Important Announcement
PubHTML5 Scheduled Server Maintenance on (GMT) Sunday, June 26th, 2:00 am - 8:00 am.
PubHTML5 site will be inoperative during the times indicated!

Home Explore כתב העת "יד ושם - ירושלים", גיליון מס' 87

כתב העת "יד ושם - ירושלים", גיליון מס' 87

Published by Yad Vashem, 2018-11-14 02:23:56

Description: יד ושם ירושלים הוא כתב עת רבעוני באנגלית ובעברית הסוקר התפתחויות מרכזיות הקשורות לשואה וליד ושם. מאז ראה אור בפעם הראשונה בשנת 1996, גדלה תפוצתו מאלפים מספר לכ-12,000 ברחבי העולם ו-4,000 בישראל.

Keywords: כתב העת,יד ושם

Search

Read the Text Version

‫ירושליםיד ושם‬ ‫גיליון ‪ ,87‬סתיו תשע״ט‪2018 ,‬‬‫”מדור לדור”‬ ‫המשלחת הבין‪-‬לאומית ‪2018‬‬ ‫(עמ’ ‪)5-4‬‬‫”המכה באה מבפנים”‬ ‫תערוכה מקוונת חדשה לציון ‪ 80‬שנה לפוגרום ליל הבדולח‬ ‫(עמ’ ‪)3-2‬‬

‫תערוכה מקוונת חדשה‬ ‫ירושליםיד ושם‬ ‫גיליון ‪ ,87‬חשוון תשע״ט‪ ,‬אוקטובר ‪2018‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫בהוצאת‬ ‫תערוכה מקוונת חדשה‪” :‬המכה באה מבפנים” ■  ‪3-2‬‬ ‫■‬ ‫לציון ‪ 80‬שנה לפוגרום ליל הבדולח‬ ‫”מדור לדור” ■  ‪5-4‬‬ ‫יו\"ר המועצה‪ :‬הרב ישראל מאיר לאו‬ ‫המשלחת הבין‪-‬לאומית ‪2018‬‬ ‫סגני יו\"ר המועצה‪:‬‬ ‫”אבן נגולה מעל לבו” ■  ‪5‬‬ ‫ד\"ר יצחק ארד‬ ‫ד\"ר משה קנטור‬ ‫עדות של ניצול שואה על גורל משפחתו בפולין‬ ‫יו\"ר ההנהלה‪ :‬אבנר שלו‬ ‫חינוך ■  ‪9-6‬‬ ‫מנכ\"לית‪ :‬דורית נובק‬ ‫הוראת השואה בעולם ללא ניצולים ■  ‪6‬‬ ‫על‬ ‫לעחלקשרםהג'שווןאניהי ומןה‪:‬מופרפוקפ'ד‬ ‫ראש המכון הבין‪-‬לאומי‬ ‫”זמן‪ ,‬מקום ורלוונטיות” ■  ‪7‬‬ ‫דן מכמן‬ ‫הקתדרה לחקר השואה‬ ‫הכנס הבין‪-‬לאומי העשירי להוראת השואה‬ ‫ההיסטוריונית הראשית‪ :‬פרופ' דינה פורת‬ ‫חדש בלמידה מקוונת‪:‬‬ ‫סרטוני אנימציה של מושגי יסוד בשואה ■ ‪7‬‬ ‫יועץ אקדמי‪:‬‬ ‫פרופ' יהודה באואר‬ ‫”לפתח דרכים חדשניות” ■  ‪8‬‬ ‫פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע”ח‬ ‫חברי הנהלת יד ושם‪:‬‬ ‫שמואל אבואב‪ ,‬יוסי אחימאיר‪ ,‬ארז אשל‪,‬‬ ‫זרקור על הבוגרים ■  ‪9‬‬ ‫פרופ' בולק גולדמן בולסלב‪ ,‬ורה גולובנסקי‪,‬‬ ‫רחל יורוביץ’‪ ,‬קנדה‬ ‫אברהם דובדבני‪ ,‬מתיתיהו דרובלס‪ ,‬משה העליון‪,‬‬ ‫עו\"ד שושנה וינשל‪ ,‬דודי זילברשלג‪ ,‬יחיאל לקט‪,‬‬ ‫”במקום שאין איש‪ ”...‬כנס למחנכים חרדים ■  ‪9‬‬ ‫דני עטר‪ ,‬עוד שלומית קסירר ברוך שוב‪,‬‬ ‫■ הדרכון של אהרון ומינה צק מניידנבורג‪ .‬מינה נרצחה‬ ‫דלית שטאובר‪ ,‬ד\"ר זהבה תנא‬ ‫בליל הבדולח | ארכיון יד ושם‬ ‫”קונצרט שכולו תכלת” ■  ‪10‬‬ ‫קונצרט ציוני חשאי שנערך בגטו קובנה שוחזר ביד ושם‬ ‫מערכת כתב העת‬‫■ בשעות הערב של ה‪ 9-‬בנובמבר ‪ 1938‬פרצו אנשי‬‫ס”א לבית משפחת צק בניידנבורג שבמזרח פרוסיה‪.‬‬ ‫חדש במבואה‪:‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬איריס רוזנברג‬‫אהרון‪ ,‬אב המשפחה‪ ,‬שעמד בפתח הבית‪ ,‬נדקר‬ ‫תצוגה של מתנות יום הולדת מתקופת השואה ■  ‪11‬‬ ‫עורכת בפועל‪ :‬לאה גולדשטיין‬‫בבטנו וקפץ מחלון הבית‪ .‬אשתו מינה שמעה את‬‫המהומה‪ ,‬ניגשה אל הדלת ונדקרה בצווארה‪ .‬קורט‬ ‫לוח שנה תשע”ט ■  ‪11‬‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬‫והלמוט‪ ,‬שניים מחמשת ילדיהם של מינה ואהרון‪,‬‬ ‫ציון חגים ומועדים יהודיים בתקופת השואה‬ ‫שימי אלן‬‫ניסו להתנגד לפורעים ונדקרו בידיהם‪ .‬מינה איבדה‬‫דם רב ומתה במהלך הלילה‪ .‬באותו הלילה נהרס‬ ‫חדשות ממכון המחקר ■  ‪13-12‬‬ ‫דבורה ברמן‬ ‫היכרות ורצח ■ ‪12‬‬ ‫סוזן ויסברג‬ ‫גם בית הכנסת בעיר‪.‬‬ ‫דנה ויילר‪-‬פולק‬‫לאחר שהחלים מפציעתו הצליח אהרון לצאת‬ ‫קולות אישיים במרחב הסובייטי בתקופת השואה ■ ‪13‬‬‫מגרמניה יחד עם ילדיו‪ .‬ב‪ 12-‬במאי ‪ 1939‬עלו אהרון‬ ‫תומכים במחקר חדשני בנושא השואה‬ ‫דנה פורת‬‫וילדיו על סיפונה של אונייה בנמל המבורג והפליגו‬ ‫מריסה פיין‬‫לארגנטינה‪ .‬באחד מדפי הדרכון שבאמצעותו‬ ‫ביוגרפיה של ניצולה בלתי נראית ■ ‪13-12‬‬ ‫לילך תמיר‪-‬איטח‬‫הצליח אהרון לעזוב את גרמניה בוטל הרישום של‬ ‫פודיום‪ :‬טיוח ההיסטוריה ■ ‪14‬‬ ‫רכזת מערכת‪ :‬מירי רבינוביץ' ניסים‬‫מינה וצוין בכתב יד‪” :‬אשתו של ארון צק מתה ב‪10-‬‬ ‫עריכת לשון‪ :‬יובל אלעזרי‬ ‫לאסוף את השברים‪ :‬ראי של המציאות ■ ‪15‬‬ ‫תרגום‪ :‬זהבה מרקס‬ ‫בנובמבר ‪.”1938‬‬ ‫כיצד שינה ”שואה” את זיכרון השואה? ■ ‪16‬‬ ‫סיוע‪ :‬אלכסנדר אברהם‪ ,‬שעיה בן יהודה‪,‬‬‫סיפורה של מינה מובא בתערוכה מקוונת חדשה‬ ‫מרטין סייקס‪-‬האס‪ ,‬אילה פרץ‬‫שהועלתה לאחרונה לאתר יד ושם לציון ‪ 80‬שנה‬ ‫קלוד לנצמן (‪)2018-1925‬‬ ‫צילום‪ :‬יוסי בן דוד‪ ,‬יצחק הררי‬‫לפוגרום ליל הבדולח‪ .‬באמצעות סיפוריהם האישיים‬ ‫חקוק על מגש של כסף ■ ‪17‬‬ ‫הפקה‪ :‬אחוה דפוס קואופרטיבי בע״מ‬‫של יהודים מגרמניה ואוסטריה שחוו על בשרם את‬ ‫עיצוב‪ :‬סטפני ורותי עיצוב‬‫אירועי הימים ההם ‪ -‬ומסופרים באמצעות תצלומים‪,‬‬ ‫חדשות  ■   ‪21-18‬‬‫מסמכים‪ ,‬מכתבים אישיים‪ ,‬דפי עד‪ ,‬סרטים‪ ,‬קטעי‬ ‫כתב העת מתפרסם בסיוע קבוצת עזריאלי‪.‬‬‫עדות‪ ,‬חפצים ויצירות אמנות ‪ -‬מביאה התערוכה‬ ‫ידידים ברחבי העולם  ■   ‪23-22‬‬‫את אירועי הפוגרום ההוא‪ .‬מקצת הסיפורים האלה‬ ‫ ‬‫נחשפים בפעם הראשונה באתר האינטרנט של יד ושם‪.‬‬ ‫פרסומים של המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה ■  ‪24‬‬ ‫‪ISSN 0793-6974‬‬‫בתערוכה מתוארת המכה הקשה שספגו‬‫היהודים בליל הפוגרום ובימים שאחריו‪ :‬האלימות‬ ‫©אפשר לצטט תוך ציון המקור‪.‬‬‫הפיזית‪ ,‬ההשפלה‪ ,‬הנזקים לרכוש‪ ,‬חילול והרס בתי‬‫הכנסת‪ ,‬והמראות הנוראים של ספרי התורה והקודש‬ ‫רשות הזיכרון ‪ -‬יד ושם‬ ‫נתמכת בפעולותיה על ידי‬ ‫העולים בלהבות‪.‬‬ ‫משרד החינוך‬ ‫וועידת התביעות‬ ‫■ בשער‪ :‬ניצולת השואה פליס סטוקס עם אליסון סטון‪,‬‬ ‫ ‪2‬‬ ‫חברה במנהיגות הצעירה של האגודה האמריקאית למען‬ ‫יד ושם‪ ,‬במשלחת הבין‪-‬לאומית ‪( 2018‬ראו עמ’ ‪)5-4‬‬

‫”המכה באה מבפנים”‬ ‫לציון ‪ 80‬שנה לפוגרום ליל הבדולח‬‫יונה קובו‬‫■ צילום מתוך אלבום המתעד הרס של בית כנסת בווינה בליל הבדולח | ארכיון יד ושם‬ ‫■ לורה שטרן בילדותה‪ ,‬עם הבובה אינגה ■ ניצולת השואה לורה שטרן‪-‬מאירפלד עם הבובה אינגה‪.‬‬ ‫הבובה לבושה בפיג’מה שלבשה לורה בליל הבדולח‬‫לאחר שישה שבועות במעצר שוחרר מרקוס‬ ‫בתערוכה מתוארת המכה הקשה‬ ‫”זהו לב הבעיה של יהדות גרמניה‪ :‬היא הייתה‬‫בזכות ויזה לארצות הברית שהייתה ברשותו ובתנאי‬ ‫שספגו היהודים בליל הפוגרום‬ ‫מעורה מאוד בתוך החברה הגרמנית‪ ,‬כך שהמכה‬‫שיעזוב את גרמניה‪ .‬הוא הגיע לארצות הברית‪ ,‬ושנה‬ ‫ובימים שאחריו‪ :‬האלימות‬ ‫הנאצית באה אליה מבפנים‪ .‬ההורים שלי עד ‪ 1938‬לא‬‫וחצי אחר כך הצליח להוציא מגרמניה את אשתו ובתו‪.‬‬ ‫הפיזית‪ ,‬ההשפלה‪ ,‬הנזקים‬ ‫חשבו רגע אחד לעזוב את גרמניה”‪ .‬כך תיאר בעדותו‬‫לורה לקחה עמה לאמריקה את הבובה אינגה‪ ,‬אותה‬ ‫פרופ’ צבי בכרך ז”ל‪ ,‬היסטוריון וניצול שואה‪ ,‬את שחווה‬‫קיבלה ליום הולדתה מסבתה לינה‪ ,‬שנרצחה בשואה‪.‬‬ ‫לרכוש‪ ,‬חילול והרס בתי הכנסת‪,‬‬ ‫כילד בן עשר במהלך פוגרום ליל הבדולח בעיר הנאו‪.‬‬‫היא הלבישה אותה בפיג’מה שלבשה בליל הבדולח‪,‬‬ ‫והמראות הנוראים של ספרי‬‫ואשר עתה הייתה קטנה מכפי מידתה‪ .‬ב‪ 2018-‬תרמה‬ ‫בפוגרום נרצחו ‪ 91‬יהודים‪ ,‬למעלה מ‪ 1,400-‬בתי‬‫לורה ליד ושם את הבובה אינגה‪ ,‬השמורה עתה באוסף‬ ‫התורה והקודש העולים בלהבות‬ ‫כנסת נפגעו והוצתו ברחבי גרמניה ואוסטריה‪ ,‬וחנויות‬ ‫ובתי עסק יהודיים נשדדו ונהרסו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היהודים‬ ‫החפצים של יד ושם‪.‬‬ ‫המבורך [בית הכנסת] הותקף‪ ,‬כל החלונות נופצו‪,‬‬ ‫נדרשו לשלם ”פיצויים” על נזקי הפוגרום‪ ,‬וכ‪30,000-‬‬ ‫הספסלים נשברו‪ ,‬הפרוכת נקרעה לחתיכות וספר תורה‬ ‫יהודים נאסרו במחנות ריכוז‪ .‬בתערוכה מובא הסיפור‬ ‫בתערוכה מובא הסיפור‬ ‫הושלך החוצה‪ .‬כל תכולת בית הכנסת נהרסה‪ ,‬ספרי‬ ‫האנושי של אותו לילה ‪ -‬סיפור שהמספרים היבשים‬ ‫האנושי של אותו לילה ‪-‬‬ ‫התורה הושלכו על האדמה ונקרעו‪ ,‬ושלושה ספרים‬ ‫סיפור שהמספרים היבשים‬ ‫הוצאו עם ארון הקודש‪ .‬לוחות הזיכרון השחורים על‬ ‫אינם מביאים במלואו‪.‬‬ ‫ימים ספורים לאחר אותו לילה כתב אהרון‪-‬ארנולד‬ ‫אינם מביאים במלואו‬ ‫הקירות נשברו”‪ .‬אהרון נרצח כעבור זמן בטרזין‪.‬‬ ‫רוזנפלד מווינה לבנו חיים (רוברט) שגר בחיפה‪” :‬הבית‬ ‫את שכתב רוזנפלד ניתן לראות באלבום השמור‬‫”הבובה הייתה מאוד משמעותית עבורי”‪ ,‬סיפרה‬ ‫בארכיון יד ושם‪ .‬באלבום יש תצלומים המתעדים את‬‫לורה בעדות שמסרה ליד ושם‪” .‬קודם כל‪ ,‬היא הייתה‬ ‫ההרס שזרעו הפורעים באותו לילה בווינה‪ .‬בתצלומים‬‫מתנה מסבתי‪ ,‬ולכך נוספה גם העובדה שהבאתי אותה‬ ‫האלה נראים בתי כנסת עולים באש ומחוללים‪ ,‬וכן מתועד‬‫איתי מגרמניה‪ .‬אחרי שנישאתי ונולדו לי ילדים‪ ,‬לא‬‫הרשיתי להם לשחק איתה [‪ ]...‬הפיג’מה שהיא לבשה‬ ‫בהם ההרס באולם הטקסים בבית העלמין היהודי‪.‬‬ ‫בתערוכה מוצג גם סיפורה של לורה שטרן‪-‬‬ ‫הייתה עבורי תזכורת לליל הבדולח”‪.‬‬ ‫מאירפלד‪ ,‬תושבת קאסל שהייתה בת פחות משנתיים‬ ‫בעת פוגרום ליל הבדולח‪ .‬אביה של לורה‪ ,‬מרקוס‬‫ב‪ 7-‬בנובמבר יתקיים באולם ספרא ביד ושם אירוע פתוח לציבור‬ ‫שטרן‪ ,‬נעצר ונשלח למחנה בוכנוואלד‪ .‬שכנים הציעו‬‫הרחב לציון ‪ 80‬שנה לליל הבדולח‪ .‬האירוע יתחיל ב‪ 18:30-‬עם הרצאה‬ ‫לאמה‪ ,‬קטשן‪ ,‬להסתתר בביתם עם בתה הקטנה מפני‬‫מפי נעמה גליל מהאגף להנצחה וקשרי קהילה‪ ,‬בנושא ”תקוות‬ ‫הפורעים שפרצו לבתי היהודים‪ .‬לורה‪ ,‬שהייתה לבושה‬‫מנופצות‪ :‬ליל הבדולח מנקודת מבטם של יהודי גרמניה”‪ .‬ב‪19:00-‬‬ ‫בפיג’מה לקראת שנת הלילה‪ ,‬הסתתרה עם אמה בבית‬‫יוקרן הסרט ”הבלתי נראים” (גרמנית בתרגום לעברית ולאנגלית)‪.‬‬ ‫השכנים עד תום הפרעות‪ .‬כשחזרו השתיים לביתן‪,‬‬‫הכותבת היא תחקירנית ורכזת תערוכות מקוונות במחלקת‬ ‫מצאו אותו זרוע הרס ולא ראוי למגורים‪.‬‬‫הדיגיטל באגף התקשורת‪ .‬המידע על הבובה של לורה שטרן‬‫באדיבות מחלקת החפצים באגף המוזיאונים והמערך למבקר‪.‬‬‫ יד ושם אונליין ‪3‬‬

‫\"הבנתי שבאחריותי ובאחריות‬ ‫”מדור לדור”‬‫בני דורי להעביר את המורשת‬ ‫ואת סיפורי השואה‪ ,‬ויד ושם‬ ‫המשלחת הבין‪-‬לאומית ‪2018‬‬ ‫מאפשר לנו לעשות זאת\"‪.‬‬ ‫דנה רוגוזינסקי‬‫■ מנהל אגף הארכיונים ביד ושם וראש קתדרת פרד הילמן לתיעוד השואה ד\"ר חיים גרטנר מציג למשתתפי המשלחת פריטים‬ ‫■ ביולי ‪ 2018‬השתתפו מאה מתומכי וידידי יד ושם‬ ‫מאוספי יד ושם בתערוכה החדשה \"אומרים ישנה ארץ\"‬ ‫‪ -‬מגיל ‪ 16‬ועד ‪ - 96‬במשלחת התורמים הבין‪-‬לאומית‬ ‫הדו‪-‬שנתית‪ .‬המשלחת כללה גם את מנכ”לית יד ושם‬‫כיצד צוותים מבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‬ ‫מסע המשלחת הדגים את‬ ‫דורית נובק‪ ,‬את יושב ראש האגודה האמריקאית למען‬‫של יד ושם מיישמים תוכניות חינוך בבסיס ההדרכה‬ ‫חשיבות תפקידם של יד ושם‬‫כחלק בלתי נפרד מהכשרת חיילי צה”ל‪ .‬העיסוק בסיפור‬ ‫וזיכרון השואה בעיצוב וחיזוק‬ ‫יד ושם ליאונרד (לני) וילף וניצולי שואה‪.‬‬‫השואה כנקודת מפנה בתולדות העם היהודי בד בבד‬ ‫הזהות וההמשכיות היהודית‬ ‫תחת הכותרת ”מדור לדור” החלה המשלחת את‬‫עם בחינת ערכים כגון זהות יהודית‪ ,‬אחריות משותפת‪,‬‬ ‫דרכה באירוע פתיחה באוסטריה‪” .‬זהו מפגש משפחתי‬‫גבורה והחיבור לארץ ישראל יוצרים את הבסיס ליוזמות‬ ‫עם בואה לארץ‪ .‬שלו התייחס בדבריו לאופן שבו נושא‬ ‫מרגש של בני הדור הראשון‪ ,‬השני והשלישי”‪ ,‬אמרה‬‫חינוכיות משותפות של יד ושם וצה”ל‪ .‬השותפות הזו‬ ‫החינוך עומד בראש הפעילויות של יד ושם‪ ,‬ואמר כי‬ ‫דורית נובק במהלך האירוע‪” .‬הלילה נתבונן בעבר‪,‬‬‫מאפשרת לבני הדורות הבאים של חיילי ומפקדי צה”ל‬ ‫אחד האתגרים החשובים ביותר כיום הוא להבטיח‬ ‫בחיים היהודיים העשירים שלפני המלחמה; אנחנו‬‫לחוש מחויבות להעביר הלאה את לפיד הזיכרון‪ .‬לאחר‬ ‫שנושא השואה יישאר רלוונטי עבור הדור הצעיר‪.‬‬ ‫מעריכים את הנתיב שסללו עבורנו אבותינו שבזכותם‬‫מכן נסעה הקבוצה לקיבוץ חצרים‪ ,‬שם למדה על‬ ‫עוד הדגיש כי המחנכים חייבים לדעת להתמודד‬ ‫הגענו עד הלום‪ ,‬ואנו מחויבים לעתיד העם היהודי‪ ,‬ליד‬‫ההתמודדויות הכרוכות בפיתוח חקלאות וטכנולוגיה‬ ‫עם מרחבים חדשים של טכנולוגיה ולמידה‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫ושם‪ ,‬למדינת ישראל ולזיכרון השואה ברחבי העולם”‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית היא לבסס ”זיכרון משמעותי”‪ ,‬ויד‬ ‫■ משתתפים צעירים של המשלחת בביקור במרכז החינוכי‬ ‫ושם עמל לפתח כלים חינוכיים חדשים שינצלו את‬ ‫■ מימין לשמאל‪ :‬קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ‪ ,‬ניצולי‬ ‫להנחלת זיכרון השואה והגבורה בקריית ההדרכה של צה”ל‬ ‫מיטב הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים בלי לאבד‬ ‫השואה נפתלי דויטש וליאון גרין‪ ,‬לני וילף‪ ,‬עדינה בוריאן‬ ‫בנגב (עיר הבה”דים)‬ ‫את ההקשר האנושי של המאורעות‪.‬‬ ‫ודורית נובק‬ ‫הביקור בישראל היה משופע בסיורים מאחורי‬‫במדבר ועל ההתעקשות שלא לוותר על חלום ארץ‬ ‫הקלעים בהר הזיכרון ובאתרים אחרים בירושלים ובארץ‬ ‫הקבוצה למדה מפי מדריכים מקצועיים של יד ושם‬‫ישראל הפורחת עד הפיכתו למציאות משגשגת‪ .‬לאחר‬ ‫כולה; בפגישות עם מומחים ביד ושם שהציגו לקבוצה‬ ‫ומפי פרופ' דינה פורת‪ ,‬ההיסטוריונית הראשית של יד ושם‪,‬‬‫ששמעו על צה”ל והטכנולוגיה המתפתחת‪ ,‬קינחו חברי‬ ‫היבטים שונים של פעילות רשות הזיכרון; ובטקסים‬ ‫על תולדות יהדות וינה מאז ימי הביניים‪ ,‬ועל האתגרים‬‫הקבוצה באירוע תרבות ‪ -‬מופע של ורטיגו‪ ,‬להקת מחול‬ ‫לציון תרומות חדשות מהתורמים סטיבן בראל (ארצות‬ ‫שידעה מאז אותה העת ועד ראשית הציונות המודרנית‬‫ייחודית בכפר האקולוגי בקיבוץ נתיב הל”ה‪” .‬היה זה‬ ‫הברית) וג’יים ואוולין אלסטיין (מקסיקו)‪ .‬השבת‪ ,‬שאותה‬ ‫(שתחילתה בווינה) וגם בתקופת השואה‪ .‬המשתתפים‬‫חשוב במיוחד לחברי המשלחת לחגוג את הישגי ישראל‬ ‫עשו חברי המשלחת בירושלים עם יושב ראש מועצת‬ ‫נפגשו עם נשיא אוסטריה סבסטיאן קורץ ועם חברי‬ ‫יד ושם וניצול השואה הרב ישראל מאיר לאו ועם הרב‬ ‫פרלמנט אוסטרים‪ ,‬וביומם האחרון באוסטריה ביקרו‬ ‫בנג’י לוין ויאיר שטרן‪ ,‬אשר לכולם קשר הדוק להקמת‬ ‫במחנה הריכוז מטהאוזן‪-‬גוסן‪” .‬הביקור במטהאוזן עם‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬הייתה פרק זמן חשוב של התבוננות‬ ‫ניצולים שהיו אסירים באותו מקום שבו עמדנו היה חוויה‬ ‫שלא דומה לשום דבר אחר”‪ ,‬אמרה בת הדור השלישי‬ ‫ומקור של רוממות רוח עבור רבים מחברי הקבוצה‪.‬‬ ‫דנה רוגוזינסקי‪” .‬שם הבנתי שבאחריותי ובאחריות בני‬ ‫הקבוצה חוותה את ”ישראל בת ‪ ”70‬מזוויות שונות‪.‬‬ ‫דורי להעביר את המורשת ואת סיפורי השואה‪ ,‬ויד ושם‬ ‫במרכז החינוכי להנחלת זיכרון השואה והגבורה בקריית‬ ‫ההדרכה של צה”ל בנגב (עיר הבה”דים)‪ ,‬למדה הקבוצה‬ ‫מאפשר לנו לעשות זאת”‪.‬‬ ‫כאשר התקרב מטוסם לארץ‪ ,‬השמיע החזן שי‬ ‫אברמסון‪ ,‬שליווה את המשתתפים בביקור באוסטריה‪,‬‬ ‫ביצוע מרגש של התפילה לשלום מדינת ישראל‪ .‬לאחר‬ ‫ביקור בכותל המערבי נערכה ארוחת ערב לציון פתיחת‬ ‫הפרק הישראלי במסע המשלחת‪ .‬בארוחה השתתף‬ ‫יושב ראש יד ושם אבנר שלו אשר בירך את הקבוצה‬ ‫ ‪4‬‬

‫”אבן נגולה מעל לבו”‬ ‫שרי גרניצה‬ ‫עדות של ניצול שואה על גורל משפחתו בפולין‬ ‫אורית נוימן‬‫■ ניצול השואה יוסף קורנבליט אוחז בתמונה של משפחתו‪ .‬רוב בני המשפחה נרצחו בשואה‬ ‫לאחר שנסענו מווינה”‪ ,‬נזכרה יושבת ראש המשלחת‬ ‫עדינה בוריאן‪” .‬בשהותנו באוסטריה שוחחנו על חזונו‬‫גילו פולנים את הבונקר של משפחת קורנבליט‪ ,‬וכל‬ ‫■ בתחילת פברואר ‪ 2018‬פנתה ליד ושם סימה פרקש‪,‬‬ ‫של תיאודור הרצל‪ ,‬וכעת ניתנת לנו ההזדמנות לחוות‬‫המסתתרים בו ‪ -‬האם‪ ,‬שלושה מילדיה ועוד שתי‬ ‫אחייניתו של ניצול השואה יוסף קורנבליט‪ ,‬וסיפרה כי‬ ‫את ישראל כשהיא בת ‪ .70‬זאת הייתה סגירת מעגל‪.‬‬‫נשים‪ ,‬אחיות‪ ,‬שהצטרפו אליהם לבונקר ‪ -‬הושכבו‬ ‫בעקבות חקיקת ”החוק הפולני”‪ ,‬שמגדיר כעבירה כל‬ ‫הרצל נקבר בתחילה באוסטריה‪ .‬היה זה משמעותי‬‫על הקרקע ונורו במקום‪ .‬יוסף ואחותו רוזה הצליחו‬ ‫התייחסות לכך שהעם או האומה הפולנית אחראית‬ ‫לראות את זרעי הציונות באוסטריה ולאחר מכן את‬‫לברוח מהמקום‪ .‬בחודשיים האחרונים של המלחמה‬ ‫(או אחראית באופן חלקי) לפשעים שבוצעו בשואה‪,‬‬‫חיו יוסף ורוזה לבד ביער ללא מקום מסתור‪ .‬מזמן‬ ‫דודה אינו רגוע ומבקש לספר על גורל משפחתו‬ ‫התגשמותם במדינת ישראל המודרנית”‪.‬‬‫לזמן סייע להם מכר פולני בשם דורק וסיפק להם‬ ‫בזמן השואה‪ .‬מיד תואמה גביית עדות מצולמת‬ ‫הקבוצה החלה את יומה האחרון בטקס לציון‬‫אוכל‪ .‬את התקופה הזאת ליוו קולות הלחימה שבאו‬ ‫פתיחת מסע ההתרמה למען הקמפוס החדש למורשת‬‫מהחזית‪ ,‬והחיו את תקוותם לחזות בסוף המלחמה‪.‬‬ ‫בביתו של יוסף‪.‬‬ ‫השואה ולמשכן האוספים החדש שייכלל בו‪ ,‬ויספק‬‫לאחר גביית עדותו של יוסף קורנבלט הגיע ליד‬ ‫יוסף קורנבליט נולד ב‪ 1926-‬בטופורוב ‪ -‬כפר‬ ‫עוד מתחם אחסון‪ ,‬שימור ותצוגה עבור האוספים‬‫ושם מכתב נוסף מסימה פרקש‪ ,‬בתה של רוזה‪” :‬אני‬ ‫קטן ליד העיירה מליץ בפולין ‪ -‬בן זקונים ליצחק‬ ‫הנדירים של יד ושם‪ .‬לאחר מכן השתתפו חברי הקבוצה‬‫מבקשת להודות לך מקרב לב על הצוות ששלחת‬ ‫ושרה קורנבליט‪ .‬בעדותו לרונית וילדר‪ ,‬מראיינת‬‫לראיין את דודי יוסף‪ .‬דיברתי איתו אתמול והרגשתי‬ ‫ממדור איסוף וקליטת פריטים באגף הארכיונים של‬ ‫■ נשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע הנעילה של המשלחת‬‫שאבן נגולה מעל לבו‪ .‬מאז המלחמה האירועים נחרטו‬ ‫יד ושם‪ ,‬סיפר יוסף על היחסים בין היהודים והפולנים‬‫בנפשו והוזכרו‪ ‬רק בפורום משפחתי מצומצם‪’ .‬לא‬ ‫בתקופת השואה‪” :‬להוריי הייתה חנות טבק בחלק‬ ‫בסדנאות בבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‪,‬‬‫חשבתי שאזכה ליום הזה’‪ ,‬הוא אמר לי וכך הרגשתי‪.‬‬ ‫הקדמי של ביתנו‪ ,‬ולכן פולנים רבים מהסביבה היו‬ ‫שעסקו בנושאים שונים כגון שימוש בכלים דיגיטליים‬‫דוד יוסף הצטער שבתום הסרט לא הודה לקב״ה‬ ‫מתאספים אצלנו בבית‪ .‬הכפר שבו גדלתי היה כפר‬ ‫להוראת השואה ולמאבק באנטישמיות‪ ,‬ובהן למדו‬‫ולכם על הזכות שנפלה בחלקו לתעד את סיפורו‬ ‫קטן עם מעט מאוד יהודים; חיינו יחד עם הפולנים‬ ‫על קורסים מקוונים‪ ,‬סרטים חינוכיים‪ ,‬עדויות ניצולים‬‫האישי‪ .‬וגם רציתי לומר תודה על החיים הטובים שיש‬ ‫והלכנו לבית ספר כללי‪ .‬לפעמים הפולנים היו אומרים‬‫לו היום‪ .‬אז אני עושה זאת בשמו‪ .‬יישר כוח לך ולכל‬ ‫’יהודים‪ ,‬לכו לישראל’‪ ,‬אך אז לא הבנתי למה הכוונה”‪.‬‬ ‫ויחידת ההוראה הניידת ”השואה והזהות היהודית”‪.‬‬ ‫ב‪ 1941-‬גורשו בני משפחת קורנבליט למחנה‬ ‫מסע המשלחת‪ ,‬שהסתיים בטקס מרגש וחגיגי‬ ‫העוסקים במלאכת קודש זו”‪.‬‬ ‫ביישיאדקה ליד מליץ והועסקו שם בעבודות כפייה‪.‬‬ ‫בנוכחות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין‪ ,‬הדגים את‬ ‫בקיץ ‪ ,1942‬לאחר יותר מחצי שנה של חיים בתנאים‬ ‫חשיבות תפקידם של יד ושם וזיכרון השואה בעיצוב‬‫תחום גביית העדויות ממשיך לפעול ולגבות עדויות מצולמות‬ ‫קשים במחנה‪ ,‬החליטו בני המשפחה לברוח ליער‬ ‫וחיזוק הזהות וההמשכיות היהודית‪ .‬מנהל האגף‬‫בבתי הניצולים‪ .‬בכל יום מגיעים מראיינים וצלמים לכשמונה‬ ‫הקרוב‪ .‬ההורים וארבעת הילדים הצעירים הסתתרו‬ ‫לקשרי חוץ שעיה בן יהודה כינה את יד ושם ”הרבה‬‫בתי ניצולים ברחבי הארץ‪ ,‬בתיאום מראש‪ .‬לתיאום עדות‬ ‫בבונקר שבנו ביער‪ ,‬וחיו בתנאים קשים של גניבת אוכל‬ ‫יותר ממפעל הנצחה של מאורעות המאה שעברה”‪,‬‬‫מצולמת בבית הניצול צרו קשר עוד היום‪,02-6443888 :‬‬ ‫מתושבי הסביבה ושל פחד תמידי‪” .‬בזמן המלחמה‬ ‫ואמר כי ”פעילויות בתחום החינוך וההנצחה‪ ,‬תוכניות‬ ‫חששתי מהפולנים יותר מאשר מהגרמנים”‪ ,‬סיפר‬ ‫וקורסים הנערכים מטעמו‪ ,‬מבטיחים מחויבות והבנה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוסף‪” .‬הגרמנים לא הגיעו למקומות המרוחקים‬ ‫גדולים יותר של העבר היהודי‪ ,‬לא רק למען עתיד‬ ‫שבהם היינו‪ .‬רוב הזמן חששנו מהלשנה של פולנים”‪.‬‬ ‫העם היהודי‪ ,‬אלא גם למען עתיד האנושות כולה”‪.‬‬‫איסוף העדויות של יד ושם נעשה בתמיכתם הנדיבה של‪ :‬ג'ק‬ ‫בחורף ‪ 1943‬מתו האב יצחק והאח ירמיהו ממחלת‬‫ומרילן פכטר; הדסון ביי קפיטל; ולדמיר זמצוב; קרן נאמן ע\"ש‬ ‫הטיפוס‪ .‬ביוני ‪ ,1944‬חודשיים לפני שחרור האזור‪,‬‬ ‫המשלחת הבין‪-‬לאומית \"מדור לדור\" ‪ 2018‬התקיימה בתמיכתם‬‫פיליפ צ'וסקי; ‪ ;Circle of Service Foundation‬וקרן המבורג‬ ‫הנדיבה של מרק מושקוביץ‪ ,‬לני ובת' וילף‪ ,‬דוד ושרון הלפרין‪,‬‬ ‫פטר ודבורה טיל‪ ,‬שרוב קמפנר‪ ,‬סקיפ ולואיז לוין‪ ,‬אבי כץ‪ ,‬לילי‬ ‫לקידום מחקר ותרבות‪.‬‬ ‫סטווסקי‪ ,‬משפחת קרקובסקי‪ ,‬בנימין ווארן‪ ,‬בארי ומרלין רובינשטיין‪,‬‬‫הכותבת היא ראש מדור איסוף וקליטת פריטים באגף הארכיונים‪.‬‬ ‫עדינה ולורנס בוריאן‪ ,‬וצ'יק ושלי פרדיס‪.‬‬ ‫הכותבת היא סגנית מנהל האגף לקשרי חוץ‪.‬‬‫‪5‬‬

‫חינוך‬ ‫הוראת השואה בעולם ללא ניצולים‬‫לאה גולדשטיין‬‫היהודי ערב השואה‪ .‬אנחנו גם עושים שימוש בכתבים‬ ‫בוחנים את האתגרים שיעמדו בפני מחנכים כאשר‬ ‫■ ניצול השואה והאמן יהודה בקון מרצה בכנס המחנכים‬‫וביצירות האמנות של אותו הדור ‪ -‬אלה יכולים בוודאי‬ ‫דור הניצולים יעבור מן העולם‪ .‬בראיון מיוחד ליד‬ ‫הבין‪-‬לאומי ‪( 2018‬ראו עמ’ ‪)7‬‬‫לעזור לנו להבין כיצד אנשים אמיתיים הרגישו והבינו‬ ‫ושם ירושלים הצטרפו אל אימבר שתי חברות צוות‬ ‫בכירות מבית הספר הבין‪-‬לאומי ‪ -‬מאשה פולק‪-‬‬ ‫■ ”אני חוששת שבעתיד השואה תהיה רק עוד סיפור‬ ‫את האירועים של התקופה”‪.‬‬ ‫רוזנברג‪ ,‬מנהלת המחלקה להדרכות חינוכיות‪ ,‬וד”ר‬ ‫היסטורי; לכן כל כך חשוב שהסיפור יסופר מן הזווית‬‫”עומד לרשותנו מאגר גדול של עדויות‪ ,‬הן‬ ‫נועה מקייטון‪ ,‬סגנית מנהלת מחלקת אירופה ‪ -‬כדי‬‫ביד ושם הן בעולם‪ ,‬שנוכל להשתמש בו להוראת‬ ‫לבחון יחד את הנושא מעורר המחשבה הזה ואת‬ ‫האישית‪ :‬למספרים בלבד אין משמעות”‪.‬‬‫השואה”‪ ,‬מסכימה אימבר‪” .‬אבל לא לכל העדויות‬‫יש את ההשפעה שאנחנו מנסים ליצור בהיעדר‬ ‫אפשרויות ההתמודדות עמו‪.‬‬ ‫ניצולת השואה רינה קווינט‪ ,‬מדריכה מתנדבת במוזיאון‬‫הניצולים‪ .‬למשל‪ ,‬אם ניצולה מתארת כיצד חוותה‬ ‫לתולדות השואה ביד ושם‬‫רעב באושוויץ‪ ,‬ייתכן שאין בזה די‪ .‬אבל אם היא‬ ‫מדוע יש לעדויות הניצולים השפעה כל כך‬‫אומרת ’בגלל שרעבתי באושוויץ‪ ,‬אני מודעת יותר‬ ‫חזקה על השומעים?‬ ‫אחת השאלות הרווחות והדחופות ביותר ששואלים‬‫לצורך לסייע לנזקקים’ ‪ -‬זו אמירה שכל תלמיד‪,‬‬ ‫מחנכים וחוקרים העוסקים בהוראת השואה היא איך‬‫כל בן אדם‪ ,‬יכול להתחבר אליה‪ .‬מורים יצטרכו‬ ‫”כאשר אנשים פוגשים ניצולים‪ ,‬הם מבינים פתאום‬ ‫ייראו הוראת השואה והנצחתה בעתיד הלא רחוק‪,‬‬‫לעבוד קשה כדי ללקט את אותן עדויות שנותנות‬ ‫שההיסטוריה עוסקת בבני אדם‪ ,‬וזה מסייע להם‬ ‫כאשר הניצולים לא יחיו עוד בינינו‪ .‬כיצד ייראו טקסי‬ ‫להתחבר לאירוע”‪ ,‬אומרת ד”ר מקייטון‪” .‬לשמוע‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה? כיצד יתנהלו מסעות‬ ‫משמעות לשואה”‪.‬‬ ‫איך הם התמודדו עם הרדיפות‪ ,‬אילו החלטות הם‬ ‫השורשים לפולין בלי ליווי של אנשי עדות? והחשוב‬‫ד”ר מקייטון מסכימה‪ ,‬אך מזהירה‪” :‬אין פתרון‬ ‫קיבלו בתוך עולם של ’בחירות נטולות בחירה’ ואילו‬ ‫מכל‪ :‬כיצד נצליח להעביר את החשיבות והרלוונטיות‬‫קסם [‪ ]...‬נצטרך להמשיך להשתמש בעדויות‬ ‫מאמצים כבירים הם עשו כדי לבנות את חייהם מחדש‬ ‫של זיכרון השואה לבני הדורות הבאים בלי שיוכלו‬‫מוקלטות כשאנחנו יודעים שהן לא יבואו במקום‬ ‫לאחר השואה ‪ -‬כל זה תורם להבנה שאנחנו בראש‬ ‫לדבר עם עדי הראייה עצמם?‬ ‫פגישה אישית עם ניצול”‪.‬‬ ‫ובראשונה מדברים על סיפור אנושי”‪.‬‬ ‫יד ושם מתכונן לתרחיש הזה מאז נוסד בשנות‬ ‫פולק‪-‬רוזנברג מסכימה‪” .‬המפגש עם הניצול‬ ‫ה‪ 50-‬של המאה הקודמת‪ .‬באמצעות איסוף של‬‫אם כן‪ ,‬האם יש סכנה שנאבד את המסרים‬ ‫מאפשר יצירת חיבור אישי שמסייע להפנים את‬ ‫עדויות ניצולים ‪ -‬תחילה בכתב ובהקלטות‪ ,‬ובעשורים‬‫החינוכיים העיקריים כשננסה למצוא דרכים‬ ‫העובדה שהשואה קרתה לבני אדם (על ידי בני‬ ‫האחרונים בווידיאו ‪ -‬הבטיח יד ושם שהסיפורים‬‫יצירתיות יותר לעניין אנשים צעירים בסיפור‬ ‫אדם)‪ .‬האנשים האלה לא היו שונים מאיתנו‪ .‬המפגש‬ ‫האישיים של מי שהיו עדים לתקופה האפלה ביותר‬ ‫האנושי מאפשר חוויה רגשית‪ ,‬ואמור לעורר סקרנות‬ ‫השואה?‬ ‫בתולדות האנושות יישמרו לעד‪.‬‬‫”פגישה עם ניצולים בוודאי יוצרת חיבור רגשי‪ ,‬כמעט‬ ‫ורצון ללימוד מעמיק יותר”‪.‬‬ ‫אבל בשביל המחנכים האתגר גדול אף יותר‪ .‬כפי‬‫פיזי‪ ,‬עם החוויה המתוארת”‪ ,‬אומרת אימבר‪” .‬ראינו‬ ‫”לא נוכל למצוא תחליף לניצולים”‪ ,‬מוסיפה‬ ‫שמסבירה שולמית אימבר‪ ,‬המנהלת הפדגוגית של‬‫שאפשר ליצור את החוויה הזו באמצעות שימוש‬ ‫אימבר‪” .‬כשהם לא יהיו איתנו‪ ,‬זה לא יהיה אותו‬ ‫בית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה של יד ושם‬‫בחומרים רב‪-‬תחומיים כמו ציור‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספרות‬ ‫הדבר‪ .‬כדי להבין את פשר העניין‪ ,‬עלינו קודם כל‬ ‫וראשת קתדרת פרד הילמן לזכר יאנוש קורצ’אק‪:‬‬‫ושירה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬כל דבר צריך להיות מונח בהקשר‬ ‫לשאול מה תרמו הניצולים להוראת השואה שהוא‬ ‫”בזמן שההיסטוריונים מדברים על העבר‪ ,‬על המחנכים‬‫ההיסטורי שלו‪ ,‬ויש להיזהר לא להקטין את האירוע‪,‬‬ ‫כל כך חשוב? התשובה היא שהם העניקו לנו משהו‬‫אך השימוש בחומרים האלה הוא דרך יעילה מאוד‬ ‫מעבר לעדות שלהם‪ ,‬משהו שהוא יותר מעצם סיפור‬ ‫להעניק לעבר משמעות”‪.‬‬‫להתקשר לתלמידים כדי ליצור אמפתיה ומחויבות‬ ‫החוויות שאירעו להם בפרק זמן מסוים‪ .‬מה שמשפיע‬ ‫זה למעלה משני עשורים שאימבר וחברי צוות‬ ‫על קהל השומעים הוא עצם המפגש איתם‪ ,‬האפשרות‬ ‫אחרים מבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה ביד‬ ‫שהפגישות עם הניצולים יצרו”‪.‬‬ ‫לנהל דו‪-‬שיח איתם‪ .‬כאשר אנשים פוגשים ניצול‪,‬‬ ‫ושם מכירים בערכן של עדויות הניצולים‪ ,‬וכעת הם‬‫פולק‪-‬רוזנברג מציינת ש”כל דור שואל שאלות‬ ‫הם נעשים מחויבים לזיכרון‪ ,‬למציאת משמעויות‬‫אחרות ומחפש תשובות לעניינים אחרים‪ .‬חשוב‬ ‫ ‪6‬‬‫שיישארו מאגרים שיהיה אפשר להשתמש בהם‬ ‫שעולות מן השואה”‪.‬‬‫בעתיד‪ ,‬אבל עלינו להבין גם שהעידן ללא הניצולים‬‫יכול להוביל לשיח אחר וביקורתי שלא ניתן לקיים‬ ‫האם נוכל לעורר תחושות כאלה בעולם ללא‬ ‫ניצולים?‬ ‫כל עוד הניצולים חיים בקרבנו”‪.‬‬‫ואולם אימבר חוששת למהר להרחיק לכת‪” .‬יש‬ ‫”חשוב לזכור כי תהליך הפרידה מהמפגשים עם בני‬‫כמה התפתחויות מעניינות שנבחנות היום‪ ,‬אבל עלינו‬ ‫הדור הראשון החל מזמן”‪ ,‬אומרת פולק‪-‬רוזנברג‪” .‬כבר‬‫לזכור שאין קיצורי דרך בהוראת השואה‪ .‬יש לבחון‬ ‫שנים רבות שאנחנו כמעט לא שומעים סיפורים של‬‫רעיונות חדשים בפתיחות‪ ,‬אך תמיד לזכור שמה‬ ‫מי שהיו בני אדם מבוגרים בתקופת השואה ויכולים‬‫שאנו מנסים לעשות הוא ליצור את אותה תחושה‬ ‫לספר על חוויותיהם כהורים‪ ,‬כבני זוג‪ ,‬כבעלי משפחה‪,‬‬‫של אמפתיה ומחויבות לזיכרון השואה שהניצולים‬ ‫וכבני אדם בעלי קריירה וקשרים מקצועיים‪ .‬כמובן‬ ‫ששימרנו את חוויות הניצולים באמצעות יצירת סרטי‬ ‫הצליחו ליצור באופן כה טבעי”‪.‬‬ ‫עדות חינוכיים‪ ,‬שמייצגים פאזל עשיר של העולם‬

‫”זמן‪ ,‬מקום ורלוונטיות”‬ ‫הכנס הבין‪-‬לאומי העשירי להוראת השואה‬‫ניצולי השואה היו בהחלט מרכיב מרכזי בכנס‪.‬‬ ‫באתגרים שהם מתמודדים איתם בניסיונם לעורר‬ ‫■ ”לא היה תקדים לשואה ‪ -‬אך היא עלולה להיות‬‫לרגל ציון ‪ 70‬שנה לישראל ביקשו מארגני הכנס‬ ‫עניין ולשמר את הזיכרון אצל התלמידים של ימינו‪ .‬בין‬ ‫תקדים‪ .‬ולכן כולכם נמצאים כאן‪ ,‬כדי לעשות‬‫שהניצולים ישתפו את המתכנסים בזיכרונות על‬ ‫השאר נעשתה בחינה מעמיקה של ביקורי תלמידים‬ ‫ככל יכולתנו באמצעות כוחו העצום של החינוך;‬‫חזרתם לחיים במדינת ישראל הצעירה לאחר זוועות‬ ‫באתרים שבהם התרחשה השואה ‪ -‬כלי הוראה‬ ‫להגביל ‪ -‬אם לא לדכא ‪ -‬את התנאים ש ִאפשרו‬‫השואה‪ ,‬ויספרו כיצד בנו מחדש את משפחותיהם‪,‬‬ ‫לה להתרחש”‪ .‬לאחר שלושה ימים משמעותיים‬‫את קהילותיהם ואת עצמם‪” .‬זהו אירוע היסטורי‬ ‫תובעני אך יעיל מאוד להבנת השואה‪.‬‬ ‫של דיונים ופולמוסים על האתגרים העכשוויים של‬‫שרצינו להדגיש”‪ ,‬אמר מנהל הכנס אפרים קיי‪ ,‬מנהל‬ ‫בכנס הושם דגש באתגרים השונים של הוראת‬ ‫הוראת השואה ולימודה‪ ,‬הדהדו מילותיו של פרופ’‬‫מחלקת העולם היהודי וסמינרים בין‪-‬לאומיים בבית‬ ‫השואה היום‪ .‬במושב המרכזי התנהלה שיחה מונחית‬ ‫יהודה באואר‪ ,‬היועץ האקדמי של יד ושם‪ ,‬באוזני‬‫הספר הבין‪-‬לאומי‪ .‬המשתתפים רצו לשמוע עדויות‬ ‫בין יושב ראש יד ושם אבנר שלו ומנהל המוזיאון‬ ‫משתתפי הכנס הבין‪-‬לאומי העשירי של יד ושם‬‫מזווית שונה מפי הניצולים השונים שהגיעו לירושלים‬ ‫הממלכתי של אושוויץ‪-‬בירקנאו פיוטר ציווינסקי‪,‬‬‫במיוחד כדי לשתף את המשתתפים בסיפוריהם‪.‬‬ ‫שהעניקה למשתתפים נקודות מבט מעוררות מחשבה‪.‬‬ ‫להוראת השואה‪.‬‬‫”כשהקשבתי לפרידה [קליגר]‪ ,‬באמת הבנתי בפעם‬ ‫שני המוסדות ממלאים תפקיד ראשי בעיצוב האופן‬‫הראשונה כמה חשובה הייתה ‪ -‬ועודנה ‪ -‬המדינה‬ ‫שבו העולם מתייחס לשואה‪ ,‬זוכר אותה ומלמד אותה‬ ‫בכנס היו מחנכים ותיקים‬‫היהודית עבור אלה שברחו מאירופה לאחר השואה”‪,‬‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬במושב שיתפו השניים את נקודות‬ ‫וחדשים‪ ,‬והמכנה המשותף של‬ ‫מבטם בשאלה לאן חותרים זיכרון השואה והוראתה‬‫■ הכנס אפשר למחנכים להיפגש עם עמיתים מרחבי העולם‬ ‫בעידן שבו לא יישארו ניצולי שואה שיוכלו לספר‬ ‫כולם היה ההתלהבות הכנה‬ ‫וללמוד מהם‬ ‫את סיפוריהם (ראו את העמוד הקודם)‪ .‬הנושא הזה‬ ‫מהנושאים שעל הפרק‬ ‫הוזכר שוב ושוב גם בהרצאות המקצועיות על השיח‬‫כתבה משתתפת מארצות הברית‪” .‬אינני יכולה לשכוח‬ ‫בכנס ”זמן‪ ,‬מקום ורלוונטיות” השתתפו ‪360‬‬‫את מראה פניה ואת התרגשותה כאשר תיארה מהי‬ ‫ההיסטורי והעכשווי בנושא השואה‪.‬‬ ‫מחנכים שבאו מ‪ 50-‬מדינות (בהן אלבניה‪ ,‬סין‪,‬‬‫בשבילה משמעות החיים בישראל‪ ,‬גאוותה וכאבה‪.‬‬ ‫היום השלישי של הכנס הוקדש לדרכים שבהן‬ ‫טורקיה וונצואלה)‪ .‬בכנס היו מחנכים ותיקים וחדשים‪,‬‬ ‫עשויה הטכנולוגיה להתמודד עם האתגר הזה‪,‬‬ ‫והמכנה המשותף של כולם היה ההתלהבות הכנה‬ ‫תודה לכם שסיפקתם לי עוד חומר למחשבה”‪.‬‬ ‫והדוברים תיארו אסטרטגיות שונות שיהיה אפשר‬ ‫מהנושאים שעל הפרק‪” .‬אם לא אשתתף בכנס של‬ ‫ליישם כדי לשמר את הזיכרון‪ .‬הצגת ניסיונות‬ ‫יד ושם‪ ,‬היכן אוכל לשמוע ממחנכים מרחבי העולם‬‫הכינוס הבין‪-‬לאומי העשירי להוראת השואה התקיים בתמיכתן‬ ‫לרתום טכנולוגיות חדשות ‪ -‬דוגמת הצגת ניצולי‬ ‫כיצד הם מלמדים? מאיפה אקבל עצות כיצד להציג‬‫הנדיבה של קרן אספר‪ ,‬קרן משפחת אדלסון‪ ,‬ועידת התביעות‪,‬‬ ‫שואה באמצעות הולוגרמות מוקלטות (כמו בתוכנית‬ ‫את נושא השואה בכיתה שלי?” שאלה מורה מיוון‪.‬‬ ‫ההרצה ”ממדים בעדות” של מכון השואה ‪ )USC‬או‬ ‫”מפגשים כאלה‪ ,‬שיש בהם שפע של מומחים‪ ,‬חיוניים‬ ‫קרן ג’נסיס‪ ,‬קרן עזריאלי וקרן גנדל‪.‬‬ ‫יצירת כלי הוראה מקוונים כמו הקורס המקוון הפתוח‬ ‫עבורי”‪ ,‬הצהיר משתתף אחר מדרום אפריקה‪” .‬כולנו‬ ‫על אנטישמיות (‪ )MOOC‬של יד ושם ו‪FutureLearn-‬‬ ‫זקוקים לתמיכה ולעידוד‪ ,‬להרגיש חלק מהדבר הזה‪.‬‬ ‫‪-‬אפשרה לקהל להעריך את שפע הכלים החדשים‬ ‫המיועדים לסייע בשימור תולדות השואה ובחינוך‬ ‫יש כאן כל כך הרבה הזדמנויות לקבל השראה”‪.‬‬ ‫רבים מהמרצים מרחבי העולם הביאו את נקודת‬ ‫נגד הכחשה ועיוות‪.‬‬ ‫המבט המיוחדת שלהם‪ ,‬והעשירו את המשתתפים‬‫חדש בלמידה מקוונת‪ :‬סרטוני אנימציה על מושגי יסוד בשואה לירז לחמנוביץ‬‫בסיסיים בלימוד השואה‪ ,‬כגון תורת הגזע‪ ,‬חוקי‬ ‫היום ניתן למצוא בתת‪-‬האתר של בית הספר‬ ‫■ בבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‬‫נירנברג‪ ,‬הטלאי הצהוב והמחנות הנאציים‪ .‬בהתאם‬ ‫הבין‪-‬לאומי ובערוצי היוטיוב של יד ושם עשרה סרטוני‬ ‫מתמחים בשנים האחרונות בשימוש בטכנולוגיות‬‫למחקרים העוסקים בטווח הקשב הקצר של לומדים‬ ‫אנימציה בעברית ובאנגלית‪ .‬הסרטונים מציגים מושגים‬ ‫חינוכיות מתקדמות‪ ,‬ומפתחים כלי לימוד רלוונטיים‬‫צעירים כיום‪ ,‬אורכו של כל סרטון אינו עולה על שתי‬ ‫ועדכניים למורים ולתלמידים‪ .‬בשנתיים האחרונות‬‫דקות; ועם זאת‪ ,‬כל סרטון מצליח להעניק ללומדים‬ ‫הפיק בית הספר סרטוני אנימציה קצרים‪ ,‬העוסקים‬‫את המידע הנחוץ להם‪ .‬הסרטונים מלווים בתמונות‬ ‫במושגי יסוד בשואה ומטרתם להסביר לתלמידים‬‫ובקטעי וידיאו בני התקופה‪ ,‬ומספקים חוויה לימודית‬ ‫את המושגים באופן בהיר וממצה ובשפה לימודית‬‫למשתמשים‪ .‬הסרטונים משמשים מורים‪ ,‬מחנכים‬ ‫רלוונטית להם‪ .‬על פי התפיסה החינוכית של יד ושם‪,‬‬‫ותלמידים‪ ,‬ועד היום צפו בהם עשרות אלפי לומדים‪.‬‬ ‫הסרטונים האלה הם חלק מסביבות למידה רחבות‬ ‫יותר הפורשות בפני התלמידים את הרקע ההיסטורי‬‫הכותבת היא ראש מדור פרויקטים במחלקת פיתוח למידה‬ ‫מקוונת‪ ,‬בית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‪.‬‬ ‫שמושגי היסוד מתייחסים אליו‪.‬‬‫חינוך ‪7‬‬ ‫ ‬

‫”לפתח דרכים חדשניות”‬ ‫פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע”ח‬‫רינת ריבק‬ ‫גרסת קומיקס לאחד‬ ‫הפרס השלישי לתוכנית להוראת השואה הוענק‬ ‫■ במהלך סיור בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם‬ ‫לבית הספר אורט עירוני ד’ במודיעין על התוכנית‬ ‫מנסות התלמידות המסיירות במקום להבין מה פשר‬ ‫מסמליה המובהקים‬ ‫”האחריות לזכור ולזכור באחריות”‪ ,‬שתכליתה העלאת‬ ‫התואר ואילו אנשים זכו בו‪ .‬המדריכה מבטיחה שעד סוף‬ ‫ערכים בוויקיפדיה על עיירות בליטא והיהודים שחיו‬ ‫הסיור יתבהרו הדברים‪ .‬הקטע הזה היה חלק מטקס‬ ‫של השואה‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫בהן‪ .‬בתהליך ממושך של מחקר ולמידה הצליחו‬ ‫לציון העשרה בטבת‪ ,‬שנערך בשנה שעברה בבית‬ ‫התלמידים לשרטט קווים לדמותן של קהילות יהודיות‬ ‫הספר היסודי ראשית בירושלים ועסק בחסידי אומות‬ ‫הציעו קריאה מחודשת‬ ‫שרק מעטים שמעו אודותיהן‪ ,‬ובכך תרמו לשימור‬ ‫העולם‪ .‬הטקס היה מסכת שבה נשזרו זה בזה הצגה‪,‬‬ ‫שירת מקהלה ונגינה של תזמורת בית הספר‪ .‬במרכז‬ ‫שמתאימה לקוראים‬ ‫מידע היסטורי שבמרוצת הזמן הולך ונשכח‪.‬‬ ‫שרית הוך מרקוביץ‪ ,‬מנהלת המחלקה להכשרת‬ ‫■ ֿמקהלת בית הספר היסודי ראשית בירושלים ‪ -‬אחד‬ ‫הצעירים ו”התזזיתיים”‬ ‫מורים בישראל בבית הספר הבין‪-‬לאומי ביד ושם‪,‬‬ ‫הזוכים בפרסים על תוכנית חינוכית להוראת השואה‬ ‫סבורה שהוראת השואה והנחלת זכרה בדרכים‬ ‫בני זמננו‪ .‬קריאת‬ ‫מגוונות ויצירתיות היא מגמה שצוברת תאוצה בשנים‬ ‫המסכת עמדו סיפוריהם של אירנה סנדלר‪ ,‬פרנצ’סקו‬ ‫האחרונות‪\" :‬התוכניות הזוכות מבטאות הן את הרוח‬ ‫טירלי ואנדרה גלן ‪ -‬שלושה סיפורי הצלה מופלאים‪,‬‬ ‫הספר מאפשרת‬ ‫והמוטיבציה של צוותים חינוכיים להוסיף לפתח‬ ‫שנלמדו לפני הטקס בכל כיתות בית הספר‪ .‬על הטקס‬ ‫דרכים חדשניות הקשורות לעולמם של הילדים הן‬ ‫המשמעותי והמורכב הזה‪ ,‬ועל התהליך שקדם לו‪,‬‬‫■ ד”ר בתיה ברוטין‪ ,‬זוכת פרס‬ ‫הצצה לעולמה של‬ ‫את יכולתם של צעירי הדור ליצור תוכן מקורי ובכך‬ ‫החליט יד ושם להעניק לבית הספר ראשית את אחד‬ ‫מפעל חיים חינוכי‬ ‫נערה יהודייה במסתור‬ ‫משלושת הפרסים על תוכנית חינוכית להוראת השואה‬ ‫בתקופת השואה‪ ,‬ובו‬ ‫לתרום להנצחת השואה”‪.‬‬ ‫מהקרן על שם חונו ובלימה ניימן ז”ל‪.‬‬‫בזמן עיון רגיש בעולמה של מתבגרת‪ .‬כל אלה נעשים‬ ‫\"התוכניות הזוכות מבטאות‬ ‫כ‪ 60-‬מילדי מקהלת בית הספר ראשית פתחו‬ ‫הן את הרוח והמוטיבציה של‬ ‫בשירה מרגשת את טקס חלוקת פרסי יד ושם‬‫תוך הדגשת הרהוריה של אנה פרנק על טיבה של‬ ‫צוותים חינוכיים להוסיף לפתח‬ ‫למפעלים חינוכיים לשנת תשע”ח‪ ,‬שנערך ביד ושם‬ ‫ב‪ 12-‬ביוני‪ .‬בנוכחות מנהלת אגף רוח וחברה במזכירות‬ ‫האנושות ועתידה‪.‬‬ ‫דרכים חדשניות הקשורות‬ ‫הפדגוגית במשרד החינוך אלירז קראוס‪ ,‬חברי‬ ‫לעולמם של הילדים הן את‬ ‫הנהלת יד ושם‪ ,‬ניצולי שואה‪ ,‬מורים ותלמידים מכל‬‫שני פרסים על עבודות גמר מצטיינות בנושא‬ ‫יכולתם של צעירי הדור ליצור‬ ‫הארץ הוענקו פרסים לשתי תוכניות נוספות להוראת‬ ‫השואה‪ ,‬לספר המיועד לילדים ולנוער‪ ,‬לעבודות גמר‬‫השואה מהקרן על שם מארק ולובה יובילר ז”ל‬ ‫תוכן מקורי ובכך לתרום‬ ‫מצטיינות של תלמידי החטיבה העליונה וכן לתוכניות‬ ‫להנצחת השואה\"‪.‬‬‫ומהקרן על שם חונו ובלימה ניימן ז”ל הוענקו השנה‬ ‫חינוכיות העוסקות בתולדות יהודי צרפת בשואה‪.‬‬ ‫שרית הוך‪-‬מרקוביץ‬ ‫הפרס השני לתוכנית להוראת השואה הוענק השנה‬‫לתלמידות בית הספר התיכון לאמנויות בתל אביב‪.‬‬ ‫לתיכון מקיף עומר על תוכנית הרדיו ”בקולם” שהפיקו‬ ‫פרס על מפעל חיים חינוכי בתחום השואה‪ ,‬אף‬ ‫תלמידי כיתה י”א ממגמת הרדיו בתיכון‪ .‬במהלך השנה‬‫עבודתה של דנה גירטלר עוסקת ב”ארגון הרפואי‬ ‫הוא מהקרן על שם חונו ובלימה ניימן ז”ל‪ ,‬הוענק‬ ‫נפגשו התלמידים כמה פעמים עם שורדי שואה מאזור‬ ‫השנה לד”ר בתיה ברוטין‪ .‬במסגרת עבודתה רבת‬ ‫הדרום‪ ,‬ושמעו את סיפור חייהם ואת חוויותיהם מתקופת‬‫היהודי בגטו ורשה‪ ,‬אוקטובר ‪ 1940‬עד מאי ‪.”1943‬‬ ‫השנים כחוקרת וכמרצה בכירה בבית ברל‪ ,‬פיתחה‬ ‫השואה‪ .‬על בסיס הסיפורים האישיים ביצעו התלמידים‬ ‫ד”ר ברוטין כלים ותוכניות שסייעו לסטודנטים להוראה‬ ‫תחקיר על ארצות המוצא של השורדים ועל אירועים‬‫תהל זינגר בחרה להעמיד במרכז עבודתה את חקר‬ ‫ולמחנכים בארץ ובעולם לעסוק בהוראת השואה‬ ‫היסטוריים שהתרחשו במהלך התקופה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫באמצעות היכרות עם אמנות ואנדרטאות לזכר‬ ‫ערכו את השיחות והביאו אותן לשידור בתחנת הרדיו‬‫”הרופאים היהודים בגטו קובנה (ליטא)‪ ,‬אוגוסט‬ ‫השואה‪ .‬במהלך השנים היא שיתפה פעולה עם יד‬ ‫ושם‪ ,‬ועם גופים אחרים העוסקים בהנצחת השואה‬ ‫האזורית בסמיכות ליום השואה‪.‬‬‫‪-1941‬יולי ‪ .”1944‬פרס נוסף על עבודת גמר ניתן‬ ‫והוראתה‪ ,‬כדי להרחיב את השיח ולהעמיק אותו‬ ‫בקרב מחנכים וסטודנטים שפניהם לעולם החינוך‪.‬‬ ‫‪ 8‬‬‫למגמת התיאטרון באולפנת אוריה באלון שבות על‬ ‫את הפרס לספר ילדים ונוער‪ ,‬מתרומתה של סנדרה‬ ‫ברנד לזכר בנה היחיד ברונו ברנד ז”ל שנרצח בשואה‪,‬‬‫עיבוד מיוחד למחזה של הרומן אדם בן כלב מאת‬ ‫הוחלט להעניק השנה לכותב ארי פולמן ולמאייר דוד‬ ‫פולונסקי על ספרם אנה פרנק‪ :‬היומן הגרפי‪ .‬השניים יצרו‬‫יורם קניוק‪ ,‬ועל הפקת הצגה שהועלתה בפני תלמידי‬‫בית הספר ואורחים מהקהילה‪.‬‬‫מענקים מהקרן לזיכרון השואה בצרפת בשיתוף‬‫אגודת עלומים על תוכניות חינוכיות בתחום שואת יהודי‬‫צרפת וצפון אפריקה ניתנו השנה לשני בתי ספר‪ .‬בבית‬‫הספר היסודי מעגנים שבמעגן מיכאל נחשפו תלמידי‬‫כיתה ה’ לאורך השנה לסיפור הצלתם של ‪ 500‬ילדים‬‫בבית הילדים בכפר מואסאק בדרום צרפת‪ .‬לתהליך‬‫התווסף גם קשר מיוחד שנוצר עם תלמידים מבית‬‫ספר קתולי במואסק‪ ,‬שאף הם נחשפו רק לאחרונה‬‫לסיפור ההצלה המרגש שאירע בכפרם לפני קצת‬‫פחות מ‪ 80-‬שנה‪ .‬בתוכנית של בית הספר התיכון‬‫צייטלין בתל אביב קיימו תלמידות כיתה ט’ שעלו לא‬‫מכבר מצרפת ”מסע בעקבות מילה ומריאן”‪ .‬במהלך‬‫של למידה פעילה נחשפו התלמידות לסיפוריהן של‬‫מילה רסין ומריאן קון‪ ,‬שתי פעילות מחתרת יהודיות‬‫שפעלו בצרפת בתקופת השואה‪.‬‬‫הכותבת עובדת במחלקה להכשרת מורים בישראל ומרכזת‬‫את פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים בבית הספר הבין‪-‬לאומי‬ ‫להוראת השואה‪.‬‬

‫רחל יורוביץ’‬ ‫זרקור על הבוגרים‬ ‫קנדה‬ ‫יותר מ‪ 300,000-‬סטודנטים ומחנכים מישראל ומהעולם‬ ‫כולו משתתפים בכל שנה בפעילות החינוכית שנערכת‬ ‫בעשרות שפות בבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת‬ ‫השואה‪ .‬נכיר את אחת מבוגרי בית הספר ואת פעילותה‬ ‫מאז השתתפותה בסמינר ביד ושם‪:‬‬‫לאה גולדשטיין‬ ‫במשך הקורס‪ ,‬והעניקה להם‬ ‫בנושא השואה וישראל היום‪ .‬בספטמבר ‪ 2017‬הוצע‬ ‫■ רחל יורוביץ’‪ ,‬מורה ותיקה להיסטוריה יהודית בבית‬ ‫לתלמידים קורס חדש ‪” -‬השואה בראי הקולנוע”‪.‬‬ ‫הספר היהודי היומי על שם אן ומקס טננבאום בטורונטו‬ ‫את הביטחון לנהל דיונים‬ ‫בקורס הזה לומדים התלמידים לא רק על תיעוד‬ ‫(‪ ,)TananbaumCHAT‬השתתפה לאחרונה כמרצה אורחת‬ ‫קולנועי ככלי פוליטי נאצי‪ ,‬אלא גם על השימוש‬ ‫בכנס הבין‪-‬לאומי העשירי של יד ושם להוראת השואה‬ ‫מעמיקים‪ .‬יורוביץ’ גם דנה‬ ‫בסרטים עלילתיים ודוקומנטריים לייצוג השואה מעליית‬ ‫(ראו עמ’ ‪ .)7‬במושב שבו השתתפה‪ ,‬תחת הכותרת‬ ‫המפלגה הנאצית ועד סיום המלחמה‪ .‬המשתתפים‬ ‫”חיים יהודיים לאחר השואה‪ :‬אתגרי החינוך היהודי”‪,‬‬ ‫עם התלמידים בשאלה‬ ‫בקורס לומדים לבקר את אופן הצגת השואה ולבחון‬ ‫תיארה יורוביץ’ כיצד הקהילה היהודית בטורונטו‬ ‫כיצד מתארים הסרטים הן את הקורבנות היהודים והן‬ ‫מטפחת את נושא הוראת השואה‪ ,‬והציגה את הקורס‬ ‫מדוע יש סרטים פופולריים‬ ‫את מבצעי הפשע הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם‪.‬‬ ‫השנתי החדש ”השואה בראי הקולנוע” המוצע לתלמידי‬ ‫”כשחזרתי בשנה שעברה מסמינר הקיץ בבית‬ ‫יותר מאחרים‪ ,‬והעשירה‬ ‫הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה ידעתי שאני מוכנה‬ ‫י”ב בבית הספר‪.‬‬ ‫לאתגר של הקורס החדש”‪ ,‬מסבירה יורוביץ’‪” .‬המחנכים‬ ‫בקיץ ‪ 2017‬השתתפה יורוביץ’ בסמינר של יד ושם‬‫■ בוגרת יד ושם רחל‬ ‫אותם בסיפורים אנושיים‬ ‫ביד ושם העניקו לי את הביטחון לשזור עדויות של‬ ‫למחנכים בבתי ספר יהודיים‪ .‬הקורס המרוכז נמשך ‪12‬‬ ‫יורוביץ‬ ‫ניצולים יחד עם צילום‪ ,‬שירה ועבודות אמנות בקורס‬ ‫יום‪ ,‬ובמהלכו למדו המשתתפים על הוראת השואה‪,‬‬ ‫מתקופת השואה‪ .‬מקצת‬ ‫הקולנוע החדש כדי להעשיר את תוכנית הלימודים‬ ‫וכן דנו עם עמיתיהם על הנושא וחלקו איתם חוויות‪.‬‬ ‫ולהעניק לתלמידים מבט נוסף על השואה‪ .‬וכך הייתה לי‬ ‫”ההזדמנות לחלוק רעיונות עם עמיתים וללמוד ממומחים‬ ‫הצעות התלמידים הועברו‬ ‫הזדמנות להתמקד יותר בסיפורים האנושיים‪ ,‬ולהבהיר‬ ‫על גישות חדשות בהוראת השואה הייתה חוויה מיוחדת”‪,‬‬ ‫נזכרת יורוביץ’‪” .‬במיוחד התרשמתי מהמושבים שעסקו‬‫למחנכים אחרים בבית הספר‪ ,‬ובחדר המורים‬ ‫וללבן נושאים אתיים עם תלמידיי”‪.‬‬ ‫בשאלה כיצד מגבירים את הרלוונטיות של לימוד השואה‬ ‫עם סיום הקורס הראשון‪ ,‬קיבלה יורוביץ’ ”משוב‬ ‫במאה ה‪ ,21-‬וכיצד משלבים ציור‪ ,‬שירה‪ ,‬צילום וקולנוע‬‫התקיימו דיונים ערים על החומרים הרלוונטיים ביותר‬ ‫חיובי מאוד” מהתלמידים שלה‪ .‬מכיוון שהם לומדים‬ ‫בבית ספר יהודי‪ ,‬תלמידי י\"ב בקיאים בתולדות‬ ‫במסגרת שיעורי ההיסטוריה”‪.‬‬ ‫לשימוש בכיתה‪.‬‬ ‫השואה‪ .‬עובדה זו אפשרה להם להעלות הצעות‬ ‫מיד עם שובה לטורונטו ניגשה יורוביץ’ ליישם‬ ‫משלהם לנושאים לדיון בכיתה ולסרטים לצפייה‬ ‫את מה שלמדה ביד ושם בשיעוריה בתיכון טננבאום‪.‬‬‫”המחויבות של ‪ TananbaumCHAT‬לאפשר לתלמידיו‬ ‫לתלמידי י”ב בבית ספרה הוצע עד אז קורס שנתי‬‫לא רק ללמוד לעומק את תולדות השואה‪ ,‬אלא גם‬‫לחקור את אופן הצגת השואה בקולנוע‪ ,‬מאפשרת‬‫לתלמידים שלנו לעסוק בלימוד השואה בדרך רב‪-‬‬‫תחומית ומשמעותית”‪ ,‬מסכמת יורוביץ’‪” .‬הכנסת‬‫הקורס ’השואה בראי הקולנוע’ סייעה לתלמידים‬‫שלנו להתמודד בצורה מעמיקה יותר עם הנושאים‬‫המאתגרים המתקשרים לשואה‪ ,‬ובאמצעות סיפורים‬‫אנושיים של בחירות ותקווה‪ ,‬למצוא את האור בתוך‬ ‫חשכת השואה”‪.‬‬‫נאוה וייס‬ ‫”במקום שאין איש‪ ”...‬כנס למחנכים חרדים‬‫היו נתונים‪ ,‬ועל הערבות ההדדית שנתקל בה במחנות”‪.‬‬ ‫אנשי החינוך שמעו את עדותו של שורד השואה‬ ‫■ כיצד יכול אדם שחי בתנאים בלתי אנושיים להבין‬‫בסדנאות הפדגוגיות ניתנו כלים שפותחו על‪-‬פי‬ ‫הרב יהושע אייבשיץ‪ ,‬יליד ‪ ,1916‬אשר הקדיש את חייו‬ ‫נכוחה את מצבו‪ ,‬ואף לחפש לו פתרונות יצירתיים?‬‫התפיסה החינוכית והגילית של בית הספר הבין‪-‬לאומי‬ ‫למתן עדות על השואה‪ .‬המשתתפים ביקשו לשמוע‬ ‫מה הניע את מי שבחר להשתדל ”להיות איש”‪ ,‬לפעול‬‫להוראת השואה והותאמו למוסדות החינוך החרדיים‪.‬‬ ‫מה מוטל על העוסקים בעבודת החינוך להנחיל לדור‬ ‫נגד המציאות שבה חי ואף למצוא את הכוחות לסייע‬‫הסיורים במוזיאון לתולדות השואה הועברו גם הם תוך‬ ‫הבא‪ ,‬וכיצד עליהם לעשות זאת‪ .‬תשובתו של הרב‬ ‫לאחרים? האם האנשים האלה היו מנהיגים מטבעם‪ ,‬או‬‫התייחסות לנושא הכנס ‪ -‬מנהיגות‪ .‬כמו כן הודגשו‬ ‫אייבשיץ הייתה‪” :‬לזכור‪ ,‬לזכור‪ ,‬לזכור!” ובהתייחסו‬ ‫שמא בשעת מבחן מצאו בתוכם את יכולות ההנהגה?‬‫הניסיונות לשמור על קדושת החיים למרות המצב‬ ‫בשאלות אלה ואחרות הקשורות לנושא ”’במקום‬‫הקשה‪ ,‬וכן הודגשו זיכרונות של רבני קהילות בשואה‪.‬‬ ‫לשאלת ה”איך” ענה‪” :‬כל אחד בדרכו”‪.‬‬ ‫שאין איש’‪ :‬מנהיגות ויוזמה בתקופת השואה” דנו‬‫משתתפי הכנס ביקרו גם בתערוכות החדשות‬ ‫”הרב אייבשיץ החל את סיפורו בימי ילדותו‪,‬‬ ‫כ‪ 300-‬מלמדים ומנהלים ממוסדות חינוך חרדיים אשר‬‫שנפתחו בחודשים האחרונים ‪” -‬הבזקי זיכרון‪ :‬צילום‬ ‫ובאווירה ברחוב היהודי לפני מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫השתתפו בכנס שערך הקיץ המדור החרדי בבית הספר‬‫בתקופת השואה” ו”אומרים ישנה ארץ‪ :‬כיסופים לארץ‬ ‫והמשיך בקורותיו ותלאותיו בזמן השואה”‪ ,‬סיכם אחד‬ ‫הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‪ .‬הכנס‪ ,‬שנערך בשבוע‬ ‫המשתתפים בכנס‪” .‬בדבריו על השואה הוא הדגיש‬ ‫שקדם לתשעה באב‪ ,‬ביקש לפתוח צוהר אל אנשים‬ ‫ישראל בתקופת השואה”‪.‬‬ ‫את ’החיים’ על קידוש השם‪ ,‬ודיבר על היהודים שניסו‬ ‫אשר בחרו ליטול אחריות‪ ,‬להתרומם מעל קשיי הזמן‬‫”למדתי שיש מה לראות ולהראות לתלמידים‬ ‫לשמור מצוות על אף התנאים הבלתי אפשריים שבהם‬ ‫והמקום‪ ,‬להעמיס על שכמם תפקידי הנהגה בגטאות‬‫בסיורים ביד ושם”‪ ,‬כתב משתתף אחר בסיום הכנס‪” .‬יש‬‫דברים שרק ָשם ניתן לחוש ולנסות להבין את הטרגדיה‬ ‫ובמחנות‪ ,‬ו”להיות אנשים” עבור זולתם‪.‬‬‫העצומה שעברה על עמנו במלחמת העולם השנייה”‪.‬‬ ‫את הכנס פתח יושב ראש מועצת יד ושם הרב ישראל‬ ‫מאיר לאו (בתמונה)‪ .‬הרב הדגיש בדבריו את זכותם של‬‫הכותבת היא ראש המדור החרדי במחלקה להכשרת מורים‬ ‫שרידי השואה‪ ,‬שבמקום ליפול לזרועות הייאוש לאחר‬ ‫בישראל בבית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‪.‬‬ ‫כל מה שחוו ולאחר שאיבדו את כל היקר להם‪ ,‬לא ויתרו‪,‬‬ ‫המשיכו בחייהם‪ ,‬בנו בתים חדשים והקימו מפעלי חיים‪.‬‬‫חינוך ‪9‬‬

‫”קונצרט שכולו תכלת”‬ ‫קונצרט ציוני חשאי שנערך בגטו קובנה שוחזר ביד ושם‬‫לאה גולדשטיין‬‫המסמכים‪ ,‬הכוללים מאות עמודים בנושא התזמורת‬ ‫צילום‪ :‬אביתר ניסן ארנן הפקות‬‫של גטו קובנה‪ ,‬גילה נוידרפר תוכנית מפורטת של‬‫קונצרט ציוני חשאי שזכה לשבחים מהנהגת הגטו‬ ‫■ שחזור ה\"קונצרט שכולו תכלת” ביד ושם‪ 75 ,‬שנה לאחר העלאתו בחשאי בגטו קובנה‬‫כ”עטרת” יוזמות התרבות בגטו וכונה בידי אחד‬ ‫הבניין שבו שכנה בעבר ישיבת סלובודקה (”כנסת‬ ‫■ ב‪ 24-‬ביולי ‪ 1943‬נערך בגטו קובנה קונצרט חשאי‬ ‫מיוזמיה ”קונצרט שכולו תכלת”‪.‬‬ ‫ישראל”) נבחר לשמש אולם קונצרטים‪ ,‬וכדי להגן‬ ‫לציון יום פטירתם של חוזה המדינה תיאודור הרצל‬‫התוכנית של הקונצרט הפגישה בין תנועות‬ ‫על נגני התזמורת מגירוש ומעבודת כפייה הם גויסו‬ ‫והמשורר העברי והיידי חיים נחמן ביאליק‪ 75 .‬שנים‬‫שונות שפעלו בגטו באותה העת‪ ,‬ותוכנה ביטא ציונות‬ ‫רשמית בתור קצינים למשטרת הגטו‪ .‬ב‪ 1947-‬תיאר‬ ‫לאחר מכן שוחזר הקונצרט במלואו ביד ושם‪ ,‬על‬‫וסולידריות‪ .‬בין השירים שהושמעו היו ”שיר העמק”‪,‬‬ ‫כתב העת ‪( Von lasten churban‬מן החורבן האחרון)‬‫”שיר הנמל”‪” ,‬שיר מעפילי בית”ר” ושיר הערש ”נומי‬ ‫את השפעת הקונצרטים ‪ -‬יותר מ‪ 80-‬הופעות בשנה‬ ‫הר הזיכרון בירושלים‪.‬‬‫נומי”‪ .‬הושמעו גם קטעי מוזיקה יהודיים מוכרים ממזרח‬ ‫אחת ‪ -‬במילים האלה‪” :‬דמעות זלגו מעיני השומעים‬‫אירופה ומחרוזת ניגונים תימניים‪ .‬הקונצרט הסתיים‬ ‫וגם מעיני המוזיקאים כשפילחו האקורדים הראשונים‬ ‫ב‪ 1942-‬פנתה קבוצה של כמה‬‫בשירת ההמנון של התנועה הציונית‪” ,‬התקווה”‪ ,‬ביידיש‪.‬‬ ‫את הדממה באולם‪ .‬אלה לא היו רק דמעות של עצב‬ ‫מהמוזיקאים המוכשרים ביותר‬‫בארגונו של נוידרפר‪ ,‬ובשיתוף המשרד לשוויון‬ ‫אלא גם דמעות של שמחה וגאווה מיוסרת‪ַ .‬עם שיכול‬ ‫בליטא למנהיגות הגטו בבקשה‬‫חברתי‪ ,‬נעשה שחזור של הקונצרט החשאי ביד‬ ‫בשעתו הנוראה ביותר להתעלות אל ענייני תרבות‪,‬‬‫ושם‪ ,‬ליד אנדרטת הלוחמים והפרטיזנים היהודים‪.‬‬ ‫אי אפשר להשמיד אותו”‪ .‬אף על פי שהתרגשו מאוד‬ ‫לערוך קונצרטים של מוזיקה‬‫את הקונצרט ניגנו נגני תזמורת סימפונט רעננה עם‬ ‫מההופעות‪ ,‬כיבדו הנוכחים את ההחלטה שסוכמה‬ ‫יהודית וקלאסית‬‫מקהלת אנקור ‪ -‬המורכבת מתלמידות האקדמיה‬ ‫מראש להימנע ממחיאות כפיים‪ ,‬מתוך כבוד לזכרם‬ ‫של אלפים מבני קהילתם שרוצחים הנאצים ושותפיהם‪.‬‬ ‫לאחר הקמת גטו קובנה באוגוסט ‪ 1942‬שאפה‬ ‫■ תזמורת גטו קובנה‬ ‫מנהיגות הגטו לחזק את רוחם של מי ששרדו את‬ ‫עַם שיכול בשעתו הנוראה ביותר‬ ‫הרצח ההמוני שלאחר הכיבוש הגרמני באמצעות‬‫למוזיקה ולמחול בירושלים ‪ -‬ועם הזמרים שהופיעו‬ ‫להתעלות אל ענייני תרבות‪ ,‬אי‬ ‫קידום חיי החינוך והתרבות‪ .‬ב‪ 1942-‬פנתה קבוצה‬‫בו נמנו קרולינה‪ ,‬יונתן רזאל ואופיר בן שיטרית‪.‬‬ ‫אפשר להשמיד אותו‬ ‫של כמה מהמוזיקאים המוכשרים ביותר בליטא‬‫בין השירים שוחזר סיפורו של הקונצרט החשאי‬ ‫למנהיגות הגטו בבקשה לערוך קונצרטים של‬‫באמצעות עדויות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬חפצי אמנות וקטעי‬ ‫במרס ‪ ,1944‬בעת ”אקציית הילדים” האיומה‪,‬‬ ‫מוזיקה יהודית וקלאסית‪ .‬לאחר דיונים בשאלה אם‬ ‫הטמינו חברי המחתרת היהודית בקובנה את ארכיון‬ ‫יאה לקיים אירועים מהסוג הזה נוכח הסבל הרב‬ ‫וידיאו מאוספי יד ושם‪.‬‬ ‫הגטו באדמה‪ .‬הוא נתגלה כעבור עשרים שנה‪ ,‬ולימים‬ ‫של תושבי הגטו והמוות שהשתולל סביבם‪ ,‬הוחלט‬‫יושב ראש יד ושם אבנר שלו ציין בקונצרט את‬ ‫הקדיש החוקר הישראלי רמי נוידרפר שנה וחצי‬ ‫לבקש את אישור הגרמנים‪ .‬האישור ניתן ‪ -‬מתוך‬‫”גבורת הרוח האנושית של האנשים שדבקו במחשבה‬ ‫לעיון בחומרי הארכיון‪ ,‬בזמן שערך את מחקרו על‬ ‫גישה שהקונצרטים ”ירוממו את רוח” עובדי הכפייה‬‫הציונית והאמינו בה ושאפו לבטא אותה בכל דרך‬ ‫גטו קובנה במסגרת לימודי הדוקטורט‪ .‬בין ‪40,000‬‬ ‫‪ -‬בתנאי שהקונצרט הראשון ייערך במיוחד עבור‬‫אפשרית‪ ,‬בנסיבות הקשות ביותר‪ ...‬היום אנו מבטאים‬‫את הוקרתנו לאותה רוח איתנה‪ ,‬מתוך הרעיונות‬ ‫אנשי המינהל האזרחי הגרמני‪.‬‬‫שטופחו בידי התנועה הציונית בגבעות קובנה והסביבה‬‫אשר‪ ,‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והשואה‪ ,‬היו‬ ‫‪1 0‬‬‫הדרך היחידה להבטיח את המשכיות העם היהודי‪:‬‬‫כלומר‪ ,‬מדינת ישראל שנוסדה לפני שבעים שנה‪.‬‬‫אנו נעשה ככל יכולתנו לשמור על הבטחה יקרה זו‬ ‫אשר כולנו מחויבים לה”‪.‬‬

‫חדש במבואה‬‫תצוגה של מתנות יום הולדת‬ ‫מתקופת השואה‬ ‫נעה אור‬ ‫סיכה ממחנה עבודה בפולין‬ ‫תליון עשוי לחם‬ ‫■ בתקופת השואה‪ ,‬כשעולמם של יהודי אירופה קרס‬ ‫והתפורר במהירות‪ ,‬שימשו ימי הולדת נקודת אחיזה‬ ‫יוליה בביאצקי‬ ‫חנה מיקו (לבית פרנקל) נשלחה למחנה עבודה‬ ‫בזמן‪ .‬בתנאי הקיום הקשים של השואה היה ציון יום‬ ‫(לבית סלט) הופרדה‬ ‫באודרן שבגרמניה‪ .‬ליום הולדתה העשרים ואחד‪,‬‬ ‫ההולדת סמל של אהבה ושל רעות‪ ,‬של שמירה על‬ ‫ממשפחתה בגטו‬ ‫שחל במרס ‪ ,1945‬היא קיבלה במתנה תליון שהוכן‬ ‫ערכים מעולם העבר ושל תקווה לימים טובים יותר‪.‬‬ ‫צ’נסטוחובה ונשלחה‬ ‫בסתר מחתיכת לחם בידי אחת האסירות במחנה‪.‬‬ ‫בימים של מחסור קשה‪ ,‬ובתנאי קיום בסיסיים‪,‬‬ ‫למחנה עבודה‪ .‬לכבוד‬ ‫הענקת מתנה לאדם יקר הצריכה ויתור על דבר בעל‬ ‫יום הולדתה העשרים‪,‬‬ ‫בתנאי הקיום הקשים של‬ ‫ערך קיומי כמו מנת המזון היומית‪ .‬לרגעים אחדים‬ ‫שחל ביוני ‪ 1944‬במחנה‬ ‫השואה היה ציון יום ההולדת‬ ‫נדחק הצורך לשרוד מפני הרצון לתמוך באחר‪ ,‬ומפני‬‫האסאג פלצרי בצ’נסטוחובה‪ ,‬ביקשה חברתה לשמח‬ ‫סמל של אהבה ושל רעות‪ ,‬של‬ ‫הצורך להזין את הצרכים הרגשיים‪ ,‬הן של מקבל‬‫אותה במתנת יום הולדת ‪ -‬סיכת בגד עשויה מחוטי‬ ‫שמירה על ערכים מעולם העבר‬ ‫ושל תקווה לימים טובים יותר‬ ‫המתנה הן של המעניק‪.‬‬ ‫חשמל צבעוניים‪.‬‬ ‫באוסף החפצים של יד ושם שמורים חפצים‬ ‫רבים שניתנו כמתנות יום הולדת בתקופת השואה‪.‬‬ ‫מכונית עץ‬ ‫ארבעה מהחפצים האלה מוצגים עתה בוויטרינה‬ ‫לתצוגות מתחלפות שבבניין המבואה של יד ושם‪.‬‬‫בני משפחת דנקנר גורשו ביוני ‪ 1942‬מעירם צ’רנוביץ‬‫לאזור טרנסניסטריה‪ .‬ארמנד (ניני) בן השבע‪-‬עשרה‬ ‫קופסה מאוירת‬‫נשלח לעבודת כפייה בסלילת כבישים‪ .‬לכבוד יום‬‫הולדתה של אמו רוזיקה הוא גילף למענה מתנה קטנה‬ ‫רות זקס (לבית כהן) הייתה ילידת קרקוב שנשלחה‬‫מעץ ‪ -‬מכונית מדגם פולקסווגן‪ .‬בתחתית המכונית‬ ‫למחנה פלשוב‪ ,‬ולאחר שנכללה שם ברשימת שינדלר‬ ‫נשלחה למפעל של אוסקר שינדלר בברינליץ‪ ,‬צ’כיה‪.‬‬ ‫כתב הקדשה‪” :‬לאמי ליום הולדתך ‪.”24.7.1943‬‬ ‫שם‪ ,‬לכבוד יום הולדתה התשעה‪-‬עשר שחל בפברואר‬ ‫‪ ,1945‬קיבלה רות במתנה שלוש קופסאות עץ מאוירות‪.‬‬‫הכותבת היא עוזרת מחקר במחלקת החפצים‪ ,‬אגף המוזיאונים‬ ‫שתי חברותיה‪ ,‬שהעניקו לה את התליון‪ ,‬שילמו בעד‬ ‫והמערך למבקר‪.‬‬ ‫המתנה במנות לחם‪” .‬כאשר קיבלתי משתי החברות‬ ‫שלי במחנה את תליון הלחם ליום הולדתי התרגשתי‬ ‫מאוד”‪ ,‬סיפרה פרנקל בעדותה‪” .‬פחות מהדבר עצמו‪,‬‬ ‫ויותר מכך שידעתי שהן שילמו בעבורו שתי מנות לחם”‪.‬‬ ‫לוח שנה תשע”ט‪ :‬ציון חגים ומועדים יהודיים בתקופת השואה‬ ‫ההמשכיות ולרצון לשמר מנהגים שהתקיימו לפני‬ ‫■ במהלך הדורות התאמצו היהודים והקהילות‬ ‫המלחמה וגם ביטוי של תקווה נצחית לעתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫היהודיות לציין את החגים והמועדים היהודיים גם‬ ‫בלוח השנה לשנת תשע”ט שהפיק יד ושם מוצגים‬ ‫בתנאים קשים ומסוכנים‪ .‬בתקופת השואה‪ ,‬על אף‬ ‫פריטים נבחרים מאוספי יד ושם שמעידים על השאיפה‬ ‫המציאות הקשה ותנאי החיים הבלתי נסבלים‪ ,‬נאבקו‬ ‫לשמר את לוח השנה היהודי גם בתקופת השואה‬ ‫יהודים רבים לשמור על אמונתם ולהמשיך לקיים את‬ ‫ועל הניסיונות לשמור על שגרת החיים בצל המוות‪.‬‬ ‫מנהגי המסורת היהודית‪ .‬הם ציינו אירועים במעגל‬ ‫החיים היהודי‪ ,‬ניסו לשמור על החגים‪ ,‬כתבו לעצמם‬ ‫ניתן לרכוש את לוח השנה החדש בחנות המקוונת באתר יד‬ ‫את ספרי התפילה ואפילו יצרו לוחות שנה מלאכת‬ ‫ושם‪www.yadvashem.org :‬‬ ‫יד‪ ,‬בעודם כלואים בגטאות ובמחנות‪ .‬הפריטים שיצרו‬ ‫במהלך המאמץ הזה ‪ -‬ספרי התורה‪ ,‬החנוכיות‪ ,‬ספרי‬ ‫לוח השנה הופק באדיבות גליה ואקסל סטווסקי ובנותיהם לזכר‬ ‫התפילה ולוחות השנה ‪ -‬הם גם סמל למאבק על‬ ‫כל קורבנות השואה‪.‬‬‫‪11‬‬

‫חדשות ממכון המחקר‬ ‫היכרות ורצח‬‫מרחבי גרמניה ששלחו את מטופליהם להדמר ביודעם‬ ‫■ יהודים ביחידה ‪ 108/56‬של “שירות העבודה״‬ ‫■ סדנת הקיץ הבין‪-‬לאומית של המכון הבין‪-‬לאומי לחקר‬‫היטב מה צפוי להם שם‪ ,‬ותיאר גם כיצד רופאי הדמר‬ ‫(‪ )Munkaszolgalat‬ההונגרי‪ ,‬ספטמבר ‪1941‬‬ ‫השואה ביד ושם בנושא רציחות פנים‪-‬אל‪-‬פנים בשואה‬‫צפו ברגעי מותם של מטופליהם בתוך תאי גז שנבנו בין‬ ‫הייתה מרתקת וחדשנית‪ .‬בסדנה‪” ,‬קול דמי אחיך צועקים‬ ‫”תוכנית המתות החסד ‪ .”T4‬פרופ’ שטראוס תיאר כיצד‬ ‫אלי”‪ ,‬דיברו המשתתפים על מקומות שונים באירופה‬ ‫כותלי בית החולים‪.‬‬ ‫שיקף הדמר היבטים בולטים בשלב הראשון של רצח‬ ‫שבהם יהודים נרדפו בידי מי שהכירו אותם‪ ,‬או שהיו‬‫ההיסטוריון הצרפתי טל ברוטמן בחן היבט כמעט‬ ‫ההמונים בידי השלטון הנאצי‪ ,‬לפני ה”פתרון הסופי”‪,‬‬‫לא ידוע של החודשים האחרונים של הכיבוש הגרמני‬ ‫ועמד על המאפיינים היותר אינטימיים של אותו מעשה‬ ‫בהם רציחות פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪.‬‬‫בצרפת‪ .‬הוא תיאר את המצוד הרצחני אחר יהודים בידי‬ ‫הרצח שבוצע במקום‪ .‬בין השאר הוא הזכיר רופאים‬ ‫מנהל הספריות ביד ושם ד”ר רוברט רוזט‪ ,‬מחבר‬‫”משתפי פעולה קיצוניים”‪ .‬לעתים קרובות פעלו משתפי‬ ‫הספר ‪Conscripted Slaves: Hungarian Jewish Forced‬‬‫הפעולה האלה באזור מגוריהם‪ ,‬וצדו יהודים בני המקום‬‫שהכירו‪ .‬באזור ליון לבדו נרצחו מאות יהודים בדרך הזאת‪.‬‬ ‫‪Laborers on the Eastern Front during the Second World‬‬‫פרופ’ טרקל סטרדה מאוניברסיטת דרום דנמרק‬‫חקר את מחנה בוברויסק‪ ,‬אחד מ‪ 40,000-‬המחנות‬ ‫‪( War‬יד ושם‪ ,)2014 ,‬הסביר בהרצאת הפתיחה שרדיפת‬‫ומתקני הכליאה שהקימו הנאצים‪ .‬המחנה‪ ,‬שבו נכלאו‬ ‫יהודים בידי אנשים שהכירו אותם לא התחילה במעשי‬‫יהודים מגטו ורשה ובין שומריו היו ֶדנים שהתנדבו לס”ס‪,‬‬ ‫הרצח עצמם‪ ,‬אלא הייתה חלק מתהליך מתפתח של‬‫היה קטן למדי והיו בו כ‪ 1,500-‬אסירים‪ .‬בנסיבות כאלה‪,‬‬ ‫רדיפות‪ .‬למשל‪ ,‬ילדים סבלו מחבריהם לשעבר לספסל‬‫לעתים השומרים והאסירים הכירו זה את זה היטב‪ .‬בגלל‬ ‫הלימודים וממוריהם‪ .‬בצרפת הכבושה‪ ,‬לפני תחילת‬‫המשטר האכזרי במחנה שרדו רק ‪ 91‬מהאסירים שנכלאו‬ ‫רצח ההמונים‪ ,‬גינו אנשי עסקים צרפתים את יריביהם‬‫בו‪ .‬תפקיד אנשי הס”ס הדנים במעשי הרצח במחנה היה‬ ‫היהודים כדי להבטיח שעסקיהם ייסגרו או יועברו לידיים‬‫גילוי חדש‪ ,‬בהינתן ההקשר המוכר יותר של זיהוי בני‬ ‫”אריות”‪ .‬בהונגריה‪ ,‬לפני גל השילוחים למחנות ההשמדה‬‫העם הדני עם הצלה‪ ,‬ולא רצח‪ ,‬של יהודים בזמן השואה‪.‬‬ ‫ב‪ ,1944-‬נהרגו עשרות אלפי עובדי כפייה יהודים בחזית‬‫הרצאות אחרות עסקו במצבי רצח פנים‪-‬אל‪-‬פנים‬ ‫המזרח במידה רבה בגלל המדיניות של הונגריה ובגלל‬‫בליטא‪ ,‬בהולנד‪ ,‬באוקראינה ובאיטליה‪ ,‬והבליטו את‬ ‫היחס הברוטלי של החיילים ההונגרים ששירתו איתם‬‫העובדה שרדיפות אינטימיות ורציחות פנים‪-‬אל‪-‬פנים‬ ‫והיו ממונים עליהם‪ .‬ד”ר רוזט טען‪ ,‬שהמונח ”אינטימי”‬‫התרחשו לא רק בפולין‪ ,‬אלא היו תופעה שאפיינה את כל‬ ‫מתאים לתיאור סוג רדיפה זה‪ :‬אינטימי במובן של היכרות‬‫תקופת השואה ואת כל השטחים שבהם היא התרחשה‪.‬‬ ‫או קשר אישי קרוב‪ ,‬בניגוד למעשה קר‪ ,‬מתוכנן ומנוכר‪.‬‬ ‫פרופ’ ראל שטראוס מאוניברסיטת תל אביב הרצה‬ ‫הסדנה התקיימה בתמיכתה הנדיבה של קרן גוטוירט‪.‬‬ ‫על בית החולים הפסיכיאטרי הדמר‪ ,‬ששכן במערב‬ ‫גרמניה והיה אחד ממרכזי ההמתה של מה שכונתה‬‫ביוגרפיה של ניצולה בלתי נראית לאהגולדשטיין‬‫לאחר השריפה הגדולה של ‪ .1917‬היא הייתה נשואה‬ ‫באושוויץ‪ .‬הספר מתמקד ביהודי סלוניקי‪ ,‬בגירוש‪ ,‬בעוני‬ ‫■ ריקה בנבנישתי‪ ,‬פרופסור לתולדות ימי הביניים‬‫לאדם בשם סם‪ ,‬שהיה פועל נמל‪ .‬לאחר הכיבוש הנאצי‬ ‫ובשנים הקשות שלאחר המלחמה‪ .‬שפת האם של לונה‪,‬‬ ‫באוניברסיטת תסליה בעיר וֹולֹוס ביוון‪ ,‬נשאה לאחרונה‬‫הם חיו בגטו המעבר על שם הברון הירש‪ ,‬וגורשו מסלוניקי‬ ‫מושא המחקר של בנבנשתי‪ ,‬הייתה לדינו; היא לא ידעה‬ ‫הרצאה מרתקת כחוקרת אורחת במכון הבין‪-‬לאומי לחקר‬ ‫קרוא וכתוב‪ ,‬היא לא שלחה מכתבים וגם לא קיבלה‪.‬‬ ‫השואה של יד ושם‪ .‬ההרצאה עסקה בנושא \"ניצולים‬ ‫במשלוח החמישי לאושוויץ ב‪ 27-‬במרס ‪.1943‬‬ ‫עקבות חייה נשמרו בניירת של מערכת הרווחה של‬ ‫בלתי נראים\"‪ ,‬ובמהלכה הציגה בנבנישתי מחקר מיוחד‬‫באושוויץ שרדה לונה ניסויים רפואיים וטיפוס‪ .‬היא‬ ‫קהילה היהודית‪ .‬גורלה כרוך בגורל הקהילה ובשיקומה‪.‬‬ ‫במינו שהעסיק אותה בשנים האחרונות ‪ -‬ביוגרפיה‬‫צורפה ל‪ ,Schneiderei Kommando-‬ושם תפרה ותיקנה‬ ‫זיכרונות מועטים על אודותיה נחקקו גם בקרב אלה‬ ‫היסטורית של ניצולת שואה יוונית‪ ,‬שלא הותירה אחריה‬‫בגדים‪ .‬לקראת סוף המלחמה צעדה בצעדת מוות‬ ‫שהכירו אותה‪ ,‬אך מספרם הולך ופוחת עם השנים‪.‬‬‫לברגן‪-‬בלזן ושם שוחררה‪ .‬לאחר שהות בתחנת מעבר‬ ‫עקבות נוספים לחייה הם יצירותיה ‪ -‬כיסויי הכורסאות‬ ‫כמעט עקבות של זיכרון‪.‬‬‫בבריסל חזרה לונה לסלוניקי בספטמבר ‪ .1945‬יחד עם‬ ‫והספות העשויים לתפארת שהשאירה אחריה‪ .‬תצלומים‬ ‫בנבנישתי נולדה בסלוניקי‪ .‬הוריה נפגשו לאחר‬‫עוד עשרות יהודים חסרי בית היא מצאה מקלט בבית‬ ‫ותעודות משלימים את הממצאים החומריים‪ .‬בנבנשתי‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אשר במהלכה לחם אביה‬‫הכנסת מונסטיריליס ברחוב סיגרו‪ ,‬ולאחר מכן בבית‬ ‫הסבירה כיצד דרך הסיפור של לונה ניתן ללמוד איך‬ ‫בגרמנים בשורות הפרטיזנים ואמה גורשה לברגן‪-‬בלזן‪.‬‬ ‫אפשר לשחזר מסלולי חיים של ניצולי שואה שכמעט‬ ‫היא שהתה פרק זמן בישראל‪ ,‬וסיימה בה את לימודיה‬ ‫היתומים היהודי אלטיני שהוסב לבית מחסה‪.‬‬ ‫בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית שבירושלים‪.‬‬‫לונה התגוררה באלטיני יותר מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬ואז‬ ‫לא השאירו אחריהם עקבות‪.‬‬ ‫היא סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בתולדות ימי‬‫עברה לראשונה לדירה קטנה משלה בבניין שנבנה‬ ‫לונה נולדה ב‪ 1910-‬וגדלה באחת השכונות היהודיות‬‫בידי הקהילה‪ .‬השכנים‪ ,‬יהודים ברובם‪ ,‬היו מוכרים לה‪.‬‬ ‫המרכזיות של סלוניקי‪ .‬באותה העת העניקה הקהילה‬ ‫הביניים בסורבון וחזרה ליוון ב‪.1986-‬‬‫בדירתה החדשה היא המשיכה לעבוד כתופרת‪ .‬ב‪,1982-‬‬ ‫היהודית מחסה לכאלף משפחות שנשארו חסרות בית‬ ‫ספרה האחרון‪ ,‬לונה‪ :‬מסה על ביוגרפיה היסטורית‪,‬‬‫כאשר נפתח שוב בית ההורים על שם שאול מודיאנו‪,‬‬ ‫מספר את סיפורה של אישה יהודייה מסלוניקי ששרדה‬ ‫‪1 2‬‬

‫קולות אישיים במרחב הסובייטי‬ ‫בתקופת השואה‬‫ד”ר ארקדי זלצר‬‫המשרד לביטחון המדינה‪ ,‬ש”באופן שגרתי השתמש‬ ‫וולפגנג שניידר‪ ,‬דוקטורנט מאוניברסיטת‬ ‫■ האם ניתן למצוא קולות אישיים במסמכים רשמיים של‬‫ב[‪ ]...‬מכות ואיומים מילוליים”‪ ,‬בעייתית מאוד‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫היידלברג‪ ,‬דן באפשרות השימוש בחומרים מהסוג‬ ‫הקג”ב‪ ,‬וכיצד הקולות האלה יכולים לסייע לנו בהבנת‬‫שני החוקרים הסכימו שבחומרים מהסוג הזה‪ ,‬שלציבור‬ ‫הזה‪ .‬שניידר טען כי לשלטונות היו מספיק הוכחות‬ ‫השואה בברית המועצות? אלה היו שתיים מהשאלות‬‫לא הייתה גישה אליהם‪ ,‬לא הסתירו השלטונות את‬ ‫על השתתפות משתפי פעולה מקומיים ברדיפת‬ ‫המרכזיות שעלו לדיון בסדנת מחקר בין‪-‬לאומית‬‫הרצח ההמוני של היהודים‪ ,‬אף שהם נהגו להדגיש‬ ‫היהודים וברציחתם‪ ,‬ולכן לא הייתה להם סיבה‬ ‫שנערכה לאחרונה במכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה‬‫שמדיניות הרצח הנאצי כוונה בראש ובראשונה נגד‬ ‫להמציא ”הוכחות מפוברקות” או לעוות עדויות‪ ,‬כפי‬ ‫של יד ושם בנושא ” ֶאגֹו דוקומנטים בנושא השואה‬ ‫שהיה מקובל במנגנוני הביטחון הסובייטיים בשנות‬ ‫אזרחים סובייטים ולא כלפי יהודים‪.‬‬ ‫במרחב הסובייטי‪ :‬לגלות קולות אישיים”‪.‬‬‫שמואל פינקלמן‪ ,‬דוקטורנט מאוניברסיטת‬ ‫הטרור הגדול (‪ .)1938-1937‬מכיוון שכך‪ ,‬שניידר סבור‬ ‫המסמכים שנדונו בסדנה‪ ,‬ומכונים ”אגו דוקומנטים”‪,‬‬‫פנסילבניה‪ ,‬עסק בהרצאתו באמינות מסמכי המשרד‬ ‫כי החומרים האלה‪ ,‬המכילים מידע מפורט ואמין באופן‬ ‫הם מסמכים אישיים‪ ,‬עדויות ופרקי זיכרונות שכתבו‬‫לביטחון המדינה באמצעות ניתוח מפורט של תיקי‬ ‫יחסי על השואה‪ ,‬יכולים לבטא גם את הקול האישי‪.‬‬ ‫יהודים ולא‪-‬יהודים בברית המועצות בזמן מלחמת‬‫המשרד על פרץ פדיסון‪ ,‬שוטר יהודי בגטו קובנה‬ ‫ד”ר פרנציסקה אקסלר מאוניברסיטת קיימברידג’‬ ‫העולם השנייה (כולל יומנים ומכתבים מתקופת‬‫שנעצר ב‪ 1952-‬ונשפט ל‪ 25-‬שנים בגולאג (הוא שוחרר‬ ‫ומהאוניברסיטה החופשית בברלין חלקה עליו‪ .‬לטענת‬ ‫המלחמה‪ ,‬וכן עדויות שנמסרו לאחר המלחמה) ומצאו‬‫ב‪ 1956-‬לאחר מותו של סטלין)‪ .‬התיקים מכילים‬ ‫ד”ר אקסלר‪ ,‬שדנה בעבר בהשפעת המלחמה על‬ ‫את דרכם אל ארגונים ממשלתיים או אוספים פרטיים‪.‬‬‫אמנם תיעוד אישי‪ ,‬כגון גינויים של פדיסון מצד כמה‬ ‫בלרוס‪ ,‬יש להתייחס לחומרים מהסוג הזה בזהירות‪.‬‬ ‫חוקרים צעירים מארצות הברית‪ ,‬מגרמניה‪ ,‬משווייץ‪,‬‬‫מתושבי הגטו‪ ,‬אך קשה להסיק מן החומרים עובדות‬ ‫לדבריה‪ ,‬פרט לעובדה שבמשפטי מלחמה ניסו האשמים‬ ‫מצרפת‪ ,‬מאוקראינה‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬מליטא‪ ,‬מגיאורגיה‬‫אמינות על התנהגותו בגטו‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הידיעה כי‬ ‫בדרך כלל לטשטש את חלקם ברצח יהודים‪ ,‬האמינות‬ ‫ומישראל חברו למומחים מיד ושם וממוזיאון השואה‬‫”אגו דוקומנטים” כאלה עשויים להימצא בין מסמכים‬ ‫של כל המקורות הסובייטיים הרשמיים‪ ,‬במיוחד של‬ ‫בוושינגטון שהיו שותפים בארגון הסדנה‪ ,‬כדי לדון‬‫רשמיים תורמת בוודאי להבנת היחס של ניצולים או‬ ‫בהיבטים שונים של הנושא‪.‬‬ ‫של עדים למה שהתרחש זמן מועט קודם לכן‪.‬‬ ‫אחת התובנות שעלו בסדנה היא שגם דוחות‬ ‫רשמיים יכולים להשתלב במחקר ההיסטורי כמציגים‬‫הסדנה התקיימה במסגרת פעילות המרכז לחקר השואה בברית‬ ‫את הקול האישי וכסוג של עדות‪ ,‬שכן הם משקפים‬‫המועצות על שם משה מירילשווילי‪ ,‬הפועל בתמיכתם של לאורה‬ ‫את המחשבות והתפיסות של הכותבים‪ .‬הנושא עורר‬‫ומיכאל מירילשווילי במכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה של יד ושם‪.‬‬ ‫דיון שעסק בין השאר בעדויות שהתקבלו בחקירות‬‫הסדנה נערכה בשיתוף המרכז על שם ג’ק‪ ,‬יוסף ומורטון מנדל‬ ‫שערכו קציני המשרד לביטחון המדינה‪ ,‬שקדם לקג”ב‪,‬‬‫ללימודי שואה מתקדמים במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה‪.‬‬ ‫ובתקצירים של משפטים שהתנהלו בברית המועצות‪.‬‬‫הכותב הוא מנהל המרכז לחקר השואה בברית המועצות על שם‬ ‫משה מירילשווילי‪ ,‬המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה‪.‬‬‫במשפחתנו‪ .‬אך העובדה הזאת לא הצילה אותה‬ ‫■ בית היתומים אלטיני בסלוניקי כפי שהוא נראה היום‪ .‬לונה‬ ‫נמנתה לונה עם הדיירים הראשונים‪ .‬היא התגוררה‬‫מסבלה ומבדידותה‪ .‬כאשר נפטרה‪ ,‬ירשתי קופסת‬ ‫התגוררה כאן יותר מ‪ 20-‬שנה | באדיבות ריקה בנבנישתי‬ ‫שם יותר מ‪ 15-‬שנים‪ .‬ב‪ 1998-‬היא נלקחה ל”משכנה”‬‫נעליים מלאה תצלומים וכמה מסמכים‪ .‬התחלתי‬ ‫האחרון בבית הקברות היהודי החדש של סלוניקי‪.‬‬‫לחשוב עליה לא רק כעל דודה‪ ,‬אלא גם כעל מי‬ ‫אצלנו בכל שבת‪ ,‬והביאה איתה פירות טעימים‪ ,‬כמו‬ ‫גם חיבוקים וצלילים של שפת הלדינו ושל העולם‬ ‫את בית הקברות הישן החריבו הגרמנים‪.‬‬ ‫שחוותה היסטוריה טרגית”‪.‬‬ ‫היהודי‪-‬הספרדי; היא נכחה בכל רגעי השמחה והעצב‬ ‫”כתיבה על ניצולי שואה שלא יכלו לספר על‬‫הביקור הראשון של בנבנישתי ביד ושם היה‬ ‫עצמם היא כתיבה בעלת משמעות מיוחדת‪ ,‬אף‬‫ב‪ ,1975-‬בהיותה נערה‪ .‬ב‪ ,1982-‬בהיותה סטודנטית‬ ‫שעלינו לזכור שהניסיון להציג את סיפוריהם‪ ,‬לדבר או‬‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬היא ערכה מחקר בארכיון יד‬ ‫לכתוב עליהם‪ ,‬משמעותו ששתיקתם מופרת במילים‬‫ושם לצורך עבודה סמינריונית‪ .‬כתיבת העבודה הייתה‬ ‫שאינן שלהם”‪ ,‬אומרת בנבנישתי‪” .‬היכולת שלנו להבין‬‫כה מכאיבה עבורה‪ ,‬שהיא ויתרה על חלומה להיות‬ ‫את השואה תלויה ברובה ביכולתנו להפנות את כל‬‫חוקרת שואה‪ .‬כאשר נכנעה בסופו של דבר לייעוד‬ ‫תשומת הלב לאלה שנלכדו במערבולת ההרס כדי‬‫שלה‪ ,‬מצאה בנבנישתי את יד ושם‪ ,‬על מאגריו ועל‬ ‫לאפשר הן את הנרטיב ההיסטורי והן את רגישות‬‫אנשיו והאווירה שלו‪” ,‬בעלי חשיבות רבה לעריכת‬ ‫סיפורו של היחיד”‪.‬‬ ‫מחקר בנושא השואה”‪.‬‬ ‫לונה ‪ ,‬שאיבדה כמעט את כל משפחתה המורחבת‬ ‫באושוויץ‪ ,‬הייתה קרובה רחוקה של בנבנישתי‪ .‬כאשר‬‫מחקר ‪13‬‬ ‫חזרה לסלוניקי‪ ,‬נזכרת בנבנישתי‪” ,‬היא מצאה בנו‬ ‫משפחה קרובה‪ ,‬ואנו מצאנו בה ’דודה’‪ .‬היא ביקרה‬

‫פודיום‬ ‫טיוח ההיסטוריה‬‫ד”ר רוברט רוזט‬‫הליטאים‪ ,‬או בסבלם של הליטאים תחת שלטון‬ ‫בהונגריה אין כרגע חוק הדומה לחוקים שאימצו‬ ‫■ זה זמן רב שאנו עדים למגמה של שיח מעוות‬ ‫הסובייטים‪.‬‬ ‫פולין ואוקראינה‪ ,‬אבל יש נציב קבילות ממשלתי לעניין‬ ‫בנושא השואה ברוב המדינות הקומוניסטיות לשעבר‪.‬‬ ‫ההיסטוריה ההונגרית ‪ -‬זהו המכון ההיסטורי וריטאס‪,‬‬ ‫אף שהמשתתפים בשיח הזה אינם משמיעים טיעונים‬‫והרשימה נמשכת‪ :‬בסלובקיה‪ ,‬בקרואטיה ובלטביה‬ ‫שנוסד בינואר ‪ .2014‬מנהלו‪ ,‬ד”ר שאנדור שקאלי‪,‬‬ ‫זהים‪ ,‬יש ביניהם קווי דמיון רבים‪ .‬התופעה כוללת‬‫נעשו לאחרונה ניסיונות לפאר דמויות משנות המלחמה‬ ‫מנסה לפטור את מיקלוש הורטי‪ ,‬שליט הונגריה‬ ‫מאמצים למתג מחדש מדינות כקורבנות‪ ,‬כמתנגדות‬‫ולטייח את מעשיהן בשואה‪ .‬בסלובקיה ובקרואטיה‬ ‫בזמן המלחמה‪ ,‬מאחריות לפשעים שבוצעו בעת‬ ‫וכמצילות (גם אם הדבר מנוגד לתיעוד ההיסטורי)‪ ,‬ובה‬‫בפרט‪ ,‬זוכים משטרים ששיתפו פעולה עם הנאצים‬ ‫כהונתו נגד יהודי הונגריה; ולמרות ראיות מתועדות‪,‬‬ ‫בעת לטייח את חלקם של התושבים המקומיים ושל‬‫וביצעו פשעים לשבחים פומביים‪ .‬במדינות האלה‬ ‫ארגונים לאומיים רשמיים ורשמיים‪-‬למחצה ברדיפת‬‫מציגים את היקף מאמצי הצלת היהודים בידי חסידי‬ ‫זה זמן רב שאנו עדים למגמה‬ ‫היהודים וברציחתם‪ .‬תופעה נוספת היא הנטייה לפאר‬‫אומות העולם באופן בלתי פרופורציונלי על חשבון‬ ‫של שיח מעוות בנושא השואה‬ ‫אישים היסטוריים ולהציג אותם כגיבורים לאומיים‪,‬‬‫שיח פתוח בעניין מידת המעורבות של התושבים‬ ‫ברוב המדינות הקומוניסטיות‬ ‫על אף חלקם המתועד ברדיפת יהודים וברציחתם‪.‬‬ ‫ניסיונות לשכתב את ההיסטוריה באמצעות מוסדות‬ ‫המקומיים ברדיפת היהודים וברציחתם‪.‬‬ ‫לשעבר‪ .‬אף שהמשתתפים‬ ‫ממשלתיים או חקיקת חוקים שייכים אף הם למציאות‬‫התופעות האלה נובעות במידה רבה מהשנים‬ ‫בשיח הזה אינם משמיעים‬‫הארוכות של השלטון הקומוניסטי‪ .‬תחת המשטר‬ ‫טיעונים זהים‪ ,‬יש ביניהם קווי‬ ‫המדאיגה הזאת‪.‬‬‫הקומוניסטי לא הייתה התייחסות מלאה‪ ,‬אובייקטיבית‬ ‫דמיון רבים‪ .‬התופעה כוללת‬ ‫הוויכוח המכאיב שהתעורר לאחרונה על החוק‬‫ורצינית לשואה‪ ,‬והשיח המועט שהתקיים עוות כדי‬ ‫מאמצים למתג מחדש מדינות‬ ‫הפולני‪ ,‬האוסר על האשמת העם הפולני באחריות‬‫להתאים לאידיאולוגיה הקומוניסטית‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫כקורבנות‪ ,‬כמתנגדות וכמצילות‬ ‫לפשעים הקשורים לשואה‪ ,‬משקף את הרצון לשכתב‬‫המשטרים הקומוניסטיים דיכאו את הדיון בפשעים‬ ‫(גם אם הדבר מנוגד לתיעוד‬ ‫את ההיסטוריה ולמתג מחדש את המדינה‪ .‬אף שנטען‬‫שהם עצמם ביצעו‪ ,‬והיקפם החל להתגלות רק לאחר‬ ‫ההיסטורי)‪ ,‬ובה בעת לטייח את‬ ‫כי מדובר בהגנה על שמה הטוב של פולין‪ ,‬החוק הזה‬‫נפילת המשטרים האלה‪ .‬תופעת לוואי של הגילויים‬ ‫חלקם של התושבים המקומיים‬ ‫קשור בעצם קשר הדוק למאמצים להדגיש יתר על‬‫האלה היא נטייה ניכרת להשוות בין פשעי הנאצים‬ ‫ושל ארגונים לאומיים רשמיים‬ ‫המידה את חלקם של המצילים הפולנים בשואה‬‫לפשעי הקומוניסטים‪ ,‬לטשטש את ההבדלים וליצור‬ ‫ורשמיים‪-‬למחצה ברדיפת‬ ‫ולהציג את ההתנגדות הפולנית לא רק כהרואית‪ ,‬אלא‬‫מעין תחרות לגבי הקורבנות‪ .‬הגילויים על פשעי‬ ‫כאוהדת את סבלם של היהודים (וזאת בניגוד גמור‬‫הקומוניסטים השפיעו על החיפוש אחר גיבורים‬ ‫היהודים וברציחתם‬ ‫לעובדות)‪ .‬בעקבות ההצהרה הרשמית (והבעייתית‬ ‫מאוד) של ממשלות פולין וישראל בעניין החוק‪ ,‬ומכיוון‬ ‫לאומיים אנטי‪-‬קומוניסטים ואף הגבירו אותם‪.‬‬ ‫מוצקות‪ ,‬גם מנסה לפטור את הורטי מכל ידיעה על‬ ‫שההצהרה כללה עיוותים היסטוריים ומשפטיים רבים‬‫גם גורמים כמו המערבולת הכלכלית והחברתית‬ ‫רצח ההמונים השיטתי של היהודים‪ .‬זהו חלק ממסע‬ ‫והחוק עדיין כולל עונשים על האשמת העם הפולני‬‫בשנים שלאחר השלטון הקומוניסטי‪ ,‬ההתנגדות‬ ‫שנתמך בידי הממשלה ומבקש להטיל את אשמת‬ ‫בפשעים הקשורים לשואה‪ ,‬פרסמו ההיסטוריונים של‬‫לגלובליזציה‪ ,‬החשש מאיבוד הזהות הלאומית‬ ‫רדיפת יהודי הונגריה על הגרמנים לבדם‪ ,‬לאחר‬ ‫יד ושם נייר עמדה מבוסס היטב (הנייר מופיע באתר‬‫והאוטונומיה באירופה מאוחדת והחשש מהצפה‬ ‫שהם כבשו את הונגריה במרס ‪ ,1944‬אף שתיעוד‬ ‫יד ושם) המתקן את אי‪-‬הדיוקים ומגנה את החוק‪.‬‬‫של המוני מהגרים זרים‪ ,‬תרמו לעיוות השיח הציבורי‬ ‫שאינו ניתן להכחשה מעיד על מעורבות נרחבת של‬ ‫הכתובת לתלונות משפטיות בעניין החוק היא ארגון‬ ‫מוסדות הונגריים ויחידים לפני הכיבוש ובמהלכו‪ .‬זאת‬ ‫ממשלתי‪ ,‬המכון לזיכרון הלאומי (‪ ,)IPN‬אשר אמור‬ ‫ביחס לשואה‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬הורטי ועוד דמויות מפוקפקות מאותה התקופה‬‫על אף נתוני הרקע המדאיגים‪ ,‬חשוב לזכור‬ ‫מוצגים בפומבי לעתים קרובות כגיבורים לאומיים‪.‬‬ ‫לשמש כביכול בורר של ההיסטוריה‪.‬‬‫שבמדינות האלה יש גם אזרחים נחושים שעוסקים‬ ‫גם בליטא יש הערצה ציבורית של ליטאים שהיו‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬פולין אינה לבד‪ :‬בשנת ‪2015‬‬‫במחקר היסטורי אובייקטיבי‪ ,‬בהצגת נרטיבים‬ ‫מעורבים ברצח יהודים‪ .‬דיון פתוח על ההשתתפות‬ ‫חוקקה אוקראינה חוק הקובע כי הבעת זלזול‬‫המעוגנים בתיעוד הרשום ובעבודה חינוכית הכרוכה‬ ‫הנרחבת ואף היוזמות מצד ליטאים ברצח המוני של‬ ‫פומבי בכמה ארגונים אוקראיניים לאומניים ואנטי‪-‬‬‫בחשבון נפש אמיתי‪ .‬יד ושם תמך באופן מלא ופעיל‬ ‫יהודים בשואה‪ ,‬ועל העובדה שליטאים רבים נהנו‬ ‫קומוניסטיים‪ ,‬או הכחשת הלגיטימיות של הארגונים‬‫במאמצים האלה וימשיך לעשות כן אף להבא‪ .‬למען‬ ‫מרכושם של היהודים שנרצחו‪ ,‬נחשב מוקצה בעיני‬ ‫האלה‪ ,‬הן בגדר עבירה פלילית‪ .‬עם הארגונים האלה‬‫זיכרון הקורבנות והניצולים‪ ,‬למען הצגת נרטיב‬ ‫רבים בציבור‪ .‬וכך מתמקדים בדרך כלל במצילים‬ ‫נמנים ארגון הלאומנים האוקראינים (‪ )OUN‬וצבא‬‫היסטורי מדויק‪ ,‬ומעל לכל למען עתיד טוב יותר‪,‬‬ ‫אוקראינה המתקומם (‪ ,)UPA‬אשר היו מעורבים‬‫עלינו להכפיל את מאמצינו להילחם בטיוח ובעיוות‬ ‫ברדיפת יהודים וברציחתם‪ ,‬וכן בטיהור אתני של‬ ‫פולנים‪ .‬כתוצאה מהחוק החדש‪ ,‬אישים כמו סטפן‬ ‫תולדות השואה‪.‬‬ ‫בנדרה‪ ,‬המנהיג הידוע לשמצה של ‪ ,OUN‬זוכים‬ ‫הכותב הוא מנהל הספריות ביד ושם‪.‬‬ ‫לתשבחות של מדינת אוקראינה‪.‬‬ ‫‪ 14‬מחקר‬

‫לאסוף את השברים‬ ‫ראי של המציאות‬‫ד”ר גד שפר‬‫■ תוכנת ממ”ג (מערכות מידע גיאוגרפיות) מאפשרת זיהוי מדויק של אתרים במפות‬ ‫■ בזמן שהיה במסתור‪ ,‬צייר מיכאל דה‪-‬וריס את המפגש של בעלות הברית המערביות והצבא האדום על‬ ‫מתקופת המלחמה‬ ‫אדמת גרמניה באפריל ‪1945‬‬‫אדריכל גרמני בשנת ‪ 1982‬עבור עמותה של גרמנים‬ ‫מקצת המפות ששרטט מיכאל דה‪-‬וריס הן מדיניות‪-‬‬ ‫■ עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס מיכאל‬‫אתניים שגורשו מיוגוסלביה‪ .‬המפה שורטטה על סמך‬ ‫פוליטיות והאחרות הן מפות דרכים‪ .‬רוב המפות הן של‬ ‫דה‪-‬וריס ‪ -‬צעיר בן עשרים‪ ,‬בן למשפחה יהודית‪-‬חילונית‬‫עדויות ומסמכים שמסרו התושבים לשעבר של העיר‪,‬‬ ‫אירופה‪ ,‬ומקצתן מפות ספציפיות של מרכז אירופה‪,‬‬ ‫מאמסטרדם ‪ -‬לצבא הולנד‪ .‬הוא נפל בשבי הגרמני‪ ,‬שוחרר‬‫והיא מתארת את בצ’קה פלנקה לפני גירוש תושביה‬ ‫מזרח אירופה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד ואיטליה‪ .‬יש‬ ‫לאחר כמה חודשים‪ ,‬ולאחר שובו לבית הוריו‪ ,‬מרכוס‬‫היהודים לאושוויץ ב‪ .1944-‬אחד הבתים שמופיעים‬ ‫גם מפה אחת המתארת את התפתחות המלחמה‬ ‫ורוזלינה דה‪-‬וריס‪ ,‬עבד אצל מעסיק יהודי‪ .‬ערב אחד‬‫במפה הוא ביתם של בלה וסופיה דויטש‪ ,‬סב ּה וסבת ּהּ‬ ‫נמסר לו כי הוריו נלקחו במשאית גרמנית‪ .‬הוא לא ראה‬‫של מוסרת המפה אילנה מלץ‪ .‬כן מופיעים בה המפעל‬ ‫באוקיינוס האטלנטי‪.‬‬ ‫אותם עוד ולימים נודע לו כי הוריו נרצחו באושוויץ ב‪.1944-‬‬‫שלהם לבניית עוגבים‪ ,‬ובתים אחרים של בני המשפחה‬ ‫בעקבות גירוש הוריו הצטרף מיכאל למחתרת‬‫המורחבת‪ .‬באמצעות שימוש בתוכנת ממ”ג ניתן היה‬ ‫הוא המשיך את שירותו במחתרת‬ ‫ההולנדית‪ .‬בגלל זהותו היהודית העבירה אותו המחתרת‬‫לעגן את המפה למקומה המדויק היום על תצלום לוויין‪,‬‬ ‫בהאזנה לשידורי הרדיו של‬ ‫למסתור‪ ,‬ושם המשיך את שירותו במחתרת בהאזנה‬‫ועל ידי כך לזהות את הבית של בני המשפחה ולבדוק‬ ‫לשידורי הרדיו של הבי‪-‬בי‪-‬סי ובתיאור השינויים בקווי‬‫אם הוא עדיין קיים (ואם לא ‪ -‬מה יש במקומו)‪ .‬כמו‬ ‫הבי‪-‬בי‪-‬סי ובתיאור השינויים‬ ‫החזית על גבי מפות גיאוגרפיות‪ .‬לאחר המלחמה התחתן‬‫כן‪ ,‬באמצעות דיגיטציה ניתן להפוך את המפה למפה‬ ‫בקווי החזית על גבי מפות‬ ‫מיכאל עם אני וואלס‪ .‬לשניים לא היו צאצאים‪ ,‬ולכן‪,‬‬‫אינטראקטיבית‪ ,‬שבה לחיצה על הבית שבמפה מעלה‬ ‫גיאוגרפיות‬ ‫לאחר מותם‪ ,‬קיבל אחיינה של אני‪ ,‬יאן ורי‪ ,‬את האחריות‬ ‫על אוסף המסמכים המעידים על פועלו של דודו בזמן‬ ‫את כל המידע שקיים על בני המשפחה‪.‬‬ ‫במרכז המפה של גרמניה שרטט מיכאל שני‬ ‫השואה‪ .‬באוגוסט ‪ 2017‬מסר יאן את המסמכים‪ ,‬בהם‬ ‫חצים וריבוע‪ .‬באמצעות תוכנת ממ”ג (מערכות מידע‬ ‫‪ 13‬מפות ששרטט מיכאל בעת שהותו במסתור‪ ,‬ליד‬‫מאז החל המבצע ”לאסוף את השברים” לפני שבע שנים‪ ,‬תרמו‬ ‫גיאוגרפיות) גילו אנשי אגף הארכיונים של יד ושם מדוע‬‫‪ 11,400‬בני אדם ליד ושם כ‪ 253,000-‬פריטים‪ ,‬ובהם ‪147,000‬‬ ‫ציין מיכאל את הנקודה הזאת במפה‪ :‬תוכנות ממ”ג‬ ‫ושם במסגרת המבצע ”לאסוף את השברים”‪.‬‬‫מסמכים‪ 98,000 ,‬תצלומים‪ 4,550 ,‬חפצים‪ 694 ,‬יצירות אמנות‬ ‫מאפשרות עיגון מפה היסטורית למקומה המדויק על‬ ‫בשבע השנים שחלפו מאז החל המבצע הלאומי‬‫ו‪ 185-‬סרטי מקור‪ .‬במסגרת המבצע מגיעים נציגי יד ושם אל‬ ‫פני כדור הארץ‪ ,‬ומאפשרות דיגיטציה של המפה‪ ,‬כך‬ ‫”לאסוף את השברים” מסרו כ‪ 11,400-‬בני אדם‬‫בתיהם של ניצולים או של בני משפחתם‪ ,‬וגם למרכזי איסוף‬ ‫שהיא נעשית מפה אינטראקטיבית שניתן להוסיף לה‬ ‫למעלה מ‪ 250,000-‬פריטים אישיים מתקופת השואה‬‫הקרובים למקומות מגוריהם‪ ,‬כדי לאסוף פריטים אישיים מתקופת‬ ‫מידע‪ ,‬ולבצע פעולות שונות כמו מדידה של מרחקים‪.‬‬ ‫למשמרת ביד ושם‪ .‬מקצת האוספים האישיים כללו‬‫השואה‪ .‬לתיאום פגישה ניתן לפנות למוקד ”לאסוף את השברים”‪:‬‬ ‫לאחר העלאת המפה למחשב‪ ,‬עיגנו החוקרים את‬ ‫מפות שליוו את בעליהן בזמן המלחמה‪ .‬במקרים‬ ‫המפה לתצלום לוויין של היום ואז הכל התברר‪ :‬מיכאל‬ ‫מסוימים צוירו המפות מתוך הזיכרון‪ ,‬ובמקרים אחרים‬ ‫‪[email protected] ,02-6443888‬‬ ‫סימן את העיר טורגאו בגרמניה‪ ,‬השוכנת על גדות נהר‬ ‫היו אלה מפות מודפסות שעליהן שורטטו מסלולים‬ ‫האלבה‪ .‬כאן‪ ,‬ב‪ 25-‬באפריל ‪ ,1945‬נפגשו בעלות הברית‬ ‫וסוגי מידע אחרים‪ .‬מפות הן כמו ראי של המציאות‪.‬‬‫יד ושם מפעיל את המבצע ”לאסוף את השברים” בתמיכת ”ציוני‬ ‫לעתים קרובות הן מייצגות דרך מחשבה‪ ,‬תהליכים‪,‬‬‫דרך” ‪ -‬התוכניות להעצמת תשתיות המורשת הלאומית של משרד‬ ‫המערביות והצבא האדום על אדמת גרמניה‪.‬‬‫ירושלים ומורשת‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬דורה זיטנו (ארגנטינה)‪ ,‬קרן המבורג‬ ‫מפה מסוג שונה נמסרה ליד ושם בשנת ‪ .2016‬זוהי‬ ‫תופעות והתפתחות אנושית‪.‬‬ ‫מפה של העיר בצ’קה פלנקה בסרביה‪ .‬את המפה שרטט‬ ‫לקידום מחקר ותרבות (גרמניה) ואגודת ידידי יד ושם‪.‬‬‫הכותב הוא רכז איסופים במדור איסוף וקליטת פריטים‪ ,‬אגף‬ ‫הארכיונים‪.‬‬‫‪15‬‬

‫כיצד שינה ”שואה” את‬ ‫זיכרון השואה?‬ ‫קלוד לנצמן (‪)2018-1925‬‬‫נקודת הפתיחה של הסרט היא מעין חוזה שלנצמן‬ ‫■ קלוד לנצמן חותם על ”מגילת הזיכרון” של יד ושם בטקס‬ ‫■ הקולנוען הנודע קלוד לנצמן שינה באופן דרמטי‬‫עושה עם צופיו‪ .‬הוא מנסה לומר לנו‪’ :‬אי אפשר‬ ‫לציון ‪ 50‬שנה לייסוד יד ושם ב‪2003-‬‬ ‫את האופן שבו אנו מנציחים וזוכרים את השואה‪.‬‬‫לתפוס את מה שתשמעו עכשיו‪ ,‬אפילו מי שהיה‬‫נוכח באירועים לא מסוגל להבין או לתפוס את מה‬ ‫בחומרי צילום ארכיוניים‪ ,‬בדוקו‪-‬דרמה ובכל הסוגות‬ ‫לנצמן נולד בפריז ב‪ 1925-‬ליהודים שהיגרו‬‫שקרה‪ ,‬אבל אנחנו נספר לכם את הסיפור הזה שוב‬ ‫האחרות‪ ,‬התעקש להתמקד בעדויות של אותם ניצולי‬ ‫לצרפת ממזרח אירופה‪ .‬בראשית הכיבוש הגרמני‬‫ושוב‪ ,‬לעומק‪ ,‬מנקודות מבט שונות‪ ,‬מפי אנשים שונים‪,‬‬ ‫שואה שהיו העדים הקרובים ביותר לרצח ההמוני של‬ ‫הוא חי במסתור עם משפחתו‪ ,‬ובגיל ‪ 17‬הצטרף‬‫במקומות שונים‪ ,‬כדי לנסות להשיג אפילו שמץ של‬ ‫בני עמם‪ .‬זוהי יצירה העוסקת בהווה‪ ,‬ומראה כיצד‬ ‫למחתרת הצרפתית ופעל במסגרתה‪ .‬קריאת ספרו‬‫הבנה כיצד התאפשר הדבר’‪ .‬זאת הייתה החלטה‬ ‫אלה שהיו שם חיים עם הטראומה והזיכרון‪ .‬סרטי‬ ‫של ז’אן‪-‬פול סארטר אנטישמי ויהודי (הרהורים‬ ‫שואה מכל הסוגות השתנו לאחר שואה‪ ,‬שהבליט את‬ ‫בשאלה היהודית) גרמה ללנצמן לבחון את זהותו‬ ‫קולנועית אמיצה באופן קיצוני”‪.‬‬ ‫עדויות הניצולים באופן ובהיקף שלא היו כמותם”‪.‬‬ ‫היהודית‪ ,‬ולאחר צאת סרטו הראשון ‪Pourquoi Israel‬‬ ‫(מדוע ישראל)‪ ,‬המתעד את ‪ 25‬שנותיה הראשונות‬‫האם אפשר בכלל לבנות סרט תעודה אמין‬ ‫מדוע החליט לנצמן שלא לעשות שימוש‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬פנה אליו משרד החוץ של ישראל‬ ‫על בסיס עדויות בלבד?‬ ‫בתיעוד ארכיוני מצולם?‬ ‫וביקש ממנו ליצור סרט על השואה מנקודת מבט‬ ‫יהודית‪ .‬התוצאה הייתה הסרט האיקוני שואה ‪ -‬יצירה‬‫”עצם השימוש בעדויות מעלה שאלות היסטוריות‬ ‫”רוב התיעוד האודיו‪-‬ויזואלי מתקופת השואה הופק‬‫ופסיכולוגיות‪ .‬כיצד פועל הזיכרון? האם זיכרונות יכולים‬ ‫בידי הנאצים לצורכי תעמולה‪ ,‬ולנצמן סירב להשתמש‬ ‫בת תשע שעות שתורגמה ליותר מעשרים שפות‪.‬‬‫לשמש עדות אובייקטיבית? כיצד יכול אדם להרכיב‬ ‫בו‪ .‬תיעוד אודיו‪-‬ויזואלי אחר הופק בידי בעלות הברית‬ ‫בעקבות מותו של לנצמן ביולי ‪ 2018‬בוחנת‬‫מחדש סיפור מתוך חוויות אישיות? כיצד גורמים‬ ‫‪ -‬הרוסים‪ ,‬הבריטים והאמריקאים ‪ -‬בעת שחרור‬ ‫ליאת בן חביב‪ ,‬מנהלת מרכז הצפייה של יד ושם‪ ,‬את‬‫לאדם לספר זיכרונות מלפני עשרות שנים בלי לעורר‬ ‫המחנות והוא למעשה תיעוד שלאחר השואה‪ .‬גם אם‬ ‫הישגיו בתחום היצירה הקולנועית העוסקת בשואה‪:‬‬‫מחדש את הטראומה? כל השאלות האלה משתקפות‬ ‫הצילומים האלה קרובים מאוד למה שקרה במחנות‪,‬‬‫בשואה‪ .‬למשל‪ ,‬בסיפורו של אברהם בומבה‪ ,‬שאולץ‬ ‫הם צולמו לאחר מעשה‪ ,‬בדומה לשחזור של זירת‬ ‫קלוד לנצמן ידוע במיוחד הודות ליצירתו‬‫לגלח נשים ביום בואן למחנה ההשמדה טרבלינקה‬ ‫פשע‪ .‬גם זה לא התקבל על דעתו של לנצמן‪ .‬יתר‬ ‫התיעודית ”שואה”‪ .‬מה תוכלי לספר לנו על‬‫ולנצמן ראיין אותו בעת שהוא מספר אדם במספרה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬קשה מאוד לצפות בדימויים האלה‪ ,‬ולנצמן‬ ‫”שואה” וכיצד הוא שינה את האופן שבו זוכרים‬‫בומבה מתאמץ להעיד ומתחנן ללנצמן שיניח לו‪.‬‬ ‫לא רצה לאפשר לצופה להפנות את מבטו‪ ,‬אפילו‬‫הצופה רואה את סבלו‪ :‬לנצמן משאיר בתוך הסרט‬ ‫את השואה?‬‫את כל השלבים של השיחה שלהם‪ .‬הוא מרגיע את‬ ‫לשנייה‪ ,‬מן המסך”‪.‬‬ ‫”שואה הביא שינוי אדיר ביצירה הקולנועית הנוגעת‬‫בומבה ומשכנע אותו לספר‪ .‬הצופה עד לכל התהליך‬ ‫בשואה‪ ,‬והיה לאחד מסרטי השואה הנודעים ביותר מאז‬ ‫באילו בעיות נתקל לנצמן כאשר הסתמך על‬ ‫צאתו לאקרנים ב‪ .1985-‬לנצמן‪ ,‬שדחה את השימוש‬ ‫הפסיכולוגי שהעד מתנסה בו”‪.‬‬ ‫עדויות כדי לספר את סיפור השואה?‬ ‫‪ 16‬‬‫שלושים שנה לאחר צאת הסרט‪ ,‬כיצד ממשיך‬ ‫”לנצמן צילם למעלה מ‪ 200-‬ראיונות במשך עשר‬‫”שואה” להשפיע על סרטים העוסקים בשואה?‬ ‫שנים ‪ -‬ראיונות של ניצולים יהודים אך גם של חסידי‬‫”לפני לנצמן היו סרטי תעודה שעשו שימוש‬ ‫אומות העולם ואפילו נאצים‪ .‬לנצמן מתחיל את תשע‬‫בעיקר בקריינות ובתיעוד ארכיוני‪ .‬אחרי לנצמן‪ ,‬סרטי‬ ‫השעות של שואה בעדותו של שמעון סרבניק‪ ,‬שהיה‬‫תעודה החלו להשתמש גם בעדויות‪ .‬היום אנחנו‬ ‫ילד בן ‪ 13‬כאשר נעשה זונדרקומנדו [עובד כפייה‬‫מחברים את שניהם‪ .‬אנשי קולנוע צעירים חוזרים‬ ‫במשרפות] במחנה ההשמדה חלמנו‪ .‬אנו מלווים‬‫לחומר הארכיוני‪ ,‬שהוא זמין יותר היום הודות לעידן‬ ‫את סרבניק במשך דקות לאורך עדותו הכואבת‪,‬‬‫הדיגיטלי‪ ,‬אך הם גם ממשיכים להשתמש בשואה של‬ ‫ואז הוא מסביר שאי אפשר להבין את מה שאירע‪:‬‬‫לנצמן או להתייחס אליו‪ ,‬והוא נשאר דוגמה מופתית‬ ‫’אף אחד אינו יכול להבין את זה‪ ,‬אפילו אני שהייתי‬ ‫שם אינני יכול לתפוס את מה שבאמת התרחש’‪.‬‬ ‫לתיעוד עדויות שואה”‪.‬‬‫בספטמבר ובאוקטובר ‪ 2018‬ערך מרכז הצפייה של יד ושם‬‫הקרנות של הסרט ”שואה” לזכרו של קלוד לנצמן‪ .‬ההקרנות‬‫נעשו בשיתוף הסינמטקים של ירושלים‪ ,‬תל אביב וחיפה‪ ,‬והיו‬ ‫פתוחות לציבור הרחב‪.‬‬‫מרכז הצפייה של יד ושם פתוח מ‪ 9:00-‬עד ‪ 17:00‬בימים ראשון‬‫עד חמישי‪ .‬במרכז יש יותר מ‪ 11,000-‬סרטים‪ ,‬המופיעים בקטלוג‬ ‫מקוון (באנגלית)‪.‬‬‫הכתבה נכתבה בעזרת מימי אש‪ ,‬אחראית תחקיר ורכש סרטים‬ ‫במרכז הצפייה‪.‬‬

‫חקוק על מגש של כסף‬‫מילה‪ .‬שמו של מיכאל וקורותיו נחרטו על המגש‪ ,‬אשר‬ ‫על צדו האחר של המגש הופיע‬ ‫■ עד לאחרונה נמנה מיכאל‬‫חזר לייעודו המקורי‪ ,‬כמו בדורות קודמים‪ ,‬וכך קרה‬ ‫כיתוב נוסף ‪ -‬תיאור קצר של‬ ‫השלס בן השש עם יותר ממיליון‬‫שיוסקה בדיחי נתקל בו והציל את שמו של מיכאל‬ ‫קורבנות השואה ששמותיהם‬ ‫קורותיו העצובים של מיכאל‬ ‫עדיין חסרים במאגר המרכזי של‬ ‫השלס ואת זכרו מן השיכחה‪.‬‬ ‫שמות קורבנות השואה ביד ושם‪.‬‬‫”ערנות מתמדת של מתנדב יד ושם מסור היא‬ ‫יוסקה גילה כי במהלך המלחמה החביאו יוכבד‬ ‫מצב זה השתנה בעקבות גילוי‬‫שהביאה להנצחת שמו של מיכאל לדורות הבאים”‪,‬‬ ‫ומשה אהרן השלס בחצר ביתם זוג פמוטים ואת המגש‪,‬‬ ‫של יוסקה בדיחי‪ ,‬מתנדב ותיק‬‫אומרת שרה ברקוביץ‪” .‬אני קוראת לכל מי שנחשף‬ ‫שעבר בירושה במשפחתם‪ .‬לאחר ששרדו באושוויץ‪,‬‬ ‫בן ‪ 84‬בפרויקט איסוף השמות‬‫למידע מהסוג הזה בכל צורה שהיא‪ ,‬ליצור קשר עם‬ ‫הם חזרו לביתם והוציאו את כלי הכסף ממחבואם‪.‬‬ ‫של יד ושם‪ ,‬כשהשתתף בטקס‬‫צוות פרויקט איסוף השמות כדי שיחד נבטיח שאף‬ ‫הם נסעו לכפר כדי להשיב את בנם‪ ,‬ואז נודע להם‬ ‫פדיון בן משפחתי בירושלים‬ ‫על גורלו המר‪ :‬לאחר שהמשפחה הלא‪-‬יהודית שמעה‬ ‫קורבן שואה לא יישכח”‪.‬‬ ‫על הגירוש של יוכבד ומשה אהרן‪ ,‬היא הסגירה את‬ ‫בקיץ ‪.2017‬‬ ‫בהתאם למסורת היהודית‪,‬‬‫למידע נוסף על מילוי דפי עד או לתרומת מקורות שרשומים בהם‬ ‫מיכאל לגרמנים‪.‬‬ ‫הונח התינוק על מגש כסף‬‫שמות של קורבנות שואה‪[email protected] :‬‬ ‫לבני הזוג לא נולדו עוד ילדים‪ .‬ולאחר מות בעלה‬ ‫מהודר‪ .‬מתוך סקרנות נטל‬‫פרויקט איסוף שמות קורבנות השואה מתקיים בתמיכתם הנדיבה‬ ‫חשה יוכבד בדידות רבה‪ .‬המזכרות היחידות שלה מן‬ ‫יוסקה את המגש לאחר הטקס‪ ,‬וראה שם כיתוב‬ ‫העבר היו מגש הכסף וזוג הפמוטים‪ .‬אחד האנשים‬ ‫עברי מרגש‪” :‬לזכר מיכאל‪ ,‬בנם של משה אהרן‬ ‫של דנה ויוסי הולנדר‪.‬‬ ‫היחידים שבאו לבקר אותה בקביעות בבית החולים‬ ‫ויוכבד השלס שנרצח בשואה”‪ .‬על צדו האחר של‬ ‫הייתה אישה בשם חיה גויטיין‪ .‬בימיה האחרונים‬ ‫המגש הופיע כיתוב נוסף ‪ -‬תיאור קצר של קורותיו‬‫(רומניזציה)‪ ,‬ועיקר תשומת הלב של המחקר מתרכז‬ ‫החליטה יוכבד לתרום את המגש לבנה וכלתה של‬ ‫העצובים של מיכאל‪ :‬הוא הוסגר לנאצים בידי משפחה‬‫בהם‪ .‬בין השאר בדק ד”ר אברהם את ההתפתחות‬ ‫חיה‪ ,‬יוסף ורות גויטיין‪ ,‬שהקימו גמ”ח לצורכי ברית‬ ‫לא‪-‬יהודית שקיבלה כסף‪ ,‬תכשיטים וכלי כסף מהוריו‬‫ההיסטורית של השמות‪ ,‬את הדפוסים הגיאוגרפיים‬ ‫כדי שתבטיח את שלומו‪ .‬ההורים עצמם שרדו‪ ,‬אך‬‫שלהם וכיצד הם משקפים את יחסי הגומלין של‬ ‫לא זכו עוד לראות את בנם האהוב‪ ,‬ואמו של מיכאל‬‫היהודים עם סביבתם‪ .‬המילון שהתקבל עקב כך‪ ,‬של‬ ‫תרמה את המגש לגמ\"ח בסוף ימיה לזכרו‪ .‬בכיתוב‬‫שמות משפחה רומניים או שעברו רומניזציה‪ ,‬אמור‬ ‫צוין גם כי מיכאל היה כפי הנראה צאצא של הגאון‬‫לצאת לאור עם המחקר ב‪ ,2019-‬ויהיה כלי עבודה‬ ‫מווילנה והנודע ביהודה ‪ -‬שני רבנים ידועים מהמאה‬‫רב‪-‬ערך עבור גנאולוגים והיסטוריונים העוסקים‬ ‫ה‪ - 18-‬וכי המגש שימש במשך דורות לצורך טקסי‬ ‫בחקר משפחות‪.‬‬ ‫פדיון הבן‪.‬‬ ‫עוד בהיותו באירוע התקשר יוסקה לשרה‬‫מאגר השמות ‪17‬‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬ראש פרויקט איסוף השמות בהיכל השמות‬ ‫של יד ושם‪ ,‬וביקש ממנה לברר אם שמו של מיכאל‬ ‫מופיע במאגר השמות‪ .‬שרה הודיעה ליוסקה שהשם‬ ‫איננו מופיע‪ ,‬וביקשה ממנו לדלות מידע נוסף עד‬ ‫כמה שניתן‪.‬‬ ‫מנהל היכל השמות זכה בפרס גנאולוגיה יהודית‬ ‫בתוך תחום הלימודים היהודיים באמצעות תמיכה‬ ‫■ המכון הבין‪-‬לאומי לגנאולוגיה יהודית והמרכז‬ ‫בהוראה ובמחקר‪.‬‬ ‫על שם פאול יעקבי בספרייה הלאומית בירושלים‬ ‫העניקו לאחרונה את הפרס לזכר חווה אגמון לשנת‬ ‫ד”ר אברהם יזם מחקר פורץ דרך במאגר‬ ‫‪ 2018‬על עבודת מחקר שהושלמה אך לא יצאה לאור‬ ‫נתונים שהרכיב ואשר כולל ‪ 28,000‬שמות משפחה‬ ‫בתחום הגנאולוגיה היהודית למנהל היכל השמות‬ ‫שהיו בשימוש היהודים ברומניה מאז המאה ה‪16-‬‬ ‫ביד ושם ד”ר אלכסנדר אברהם על מחקרו ”השלכות‬ ‫ועד סוף מלחמת העולם השנייה ברומניה (‪.)1944‬‬ ‫היסטוריות של שמות משפחה יהודיים בממלכת‬ ‫‪ 91‬אחוז משמות המשפחה הם ממקור גרמני‪-‬יידי‬ ‫רומניה הישנה”‪ .‬מטרתו העיקרית של המכון היא‬ ‫או סלאבי; ‪ 8‬אחוזים משמות המשפחה הם שמות‬ ‫קידום המעמד האקדמי של הגנאולוגיה היהודית‬ ‫רומניים או שמות שעברו התאמה לשפה הרומנית‬

‫מאירועי יד ושם‪ :‬יוני‪-‬ספטמבר ‪2018‬חדשות‬‫■ בחודשים יוני‪-‬ספטמבר ‪ 2018‬ערך יד ושם ‪ 28‬אירועים‪ ,‬בהם אזכרות שנתיות של ארגוני ניצולי שואה‪ ,‬טקסים לתורמים‪ ,‬טקסים לחסידי אומות העולם‪ ,‬והקרנות סרטים וקונצרטים‬ ‫לציבור הרחב‪ .‬להלן מעט מן האירועים שהתקיימו ביד ושם בחודשים האלה‪:‬‬ ‫גל כהן‬ ‫משלימים את הפרק החסר‪ :‬עצרת לזכר שואת יהודי רומניה‬‫מקיימת יום זיכרון בכל שנה‪ ,‬ונושא השואה נלמד‬ ‫שקורה ילדים צריכים לדעת’‪ .‬דור ההורים הניח לנו‬ ‫■ ב‪ 19-‬ביוני נערכה ברחבת אנדרטת הלוחם היהודי‬ ‫בבתי הספר הרומניים”‪.‬‬ ‫לחיות באשליה שהם צלחו את המלחמה ְשלמים‬ ‫ביד ושם העצרת השנתית לזכר שואת יהודי רומניה‪.‬‬ ‫בגוף וברוח‪ .‬הייתה תפיסה של איפוק‪ ,‬שלפיה‬ ‫כינוס העצרת והפקתה הם פרי שיתוף פעולה של‬‫”בכל פעם אני מופתעת מחדש עד כמה המפגשים‬ ‫אנשים תרבותיים לא מציגים לראווה את הפצעים‪,‬‬ ‫אמי”ר (ארגון הגג המאוחד של יוצאי רומניה בישראל)‬‫האלה מצליחים לרגש אותי”‪ ,‬אמרה מנכ”לית יד‬ ‫לא משתפים את הזולת בסבלם‪’ .‬הפרק החסר’ הוא‬ ‫עם יד ושם‪ .‬העצרת‪ ,‬שנערכה בהשתתפות כ‪600-‬‬‫ושם דורית נובק‪” .‬הרחבה מלאה פנים של צעירים‬ ‫כותרת שהולמת את הסיפור של כלל יהדות רומניה‪.‬‬ ‫בני אדם‪ ,‬התמקדה השנה בנושא ”הגטאות והמחנות‬‫ומבוגרים‪ ,‬דור ההמשך עם הדור הראשון‪ .‬מפגש‬ ‫למרבה המזל‪ ,‬החוסר הזה התחיל להצטמצם בזכות‬‫כמו היום מחזיר את הביטחון שהמשימה המשותפת‬ ‫בטרנסניסטריה”‪.‬‬ ‫פעילות כמו זו של אמי”ר ויד ושם”‪.‬‬ ‫”ב‪ 2018-‬יש אנשים שלא יודעים שהייתה שואה‬ ‫שלנו ‪ -‬לזכור ולהזכיר ‪ -‬יש לה סיכוי”‪.‬‬ ‫”כבכל שנה אנחנו חוזרים להיפגש כאן‪ ,‬ויש‬ ‫ברומניה”‪ ,‬אמר בעצרת יושב ראש אמי”ר מיכה חריש‪.‬‬ ‫לזה חשיבות עצומה”‪ ,‬אמר יושב ראש ועדת יד ושם‬ ‫לדבריו‪ ,‬חוסר הידע הזה אינו מקרי‪ ,‬אלא נובע מהייחוד‬‫הכותב הוא עוזר הפקה במחלקת האירועים‪ ,‬אגף הנצחה‬ ‫באמי”ר‪ ,‬נשיא הארגון העולמי של יהודי בוקובינה‬ ‫של השואה ברומניה‪” :‬שואת יהודי רומניה הייתה‬ ‫וקשרי קהילה‪.‬‬ ‫לדורותיהם ושורד טרנסניסטריה יוחנן רון‪-‬זינגר‪.‬‬ ‫ברּובה בשטחי רומניה‪ ,‬כתוצאה של מדיניות הממשל‬ ‫”זה מזכיר לי את ההגדה שאנחנו קוראים בכל‬ ‫ברומניה ובביצוע של הצבא הרומני והז’נדרמריה‪ ,‬לא‬ ‫שנה כדי לקיים את מצוות ’והגדת לבנך’”‪ .‬רון‪-‬זינגר‬ ‫של הנאצים”‪ .‬הגורם השני לחוסר הידע הוא הכחשת‬ ‫הדגיש את ייחודה של השואה ברומניה‪” :‬לא ניתן‬ ‫שואת יהדות רומניה במשך עשורים בידי שלטונות‬ ‫לומר שרומניה חיקתה או הלכה בעקבות מה שקרה‬ ‫בגרמניה הנאצית ‪ -‬היא הקדימה אותה‪ .‬עד שהוקמה‬ ‫רומניה הקומוניסטית‪.‬‬ ‫ועדת ויזל ב‪ ,2003-‬הרומנים טענו שלא רק שהם לא‬ ‫בת הדור השני לשואה‪ ,‬ד”ר מרים יחיל‪-‬וקס‪ ,‬ציינה‬ ‫רצחו יהודים‪ ,‬אלא עזרו להם‪ .‬מאז‪ ,‬ממשלת רומניה‬ ‫גורם נוסף לחוסר הידע‪ :‬קשר השתיקה הכאוב של‬ ‫הניצולים‪” .‬במשפחה שלי היה משפט‪’ :‬לא כל מה‬‫”הדרך לבאבי יאר”‪ :‬הקרנה מיוחדת ביד ושם לסרטו של בוריס מפציר‬‫היה לסמלם? באמצעות ראיונות עם היסטוריונים‪,‬‬ ‫לציון יום הפלישה הנאצית לשטחי ברית המועצות‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬רוני כצנלסון‬‫עדי ראייה מקומיים ויהודים שורדי השואה הסרט‬ ‫ההקרנה נערכה בנוכחות נשיא המדינה ראובן (רובי)‬‫מציג תמונה רחבה וכואבת של שיתוף הפעולה בין‬ ‫ריבלין‪ ,‬יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו‪ ,‬נציגת‬ ‫■ מימין לשמאל‪ :‬אבנר שלו‪ ,‬הנשיא ריבלין ובוריס מפציר‬‫הנאצים לאוכלוסייה המקומית באוקראינה‪ ,‬שבה‬ ‫קרן ג’נסיס נטלי שניידרמן ויוצרי הסרט‪ ,‬בוריס מפציר‬ ‫בהקרנה של הדרך לבאבי יאר‬ ‫וצבי שפי‪ ,‬בפני קהל שגדש את אולם אדמונד י' ספרא‪.‬‬ ‫נרצחו כמיליון וחצי יהודים”‪.‬‬ ‫”במשך שנים רבות גורלם של יהודי ברית‬ ‫■ ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬החל מבצע ברברוסה‪ :‬פלישת‬‫”לא היה מוות אכזרי יותר‪ ,‬קר יותר‪ ,‬ברוטאלי יותר‪,‬‬ ‫המועצות בתקופת השואה היה פחות מוכר לציבור”‪,‬‬ ‫הצבא הגרמני לברית המועצות בעוצמה צבאית כבירה‬‫מרוכז ומנוכר יותר מהמוות בבאבי יאר”‪ ,‬אמר הנשיא‬ ‫הסבירה מנהלת מרכז הצפייה ביד ושם ליאת בן‪-‬‬ ‫ומתוך מטרה להכריע את המלחמה עד החורף‪ .‬רצח‬‫ריבלין באירוע‪” .‬גברים‪ ,‬נשים וילדים נורו ונטבחו במשך‬ ‫חביב‪” .‬אבל עם נפילת הגוש הקומוניסטי‪ ,‬ותחילת‬ ‫טוטלי של היהודים בכל היישובים שכבשו הגרמנים‬‫יומיים‪ ,‬אפילו שמם לא נרשם‪’ .‬הם היו גם יהודים’‬ ‫פתיחתם של הארכיונים‪ ,‬החלו החוקרים להיחשף‬ ‫בשטחים העצומים של ברית המועצות נתפס כחלק‬‫נרשם עליהם‪ .‬מה שניסה השלטון הסובייטי לטשטש‬ ‫אינטגרלי של הפעולות הצבאיות‪ ,‬ובוצע בדרך כלל‬‫במשך עשרות שנים נחשף בשנים האחרונות‪ ,‬אך עדיין‬ ‫\"יש לעשות הכל כדי לחשוף‬ ‫כמה שבועות (ולכל היותר חודשיים‪-‬שלושה) לאחר‬‫לצערי הפאזל לא הושלם‪ ,‬התמונה איננה שלמה‪ .‬יש‬ ‫את היקף ההשמדה ואת סיפורי‬ ‫הכיבוש הגרמני‪ .‬רק מעטים מאוד מקרב הלא‪-‬‬‫לעשות הכל כדי לחשוף את היקף ההשמדה ואת‬ ‫יהודים סיכנו את חייהם והחביאו יהודים‪ ,‬ואילו חלק‬‫סיפורי המשפחות היהודיות שחיו בברית המועצות‬ ‫המשפחות היהודיות שחיו‬ ‫מהאוכלוסייה שיתפה‪ ‬פעולה עם הגרמנים ואף סייעה‬‫לפני השואה‪ .‬אני רוצה להודות לבוריס על הסרט‬ ‫בברית המועצות לפני השואה\"‪.‬‬‫הזה ועל סרטי הפרויקט כולו‪ ,‬שמציב את שואת יהודי‬ ‫בצורה פעילה ברצח היהודים‪.‬‬ ‫הנשיא ראובן ריבלין‬ ‫‪ 77‬שנים אחר כך‪ ,‬ב‪ 21-‬ביוני ‪ ,2018‬התקיימה‬ ‫ברית המועצות במרכז הזיכרון”‪.‬‬ ‫ביד ושם הקרנה מיוחדת של הסרט הדרך לבאבי יאר‬‫הדרך לבאבי יאר הוא הסרט השמיני והאחרון‬ ‫למקורות ראשוניים על גורלם של יהודי ברית‬‫בפרויקט הסרטים התיעודיים של בוריס מפציר‬ ‫המועצות בשואה‪ .‬הסרט הדרך לבאבי יאר מתחקה‬‫”בעקבות השואה הלא ידועה” ‪ -‬פרויקט ראשון‬ ‫אחר מאה הימים הראשונים של הפלישה לאוקראינה‪,‬‬‫מסוגו שמבקש לתת ביטוי קולנועי מקיף לשואת‬ ‫שבהם הבינו הנאצים שאפשר להרוג את היהודים‬ ‫בסביבת מגוריהם ואף בעזרת התושבים המקומיים‪.‬‬ ‫היהודים בשטחי ברית המועצות לשעבר‪.‬‬ ‫כיצד ומדוע צמחה והתפתחה באוקראינה מערכת‬ ‫ההשמדה ההמונית במאות אתרי רצח שבאבי יאר‬ ‫‪1 8‬‬

‫טקס לציון ‪ 75‬שנה‬ ‫עפיפונים של אהבה‬‫למרד היהודי בסוביבור‬ ‫■ ב‪ 9-‬באוגוסט ‪ 2018‬ציין יד ושם ‪ 76‬שנים לרצח‬‫”אשרינו שאנחנו מחוברים לגבורה”‬ ‫יאנוש קורצ’אק‪ ,‬סגניתו סטפניה וילצ’נסקה וילדי בית‬ ‫סוביבור ויציג את האמת‬ ‫■ ב‪ 9-‬באוקטובר ‪ 2018‬נערך ביד ושם טקס זיכרון‬ ‫היתומים בוורשה‪.‬‬ ‫ההיסטורית לבני הדורות‬ ‫לציון ‪ 75‬שנה למרד היהודי במחנה ההשמדה סוביבור‪.‬‬ ‫יאנוש קורצ’אק ‪ -‬שם העט של ד”ר הנריק‬ ‫האירוע התקיים בבית הכנסת של יד ושם בנוכחות‬ ‫גולדשמידט ‪ -‬היה רופא‪ ,‬סופר‪ ,‬עיתונאי ומחנך דגול‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫ניצולי שואה ובני הדורות הבאים‪ ,‬וכן שגרירי הולנד‬ ‫יליד ורשה‪ .‬לפני המלחמה ניהל קורצ’אק בתי יתומים‪,‬‬ ‫דבורה פישמן‬ ‫וסלובקיה בישראל ונציגים דיפלומטים מפולין ומרוסיה‪.‬‬ ‫הדריך בפנימיות ובקייטנות‪ ,‬הרצה באוניברסיטאות‬ ‫(ליכטמן)‪ ,‬בתם של ניצולי‬ ‫נעמה גליל מהאגף להנצחה וקשרי קהילה הרצתה‬ ‫ובסמינרים והרבה לכתוב‪ .‬חיבורים וספרים רבים‬ ‫סוביבור עדה פישר ויצחק‬ ‫על תולדות המחנה ועל המרד בו‪ .‬סוביבור החל לפעול‬ ‫נכתבו על משנתו החינוכית‪ ,‬הטוענת שהילדּות אינה‬ ‫ליכטמן ז”ל‪ ,‬דיברה על‬ ‫באפריל ‪ 1942‬והיה אחד משלושה מחנות ההשמדה של‬ ‫תקופת הכנה לחיים אלא חלק מהותי מהחיים עצמם‪,‬‬ ‫העול והכבוד הכרוכים‬ ‫ושכל ילד ראוי למלוא הזכויות והכבוד‪ .‬קורצ’אק‬ ‫בחיים כבני הדור השני‪.‬‬ ‫”מבצע ריינהרד”‪ .‬מיקומו‬ ‫תבע התחשבות בכל ילד וילד לפי ייחודו‪ ,‬כישרונותיו‬ ‫הלקח החשוב ביותר ■ דבורה פישמן (ליכטמן)‬ ‫של המחנה נבחר בגלל‬ ‫וצרכיו‪ ,‬ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד‪-‬ממדית‪.‬‬‫שלמדה מהוריה היה חשיבות השמירה על צלם‬ ‫קרבתו למסילת רכבת‬ ‫יד ימינו של קורצ’אק בניהול בית היתומים בגטו‬‫אנוש‪” ,‬ואחר כך ניסו כל השנים לחיות חיים שקטים‬ ‫וריחוקו מאוכלוסייה‬ ‫ורשה הייתה סטפניה וילצ’נסקה‪ .‬השניים נפגשו‬ ‫ונורמליים [‪ ]...‬אשרינו שאנחנו מחוברים לגבורה”‪.‬‬ ‫אזרחית‪ ,‬ורוב קורבנותיו‬ ‫ב‪ ,1909-‬וכעבור שנתיים פתח קורצ’אק בית יתומים‬‫ד”ר יורם חיימי‪ ,‬ארכיאולוג המנהל את החפירות‬ ‫הגיעו אליו ברכבת‪ .‬לאחר‬‫בסוביבור מאז ‪ 2007‬במעורבות ובפיקוח של המכון‬ ‫כמה ניסיונות בריחה‬ ‫והיא הייתה סגניתו‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬‫הבין‪-‬לאומי לחקר השואה והנהלת יד ושם‪ ,‬חשף‬ ‫כושלים‪ ,‬תכננו והובילו‬ ‫גויס קורצ’ק לצבא‪ ,‬ווילצ’נסקה ניהלה לבדה את בית‬‫בהרצאתו כי במהלך שנות החפירה גילו צוותים של‬ ‫שני אסירים יהודים‪ ,‬ליאון‬ ‫היתומים‪ ,‬שהתרחב בינתיים ומנה ‪ 150‬ילדים‪ .‬ב‪1919-‬‬‫מתנדבים באתר למעלה מ‪ 70,000-‬חפצים‪ .‬בין השאר‬ ‫פלהנדלר ושבוי המלחמה ■ אלכסנדר פצ’רסקי‬ ‫הועברו כל הילדים לבית יתומים חדש‪ .‬וילצ’נסקה‬‫הם גילו טבעות נישואין‪ ,‬תליונים אישיים‪ ,‬שיניים תותבות‪,‬‬ ‫הסובייטי אלכסנדר (סאשה) פצ’רסקי‪ ,‬מרד ובריחה‬ ‫הייתה עתה המנהלת הכללית וקורצ’אק היה המנהל‬‫מפתחות ואפילו תגיות של תיבות דואר הנושאות שמות‬ ‫של כ‪ 300-‬אסירים יהודים שהיו כלואים בסוביבור‪.‬‬ ‫הראשי‪ .‬ב‪ 1935-‬היא ביקרה בארץ ישראל וחייתה‬‫משפחה שלקחו עמם המגורשים מתוך אמונה שהם‬ ‫כמחצית האסירים נהרגו בעת בריחתם ב‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫בעין חרוד עד ‪ .1939‬עם הכיבוש הנאצי הצליחו אנשי‬‫עוברים לבית חדש‪” .‬כל פריט קטן נושא עמו סיפור‬ ‫‪ ,1943‬ורבים אחרים נתפסו במצוד לאחר מכן‪ .‬כ‪50-‬‬ ‫עין חרוד להוציא לווילצ’נסקה אישור יציאה מפולין‪,‬‬ ‫מדהים ומרתק”‪ ,‬אמר חיימי‪.‬‬ ‫מהם שרדו במסתור ביערות הסמוכים‪ .‬היסטוריונים‬ ‫אך היא סירבה להשתמש בו‪ ,‬ועברה עם קורצ’אק‬‫על אף המאמצים שעשו הגרמנים להרוס‬ ‫מעריכים כי עד חיסול המחנה לאחר המרד נרצחו בו‬‫את המחנה ולא להותיר כל ראיות לקיומו‪ ,‬הצליח‬ ‫בין ‪ 170,000‬ל‪ 250,000-‬יהודים‪.‬‬ ‫ועם הילדים לגטו‪.‬‬ ‫לקורצ’אק הוצע לעזוב את הגטו ולעבור לצד‬‫צוות החפירה לזהות אתרים חשובים של המחנה‪,‬‬ ‫”סוביבור הוא סיפור יהודי”‪ ,‬הצהיר יוסי גביר‪,‬‬ ‫הפולני של ורשה‪ ,‬אך הוא סירב להציל את עצמו‬‫שנקברו תחת כבישי אספלט‪ .‬באמצעות תצלומי‬ ‫מנהל יחסים בין‪-‬לאומיים וקשרי ממשל ביד ושם‪.‬‬ ‫בלי הילדים‪ .‬תחילה הוא סירב אפילו לענוד סרט‬‫אוויר ותמונות בתלת‪-‬ממד הציג חיימי את מיקומם‬ ‫”הוא התרחש אמנם על אדמת פולין הכבושה בידי‬ ‫על בגדיו‪ ,‬ועל כן נכלא לזמן‪-‬מה בבית הסוהר‪ .‬ב‪5-‬‬‫המדויק של שמונה תאי גזים‪ 21 ,‬בורות קבורה ותשע‬ ‫גרמניה הנאצית‪ .‬הפשעים האיומים בוצעו באכזריות‬ ‫באוגוסט ‪ 1942‬גורשו ד”ר קורצ’אק ווילצ’נסקה‬‫משרפות פתוחות‪ .‬זאת בנוסף ל”הימלשטראסה”‬ ‫ובשיטתיות מתוכננת בידי גרמנים נאצים ועוזריהם‪.‬‬ ‫עם צוות בית היתומים ועם כ‪ 200-‬הילדים למחנה‬‫(הדרך לשמים)‪ ,‬השביל שבו הלכו הקורבנות אל‬ ‫הנרצחים היו אזרחים של שלל מדינות אירופיות‪,‬‬‫תאי הגזים‪ ,‬צריף שבו התפשטו הנשים וצריפים‬ ‫שחלקם אף הגיעו במקור מצפון אפריקה‪ .‬עוצמתו‬ ‫ההשמדה טרבלינקה‪ ,‬ושם נרצחו כולם‪.‬‬‫של מפקדי המחנה‪” .‬העבודה הארכיאולוגית שלנו‬ ‫וחשיבותו של סיפור סוביבור הן אכן אוניברסליות‪ .‬ובכל‬ ‫בחלק הראשון של יום הזיכרון נערך יום עיון ברוח‬‫מוכיחה לדורות הבאים שסוביבור אכן קיים”‪ ,‬סיכם‬ ‫זאת‪ ,‬סוביבור נשאר‪ ,‬וראוי שיישאר‪ ,‬בראש ובראשונה‬ ‫תפיסת עולמו הייחודית של יאנוש קורצ’אק‪ .‬לאחר‬‫חיימי‪ .‬וגביר הוסיף‪” :‬אתה חושף את מה שהגרמנים‬ ‫ומעל לכל סיפור יהודי”‪ .‬גביר גם שיבח את המאמצים‬ ‫טקס זיכרון שהתקיים בכיכר יאנוש קורצ’אק‪ ,‬אשר‬ ‫הבין‪-‬לאומיים המתמשכים להקמת מרכז מבקרים חדש‬ ‫נתרם על יד ניצול השואה מקסי ליברטי‪ ,‬הופרחו‬ ‫ניסו לטשטש ‪ -‬את האמת על סוביבור”‪.‬‬ ‫באתר מחנה ההשמדה ‪ -‬מרכז שינציח את קורבנות‬ ‫עשרות עפיפונים בידי חניכי תנועת מחנות העולים‬ ‫כדי לשלח לעולם מסר של כבוד‪ ,‬אהבה ושוויון זכויות‪.‬‬‫‪19‬‬

‫מבקרים ביד ושם‪ :‬יוני‪-‬ספטמבר ‪2018‬חדשות‬‫■ בחודשים יוני‪-‬ספטמבר ערך יד ושם ‪ 257‬סיורים מודרכים לכ‪ 3,850-‬אורחים רשמיים מישראל ומהעולם‪ .‬באורחים היו בני משפחות מלוכה‪ ,‬ראשי מדינות‪ ,‬שגרירים‪ ,‬ראשי ערים‪,‬‬ ‫עובדי ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬מנהיגי דת ואישים מעולם התקשורת‪ .‬להלן מעט מן האורחים הנכבדים שביקרו ביד ושם בחודשים האלה‪:‬‬ ‫”הביקור היום ביד ושם היה חוויה עוצמתית ביותר‬ ‫■ הנסיך ויליאם ארתור פיליפ לואיס מוויילס‪ ,‬הדוכס‬ ‫בעבורי”‪ ,‬כתב הנסיך ויליאם בספר האורחים של יד‬ ‫מקיימברידג’‪ ,‬ביקר ביד ושם ב‪ 26-‬ביוני ‪ 2018‬כחלק‬ ‫ושם‪” .‬כמעט אי אפשר לתפוס את האירוע ההיסטורי‬ ‫מהביקור הרשמי הראשון של בן משפחת המלוכה‬ ‫המזעזע הזה‪ .‬כל ֵשם‪ ,‬תצלום וזיכרון המונצחים כאן הם‬ ‫הבריטית בישראל‪ .‬בלוויית יושב ראש יד ושם אבנר‬ ‫תזכורת טרגית של המחיר האנושי הבלתי נתפס של‬ ‫שלו סייר הנסיך ויליאם במוזיאון לתולדות השואה‪,‬‬ ‫השואה ושל האבידה העצומה של העם היהודי‪ .‬סיפור‬ ‫השתתף בטקס זיכרון באוהל יזכור‪ ,‬ביקר ביד לילד‬ ‫השואה הוא סיפור של חושך וייאוש המעמיד בסימן‬ ‫שאלה את האנושות עצמה‪ .‬אך מעשיהם של המעטים‬ ‫וחתם בספר האורחים‪.‬‬ ‫שנטלו סיכונים כדי לסייע לאחרים הם תזכורת ליכולת‬ ‫הנסיך גם שוחח עם שני ניצולי שואה‪ ,‬פול‬ ‫האנושית של אהבה ותקווה‪ .‬אני גאה שסבתא‪-‬רבתא‬ ‫אלכסנדר והנרי פונר‪ ,‬מניצולי יוזמת ההצלה המכונה‬ ‫ה”קינדרטרנספורט”‪ .‬הפגישה הפרטית נערכה במוזיאון‬ ‫שלי היא אחת מחסידי אומות העולם האלה‪.‬‬ ‫אסור לנו לשכוח לעולם את השואה ‪ -‬רצח של שישה‬ ‫לאמנות השואה‪.‬‬ ‫מיליון גברים‪ ,‬נשים וילדים רק בשל היותם יהודים‪ .‬על כולנו‬ ‫למשפחת המלוכה הבריטית יש קשר הדוק ואישי‬ ‫מוטלת האחריות לזכור וללמד את הדורות הבאים על‬ ‫לשואה‪ :‬הנסיכה אליס מבטנברג ויוון‪ ,‬הסבתא‪-‬רבתא‬ ‫זוועות העבר כדי שלא יוכלו להתרחש שוב‪ .‬מי ייתן ומיליוני‬ ‫של הנסיך ויליאם‪ ,‬הוכרה ב‪ 1993-‬חסידת אומות‬ ‫הנרצחים היהודים המונצחים ביד ושם לא יישכחו לעולם\"‪.‬‬ ‫העולם בזכות חלקה בהצלת משפחת כהן מיוון‬ ‫בזמן השואה‪.‬‬‫■ שר החוץ של מונטנגרו ד”ר סרדיאן דרמנוביץ ביקר‬ ‫■ ב‪ 19-‬ביולי סייר ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן‬ ‫■ ב‪ 21-‬באוגוסט ביקר ביד ושם היועץ האמריקאי‬‫ביד ושם ב‪ 16-‬ביולי‪ .‬הוא סייר במוזיאון לאמנות השואה‬ ‫במוזיאון לתולדות השואה בליווי ד”ר רוברט רוזט‪,‬‬ ‫לביטחון לאומי השגריר ג’ון בולטון בלוויית השגריר‬ ‫מנהל הספריות ביד ושם והיסטוריון של שואת יהודי‬ ‫האמריקאי בישראל דוד פרידמן‪ ,‬והניח זר בשם העם‬ ‫והניח זר באוהל יזכור‪.‬‬ ‫הונגריה‪ .‬במהלך סיורו במוזיאון קיבל ראש הממשלה‬ ‫האמריקאי לזכרם של ששת מיליוני קורבנות השואה‪.‬‬ ‫הסברים על השואה בכלל ועל שואת יהודי הונגריה‬ ‫בספר האורחים כתב‪” :‬לזכר הטרגדיה הגדולה ביותר‬‫■ בעת ביקורו ביד ושם ב‪ 7-‬ליוני‪ ,‬סייר שר החוץ של‬ ‫בפרט‪ .‬בעת הביקור הובעה בפניו החשיבות שיש‬‫לטביה אדגרס רינקביץ’ במוזיאון לאמנות השואה‪,‬‬ ‫לכך שתכנון וניהול המוסדות והמוזיאונים העוסקים‬ ‫שעליה התגברה רוחו של העם היהודי”‪.‬‬‫שם צפה ביצירות אמנות בהשראת התנ”ך מעשי‬ ‫בשואה בהונגריה יהיו בידי היסטוריונים המשקפים‬ ‫ידיו של חלל השואה קרול דויטש‪.‬‬ ‫את המחקר המוסמך והמהימן בתחום‪.‬‬ ‫”דבש שחור” ‪ -‬זוכה פרס אבנר שלו ‪2018‬‬‫חבר השופטים כלל את סוזן אנגל‪ ,‬מנכ”לית ‪92Y‬‬ ‫■ מימין לשמאל‪ :‬מפיק הסרט יאיר קידר‪ ,‬במאי הסרט אורי‬ ‫■ חבר השופטים בתחרות ”החוויה היהודית”‪ ,‬שהתקיימה‬‫‪ ,talks‬סדרת האירועים החיים בעלת השם העולמי‬ ‫ברבש‪ ,‬ומימי אש ממרכז הצפייה ביד ושם‬ ‫זו השנה ה‪ 13-‬בפסטיבל הבין‪-‬לאומי לקולנוע בירושלים‪,‬‬‫המתקיימת בניו יורק; את פרופ’ דן מכמן‪ ,‬ראש‬ ‫בחר להעניק את פרס אבנר שלו לסרט בנושא השואה‬‫המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה ומופקד הקתדרה‬ ‫חוויית השואה ביצירתו‪ ,‬ואת דבקותו ליצור ביידיש מתוך‬ ‫לבמאי אורי ברבש על סרטו דבש שחור‪ :‬שירת חייו של‬‫ע”ש ג’ון ניימן לחקר השואה ביד ושם; ואת עמיחי‬ ‫ראייה קיומית גם במדינת ישראל שבה האמין אך שלא‬‫גרינברג‪ ,‬במאי ותסריטאי‪ ,‬בוגר מצטיין של בית הספר‬ ‫אברהם סוצקבר‪.‬‬ ‫זכה בה להכרה הראויה”‪.‬‬ ‫לדברי השופטים‪ ,‬הפרס ניתן לסרט ”משום‬ ‫לקולנוע ”מעלה”‪.‬‬ ‫חשיבותו בחשיפת דמותו‪ ‬של משורר היידיש אברהם‬‫עם קבלת הפרס אמר ברבש‪” :‬אני מוקיר תודה‬ ‫סוצקבר‪ ‬בכלים קולנועיים לקהל הרחב”; והשופטים‬‫עמוקה על הפרס שניתן לסרטי‪ .‬העובדה שיד ושם‬ ‫הוסיפו כי ”ברבש מצליח לשרטט את דמותו ושירתו‬‫ואבנר שלו חתומים על הפרס הופכת אותו למיוחד‪,‬‬ ‫של סוצקבר‪ ,‬גדול משוררי היידיש בדורות האחרונים‬ ‫ומשורר גדול בקנה מידה עולמי‪ ,‬תוך הדגשת מרכזיות‬ ‫מכונן ונדיר”‪.‬‬ ‫‪ 20‬תושדח‬

‫לחבר את חלקי הפאזל‪ :‬יום עיון במסגרת ‪ EHRI‬הלל סולומון‪ ,‬עמנואל מוסקוביץ ונעמה שילה‬‫בתצלומים ובסרטים מתקופת השואה בעידן הרשתות‬ ‫יחזקאל קסנט מהספרייה הלאומית הציג את‬ ‫■ איך מנהלים אוסף תיעוד שואה שמפוזר על פני‬‫החברתיות”‪ .‬את הפאנל הנחתה ד”ר תהילה שוורץ‬ ‫”פרויקט רא”י”‪ ,‬שמאפשר מיפוי חומר מורשת‬ ‫שלוש יבשות? האם קיים מקום אחד שבו מרוכז מידע‬‫אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬והשתתפו‬ ‫לאומי בהיקף נרחב מארכיונים ברחבי הארץ;‬ ‫על אוספי תיעוד השואה בעולם? אילו אתגרים מעמיד‬‫בו מנהלת המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה של יד‬ ‫ומנהל אגף הארכיונים ביד ושם וקתדרת פרד הילמן‬ ‫בפנינו העידן הדיגיטלי בניהול אוספי תיעוד השואה?‬‫ושם ד”ר יעל נידם אורביטו‪ ,‬מנהל ארכיון התצלומים‬ ‫לתיעוד השואה ד”ר חיים גרטנר הציג את ‪EHRI‬‬ ‫עם השאלות האלה ואחרות התמודדו כ‪140-‬‬ ‫)‪ ,(European Holocaust Research Infrastructure‬פרויקט‬ ‫משתתפים מישראל ‪ -‬ארכיונאים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬ספרנים‪,‬‬ ‫ביד ושם ד”ר דני עוזיאל והבימאית נעמי שחורי‪.‬‬ ‫תשתית המחקר האירופי של השואה שמסייע למפות‬ ‫מומחים במוסדות להנצחת השואה ועובדי יד ושם ‪-‬‬‫במהלך היום נערך יריד יוזמות‪ ,‬ש ִאפשר לקהל‬ ‫את התיעוד שפוזר בכל רחבי העולם‪ .‬הפרויקט הבין‪-‬‬ ‫ביום עיון שהתקיים לאחרונה ביד ושם תחת הכותרת‬‫להכיר מוסדות שואה שונים בארץ ואת אוספיהם‪.‬‬ ‫לאומי שם לו למטרה לטפח ולקדם גישה למסמכי‬ ‫”לחבר את חלקי הפאזל”‪ .‬ביום העיון נידונו שאלות‬‫המשתתפים נחשפו לחומרים הקיימים בארכיונים‬ ‫תיעוד הקשורים לשואה באמצעות בניית תשתית‬ ‫מרכזיות בנושא איתור מסמכים ארכיוניים‪ ,‬ומשתתפיו‬‫השונים ולדרכי ההנגשה שלהם‪ .‬בצהריים ביקרו‬ ‫עסקו באתגרים ובשיטות של איתור וחיבור אוספי‬‫המשתתפים בתערוכה ”הבזקי זיכרון‪ :‬צילום בתקופת‬ ‫טכנולוגית שמחברת את המידע‪.‬‬‫השואה” ושמעו הרצאה במרכז הצפייה מפי מנהל‬ ‫בהמשך יום העיון הוצגו כמה דוגמאות של אוספים‬ ‫תיעוד מתקופת השואה בישראל ובעולם‪.‬‬‫ספריות יד ושם ד”ר רוב רוזט בנושא הספרייה‬ ‫מפוזרים ושל דרכי ההתמודדות עם אתגר הפיזור‪.‬‬ ‫במהלך ניסיונם להשמיד בשיטתיות את העם‬ ‫מנהל מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת‬ ‫היהודי‪ ,‬השמידו הנאצים ופיזרו מסמכים רבים‬ ‫הדיגיטלית לסרטים על השואה‪.‬‬ ‫העולם השנייה במכון בן‪-‬צבי פרופ’ חיים סעדון הציג‬ ‫המתעדים את תעשיית ההרג ואת החיים היהודיים‪.‬‬ ‫את הסוגיה בנוגע לצפון אפריקה; המנהל האקדמי של‬ ‫מכיוון שכך‪ ,‬אחרי המלחמה התעורר קושי רב‬‫יום העיון התקיים במסגרת פרויקט ‪ EHRI‬ובשיתוף פעולה עם‬ ‫ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה ד”ר רוני‬ ‫לאתר מידע שעסק ברדיפת היהודים ובהשמדתם‬ ‫האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע‪.‬‬ ‫שטאובר דיבר על אוסף וינר המפוזר בין לונדון‪ ,‬תל‬ ‫וכן בסיפוריהם הקהילתיים והאישיים‪ ,‬ואוספי שואה‬ ‫אביב וירושלים; והמנהלת לשעבר של מחלקת חסידי‬ ‫נמצאים במקומות שונים בעולם‪ .‬לעתים ניתן למצוא‬ ‫הכותבים עובדים באגף הארכיונים‪.‬‬ ‫אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד תיארה את‬ ‫בארכיונים שונים אוספים זהים או דומים‪ ,‬שהועתקו‬ ‫מלאכת חיפוש המידע שנעשית בארכיונים ובמאגרים‬ ‫באופן מלא או חלקי‪ ,‬ולעומת זאת יש אוספים שפוצלו‬ ‫השונים כדי לבנות תמונה מלאה של סיפורי הצלה‬ ‫וכתוצאה מכך הם מפוזרים בין ארכיונים שונים‪ .‬העידן‬ ‫הדיגיטלי פתח הזדמנויות למפות ולחבר אוספי תיעוד‬ ‫בתקופת השואה‪.‬‬ ‫העידן הדיגיטלי מסייע למפות חומרים ארכיוניים‬ ‫שונים‪ ,‬אך גם יצר אתגרים חדשים‪.‬‬ ‫שונים ולהנגיש אותם‪ ,‬אבל בה בעת הוא גם מעורר‬ ‫יום העיון העניק למשתתפים הזדמנות‬ ‫דילמות אתיות חדשות‪ .‬דוגמאות לדילמות כאלה‬ ‫מיוחדת להכיר עמיתים‪ ,‬לחלוק ידע וללמוד זה‬ ‫נידונו בפאנל ”שאלות אתיות וחוקיות בשימוש‬ ‫מזה‪ .‬היום נפתח בהצגת שני פרויקטים חשובים‪:‬‬ ‫ד”ר שמואל קרקובסקי (‪)2018-1926‬‬‫הארכיונית והמחקרית הענפה‪ ,‬היה קרקובסקי גם‬ ‫כחוקר ויועץ במכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה‬ ‫■ יד ושם אבל על פטירתו של ניצול השואה ד”ר‬ ‫חבר הוועדה לחסידי אומות העולם‪.‬‬ ‫חקר קרקובסקי מגוון נושאים ופרסם מחקרים פורצי‬ ‫שמואל קרקובסקי‪ ,‬מנהל הארכיונים הראשון ביד ושם‪.‬‬ ‫דרך במגוון נושאים‪ .‬בין השאר הוא חקר את אירועי‬ ‫שמואל קרקובסקי‪ ,‬מגדולי ההיסטוריונים בתחום‬‫ד”ר דוד זילברקלנג‪ ,‬חוקר בכיר במכון הבין‪-‬‬ ‫ראשית המלחמה‪ ,‬כמו גורל שבויי המלחמה היהודים‬ ‫חקר שואת העם היהודי‪ ,‬נולד בוורשה וגדל בלודז’‪.‬‬‫לאומי לחקר השואה ביד ושם‪ ,‬הכיר לראשונה את‬ ‫ב‪ ,1939-‬ואת חודשיה האחרונים של המלחמה בפולין‪,‬‬ ‫ב‪ 1941-‬הצטרף לתנועת השומר הצעיר בגטו לודז’‪,‬‬‫קרקובסקי לפני יותר מ‪ 36-‬שנה‪” :‬פגשתי אדם נחמד‬ ‫כמו שחרור אזור שטוטהוף והצוואות של אחרוני‬ ‫והיה בה חניך ומדריך‪ .‬קרקובסקי ניהל את ארכיון יד‬‫וחם‪ ,‬ידען גדול וחוקר חשוב שתמיד הרשים אותי‬ ‫היהודים (הזונדרקומנדו) בחלמנו‪ .‬בנוסף לפעילותו‬ ‫ושם בשנים ‪ ,1993-1978‬והשפיע רבות על הפיכתו‬‫עם הידע העצום שלו וההבנה העמוקה בנושאים‬ ‫לארכיון חשוב‪ ,‬בין השאר בזכות הקשר שיצר עם‬‫הקשורים לשואה”‪ ,‬מתאר זילברקלנג‪ ,‬שהכיר את‬ ‫ארכיוני ברית המועצות שנפתחו לעולם‪ .‬בזכות קשריו‬‫קרקובסקי גם באקדמיה‪” .‬כדוקטורנט מתחיל למדתי‬ ‫ויכולותיו הבין‪-‬אישיות הוא הוביל לשיתופי פעולה‬‫ממנו רבות‪ .‬התייעצתי עם כמה חוקרים לגבי רעיונות‬ ‫ולצילום חומרים שהועברו ליד ושם‪ ,‬והעשירו את‬‫לדוקטורט‪ .‬אף שלא בחרתי בהצעתו ‪ -‬לחקור את‬‫חודשיה הראשונים של המלחמה ‪ -‬היא הייתה‬ ‫הארכיון הגדול בעולם בנושא השואה‪.‬‬‫מבריקה‪ .‬לדבריו‪’ ,‬בשביל היהודים שם‪ ,‬תקופה זו‬ ‫קרקובסקי כתב ספרים ומחקרים רבים בנושא‬‫הייתה השואה‪ ,‬וממדי הקטסטרופה כבר היו חסרי‬ ‫השואה‪ .‬בין השאר הוא חיבר את לחימה יהודית‬‫תקדים בעיני היהודים שחיו שם’‪ .‬הוא ללא ספק‬ ‫בפולין נגד הנאצים‪ ,‬את ‪ ,Unequal Victims‬את‬‫הקדים את זמנו בשנים רבות‪ .‬התגעגעתי אליו בשנים‬ ‫‪( The Einsatzgruppen Reports‬עם יצחק ארד ושמואל‬‫האחרונות‪ .‬אין הרבה אנשים כמו האיש המיוחד הזה”‪.‬‬ ‫ספקטור)‪ ,‬את הכרכים על פולין בלקסיקון חסידי‬ ‫אומות העולם (עורך שותף עם ישראל גוטמן ושרה‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫בנדר) ואת כפר נידח באירופה‪.‬‬‫‪21‬‬

‫ידידים ברחבי העולם‬‫■ יד ושם אבל על פטירתו של ניצול השואה‬ ‫■ ב‪ 8-‬ביוני‪ ,‬לאחר שהתקבלו בידי מיכאל פישר‬ ‫ארצות הברית‬ ‫וידיד יד ושם אייזיק דיקמן‪.‬‬ ‫(במרכז) וביל ברנשטיין מהאגודה האמריקאית למען יד‬ ‫ושם (מימין)‪ ,‬סיירו פיטר ולסלי סטרונג (שלישי ורביעית‬ ‫■ סמנתה מן (שורה ראשונה‪ ,‬שנייה מימין)‪ ,‬נכדתם‬‫אייזיק דיקמן נולד ב‪ 11-‬בנובמבר ‪1919‬‬ ‫משמאל) בחברת בני משפחה וידידים בתערוכת יד‬ ‫של תורמי יד ושם דוד ואסתר מן‪ ,‬ביקרה ביד ושם‬‫בסטריי‪ ,‬פולין‪ .‬הוא למד טכנאות שיניים‪ ,‬ולאחר‬ ‫ב‪ 17-‬ביולי עם עמיתותיה להוראה‪ .‬במהלך הביקור‬‫כיבוש פולין בידי גרמניה ברח מפולין והצטרף‬ ‫ושם ”הבזקי זיכרון‪ :‬צילום בתקופת השואה”‪.‬‬ ‫הן סיירו ביד לילד‪ ,‬בכיכר יאנוש קורצ’אק ובמוזיאון‬‫לצבא אנדרס‪ .‬בספטמבר ‪ 1944‬הוצבה יחידתו‬‫בארץ ישראל‪ ,‬ושם הוא הצטרף לבריגדה היהודית‪.‬‬ ‫■ האגודה האמריקאית ערכה את אירוע האביב‬ ‫לתולדות השואה‪.‬‬‫מכל בני משפחתו היה אייזיק היחיד ששרד בשואה‪.‬‬ ‫השנתי שלה ב‪ 23-‬במאי בעיר ניו יורק‪ .‬אורחי הכבוד‬‫בישראל הכיר אייזיק את יונה ‪ -‬מי שהייתה‬ ‫היו ניצולת השואה מילי צוקרמן‪ ,‬בנותיה רות כץ‪,‬‬ ‫■ התורם ליד ושם סטיבן בראל (שני משמאל) ביקר‬‫עתידה להיות אשתו האהובה במשך ‪ 63‬שנות‬ ‫אן סקלר ודבורה צוקרמן (בתמונה עם יושב ראש‬ ‫ביד ושם ב‪ 12-‬ביולי עם חבריו ג’ף וג’יימי מרימן‪-‬כהן‬‫נישואים‪ .‬הוא שירת בצה”ל שנתיים והשתתף‬ ‫האגודה האמריקאית ליאונרד וילף) ונכדותיה מישל‬ ‫(מימין)‪ .‬את פניהם קיבל מנהל האגף לקשרי חוץ‬‫בקרבות מלחמת העצמאות‪ ,‬וב‪ 1959-‬עברו‬ ‫כץ רפפורט‪ ,‬סטפני אברומוב‪ ,‬הילרי כץ‪ ,‬דברה קפלן‬ ‫שעיה בן יהודה (משמאל)‪ ,‬ובמהלך הביקור הם זכו‬‫הוא ויונה להתגורר בעיר וושינגטון‪ .‬אייזיק ויונה‬ ‫וג’וליה קפלן‪ .‬התכבדו לנאום באירוע ניצול השואה‬ ‫לסיור מאחורי קלעים בארכיוני יד ושם וסיירו במוזיאון‬‫היו מסורים מאוד להוראת השואה‪ ,‬ובביקוריהם‬ ‫ומחבר הספר ‪Survivor’s Club: The Very True Story of‬‬‫השנתיים ביד ושם תמיד ביקשו לשמוע על‬ ‫‪ a Very Young Prisoner of Auschwitz‬מייקל בורנשטיין‬ ‫לתולדות השואה וביד לילד‪.‬‬‫פעילויותיו הפדגוגיות‪ .‬בעקבות העניין המובהק‬ ‫ובתו דבי בורנשטיין הולינשטט‪ .‬סגני יושב ראש האירוע‬‫הזה‪ ,‬העניק הזוג תרומה נכבדה‪ ,‬שנועדה לתמוך‬ ‫היו גולדי הרץ‪ ,‬דניאל קרטן‪ ,‬אבי קאופטל‪ ,‬ג’קי פרדיס‪,‬‬ ‫■ ב‪ 14-‬ביוני סיירו קובי ברונפמן ומואיז ספרא‬ ‫(במרכז) במוזיאון לתולדות השואה‪ ,‬ולאחר מכן ציינו‬ ‫ביוזמות החינוך של יד ושם‪.‬‬ ‫רייצ’ל שניי ומישל טרגין‪.‬‬ ‫את בר המצווה שלהם בבית הכנסת של יד ושם עם‬‫יד ושם שולח את תנחומיו למשפחתו של‬ ‫אמהותיהם סטייסי ברונפמן (משמאל) ומריאל ספרא‬ ‫■ ב‪ 21-‬באוגוסט אירחה המנהיגות הצעירה של‬ ‫(שנייה מימין) ועם מנהל הדסק האמריקאי באגף‬ ‫אייזיק‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫האגודה האמריקאית את ”הערב בסיטי פילד” בסיועם‬ ‫הנדיב של תומכי יד ושם מרילין וברי רובינשטיין‪ .‬יושבי‬ ‫לקשרי חוץ מיכאל פישר (מימין)‪.‬‬ ‫קנדה‬ ‫ראש האירוע היו רייצ’ל שניי וג’וש גלניק‪ .‬יותר מ‪25-‬‬ ‫אקדמאים צעירים באו לשמוע את ניצולת השואה‬‫■ יד ושם אבל על פטירתו של‬ ‫פיליס צימרן סטוקס (משמאל)‪ ,‬שהוצגה בידי אליסון‬‫ניצול השואה הנק רוזנבאום‪,‬‬ ‫סטון (מימין)‪ ,‬אשר קשרה איתה קשרי ידידות כאשר‬‫לשעבר יושב ראש האגודה‬ ‫השתתפו לאחרונה במשלחת התורמים הבין‪-‬לאומית‬ ‫הקנדית למען יד ושם‪.‬‬ ‫של יד ושם (ראו שער הגיליון ועמ’ ‪.)5-4‬‬‫הנק נולד באוגוסט ‪1936‬‬‫בוורשה‪ .‬ב‪ 1939-‬הוא נאלץ‬‫לעבור עם משפחתו לגטו ורשה‪ ,‬שם נפטר‬‫אחיו‪ .‬ב‪ 1942-‬ברחו בני המשפחה מהגטו דרך‬‫תעלות הביוב‪ ,‬ומצאו מסתור ברפת של חבר‬‫ילדות של אביו‪ .‬כאשר גילו אותם הגרמנים בגלל‬‫הלשנה‪ ,‬ברחה המשפחה ליער והסתתרה שם‬ ‫עד ששוחררה בידי הצבא האדום‪.‬‬‫לאחר שהות במחנה עקורים בגרמניה היגר‬‫הנק לקנדה ב‪ 1952-‬בגיל ‪ .16‬הוא החל את‬‫הקריירה המקצועית שלו במפעל בגדים‪ ,‬וכעבור‬‫זמן הקים עסק משלו לייצוא טקסטיל‪ .‬כידיד‬‫נאמן של יד ושם‪ ,‬היה הנק מחויב לשימור זיכרון‬‫השואה והיה יושב ראש האגודה הקנדית של יד‬‫ושם מאז ‪ 1995‬ועד ‪ .2009‬במסגרת תפקידו הוא‬‫מילא תפקיד מרכזי בהקמת קיר הזיכרון בארל‬‫ביילס פארק‪ ,‬והיה מיוזמי טקס יום הזיכרון לשואה‬‫בקווינס פארק‪ ,‬שבמהלכו מציינים את ניצולי‬ ‫השואה אשר תרמו לרווחת אונטריו‪.‬‬‫יד ושם שולח את תנחומיו הכנים להלן‪,‬‬‫אלמנתו של הנק‪ ,‬לילדיו בריאן‪ ,‬שריל‪ ,‬וורן‪ ,‬סטיבן‬ ‫ודבי ולכל הנכדים‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫‪ 22‬‬

‫מקסיקו‬ ‫אנגליה‬ ‫דרום אפריקה‬‫■ ידידי יד ושם ויקי ואריאל פיקר (שלישית משמאל‬ ‫■ ב‪ 17-‬ביוני ביקרו תורמי יד ושם מייקל וג’קי גי‬ ‫■ בליווי בני המשפחה המורחבת וידידים סיירו תומכי‬‫ומימין) ביקרו ביד ושם עם בתם טלי (שנייה מימין)‪,‬‬ ‫(במרכז) ביד ושם ונפגשו עם יושב ראש יד ושם‬ ‫יד ושם בריאן ולי יפה (רביעי ושלישית משמאל) ביד‬‫ועם בניהם אלן ואורי (משמאל)‪ ,‬לציון בת המצווה‬ ‫אבנר שלו (שני משמאל)‪ ,‬מנכ”לית יד ושם דורית‬ ‫לילד ובמוזיאון לתולדות השואה ב‪ 14-‬ביוני‪ .‬ביקורם‬ ‫נובק (משמאל) ומנהל האגף לקשרי חוץ שעיה בן‬ ‫הסתיים בטקס הסרת לוט במרפסת כיכר גטו ורשה‬ ‫של טלי וטקס הסרת לוט לכבודה‪.‬‬ ‫יהודה (מימין)‪ .‬ביקורם של השניים כלל גם סיור בשתי‬ ‫התערוכות שנפתחו לאחרונה‪” ,‬הבזקי זיכרון‪ :‬צילום‬ ‫וקבלת מפתח יד ושם‪.‬‬ ‫בתקופת השואה” ו\"'אומרים ישנה ארץ'‪ :‬כיסופים‬ ‫לארץ ישראל בתקופת השואה”‪.‬‬‫■ תומכי יד ושם שרון ודוד סיט ציינו את בר המצווה‬ ‫בלגיה‬ ‫אוסטרליה‬‫של בנם אלן (רביעי מימין) בבית הכנסת של יד ושם‬‫עם בניהם אדוארד ודניאל (שישי משמאל וחמישי‬ ‫■ יד ושם אבל על פטירתו‬ ‫■ ידידי יד ושם אגון ומרים סוננשיין ובנם אלן ביקרו‬‫מימין) ובני משפחה נוספים‪ .‬הצטרפו אליהם מנהלת‬ ‫בגיל ‪ 97‬של ניצול השואה ג’ק‬ ‫ב‪ 3-‬ביוני ביד לילד ובמוזיאון לתולדות השואה‪.‬‬‫דסק איברו‪-‬אמריקה‪ ,‬ספרד ופורטוגל ודוברי ספרדית‬ ‫גראובר‪ ,‬לשעבר יושב ראש‬ ‫שבוע לאחר מכן הם ביקרו במוזיאון לאמנות השואה‬ ‫ובתערוכה ”הבזקי זיכרון‪ :‬צילום בתקופת השואה”‪,‬‬ ‫במיאמי באגף לקשרי חוץ פרלה חזן ומשה חזן‪.‬‬ ‫ידידי יד ושם בבלגיה‪.‬‬ ‫ולאחר מכן ערכו ביקור מאחורי הקלעים בארכיונים‬ ‫ג’ק נולד ב‪ 1921-‬בסאנוק‬ ‫ובאוספי חפצי האמנות של יד ושם‪ ,‬ונפגשו עם יושב‬‫הצטרפו היום לחוג ידידי יד ושם!‬ ‫שבפולין ובגיל ‪ 18‬נסע בעקבות‬ ‫ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו ועם מנהל האגף‬ ‫אחיו ולטר לבלגיה‪ .‬לאחר‬‫■ בתקופה זו של מעשי אנטישמיות והכחשת שואה‬ ‫הכיבוש הגרמני הוא הצטרף למחתרת הצרפתית‬ ‫לקשרי חוץ שעיה בן יהודה‪.‬‬‫גוברים ברחבי העולם‪ ,‬יד ושם מגביר את מאמציו‬ ‫וכחלק מדרישות הקבלה לה היה עליו להרוג קצין‬‫להנציח את זיכרון השואה ולהנחיל את משמעותה‬ ‫גרמני‪ .‬בעת שירותו במחתרת הוא סייע בהעברת‬ ‫■ בליווי בנם וכלתם איאן ולינדה גנדל (משמאל)‪ ,‬וכן‬‫היהודית והאוניברסלית באמצעות הוראת השואה‬ ‫מאות יהודים מצרפת הכבושה לשווייץ וכך הציל‬ ‫נציג קרן גנדל בישראל אבי ארמוני‪ ,‬ביקרו התורמים‬‫בארץ ובעולם‪ .‬יד ושם מודה לכם על תרומתכם‬ ‫את חייהם‪ .‬פעמיים עלה בידיו להינצל ממעצר‬ ‫ליד ושם פאולין וג’ון גנדל (מימין) בהר הזיכרון ב‪28-‬‬‫לפעילויות ההנצחה‪ ,‬התיעוד‪ ,‬המחקר והחינוך שהוא‬ ‫בידי המשטרה הצרפתית‪ ,‬אך בפעם השלישית לא‬ ‫ביוני‪ .‬בני הזוג השתתפו בכנס הבין‪-‬לאומי העשירי‬‫מקיים ומקדם בברכה את התומכים החדשים מהארץ‬ ‫שיחק לו מזלו והוא נשלח למחנה המעבר דרנסי‬ ‫להוראת השואה (ראו עמ’ ‪ ,)7‬ופגשו את משתתפי‬ ‫ומשם לאושוויץ‪ .‬ג’ק שהה כמעט שלוש שנים‬ ‫הכנס האוסטרלים‪ .‬לאחר שהוגש להם מפתח יד ושם‬ ‫ומהעולם המצטרפים לחוג ידידיו‪.‬‬ ‫בארבעה מחנות ריכוז‪ ,‬ובהם אושוויץ ובוכנוולד‪,‬‬ ‫בידי שעיה בן יהודה‪ ,‬הם נועדו עם ההנהלה הבכירה‬‫■ כדי לתרום* באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות‬ ‫ושרד עם עוד שלושה אסירים צעדות מוות בין‬ ‫של יד ושם וביקרו בתערוכת ”הבזקי זיכרון‪ :‬צילום‬ ‫המחאה‪ ,‬יש לפנות לכתובת זו‪:‬‬ ‫מחנות שאותן החלו כ‪ 1,400-‬אסירים‪.‬‬ ‫בתקופת השואה”‪.‬‬ ‫אגודת נאמני יד ושם בישראל‬ ‫אף על פי שמעולם לא סיים את לימודי‬ ‫יד ושם ‪ -‬רשות הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫התיכון‪ ,‬שלט ג’קי ב‪ 12-‬שפות‪ .‬לאחר המלחמה‬ ‫ת\"ד ‪ 3477‬ירושלים ‪9103401‬‬ ‫הוא היה לסוחר יהלומים מצליח בבלגיה‪ ,‬והיה‬ ‫חובב ספורט נלהב‪ .‬הוא אהב את העם היהודי‬ ‫טלפון‪02-6443417/8 :‬‬ ‫ואת מדינת ישראל וקיים קשרים הדוקים עם‬ ‫פקס‪02-6443419 :‬‬ ‫דיפלומטים‪ ,‬נציגי ממשל ואנשי עסקים רבים‪.‬‬ ‫ג’ק דאג להעביר את אבוקת הזיכרון לילדיו; עם‬ ‫אתר יד ושם‪www.yadvashem.org :‬‬ ‫פרישתו מתפקידו כיושב ראש ידידי יד ושם בבלגיה‬ ‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫תפסה בתו איבט גראובר‪-‬בלייברג את מקומו‪.‬‬‫*התרומה ליד ושם מוכרת לצורכי מס על פי סעיף ‪ 46‬לפקודת המס‪.‬‬ ‫יד ושם שולח את תנחומיו הכנים לילדיו של‬ ‫ג’ק‪ ,‬איבט וג’ק בלייברג‪ ,‬דורותי וגבריאל קרטיץ‪,‬‬‫‪23‬‬ ‫ילדיהם ונכדיהם‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫המכון הבין‪-‬לאומי לחקר השואה‪ :‬פרסומים‬ ‫אזרח גרמני ויהודי נרדף‪:‬‬ ‫צֵיד היהודים‪ :‬בגידה ורצח בפולין בימי הכיבוש הגרמני‬ ‫פוגרום נובמבר ומחנה הריכוז זקסנהאוזן‬ ‫יאן גרבובסקי‬ ‫הנס רייכמן‬ ‫‪₪ 53 ₪ 88‬‬ ‫■ הספר מספר על ֵציד היהודים בדֹומ ּברֹובה ַטרנֹובסקה‪,‬‬ ‫‪₪ 53 ₪ 88‬‬ ‫נפה כפרית בדרום‪-‬מזרח פולין שרוב היהודים המסתתרים‬ ‫בה נרצחו עקב בגידת שכניהם‪ ,‬ומתעד את מעורבותה‬‫■ משנת ‪ 1937‬ועד ערב הגירתו לאנגליה באביב ‪1939‬‬ ‫של האוכלוסייה הפולנית המקומית בהסגרתם וברציחתם‬ ‫של היהודים שביקשו את עזרתם‪ .‬באמצעות שחזור‬‫נקרע הנס רייכמן בין רצונו להישאר בגרמניה ובין ההכרה‬ ‫מדוקדק של האירועים‪ ,‬ומעקב אחר גורלם של יהודים‬ ‫יחידים‪ ,‬גרבובסקי שופך אור על יחסי יהודים‪-‬פולנים‬‫הגוברת שגרמניה חדלה להיות מקום שיהודים יכולים‬ ‫באזורי הכפר בגנרלגוברנמן‪ ,‬על מאבקי ההישרדות של‬‫להתקיים בו‪ .‬ברשימותיו בוחן רייכמן את דמויותיהם של‬ ‫היהודים באזורים הללו ועל נסיבות מותם‪.‬‬‫הפושעים במחנה הריכוז זקסנהאוזן שבו היה אסור‪,‬‬‫ועוסק גם באדישות שגילתה החברה הגרמנית אל מול‬‫השפלתם‪ ,‬נישולם ואף רציחתם של אזרחיה היהודים‪,‬‬ ‫ובתוך כך חושף גם גילויים של אומץ ומחאה אזרחית‪.‬‬ ‫על הסף‬ ‫”אנו יהודי פולין?” היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת‬ ‫יהודי אירופה ערב מלחמת העולם השנייה‬ ‫השואה מן ההיבט היהודי‬ ‫חוי דרייפוס (בן‪-‬ששון)‬ ‫ברנרד וסרשטיין‬ ‫‪₪ 47 ₪ 78‬‬ ‫‪₪ 59 ₪ 98‬‬ ‫■ הספר מתאר את השינויים שחלו ביחסם של יהודי‬‫■ הספר עוסק בתקוותיהם ובחרדותיהם של יהודים‬ ‫פולין אל שכניהם הפולנים במהלך השואה‪ .‬כיצד הפכה‬‫באירופה בשנות השלושים של המאה ה‪ ,20-‬בהלכי‬ ‫תחושת השייכות של יהודי פולין לארצם לעלבון צורב‬‫המחשבה ובעולם הערכים שלהם‪ ,‬בהשקפותיהם הדתיות‪,‬‬ ‫ולשנאה יוקדת‪ ,‬וכיצד צמחו על הריסותיו של הדימוי‬‫בשסעים האידיאולוגיים והחברתיים שנתגלעו בקרבם‪,‬‬ ‫הפולני האוהד תחושות קשות של זרות‪ ,‬איבה ובגידה?‬‫ובשלל צורות הביטוי התרבותי שלהם‪ .‬המחבר מנתח‬ ‫התשתית התיעודית הענפה שעליה מתבססת המחברת‬‫את מצוקתם של היהודים ומראה כי נבעה מהתפוררות‬ ‫חושפת טפח מהמציאות שבה חיו יהודי פולין‪ ,‬ושופכת‬‫פנימית לא פחות מאשר מהתנכלות חיצונית‪ ,‬ומפיח רוח‬ ‫אור על הגורמים שהשפיעו על חייהם ועל מותם‪.‬‬‫חיים במנהיגים‪ ,‬בהוגים‪ ,‬ברבנים וגם באנשים מן השורה‪.‬‬ ‫חלוק לבן בגטו‬ ‫גטו ורשה ‪ -‬הסוף‪ :‬אפריל ‪ - 1942‬יוני ‪1943‬‬‫מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה‬ ‫חוי דרייפוס (בן‪-‬ששון)‬ ‫מרים עופר‬ ‫‪₪ 59 ₪ 98‬‬ ‫■ הספר מביא את סיפורם של המוני היהודים שחיו ומתו‬ ‫‪₪ 59 ₪ 98‬‬ ‫בגטו ורשה מאפריל ‪ 1942‬ועד יוני ‪ .1943‬המחברת מתארת‬ ‫את חיי היהודים לפני הגירושים הגדולים לטרבלינקה‬‫■ באמצעות מסמכים רשמיים‪ ,‬יומנים אישיים‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1942‬בוחנת את הכאוס של ימי השילוחים ועומדת‬ ‫על דפוסי ההתאוששות והחידלון האישיים והציבוריים‬‫תצלומים ועדויות של ניצולים מתאר הספר את מערך‬ ‫של יהודי הגטו‪ .‬על בסיס מאות מקורות היא מציגה את‬ ‫עולמו של האדם היהודי והחברה שבה חי‪ ,‬ומתארת את‬‫הרפואה המפותח שהוקם בגטו ורשה‪ .‬המחברת מתחקה‬ ‫חששותיהם ותקוותיהם של יהודי הגטו טרם פרוץ המרד‬‫אחר פועלם של רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬חובשים ואנשי רפואה‬ ‫ואת אסונם הנורא במהלכו‪.‬‬‫אחרים שחירפו את נפשם בתקופת השואה במערכה‬‫כפולה‪ :‬נגד הנאצים וגזר דין המוות שהטילו על אוכלוסיית‬‫הגטו ונגד התפשטות המגפות‪ .‬בנוסף עסקו אנשי‬‫הרפואה בגטו גם במחקר רפואי ייחודי ואף הקימו בית‬ ‫ספר לרפואה שפעל במחתרת‪.‬‬‫■‬ ‫למידע נוסף על מגוון ספרי יד ושם ולהזמנת ספרים‪:‬‬‫ת\"דכ ‪7‬ת‪7‬ב‪4‬ה‪3‬עירתוישדלוישםם‪1‬י‪0‬רו‪34‬ש‪0‬לי‪1‬ם‪9‬‬ ‫טלפון ‪ | 02-6443230, 02-6443511‬פקס ‪02-6443509‬‬‫טלפון ‪ ,02-6443413‬פקס ‪02-6443409‬‬ ‫‪www.yadvashem.org | [email protected]‬‬‫‪[email protected]‬‬‫‪www.yadvashem.org‬‬‫טלפון ‪02-6443400‬‬


Like this book? You can publish your book online for free in a few minutes!
Create your own flipbook