Maariv_nashim_218_pnim-26-1-17.compressed

‫שרי שיין ‪ ‬צילום‪ :‬בן פרידמןלהאייצעאארל‬ ‫העצים הם מתקנים‪ ,‬על החול מציירים ודרך איסוף מקלות‬ ‫ויצירה בטבע לומדים חשבון וגם ביולוגיה‪ .‬יזמת \"חינוך יער\"‬ ‫בגבעת עדה‪ ,‬ענת לב ארי‪ ,‬מספרת כיצד היער מחדד את‬ ‫החושים של ילדינו ומלמד אותם תושייה וניהול סיכונים‪ .‬וגם‪,‬‬ ‫על תהליך הריפוי שעברה בחיק הטבע לאחר הרצח הנורא של‬ ‫אחותה‪ ,‬דפנה בר ציון ז\"ל‪ .‬כיתה ללא קירות‬ ‫‪‬‬‫‪51‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫קהילתי\"‪ ,‬מבהירה לב ארי‪\" .‬תפיסה‬ ‫\"יש משהו בתדר המילה 'נרצחה'‬ ‫צילום‪ :‬נטע בר ציון‬ ‫במורדות רמות מנשה‪,‬‬ ‫שבונה את היישוב סביב החינוך ביער‪.‬‬ ‫שעדיין מזעזע אותי‪ .‬קשה לי‪ .‬רצח‬ ‫מזרחית לבנימינה‪,‬‬ ‫היער שלנו עובר כבר שנתיים שיקום‬ ‫זה לא משהו שקל להיות מודעים‬ ‫בפאתי המושבה‬ ‫עם תושבים פעילים‪ ,‬המועצה וקק\"ל‪.‬‬ ‫לו כל הזמן‪ .‬עם הזמן יצר הנקמנות‬ ‫הפסטורלית גבעת‬ ‫הולך ופוחת‪ ,‬ומה שעולה זה הגעגוע‪,‬‬ ‫עדה נמצא \"יער‬ ‫הגננות נמצאות בהשתלמות לחינוך‬ ‫אלות עדה\"‪ ,‬שריד ליער אלוני תבור‬ ‫יער‪ ,‬בית הספר 'גבע' בגבעת עדה‬ ‫זאת האהבה\"‬ ‫שכיסה בעבר חלקים נרחבים מהארץ‪.‬‬ ‫מוביל את תוכנית היער שלו בקהילה‬ ‫אנגליה ובעוד מקומות בעולם‪ .‬רון מלצר‬ ‫במבט ראשון זהו יער ככל היערות‪ ,‬עם‬ ‫עם אירועים וסדנאות‪ ,‬ואני החוט‬ ‫היה זה שהביא את הקונספט לארץ‪,‬‬ ‫עצי אלון ואלה עתיקים‪ ,‬שיחים סבוכים‬ ‫והקים גן כזה ב־‪ 2012‬במצפה רמון‪.‬‬ ‫ובעונה הנוכחית הרקפות מבצבצות מבין‬ ‫המקשר בין כל הפרויקטים הללו‪ .‬באתי‬ ‫הוא הפך את “גן קשת” תחת ניהולו‬ ‫הסלעים‪.‬אבל אם תחכו מספיק זמן‪ ,‬ואם‬ ‫ואמרתי 'אני מרגישה שחינוך יער זאת‬ ‫קונספציה יישובית שמתאימה לגבעת‬ ‫מגן עירייה רגיל לגן ניסויי של משרד‬ ‫יתמזל מזלכם‪ ,‬תזכו לראות את הקסם‬ ‫עדה‪ ,‬מתוך מודעות קהילתית'‪ .‬יחד עם‬ ‫החינוך בתמיכת המועצה המקומית‪,‬‬ ‫המופלא שמתרחש בין העצים והפרחים‪.‬‬ ‫מחלקת החינוך והורי הגן שנתנו את‬ ‫השותף שלי ד\"ר איל טפרברג רצינו‬ ‫אישורם למהלך‪ .‬הוא כתב במאמר‪:‬‬ ‫לקסם הזה קוראים \"חינוך יער\"‪.‬‬ ‫למתג את גבעת עדה תחת הקונספט‬ ‫“גן יער הוא גן ילדים שהפעילות בו‬ ‫ענת לב ארי היא היוזמת ומקור ההשראה‬ ‫הזה‪ .‬הרי יש לנו יער קסום בתוך‬ ‫מתנהלת בחוץ‪ .‬סדר היום דומה לסדר‬ ‫לפרויקט הנפלא‪ ,‬שהוקדש כולו לזכר‬‫היישוב‪ ,‬היער קטן‪ ,‬היישוב קטן‪ ,‬ויש את‬ ‫היום של גן במבנה והתכנים שלו יכולים‬ ‫אחותה דפנה בר ציון ז\"ל‪ ,‬זמרת‪,‬‬ ‫האינטימיות הזאת של יחסים בין יער‬ ‫להיות זהים‪ ,‬אך מובן שהם מגיעים עם‬ ‫מוזיקאית ומסעדנית‪ ,‬שנרצחה על ידי בן‬ ‫לתושבים‪ ,‬תחושה של ערבות הדדית‪.‬‬ ‫זיקה לעובדה שאנחנו נמצאים בטבע”‪.‬‬ ‫זוגה לשעבר‪ ,‬המוזיקאי אילן בן עמי‪  .‬‬‫הזהות העצמית של גבעת עדה מחוברת‬ ‫יש כמובן קו מקשר מאוד ברור בין חינוך‬ ‫היום לחינוך יער‪ .‬הוא נמצא בתוך הגן‪,‬‬ ‫כבר בשיחת הטלפון הראשונה כשניסינו‬ ‫בתוך בית הספר‪ ,‬בתוך תנועת הנוער‪,‬‬ ‫יער לגן ביער‪ ,‬עם הבדל אחד מהותי‬ ‫לתאם זמן להיפגש‪ ,‬לב ארי הצליחה‬ ‫באירועים‪ ,‬בכל מקום‪ .‬יש לנו עשרות‬ ‫בין השניים‪\" .‬זה נכון שיש גני יער‪,‬‬ ‫להפתיע אותי‪ .‬מהעבר השני של הקו‬ ‫מתנדבים פעילים‪ .‬הסוד של חינוך יער‬ ‫זה נכון שיש למידה בחיק הטבע בכל‬ ‫ענתה לי אישה בקול בוטח ובשמחה‪:‬‬ ‫מיני מודלים‪ ,‬אני מובילה מהלך יישובי‬ ‫הוא הסוד הקהילתי\"‪.‬‬ ‫“כן יקירה‪ ,‬אפשר להיפגש ביום שלישי‬ ‫\"דפנה הייתה‬ ‫בבוקר בבית קפה מול ‘אסותא’ לפני‬ ‫ששת המעגלים‬ ‫אדם עם המון‬ ‫ההקרנות‪ .‬אפשר גם ביום חמישי אחרי‬ ‫המודל הייחודי והחדשני של חינוך יער‬ ‫נתינה‪ ,‬היא‬ ‫ההקרנות‪ ,‬איך שנוח לך”‪ .‬כך‪ ,‬כבדרך‬ ‫מכיל שישה מעגלי תוכן המשלימים‬ ‫הייתה יוצרת‪ .‬אני‬ ‫אגב‪ ,‬סיפרה לי שחלתה בסרטן‪ .‬בלי שום‬ ‫זה את זה לכדי תפיסה הוליסטית‬ ‫הכנה היא אמרה את המשפט שאנשים‬ ‫אינטגרטיבית‪ :‬מעגל מחנאות‬ ‫ממש מרגישה‬ ‫אחרים בוודאי היו אומרים אותו אחרת‪,‬‬ ‫ומיומנויות‪ ,‬מעגל חקר ולמידה‪ ,‬מעגל‬ ‫אותה איתי‬ ‫או אולי לא היו אומרים אותו בכלל‪.‬‬ ‫בחינוך יער\"‪.‬‬ ‫אצלה זה הגיע נטול מטענים והסברים‬ ‫סביבה וקיימות‪ ,‬מעגל קהילתי־חברתי‪,‬‬ ‫מעגל העצמה ומעגל הגות‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬דפנה‬ ‫מיותרים‪.‬‬ ‫בר ציון ז\"ל‬ ‫איך התחלתם ליישם את המודל?‬ ‫לב הקהילה‬‫\"ממש בימים אלה אנחנו חוגגים שנתיים‬ ‫לב ארי‪ ,‬עורכת דין במקצועה‪ ,‬לפני‬ ‫לחינוך יער‪ .‬אני עצמי התחלתי את‬ ‫‪ 20‬שנה עשתה מהפך של כמעט ‪180‬‬ ‫הדרך הציבורית ב־‪ 2014‬כשנכנסתי‬ ‫מעלות כשעברה מהמרכז התל אביבי‬ ‫לדירקטוריון המתנ\"ס של בנימינה‬ ‫ההומה אל חיים בחיק הטבע‪ ,‬במושבה‬ ‫גבעת עדה‪ .‬בינואר התפרסם קול קורא‬ ‫גבעת עדה‪ .‬מהמקום הזה שאולי הציל‬ ‫של השותפות לקיימות אזורית רמת‬ ‫נדיב‪ ,‬שקרא לאנשים להציע מיזמים‬ ‫את נפשה‪ ,‬יזמה יחד עם שותפה‪,‬‬ ‫ד\"ר איל טפרברג‪ ,‬את \"חינוך יער\"‪,‬‬ ‫קהילתיים ולקבל תקציב בסיסי‪.‬‬ ‫מהלך יישובי מקיף שמובילה המועצה‬ ‫הסתובבנו איל ואני בגבעת עדה‪,‬‬ ‫המקומית בעזרת השותפות לקיימות‬ ‫והייתה לנו תחושה של מורל ירוד‬ ‫אזורית‪ ,‬רמת הנדיב‪ .‬כך למעשה הפך‬‫ביישוב‪ .‬אנשים התלוננו המון‪ ,‬והאווירה‬ ‫יער אלות עדה למקום שוקק חיים‬ ‫הייתה של חוסר סיפוק‪ .‬תהינו מה‬ ‫שמתקיימות בו פעילויות רבות ‪ -‬החל‬ ‫אפשר לעשות כדי להכניס משמעות‬ ‫מפעילות ספורטיבית וכלה באירועים‬‫לקהילה‪ .‬איך נשמח את היישוב‪ .‬יש לנו‬ ‫ביישוב בית אומנה עם ‪ 35‬ילדים‪ .‬שבע‬ ‫קהילתיים ופעילויות חינוכיות‬ ‫משפחות אומנה‪ ,‬ומולם גן שעשועים‬ ‫שמקרבות את הבאים אל הטבע‪ .‬מהלך‬‫קטן‪ .‬בהתחלה עלה בדעתנו לשפץ אותו‪.‬‬ ‫חיוני בפרט כשמדובר בדור שמעדיף‬ ‫התחלנו להסתובב‪ ,‬ואיל הראה לי את‬ ‫היער‪ .‬אני גרה ‪ 20‬שנה ביישוב ומעולם‬ ‫ישיבה מול מסכים בשעות אחר‬ ‫לא ראיתי את היער‪ .‬הוא נראה סבוך‬ ‫הצהריים‪ ,‬מאשר יציאה אל המרחבים‪.‬‬ ‫ולא נגיש‪.‬‬ ‫יוזמה דומה בשם “גני יער” הפכה‬ ‫\"באותה תקופה הייתי באבל עמוק על‬ ‫לטרנד בינלאומי כבר לפני ‪ 30‬שנה‬ ‫בסקנדינביה‪ .‬מאז קמו כאלה בגרמניה‪,‬‬ ‫‪52‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫חברה‪ .‬יש כאלה שעושים יצירה כמו‬ ‫\"היער וגן היער הם גן או כיתה ללא‬ ‫ליפוף של צמר‪ ,‬או סימניות שעשויות‬ ‫קירות שאפשר לעשות שם הכול‪:‬‬ ‫מחומרים בטבע‪ .‬הם כמובן הכי אוהבים‬ ‫לטפס על עצים‪ ,‬לצייר בחול‪,‬‬ ‫לטייל‪ ,‬לטפס ולרוץ ביער‪ .‬ילדים מאוד‬ ‫לפסל בבוץ‪ ,‬לחקור‪ .‬ללמוד בדרך‬ ‫יצירתית\"‬ ‫שקטים‪ ‬וסגורים בגן יכולים פתאום‬‫לפרוח ביער‪ .‬רואים הרבה עזרה הדדית‪,‬‬ ‫והמורות שלנו הן לא תושבות גבעת‬ ‫אחותי שנפטרה באמצע אוגוסט‪ .‬יורם‬ ‫עדה‪ .‬אפשר היה להניח שהדבר האחרון‬ ‫באומן‪ ,‬חבר של דן בעלי‪ ,‬הזמין אותנו‬ ‫הם ביחד‪ ,‬בפוקוס אחד על השני‪ .‬אין‬ ‫לתאילנד לנופש‪ .‬ידעתי שאני עומדת‬ ‫הסחות דעת‪ .‬בגן הם לפעמים נאבקים‬ ‫שמעניין אותן זה לצאת החוצה אל‬ ‫לנסוע‪ ,‬וביקשתי מאיל בשלב זה לשלוח‬ ‫שישמעו אותם‪ ,‬ביער יש מרחב‪ ,‬שקט‪,‬‬ ‫היער‪ ,‬אבל הן נשבו לחלוטין ברעיון‪.‬‬ ‫הצעה לשיפוץ גן השעשועים‪ .‬קיבלנו‬ ‫הילדים מקבלים משהו חדשני ומרענן‪,‬‬ ‫תקציב בסיסי‪ .‬כל הזמן המשכנו לפזול‬ ‫אין שם גירוי סביבתי‪ ,‬רק הטבע‪,‬‬ ‫והן היו מוכנות לגמרי לצאת מאזור‬ ‫אל היער‪ ,‬אבל לא ממש ידענו מה אנחנו‬ ‫האדמה‪ ,‬היופי מסביב‪ .‬זה סוג של הכלה‬ ‫הנוחות שלהן‪ .‬זה ממש לא מובן מאליו‬ ‫רוצים‪ .‬נופר ששון שעושה פרויקטים‬ ‫ומאוד מרגש‪ .‬יש ביישוב ארבעה גנים‬ ‫קהילתיים והייתה מלווה שלנו ויועצת‬ ‫שכל כך חסרה בתרבות שלנו‪ .‬אפשר‬ ‫מחברת 'קומיוניטי'‪ ,‬הציעה לנו לקחת‬‫להרגיש איך האינטנסיביות של הילדים‬ ‫ובית ספר אחד עם למעלה מ־‪500‬‬ ‫את זה למקום של חינוך‪ .‬היא הכירה לנו‬‫יורדת ממקום של לחץ למקום של רוגע‪.‬‬ ‫תלמידים בכיתות א'־ו'\"‪.‬‬ ‫את רון מלצר ממצפה רמון‪ ,‬שהראה לנו‬ ‫איך בדיוק זה עובד?‬ ‫את המודל שלו‪ ,‬והתחלנו לרקום חלומות‬ ‫הם רואים אחד את השני‪ .‬הרגע הזה‬ ‫ולהביא את הרעיון לגורמים המתאימים‬ ‫של לנתק אותם מהחשמל‪ .‬יש שם גם‬ ‫\"בואי נתחיל עם ילדי הגן‪ .‬הם מגיעים‬ ‫את החיבור הקהילתי‪ ,‬הם לוקחים את‬ ‫ברגל מהגן‪ ,‬לפעמים מגיעים ישר‬ ‫מהמועצה ועד לגנים ולבתי ספר‪.‬‬ ‫ההורים לראות את היער ממקום של‬ ‫ליער‪ .‬באים בבוקר ומכינים ארוחת‬ ‫למזלנו הרעיון עבד\"‪.‬‬ ‫שייכות‪ .‬עושים שם לפעמים קבלות‬ ‫איך הגיבו ביישוב?‬ ‫בוקר‪ ,‬סלט‪ ,‬טחינה‪ .‬יש גננת שהיא יותר‬ ‫שבת‪ ,‬והם מאוד שמחים בו‪.‬‬ ‫באוריינטציה של סביבה‪ ,‬והיא תסביר‬ ‫\"אנשים ביישוב היו מאוד נרגשים‬ ‫\"היה גל של שריפות בקיץ‪ ,‬ועשרות‬ ‫להם מה חדש ביער‪ .‬הילדים מחפשים‬ ‫מהרעיון‪ ,‬דיברו על זה בסופרלטיבים‬ ‫תושבים עשו סיורים מסביב לשעון‪.‬‬ ‫צמחייה או בעלי חיים‪ ,‬מזהים אותם‬ ‫של טוהר ומשמעות ליישוב‪ .‬רוב הגננות‬ ‫פשוט דאגו שלא יקרה לו כלום‪ .‬זה‬ ‫ומתחברים אליהם‪ .‬גננת שהיא יותר‬ ‫היה פשוט מקסים לראות איך הקהילה‬ ‫שומרת על היער‪ .‬עשינו יום ניקיון‬ ‫באוריינטציה חברתית ‪ -‬תפעיל משחקי‬ ‫יער והמון אנשים הגיעו‪ .‬יחד עם ילדי‬ ‫הגבעה‪ .‬זה המרחב שלנו‪ ,‬זה הבית שלנו‬‫וכולם משתתפים‪ .‬אנחנו כל כך ברי מזל‬ ‫לזכות לחיות בתוך כזה מרקם יישובי\"‪.‬‬ ‫מה עם ילדי בית הספר?‬ ‫\"התחלנו עם הילדים בכיתות הנמוכות‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים ללמד אותם תושייה‪,‬‬ ‫ניהול סיכונים‪ .‬חשוב לנו שתהיה‬ ‫למידה מכוונת של גננות ומורות‪,‬‬ ‫אבל גם לימוד עצמי של הילדים‪.‬‬ ‫היוזמה החינוכית היא לא רק על כתפי‬ ‫המורה‪ .‬המורה נותנת השראה והילדים‬ ‫עושים את היתר‪ .‬המורה לא חייבת‬ ‫לדעת את כל שמות הצמחים והחיות‪,‬‬‫חשוב לנו שילדים ישאלו שאלות‪ ,‬שיהיו‬ ‫במקום של כאן ועכשיו‪ ,‬של למידה‬ ‫חושית‪ .‬מידע זה הבעיה האחרונה שיש‬ ‫לנו בעולם‪ .‬המקום של הפליאה‪ ,‬המקום‬ ‫שחש את הדברים‪ ,‬לזה אנחנו צמאים‪.‬‬ ‫צמאים לחוויה משותפת‪ .‬ילדים שאין‬ ‫סביבם שום דבר חוץ מיער‪ ,‬זה מייצר‬ ‫המון אינטימיות‪ .‬מקום שנותן להם‬‫להבין דברים בצורה הרבה יותר עמוקה‪.‬‬ ‫\"היער וגן היער הם גן או כיתה ללא‬‫קירות שאפשר לעשות שם הכול‪ :‬לטפס‬ ‫על עצים‪ ,‬לצייר בחול‪ ,‬לפסל בבוץ‪,‬‬ ‫לחקור‪ .‬יום אחד לקחת ענף ולהופכו‬ ‫לשרביט ויום אחר להפוך את הענף‬ ‫למקל תיפוף‪ .‬לביים הופעה ולמכור‬‫כרטיסים עשויים מעלים‪ ,‬להכין זר ראש‬ ‫ביום ההולדת מענף עם עלים‪ ,‬לעשות‬ ‫בשמים טבעיים‪ ,‬לשיר‪ ,‬לחקות קולות‬‫‪53‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫בעלי חיים‪ ,‬לצייר בצבעים טבעיים‪.‬‬ ‫ללמוד בדרך יצירתית‪ ,‬למשל‪ ,‬איך‬ ‫אלמנטים מייצרים תנועה‪ ,‬או מה זה‬ ‫תהליך בעצם?\"‪.‬‬ ‫בכל עונות השנה‬ ‫לפני שקיבלנו אישור מבוגר'‪ .‬הילדים‬ ‫\"המגמה היא רצף חינוכי כל השנה‪ ,‬גם‬ ‫לב ארי שנולדה ברמת גן וחיה שנים‬‫כל כך אוהבים את היער ומאושרים שם‪,‬‬ ‫ברמת השינויים בטבע וגם ברמה של‬ ‫רבות בתל אביב‪ ,‬לא תמיד הייתה ילדת‬‫שברור להם שצריך לשמור על הכללים‪.‬‬ ‫להכיר את העצמי‪ ,‬איך אני מתארגן על‬ ‫טבע‪ .‬אחרי שנים בהן עבדו קשה בקלחת‬ ‫עצמי‪ .‬קנינו בזכות ועד ההורים סככות‬ ‫יש להם גאוות יחידה‪ .‬גאווה יישובית‬ ‫גשם שהמועצה התקינה‪ ,‬ויש לנו למרבה‬ ‫של החיים ‪ -‬בעלה‪ ,‬דן‪ ,‬כתקציבאי‬ ‫לומר ‪' -‬אנחנו ילדי חינוך יער'\"‪.‬‬ ‫במשרד פרסום גדול והיא כעורכת‬ ‫המזל אבא אחד מורה לגיאוגרפיה‬ ‫דין ‪ -‬יום אחד החליט הזוג לקחת פסק‬ ‫אחות ליבה‬ ‫שהקים תחנה מטאורולוגית בגבעת‬ ‫זמן ארוך מהכול‪ .‬הם נסעו לאי יווני קטן‬ ‫עדה‪ .‬כשמזג אוויר סוער‪ ,‬מתקשרים‬ ‫בשם קסטלוריזו‪ .‬שם התוודעו לעוצמה‬ ‫הפרויקט מעורר ההשראה הזה נקרא‬ ‫לשאול אותו מה הצפי‪ ,‬אם הוא אומר‬ ‫וליופי של הטבע שחסר להם בעיר‬ ‫כאמור על שם אחותה של ענת לב‬ ‫בלתי נסבל‪ ,‬לא יוצאים ליער; אבל‬ ‫ולקצב חיים אחר‪ ,‬איטי יותר‪ .‬דבר אחד‬ ‫אם זה מזג אוויר לא קיצוני‪ ,‬יש הנחיה‬ ‫היה מאוד ברור להם‪ ,‬לתל אביב הם לא‬ ‫ארי דפנה בר ציון ז\"ל‪ .‬ב־‪ 2012‬נישאה‬ ‫בר ציון ‪ ‬למוזיקאי אילן בן עמי‪ ,‬נגן‬ ‫למגפיים ומעילים‪ ,‬ויוצאים\"‪.‬‬ ‫חוזרים‪.‬‬ ‫כלי מיתר אתניים וחשמליים‪ ,‬חבר‬ ‫מה עם כל הסכנות שנמצאות ביער?‬ ‫עם חזרתם לארץ הם מצאו שטח בגבעת‬ ‫להקת \"הברירה הטבעית\"‪ .‬ב־‪2014‬‬ ‫נחשים? עשבים רעילים? בכל זאת‬ ‫עדה והחלו לבנות את ביתם‪ .‬בהתחלה‬‫התגרשו‪ .‬באוגוסט באותה השנה נמצאה‬ ‫מדובר בילדים קטנים‪.‬‬ ‫נסעה לב ארי שלוש פעמים בשבוע לתל‬ ‫גופתה בדירתו של בן עמי בשכונת‬ ‫אביב‪ ,‬ולאט לאט התחילה לשחרר‪ .‬היא‬ ‫פלורנטין בתל אביב‪ .‬בן עמי נתפס‬ ‫\"הוצאנו חוברת בשם 'כללי התנהגות‬ ‫ביער' מלווה באיורים‪ .‬כל החוברת‬ ‫למדה קאוצ'ינג‪ ,‬תרפיה בגינון ועבדה‬ ‫בתל אביב כעבור שלושה ימים והודה‬ ‫שלוש שנים באלוני יצחק בפנימייה‬ ‫ברצח שזעזע את כל המדינה‪ .‬היא‬ ‫נעשתה על ידי מתנדבים מהמושבה‪.‬‬ ‫ליהי אשכנזי‪ ,‬תלמידת כיתה ח' איירה‪,‬‬ ‫הגובלת בגבעת עדה (\"זה היה הסטאז'‬ ‫הייתה בת ‪ 49‬במותה‪ ,‬השאירה אחריה‬ ‫שלי לחינוך יער\")‪ .‬שם גם נולדו ילדיהם‬ ‫בת מנישואים קודמים לאייל בר ציון‬ ‫גלית אשכנזי אימא שלה עיצבה ושי‬ ‫זגורי היה ארט דירקטור‪ .‬בחוברת יש‬ ‫‪ -‬שני תאומים בנים בני שש ובן נוסף‬ ‫ושתי אחיות ‪ -‬רונית וענת‪ .‬אפשר‬ ‫בן עשר‪\" .‬אנרגיה אין סופית של בנים\"‪,‬‬ ‫היה לצפות להרבה זעם ונקמה בדיבור‬ ‫למעשה כללים איך להתנהג ביער‪.‬‬ ‫של לב ארי על האחות האהובה‪ ,‬אבל‬ ‫למשל‪ :‬איך נרים או נזיז אבנים ביער או‬ ‫היא מחייכת‪.‬‬ ‫בכל פעם ששמה עולה היא משתמשת‬ ‫כלל שאומר‪' ,‬לא נאכל מצמחיית היער‬ ‫איך מגייסים את משרד החינוך‬ ‫במילה \"נפטרה\"‪  .‬‬ ‫\"ביער יש מרחב‪ ,‬שקט‪ ,‬אין שם גירוי‬ ‫לפרויקט הזה?‬ ‫יש סיבה שאת לא משתמשת במילה‬ ‫סביבתי‪ ,‬רק הטבע‪ ,‬היופי מסביב‪.‬‬ ‫\"הערוץ של משרד החינוך עובד במקביל‬ ‫זה סוג של הכלה שכל כך חסרה‬ ‫נרצחה?‬ ‫בתרבות שלנו‪ .‬אפשר להרגיש איך‬ ‫לערוץ המועצה‪ .‬המפקח אומר לנו‬‫\"יש משהו בתדר נרצחה שעדיין מזעזע‬ ‫האינטנסיביות של הילדים יורדת‬ ‫מה מותר מה אסור איפה אפשר לקבל‬ ‫אותי‪ .‬קשה לי‪ .‬רצח זה לא משהו שקל‬ ‫ממקום של לחץ‪ ,‬למקום של רוגע\"‬ ‫תמיכה ואיפה פחות‪ .‬למשרד החינוך‬ ‫להיות מודעים לו כל הזמן‪' .‬נרצחה'‬ ‫יש את הסמכות שלו‪ .‬אנחנו עובדים‬ ‫זאת מילה נורא חזקה‪ .‬השאלה היא‬ ‫במקביל‪ .‬האתגר הגדול הוא ליצור‬ ‫האם העיקר בעיניי זה שהיא נרצחה‬ ‫את השותפות החינוכית הזאת‪ .‬מי‬ ‫או שאחותי האהובה מתה? העיקר‬ ‫שמנווטת את חינוך יער ביישוב היא‬ ‫מוניק ווקנין‪ ,‬מנהלת מחלקת החינוך‬ ‫והקהילה במועצה המקומית בנימינה‬ ‫גבעת עדה‪ .‬אירית לדור‪ ,‬מנהלת תחום‬ ‫חינוך בשותפות לקיימות אזורית ברמת‬ ‫הנדיב‪ ,‬נתנה את הליווי המקצועי ודאגה‬ ‫לתקציב‪ .‬הרבה תושבים הצטרפו ותמכו‬ ‫ברעיון‪ .‬כשהקולות מגיעים מהקהילה‬ ‫והמוסדות הרשמיים תומכים ומאמצים‬ ‫אותם‪ ,‬זה בכלל לא ברור מאליו‪ .‬המקום‬ ‫שבו בית הספר והגנים רוצים לשמור‬ ‫על עצמם‪ ,‬אבל בכל זאת קיבלו‪ ,‬לא‬ ‫רק באהבה גדולה את הקונספט‪ ,‬אלא‬ ‫אתגרו את עצמם ליישם אותו טוב יותר‪,‬‬ ‫זה נפלא‪ .‬זה היופי‪ .‬בסך הכול הם יכלו‬ ‫להגיד לנו 'מה אתם מבינים בחינוך? אל‬ ‫תתערבו לנו'\"‪  .‬‬ ‫מה עושים ביער בחורף עז?‬ ‫‪54‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫יכולה להיות מטפלת‪ .‬לפני שנייה‬ ‫היצירה‪ ,‬לא ממקום של חומר‪ .‬זה לא‬ ‫אחותי נפטרה‪ .‬ואז החלטתי לעבור‬ ‫ספר‪ ,‬זה לא פסל‪ ,‬אין פה ממד פיזי של‬ ‫לזירה הקהילתית‪ .‬המוות של דפנה‪,‬‬ ‫יחד עם חינוך יער להנצחתה‪ ,‬השתלבו‬ ‫הנצחה‪ ,‬וזה מקסים הרבה יותר\"‪.‬‬ ‫יותר בנפשי‪ .‬כשנודע לי שחליתי‬ ‫הרגשתי שאני לא מסוגלת לערב‬ ‫ריפוי קהילתי‬ ‫בזה את המשפחה‪ .‬הרצח עדיין הדהד‬ ‫בכולנו‪ ,‬מאיפה יביאו כוחות להכיל‬ ‫\"אני לא יכולה‬ ‫בעודה מנסה להתגבר על מותה הטרגי‬ ‫הוא שאיבדתי את אחות שלי‪ .‬הדרמה‬ ‫גם את הסרטן? לא הרשיתי לעצמי‬ ‫לדבר על הסרטן‪,‬‬ ‫של אחותה‪ ,‬חלתה ענת לב ארי בסרטן‬ ‫מסביב קיימת‪ ,‬אני לא מכחישה את‬ ‫להישען עליהם‪ .‬זה נורא להגיד‪ ,‬אבל‬ ‫יש המון הפקה ולוגיסטיקה בהחלמה‬ ‫בלי לדבר על‬ ‫השד‪ .‬לפני שנה התגלתה המחלה‬ ‫זה‪ .‬עם הזמן יצר הנקמנות הולך ופוחת‬ ‫מסרטן‪ .‬מתחילים טיפולי כימו ואז‬ ‫הרצח של אחותי‪.‬‬ ‫בבדיקת ממוגרפיה שגרתית של גיל‬ ‫ומה שעולה זה הגעגוע‪ ,‬זאת האהבה\"‪.‬‬ ‫שבוע את חיה ושבוע את מתה‪ .‬בשבוע‬ ‫הכול הולך ביחד‬ ‫‪\" .50‬קיבלתי מתנה יפה ליום הולדת‬ ‫של הטיפול אני שטיח‪ ,‬לא יאומן כמה‬ ‫‪ -‬רצח של אחותי‪,‬‬ ‫בחרת לקרוא לפרויקט 'חינוך יער'‬ ‫אין שמץ של חיוניות בגופי‪ ,‬ואז צריך‬ ‫‪ ,\"50‬היא מחייכת‪.‬‬ ‫על שמה‪.‬‬ ‫עזרה שלא הייתי מסוגלת לבקש אותה‬ ‫הסרטן וחינוך‬ ‫בפוסט בשם \"החלמה קהילתית\"‬ ‫מהמשפחה שלי‪ .‬פתחתי קבוצה בשם‬ ‫יער\"‬ ‫שהעלתה לב ארי לפייסבוק היא כתבה‪:‬‬ ‫\"מבחינתי יצירה זה ההפך ממוות‪.‬‬ ‫'מי פנוי לאלנבי?'‪ .‬בקבוצה ‪ 14‬חברות‬ ‫\"זכיתי בנתינה משפחתית שופעת‪ ,‬גם‬ ‫המוות של דפנה עורר בי את היצירה‪,‬‬ ‫מדהימות שלי מגבעת עדה‪ .‬הייתי‬ ‫ענת מדליקה‬ ‫כשנדמה שמשאבי הנפש נסחטו עד‬ ‫מודיעה להן מתי ההתרסקות הבאה‪,‬‬ ‫משואה על‬ ‫תום עם מותה של דפנה‪ ,‬אחות של‬ ‫את הדחף לחוש את הבריאה בתוך‬ ‫והייתה מתחילה התארגנות‪ .‬נוסעים‬ ‫חינוך יער‬ ‫רונית ושלי‪ .‬זכיתי בהחלמה קהילתית‪,‬‬ ‫החיים‪ .‬היה בזה אלמנט מרפא‪ .‬ביער‬‫איתי לבדיקות‪ ,‬גם כי לא יכולתי לנהוג‬ ‫במעטפת אהבה חברתית איתנה‬ ‫וגם כי דן שהוא מפרנס יחיד מוכרח‬ ‫ומרהיבה להתערסל בה‪ .‬זכיתי בתמיכה‬ ‫יש סגולות ריפוי‪ .‬יער הוא מקום‬ ‫לנסוע לתל אביב לעבוד‪ .‬הייתי צריכה‬ ‫אידיאולוגית יוצרת לחינוך יער‪ ,‬לרוות‬ ‫שקורים בו דברים‪ .‬כל הזמן הזה‬ ‫מפעל תמיכה ענק‪ .‬חלק לקחו אותי‬ ‫ממנה צוף עסיס חיים‪ ,‬להמריא על‬ ‫ששהיתי ביער‪ ,‬החשיבה‪ ,‬הפיתוח‬‫לטייל בשדות כדי להתאוורר‪ ,‬חלק עזרו‬ ‫כנפיה למרחבי בריאה ובריאות\"‪.‬‬ ‫והמעורבות הקהילתית נתנו לי המון‬ ‫עם התרופות‪ ,‬עם הילדים‪ ,‬קניות‪...‬‬ ‫את מדברת בפוסט על החלמה‬ ‫כוח‪ .‬זה היה תהליך עיבוד של האבל‬ ‫\"חוץ מהקבוצה המדהימה הזאת‪ ,‬ברקע‬ ‫שלי באמצעות חינוך יער‪ .‬מעבר לזה‬ ‫יש כל הזמן את התמיכה הקהילתית‪,‬‬ ‫קהילתית למה?‬ ‫ברמת האישיות של דפי היא הייתה‬ ‫ולכן בעיניי זאת החלמה קהילתית‪.‬‬ ‫\"אני לא יכולה לדבר על הסרטן‪ ,‬בלי‬ ‫אדם עם המון נתינה‪ ,‬היא הייתה‬‫אנחנו מתכננות כבר את מסיבת הסיום‪.‬‬ ‫לדבר על הרצח של אחותי‪ .‬הכול הולך‬ ‫יוצרת‪ .‬הכתיבה‪ ,‬המוזיקה שלה‪ .‬היה‬ ‫זאת הייתה שנה שלמה של טיפולים‪.‬‬ ‫ביחד ‪ -‬רצח של אחותי‪ ,‬הסרטן וחינוך‬ ‫לה גם את הבית בצפת שהיה המקום‬ ‫כימו חודשיים שלושה‪ ,‬ואז הפוגה‬ ‫יער‪ .‬אני זוכרת שעסקתי בקואוצ'ינג‬ ‫הרוחני של החיבור לטבע‪ .‬אני ממש‬ ‫לניתוח כריתה וִׁשחזור‪ .‬עכשיו סיימתי‬ ‫ואז הגיע אליי לקוח ודיבר על המקום‬ ‫מרגישה אותה איתי בחינוך יער‪ .‬אני‬ ‫הקרנות‪ ,‬ועדיין ממשיכה בטיפול‬ ‫הזה של הקושי‪ .‬אמרתי לעצמי שאני‬ ‫רואה אותה בלוגו‪ ,‬מדברת איתה כל‬‫ביולוגי‪ .‬אני מקבלת אינפוזיה ב'אסותא'‬ ‫וטיפול תרופתי בבית‪ .‬כבר הכינו אותי‬ ‫לא מסוגלת להכיל את זה‪ .‬אני לא‬ ‫הזמן זה נפלא\"‪.‬‬ ‫שאולי תהיה לי בריחת סידן‪ ,‬או בעיה‬ ‫ומה שלום ההורים? איך הם‬ ‫ברירית הרחם‪ ,‬נראה מה אני אגריל\"‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬דווינה פיינברג זגורי‬ ‫למרות ההתמודדות הלא פשוטה עם‬ ‫מתגברים?‬ ‫תופעות הלוואי של הטיפולים השונים‪,‬‬ ‫\"הם גיבורים‪ .‬ממש גיבורים‪ .‬הם עברו‬ ‫לב ארי ממשיכה לפעול במרץ ולחלום‬ ‫שבר גדול וקשה להם יותר להכיל את‬ ‫על היום בו חינוך יער יהפוך לחלק‬ ‫אינטגרלי ממערכת החינוך בארץ‪.‬‬ ‫עוצמת האירועים‪ .‬הם סבא וסבתא‬‫\"החזון הוא שתלמידי החינוך הפורמאלי‬ ‫מקסימים‪ .‬הילדים מאוד קשורים‬ ‫והבלתי פורמאלי בישראל יזכו לחינוך‬ ‫יער בחיק הטבע הסמוך אליהם‪ ,‬כאורח‬ ‫ואוהבים אותם‪ .‬זה מרגש לראות‪ .‬הם‬ ‫חיים המאפשר חיוניות והתפתחות‬ ‫אוהבים את ההתפתחות של חינוך יער‬‫יצירתית של גוף‪ ,‬רגש‪ ,‬מחשבה וחברה\"‪,‬‬ ‫כמפעל הנצחה מאוד משמעותי‪ .‬המקום‬ ‫היא מציינת‪\" .‬מדובר בחינוך המאפשר‬‫רווחה ופנאי לחוויה של פליאה‪ ,‬עוררות‬ ‫הזה של הנצחה מתוך ההוויה‪ ,‬מתוך‬ ‫חושית ושמחת גילוי‪ ,‬להתנסות מתוך‬ ‫עניין פנימי במרחב הטבעי‪ ,‬לעצמאות‪,‬‬ ‫ניהול עצמי ותושייה‪ .‬חינוך המבסס‬‫תחושת זהות עצמית‪ ,‬ייחודיות‪ ,‬שייכות‬ ‫ואחריות של התלמידים כלפי חיק‬ ‫הטבע היישובי‪ ,‬כחברים בקהילה\"‪ .‬‬‫‪55‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מגזין‬ ‫‪ ‬אילנה שטוטלנד‬ ‫ליאת טמיר החליטה לפני שלוש שנים שנמאס לה‬ ‫לשבת במשרדי ההייטק ושהיא רוצה לחזור אל הטבע‪,‬‬ ‫אל האדמה‪ .‬חוה זליגר מאז ומעולם אהבה חיות והחווה‬ ‫שהקימה היא מבחינתה גן עדן עלי אדמות‪ .‬הדר קליידמן‬ ‫מלמדת נשים מלאכות יד קדומות‪ ,‬ואניטה טוקר שותלת‬ ‫מחדש עצים מגוש קטיף‪ .‬פרויקט מיוחד לט\"ו בשבט ‪-‬‬ ‫נשותהאדמהטתובפעעות‬ ‫ליאת טמיר‪ ,44 ,‬מנהלת תפעול של ארגון הנוער של השומר‬ ‫החדש‪ .‬נשואה‪ ,‬אימא לארבעה ילדים‪ ,‬ממושב שדה יעקב‬‫צילום‪ :‬טל סתת־יפרח‬ ‫‪ -‬ערבות הדדית‪ ,‬אהבת הארץ ואומץ‬ ‫עוסק בחינוך הנוער לעבודת אדמה‪.‬‬ ‫ליאת טמיר היא‬ ‫אזרחי\"‪.‬‬ ‫אנחנו מגייסים חבר'ה שמיניסטים‬ ‫בת קיבוץ עלומים‪.‬‬ ‫לעשות שנת שירות בשומר החדש‬ ‫לנכש עשבים בשמחה‪\" :‬לשמוע‬ ‫בצבא הייתה‬ ‫חניכה שאומרת לי ש'אם היית אומרת‬ ‫כמדריכים בחוות שאנו מקימים‪ .‬אני‬ ‫במסלול של בני‬ ‫לי קודם שאני אנכש עשבים בפרדס‪,‬‬ ‫אחראית על כל המדריכים ורכזי החוות‪,‬‬ ‫משקים לפיקוד‪,‬‬ ‫הייתי אומרת שזה לא יקרה בחיים‪.‬‬ ‫וגם נמצאת שם בפועל ועובדת איתם‬ ‫ואחר כך למדה עבודה סוציאלית‬ ‫ועכשיו‪ ,‬כשעשיתי זאת‪ ,‬זו ההרגשה‬ ‫בחווה‪ .‬המטרה היא לחבר את הנוער‬ ‫באוניברסיטת בן־גוריון‪ .‬היא עבדה‬ ‫לאדמה שלו‪ ,‬לעם שלו‪ ,‬לערכים שלו‪.‬‬ ‫הכי טובה שהרגשתי אי פעם' ‪ -‬זו‬ ‫הקמנו השנה שלוש חוות‪ :‬בירושלים‪,‬‬ ‫בכך תקופה מסוימת‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫הרגשה נהדרת‪ .‬אני אומרת שיש פה‬ ‫עברה לתחום של ניהול משאבי אנוש‬ ‫עוד נערה שמתחילה להתחבר לשורש‬ ‫חדרה וליד בית שאן‪ .‬כל יום אחר‬ ‫האמיתי שלה‪ ,‬והיא גם תדע לתרום את‬ ‫הצהריים מגיעים לחוות האלה חניכים‬ ‫בחברת הייטק‪ .‬לפני שלוש שנים‬ ‫מכיתות ז'‪ ,‬ח' ו־ט'‪ ,‬והחווה היא מעין בית‬ ‫עזבה את ההייטק ופנתה לכיוון אחר‬ ‫תרומתה למדינה\"‪.‬‬ ‫שני עבורם‪ .‬החניכים עוסקים בבניית‬ ‫לגמרי‪\" .‬רציתי לחזור לשורשים‪ ,‬שזה‬ ‫מאתיופיה באהבה‪\" :‬בירושלים החווה‬ ‫ערוגות‪ ,‬שתילה‪ ,‬עישוב‪ ,‬בנייה בבוץ‪.‬‬ ‫אומר בחוץ‪ ,‬זה אומר אדמה והטבע‪,‬‬ ‫היופי בחווה זה שהיא באמת מיועדת‬ ‫שלנו נמצאת בשכונת קריית מנחם‪,‬‬ ‫כשהאידיאלי זה חיבור של אנשים‬ ‫ויש לנו הרבה חניכים יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫לכל ילד‪ ,‬וזה לא משנה מה החוזקות‬ ‫לאדמה\"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫לראות את ההורים של הילדים האלה‬ ‫שלו‪ ,‬ומאילו עדה או לאום הוא\"‪.‬‬ ‫תרפיה בטבע‪\" :‬עצם העמל‪ ,‬עצם‬ ‫פלאי הבריאה‪\" :‬מכיתה ו' הייתי‬ ‫מגיעים לחווה ומלמדים את הילדים‬ ‫רפתנית‪ ,‬ומגיל צעיר אהבתי לקום‬ ‫שלהם חקלאות מסורתית זאת חוויה‬ ‫העיסוק בחיבור בין הילד לאדמה יוצר‬ ‫בשלוש לפנות בוקר ולחכות לזריחה‪ .‬זה‬ ‫אצלו שינוי גם בתפיסת העולם שלו‬ ‫גורם לי עונג‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם לנשום אוויר‬ ‫מרגשת‪ .‬ביומיום‪ ,‬בבתים שלהם‪,‬‬ ‫וגם באופן ההתנהגות שלו‪ .‬כשאתה‬ ‫טרי ולראות דברים צומחים מהאדמה‬ ‫הילדים במשפחות האלה הם בעצם‬ ‫'ההורים'‪ .‬הם אלה שמנגישים להוריהם‬ ‫בכל מזג אוויר נמצא בחוץ‪ ,‬מתאמץ‪ ,‬לא‬ ‫בראשיתם מאוד ממלא אותי\"‪.‬‬ ‫מוותר כשקשה לך וגם עוזר לחבר שלך‬ ‫מתחברים מחדש‪\" :‬ארגון הנוער‬ ‫את השפה‪ ,‬מלמדים אותם דרכי‬ ‫של השומר החדש הוא ארגון שעוזר‬ ‫התנהלות; ואילו כשההורים הגיעו‬ ‫שצריך עזרה ‪ -‬זה יוצר אצלך בדיוק‬ ‫לחקלאים לשמור על אדמות מדינה הן‬ ‫לחווה‪ ,‬בעצם החזרנו להם את המקום‬ ‫את הערכים שאנחנו שואפים אליהם‬ ‫בשמירה והן בעבודות חקלאיות‪ ,‬וגם‬ ‫ההורי שלהם‪ ,‬את הידע והסמכות\"‬ ‫‪56‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫\"מלנהשאודםמהאוויברראטשיריתםולרמאואותד דמבמרילםא צאוותמיח\"ים‬‫‪57‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫חוה זליגר‪ ,71 ,‬מפעילת \"החווה של חוה\"‪.‬‬ ‫נשואה‪ ,‬אימא לעשרה ילדים‪ ,‬סבתא ל־‪ 32‬נכדים‬ ‫וחמישה נינים‪ ,‬מקיבוץ חפץ חיים‬ ‫הם פוגשים את האמת‪ ,‬את האדמה‪ ,‬את‬ ‫חוה זליגר נולדה‬ ‫השלכת‪ ,‬את התרנגולת שמטילה ביצים‪.‬‬ ‫בקיבוץ חפץ חיים‪.‬‬ ‫אני חושבת שבן אדם צריך לדעת מאין‬ ‫מגיל צעיר עבדה‬ ‫הוא בא ולאן הוא הולך‪ ,‬והכול בעזרת‬ ‫ברפת‪ ,‬אחר כך‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬זה מאוד תורם לחינוך‬ ‫למדה בסמינר‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬ושנים רבות עבדה כגננת‪.‬‬ ‫של הילדים‪ .‬הם לומדים שהבריאה‬ ‫בגיל ‪ 53‬החלה להפעיל את \"החווה של‬ ‫קיימת‪ ,‬אבל אנחנו צריכים להמשיך‬ ‫חוה\" שנמצאת בקיבוץ‪\" .‬מאוד רציתי‬ ‫אותה‪ .‬אם למשל יש אפרוח שבקע‬ ‫להפעיל את המקום הזה\"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫מהביצה‪ ,‬צריך לתת לו אוכל‪ ,‬לקיים‬ ‫\"ולמזלי כנראה השם שמע את תפילתי‪.‬‬ ‫למדתי שנתיים בכפר הירוק טיפול‬ ‫אותו\"‪.‬‬ ‫בבעלי חיים‪ ,‬וקיבלתי המון כלים לגבי‬ ‫טיול בגן עדן‪\" :‬הכול מרגש אותי כאן‪.‬‬ ‫החיות רואות אותי ומשמיעות קולות‪,‬‬ ‫ניהול החווה\"‪.‬‬ ‫קוראות לי‪ ,‬כאילו אומרות 'בוקר טוב'‪.‬‬ ‫טעם החיים‪\" :‬נולדתי בטבע‪ .‬אבא שלי‬ ‫גם ההמלטות מאוד מרגשות‪ .‬אני כאילו‬ ‫היה לולן‪ ,‬בעלי רפתן‪ ,‬ומאז ומתמיד אני‬ ‫מטיילת בגן עדן‪ .‬הבית שלי נמצא ממש‬ ‫זוכרת את עצמי באזור של בעלי חיים‬ ‫וטבע‪ .‬חרובים‪ ,‬למשל‪ ,‬היו הממתק שלי‪.‬‬ ‫סמוך לחווה‪ ,‬ואם חלילה קורה משהו‬ ‫בלילה‪ ,‬אנחנו רצים הנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרבה‬ ‫בתור ילדה אפילו אהבתי לאכול את‬ ‫מבני המשפחה עובדים בחווה‪ .‬הבן שלי‬ ‫האדמה‪ ,‬כי אדמה אחרי הגשם זה הדבר‬ ‫הוא מנהל החווה‪ ,‬הבת מנהלת השיווק‪,‬‬ ‫הכי טעים שיכול להיות‪ .‬היה לנו גן ירק‬ ‫בת אחרת מנהלת עבודה של החווה‪ ,‬וגם‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬הייתה לנו גם גינת פרחים‪.‬‬ ‫הנכדים באים לסייע בנטיעות\"‪.‬‬ ‫שתלנו‪ ,‬נטענו‪ ,‬זרענו‪ .‬אחרי החתונה גם‬ ‫גבעת ברנר‪\" :‬הייתה לי עז שקראו לה‬ ‫עבדתי תקופה מסוימת במטע תפוחים‪.‬‬ ‫גבעת ברנר‪ ,‬והיה לי קשר מיוחד איתה‪.‬‬ ‫מאז שנולדתי אני רואה את טעם החיים‬ ‫היא המליטה גדי כשהייתה כבר מאוד‬ ‫מבוגרת‪ .‬ואז פתאום שמעתי אותה בוכה‪,‬‬ ‫בטבע‪ .‬טבע זה החמצן שלי\"‪.‬‬ ‫שאלתי אותה מה קרה‪ ,‬והבנתי שהגדי‬ ‫אם כל חי‪\" :‬בחווה אפשר ליהנות מ־‪20‬‬ ‫דונם שבהם חיות משק‪ ,‬ביניהן גם חיות‬ ‫שהיא המליטה ברח‪ .‬הלכתי אחריה‪,‬‬ ‫היא הובילה אותי למתבן‪ ,‬ושם מצאנו‬ ‫שנפגעו בטבע‪ .‬אנחנו מטפלים בהן‪,‬‬ ‫את הגדי הקטן כשהוא מסתתר בקש‪.‬‬ ‫כי גם לנכים יש מקום בבריאה‪ .‬בנוסף‬ ‫כשראיתי את השמחה שלה במפגש עם‬ ‫הגדי‪ ,‬היו לי דמעות של אושר בעיניים\"‪.‬‬ ‫לכך‪ ,‬בהתאם לעונה אנחנו עושים‬ ‫טעם של פעם‪\" :‬אני רוצה להגיע גם‬ ‫מסיק זיתים‪ ,‬קטיף תפוזים‪ ,‬ולפני פסח‬ ‫לקהל מבקרים של הגיל השלישי‪ .‬לכן‬ ‫הקמנו פה את מוזיאון החלוץ החרדי‪,‬‬ ‫יש קציר‪ .‬החווה בעצם מיצתה את‬ ‫שכולל פריטים ישנים מהילדות שלנו‪,‬‬ ‫כל האישיות שלי‪ .‬זה גם להיות עם‬ ‫הצמחים‪ ,‬עם יופי הבריאה‪ ,‬עם בעלי‬ ‫כמו המכונה הישנה של הסנדלר‪,‬‬ ‫חלוק תכלת של בית חרושת אתא‪,‬‬ ‫החיים ועם האנשים\"‪.‬‬ ‫מפגש עם האמת‪\" :‬לחווה מגיעים‬ ‫את המשקפיים המגדילים של‬ ‫ילדים החל מגיל שנתיים במסגרות‬ ‫הקוסמטיקאית‪ ,‬פרימוס‪ ,‬פתילייה של‬ ‫שונות‪ .‬זה תורם להם להיפגש עם‬ ‫שבת‪ .‬יש לנו אוסף אדיר של הדברים‬ ‫האמת של החיים‪ .‬האינטרנט זה אמת?‬ ‫זה סינתטי‪ .‬אנחנו פה לא בשביל‬ ‫הישנים‪ ,‬הדברים האמיתיים\"‪.‬‬ ‫לראות אינטרנט ולמות‪ .‬ואילו בחווה‬‫צילום‪ :‬אריק סולטן‬ ‫‪58‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫\"אהבתתחרונוגהוהלאתדהמשםהמ‪,‬טפיולאגתהשיםהבישצליאכתם\"ת‪,‬האאמתת‪,‬‬‫‪59‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫הדר קליידמן‪ ,31 ,‬בעלת בית המלאכות‬ ‫\"בחפץ כפיה\" (מלאכות יד עתיקות וחדשות)‪.‬‬ ‫נשואה‪ ,‬אימא לשלושה ילדים‪ ,‬מעין כרם‬‫צילום‪ :‬פלאש ‪ 90‬מרים אלסטר‬ ‫זיתים שחורים‪ ,‬זמורה של גפן‪ .‬אנחנו‬ ‫הדר קליידמן נולדה‬ ‫לוקחות כל מה שלא צריך במטבח‪,‬‬ ‫לזוג הורים אמנים‬ ‫וגדלה במושב‬ ‫מכניסות לסיר ומשתמשות בזה כצבע‪.‬‬ ‫בעמק האלה‪ .‬אמה‪,‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדגש הוא על המפגש שנוצר‬ ‫שי זכאי‪ ,‬היא‬ ‫צלמת ואמנית אקולוגית‪ .‬אביה‪ ,‬ערן‬ ‫בין הנשים בזמן המלאכה\"‪.‬‬ ‫שפיצר‪ ,‬הוא מעצב תעשייתי‪\" .‬זה היה‬ ‫שבט אחיות גם יחד‪\" :‬ההתעסקות עם‬ ‫בית שנשם אמנות\"‪ ,‬היא מספרת‪\" .‬לכל‬ ‫חומרי הגלם‪ ,‬לפני שהם הופכים למוצר‪,‬‬ ‫אחד מההורים יש את הסטודיו שלו‬ ‫בתוך הבית‪ ,‬ובתור ילדה זה היה מגרש‬ ‫מחברת אותנו למהות של הדברים‪.‬‬ ‫המשחקים שלי‪ .‬למדתי מהם הרבה תוך‬ ‫בעולם המהיר והחומרי של היום איבדנו‬ ‫כדי ההתבוננות\"‪.‬‬ ‫את הקשר למקור‪ ,‬לחומר הגלם‪ ,‬לדרך‬ ‫מחבל הטבור‪\" :‬אימא שלי תמיד‬ ‫מספרת שלפני שילדה אותי‪ ,‬את‬ ‫ולתהליך‪ .‬אז התרומה היא לחזור‬ ‫הצירים היא העבירה בשתילת ירקות‬ ‫למקורות‪ .‬כמו כן‪ ,‬למידת המלאכות‬ ‫בגינה‪ .‬איכשהו האהבה הזאת עברה‬ ‫גם אליי‪ .‬גדלתי קרוב לאדמה‪ ,‬לטבע‪.‬‬ ‫האלה‪ ,‬המלאכות של פעם‪ ,‬נותנת‬ ‫בהמשך למדתי חקלאות אורגנית‬ ‫לנשים כוח לדעת שהן יכולות לעשות‬ ‫וצמחי מרפא‪ ,‬הקמתי משתלה לזנים‬ ‫את הדברים האלה‪ .‬הן מבינות שהן לא‬ ‫של עצים עתיקים של ארץ ישראל‬ ‫תלויות בתעשייה ושהן יכולות בעצמן‬ ‫שהייתה בזמנו בכפר אוריה‪ ,‬התעסקתי‬ ‫לעשות דברים‪ ,‬כמו למשל להכין‬ ‫עם שמנים אתריים ועם צמחייה מקומית‬ ‫שטיח כדי לחמם את הבית‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬עבדתי גם בחוות‬ ‫המלאכות האלה היו חלק מהתרבות‬ ‫גפנים בנגב ועסקתי בחקלאות במדבר‪.‬‬ ‫שלנו כעם היהודי‪ ,‬ולכן חשוב לשמר‬ ‫אחרי שהתחתנתי‪ ,‬התחלתי להתעניין‬ ‫בשאלה איך נוצרים דברים בעולם‪ .‬איך‬ ‫את המסורת הזאת ולהתחבר לכוח‬ ‫למשל נוצר סל? איך נוצר אריג? בד?‬ ‫ולידע שבה‪ .‬גם למפגש של נשים מכל‬ ‫רקמה? לפני חמש שנים הקמתי את בית‬ ‫המלאכות 'בחפץ כפיה' שבו מתקיימים‬ ‫רחבי הארץ סביב מלאכה ויצירה יש‬ ‫כוח יוצא דופן‪ .‬הנשים נחשפות אחת‬ ‫קורסים מקצועיים לנשים וסדנאות‬ ‫לשנייה‪ ,‬נוצרות חברויות מאוד טובות‪.‬‬ ‫פרטיות לזוגות ומשפחות שמשמרים‬ ‫היצירה גם פותחת את הלב‪ ,‬יש בה‬ ‫מלאכות מסורתיות‪ ,‬כגון‪ :‬אריגה‪ ,‬רקמה‪,‬‬ ‫כוחות ריפוי‪ ,‬וזה הרבה יותר חזק מאשר‬ ‫קליעת סלים‪ ,‬צביעה טבעית של צמר‬ ‫ועוד‪ .‬המקום הוקם גם מתוך המחשבה‬ ‫לשבת על קפה ועוגה\"‪.‬‬ ‫שבעולם העתיק נשים היו עושות את‬ ‫זמן חדש ישן‪\" :‬מרגש לראות איך‬ ‫נפתח לנשים הלב כשהן נכנסות‬ ‫המלאכות האלה ביחד\"‪.‬‬ ‫לבית המלאכה‪ .‬בחלל העתיק הזה הן‬ ‫תוצרת מקומית‪\" :‬אנחנו עובדות עם‬ ‫מרגישות שסופסוף הן יכולות לנשום‪,‬‬ ‫מבחר חומרים טבעיים‪ ,‬ואני משתדלת‬ ‫לקחת את הדברים לאט‪ .‬מרגש אותי‬ ‫להביא כמה שיותר חומרים מקומיים‪.‬‬ ‫גם לראות אריג חדש שנולד‪ ,‬או סבתא‬ ‫למשל‪ ,‬בתחום הקליעה אנחנו עובדות‬ ‫שחלמה לעשות משהו לבת שלה‪ ,‬והנה‬ ‫עם סנסני התמר‪ ,‬לולבים‪ ,‬מחטי אורן‪,‬‬ ‫היא מגשימה זאת סופסוף‪ .‬תחושת‬ ‫ערבה‪ .‬אנחנו מכינות סלים שימושיים‬ ‫הסיפוק שהן מקבלות מיצירה שעשו‬ ‫לבית‪ ,‬עריסות לתינוק‪ ,‬עריסות לבובה‬ ‫במו ידיהן היא נהדרת בעיניי‪ .‬גם צבע‬ ‫חדש שיוצא מהסיר‪ ,‬או נול חדש שאנו‬ ‫ועוד‪ .‬ואילו בתחום של מלאכות‬ ‫משחילות אותו בפעם הראשונה מאוד‬ ‫הטקסטיל‪ ,‬אנחנו עובדות עם צמר‬ ‫גולמי של כבשים מארץ ישראל‪ .‬אנחנו‬ ‫מרגשים אותי\"‪.‬‬ ‫מעבדות את הצמר‪ ,‬טוות‪ ,‬וצובעות‬ ‫הכול אפשרי‪\" :‬הגיעה אלינו אישה‬ ‫אותו בצבעים מן הצומח‪ ,‬כמו למשל‬ ‫שחלמה הרבה שנים לארוג‪ .‬הבעיה‬ ‫עם קליפות רימונים‪ ,‬קליפות של אגוזי‬ ‫שלה הייתה אצבע אחת ביד שלא‬ ‫מלך‪ ,‬סלק‪ ,‬פטרזוליה יבשה‪ ,‬עלי זיתים‪,‬‬ ‫מתפקדת‪ ,‬והיא לא ידעה האם תצליח‬ ‫לארוג‪ .‬היא התחילה לעבוד‪ ,‬מצאנו לה‬ ‫כל מיני פתרונות‪ ,‬ואחרי שיעור אחד‬ ‫היא אמרה לנו שהאצבע חזרה לתפקוד‪.‬‬ ‫זה היה ממש מרגש‪ ,‬ומאז היא המשיכה‬ ‫לארוג\"‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫\"המלרבגשכלשרהאןותנכנאיסוךתנלפתביחת לנהשמילםאכה\"‬‫‪61‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫אניטה טוקר‪ ,71 ,‬יושבת ראש הנהלת היישוב נצר‬ ‫חזני (בהתנדבות)‪ .‬נשואה‪ ,‬אימא לחמישה ילדים‪,‬‬ ‫סבתא ל־‪ 28‬נכדים ושתי נינות‪ ,‬מהיישוב נצר חזני‬‫\"עעשכץץבשסשההפתרששלדדנודהה'בר‪,‬איוהוםתואתםכה‪,‬יתהתיוחאבדלשעםב'?צת\"כיימיעהלהאדאכםםך‬ ‫מתאים‪ ,‬וזה לא יצליח‪ .‬כלומר‪ ,‬רק‬ ‫בשנת ‪ 1969‬עלתה‬ ‫אלוהים קובע מה כן ומה לא\"‪.‬‬ ‫אניטה טוקר ארצה‬ ‫צילום‪ :‬אריק סולטן‬ ‫זיכרונות מגוש קטיף‪\" :‬ביום האחרון‬ ‫מארצות הברית‪.‬‬ ‫של עזיבת המקום השארתי בחממות‬ ‫ב־‪ ,1976‬אחרי כמה‬ ‫את המים פתוחים‪ .‬רציתי שמי שיגיע‬ ‫לשם אחריי לפחות ייהנה מהפירות‪,‬‬ ‫שנים בהן גרה‬ ‫מהסלרי ומהשתילים‪ .‬לא יכולתי להמית‬ ‫בבאר שבע ועבדה כמורה‪ ,‬עברה עם‬ ‫את הצמחים שגידלתי באהבה כה רבה‪.‬‬ ‫משפחתה לכפר דרום‪ .‬משפחת טוקר‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הייתה הוראה לסגור‬ ‫הייתה בין תשע המשפחות הראשונות‬ ‫את המים והכול התייבש‪ .‬בשביל חקלאי‬ ‫שהגיעו לגור בכפר דרום ליד היאחזות‬ ‫של צה\"ל שהייתה במקום‪ .‬כשעברו‬ ‫לראות כזה דבר זה מאוד כואב\"‪.‬‬ ‫לשם‪ ,‬המקום היה רק חול וחול‪ ,‬בלי‬ ‫אדמה חדשה‪\" :‬לפני שלוש שנים וחצי‬ ‫צמחייה‪ ,‬בלי כלום‪ .‬בני הזוג טוקר רצו‬ ‫הקמנו יישוב חדש‪ .‬נתנו לו שוב את‬ ‫שלילדיהם יהיה אתגר‪ ,‬וכמו שהם‬ ‫השם נצר חזני‪ ,‬על שמו של היישוב‬ ‫התמודדו עם העלייה ארצה‪ ,‬כך גם‬ ‫שנעקר בגוש קטיף‪ .‬במסגרת פעילותי‬ ‫הילדים יתמודדו עם השתלבות ביישוב‬ ‫כיושבת ראש הנהלת היישוב‪ ,‬בנינו‬ ‫חדש‪ .‬המשפחה גרה בכפר דרום ‪ 30‬שנה‬ ‫בית כנסת גדול וכל מיני מבנים‪ .‬ליד‬ ‫המבנים היה מקום שאפשר היה לתעל‬ ‫עד לעקירת גוש קטיף‪.‬‬ ‫אותו לגינון וירק‪ .‬החלטנו שנעביר לשם‬ ‫אדמה משוגעת‪\" :‬כשעברנו לכפר דרום‪,‬‬ ‫את העצים שנעקרו מהיישוב שלנו בגוש‬ ‫קטיף והיו מוחזקים במשתלה של הקרן‬ ‫התחילו לבנות את החממות הראשונות‬ ‫הקיימת במושב גילת‪ .‬הבן שלי‪ ,‬שהיה‬ ‫והבתים הראשונים בנצר חזני‪ .‬היינו‬ ‫גם חקלאי‪ ,‬היה נוסע הרבה לאזור הדרום‬ ‫ומבקר את העצים של נצר חזני‪ ,‬מנשק‬ ‫אמורים לגדל עגבניות לייצוא לארצות‬ ‫אותם‪ ,‬ומבטיח להם שנביא אותם לביתם‬ ‫הברית‪ .‬לא היה לי מושג איך עושים את‬ ‫זה‪ .‬השכנים הערבים אמרו לנו שאנחנו‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫\"לפני כשנה התחלנו בפרויקט הזה‪,‬‬ ‫משוגעים ושאי אפשר לגדל שום דבר‬ ‫והחזרנו אלינו כבר כ־‪ 30‬עצים‪ .‬יש‬ ‫באדמה הזאת; אבל למרות התחזיות‬ ‫לזה עלות מאוד גבוהה‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫הקודרות‪ ,‬התחלנו לגדל‪ ,‬פיתחנו כל‬ ‫רצה לממן את זה‪ ,‬והיינו צריכים‬ ‫מיני שיטות חדשות והצלחנו‪ .‬כל שנה‬ ‫לחפש מימון בעצמנו‪ .‬את העצים‬ ‫התוצרת שלנו גדלה משמעותית‪.‬‬ ‫הראשונים שתלנו ליד בית הכנסת‪,‬‬ ‫גידלתי כל ירק וכל פרח ותבלין‬ ‫וההתרגשות של התושבים הייתה מאוד‬ ‫שאפשר רק לחשוב עליו‪ .‬התיירים‬ ‫גדולה‪ .‬כששתלנו אותם‪ ,‬חשבתי על‬ ‫כך שבספר דברים כתוב 'כי האדם‬ ‫האמריקאים שהיו מגיעים לחממות שלי‬ ‫עץ השדה'‪ ,‬ותהיתי לעצמי האם עץ‬ ‫היו קוראים לי 'אשת הסלרי'‪ ,‬כי גידלתי‬ ‫השדה הוא האדם? הרי למה אנחנו כל‬ ‫כך מתרגשים לקראת העצים האלה?‬ ‫גם סלרי\"‪.‬‬ ‫ראינו את השורשים הענקיים שלהם‬ ‫בעשר אצבעות‪\" :‬בשנים הראשונות‬ ‫ובשורשים גם היה מעורב חול הבית‬ ‫עשיתי הכול לבד‪ ,‬כי היה אסור לנו‬ ‫מגוש קטיף‪ ,‬וזה היה מאוד מרגש‪ .‬לקח‬ ‫בהתחלה להעסיק עובדים‪ .‬אחר כך כבר‬ ‫לשורשים האלה הרבה זמן להתאקלם‬ ‫ניהלתי עסק עם עובדים וגם המשכתי‬ ‫מחדש‪ .‬לקח זמן עד שהעלים הירוקים‬ ‫יצאו שוב‪ ,‬וראינו כמה זה היה דומה‬ ‫לעבוד בעצמי\"‪.‬‬ ‫שיעור באמונה‪\" :‬עבודת האדמה מחזקת‬ ‫לתהליך שאנחנו עברנו\"‪.‬‬ ‫מאוד את האמונה שלך באלוהים‪ ,‬כי את‬ ‫בעצם תלויה בו‪ ,‬בכוחות שלו‪ .‬את יכולה‬ ‫לשתול‪ ,‬לחשוב שאת שולטת בכול‪ ,‬אבל‬ ‫את בעצם לא שולטת‪ ,‬בדיוק כמו שקורה‬ ‫בחיי היומיום‪ .‬את יכולה לשתול ופתאום‬ ‫תהיה מחלה‪ ,‬יהיה חרק‪ ,‬מזג אוויר לא‬ ‫‪62‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫‪63‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מגזין‬ ‫הגדירו אותה כבעלת הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬דיסלקסיה ודיסקלקוליה‪.‬‬ ‫אמרו שאין סיכוי שאי פעם תצליח‪ .‬גידפו אותה והציקו לה ללא הרף‪,‬‬ ‫אבל חן מילר לא ויתרה וכיום עם תואר ראשון ביד והמון מוטיבציה‬ ‫היא עושה הכול כדי שלא יאמרו לעוד ילד אחד בישראל שהוא‬‫כישלון‪.‬תלמדוממנה\" אישן יללדא\"‬ ‫כרמית ספיר ויץ ‪ ‬צילום‪ :‬רמי זרנגר‬ ‫\"הייתה לי מטרה‪.‬‬ ‫זה מה שהיה‬ ‫חשוב‪ .‬זה הקים‬ ‫אותי מהמיטה‬ ‫בימים הכי קשים‪.‬‬ ‫אין ילד שלא נולד‬ ‫עם אור‪ .‬יש ילדים‬ ‫שמישהו כיבה‬ ‫להם את האור‬ ‫בדרך\"‪ .‬חן מילר‬ ‫‪64‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫אולם חשוך ומלא עד‬ ‫ב‬ ‫אפס מקום במרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬עומדת על‬ ‫הבמה חן מילר‪,‬‬‫צעירה בת ‪ ,29‬עם‬‫עיני שקד וחיוך נרגש‪ ,‬ומקריאה מול‬‫קהל שמאזין לה בשקיקה את הדברים‬‫ששמעה מאנשי חינוך במרוצת ילדותה‬‫ובנעוריה‪\" :‬הבנת הנקרא נופלת מהצפוי‬‫לגילה‪ .‬אינה שולטת בפעולות החשבון‬‫הבסיסיות‪ .‬לא ערנית‪ .‬לא קשובה‪ .‬בוהה‪.‬‬‫פסיבית‪ .‬מוסחת‪ ,‬מתקשה בציור נקודות‪,‬‬ ‫קווים כלליים וזוויות‪ .‬אינה שולטת‬ ‫במרחב‪ .‬בקריאה וכתיבה‪ .‬הישגיה‬ ‫ממקמים אותה ברמה של ילדה בת‬‫עשר\"‪ .‬אחר כך מגיעה נשימה עמוקה ואז‬‫אבחנות נוספות שהוצמדו אליה בנדיבות‬‫רבה כבר בגיל צעיר וליוו אותה כל‬‫חייה‪ ,ADD :‬דיסלקציה‪ ,‬דיסקלקוליה‪.‬‬ ‫ויש עוד‪ .‬כולן לקויות שאיתן הלכה‬ ‫לישון בלילה‪ ,‬ואיתן קמה בבוקר‬ ‫כשהאור עלה‪ ,‬אבל החשיכה בפנים‬‫סירבה להסתלק‪ .‬כשמסתכלים עליה‬‫קשה להאמין מה עברה הנערה־אישה‬ ‫היפה‪ ,‬הרהוטה ומלאת הביטחון הזו‪.‬‬‫עד כיתה ט’ מילר לא ידעה קרוא וכתוב‪.‬‬ ‫היא הסתובבה מתוסכלת וכועסת‪,‬‬‫מסתכלת על המורה בשיעור ולא מבינה‬‫איך יכול להיות שהיא מבינה את השפה‬‫אבל לא מבינה מה היא אומרת‪ .‬אחרי‬‫כרבע שעה הייתה מניחה את הראש על‬‫השולחן ואז חוטפת תנומה של ייאוש או‬ ‫שעמום‪ .‬תלוי מה בא קודם‪.‬‬‫הוריה‪ ,‬איציק ואווה‪ ,‬קיבוצניקים ממשמר‬‫השרון החליטו להעביר אותה בכיתה‬‫ד’ ללמוד במסגרת של החינוך המיוחד‬‫בנתניה‪ ,‬שם השקיעה את כל מאמציה‪.‬‬‫היא רצתה להראות לכולם שהיא יכולה‬‫לעשות את זה‪ .‬היא סיימה את היסודי‬‫בהצלחה וחזרה לחטיבת הביניים בקיבוץ‬ ‫עם שיר בלב‪ ,‬אבל הסביבה הייתה‬‫פחות טובה אליה מאשר היא אל עצמה‪.‬‬‫ההצקות‪ ,‬שהכירה עוד מקודם‪ ,‬לא פסקו‪.‬‬‫היא הסתגרה בתוך עצמה עד שבכיתה‬‫‪65‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫ילדה מקולקלת‪ ,‬לפחות אהיה חמודה‪.‬‬ ‫תחזיות המורים‪ ,‬היו הוריה‪ :‬אבא איציק‬ ‫ט’ גמלה בלבה ההחלטה לצאת החוצה‪,‬‬ ‫חייכתי מבחוץ‪ ,‬אבל בפנים הייתה‬ ‫(לולן במקצועו) ואימא אווה (עובדת‬ ‫וכך היה‪ .‬על המדשאה בקיבוץ‪ ,‬בלי שום‬ ‫סערה\"‪.‬‬ ‫בסופר ומטפלת בחיילים בודדים)‪.‬‬ ‫\"זכיתי‪ .‬ההורים שלי ראו אותי‪ .‬הם‬ ‫סימן מקדים שזה הולך לקרות‪ ,‬אחד‬ ‫שני דברים נתנו למילר כוחות באותה‬ ‫לא פחדו להוציא אותי מקהילה קטנה‬ ‫הילדים הפשיל את מכנסיה וצחק בקול‪.‬‬ ‫תקופה‪ :‬הראשון הוא שיעור תיאטרון‬ ‫בפומבי‪ .‬הסדקים שהיו שם ממילא איימו‬ ‫ולהעביר אותי לחינוך המיוחד בנתניה‪.‬‬ ‫להפוך לשבר שאי אפשר לאחותו‪ ,‬אבל‬ ‫שהשתתפה בו בנעוריה‪ ,‬בסטודיו‬ ‫זו גדולה של הורים‪ ,‬להסתכל על הילד‬ ‫למשחק \"בוסתן\" בנתניה‪\" .‬בסוף כיתה‬ ‫היא לא נתנה לזה לקרות ואחזה בטוב‬ ‫ט' עליתי על הבמה מול ילדי הקיבוץ‪.‬‬ ‫שלהם ולראות אותו כמו שהוא‪ .‬אין‬ ‫בשארית כוחותיה‪ .‬הכול נעצר וקפא‬ ‫יותר טוב או פחות טוב‪ .‬ההורים שלי לא‬ ‫במקום‪“ .‬באותו רגע רצתי לשירותי‬ ‫מישהו בקהל ציין בהפתעה שאני‬ ‫עורכים עד היום השוואות‪ .‬כל הילדים‬ ‫הבנות‪ ,‬הסתכלתי על עצמי בוכה במראה‪,‬‬‫מוכשרת‪ ,‬והרגשתי שראו אותי סופסוף\"‪.‬‬ ‫שלהם נפלאים‪ ,‬כל אחד בדרכו ובנתיב‬ ‫וכאב לי הלב‪ .‬אמרתי לאלוהים שאני‬ ‫הדבר השני שסייע לה הוא האמונה‪.‬‬ ‫שבחר בחייו‪ .‬ההורים שלי מאוד גאים‬ ‫\"לחברה יש אותה‬‫למרות שהיא גדלה בבית חילוני בקיבוץ‬ ‫בי‪ ,‬אבל כמו שהם גאים בי עכשיו‪ ,‬כך‬ ‫אחריות שיש למערכת‬ ‫של התק\"ם‪ ,‬תמיד היה לה אלוהים‪.‬‬ ‫הם הסתכלו עליי כשהייתי בחינוך‬ ‫ואי אפשר להגיד‪:‬‬ ‫\"תמיד היה לי חיבור רוחני‪ .‬מגיל מאוד‬ ‫המיוחד‪ .‬המחנך הראשי בחייו של ילד‬ ‫מערכת החינוך רקובה‪.‬‬ ‫צעיר הייתי זקוקה לזה מאוד‪ ,‬להרגיש‬ ‫הוא ההורה‪ .‬אי אפשר להגיד כל הזמן‬ ‫כדי לשנות את שניהם‪,‬‬ ‫'המערכת והמערכת'‪ .‬לחברה יש אותה‬ ‫שיש מישהו שמסתכל עליי מלמעלה‬ ‫כולנו צריכים לקחת‬ ‫ורואה אותי\"‪ ,‬מספרת מילר‪\" .‬ביום‬ ‫אחריות שיש למערכת ואי אפשר‬ ‫אחריות\"‬ ‫הנורא ההוא בכיתה ט' הבנתי שכל‬ ‫לזרוק את האחריות עליה ולהגיד‪:‬‬ ‫מערכת החינוך רקובה‪ .‬אם החברה‬ ‫שונאת אותו‪ .‬שאלתי אותו‪‘ :‬מה עשיתי‬ ‫מה שקורה לנו הוא שיעור שבא להכין‬ ‫רקובה‪ ,‬המערכת תהיה רקובה והפוך‪.‬‬ ‫רע בעולם שכל הדברים האלה מגיעים‬ ‫אותנו למשהו אחר‪ ,‬ושכל דבר שקורה‬ ‫כדי לשנות את שניהם‪ ,‬כולנו צריכים‬ ‫לי?’ נגמרו לי הכוחות‪ .‬ההורים שלי כבר‬ ‫לקחת אחריות‪ .‬נגיד שאני הולכת עם‬ ‫ידעו מה קרה‪ .‬הם עודכנו על ידי הצוות‬ ‫לנו‪ ,‬אנחנו יכולים להתמודד איתו\"‪.‬‬ ‫ילד ברחוב ולפנינו הולך איש שעושה‬ ‫בבית הספר וכעסו מאוד‪ .‬הם היו כל כך‬ ‫תמיד?‬ ‫תנועות עם הידיים ומדבר אל עצמו‪.‬‬ ‫שרויים בכעס שלהם‪ ,‬שהם לא ראו שכל‬ ‫אם הדבר הראשון שאני עושה זה לתת‬‫\"היו תקופות שהרגשתי שהגעתי לגבול‬ ‫לילד יד ולזוז איתו הצידה‪ ,‬אני אולי לא‬ ‫מה שאני צריכה זה שקט”‪.‬‬ ‫העליון של היכולת שלי להתמודד עם‬ ‫אומרת לו שום דבר במילים‪ ,‬אבל המסר‬ ‫ולמרות הכול‪ ,‬בבוקר למחרת‪ ,‬לבשה את‬ ‫הדברים‪ .‬הרי איך אנחנו מגדירים ילד‬ ‫שאני מעבירה לילד ברור‪ :‬שהאיש לא‬ ‫בחברה שלנו כמוצלח? על פי ההצלחה‬ ‫הבגדים הכי יפים והלכה לבית הספר‪.‬‬ ‫הלימודית שלו‪ .‬כשלילד אין הצלחות‬ ‫בסדר‪ ,‬הוא לא כמוני\"‪.‬‬ ‫איך את מסבירה את זה?‬ ‫לימודיות‪ ,‬הוא לומד מגיל מאוד צעיר‬ ‫עם כל המסרים שאת קיבלת כילדה‪,‬‬ ‫להסתכל על עצמו בצורה מונמכת‪ .‬גם‬ ‫\"הייתה לי מטרה‪ .‬זה מה שהיה חשוב‪ .‬זה‬ ‫אם הוא לא בא ואומר את זה למבוגרים‬ ‫כיצד תפסת את עצמך?‬ ‫הקים אותי מהמיטה בימים הכי קשים‪.‬‬ ‫\"חשבתי שאסור לי לדבר‪ ,‬כי בטח אין לי‬ ‫אין ילד שלא נולד עם אור‪ .‬יש ילדים‬ ‫שסביבו‪ ,‬יש לו הרבה שיחות בראש‬ ‫שמישהו כיבה להם את האור בדרך\"‪.‬‬ ‫עם עצמו‪ ,‬והדימוי העצמי שלו נפגע‪.‬‬ ‫דברים חכמים להגיד‪ .‬חשבתי שאם אני‬ ‫במצב כזה‪ ,‬את בכלל לא מגיעה למקום‬ ‫כיום היא ממלאת אולמות בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫שבו את מכירה את עצמך ויודעת מי‬ ‫\"חייכתי מבחוץ‪ ,‬אבל בפנים הייתה סערה גדולה\"‪.‬‬ ‫מלמדת בחינוך המיוחד‪ ,‬מנהלת סטודיו‬ ‫את‪ .‬הסתכלתי במראה ומה שראיתי זו‬ ‫חן מילר בילדותה‪ ,‬ועם הוריה‬ ‫מצליח לתיאטרון וכבר שלוש שנים‬ ‫ילדה מקולקלת‪ .‬בלילה‪ ,‬כשדיברתי‬ ‫שהיא עמלה על תוכנית אסטרטגית‬ ‫עם אלוהים‪ ,‬הייתי שואלת אותו‪' :‬למה‬ ‫שביסודה שתי שאלות עיקריות‪ :‬איך‬ ‫נתת לי מוח מקולקל? למה לא נתת לי‬ ‫מגייסים ילדים ללמידה‪ ,‬ואיך מפתחים‬ ‫משקפיים או רגל קצרה יותר‪ ,‬דברים‬ ‫אצלם מוטיבציה? לא רק בחינוך המיוחד‪,‬‬ ‫ילדים בכלל‪ .‬בניגוד לכל הסיכויים‬ ‫שרואים בעין? למה נתת לי לקות‬ ‫שנתנו לה – היא בעלת תואר ראשון‬ ‫שקופה שלא רואים אותה?'\"‪.‬‬ ‫בחינוך ובהוראת הבימוי והתיאטרון‪.‬‬ ‫הסרטונים שהיא מעלה הופכים צ’יק צ’ק‬‫לקות במובן המילולי פירושה \"דפקט\"‪.‬‬ ‫לוויראליים עם מיליוני צפיות בעולם‬ ‫כבר כאן מתחילה הבעיה‪.‬‬ ‫ובכמה שפות‪ ,‬והילדה הזו כבר לא מוכנה‬ ‫לשתוק‪ .‬היא לא מוכנה שיהיה עוד ילד‬ ‫\"אני מסכימה איתך‪ .‬לפני מאה שנה‬ ‫מישהו החליט שכולם ילמדו אותו דבר‬ ‫אחד בעולם שיגידו לו‪“ :‬אתה לא מסוגל”‬ ‫ואל המטרה הזו היא שועטת בכל הכוח‪.‬‬ ‫ואת כולם ימדדו באותה דרך‪ .‬זה כמו‬ ‫שאני אגיד לך שכל הילדים יכולים‬ ‫חותמת על הלב‬ ‫לרוץ על אספלט‪ .‬אולי זה נכון לגבי‬‫רובם‪ ,‬אבל יש קבוצה של ילדים שרצים‬ ‫האנשים ששתלו בה את האמונה‬‫הרבה יותר מהר על חול‪ .‬המערכת בנויה‬ ‫הפנימית שהיא כן מסוגלת‪ ,‬כנגד כל‬ ‫בצורה מסוימת‪ .‬אנחנו מנסים להכניס‬ ‫אותם לתוך קופסה ולתקן אותם‪ .‬הרי‬ ‫כך קוראים לזה‪' .‬הוראה מתקנת'‪ .‬אני‬ ‫הייתי תלמידת הוראה מתקנת ששאלה‬ ‫מה בי לא בסדר שצריך לתקן אותי‪.‬‬ ‫ככל שאתה מנסה לתקן ילד יותר‬ ‫ואת הקושי שלו במקום לתת לו מענה‬ ‫‪66‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫לקושי‪ ,‬כך אתה מרחיק אותו מהכישרון‬ ‫\"הסתכלתי במראה ומה שראיתי זו ילדה מקולקלת‪.‬‬ ‫ומהיכולות הגבוהות שלו‪ .‬אני טוענת‬ ‫בלילה‪ ,‬כשהייתי מדברת עם אלוהים‪ ,‬הייתי שואלת אותו‪:‬‬ ‫שבכל ילד יש גרעין פנימי שיש בו‬ ‫את הכישרון‪ ,‬היכולת והטוב שלו‪.‬‬ ‫'למה נתת לי מוח מקולקל? למה לא נתת לי משקפיים‬ ‫ישנם ילדים שהגרעין שלהם מכוסה‬ ‫או רגל קצרה‪ ,‬דברים שרואים בעין? למה נתת לי לקות‬‫בניילון‪ .‬המערכת‪ ,‬ולפעמים גם ההורים‪,‬‬ ‫שקופה שלא רואים אותה?'\" מילר‬ ‫לא רואים מי הילד שלהם ולא באמת‬ ‫מבינים מה קיים בו‪ .‬היכולת והכישרון‬ ‫נמצאים‪ .‬השאלה מה אנחנו עושים כדי‬ ‫להגיע אליהם‪ .‬האם מגיעים אל הילד‬ ‫דרך החוזקה שלו או ממשיכים לעסוק‬ ‫במה שיש על פני השטח‪ ,‬שזו הלקות‬ ‫וההפרעה?‬ ‫\"לפני כמה שנים הגעתי למסקנה‬‫שלקות למידה והפרעת קשב הן תופעת‬ ‫לוואי של יכולת גבוהה נסתרת‪ .‬זה‬ ‫אומר שהן יושבות על היכולת הגבוהה‪.‬‬ ‫החברה מנסה לתקן את זה‪ ,‬ולא מבינה‬ ‫שכשהיא מנסה ליישר קו היא מפסידה‬‫את הבנאדם‪ .‬אנחנו יכולים עד מחרתיים‬‫להגיד‪' :‬כל הילדים חייבים ללמוד חמש‬ ‫יחידות מתמטיקה' ולהפסיד אנשים‬ ‫שיכולים להיות יוצרים‪ ,‬ממציאים‪,‬‬ ‫מנהיגים‪ ,‬כי אנחנו רוצים שכולם יהיו‬ ‫אותו דבר\"‪.‬‬ ‫אמרת חמש יחידות מתמטיקה‪,‬‬ ‫אמרת הכול‪.‬‬ ‫\"אין לי בעיה לעודד ילדים לחמש‬ ‫יחידות מתמטיקה או לשאוף גבוה‬ ‫יותר (ביחס לעצמם ולא ביחס‬‫לאחרים)‪ ,‬אבל איך שלימדנו פעם‬‫לא עובד היום‪ .‬הידע נמצא בכל‬‫מקום ותפקידו של איש החינוך‬‫השתנה‪ .‬בתוך העולם המטורף‬ ‫הזה והגירויים הענקיים‬ ‫האלה‪ ,‬אנחנו צריכים ללמד‬ ‫את הילדים לשאול שאלות‬‫ולחקור‪ ,‬דרך כל מיני מדיומים‪,‬‬ ‫אמנויות‪ ,‬חקירה בשטח‪ .‬יש‬ ‫המון דרכים ובכל זאת אנחנו‬ ‫בוחרים בדרך מסוימת‪ .‬נכון שיש‬ ‫הרבה בתי ספר שמפתחים תוכניות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬אך נראה לי שהגיע הזמן‬ ‫שגם למעלה‪ ,‬במשרד החינוך‪ ,‬יעשו‬ ‫חושבים\"‪.‬‬ ‫עם ההשקפה הזו היא מתהלכת בעולם‪.‬‬‫החלום שלה כילדה‪ ,‬להיות מורה בחינוך‬ ‫המיוחד‪ ,‬התגשם‪ ,‬אך הוא לא התגשם‬ ‫מעצמו‪ .‬היא עשתה הכול כדי להגשים‬‫אותו‪ ,‬וזה לא היה קל‪ .‬בסרט בת המצווה‬‫שלה‪ ,‬מתועדים האורחים כשהם מברכים‬ ‫אותה במילים‪\" :‬אנחנו מקווים שיום‬ ‫אחד‪ ,‬כמו שאת חולמת‪ ,‬תהיי מורה‬ ‫לחינוך מיוחד\"‪.‬‬ ‫\"מה שמדהים זה שככל שעליתי כיתה‬ ‫ויותר אנשי חינוך אמרו לי לא‪ ,‬הרצון‬‫שלי להיות מורה רק התגבר‪ .‬לא בחרתי‬‫‪67‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫שמה את האנשים המיוחדים האלה‬ ‫\"ככל שאתה‬ ‫\"שפרירים א'\" לחינוך מיוחד בעמק חפר‪,‬‬ ‫בחינוך‪ .‬באיזשהו מקום הוא בחר בי‪.‬‬ ‫בשוליים‪ .‬מדי פעם היא תורמת להם‪,‬‬ ‫מנסה לתקן ילד‬ ‫מתרוצצת בין הרצאות ומנהלת סטודיו‬ ‫פעם היו מטביעים על פרות חותמת‬‫אבל ביומיום היא לא רוצה לראות אותם‪.‬‬ ‫ואת הקושי שלו‬ ‫מצליח לתיאטרון‪ .‬על אף ולמרות הכול‪,‬‬ ‫ואני מרגישה שהמערכת הטביעה על‬ ‫מה זה האחר? זו הרי פיקציה‪ .‬כל אחד‬ ‫במקום לתת לו‬ ‫סיימה בגרות מלאה ותואר ראשון‪.‬‬ ‫הלב שלי חותמת‪ .‬לא תמיד היא הייתה‬ ‫מאיתנו הוא אחר‪ .‬מישהי מהתנחלות‬ ‫\"נקרעתי\"‪ ,‬היא אומרת‪\" .‬האם היה‬ ‫חיובית‪ ,‬אבל היא נמצאת‪ .‬זה המקום‬ ‫שבאה ללמוד בסמינר הקיבוצים היא‬ ‫מענה לקושי‪,‬‬ ‫שווה את זה? בכנות? לא יודעת‪ .‬אני‬ ‫כך אתה מרחיק‬ ‫רוצה שהילדים יאהבו את עצמם‪ ,‬שיהיו‬ ‫של הילדה שישבה בכיתה ופגשה‬ ‫האחר‪ ,‬אבל בהתנחלות היא אחת‬ ‫אותו מהכישרון‬ ‫במקום שבו הרגליים שלהם בטוחות‪,‬‬ ‫במורה שאמרה לה שהיא קשה מדי‬‫בקבוצת השווים שלה‪ .‬אם מוציאים חלק‬ ‫על הקרקע‪ .‬זה חשוב כי יש הרבה רוחות‬ ‫בשבילה ושהיא לא יכלה לעזור לה‪.‬‬ ‫ומהיכולות‬ ‫בחוץ שמזיזות אותנו‪ .‬כשהשורשים שלך‬ ‫ישבתי מול המורה הזו ולא הבנתי איך‬ ‫מהפאזל‪ ,‬כל חלק שהוא‪ ,‬התמונה של‬ ‫הגבוהות שלו\"‪.‬‬ ‫יכול להיות שאני כל כך להוטה ורוצה‪,‬‬ ‫החברה שלנו לא שלמה”‪.‬‬ ‫עמוק באדמה‪ ,‬הרוחות יכולות להזיז‬ ‫והיא מוותרת עליי? בהמלצתה‪50 ,‬‬ ‫מילר‬ ‫אותך‪ ,‬אבל לא ישברו אותך\"‪.‬‬ ‫אחוז מהזמן הייתי במרכז הלמידה שזה‬ ‫מילר יודעת היטב עד כמה החברה‬ ‫מקום מדהים‪ ,‬אבל רציתי הרי להיות‬ ‫יודעת להיות חסרת חמלה כלפי מי‬ ‫מי שלימד אותה את השיעור הזה הוא‬ ‫עם כולם‪ .‬אמרתי‪' :‬עד סוף השנה אשב‬ ‫ששונה‪ .‬בגיל ‪ ,11‬על חתיכת בטון שעל‬ ‫צביקי‪ ,‬נער בן ‪ 15‬עם אוטיזם שפגשה‬ ‫בשורה הראשונה עם הפרצוף הבוהה‬‫אם הדרך‪ ,‬חרטו ילדים בקיבוץ את שמה‬ ‫בשנת השירות לפני הצבא‪\" .‬הוא ִּתקשר‬ ‫שלי ואראה לה שהתפקיד שלה זה ללמד‬ ‫עם גידופים‪ .‬את המילים הקשות היא‬ ‫איתי בדרך שלו ולי היה ברור שצביקי‬ ‫אותי'‪ .‬למערכת היה מאוד קל אם הייתי‬ ‫גילתה וכיסתה‪ ,‬כדי שהוריה לא יראו‪.‬‬ ‫מבין‪ ,‬מרגיש ויודע‪ .‬הלב שלי היה מלא‬ ‫אומרת‪' :‬אני מוותרת'‪ .‬באיזשהו מקום‬ ‫שנות הילדות וההתבגרות שלה היו‬ ‫בצלקות\"‪ ,‬אומרת מילר ומספרת שדווקא‬ ‫עשיתי למערכת חיים קשים‪ .‬אמרתי‪:‬‬ ‫שנים של בדידות‪ ,‬של חרם מתמשך‪,‬‬ ‫לו הייתה את היכולת לתת לה את מה‬ ‫'אתם אומרים שאני לא יכולה? אני‬ ‫של הצקות בלתי פוסקות ושמות גנאי‪.‬‬ ‫שאחרים לא הצליחו‪ .‬הוא לימד אותה‬ ‫אומרת שאני כן יכולה‪ .‬אתם אומרים לי‬ ‫להתבונן בעצמה‪ ,‬דרך השקט שלו‪ .‬לא‬ ‫ואז‪ ,‬בחופש הגדול שבין כיתה ה’‬ ‫שינה לו אם יש לה שגיאות כתיב או‬ ‫לא? אני אראה לכם שכן'\"‪.‬‬ ‫לכיתה ו’‪ ,‬עצמה עיניים ואמרה לעצמה‬ ‫בעיה לחבר מספרים‪ .‬עבורו‪ ,‬היא הייתה‬ ‫מאיפה גייסת את כוחות הנפש לא‬ ‫שהבטון הזה‪ ,‬דווקא הוא‪ ,‬עם המילים‬ ‫משמעותית‪ .‬יום אחד‪ ,‬לקראת פסח‪,‬‬ ‫לוותר על עצמך?‬ ‫הקשות‪ ,‬יהפוך לאבן הקסמים שלה‪.‬‬ ‫גייס את כל כוחותיו‪ ,‬נעצר במקום‪,‬‬ ‫\"לא הכול ורוד‪ .‬היו רגעים שרציתי‬‫כשהיא תעבור לידו‪ ,‬תקבל ממנו כוחות‪.‬‬ ‫התנודד מצד לצד‪ ,‬ואז זה יצא‪ .‬במאמץ‬ ‫“עצמתי עיניים ואמרתי לעצמי שאני‬ ‫גדול‪ ,‬אבל יצא‪\" :‬אני אוהב אותך\"‪\" .‬לא‬ ‫למות\"‪.‬‬ ‫דרקון קטן‪ .‬בכל פעם שהילדים יכניסו‬ ‫האמנתי‪ .‬שם הבנתי שאם הוא עבד כל‬ ‫לי חרב ללב‪ ,‬אהפוך לדרקון גדול יותר‪.‬‬ ‫כך קשה כדי לומר לי את זה‪ ,‬מי אני‬ ‫לכסות את הבטון‬‫בכל פעם שיפגעו בי אהפוך חזקה יותר”‪.‬‬ ‫שלא אוהב את עצמי‪ .‬החברה הישראלית‬ ‫בשנת הסטאז' הראשונה שלה כמורה‬ ‫והיום?‬ ‫\"לא בחרתי בחינוך‪.‬‬ ‫בבית ספר בדרום‪ ,‬הגיעה לבית הספר‬ ‫\"והיום אני מבינה שהכוח נמצא בתוכי‪.‬‬ ‫באיזשהו מקום הוא‬ ‫בו הוצבה וחיפשה את כיתה י'‪ 9‬ומצאה‬ ‫אני לא צריכה משהו חיצוני כדי להפוך‬ ‫כיתה חשוכה בשוליו של מסדרון צדדי‪,‬‬ ‫לחזקה‪ .‬אני עכשיו בתהליך של לכסות‬ ‫בחר בי‪ .‬פעם היו‬ ‫שחדר היועצת מוביל אליו‪\" .‬את האור‬ ‫מטביעים על פרות‬ ‫אפשר להדליק רק כשהיועצת בחדר‪-‬‬ ‫את הבטון ולהיפרד ממנו\"‪.‬‬ ‫חותמת ואני מרגישה‬ ‫שלה\"‪ ,‬הסבירו לה התלמידים היישובים‬ ‫הכעס שצברה‪ ,‬אחרי טיפול רגשי‬ ‫שהמערכת הטביעה על‬ ‫בכיתה‪\" .‬מה אנחנו אומרים להם בעצם?‬ ‫ממושך ואירוע בריאותי‪ ,‬פורק מכליו‪.‬‬ ‫לדרקון אמרה שלום יפה ושילחה אותו‬ ‫הלב שלי חותמת\"‬ ‫'אתם כאב ראש‪ ,‬בהצלחה'\"‪.‬‬ ‫לדרכו‪\" .‬היום אני מורה לא רק של‬ ‫את התחושה הזו היא מכירה היטב‪ .‬הרי‬ ‫הילדים שמציקים להם‪ ,‬אלא גם של‬ ‫הילדים שמציקים‪ .‬אני מוכרחה לשים‬ ‫דבר לא בא לה בקלות‪ .‬בצבא‪ ,‬אחרי‬ ‫את הילדה שהציקו לה בצד‪ .‬אני מורה‬ ‫שנה שלמה בשנת שירות‪ ,‬רצתה לשרת‬ ‫של כל ילד שישלחו אליי לכיתה‪ .‬כל‬ ‫כמש\"קית ת\"ש‪\" .‬הצבא אמר לי‪' :‬תגידי‬ ‫אחד מהם הוא שלי ואני אוהבת אותו‬ ‫אהבה מלאה‪ .‬התפקיד שלנו ללמד את‬ ‫תודה שמגייסים אותך‪ .‬יש לך קב\"א‬ ‫הילד מה שייך לו ומה לא‪ .‬מה סתם‬ ‫נמוכה'‪ .‬גייסו אותי להיות רכזת כוח‬ ‫תוויות ומה הוא באמת‪ .‬הילדה שהייתי‬ ‫אדם‪ ,‬שזה מספרים ואותיות‪ .‬ישבתי‬ ‫תמיד תחיה בתוכי ותהיה חלק ממני‪,‬‬ ‫בבה\"ד ‪ 11‬מול מבחן‪ ,‬בכיתי דמעות של‬‫אבל הגיעה העת להמשיך בחיים‪ ,‬לסלוח‬ ‫עצב\"‪ ,‬היא משחזרת‪ .‬בסוף היה מי שהבין‬ ‫ולהשאיר את הכעס בצד‪ .‬להבין שמה‬ ‫שהיא מוכשרת‪ ,‬והמציא לה תפקיד‬‫שקרה – קרה‪ .‬זה שאני עומדת על במות‬ ‫שנתפר בדיוק למידותיה‪ :‬משק\"ית‬‫ופוגשת תלמידים לא תמיד קל לי‪ ,‬אבל‬ ‫קורסים בבסיס שריון‪ .‬אחרי השחרור‬ ‫נותן משמעות לכל מה שעברתי‪ .‬מה‬ ‫שהייתי הכי רוצה זה שתהיה לי מכונת‬ ‫למדה למבחן הפסיכומטרי‪ .‬הציון‬‫זמן לשלוש דקות‪ ,‬ובשלוש הדקות האלה‬ ‫שהוציאה היה נמוך מאוד‪ .‬בפעם השנייה‪,‬‬‫אביא את הילדה שהייתי לעכשיו‪ .‬להגיד‬ ‫לה תודה שהיא לא ויתרה‪ ,‬ולהראות לה‬ ‫הייתה קפיצה בציון‪ .‬משם המשיכה‬‫שיום אחד הכול יהיה בסדר ואנשים ירצו‬ ‫לסמינר הקיבוצים (\"חיפשתי מוסד‬ ‫לשמוע את מה שיש לה להגיד\"‪ .‬‬ ‫אקדמי שיש בו מרכז תמיכה לסטודנטים‬ ‫עם ליקויי למידה\")‪ .‬כיום היא חיה‬ ‫במשמר השרון ומלמדת בבית ספר‬ ‫‪68‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫קטלוג חורף‬‫‪winter2017‬‬ ‫‪www.tfashion.co.il‬‬‫מעצבים לוק צנוע בקליק‪>>>.‬‬ ‫כנסי לבחור את שלך‬

‫בא לך סיבוב?‬‫מכירה את זה שארוחת שבת נגמרת אבל עדיין לא פגשת‬‫את כולם? זה הזמן לסיבוב עדכונים שבתי עם חברה‪ .‬והכי‬ ‫חשוב – נא להתלבש בהתאם (כולם מסתכלים עלייך!)‬

‫‪www.tfashion.co.il‬‬ ‫אפשר להזמין אותך לדייט?‬ ‫לא משנה אם את יוצאת עם בעלך לעתיד או עם בעלך‬ ‫בהווה‪ ,‬העיקר שאת מסתכלת על עצמך במראה לפני‬ ‫שיוצאים ויודעת שזה זה‪.‬‬

‫מתארגנת לתפילה‬‫הכיף שלי בשבת בבוקר זה לקום מאוחר‪ ,‬לשתות כוס קפה‬‫עם חתיכת עוגה‪ ,‬להתלבש בנחת כמו שאני אוהבת ולהגיע‬ ‫בדיוק לקריאת התורה‪ .‬ושלך?‬

‫‪www.tfashion.co.il‬‬ ‫ברית על הבוקר‬ ‫רק פתחת את הבוקר וכבר דילמה‪ :‬ברית בעשר ופגישה‬ ‫חשובה מיד אחרי‪ .‬ברור שלהחליף בגדים באוטו זו כבר לא‬ ‫אופציה‪ .‬אה! יש לך את השמלה הזאת שקנית ומתאימה‬ ‫בדיוק! כל מה שנשאר זה להחליף נעליים‪...‬‬

‫סתם זרקתי‬‫אני מאוד אוהבת להתלבש בסטייל‪ ,‬אבל לפעמים אני קמה‬‫ואין לי כוח לחשוב ולתכנן‪ .‬מזל שקניתי אאוטפיט מושלם‬ ‫שחוסך לי התלבטות‪ .‬ממליצה!‬

‫‪www.tfashion.co.il‬‬ ‫חופה לפני שקיעה‬ ‫שוב הטרפת המוכרת של חתונה מוקדמת ועוד בחורף‪.‬‬ ‫חשוב לך להשקיע אבל אין לך באמת את הזמן‪ .‬טוב נו‪,‬‬ ‫ברור שלבוש צנוע יהלום את האירוע‪ ,‬ואת גם יודעת איפה‬ ‫למצוא לך אאוטפיט מתאים‪.‬‬

‫יוצאים לממילא‬‫כשאני בירושלים אני אוהבת לעבור בממילא‪ .‬משהו באבנים‬‫העתיקות ובחנויות היוקרתיות נותן לי השראה ומצב רוח‬ ‫נועז‪ .‬איזה כיף להסתובב עם השמלה החדשה שקניתי‪.‬‬

‫‪www.tfashion.co.il‬‬ ‫‪9 to 5‬‬ ‫כשאני הולכת לעבודה אני אוהבת שרואים עליי את‬ ‫מי שאני‪ .‬קצת מתוחכמת‪ ,‬קצת יצירתית ועם הרבה‬ ‫מוטיבציה‪ .‬אחרי שבחרתי אאוטפיט מושלם‪ ,‬אני יודעת‬ ‫שאני משדרת על הגל שאני רוצה‪.‬‬

‫אהבנו‬ ‫דברים שאנחנו בטוחות שאתן צריכות החודש ‪ ‬מיכל צורן‬ ‫שקית רב פעמית‪ .‬מי שביקרה בסופר בשבועות‬ ‫האחרונים יודעת שתם עידן שקיות הפלסטיק בארצנו‬ ‫הקטנטונת והגיעה העת להתקדם עם שאר האנושות‪ .‬חוק‬ ‫השקיות מחייב אותנו כעת לשלם עבורן עשר אגורות‪.‬‬ ‫יש שיאמרו שזה מחיר זעום לשלם‪ ,‬אבל למה ללכת ראש‬ ‫בקיר כשאפשר לנצל את ההזדמנות לעשות משהו יפה‬ ‫למען הסביבה? רכשו לעצמכן בהקדם שקית רב פעמית‬ ‫מתקפלת ‪ -‬כמו הנחמדה הזו של ‪ - Pip Studio‬ולכמה‬ ‫רגעים תרגישו עם עצמכן טוב יותר‪.‬‬ ‫‪Put a ring on it,‬‬ ‫טבעת של‬ ‫‪Collier Jewelry,‬‬ ‫‪ 180‬שקל‪.‬‬ ‫סניקרס מגניבות‪ .‬חלק מהכיף‬ ‫זה הזמן היחיד‬ ‫אמנות הקשירות‪ .‬טרנד הבוהו‬ ‫בשנה שלגיטימי‬ ‫בחילופי עונות השנה הוא האפשרות‬ ‫להסתובב עם גוש‬ ‫שיק החזיר לחיינו את המקרמה ‪-‬‬ ‫להשתנות יחד איתן וללבוש ולפשוט‬ ‫צמרירי על הראש‪,‬‬ ‫אמנות קשירות מהמאה‪ .13-‬עדי‬ ‫דמויות בהתאם למזג האוויר השורר‬ ‫כובע של אלדו‪,‬‬ ‫בחוץ‪ .‬אם בקיץ האחרון הרגשת כמו‬ ‫אסף ורדי‪ ,‬אשפית בתחום‪ ,‬רוקמת‬ ‫‪ 130‬שקל‪.‬‬ ‫תכשיטים ייחודיים ועבודות מקרמה‬ ‫נערת פרחים קלילה ומשוחררת‪,‬‬‫ובסתיו עברת טרנספורמציה לגבירה‬ ‫לתלייה‪ ,‬ומעבירה סדנאות ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬לאחרונה היא חברה למעצבת‬ ‫בריטית אצילית ומכובדת‪ ,‬החורף‬‫הנוכחי מביא עימו אפשרות להתחפש‬ ‫האופנה קרן שביט והשתיים יצרו‬ ‫יחד קולקציה של שרשראות מקרמה‬ ‫לטום‪-‬בוי שובבה ונערית‪ ,‬אחת‬ ‫כזו שנועלת נעלי סניקרס גבוהות‬ ‫שעיצובן מותאם במיוחד לשמלות‬ ‫הכותנה החמימות שעיצבה שביט‬ ‫ולובשת סווטשירטים ממותגים‪.‬‬ ‫לכבוד החורף‪ .‬השילוב בין המקרמה‬ ‫להלן הצעת הגשה חורפית ומגניבה‬ ‫לשמלה משדרג את שני הפריטים‬ ‫של ‪ HUF‬ל‪ .Jin-G-‬רק תיזהרי על‬ ‫ויוצר טוטאל לוק מ‪-‬ו‪-‬ש‪-‬ל‪-‬ם‪.‬‬ ‫הסקייטבורד‪ ,‬הא?‬ ‫חפשו בפייסבוק ‪Adi asaf vardi -‬‬‫צילום‪ :‬יפעת גולן‪ ,‬אנקלו סטודיו‪ ,‬רחלי פרידמן‪ ,‬אסף רונן‪ ,‬יח״צ‪ ,‬עדי קראוס‪ ,‬יונתן בלום‬ ‫‪;jewelry designer, macrame artist‬‬ ‫‏קרן שבי ‏ט ‪karen-shavit.com‬‏ וברחוב‬ ‫שינקין ‪35‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מחברות לכל עת‪ .‬אם גם את לא נמנית עם‬ ‫השדות הטכנולוגיות שמנהלות יומן בגוגל‪,‬‬ ‫מנצחות על ישיבות מסובכות בוואטסאפ‪,‬‬ ‫מעבירות כספים דרך ארנק‬ ‫אלקטרוני ומתניידות רק עם גט‬ ‫טקסי‪ ,‬ואם גם את שומרת אמונים‬ ‫לדפי הנייר המקושקשים ומתפייטת‬ ‫כאחרונת הרומנטיקניות על סוג העט‬ ‫המועדף עלייך ‪ -‬סדרת המחברות‬ ‫של הסופרת ענת לב‪-‬אדלר ל\"דורנת\"‬ ‫הומצאה בדיוק בשבילך‪\" .‬מחברות אותך‬ ‫לעצמך\" עוצבו על ידי אפרת לביא והן‬ ‫מלאות בטיפים שכתבה לב‪-‬אדלר ואמורים‬ ‫לעזור לך לחיות חיים אנלוגיים בעולם דיגיטלי‪.‬‬ ‫בין טיפ לטיפ את רשאית כמובן להוסיף גם קצת‬ ‫טקסט משלך‪.‬‬ ‫כאילו חסרות‬ ‫חג לאילנות‪ .‬רבים נוטים לפסוח‬ ‫א' הפבורן‬ ‫לנו סיבות לא לצאת‬ ‫התקשרה‪ ,‬היא רוצה‬ ‫על ט\"ו בשבט‪ .‬מקסימום קונים‬ ‫את המשקפיים שלה‬ ‫מהמיטה בבוקר‪,‬‬ ‫כמה פירות יבשים בשוק ומניחים‬ ‫בחזרה‪ ,‬משקפי שמש‬ ‫סט מצעים של‬ ‫על השולחן‪ .‬חבל מאוד‪ ,‬כי זה חג‬ ‫של ‪Private Vintage‬‬ ‫נהדר‪ .‬בחברת \"קונפטיקס\"‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫גולף&קו‪,‬‬ ‫‪ ollection‬‏‪,C‬‬ ‫‪ 249‬שקל‪.‬‬ ‫מתייחסים לחג הזה ברצינות‬ ‫‪ 249‬שקל‪.‬‬ ‫הראויה‪ :‬החברה השיקה לאחרונה‬ ‫מגבות מלטפות‪ .‬למה אנשים‬ ‫חיה בסרט שאת‬ ‫מגוון מוצרים לחג‪ ,‬ביניהן פחיות‬ ‫אירופאית?‬ ‫הולכים לבתי מלון? זו כביכול שאלה‬ ‫מקושטות עם אדמה וזרעים‪ ,‬כדים‬ ‫קלה‪ ,‬אבל בואו נחשוב על זה רגע‬ ‫כיסוי לדרכון של‬ ‫ברצינות‪ .‬קורת גג? יש לנו בבית‪.‬‬ ‫לעציצים וקופסאות מעוצבות‬ ‫סוהו‪ 80 ,‬שקל‪.‬‬ ‫מיטה עצומה ורכה? לרוב עושה‬ ‫שמיועדות לסדר ט\"ו בשבט אישי‬ ‫כאבי גב יום אחרי‪ .‬ארוחת בוקר‬ ‫לילדים‪ .‬כך‪ ,‬מתברר‪ ,‬הולכים היום‬ ‫קונטיננטלית? אם להודות באמת‬ ‫השותלים‪ :‬עם רון בלב וקופסה‬ ‫היא תמיד מאכזבת‪ .‬בריכה? עכשיו‬ ‫מעוצבת ביד‪.‬‬ ‫חורף‪ .‬שטיח מקיר לקיר? מלא אבק‪.‬‬ ‫סדרנית? מתרשלת‪ .‬העניין האמיתי‬ ‫‪.www.confettix.co.il‬‬ ‫פה‪ ,‬חברות יקרות‪ ,‬הוא המגבות‪.‬‬ ‫אין כמו מגבות של בתי מלון ‪ -‬הן‬ ‫מלטפות‪ ,‬נעימות‪ ,‬חמימות‪ ,‬ואף פעם‬ ‫אין עליהן את הגולגולים האלה‬ ‫של הכביסה‪ .‬אז הנה חברת \"ערד‬ ‫טקסטיל\"‪ ,‬שסיפקה עד עתה מגבות‬ ‫לבתי מלון‪ ,‬החלה לשווק גם לבתים‬ ‫פרטיים ואפשר להישאר בבית‪.‬‬ ‫באסה‪.‬‬‫‪79‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מגזין‬‫‪‬שרה בר אשרהאמת היבשה‬ ‫עד כמה הפירות המיובשים דומים בהרכבם‬ ‫תאנים‬ ‫התזונתי ובסגולותיהם הבריאותיות לאלה‬ ‫למרות שהן שייכות לשבעת המינים‪ ,‬אנחנו אוכלים אותן‬ ‫הטריים? מה מוסיפה להם תעשיית המזון כדי‬ ‫בעיקר בט\"ו בשבט‪ .‬בשאר ימות השנה אנחנו די שוכחים‬ ‫לגרום לנו לזלול מהם בכמויות? האם‪ ,‬בשורה‬‫מהן ‪ -‬אולי בגלל החשש מחרקים שעלולים להימצא בתאנה‪.‬‬ ‫התחתונה‪ ,‬ט\"ו בשבט הולך טוב עם דיאטה?‬‫חבל‪ ,‬כי מאה גרם של תאנים מיובשות (ארבע תאנים) אומנם‬ ‫מדריך קצר לנשנוש הכי מוש‬‫תורמים לנו ‪ 246‬קלוריות (המון!)‪ ,‬אבל גם ‪ 162‬מ\"ג סידן‪68 ,‬‬‫מ\"ג מגנזיום ו־‪ 680‬מ\"ג אשלגן‪ .‬כל אלה הופכים את התאנים‬ ‫לפצצת בריאות עבור מערכת הלב והשלד‪ .‬כדאי לצרוך את‬‫התאנים בגרסת הריבה ללא סוכר וללא ממתיקים מלאכותיים‪.‬‬ ‫הידעתן?‬ ‫‪19‬‬ ‫לפי הרפואה הסינית‪,‬‬ ‫בחורף מומלץ לאכול‬ ‫חומצות אמינו‬ ‫פירות מיובשים כי יש‬‫בהם אנרגיה מחממת‪ .‬כדי‬ ‫להעניק לפירות הטריים‬‫אנרגיה מחממת‪ ,‬מומלץ‬ ‫לאפות אותם בתנור‬ ‫ולתבל אותם בקינמון‪.‬‬‫‪680‬‬ ‫גוג'י ברי‬ ‫מ\"ג אשלגן ל־‪ 100‬ג\"ר‬ ‫גרגירי הגוג'י ברי מכילים ‪ 19‬חומצות אמינו‪ ,‬ביניהן שמונה חיוניות‪ ,‬ולכן הם מקור‬ ‫תמרים‬ ‫טוב לחלבון‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש בהם ויטמין ‪ B1, B2, B6‬ו־‪ E‬לצד מינרלים כמו אבץ‪ ,‬ברזל‪,‬‬ ‫נחושת‪ ,‬סידן‪ ,‬גרמניום וסלניום‪ .‬מומלץ לאכול בכל יום חופן של גרגירי גוג’י ברי‬ ‫התמר שייך למשפחת הדקליים שאליו משתייך גם‬ ‫מיובשים (כ־‪ 45‬גרם)‪ ,‬אבל אפשר לאכול אותם גם כפירות חיים‪ ,‬מבושלים‪ ,‬או כחלק‬ ‫הקוקוס‪ .‬זן התמרים הכי אהוב עלינו הישראלים‬ ‫מתה צמחים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר להכין מהם מיצים‪ ,‬יינות ותוספי תזונה‪ .‬חשוב לאחסן את‬ ‫גרגירי הגוג’י ברי המיובשים בשקית או במכל אטום ויבש‪ .‬כשמשאירים אותם באוויר‬ ‫הוא המג'הול ‪ -‬זן גדול ונימוח‪ .‬התמרים מתייבשים‬ ‫באופן טבעי על העץ ולכן אינם מכילים חומרים‬ ‫הפתוח הם עלולים לספוג לחות‪.‬‬ ‫מתעשיית המזון‪ .‬כדאי שתבחרו תמר שאין בו‬ ‫שלפוח (בועיות קטנות שנמצאות מתחת לקליפה‬ ‫החיצונית) ‪ -‬מה שפוגם בעסיסיותו‪ .‬כשקונים סילאן‬ ‫תמרים‪ ,‬חשוב לבחור אחד שלא מכיל גם סוכרים‪,‬‬ ‫מים וחומצת לימון‪ ,‬אלא אך ורק תמרים‪ .‬בזכות‬ ‫הריכוז הגבוה של גלוקוז ופרוקטוז שבתמר (‪ 74‬אחוז‬ ‫ביחד)‪ ,‬יוצא שהתמר הוא פצצת אנרגיה‪ .‬תאכלו‬ ‫שניים כאלה לפני חוג ספורט ותעופו על עצמכם‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫‪348‬‬ ‫חרובים‬ ‫‪749‬‬ ‫מ\"ג סידן ל־‪ 100‬ג\"ר‬ ‫מ\"ג אשלגן ל־‪ 100‬ג\"ר‬ ‫מאה גרם של תרמילי חרובים מיובשים‬ ‫הידעתן?‬ ‫תורמים ‪ 222‬קלוריות‪ 40 ,‬גרם סיבים‬‫לפירות המיובשים הטבעיים‬ ‫תזונתיים‪ 827 ,‬מ\"ג אשלגן ו־‪348‬‬‫יש טעם שקרוב מאוד לטעם‬ ‫מ\"ג סידן; אבל אם בחרתן להשתמש‬ ‫המקורי של הפרי‪ ,‬כך שהם‬ ‫באבקת חרובים‪ ,‬תקבלו את כל הטוב‬ ‫הזה בצורה מרוכזת‪ ,‬כך שכל מאה גרם‬ ‫יכולים להיות גם מעט‬ ‫יעשירו אתכן ב־‪ 597‬מ\"ג סידן‪ ,‬שזה‬ ‫חמוצים ופחות מתוקים‪.‬‬ ‫פי שישה יותר סידן מכמות הסידן‬‫הפירות המיובשים הטבעיים‬‫לא מכילים חומרים משמרים‬ ‫שתקבלו במאה מ\"ל חלב‪ .‬לעיתים אבקת‬ ‫ולכן חשוב לשמור אותם‬ ‫חרובים משמשת כתחליף לשוקולד‬ ‫במקרר‪ .‬גם לפני שפותחים‬ ‫או לקקאו ‪ -‬וטוב שכך‪ ,‬במיוחד‬ ‫עבור אנשים שסובלים מכאבי ראש‪,‬‬ ‫את האריזה‪.‬‬ ‫ממיגרנות‪ ,‬מחוסר שקט‪ ,‬מעצבנות‬ ‫ומהיפראקטיביות‪ .‬החרובים לא מכילים‬ ‫חומרים ממריצים ומעוררים‪ ,‬כמו קפאין‬ ‫ותאוברומין (‪.)Theobromine‬‬‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬ ‫שקדים‬ ‫צימוקים‬ ‫‪208‬‬ ‫כל שקד תורם כשבע קלוריות‪ .‬כך שכשאוכלים עשרה שקדים‬ ‫עונת הבציר של הענבים היא מחודש‬ ‫מקבלים כמות קלוריות שווה לפרוסת לחם בלי ממרח‪ .‬מצד‬ ‫יוני עד נובמבר‪ ,‬ולכן האופציה היחידה‬ ‫מ\"ג פיטוסטרולים ל־‪ 100‬ג\"ר‬ ‫שני‪ ,‬כל מאה גרם של שקדים תורמים כמות מכובדת של‬ ‫כעת היא לאכול צימוקים‪ .‬ייבוש טבעי‬ ‫סיבים תזונתיים (‪ 12.2‬גרם)‪ ,‬פיטוסטרולים (‪ 208‬מ\"ג)‪ ,‬ויטמין‬ ‫(‪ E 26‬מ”ג) ומגנזיום (‪ 268‬מ”ג) ‪ -‬כולם תורמים לשמירה על‬ ‫של הענבים נעשה על גבי רשתות‬ ‫בריאות הלב שלנו‪ .‬השקדים שאנחנו אוכלים הם מזן מתורבת‬ ‫צפופות שפרוסות על האדמה‪ .‬הייבוש‬ ‫ולכן אין צורך לקלף את הקליפה החומה‪ .‬להפך‪ :‬מי שמקלף‬ ‫נעשה תחת השמש ואורך כשבועיים עד‬ ‫מפסיד ערכים תזונתיים‪ .‬אך אם במקרה החלטתן להכין בבית‬ ‫שלושה‪ .‬ככל שיש יותר שעות שמש‪,‬‬ ‫רוזטה ‪ -‬משקה צפון אפריקאי שמכיל מים‪ ,‬סוכר ותערובת‬ ‫וככל שמזג האוויר יותר חם‪ ,‬כך התהליך‬ ‫של שקדים מתורבתים ומרים ‪ -‬דווקא כן תצטרכו לקלף את‬ ‫מתקצר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שוברים ומפרידים‬ ‫את השדרות‪ ,‬ואז שוטפים וממיינים את‬ ‫השקדים‪ ,‬שכן קליפותיהם מכילות חומר בשם אמיגדלין‪ ,‬שהוא‬ ‫הצימוקים‪ .‬החוק בישראל מחייב לאדות‬ ‫סוג של גליקוזיד (תרכובת כימית)‪ ,‬שמתפרקת והופכת לחומצה‬ ‫את הצימוקים באדי גופרית ‪ -‬חומר‬ ‫פרוסית שנקראת גם חומצה ציאנית‪.‬‬ ‫שמחטא ממזיקים ‪ -‬ולכן בצימוקים‬ ‫השחורים יש דו תחמוצת הגופרית (‪SO2‬‬ ‫בכמות של ‪ ,ppb 1,500‬המותרת לפי‬ ‫התקן הישראלי)‪ .‬הצימוקים הצהובים‬ ‫מיובשים בתנורים ‪ -‬וזה‪ ,‬לצערנו‪ ,‬לא‬ ‫ייבוש טבעי‪.‬‬ ‫הידעתן?‬ ‫הרבה פירות מיובשים מצופים‬ ‫בשכבה עבה של סירופ סוכר‬ ‫סמיך ‪ -‬שזה כמובן מיותר‪,‬‬ ‫במיוחד לאור העובדה‬ ‫שהפירות המיובשים ממילא‬ ‫מאוד מתוקים‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב‬ ‫לחלוט את הפירות המיובשים‬ ‫במים רותחים‪ ,‬שיסירו את‬ ‫הסירופ‪ .‬התוצאה תהיה פרי‬ ‫פחות מתוק אך יותר בריא‪.‬‬‫‪81‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫ויטמינים‪E ,A‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ג\"ר פחמימות ל־‪ 100‬גרם‬ ‫אגוז מלך‬ ‫הידעתן?‬ ‫שזיפים‬ ‫הרבה פירות מיובשים‬‫הגיח לעולם מדרום מערב סין‪ ,‬אבל כבר מזמן גדל במקומות‬ ‫מצופים סוכר‪ .‬פרי מיובש‬ ‫רבים‪ .‬בישראל הוא צומח בעיקר ברמת הגולן ובגליל‪ .‬אור‬ ‫קטן יותר ומשביע פחות‬ ‫מפרי טרי‪ .‬נראה שזה מה‬‫וחמצן פוגעים בערכיו התזונתיים ולכן לא כדאי לקנות אותו‬ ‫שגורם לנו לאכול ממנו‬ ‫כשהוא טחון‪ .‬כל מאה גרם שלו מציגים רשימה מכובדת של‬ ‫בכמות רבה יותר‪ .‬חבל‪.‬‬ ‫ויטמינים ‪ -‬למשל‪ ,‬ויטמין ‪ A‬וויטמין ‪ - E‬ומינרלים כמו‬ ‫מי שסובלת מפקקי תנועה במערכת‬ ‫אשלגן (‪ 659‬מ”ג)‪ ,‬מגנזיום (‪ 376‬מ”ג) וסידן (‪ 160‬מ”ג)‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫העיכול התחתונה בטח מכירה את‬ ‫זה‪ :‬לפני השינה משרים שני שזיפים‬ ‫מלך‪.‬‬ ‫בכוס מים ובבוקר שותים את המים‪ .‬רק‬ ‫שאם אלה שזיפים שלא יובשו באופן‬ ‫‪52‬‬ ‫טבעי ‪ -‬ובגלל זה יש בהם גם חומרים‬ ‫תעשייתיים ‪ -‬יוצא ששותים בכל בוקר‬ ‫ג\"ר פחמימות ל־‪ 100‬גרם‬ ‫מים שהועשרו בחומרים האלה‪ ,‬וחבל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬או שמשתמשים בשזיפים שיובשו‬ ‫ערמונים‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬או שפותרים את הבעיה‬ ‫בדרכים טבעיות אחרות‪.‬‬‫מאה גרם של ערמונים קלויים תורמים‬ ‫הידעתן?‬ ‫‪ 245‬קלוריות‪ ,‬שלושה גרמים חלבון‪,‬‬ ‫כשקונים פירות מיובשים‬ ‫שני גרמים שומן‪ 52 ,‬גרם פחמימות‪,‬‬ ‫בתפזורת יש נטייה לקנות‬ ‫‪ 5‬גרמים סיבים תזונתיים‪ 40 ,‬גרם‬ ‫כמויות גדולות יותר‪ ,‬כי‬ ‫מים‪ 592 ,‬מ\"ג אשלגן ו־‪ 29‬מ\"ג של‬ ‫לא מניחים חמישה דבלים‬ ‫בשקית‪ ,‬אלא הרבה יותר‪.‬‬‫סידן‪ .‬הערמונים שונים משאר האגוזים‬ ‫לכן עדיף לקנות מארזים‬ ‫בכמויות השומן והחלבון המזעריות‬ ‫של פירות מיובשים‪ ,‬כך‬ ‫שבהם ובכמות הפחמימות הגדולה‬ ‫שיהיה לנו קצת מכל פרי‪.‬‬ ‫שבהן‪ .‬איך בוחרים ערמונים? הקליפה‬ ‫אגוז מקדמיה‬ ‫צריכה להיות מבריקה‪ ,‬קשה ובצבע‬ ‫מהגוני‪ .‬חשוב לבדוק האם הקליפה‬ ‫מכיל ‪ 75‬אחוז שומן ‪ -‬מה שמסביר‬ ‫‪75%‬‬ ‫את העובדה שבזמן אכילתו הידיים‬ ‫שומן‬ ‫רופפת והאם יש בה כיס אוויר‪ .‬ערמון‬ ‫שלנו הופכות לשומניות‪ .‬כל מאה גרם‬ ‫טרי לא מתקלף בכלל‪ ,‬אלא רק אחרי‬ ‫שלו תורמים ‪ 718‬קלוריות ולכן כדאי‬ ‫קלייה‪ .‬כתמים על גבי קליפת הערמון‬ ‫להסתפק בחופן קטן‪.‬‬ ‫מעידים על איכותו הירודה וחורים‬ ‫קטנים בקליפה הם ראיה לתולעים‬‫שנמצאות בו‪ .‬בקיצור‪ ,‬כדאי לשמור את‬‫הערמונים הטריים במקרר או במקפיא‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫הידעתן?‬ ‫חמוציות‬ ‫הפירות המיובשים‬ ‫הטבעיים לא עוברים‬ ‫החמוציות זכו לשמן הטוב בזכות תרומתן‬ ‫תהליך של שימור הצבע‬ ‫לטיפול בדלקות בדרכי השתן‪ .‬העניין הוא‬ ‫ולכן לבננות ולמשמשים‬ ‫שהן עוזרות במניעת הישנות הדלקות‪ ,‬אך לא‬ ‫שיובשו בשיטה הטבעית יש‬ ‫בטיפול אקוטי בהן ‪ -‬כלומר‪ ,‬לא בזמן שכבר יש‬ ‫צבע שחור ולאננס יש צבע‬ ‫דלקת‪ .‬שימו לב‪ :‬חמוציות כמיץ מכילות כמות‬ ‫חום ומרקם של מסטיק‪.‬‬ ‫מכובדת של סוכר‪ ,‬מה שמהווה קרקע טובה‬ ‫זה הרבה פחות מושך‪ ,‬אבל‬ ‫למזהמים ולדלקות‪ ,‬או שהן מכילות ממתיק‬ ‫הרבה יותר בריא‪.‬‬ ‫מלאכותי‪ ,‬שזה בכל מקרה לא טוב לנו‪ .‬הכי טוב‬ ‫האותיות הקטנות‬ ‫לאכול חמוציות בלי שום תוספות‪.‬‬‫היכרות עם כמה טיפוסים מפוקפקים‬ ‫שמסתתרים מאחורי שמות של‬ ‫אותיות ומספרים‬ ‫כחלק מתהליך הזירוז והייעול של הייבוש‬ ‫‪3.6‬‬ ‫התעשייתי של הפירות‪ ,‬שנעשה כדי להאריך‬ ‫קלוריות ליחידה‬ ‫את חיי המדף שלהם ולשמור על צבעם‬ ‫אגוז ברזיל‬ ‫המקורי‪ ,‬נוספים להם גם חומרים מתעשיית‬ ‫המזון‪ .‬להלן מדריך מקוצר לפירוש האותיות‬ ‫גדל על עצים ביערות הגשם באמזונס‬ ‫שבדרום אמריקה ומכאן שמו‪ .‬הוא‬ ‫והמספרים שמופיעים על אריזות הפירות‬ ‫המיובשים‪:‬‬ ‫מתהדר במינרל בשם סלניום‪ ,‬שחיוני‬ ‫למניעה ולטיפול בנזקים חמצוניים‬ ‫‪ :E 220‬דו תחמוצת הגופרית‪ .‬מדובר בגז‬ ‫בעל ריח חריף ומחניק שנוצר בזמן בעירת‬ ‫שנגרמים עקב מחלות קשות כמו סרטן‪.‬‬ ‫גופרית‪ .‬השימוש בחומר נועד להדגיש את‬ ‫יחידה אחת שלו תורמת ‪ 35‬קלוריות‬ ‫צבעם הבהיר והיפה של פירות כמו צימוקים‬ ‫‪ -‬מה שאומר שמנה יומית מסתכמת‬ ‫בשתי יחידות בלבד‪.‬‬ ‫ומשמשים‪ .‬משמשים מיובשים “רגילים”‬‫צבועים בדרך כלל בגוון כמעט זרחני שמזכיר‬ ‫‪35‬‬ ‫את הצבע של המשמשים הטריים‪.‬‬ ‫‪ :E 905‬ובשמו השני ‪ -‬פראפין‪ .‬חומר הזגה‬‫שתפקידו לצפות ולזגג את הפירות המיובשים‪.‬‬‫מדובר בתוסף שהוא תוצר של תעשיית הנפט‪.‬‬ ‫‪ 02‬‏‪ :E 2‬מלח אשלגן שמופק מחומצה סורבית‬ ‫ונקרא גם פוטסיום סורבט‪ .‬לפי הנחיות‬ ‫האיחוד האירופי‪ ,‬בכמות שעולה על ‪ 25‬מ”ג‬ ‫לכל ‪ 1‬ק”ג משקל גוף‪ ,‬החומר עלול לפגוע‬ ‫בבריאותו של האדם‪ .‬בישראל מותר שימוש‬ ‫בכמות שבין ‪ 300‬מ”ג ל־‪ 2,000‬מ”ג לכל ק”ג‬ ‫משקל גוף‪.‬‬ ‫‪ :E 223‬חומר מחטא‪ ,‬מלבין‪ ,‬קוטל חיידקים‬ ‫ופטריות ונוגד חמצון‪.‬‬ ‫‪ :E 102‬ידוע בשם טרטזין ומעניק לפירות את‬‫צבעם הצהוב‪ .‬הטרטזין נאסר לשימוש בשקדי‬ ‫המרק‪ .‬בפירות המיובשים הוא מותר‪.‬‬‫‪ :E 509‬חומר מייצב‪ ,‬מייבש ומשמר שנקרא גם‬ ‫קלציום כלוריד‬ ‫הידעתן?‬ ‫קלוריות ליחידה‬ ‫לא ברור למה בחג‬ ‫האילנות אנחנו אוכלים‬ ‫פירות מיובשים ולא‬ ‫פירות טריים‪ .‬מומלץ‬ ‫מאוד לשלב בסעודת‬ ‫החג גם את פירות‬ ‫החורף המעולים‪.‬‬‫‪83‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫שתיים‬ ‫שתי נשים‪ ,‬שאלות זהות ‪ ‬דנה יופה‬ ‫מיכל ינאי (משמאל)‬ ‫מיכל ינאי‬ ‫ואושרת אינגדשט הכירו‬‫בפסטיגל האחרון שהתקיים‬ ‫‪ ,44‬נשואה ואם לשלושה‪ ,‬שחקנית ופרזנטורית של‬‫בחנוכה והתחברו מיד‪ .‬שתיהן‬ ‫חברת הרהיטים \"עצמל'ה\"‬ ‫שחקניות‪ .‬לינאי זו הפעם‬ ‫השביעית שהיא משתתפת‬ ‫בפסטיגל ולאינגדשט זו‬ ‫הפעם השנייה‪.‬‬‫צילום‪ :‬גל דרן‬ ‫את הפה‪ ,‬אולם שלם עצר את הנשימה‪.‬‬ ‫הדמות שהכי זכורה לך‬ ‫‏אהבתי אותה בסרטים שהשתתפה‪ ,‬אבל‬ ‫התכונה הזו ממני\"‪.‬‬ ‫\"אבא שלי היה‪ ,‬עודנו ואמן לעוד‬ ‫על הבמה היה בה איזה קסם שקשה‬ ‫הרבה שנים‪ ,‬דמות מרכזית בחיים שלי‪.‬‬ ‫אילו היית חברת כנסת‪,‬‬ ‫לתאר במילים‪ .‬יותר מאוחר‪ ,‬באותו‬ ‫מה החוק הראשון שהיית‬ ‫ערב בלונדון‪,‬‏הלכתי למסעדה ופגשתי‬ ‫בנעוריי‪ ,‬עד שהוצאתי רישיון נהיגה‬ ‫אותה עם הפרטנריות שלה להצגה‪ .‬כל‬ ‫הוא הסיע אותי תמיד לכל ההופעות‬ ‫מחוקקת?‬ ‫כך רציתי לשבת‪ ,‬לאכול איתן‪ ,‬להקשיב‬ ‫והחזיר‪ .‬הוא תמיד ידע את הטקסטים‬ ‫שהייתי צריכה לשנן‪ .‬תמיד צחקנו שאם‬ ‫\"משהו שקשור לחינוך‪ .‬לא הגיוני‬ ‫ואולי להידבק‏בקסם\"‪.‬‬ ‫פעם אהיה חולה‪ ,‬אבא שלי יוכל להחליף‬ ‫שהעולם התפתח והשתנה‪ ,‬וכמובן‬ ‫גם הילדים‪ ,‬שנהיו חשופים לגירויים‬ ‫אילו לא היית שחקנית‪,‬‬ ‫אותי‪ .‬זה אבא שאכפת לו‪ ,‬שתומך‬ ‫והם לגמרי מולטי טאסקינג‪ ,‬והחינוך‬ ‫היית‪...‬‬ ‫ושתמיד אפשר לסמוך עליו\"‪.‬‬ ‫נשאר באותו מקום יותר ממאה שנה‪.‬‬ ‫הישיבה הפרונטלית‪ ,‬אופן העברת‬ ‫\"בעלת משרד חקירות‪ .‬אני מאוד אוהבת‬ ‫מתי החל חיידק הבמה?‬ ‫השיעור‪ ,‬הציפייה להכניס את כולם‬ ‫ספרי מתח\"‪.‬‬ ‫לשבלונה אחת בלי שום יכולת להכיל‬ ‫\"מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי‬ ‫אינדיבידואליזם‪ .‬יש לי בן שלומד‬ ‫חלום ילדות‬ ‫להופיע‪ .‬יש תמונות שלי שבהן אני בת‬ ‫בחינוך המונטסורי‏ואני רואה את‬ ‫חמש‪ ,‬עם מיקרופון דמה‪ ,‬שרה בסלון‪ .‬לא‬‫ההתייחסות והחשיבות‏ליחיד‪ ,‬איך מנסים‬ ‫\"להיות גדולה ולעשות את מה שאני‬ ‫רציתי אז להיות מפורסמת‪ ,‬רציתי להיות‬ ‫לברוח מלהכניס את כולם תחת כותרת‬ ‫אוהבת\"‪.‬‬ ‫אחת‏ואיך החינוך הזה מאפשר לילדים‬ ‫עוד דברים ‪ -‬להיות נסיכה‪ ,‬פירטית‪,‬‬ ‫לפרוח‪ ,‬לפתח חשיבה עצמאית וייחודית‬ ‫מתי בכית בפעם האחרונה?‬ ‫קוסמת ולחוות הרפתקאות ולא רק‬‫להם ובעיקר לא לסלוד מכל מה שקשור‬ ‫\"על הבמה בפסטיגל‪ .‬ראיתי ילד מוגבל‬ ‫חיים 'רגילים'‪ .‬המשחק ִאפשר לי לגעת‬ ‫במילה 'ללמוד'\"‪.‬‬ ‫יושב מולי בכיסא גלגלים‪ .‬זה תמיד גורם‬ ‫ולחוות זאת בעוצמות גדולות\"‪.‬‬ ‫לי לדמוע ולהודות על מה שיש\"‪.‬‬ ‫התגובה הכי שכיחה‬ ‫כשפוגשים אותך‬ ‫החופשה הכי גרועה שהייתה‬ ‫לך‬ ‫\"תמיד אותו משפט‪' :‬גדלתי עלייך'\"‪.‬‬ ‫\"נסעתי לצלם תוכנית בברזיל ומהרגע‬ ‫הקושי הכי גדול בהופעות‬ ‫הראשון הכול היה זוועה‪ .‬התברר שזו‬ ‫אינטנסיביות‬ ‫הייתה פעם ראשונה של המדריך בברזיל‪,‬‬ ‫\"לא לראות את הילדים‪ .‬אני אימא‬ ‫והוא העמיד פנים שהוא מכיר הכול‪.‬‬ ‫מאוד נוכחת ומעורבת‪.‬‏אבל זה המקצוע‪,‬‬ ‫המסעדות שהוא לקח אותנו אליהן היו‬ ‫והילדים יודעים שיש גם תקופות‬ ‫איומות והחופים מבודדים והוא כל הזמן‬ ‫עמוסות ושעדיף אימא שמחה על פני‬ ‫איבד את הדרך‪ .‬היה נורא\"‪.‬‬ ‫אימא מתוסכלת\"‪.‬‬ ‫רגע מכונן בחיים‬ ‫רגע מרגש בחיים המקצועיים‬ ‫\"הלידות‪ .‬פתאום מגיח לעולם תינוק‬ ‫\"היו הרבה‪ ,‬אבל היה רגע מאוד מרגש‬ ‫קטן שהוא הילד שלך ואת בשנייה‬ ‫לפני שנה‪ ,‬כשעשו מחווה להצגת‬ ‫מרגישה איך עוד חדר נוצר בלב‪ .‬לפני‬ ‫'הקוסם'‏וכל הקהל שהגיע לראות את‬ ‫הילד השלישי פחדתי שאולי אי אפשר‬ ‫ההצגה היה בן ‪30‬‏פלוס‪ .‬כולם שרו את‬ ‫כבר להרחיב עוד את הלב‪ ,‬אבל מתברר‬ ‫שהפלא הזה יכול להתרחש שוב ושוב\"‪.‬‬ ‫השירים בטירוף‪ .‬היה מרגש לראות‬ ‫שהמחזמר הזה‏הטביע חותם בלב של כל‬ ‫הזמן שאת הכי אוהבת ביום‬ ‫כך הרבה ילדים בזמנו\"‪.‬‬ ‫\"את השנייה לפני שאני נרדמת‪ ,‬אני‬ ‫מודה על היום שהיה ובכלל\"‪.‬‬ ‫שחקנית שהיית שמחה לשבת‬ ‫איתה לכוס קפה‬ ‫תכונה שהיית שמחה לשנות‬ ‫אצלך‬ ‫‏\"מגי סמית'‪ .‬ראיתי אותה ב־‪ '94‬בלונדון‬ ‫בהצגה 'שלוש נשים גבוהות'‪ .‬לא אשכח‬ ‫\"לא להתחמם ברגע מאפס למאה על כל‬ ‫שטות‪ .‬חבל שהבן האמצעי שלי ירש את‬ ‫את הערב הזה‪ .‬בכל פעם שהיא פתחה‬ ‫‪84‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫אילו לא היית שחקנית‪ ,‬היית‪...‬‬ ‫שמונה‪ .‬כל דבר ריגש אותי באותו יום‪:‬‬ ‫אושרת אינגדשט‬ ‫הנסיעה‪ ,‬ההתארגנות‪ ,‬הכניסה לאולם‬ ‫\"פסיכולוגית\"‪.‬‬ ‫התיאטרון‪ ,‬המסך שנפתח‪ ,‬האורות‪ ,‬הכול‪.‬‬ ‫‪ ,24‬רווקה‪ ,‬שחקנית תיאטרון וטלוויזיה‬ ‫חלום ילדות‬ ‫גם אני רציתי\"‪.‬‬ ‫הדמות שהכי זכורה לך‬ ‫\"להיות על הבמה‪ .‬זה חלום שמתגשם‬ ‫התגובה הכי שכיחה‬ ‫\"יש לי דוד חכם ומצחיק‪ .‬יש לו סיפור‬ ‫ואני מברכת על כך כל יום\"‪.‬‬ ‫כשפוגשים אותך‬ ‫חיים לא פשוט ולמרות הכול הוא תמיד‬ ‫מתי בכית בפעם האחרונה?‬ ‫\"אומרים לי שיש בי משהו מאוד מקבל‬ ‫שמר על השמחה שלו‪ .‬כשהייתי ילדה‬ ‫ומזמין\"‪.‬‬ ‫הוא היה מתקשר ומנגן לי בכל מיני כלי‬ ‫\"לפני שעה‪ .‬אני סופר רגישה‪ .‬ומכיוון‬ ‫נגינה ואני הייתי יושבת עם השפופרת‬ ‫שזו תקופה עמוסה‪ ,‬תודה לאל‪ ,‬קשה‬ ‫הקושי הכי גדול בהופעות‬ ‫למצוא זמן למשפחה ולחברים וקצת‬ ‫אינטנסיביות‬ ‫ומאזינה‪ .‬הוא גר בבאר שבע ואנחנו‬ ‫באשדוד וזו הייתה הדרך שלנו לתקשר\"‪.‬‬ ‫מתגעגעים‪ .‬כשהייתי קטנה הייתי‬ ‫\"ההופעות עצמן עוברות מהר‪ ,‬ובכיף‪.‬‬ ‫מתביישת ברגישות היתר שלי וכועסת‬ ‫הקושי בכל המסביב‪ ,‬בעיקר ההסעות\"‪.‬‬ ‫מתי החל חיידק הבמה?‬ ‫על עצמי‪ .‬היום אני מקבלת את זה‬ ‫רגע מרגש בחיים המקצועיים‬ ‫\"בגיל צעיר‪ .‬שש לדעתי‪ .‬גדלתי בבית‬ ‫באהבה‪ .‬זה תורם לי המון כשחקנית‬ ‫מוזיקלי‪ .‬תמיד שרנו סביב שולחן השבת‪.‬‬ ‫\"היום שבו התקשרו לבשר לי‬ ‫אבל אם להצביע על רגע ספציפי‪ ,‬אז זה‬ ‫ובחיים האישיים\"‪.‬‬ ‫שהתקבלתי לתיאטרון הבימה‪ .‬הייתי‬ ‫בעקבות צפייה בהצגה 'תל אביב הקטנה'‪,‬‬ ‫סטודנטית שנה ג' למשחק‪ ,‬וזה היה‬ ‫שבה אחותי איילה השתתפה‪ .‬הייתי בת‬ ‫החופשה הכי גרועה‬ ‫מדהים‪ .‬זה הדבר שתמיד חלמת עליו\"‪.‬‬ ‫שהייתה לך‬ ‫שחקנית שהיית שמחה לשבת‬ ‫\"נסענו במסגרת ההצגה 'אלוהים‬ ‫איתה לכוס קפה‬ ‫מחכה בתחנה' לעיר ריימס בצרפת‪.‬‬ ‫\"מריל סטריפ‪ .‬היא כל כך חכמה‪ .‬הייתי‬ ‫החלטתי שאחרי שנסיים להופיע‪,‬‬ ‫שמחה ללמוד ממנה דבר או שניים\"‪.‬‬ ‫אמשיך לפריז לכמה ימים‪ .‬יצאתי אז‬ ‫כחודש וחצי עם בחור מקסים‪ .‬רגע‬ ‫לפני שטסתי הוא הפתיע אותי ואמר‬‫שהוא רוצה להצטרף‪ .‬היססתי בהתחלה‬ ‫אבל הסכמתי‪ .‬הוא הגיע אליי לפריז‬ ‫ומהרגע שהוא נכנס לבית הקפה‬ ‫שישבתי בו ידעתי שזה לא זה‪ .‬היה‬‫נורא מבאס להבין את זה דווקא באחת‬ ‫הערים הכי רומנטיות בעולם\"‪.‬‬ ‫רגע מכונן בחיים‬ ‫\"השירות הלאומי שלי בבית החולים‬ ‫'איכילוב'‪ .‬שירתי כמתאמת ניתוחים‬ ‫במחלקה כירורגית‪ .‬נתקלתי שם‬ ‫במראות קשים‪ ,‬בכעס של החולים על‬ ‫המערכת ועל הביורוקרטיה‪ .‬זה הכניס‬‫אותי לפרופורציות בחיים‪ .‬הבנתי שצריך‬‫לנצל את הרגע ולחוות כל יום במלואו\"‪.‬‬ ‫הזמן שאת הכי אוהבת ביום‬‫\"שעה לפני השקיעה‪ ,‬בייחוד לפני כניסת‬ ‫השבת\"‪.‬‬ ‫תכונה שהיית שמחה‬ ‫לשנות אצלך‬ ‫\"חוש הצדק שלי נורא מפותח‪ .‬קשה‬ ‫להיות בן אדם כזה בעולם שהרבה‬‫פעמים דברים בו לא ישרים‪ .‬הייתי רוצה‬ ‫להיות קצת יותר פוליטיקלי קורקט\"‪.‬‬ ‫אילו היית חברת כנסת‪,‬‬ ‫מה החוק הראשון שהיית‬ ‫מחוקקת?‬ ‫\"חוק השכלה גבוהה חינם\"‪.‬‬‫‪85‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫שאלות‬ ‫לנחמה‬‫גיל הזהב מזמן התמודדויות חדשות – גם עבור הילדים ‪ ‬נחמה קירשנבאום־אבינר‬ ‫הפרטים החשובים לך מסיט אותם‬ ‫אותם‪ ,‬את עמדותיהם ואת רצונותיהם‪.‬‬ ‫השזביהלב‬ ‫מהרמה התפקודית הגבוהה הנדרשת‬ ‫אין ספק כי מצב כזה הוא פסול וכי‬ ‫אני בת ‪ .85‬לצערי‪ ,‬בעלי נפטר לפני שמונה‬ ‫הם לקחו את הסמכות שלהם צעד‬ ‫שנים‪ .‬אני עצמאית ומתפקדת עם קשיים‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫אחד רחוק מדי והותירו את ההדדיות‬ ‫לא פירטת באילו תחומים הם‬ ‫והשותפות מאחור‪ .‬נראה כי הסיבות‬ ‫האופייניים לגילי‪ .‬יש לי ארבעה ילדים‪ ,‬נכדים‬ ‫מחליטים עבורך ומה גורם לחילוקי‬ ‫לכך רבות ומגוונות‪ .‬מקורן לרוב‬ ‫ונינים‪ .‬הילדים שלי מקסימים‪ ,‬אבל חושבים‬ ‫דעות ביניכם‪ ,‬אולם ייתכן שקשה‬ ‫במניעים טובים ואין בהן לא כוונת‬ ‫שהם יכולים להגיד לי מה לעשות ולקבל‬ ‫להם לראות אותך סובלת בזמן שהם‬ ‫זדון ולא רצון להרע‪ .‬מדובר בדרך‬ ‫מאמינים כי קיים פתרון‪ .‬קשה להם‬ ‫החלטות במקומי‪ .‬אני לא מעוניינת לריב‪ ,‬אבל‬ ‫לקבל בחירה שלך להישאר בבית‬ ‫כלל באנשים שעסוקים בכמה חזיתות‬ ‫מרגישה שאני חייבת לשים לזה סוף‪.‬‬‫כשכולם מבלים יחד ובכלל קשה להם‬ ‫בו זמנית ומנסים לייעל לעצמם את‬‫לראות אותך (אם יורשה לי) מזדקנת‪.‬‬ ‫החיים כמה שרק יוכלו‪ .‬חשבון פשוט‬ ‫כ‬ ‫ילדים‪ ,‬בוגרים ככל שיהיו‪ ,‬גם הם‬ ‫ילמד כי ילדייך עדיין עובדים וטרם‬ ‫רוצים הורים‪ .‬הורים חזקים ויכולים‪.‬‬ ‫הגיעו לגיל הפנסיה‪ .‬הם מנהלים‬ ‫לפעמים הזקנה של הוריהם מכאיבה‬ ‫משק בית תוסס‪ ,‬יש להם ילדים‬ ‫להם והם מנסים להתכחש אליה‪.‬‬ ‫ונכדים לפרנס‪ ,‬לסייע ולארח‪ .‬לצד‬ ‫סיבה נוספת למתח שאת מתארת‬ ‫זה הם רוצים לבקר אותך ולדאוג‬ ‫איננה נעוצה בילדים אלא דווקא‬ ‫לכל מחסורך‪ .‬להתחיל להתווכח על‬ ‫שאני רוצה ללמוד על‬ ‫דינמיקה במשפחה אני פונה‬ ‫להתחלה‪ ,‬פותחת את ספר‬ ‫בראשית ולומדת פעם אחר‬ ‫פעם איך מסופר שם כבר‬ ‫הכול‪ .‬ואכן הקשר בין אברהם ליצחק‬ ‫ובין יצחק ליעקב היה קשר סמכותי‬ ‫ואף מרוחק‪ .‬אברהם מכתיב ליצחק‬ ‫את הדרך והוא הולך בעקבותיו‪ .‬יצחק‬ ‫מבקש לברך את בניו‪ ,‬אך איננו עדים‬ ‫לתקשורת כללית שלו עימם‪ .‬נקודת‬ ‫המפנה מתרחשת בקשר של יעקב‬ ‫עם בניו ואנו לומדים על מערכת‬ ‫יחסים השונה במהותה‪ .‬יעקב קורא‬ ‫לבניו “אחיו” והם מחליטים עבורו‪,‬‬ ‫מייעצים לו ואף מתקנים אותו כשהם‬ ‫סבורים שהוא טועה‪ .‬בספר שמות‬ ‫אנו נתקלים (על פי המדרש) במרים‬ ‫בת השש המטיפה מוסר לאביה על‬ ‫סירובו להביא ילדים לעולם‪ .‬כך‬ ‫שאפשר לראות שככל שהעולם‬ ‫התפתח‪ ,‬לא רק הורים מהווים סמכות‬ ‫עבור ילדיהם‪ ,‬אלא גם ההפך‪ :‬הילדים‬ ‫מהווים מקור סמכות עבור הוריהם‪.‬‬ ‫כך שאט אט הסמכות הופכת להדדית‪,‬‬ ‫ועם רצון טוב ‪ -‬למפרה ומצמיחה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬כשהילדים שלך מביעים דעה‪,‬‬ ‫כשהם נחרצים בדעתם ומנסים לקבוע‬ ‫בשבילך כיצד לנהוג‪ ,‬נסי להסתכל על‬ ‫זה כדרכו של עולם‪ ,‬כחלק משותפות‬ ‫של מבוגרים אלה בחייהם של אלה‪.‬‬ ‫אולם ייתכן שאינך מרגישה את‬ ‫ההדדיות הזו וכי לא מדובר בשותפות‬ ‫הכותבת היא‬ ‫כי אם ברודנות‪ .‬ישנם מקרים שבהם‬ ‫פסיכולוגית‬ ‫הקשישים של המשפחה חשים כי‬ ‫קולם אינם נשמע וכי “לא סופרים”‬ ‫קשלאינליותת‪ .‬לנחמה‪:‬‬ ‫@‪carmit.kattav‬‬ ‫‪tmags.co.il‬‬ ‫‪86‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫בגוף‬ ‫ראשון‬‫כשכואב בזמן יחסי אישות‪ ,‬עצרו רגע וחשבו על גופכן ‪ ‬מיכל פרינס‬ ‫די לכאב‬ ‫בהורים‪ ,‬כלומר בך‪ .‬ככל שמתבגרים‬ ‫יותר‪ ,‬לעיתים אנשים נעשים נוקשים‬ ‫נוסף‪ ,‬שיוביל למגע נוסף של כאב‪.‬‬ ‫באחד הקורסים שלנו סיפרה אחת‬ ‫הכאב הזה לא ייעלם מעצמו‪.‬‬ ‫המשתתפות על חברה שסבלה מכאב‬ ‫יותר בעמדותיהם‪ .‬הם מתקבעים‬ ‫סביב דעה או התנהגות ואחרים חווים‬ ‫יש לנו בראש תמונה מאוד מסוימת‬ ‫בזמן יחסים במשך שלוש שנים‪,‬‬ ‫על איך יחסי אישות אמורים‬ ‫כאב שמלווה אותה מאז התחתנה‪.‬‬ ‫אותם כעקשנים‪ .‬ילדים עומדים לא‬ ‫בהתאם למה שלמדה‪ ,‬הציעה אותה‬ ‫פעם חסרי אונים מול הורה המסרב‬ ‫להיראות‪ ,‬מה תפקיד הגבר ומה‬ ‫משתתפת לחברתה להפסיק לקיים‬ ‫תפקידה של האישה‪ .‬ברגע שמישהו‬ ‫יחסים באופן שכואב לה מתוך הבנה‬ ‫להתפנות לבית חולים עקב מצב‬ ‫מהצדדים לא מקיים את חלקו נדמה‬ ‫שמדובר במעגל קסמים שלא ייפתר‬ ‫רפואי‪ ,‬הורה המסרב להפסיק לנהוג‬ ‫לנו שאנחנו צריכים לעשות כל מה‬ ‫עד שלא יקטעו אותו‪.‬‬ ‫אף שהנהיגה כבר הפכה מסוכנת‬ ‫שנדרש כדי להתאים את עצמנו‬ ‫ועוד דוגמאות לרוב‪ .‬כשהורה מתבצר‬ ‫לתמונה הזו וזה כולל במקרים לא‬ ‫כאב בזמן יחסי אישות נגרם מכל‬ ‫בעמדה שאיננה הגיונית‪ ,‬מסוכנת או‬ ‫מיני סיבות‪ ,‬וכשממשיכים לקיים‬ ‫מסבה צער לילדים שלו‪ ,‬הוא במו ידיו‬ ‫מעטים “מחילה על גופנו” וויתור‬ ‫מביא אותם למצב שהם יקבלו החלטות‬ ‫עליו לצורך עמידה ביעדים שמישהו‬ ‫יחסי אישות כשכואב‪ ,‬מתווסף‬ ‫גם הפחד מהכאב הצפוי שגורם‬ ‫עליו ועבורו ‪ -‬בלעדיו‪.‬‬ ‫התווה‪.‬‬ ‫להתכווצות שגורמת לכאב וחוזר‬ ‫לכן בראש ובראשונה קבלי על עצמך‬ ‫בואו נחשוב על ילדה קטנה שנפלה‬ ‫חלילה‪ .‬הדרך היחידה להפסיק את‬ ‫וקיבלה מכה‪ .‬הילדה הזו תעצור את‬ ‫הכאב היא להפסיק לקיים יחסים‬ ‫שההחלטות שאת מקבלת לא רק‬ ‫הפעילות שלה ותפנה למישהו קרוב‬ ‫באופן שמכאיב‪ .‬לאחר שבוע החברה‬ ‫מתאימות לך אלא יכולות גם להתקבל‬ ‫שהיא נותנת בו אמון ותגיד “נפלתי‪,‬‬ ‫הכואבת התקשרה ובדמעות שאלה‪:‬‬ ‫“למה אף אחד לא אמר לי את זה‬ ‫\"קבלי על עצמך‬ ‫קיבלתי מכה”‪ .‬במקרים מסוימים‬ ‫שההחלטות שאת‬ ‫יספיקו נשיקה וקצת תשומת לב‪,‬‬ ‫קודם?”‪.‬‬ ‫ובמקרים אחרים יידרשו התייחסות‬ ‫עשרות ומאות ואלפי נשים חוות כאב‬ ‫מקבלת לא רק‬ ‫מעמיקה יותר ואפילו טיפול רפואי‪.‬‬ ‫בזמן קיום יחסי אישות וחושבות שזה‬ ‫מתאימות לך אלא‬‫אף אחד לא מצפה שהילדה הכואבת‬ ‫יכולות גם להתקבל‬ ‫נורמלי וזה בסדר וזה ישתפר אם הן‬ ‫על ידי 'האדם הסביר'‪.‬‬ ‫תמשיך בשגרה‪ ,‬לא תשתף ולא‬ ‫ימשיכו לקיים יחסים‪ .‬אני לא מדברת‬ ‫הסבי את תשומת לבם‬ ‫תהיה עסוקה בהעברת הכאב‪ .‬היא‬ ‫לחשיבות שיש עבורך‬ ‫לא מצופה לנהוג כרגיל ‪ -‬להמשיך‬ ‫על כאב הלילה הראשון שאולי‬ ‫לחירות שלך‪ .‬במקום‬ ‫ישתפר בימים הראשונים‪ ,‬לכל היותר‬ ‫לנזוף בהם‪ ,‬או להרגיש‬ ‫לקפוץ‪ ,‬לרוץ או לצייר‪ .‬אנחנו‬ ‫בחודש הראשון‪ .‬אני מתייחסת לכאב‬ ‫חסרת אונים מולם‪,‬‬‫מלמדים אותה לעצור‪ ,‬להקשיב לגוף‬ ‫שמלווה כל פעם שבני הזוג מתכנסים‬ ‫שתפי אותם בתחושות‬ ‫שלה ומשדרים לה שנכון היה לעצור‬ ‫לקיום יחסים‪ .‬כאב שמרתיע ומרחיק‬ ‫שלך\"‬ ‫ולתת מקום לכאב ולמשמעות שלו‬ ‫את האישה (וגם את הגבר) מקיום‬ ‫עבורה‪.‬‬ ‫יחסים‪ .‬כאב שמלווה מרגע שבן הזוג‬ ‫על ידי “האדם הסביר”‪ .‬שנית‪ ,‬כבכל‬ ‫דבר ובכל עניין‪ ,‬התשובה לרוב‬ ‫מה ההבדל? למה לילדה שנפלה יש‬ ‫מניח את היד וגורם לקפיצה של‬ ‫לגיטימציה לקום ולבקש התייחסות‬ ‫רתיעה‪ ,‬שמא המגע הזה יוביל למגע‬ ‫נעוצה בתקשורת‪ .‬שקפי לילדייך‬ ‫כיצד את מרגישה והסבי את תשומת‬ ‫לכאב ואילו לאישה בוגרת שאינה‬ ‫לבם לחשיבות שיש עבורך לחירות‬ ‫מסוגלת להכיל את יחסי האישות‬ ‫ולאוטונומיה שלך‪ .‬במקום לנזוף בהם‬ ‫אין לגיטימציה כזו? משהו הלך‬ ‫או לחלופין להרגיש חסרת אונים‬ ‫לאיבוד בדרך‪ .‬בשלב מסוים לימדנו‬ ‫מולם‪ ,‬זה הזמן לזקוף קומה‪ ,‬להישיר‬ ‫את הבנות שלנו להתעלם מצורכיהן‬ ‫מבט ולשתף אותם בתחושות שלך‬ ‫לטובת צורכי הכלל‪ .‬לימדנו את‬ ‫מולם‪ .‬קצת ניעור מעולם לא הזיק‬ ‫הבנות להקריב את הטובה שלהן‪,‬‬ ‫לאף אחד‪ ,‬לא כשהיו ילדים וגם עכשיו‬ ‫את הגוף שלהן‪ ,‬לטובתו של האחר‪.‬‬ ‫שכחנו ללמד אותן לשים לב לעצמן‪,‬‬ ‫כשהם מבוגרים‪.‬‬ ‫לגוף שלהן‪ ,‬לרצונות שלהן ולצרכים‬ ‫ומילה אחת לילדים שלך ולשכמותם‪:‬‬‫שלהן‪ .‬מתי לאחרונה התייחסנו אנחנו‬ ‫לכאב של המחזור‪ ,‬עצרנו את היום‬ ‫המדרש מספר על אמו של רבי‬‫שלנו ולקחנו פסק זמן? מתי לאחרונה‬ ‫ישמעאל שמחתה בפני חכמים שאיננו‬‫הלכנו לישון מוקדם וויתרנו על מילוי‬ ‫מכבד אותה‪ .‬מתברר כי ביקשה לשתות‬ ‫את המים שבהם הוא רחץ את רגליו‪,‬‬ ‫הציפיות של סביבתנו?‬ ‫והוא באופן טבעי סירב‪ .‬השיבו חכמים‬ ‫בטור הבא אתייחס באופן ספציפי‬ ‫לרבי ישמעאל כי רצונה – כבודה‪.‬‬ ‫לאבחנה בין סוגי כאב שונים‬ ‫ולאפשרויות הטיפול בהם‪ ,‬אבל רגע‬‫לפני שנעסוק בכאב זה או אחר‪ ,‬בואו‬ ‫נתייחס לעיקרון המוביל ו”נעשה‬ ‫חושבים”‪ ,‬כנשים וכחברה‪ .‬נשאל את‬‫עצמנו איך הגענו למצב הזה שאנחנו‬ ‫ממשיכות וממשיכות למרות הכאב‪,‬‬ ‫ויותר חשוב‪ ,‬האם אנחנו רוצות‬ ‫להמשיך להיות במקום הזה?‬ ‫הכותבת היא מייסדת מרכז יהל וחוקרת מיניות של נשים דתיות בבר־אילן‪.‬‬‫‪87‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫הורים‬ ‫וילדים‬‫הילדים כל הזמן רבים ביניהם‪ .‬האם כהורים עלינו להתערב? ‪ ‬גילת בנט‬ ‫אמלחיחםמת‬ ‫הילדים שלנו‪ ,‬בני ארבע‪ ,‬שבע‬ ‫ועש ‪,‬ר כל הזמן רבים‪ .‬התייעצתי‬ ‫?‬ ‫עם מנחת הורים שאמרה לי‬ ‫לא להתערב‪ ,‬אבל אז הריבים‬ ‫רק מסלימים ומגיעים למכות‬ ‫ובכי‪ .‬אני אובדת עצות‪ .‬זה גוזל ממני הרבה‬ ‫כוחות ואנרגיה‪ .‬אני מסיימת את הימים בייאוש‬ ‫מוחלט ובדאגה שלעולם לא יהיו חברים‪.‬‬ ‫אני מתארת שעולות‬ ‫אצלך‪ ,‬ובקרב הורים‬ ‫רבים‪ ,‬תחושות כמו‬ ‫!‬ ‫איפה נכשלתי?‬ ‫איפה הערכים שלנו?‬ ‫מריבה אחת טיפשית על ופל שההוא‬ ‫אכל לה ‪ -‬ושנים של חינוך מושלכות‬ ‫לפח‪ .‬במריבה סוערת אפשר לראות את‬ ‫כל מה שלא רוצים שיהיה במשפחה‬ ‫שלנו‪ :‬במקום אכפתיות – יריבות;‬ ‫במקום נדיבות ‪ -‬מלחמה‪.‬‬ ‫כפי שאת מתארת‪ ,‬מריבות חוזרות‬‫הם עוד מתנהגים כילדים; ב‪ .‬המשפחה‬ ‫התערבותנו במריבה תסתיים בתוצאות‬ ‫ונשנות בין הילדים יכולות להביא‬ ‫היא מגרש האימונים לחיים‪ ,‬והאחים‬ ‫שהן לרוב דומות‪ :‬יהיה ילד אחד שלרוב‬ ‫אותנו לחוסר אונים ולייאוש‪ ,‬כי אנו‬ ‫יזכה להגנתנו והאחר ‪ -‬לכעס והטפות‬ ‫עדים לניפוץ החלום על המשפחה‬‫לומדים ביחסים ביניהם איך מתנהלים‬ ‫מוסר‪ .‬אך בתוצאה הזו יש רק מפסידים‪:‬‬ ‫שחלמנו שתהיה לנו ושהאחים בה‬‫יחסים בין אנשים‪ :‬איך להשיג את מה‬ ‫חברים לכל החיים‪ .‬ואז‪ ,‬כשאלה הן‬‫שאתה רוצה? מתי לוותר ומתי לעמוד‬ ‫הילד שנתפס בעינינו כחלש‪ ,‬ושאנו‬ ‫הפרשנויות שלנו‪ ,‬לרוב מה שנעשה‬ ‫נחלצים לעזרתו‪ ,‬יישאר כזה‪ ,‬כי אנו‬ ‫יהיה לתקן את המעוות‪ .‬נתערב‬ ‫על שלך? איך להתמודד עם מצבים‬ ‫לא נותנים לו את ההזדמנות ללמוד‬ ‫במריבה כדי להשכין שלום וצדק‪.‬‬ ‫שונים? איך לפתור קונפליקטים?‬ ‫איך לעמוד על שלו ולהגן על עצמו‪.‬‬ ‫חשוב שנדע שלהתערבות שלנו יש‬ ‫הילד שנתפס בעינינו כחזק מתרגל‬ ‫מחירים‪ ,‬וכי היא למעשה מתדלקת‬‫כשהורים מתערבים הם גוזלים את כל‬ ‫לכך שתמיד רואים בו את האשם‪ ,‬והוא‬ ‫את הריב הבא‪ .‬ילדים בדרך כלל רבים‬ ‫הלמידה הזו‪.‬‬ ‫זה שתמיד נדרש לוותר‪ .‬כשאנו פוסקים‬ ‫על משאב מוגבל‪ :‬על הטלוויזיה‪ ,‬על‬ ‫לטובתו של אחד‪ ,‬אנו מפסידים את‬ ‫הפסנתר‪ ,‬על האוגרים‪ ...‬אך כשאנו‬ ‫שנית‪ ,‬נתרגל להתייחס אליהם כאל‬ ‫מתערבים במריבה‪ ,‬אנו מערבים משאב‬ ‫קבוצה‪ .‬כשיפנו אלינו כדי שנפסוק‬ ‫היחסים שלנו עם האחר‪.‬‬ ‫נוסף שגם הוא משאב מוגבל ‪ -‬תשומת‬ ‫אז מה עושים במקום להתערב?‬ ‫הלב והאהדה שלנו‪ ,‬ההורים‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫הכותבת היא אם‬ ‫ביניהם‪ ,‬נחזיר אליהם את הכדור‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬משנים את הפרשנות שלנו‬ ‫המריבות הופכות להיות כלי להשגת‬ ‫לארבעה‪ ,‬מנחת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אם הילדים רבים על‬ ‫לגבי המריבה‪ :‬א‪ .‬חשוב להיות מודעים‬ ‫תשומת לב ההורים‪ .‬הילדים שלנו אכן‬ ‫הורים מוסמכת‬ ‫לשלב ההתפתחותי‪ .‬הילדים הם עדיין‬ ‫זקוקים ליחס שלנו‪ ,‬כצורך פסיכולוגי‬ ‫מטעם מכון אדלר‪.‬‬ ‫הצפייה בטלוויזיה‪ ,‬והם באים אליי‬ ‫אגוצנטריים עד גילים מסוימים‪ .‬היום‪,‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬אך מניסיונם הם למדו כי‬‫שאכריע ביניהם‪ ,‬אומר‪“ :‬אני לא רוצה‬ ‫כשאני ואחי הבכור אכפתיים ואוהבים‪,‬‬ ‫דווקא התנהגות שלילית‪ ,‬כמו מריבה‪,‬‬ ‫לפרטים על‬ ‫אני שוכחת את כל השנים שבכיתי‬ ‫עושה עלינו את הרושם הרב ביותר‬ ‫סדנאות באזור‬ ‫להתערב ביניכם‪ .‬אתם תחשבו על‬ ‫בגללו‪ .‬הערכים שההורים מחנכים‬ ‫ומביאה אותנו אליהם מהר‪ ,‬והרבה‪.‬‬ ‫פתרון שמוסכם על שניכם ותספרו‬ ‫אליהם והמודל שהם מהווים הם אלה‬ ‫מגוריכם‪:‬‬ ‫לי מה החלטתם”‪ .‬בזמן רגוע נעלה‬ ‫שיישארו אצלם לכשיתבגרו‪ .‬כרגע‬ ‫@‪gilatparenting‬‬ ‫את הנושא ונעניק להם כלים לפתרון‬ ‫קונפליקטים‪ ,‬נאפשר להם להעלות‬ ‫‪gmail.com‬‬ ‫רעיונות משלהם ונעזור להם להגיע‬ ‫ובפייסבוק‪ :‬גילת‬‫לפתרון מוסכם‪ .‬כשנפחית את הרושם‬ ‫שלנו מהמריבות וניתן לילדים כלים‬ ‫בנט ‪ -‬הנחיית‬ ‫הורים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מ ז ו ו י ת א ח ר תה מ‪‬ל צחהו ה ס נ ד ר ס‬ ‫האמינו בילדיחכמהם‬ ‫כך מילאנו את תפקידנו בהעצמת בתנו‬‫אך יש אפשרות נוספת‪ .‬כשהילד ניגש‬ ‫לאחרונה חגגה בתנו יום הולדת בגן‪.‬‬ ‫המשפחה היא מגרש האימונים‬ ‫אל אימא בוכה‪ ,‬היא יכולה להקשיב‬ ‫לקראת ההתארגנות ליום הגדול‬ ‫לחיים‪ ,‬והאחים לומדים איך‬ ‫לו‪ ,‬להבין אותו‪ ,‬אולי גם להציע לו‬ ‫מתנהלים יחסים בין אנשים‪.‬‬ ‫פתרונות ואז לשלוח אותו ללבן את‬ ‫קיבלנו הודעה מהגננת שעלינו להכין‬ ‫העניין עם חברו מתוך אמון מלא‬ ‫לאירוע הגדול עוגה‪ ,‬חטיפים ו‪...‬‬ ‫כשהורים מתערבים‪ ,‬הם גוזלים‬ ‫ביכולתו להתמודד ולפתור בעצמו‬ ‫פעילות לילדי הגן!‬ ‫את כל הלמידה הזו‬ ‫את הבעיה שנקלע אליה‪ .‬כשישלימו‪,‬‬ ‫יחווה הילד תחושת עוצמה‪ .‬בפעם‬ ‫“פעילות?!”‪ ,‬שאלתי נבוכה ומבולבלת‪,‬‬ ‫לפתור אותן בעצמם‪ ,‬בהדרגה הן‬ ‫הבאה ייתכן שלא ייגש לאימא‪ ,‬הוא‬ ‫“אנחנו צריכים להעביר פעילות‬ ‫גם יפחתו‪ .‬עלינו לשים לב מתי הם‬ ‫יודע שהדבר בידיו‪ ,‬הוא לא תלוי‬ ‫מסתדרים‪ ,‬מהם המקומות שבהם הם‬ ‫באחר והוא יכול להסתדר בעצמו‪.‬‬ ‫לילדי הגן?!\"‪ .‬אנחנו לא גננת‪ ,‬אין לי‬ ‫עוזרים זה לזה וכן להתנהלות שלנו‬ ‫כדי לעודד בילדינו תחושת עוצמה‬ ‫ההכשרה המתאימה‪ ,‬אינני יצירתית‬ ‫מולם ‪ -‬האם אנחנו מרבים להשוות‬ ‫עלינו להאמין ביכולתם ולתת להם‬ ‫בתחום הפעלות לילדים ובעלי עוד‬ ‫ביניהם? האם אנחנו מעודדים תחרות?‬ ‫להתנסות בעצמם‪ .‬מתן אמון מוליד‬ ‫פחות ממני‪ .‬תשובתה של הגננת לא‬ ‫ולסיום‪ ,‬חשוב שנדע לחזק כל ילד‬ ‫איחרה לבוא‪“ .‬אני אשמח לעזור לכם‬ ‫במקום שדרוש לו‪ .‬הילד שהתרגלנו‬‫תחושת מסוגלות ולקיחת אחריות‪ .‬כך‬ ‫בבחירת הפעילות‪ ,‬אך את הפעילות‬ ‫לרוץ לעזרתו‪ ,‬ושאנו רואים בו חלש‪,‬‬ ‫נוצרת תחושת עוצמה‪.‬‬ ‫תעבירו אתם למען העצמת בתכם!\"‪.‬‬ ‫ננסה לראות במה הוא חזק‪ ,‬ונאפשר לו‬ ‫להתמודד בכוחות עצמו עם אתגרים‪.‬‬ ‫\"בעקבות כך ניסיתי‬ ‫העצמת בתנו? וואו‪ ,‬נשמע ממש‬ ‫והילד שהתרגלנו לדרוש ממנו לוותר‪,‬‬ ‫לחשוב מה משמעות‬ ‫חשוב‪ .‬איזה הורה לא רוצה להעצים‬ ‫ושלרוב הטלנו עליו את האשמה‪ ,‬חשוב‬ ‫המושג 'העצמה'‪ ,‬מה‬ ‫שניתן לו אהבה ללא תנאי‪ ,‬ונחזק אותו‬ ‫את ילדו? איזה הורה יעז לסרב‬ ‫מעצים ילדים או‬ ‫להזדמנות שכזו?‬ ‫דווקא כשהוא עומד על שלו‪.‬‬ ‫בכלל בני אדם?\"‬ ‫בעקבות כך ניסיתי לחשוב מה‬ ‫כשההורים מגיעים לגן לחגוג את יום‬ ‫משמעות המושג “העצמה”‪ ,‬מה‬ ‫ההולדת‪ ,‬זו הזדמנות נהדרת שלנו‬ ‫מעצים ילדים או בכלל בני אדם?‬ ‫מה נותן לאדם תחושת עוצמה?‬‫ההורים ליהנות ולרוות מהם נחת; אך‬ ‫עוצמה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬נמדדת במסוגלות‬ ‫נוכחותם הפעילה של ההורים ‪ -‬לא‬ ‫ובאפשרות של האדם‪ ,‬ובמקרה הזה‬ ‫רק שאינה מולידה תחושת עוצמה‪,‬‬ ‫הילד‪ ,‬להתמודד עם מציאות‪.‬‬ ‫אלא מחזקת את המחשבה שכדי‬ ‫התחושה שהכול בידי‪ ,‬הכול תלוי‬ ‫להרגיש עוצמתי אני צריך את הוריי‬ ‫בי! היא התחושה של עוצמה‪ .‬ההפך‬ ‫לידי‪.‬‬ ‫מזה זה כשאדם חושב שאין הדבר‬ ‫תלוי בו‪ ,‬הוא חסר אונים וחסר סיכוי‬‫כיבדנו כמובן את דרישתה של הגננת‬ ‫מול מציאות מסוימת ולכן הוא תלוי‬ ‫והכנו פעילות לילדי הגן‪ .‬זה אומנם‬ ‫בסביבה‪ ,‬בהוריו או בגננת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫לא העצים את בתנו‪ ,‬אבל בהחלט‬ ‫ילד שרב עם חבר בגן השעשועים‪.‬‬ ‫הילד רץ אל אמו בוכה ומבעד‬‫לימד אותה מסר אחר חשוב לא פחות‬ ‫לדמעות מנסה להסביר לה את‬ ‫‪ -‬את דרישת הגננת ממלאים גם אם‬ ‫שקרה‪ .‬אמו בתגובה ניגשת יחד איתו‬ ‫אל החבר‪ ,‬מדברת‪ ,‬מסבירה‪ ,‬מגשרת‪,‬‬‫זה לא מוצא חן בעיניכם או לא נראה‬ ‫שופטת עד קיום טקס ה”שולם שולם‬ ‫לכם נכון‪ .‬כבוד הורים ומורים קודם‬ ‫לעולם‪ .”...‬הילד מבין שכדי לפתור‬ ‫לכול‪ .‬מסר עוצמתי בפני עצמו‪.‬‬ ‫בעיה ולהתמודד עם מציאות לא‬ ‫פשוטה עליו להיעזר במישהו חיצוני‪.‬‬ ‫הוא תלוי באחר‪.‬‬ ‫הכותבת היא אם לשבעה‪ ,‬מנחת הורים‬ ‫ויועצת זוגית בגישת שפר‪[email protected] ,‬‬‫‪89‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫עיצוב‬ ‫במקום לשבת כל היום ולבהות בקירות‪ ,‬תעשי איתם משהו ‪ ‬מיכל צורן‬ ‫‪21‬‬ ‫להכיר בקיר‬ ‫הטפטים שאתן זוכרות משנות ה־‪70‬‬ ‫לשדרג את קירותינו האהובים‪ .‬עולם‬ ‫אם קירות יכלו לדבר הם היו אומרים‬ ‫עושים עכשיו קאמבק עצבני‪ ,‬וכיאה‬ ‫עיצוב הבית‪ ,‬מצדו‪ ,‬כבר מזמן לא‬ ‫‪ -‬דבר ראשון ‪ -‬שאנחנו לא מספיק‬ ‫לשנת ‪ 2017‬הם משוכללים יותר‬ ‫מתייחס לקירות כאל משהו שאפשר‬ ‫משקיעות בהם‪\" .‬שמעי‪ ,‬את מקדישה‬‫‪3‬‬ ‫(ניתנים לשימוש רב פעמי) ויצירתיים‬ ‫להתעלם ממנו‪ ,‬ומציע אינספור‬ ‫המון זמן לרצפה\"‪ ,‬הם היו לוחשים לנו‬ ‫יותר (שואבים השראה מתרבויות‬ ‫אפשרויות מעניינות‪ .‬הנה כמה‪:‬‬ ‫באוזן‪\" .‬את מנקה אותה‪ ,‬שמה עליה‬‫שטיח‪ ,‬מרצפת אותה מחדש פעם בעשר טרנד שהולך חזק מאוד בשנה האחרונה רחוקות)‪4 .‬‬ ‫הוא אריחי תלת ממד ‪ -‬אריחים שמדמים ניתן לסייד את הבית גם בצבעי‬ ‫שנים… תראי‪ ,‬זה מאוד מרשים‪ ,‬אבל‬ ‫טקסטורות של בטון‪ ,‬זמש‪ ,‬יוטה‪ ,‬פשתן‬ ‫מה איתי? למה אני תמיד כל כך חיוור טקסטורות של אבן או לבני בטון‬ ‫וגם – ג'ינס!‬ ‫ומשעמם? אה? מה איתי? טוב‪ ,‬לא משנה‪ ,‬ומשווים לחלל אלמנטים של תנועה‬ ‫אמן העיצוב איציק מבורך טוען‬ ‫וזרימה‪.‬‬ ‫עזבי‪ ,‬לדבר איתך זה כמו לדבר אל‬ ‫גם קירות שמחופים בבריקים מלבניים ש\"הכוכב החדש שכובש בסערה את‬ ‫הקיר\"‪.‬‬ ‫שעשויים מקרמיקה הם אופציה לא רעה קירות מבצרנו הוא הוידיאו ארט‪,‬‬ ‫למרבה המזל הבתים של רובנו עדיין‬ ‫לא יכולים לתקשר את הרצונות שלהם בכלל‪ .‬הם מגיעים היום במגוון צבעים שיוצג בקרוב בוורסיות ובגדלים שונים‬ ‫(מקרן‪ ,‬מסך טלוויזיה ממוסגר‪ ,‬מסכי לד‬ ‫ו\"בתים חכמים\" הם כרגע עדיין בגדר ויכולים להתאים לכל חדר בבית‪.‬‬ ‫מובנים) על הקירות הדומיננטיים בבית‪.‬‬ ‫מגמה נוספת שאפשר לראות בבתים‬ ‫מצלמה גרועה שמחוברת לנייד‪ ,‬אבל‬ ‫הדינמיות וההתרחשות המגוונת של סוג‬ ‫גם בלי כתלים פטפטנים אפשר להסיק היום היא חיפוי בשעם טבעי ‪ -‬חומר‬ ‫היצירה הזה מאפשרות לטפל בכל גודל‬ ‫שקיר מסויד בלבן־פנינה זה מעייף‪ ,‬לא ששומר על טמפרטורה נעימה בבית‬ ‫של קיר‪ ,‬להפיג את הסטאטיות שלו‬ ‫ומייצר אקוסטיקה מאוזנת בחלל‪.‬‬ ‫מרגש‪ ,‬ולא מחדש‪.‬‬ ‫ולנהל דיאלוג עם יתר החלל\"‪.‬‬ ‫הגיע הזמן להפסיק להתעצל ולהתחיל‬‫‪98‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪90‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫צילום‪ :‬יח\"צ‪ ,‬אסף פינצ'וק‪ ,‬ניא עצמו' שמעון מנטל‪ ,‬אסף לוי‪ ,‬ערן סלם‪ ,‬אנדי פטרסון‪ ,‬ישראל כהן‪quintessenza studio ,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ ]1‬צבע בטקסטורת זמש של טמבור‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ ]2‬בריקים של אלוני‬ ‫‪ ]3‬חיפוי שעם של אלוני‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ ]4‬אריחי תלת ממד של בראס‬ ‫‪ ]1‬ראש אייל‪ ,‬ביתילי‪ 399 ,‬שקל‬ ‫‪ ]5‬צבע ג'ינס של ‪BG Paint‬‬ ‫‪ ]2‬קישוט לתלייה‪ dika living ,‬‏‪ 9 ,A‬שקלים‬ ‫‪ ]6‬אריחי חרש‪ ,‬החל מ־‪ 547‬שקל למ\"ר‬ ‫‪ ]3‬סט מטפחות‪ deme@Belle&Sue ,‬‏‪ 139 ,O‬שקל‬ ‫‪ ]7‬אריחי אלוני‪ 377 ,‬שקל למ\"ר‬ ‫‪ ]4‬ארון מפתחות‪ ,‬הרמוניה לבית‪ 60 ,‬שקל‬ ‫‪ ]8‬אריחי נגב‪ ,‬החל מ ‪ 250‬שקל למ\"ר‬ ‫‪ ]10 ,9‬אריחי ויה ארקדיה‪ ,‬החל מ־‪ 600‬שקל למ\"ר‬ ‫‪ ]5‬תמונה‪B.Teen ,‬‏‪ 129 ,‬שקל‬ ‫‪ ]6‬מראה‪Sage ,‬‏‪ 780 ,‬שקל‬ ‫‪ ]7‬מתלה‪ ,‬רהיטי דורון‪ 99 ,‬שקל‬ ‫‪ ]8‬שעון קיר‪ ,House In Moda ,‬‏‪ ‎,840‬שקל‬ ‫‪ ]9‬מנורת קיר‪ as Normal ,‬‏‪ 800 ,P‬שקל‬‫‪91‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫אדריכלות‬ ‫רינת סביר ‪ ‬צילום‪ :‬אורית אלפסי‬‫חלל ציבורי גדול ומרווח שמאופיין בצבעוניות עדינה שמרככת את העיצוב המודרני‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫מול פינת האוכל ניצבת שידה במראה מרחף‪ ,‬‬‫מובנית בתוך הקיר‪ ,‬ומעליה ציור צבעוני‪.‬‬ ‫כשהטבע מקיף את הבית‪ ,‬החיים שבו הם כמו קייטנה‬ ‫בלב השמורה‬ ‫בקומת הכניסה‪ :‬סלון‪ ,‬מטבח‪ ,‬פינת‬ ‫הדיירים‪ :‬בעל הבית מהנדס תוכנה‪,‬‬ ‫האדריכלית‪ :‬רעות כהן‪ ,‬עוסקת‬ ‫אוכל‪ ,‬חדר משפחה‪ ,‬שירותי אורחים‬ ‫בעלת הבית אדריכלית ולהם חמישה‬ ‫באדריכלות ‪ 13‬שנה‪ ,‬בעלת ניסיון‬ ‫ומשרד‪ .‬בקומה השנייה‪ :‬חדרי הילדים‪,‬‬ ‫רב בבנייה פרטית וציבורית‪ .‬מאמינה‬ ‫ילדים בגילאי שנה עד תשע וחצי‪.‬‬ ‫בתכנון מדוקדק וחכם שמתבטא במתן‬ ‫יחידת ההורים‪ ,‬חדר שירות‪ ,‬פינת‬ ‫הבית‪ :‬בעמק האלה נבנה בית בן שתי‬ ‫תשומת לב לפרטים הקטנים ובניצול‬ ‫משפחה ומרפסת‪.‬‬ ‫קומות בשטח של ‪ 235‬מ\"ר על מגרש‬ ‫מיטבי של כל חללי המרחב הביתי‪.‬‬ ‫בשטח של ‪ 500‬מ\"ר‪ .‬בבית שתי קומות‪.‬‬ ‫מה היה חשוב לדיירים? הבית נבנה‬‫‪93‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫בלב שמורת טבע ירוקה ולכן היה חשוב‬ ‫לבעליו ליצור שתי חצרות גדולות ‪-‬‬ ‫אחת בצמוד לסלון ואחת בצמוד למטבח‬ ‫ולפינת האוכל ‪ -‬כדי להכניס את‬ ‫הטבע‪ ,‬מכל צדדיו‪ ,‬הביתה‪.‬‬ ‫הקונספט העיצובי‪ :‬בית המשרה‬ ‫שמחה וצבעוניות בסגנון מודרני עם‬ ‫נגיעות כפריות‪ .‬החללים הציבוריים‬ ‫מרוצפים באבן חלילה בגוון בהיר‪,‬‬ ‫חדרי הילדים בגרניט פורצלן‪ ,‬והמשרד‬ ‫ויחידת ההורים בפרקט עץ בגוון חום‪.‬‬ ‫כל הפנלים בבית מחופים באבן חלילה‬ ‫בגודל ‪ 2x2‬ס”מ‪ ,‬קירות הבית צבועים‬ ‫בגוון שמנת ולחלונות נבחר גוון אפור‪.‬‬ ‫תהליך הבנייה‪ :‬תוכנן מבנה בסיסי‬ ‫של בית בצורת ר' במטרה לשמור על‬ ‫משבצת גדולה ופנויה של חצר‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬נבנו שתי חצרות‪ ,‬קדמית ואחורית‪,‬‬ ‫ששימושן משתנה ביחס לשמש ולעונות‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬‫‪3‬‬‫‪4‬‬ ‫‪94‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫עיטיצופב‬ ‫‪5‬‬‫קריאה נעימה ‪ /‬מי צריך ספרייה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ביתית במאה ה‪ ?21-‬הבית שלך‬ ‫ספרייה היא פריט עיצובי שמוסיף המון חום ואופי לכל‬ ‫חלל‪ .‬כיום‪ ,‬בעידן הדיגיטאלי והמינימליסטי‪ ,‬הספריות‬ ‫לרוב מנודות מהבית; אבל עדיין‪ ,‬יש גם מי שלא ממהר‬ ‫לוותר עליהן‪ .‬הנה כמה עצות למיקום נכון ויעיל של‬ ‫ספריות במרחב הביתי‪ .‬קריאה נעימה‪.‬‬ ‫‪ ‬ספריות ניתן למקם כמעט בכל מקום בבית‪ :‬בסלון‪,‬‬ ‫בפינת האוכל‪ ,‬במרתף‪ ,‬במטבח‪ ,‬בחדר השינה‪ ,‬במבואה‪,‬‬ ‫בחדר העבודה‪ ,‬תחת נישת המדרגות‪ ,‬או כחציצה בין‬ ‫חללים‪.‬‬ ‫‪ ‬ספריות יכולות להיות בגוונים שונים ומחומרים שונים‬ ‫(גבס‪ ,‬עץ‪ ,‬מתכת‪ ,‬ברזל או שילוב של כמה חומרים יחד)‪.‬‬ ‫חשוב להיות מודעים לכך שיש כמה סוגי ספריות‪ :‬ספרייה‬ ‫בנויה (מגבס‪ ,‬בתוך נישה קיימת)‪ ,‬ספריית קיר (נשענת‬ ‫על קיר גדול‪ ,‬מתאימה לספרים רבים)‪ ,‬ספרייה מודולרית‬‫(מאפשרת משחק באופן הרכבתה ופירוקה בהתאם לצורך‪,‬‬ ‫מתאימה לחדרי ילדים)‪ ,‬ספרייה פתוחה‪/‬סגורה ספרייה‬ ‫שחלק ממדפיה פתוחים וחלקם סגורים) וספרייה תלויה‬ ‫(מתאימה לחללים קטנים)‪.‬‬‫‪ ‬ספרייה היא פריט בעל נוכחות רבה‪ ,‬ולכן רצוי להתאים‬ ‫את סגנונה ואת החומר שממנו היא עשויה לעיצוב הכללי‬ ‫של החלל‪.‬‬‫‪ ‬בדקו כמה ספרים ופריטים אתם מייעדים לספרייה וכך‬ ‫תבחרו את גודלה‪.‬‬ ‫‪ ‬כדאי מאוד שסידור הספרים יהיה נוח ושימושי‪.‬‬ ‫ספרים פחות שימושיים כדאי למקם במדפים העליונים‬ ‫והתחתונים‪ ,‬ואת הנחוצים במדפים האמצעיים‪.‬‬‫הכותבת היא מעצבת ואדריכלית פנים ‪[email protected]‬‬ ‫‪ ]7‬פינת אוכל‪.‬‬ ‫‪ ]6 ,5‬המטבח מתוכנן כמבנה צר וארוך‬ ‫‪ ]4 ,3‬בסלון ניצבות ספת רביצה בגוון‬ ‫‪ ]2 ,1‬המבואה החיצונית של הבית‬ ‫שולחן מעץ בגוון‬ ‫בעל שני אזורים ‪ -‬אזור עבודה ואזור‬ ‫כחול‪ ,‬שתי כורסאות (שנרכשו ב\"יד ‪,\"2‬‬ ‫מרוצפת במיקס אבנים בעיבוד עתיק‪.‬‬ ‫אכילה ואחסון‪ .‬הארון התחתון באזור‬ ‫ספסל מאבן ודלת לבנה ממתכת בשילוב‬ ‫חום ושמונה‬ ‫שופצו ורופדו בשני בדים שונים בגוון‬ ‫זכוכית חלבית מקבלים את הנכנסים‪.‬‬ ‫כיסאות לבנים‬ ‫העבודה מחופה שיש בגוון קרם‪ ,‬יחידת‬ ‫פוקסיה)‪ ,‬שטיח בעל צבעוניות עזה‪,‬‬ ‫במבואה הפנימית‪ ,‬לצד שידת עץ בעלת‬ ‫הארון העליונה עשויה מעץ והקיר‬ ‫וילון בגוון מוקה‪ ,‬פסנתר שחור‪ ,‬קיר‬ ‫שש מגירות‪ ,‬תלוי גוף תאורה מזכוכית‬ ‫מפלסטיק‬ ‫מחופה טיח בגוון מוקה שעליו מונחות‬ ‫שקופה בשילוב עץ‪ ,‬ומעליה יש מראה‬ ‫בשילוב רגלי עץ‪.‬‬ ‫שמתחתיה מחופה באריחים מצוירים‬ ‫ותלויות תמונות משפחתיות‪ .‬ספרייה‬ ‫בגוני מוקה‪ ,‬תכלת ושמנת‪ .‬באזור‬ ‫גדולה שמובנית בתוך הקיר ובה מדפים‬ ‫שדרכה משתקף העץ שבגינה ‪ -‬מה‬ ‫מעל השולחן‬ ‫שיוצר אשליה שמדובר בחלון‪.‬‬ ‫תלויים שני גופי‬ ‫האכילה יש ארון אחסון גדול בגוון לבן‬ ‫פתוחים וארונות סגורים‪ .‬שלושה‬ ‫תאורה מזכוכית‬ ‫עם מסגרת מעץ‪ ,‬המשמש כמזווה‪ .‬מולו‬ ‫שולחנות קפה בשלושה צבעים וכריות‬ ‫שקופה‪.‬‬ ‫ניצב דלפק מעץ אלון מחופה שיש‬ ‫בטקסטורות שונות‪.‬‬ ‫וסביבו שישה כיסאות מעץ בגוני ירוק‪,‬‬‫‪95‬‬ ‫תכלת ואפור‪ .‬קיר בגובה ‪ 2.20‬מ' מפריד‬ ‫בין המטבח לפינת האוכל ‪ -‬ובתוכו נישה‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬ ‫להנחת חפצים‪.‬‬

‫דרך‬ ‫האוכל‬ ‫שף צ’רלי פדידה ‪ ‬צילום וסטיילינג‪ :‬לירון אלמוג‬ ‫מט”אוץ’‬‫זמן הכנה דרגת קושי כשר‬‫בשרי‬ ‫‪ 20‬דקות קל‬ ‫משזמיופליאםי וםמשמשים‬ ‫ט״ו בשבט‪ ,‬ט״ו בשבט חג לאילנות‪,‬‬ ‫וגם על הדרך למי שיודעת ליהנות ממנות‬ ‫תבנית אחת‬ ‫שמבוססות על פירות יבשים ומרגישות‬ ‫‪ 140‬גרם בשר טלה טחון‬ ‫‪ 20‬גרם שומן טלה טחון‬ ‫כמו מתנות קטנות‪ .‬רק אל תגזימי‬ ‫‪ 1‬ביצה טרופה‬ ‫‪ 1‬כף צנוברים שבורים גס‬ ‫‪ 6‬שזיפים שחורים מיובשים‬ ‫‪ 6‬משמשים גדולים מיובשים‬ ‫‪ 2‬כפות בצל סגול קצוץ דק‬ ‫‪ 2‬כפות פטרוזיליה קצוצה דק‬ ‫‪ 1‬בצל גדול חתוך לרצועות‪,‬‬ ‫לריפוד התבנית‬ ‫‪ 1/3‬כוס יין אדום‬ ‫מלח‬ ‫פלפל שחור‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫> מערבבים בקערה עד לתערובת‬ ‫אחידה‪ :‬בשר טלה‪ ,‬שומן טלה‪,‬‬ ‫פטרוזיליה‪ ,‬צנוברים‪ ,‬בצל קצוץ‪,‬‬ ‫ביצה‪ ,‬מלח ופלפל לפי הטעם‬ ‫ומכניסים למקרר ל‪ 20-‬דקות‪.‬‬ ‫> יוצרים כיס מהמשמשים ומניחים‬ ‫בצד‪.‬‬ ‫> מגלענים שזיפים ויוצרים כיס‬ ‫ומניחים בצד‪.‬‬ ‫> ממלאים את המשמשים והשזיפים‬ ‫שהכנו בתערובת הבשר ומניחים‬ ‫בתבנית אפייה מרופדת בבצל‪.‬‬ ‫יוצקים שליש כוס יין אדום‪.‬‬ ‫> מחממים תנור לטמפרטורה של‬‫‪ 180‬מעלות ומכניסים את הממולאים‬ ‫שלנו למשך כ‪ 6-‬עד ‪ 10‬דקות אפייה‬ ‫ומגישים‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫כשר‬ ‫זמן הכנה דרגת קושי‬ ‫קרפצ׳ו תמרי מג׳הול‬ ‫פרווה‬ ‫‪ 10‬דקות בינוני‬ ‫מנה אחת‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫לקרפצ׳ו‬ ‫> מערבבים בקערה אגוזים‪ ,‬מלח‪,‬‬ ‫‪ 6‬תמרים מגולענים‬ ‫‪ 2‬דפי נייר אפייה‬ ‫סוכר חום‪ ,‬קינמון ושמן‪.‬‬ ‫לתיבול האגוזים‬ ‫> מחממים תנור לטמפרטורה של‬ ‫‪ 6‬אגוזי מלך‬ ‫‪ 200‬מעלות ומכניסים את האגוזים‬ ‫‪ 1/4‬כפית קינמון‬ ‫‪ 1‬כף שמן זית‬ ‫לצלייה של ‪ 5‬דקות‪.‬‬ ‫‪ 1‬כפית סוכר חום‬ ‫> מוציאים ומניחים בצד‪.‬‬ ‫קורט מלח‬ ‫> מניחים את התמרים המגולענים‬ ‫לתיבול הקרפצ׳ו‬ ‫על גבי נייר אפייה ומניחים מעל נייר‬ ‫‪ 1‬כף טחינה גולמית‬ ‫אפייה נוסף‪ .‬דופקים בעזרת פטיש‬ ‫‪ 50‬גרם רוקט צעיר‬ ‫שניצלים או כלי שטוח עד שיוצרים‬ ‫מיץ לימון מ‪ 1/2-‬לימון‬ ‫‪ 1‬כף שמן זית‬ ‫דף נייר עשוי תמרים‪.‬‬ ‫> מסירים את נייר האפייה והופכים‬ ‫מלח‬ ‫פלפל גרוס‬ ‫על גבי צלחת הגשה‪.‬‬ ‫> אל קערה מכניסים רוקט צעיר‬ ‫ומתבלים במלח‪ ,‬פלפל גרוס‪ ,‬מיץ‬ ‫לימון ושמן זית ומערבבים בעדינות‪.‬‬ ‫> מזרזפים טחינה גולמית על גבי‬ ‫צלחת ההגשה ומניחים מעל עלי‬ ‫רוקט‪.‬‬ ‫> יש אפשרות להוסיף גבינה כחולה‬ ‫או לזרזף מעט יוגורט עיזים‪.‬‬‫‪97‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫כשר‬ ‫זמן הכנה דרגת קושי‬ ‫טנזיה של ט”ו בשבט‬‫פרווה‬ ‫‪ 15‬דקות קל‬ ‫‪ 10‬מנות‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫‪ 4‬כפות שמן קנולה‪/‬תירס‪/‬חמניות‬‫> במחבת גדולה ויצוקה מטגנים בצל‬ ‫‪ 3‬בצלים גדולים קלופים וחתוכים‬ ‫בשמן עד לשקיפות‪.‬‬ ‫לרצועות דקות‬‫> מוסיפים סוכר חום‪ ,‬סילאן או דבש‬ ‫כף ו‪ 1/2-‬סוכר חום‬ ‫‪ 1‬כף סילאן או דבש‬ ‫וכאשר הסוכר מתמוסס ומתקרמל‬ ‫‪ 50‬גרם צימוקים בהירים‬ ‫מעט מוסיפים את שאר פירות‬ ‫‪ 50‬גרם חמוציות מיובשות‬ ‫‪ 100‬גרם משמשים מיובשים‬ ‫היבשים‪ .‬מערבבים מעט ומוסיפים‬ ‫‪ 100‬גרם שזיפים שחורים מגולענים‬ ‫מים ואת התבלינים‪.‬‬ ‫‪ 100‬גרם תאנים מיובשות‬ ‫> יש לבשל עם מכסה סגור כדי‬ ‫‪ 2‬מקלות קינמון‬ ‫שהפירות המיובשים יתרככו‬ ‫‪ 1/2‬כוס מים‬ ‫מהאדים שנוצרים בסיר‪.‬‬ ‫‪ 1/2‬כפית פלפל שחור‬‫> מבשלים ‪ 10‬דקות על להבה נמוכה‬ ‫קורט מלח‬ ‫להתחברות הטעמים‪ .‬אם התבשיל‬ ‫סמיך מדי יש להוסיף מעט מים‬ ‫לדילול‪ .‬טועמים ומתקנים תיבול‬ ‫במעט מלח לניגוד טעמים ופלפל‬ ‫שחור‪.‬‬ ‫> לפני ההגשה ניתן לפזר שומשום‬ ‫קלוי‪ ,‬שברי קשיו קלוי או שקדים‬ ‫פרוסים קלויים‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫כשר‬ ‫זמן הכנה דרגת קושי‬ ‫סיגרים ממולאים‬‫פרווה‬ ‫‪ 20‬דקות קל‬ ‫‪ 4‬סיגרים‬ ‫נענע קצוצה‪.‬‬ ‫מים עד לסמיכות של טחינה‬ ‫‪ 1/2‬חבילת עלי סיגר‪ ,‬מופשרים‬ ‫> מגלגלים את הסיגרים‪ :‬חוצים את‬ ‫לסירופ תבלינים‬ ‫ומוכנים לשימוש לפי הוראות היצרן‬ ‫‪ 2‬כפות סוכר‬ ‫עלי הסיגרים לשניים (ומקבלים‬ ‫‪ 4‬כפות מים‬ ‫למילוי‬ ‫חצאי עיגולים)‪.‬‬ ‫קורט קינמון‬ ‫‪ 2‬שזיפים שחורים מגולענים וחתוכים‬ ‫‪ 1‬גרעין הל שלם‬ ‫> נוטלים כמות של כף מהתערובת‬ ‫לקוביות‬ ‫ומגלגלים לגליל דק‪ .‬מניחים בצד‬ ‫שמן קנולה לטיגון הסיגרים‬ ‫‪ 2‬משמשים חתוכים לקוביות‬ ‫הישר של העלה‪ ,‬מקפלים את שולי‬ ‫‪ 5‬עלי נענע קצוצים‬ ‫‪ 1‬פרוסת אננס מיובש וחתוך לקוביות‬‫הבצק מעל ומגלגלים מהודק לקבלת‬ ‫אופן ההכנה‬ ‫‪ 4‬צימוקים‬ ‫סיגר‪ .‬את הקצה מדביקים היטב‬ ‫> מבשלים בסיר את הפירות יבשים‬ ‫‪ 1‬תמר מגולען וחתוך לקוביות‬ ‫בעזרת מריחה עדינה של “דבק”‬ ‫עם ‪ 2‬כפות מים ומתבלים עם אבקת‬ ‫‪ 1‬תאנה חתוכה לקוביות‬ ‫הקמח‪.‬‬ ‫סוכר ומי ורדים‪ .‬מסירים מהלהבה‪,‬‬ ‫‪ 2‬כפות מים‬‫> כשכל הסיגרים מגולגלים‪ ,‬מחממים‬ ‫מסננים ומצננים לטמפרטורת חדר‪.‬‬ ‫> מכינים סירופ תבלינים‪ :‬מבשלים‬ ‫מי ורדים לפי הטעם‬ ‫שמן בסיר עד לגובה של ‪ 3-2‬ס”מ‪.‬‬ ‫‪ 1‬כפית אבקת סוכר‬ ‫כשהשמן חם מניחים בזהירות‬ ‫את כל מרכיבי הסירופ בסיר או‬ ‫‪ 1‬כפית שומשום שחור‬ ‫מחבת סוטאז’ עד להמסה מלאה‬ ‫‪ 10‬פיסטוקים קלופים‬ ‫‪ 4-3‬סיגרים ומטגנים עד להזהבה‪,‬‬ ‫והסמכה קלה‪ ,‬קבלת צבע ענברי‬ ‫“דבק” לסגירת שולי הסיגרים‬ ‫מוציאים ישר לצלחת עם נייר סופג‪.‬‬ ‫עמוק‪ ,‬בערך ‪ 10‬דקות‪ .‬מכבים את‬ ‫‪ 3‬כפות קמח מעורבבות עם כ‪ 1/4-‬כוס‬ ‫האש כשהסירופ מתקרר‪ .‬מוסיפים‬ ‫> את סיגרים המוכנים מברישים‬ ‫בסירופ‪.‬‬ ‫לאחר הברשה בסירופ מעבירים‬ ‫לצלחת ההגשה ומעטרים בתבלינים‬ ‫שהיו בסירופ‪.‬‬‫‪99‬‬‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬

‫זמן הכנה דרגת קושי כשר‬ ‫‪#100‬‬ ‫‪ 12‬דקות קל חלבי‬ ‫‪100‬‬ ‫סלט סלק‬ ‫ז' בשבט ‪ /‬תשע\"ז‬ ‫מנה אחת‬ ‫‪ 1‬סלק גדול שטוף‪ ,‬קלוף וחתוך‬ ‫לקוביות בגודל של ‪ 1/2‬ס״מ‬‫‪ 10‬צימוקים בהירים מושרים ביין אדום‬ ‫עד לריכוך מלא (כשעה בערך)‬ ‫‪ 1/3‬כוס יין אדום‬ ‫‪ 1‬כף אגוזי פקאן שבורים וקלויים כ‪5-‬‬ ‫דקות בתנור חם או על מחבת חמה‬ ‫‪ 4‬משמשים חתוכים לקוביות‬ ‫‪ 50‬גרם גבינה כחולה‬‫‪ 1/2‬ראש חסה אייזברג שטופה וקרועה‬ ‫גס‬ ‫‪ 1/2‬גבעול סלרי אמריקאי חתוך‬ ‫אלכסוני‬ ‫מעט נבטי חמנייה לקישוט המנה אם‬ ‫אוהבים‬ ‫לוויניגרט‪:‬‬ ‫‪ 1/4‬כוס שמן זית‬ ‫‪ 2‬כפות מיץ תפוזים‬ ‫‪ 2‬כפות חומץ תפוחים‬ ‫‪ 1‬כפית חרדל שאוהבים‬ ‫‪ 1‬כפית דבש‬ ‫מלח‬ ‫פלפל‬ ‫אופן ההכנה‬‫> הכנת הוויניגרט‪ :‬אל קערת ערבוב‬ ‫מכניסים את כל מצרכי הרוטב‬ ‫ומערבבים בצורה סיבובית על ידי‬‫מטרפה עד לאמולסיה ומניחים בצד‪.‬‬ ‫> אופן הכנת הסלט‪ :‬אל קערה‬ ‫מכניסים קוביות סלק‪ ,‬משמשים‪,‬‬ ‫חסה אייזברג‪ ,‬אגוזי פקאן‪ ,‬צימוקים‬ ‫לאחר סינון מהיין‪ ,‬יין וסלרי‪.‬‬ ‫> יוצקים מעל את הוויניגרט שהכנו‬ ‫קודם ומערבבים בעדינות‪.‬‬ ‫מעבירים לצלחת הגשה ומפזרים‬ ‫מעל גבינה כחולה ונבטי חמנייה‪,‬‬ ‫ומגישים‪.‬‬ ‫רשת הסופרמרקטים \"יינות ביתן\"‬ ‫מהווה נקודת מפגש בין הדברים‬ ‫הטובים הקיימים בשוק‪ ,‬המוצרים‬ ‫הטריים ביותר‪ ,‬ריחות‪ ,‬צבעים וטעמים‬ ‫לצד חוויית קנייה ומחירים נוחים‬ ‫ללקוחותיה‪ .‬בסניפי הרשת מחלקות‬ ‫דגים טריים‪ ,‬קצבייה מקצועית‪ ,‬בית‬ ‫מאפה ומסעדות אוכל ביתי מוכן‪ ,‬אוכל‬ ‫רחוב‪ ,‬דוכני מיצים ועוד‪ .‬המתכונים‬ ‫מובאים ע״י השף צ'רלי פדידה‪ ,‬השף‬ ‫והיועץ הקולינארי לרשת \"יינות ביתן\"‪.‬‬