zoom

‫לומדים מרחוק‬ ‫מרגישים קרוב‬ ‫ליקטו וערכו ‪:‬‬ ‫ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫ד”ר מיכאל אשכנזי‬ ‫בתי הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות‬

‫תכן עניינים‬ ‫· פתח דבר‬ ‫ · למידה דיגיטאלית רציונל והמלצות ליישום‪ ,‬אברום רותם‬ ‫· הטרנדים של הלמידה הדיגיטלית ל‪Bryan Jones , 2018 -‬‬ ‫ · פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪ ,‬רגש‪ ,‬קוגניציה ומעורבות בלמידה מרחוק‪ ,‬רותי‬ ‫סלמון‬ ‫ · פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪ ,‬כללים להוראה אקדמית בזמן קורונה ‪,‬פרופ'‬ ‫מוטי נייגר‬ ‫· פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪,‬ניהול דיונים מקוונים בכיתות גדולות‪ ,‬ד\"ר זוהר‬ ‫שיינמן‬ ‫ · עבודה בקבוצות ‪,‬חלוקה לחדרים ‪ ,‬כיצד לשפר את שיתוף הפעולה ‪Li Shin Huangh,‬‬ ‫· ‪ 25‬טיפים מעשיים שיהפכו שיעור מצולם משמים לשיעור מדהים ‪ ,‬מתודיקה‬ ‫· רוצים ליצור למידה חדשנית? חשבו שוב‪Mike Schmoker ,‬‬ ‫· למידה פרונטלית או דיגיטלית‪ ,‬מה יותר אפקטיבי? עכשיו זה מדעי ! ‪Will Thalheimer ,‬‬ ‫ · רשימת טיפים‪ ,‬שכל מי שמדריך באמצעות האינטרנט צריך להכיר כדי לעבור מסך ‪Donald ,‬‬ ‫‪Clark‬‬

‫פתח דבר‬ ‫משבר הקורנה הוביל אותנו להתמודדות בתחומי חיים רבים ‪,‬בעבודה במשפחה במערכות יחסים‪,‬‬ ‫בכל אחד מהם נאלצנו למצוא פתרונות ולגלות גמישות ‪,‬על פי העיקרון האבולוציוני של דרווין ‪,‬כי‬ ‫המסתגל שורד‪ ,‬גילנו יכולות שכורח המציאות הפיק מאתנו‪.‬‬ ‫הבנו כי חוסר ודאות הינה הוודאות היחידה‬ ‫איך חיים בעידן של בלבול‪ ,‬כשהסיפורים הישנים קורסים אבל עוד אין לנו סיפור חדש שיחליף אותם‬ ‫? ( הררי‪) 2018 ,‬‬ ‫במערכת החינוך ‪,‬במערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית חלו תמורות אשר דורשות‬ ‫מאתנו את היכולת הנפשית‪ ,‬הטכנולוגית והמקצועית לשינוי פרדיגמות‪ .‬כמורים ‪,‬מרצים ‪ ,‬אנשי‬ ‫הוראה והדרכה אנו נדרשים להסתגלות לשיטות הוראה חדשות ‪.‬‬ ‫חוברת זו מרכזת בתוכה מידע אשר יוכל לסייע בתהליכי למידה ‪,‬הסתגלות והטמעה של שיטות‬ ‫הוראה מותאמות ללמידה מרחוק ‪.‬‬ ‫החוברת כרוח התקופה יכולה לעבור שינויים התאמות ותוספות ‪,‬כך שכל המעוניינים להוסיף מידע‬ ‫אשר יתרום לקוראים מוזמן לקחת חלק בתהליך‪.‬‬

‫למידה דיגיטאלית רציונל והמלצות ליישום‬ ‫אברום רותם ‪3-2013‬‬ ‫מאמר זה הוא הוא מעין “מורה נבוכים” בעולם הלמידה הדיגיטלית ויוכל לשמש כבסיס להבנת‬ ‫ההגדרות ‪,‬השיטות והאמצעים להוראה בגישה זו ‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגדרות ומינוחים‬ ‫‪ .2‬חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית‬ ‫‪ .3‬היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית‬ ‫‪ .4‬מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים‬ ‫‪ .5‬תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה למידה דיגיטאליים‬ ‫‪ .6‬יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה‬ ‫‪ .7‬מקורות והערות‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬

‫הטרנדים של הלמידה הדיגיטלית ל‪2018 -‬‬ ‫סקר בקרב ‪ 57‬מומחים עולמיים מציב רשימת‪-‬על של טרנדים בתחום הלמידה הדיגיטלית‬ ‫ל‪:2018 -‬‬ ‫מקום ‪ - 1‬מיקרו למידה ‪ -‬יחידות למידה קצרות וממוקדות המחליפות את הלומדות המסורתיות‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 2‬וידאו ‪ -‬הופך יותר ויותר לברירת המחדל כשרוצים לפתח למידה‪ -‬מהיר‪ ,‬זול וממש לא‬ ‫חייב להיות בהפקה הוליוודית‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 3‬אינטליגנציה מלאכותית (‪ - )AI‬מבטיחה אופטימיזציה של תהליכי למידה בהתבסס על‬ ‫נתונים של דפוסי למידה המוניים‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 4‬מציאות רבודה (‪ - )AR‬מנגנון תמיכת הביצועים החדש המאפשר ללומד לצרוך ידע בזמן‬ ‫שהוא צריך ובהיקף הוא שצריך‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 5‬מובייל ‪ -‬הסמראטפון הוא המחשב החדש ויותר תהליכי למידה מתרחשים בו‪.‬‬ ‫‪eLearning Trends 2020: Hot graphic design styles to rock your slides‬‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫יצירת מעורבות (‪ )engagement‬של הלומדים בלמידה מרחוק – במפגש סינכרוני בזום‬ ‫רותי סלומון‪ ,‬מומחית לשילוב טכנולוגיה בהוראה‪ ,‬מכון מופ\"ת‬ ‫שתי ציפיות בעידן שלפני הקורונה שהתבררו כבלתי מוצדקות‪:‬‬ ‫ייקח שנים עד שמרצים יעברו ללמד באמצעות מדיה דיגיטלית‬ ‫הדור הצעיר של הסטודנטים שחי בטיק טוק ובאינסטגרם יסתגל בקלות להוראה מבוססת טכנולוגיה בגלל‬ ‫ששגרת היום‪-‬יום שלו היא עם ובאמצעות המדיה הדיגיטלית‬ ‫אלא מתברר שמרצים באקדמיה עשו מעבר מהיר וחלק פחות או יותר ללמידה מרחוק‪ ,‬בעוד שאצל‬ ‫הסטודנטים התגלו קשיי הסתגלות במישורים שונים‪ :‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי וחברתי‬ ‫אנחנו רוצים שהלומדים יגיעו לשיעורים‪ ,‬ידליקו מצלמה‪ ,‬ויהיו פעילים‬ ‫בלמידה מרחוק יש לתת את הדעת על שלושה היבטים של תהליך הלמידה‪:‬‬ ‫נוכחות קוגניטיבית של הלומד = רמת המחשבה‪ ,‬האינטלקט‬ ‫נוכחות חברתית‪-‬רגשית של הלומד‪ ,‬לרבות הפקת הנאה‬ ‫נוכחות מרצה שאיננה מתרחשת במרחב הפיזי של הלומד‬ ‫נוכחות המרצה באה לידי ביטוי הן בתכנים שהמורה בוחר ללמד ובהנגשתם ללומד‪ ,‬והן באקלים שבתוכו‬ ‫מתרחשת הלמידה‪.‬‬ ‫מעורבות של הלומד ברמת החשיבה‪:‬‬ ‫משמעותה‪ ,‬שהלומד חושב על הנושא הנלמד באופן עצמאי‬ ‫תהליך למידה שמייצר מעורבות ברמה שמגרה את המערכת הקוגניטיבית‪ ,‬וגורם ללומד להוסיף לתוכן הנלמד‬ ‫הקשרים משלו‬ ‫הלומד חושב באופן ביקורתי‪ ,‬נוקט עמדה‪ ,‬פותר בעיות ועוד‪ .‬בלי זה‪ ,‬לא יכולה להתרחש למידה משמעותית‪.‬‬ ‫מעורבות של הלומד ברמת הרגש‪:‬‬ ‫משחוק מאפשר להפוך את תהליך הלמידה לחווייתי ואפקטיבי יותר‬ ‫ההנאה מסייעת גם מבחינה קוגניטיבית‪ :‬מעורבות במשחק משחררת במוח אנדורפינים‪ ,‬והם משפרים את היכולת של‬ ‫הלומד לקלוט את המידע‬ ‫ההנאה משאירה את הלומד ערני ומרוכז‪ ,‬ומסייעת להפנמה יעילה של החומר‪.‬‬ ‫מעורבות של הלומד ברמת הפעולה‪:‬‬ ‫בלמידה מקוונת‪ ,‬הדרך המרכזית להגברת מעורבות היא אינטראקטיבית‬ ‫המשמעות היא לגרום ללומד לנקוט בפעולות ממשיות‪ :‬ללחוץ‪ ,‬לצייר‪ ,‬להגיב‪ ,‬לסמן‬ ‫ישנן רמות שונות של אינטראקטיביות ודרכים שונות ליצר אותן‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫אם נתייחס לשלוש הרמות – רמת החשיבה‪ ,‬רמת הרגש ורמת הפעולה – וניצור אינטגרציה ביניהן‪ ,‬יש סיכוי טוב‬ ‫יותר שהלומד ייהנה מתהליך הלמידה ויפיק ממנו את המרב‪.‬‬ ‫טיפ‪:‬‬ ‫נסו ליצור פעילויות שמשלבות גם חשיבה‪ ,‬גם הנאה‪ ,‬וגם דורשות פעולה מצד הלומד‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫שאל שאלות פוריות – אלה אינן שאלות של כן‪/‬לא‪ ,‬אלא שאלות בסגנון‪ :‬באיזה אופן?‪ ,‬לאיזו תכלית? באיזו‬ ‫מידה? מה דעתך? – נמק‪ ,‬מצא באינטרנט דוגמא‪ ,‬שמזמינות ראייה רחבה יותר על הסוגיה הנדונה‬ ‫השתמש במשחקי למידה פשוטים שמפעילים את הסטודנטים‪ .‬למשל‪ ,Wordwall ,‬לוח ‪ Padlet‬שיתופי‬ ‫‪https://padlet.com/‬‬ ‫אפשר לפתוח שיעור עם משחק למידה או לסיים שיעור ולסכם אותו באמצעות משחק‪.‬‬ ‫‪ 10‬טיפים ליצירת מפגש למידה מעורר ‪engagement‬‬ ‫הגדירו את מטרת המפגש – ידע‪/‬מיומנויות‪/‬כלים‪/‬ערכים –‬ ‫לפני מפגש מקדו מהי מטרת המפגש (חזרה על החומר‪ ,‬הקנייה של חומר חדש‪ ,‬תרגול)‬ ‫את מטרת המפגש יש לומר גם לסטודנטים כדי ליצור מסגרת תוכן עניינית‬ ‫פתיחה של שיעור מקוון תכיל את היחידות הבאות‪:‬‬ ‫חיבור רגשי‪-‬חברתי‬ ‫הצגת הנושא‪ ,‬חיבור לידע קודם‬ ‫כללי המפגש‬ ‫תועלת – מה הסטודנטים ידעו בסוף המפגש‪.‬‬ ‫הגדירו את מטרת המפגש – ידע‪/‬מיומנויות‪/‬כלים‪/‬ערכים‬ ‫לפני מפגש מקדו מהי מטרת המפגש (חזרה על החומר‪ ,‬הקנייה של חומר חדש‪ ,‬תרגול)‬ ‫את מטרת המפגש יש לומר גם לסטודנטים כדי ליצור מסגרת תוכן עניינית‬ ‫פתיחה של שיעור מקוון תכיל את היחידות הבאות‪:‬‬ ‫חיבור רגשי‪-‬חברתי‬ ‫הצגת הנושא‪ ,‬חיבור לידע קודם‬ ‫כללי המפגש‬ ‫תועלת – מה הסטודנטים ידעו בסוף המפגש‪.‬‬ ‫הכינו מצגת אפקטיבית‬ ‫מצגת שאנו משתמשים בהן לשיעורים בכיתה פחות יעילות ללמידה מרחוק‬ ‫צמצמו מלל בשקפים‪ .‬יש קושי גם להקשיב לדברי המרצה וגם לעקוב אחרי המצגת כשמדובר בשיעורים בזום‪.‬‬ ‫סטודנטים מתקשים לעשות את שתי הפעולות הללו בו‪-‬זמנית‬ ‫השתמשו ככל שניתן ומתאים באמצעים ויזואליים וקוליים (תמונות‪,‬סרטונים‪ ,‬תרשימים‪ ,‬אינפוגרפיקה)‪ .‬כל אלה‬ ‫עוזרים לגייס את העניין והקשב‬ ‫התמונות צריכות לשרת את המסר‪ .‬תמונה עם מסר ברור‪ .‬תמונה איכותית‬ ‫הסרטונים צריכים להיות קצרים מאוד כדי שיוכלו להכיל את הקשב של הלומד‬ ‫כדאי לבדוק מבעוד מועד היבטים טכנולוגיים של הצגת סרטון מרחוק‪.‬‬ ‫צרו חיבור חברתי‪-‬רגשי כבר בתחילת השיעור‬ ‫לפני המפגש יש מקום לשיח אישי יותר‪ .‬שאלו לשלומם של הלומדים והקצו כמה דקות לשיחה על נושא השיעור‬ ‫הקודם כדי ליצור המשכיות או רפלקציה על מטלה קודמת‬

‫פנו זמן לשאלות לגבי חומר שנלמד בשיעור הקודם‬ ‫הקצו לזה באופן קבוע כ‪ 10-‬דקות‪.‬‬ ‫הציגו את יעדי הלמידה בצורה ברורה‬ ‫ספרו ללומדים לאן פניהם מועדות וכיצד הם עתידים להגיע לשם‬ ‫הציגו את רשימת הנושאים שתלמדו במפגש‪ ,‬חברו לידע קודם‬ ‫ספרו לסטודנטים מה התועלת שהם עשויים להפיק מהשיעור הזה – \"מתנה\"‬ ‫מפת הדרכים הזו משפיעה על האקלים שבתוכו מתרחשת הלמידה‪.‬‬ ‫הציגו כללים ברורים לגבי המותר והאסור בשיעור המקוון‬ ‫יש לנסח כללים למפגש‪ .‬למשל‪ ,‬כל המיקרופונים יהיו סגורים או שכל מי שמעוניין לדבר יכול להשתמש בחיווי‬ ‫ואז תינתן לו הרשות‬ ‫הגדירו לסטודנטים מתי הם יכולים לשאול שאלות במהלך המפגש‪ ,‬ובאיזה אופן‪.‬‬ ‫חלקו את השיעור למנות – הסטודנט לא נמצא בכיתה‪ ,‬אלא בבית או במסגרת אחרת‪,‬‬ ‫ודעתו יכולה להיות מוסחת מהמתרחש בשיעור‪ .‬יכולים להיות גם רעשים והפרעות‬ ‫בסביבתו‬ ‫חלקו את השיעור ליחידות כמה שיותר קטנות‪ ,‬עם פסקי זמן מתוכננים מראש‪ ,‬כדי להקל על \"עיכול\" התוכן‬ ‫יש לבצע הפסקה בתום כל יחידת הוראה קצרה‪ ,‬לסכם מה למדנו‪ ,‬לאפשר שאלות‪ ,‬ולהמשיך ליחידה הבאה‬ ‫השלימו עם כך שכנראה תספיקו פחות חומר ממה שתכננתם בשיעור רגיל בכיתה‪.‬‬ ‫שפת גוף – לסטודנטים קשה ללמוד כאשר המורה מופיע על המסך שלהם בתמונה‬ ‫קטנה‬ ‫פיתחו מצלמה והרחיקו אותה טיפה‪ .‬לתלמידים קל יותר להיות מרוכזים כשהם רואים אדם מולם המשתמש‬ ‫במימיקות ותנועות ידיים‬ ‫סטודנטים לומדים כאשר הם חשים שהמורה מגלה התלהבות בשפת גוף או בקולו‬ ‫בלמידה מרחוק חשוב להקצין קצת את האינטונציה כדי למשוך את תשומת הלב של הלומד‪.‬‬ ‫אינטראקציה‪ ,‬אינטראקציה‪ ,‬אינטראקציה – השיעור בזום איננו הרצאה בלייב‪ ,‬אלא‬ ‫תהליך למידה אינטראקטיבי‬ ‫ •לעיתים הסטודנטים נמצאים מאחורי מסכים חשוכים‬ ‫ •פסקי הזמן בשיעור הם קריטיים ליצירת אינטראקציה עם הלומדים‬ ‫ •חיוני ליצור שיח עם הסטודנטים כדי לקדם למידה‬ ‫ •נהלו את השיעור בצורה כמה שיותר אינטראקטיבית – שאלות פתוחות‪ ,‬סגורות‪ ,‬רטוריות‪ ,‬ולמתקדמים – שיתוף‬ ‫באפליקציות כמו ‪ ,mentimeter ,Padlet ,Socrative‬וכד'‬ ‫ •הזמינו את הלומדים להשתתף בשיעור בכל דרך‪ ,‬באמצעות וידאו‪ ,‬אודיו וצ'אט‬ ‫ •שימו עין על חלון הצ'אט והתייחסו להודעות לאורך כל השיעור‬ ‫ •אינטראקציה באמצעות כתיבה משותפת‪:‬‬ ‫ •כתיבה על לוח משותף‬ ‫ •גוגל דוקס‬ ‫ •אינסוף כלים חופשיים ברשת‪.Wallwisher ,Padlet :‬‬ ‫סכמו את השיעור ותנו הנחיות ל(מטלות) המשך (מטלה‪/‬פורום‪)moodel /‬‬ ‫ •הקפידו על ארגון השיעור במבנה נכון‪:‬‬ ‫ •פתיחה – ספרו מה אתם הולכים לספר להם ‪tell them what you are going to say‬‬

‫ •אמצע – עכשיו ספרו להם ‪tell them‬‬ ‫ •סיום – ספרו להם מה סיפרתם להם ‪tell them what you told them‬‬ ‫רפלקציה – להם ולך! – בסוף כל שיעור בקשו מהלומדים לענות על שתי שאלות‬ ‫מרכזיות‪:‬‬ ‫ •מהו הדבר האחד החשוב שלמדתם‬ ‫ •מה לא ברור? זה יעזור למרצה להבין מה ברור ומה לא‪ ,‬ויעזור ללומדים לשקף את הלמידה שלהם‬ ‫ •הרפלקציה היא \"מתנה\" ללומד ו\"מתנה\" למרצה‪ .‬כאשר שואלים את הלומד בסוף השיעור \"מה הדבר‬ ‫החשוב ביותר שלמדת\"‪ ,‬הוא עושה עיבוד ועובר במוחו על כל מה שלמד‪ ,‬ומוציא משפט סיכום‬ ‫ •הרפלקציה מאפשרת לחומר החדש להשתקע בזיכרון של הלומד‬ ‫ •הרפלקציה מאפשרת ללומד בשיעור הבא להיזכר שוב במה שלמד בשיעור הקודם‪ ,‬באמצעות משפטי‬ ‫הסיכום שהוא משחזר‪.‬‬ ‫פתיחת מצלמות בשיעורים סינכרוניים בזום‬ ‫במחקר שנערך בקרב ‪ 485‬סטודנטים עלו סיבות שונות שבגללן סטודנטים מעדיפים להחשיך מסך (למשל‪ ,‬אני‬ ‫לא רוצה שיכנסו לסלון שלי‪ ,‬אני לא רוצה שיחדרו לפרטיות שלי‪ ,‬אני לא מאופרת‪ ,‬אני במיטה‪ ,‬אני לא מתחבר‬ ‫למורה‪ ,‬זה לא מעניין אותי מה שקורה בשיעור)‪.‬‬ ‫איך ניתן להתגבר על המסכים החשוכים?‬ ‫קשה להכריח סטודנטים להדליק מצלמות (ולא בטוח שאפשר ומותר)‪ ,‬אם כי יש מוסדות שבהם הנוכחות‬ ‫בשיעורים בשגרה היא חובה‪ ,‬ולכן לפחות בקורסי החובה הם דורשים מהסטודנטים להדליק מצלמות‪.‬‬ ‫טיפ‪ :‬ליצור פעילויות‪ ,‬שגם במצלמות סגורות‪ ,‬המרצה יכול לקבל אינדיקציה שהסטודנטים פעילים‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫‪ 10‬כללים מומלצים להוראה אקדמית בימי קורונה‬ ‫פרופ' מוטי נייגר‪ ,‬בית הספר לתקשורת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הטיפים מסודרים לפי אותיות א‪-‬ב כדי שיהיה קל לזכור‬ ‫אמפטיה‪/‬אנושיות‬ ‫לפצות באמצעות אמפתיה על העדר הקשר בסביבה פיזית משותפת‪ .‬השתמשו בפרקטיקות של אמפטיה‬ ‫וחיבור‪:‬‬ ‫ • הכרות עם המרצה והקורס – הקליטו קטע קצר ובו ספרו קצת על עצמכם כדי לייצר חיבור אנושי‪.‬‬ ‫חברו זאת לקורס ולהתמחות שלכם‪ .‬העלו זאת לסטודנטים‬ ‫ • בצעו סקרים וקבלו מידע על הסטודנטים שלכם‪ ,‬תחביבים‪ ,‬שאיפות‪ ,‬ערוצי טלוויזיה שהם אוהבים ועוד‬ ‫ • דרשו בשלומם‪ ,‬התעניינו בהם‪ ,‬תנו להם להרגיש שאתם פונים אליהם באופן אישי לשדר אופטימיות‬ ‫ותקווה שניתן לעבור את הכל בשלום‪.‬‬ ‫שני חלקים‬ ‫ •לחלק את השיעור לחלק מוקלט (א‪-‬סינכרוני) ולחלק סינכרוני‪-‬מקוון‬ ‫ •אי אפשר לשבת באופן רצוף בזום שעה וחצי‪ ,‬ודאי לא כאשר הסטודנטים צריכים לעשות זאת שיעור אחר‬ ‫שיעור באותו יום‪.‬‬ ‫ •אורך שיעור מוקלט ממוצע (כל החלקים יחד) בערך ‪ 60‬דקות = שני שליש‬ ‫ •אורך שיעור מקוון ממוצע ‪ 30‬דקות = שליש‪.‬‬ ‫שלושה פרקים בחלק המוקלט מראש‬ ‫בחלק המוקלט מראש יהיו שלושה חלקים‪ :‬תהיה שאלה אחת גדולה (נושא)‪ ,‬שאותה מחלקים לשלוש שאלות‪-‬‬ ‫משנה שנותנות תשובה לשאלה הגדולה‪ .‬כל שאלת‪-‬משנה היא בערך ‪ 20‬דקות מוקלטות‪ .‬סה\"כ ‪ 60‬דקות‬ ‫נושא מורכב (כלומר‪ ,‬שאלה גדולה מאוד) יכול להתפצל לשני שיעורים של שלושה חלקים כל‪-‬אחד‪ .‬סה\"כ ‪6‬‬ ‫חלקים סביב שאלה אחת גדולה (נושא)‬ ‫את השיעור המוקלט כדאי לשלוח לסטודנטים כמה ימים מראש לפני השיעור הסינכרוני בזום כדי שהסטודנטים‬ ‫יגיעו מוכנים לדיון בשיעור‪.‬‬ ‫דיונים ודוגמאות‬ ‫ •בחלק הסינכרוני‬ ‫ •בשיעורים הסינכרוניים בזום כדאי לעבור מהר על השקפים של החלק המוקלט של השיעור (החלק הא‪-‬‬

‫סינכרוני)‪ .‬זה לוקח כ‪ 3-4 -‬דקות‬ ‫ •כדאי לשבץ כמה דוגמאות אקטואליות‬ ‫ •שאלות תלמידים‪ ,‬תשובות המרצה ודיון פתוח‬ ‫ •צריך להגיד לסטודנטים באופן מפורש שהכלל הוא שפותחים מצלמה בשיעור בזום‬ ‫ •פנייה אדיבה של המרצה זוכה בדרך כלל לשיתוף פעולה‪ ,‬והסטודנטים פותחים מצלמות‬ ‫ •רצוי לכבד את ההעדפה של חלק מהסטודנטים לא לפתוח מצלמות‪ ,‬ולא להתעקש‪.‬‬ ‫הגשות ביניים והמטלה הסופית‬ ‫ •חשוב שהמטלות לאורך הסמסטר יהיו קטנות וממוקדות‬ ‫ •אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬לשאול שאלה ספציפית ולבקש מהסטודנטים לתת שתיים‪-‬שלוש דוגמאות‬ ‫ •לא כדאי להטיל על הסטודנטים משימות שדורשות נגישות פיזית לספרייה או למקומות פיזיים אחרים‬ ‫ •את המטלות כדאי להעלות למוודל‪ ,‬גם בהיבט של יעילות המעקב אחרי ההגשה והבדיקה שלהן על ידי‬ ‫המרצה‬ ‫ •כדאי ליידע את הסטודנטים כבר בשלב מוקדם של הקורס מה אופייה של המטלה הסופית בקורס (מבחן‬ ‫בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬מבחן במודל‪ )..‬כדי להרגיע את הסטודנטים ולטעת בהם ביטחון‪.‬‬ ‫ויתור – קצת פחות זה קצת יותר‬ ‫ •לפעמים צריך לוותר‪ ,‬צריך להחליט מה חשוב לנו כמרצים ומה פחות‪ ,‬איפה אפשר לדרוש ומה כדאי לדרוש‬ ‫ •כדאי להחליט מה הפריטים הבסיסיים שחשובים לנו שהסטודנטים יידעו או יקראו‪ ,‬ועל מה ניתן לוותר‬ ‫ •צריך לווסת את הדרישות והמטלות שאנו דורשים מהסטודנטים כיוון שמרצים רבים מטילים עליהם‬ ‫משימות‪ ,‬ובמצטבר העומס יכול להיות גדול מדי‪ ,‬בודאי בזמן קורונה‬ ‫ •שחררו! מה שהם ילמדו בסוף הקורס‪ ,‬הם ילמדו‪ ,‬ומה שלא – לא‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מתברר שלא מעט‬ ‫נקלט‪.‬‬ ‫זום‬ ‫ •הכנת מצגת מתאימה‪ ,‬היערכות להקלטה‪ ,‬קצב וזרימה‬ ‫ •כדאי להקפיד להתלבש בצורה מכובדת‪ ,‬להתגלח‪ ,‬תאורה‪ ,‬גובה מצלמה‪ ,‬רקע מתאים‪.‬‬ ‫ •כדאי למרצה לעשות כל מה שנעים ונוח לו לפני הכניסה לשיעור בזום (בושם‪)...‬‬ ‫ •כדאי לרענן את המצגות‬ ‫ •כדאי לווסת את המלל בשקפים‪ .‬זה יכול לייצר יותר שקפים בכל מצגת‪ ,‬אבל משפר את המעקב של‬ ‫הסטודנט במהלך השיעור‪.‬‬ ‫חומרים זמינים במוודל‬ ‫ •ארגון החומרים במוודל חשוב כדי לסייע לסטודנטים במעקב אחרי התקדמות הקורס‪ ,‬וגם כדי לסייע‬ ‫לסטודנטים שנעדרו מהשיעור הסינכרוני‬ ‫ •בכל שיעור כדאי לשמור על מבנה קבוע במוודל‪ ,‬הנה כך‪:‬‬ ‫ •מפגש ‪ – 1‬מצגת מלאה‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק א'‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ב'‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ג' (אלה הם שלושת החלקים‬ ‫של השיעור המוקלט באורך של כ‪ 20-‬דקות כל אחד)‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ד' ‪ -‬המפגש המקוון‪ ,‬ולבסוף להעלות‬ ‫פריט ביבליוגרפי אחד (מאמר) רלוונטי לאותו שיעור ולהתייחס אליו בשיעור הסינכרוני בזום‬ ‫ •ארגון החומרים במוודל מהווה טרחה לא קטנה עבור המרצה‪ ,‬אבל התועלת בטווח הארוך עבור הקורס‬ ‫בשנים הבאות היא גדולה‪.‬‬ ‫טכנולוגיה ותקשורת עם הסטודנטים‬ ‫ •ניתן לפתוח קבוצת ווטסאפ לקורס או להשתתף בקבוצה קיימת של הסטודנטים כדי לתקשר איתם – תלוי‬ ‫בגודל הקורס‪.‬‬

‫ •ניתן להעביר הודעות לסטודנטים בצורה מסודרת גם דרך עמוד הדיונים במוודל ובפורום של הקורס כדי‬ ‫להודיע מתי עולים חומרים לאתר וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫ •ניתן לעקוב במוודל אחר הכניסות של הסטודנטים לאתר‪ ,‬ומי בכלל לא הגיע לשיעורים‪ .‬אפשר בקלות‬ ‫לשלוח הודעות לסטודנטים שנעדרו ולברר מה קורה והאם יש בעיה טכנולוגית או אחרת שמונעת מהם‬ ‫להיכנס למוודל‪.‬‬ ‫יותר‪+‬‬ ‫מרצים אורחים‪ ,‬קישורים להרחבה‪ ,‬קטעים משעשעים ועוד‬ ‫אירוח של מרצה אורח יכול להימשך ‪ 20‬דקות‪ .‬לא חייבים שיעור מלא‪.‬‬ ‫מרצים אורחים מעשירים את השיעורים‪ ,‬דנים בנושאים אקטואליים‪.‬‬ ‫מרצים יכולים להתארח אחד אצל השיעור של השני‪ .‬זה יוצר הרבה יותר עניין‪ .‬לא חייבים לשמוע את אותו מרצה‬ ‫כל הסמסטר‬ ‫אפשר לשלוח קישורים להרחבה והעמקה‪ .‬אפשר לשלוח גם קטעים משעשעים‪ .‬זה מוסיף ממד מחויך‬ ‫לשיעורים‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫המטרה של כל הטיפים הללו היא להעמיק את יחסי האמון בין המרצה לבין הסטודנטים‪ .‬להשתמש באמצעים‬ ‫הטכנולוגיים במקום שבו התקשורת הבינאישית הפיזית לא אפשרית‪ .‬לטעת בסטודנט את ההבנה שכולנו‬ ‫נמצאים בסירה אחת‪ ,‬ושבמאמץ משותף כולם יצלחו את הקורס‪.‬‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫ניהול דיונים מקוונים בכיתות גדולות‬ ‫ד\"ר זוהר שיינמן‬ ‫הסטודנטים שלנו מנסים לפצות על הפער בין האופן שבו הם מתנהלים בחיי היום‪-‬יום לבין האופן שבו מתנהלים‬ ‫השיעורים באקדמיה‪.‬‬ ‫איך הם מפצים על הפער הזה?‬ ‫הם בורחים‪ ,‬מציצים בפייסבוק‪ ,‬מתעדכנים בוואטסאפ‪ ,‬נמצאים עם המרצה בחצי אוזן‪ ,‬זה נכון בשיעורים‬ ‫שמתקיימים בקמפוס ונכון עוד יותר כאשר לומדים לבד בבית מול המחשב‪ .‬הקשבה פסיבית אינה מהווה גירוי‬ ‫מספק מבחינתם‪.‬‬ ‫בואו נודה על האמת‪ ,‬גם כאשר אנחנו מקשיבים להרצאות בזום‪ ,‬אפילו כאלו שמעניינות אותנו ושבחרנו בעצמנו‬ ‫להשתתף בהן‪ ,‬במרבית המקרים לא נעמוד בפיתוי לנצל את הזמן לבדוק מיילים ולהתעדכן בחדשות‪ .‬זה פשוט‬ ‫לא מהווה גירוי מספק למול ים הגירויים האלטרנטיביים שמסביב‪.‬‬ ‫איך אפשר להתמודד עם זה ?‬ ‫להפוך את החיסרון ליתרון – אנחנו חייבים להפעיל את הסטודנטים‪ .‬לערב אותם בשיעור‪ .‬להפוך את הלמידה‬ ‫לפעילה‪ ,‬כך שהם יאלצו (וירצו!) להפנות את כל משאבי תשומת הלב שלהם לחומר הנלמד‪.‬‬ ‫הם כבר נמצאים במחשב וכנראה עם הטלפון הנייד ביד‪ ,‬בואו נשתמש בהם כדי להפעיל אותם‪ .‬הטכנולוגיה‬ ‫מאפשרת לנו להגיע לכל סטודנט וסטודנט‪ .‬לשמוע גם את דעותיהם של הביישנים היושבים בשורות האחרונות‪.‬‬ ‫להביא אותם לקדמת הבמה ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי משיעור שאחרת היו מבקרים פסיביים בו בלבד‬ ‫יש מגוון עצום של כלים דיגיטליים שיכול להתאים‪ .‬ניתן להשתמש בכלים המובנים בזום‪ :‬צ'אט‪ ,‬סקרים‪ ,‬וחדרים‬ ‫מפוצלים‪ ,‬נלמד לעשות זאת גם באמצעות שימוש בכלי ‪Wooclap‬‬ ‫‪.https//:www.wooclap.com/‬‬ ‫עבודה עם הצ'אט‬ ‫ •שאלו שאלה במליאה ובקשו מהסטודנטים לענות בצ'אט‬ ‫ •הקריאו תשובות נבחרות תוך ציון שם הכותב‬ ‫ •בקשו מבעלי תשובות נבחרות לפרט בעל‪-‬פה את התשובה שנתנו‬ ‫ •ניתן להסתייע בעוזר הוראה (אם יש כזה) למעקב אחרי הצ'אט במהלך השיעור‬ ‫ •אם אין עוזר הוראה‪ ,‬עדכנו את הסטודנטים כי מדי ‪ 10-15‬דקות אתם תתייחסו להערותיהם ושאלותיהם‪.‬‬

‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום‬ ‫ •הגדירו מטלה מדויקת לביצוע בחדרים‬ ‫ •הגדירו זמן למטלה‬ ‫ •הגדירו תוצר אותו צריכים הסטודנטים להציג במליאה‪ :‬מצגת שיתופית‪ ,‬מסמך‪ ,‬לוח שיתופי וכדומה‬ ‫ •בחזרה למליאה‪ :‬כל קבוצה מציגה מסקנותיה העיקריות‪/‬התוצר שהכינה‪.‬‬ ‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום‬ ‫ •קבוצה יעילה עד ‪ 6‬סטודנטים בחדר (למנוע אבטלה סמויה) – תלוי כמובן בגודל הכיתה‬ ‫ •ניתן לחלק לחדרים רנדומלית או ידנית‬ ‫ •ניתן להעביר משתתפים מחדר לחדר‬ ‫ •ניתן לשדר מסר לכל החדרים בו‪-‬זמנית‬ ‫ •ניתן להחזיר את המשתתפים חזרה לאותם חדרים או לחלק את הקבוצות מחדש‬ ‫ •ניתן לחלק את המשתתפים לחדרים מראש לפי כתובות אימייל (לא מומלץ בכיתות גדולות כי הדבר כרוך‬ ‫בטרחה רבה של המרצה)‪.‬‬ ‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום‬ ‫ •עיברו בין החדרים לצורך בקרה וסיוע‬ ‫ •מומלץ להיעזר בעוזר הוראה‬ ‫ •שימוש בחדרים מעודד גם סטודנטים ביישנים‪/‬פסיביים להשתתף בדיון כשמדובר בקבוצה קטנה ואינטימית‬ ‫ •שימוש בחדרים מעודד פתיחת מצלמות‬ ‫ •אפשרית הקלטה של הדיונים בחדרים – על ידי הסטודנטים‪.‬‬ ‫ •הכלי האינטראקטיבי ‪ Wooclap‬מאפשר למרצה לשאול מגוון רחב של שאלות על גבי המסך‪ ,‬מענה של‬ ‫הסטודנטים בזמן אמת מהטלפונים הניידים שלהם‪ ,‬והצגת סיכום של תשובותיהם על המסך‪.‬‬ ‫ •הכלי האינטראקטיבי ‪ Wooclap‬מאפשר למרצה לשאול מגוון רחב של שאלות על גבי המסך‪ ,‬מענה של‬ ‫הסטודנטים בזמן אמת מהטלפונים הניידים שלהם‪ ,‬והצגת סיכום של תשובותיהם על המסך‪.‬‬ ‫יתרונות של השימוש ב‪ Wooclap -‬בכיתה –‬ ‫ •זהו כלי פשוט וידידותי לתפעול גם למרצים וגם לסטודנטים‬ ‫ •הכלי מתאים לשימוש בכיתה וגם במסגרת שיעור מקוון‬ ‫ •הפעלה של הסטודנטים והגברת המעורבות שלהם בשיעור‬ ‫ •בחינה של רמת ההבנה שלהם בזמן אמת‬ ‫ •הגעה גם אל הסטודנטים השקטים שאינם מדברים בדרך כלל‬ ‫ •קבלת מגוון רחב של דעות ורעיונות‬ ‫ •למידה פעילה ולא רק הקשבה פסיבית‬ ‫ •מגוון רחב של שאלות‬ ‫ •הצגת גרפית של התשובות בזמן אמת‬ ‫ •אנונימיות בהצגת התשובות‬ ‫ •הפקת דוחות מפורטים של התשובות (סיכום כיתתי ועבור כל סטודנט בנפרד)‬

‫ •ניתן לשלוח לכל סטודנט למייל דו\"ח עם כל התשובות שלו והתשובות הנכונות‬ ‫ •ניתן להשתמש בכלי גם לבדיקת נוכחות‪.‬‬ ‫חסרון של השימוש ב‪Wooclap -‬‬ ‫ •בגרסה החינמית‪ ,‬הכלי מאפשר ליצור שתי שאלות בלבד באותו אירוע‪ .‬ניתן להשתמש במספר אירועים‬ ‫באותו שיעור‪ ,‬אך משמעות הדבר שהסטודנטים יצטרכו לסרוק בכל פעם קוד ‪ QR‬חדש‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – ענן מילים‬ ‫ •שמש אסוציאציות משודרגת בסיס מעולה לדיון‪ .‬זו נקודת התחלה טובה לעודד השתתפות מצד הכיתה‪,‬‬ ‫לחבר את הסטודנטים לנושא ולאפשר להם להביא דוגמאות מעולמם האישי‪ ,‬ובכך לחבר את החומר‬ ‫הנלמד לסכמות החשיבה שכבר קיימות אצלם מאפשר לסטודנטים רבים להשתתף‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלת קטגוריות‬ ‫ •ניתן לייצר קטגוריות סביב‪ :‬בעד ונגד‪ ,‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬השוואות בין סוגים‪ ,‬לייצר דוגמאות לפי קטגוריות‬ ‫ •לדוגמא ניתן לשאול (במקרה זה‪ ,‬את המרצה כמשתמש)‪ :‬מהם הקשיים שבהם אתה נתקל בבואך לנהל‬ ‫דיון?‪ ,‬ולייצר שתי קטגוריות שהמרצה יכול בקלות לעבור ביניהן‪ :‬ניהול דיון בזום‪ ,‬ניהול דיון בכיתה‬ ‫ •התשובות נאספות לכל קטגוריה בנפרד‪ ,‬וניתן לפתוח דיון סביב התשובות שהתקבלו‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלות פתוחות‬ ‫ •מאפשרות ביטוי חופשי‬ ‫ •מעודדות סטודנטים רבים להגיב‬ ‫ •מהוות בסיס טוב לדיון‬ ‫ •לדוגמא‪ ,‬ניתן לשאול‪ :‬מדוע חשוב לסטודנטים לדעת לנהל דיון?‪ ,‬ולקבל אוסף של תשובות קצרות‬ ‫מהמשתתפים‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – דירוג היגדים‬ ‫ •אפשר לבקש מהמשתתפים לדרג אפשרויות על סולם‪ ,‬כמו בשאלון רגיל‬ ‫ •ניתן להציג את הממצאים בדרכים שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלות רב‪-‬ברירה‬ ‫ •\"בוחן\" בתחילת שיעור על השיעור הקודם‪/‬מטלות‬ ‫ •בדיקת הבנה בתום נושא חדש‬ ‫ •בדיקת הבנה בתום השיעור‬ ‫ •בחינת עמדות (סקר דעות)‬ ‫השימוש ב‪ Wooclap -‬מאפשר לייצר מגוון שאלות ודוחות‬ ‫ •שאלות רב ברירה (עם ובלי תשובה נכונה) –‪Multiple choice, Poll‬‬ ‫ •שאלות פתוחות – ‪Open question‬‬ ‫ •ענני מילים – ‪Word cloud‬‬ ‫ •סיעור מוחות (קטגוריות) – ‪Brainstorming‬‬ ‫ •דירוג היגדים – ‪Rating‬‬ ‫ •שאלות התאמה – ‪Matching‬‬ ‫ •שאלות סידור – ‪Sorting‬‬ ‫ •מציאת מיקום על גבי תמונה – ‪Find on image‬‬ ‫ •השלמת משפטים (להשלים מילה חסרה) – ‪.Fill in the blanks‬‬

‫עבודה בקבוצות‪ ,‬חלוקה לחדרים‪,‬‬ ‫כיצד לשפר את שיתוף הפעולה‬ ‫עבודה בקבוצות משתלמת מאוד‪ ,‬אבל יש קבוצות שהדינמיקה בהן עובדת כמו בקסם וכל חבר‬ ‫קבוצה מביא את עצמו ואת חוזקותיו‪ ,‬ויש קבוצות שלא מסתדרות או שיש בהן \"טרמפיסטים\" שלא‬ ‫תורמים את חלקם למאמץ הצוותי‪.‬‬ ‫מה עושים?‬ ‫מתכננים את העבודה הקבוצתית לפי שלבי עבודה‪ ,‬כך שיהיו מספר צמתים ונקודות בקרה בהם‬ ‫הלומדים יידרשו להציג את התקדמותם‪ .‬כך יש יותר מגע של המנחה עם הקבוצה ואפשרות לראות‬ ‫מי זלג ממנה‪.‬‬ ‫מאפשרים לקבוצה לבחור‪ :‬למשל אפשרות לביצוע של פעולות אישיות בתוך הפעילות הקבוצתית‪,‬‬ ‫לבחור את אופי המשימה וצורת הביצוע שלה כך שחברי הקבוצה יקבלו החלטות שנכונות לכל‬ ‫החברים בהן‪.‬‬ ‫הכניסו לעבודה הקבוצתית חלקים אינדבדואליים‪ :‬בהם הלומדים מתארים את החוויות שלהם או‬ ‫התובנות שלהם מהפעילות‪.‬‬ ‫הבטיחו שחברי הקבוצה לומדים להכיר אחד את השני‪ :‬אפשרו זמן של הלומדים להעמקת ההיכרות‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫עודדו בניית \"תקנון קבוצתי\" – שבו הלומדים מגדירים לעצמם כללי התנהגות‪ ,‬אחריות של כל חבר‬ ‫והציפיות ההדדיות של החברים‪.‬‬ ‫לקישור המאמר‬ ‫‪Try to Ideas Simple Five ?Work Group during Coattails on Riding Students‬‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫‪ 25‬טיפים מעשיים‬ ‫שיהפכו שיעור מצולם משמים לשיעור מדהים‬ ‫שיעור מצלם הוא כלי גמיש ונוח אבל עלול להיות משמים בדיוק כמו הרצאה פרונטלית פסיבית‪.‬‬ ‫להלן מספר עקרונות כיצד נכון לבנות וללמד נכון שיעור מצולם ‪,‬עם חווית למידה אפקטיבית ועם‬ ‫משתתפים מרוצים שירצו לבוא לעוד מפגשים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חמש דקות ראשונות‪:‬‬ ‫‪ 5‬דקות ראשונות מתחילות בחוויה‪ :‬הצגת אתגר גדול‪ ,‬סיפור מצחיק‪ ,‬משחקון היכרות‪ ,‬סקר מסקרן‪.‬‬ ‫‪ .2‬להתחיל קצת לפני‪:‬‬ ‫‪ 10‬דקות לפני המפגש כדאי להציב שקף \"ברוכים הבאים\" עם שאלה מסקרנת או מוסיקת רגע‪.‬‬ ‫לא לחכות בדממה למאחרים – להתחיל בזמן ואפילו קצת לפני כן‪.‬‬ ‫לכבד את מי שהגיע!‬ ‫לפתוח בכמה דקות של תכנים לא קריטיים עד שכל המאחרים יצטרפו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצ'אט הוא המלך‪:‬‬ ‫מפגש מוצלח הוא מפגש שבו הרבה לומדים כתבו משהו בצ'אט‪ .‬שיח ער שומר עניין כמו בקבוצת‬ ‫ווטסאפ טובה‪ ,‬ואפילו \"דאחקות\" בצ'אט מבורכות‪.‬‬ ‫פחות מומלץ להעלות אנשים לדבר במהלך מפגש‪ ,‬משתתפים שעולים לדבר בפעם ראשונה‬ ‫עלולים להסתבך ולהישמע לא טוב‪ ,‬ובזמן שהם מנסים להבין מה קורה‪ ,‬שאר הקהל מאבד סבלנות‪.‬‬ ‫התקשורת בצ'אט מהירה וחלקה יותר ושומרת על זרימת מפגש מוצלחת יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬יותר שמח עם מארח‪:‬‬ ‫כדאי לבנות מפגש עם מארח (‪ . )host‬תפקידו לספק קול שני (שמגביר עניין לעומת קול אחד‬ ‫בלבד)‪ .‬הוא יכול לפתוח‪ ,‬לסגור‪ ,‬לרכז שאלות שהגיעו בצ'אט‪ ,‬לבצע סיכומי ביניים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬אלו לא אותם שקפים‪:‬‬ ‫שקפי המצגת לא יכולים להישאר כפי שהם במפגש פרונטלי‪ .‬מומלץ לצמצם מאוד את הטקסטים‪,‬‬ ‫להגדיל מאוד את הגופן (גופן ‪ 24‬יהיה נהדר) ולהגביר שימוש בתמונות‪.‬‬

‫‪ .6‬להגיב לצ'אט‪:‬‬ ‫התקבלו התייחסויות בצ'אט? כדאי כל כמה דקות לעבור על ההתייחסויות בקול רם ולהדהד אותן‬ ‫ומומלץ לאזכר את שמותיהם של האנשים שכתבו בצ'אט‪ ,‬כדי ליצור מגע אישי יותר ולעשות טוב על‬ ‫הנשמה של זה שתרם למפגש‪.‬‬ ‫‪ .7‬שלוש דקות לקליק‪:‬‬ ‫כדאי לתכנן את השיעור כך שכל שלוש דקות הלומד יצטרך ללחוץ‪ ,‬להצביע על משהו‪ ,‬לכתוב‬ ‫משהו‪ ,‬לענות על משהו וכד'‪.‬‬ ‫‪ .8‬חמישים דקות נטו‪:‬‬ ‫מומלץ שלא לקיים שיעור מצולם מעל ‪ 50‬דקות נטו (‪ 60‬דקות ברוטו)‪.‬‬ ‫‪ .9‬מצגת רצה‪:‬‬ ‫תנועת שקפים חשובה יותר‪ ,‬כדאי לבנות אותם השקפים כך שכל ‪ 40‬שניות תהיה תחלופה בשקף‬ ‫לשמירה על תנועה מתמדת‪.‬‬ ‫‪ .10‬בלי שתיקות מביכות‪:‬‬ ‫לא להשאיר יותר משלוש שניות של שקט‪ ,‬המשתתפים עלולים לחשוש שיש בעיה טכנית‪ .‬כאמור‬ ‫כדאי לדבר‪ ,‬או לשים מוסיקה‪.‬‬ ‫‪ .11‬לא מדקלמים אבל גם לא מגמגמים‪:‬‬ ‫כדאי לכתוב ראשי פרקים של מה שהתכוונתם להגיד ולקיים הרצה יבשה לפני כן מול מישהו כדי‬ ‫לקבל משוב האם זה נשמע מספיק קולח‪.‬‬ ‫‪ .12‬הפוגות זה טוב‪:‬‬ ‫כדאי לעשות \"הפוגות\" קצרצרות פעמיים או שלוש ולספר בהן סיפור מצחיק או מעניין שלא לגמרי‬ ‫קשור לנושא המפגש‪.‬‬ ‫‪ .13‬וידאו‪ -‬בעיקר בהתחלה‪:‬‬ ‫לא מוכרחים להשאיר את חלון הוידאו לאורך המפגש‪ ,‬אם כי לא מזיק כמובן‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫יספיק ערוץ הקול ורוב הלומדים לא יסתכלו על חלונית הוידאו ממילא‪.‬‬ ‫‪ .14‬פנים אל מול פנים‪:‬‬ ‫השיעור המצולם יהיה מוצלח יותר אם המשתתפים נפגשו פעם אחת פנים אל פנים לפני כן ורק אז‬ ‫עברו למפגשים וירטואליים (לא בהכרח ישים בעידן הקורונה)‪.‬‬

‫‪ .15‬לתת זמן להסתגל‪:‬‬ ‫התגובה של המנחה אחרי התנסות ראשונה‪\" :‬זו הצפה‪ ,‬מרגישים כמו טייס‪ ,‬לא הרגשתי את הכיתה‪,‬‬ ‫מישהו חייב להיצמד אלי ולעזור לי \"‪ .‬התגובה של מנחה אחרי התנסות רביעית‪\" :‬זה עובד מצוין‪,‬‬ ‫תעזבו אותי ותנו ללמד\"‪.‬‬ ‫חשוב לא להיבהל מהחוויה הראשונית‪ :‬כדאי להתמיד כמה פעמים עד ליצירת מסוגלות!‬ ‫‪ .16‬גם לומדים משתתפים‪:‬‬ ‫כדאי לארגן בכל מפגש שאחד הלומדים יציג משהו לכמה דקות (לאחר התכוננות מראש)‪ ,‬לצורך‬ ‫גיוון קולות והגדלת מעורבות לומדים‪.‬‬ ‫‪.17‬תפריט‪:‬‬ ‫מומלץ שמצגת הוובינר תכלול תפריט קבוע עם הנושאים השונים וסימון מובחן לנושא בו אנו נמצאים‬ ‫עכשיו או לפחות שקפי ביניים שיציגו את המיקום בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ .18‬מישהו שומע אותי?‬ ‫מומלץ לא לשאול במהלך השיעור המצולם ‪\" :‬כולם שומעים אותי?\" זה משדר חוסר בטחון‪ ,‬רוב‬ ‫הסיכויים ששומעים אותך מצוין‪.‬‬ ‫‪ .19‬תקנון‪:‬‬ ‫מפגש מתחיל במספר \"כללי התנהגות\" ללמידה אפקטיבית‪ :‬לבקש מהלומדים לסגור חלונות של‬ ‫יישומים אחרים מחשב‪ ,‬להרחיק אמצעים מסיחים‪ ,‬להשתיק את המיקרופונים (למניעת רעשי רקע)‬ ‫ולהתמקד במפגש‪.‬‬ ‫‪ .20‬להיכנס לדמות‪:‬‬ ‫כדי לשפר את חווית המפגש‪ ,‬אפשר לאמץ דמות שמספרת סוג של סיפור‪ :‬שדרני רדיו‪ ,‬שדרני‬ ‫ספורט‪ ,‬מנחי ‪, Talk Show‬דיבייט‪ ,‬ראיון פרובוקטיבי‪\" ,‬פרקליט השטן\" ועוד…‬ ‫‪ .21‬עוד קצת בסוף‪:‬‬ ‫כדאי להקדיש את רבע השעה שלאחר סיום המפגש לזמן לשאלות אישיות של משתתפים‪ .‬לא‬ ‫לשכוח כמובן לספר להם בתחילת המפגש שאפשר לתפוס זמן פרטי עם המנחה לאחר המפגש‬ ‫למי שרוצה לנצל זאת‪.‬‬ ‫‪ .22‬הקלטה‪:‬‬ ‫זה נפלא להקליט את המפגש ולהפיץ את ההקלטה אח\"כ‪ ,‬אך לא לפתח ציפיות שהרבה אנשים‬ ‫יקשיבו להקלטה הזו… זה בדרך כלל לא קורה‪ .‬לא יזיק לערוך ואפילו לחתוך את ההקלטה לכמה‬ ‫קליפים קצרים כדי להגדיל את הסיכוי לצפיות מאוחרות‪.‬‬

‫‪ .23‬הכל בקול‬ ‫איכות הקול חשובה בהרבה מאיכות התמונה‪ ,‬אם משקיעים בחומרה כלשהי (בוודאי כשיש רצף‬ ‫מפגשים ולא אירוע חד פעמי) כדאי לרכוש מיקרופון איכותי ‪.‬‬ ‫‪ .24‬תאורה‪:‬‬ ‫ההשקעה הבאה בתור בתחום החומרה צריכה להיות של גוף תאורה ברקע שיאפשר למנחה‬ ‫להראות מצוין ‪,‬מובן שזה רלוונטי רק כאשר מדובר בחדר שממנו המנחה מלמד באופן קבוע‪.‬‬ ‫‪.25‬להפיק לקחים‪:‬‬ ‫סיימת את השיעור עכשיו זה זמן מצוין לצפות בהקלטה ולהפיק לקחים לפעם הבאה‪.‬‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫רוצים ליצור למידה חדשנית? חשבו שוב‬ ‫ ‬ ‫מי שיוצא נגד חדשנות בלמידה צועד נגד הזרם ונחשב ללא אופנתי‪ .‬כל התנסות במתודה חדשה‬ ‫ללמידה היא מבורכת‪ ,‬אך מאמר דעה שפורסם לאחרונה יוצא כנגד \"אובססית החדשנות\" במערכות‬ ‫למידה והדרכה (ולא רק בהן)‪.‬‬ ‫פעמים רבות הניסיון להיות חדשני בא על חשבון מתודות שכבר עובדות וכאלו שהוכחו כמצויינות‪,‬‬ ‫אך מה לעשות שהן אינן חדשות‪.‬‬ ‫כך לדוגמה מחקרים ותיקים בני ‪ 50‬שנה ויותר מדגישים את חשיבות הלמידה הכוללת תרגול‪ ,‬שאילת‬ ‫שאלות ומשוב‪ ,‬אך מדריכים או מורים המקפידים על השיטות הישנות האלו זוכים להתעלמות מצד‬ ‫המערכות הארגוניות לעומת מדריכים שאימצו לדוגמה שימוש בלוח חכם שאין בו לעיתים שום‬ ‫תועלת לימודית‪.‬‬ ‫כך שלמעשה‪ ,‬מי שמחפש לחדש מבחינה לימודית על מנת להבטיח למידה אפקטיבית זונח לעיתים‬ ‫מחקרים שמראים שפיתוח סילבוס אפקטיבי לא דורש בהכרח את מיטב הטכנולוגיות אלא דוקא‬ ‫שימוש בשיטות שהוכחו מדעית כאפקטיביות גם אם גובשו לפני עשרות רבות של שנים‪.‬‬ ‫אז מה עדיף? להתחדש ולהפוך את הלומדים שלכם ל\"עכברי מעבדה\" או פשוט להטמיע‬ ‫פרקטיקות למידה שהוכחו באופן מדעי?‬ ‫רוצים להתחדש? דאגו לא לאבד את \"עמוד השידרה\" המתודולוגי של ההתחדשות‪ ,‬אחרת תזכו‬ ‫לנראות גבוהה ולתשואות אבל לא בהכרח לתוצאות אמיתיות לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪Why I’m Against Innovation in Education‬‬ ‫לקישור למאמר המלא‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫למידה פרונטלית או דיגיטלית‪ ,‬מה יותר‬ ‫אפקטיבי? עכשיו זה מדעי!‬ ‫ ‬ ‫הנה ‪ 4‬מסקנות של מטה‪-‬מחקר ענק ששקלל ובחן אלפי מחקרים של אפקטיביות למידה פרונטלית‬ ‫לעומת דיגיטלית‪:‬‬ ‫כאשר משווים למידה \"ראש מול ראש\" של אותו הקורס בלמידה פרונטלית לעומת דיגיטלית‪,‬‬ ‫התוצאות של הלמידה זהות‪.‬‬ ‫כאשר משקללים באופן כללי מחקרים המשווים בין למידה פרונטלית לדיגיטלית‪ ,‬יש נטייה לתוצאות‬ ‫טובות יותר ללמידה הדיגיטלית‪ ,‬למרות שיש שונות אדירה בין המחקרים ולמרות שברבים מהם‬ ‫התוצאות הפוכות‪.‬‬ ‫ההשפעה האמתית על אפקטיביות הלמידה אינה תוצאה של בחירה בין למידה פרונטלית לעומת‬ ‫דיגיטלית אלא עד כמה נעשה שימוש במתודות למידה אפקטיביות (דימוי של מצב האמת‪ ,‬בניית‬ ‫הקשר‪ ,‬שליפות מרובות של החומר‪ ,‬משובים מרובים על טעויות וכד')‪.‬‬ ‫למידה משולבת (\"‪ )\"blended learning‬הכוללת תמהיל של למידה פרונטלית ודיגיטלית השיגה‬ ‫ברוב המקרים את התוצאות האפקטיביות ביותר לעומת כל חלופה אחרת‪.‬‬ ‫‪Major Research Review on eLearning Effectiveness‬‬ ‫לקישור המאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫רשימת טיפים שכל מי שמדריך באמצעות‬ ‫האינטרנט צריך להכיר כדי לעבור מסך כמו‬ ‫שצריך‪ .‬הנה ‪ 5‬מתוכם‪:‬‬ ‫‪ .1‬לדבר ל‪-‬א‪-‬ט‬ ‫תמיד כדאי לדבר קצת יותר לאט מהקצב שנראה לך נוח ונורמלי‪ .‬האתגר בעיבוד המידע שלך גדול‬ ‫יותר כאשר ההדרכה היא באינטרנט‪ ,‬ורק הורדת קצב הדיבור תאפשר לצד השני \"לספוג\" היטב‬ ‫את הדברים שלך‪.‬‬ ‫‪ .2‬האודיו חשוב מהוידאו‬ ‫רבים מאיתנו מתעסקים רבות באיך נראה בוידאו כאשר אנחנו מדריכים‪ .‬אבל חוקרים מראים‬ ‫בבירור שאיכות הוידאו לא תורמת לזכרון של התוכן הלימודי‪ .‬איכות האודיו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בהחלט‬ ‫משפיעה על הזיכרון‪ .‬חשוב להדריך מחדר עם מעט הד‪ ,‬להשקיע דוקא במיקרופון (השקעה‬ ‫במיקרופון יכולה לחולל הבדל גדול)‪ ,‬ואפילו לוותר על חלון הוידאו כאשר מציגים שקפים או תכנים‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי להשאיר את כל המיקוד על ערוץ האודיו‪.‬‬ ‫‪ .3‬בלי עניבה‪ -‬שפה לא פורמלית‬ ‫המחקר מצביע על כך ששפה לא פורמאלית ובעיקר נינוחות‪ ,‬מסייעים לאפקטיביות הלמידה‪ .‬כדאי‬ ‫לדבר בגובה העיניים בשפה \"זורמת\" ולשתף את הלומדים קצת מהחוויות האישיות של המדריך‪,‬‬ ‫כדי שירגישו שיש שם בן‪-‬אדם בצד השני‪.‬‬ ‫‪ :Context .4‬למסגר‪ ,‬לסכם ולשמור על הקשר‬ ‫כל כך קל ללכת לאיבוד כשנמצאים מרחוק… המדריך חייב להבין שחלק מתפקידו הוא כל הזמן‬ ‫לסייע ללומד להבין איפה הוא בתהליך‪ .‬זאת באמצעות מעבר מאוד ברור בין נושאים‪ ,‬יצירת הקשר‬ ‫ברור לתהליך הלמידה הכולל‪ ,‬סיכומי ביניים בסיום כל מודולה של תוכן‪ ,‬והחיבור למפגש הקודם‬ ‫ולמפגש הבא‪.‬‬ ‫‪ .5‬שעון‪ :‬לנהל לו\"ז אמין‬ ‫לא כדאי להסתמך על השעון הקטן שבקצה מסך המחשב‪ ,‬כדי לנהל לוח זמנים‪ .‬מדריך וירטואלי‬ ‫עלול לאבד שליטה על לוח הזמנים ולהוציא את הלומדים שלו ממיקוד‪ .‬יש לבנות לוח זמנים ברור‬ ‫למפגש‪ ,‬לשקף ללומדים את מה שמתוכנן להם הזה ולעמוד בכך‪ .‬לא יזיק שעון גדול \"של פעם\" מול‬ ‫העיניים כדי להבטיח עמידה בזמנים שהוצגו ללומדים‪ .‬עמידה בלוחות הזמנים היא אחד הפרמטרים‬ ‫שבהם נבחן מדריך על יכולתו \"לעבור מסך\"‪.‬‬ ‫‪tips for speaking online when teaching‬‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫למידה מהנה!‬