מחזור יום כיפור

‫מחזור יום הכיפורים‬ ‫ו א ף ַע ל פִּ י ׁשֶ ׁ ּשַ ֲע ֵר י ְּת פִ לָ ּה נִ נְ ֲע ל ו ּ‪ׁ ,‬שַ ֲע ֵר י ִד ּמְ עָ ה ל ֹא נִ נְ עֲ ל ו ּ\"‬ ‫)בבלי ברכות לב ע\"ב(‬

‫סדר התכנסות‬ ‫יום כיפור‬ ‫ערב יום כיפור‬ ‫הדלקת נרות ‪ 5‬מוסף ‪31‬‬ ‫פתח לנו שער ‪ 8‬על סף נעילה ‪35‬‬ ‫א‪ .‬תפילה זכה ‪ -‬התכוננות ליום כיפור ‪9 .....‬‬ ‫ב‪ .‬כל נדרי ‪14 .........................................‬‬ ‫ג‪ .‬וידוי ‪17 ...............................................‬‬ ‫ד‪ .‬סליחות ‪23 .........................................‬‬ ‫ה‪ .‬נתני תוקף ‪25 .....................................‬‬ ‫ו‪ .‬קדיש וזמן געגוע ‪27 ...............................‬‬ ‫ז‪ .‬סוגר תפילה ‪29 ....................................‬‬

‫הקדמה‬ ‫יום הכיפורים הוא אחד הימים הקדושים והחשובים שבמסורת היהודית‪ ,‬זהו מועד של‬ ‫חשבון נפש המהווה הזדמנות להתבונן פנימה כיחידים וכקולקטיב‪ .‬המפגש עם‬ ‫יום‪-‬כיפור הוא הזמנה עמוקה למפגש עם תפילה‪ ,‬עם כוחו של ציבור המבקש מחילה‪,‬‬ ‫שינוי ותשובה שקשורים באופן עמוק למעשים‪ .‬יום של התכווננות לשנה חדשה‪ ,‬טובה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫למי מיועדות תפילותינו?‬ ‫מהו משטח ההמראה שלנו?‬ ‫עד כמה סידור התפילה המסורתי הוא משטח ההמראה שלנו‬ ‫ועד כמה אנחנו מפחדים מהאפשרות לפתוח אותו בכלל?‬ ‫אלו הן השאלות שהעסיקו אותנו בבניית המחזור שלפנינו‪.‬‬ ‫החוברת שלפניכם היא תוצאה של מסורות משותפות שמתחברות יחדיו‪ ,‬היא בקשה‬ ‫ליצור תרבות יהודית ישראלית שמכילה בתוכה באופן עמוק את המסורת היהודית‬ ‫העתיקה‪ ,‬מסורות ישראליות ומסורות מתחדשות‪ .‬האסופה מחזיקה את הרצון להיות‬ ‫חוליה בשרשרת ולהרחיב אותה‪ ,‬ואולי אפילו את האמירה שאפשר להוסיף חרוז קצת‬ ‫שונה‪ .‬זה מה שעושה את השרשרת שלנו ליפיפיה‪.‬‬ ‫החוברת בנויה על פי התבנית של יום הכיפורים המסורתי‪ ,‬מחזור יום הכיפורים של‬ ‫מכינת רבין‪ ,‬של קהילות הצעירים של החלוץ בחיפה ושל מחזורי יום כיפור נוספים‬ ‫שכבר פרצו את הדרך‪ .‬היא תוצאה של ניסוי וטעייה‪ ,‬של בחירה ושל הרחבת הגבול‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫החוברת בנויה משלושה חלקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ערב יום כיפור‬ ‫ב‪ .‬מוסף ‪ -‬לפתיחת יום כיפור עצמו‬ ‫ג‪ .‬נעילה וסיום‬ ‫החוברת שלפניכם היא רחבה ועשירה‪ ,‬ובנויה מתוך כוונה שכל קהילה או התכנסות‬ ‫תוכל לבחור את המהלך‪ ,‬הטקסטים‪ ,‬הפיוטים והשירים שחשובים ומתאימים לה‪.‬‬ ‫אנחנו ממליצים שלא להשתמש בחוברת במלואה‪ ,‬אלא לבחור כמה‬ ‫טקסטים‪/‬שירים‪/‬פיוטים מתוך כל חלק‪ .‬בניסיון שלפניכם יש רצון לתת מענה למרחבים‬ ‫מסורתיים יותר‪ ,‬חילוניים יותר ומשלבים‪.‬‬ ‫אנחנו ממליצים לייצר התכנסות בערב יום כיפור‪ ,‬בבוקר יום כיפור ולקראת צאת הצום‪.‬‬ ‫מומלץ להוסיף שיעורים וסדנאות‪ ,‬החל משיעורים בנושא תשובה‪ ,‬חשבון נפש‪ ,‬סליחה‪,‬‬ ‫התעוררות‪ ,‬ספר יונה )זה הספר שנהוג לקרוא ביום הכיפורים( ועד למרחבי משחק‬ ‫ויצירה‪.‬‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫סימן ‪ -‬שיר‪/‬פיוט ששרים‬ ‫סימן ‪ -‬קטע קריאה‬ ‫סימן‪ -‬הזמנה לשיתוף‬ ‫צד החוברת ‪ -‬העשרה‪/‬הסברים‬ ‫התבוננות והקשבה ללב ‪ -‬הזמנה להתחיל במדיטציה מאיזה סוג שמתאים לכם‪.‬‬ ‫בברכת יום מעמיק ומשמעותי וצום קל‬

‫הדלקת נרות‬

‫הדלקת נרות ‪6‬‬ ‫״בין חול לקודש״‬ ‫תבורך לנו נר של כיפורים על‬ ‫“ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך‬ ‫\" ַּב ֹח ֶד ׁש ַה ׁ ְּש ִבי ִעי ֶּב ָע ׂש ֹור ַל ֹח ֶד ׁש‬ ‫כי בשורת מנוחה‪ ‬הבאת לנו‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו‬ ‫ְּת ַע ּנוּ ֶאת‪ַ -‬נ ְפ ׁ ֹש ֵתי ֶכם‪,‬‬ ‫וציוונו להדליק נר של‪) ‬אם זה‬ ‫לובן אורך‪ ‬מביא את האור‬ ‫ְו ָכל‪ְ -‬מ ָלא ָכה ל ֹא ַת ֲע ׂשוּ‪ָ --‬ה ֶא ְז ָרח‪,‬‬ ‫למעוננו בטוהר ובזוך‪ .‬תלוונו‬ ‫גם שבת –‪ ‬שבת ושל‪ ( ‬יום‬ ‫ְו ַה ֵּגר ַה ָּגר ְּבת ֹו ְכ ֶכם‪ִּ .‬כי‪ַ -‬ביּ ֹום ַהזֶּה‬ ‫הכיפורים”‬ ‫שלהבת קדשך בימי העמל‬ ‫ְי ַכ ּ ֵפר ֲע ֵלי ֶכם‪ְ ,‬ל ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם‪ :‬‬ ‫הקשים עד כי תשוב ותאיר‬ ‫ִמ ּכֹל‪ַ ,‬ח ּטֹא ֵתי ֶכם‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ְיהוָה‪,‬‬ ‫ִּת ְט ָהרוּ‪ַ ׁ .‬ש ַּבת ׁ ַש ָּבת ֹון ִהיא ָל ֶכם‪,‬‬ ‫עמנו‪.‬‬ ‫ְו ִע ִּני ֶתם ֶאת‪ַ -‬נ ְפ ׁ ֹש ֵתי ֶכם‪ֻ --‬ח ַּקת‪,‬‬ ‫ע ֹו ָלם‪ְ .‬ו ָה ְי ָתה‪-‬זֹּאת ָל ֶכם ְל ֻח ַּקת‬ ‫ערוך מתוך ברכת הקיבוצים‪ ‬מעין ברוך‪,‬‬ ‫ע ֹו ָלם‪ְ ,‬ל ַכ ּ ֵפר ַעל‪ְּ -‬ב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל‬ ‫חצרים‪ ,‬גונן‪ ,‬בית העמק‬ ‫ִמ ָּכל‪ַ -‬ח ּטֹא ָתם‪ַ --‬א ַחת‪ַּ ,‬ב ׁ ּ ָש ָנה;‬ ‫וַיַּ ַע ׂש‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ִצוָּה ְיהוָה‬ ‫ֶאת‪-‬מֹ ׁ ֶשה‪\".‬‬ ‫)ויקרא ט\"ז כ\"ט‪-‬ל\"ד(‬ ‫סתיו יהודי‬ ‫אברהם חלפי‬ ‫סְ ָתו י ְהו ּ ִדי בְּאֶ ֶרץ אֲבו ֹ ַתי‬ ‫ׁשו ֹלֵ ַח בִּי‬ ‫ִרמְז ֵי אֱלו ּל‪.‬‬ ‫כ ְּבָר מִ ׁ ְש ַּתגְּעו ֹת בִּי ְקצָת‬ ‫ַהצִ ּפּו ֹ ִרים ַה ְקּ ַטנְ ַטנ ּו ֹת ׁשו ֹ ְרקו ֹת ָה ֶעצֶב‬ ‫ׁשֶל יו ֹם ַהכ ִּפּו ּ ִרים‪.‬‬ ‫אָז י ִ ָּת ַקע בַּ ׁ ּשו ֹפָרו ֹת לִפְ ּת ֹ ַח ׁשַ ֲע ֵרי ׁ ָשמַי ִם‪.‬‬ ‫ו ּפָנִים י ְהו ּ ִדיוּ ֹת מִן ַהג ּו ֹלָה‬ ‫בָּאֲפַ ְרפָּר נו ּגֶה‬ ‫י ְ ַר ֲחפו ּלִפְנֵי כ ִּסֵּא אֲדו ֹן עו ֹלָם‪.‬‬ ‫ו ּבַ ָקּ ׁשו ֹת ו ְ ַת ֲחנו ּנִים ו ְנִיצו ֹצו ֹת ַה ְרבֵּה‬ ‫בְּע ֹמֶק ֵעינֵי ֶהן‪.‬‬

‫הדלקת נרות ‪7‬‬ ‫למדני אלוהי‬ ‫שיר של יום חולין‬ ‫מילים‪ :‬לאה גולדברג לחן‪ :‬דלית מעיין‬ ‫מילים‪ :‬רחל שפירא לחן‪ :‬יאיר וזנבלום‬ ‫לַמְּ ֵדנִי‪ ,‬אֱל ֹ ַהי‪ ,‬בָּ ֵרך ו ְ ִה ְתפַּלֵ ּל‬ ‫אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט‬ ‫ַעל סו ֹד ָעלֶה ָקמֵל‪,‬‬ ‫אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט‬ ‫עַל נ ֹגַ ּה פְּ ִרי בָּ ׁ ֵשל‪,‬‬ ‫אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט‬ ‫עַל ַה ֵחרו ּת ַהז ֹּאת‪:‬‬ ‫אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט‬ ‫לִ ְראו ֹת‪ ,‬לָחו ּׁש‪ ,‬לִנְ ׁש ֹם‪,‬‬ ‫לָ ַד ַעת‪ ,‬לְי ַ ֵחל‪ ,‬לְ ִהכ ָּ ׁשֵל‪.‬‬ ‫אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד‬ ‫הרוח משנה תכופות את כיוונה‬ ‫לַמֵּד‪ ‬אֶת שִ ׂפְתו ֹ ַתי‬ ‫ניסינו לעזוב אבל אני יודעת‬ ‫בְּ ָרכ ָה ו ְ ׁשִיר ַהלֵ ּל‬ ‫אנחנו נשארים שנה אחר שנה‬ ‫בְּ ִה ְת ַח ֵד ּ ׁש ז ְמַנְּך ָ עִם ב ּ ֹ ֶקר ו ְ ִעם לֵיל‪,‬‬ ‫לְבַל י ִ ְהי ֶה יו ֹמִי ַהיוּ ֹם כ ִּ ְתמו ֹל ׁשִלְ ׁשו ֹם‪.‬‬ ‫בחדרים שלך השמש משרטטת‬ ‫לְבַל י ִ ְהי ֶה עָלַי יו ֹמִי ֶה ְרגֵּל‪.‬‬ ‫קוים ורצועות של אור על הכתלים‬ ‫ערב יום הכיפורים‬ ‫אני למענך כל בוקר מלקטת‬ ‫פרטים קטנים‪ ,‬שמחות קטנות של יום‬ ‫זלדה‬ ‫חולין‬ ‫בְּעֶ ֶרב יו ֹם ַהכ ִּפּו ּ ִרים‬ ‫ִהפְלַגְנו ּ‬ ‫האם אתה משיב‪ ,‬האם אתה עונה לי‬ ‫אולי באזנך הולמים גם שאוני‬ ‫מִנִּסְיו ֹנו ֹת ׁ ֶש ַּתמּו ּאֶל נִסְיו ֹנו ֹת ׁ ֶש ֵה ֵחל ּו‪ּ.‬‬ ‫ֶע ֶרב יו ֹם ַהכ ִּפּו ּ ִרים ָהי ָה לָנו ּ‬ ‫אולי אתה מקשיב‪ ,‬אולי אתה דומה לי‬ ‫ֵרא ׁשִית ַהז ְ ּמַן‬ ‫הן בפניך משתקפים פתאום פני‬ ‫בְּ ִדמְמַת אִי ׁשֶ ֵהאִיר‬ ‫י ָם‬ ‫אם יש לי מיתרים הם מתנגנים‬ ‫בְּנֵרו ֹת‬ ‫ברטט‪...‬‬ ‫ׁשָם אִמַּצְ ָּת או ֹ ִתי אֶל לִבְּך ָ ַהד ּו ֹאֵב‬ ‫יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד‬ ‫לִפְנֵי ַהכ ּ ֹל י ָכו ֹל‬ ‫ובחסדו שורות אליך נכתבו‬ ‫בְּ ֶט ֶרם ֵּתלֵך ְ לְ ִה ְתפַּלֵ ּל ִעם כ ֻּלָ ּם‬ ‫תקח את ידי עכשיו עשני מפוייסת‬ ‫בְּ ֶט ֶרם ִּת ְהי ֶה אֶ ָחד מִן ָה ֵע ָדה‬ ‫ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות‬ ‫בַּ ֵהיכ ָל‬ ‫אֶ ָחד מִן ֶה ָעצִים‬ ‫בַּי ַ ּעַר‪.‬‬

‫פתח לנו שער‬

‫א‪ .‬תפילה זכה ‪9‬‬ ‫התבוננות והקשבה אל הלב‬ ‫חידוש פני החברה‬ ‫יריב בן אהרון‬ ‫עם החזרה לארץ ישראל ניתן אולי להשיב ליום הכיפורים‬ ‫ולעשות ימי התשובה את תוכנם המקורי‪ .‬דהיינו‪ :‬התשובה‬ ‫קשורה לחידוש פני החברה‪ ,‬לתיקון אי‪-‬צדק חברתי‪.‬‬ ‫דרך זו‪ ,‬השואבת את השראתה מרעיונות היובל‪ ,‬יש בה‬ ‫מקורות להתרעננות הציונית; היא מאפשרת לבנות את‬ ‫החיים בארץ מתוך אותה השקפה של מהפכה מתמדת‪.‬‬ ‫ספק אם ליהודי בן זמננו החי בארץ יש אפשרות להתייחס‬ ‫למושג \"התשובה\" אם אין היא קשורה בטבורה למעשים‪.‬‬ ‫שיר תשרי‬ ‫מילים‪ :‬רחל שפירא‬ ‫לחן‪ :‬דני עמיהוד‬ ‫כבר ראיתי נחליאלי‬ ‫השמיים משתנים‬ ‫ואולי זה רק נדמה לי‬ ‫לעיני החקלאים‪.‬‬ ‫עוד חמסין נשבר אתמול‬ ‫השכנים מתכוננים‬ ‫תם החופש הגדול‪.‬‬ ‫לימים הנוראים‪.‬‬ ‫מישהו חושב עליך‬ ‫מה יקרה ומה יחלוף?‬ ‫ורושם את מעשיך‪.‬‬ ‫שואלים הכתבים‪,‬‬ ‫בוא הביתה במהרה‬ ‫עם הרוח הקרירה‪.‬‬ ‫כשלאורך כביש החוף‬ ‫מתייצבים החצבים‪.‬‬ ‫מנדרינות מבשילות‬ ‫מה בעיתוני הערב‬ ‫בפרדס במועדן‪.‬‬ ‫מבשרת הכותרת?‬ ‫בוא הביתה במהרה‬ ‫המורות משתעלות‬ ‫עם הרוח הקרירה‬ ‫והולכות לישון מוקדם‪.‬‬

‫א‪ .‬תפילה זכה ‪10‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫אריה בן גוריון‪,‬‬ ‫מה דמות החברה הישראלית‬ ‫לראש השנה ויום כיפור אין‬ ‫בעיניך?‬ ‫היסטוריה‪ ,‬אין זיכרון‪ ,‬אין עבר‪,‬‬ ‫מה פני קיבוצך?‬ ‫אין סיפור‪ ,‬אין דרמה‪ .‬לכן‪,‬לא‬ ‫מה פני ביתך ומשפחתך?‬ ‫הזמן‪ ,‬לא הלידה ולא הזהות‬ ‫אם אתה רוצה ליצור מציאות‬ ‫קובעים את תוכנם‪ .‬לא מה קרה‬ ‫אחרת‪ ,‬טובה צודקת יותר‪ ,‬זה‬ ‫בעבר‪ ,‬אלא מה אפשר שיקרה‪.‬‬ ‫הפנים והלב מכוונים למימד הזמן‬ ‫תלוי בך בלבד‪.‬‬ ‫‪ -‬עתיד‪.‬‬ ‫בשאיפתך לשינוי‪ .‬בשאיפתך‬ ‫לגאול את עצמך ואת חברתך‪ .‬זה‬ ‫שני מועדים אלה שואלים‪:‬‬ ‫מה כיוון חייך?‬ ‫תלוי בנדר שלך עכשיו‪ ,‬בהווה‪,‬‬ ‫אבל פניך אל העתיד‪ .‬לפי זה‬ ‫כיצד בחרת לחיותו?‬ ‫האם יש לך חלום‪ ,‬שאיפה‬ ‫ראש השנה ויום כיפור הם חגים‬ ‫אנושיים ואופטימיים ופניהם אל‬ ‫למימוש?‬ ‫האם יש לך תמונת עולם אנושית‬ ‫האדם ותמונת עתידו‪.‬‬ ‫וחברתית?‬ ‫שירת העשבים‬ ‫דע לך‬ ‫‪ ‬‬ ‫שכל רועה ורועה‬ ‫יש לו ניגון מיוחד‪ ‬משלו‬ ‫נעמי שמר‬ ‫דע לך‪ ‬שכל עשב ועשב‬ ‫רבי נחמן מברסלב‬ ‫יש לו שירה מיוחדת‬ ‫ובשמחה לעבוד‪ ‬את השם‬ ‫משלו‬ ‫ומשירת העשבים‬ ‫ומשירת העשבים‬ ‫מתמלא הלב‬ ‫ומשתוקק‬ ‫נעשה ניגון‬ ‫של רועה‬ ‫וכשהלב‬ ‫מן השירה מתמלא‬ ‫כמה יפה‬ ‫כמה יפה ונאה‬ ‫ומשתוקק‬ ‫כששומעים השירה‬ ‫אל ארץ ישראל‬ ‫שלהם‬ ‫אור גדול‬ ‫טוב מאוד‬ ‫אזי נמשך והולך‬ ‫להתפלל ביניהם‬ ‫מקדושתה של הארץ‪ ‬עליו‬ ‫ומשירת העשבים‬ ‫נעשה ניגון‬ ‫של הלב‪.‬‬

‫א‪ .‬תפילה זכה ‪11‬‬ ‫עוד חוזר הניגון‬ ‫מרטין בובר‬ ‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן‬ ‫בואו ונעמיק את הראייה הנתונה‬ ‫לנו בשעות הדממה הגדולה‪:‬‬ ‫עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא‬ ‫נסתכל בנו בעצמנו ונשיג את‬ ‫והדרך עודנה נפקחת לאורך‬ ‫עצמנו‪ .‬בואו ונשיג את עצמנו‪,‬‬ ‫וענן בשמיו ואילן בגשמיו‬ ‫נעלה את חיינו לתוך ידינו כדרך‬ ‫מצפים עוד לך‪ ,‬עובר אורח‬ ‫שמעלים דלי מן הבאר‪ ,‬נאספם‬ ‫והרוח תקום ובטיסת נדנדות‬ ‫בידינו כאסוף גרעינים פזורים‪.‬‬ ‫יעברו הברקים מעליך‬ ‫עלינו לבוא לכלל הכרעה על‬ ‫וכבשה ואיילת תהיינה עדות‬ ‫עצמנו; עלינו לאזן את הכוחות‬ ‫שליטפת אותן והוספת ללכת‬ ‫הפועלים בנפשנו‪.‬‬ ‫שידיך ריקות ועירך רחוקה‬ ‫ולא פעם סגדת אפיים‬ ‫לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה‬ ‫וצמרת גשומת עפעפיים‪.‬‬ ‫קול גלגל‬ ‫מי האיש‬ ‫שוטי הנבואה מילים‪ :‬מן המקורות‬ ‫תהילים לד‪ ,‬יג‪-‬טו‬ ‫לחן‪ :‬ברוך חייט‬ ‫קול גלגל המתגלגל ממטה‬ ‫למעלה‪,‬‬ ‫מִי ָהאִי ׁש ֶה ָחפֵץ ַחי ִיּם א ֹ ֵהב י ָמִים‬ ‫לִ ְראו ֹת טו ֹב‪:‬‬ ‫מרכבות סתומות הולכות‬ ‫ומתגלגלות‪.‬‬ ‫נְצ ֹר לְ ׁשו ֹנְך ָ מֵ ָרע ו ּשְ ׂפָ ֶתיך ָ מִ ַד ּבֵּר‬ ‫מִ ְרמָה‪:‬‬ ‫קול נעימות עולה‪ ,‬ויורד‪,‬‬ ‫הולך ומשוטט בעולם‪.‬‬ ‫סו ּר מֵ ָרע ו ַ ֲעשֵ ׂה טו ֹב בַּ ֵקּ ׁש ׁשָלו ֹם‬ ‫ו ְ ָר ְדפֵהו ּ‬ ‫קול שופר נמשך בעומקי‬ ‫המדרגות‪,‬‬ ‫מֵי ָהאִ ׁ ּשָה בְּ ַחי ִיּם ֲחפֵצָה‬ ‫או ֹ ֶהבֶת י ָמִים לִ ְראו ֹת טו ֹב‬ ‫ומסובב הגלגל סביב‪.‬‬ ‫נִצְרי לְ ׁשו ֹנְך ָ מֵ ַרע ושפתייך מִ ְדבָּר‬ ‫מְ ַרמֶּה‬ ‫סו ּ ִרי מֵ ַרע עֲ ִש ׂי טו ֹב‬ ‫בְּק ֹ ׁשִי ׁשָלו ֹם ורו ֹדפֵהו ּ‬

‫א‪ .‬תפילה זכה ‪12‬‬ ‫בימים שיעברו עלינו‬ ‫מילים‪ :‬צח דרורי‪ ,‬אביב בכר‪ ‬והדס קליינמן‬ ‫בימים שיעברו עלינו נדע לשאת אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב‬ ‫כשהכאב כמו אבן שם‬ ‫יותר‬ ‫אני כמעט כבר מת מאהבה‬ ‫עצבות רכה‬ ‫והשמיים יחכו לנו עד שנבין‬ ‫השנים יכשילו את רגלינו‪,‬‬ ‫אך לא ניפול‪ ,‬כמו אבן נעמוד‬ ‫ובלילות נרוץ מתוך עצמנו‬ ‫אל שדות ילדות‪ ,‬בארץ לא שבויה מול כל סופות החול‪ ,‬השלג והאש‬ ‫תמיד נדע לזכור שיעבור‬ ‫אתה המים המבקשים משיבולים‬ ‫לגדול‬ ‫את תלכי בשדה‬ ‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬ ‫ונשמת את ריחו של התלם נשום‬ ‫האמנם עוד יבואו ימים בסליחה‬ ‫ורגוע‪,‬‬ ‫ובחסד‪,‬‬ ‫וראית את השמש בראי השלולית‬ ‫ותלכי בשדה‪ ,‬ותלכי בו כהלך התם‪,‬‬ ‫הזהוב‪,‬‬ ‫ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי‬ ‫האספסת‪,‬‬ ‫ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם‬ ‫לנגוע‪,‬‬ ‫או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק‬ ‫דקירתם‪.‬‬ ‫ומותר ומותר לאהוב‪.‬‬ ‫את תלכי בשדה‪ .‬לבדך‪ .‬לא נצרבת‬ ‫או מטר ישיגך בעדת טיפותיו‬ ‫בלהט‬ ‫הדופקת‬ ‫על כתפייך חזך צווארך וראשך רענן‪ .‬השרפות בדרכים שסמרו מאימה‬ ‫ומדם‪.‬‬ ‫ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך‬ ‫וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת‬ ‫השקט‬ ‫כאחד הדשאים כאחד האדם‪.‬‬ ‫כאור בשולי הענן‪.‬‬

‫א‪ .‬תפילה זכה ‪13‬‬ ‫סליחות‬ ‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬ ‫לחן‪ :‬עודד לרר‬ ‫אם היו עינויים ‪ -‬הם הפליגו אליך‬ ‫באת אלי את עיני לפקוח‪,‬‬ ‫מפרשי הלבן אל האופל שלך‬ ‫וגופך לי מבט וחלון וראי‪,‬‬ ‫תנני ללכת תנני ללכת‬ ‫באת כלילה הבא אל האוח‬ ‫לכרוע על חוף הסליחה‪.‬‬ ‫להראות לו בחושך את כל‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫ולמדתי‪ :‬שם לכל ריס וציפורן‬ ‫ולכל שערה בבשר החשוף‬ ‫וריח ילדות ריח דבק ואורן‬ ‫הוא ניחוח לילו של הגוף‪.‬‬ ‫על דעת המקום ועל דעת הקהל‬ ‫רבקה מרים‬ ‫לַעֲטו ֹת לְ ׁשו ֹנֵנו ּ בְּי ֹבֶ ׁש לָבָן‬ ‫עַל ַד ּ ַעת ַהמָּקו ֹם ו ְעַל ַד ּעַת ַה ָקּ ָהל‬ ‫כ ְּ ַתכ ְ ִריך ְ צַח‬ ‫ַעל ַד ּ ַעת ָר ִקי ַע ׁשֶמִּ ַּת ַחת‪ ,‬עַל ַד ּעַת‬ ‫ו ּכ ְמו ֹ בֶּגֶד כ ַּלָ ּה‬ ‫ָר ִקיעַ ׁ ֶשמֵּעַל‬ ‫ׁשֶ ִּתבָּנֶה ד ּו ּמִי ָ ּ ֵתנו ּ ְקפו ּצָה ו ּבָ ָרה‬ ‫מִ ּתו ֹך ְ ז ִכ ְרו ֹן ַה ֲח ִרי ָקה ׁ ֶשל ַה ׁ ּשַ ַער‬ ‫ו ְאַבְנִית‬ ‫ׁ ֶשנִּנְ ַעל‬ ‫ו ְ ַעז ָ ּה ו ְעו ֹמֶ ֶדת‪ ,‬כ ְּ ִעיר בְּנויּ ָה ַעל ִּתלָ ּ ּה‬ ‫מִ ּתו ֹך ְ ז ִכ ְרו ֹן שִ ׂפְ ֵתי ַהי ֶ ּלֶד ַהפְּש ׂו ּקו ֹת‬ ‫לִנְצ ֹר פִּינו ּ מִ ְתאַפֵּק‪ ,‬לִבְלִי הו ֹצֵא‬ ‫כ ְּ ׁשֶ ׁ ּשָאַל –‬ ‫עו ֹד מִלָ ּה‬ ‫לִנְצ ֹר פִּינו ּ מִ ְתאַפֵּק‪ ,‬לִבְלִי הו ֹצֵא‬ ‫עַד ׁ ְש ַעת ַהנְּ ִעילָה‪.‬‬ ‫עו ֹד מִלָ ּה‬ ‫אָנו ּ מַ ִּתי ִרים לִ ׁשְ ּת ֹק כ ָּאן אֶת זו ֹ‬ ‫ַה ְּתפִלָ ּה‬ ‫לִד ּ ֹם בְּ ַר ֲחמִים ו ּבְ ָרצו ֹן ו ּבְמו ֹ ָרא‬ ‫ו ּבִ ְד ִחילָה‬

‫ב‪ .‬כל נדרי ‪14‬‬ ‫הכל משתנה‬ ‫ברטולט ברכט‬ ‫ַהכ ּ ֹל מִ ׁ ְש ַּתנֶּה‪ .‬לְ ַה ְת ִחיל מֵ ָח ָד ׁש‬ ‫י ָכו ֹל אָ ָדם בִּנְ ׁשִימָתו ֹ ָהאַ ְחרו ֹנָה‪.‬‬ ‫אֲבָל מַה ׁ ּשֶאֵ ַרע‪ ,‬אֵ ַרע‪ .‬ו ְ ַהמַּי ִם‬ ‫ׁ ֶשמָּז ַגְ ָּת לְתו ֹך ְ ַהי ַיּ ִן‪ ,‬ל ֹא ּתו ּכ ַל‬ ‫לִ ׁ ְשפּ ֹך ְ או ֹ ָתם בַּ ֲחז ָ ָרה‪.‬‬ ‫מַה ׁ ּשֶאֵ ַרע‪ ,‬אֵ ַרע‪ַ .‬המַּי ִם‬ ‫ׁשֶמָּז ַגְ ָּת אֶל‪ּ -‬תו ֹך ְ ַהי ַיּ ִן‪ ,‬ל ֹא ּתו ּכ ַל‬ ‫לִ ׁשְפּ ֹך ְ או ֹ ָתם בַּ ֲחז ָ ָרה‪ ,‬אֲבָל‬ ‫ַהכ ּ ֹל מִ ׁשְ ַּתנֶּה‪ .‬לְ ַה ְת ִחיל מֵ ָח ָד ׁש‬ ‫י ָכו ֹל אָ ָדם בִּנְ ׁשִימָתו ֹ ָהאַ ְחרו ֹנָה‪.‬‬ ‫להתנתק מכבלים‬ ‫הרב עדין שטיינזלץ‬ ‫מתוך \"אור פני המלך\"‬ ‫לפני חשיכה‪ ,‬סמוך ליום הכיפורים‪ ,‬אומרים \"כל נדרי‪\".‬‬ ‫מה אומרים בכל נדרי? \"כל נדרי ואסרי‪ ...‬וקונמי וקונסי‬ ‫וכינויי‪ ...\".‬כל ההתקשרויות‪,‬הכינויים‪ ,‬ההשתייכויות‪,‬‬ ‫התוויות וההגדרות ששמתי על עצמי‪ ,‬ושאולי אשים על‬ ‫עצמי \"כולהון יהון שרן‪ ...‬בטלין ומבוטלין‪ \",‬כולם יהיו‬ ‫מותרים‪ ,‬בטלים ומבוטלים‪ .‬מעתה אני משחרר את עצמי‬ ‫מכל אלה‪ ,‬מהעבר וגם מהעתיד‪ ,‬מיום כיפורים זה ועד ליום‬ ‫הכיפורים הבא עלינו לטובה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כל נדרי ‪15‬‬ ‫כל נדרי‬ ‫תפילה עם העבריינים‬ ‫״אָנו ּ מַ ִּתי ִרין לְ ִה ְתפַּלֵ ּל ִעם‬ ‫מתוך מחזור יום הכיפורים‬ ‫ָה ֲעבַ ְרי ָנִים״‬ ‫נהוג לומר שלוש פעמים בקול רם‬ ‫אל תקרא את ה״מתירין״ רק‬ ‫כנדיבות כלפי העברניינים‪,‬‬ ‫ַה ָקּ ָהל‬ ‫ַד ּעַת‬ ‫ו ְעַל‬ ‫ַהמָּקו ֹם‬ ‫ַד ּעַת‬ ‫עַ ל‬ ‫כסלחנות‪ ,‬כמתן סיכוי‬ ‫לעברניינים ‪ -‬אלא הבן זאת‬ ‫בִּי ׁ ִשיבָה ׁ ֶשל מַעְלָה ו ּבִי ׁשִיבָה ׁשֶל‬ ‫גם כך‪:‬‬ ‫מַ ָּטה‬ ‫העבריין הוא ׳האחר׳‬ ‫אָנו ּ מַ ִּתי ִרין לְ ִה ְתפַּלֵ ּל עִם‬ ‫היהודי הוא תמיד ׳האחר׳‬ ‫ָהעֲבַ ְרי ָנִים‪:‬‬ ‫היהודי הוא גם כל‬ ‫׳האחרים׳‬ ‫תרגום מארמית‬ ‫כל הנדרים והאיסורים והשבועות‬ ‫כ ָּל נִ ְד ֵרי ו ֶאֱסָ ֵרי ו ּ ׁשְבו ּעֵי ו ַ ֲח ָרמֵי‬ ‫כל אחד מועמד להיות‬ ‫והחרמות והקינוסים והכינויים‪,‬‬ ‫שנדרנו ונשבענו‬ ‫ו ְקו ֹנָמֵי ו ְ ִקנ ּו ּסֵי ו ְכ ִנ ּויּ ֵי‪,‬‬ ‫עבריין‪.‬‬ ‫ושהחרמנו‬ ‫מחר אתה העבריין‪.‬‬ ‫מחר אתה מגורש מ׳אנחנו׳‪ְ ,‬ד ּאִנ ְ ַד ּ ְר נ ָא ו ּ ְד אִ ׁשְ ַּת בַּ ְע נ ָא‬ ‫ו ּ ְדאַ ֲח ִרימְנָא‬ ‫ונדחס ב׳אחרים׳‪.‬‬ ‫ושאסרנו על נפשותינו‪,‬‬ ‫בית הכנסת אינו מועדון ו ּ ְד אָסַ ְר נ ָא עַ ל נ ַפְ ׁ ָש ָת נ ָא ‪:‬‬ ‫מיום כפורים הזה עד יום הכיפורים‬ ‫מִי ּו ֹם כ ִּפּו ּ ִרים ז ֶה עַד יו ֹם כ ִּפּו ּ ִרים‬ ‫סגור‪.‬‬ ‫הבא עלינו לטובה‪,‬‬ ‫עָלֵינו ּ לְטו ֹבָה‪.‬‬ ‫ַה בָ ּא‬ ‫בית הכנסת הוא המשכו של‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫העבריין הוא חלק מהעולם‪ .‬בְּכ ֻלְ ּהו ֹן אִי ֲח ַר ְטנָא בְהו ֹן‪ .‬כ ֻּלְ ּהו ֹן י ְהו ֹן בכולם אני מתחרט‪ ,‬כולם יהיו‬ ‫מותרים עזובים‪,‬‬ ‫ׁ ָש ָרן ׁשְבִי ִקין‬ ‫מבחינה דתית‪ ,‬אין קהילה‬ ‫שבותים‪ ,‬בטלים ומבוטלים‪ ,‬לא שרירים‬ ‫ׁשְבִי ִתין בְּ ֵטלִין ו ּמְבֻ ָּטלִין לָא ׁשְ ִרי ִרין‬ ‫ללא עבריין‪.‬‬ ‫ולא קיימים‬ ‫ו ְלָא ַקי ָ ּמִין‪:‬‬ ‫קהילה ללא עבריין היא‬ ‫נדרינו אינם נדרים ואיסורינו אינם‬ ‫נִ ְד ָרנָא לָא נִ ְד ֵרי ו ֶאֱסָ ָרנָא לָא אֱסָ ֵרי‬ ‫מועדון סגור‪.‬‬ ‫אסורים ושבועותינו אינן שבועות‪.‬‬ ‫ו ּ ׁשְבו ּעָ ָתנָא לָא ׁ ְשבו ּעו ֹת‪:‬‬ ‫אין לנו עניין במועדונים‬ ‫סגורים‪.‬‬ ‫ו ְנִסְלַח לְכ ָל ֲע ַדת בְּנֵי י ִ ְש ׂ ָראֵל‪ .‬ו ְלַגֵּר‬ ‫ַהגָּר בְּתו ֹכ ָם‪.‬‬ ‫התפילה אינה פסקול של‬ ‫מועדון סגור‪.‬‬ ‫התפילה היא דבר האדם‬ ‫באשר הוא‪.‬‬ ‫אני מתירין להתפלל עם כ ִּי לְכ ָל ָה עָ ם בִּ ׁ ְש ג ָג ָה ‪:‬‬ ‫העבריינים‪ ,‬עי אנחנו‬ ‫והעבריינים מהווים יחד את‬ ‫האדם המתפלל ואת‬ ‫הקהילה המתפללת‪.‬‬ ‫חשבו על דפוס או הרגל שהייתי רוצה לשחרר‪,‬‬ ‫אדם ברוך‪ ,‬״חיינו״‬ ‫שתפו את מי שנמצא לשמאלכם‪.‬ן‬

‫ב‪ .‬כל נדרי ‪16‬‬ ‫כמיהה‬ ‫נדרים קטנים‬ ‫אלוהים וענייו‬ ‫אורי צבי גרינברג‬ ‫זלמן שזר‬ ‫אלישע פורת‬ ‫לחן‪ :‬תומר ישעיהו‬ ‫אימתי מתפלל העשיר‬ ‫אֵל ּו ּ ֵהם ַרק‬ ‫ואימתי העני? וכיצד‬ ‫טו ֹב לָאָ ָדם ֱהיו ֹת פַּעַם בָּ ָדד‪.‬‬ ‫נְ ָד ִרים ְק ַטנִּים ׁשֶאֲנִי‬ ‫מתפלל העשיר וכיצד‬ ‫ל ֹא סֵפֶר‪ ,‬ל ֹא ֵרעַ‪ ,‬ל ֹא צִב ּו ּר ו ְל ֹא פְּ ָרט‪,‬‬ ‫העני? תפילת העשיר‬ ‫ַרק הו ּא עִם לִב ּו ֹ‪ ,‬עִם ַהלֵב ַרק בִּלְבָד‪,‬‬ ‫נו ֹ ֵדר לְעַצְמִי כ ְּגו ֹן‪:‬‬ ‫קבועה בסדר התפילות‬ ‫לִפְק ֹד אֶת ֶקבֶר‬ ‫מדור ועד דור בכל לשון‪.‬‬ ‫טו ֹב לָאָ ָדם ֱהיו ֹת פַּעַם בָּ ָדד‪.‬‬ ‫וכשם שיש שעה קבועה‬ ‫אֲבִי בְּיו ֹם ִש ׂמְ ַחת לִבִּי‪.‬‬ ‫לאכילה ושתיה ולמנוחות‪,‬‬ ‫ו ְטו ֹב כ ִּי י ֵצֵא פַּעַם ֵריק מִנְכ ָסָיו‪,‬‬ ‫כ ְּגו ֹן לָרו ּץ בָּעֶ ֶרב‬ ‫כך יש לו שעה קבועה‬ ‫ל ֹא בַּי ִת‪ ,‬ל ֹא ָש ׂ ֶדה‪ ,‬ל ֹא נִ ְד ָר ׁש‪ ,‬ל ֹא‬ ‫לתפילה‪ .‬ארובות העשן‬ ‫אַ ַחר מְעו ֹף ָהאֲנָפו ֹת‬ ‫עשנות‪ .‬העדר נמצא‬ ‫ַחי ָ ּב‪.‬‬ ‫אֶל מֶ ְר ַח ָקּן‪ ,‬לִ ְהיו ֹת‬ ‫בשדה‪ .‬גלגלי המכונות‬ ‫ַרק י ַ ְק ׁשִיב אֶל לִב ּו ֹ ו ְי ַ ֲח ִרי ׁש ֶח ֶר ׁש ַרב‬ ‫ׁשו ּב י ֶלֶד מִ ְתנַ ּשֵ ׂא‬ ‫בשיקשוקם ואגב עומד‬ ‫הלה ומתפלל‪ .‬הוא אומר‪:‬‬ ‫טו ֹב כ ִּי י ֵצֵא ָהאָ ָדם מִנְכ ָסָיו‪.‬‬ ‫אֶל מִגְ ָד ּלָיו‪ .‬לְ ִה ְתמַלֵ ּא‬ ‫אלוהינו‪ ...‬בלשון רבים‪.‬‬ ‫מֵ ֵרי ַח ח ֹ ׁשֶך ְ מִ ְת ָק ֵרב‪,‬‬ ‫ואילו תפילת העני בשעה‬ ‫שלא יום ולא לילה בנפש‪.‬‬ ‫מִל ּ ֹבֶן ֲה ָד ִרים פּו ֹ ְר ִחים‪.‬‬ ‫פעם בדרך ופעם בפונדק‪.‬‬ ‫על פי סדר התפילות‬ ‫כ ִּי י ַ ְק ׁ ִשיב אֶל לִב ּו ֹ ו ְי ָבִין לְ ַחי ָיו‬ ‫אֵל ּו ּ ֵהם ַרק‬ ‫הנמצא ברוח ועל פי‬ ‫ו ְי ֵ ַדע אַ ׁשֶר י ֵ ׁש ו ְי ָחו ּ ׁש מַה ַחי ָ ּב‪.‬‬ ‫ְד ּבָ ִרים ְק ַטנִּים ׁ ֶשאֲנִי‬ ‫היגונות עד חדרי בטן‪ .‬גב‬ ‫הבגד שנחרך משמש‬ ‫כולנו זקוקים לחסד‬ ‫ָחפֵץ לְ ַעצְמִי כ ְּגו ֹן‬ ‫מתפלל בירקרוקת שבו‪.‬‬ ‫לִנְד ּ ֹר עו ֹד ו ְלִנְד ּ ֹר‬ ‫חרטומי הנעליים‪ ,‬הקשים‬ ‫עַד ׁ ֶשי ִ ּ ְהי ֶה בְּכ ֹ ִחי‬ ‫והקהים כפת קבר שלו –‬ ‫לְ ָה ִקים אֶת ַהמֵּ ִתים‪.‬‬ ‫מתפללים‪ .‬מראית הידים‬ ‫הנבוכות מתפללת‪ .‬ודאי‬ ‫נתן זך‬ ‫כולנו זקוקים לחסד‪ ,‬‬ ‫עמוק מאוד הוא בתחתית‬ ‫לחן‪ :‬אילן וירצברג‬ ‫כולנו זקוקים למגע‪ .‬‬ ‫הזמן כשעני עומד ומתפלל‬ ‫לרכוש חום לא בכסף‪ ,‬‬ ‫בתמצית הצלותא וגונח מן‬ ‫שהאושר לא מחייך‪,‬‬ ‫הדם‪ :‬אלוהי! בלשון יחיד‪.‬‬ ‫שמה שניתן אי פעם‬ ‫לרכוש מתוך מגע‪ .‬‬ ‫לתת בלי לרצות לקחת‪ ‬‬ ‫לא ילקח לעולם‪.‬‬ ‫ולא מתוך הרגל‪ .‬‬ ‫שיש לכל זה טעם‪,‬‬ ‫גם כשהטעם תם‪...‬‬ ‫כמו שמש שזורחת‪ ,‬‬ ‫בואי ואראה לך מקום‬ ‫כמו צל אשר נופל‪..‬‬ ‫שבו עוד מאיר אור יום‪.‬‬ ‫בואי ואראה לך מקום‪ ‬‬ ‫שבו עוד אפשר לנשום‪.‬‬ ‫כולנו רוצים לאהוב‪,‬‬ ‫כולנו רוצים לשמוח‪.‬‬ ‫כולנו רוצים לתת‬ ‫כדי שיהיה לנו טוב‪,‬‬ ‫רק מעטים יודעים איך‪.‬‬ ‫שיהיה לנו כח‪.‬‬ ‫צריך ללמוד כעת‪ ‬‬ ‫כמו שמש שזורחת‪...‬‬

‫ג‪ .‬וידוי ‪17‬‬ ‫אנא בכח‬ ‫המלים מיוחסות לנחוניא בן הקנה‬ ‫לחן‪ :‬עובדיה חממה‬ ‫אָנָּא בְּכ ֹ ַח גְ ֻד ּלַ ּת י ְמִינְך ָ ַּת ִּתיר צְרו ּ ָרה‪:‬‬ ‫ַקבֵּל ִרנַּת ַעמְּך ָ‪ַ ,‬ש ׂגְּבֵנו ּ‪ַ ,‬ט ֲה ֵרנו ּ‪ ,‬נו ֹ ָרא‪:‬‬ ‫נָא גִב ּו ֹר דו ֹ ְר ׁשֵי י ִחו ּ ְדך ָ כ ְּבָבַת ׁשָמְ ֵרם‪:‬‬ ‫בָּ ְרכ ֵם ַט ֲה ֵרם ַר ֲחמֵי צִ ְד ָק ְתך ָ ָּתמִיד‬ ‫ג ָמְ לֵ ם ‪:‬‬ ‫ֲחסִין ָקדו ֹ ׁש בְּרו ֹב טו ּבְך ָ נַ ֵהל ֲע ָד ְתך ָ‪:‬‬ ‫י ָ ִחיד גֵּאָה לְ ַעמְּך ְ פְּנֵה זו ֹכ ְ ֵרי ְק ֻד ׁ ּשָ ְתך ָ‪:‬‬ ‫ׁ ַשו ְעָ ֵתנו ּ ַקבֵּל ו ּ ׁשְמַע צַעֲ ָק ֵתנו ּ יו ֹ ֵדעַ‬ ‫ַתעֲלֻמו ֹת‪:‬‬ ‫חנה סנש‬ ‫מתוך יומנה‬ ‫‪ ,11.10.1940‬ערב יום הכיפורים‬ ‫רצוני להתוודות‪ ,‬לתת דין וחשבון לעצמי‪ ,‬לתת דין‬ ‫וחשבון לאלוהים‪ ,‬זאת אומרת למדוד את חיי ומעשי‬ ‫לעומת האידיאל הגבוה‪ ,‬הטהור ביותר אשר עומד לפני‪.‬‬ ‫להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה ]‪.[...‬‬ ‫חטאתי לארץ כשדנתי באופן שטחי ולא התעמקתי‬ ‫די בחוויותיה‪ .‬חטאתי לאנשים באדישות‪ ,‬בחביבות‬ ‫חיצונית‪ - .‬חטאתי לעצמי בבזבוז כוחות וכשרונות‪,‬‬ ‫בהזנחה‪ ,‬בחוסר התפתחות רוחנית‪.‬‬ ‫ובכל זאת איני יראה לעמוד בפני הדין‪ .‬חטאתי לשם מטרה‬ ‫ורצוני היה טוב‪ .‬אם נכשלתי‪ ,‬אם לא הייתי די חזקה‪ ,‬אם‬ ‫לא מצאתי את הדרך‪ ,‬את הצורה ‪ -‬איני מתביישת‪ ,‬רק‬ ‫מצטערת על כך‪.‬‬

‫ג‪ .‬וידוי ‪18‬‬ ‫וידוי הגדול‬ ‫נעם מיינרט‬ ‫נהוג לתופף על הלב‬ ‫\" ִהנְנִי ֶהעָנִי מִמַּעַש ׂ\"‬ ‫בזמן הוידוי‬ ‫אנחנו‪,‬העניים‬ ‫אָ ׁשַמְנו ּ‪ ,‬בָּגַ ְדנו ּ‪ ,‬גָּז ַלְנו ּ‪ִ ,‬ד ּבַּ ְרנו ּ ד ֹפִי‪.‬‬ ‫ממעש‪ ,‬נרעשים‬ ‫ֶה ֱעו ִינו ּ‪ ,‬ו ְ ִה ְר ׁ ַש ְענו ּ‪ ,‬ז ַ ְדנו ּ‪ָ ,‬חמַסְנו ּ‪ָ ,‬טפַלְנו ּ ׁ ֶש ֶקר‪.‬‬ ‫ונרגשים מהוד מסורת‬ ‫י ָ ַעצְנו ּ ָרע‪ ,‬כ ִּז ַ ּבְנו ּ‪ ,‬לַצְנו ּ‪ ,‬מָ ַר ְדנו ּ‪ ,‬נִאַצְנו ּ‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬מתכנסים‬ ‫סָ ַר ְרנו ּ‪ָ ,‬עו ִינו ּ‪ ,‬פָּ ׁשַ ְענו ּ‪ ,‬צָ ַר ְרנו ּ‪ִ ,‬ק ׁ ִּשינו ּ ע ֶרף‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬לבנות ולעצב את‬ ‫ָר ׁ ַשעְנו ּ‪ׁ ,‬שִ ַח ְתנו ּ‪ִּ ,‬תעַבְנו ּ‪ָּ ,‬ת ִעינו ּ‪ִּ ,‬ת ְע ָּת ְענו ּ‪.‬‬ ‫דרכנו בשדה היהדות‪.‬‬ ‫יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתסלח לנו על כל‬ ‫ננסה לממש את‬ ‫עוונותינו ותמחל לנו על כל פשעינו תכפר לנו על כל חטאותינו‪.‬‬ ‫עצמנו ולקיים יום‬ ‫כיפור משלנו‪ .‬שתהיה‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון ועל חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב‪.‬‬ ‫דרכנו אשר אנחנו‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת ועל חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתים‪.‬‬ ‫הולכים בה מצלחת;‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר ועל חטא שחטאנו לפניך בגילוי עריות‪.‬‬ ‫שלא נחטא כלפי‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בדיבור פה ועל חטא שחטאנו לפניך בדעת ובמרמה‪.‬‬ ‫המטען שהשאירו לנו‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע‪.‬‬ ‫הדורות שכבר עברו‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה ועל חטא שחטאנו לפניך בועידת ז ְנו ּת‪.‬‬ ‫ושנדע לקיים‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים‬ ‫את יום הכיפורים‬ ‫שלנו בדרך שתהיה‬ ‫ומורים‪.‬‬ ‫מתאימה לנו‪ ,‬בדרך‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בח ֹזק יד ועל חטא שחטאנו לפניך ב ִחלול השם‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בטפשות הפה ועל חטא שחטאנו לפניך ב ֻטמאת‬ ‫שתהיה אנחנו‪.‬‬ ‫ברוכים אתם‬ ‫שפתים‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא‬ ‫המשמיעים תפילה‪.‬‬ ‫יודעים‪.‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬אלוה סליחות‪ ,‬סלח לנו‪ ,‬מחל לנו‪ ,‬כפר לנו‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בכ ַפַּת שוחד ועל חטא שחטאנו לפניך בכ ַ ַחש ובכ ָז ָב‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע ועל חטא שחטאנו לפניך בלצון‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל‬ ‫ובמשתה‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בנֶ שֶ ך ובמרבית ועל חטא שחטאנו לפניך בנ ִטיי ַת‬ ‫גרון‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בשִ ׂ יח שפתותינו ועל חטא שחטאנו לפניך בשִ ׂיקר‬ ‫עין‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בעינים רמות ועל חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח‪.‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬אלוה סליחות‪ ,‬סלח לנו‪ ,‬מחל לנו‪ ,‬כפר לנו‪.‬‬

‫ג‪ .‬וידוי ‪19‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עו ֹל ועל חטא שחטאנו לפניך בפלילו ּת‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בצְ ִדי ַת ֵר ַע ועל חטא שחטאנו לפניך בצרות עין‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בקלות ראש ועל חטא שחטאנו לפניך ב ַק ְשיו ּת עורף‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בריצת ַרגְ לַי ִ ם ל ָה ַרע ועל חטא שחטאנו לפניך‬ ‫ברכילו ּת‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שָ ו ְ א ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת‬ ‫חינם‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בתשומת יד ועל חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבָב‪.‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬אלוה סליחות‪ ,‬סלח לנו‪ ,‬מחל לנו‪ ,‬כפר לנו‬ ‫וידוי משלים‬ ‫אהבנו‪ ,‬בכינו‪ ,‬גמלנו‪ ,‬דיברנו יופי‬ ‫האמנו‪ ,‬השתדלנו‪ ,‬זכרנו‪ ,‬חיבקנו‪ ,‬טעמנו ספר‪.‬‬ ‫יצרנו‪ ,‬כמהנו‪ ,‬לחמנו עבור הצדק‪,‬‬ ‫מיצינו את הטוב‪ ,‬ניסינו‪ ,‬סרנו לראות‪ ,‬עשינו את אשר ציוותנו‬ ‫פירשנו‪ ,‬צדקנו לפעמים‪ ,‬קראנו בשמך‪ ,‬רצינו‪ ,‬שמחנו‪ ,‬תמכנו‪.‬‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬ ‫)מתוך \"האדם והטבע\"(‬ ‫\"הרבה דברים הולכים ונבראים פה‪ ,‬ונאמר‪:‬‬ ‫אבל קודם כל אנחנו מוצאים פה את על חטא שחטאנו לפניך בטפילות‪,‬‬ ‫ועל חטא שחטאנו לפניך בפרוטה‪,‬‬ ‫עצמנו‪ ,‬את הכרת ערכנו‪ ,‬אותו‬ ‫\"עצמנו\"‪ ,‬שאנחנו יכולים בלב בטוח ועל חטא שחטאנו לפניך בצרות עין‪,‬‬ ‫ושלם להתוודות לפניו על חטאינו‪ ,‬ועל חטא שחטאנו לפניך בתמהון‬ ‫לבב\"‪.‬‬ ‫שחטאנו לעצמנו‪ .‬ולא בקול רם‬ ‫נתוודה‪ ,‬לא על לבנו נתופף‪ ,‬כי אם‬ ‫במעדר ביד נכה בכוח באדמתנו‪,‬‬ ‫באדמת אבותינו‪ ,‬ובקול דממה דקה ‪-‬‬ ‫שפתינו נעות וקולנו לא יישמע‪ ,‬או‬ ‫גם שפתינו אינן נעות ‪ -‬נתוודה ‪:‬‬

‫ג‪ .‬וידוי ‪20‬‬ ‫דברים שרציתי לומר‬ ‫בנעורי‬ ‫רבי חיים מצאנז‬ ‫מילים‪ :‬יענקלה רוטבליט לחן‪ :‬יהודה פוליקר‬ ‫\"הייתי נלהב ונמרץ‬ ‫והאמנתי שאחזיר למוטב‬ ‫חלומות שחלמתי והם מקיצים בי‬ ‫יש דברים שרציתי לומר ואינם‬ ‫עדיין‬ ‫נענים לי‬ ‫את כל העולם כולו‪.‬‬ ‫כשבגרתי קצת‪ ,‬הבנתי‬ ‫שבריהם בעיני נשטפים מפני‬ ‫המילים שבחרתי אינן הטובות‬ ‫שהדבר נבצר מיכולתי ודי‬ ‫בדמעה‬ ‫מכולן‬ ‫יהיה אם אחזיר בתשובה‬ ‫ולילות יסורים לא ספורים‬ ‫עמוקים מיני ים הסודות שאינם‬ ‫את כל תושבי עירי‪.‬‬ ‫שהטבעתי ביין‬ ‫מובנים לי‬ ‫חלפו שנים ושוב הבנתי‬ ‫שתפסתי מרובה‪ .‬די יהיה‬ ‫כאובד בדרכי‪ ,‬בדרכי הרעה‬ ‫שאולי לא אבין‪ ,‬לא אבין לעולם‬ ‫אם אצליח להחזיר‬ ‫אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה‬ ‫לא בכל הדרכים שרציתי ללכת‬ ‫בתשובה את בני ביתי‪.‬‬ ‫לי דרכנו‬ ‫הלכתי‬ ‫והיום‪ ,‬בערוב יומי‪ ,‬יש לי רק‬ ‫וגם אם לפעמים סערו מסביב‬ ‫בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא‬ ‫תפילה אחת‪ :‬הלוואי‬ ‫הרוחות‬ ‫פעם אחת‬ ‫שאצליח לפחות להחזיר‬ ‫ואהבתי אותך והיה לנו טוב‪ ,‬טוב‬ ‫ועצבות מהלה כל שמחה‪ ,‬כל‬ ‫למוטב את עצמי‪\".‬‬ ‫עד גדותינו‬ ‫שמחה ששמחתי‬ ‫)מתוך ספרו של יואל‬ ‫והיה לנו רע ואהבתי אותך לא‬ ‫כמו ביקשתי דבר‪ ,‬דבר שאבד‬ ‫רפל‪\" ,‬אהבה ויראה –‬ ‫פחות‬ ‫ספורים ומימרות‬ ‫חסידיים\"(‬ ‫בשבח הגינוי העצמי‬ ‫ויסלבה שימבורסקה‬ ‫תרגום‪ :‬רפי וייכרט‬ ‫לִב ּו ֹ שֶל לִו ְי ָ ָתן ָהאו ֹ ְר ָקה ׁשו ֹ ֵקל מֵאָה‬ ‫לָאַי ָה אֵין בַּמֶה לְ ַהאֲ ׁשִים אֶת ַעצְמָ ּה‪.‬‬ ‫ִקילו ֹ‬ ‫פִּ ְקפּו ּ ִקים ז ָ ִרים לְ ִדידו ֹ ׁשֶל ַהפַּנְ ֵּתר‬ ‫ַה ׁ ּשָח ֹר‪.‬‬ ‫אַך ְ מִבְּ ִחינָה אַ ֶח ֶרת הו ּא ַקל‪.‬‬ ‫ָד ּג ָהפִּי ַרנְ ָהה אֵינֶנ ּו ּ מֵ ִטיל סָפֵק‬ ‫בְּצִ ְד ַקת מַ ֲע ָש ׂיו‪.‬‬ ‫אֵין ָד ּבָר ַחי ָ ּ ִתי‬ ‫ָהאֶפְעָה מְשַבֵּח אֶת עַצְמו ֹ בְּל ֹא‬ ‫מִמַצְפּוןּ נָ ִקי‬ ‫ִהסְ ַּתי ְ ּגֻיו ֹת‪.‬‬ ‫ַעל ַהכ ּו ֹכ ָב ַה ׁ ּשְלִי ִשי בְּמַעֲ ָרכ ֶת ַה ׁ ּשֶמֶ ׁש‪.‬‬ ‫ל ֹא ַקי ָ ּם ַּתן בַּ ַעל בִּקּ ֹ ֶרת‪-‬עַצְמִית‪.‬‬ ‫ָהאַ ְרבֶּה‪ַ ,‬ה ַּתנִּין‪ַ ,‬ה ׁ ַּשעֲרו ֹנִית‬ ‫ו ּז ְבו ּב‪ַ -‬הסּו ּסִים‬ ‫ַחי ִיּם אֶת ַחי ֵיּ ֶהם ו ּשְ ׂמֵ ִחים בָּ ֶהם‪.‬‬

‫ג‪ .‬וידוי ‪21‬‬ ‫תחנון‬ ‫\"‪ֲ ...‬הכ ָז ֶה י ִ ְהי ֶה צו ֹם‬ ‫אֶבְ ָח ֵרהו ּ יו ֹם עַנ ּו ֹת אָ ָדם‬ ‫אריה אורי‬ ‫נַפְ ׁשו ֹ? ֲהלָכ ֹף כ ְּאַגְמ ֹן בְּ ֶע ֶרב מו ֹ ֵעד ו ּבְ ֶט ֶרם ְק ָרב‬ ‫ׁ ֶשל ּ ֹא ִה ְק ׁשַבְ ִּתי לַ ׁ ְּש ִתיקו ֹת‪.‬‬ ‫ׁשֶל ּ ֹא ִהבְ ַחנְ ִּתי בֵּין ַה ַּתאֲוו ֹת‬ ‫ר ֹא ׁשו ֹ ו ְ ַש ׂק ו ָאֵפֶר י ַצִ ּיעַ? ָהי ָה מו ֹנֶה אֶת ֲח ָטאָיו‬ ‫עַל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא אָ ַהבְ ִּתי אֶת כ ָּל‬ ‫ֲהלָז ֶה ִּת ְק ָרא‪-‬צו ֹם ו ְיו ֹם עַל ֵח ְטא ׁ ֶש ָח ָטא ִתי‬ ‫ָהאֲ ָהבו ֹת‬ ‫ָרצו ֹן לה'? ֲהלו ֹא ז ֶה צו ֹם בְּי ִ ׁ ּשו ּב ַה ַד ּ ַעת‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁ ֶשל ּ ֹא ִש ׂמַּ ְח ִּתי אֶת ַהנַּעֲנִים‬ ‫אֶבְ ָח ֵרהו ּ‪ :‬פַּ ֵּת ַח ַח ְרצֻב ּו ֹת ׁשֶל ּ ֹא ֵה ַעז ְ ִּתי לָג ַעַת‬ ‫ֶר ׁ ַשע‪ַ ,‬ה ֵּתר אֲגֻד ּו ֹת‬ ‫ׁשֶל ּ ֹא ִקי ַ ּמְ ִּתי ְד ּבָ ָרם ׁשֶל ַהז ְ ּ ֵקנִים‬ ‫ׁשֶל ּ ֹא ֶהאֱז ַנְ ִּתי לְכ ָל ַהצְ ּלִילִים‬ ‫מו ֹ ָטה‪ ,‬ו ְ ׁ ַשלַ ּח ְרצו ּצִים‬ ‫עַל ֵח ְטא ׁשֶ ׁ ּשָ ַת ְק ִּתי אֶת ַהז ְ ָעקו ֹת‬ ‫ׁשֶל ּ ֹא ִטפַּ ְח ִּתי אֶת ָהעו ֹלָלִים‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁ ֶשל ּ ֹא בִּז ִ ּי ִתי אֶת ד ּו ֹבְ ֵרי‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא ָטעַמְ ִּתי מִכ ָּל ַהי ֵיּנו ֹת‬ ‫ָחפְ ׁ ִשים ו ְכ ָל‪-‬מו ֹ ָטה‬ ‫ְּתנַ ֵּתקו ּ‪ֲ .‬הלו ֹא פָר ֹס‬ ‫ַה ֲחלָקו ֹת‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא פָּ ַר ְט ִּתי עַל ַהמֵּי ָת ִרים‬ ‫לָ ָרעֵב לַ ְחמֶך ָ‪ ,‬ו ַ ֲענִי ִיּם ׁשֶל ּ ֹא בַּז ְ ִּתי לִ ְק ַטנ ּו ֹת‬ ‫מְרו ּ ִדים ָּתבִיא בָי ִת‪ֶ ׁ  .‬של ּ ֹא פִּעְנַ ְח ִּתי אֶת ַהסּו ֹדו ֹת‬ ‫עַל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא נֶ ְח ַר ְד ִּתי לַבְּכ ִי‬ ‫כ ִּי‪ִ -‬ת ְראֶה ָער ֹם ו ְכ ִסִּיתו ֹ‪ֶ ׁ ,‬של ּ ֹא ג ָּבַ ְר ִּתי ַעל ַה ֲח ָרדו ֹת‬ ‫בַּמִּסְ ָּת ִרים‬ ‫עַל ֵח ְטא ׁ ֶשל ּ ֹא מָ ִחי ִתי ִד ּמְ ַעת‬ ‫ו ּמִבְּ ָש ׂ ְרך ָ ל ֹא‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא ז ָכ ַ ְר ִּתי אֶת ׁשֶאֵין לִ ׁ ְשכ ּ ֹ ַח‬ ‫ַה ִּתינו ֹקו ֹת‬ ‫ִת ְת ַעלָ ּם‪) \"...‬ישעיהו‪,‬‬ ‫ַעל ֵח ְטא ׁשֶל ּ ֹא ׁ ָשכ ַ ְח ִּתי כ ְּ ֵדי לִסְל ֹ ַח‪.‬‬ ‫נ\"ח‪ ,‬מתוך ההפטרה‬ ‫לשחרית יום כיפור(‬ ‫אָבִינו ּ מַלְכ ֵּנו ּ ָחנֵּנו ּ ו ַעֲנֵנו ּ כ ִּי אֵין בָּנו ּ מַעֲשִ ׂים ֲעשֵ ׂה ִעמָּנו ּ‬ ‫צְ ָד ָקה ו ָ ֶחסֶד ו ְהו ׁשִיענו‪.‬‬ ‫הרי הם המוניך‬ ‫אברהם חלפי‬ ‫עזור להם‬ ‫עזר להם‬ ‫אנא‪ ,‬שמחם‪.‬‬ ‫הרי הם המונֶיך ָ‬ ‫מדוע יבכו ההם‬ ‫ימי כיפורים לפניך‪.‬‬ ‫הרי ב ּנֶיך הם‬ ‫על מה ומדוע תפיל אימה‬ ‫שַמְ ֵחם‪,‬‬ ‫על המוני אדם הרצים‬ ‫כ ִּצְבָי ִים רדופים לפניך‪.‬‬ ‫על ענפי אילנות הושיבֵם‬ ‫אָ נ ָ ּא‬ ‫עזר להם‬ ‫הרי הם המוניך‬ ‫והיו לך הם‬ ‫ציפֳ ִרים מציצות‬ ‫מִ ְת ַקי ְצו ֹת‬ ‫ולא ב ּכ ְי ָנֵי לבבות רצוצים‬ ‫ולא מבקשי סליחות‬ ‫ומחילות‬ ‫בימים נוראים מאוד‪.‬‬

‫‪ 22‬חלק ראשון ד‪ .‬סליחות ‪22‬‬ ‫יהודית כפרי‬ ‫פעם תהיה אהבה גדולה כאהבת‬ ‫הגשם‬ ‫המוחה את הגבולות‪,‬‬ ‫הצומח בכל שיבולי המזרח התיכון‬ ‫פעם‪ ,‬הרבה לפני אחרית הימים‪-‬‬ ‫ואנו נכתת לשלום את כל מילות‬ ‫השנאה‪.‬‬ ‫רבי נחמן מברסלב‬ ‫ליקוטי מוהרן‬ ‫תורה רפ\"ב‬ ‫ַד ּע כ ִּי‪ ‬צָ ִריך לָדוןּ אֶת כ ָּל אָ ָדם לְכ ַף ז ְכו ּת ו ַאֲפִיל ּו ּ מִי ׁשֶהו ּא ָר ׁ ָשע גָּמו ּר צָ ִריך‬ ‫לְ ַחפֵּש ׂ ו ְלִמְצא ב ּו ֹ אֵיז ֶה מְ ַעט טו ֹב‪ׁ ,‬שֶבְּאו ֹתו ֹ ַהמְּ ַעט אֵינו ֹ ָר ׁשָע ו ְעַל י ְ ֵדי ז ֶה‬ ‫ׁ ֶשמּו ֹצֵא‪ .‬ב ּו ֹ מְעַט טו ֹב‪ ,‬ו ְ ָדן או ֹתו ֹ לְכ ַף ז ְכו ּת עַל י ְ ֵדי ז ֶה מַ ֲעלֶה או ֹתו ֹ בֶּאֱמֶת‬ ‫לְכ ַף ז ְכו ּת ו ְיו ּכ ַל לַ ֲה ׁשִיבו ֹ בִּ ְת ׁשו ּבָה ו ְז ֶה בְּ ִחינַת \"ו ְעו ֹד מְ ַעט ו ְאֵין ָר ׁשָע‬ ‫ו ְ ִה ְתב ּו ֹנַנְ ָּת ַעל מְקו ֹמו ֹ ו ְאֵינֶנ ּו ּ\" ַהי ְנו ּ ׁשֶ ַהפָּסו ּק מַז ְ ִהיר לָדוןּ אֶת ַהכ ּל לְכ ַף‬ ‫ז ְכו ּת‪ ...‬כ ִּי ַעל י ְ ֵדי ׁשֶמּו ֹצְאִין ב ּו ֹ עו ֹד מְ ַעט טו ֹב‪ ,‬אֵיז ֶה נְ ֻק ָד ּה טו ֹבָה‪ ,‬ו ְ ָדנִין‬ ‫או ֹתו ֹ לְכ ַף ז ְכו ּת ַעל י ְ ֵדי ז ֶה מו ֹצִיאִין או ֹתו ֹ בֶּאֱמֶת מִכ ַּף חו ֹבָה לְכ ַף ז ְכו ּת‬ ‫‪...‬‬ ‫ו ְכ ֵן צָ ִריך ָהאָ ָדם לִמְצא גַּם בְּעַצְמו ֹ כ ִּי ז ֶה י ָדו ּ ַע ׁ ֶשצָ ּ ִריך ָהאָ ָדם לִז ָ ּ ֵהר מְאד‬ ‫לִ ְהיו ֹת‬ ‫בְּ ִש ׂמְ ָחה ָּתמִיד ו ּלְ ַה ְר ִחיק ָהעַצְבו ּת מְאד מְאד‪] ‬כ ַּמְבאָר אֶצְלֵנו ּ כ ַּמָּה פְּ ָעמִים[‬ ‫ו ַאֲפִיל ּו ּ שכ ְּ ׁ ֶשמַּ ְת ִחיל לְ ִהסְ ַּתכ ֵּל בְּעַצְמו ֹ ו ְרו ֹאֶה ׁשֶאֵין ב ּו ֹ ׁשו ּם טו ֹב‪ ,‬ו ְהו ּא מָלֵא‬ ‫ֲח ָטאִים ו ְרו ֹצֶה ַהבַּ ַעל ָד ּבָר לְ ַהפִּילו ֹ ַעל י ְ ֵדי ז ֶה בְּ ַעצְבו ּת ו ּמָ ָרה ׁשְחו ֹ ָרה‪ַ ,‬חס‬ ‫ו ְ ׁ ָשלו ֹם אַף ַעל פִּי כ ֵן אָסו ּר לו ֹ לִפּל מִז ֶ ּה ַרק‪ ‬צָ ִריך לְ ַחפֵּש ׂ ו ְלִמְצא בְּ ַעצְמו ֹ‬ ‫אֵיז ֶה מְעַט טו ֹב כ ִּי אֵיך אֶפְ ׁ ָשר ׁשֶל ּא ָע ָש ׂה מִי ָ ּמָיו אֵיז ֶה מִצְו ָה או ֹ ָד ּבָר טו ֹב‪...‬‬ ‫ו ְכ ֵן י ְ ַחפֵּש ׂ ו ִילַ ֵקּט עו ֹד ַהנְּ ֻקד ּו ֹת טו ֹבו ֹת ו ְעַל י ְ ֵדי ז ֶה נַ ֲע ִש ׂין נִג ּו ּנִים‪] ... ‬ו ְ ַהכ ְּלָל‬ ‫כ ִּי נְגִינָה ִד ּ ְק ֻד ׁ ָּשה ִהיא גָּבו ֹ ַּה מְאד מְאד כ ַּי ָ ּדו ּ ַע ו ְעִ ַקּר ַהנִּג ּוןּ נַ ֲע ֶש ׂה‪ ,‬עַל י ְ ֵדי‬ ‫בֵּרו ּר ַה ּטו ֹב מִן ָה ָרע ׁשֶ ַעל י ְ ֵדי ׁשֶמְּבָ ְר ִרין ו ּמְלַ ְקּ ִטין ַהנְּ ֻקד ּו ֹת טו ֹבו ֹת מִ ּתו ֹך‬ ‫ָה ָרע עַל י ְ ֵדי ז ֶה נַעֲשִ ׂים נִג ּו ּנִים ו ּז ְמִירו ֹת]‪[...‬‬ ‫חשבו על מישהו‪.‬י שקשה לכם‪.‬ן איתו‪.‬ה וחשבו על שלושה‬ ‫דברים טובים עליו‪.‬ה‪ ,‬שתפו את מי שלשמאלכם‪.‬ן‬

‫‪ 22‬חלק ראשון ד‪ .‬סליחות ‪23‬‬ ‫חטאנו לפניך‬ ‫אדון הסליחות‬ ‫אדון הסליחות‪ ‬‬ ‫\"חיינו\"‬ ‫רחם עלינו‬ ‫בוחן לבבות‪ ‬‬ ‫אדם ברוך‬ ‫חטאנו לפניך‬ ‫גולה עמוקות‪ ‬‬ ‫פועל ישועות‬ ‫רחם עלינו‬ ‫דובר צדקות‪.‬‬ ‫\"ולכן נבקש מחילה‬ ‫צופה עתידות‬ ‫‪ ‬‬ ‫מהזולת הפגוע ביום‬ ‫קורא הדורות‬ ‫טוב ומיטיב לבריות‬ ‫חטאנו לפניך‪ ‬‬ ‫רוכב ערבות‬ ‫יודע כל נסתרות‬ ‫רחם עלינו‪ ‬‬ ‫שלפני‬ ‫שומע תפילות‬ ‫כובש עוונות‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬ועל‬ ‫תמים דעות‬ ‫לובש צדקות‬ ‫הדור בנפלאות‪ ‬‬ ‫הזולת למחול‪ ,‬אם אין‬ ‫חטאנו לפניך‬ ‫מלא זכיות‬ ‫ותיק בנחמות‪ ‬‬ ‫נורא תהילות‬ ‫זוכר ברית אבות‪ ‬‬ ‫ברצונו‬ ‫רחם עלינו‬ ‫סולח עוונות‬ ‫חוקר כליות‪ ‬‬ ‫להיות \"אכזר‪ \".‬האם‬ ‫עונה בעת צרות‬ ‫\"אכזר\" הינו מליצה‬ ‫מתחת לכוכב קטן‬ ‫בלבד?‬ ‫לא‪\" .‬אכזר\" אינו אדם‬ ‫ויסלבה שימבורסקה‬ ‫ראוי‪ .‬וכך אמנם אותו‬ ‫מתוך‪\" :‬שלהי המאה\"‬ ‫אדם‬ ‫תרגום‪ :‬רפי וייכרט‬ ‫נפגע על ידך‪ ,‬אבל‬ ‫הוא מדורדר ל\"אכזר\"‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁ ֶשת סְלִי ָחה מֵ ַהמִּ ְק ֶרה‪ַ ,‬על ׁשֶאֲנִי מְכ ַנָּה או ֹתו ֹ כ ּ ֹ ַרח‪.‬‬ ‫עקב אי רצונו לסלוח‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁשֶת אֶת סְלִי ַחת ַהכ ּ ֹ ַרח‪ ,‬אִם בְּכ ָל־ז ֹאת אֲנִי טו ֹעָה‪.‬‬ ‫בַּל י ִ ְרגַּז ָהא ׁשֶר ַעל ׁשֶאֲנִי נו ֹ ֶהגֶת ב ּו ֹ כ ִּבְ ִקנְי ָנִי‪.‬‬ ‫לך‪ ...‬ומהו \"חבר\"‬ ‫ׁשֶי ִ ּ ׁ ְשכ ְּחו ּ לִי ַהמֵּ ִתים אֶת ִה ְתפּו ֹגְגו ּ ָתם בְּז ִכ ְרו ֹנִי‪.‬‬ ‫בשפה היהודית?‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁ ֶשת סְלִי ָחה מֵ ַהז ְ ּמַן ַעל ג ֹּ ֶד ׁש ָהעו ֹלָם ׁשֶל ּ ֹא ָראִי ִתי‬ ‫מליצה? מושג עמום?‬ ‫בְּכ ָל ֶה ֶרף־עַי ִן‪.‬‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁשֶת סְלִי ָחה מֵאַ ֲהבָה נו ֹ ׁשָנָה עַל ׁ ֶשרו ֹאָה אֲנִי אֶת‬ ‫\"חבר\" בשפה‬ ‫ַה ֲח ָד ׁשָה כ ְּ ִרא ׁשו ֹנָה‪.‬‬ ‫היהודית‪...‬הוא דרגה‬ ‫סְלַ ְחנָה לִי‪ ,‬מִלְ ָחמו ֹת ְרחו ֹקו ֹת‪ׁ ,‬שֶאֲנִי מְבִיאָה ַהבַּי ְ ָתה פְּ ָר ִחים‪.‬‬ ‫שיש לפעול כדי‬ ‫סִלְחו ּ‪ ,‬פְּצָ ִעים פְּתו ּ ִחים‪ֶ ׁ ,‬שאֲנִי נִ ְד ֶק ֶרת בָּאֶצְבָּעו ֹת‪.‬‬ ‫להשיג אותה‪\" .‬חבר\"‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁשֶת אֶת מְ ִחילַת ַהקּו ֹ ְראִים מִמַּעֲמַ ִקּים עַל ַּת ְקלִיט ִעם‬ ‫הוא אחד מיסודות‬ ‫מִינו ּאֶט‪.‬‬ ‫הקהילה והחיים‬ ‫אֲנִי מְבַ ֶקּ ׁ ֶשת אֶת סְלִי ַחת ַהמַּמְ ִּתינִים בְּ ַת ֲחנו ֹת ַרכ ֶּבֶת ַעל‬ ‫הסולידריים\"‪          .‬‬ ‫ׁשְנָ ִתי בְּ ָחמֵ ׁש לִפְנו ֹת ב ּ ֹ ֶקר‪.‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫סִלְ ִחי לִי‪ִּ ,‬ת ְקו ָה מְ ׁ ֻשסָּה‪ֶ ׁ ,‬שלִ ּפְעָמִים אֲנִי צו ֹ ֶח ֶקת‪.‬‬

‫‪ 22‬חלק ראשון ד‪ .‬סליחות ‪24‬‬ ‫ֲענֵנו ּ אֶל ֹ ֵהי אַבְ ָר ָהם עֲנֵנו ּ‪:‬‬ ‫\"אורות התשובה\"‬ ‫עֲנֵנו ּ ו ּפַ ַחד י ִצְ ָחק ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫הרב קוק‪:‬‬ ‫ֲענֵנו ּ אֲבִיר י ַעֲק ֹב ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫\"לגבי משך זמנה‪,‬‬ ‫ֲענֵנו ּ מָגֵן ָד ּו ִד ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫התשובה מתחלקת לשני‬ ‫עֲנֵנו ּ ָהעו ֹנֶה בְּעֵת ָרצו ֹן ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫חלקים‪ :‬תשובה פתאומית‬ ‫עֲנֵנו ּ ָהעו ֹנֶה בְּ ֵעת צָ ָרה ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫עֲנֵנו ּ ָהעו ֹנֶה בְּ ֵעת ַר ֲחמִים ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫ותשובה הדרגתית‪.‬‬ ‫הפתאומיות באה מתוך‬ ‫ֲענֵנו ּ אֱל ֹ ֵהי ַהמֶּ ְרכ ָּבָה ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫איזה ברק רוחני הנכנס‬ ‫ֲענֵנו ּ אֱלָ ָהא ְד ּמֵאִיר עֲנֵנו ּ‪:‬‬ ‫בנשמה‪ ,‬בפעם אחת מכיר‬ ‫עננו בזכותיה דבר יוחאי עננו‪:‬‬ ‫הוא את הרע ואת הכעור‬ ‫עננו משגב האמהות עננו‪:‬ע‬ ‫של החטא ונהפך לאיש‬ ‫ננו עזרת השבטים עננו‪:‬‬ ‫אחר‪ ,‬וכבר מרגיש בקרבו‬ ‫ֲענֵנו ּ ַרחו ּם ו ְ ַחנ ּוןּ ֲענֵנו ּ‪:‬‬ ‫השתנות גמורה לטובה‪.‬‬ ‫תשובה זו באה על ידי איזו‬ ‫מפי רבי אלימלך מליז'נסק‬ ‫הופעה של סגולה‬ ‫תשמרנו מן הפניות והגאווה‪ ,‬מן הכעס והקפדנות‬ ‫פנימית‪ ,‬על איזו השפעה‬ ‫והעצבותוהרכילות ושאר מידות רעות‪ .‬ותצילנו‬ ‫נשמתית גדולה‪ ,‬שראוי‬ ‫מקנאת איש מרעהו‪ ,‬ולא תעלה קנאת אדם על לבנו‬ ‫לחפש את נתיבותיה‬ ‫ולא על קנאתם על אחרים‪ .‬אדרבא‪ ,‬תן בלבנו‬ ‫בעומקי התעמולה‪.‬‬ ‫שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם‪ ,‬ושנדבר‬ ‫וישנה תשובה הדרגתית‪.‬‬ ‫כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך‪ ,‬ולא‬ ‫לא בריקה הבריקה בקרבו‬ ‫תעלה שום שנאה מאחד על חברו‪ ,‬חלילה‪ ,‬ותחזק‬ ‫להתהפך מן העומק של‬ ‫אותנו באהבה אליך‪ ,‬שיהיה הכל נחת רוח אמן כן יהי‬ ‫הרע אל הטוב‪ ,‬אלא‬ ‫רצון‪.‬‬ ‫מרגיש הוא שצריך להיות‬ ‫תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם‬ ‫הולך ומיטיב דרכיו‬ ‫ואורחות חייו‪ ,‬רצונו‪ ,‬הלך‬ ‫מחשבותיו‪ ,‬ובמהלכו זה‬ ‫הולך הוא וכובש לאט לאט‬ ‫את דרכי הישר‪ ,‬מתקן את‬ ‫המידות‪ ,‬מיטיב את‬ ‫המעשים‪ ,‬מלמד את עצמו‬ ‫איך להתכשר עד שהוא‬ ‫בא למעלה ברמה של זכוך‬ ‫ותיקון‪\".‬‬

‫‪ 22‬חלק ראשון ה‪ .‬נתנה תוקף ‪25‬‬ ‫ביום הכיפורים תשל\"ד‪ 06.10.1973 ,‬יצאו צבאות סוריה ומצרים למתקפה על‬ ‫הפיוט \"ונתנה תוקף\"‬ ‫ישראל‪ .‬המלחמה הייתה קשה וכואבת והוכרעה בשטח האויב‪.‬‬ ‫נחשב לאחד הפיוטים‬ ‫הידועים והפופולריים‬ ‫ביותר בימים הנוראים ‪ 2,693‬חללים נפלו‬ ‫)הנאמר בראש השנה ‪ 5,596‬לוחמים נפצעו‬ ‫‪ 294‬חיילים נפלו בשבי‬ ‫וביום הכיפורים(‪.‬‬ ‫אנו זוכרים את כולם היום‬ ‫הפיוט מתאר את‬ ‫ונתנה תוקף‬ ‫מעמד הדין ואת‬ ‫החרדה הגדולה‬ ‫יאיר רוזנבלום‬ ‫מאימת דינו של אלוהי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ו ּנְ ַתנֶּה ּת ֹ ֶקף ְק ֻד ׁ ּשַת ַהי ּו ֹם‪ ,‬כ ִּי הו ּא נו ֹ ָרא ו ְאָי ֹם‪.‬‬ ‫ו ּבו ֹ ִתנָּ ֵש ׂא מַלְכו ּ ֶתך ָ‪ ,‬ו ְי ִכ ּו ֹן בְּ ֶחסֶד כ ִּסְאֶך ָ‪,‬‬ ‫מסורת מהמאה ה‪12 -‬‬ ‫מייחסת אותו לדמות‬ ‫ו ְ ֵת ׁ ֵשב ָעלָיו בֶּאֱמֶת‪.‬‬ ‫אֱמֶת כ ִּי אַ ָּתה הו ּא ַדי ָןּ ו ּמו ֹכ ִי ַח ו ְיו ֹ ֵדעַ ו ָ ֵעד‪,‬‬ ‫אגדית מהמאה ה‪,11 -‬‬ ‫ו ְכו ֹ ֵתב ו ְחו ֹ ֵתם ו ְסו ֹפֵר ו ּמו ֹנֶה‪,‬‬ ‫רבי אמנון‬ ‫ו ְ ִתז ְכ ּ ֹר כ ָּל ַהנִּ ׁשְכ ָּחו ֹת‪ ,‬ו ְ ִתפְ ַּתח אֶת סֵפֶר ַהז ִ ּכ ְרו ֹנו ֹת‪,‬‬ ‫ממגנצא‪ .‬חוקרים‬ ‫ו ּמֵאֵלָיו י ִ ָקּ ֵרא‪ ,‬ו ְחו ֹ ָתם י ַד כ ָּל אָ ָדם ב ּו ֹ‪.‬‬ ‫מייחסים את הפיוט‬ ‫לפייטן ארץ ישראלי‬ ‫ו ּבְ ׁשו ֹפָר גָּדו ֹל י ִ ָּת ַקע ו ְקו ֹל ְד ּמָמָה ַד ָקּה י ִ ׁ ּשָמַע‪.‬‬ ‫קדום ‪ -‬ייני או אלעזר‬ ‫ו ּמַלְאָכ ִים י ֵ ָחפֵזוןּ‪ ,‬ו ְ ִחיל ו ּ ְר ָע ָדה י ֹא ֵחזוןּ‪,‬‬ ‫הקליר‪.‬‬ ‫ו ְי ֹאמְרו ּ‪ִ :‬הנֵּה יו ֹם ַה ִד ּין לִפְק ֹד עַל צְבָא‪-‬מָרו ֹם בַּ ִד ּין‪.‬‬ ‫כ ִּי ל ֹא י ִז ְכ ּו ּ בְעֵינֶיך ָ בַּ ִד ּין‪.‬‬ ‫יאיר רוזנבלום ‪ -‬מלחין‬ ‫ו ְכ ָל בָּאֵי‪-‬עו ֹלָם י ַ ַעבְרוןּ לְפָנֶיך ָ כ ִּבְנֵי‪-‬מָרו ֹן‪.‬‬ ‫ומעבד ישראלי‪.‬‬ ‫כ ְּבַ ָקּ ַרת רו ֹ ֶעה עֶ ְדרו ֹ‪ ,‬מַעֲבִיר צ ֹאנו ֹ ַּת ַחת ׁשִבְטו ֹ‪,‬‬ ‫התגורר בשנת ‪1990‬‬ ‫כ ֵּן ַּתעֲבִיר ו ְ ִתסְפּ ֹר ו ְ ִתמְנֶה ו ְ ִתפְק ֹד נֶפֶ ׁש כ ָּל ָחי‪.‬‬ ‫בקיבוץ בית השיטה‬ ‫ו ְ ַת ְח ּת ֹך ְ ִקצְבָה לְכ ָל בְּ ִרי ָ ּה‪ .‬ו ְ ִתכ ְ ּת ֹב אֶת גְּז ַר ִד ּינָם‪.‬‬ ‫והלחין את תפילת‬ ‫\"ונתנה תוקף‪\".‬‬ ‫בְּר ֹא ׁש ַה ׁ ּשָנָה י ִכ ָּ ֵתבוןּ ו ּבְיו ֹם צו ֹם כ ִּפּו ּר י ֵ ָח ֵתמוןּ‪:‬‬ ‫הלחנת הפיוט‬ ‫כ ַּמָּה י ַ ַעבְרוןּ ו ְכ ַמָּה י ִבָּ ֵראוןּ‪,‬‬ ‫הוקדשה לזכרם של‬ ‫מִי י ִ ְחי ֶה‪ .‬ו ּמִי י ָמו ּת‪ ,‬מִי בְ ִקצ ּו ֹ ו ּמִי ל ֹא בְ ִקצ ּו ֹ‪,‬‬ ‫‪11 ‬בני הקיבוץ‬ ‫מִי בַמַּי ִם ו ּמִי בָאֵ ׁש‪ ,‬מִי בַ ֶח ֶרב ו ּמִי בַ ַחי ָ ּה‪,‬‬ ‫שנהרגו במלחמת יום‬ ‫כיפור‪ .‬החיבור בין‬ ‫מִי בָ ַרעַ ׁש ו ּמִי בַמַּגֵּפָה‪ ,‬מִי י ָנו ּ ַח ו ּמִי י ָנו ּעַ‪,‬‬ ‫אימת ימי הביניים‬ ‫מִי י ִ ׁ ּשָ ֵקט ו ּמִי י ִ ָּט ֵרף‪ ,‬מִי י ִ ׁ ּשָלֵו ו ּמִי י ִ ְתי ַסָּר‪,‬‬ ‫לאימת המלחמה יצר‬ ‫מִי י ָרו ּם ו ּמִי י ִ ׁ ּשָפֵל‪,‬מִי י ֵ ָע ׁשֵר ו ּמִי י ֵעָנִי‪.‬‬ ‫את העיבוד הנוכחי‬ ‫לפיוט‪ ,‬הנאמר עד‬ ‫ו ּ ְת ׁשו ּבָה ו ּ ְתפִלָ ּה ו ּצְ ָד ָקה מַעֲבִי ִרין אֶת ר ֹעַ ַהגְּז ֵ ָרה‪.‬‬ ‫היום בבתי הכנסת‬ ‫אֱמֶת כ ִּי אַ ָּתה הו ּא יו ֹצְ ָרם‪ ,‬ו ְאַ ָּתה יו ֹ ֵדעַ י ִצְ ָרם‪ ,‬כ ִּי ֵהם בָּשָ ׂר‬ ‫בתפילת מוסף של‬ ‫ו ָ ָדם‪.‬‬ ‫ראש השנה ויום כיפור‪.‬‬ ‫אָ ָדם י ְסו ֹדו ֹ מֵ ָעפָר ו ְסו ֹפו ֹ לֶעָפָר‪ ,‬בְּנַפְ ׁשו ֹ י ָבִיא לַ ְחמו ֹ‪.‬‬ ‫מָ ׁשו ּל כ ְּ ֶח ֶרס ַהנִּ ׁ ְשבָּר‪ ,‬כ ְּ ָחצִיר י ָבֵ ׁש ו ּכ ְצִיץ נו ֹבֵל‪ ,‬ו ּכ ְצֵל עו ֹבֵר‪,‬‬ ‫ו ּכ ְעָנָן כ ָּלֶה‪ ,‬ו ּכ ְרו ּ ַח נו ֹ ׁ ָשבֶת‪ ,‬ו ּכ ְאָבָק פּו ֹ ֵר ַח‪ ,‬ו ְכ ַ ֲחלו ֹם י ָעו ּף‪.‬‬

‫ה‪ .‬נתנה תוקף ‪26‬‬ ‫שער הרחמים‬ ‫מילים ולחן‪ :‬מאיר בנאי‬ ‫חי פעם רק פעם‬ ‫מסתובב‬ ‫יש טעם אין טעם‬ ‫בעיר הישנה‪ ‬‬ ‫ורעש בא‪ ,‬מכל פינה‪ ‬‬ ‫עם כח בלי כח‬ ‫אני מכיר כבר‪ ‬‬ ‫שער הרחמים‪.‬‬ ‫מכיר כבר את דרכי‪ ‬‬ ‫בואי איתי יחד‬ ‫בדרך לשער הרחמים‪ ‬‬ ‫בואי מתוך הפחד‬ ‫לא מביט סביב‪ ‬‬ ‫כי את‪ ,‬גם את חלק‬ ‫משער הרחמים‬ ‫לא מקשיב‪ ‬‬ ‫איש חולם אני‪ ‬‬ ‫השלטים‬ ‫וכך היה תמיד‬ ‫מעל החנויות‪ ‬‬ ‫משקיפים‪ ,‬על הרחובות‪ ‬‬ ‫אבל מכיר כבר‪ ‬‬ ‫בתוך ליבי יש צעקה והיא‬ ‫מכיר כבר את דרכי‪ ‬‬ ‫הדרך אל שער הרחמים‬ ‫גדולה‪ ‬‬ ‫הראו לי את שער הרחמים‬ ‫חי פעם רק פעם‪...‬‬ ‫קטנתי‬ ‫מילים‪ :‬מן המקורות‬ ‫לחן‪ :‬יונתן רזאל‬ ‫קטנתי מכל החסדים‬ ‫ומכל האמת‬ ‫אשר עשית את עבדך‬ ‫כי במקלי עברתי את הירדן‬ ‫עתה הייתי לשני מחנות‬ ‫הצילני נא‬ ‫הצילני נא‬ ‫הצילני נא‬ ‫כי חסדך גדול עלי‬ ‫והצלת נפשי משאול תחתי'ה‬

‫ו‪ .‬קדיש זמן געגוע ‪27‬‬ ‫קדיש‬ ‫תרגום מארמית‬ ‫י ִ ְתגַּ ַד ּל ו ְי ִ ְת ַק ַד ּ ׁש ׁ ְשמֵי ּה ַרבָּא‪.‬‬ ‫בסידור התפילה‬ ‫המסורתי כל תפילה‬ ‫ייתגדל ויתקדש שמו הגדול‪.‬‬ ‫בְּעָלְמָא ִד ּי בְ ָרא‪ ,‬כ ִ ְרעו ּ ֵת ּה‪.‬‬ ‫נגמרת באמירת קדיש‪,‬‬ ‫ו ְי ַמְלִיך ְ מַלְכו ּ ֵת ּה‪ ,‬ו ְי ַצְמַח פֻּ ְר ָקנֵה‬ ‫השלב הזה בתפילה‬ ‫בעולם שברא כרצונו‪.‬‬ ‫הוא הזדמנות למי‬ ‫ותמלוך מלכותו‪ ,‬ויצמיח ישועתו‬ ‫ו ִי ָק ֵרב מְ ׁשִי ֵח ּה‬ ‫שאיבדו את יקיריהם‪,‬‬ ‫לומר כמה מילים‪ .‬רגע‬ ‫יקרב את משיחו‪.‬‬ ‫בְּ ַחי ֵיּכו ֹן ו ּבְיו ֹמֵיכו ֹן ו ּבְ ַחי ֵיּ ְדכ ָל‪-‬בֵּית י ִ ְש ׂ ָראֵל‬ ‫בַּ ֲעגָלָא ו ּבִז ְמַן ָק ִריב‪ ,‬ו ְאִמְרו ּ אָמֵן‪.‬‬ ‫של היזכרות‪.‬‬ ‫בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל‬ ‫בית ישראל‪,‬‬ ‫במהרה ובזמן קרוב‪ ,‬ואמרו אמן‪.‬‬ ‫יהי שמו הגדול מבורך‪,‬‬ ‫י ְ ֵהא ׁשְמֵי ּה ַרבָּא מְבָ ַרך ְ‬ ‫לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫לְעָלַם לְעָלְמֵי ָעלְמַי ָ ּא‪.‬‬ ‫י ִ ְתבָּ ֵרך ְ ו ְי ִ ׁשְ ַּתבַּח ו ְי ִ ְתפָּאֵר ו ְי ִ ְתרו ֹמָם‬ ‫שמו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫ו ְי ִ ְתנַ ּשֵ ׂא ו ְי ִ ְת ַה ָד ּר ו ְי ִ ְתעַלֶ ּה ו ְי ִ ְת ַהלָ ּל‪,‬‬ ‫ׁ ְשמֵ ּה ְד ּ ֻק ְד ׁשָא בְ ִריך ְ הו ּא‪.‬‬ ‫למעלה מכל הברכות השירות‬ ‫לְעֵלָ ּא מִן‪-‬כ ָּל‪-‬בִּ ְרכ ָ ָתא‪ ,‬ו ְ ׁשִי ָר ָתא‬ ‫התשבחות והנחמות‪,‬‬ ‫ֻּת ׁשְבְּ ָח ָתא ו ְנֶ ָחמָ ָתא‬ ‫שאנו אומרים בעולם‪ ,‬ואמרו אמן‪.‬‬ ‫ַדאֲמִי ָרן בְּ ָעלְמָא‪ ,‬ו ְאִמְרו ּ אָמֵן‪.‬‬ ‫יהא שלום רב מן השמים‬ ‫י ְ ֵהא ׁ ְשלָמָא ַרבָּא מִן ׁשְמַי ָ ּא‬ ‫ו ְ ַחי ִיּם טו ֹבִים ָעלֵינו ּ ו ְ ַעל כ ָּל י ִ ְש ׂ ָראֵל‪.‬‬ ‫ו ְאִמְרו ּ אָמֵן‬ ‫מוזמנים‪.‬ות להזכיר א‪.‬נשים שנפטרו‪ ,‬ויש בליבכם‪.‬ן‬ ‫געגוע‪.‬‬

‫ו‪ .‬קדיש זמן געגוע ‪28‬‬ ‫קדיש חילוני‬ ‫שלום סמיד‬ ‫קדיש מקבוץ נגבה וקבוצים נוספים‬ ‫כי מותר האדם הוא הזיכרון‬ ‫יתגדל שם האדם‬ ‫מעבר למחיצות הזמן‪.‬‬ ‫יתעלה פועל חייו‬ ‫לא בחושך שמו יכוסה‪.‬‬ ‫ויתברך בזיכרוננו על צרור מעלליו‬ ‫צו המשך החיים יצמיח פורקן‬ ‫בימי חלדו‬ ‫לכאבנו המשוקע‪.‬‬ ‫ועל המעש שלא הספיק להשלימו‪,‬‬ ‫הזמן במהלכו ירחם‪,‬‬ ‫על החלומות שנטוו ונמוגו‬ ‫וננצור את כל פרחי חייו לימים‬ ‫ועל סגולות‪-‬יקר ואף חולשות‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫אנוש שנגוזו‬ ‫מבעד הדוק הערפילי של הזמן‪.‬‬ ‫יזהיר זכר האדם והד חייו‬ ‫כזוהר הרקיע בליבנו‪ ,‬ושמו לפני‬ ‫שמש ינון‪,‬‬ ‫עֹ ֶ ׂשה ׁ ָשל ֹום ִּב ְמר ֹו ָמיו‪ ,‬הוּא יַ ֲע ֶ ׂשה ׁ ָשל ֹום ָע ֵלינוּ‪ְ ,‬ו ַעל ָּכל‬ ‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְו ַעל ּכֹל י ֹו ׁ ְש ַבי ֵּת ֵבל‪ְ ,‬ו ִא ְמרוּ ָא ֵמן‪.‬‬ ‫ַהכ ְנִיסִינִי ַּת ַחת כ ְּנָפֵך ְ‬ ‫ח‪.‬נ ביאליק לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב‬ ‫ַהכ ּו ֹכ ָבִים ִרמּו ּ או ֹ ִתי‪,‬‬ ‫ַהכ ְנִיסִינִי ַּת ַחת כ ְּנָפֵך ְ‪,‬‬ ‫ָהי ָה ֲחלו ֹם – אַך ְ גַּם הו ּא עָבָר;‬ ‫ו ַ ֲהי ִי לִי אֵם ו ְאָחו ֹת‪,‬‬ ‫עַ ָּתה אֵין לִי כ ְלו ּם בָּעו ֹלָם –אֵין‬ ‫ו ִי ִהי ֵחי ֵקך ְ מִ ְקלַט ר ֹא ׁשִי‪,‬‬ ‫לִי ָדבָר‪.‬‬ ‫ַקן‪ְּ -‬תפִל ּו ֹ ַתי ַהנִּ ָד ּחו ֹת‪.‬‬ ‫ַהכ ְנִיסִינִי ַּת ַחת כ ְּנָפֵך ְ‪...‬‬ ‫ו ּבְעֵת ַר ֲחמִים‪ ,‬בֵּין‪ַ -‬ה ׁ ְּשמָ ׁשו ֹת‪,‬‬ ‫ׁ ְש ִחי ו ַאֲגַל לָך ְ סו ֹד י ִסּו ּ ָרי‪:‬‬ ‫או ֹמְ ִרים‪ ,‬י ֵ ׁש בָּעו ֹלָם נְעו ּ ִרים –‬ ‫ֵהיכ ָן נְעו ּ ָרי?‬ ‫ו ְעו ֹד ָרז אֶ ָחד לָך ְ אֶ ְתו ַ ֶד ּה‪:‬‬ ‫נַפְ ׁ ִשי נִשְ ׂ ְרפָה בְלַ ֲהבָ ּה;‬ ‫או ֹמְ ִרים‪ ,‬אַ ֲהבָה י ֵ ׁש בָּעו ֹלָם –‬ ‫מַה‪-‬ז ֹּאת אַ ֲהבָה?‬

‫ז‪ .‬סוגר תפילה ‪29‬‬ ‫מתוך סידור התפילה‬ ‫ז ָכ ְ ֵרנו ּ לְ ַחי ִיּם מֶלֶך ְ ָחפֵץ בַּ ַחי ִיּם ו ְכ ָ ְתבֵנו ּ בְּסֵפֶר‬ ‫ַה ַחי ִיּם לְמַ ַענְך ָ אֱל ֹ ִהים ַחי ִיּם‪:‬‬ ‫‪....‬‬ ‫שִ ׂים ׁ ָשלו ֹם טו ֹבָה ו ּבְ ָרכ ָה‪ַ ,‬חי ִיּם ֵחן ו ָ ֶחסֶד ו ְ ַר ֲחמִים‪,‬‬ ‫ָעלֵינו ּ ו ְעַל כ ָּל י ִשְ ׂ ָראֵל עַמֶּך ָ‪ ,‬בָּ ְרכ ֵנו ּ אָבִינו ּ‪ ,‬כ ֻּלָ ּנו ּ‬ ‫כ ְּאֶ ָחד י ַ ַחד בְּאו ֹר פָּנֶיך ָ‪ ,‬כ ִּי בְאו ֹר פָּנֶיך ָ נָ ַת ָּת לָ ּנו ּ ה'‬ ‫אֱל ֹ ֵהינו ּ‪ּ ,‬תו ֹ ַרת ַחי ִיּם‪ :‬ו ְאַ ֲהבַת ֶחסֶד‪ ,‬ו ּצְ ָד ָקה ו ּבְ ָרכ ָה‬ ‫ו ְ ַר ֲחמִים ו ְ ַחי ִיּם ו ְ ׁשָלו ֹם‪ ,‬ו ְכ ָל טו ֹב‪ ,‬ו ְטו ֹב י ִ ְהי ֶה‬ ‫בְּעֵינֶיך ָ‪ ,‬לְבָ ְרכ ֵנו ּ ו ּלְבָ ֵרך ְ אֶת כ ָּל ַעמְּך ָ י ִ ְש ׂ ָראֵל‪ ,‬בְּכ ָל‬ ‫ֵעת ו ּבְכ ָל ׁ ָשעָה בִּ ׁשְלו ֹמֶך ָ‪ ,‬בְּרו ֹב עו ֹז ו ְ ׁשָלו ֹם‪:‬‬ ‫‪.....‬‬ ‫בְּסֵפֶר ַחי ִיּם‪ ,‬בְּ ָרכ ָה ו ְ ׁ ָשלו ֹם‪ ,‬ו ּפַ ְרנָסָה טו ֹבָה‪ ,‬נִז ָ ּכ ֵר‬ ‫ו ְנִכ ָּ ֵתב לְפָנֶיך ָ‪ ,‬אֲנַ ְחנו ּ ו ְכ ָל עַמְּך ָ בֵּית י ִשְ ׂ ָראֵל‪,‬‬ ‫לְ ַחי ִיּם טו ֹבִים ו ּלְ ׁ ָשלו ֹם‪:‬‬ ‫הליכה לקיסריה‬ ‫מילים‪ :‬חנה סנש‬ ‫לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫אלי‪ ,‬אלי‬ ‫שלא יגמר לעולם‬ ‫החול והים‪,‬‬ ‫רשרוש של המים‪,‬‬ ‫ברק השמים‪,‬‬ ‫תפילת האדם‪.‬‬

‫ז‪ .‬סוגר תפילה ‪30‬‬ ‫החיים שיש לך‬ ‫חתיכת שמיים‬ ‫יונה וולך‬ ‫מילים ולחן‪ :‬לאה שבת‬ ‫ַה ַחי ִיּם ׁשֶי ֵ ּ ׁש לְך ָ‬ ‫לכל צעקה שתצעק מאיש‪ ‬‬ ‫ֵהם ַה ַחי ִיּם ׁשֶ ָחי ִי ָת‬ ‫מישהו באיזה מקום ירגיש‪ ‬‬ ‫ַהבֵּט אָחו ֹ ָרה בַּ ֲהבָנָה‬ ‫לכל שאלה שמחכה לתשובה‪ ‬‬ ‫מְצָא אֶת נְ ֻק ַד ּת ַהבְּ ֵרא ׁשִית‬ ‫מישהו מנסה לגלות אותה‪ ‬‬ ‫ַהבְּ ִריאָה‬ ‫בכל סיפור בכל עולם‪ ‬‬ ‫בְּ ָרא אֶת ַעצְמְך ָ‬ ‫מישהו מגלה שם את עצמו קיים‪ ‬‬ ‫ז ֶה ָהעו ֹלָם ַה ּטו ֹב בְּיו ֹ ֵתר‬ ‫בכל שורה שמישהו אומר‪ ‬‬ ‫ַהי ָ ּ ִחיד‬ ‫מישהו יכול עוד שורה לחבר‪ ‬‬ ‫ׁשֶ ּתו ּכ ַל לִבְר ֹא‬ ‫כ ָּל ז ֶה מָצויּ בְּתו ֹכ ְך ָ‬ ‫ואני יודעת שבים‪ ‬‬ ‫יש גל אחד שהוא שלי‪ ‬‬ ‫גַּלֵ ּה או ֹתו ֹ‬ ‫ַה ְת ֵחל מֵ ַה ְת ָחלָה‬ ‫ועץ אחד שהוא שלי‪ ‬‬ ‫וכוכב אחד שלי‪ ‬‬ ‫ַהבֵּט ַעל ַחי ֶיּך ָ‬ ‫כ ְּ ַעל ׁ ִשעו ּר ַרע‬ ‫וילדה קטנה שהיא שלי‪ ‬‬ ‫ַעל מַה ׁ ֶש ָהי ָה‬ ‫וחתיכת שמיים‪ ‬‬ ‫כ ְּ ַעל ע ֹנֶ ׁש‬ ‫לכל איש ולכל אישה‪ ‬‬ ‫ַה ְר ָח ָקה‬ ‫יש איזה חבר או חברה‪ ‬‬ ‫לכל ספסל שמחכה לבדו‪ ‬‬ ‫ֲעמִי ָדה בַּפִּנָּה‬ ‫מישהו בסוף ימצא אותו‪ ‬‬ ‫נו ֹ ְקאַאו ּט בַּסִב ּו ּב ָה ִרא ׁשו ֹן‬ ‫לכל חלום שאנחנו חולמים‪ ‬‬ ‫יש קשר אצלנו בחיים‪ ‬‬ ‫ַּת ֵקּן כ ְּאֶ ָחד ׁ ֶש ִהבְ ִריא‬ ‫לכל בדידות שגדלה בצל‪ ‬‬ ‫כ ְּאֶ ָחד ׁשֶ ָחלָה‪.‬‬ ‫צריך לתת מקום לערסל‬ ‫‪ ‬‬ ‫ואני יודעת שבים‪...‬‬ ‫\"שאל‪ ,‬בן אדם‪ ,‬לנתיבות עולם‪ ,‬שאל‪ ,‬אי הדרך‪ ,‬אי?\" – י‪.‬ח‪ .‬ברנר‬

‫מוסף‬

‫מוסף ‪32‬‬ ‫\"כימים אחדים\"‬ ‫מאיר שלו‬ ‫יותר קשה לשדך את הגוף והנשמה ממה שאיש ואישה‪ .‬משידוך כזה‬ ‫אפילו להתגרש אי‪-‬אפשר‪ .‬רק להתאבד אפשר‪ .‬אבל מה התועלת אז?‬ ‫גוף ונשמה צריכים לדעת לִגדול ביחד‪ ,‬להזדקן ביחד‪ ,‬שאז הם כמו‬ ‫שני ציפורים זקנים מסכנים באותו הכלוב‪ ,‬שלשניהם כבר אין שום כוח‬ ‫בכנפיים‪ .‬הגוף כבר חלש ונופל‪ .‬הנשמה כבר שוכחת ומתחרטת‪,‬‬ ‫ולברוח אחד מהשני גם כן אי‪-‬אפשר‪ .‬מה שנשאר זה רק לדעת לסלוח‪.‬‬ ‫זה החוכמה שנשארת אחרי שכל הי ֶתר החו ֹכ ְמֶס נגמרות‪ :‬לדעת לסלוח‬ ‫אחד לשני‪ .‬כי אם לא לסלוח לבן‪-‬אדם אחר‪ ,‬אז לכל הפחות לסלוח‬ ‫לעצמך‪.‬‬ ‫סיפור חסידי עממי‬ ‫יעלה תחנוננו‬ ‫מעשה ברב זקן שהיה בדרכו‬ ‫מילים‪ :‬סידור כיפור‬ ‫לתפילת שחרית באחת הערים‬ ‫לחן‪ :‬לפי ״יש לי סיכוי״‬ ‫של רוסיה הסובייטית‪ .‬לפתע‬ ‫ניצב למולו שוטר חמוש‪ ,‬כיוון‬ ‫של אביתר בנאי‬ ‫אליו את רובהו ושאל בתקיפות‪:‬‬ ‫\"מי אתה? מה אתה עושה כאן?‬ ‫יעלה תחנוננו מערב‪,‬‬ ‫ויבוא שוועתנו מבוקר‪,‬‬ ‫לאן אתה הולך?\"‬ ‫ויראה רינוננו עד ערב‪.‬‬ ‫הרבי חייך ופנה בשקט אל‬ ‫יעלה קולנו מערב‪,‬‬ ‫השוטר‪:‬‬ ‫ויבוא צדקתנו מבוקר‪,‬‬ ‫\"אדוני השוטר‪ ,‬כמה משלמים לך‬ ‫ויראה פדיוננו עד ערב‪.‬‬ ‫יעלה מנוסנו מערב‪,‬‬ ‫עבור העבודה הזאת שלך?\"‬ ‫ויבוא למענו מבוקר‪,‬‬ ‫\"עשרים קופיקות ביום‪ ,‬למה?\"‬ ‫ויראה כפורנו עד ערב‪.‬‬ ‫יעלה אנקתנו מערב‪,‬‬ ‫השיב השוטר בחשדנות‪.‬‬ ‫\"אני רוצה לבקש ממך טובה\"‪,‬‬ ‫ויבוא אליך מבוקר‪,‬‬ ‫ויראה אלינו עד ערב‪.‬‬ ‫אמר הרב‪\" ,‬אשלם לך עוד‬ ‫עשרים קופיקות ליום‪ ,‬אבל אתה‬ ‫חייב להבטיח לי שבכל בוקר‬ ‫בדרכי לתפילה‪ ,‬תחכה לי כאן‪,‬‬ ‫תעצור אותי ותשאל‪ :‬מי אתה?‬ ‫מה אתה עושה כאן? ולאן אתה‬ ‫הולך?\"‬

‫מוסף ‪33‬‬ ‫וידוי הגדול‬ ‫נהוג לתופף על הלב‬ ‫בזמן הוידוי‬ ‫אָ ׁ ַשמְנו ּ‪ ,‬בָּגַ ְדנו ּ‪ ,‬גָּז ַלְנו ּ‪ִ ,‬ד ּבַּ ְרנו ּ ד ֹפִי‪.‬‬ ‫התפילות יצרו את‬ ‫ֶה ֱעו ִינו ּ‪ ,‬ו ְ ִה ְר ׁ ַשעְנו ּ‪ ,‬ז ַ ְדנו ּ‪ָ ,‬חמַסְנו ּ‪ָ ,‬טפַלְנו ּ ׁשֶ ֶקר‪.‬‬ ‫האלוהים‪,‬‬ ‫י ָעַצְנו ּ ָרע‪ ,‬כ ִּז ַ ּבְנו ּ‪ ,‬לַצְנו ּ‪ ,‬מָ ַר ְדנו ּ‪ ,‬נִאַצְנו ּ‪,‬‬ ‫האלוהים יצר את‬ ‫סָ ַר ְרנו ּ‪ָ ,‬עו ִינו ּ‪ ,‬פָּ ׁ ַש ְענו ּ‪ ,‬צָ ַר ְרנו ּ‪ִ ,‬ק ׁ ִּשינו ּ ע ֶרף‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫ָר ׁ ַש ְענו ּ‪ִ ׁ ,‬ש ַח ְתנו ּ‪ִּ ,‬ת ַעבְנו ּ‪ָּ ,‬תעִינו ּ‪ִּ ,‬ת ְע ָּת ְענו ּ‪.‬‬ ‫והאדם יוצר‬ ‫יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתסלח לנו על כל‬ ‫תפילות‬ ‫עוונותינו ותמחל לנו על כל פשעינו תכפר לנו על כל חטאותינו‪.‬‬ ‫שיוצרות את‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון ועל חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב‪.‬‬ ‫האלוהים שיוצר‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת ועל חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתים‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר ועל חטא שחטאנו לפניך בגילוי עריות‪.‬‬ ‫את האדם‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בדיבור פה ועל חטא שחטאנו לפניך בדעת ובמרמה‪.‬‬ ‫‪                     ‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע‪.‬‬ ‫יהודה עמיחי‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה ועל חטא שחטאנו לפניך בועידת ז ְנו ּת‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים‬ ‫ומורים‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בח ֹזק יד ועל חטא שחטאנו לפניך ב ִחלול השם‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בטפשות הפה ועל חטא שחטאנו לפניך ב ֻטמאת‬ ‫שפתים‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא‬ ‫יודעים‪.‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬אלוה סליחות‪ ,‬סלח לנו‪ ,‬מחל לנו‪ ,‬כפר לנו‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בכ ַפַּת שוחד ועל חטא שחטאנו לפניך בכ ַ ַחש ובכ ָז ָב‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע ועל חטא שחטאנו לפניך בלצון‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל‬ ‫ובמשתה‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בנֶ ֶש ך ובמרבית ועל חטא שחטאנו לפניך בנ ִטיי ַת‬ ‫גרון‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בשִ ׂ יח שפתותינו ועל חטא שחטאנו לפניך בשִ ׂיקר‬ ‫עין‪.‬‬ ‫על חטא שחטאנו לפניך בעינים רמות ועל חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח‪.‬‬ ‫ועל כולם‪ ,‬אלוה סליחות‪ ,‬סלח לנו‪ ,‬מחל לנו‪ ,‬כפר לנו‪.‬‬

‫מוסף ‪34‬‬ ‫אֵלֶ ּה ָהיו ּ י ְמֵי ֶחסֶד‬ ‫\"אֲנִי מְ ַחבֶּבֶת אֲנָ ׁ ִשים‬ ‫ׁשֶ ַד ּעְ ָּתם פְּתו ּ ָחה‬ ‫יהודה עמיחי‬ ‫אֲנָ ׁ ִשים ַהמְּסֻגָּלִים לו ֹמַר‪:‬‬ ‫\"אֵלֶ ּה ָהיו ּ י ְמֵי ֶחסֶד\"‪ׁ ,‬שָמַ ְע ִּתי פַּעַם או ֹמְ ִרים‬ ‫מָה?‬ ‫בִּימֵי בְּ ִדידו ּת ו ָצַעַר בִּ ְרחו ֹב ׁ ֶשל ח ֹ ֶרף‪.‬‬ ‫גַּם לִימֵי ֶחסֶד צְ ִריכ ִים לְפָחו ֹת ׁ ְשנַי ִם‪,‬‬ ‫בָּאֱמֶת? בְּ ַחי ַי ִּך ְ‪ .‬מַמָּ ׁש ל ֹא‬ ‫נו ֹ ֵתן ַה ֶחסֶד ו ְ ַהמְ ַקבֵּל או ֹתו ֹ‪.‬‬ ‫י ָ ַד ְע ִּתי‪.‬‬ ‫כ ְּ ׁ ֶש ֵהם נִפְ ָר ִדים גַּם ַה ֶחסָד ל ֹא נִ ׁ ְשאָר‬ ‫או ֹ נִ ׁשְפָּך ְ לָ ְרחו ֹב כ ְּמו ֹ מִ ׁ ּשֶבֶר צִנ ּו ֹר‪.‬‬ ‫ז ֶה בַּכ ְּלָל ל ֹא עָלָה עַל‬ ‫ַד ּ ְע ִּתי‪.‬‬ ‫ָד ּתו ֹת ל ֹא עו ֹש ׂו ֹת ֶחסֶד‪ֵ ,‬הן ַרק מַז ְכ ִּירו ֹת‬ ‫ז ְמַן ֵריק‪ ,‬בְּפַעֲמו ֹן‪ ,‬בִּ ְק ִריאַת מו ּאַז ִ ּין‪,‬‬ ‫ַד ּעַת פְּתו ּ ָחה ִהיא יו ֹ ֵתר‬ ‫בְּצו ֹפָר ו ּבְ ׁשו ֹפָר ו ּבִנְ ִקי ׁשו ֹת בַּ ֶד ּלֶת‬ ‫מֵ ָחכ ְמָה‬ ‫בִּימֵי סְלִיחו ֹת‪ :‬אֶת ָהאֱל ֹ ִהים אֵינָן‬ ‫י ְכו ֹלו ֹת לְ ַהז ְכ ִּיר ו ְל ֹא אֶת ַחסְדו ֹ‪.‬‬ ‫יו ֹ ֵתר מִלִ ּ ְהיו ֹת צו ֹ ְד ִקים‬ ‫יו ֹ ֵתר מַ\" ֲה ִרי אֲנִי אָמַ ְר ִּתי\"‬ ‫מִיו ֹם ׁשֶבָּ ְטלו ּ ַה ָקּ ְרבָּנו ֹת‬ ‫נִ ׁ ְשאָר כ ָּל אֶ ָחד ִעם ַעצְמו ֹ‬ ‫ו ּמִ\" ַד ּעְ ִּתי אֶת ז ֶה כ ְּבָר‬ ‫מִ ׁ ּשְנַת‪\"...‬‬ ‫לְ ַה ְק ִריב‪.‬‬ ‫אוה ְקלָפַי‬ ‫אסיף‬ ‫איתמר פרת‬ ‫האדמה היא אפורה מתחת‬ ‫אסוף את המעשים‬ ‫לשלפים‬ ‫את המילים והאותות‬ ‫כמו יבול ברכה כבד משאת‬ ‫ואין לה עוד לתת לך דבר‪.‬‬ ‫ואין יותר גבעול חולם על‬ ‫אסוף את הפריחה‬ ‫אשר גמלה לזיכרונות‬ ‫שיבולתו‬ ‫של קיץ שחלף בטרם עת‪.‬‬ ‫ואין יותר נדרי ואסרי‬ ‫רק הבטחת הרוח כי הגשם‬ ‫אסוף את כל מראות פניה‬ ‫היפים‬ ‫בעיתו‬ ‫עוד יחונן את עפרה בתום‬ ‫כמו את הפרי ואת הבר‪.‬‬ ‫תשרי‪.‬‬

‫נעילה‬

‫נעילה ‪36‬‬ ‫פְּ ַתח לָנו ּ ׁשַעַר בְּעֵת נְעִילַת ׁ ַשעַר כ ִּי פָנָה יו ֹם ַהיוּ ֹם י ִפְנֶה‪:‬‬ ‫ַה ׁ ּשֶמֶ ׁש י ָב ֹא ו ְי ִפְנֶה נָבו ֹאָה ׁ ְשעָ ֶריך ָ‬ ‫התבוננות והקשבה אל הלב‬ ‫ָא ִבינוּ ַמ ְל ֵּכנוּ ְּת ֵהא ַה ׁ ּ ָש ָעה ַהזֹּאת ׁ ְש ַעת ַר ֲח ִמים ְו ֵעת ָרצ ֹון ִמ ְּל ָפ ֶני ָך‪:‬‬ ‫ָא ִבינוּ ַמ ְל ֵּכנוּ ָח ֵּננוּ וַ ֲע ֵננוּ ִּכי ֵאין ָּבנוּ ַמ ֲע ִ ׂשים ֲע ֵ ׂשה ִע ָּמנוּ ְצ ָד ָקה וָ ֶח ֶסד‬ ‫ְוה ֹו ׁ ִשי ֵענוּ‪:‬‬ ‫נעילה‬ ‫מודה אני‬ ‫עיה הרניק‬ ‫מילים ולחן‪ :‬מאיר אריאל‬ ‫פתח לנו שער‬ ‫מודה אני‪ ‬‬ ‫ביום הזה השקט‬ ‫לפניך ולך‪ ‬‬ ‫שבע שנים אחרי‬ ‫על כל החסד והאמת והטובה‬ ‫הרעש‪ .‬ואני לא‬ ‫והרעה והטובה‪ ‬‬ ‫יודעת כמה לפני‬ ‫שעשית עמדי‪ ‬‬ ‫ועם ביתי‪ ‬‬ ‫הרעש בא‪.‬‬ ‫ועם קרובי וידידי ועם בני עמי‪ ‬‬ ‫פתח לנו שער‬ ‫ועם ארצי‪ ,‬ועם כל העולם‬ ‫אולי יבואו בו‬ ‫והאדם‪ ‬‬ ‫הרחמים‬ ‫אשר בראת‪.‬‬ ‫והאהבה‪.‬‬ ‫בלאט‪,‬‬ ‫בטרם‬ ‫חרש חרש‬ ‫אט אט‪ ,‬טופפות‬ ‫יהודה עמיחי‬ ‫עתידות עתידות לקראתנו‪,‬‬ ‫ואת מחייכת אלי מתוך השינה‪.‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם ַה ׁ ּשַעַר י ִסָּג ֵר‪,‬‬ ‫יהיה לנו טוב‪ ,‬טוב מטוב‪ ,‬טוב‬ ‫בְּ ֶט ֶרם כ ָּל הָאָמו ּר י ֵאָמֵר‪,‬‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם אֶ ְהי ֶה אַחֵר‪.‬‬ ‫זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ַ ְק ִרי ׁש ָד ּם נָבו ֹן‪,‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ִסָּג ְרו ּהַ ְד ּבָ ִרים בָּאָרו ֹן‪,‬‬ ‫את צוחקת אלי‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ִתְ ַק ׁ ּשֶה הַבֶּטו ֹן‪.‬‬ ‫מתוך מתוך השינה‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ִסָּתְמו ּכ ָּל נִ ְקבֵי הַ ֲחלִילִים‪,‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ֻסְבְּרו ּכ ָּל הַכ ְּלָלִים‪,‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם י ִ ׁשְבְּרו ּאֶת ַהכ ֵּלִים‪.‬‬ ‫בְּ ֶט ֶרם ַהח ֹק י ִכ ָּנֵס לְתָ ְקפּו ֹ‬ ‫בְּ ֶט ֶרם אֱל ֹהִים י ִסְג ֹּר אֶת כ ַּפּו ֹ‬ ‫בְּ ֶט ֶרם נֵלֵך ְמִפּ ֹה‪.‬‬

‫נעילה ‪37‬‬ ‫ּבַב ֹ ֶקר ׁשֶלְאַ ַחר י ֹום ַהכ ִפּו ִרים‬ ‫אל נורא עלילה‬ ‫ש\"י עגנון‬ ‫ילי שנר‬ ‫\"ימים נוראים\"‬ ‫ר' משה אבן עזרא‬ ‫בַב ֹ ֶקר ׁשֶלְאַ ַחר י ֹום ַהכ ִפּו ִרים‬ ‫פעם אחת אמר רבנו‪ ,‬ר'‬ ‫ּבְ ַת ֲחנַת ָה ַרכ ֶבֶת‬ ‫אֵל נו ֹ ָרא ֲעלִילָה אֵל נו ֹ ָרא ֲעלִילָה‬ ‫חיים מצאנז‪ ,‬משל‪:‬‬ ‫ַהמְצִיא לָנו ּ מְ ִחילָה בִּ ׁשְעַת ַהנְּ ִעילָה‬ ‫ּ ֵתל‪-‬אָבִיב מֶ ְרכ ַז‪ ,‬א ֹו ָתה‬ ‫אדם תועה כמה ימים‬ ‫ְקשִי ׁשָה‬ ‫מְ ֵתי מִסְפָּר ְקרו ּאִים לְך ָ עַי ִן נו ֹשְ ׂאִים‬ ‫ביער ולא היה יודע‬ ‫ו ּמְסַלְ ּ ִדים בְּ ִחילָה בִּ ׁשְעַת ַהנְּ ִעילָה‬ ‫איזוהי‬ ‫ניצ ֹולָת ש ֹואָה‬ ‫דרך נכונה‪.‬‬ ‫פ ֹו ׁשֶ ֶטת י ָד‬ ‫ׁשו ֹפְכ ִים לְך ָ נַפְ ׁשָם מְ ֵחה פִּ ׁ ְשעָם ו ְכ ַ ְח ׁשַם‬ ‫ו ְ ַהמְצִיאֵם מְ ִחילָה בִּ ׁשְ ַעת ַהנְּעִילָה‬ ‫פתאום ראה אדם אחר‬ ‫ּבְ ַטב ּור ֹו ֶשל ָרצִיף ה ֹומֶה‪.‬‬ ‫הולך לקראתו‪ .‬באה‬ ‫ַה ְשמִיכ ֹות עָר ּומ ֹות על ּג ּופָה‬ ‫ֱהי ֵה לָ ֶהם לְסִ ְת ָרה ו ְ ַהצִילֵם מִמְּאֵ ָרה‬ ‫שמחה גדולה‬ ‫ו ְ ָח ְתמֵם לְהו ֹד ו ּלְגִילָה בִּ ׁ ְשעַת ַהנְּעִילָה‬ ‫מִ ַת ַחת‬ ‫בלבו‪ ,‬עתה בוודאי ידע‬ ‫לָשֶלֶט‪ַ ,‬הי ְצִיאָה מִכ ָאן‬ ‫חו ֹן או ֹ ָתם ו ְ ַר ֵחם ו ְכ ָל לו ֹ ֵחץ ו ְלו ֹ ֵחם‬ ‫הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫ּבַב ֹ ֶקר ׁ ֶשלְאַ ַחר י ֹום ַהכ ִפּו ִרים‬ ‫עֲשֵ ׂה בָּ ֶהם פְּלִילָה בִּ ׁ ְשעַת ַהנְּ ִעילָה‬ ‫לְלא ִריק ֶשל ּבֵין לְבֵין‪,‬‬ ‫כיוון שפגשו זה בזה‬ ‫אנָ ִשים ח ֹולְפִים עָל פָנֶי ָה ‪,‬‬ ‫ז ְכ ֹר צִ ְד ַקת אֲבִי ֶהם ו ְ ַח ֵד ּ ׁש אֶת י ְמֵי ֶהם‬ ‫שאל אותו‪:‬‬ ‫כ ְּ ֶק ֶדם ו ּ ְת ִחלָ ּה בִּ ׁ ְשעַת ַהנְּ ִעילָה‬ ‫כ ְאֵב ָח ָדש מִצְ ַטבֵר‬ ‫\"אחי‪ ,‬אמור לי היכן‬ ‫ּבְפִנ ֹות ל ּו ַח ַה ָשנָה ַה ִעיו ְו ִרי‬ ‫ְק ָרא נָּא ׁ ְשנַת ָרצו ֹן ו ְ ָה ׁשֵב ׁשְאָר ַהצ ֹּאן‬ ‫הדרך הנכונה‪ ,‬זה כמה‬ ‫ּבֵין אָ ָדם לַמָק ֹום ז ֶה מְ ַה ְד ֵהד‬ ‫לְאָ ֳהלִיבָה ו ְאָ ֳהלָה בִּ ׁ ְשעַת ַהנְּעִילָה‬ ‫ימים אני תועה‪\".‬‬ ‫בַב ֹ ֶקר ֶשלְאַ ַחר נְ ִעילָה‪,‬‬ ‫ִּתז ְכ ּו ּ לְ ׁשָנִים ַרב ּו ֹת ַהבָּנִים ו ְ ָהאָבו ֹת‬ ‫אמר לו‪:‬‬ ‫ָרצִי ִתי לָגֶ ֶשת‬ ‫בְּ ִדיצָה ו ּבְצָ ֳהלָה בִּ ׁ ְש ַעת ַהנְּעִילָה‬ ‫לְבַ ֵקש מִמֶנה‬ ‫\"אחי‪ ,‬אף אני איני יודע‪.‬‬ ‫סְלִי ָחה‬ ‫מִיכ ָאֵל שַ ׂר י ִ ְש ׂ ָראֵל אֵלִי ָ ּהו ּ ו ְגַבְ ִריאֵל‬ ‫אף שאני תועה כאן‬ ‫עַל ַהז ִ ְקנָה‬ ‫בַּ ּשְ ׂרו ּ נָא ַהגְּאֻלָ ּה בִּ ׁ ְשעַת ַהנְּעִילָה‬ ‫כבר כמה ימים‪ ,‬אומר לך‬ ‫כך; בדרך שהלכתי אני‪,‬‬ ‫יכול אני לומר לך‪,‬‬ ‫שבדרך זו תועים‪ .‬עכשיו‬ ‫נחפש דרך חדשה‪\".‬‬ ‫כן אנחנו‪ .‬דבר זה אני‬ ‫יכול לומר לכם‪ :‬שבדרך‬ ‫שהלכנו עד עכשיו אין‬ ‫לנו ללכת‪ ,‬שבדרך זו‬ ‫תועים‪.‬‬ ‫עכשיו נחפש דרך‬ ‫חדשה‪.‬‬

‫נעילה ‪38‬‬ ‫כנפי רוח‬ ‫מילים‪ :‬הרב קוק‬ ‫לחן‪ :‬אביגיל עמר )עוזיאל(
‬ ‫בת אדם‪ ,‬עלי‪ ,‬למעלה עלי‪ ‬‬ ‫בן אדם‪ ,‬עלה‪ ,‬למעלה עלה‪ ‬‬ ‫עלי למעלה‪ ,‬עלי בת אדם‪ ‬‬ ‫עלה למעלה‪ ,‬עלה בן אדם‪ ‬‬ ‫עלי‪ ,‬למעלה עלי‪ ‬‬ ‫עלה‪ ,‬למעלה עלה‪ ‬‬ ‫כ ִּי כ ּ ֹ ַח ַעז לָך ְ‪ ‬‬ ‫כ ִּי כ ּ ֹ ַח עַז לָך ְ‪ ‬‬ ‫י ֵ ׁש לך ָ כ ְּנָפִי רו ּ ַח‪ ,‬‬ ‫י ֵ ׁש לך ָ כ ְּנָפִי רו ּ ַח‪ ,‬‬ ‫כ ְּנָפִי נְ ׁשָ ִרים אַבִּי ִרים‬ ‫כ ְּנָפִי נְ ׁ ָש ִרים אַבִּי ִרים‬ ‫אֶל תכחשי בָּם‪ ‬‬ ‫אֶל תכחש בָּם‪ ‬‬ ‫פֶּן יכחשו לְך‬ ‫פֶּן יכחשו לְך ָ‪ ‬‬ ‫ד ּרו ׁש או ֹ ָתם –‪ ‬‬ ‫ִד ּר ׁשי או ֹ ָתם –‪ ‬‬ ‫דרוש בן אדם‬ ‫דרשי בת אדם‬ ‫ויימצאו לך מיד‬ ‫ויימצאו לך מיד‬ ‫מתוך בעל הבאר מים חיים‬ ‫לכן נחוץ שיראה אדם את עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי‪ ,‬כי ידוע‬ ‫שמלחמת היצר קשה מכל מלחמות שבעולם‪ .‬כי אם ילחמו בכלי קרב‪,‬‬ ‫אם ינצח אדם את חברו מכל וכל‪ ,‬אז אין עליו לפחוד שיבוא להלחם‬ ‫עמו שנית בראיית גבורתו‪ .‬לא כן היצר‪ -‬אף אם אלף פעמים יתגבר עליו‬ ‫האדם‪ ,‬בכל זאת לא יימנע הוא לבוא להסיתו עוד הפעם‪ .‬לכן עד יום‬ ‫מותו צריך אדם לעמוד נכון למלחמה‪.‬‬ ‫ממילא לא נכון שיחזיק אדם עצמו לצדיק‪ ,‬כי אז הוא בסכנה גדולה‪ ,‬כי‬ ‫יבוא עליו פתאום והוא לא מוכן למלחמה‪ ,‬וייפול בידו‪.‬‬ ‫כן לא טוב שיחזיק אדם את עצמו לרשע‪ ,‬כי אז חס וחלילה‪ ,‬לא יעמוד‬ ‫כלל להכנס למלחמה עם יצרו‪.‬‬ ‫לכן הורו אותנו חז\"ל‪ ,‬שיראה אדם את עצמו כאילו הוא חציו חייב וחציו‬ ‫זכאי‪ .‬ואז יהיה תמיד זריז לעמוד נגד השונא‪ ,‬הטמון בקרבו‪ -‬זה יצר‬ ‫הרע‪.‬‬

‫נעילה ‪39‬‬ ‫תן לנו שנה‬ ‫… ְר ׁשו ּת לְכ ָל אָ ָדם‬ ‫נְתו ּנָה‪ :‬אִם ָרצָה לְ ַה ּטו ֹת‬ ‫עממי‬ ‫ַעצְמו ֹלְ ֶד ֶרך ְטו ֹבָה ו ְלִ ְהיו ֹת‬ ‫צַ ִד ּיק ‪ָ -‬ה ְר ׁשו ּת בְּי ָדו ֹ‪ .‬ו ְאִם‬ ‫תן לנו שנה אחת של שקט אמיתי‬ ‫ָרצָה לְ ַה ּטו ֹת ַעצְמו ֹלְ ֶד ֶרך ְ‬ ‫שנה של לובן הפריחות וירק הדשאים‬ ‫ָרעָה ‪ָ -‬ה ְר ׁשו ּת בְּי ָדו ֹ‪ .‬אַל‬ ‫שנה של להט אהבות וחום תנור ביתי‬ ‫י ַ ֲעב ֹר בְּמַ ְח ׁ ַשבְ ְּתך ָ ָד ּבָר‬ ‫ושנדע רק פעם מהו טוב ומה נעים‪.‬‬ ‫שנה ללא קולות שנאה וזעקות השכול‬ ‫ז ֶה ׁשֶאו ֹמְ ִרים ִטפְּ ׁ ֵשי‬ ‫ללא מראות הדם ללא הלמות תופי המלחמה‬ ‫אֻמּו ֹת ָהעו ֹלָם ו ְר ֹב גָּלְמֵי‬ ‫ללא הפחד המשתק של הנורא מכל‬ ‫ללא צחוקו של העתיד אשר נטמן באדמה‪.‬‬ ‫בְּנֵי‪ -‬י ִ ְש ׂ ָראֵל‪,‬‬ ‫ׁשֶ ַה ָקּדו ֹ ׁש‪-‬בָּרו ּך ְ‪-‬הו ּא ג ּו ֹז ֵר‬ ‫הן לא בקשנו לנו אוצרות של ממלכות‬ ‫לא אושר עילאי ומכוניות פאר‬ ‫עַל ָהאָ ָדם מִ ְּת ִחלַ ּת‬ ‫בְּ ִרי ָ ּתו ֹלִ ְהיו ֹת צַ ִד ּיק או ֹ‬ ‫קורטוב אחד של שקט אמיתי ולובן של פריחות‬ ‫אשר נוכל בהם בלאט להתהדר‪.‬‬ ‫ָר ׁשָע‪ .‬אֵין ַה ָד ּבָר כ ֵּן‪ ,‬אֶלָ ּא‬ ‫להתרגש כפעם מריחות הסתיו‬ ‫כ ָּל אָ ָדם ָראוי ּ לו ֹלִ ְהיו ֹת‬ ‫לדהור אל האושר כשריקת רכבת‬ ‫צַ ִד ּיק כ ְּמ ֹ ׁשֶה ַרבֵּנו ּאו ֹ‬ ‫לבנות לנו סוכת שלום עכשיו להיות בה ראויים לשבת‬ ‫ָר ׁ ָשע כ ְּי ָ ָרבְעָם‪ ,‬ו ְאֵין מִי‬ ‫ׁשֶי ִ ּכ ְפֶּה ָעלָיו‪ ,‬ו ְל ֹא מִי‬ ‫תוכו רצוף אהבה‬ ‫ׁשֶמּו ֹ ׁשְכו ֹלְאֶ ָחד מִ ׁ ּשְנֵי‬ ‫ַה ְד ּ ָרכ ִים‪ ,‬אֶלָ ּא הו ּא ַעצְמו ֹ‬ ‫נו ֹ ֶטה לְאֵיזו ֹ ַה ֶד ּ ֶרך ְ‬ ‫ׁ ֶשי ִ ּ ְרצֶה‪...‬‬ ‫רמב\"ם‪ ,‬הלכות תשובה‪,‬‬ ‫ה‪ ,‬א‪-‬ב‬ ‫מילים ולחן‪ :‬ישי ריבו‬ ‫י ָ ָדיו ָרב לו ֹ‪ ,‬ו ְאֵין ֵרא ׁ ִשית‬ ‫חו ֹשֵ ׂך ְ ׁשִבְטו ֹ‪ ,‬מִבְּלִי לַ ֲחש ֹׂך ְ אֶת‬ ‫לְ ֵרא ׁ ִשיתו ֹ‬ ‫אַ ֲהבָתו ֹ‬ ‫גַּם ַה ׁ ִּשי ָרה כ ְּחו ֹל ַהי ָ ּם‪ִ ,‬היא ַרק‬ ‫מו ֹ ׁשִיט אֶת ׁשַ ְרבִיטו ֹ‪ ,‬לְכ ָל‬ ‫מִ ְקצָת ׁשִבְחו ֹ‬ ‫ַהפּו ֹ ׁ ֵשט י ָדו ֹ‬ ‫לִפְנִים מִ ׁ ּשו ּ ַרת ַה ִד ּין‪ ,‬מַנְ ִהיג אֶת‬ ‫ַעי ִן ל ֹא מַעְלִים‪ ,‬מֵ ַעל צ ֹאן‬ ‫עו ֹלָמו ֹ‬ ‫מַ ְר ִעיתו ֹ‬ ‫ו ּמִלִ ּפְנֵי ַהמַּלְאָכ ִים‪ ,‬ד ּו ֹ ֵר ׁש בִּ ׁ ְשלו ֹם‬ ‫גַּם כ ְּ ׁ ֶשאָנו ּ ׁשִבְ ֵרי כ ֵלִים‪ ,‬עו ֹ ֵדנו ּ‬ ‫עַמּו ֹ‬ ‫כ ְּלִי ֶחמְ ָד ּתו ֹ‬ ‫ָע ִתיד הו ּא‪...‬לָ ֵתת פְּאֵר ַּת ַחת‬ ‫ּתו ֹכו ֹ ָרצו ּף אַ ֲהבָה‪ָ ,‬רצו ּף אַ ֲהבָה‬ ‫אֵפֶר‬ ‫בֵּיתו ֹ צָפו ּף לִ ְרו ָ ָחה‪ ,‬צָפו ּף‬ ‫לִ ְרו ָ ָחה‬ ‫ׁ ֶשמֶן שָ ׂש ׂו ֹן ַּת ַחת אֵבֶל‬ ‫מַ ֲע ֵטה ְת ִהלָ ּה ַּת ַחת רו ּ ַח כ ֵּ ָהה‬ ‫מַמְצִיא לָנו ּ מְ ִחילָה‪ ,‬ל ֹא ַרק‬ ‫בִּ ׁשְ ַעת ַהנְּעִילָה‬ ‫ּתו ֹכו ֹ ָרצו ּף אַ ֲהבָה‪...‬‬ ‫לְך ָ דו ּמִי ָ ּה ְת ִהלָ ּה‬

‫נעילה ‪40‬‬ ‫מתוך סידור התפילה‬ ‫ז ָכ ְ ֵרנו ּ לְ ַחי ִיּם מֶלֶך ְ ָחפֵץ בַּ ַחי ִיּם ו ְכ ָ ְתבֵנו ּ בְּסֵפֶר‬ ‫ַה ַחי ִיּם לְמַ ַענְך ָ אֱל ֹ ִהים ַחי ִיּם‪:‬‬ ‫‪....‬‬ ‫ִש ׂים ׁ ָשלו ֹם טו ֹבָה ו ּבְ ָרכ ָה‪ַ ,‬חי ִיּם ֵחן ו ָ ֶחסֶד ו ְ ַר ֲחמִים‪,‬‬ ‫ָעלֵינו ּ ו ְ ַעל כ ָּל י ִשְ ׂ ָראֵל עַמֶּך ָ‪ ,‬בָּ ְרכ ֵנו ּ אָבִינו ּ‪ ,‬כ ֻּלָ ּנו ּ‬ ‫כ ְּאֶ ָחד י ַ ַחד בְּאו ֹר פָּנֶיך ָ‪ ,‬כ ִּי בְאו ֹר פָּנֶיך ָ נָ ַת ָּת לָ ּנו ּ ה'‬ ‫אֱל ֹ ֵהינו ּ‪ּ ,‬תו ֹ ַרת ַחי ִיּם‪ :‬ו ְאַ ֲהבַת ֶחסֶד‪ ,‬ו ּצְ ָד ָקה ו ּבְ ָרכ ָה‬ ‫ו ְ ַר ֲחמִים ו ְ ַחי ִיּם ו ְ ׁ ָשלו ֹם‪ ,‬ו ְכ ָל טו ֹב‪ ,‬ו ְטו ֹב י ִ ְהי ֶה‬ ‫בְּעֵינֶיך ָ‪ ,‬לְבָ ְרכ ֵנו ּ ו ּלְבָ ֵרך ְ אֶת כ ָּל ַעמְּך ָ י ִשְ ׂ ָראֵל‪ ,‬בְּכ ָל‬ ‫ֵעת ו ּבְכ ָל ׁ ָשעָה בִּ ׁשְלו ֹמֶך ָ‪ ,‬בְּרו ֹב עו ֹז ו ְ ׁ ָשלו ֹם‪:‬‬ ‫‪.....‬‬ ‫בְּסֵפֶר ַחי ִיּם‪ ,‬בְּ ָרכ ָה ו ְ ׁ ָשלו ֹם‪ ,‬ו ּפַ ְרנָסָה טו ֹבָה‪ ,‬נִז ָ ּכ ֵר‬ ‫ו ְנִכ ָּ ֵתב לְפָנֶיך ָ‪ ,‬אֲנַ ְחנו ּ ו ְכ ָל ַעמְּך ָ בֵּית י ִ ְש ׂ ָראֵל‪,‬‬ ‫לְ ַחי ִיּם טו ֹבִים ו ּלְ ׁ ָשלו ֹם‪:‬‬ ‫תפילה לשלום המדינה‬ ‫עובד ע\"י אלי לוין‬ ‫תבורך מדינת ישראל‪ ,‬ראשית צמיחת גאולתנו‪ .‬סוכת שלום לו תפרש מעליה ואור‬ ‫ואמת יהיו נר לרגלי מנהיגיה נבחריה ושופטיה‪ .‬ילכו ראשי המדינה בדרך הצדק‬ ‫החופש והיושר‪ .‬תהא מדינת ישראל פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות;‬ ‫תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪,‬‬ ‫הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬ ‫ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות‪ ,‬ויקוים בנו חזון הנביאים \"‬ ‫ו ְכ ִ ְּתתו ּ ַח ְרבו ֹ ָתם לְאִ ִּתים ו ַ ֲחנִיתו ֹ ֵתי ֶהם לְמַז ְמֵרו ֹת ל ֹא י ִ ּשָ ׂא גו ֹי אֶל ג ּו ֹי ֶח ֶרב ו ְל ֹא י ִלְמְדו ּעו ֹד‬ ‫מִלְ ָחמָה‪)\" .‬ישעיהו ב ד'(‪ .‬ו‪ \"-‬הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר ודרך ענבים‬ ‫במשך הזרע‪ ,‬והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה‪ .‬ושבתי את שבות עמי‬ ‫ישראל ונטעו כרמים ושתו את יינם‪ ,‬ועשו גנות ואכלו את פריהם ונטעתים על‬ ‫אדמתם‪ ,‬ולא ינתשו עוד מעל אדמתם\"‪) .‬עמוס ט יג‪-‬טו(‬

‫נעילה ‪41‬‬ ‫תפילה לשלום‬ ‫על בסיס התפילה‬ ‫של רבי נחמן‬ ‫אדון השלום‪ ,‬מלך שהשלום שלו‪ .‬שים שלום בין עמך ישראל‬ ‫ויתרבה השלום בין כל באי עולם ולא יהיה שום שנאה‪ ,‬קנאה‪,‬‬ ‫תחרות וניצחון בין אדם לחברו‪ ,‬רק יהיה אהבה ושלום גדול בין כולנו‬ ‫וכל אחד ידע באהבת חברו‪ ,‬עד שנוכל להועד ולהתקבץ יחד‪.‬‬ ‫כל אחד עם חברו ונדבר זה עם זו ונסביר זו לזה האמת‬ ‫אדון השלום ברכנו בשלום אמן‪.‬‬ ‫יהי הכל‬ ‫עו ֹ ֶש ׂה ׁ ָשלו ֹם בִּמְרו ֹמָיו‬ ‫ברטולט ברכט‬ ‫מילים‪ :‬מן התפילה‬ ‫לחן‪ :‬נורית הירש‬ ‫‪ ‬‬ ‫י ְ ִהי ַהכ ּ ֹל‬ ‫עו ֹ ֶש ׂה ׁשָלו ֹם בִּמְרו ֹמָיו‬ ‫ׁשַי ָ ּך ְלְכ ֹל‬ ‫הו ּא י ַ ֲע ֶש ׂה ׁשָלו ֹם ָעלֵינו ּ‬ ‫ׁשֶיוּ ּכ ַל לְ ֵהי ִטיב עִמּו ֹ‬ ‫ו ְ ַעל כ ָּל י ִ ְש ׂ ָראֵל‬ ‫ַהי ֶ ּלֶד לָאִ ׁ ּשָה ָהאִמָּ ִהית ‪ -‬לְמַעַן י ִגְ ַד ּל;‬ ‫וכל יושבי תבל‬ ‫ָה ֲעגָלָה לָעֶגְלו ֹן ַה ּטו ֹב ‪ -‬לְמַעַן י ִנְ ַהג בָּ ּה‬ ‫ו ְאִמְרו ּ אָמֵן‬ ‫ֵהי ֵטב;‬ ‫ו ְ ָהאֲ ָדמָה לַמַּ ׁ ְש ִקים או ֹ ָת ּה מַי ִם ‪-‬‬ ‫י ַעֲ ֶש ׂה ׁשָלו ֹם‬ ‫ׁ ָשלו ֹם עָלֵינו ּ‬ ‫לְמַעַן ִּת ֵּתן פִּ ְרי ָ ּה בְּ ִע ּתו ֹ‬ ‫ו ְעַל כ ָּל י ִ ְש ׂ ָראֵל‬ ‫מי יתן ותתברך קהילה זו ותישמר‬ ‫מי יתן ונדע להאיר פנים ולשאת חן בינינו‬ ‫מי יתן ונזכה להתרומם יחד להשכין שלום בעולמנו‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫תחל שנה וברכותיה‬

‫תוכן עניינים ‪42‬‬ ‫על כף זכות ‪ -‬רבי נחמן ‪22‬‬ ‫קטעי קריאה ותפילות‬ ‫ערב יום הכיפורים ‪ -‬זלדה ‪7‬‬ ‫פתח לנו שער בעת נעילת שער ‪36‬‬ ‫אבינו מלכנו ‪36‬‬ ‫קדיש חילוני ‪ -‬שלום סמיד ‪28‬‬ ‫אדון הסליחות ‪23‬‬ ‫אורות התשובה ‪ -‬הרב קוק ‪24‬‬ ‫קדיש מסורתי ‪27‬‬ ‫אל נורא עלילה ‪ -‬ר׳ משה אבן עזרא ‪37‬‬ ‫ראש השנה ‪ -‬אריה בן גוריון ‪10‬‬ ‫אלה היו ימי חסד ‪ -‬יהודה עמיחי ‪34‬‬ ‫אלוהים וענייו ‪ -‬אורי צבי גרינברג ‪16‬‬ ‫רשות לכל אדם ‪ -‬רמב״ם ‪39‬‬ ‫שאל בן אדם ‪ -‬י‪.‬ח ברנר ‪30‬‬ ‫אנא בכוח ‪17‬‬ ‫שים שלום טובה וברכה ‪ -‬מתוך התפילה ‪40‬‬ ‫אני מחבבת אנשים ‪ -‬אוה קלפי ‪34‬‬ ‫בבוקר שלאחר יום הכיפורים ‪ -‬ילי שנר ‪37‬‬ ‫תחנון ‪ -‬אריה אורי ‪21‬‬ ‫בואו ונעמיק ‪ -‬מרטין בובר עמוד ‪11‬‬ ‫תן לנו שנה ‪ -‬עממי ‪39‬‬ ‫בחודש השביעי )ויקרא ט\"ז כ\"ט‪-‬ל\"ד( ‪6‬‬ ‫תפילה לשלום ‪ -‬רבי נחמן ‪41‬‬ ‫תפילה לשלום המדינה ‪ -‬אלי לוין ‪40‬‬ ‫בטרם ‪ -‬יהודה עמיחי ‪36‬‬ ‫תפילה עם העבריינים ‪ -‬אדם ברוך ‪15‬‬ ‫בנעורי ‪ -‬רבי חיים מצאנז ‪20‬‬ ‫תשמרנו מן הפניות והגאווה ‪ -‬רבי אלימלך מליז'נסק ‪24‬‬ ‫בשבח הגינוי העצמי ‪ -‬ויסלבה שימבורסקה ‪20‬‬ ‫החיים שיש לך ‪ -‬יונה וולך ‪30‬‬ ‫שירים ותפילות‬ ‫הכזה יהיה צום אבחרהו‪ ..‬ישעיהו נ״ח ‪21‬‬ ‫הכל משתנה ‪ -‬ברטולד ברכט ‪14‬‬ ‫אבינו מלכנו ‪21‬‬ ‫הנח לרגלי ללכת ‪ -‬תמר דבדבני ‪45‬‬ ‫אסיף ‪ -‬איתמר פרת ‪34‬‬ ‫ִה ְנ ִני ֶה ָע ִני ִמ ַּמ ַע ׂש ‪ -‬נעם מיינרט ‪18‬‬ ‫את תלכי בשדה ‪ -‬לאה גולדברג ‪12‬‬ ‫בימים שיעבור עלינו ‪ -‬אביב בכר והדס קליינמן ‪12‬‬ ‫הסבר ״ונתנה תוקף״ ‪25‬‬ ‫דברים שרציתי לומר ‪ -‬יענקלה רוטבליט ‪20‬‬ ‫הרבה דברים הולכים ונבראים פה ‪ -‬א‪.‬ד גואדון ‪19‬‬ ‫הכניסיני תחת כנפך ‪ -‬ח‪.‬נ ביאליק ‪28‬‬ ‫הליכה לקיסריה ‪ -‬חנה סנש ‪29‬‬ ‫הרי הם המוניך ‪ -‬אברהם חלפי ‪21‬‬ ‫ונתנה תוקף ‪ -‬יאיר רוזנבלום ‪25‬‬ ‫התפילות יצרו את האלוהים ‪ -‬יהודה עמיחי ‪33‬‬ ‫חתיכת שמיים ‪ -‬לאה שבת ‪30‬‬ ‫ואף על פי ששערי תפילה ננעלו ‪ -‬בבלי ברכות לב ע״ב שער‬ ‫ימי הכל ‪ -‬ברטולט ברכט ‪41‬‬ ‫כולנו זקוקים לחסד ‪ -‬נתן זך ‪16‬‬ ‫וידוי הגדול ‪18‬‬ ‫וידוי המסורתי ‪33‬‬ ‫כמיהה ‪ -‬זלמן שזר ‪16‬‬ ‫כנפי רוח ‪ -‬הרב קוק ‪38‬‬ ‫וידוי משלים ‪19‬‬ ‫מודה אני ‪ -‬מאיר אריאל ‪36‬‬ ‫זכרנו לחיים מלך חפץ חיים ‪ -‬מתוך התפילה ‪29‬‬ ‫מי האיש ‪ -‬תהילים ‪11‬‬ ‫חידוש פני החברה ‪ -‬יריב בן אהרון ‪9‬‬ ‫משירי סוף הדרך )למדני אלוהי( ‪ -‬לאה גולדברג ‪7‬‬ ‫חיינו ‪ -‬אדם ברוך ‪23‬‬ ‫סליחות ‪ -‬לאה גולדברג ‪13‬‬ ‫חנה סנש ‪ -‬ערב יום כיפור ‪17‬‬ ‫סתיו יהודי ‪ -‬אברהם חלפי ‪6‬‬ ‫יום כיפור ‪25 .197ֿ3‬‬ ‫עוד חוזר הניגון ‪ -‬נתן אלתרמן ‪11‬‬ ‫עושה שלום במרומיו ‪ -‬נורית הירש ‪41‬‬ ‫ימים נוראים ‪ -‬ש\" עגנון ‪37‬‬ ‫יעלה תחנוננו ‪32‬‬ ‫עננו ‪24‬‬ ‫קול גלגל ‪ -‬שוטי הנבואה ‪11‬‬ ‫כימים אחדים ‪-‬מאיר שלו ‪32‬‬ ‫כל נדרי ‪15‬‬ ‫קטנתי ‪ -‬יונתן רזיאל ‪26‬‬ ‫שיר של יום חולין ‪ -‬רחל שפירא ‪7‬‬ ‫להתנתק מכבלים ‪ -‬הרב עדין שטיינזלץ ‪14‬‬ ‫לכן נחוץ שיראה אדם את עצמו ‪ -‬בעל הבאר מים חיים ‪38‬‬ ‫שיר תשרי ‪ -‬רחל שפירא ‪9‬‬ ‫שירת העשבים ‪ -‬רבי נחמן מברסלב עמוד ‪10‬‬ ‫מי ייתן ותתברך קהילה זו ‪41‬‬ ‫מכתב ערב יום הכיפורים ‪ -‬מוקי צור ‪43‬‬ ‫שער הרחמים ‪ -‬מאיר בנאי ‪26‬‬ ‫תוכו רצוף אהבה ‪ -‬ישי ריבו ‪39‬‬ ‫מעשה ברב זקן ‪ -‬סיפור חסידי ‪32‬‬ ‫מתחת לכוכב קטן ‪ -‬ויסלבה שימבורסקה ‪23‬‬ ‫נדרים קטנים ‪ -‬אלישע פורת ‪16‬‬ ‫נוסח של הדלקת נרות מסורתי וחילוני ‪6‬‬ ‫נעילה ‪ -‬רעיה הרניק ‪36‬‬ ‫עושה שלום במרומיו ‪28‬‬ ‫על אהבה ושלום ‪ -‬יהודית כפרי ‪22‬‬ ‫על דעת המקום ודעת הקהל ‪ -‬רבקה מרים ‪13‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪MOVE-IN‬‬ ‫& ‪READY‬‬ ‫‪FULLY‬‬ ‫‪FURNISHED‬‬ ‫מוקי צור‪ ,‬מכתב ערב יום הכיפורים תש\"ע‬

‫נאסף ונערך על ידי‪:‬‬ ‫נעמי קרן‬ ‫יובל פרומר‬ ‫ישי ניצן‬ ‫יוגב שכטר‬

‫ַהנַּח לְ ַרגְלַי לָלֶכ ֶת‬ ‫‪ ‬לַמָּקו ֹם‬ ‫ׁשֶלִבִּי או ֹ ֵהב‪ ‬‬ ‫פְּ ָתח לִבִּי לְאֶה ֹב‬ ‫‪ ‬אֶת ַהמָּקו ֹם‪ ‬אֵלָיו‬ ‫ַרגְלָי הו ֹלְכו ֹת‬ ‫תמר דבדבני‬