוי (מודע) ותוכן חבוי (לא- מודע) .בתהליך התרפיה התרפיסט מבקש מהמטופל לתאר את התוכן הגלוי של החלום ואז לבצע אסוציאציות חופשיות עליו .טכניקה זו נועדה לחשוף את התוכן החבוי של החלום. למשל ,ספורטאי יכול לחלום שוב ושוב על כך שחבריו לקבוצה מתעלמים ממנו בהפגנתיות .זהו התוכן הגלוי. התרפיסט מבקש מהספורטאי לשוחח על החלום ואז לבצע אסוציאציות חופשיות על התוכן הרלוונטי .התרפיסט עשוי לפרש את החלום כמסמל את הפחד של הספורטאי מהתעלמות על המגרש ,היותו לא-חשוב בקבוצה .פחד זה יכול להיות קשור לערך-עצמי נמוך לא מודע שנובע מיחסים שליליים בין הספורטאי ואחיו בגיל ההתבגרות. המודל הטופוגרפי של האישיות פרויד גם הציע את תיאורית האישיות המקיפה הראשונה בהיסטוריה המודרנית. ראשית ,הוא הציע את המודל הטופוגרפי של האישיות (מודל הקרחון) .על-פי מודל זה לאישיות יש שלוש רמות תודעה: #המודע :התודעה המיידית והנוכחית שלנו .כולל את התחושות והחוויות אשר אנו ערים להן בכל רגע נתון. (למשל\" ,אני קורא את על מודל הקרחון של פרויד עכשיו\" או \"אני ממש רעב עכשיו\") הקדם-מודע :הידע הזמין שלנו או הזיכרון .כולל את כל החוויות שאינן בתודעה הנוכחית שלנו אך שניתנות # לשליפה בקלות לתוך המודע במעט מאמץ נפשי. (למשל\" ,התחלתי לעסוק בספורט כשהייתי בן \"5או \"למאמן הראשון שלי קראו מורן\") #הלא-מודע :מחסן של המניעים האינסטינקטיביים שלנו ,הדחפים המיניים והאלימים שלנו ,הרצונות הלא- מקובלים שלנו ,וזיכרונות שאין אליהם גישה .יכול לכלול טראומות ילדות ,תחושות חבויות של עוינות כלפי הורים או אחים ,ודחפים מיניים מודחקים. על פי מודל זה ,לאישיות יש מבנה כשל קרחון בו רק הקצה של התודעה (\"המודע\") נמצא מעל פני המים בכל רגע נתון ורוב מבנה האישיות נמצא מתחת לפני המים וחבוי (\"הקדם-מודע\" ובעיקר \"הלא-מודע\"). בנוסף לשלוש רמות התודעה ,פרויד אף הציע את הרעיון של \"דטרמיניזם פסיכולוגי\" :ההתנהגות שלנו נקבעת על-ידי הפעילות של הלא-מודע ,ולכל המחשבות ,הרגשות ,והמעשים שלנו יש סיבות נפשיות .כלומר ,אם ילד בחר לעסוק בפעילות ספורט הדורשת אגרסיביות גבוהה ,כנראה שישנה סיבה נפשית לכך ,ובאותו אופן ,ילדה הבוחרת לעסוק בענף ספורט של סבולת עושה כן מטעמים נפשיים לא מודעים. 15
פסיכולוגיה של הספורט המודל הטופוגרפי של האישיות על-פי פרויד: המודל הסטרוקטוראלי (המבני) של האישיות לאחר זמן מה הבין פרויד שהמודל שלו הוא פשוט מידי להסביר את כל מרכיבי האישיות ולפיכך פרסם מודל המתאר שלושה חלקים של אישיות: 1 .1האיד 2 .2האגו 3 .3הסופר-אגו (מצפון ,אגו-אידיאל) האיד האיד הוא החלק הכי פרימיטיבי ,אינסטינקטיבי ,ומורש של האישיות ,והחלק שממנו מתפתחים מאוחר יותר שני חלקי האישיות הנוספים .האיד מכיל שתי קטגוריות בסיסיות של מניעים ביולוגיים: ארוס :אינסטינקט החיים (רפלקסים של אכילה ,שתייה ,נשימה ,וויסות טמפרטורה ,שינה ,הימנעות מכאב ,וכן צרכים מיניים-ליבידו). תאנתוס :אינסטינקט המוות (יצרים של תוקפנות ,אכזריות ,התאבדות ,רצח). האיד פועל תחת \"עיקרון העונג\" של סיפוק צרכים מיידי ,ללא התחשבות בנסיבות חיצוניות-סביבתיות .למשל, כשתינוק רעב הוא בוכה שהוא רוצה אוכל מייד .אין לתינוק כל התחשבות במצב הסביבה ,האם יש אוכל זמין או לא. לטענת פרויד ,הדרישה של התינוק לסיפוק מיידי של הרפלקסים והצרכים הפיזיים היא חלק מאינסטינקט החיים של האיד. פרויד אף טען כי כולנו חווים מאבק פנימי תמידי בין אינסטינקט החיים והמוות ,המתבטא מצד אחד בדחף עז לחיות ומצד שני בדחף למות ,הצורך להתרבות וליצור והצורך להרוס ולהרוג .הקונפליקט הפנימי קיים בכל אדם, אך גם בחברה האנושית ככלל .אנו לא מודעים למאבק נפשי זה ,אך ההתנהגות שלנו מושפעת ממנו בכל עת. קונפליקט פנימי זה יכול להסביר ,למשל ,את ההתנהגות הסותרת של שחקן הכדורגל הארגנטינאי מראדונה ,שהיה מצד אחד שחקן אדיר ,אמביציוזי ויצירתי ,ומצד שני רימה (\"יד האלוהים\") והשתמש בסמים ואלימות. 16
פסיכולוגיה של הספורט האגו המציאות והחברה מאלצים ילדים להרגיע את הצרכים שלהם ולא מאפשרים סיפוק מיידי .האמא לא יכולה להתמיד לענות בכל עת על הצרכים של התינוק והוא צריך ללמוד למתן את עצמו ואת דרישותיו .לפיכך ,מתפתח המרכיב השני של האישיות ,האגו ,שהוא החלק המנהל של האישיות ,הוא מחליט איזה דחפים של האיד יסופקו ובאיזה אופן ,על-פי \"עקרון המציאות\" .האגו מקדם ביטחון ושימור-עצמי על-ידי כך שהוא משהה סיפוק אינסטינקטיבי עד שמוצא מקובל יימצא. למשל ,ילד רוצה לנצח כל הזמן ,אבל חייב ללמוד שלפעמים אתה מנצח ולפעמים מפסיד ,ואתה צריך להתמודד עם שני המצבים הנפשיים בצורה חיובית .בנוסף האגו גם מתווך בין הדרישות של האיד ,המציאות ,והשאיפות של הסופר-אגו. הסופר-אגו המרכיב השלישי של האישיות שהוא הייצוג הפנימי של הערכים ,המוסר ,והאתיקה של ההורים והחברה .הסופר- אגו מתפתח על-ידי תהליך החיברות (סביב הגילאים )3-5וזהו המרכיב האישיותי האחרון שמתפתח .הסופר-אגו מתפתח בתגובה לתגמולים ועונשים מצד ההורים והחברה ,ולבסוף מחליף אותם כמצפון האישי של הילד .בנוסף, הסופר-אגו מכיל גם את ה\"אגו אידיאל\" ,התדמית שלנו של האדם המוצלח. למשל ,ילד יכול לפתח אגו-אידיאל של שחקן כדורגל ידוע והמצפון שלו יאסור עליו מלסטות מהדרך המובילה לחלום שלו .בכל פעם שהאיד יצור לחץ נפשי לסטות מן הדרך ,להתעצל או לספק דחפים אחרים (למשל ,להרוס את ההתפתחות החיובית) ,האגו-אידיאל יצור לחץ נגדי להמשך תהליך ההתפתחות .האגו יהיה המרכיב האישיותי שיהיה אמון על מיתון הקונפליקט הפנימי הזה. הקונפליקט הפנימי שלושת מרכיבי האישיות נמצאים בקונפליקט תמידי .אנחנו לא מודעים לקונפליקט הזה ,אך הוא בא לידי ביטוי בהתנהגות שלנו וכמו כן בפליטות לשון .באישיות המבוססת האגו מצליח לשלוט גם בדרישות של האיד וגם במוסריות והשאיפות של הסופר-אגו .האגו משתמש באופן לא-מודע במגוון מנגנוני הגנה על-מנת למנוע את ההופעה המודעת של דחפי איד לא מקובלים :הדחקה ,השלכה ,העתקה ,היפוך-תגובה ,רציונליזציה ,נסיגה, סובלימציה ,הכחשה. באישיות הלא בריאה (פסיכופתולוגיה) ,האגו ומנגנוני ההגנה כושלים ,עיקרון המציאות נשבר והאדם מונע על-ידי הצרכים האינסטינקטיביים שלו. רוב האגו והסופר-אגו ,וכל האיד ,הם ברמה הלא-מודעת ,ורק חלקים קטנים של האגו והסופר-אגו הם במודע והקדם-מודע. פרויד האמין שעד גיל 5רוב מאפייני האישיות התייצבו והם קבועים. המודל הסטרוקטוראלי של האישיות על-פי פרויד: 17
פסיכולוגיה של הספורט מה המשמעות של הגישה הפסיכו-דינמית לאישיות לגבי עבודת המדריך בספורט? התנהגות היא איננה פשוטה ,היא יכולה לכלול הרבה גורמים חבויים. # זה קשה ,אם לא בלתי-אפשרי ,להשפיע ישירות על האישיות והאופי של ספורטאים. # ספורטאים מפתחים את הקשר שלהם לספורט מסוים שתוצאה מצרכי האיד שלהם ושאיפות האגו-אידיאל. # # לעיתים ספורטאים לא יזהו התנהגות שלילית שלהם עקב השימוש במנגנוני הגנה. גישות לאישיות :הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) (ג'ון ב .ווטסון)1878-1958 , ג'ון ב .ווטסון טען שבשביל שהפסיכולוגיה תהיה מדע היא צריכה להתעסק עם עובדות ציבוריות כמו התנהגות ,לא עם תהליכים חבויים כמו מודעות .ווטסון הציע שכמעט כל ההתנהגות היא תוצאה של התניה :הסביבה מעצבת התנהגות על-ידי חיזוק הרגלים מסוימים (גירוי-תגובה) .למשל ,על-ידי כך שהמאמנת נותנת לקבוצה זמן משחק חופשי (חיזוק) היא מחזקת התנהגות חיובית .אם המאמנת נותנת ריצת קווים היא מענישה על משמעת לקויה. המאמנת יכולה כעת להשתמש בתגובה המותנית של משמעת ליצור התנהגויות יותר מורכבות כמו טקטיקה על המגרש. על-פי הביהביוריזם ,התנהגות מורכבת היא פשוט אינטראקציה של תגובות מותנות .על-ידי כך שבוחנים את היסטורית הלמידה של האדם ניתן להבין את התנהגותו הנוכחית ואף לשלוט בה. ב.פ .סקינר ( )1971אף הוא הציע שמחקר האישיות צריך להתמקד בחשיפת היחסים שבין התנהגויות של אנשים וההשלכות המחזקות שלהן .לטענתו ,הבדלים בין-אישיים באישיות הם תוצאה של אינטראקציות שונות בין התנהגות לסביבה .לפיכך ,עלינו להתחשב בהתנהגויות מסוג תגובתי והתנהגויות מסוג אופרנטי. התנהגויות מסוג תגובתי התניה קלאסית היא תהליך למידה בו גירוי שהיה נייטרלי הופך להיות מקושר עם גירוי אחר דרך הצמדה חוזרת. התנהגות מסוג זה קשורה בדרך-כלל לרפלקסים (ריור, מצמוץ ,מערכת סימפתטית) ,אך גם יכולה להיות נלמדת. ב 1913-איוואן פבלוב ,רופא ופיזיולוג רוסי ,ביצע סדרה של ניסויים על תהליכי הלמידה של כלבים .בניסוי הקלאסי ,מציגים בפני הכלב גירוי מותנה כגון צליל או אור ורואים שאין כל תגובה מצד הכלב .לאחר מכן מציגים לכלב גירוי לא מותנה של מזון ומבחינים בתגובה לא מותנית של ריור כציפייה לקבלת המזון (הכלב מרטיב את הפה כדי לקלוט את המזון בתגובה של רפלקס) .אז מגיע שלב האסוציאציה בו מציגים מספר פעמים את הגירוי המותנה יחד עם המזון ומבחינים בתגובה לא מותנית של ריור .אחרי מספר חזרות ,כאשר נציג את הגירוי המותנה (צליל או אור) תופיע תגובה מותנית של ריור גם בהיעדר המזון .הכלב למד לקשר בין הגירוי המותנה ובין המזון והלמידה מתבטאת בתגובה רפלקסיבית של ריור. 18
פסיכולוגיה של הספורט התניה קלאסית כמנגנון למידה ילדים לומדים לקשר בין רגשות כגון פחד ,אשמה ,שמחה ,וסיפוק לבין התנהגויות מסוימות דרך התניה קלאסית. למשל ,ילד נוגע בתנור חם (אור אדום דולק) המעורר כאב .כאב מקושר עם פחד ,לפיכך תנור חם (אור אדום דולק) יהיה מקושר עם פחד (התניה אברסיבית). תגובות מותנות יכולות גם להיכחד אם מציגים את הגירוי המותנה מספר פעמים מבלי לספק את החיזוק המותנה (למשל ,האור האדום בתנור דולק אך התנור אינו חם) .אולם ,אם ישנה תקופת מנוחה ממושכת בתהליך ההכחדה, התגובה המותנית תופיע שוב ,במה שמכונה \"החלמה ספונטנית\". הכללה היא מצב בו גירוי חדש הדומה לגירוי המותנה גם הוא יגרום לתגובה מותנית (למשל ,צלילים דומים ,מראות דומים). הבחנה לעומת זאת ,היא היכולת להבחין בשוני בין שני גירויים ,במקרים מסוימים להגיב ובמקרים מסוימים לא להגיב .למשל ,הספורטאי איננו מגיב בחרדה לאימון וכן לתחרות ,אף על-פי שהם מייצגים מצבים די דומים. התנהגויות מסוג אופרנטי בניגוד להתניות הקלאסיות הנוצרות בעיקר בילדות ומושפעות מהקשר בין רגשות ורפלקסים ,התנהגויות אופרנטיות מלוות אותנו לאורך כל החיים ומנחות את דרכנו והחלטותינו כל יום .התנהגות אופרנטית נוצרת על-ידי התניה אופרנטית ונקבעת על-ידי התוצאות של התגובה .זוהי תגובה נלמדת רצונית (לא רפלקס) אשר לא קיים בה גירוי גלוי .למשל ,ילד מתנהג יפה על-מנת לקבל ממתק ,כסף ,או חיזוק חיובי מהמדריך ,לפעמים בניגוד לדחפים המיידים שלו. על-פי הגישה הביהביוריסטית אנשים לא מונעים על-ידי דחפי האיד הלא נשלטים ולא מודעים אלא הם מתנהגים בדרכים שמעלות את הסיכוי לייצר תגמול (חיזוק חיובי ו/או חיזוק שלילי) ,ולהימנע מעונש .לפיכך ,הבדלים בינאישיים באישיות אינם נובעים מקשרים שונים בין מרכיבי האישיות כפי שיטענו הפסיכו-דינמיים ,אלא הם נובעים מתהליכי למידה שונים. אנשים גם לומדים דרך התבוננות וחיקוי :הם מבחינים בתוצאות של המעשים של אנשים אחרים ולומדים האם ההתנהגויות הללו מובילות לתגמול או לעונש. 19
פסיכולוגיה של הספורט התניה אופרנטית כמנגנון למידה אנו יכולים להשתמש בחיזוקים ועונשים כדי להגדיל או להקטין את הסבירות שהתנהגות מסוימת תופיע: חיזוק מלא :מתן חיזוק בכל פעם שהתגובה הינה נכונה .הלמידה מהירה וההכחדה גם כן מהירה. חיזוק חלקי :נתינת חיזוק רק בחלק מהפעמים שמבצעים תגובה נכונה .הלמידה איטית וההכחדה גם כן איטית. מורים ,הורים ומאמנים יכולים להשתמש בתהליכי חיקוי להציג לילדים את הדרך הנכונה להתנהגות .ילד יכול לצפות כיצד ילד אחר מקבל חיזוק חיובי על התנהגות חיובית או נענש על התנהגות שלילית וללמוד את ההשלכות של התנהגויות אלה ללא הצורך לבצע אותן ממש .כאשר התנהגות מסוימת מחוזקת שוב ושוב בסיטואציות שונות תתרחש הכללה .למשל ,ילד לומד בספורט שמשמעת וכבוד מובילים להצלחה ומכליל התנהגויות חיוביות אלה לבית ובית-הספר. עם הזמן אנשים צוברים ציפיות קוגניטיביות פנימיות לגבי התוצאות של התנהגויות מסוימות ,אשר מנחות את ההתנהגות שלהם בפועל .כלומר ,אנו לא צריכים לקבל כל הזמן חיזוקים ועונשים כדי לפעול. מה המשמעות של הגישה הביהביוריסטית לאישיות לגבי עבודת המדריך בספורט? התנהגות היא התוצאה של חוויות למידה ,לפיכך מאמנים יכולים לעצב את התגובות האופייניות של # ספורטאים על-ידי שימוש במנגנוני למידה. # ספורטאים יכולים להיות מותנים הן פיזית והן מנטאלית להגיב באופן מסוים במצבים מסוימים. # שינוי של הסביבה יכול להוביל לשינוי של התנהגות ספורטאים. גישות נוספות לאישיות חשוב להדגיש כי מלבד הגישה הפסיכו-דינמית והגישה הביהביוריסטית קיימות בפסיכולוגיה גישות נוספות לתיאור אישיות האדם .בחרתי לתאר כאן בקצרה שתי גישות נוספות ,הגישה ההומניסטית והגישה הקוגניטיבית. הגישה ההומניסטית לאישיות קארל רוג'רס ( )1902-1987ראה באדם כוח אנרגטי פעיל ומכוון מטרה .רוג'רס האמין כי אנשים חשים צורך לפתח את הפוטנציאלים שלהם ואת היכולות שלהם ,ולהשיג מימוש-עצמי .בניגוד לפרויד ,רוג'רס האמין בטוב הפנימי של הטבע האנושי והדגיש את הנטייה להגשמה-עצמית .כשאנשים מתנהגים בצורה מוסרית שגויה הם אינם פועלים במידה אחת עם האני הפנימי שלהם ומושפעים מכוחות חיצוניים .רוג'רס טען שכאשר יש פער בין האופן בו אנו מתנהגים במציאות והאופן בו אנו שואפים להתנהג על-פי תפיסת העצמי שלנו ,אנו נחוש בחרדה. דוגמא לקונפליקט הפנימי הזה ניתן לראות במקרה של מריון ג'ונס ,הרצה האמריקאית הגדולה אשר נתפסה בשימוש של חומרים ממריצים .בראיון טלוויזיוני היא טענה כי פעלה בניגוד לאמונתה הפנימית כדי להשביע את הדרישות החיצוניות של אנשים מסביבה להצלחה מתמשכת. אולם ,בניגוד לגישה הפסיכו-דינמית בה התרפיסט הוא זה שמשחרר את המטופל מכבלי הקונפליקט הפנימי שלו, רוג'רס האמין כי בכל אדם יש את הכוח הפנימי לשפר את איכות חייו ורווחתו הנפשית ,אם יקבל סביבה תומכת ואמפאתית. 20
פסיכולוגיה של הספורט מה המשמעות של הגישה ההומניסטית לאישיות לגבי עבודת המדריך בספורט? כל אדם הוא ייחודי ולפיכך יש להבין אותו או אותה מנקודת המבט הייחודית שלהם (צריך להיות אמפאתיים!). ספורטאים אינם מונעים להיות תחרותיים על-ידי דחפי האיד שלהם ,אלא הם בוחרים להתחרות בענף ספורט מסוים כחלק מתהליך ההגשמה העצמית שלהם. כאשר ספורטאים חווים מכשולים וקשיים יש להם את היכולת לטפל בעצמם נפשית ,אם הם יקבלו את התמיכה הנפשית הראויה. מדריכים ומאמנים צריכים להיות מודעים למשמעויות שספורטאים מייחסים לפעילות הספורטיבית שלהם ולאופן בו משמעויות אלה משתנות במהלך הקריירה ומשפיעות על התהליכים המוטיבציוניים שלהם. הגישה הקוגניטיבית לאישיות ג'ורג' קלי ( )1905-1967טען כי כל אדם יתפוס ויפרש את אותו האירוע או המצב באופן שונה ,בהתאם לחוויות שלו, לידע שלו ,ולנקודת המבט שלו .לפיכך ,ההתנהגות שלנו היא לעולם איננה נקבעת מראש .למשל ,שני ספורטאים החווים פציעה עשויים לתפוס את האירוע הזה באופן שונה ,אחד כמשבר רציני (קטסטרופה) והשני כהזדמנות למנוחה וצמיחה .אולם ,הם שניהם עשויים גם לשנות את הפרשנות שלהם לפציעה בהסתמך על פידבק שהם יקבלו מאחרים לגבי תהליך השיקום שלהם. על-פי הגישה הקוגניטיבית לאישיות ,אנשים יוצרים מבנים מחשבתיים הקרויים \"סכמות\" כדי לארגן ולעבד מידע באופן יעיל .הסכמות מאפשרות לנו ליצור ציפיות למה שהולך לקרות ועל-ידי כך לשים לב למה שחשוב ולהתעלם ממה שלא חשוב .הסכמה החשובה ביותר היא סכמת-העצמי המכילה מידע לגבי עברנו ומי אנחנו ומנחה מידע חדש הקשור לעצמי. למשל ,לספורטאי תהיה סכמה שקשורה לספורט עצמו וליחסים עם המדריך והקבוצה ,תהיה לו סכמה של להיות ילד ,של להיות בן ,של להיות תלמיד ,של להיות חבר ועוד .בכל מצב נתון אנו נפעיל את הסכמה המתאימה כדי להבין במהרה את המצב ואת הסביבה וכדי לצפות את מה שיקרה. זאת אומרת שבפעם הראשונה והשנייה שילד מגיע לחוג ספורט חדש הוא יצטרך הנחיות מפורטות מהמדריך כיצד להתנהג ,מה לעשות ומה לא לעשות ,אך בפעם השלישית ואילך הוא כבר יפנים את הסכמה החדשה וידע כיצד להתנהג בעצמו. מה המשמעות של הגישה הקוגניטיבית לאישיות לגבי עבודת המדריך בספורט? סכמת העצמי יכולה להסביר הבדלים בין ילדים במוטיבציה לפעילות (למשל ,לילד אחד אימוני כושר הם # # חשובים להגדרת העצמי כספורטאי ולילד אחר לא). # הבדלים בעיבוד מידע בין מתחילים ומומחים בספורט יכולים להיות מוסברים כתוצאה מהבדלים בסכמות מצביות .למשל ,למייקל ג'ורדן הייתה סכמה מצבית מאוד מפותחת לגבי משחק תחת לחץ ולקיחת זריקות חשובות שאפשרה לו לזהות את הגורמים החשובים בסביבה ולקבל החלטות נכונות. על-מנת לשנות התנהגות ,מדריכים ,מאמנים ופסיכולוגים צריכים להעריך את הסכמות של ספורטאים ולנסות להשפיע עליהן. 21
פסיכולוגיה של הספורט מוטיבציה של ילדים להשתתפות בספורט והסיבות לנשירה מפעילות מהי מוטיבציה? המילה \"מוטיבציה\" נגזרת מהשורש הלטיני \"לנוע\" .לפיכך ,מחקר המוטיבציה הוא מחקר ההנעה הנפשית או הפעולה. באופן פשוט אנו יכולים לומר כי מוטיבציה היא ההשקעה של מאמץ בכיוון ובמידה מסוימים. הכיוון של המאמץ :האם הילד מחפש ,מתקרב ,או נמשך לסיטואציות מסוימות (למשל ,לעסוק בספורט). המידה של המאמץ :כמה מאמץ משקיע הילד בסיטואציה מסוימת (מאמץ גבוה ,בינוני ,או נמוך). ניתן להבין כי כיוון ומידה של מאמץ קשורים אחד בשני .אנו נוטים להשקיע יותר מאמץ בסיטואציות אליהן אנו נמשכים יותר .למשל ,אם ילד אוהב לשחות ומאפשרים לו להשתתף בחוג שחיה יש סיכוי גבוה כי הוא ישקיע מאמץ גבוה בפעילות .לעומת זאת ,אם אותו הילד לא אוהב לנגן בכינור והוריו רשמו אותו לחוג נגינה ,סביר להניח כי הוא ישקיע מאמץ ירוד בפעילות זו. עקרונות המוטיבציה מוטיבציה פנימית :הילד עוסק בפעילות מסיבות פנימיות של הנאה וסיפוק מלמידה ,פיתוח שליטה ביכולות, ריגוש ,תחרותיות ,תחושת ניצחון. מוטיבציה חיצונית :הילד עוסק בפעילות מסיבות חיצוניות ,כגון תוצרים מוערכים (כושר גופני ,מעבר לרמה גבוהה יותר) ,או על מנת להשיג תגמולים חיצוניים (הכרה ,פרסום ,כסף ,פרסים). מוטיבציה פנימית וחיצונית הם חלק מרצף .ילדים יכולים להיות בעלי מניעים פנימיים וחיצוניים באותה העת. למשל ,ילד שואף לפתח את יכולותיו בטכניקה מסוימת (פנימי) כדי לחוש סיפוק והתפתחות אך גם כי הוא שואף לקבל את פרס החניך מצטיין בסוף העונה. כמדריך עליך לשאוף שהמוטיבציה של ילדים תהיה בעיקר פנימית משום שהמחקר מראה שמוטיבציה פנימית מובילה להתמדה רבה יותר בפעילות ולהנאה גבוהה יותר .כאשר ילדים מונעים לעסוק בספורט רק כדי לזכות בפרסים ,מדליות וכסף ,בעת כישלון הם עשויים לחוש חוסר סיפוק ולנשור מן הספורט. חשוב להבין כי התנהגות מוטיבציונית נובעת מאינטראקציה (שילוב) בין מאפייני ותכונות האדם ובין גורמים מצביים .כלומר ,גם מבנה האישיות של ילדים עליו דיברנו ,גם הרקע שלהם בספורט ,גם המצב בבית הספר ובבית, וגם ההשפעה של החברים ,ההורים ,החברים לקבוצה והתנהגות המדריך ישפיעו על המוטיבציה שלהם לעסוק בספורט. למשל ,אני יכול להיות ילד שאוהב עצמאות אבל מתאמן תחת מדריך שמאוד מגביל אותי .במקרה זה יש התנגשות בין המאפיינים האישיים והרצון לחוש תחושת עצמאות בפעילות ובין סגנון האימון של המדריך שגורמת לירידה במוטיבציה של הילד. דוגמא נוספת :אני רוצה להשקיע בפעילות גופנית אבל מכון הכושר נמצא במרחק שעה נסיעה ממני .כאן ,יש לאדם מוטיבציה לפעילות אך יש מגבלה סביבתית המונעת מימוש המוטיבציה הזו. בהמשך הפרק נתאר ביתר פירוט גם גורמים אישיותיים וגם גורמים מצביים העשויים להשפיע על המוטיבציה של ילדים לעסוק בספורט תחרותי. 22
פסיכולוגיה של הספורט מוטיבציה לספורט תחרותי מדוע ילדים מצטרפים לספורט? הורים :הורים שעסקו עצמם בספורט או אוהבים ספורט .הורים שרואים בספורט פעילות חיובית להתפתחות הילד .הורים ש\"דוחפים\" את הילד לפעילות. זמינות מתקנים ,חוגים ,מדריכים בסביבת הילד. אופנות בספורט :ספורט אקסטרים ,ספורט פופולארי ,הישגים של ישראלים. מזג מולד :צורך בעוררות גופנית ,ניתוב אנרגיה גופנית ורגשית. נתונים מולדים :הרכב שרירי ,גודל/גובה ,כשרון מוטורי ,קואורדינציה ,כוח ,סבולת. השפעות החברים :חברים לגן או לכיתה מצטרפים לחוג מסוים והילד רוצה להצטרף לחבריו. מהם גורמי המוטיבציה של ילדים ונערים להשתתף בספורט תחרותי? הנאה :חוויה וכיף מהעיסוק בספורט. למידת כישורים חדשים :הילד לומד לפתח את עצמו פיזית ,לומד משמעת ועמידה במחויבות וזמנים ,מפתח כישורים מוטורים ,טכניים וטקטיים. צורך בהשתייכות חברתית לקבוצה/מועדון :ילדים חשים בצורך פסיכולוגי של שייכות לקבוצה מעבר למשפחה הקרובה שלהם ,במיוחד בגיל ההתבגרות .ישנו רצון לאמץ את הנורמות החברתיות של הקבוצה או המועדון ולהשתייך למקום בעל מוניטין טוב .מעבר לכך ,ילדים רוצים ליצור חברויות קרובות והעיסוק המשותף בספורט מאפשר זאת. צורך ברכישת מעמד חברתי ובניית ערך-עצמי :ילדים מחפשים אפיקים בחיים דרכם הם יכולים לרכוש מעמד חברתי ולהרגיש ערך-עצמי גבוה .ספורט מהווה מקום חיובי בו ניתן לצבור חוויות הישגיות ולהצטיין. צורך ביצירת עצמאות ורכישת ביטחון-עצמי :ילדים שואפים להגדיר את עצמם באופן ייחודי ,והעיסוק בספורט מאפשר זאת .ילדים לומדים לדחות סיפוקים ולהשיג יעדים ,מפתחים יכולת וקשרי חברות .על-ידי כך הם צוברים תחושת עצמאות וביטחון עצמי. צורך להצטיין :הספורט מהווה סביבה של הישגיות בה ברור מאוד מי מנצח ומי מפסיד .בניגוד לכיתה בה עיקר התחרותיות הינה אינטלקטואלי ,בספורט ישנן הרבה דרכים להצטיין ולהצליח .ילד יכול לפצות על חוסר יכולת בהשקעת מאמץ גבוה יותר וזאת לא תמיד ניתן לעשות בסביבה הלימודית. צורך לחוש מסוגלות :ילדים מפתחים את סכמת העצמי שתגדיר אותם בחייהם הבוגרים .הם רוצים לצבור כמה שיותר יכולות כדי לחוש תחושת סיפוק וביטחון לקראת העתיד .הספורט הוא סביבה המאפשרת לפתח יכולות מסוגלות מסוגים שונים ,הן פיזיים והן מנטאליים וחברתיים. פיתוח כושר גופני ,כוח ,עיצוב וחיטוב הגוף. פריקה של רגשות תוקפניים ושל עוררות גופנית :בגיל ההתבגרות ילדים מתחילים לחוש דחפים פנימיים לתוקפנות וכן דחפים מיניים של עוררות ודחפים פסיכולוגיים לעצמאות .הספורט מהווה את אחת הסביבות היחידות בהן העוררות המצטברת בקרב ילדים יכולה להיות מנותבת בצורה בונה וחיובית .ילדים יכולים לפרוק את התסכולים והדחפים הקיימים בהם בצורה של מאמץ פיזי גבוה .הספורט הופך למעין קתרזיס נפשי ,פריקה של רגשות ותחושות שליליות באופן חיובי. חיפוש של גירויים וסיכונים :באוכלוסיה קיימים ילדים רבים שיש להם נטייה טבעית לחיפוש עוררות גבוהה המתבטאת בחיפוש גירויים חזקים וסיכונים .הספורט מאפשר לילדים אלה להרגיש עוררות גבוהה וחיות חזקה .זוהי גם הסיבה שספורט האקסטרים התפתח מאוד בשנים האחרונות. 23
פסיכולוגיה של הספורט בניית אופי :ילדים רבים נמשכים לספורט התחרותי משום הערכים והאמונות שהוא מייצג של עבודה קשה כדי להשיג יעדים ,משמעת עצמית ,עבודת צוות ,כבוד הדדי ,דחיית סיפוקים ,מחויבות אישית ,נחישות ועמידה בלחצים. ילדים מבינים כבר בגיל צעיר כי העיסוק בספורט מבדיל אותם מבני גילם שאינם עוסקים בספורט ומעניק להם כלים מעשיים להתמודדות עם הדרישות שמציבות להם סביבות החיים האחרות כגון בית-הספר והמשפחה. התקשרות עם המדריך/מאמן ויצירת מחויבות :ילדים רבים רואים במדריך או המאמן דמות לחיקוי ומרגישים מחויבות גבוהה להצליח ולהתקדם כדי לקבל פידבק חיובי .הקשר עם המדריך והמאמן הינו מאוד משמעותי עבור ילדים ונערים העוסקים בספורט ,אך אסור שהוא יהיה הגורם המרכזי לעיסוק בספורט. לבסוף ,חשוב לזכור כי לבנים ובנות יש סיבות דומות להשתתפות בספורט ,אך סדר החשיבות הוא שונה. בנות ידגישו יותר את ההנאה ואת הקשרים עם בני הגיל והמדריך בעוד בנים ידגישו יותר את נושא היכולת והתחרותיות. התפתחות מוטיבציה בספורט תחרותי תחרותיות ומוטיבציה להישגיות מתפתחות בשלושה שלבים: שלב המסוגלות העצמאית (לפני גיל :)4ילדים מתרכזים בשליטה על הסביבה שלהם ובניסויים עצמאיים. למשל ,ללמוד לרכב על אופניים .אין כלל השוואה בין ילדים ביכולות. שלב ההשוואה החברתית (מגיל :)5הילד מתחיל להשוות את היכולות שלו עם אחרים .הילד כל הזמן שואל \"מי מהיר יותר ,חזק יותר ,חכם יותר\"? השלב המשולב :כולל גם השוואות חברתיות וגם אסטרטגיות של מסוגלות עצמאית .ילד ששולט בשילוב זה יודע מתי צריך להשוות לאחרים ומתי צריך להתייחס רק לעצמך .אין גיל טיפוסי לכניסה לשלב זה. בגיל 13ילדים לומדים את ההבדל בין התאמצות ויכולת .הם מבינים שיש תחומים בחיים בהם גם אם הם יתאמצו עדיין לא תהיה להם יכולת טובה ביחס לילדים אחרים .כמו כן ,הם מבינים כי ניתן להשקיע מעט מאמץ בפעילות מסוימת ולהגיע לתוצאה טובה באם קיימת יכולת גבוהה .לפיכך ,כאשר הם שופטים תוצאות בספורט הם מתייחסים לא רק להשקעת המאמץ אלא גם לרמה של המשתתפים. תהליכים מוטיבציוניים של ספורטאים :גורמים אישיותיים בתחילת הפרק למדנו כי גם גורמים אישיותיים וגם גורמים מצביים עשויים להשפיע על המוטיבציה של הספורטאי לעסוק בספורט תחרותי. גורמים אישיותיים מתייחסים למבנה האישיותי של הספורטאי ולסיבות הפנימיות המשפיעות על מחויבותו להשקיע מאמץ באימונים לנסות להשיג הצלחה בתחרויות. ( Duda (1989הבחינה בין שני סוגים עיקריים של ספורטאים: ספורטאים מכווני אגו ()Ego-Oriented ספורטאים מכווני יכולת ()Task-Oriented ספורטאים \"מכווני אגו\" אלה הם ספורטאים שהמניע העיקרי שלהם לפעילות הספורטיבית הוא לנצח אחרים בתחרויות ולהשיג הכרה כטובים ביותר (\"מספר )\"1בענף הספורט שלהם .הם משווים באופן קבוע את ההישגים שלהם אל מול ההישגים של הספורטאים האחרים בסביבתם .הערכים שלהם קשורים יותר לתוצאה ופחות לביצוע .הם יהיו מאוד אמוציונאליים לגבי הפסד וניצחון וייחסו פחות חשיבות לגבי היכולת או הביצוע שלהם. 24
פסיכולוגיה של הספורט ספורטאים \"מכווני יכולת\" גם ספורטאים אלה רוצים לנצח אך המניע העיקרי שלהם להתמדה באימונים ותחרויות הוא להעצים את היכולות הביצועיות שלהם ,להשתפר מביצוע קודם. הם פחות מוטרדים לגבי ניצחון או הפסד ויותר לגבי האם הם השקיעו את מירב המאמצים והגשימו את הפוטנציאל שלהם. הם יכולים להרגיש חוסר סיפוק מתחרות אף-על פי שזכו במקום ראשון ולעומת זאת להרגיש סיפוק גדול מתחרות בה לא זכו אך הפגינו יכולת טובה. יתרונות וחסרונות של גישות המוטיבציה השונות ספורטאים מכווני אגו: #עלולים לא להשקיע מאמץ כאשר אין סיכוי סביר לניצחון. #בוחרים יעדים תחרותיים שהם או קלים מידי או קשים מידי כדי להגן על עצמם מפני מצב של הפסד. #מאופיינים בהתמדה נמוכה במצב של חוסר הצלחה תחרותית. #במצב של הצלחה עשויים להימנע משינוי והתפתחות מקצועית. #אולם ,הרצון להיות הטובים ביותר ולקבוע הישגים חסרי תקדים עשוי להוות גורם מדרבן. ספורטאים מכווני יכולת: #עשויים להימנע מהצבת יעדים תחרותיים בהם לא יבטאו את היכולת שלהם בצורה מיטבית. #עקב ההדגשה של היכולת על פני ההישגיות יכולים להיתקל בקשיים במערכות ספורט הישגיות. #לעומת זאת ,אלה ספורטאים שמשקיעים את מירב המאמץ ,חשובה להם ההתפתחות האישית שלהם או של הקבוצה ,הצלחה ספורטיבית עשויה להעלאות את הביטחון העצמי שלהם וכישלון ספורטיבי לאו דווקא יוריד את הביטחון העצמי שלהם. אז מה האידיאל? תלוי באוכלוסיית הספורטאים: בקרב ילדים רצוי לטפח פרספקטיבה מכוונת יכולת על מנת לאפשר התפתחות מקצועית תקינה .המחקר מראה כי פרספקטיבה מכוונת יכולת קשורה עם הנאה ,השקעת מאמץ גבוה יותר ,פיתוח יכולות ואף עם התנהגות ספורטיבית טובה יותר מאשר פרספקטיבה מכוונת אגו. בקרב נערים ונוער חשוב להדגיש את נושא היכולת והשקעת המאמץ במיצוי הפוטנציאל ,אבל חיוני לשלב גם תחרותיות .השלב הזה הוא קריטי וקיימת בו נשירה גדולה משום האיזון העדין הדרוש מהמדריך בין הדגשת היכולת (פיתוח ביטחון -עצמי ,יעילות-עצמית וסיפוק) מצד אחד והדגשת ההישג התחרותי מצד שני (המהווה איום על הביטחון העצמי). בקרב ספורטאים בוגרים ,במיוחד ספורטאי עילית ,פרספקטיבת האגו היא מאוד משמעותית .מכיוון שהספורט הוא המרכיב הדומיננטי בחייהם הוא גם מגדיר מרכזי באישיות שלהם .הם ישפטו במקרים רבים את ההצלחה שלהם כספורטאים בעיקר על פי הישגים אובייקטיביים ודירוגים רשמיים. מה המשמעות לגבי המדריך? רצוי להתאים את המשוב שניתן לספורטאי לפרספקטיבה המוטיבציונית שלו. למשל ,במצב של ספורטאי שהינו מכוון-אגו שחלה אצלו ירידה ביכולת רצוי להציב בפניו אתגר השוואתי כדי לגרום לעלייה ביכולתו. באותו אופן ,אין טעם להדגיש לספורטאי מכוון-יכולת את הדירוג שלו בתחרויות קודמות כדי להעלות אצלו את הרצון להתחרות ,אלא להדגיש עד כמה היכולת שלו השתפרה מהתחרות הקודמת בפרמטרים ספציפיים. 25
פסיכולוגיה של הספורט אולם ,כאשר יש גישה דומיננטית שפוגעת בהתפתחות הספורטאי או האדם ,יש ליצור איזון בסביבה המוטיבציונית. כלומר ,אם המדריך חש שהחניכים מונעים בעיקר מתחרותיות בגיל צעיר וממניעים חיצוניים להשיג פרסים והכרה, ניתן לעצב את הסביבה באופן שידגיש התפתחות אישית מאמץ ויכולת על-פני תוצאה .ניתן לעשות זאת למשל על-ידי חלוקת מדליות על מאמץ ולא רק על תוצאה ,או על-ידי אי חלוקת מדליות כלל .ניתן אף לבטל את טבלת הליגה על מנת להוריד את הצורך התמידי להיות במקום הראשון .מצד שני ,אם המדריך מרגיש שהסביבה מעודדת רק התפתחות אישית של יכולת ואין מספיק רגשות תחרותיים וזה פוגע בהישגי החניכים ,ניתן ליצור אווירה יותר תחרותית והישגית על-ידי יצירת דירוגים ומתן חיזוקים על הישגים .האתגר שלך ,המדריך ,הוא ליצור סביבה מוטביציונית שתאפשר ביטוי של רגשות תחרותיים מצד אחד ,אך תעריך באותה מידה השקעת מאמץ ופיתוח יכולת .בעידן של הורים מתערבים ושל השפעה תקשורתית חזקה זהו אתגר בהחלט לא פשוט. תהליכים מוטיבציוניים של ספורטאים :גורמים מצביים בנוסף לגורמים האישיותיים המשפיעים על המוטיבציה של ספורטאים לעסוק בספורט תחרותי ,קיימים גם גורמים מצביים המשפיעים על מוטיבציה ומתייחסים בעיקר לסביבה בה מתאמן ומתחרה הספורטאי. המושג \"סביבה\" מתייחס ל: #אנשים המשפיעים על הספורטאי (הורים ,מדריכים/מאמנים ,מורים ,חברים לקבוצה ,מנהלים מקצועיים). #המתקנים והציוד בהם הספורטאי משתמש. #רמת האימונים והתחרויות. #הערכים וכללי המוסר המוצגים. חשוב להבין כי כמדריך יהיה זה בדרך-כלל קשה להשפיע על הגורמים המוטיבציוניים האישיותיים של החניכים אבל בהחלט יכולה להיות לך השפעה על הגורמים המוטיבציוניים המצביים .למשל: בניית תוכנית יעדים ( :)Goal-settingעל-ידי הצבת המטרות המתאימות לגיל הספורטאי ,הרקע שלו, היכולת הנוכחית שלו ,הפוטנציאל שלו ,והגורמים האישיותיים שלו ,ניתן להגיע למצב בו בכל עת ישנה מטרה לשאוף אליה שמזינה את רמת התחרותיות וההישגיות של הספורטאי ומקנה לו רמת מחויבות גבוהה. ניתן לעודד הורים ליצור סביבה חיובית ותומכת ולא מלחיצה ומבקרת :בהמשך המקראה נדבר על מעורבות הורים .זהו אחד הגורמים שיכולים לעודד מוטיבציה או לפגום בה .המטרה שלך ,המדריך ,היא ליצור אווירה בה ההורים מרגישים מעורבים ומשפיעים אך הם תומכים ולא מפריעים או מבקרים יתר על המידה. ניתן להשפיע על הלכידות הקבוצתית והתמיכה ההדדית על-ידי הצבת יעדים משותפים ,קיום פעילויות חוץ- ספורט ,הדגשת מטאפורות המסמלות אחדות וחיזוק התנהגויות חברתיות חיוביות. חשוב לבחור במודע מספר מוגדר של ערכים וכללי מוסר ולהעבירם בצורה ברורה ועקבית (תחרותיות, התפתחות אישית ,הנאה ,מצוינות ,הישגיות). מיהו ספורטאי הישגי? לאחר שבחנו את הגורמים המוטיבציוניים האישיותיים והמצביים העשויים להשפיע על ילדים ובני נוער לעסוק בספורט תחרותי ,הבא נבחן את מאפייני הספורטאי ההישגי .המחקר בפסיכולוגיה של הספורט מצביע על אוסף של תכונות המאפיינות אנשים הישגיים בכלל ,וספורטאים הישגיים בפרט .אחת התכונות המשמעותיות מתבטאת בגישה לתחרות .ספורטאים בעלי צורך הישגי גבוה ( )high-achieversרוצים להתחרות בספורט משום הסיכוי לנצח ולחוש גאווה על ההישג .הם יחפשו את המצבים התחרותיים הקשים ביותר ,כאשר היריב הוא ברמתם או מעט מעל רמתם .במצבים אלה צריך להשקיע מאמץ רב ויכולת גבוהה כדי לנצח ,אך תחושת הגאווה בעת הניצחון גם היא גבוהה .לעומתם ,ספורטאים בעלי צורך הישגי נמוך ( )low-achieversהמגיעים למצב תחרותי בספורט מנסים כמיטב יכולתם שלא להפסיד כדי שלא לחוש תחושה של בושה ,השפלה ואכזבה .ספורטאים אלה מחפשים את 26
פסיכולוגיה של הספורט המצבים התחרותיים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לניצחון מובטח או להפסד מתקבל .כלומר ,הם יעדיפו להתמודד מול היריב הטוב ביותר (משום שאז ההפסד הוא מובן ומקובל) או מול היריב הכי חלש (משום שאז הניצחון הוא מובטח). מצבי ביניים בהם היריב הינו ברמתם מאיימים עליהם וגורמים לחרדה .מכיוון שרוב המצבים בספורט הם מצבי ביניים, ספורטאים בעלי צורך הישגי נמוך חשים חרדה תחרותית גבוהה .העבודה של המדריך במקרים אלה הוא לזהות את הצורך ההישגי של הספורטאי ולעודד צורך הישגי גבוה וחוסר פחד מכישלון .זה דורש תהליך חינוכי בו דנים בפתיחות במשמעות הניצחון וההפסד מגיל צעיר ויוצרים תמונה מאוזנת בה נהנים מניצחונות ולא מפחדים מהפסדים. מעבר לצורך ההישגי ,ספורטאים הישגיים מאופיינים בתכונות הבאות: #הצבת מטרות ברורות ומדידות. #מחויבות אישית גבוהה להצלחה והתקדמות. #התמדה לאחר כישלון ולקיחת אחריות אישית. #זקוקים למשוב קבוע על התקדמותם והישגיהם. #מתמקדים ביכולת ,לא רק בתוצאה. #הקרבה עצמית ודחיית סיפוקים. #הערכה-עצמית בונה. #ריכוז והתמודדות עם מסיחים ומכשולים. נשירה מפעילות ספורטיבית המחקר מראה כי שיא ההשתתפות בספורט מתרחש בין גילאים 10ו .13-אולם ,בארה\"ב על כל עשרה ילדים שמתחילים את עונת הספורט שלושה עד ארבעה ילדים פורשים לפני תחילת העונה הבאה .כמו כן35% , מהספורטאים בגיל ההתבגרות ( )11-18נושרים מהספורט. הסיבה העיקרית לנשירה שבני נוער מדווחים עליה\" :דברים אחרים לעשות\" .זאת אומרת שכאשר ילדים צריכים להציב סדרי עדיפויות ולבחור במה להשקיע זמן ומאמץ הם עשויים לוותר על העיסוק בספורט ,במידה וישנם תחומי עיסוק שנראים חשובים יותר או מעניינים יותר. סיבות נוספות לנשירה מהעיסוק בספורט כוללות תחושת מסוגלות נמוכה ,שעמום ,חוסר עמידה בלחצים ,לחץ הורי ,שחיקה ,התגברות דרישות החיים מעבר לספורט (ביה\"ס ,חברים) ,ומחסור בתמיכה פסיכולוגית. עבודת המדריך לפיכך ,היא מצד אחד ללמוד את המוטיבציה של כל ספורטאי ולנסות לחזק אותה ומצד לשמש לספורטאי מקור של ידע ותמיכה ,מעבר לנושאים המקצועיים .בנוסף ,על המדריך לוודא כי התנהגותו שלו היא איננה גורם שלילי המשפיע לרעה על המוטיבציה של חניכיו וגורם לנשירה. העקרונות הבאים יסייעו בעדך ליצור סביבה תחרותית חיובית המעודדת מוטיבציה ומורידה את הנטייה לנשור: שנה את החוקים למקסם פעילות והנאה .למשל ,אם יש ילדים שהם חלשים יותר ,הענק להם יתרון בחוקי המשחק או בניקוד. השתמש בשיטת התקשורת של הסנדוויץ' (אותה ראינו קודם) כאשר אתה מתקן טעויות על מנת לשמור על אווירה חיובית של חיזוקים. צור סביבה שמורידה פחד מכישלון או מלנסות יכולות חדשות .ילדים צריכים להבין שזה טבעי להפסיד בספורט וכי הם יפסידו הרבה מאוד פעמים בדיוק כפי שינצחו הרבה פעמים .חשוב להדגיש כי המטרה היא קודם כל פיתוח היכולות והנאה אישית ורק לאחר מכן התוצאה בתחרות. היה נלהב ומגוון .אתה המדריך מייצג את הסביבה הספורטיבית עבור החניך .ההתנהגות שלך והיחס שאתה מעניק לחניכך משפיעים ביותר על העניין שלהם ,ההנאה שלהם ,והמוטיבציה להמשיך ולעסוק בספורט לנוכח דרישות חיים עולות ומתגברות. 27
פסיכולוגיה של הספורט אפשר לילדים ליצור חברויות וקשרים משמעותיים .חשוב לראות בסביבה הספורטיבית מקום בו ילדים ובני נוער יכולים לפתח חברויות משמעותיות עם בני גילם .המשמעת אומנם חשובה וגם התוצאות והיכולת חשובות אך האווירה החברתית בקבוצה או המועדון חשובה לא פחות למוטיבציה של ילדים ,במיוחד בגיל ההתבגרות. שאף שהילדים ייהנו .בסופו של דבר ,ספורט צריך להיות הנאה ולגרום לתחושת סיפוק .אם ילדים מרגישים לחץ גבוה מידי מגיל צעיר להצליח ולהצטיין אזי כאשר הם יחוו קושי או כישלון המוטיבציה שלהם תרד והם עשויים לנשור מהספורט .לכן ,גם אם האווירה שאתה יוצר היא רצינית והישגית ,הדגש את החשיבות בהנאה וכיף. לקריאה נוספת בנושא: Weinberg, R. S., & Gould, D. (2007). Foundations of Sport and Exercise Psychology (4th ed.). Champaign, IL: Human kinetics. 28
פסיכולוגיה של הספורט מעורבות הורים בספורט ילדים הם חלק ממספר מערכות חיים :משפחה ,בית-ספר ,ספורט ,חברים ,בילויים... כמדריך ספורט יש להבין את ההשפעות של המערכות השונות על הילד ,מבחינת עמידה בלחצים ,מוטיבציה, והתפתחות אופי ועניין .חלק מתפקיד המדריך הוא להבחין מתי קיימים על ילד עומסים רבים מידי הפוגמים בהנאתו מהעיסוק הספורטיבי או אף מחבלים בה (למשל ,גורמים לילד להיות תוקפני ועצבני). המחקר מראה כי תמיכה הורית בקרב ספורטאים צעירים קשורה עם הנאה רבה יותר מפעילות ספורטיבית ,הערכה חיובית יותר של הישגים ביצועיים ותפיסה חיובית יותר של ערך עצמי .לחץ הורי ,מצד שני ,מקושר עם אי שביעות רצון מהשתתפות בספורט ,הפסקת פעילות ספורטיבית ,מתח הקשור להערכה של הישגים ביצועיים ותפיסה שלילית או לא בטוחה של ערך-עצמי. המחקר על מעורבות הורית בספורט אף מראה כי ילדים לפני גיל 10צריכים הרבה יותר פידבק הורי מאשר ילדים אחרי גיל .10ילדים גדולים יותר ,לעומת זאת ,מחשיבים הרבה יותר את הפידבק מהמאמן והחברים לקבוצה .זאת אומרת שצריך לקבל את הצורך הטבעי של ילדים קטנים (עד גיל )8-9לקבל חיזוקים מן ההורים לגבי היכולת שלהם והאופן בו הם מתנהגים באימון .מצד אחד חשוב לאפשר להורים לצפות באימון כדי שהילד ירגיש ביטחון ויקבל את החיזוקים מההורה בסוף האימון .מצד שני ,ככל שייקח זמן ממושך יותר לילד להיפרד מההורה בתחילת העיסוק הספורטיבי כך יהיה קשה יותר להטמיע ערכים של עצמאות ולפתח את סמכות המדריך .לפיכך ,יש להיות רגישים ואמפאתיים במקרה של כל ילד וילד ,להתיר להורים לצפות באימון במקרים מסוימים (כאשר הילד חסר ביטחון) ובמקרה שהילד מראה ביטחון לנסות לוותר על נוכחות ההורה .המטרה צריכה להיות בסופו של דבר מצב בו הילד מרגיש ביטחון להתאמן וסומך על המדריך גם אם ההורה איננו נוכח. בנוסף ,חשוב לגבש את הגישה שלכם כמדריכים ביחס למעורבות ההורית :עד כמה אתם מוכנים שהורים יתערבו, ובאילו אופנים הם יתערבו בפעילות הספורטיבית וביחסים שלכם עם הספורטאים .ישנם מדריכים המעודדים כל התערבות הורית ,ישנם מדריכים האדישים להתערבות ההורית ,וישנם מדריכים המתנגדים להתערבות ההורית. קח לך מספר רגעים לחשוב על מידת ההתערבות ההורית בה אתה חפץ ובעיקר נסה להגדיר לעצמך מהי הסיבה לכך ,על-מנת שתהיה בטוח מול ההורים ותדע להצדיק את הגישה שלך: ילדים שונים הם בעלי התקשרות שונה להורים וההורים ממלאים פונקציה שונה בעצמאות שלהם .יש ילדים שסומכים רק על ההורה שלהם ולא על אף מבוגר אחר וישנם ילדים שמסוגלים לפתח ביטחון גם במבוגרים אחרים. אופי הילד וסגנון ההתקשרות בינו לבין ההורה וכן האופי והנסיבות האישיות של ההורה יוצרים רמות שונות של מעורבות הורית בעיסוק הספורטיבי של הילד. רמת המעורבות ההורית בספורט נעה מרמה של חוסר עניין או חוסר מודעות ,דרך רמת מעורבות תורמת ועד רמת מעורבות גבוהה מידי המתבטאת בהורים לוחצים המתערבים בעבודת המדריך ויועצים לו ,או שאינם מכבדים את דעתו .במקרים רבים ישנם הורים שהינם מונעי תוצאה ,והיכולת והמאמץ של הילד כלל לא מעניינים אותם. 29
פסיכולוגיה של הספורט מעורבות תורמת נוצרת כאשר: #ההורה לא מתערב בתפקיד המדריך ומכבד את גישתו וידיעותיו המקצועיות. #ההורה לא משליך את השאיפות האישיות או אכזבות העבר שלו על הילד. #ההורה תומך בילד בעת הצלחה ובעת כישלון. #ההורה מעריך ומעודד מאמץ והתפתחות יכולת ולא רק תוצאה. #ההורה מקיים תקשורת חיובית עם הילד ועם המדריך. בסופו של דבר ,חשוב להבין כי ההורים \"משאילים\" לך את הילד שלהם והם חוששים באופן טבעי לרווחתו הגופנית והנפשית ,ולפיכך יש לקבל את הרצון שלהם להיות מעורבים בהבנה וכבוד .אולם ,ההורים צריכים גם לכבד אותך ואת כללי העבודה שלך .הקשר עם ההורים הוא חשוב לא פחות מהקשר עם הילדים להצלחתך כמדריך ולכן עליך להשקיע בו ,להיות רגיש ומבין לרחשי ליבם .שיחת הבהרה בתחילת העונה תסייע בעדך לפתח קשר חיובי עם ההורים. שיחת הבהרה עם ההורים רצוי כי המדריך יקיים בתחילת העונה שיחת הבהרה עם הורי החניכים בקבוצות הגיל השונות במסגרתה: #תיידע את ההורים לגבי ההכשרה שלך ,הגישה שלך (פילוסופיית אימון) ,והמטרות שלך. #תסביר להורים על הספורט ,כללים ,מטרות ,וסיכונים אפשריים. #תסביר להורים את הציפיות שלך מהם ומילדיהם. #תסביר להורים את מידת ההתערבות בה אתה חפץ. #תקשיב לנושאים החשובים להורים בעבודתך ,ציפיותיהם ומטרותיהם. #תיצור דרכי התקשרות קבועות ומוסכמות עם ההורים. 30
פסיכולוגיה של הספורט הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות גיל ההתבגרות הינה תקופת המעבר מילדות לבגרות שמתחילה עם ראשית ההתבגרות המינית. בנות מתחילות להתבגר בממוצע בגילאי 11-12 בנים מתחילים להתבגר בממוצע בגילאי 12-13 תהליך ההתבגרות מסתיים בטווח הגילאים 18-21 תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת בשינויים רבים הן פיזיים ומיניים והן מחשבתיים ,רגשיים וחברתיים .האדם הצעיר נעשה בוגר מינית בתקופה זו ומפתח זהות עצמאית בנפרד מהתא המשפחתי הקרוב .ישנם שינוים בדימוי העצמי ובדימוי החברתי של הילד .למשל ,הילד שהיה קטן וחלש הופך פתאום לגבוה ושרירי .החברה מבינה את התהליכים העוברים על מתבגרים ומאפשרת להם מעין \"פסק-זמן\" חברתי במהלכו הם יפתחו את זהותם החדשה ויחזרו לאיזון. לעיתים אנו נראה בלבול תפקידי בו המתבגר איננו יכול להחליט איזו זהות לאמץ והוא נגרר להתנהגות שלילית או לדכדוך נפשי. ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים של גיל ההתבגרות ,שלב ראשוני (גילאי ,)11-14שלב אמצעי (גילאי )15-17 ושלב מסיים (גילאי .)18-21 שלבי גיל ההתבגרות :שלב )11-14( 1 תחילת תהליך הגדילה בצמיחה ,קצב גדילה הכי גדול .מתבגרים צריכים יותר שעות שינה ותזונה תקינה. ישנם שינויים מיניים וחיצוניים רבים :שינויים הורמונאליים מובילים להתפתחות מינית (צמיחת שדיים ,התרחבות האגן ,עלייה בשומן) ,צמיחה לגובה ,עלייה במסת גוף ושריר ,שיעור גוף ופנים ,שינוי בקול (בקרב בנים) .בנות מקבלות מחזור ראשון (עדיין לא סדיר) ובנים שופכים בפעם הראשונה .כמו כן ישנה עלייה בתחושות של יצריות ובהתעוררות של דחפים מיניים .שינויים אלה עשויים להוליד רגעים של מבוכה ובושה ויש להיות רגישים לכך. רואים שיפור בכוח וביכולות מוטוריות כגון קפיצה ,זריקה ,ריצה. רואים שינויים במצבי רוח וקיימת תחושה של אובדן שליטה רגשית .ישנה עוינות ותוקפנות כלפי ההורים ודמויות סמכותיות .רוצים יותר עצמאות ,ישנם וויכוחים עם סמכות הורית ועם מבוגרים ,התמרדות. המראה הפיזי נהיה מאוד חשוב לילדים .יש לחץ חברתי קבוע וישנה הסתמכות עולה וגוברת על בני הגיל מאותו המין. מתבגרים מנסים להגדיר מהי הזהות הייחודית שלהם ובהתאם לכך הם מפתחים ערכים אישיים ומחליטים להיכן הם שייכים בעולם. ישנה הזדהות חזקה עם גיבורים והערצה של מפורסמים .זה חלק מהתהליך של התנתקות מההורים ,פיתוח העצמאות והערכים האישיים. החשיבה היא עדיין קונקרטית (מוחשית) על \"הכאן ועכשיו\" ,אך מתחילה להופיע חשיבה מופשטת יותר לגבי העתיד ולגבי התנהגות במצבים שונים. שלבי גיל ההתבגרות :שלב )15-17( 2 רוב הצמיחה הפיזית מתחילה להסתיים. מתבגרים מרוכזים פחות בשינויים הגופניים שלהם ויותר במשיכה המינית שלהם. הם דורשים את הזכות לקבל את ההחלטות לגבי החיים שלהם בעצמם ,אך מבצעים הרבה טעויות בשיפוט והתנהגות. קבוצות גילאים משפיעות בעיקר על אופי החשיבה ועל קבלת ההחלטות. מתחילים להרגיש גאווה על קבלת ולקיחת אחריות. מתחילים להבין טוב יותר כיצד מעשים עכשוויים משפיעים על מה שיקרה בעתיד .כלומר ,יש שינוי בחשיבה מחשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת המאפשרת לתכנן תוכניות ,לחשוב על אלטרנטיבות עתידיות ,ולהבין את התהליכים העצמיים. 31
פסיכולוגיה של הספורט למרות שעדיין מרוכזים בעצמם ,מתחילים להתייחס גם אל העולם החיצוני ולפתח אמפתיה .קיימת התחלה של בניית פילוסופיית חיים ,חשיבה דתית ,ביקורת חברתית .מתפתחת חשיבה מוסרית בצורה של מציאת נימוקים אישיים להתנהגות. שלבי גיל ההתבגרות :שלב )18-21( 3 מתבגרים מפגינים יותר ביטחון-עצמי ומבינים מי הם. מסוגלים לתפקד באופן עצמאי ומוכנים לקבל עצה ממשפחה וחברים קרובים. מציבים יעדים בהסתמך על תחושות ,צרכים אישיים ,וסדרי עדיפויות. חברי קבוצת הגיל משפיעים על קבלת ההחלטות ,אבל ישנו גם יותר שיקול דעת עצמאי וביקורתי. יחסים אינטימיים הופכים לחשובים ביותר. הבדלים בינאישיים בהתבגרות הגיל הכרונולוגי לא תמיד קשור לבגרות הפיזית ,השכלית ,הרגשית ,או החברתית של מתבגרים. הגיל הכרונולוגי אינו תמיד הדרך הנכונה לצוות מתבגרים לתחרות ,יכול להיות לא הוגן ואפילו מסוכן. ספורטאים המתבגרים מוקדם זוכים ליתרון התחלתי .זה מוביל לתסכול לאלה שמתפתחים מאוחר יותר. צריך להסביר לילדים על קצבי ההתפתחות השונים ,במיוחד לילדים עם קצב התפתחות איטי. באמצע שנות ההתבגרות ספורטאים שהתבגרו מוקדם מאבדים את יתרונם היחסי כלפי ספורטאים שמתפתחים מאוחר יותר .זה מעודד את המתפתחים מאוחר יותר ומתסכל את אלה שמתפתחים מוקדם. יש לשים לב להבדלים בין מתבגרים ברמות הבגרות השכלית והנפשית .אין קשר בין הגודל הפיזי וההתפתחות השכלית והרגשית של ילדים. עליך ,המדריך ,להיות רגיש לשינויים אלה ,לצפות אותם ולהסביר לחניכים שאלו תהליכים טבעיים .חשוב לעזור לאלה שמתפתחים מאוחר למצוא את המוטיבציה להשקיע מאמץ בפיתוח היכולות שלהם ,גם אם יש להם נחיתות בגודל או כוח מול שאר הילדים. הקשר בין מדריכים ומתבגרים בספורט היה אמפאתי לרגשות ולצרכים של מתבגרים ,אף על-פי שהרבה פעמים הם עצמם לא יודעים להגדירם את צרכיהם. צור גבולות ברורים ,אך תקשר גבולות אלה בחיבה וכבוד .זכור כי המתבגר יבחן את גבולותיך. היה דמות לחיקוי חיובי עבור המתבגר באופן התנהגותך. היה רגיש להתפתחות הזהות-העצמית של הנער או הנערה ,לסיבות הנפשיות שלהם לעסוק בספורט ,וליכולת שלהם לפתח תחומי עצמי נוספים. בנות יכולות להיות מובכות משינויים גופניים בולטים לעין (חזה ,השמנה) ,היה רגיש וצפה נקודות של רגישות. במידה של הדרכה של המין הנגדי ,היה זהיר לגבי הטרדה מינית. היה פתוח ורגיש לאפשרות של התאהבות מצד החניכים מהמין הנגדי ,אך הצב גבולות ברורים. לקריאה נוספת בנושא גיל ההתבגרות: .Martens, R. (2004). Successful Coaching. (3rd ed.). Champaign, IL: Human Kinetics 32
פסיכולוגיה של הספורט סוף דבר אני מקווה שנהנית ממקראה זו ושלמדת על מספר תהליכים פסיכולוגיים המשפיעים על ילדים העוסקים בספורט ועל הקשר שלך איתם .גם אם חלק מהנושאים אינם ברורים לגמרי בשלב זה ,חשוב להבין כי הדרכה בספורט זהו תהליך ממושך של למידה .עם הזמן תשכיל לפתח את פילוסופיית האימון הייחודית שלך ,תעצב את סגנון התקשורת שלך עם חניכיך ,תפתח קשרים משמעותיים איתם ועם הוריהם ,ותלמד להשפיע באופן חיובי על הרצון שלהם לעסוק בספורט ועל המוטיבציה שלהם להמשיך ולהתפתח. המסר שניסיתי להעביר לכל אורך המקראה הוא שחשוב להישאר רגיש ואמפאתי לצרכי החניכים כדי להשיג מעורבות חיובית בספורט .אולם ,יש להדגיש גם את חשיבות הצרכים האישיים שלך כמדריך .ספורט הוא סביבה בעלת מעלות רבות אך זו יכולה להיות גם סביבה מלחיצה ולעיתים לא מתגמלת .המדריך הנבון יידע למצוא סיפוק מהעשייה ולאמץ לעצמו את הכלים הדרושים להצבת מטרות הגיוניות ,וויסות לחצים ,והתמודדות יעילה עם קשיים. על מנת להעניק לחניכים שלך חוויה מתגמלת ,מחנכת ומהנה ,אתה צריך להרגיש טוב ונינוח ,ולהדריך עם ביטחון וגישה חיובית .מצא לך את מערכת התמיכה לה אתה זקוק בדמות מנהל מקצועי ,הורים תומכים ,וחברים למקצוע. הדרכת ילדים בספורט הוא מקצוע נהדר ואני מקווה שתצליח ליהנות ,ללמוד ולהתפתח ,ולהתמיד בו לשנים ארוכות. 33
פסיכולוגיה של הספורט מקורות . הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. פסיכולוגיה התפתחותית,8 יחידה, מבוא לפסיכולוגיה.)1990( . מ, סלון. ע,לינור Atkinson, J.W. (1974). The mainstream of achievement-oriented activity. In J.W. Atkinson & J.O. Raynor (Eds.) Motivation and achievement (pp. 13-41). New York: Halstead. Atkinson, R. L.,Atkinson, R. C., Smith, E. E., Bem, D. J., & Hoeksema, S. N. (2000). Hilgard's Introduction to Psychology (13th ed). Orlando: Hartcourt college publishers. Duda, J.L. (2001). Achievement goal research in sport: pushing the boundaries and clarifying some misunderstandings. In Advances in Motivation in Sport and Exercise (edited by G.C. Roberts), pp. 129- 182. Champaign, IL: Human Kinetics. Fry, M. D. (2001). The development of motivation in children. In G. C. Roberts (Ed.), Advances in Motivation in Sport and Exercise (pp. 51-78). Champaign, IL: Human Kinetics. Hjelle, L.A., & Ziegler, D.J. (1992). Personality Theories, Basic Assumptions, Research, and Applications, 3rd Edition. New York: McGraw-Hill. Orlick,T. (1996).The Wheel of Excellence. Journal of Performance Education, 1, 3-18. Martens, R. (2004). Successful Coaching. (3rd ed.). Champaign, IL: Human Kinetics. Roberts, G. C., Treasure, D. C., & Conroy, D. E. (2007). Understanding the dynamics of motivation in sport and physical activity: An achievement-goal interpretation. In G. Tenenbaum & R. C. Eklund (Eds.), Handbook of sport psychology (3rd ed., pp. 3-30). Hoboken, New Jersey: John Wiley & Sons, Inc. Smith, R. E., & Smoll, F. L. (2003).Youth sport as a behavior setting for psychological interventions. In, J. L. Van Raalte and B. W. Brewer (Eds.), Exploring sport and exercise psychology (2nd ed., pp. 341-371). Washington D.C.:American psychological association. Veach,T. L. & May, J. R. (2005).Teamwork: For the good of the whole. In S. Murphy (Ed.),The sport psych handbook (pp. 171-190). Champaign, IL: Human kinetics. Weinberg, R. S., & Gould, D. (2007). Foundations of Sport and Exercise Psychology (4th ed.). Champaign, IL: Human kinetics. 34
Search
Read the Text Version
- 1 - 37
Pages:
