_zoom_

‫לומדים מרחוק‬ ‫מרגישים קרוב‬ ‫ליקטו וערכו ‪:‬‬ ‫ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫ד”ר מיכאל אשכנזי‬ ‫בתי הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות‬

‫תכן עניינים‬ ‫· פתח דבר‬ ‫ · למידה דיגיטאלית רציונל והמלצות ליישום‪ ,‬אברום רותם‬ ‫· הטרנדים של הלמידה הדיגיטלית ל‪Bryan Jones , 2018 -‬‬ ‫ · פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪ ,‬רגש‪ ,‬קוגניציה ומעורבות בלמידה מרחוק‪ ,‬רותי‬ ‫סלמון‬ ‫ · פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪ ,‬כללים להוראה אקדמית בזמן קורונה ‪,‬פרופ'‬ ‫מוטי נייגר‬ ‫· פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק ‪,‬ניהול דיונים מקוונים בכיתות גדולות‪ ,‬ד\"ר זוהר‬ ‫שיינמן‬ ‫ · עבודה בקבוצות ‪,‬חלוקה לחדרים ‪ ,‬כיצד לשפר את שיתוף הפעולה ‪Li Shin Huangh,‬‬ ‫· ‪ 25‬טיפים מעשיים שיהפכו שיעור מצולם משמים לשיעור מדהים ‪ ,‬מתודיקה‬ ‫· רוצים ליצור למידה חדשנית? חשבו שוב‪Mike Schmoker ,‬‬ ‫· למידה פרונטלית או דיגיטלית‪ ,‬מה יותר אפקטיבי? עכשיו זה מדעי ! ‪Will Thalheimer ,‬‬ ‫ · רשימת טיפים‪ ,‬שכל מי שמדריך באמצעות האינטרנט צריך להכיר כדי לעבור מסך ‪Donald ,‬‬ ‫‪Clark‬‬

‫פתח דבר‬ ‫משבר הקורנה הוביל אותנו להתמודדות בתחומי חיים רבים ‪,‬בעבודה במשפחה במערכות יחסים‪,‬‬ ‫בכל אחד מהם נאלצנו למצוא פתרונות ולגלות גמישות ‪,‬על פי העיקרון האבולוציוני של דרווין ‪,‬כי‬ ‫המסתגל שורד‪ ,‬גילנו יכולות שכורח המציאות הפיק מאתנו‪.‬‬ ‫הבנו כי חוסר ודאות הינה הוודאות היחידה‬ ‫איך חיים בעידן של בלבול‪ ,‬כשהסיפורים הישנים קורסים אבל עוד אין לנו סיפור חדש שיחליף אותם‬ ‫? ( הררי‪) 2018 ,‬‬ ‫במערכת החינוך ‪,‬במערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית חלו תמורות אשר דורשות‬ ‫מאתנו את היכולת הנפשית‪ ,‬הטכנולוגית והמקצועית לשינוי פרדיגמות‪ .‬כמורים ‪,‬מרצים ‪ ,‬אנשי‬ ‫הוראה והדרכה אנו נדרשים להסתגלות לשיטות הוראה חדשות ‪.‬‬ ‫חוברת זו מרכזת בתוכה מידע אשר יוכל לסייע בתהליכי למידה ‪,‬הסתגלות והטמעה של שיטות‬ ‫הוראה מותאמות ללמידה מרחוק ‪.‬‬ ‫החוברת כרוח התקופה יכולה לעבור שינויים התאמות ותוספות ‪,‬כך שכל המעוניינים להוסיף מידע‬ ‫אשר יתרום לקוראים מוזמן לקחת חלק בתהליך‪.‬‬

‫למידה דיגיטאלית רציונל והמלצות ליישום‬ ‫אברום רותם ‪3-2013‬‬ ‫מאמר זה הוא הוא מעין “מורה נבוכים” בעולם הלמידה הדיגיטלית ויוכל לשמש כבסיס להבנת‬ ‫ההגדרות ‪,‬השיטות והאמצעים להוראה בגישה זו ‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגדרות ומינוחים‬ ‫‪ .2‬חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית‬ ‫‪ .3‬היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית‬ ‫‪ .4‬מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים‬ ‫‪ .5‬תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה למידה דיגיטאליים‬ ‫‪ .6‬יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה‬ ‫‪ .7‬מקורות והערות‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬

‫הטרנדים של הלמידה הדיגיטלית ל‪2018 -‬‬ ‫סקר בקרב ‪ 57‬מומחים עולמיים מציב רשימת‪-‬על של טרנדים בתחום הלמידה הדיגיטלית‬ ‫ל‪:2018 -‬‬ ‫מקום ‪ - 1‬מיקרו למידה ‪ -‬יחידות למידה קצרות וממוקדות המחליפות את הלומדות המסורתיות‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 2‬וידאו ‪ -‬הופך יותר ויותר לברירת המחדל כשרוצים לפתח למידה‪ -‬מהיר‪ ,‬זול וממש לא‬ ‫חייב להיות בהפקה הוליוודית‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 3‬אינטליגנציה מלאכותית (‪ - )AI‬מבטיחה אופטימיזציה של תהליכי למידה בהתבסס על‬ ‫נתונים של דפוסי למידה המוניים‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 4‬מציאות רבודה (‪ - )AR‬מנגנון תמיכת הביצועים החדש המאפשר ללומד לצרוך ידע בזמן‬ ‫שהוא צריך ובהיקף הוא שצריך‪.‬‬ ‫מקום ‪ - 5‬מובייל ‪ -‬הסמראטפון הוא המחשב החדש ויותר תהליכי למידה מתרחשים בו‪.‬‬ ‫‪eLearning Trends 2020: Hot graphic design styles to rock your slides‬‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫שתי ציפיות בעידן שלפני הקורונה שהתבררו כבלתי מוצדקות‪:‬‬ ‫א ‪ .‬יקח שנים עד שמרצים יעברו ללמד באמצעות מדיה דיגיטלית‬ ‫ב ‪ .‬הדור הצעיר של הסטודנטים שחי בטיק טוק ובאינסטגרם יסתגל בקלות להוראה מבוססת‬ ‫טכנולוגיה בגלל ששגרת היום‪-‬יום שלו היא עם ובאמצעות המדיה הדיגיטלית‬ ‫אלא מתברר שמרצים באקדמיה עשו מעבר מהיר וחלק פחות או יותר ללמידה מרחוק‪ ,‬בעוד שאצל‬ ‫הסטודנטים התגלו קשיי הסתגלות במישורים שונים‪ :‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי וחברתי‬ ‫יצירת מעורבות (‪ )engagement‬של הלומדים בלמידה מרחוק – במפגש סינכרוני בזום‬ ‫רותי סלומון‪ ,‬מומחית לשילוב טכנולוגיה בהוראה‪ ,‬מכון מופ”ת‬ ‫אנחנו רוצים שהלומדים יגיעו לשיעורים‪ ,‬ידליקו מצלמה‪ ,‬ויהיו פעילים‬ ‫בלמידה מרחוק יש לתת את הדעת על שלושה היבטים של תהליך הלמידה‪:‬‬ ‫א‪ .‬נוכחות קוגניטיבית של הלומד = רמת המחשבה‪ ,‬האינטלקט‬ ‫ב ‪ .‬נוכחות חברתית‪-‬רגשית של הלומד‪ ,‬לרבות הפקת הנאה‬ ‫ג ‪ .‬נוכחות מרצה שאיננה מתרחשת במרחב הפיזי של הלומד‬ ‫נוכחות המרצה באה לידי ביטוי הן בתכנים שהמורה בוחר ללמד ובהנגשתם ללומד‪ ,‬והן באקלים‬ ‫שבתוכו מתרחשת הלמידה‬ ‫מעורבות של הלומד ברמת החשיבה‪:‬‬ ‫‪ +‬משמעותה‪ ,‬שהלומד חושב על הנושא הנלמד באופן עצמאי‬ ‫‪ +‬תהליך למידה שמייצר מעורבות ברמה שמגרה את המערכת הקוגניטיבית‪ ,‬וגורם ללומד להוסיף‬ ‫לתוכן הנלמד הקשרים משלו‬ ‫‪ +‬הלומד חושב באופן ביקורתי‪ ,‬נוקט עמדה‪ ,‬פותר בעיות ועוד‪ .‬בלי זה‪ ,‬לא יכולה להתרחש למידה‬ ‫משמעותית‬ ‫מעורבות של הלומד ברמת הרגש‪:‬‬ ‫‪ +‬משחוק מאפשר להפוך את תהליך הלמידה לחווייתי ואפקטיבי יותר‬ ‫‪ +‬ההנאה מסייעת גם מבחינה קוגניטיבית‪ :‬מעורבות במשחק משחררת במוח אנדורפינים‪ ,‬והם משפרים‬ ‫את היכולת של הלומד לקלוט את המידע‬ ‫‪ +‬ההנאה משאירה את הלומד ערני ומרוכז‪ ,‬ומסייעת להפנמה יעילה של החומר‬

‫מעורבות של הלומד ברמת הפעולה‪:‬‬ ‫‪ +‬בלמידה מקוונת‪ ,‬הדרך המרכזית להגברת מעורבות היא אינטראקטיבית‬ ‫‪ +‬המשמעות היא לגרום ללומד לנקוט בפעולות ממשיות‪ :‬ללחוץ‪ ,‬לצייר‪ ,‬להגיב‪ ,‬לסמן‬ ‫‪ +‬ישנן רמות שונות של אינטראקטיביות ודרכים שונות ליצר אותן‬ ‫סיכום‪ :‬אם נתייחס לשלוש הרמות – רמת החשיבה‪ ,‬רמת הרגש ורמת הפעולה – וניצור אינטגרציה‬ ‫ביניהן‪ ,‬יש סיכוי טוב יותר שהלומד יהנה מתהליך הלמידה ויפיק ממנו את המרב‬ ‫טיפ‪ :‬נסו ליצור פעילויות שמשלבות גם חשיבה‪ ,‬גם הנאה‪ ,‬וגם דורשות פעולה מצד הלומד‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪ +‬שאל שאלות פוריות – אלה אינן שאלות של כן‪/‬לא‪ ,‬אלא שאלות בסגנון‪ :‬באיזה אופן?‪ ,‬לאיזו‬ ‫תכלית? באיזו מידה? מה דעתך? – נמק‪ ,‬מצא באינטרנט דוגמא‪ ,‬שמזמינות ראייה רחבה יותר על‬ ‫הסוגיה הנדונה‬ ‫‪ +‬השתמש במשחקי למידה פשוטים שמפעילים את הסטודנטים‪ .‬למשל‪ ,Wordwall ,‬לוח ‪Padlet‬‬ ‫שיתופי ‪/https://padlet.com‬‬ ‫‪ +‬אפשר לפתוח שיעור עם משחק למידה או לסיים שיעור ולסכם אותו באמצעות משחק‬ ‫‪ 10‬טיפים ליצירת מפגש למידה מעורר ‪engagement‬‬ ‫רותי סלומון‪ ,‬מומחית לשילוב טכנולוגיה בהוראה‪ ,‬מכון מופ”ת‬ ‫הגדירו את מטרת המפגש – ידע‪/‬מיומנויות‪/‬כלים‪/‬ערכים –‬ ‫‪.1‬‬ ‫• לפני מפגש מקדו מהי מטרת המפגש (חזרה על החומר‪ ,‬הקנייה של חומר חדש‪ ,‬תרגול)‬ ‫• את מטרת המפגש יש לומר גם לסטודנטים כדי ליצור מסגרת תוכן עניינית‬ ‫• פתיחה של שיעור מקוון תכיל את היחידות הבאות‪:‬‬ ‫‪ +‬חיבור רגשי‪-‬חברתי‬ ‫‪ +‬הצגת הנושא‪ ,‬חיבור לידע קודם‬ ‫‪ +‬כללי המפגש‬ ‫‪ +‬תועלת – מה הסטודנטים ידעו בסוף המפגש‬ ‫‪.2‬‬ ‫הכינו מצגת אפקטיבית –‬ ‫• מצגת שאנו משתמשים בהן לשיעורים בכיתה פחות יעילות ללמידה מרחוק‬ ‫• צמצמו מלל בשקפים‪ .‬יש קושי גם להקשיב לדברי המרצה וגם לעקוב אחרי המצגת‬ ‫כשמדובר בשיעורים בזום‪ .‬סטודנטים מתקשים לעשות את שתי הפעולות הללו בו‪-‬זמנית‬ ‫ • השתמשו ככל שניתן ומתאים באמצעים ויזואליים וקוליים (תמונות‪,‬סרטונים‪ ,‬תרש�י‬ ‫מים‪ ,‬אינפוגרפיקה)‪ .‬כל אלה עוזרים לגייס את העניין והקשב‬ ‫ • התמונות צריכות לשרת את המסר‪ .‬תמונה עם מסר ברור‪ .‬תמונה איכותית‬ ‫• הסרטונים צריכים להיות קצרים מאוד כדי שיוכלו להכיל את הקשב של הלומד‬ ‫• כדאי לבדוק מבעוד מועד היבטים טכנולוגיים של הצגת סרטון מרחוק‬ ‫‪.3‬‬ ‫צרו חיבור חברתי‪-‬רגשי כבר בתחילת השיעור –‬ ‫ • לפני המפגש יש מקום לשיח אישי יותר‪ .‬שאלו לשלומם של הלומדים והקצו כמה דקות‬ ‫לשיחה על נושא השיעור הקודם כדי ליצור המשכיות או רפלקציה על מטלה קודמת‬ ‫ • פנו זמן לשאלות לגבי חומר שנלמד בשיעור הקודם‬ ‫ • הקצו לזה באופן קבוע כ‪ 10-‬דקות‬

‫הציגו את יעדי הלמידה בצורה ברורה –‬ ‫‪.4‬‬ ‫• ספרו ללומדים לאן פניהם מועדות וכיצד הם עתידים להגיע לשם‬ ‫‪.5‬‬ ‫ • הציגו את רשימת הנושאים שתלמדו במפגש‪ ,‬חברו לידע קודם‬ ‫• ספרו לסטודנטים מה התועלת שהם עשויים להפיק מהשיעור הזה – \"מתנה\"‬ ‫ • מפת הדרכים הזו משפיעה על האקלים שבתוכו מתרחשת הלמידה‬ ‫הציגו כללים ברורים לגבי המותר והאסור בשיעור המקוון –‬ ‫ • יש לנסח כללים למפגש‪ .‬למשל‪ ,‬כל המיקרופונים יהיו סגורים או שכל מי שמעוניין‬ ‫לדבר יכול להשתמש בחיווי ואז תינתן לו הרשות‬ ‫ • הגדירו לסטודנטים מתי הם יכולים לשאול שאלות במהלך המפגש‪ ,‬ובאיזה אופן‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫‪ 10‬כללים מומלצים להוראה אקדמית בימי קורונה‬ ‫פרופ’ מוטי נייגר‪ ,‬בית הספר לתקשורת אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫הטיפים מסודרים לפי אותיות א‪-‬ב כדי שיהיה קל לזכור‬ ‫אמפטיה‪/‬אנושיות – לפצות באמצעות אמפתיה על העדר הקשר בסביבה פיזית משותפת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫השתמשו בפרקטיקות של אמפטיה וחיבור‪:‬‬ ‫• הכרות עם המרצה והקורס – הקליטו קטע קצר ובו ספרו קצת על עצמכם כדי לייצר חיבור‬ ‫אנושי‪ .‬חברו זאת לקורס ולהתמחות שלכם‪ .‬העלו זאת לסטודנטים‬ ‫ • בצעו סקרים וקבלו מידע על הסטודנטים שלכם‪ ,‬תחביבים‪ ,‬שאיפות‪ ,‬ערוצי טלוויזיה שהם‬ ‫אוהבים ועוד‬ ‫• דרשו בשלומם‪ ,‬התעניינו בהם‪ ,‬תנו להם להרגיש שאתם פונים אליהם באופן אישי‬ ‫• לשדר אופטימיות ותקווה שניתן לעבור את הכל בשלום‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שני חלקים – לחלק את השיעור לחלק מוקלט (א‪-‬סינכרוני) ולחלק סינכרוני‪-‬מקוון‬ ‫אי אפשר לשבת באופן רצוף בזום שעה וחצי‪ ,‬ודאי לא כאשר הסטודנטים צריכים לעשות זאת‬ ‫שיעור אחר שיעור באותו יום‬ ‫ • אורך שיעור מוקלט ממוצע (כל החלקים יחד) בערך ‪ 60‬דקות = שני שליש‬ ‫• אורך שיעור מקוון ממוצע ‪ 30‬דקות = שליש‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שלושה פרקים בחלק המוקלט מראש‬ ‫• בחלק המוקלט מראש יהיו שלושה חלקים‪ :‬תהיה שאלה אחת גדולה (נושא)‪ ,‬שאותה‬ ‫מחלקים לשלוש שאלות‪-‬משנה שנותנות תשובה לשאלה הגדולה‪ .‬כל שאלת‪-‬משנה היא בערך‬ ‫‪ 20‬דקות מוקלטות‪ .‬סה\"כ ‪ 60‬דקות‬ ‫ • נושא מורכב (כלומר‪ ,‬שאלה גדולה מאוד) יכול להתפצל לשני שיעורים של שלושה חלקים‬ ‫כל‪-‬אחד‪ .‬סה\"כ ‪ 6‬חלקים סביב שאלה אחת גדולה (נושא)‬ ‫ • את השיעור המוקלט כדאי לשלוח לסטודנטים כמה ימים מראש לפני השיעור הסינכרוני‬ ‫בזום כדי שהסטודנטים יגיעו מוכנים לדיון בשיעור‬

‫דיונים ודוגמאות בחלק הסינכרוני‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫• בשיעורים הסינכרוניים בזום כדאי לעבור מהר על השקפים של החלק המוקלט של השיעור‬ ‫ו‪.‬‬ ‫(החלק הא‪-‬סינכרוני)‪ .‬זה לוקח כ‪ 3-4 -‬דקות‬ ‫ז‪.‬‬ ‫• כדאי לשבץ כמה דוגמאות אקטואליות‬ ‫• שאלות תלמידים‪ ,‬תשובות המרצה ודיון פתוח‬ ‫• צריך להגיד לסטודנטים באופן מפורש שהכלל הוא שפותחים מצלמה בשיעור בזום‬ ‫• פנייה אדיבה של המרצה זוכה בדרך כלל לשיתוף פעולה‪ ,‬והסטודנטים פותחים מצלמות‬ ‫• רצוי לכבד את ההעדפה של חלק מהסטודנטים לא לפתוח מצלמות‪ ,‬ולא להתעקש‬ ‫הגשות ביניים והמטלה הסופית‬ ‫ • חשוב שהמטלות לאורך הסמסטר יהיו קטנות וממוקדות‬ ‫ • אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬לשאול שאלה ספציפית ולבקש מהסטודנטים לתת שתיים‪-‬שלוש דוגמאות‬ ‫ • לא כדאי להטיל על הסטודנטים משימות שדורשות נגישות פיזית לספרייה או למקומות‬ ‫פיזיים אחרים‬ ‫ • את המטלות כדאי להעלות למוודל‪ ,‬גם בהיבט של יעילות המעקב אחרי ההגשה והבדיקה‬ ‫שלהן על ידי המרצה‬ ‫ • כדאי ליידע את הסטודנטים כבר בשלב מוקדם של הקורס מה אופייה של המטלה הסופית‬ ‫בקורס (מבחן בית‪ ,‬עבודה‪ ,‬מבחן במודל‪ )..‬כדי להרגיע את הסטודנטים ולטעת בהם ביטחון‬ ‫ויתור – קצת פחות זה קצת יותר‬ ‫ • לפעמים צריך לוותר‪ ,‬צריך להחליט מה חשוב לנו כמרצים ומה פחות‪ ,‬איפה אפשר לדרוש‬ ‫ומה כדאי לדרוש‬ ‫ • כדאי להחליט מה הפריטים הבסיסיים שחשובים לנו שהסטודנטים יידעו או יקראו‪ ,‬ועל מה‬ ‫ניתן לוותר‬ ‫ • צריך לווסת את הדרישות והמטלות שאנו דורשים מהסטודנטים כיוון שמרצים רבים‬ ‫מטילים עליהם משימות‪ ,‬ובמצטבר העומס יכול להיות גדול מדי‪ ,‬בודאי בזמן קורונה‬ ‫ • שחררו! מה שהם ילמדו בסוף הקורס‪ ,‬הם ילמדו‪ ,‬ומה שלא – לא‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מתברר‬ ‫שלא מעט נקלט‬ ‫זום – הכנת מצגת מתאימה‪ ,‬היערכות להקלטה‪ ,‬קצב וזרימה‬ ‫• כדאי להקפיד להתלבש בצורה מכובדת‪ ,‬להתגלח‪ ,‬תאורה‪ ,‬גובה מצלמה‪ ,‬רקע מתאים‪.‬‬ ‫• כדאי למרצה לעשות כל מה שנעים ונוח לו לפני הכניסה לשיעור בזום (בושם‪)...‬‬ ‫• כדאי לרענן את המצגות‬ ‫ • כדאי לווסת את המלל בשקפים‪ .‬זה יכול לייצר יותר שקפים בכל מצגת‪ ,‬אבל משפר את‬ ‫המעקב של הסטודנט במהלך השיעור‬

‫חומרים זמינים במוודל‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫ • ארגון החומרים במוודל חשוב כדי לסייע לסטודנטים במעקב אחרי התקדמות הקורס‪ ,‬וגם‬ ‫י‪.‬‬ ‫כדי לסייע לסטודנטים שנעדרו מהשיעור הסינכרוני‬ ‫סיכום‬ ‫• בכל שיעור כדאי לשמור על מבנה קבוע במוודל‪ ,‬הנה כך‪:‬‬ ‫מפגש ‪ – 1‬מצגת מלאה‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק א'‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ב'‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ג' (אלה הם‬ ‫שלושת החלקים של השיעור המוקלט באורך של כ‪ 20-‬דקות כל אחד)‪ ,‬מפגש ‪ – 1‬חלק ד' ‪-‬‬ ‫המפגש המקוון‪ ,‬ולבסוף להעלות פריט ביבליוגרפי אחד (מאמר) רלוונטי לאותו שיעור ולהתייחס‬ ‫אליו בשיעור הסינכרוני בזום‬ ‫ • ארגון החומרים במוודל מהווה טרחה לא קטנה עבור המרצה‪ ,‬אבל התועלת בטווח הארוך‬ ‫עבור הקורס בשנים הבאות היא גדולה‬ ‫טכנולוגיה ותקשורת עם הסטודנטים‬ ‫• ניתן לפתוח קבוצת ווטסאפ לקורס או להשתתף בקבוצה קיימת של הסטודנטים כדי‬ ‫לתקשר איתם – תלוי בגודל הקורס‬ ‫• ניתן להעביר הודעות לסטודנטים בצורה מסודרת גם דרך עמוד הדיונים במוודל ובפורום‬ ‫של הקורס כדי להודיע מתי עולים חומרים לאתר וכיוצא בזה‬ ‫• ניתן לעקוב במוודל אחר הכניסות של הסטודנטים לאתר‪ ,‬ומי בכלל לא הגיע לשיעורים‪.‬‬ ‫אפשר בקלות לשלוח הודעות לסטודנטים שנעדרו ולברר מה קורה והאם יש בעיה טכנולוגית‬ ‫או אחרת שמונעת מהם להיכנס למוודל‬ ‫יותר‪ – +‬מרצים אורחים‪ ,‬קישורים להרחבה‪ ,‬קטעים משעשעים ועוד‬ ‫ • אירוח של מרצה אורח יכול להימשך ‪ 20‬דקות‪ .‬לא חייבים שיעור מלא‪.‬‬ ‫• מרצים אורחים מעשירים את השיעורים‪ ,‬דנים בנושאים אקטואליים‪.‬‬ ‫• מרצים יכולים להתארח אחד אצל השיעור של השני‪ .‬זה יוצר הרבה יותר עניין‪ .‬לא חייבים‬ ‫לשמוע את אותו מרצה כל הסמסטר‪.‬‬ ‫• אפשר לשלוח קישורים להרחבה והעמקה‪ .‬אפשר לשלוח גם קטעים משעשעים‪ .‬זה מוסיף‬ ‫ממד מחויך לשיעורים‬ ‫המטרה של כל הטיפים הללו היא להעמיק את יחסי האמון בין המרצה לבין הסטודנטים‪.‬‬ ‫להשתמש באמצעים הטכנולוגיים במקום שבו התקשורת הבינאישית הפיזית לא אפשרית‪ .‬לטעת‬ ‫בסטודנט את ההבנה שכולנו נמצאים בסירה אחת‪ ,‬ושבמאמץ משותף כולם יצלחו את הקורס‪.‬‬

‫פאנדגוגיה‪ :‬טיפים להוראה אפקטיבית מרחוק‬ ‫ליקטה וערכה‪ :‬ד\"ר שמחה אבוגוס‬ ‫המרכז לקידום ההוראה‬ ‫קבצי הטיפים מבוססים על סדנאות הוראה לסגל שהתקיימו במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪,2020‬‬ ‫ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬וטיפים שנצברו במסגרות אחרות לקידום ההוראה והלמידה‬ ‫ניהול דיונים מקוונים בכיתות גדולות‬ ‫ד”ר זוהר שיינמן‬ ‫הסטודנטים שלנו מנסים לפצות על הפער בין האופן שבו הם מתנהלים בחיי היום‪-‬יום לבין האופן שבו‬ ‫‪.1‬‬ ‫מתנהלים השיעורים באקדמיה‪.‬‬ ‫איך הם מפצים על הפער הזה?‬ ‫הם בורחים‪ .‬מציצים בפייסבוק‪ .‬מתעדכנים בוואטסאפ‪ .‬נמצאים עם המרצה בחצי אוזן‪ .‬זה נכון בשיעורים‬ ‫‪.2‬‬ ‫שמתקיימים בקמפוס ונכון עוד יותר כאשר לומדים לבד בבית מול המחשב‪ .‬הקשבה פסיבית אינה מהווה‬ ‫גירוי מספק מבחינתם‪ .‬ובואו נודה על האמת‪ ,‬גם כאשר אנחנו מקשיבים להרצאות בזום‪ ,‬אפילו כאלו‬ ‫שמעניינות אותנו ושבחרנו בעצמנו להשתתף בהן‪ ,‬במרבית המקרים לא נעמוד בפיתוי לנצל את הזמן‬ ‫לבדוק מיילים ולהתעדכן בחדשות‪ .‬זה פשוט לא מהווה גירוי מספק למול ים הגירויים האלטרנטיביים‬ ‫שמסביב‬ ‫אז איך אפשר להילחם בזה?‬ ‫ • להפוך את החיסרון ליתרון – אנחנו חייבים להפעיל את הסטודנטים‪ .‬לערב אותם בשיעור‪ .‬להפוך‬ ‫את הלמידה לפעילה‪ ,‬כך שהם יאלצו (וירצו!) להפנות את כל משאבי תשומת הלב שלהם לחומר‬ ‫הנלמד‬ ‫ • הם כבר נמצאים במחשב וכנראה עם הטלפון הנייד ביד‪ ,‬בואו נשתמש בהם כדי להפעיל אותם‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה מאפשרת לנו להגיע לכל סטודנט וסטודנט‪ .‬לשמוע גם את דעותיהם של הביישנים היושבים‬ ‫בשורות האחרונות‪ .‬להביא אותם לקדמת הבמה ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי משיעור שאחרת היו‬ ‫מבקרים פסיביים בו בלבד‬ ‫• יש מגוון עצום של כלים דיגיטליים שיכול להתאים‪ .‬ניתן להשתמש בכלים המובנים בזום‪ :‬צ'אט‪,‬‬ ‫סקרים‪ ,‬וחדרים מפוצלים‬ ‫• נלמד לעשות זאת גם באמצעות שימוש בכלי ‪Wooclap‬‬ ‫ • ‪/https://www.wooclap.com‬‬

‫עבודה עם הצ'אט –‬ ‫‪.3‬‬ ‫ • שאלו שאלה במליאה ובקשו מהסטודנטים לענות בצ'אט‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫• הקריאו תשובות נבחרות תוך ציון שם הכותב‬ ‫‪.6‬‬ ‫• בקשו מבעלי תשובות נבחרות לפרט בעל‪-‬פה את התשובה שנתנו‬ ‫‪.7‬‬ ‫ • ניתן להסתייע בעוזר הוראה (אם יש כזה) למעקב אחרי הצ'אט במהלך השיעור‬ ‫• אם אין עוזר הוראה‪ ,‬עדכנו את הסטודנטים כי מדי ‪ 10-15‬דקות אתם תתייחסו להערותיהם‬ ‫ושאלותיהם‬ ‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום –‬ ‫• הגדירו מטלה מדויקת לביצוע בחדרים‬ ‫ • הגדירו זמן למטלה‬ ‫• הגדירו תוצר אותו צריכים הסטודנטים להציג במליאה‪ :‬מצגת שיתופית‪ ,‬מסמך‪ ,‬לוח שיתופי וכדומה‬ ‫ • בחזרה למליאה‪ :‬על כל קבוצה להציג את מסקנותיה העיקריות‪/‬התוצר שהכינה‬ ‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום –‬ ‫ • קבוצה יעילה עד ‪ 6‬סטודנטים בחדר (למנוע אבטלה סמויה) – תלוי כמובן בגודל הכיתה‬ ‫ • ניתן לחלק לחדרים רנדומלית או ידנית‬ ‫ • ניתן להעביר משתתפים מחדר לחדר‬ ‫• ניתן לשדר מסר לכל החדרים בו‪-‬זמנית‬ ‫ • ניתן להחזיר את המשתתפים חזרה לאותם חדרים או לחלק את הקבוצות מחדש‬ ‫• ניתן לחלק את המשתתפים לחדרים מראש לפי כתובות אימייל (לא מומלץ בכיתות גדולות כי הדבר‬ ‫כרוך בטרחה רבה של המרצה)‬ ‫ניהול דיונים – שימוש בחדרים מפוצלים בזום –‬ ‫ • עיברו בין החדרים לצורך בקרה וסיוע‬ ‫ • מומלץ להיעזר בעוזר הוראה‬ ‫ • שימוש בחדרים מעודד גם סטודנטים ביישנים‪/‬פסיביים להשתתף בדיון כשמדובר בקבוצה קטנה‬ ‫ואינטימית‬ ‫ • שימוש בחדרים מעודד פתיחת מצלמות‬ ‫• אפשרית הקלטה של הדיונים בחדרים – על ידי הסטודנטים‬ ‫הכלי האינטראקטיבי ‪ Wooclap‬מאפשר למרצה לשאול מגוון רחב של שאלות על גבי המסך‪ ,‬מענה של‬ ‫הסטודנטים בזמן אמת מהטלפונים הניידים שלהם‪ ,‬והצגת סיכום של תשובותיהם על המסך‬

‫יתרונות של השימוש ב‪ Wooclap -‬בכיתה –‬ ‫‪.8‬‬ ‫• זהו כלי פשוט וידידותי לתפעול גם למרצים וגם לסטודנטים‬ ‫ • הכלי מתאים לשימוש בכיתה וגם במסגרת שיעור מקוון‬ ‫• הפעלה של הסטודנטים והגברת המעורבות שלהם בשיעור‬ ‫ • בחינה של רמת ההבנה שלהם בזמן אמת‬ ‫• הגעה גם אל הסטודנטים השקטים שאינם מדברים בדרך כלל‬ ‫• קבלת מגוון רחב של דעות ורעיונות‬ ‫ • למידה פעילה ולא רק הקשבה פסיבית‬ ‫ • מגוון רחב של שאלות‬ ‫ • הצגת גרפית של התשובות בזמן אמת‬ ‫ • אנונימיות בהצגת התשובות‬ ‫• הפקת דוחות מפורטים של התשובות (סיכום כיתתי ועבור כל סטודנט בנפרד)‬ ‫ • ניתן לשלוח לכל סטודנט למייל דו\"ח עם כל התשובות שלו והתשובות הנכונות‬ ‫• ניתן להשתמש בכלי גם לבדיקת נוכחות‬ ‫‪ .9‬חסרון של השימוש ב‪– Wooclap -‬‬ ‫בגרסה החינמית‪ ,‬הכלי מאפשר ליצור שתי שאלות בלבד באותו אירוע‪ .‬ניתן להשתמש במספר אירועים‬ ‫באותו שיעור‪ ,‬אך משמעות הדבר שהסטודנטים יצטרכו לסרוק בכל פעם קוד ‪ QR‬חדש‬ ‫‪ .10‬שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – ענן מילים‬ ‫• שמש אסוציאציות משודרגת‬ ‫• בסיס מעולה לדיון‪ .‬זו נקודת התחלה טובה לעודד השתתפות מצד הכיתה‪ ,‬לחבר את הסטודנטים‬ ‫לנושא ולאפשר להם להביא דוגמאות מעולמם האישי‪ ,‬ובכך לחבר את החומר הנלמד לסכמות החשיבה‬ ‫שכבר קיימות אצלם‬ ‫• מאפשר לסטודנטים רבים להשתתף‬ ‫‪ .11‬שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלת קטגוריות‬ ‫ • ניתן לייצר קטגוריות סביב‪ :‬בעד ונגד‪ ,‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬השוואות בין סוגים‪ ,‬לייצר דוגמאות לפי‬ ‫קטגוריות‬ ‫ • לדוגמא ניתן לשאול (במקרה זה‪ ,‬את המרצה כמשתמש)‪ :‬מהם הקשיים שבהם אתה נתקל בבואך‬ ‫לנהל דיון?‪ ,‬ולייצר שתי קטגוריות שהמרצה יכול בקלות לעבור ביניהן‪ :‬ניהול דיון בזום‪ ,‬ניהול דיון בכי־‬ ‫תה‬ ‫ • התשובות נאספות לכל קטגוריה בנפרד‪ ,‬וניתן לפתוח דיון סביב התשובות שהתקבלו‬ ‫‪.12‬‬ ‫ • שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלות פתוחות‬ ‫ • מאפשרות ביטוי חופשי‬ ‫ • מעודדות סטודנטים רבים להגיב‬ ‫• מהוות בסיס טוב לדיון‬ ‫ • לדוגמא‪ ,‬ניתן לשאול‪ :‬מדוע חשוב לסטודנטים לדעת לנהל דיון?‪ ,‬ולקבל אוסף של תשובות קצרות‬ ‫מהמשתתפים‬

‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – דירוג היגדים‬ ‫‪.13‬‬ ‫ • אפשר לבקש מהמשתתפים לדרג אפשרויות על סולם‪ ,‬כמו בשאלון רגיל‬ ‫‪.14‬‬ ‫ • ניתן להציג את הממצאים בדרכים שונות ומגוונות‬ ‫סי־‬ ‫שימוש בכלי ‪ – Wooclap‬אינטראקטיבי ואטרקטיבי – שאלות רב‪-‬ברירה‬ ‫כום‬ ‫ • \"בוחן\" בתחילת שיעור על השיעור הקודם‪/‬מטלות‬ ‫• בדיקת הבנה בתום נושא חדש‬ ‫ • בדיקת הבנה בתום השיעור‬ ‫ • בחינת עמדות (סקר דעות)‬ ‫השימוש ב‪ Wooclap -‬מאפשר לייצר מגוון שאלות ודוחות‬ ‫ • שאלות רב ברירה (עם ובלי תשובה נכונה) –‪Multiple choice, Poll‬‬ ‫ • שאלות פתוחות – ‪Open question‬‬ ‫ • ענני מילים – ‪Word cloud‬‬ ‫• סיעור מוחות (קטגוריות) – ‪Brainstorming‬‬ ‫ • דירוג היגדים – ‪Rating‬‬ ‫ • שאלות התאמה – ‪Matching‬‬ ‫ • שאלות סידור – ‪Sorting‬‬ ‫• מציאת מיקום על גבי תמונה – ‪Find on image‬‬ ‫ • השלמת משפטים (להשלים מילה חסרה) – ‪Fill in the blanks‬‬

‫עבודה בקבוצות‪ ,‬חלוקה לחדרים‪,‬‬ ‫כיצד לשפר את שיתוף הפעולה‬ ‫עבודה בקבוצות משתלמת מאוד‪ ,‬אבל יש קבוצות שהדינמיקה בהן עובדת כמו בקסם וכל חבר‬ ‫קבוצה מביא את עצמו ואת חוזקותיו‪ ,‬ויש קבוצות שלא מסתדרות או שיש בהן \"טרמפיסטים\" שלא‬ ‫תורמים את חלקם למאמץ הצוותי‪.‬‬ ‫מה עושים?‬ ‫מתכננים את העבודה הקבוצתית לפי שלבי עבודה‪ ,‬כך שיהיו מספר צמתים ונקודות בקרה בהם‬ ‫הלומדים יידרשו להציג את התקדמותם‪ .‬כך יש יותר מגע של המנחה עם הקבוצה ואפשרות לראות‬ ‫מי זלג ממנה‪.‬‬ ‫מאפשרים לקבוצה לבחור‪ :‬למשל אפשרות לביצוע של פעולות אישיות בתוך הפעילות הקבוצתית‪,‬‬ ‫לבחור את אופי המשימה וצורת הביצוע שלה כך שחברי הקבוצה יקבלו החלטות שנכונות לכל‬ ‫החברים בהן‪.‬‬ ‫הכניסו לעבודה הקבוצתית חלקים אינדבדואליים‪ :‬בהם הלומדים מתארים את החוויות שלהם או‬ ‫התובנות שלהם מהפעילות‪.‬‬ ‫הבטיחו שחברי הקבוצה לומדים להכיר אחד את השני‪ :‬אפשרו זמן של הלומדים להעמקת ההיכרות‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫עודדו בניית \"תקנון קבוצתי\" – שבו הלומדים מגדירים לעצמם כללי התנהגות‪ ,‬אחריות של כל חבר‬ ‫והציפיות ההדדיות של החברים‪.‬‬ ‫לקישור המאמר‬ ‫‪Try to Ideas Simple Five ?Work Group during Coattails on Riding Students‬‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫‪ 25‬טיפים מעשיים‬ ‫שיהפכו שיעור מצולם משמים לשיעור מדהים‬ ‫שיעור מצלם הוא כלי גמיש ונוח אבל עלול להיות משמים בדיוק כמו הרצאה פרונטלית פסיבית‪.‬‬ ‫להלן מספר עקרונות כיצד נכון לבנות וללמד נכון שיעור מצולם ‪,‬עם חווית למידה אפקטיבית ועם‬ ‫משתתפים מרוצים שירצו לבוא לעוד מפגשים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חמש דקות ראשונות‪:‬‬ ‫‪ 5‬דקות ראשונות מתחילות בחוויה‪ :‬הצגת אתגר גדול‪ ,‬סיפור מצחיק‪ ,‬משחקון היכרות‪ ,‬סקר מסקרן‪.‬‬ ‫‪ .2‬להתחיל קצת לפני‪:‬‬ ‫‪ 10‬דקות לפני המפגש כדאי להציב שקף \"ברוכים הבאים\" עם שאלה מסקרנת או מוסיקת רגע‪.‬‬ ‫לא לחכות בדממה למאחרים – להתחיל בזמן ואפילו קצת לפני כן‪.‬‬ ‫לכבד את מי שהגיע!‬ ‫לפתוח בכמה דקות של תכנים לא קריטיים עד שכל המאחרים יצטרפו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצ'אט הוא המלך‪:‬‬ ‫מפגש מוצלח הוא מפגש שבו הרבה לומדים כתבו משהו בצ'אט‪ .‬שיח ער שומר עניין כמו בקבוצת‬ ‫ווטסאפ טובה‪ ,‬ואפילו \"דאחקות\" בצ'אט מבורכות‪.‬‬ ‫פחות מומלץ להעלות אנשים לדבר במהלך מפגש‪ ,‬משתתפים שעולים לדבר בפעם ראשונה‬ ‫עלולים להסתבך ולהישמע לא טוב‪ ,‬ובזמן שהם מנסים להבין מה קורה‪ ,‬שאר הקהל מאבד סבלנות‪.‬‬ ‫התקשורת בצ'אט מהירה וחלקה יותר ושומרת על זרימת מפגש מוצלחת יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬יותר שמח עם מארח‪:‬‬ ‫כדאי לבנות מפגש עם מארח (‪ . )host‬תפקידו לספק קול שני (שמגביר עניין לעומת קול אחד‬ ‫בלבד)‪ .‬הוא יכול לפתוח‪ ,‬לסגור‪ ,‬לרכז שאלות שהגיעו בצ'אט‪ ,‬לבצע סיכומי ביניים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬אלו לא אותם שקפים‪:‬‬ ‫שקפי המצגת לא יכולים להישאר כפי שהם במפגש פרונטלי‪ .‬מומלץ לצמצם מאוד את הטקסטים‪,‬‬ ‫להגדיל מאוד את הגופן (גופן ‪ 24‬יהיה נהדר) ולהגביר שימוש בתמונות‪.‬‬

‫‪ .6‬להגיב לצ'אט‪:‬‬ ‫התקבלו התייחסויות בצ'אט? כדאי כל כמה דקות לעבור על ההתייחסויות בקול רם ולהדהד אותן‬ ‫ומומלץ לאזכר את שמותיהם של האנשים שכתבו בצ'אט‪ ,‬כדי ליצור מגע אישי יותר ולעשות טוב על‬ ‫הנשמה של זה שתרם למפגש‪.‬‬ ‫‪ .7‬שלוש דקות לקליק‪:‬‬ ‫כדאי לתכנן את השיעור כך שכל שלוש דקות הלומד יצטרך ללחוץ‪ ,‬להצביע על משהו‪ ,‬לכתוב‬ ‫משהו‪ ,‬לענות על משהו וכד'‪.‬‬ ‫‪ .8‬חמישים דקות נטו‪:‬‬ ‫מומלץ שלא לקיים שיעור מצולם מעל ‪ 50‬דקות נטו (‪ 60‬דקות ברוטו)‪.‬‬ ‫‪ .9‬מצגת רצה‪:‬‬ ‫תנועת שקפים חשובה יותר‪ ,‬כדאי לבנות אותם השקפים כך שכל ‪ 40‬שניות תהיה תחלופה בשקף‬ ‫לשמירה על תנועה מתמדת‪.‬‬ ‫‪ .10‬בלי שתיקות מביכות‪:‬‬ ‫לא להשאיר יותר משלוש שניות של שקט‪ ,‬המשתתפים עלולים לחשוש שיש בעיה טכנית‪ .‬כאמור‬ ‫כדאי לדבר‪ ,‬או לשים מוסיקה‪.‬‬ ‫‪ .11‬לא מדקלמים אבל גם לא מגמגמים‪:‬‬ ‫כדאי לכתוב ראשי פרקים של מה שהתכוונתם להגיד ולקיים הרצה יבשה לפני כן מול מישהו כדי‬ ‫לקבל משוב האם זה נשמע מספיק קולח‪.‬‬ ‫‪ .12‬הפוגות זה טוב‪:‬‬ ‫כדאי לעשות \"הפוגות\" קצרצרות פעמיים או שלוש ולספר בהן סיפור מצחיק או מעניין שלא לגמרי‬ ‫קשור לנושא המפגש‪.‬‬ ‫‪ .13‬וידאו‪ -‬בעיקר בהתחלה‪:‬‬ ‫לא מוכרחים להשאיר את חלון הוידאו לאורך המפגש‪ ,‬אם כי לא מזיק כמובן‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫יספיק ערוץ הקול ורוב הלומדים לא יסתכלו על חלונית הוידאו ממילא‪.‬‬ ‫‪ .14‬פנים אל מול פנים‪:‬‬ ‫השיעור המצולם יהיה מוצלח יותר אם המשתתפים נפגשו פעם אחת פנים אל פנים לפני כן ורק אז‬ ‫עברו למפגשים וירטואליים (לא בהכרח ישים בעידן הקורונה)‪.‬‬

‫‪ .15‬לתת זמן להסתגל‪:‬‬ ‫התגובה של המנחה אחרי התנסות ראשונה‪\" :‬זו הצפה‪ ,‬מרגישים כמו טייס‪ ,‬לא הרגשתי את הכיתה‪,‬‬ ‫מישהו חייב להיצמד אלי ולעזור לי \"‪ .‬התגובה של מנחה אחרי התנסות רביעית‪\" :‬זה עובד מצוין‪,‬‬ ‫תעזבו אותי ותנו ללמד\"‪.‬‬ ‫חשוב לא להיבהל מהחוויה הראשונית‪ :‬כדאי להתמיד כמה פעמים עד ליצירת מסוגלות!‬ ‫‪ .16‬גם לומדים משתתפים‪:‬‬ ‫כדאי לארגן בכל מפגש שאחד הלומדים יציג משהו לכמה דקות (לאחר התכוננות מראש)‪ ,‬לצורך‬ ‫גיוון קולות והגדלת מעורבות לומדים‪.‬‬ ‫‪.17‬תפריט‪:‬‬ ‫מומלץ שמצגת הוובינר תכלול תפריט קבוע עם הנושאים השונים וסימון מובחן לנושא בו אנו נמצאים‬ ‫עכשיו או לפחות שקפי ביניים שיציגו את המיקום בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ .18‬מישהו שומע אותי?‬ ‫מומלץ לא לשאול במהלך השיעור המצולם ‪\" :‬כולם שומעים אותי?\" זה משדר חוסר בטחון‪ ,‬רוב‬ ‫הסיכויים ששומעים אותך מצוין‪.‬‬ ‫‪ .19‬תקנון‪:‬‬ ‫מפגש מתחיל במספר \"כללי התנהגות\" ללמידה אפקטיבית‪ :‬לבקש מהלומדים לסגור חלונות של‬ ‫יישומים אחרים מחשב‪ ,‬להרחיק אמצעים מסיחים‪ ,‬להשתיק את המיקרופונים (למניעת רעשי רקע)‬ ‫ולהתמקד במפגש‪.‬‬ ‫‪ .20‬להיכנס לדמות‪:‬‬ ‫כדי לשפר את חווית המפגש‪ ,‬אפשר לאמץ דמות שמספרת סוג של סיפור‪ :‬שדרני רדיו‪ ,‬שדרני‬ ‫ספורט‪ ,‬מנחי ‪, Talk Show‬דיבייט‪ ,‬ראיון פרובוקטיבי‪\" ,‬פרקליט השטן\" ועוד…‬ ‫‪ .21‬עוד קצת בסוף‪:‬‬ ‫כדאי להקדיש את רבע השעה שלאחר סיום המפגש לזמן לשאלות אישיות של משתתפים‪ .‬לא‬ ‫לשכוח כמובן לספר להם בתחילת המפגש שאפשר לתפוס זמן פרטי עם המנחה לאחר המפגש‬ ‫למי שרוצה לנצל זאת‪.‬‬ ‫‪ .22‬הקלטה‪:‬‬ ‫זה נפלא להקליט את המפגש ולהפיץ את ההקלטה אח\"כ‪ ,‬אך לא לפתח ציפיות שהרבה אנשים‬ ‫יקשיבו להקלטה הזו… זה בדרך כלל לא קורה‪ .‬לא יזיק לערוך ואפילו לחתוך את ההקלטה לכמה‬ ‫קליפים קצרים כדי להגדיל את הסיכוי לצפיות מאוחרות‪.‬‬

‫‪ .23‬הכל בקול‬ ‫איכות הקול חשובה בהרבה מאיכות התמונה‪ ,‬אם משקיעים בחומרה כלשהי (בוודאי כשיש רצף‬ ‫מפגשים ולא אירוע חד פעמי) כדאי לרכוש מיקרופון איכותי ‪.‬‬ ‫‪ .24‬תאורה‪:‬‬ ‫ההשקעה הבאה בתור בתחום החומרה צריכה להיות של גוף תאורה ברקע שיאפשר למנחה‬ ‫להראות מצוין ‪,‬מובן שזה רלוונטי רק כאשר מדובר בחדר שממנו המנחה מלמד באופן קבוע‬ ‫‪.25‬להפיק לקחים‪:‬‬ ‫סיימת את השיעור עכשיו זה זמן מצוין לצפות בהקלטה ולהפיק לקחים לפעם הבאה‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫רוצים ליצור למידה חדשנית? חשבו שוב‬ ‫ ‬ ‫מי שיוצא נגד חדשנות בלמידה צועד נגד הזרם ונחשב ללא אופנתי‪ .‬כל התנסות במתודה חדשה‬ ‫ללמידה היא מבורכת‪ ,‬אך מאמר דעה שפורסם לאחרונה יוצא כנגד \"אובססית החדשנות\" במערכות‬ ‫למידה והדרכה (ולא רק בהן)‪.‬‬ ‫פעמים רבות הניסיון להיות חדשני בא על חשבון מתודות שכבר עובדות וכאלו שהוכחו כמצויינות‪,‬‬ ‫אך מה לעשות שהן אינן חדשות‪.‬‬ ‫כך לדוגמה מחקרים ותיקים בני ‪ 50‬שנה ויותר מדגישים את חשיבות הלמידה הכוללת תרגול‪ ,‬שאילת‬ ‫שאלות ומשוב‪ ,‬אך מדריכים או מורים המקפידים על השיטות הישנות האלו זוכים להתעלמות מצד‬ ‫המערכות הארגוניות לעומת מדריכים שאימצו לדוגמה שימוש בלוח חכם שאין בו לעיתים שום‬ ‫תועלת לימודית‪.‬‬ ‫כך שלמעשה‪ ,‬מי שמחפש לחדש מבחינה לימודית על מנת להבטיח למידה אפקטיבית זונח לעיתים‬ ‫מחקרים שמראים שפיתוח סילבוס אפקטיבי לא דורש בהכרח את מיטב הטכנולוגיות אלא דוקא‬ ‫שימוש בשיטות שהוכחו מדעית כאפקטיביות גם אם גובשו לפני עשרות רבות של שנים‪.‬‬ ‫אז מה עדיף? להתחדש ולהפוך את הלומדים שלכם ל\"עכברי מעבדה\" או פשוט להטמיע‬ ‫פרקטיקות למידה שהוכחו באופן מדעי?‬ ‫רוצים להתחדש? דאגו לא לאבד את \"עמוד השידרה\" המתודולוגי של ההתחדשות‪ ,‬אחרת תזכו‬ ‫לנראות גבוהה ולתשואות אבל לא בהכרח לתוצאות אמיתיות לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪Why I’m Against Innovation in Education‬‬ ‫לקישור למאמר המלא‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫למידה פרונטלית או דיגיטלית‪ ,‬מה יותר‬ ‫אפקטיבי? עכשיו זה מדעי!‬ ‫ ‬ ‫הנה ‪ 4‬מסקנות של מטה‪-‬מחקר ענק ששקלל ובחן אלפי מחקרים של אפקטיביות למידה פרונטלית‬ ‫לעומת דיגיטלית‪:‬‬ ‫כאשר משווים למידה \"ראש מול ראש\" של אותו הקורס בלמידה פרונטלית לעומת דיגיטלית‪,‬‬ ‫התוצאות של הלמידה זהות‪.‬‬ ‫כאשר משקללים באופן כללי מחקרים המשווים בין למידה פרונטלית לדיגיטלית‪ ,‬יש נטייה לתוצאות‬ ‫טובות יותר ללמידה הדיגיטלית‪ ,‬למרות שיש שונות אדירה בין המחקרים ולמרות שברבים מהם‬ ‫התוצאות הפוכות‪.‬‬ ‫ההשפעה האמתית על אפקטיביות הלמידה אינה תוצאה של בחירה בין למידה פרונטלית לעומת‬ ‫דיגיטלית אלא עד כמה נעשה שימוש במתודות למידה אפקטיביות (דימוי של מצב האמת‪ ,‬בניית‬ ‫הקשר‪ ,‬שליפות מרובות של החומר‪ ,‬משובים מרובים על טעויות וכד')‪.‬‬ ‫למידה משולבת (\"‪ )\"blended learning‬הכוללת תמהיל של למידה פרונטלית ודיגיטלית השיגה‬ ‫ברוב המקרים את התוצאות האפקטיביות ביותר לעומת כל חלופה אחרת‪.‬‬ ‫‪Major Research Review on eLearning Effectiveness‬‬ ‫לקישור המאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫רשימת טיפים שכל מי שמדריך באמצעות‬ ‫האינטרנט צריך להכיר כדי לעבור מסך כמו‬ ‫שצריך‪ .‬הנה ‪ 5‬מתוכם‪:‬‬ ‫‪ .1‬לדבר ל‪-‬א‪-‬ט‬ ‫תמיד כדאי לדבר קצת יותר לאט מהקצב שנראה לך נוח ונורמלי‪ .‬האתגר בעיבוד המידע שלך גדול‬ ‫יותר כאשר ההדרכה היא באינטרנט‪ ,‬ורק הורדת קצב הדיבור תאפשר לצד השני \"לספוג\" היטב‬ ‫את הדברים שלך‪.‬‬ ‫‪ .2‬האודיו חשוב מהוידאו‬ ‫רבים מאיתנו מתעסקים רבות באיך נראה בוידאו כאשר אנחנו מדריכים‪ .‬אבל חוקרים מראים‬ ‫בבירור שאיכות הוידאו לא תורמת לזכרון של התוכן הלימודי‪ .‬איכות האודיו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בהחלט‬ ‫משפיעה על הזיכרון‪ .‬חשוב להדריך מחדר עם מעט הד‪ ,‬להשקיע דוקא במיקרופון (השקעה‬ ‫במיקרופון יכולה לחולל הבדל גדול)‪ ,‬ואפילו לוותר על חלון הוידאו כאשר מציגים שקפים או תכנים‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי להשאיר את כל המיקוד על ערוץ האודיו‪.‬‬ ‫‪ .3‬בלי עניבה‪ -‬שפה לא פורמלית‬ ‫המחקר מצביע על כך ששפה לא פורמאלית ובעיקר נינוחות‪ ,‬מסייעים לאפקטיביות הלמידה‪ .‬כדאי‬ ‫לדבר בגובה העיניים בשפה \"זורמת\" ולשתף את הלומדים קצת מהחוויות האישיות של המדריך‪,‬‬ ‫כדי שירגישו שיש שם בן‪-‬אדם בצד השני‪.‬‬ ‫‪ :Context .4‬למסגר‪ ,‬לסכם ולשמור על הקשר‬ ‫כל כך קל ללכת לאיבוד כשנמצאים מרחוק… המדריך חייב להבין שחלק מתפקידו הוא כל הזמן‬ ‫לסייע ללומד להבין איפה הוא בתהליך‪ .‬זאת באמצעות מעבר מאוד ברור בין נושאים‪ ,‬יצירת הקשר‬ ‫ברור לתהליך הלמידה הכולל‪ ,‬סיכומי ביניים בסיום כל מודולה של תוכן‪ ,‬והחיבור למפגש הקודם‬ ‫ולמפגש הבא‪.‬‬ ‫‪ .5‬שעון‪ :‬לנהל לו\"ז אמין‬ ‫לא כדאי להסתמך על השעון הקטן שבקצה מסך המחשב‪ ,‬כדי לנהל לוח זמנים‪ .‬מדריך וירטואלי‬ ‫עלול לאבד שליטה על לוח הזמנים ולהוציא את הלומדים שלו ממיקוד‪ .‬יש לבנות לוח זמנים ברור‬ ‫למפגש‪ ,‬לשקף ללומדים את מה שמתוכנן להם הזה ולעמוד בכך‪ .‬לא יזיק שעון גדול \"של פעם\" מול‬ ‫העיניים כדי להבטיח עמידה בזמנים שהוצגו ללומדים‪ .‬עמידה בלוחות הזמנים היא אחד הפרמטרים‬ ‫שבהם נבחן מדריך על יכולתו \"לעבור מסך\"‪.‬‬ ‫‪tips for speaking online when teaching‬‬ ‫לקישור למאמר לחצו כאן‬ ‫נדלה מאתר חברת מתודיקה‬

‫למידה מהנה!‬