bookshirim

‫אלה נותק הקשר עם החזן בן חיים‪ ,‬והקלטת הונחה באחת מן המגירות‪ ,‬במקום שבו מונח אוסף‬‫סקיצות של כל השירים שלא נסתיימה כתיבתם‪ .‬בשנת ‪ 1985‬עבדתי על אלבום שירים של להקת‬‫’צלילי הכרם‘ ונתבקשתי להוסיף שיר שיחתום אלבום זה‪ .‬חיפוש עקשני של הזמר דקלון אחר שיר‬ ‫מולחן קיים‪ ,‬באוסף הסקיצות שבביתי‪ ,‬העלה את השיר ’שבחי ירושלים‘‪.‬‬‫במהלך עשר השנים הבאות נוגן השיר באירועים שונים והתפרסם בשיטת ’מפה לאוזן‘‪ ,‬עד אשר הגיעה‬‫לארץ הזמרת היוונייה גליקרייה‪ ,‬וביצעה אותו מול קהל גדול בהיכל התרבות בתל אביב‪ .‬הופעה זו צולמה‪,‬‬‫הוקלטה ושודרה ברשות השידור‪ ,‬בטלוויזיה וברדיו‪ .‬מאז פרץ השיר אל הקהל‪ ,‬והפך ללהיט בארץ ובארצות‬ ‫העולם‪ .‬כיום מושר השיר ביוון‪ ,‬בטורקיה‪ ,‬בבולגריה ובארצות אחרות‪ ,‬בשפה העברית ובשפות אחרות“‪.‬‬ ‫מאפייני הלחן‬‫המוזיקה הפולקלורית בעדות ישראל מבוססת בדרך כלל על טיפוסי נעימות וסולמות טבעיים‪.‬‬‫השיר ”שבחי ירושלים“ מבוסס על טקסט תנ“כי המאזכר את ירושלים‪ ,‬לכן נמצא בחלקיו השונים‬‫של השיר פסוקים מוזיקליים המעידים על הטעמת הקריאה בתורה‪ ,‬על פי עדות ספרד )מזרח(‪,‬‬ ‫קרי המודוס ”הפריגי“ המאפיין את המנגינה בשיר זה‪.‬‬‫מילת הפתיח – ”שבחי“ היא הגרעין התוכני החשוב בטקסט‪ ,‬והיא טומנת בחובה גם את הגרעין המוזיקלי‬ ‫– המוטיב המוזיקלי הבולט במנגינה – מרווח הקווינטה – במקצב תרועתי ובהטעמה מלרעית‪:‬‬ ‫ש‪-‬ב‪-‬חי‬‫הקווינטה התרועתית רבת ההוד וההדר‪ ,‬יש בה כדי להעיד על הפנייה השמורה רק לרוזנים‪,‬‬ ‫למלכים ולמלך מלכי המלכים‪ ,‬מאז התקופות הקדומות ביותר בהיסטוריה‪.‬‬‫”כי חיזק“‪ :‬הצליל החד והקשיח של העיצור ק‘ בתוספת ההפסקה של השמינית יוצרים אונומטופיאה‬‫)חיקוי הצליל הטבעי במילים(‪ ,‬המדגישה את הרצון לחזק ולהגן על שערי העיר גם מבחינה‬ ‫מוזיקלית‪.‬‬‫בבית הכנסת המזרחי‪ ,‬סידור הישיבה הוא בצורה שבה הקהל רואה איש את רעהו‪ .‬בכל מהלך‬‫התפילה יש שיתוף והתייחסות הדדית‪ ,‬והקהל משתתף פעיל בתפילה‪ ,‬הן בשירה עם שליח הציבור‪,‬‬‫הן כסולנים‪ ,‬כל אחד בתורו‪ .‬ההבדל במנהגי התפילה בקרב העדות הוא ניכר‪ ,‬ומוצא את ביטוייו‬‫גם בהקשרים המוזיקליים – קרי ”שירת מענה“‪ ,‬המבוססת בשיר זה הן על החזרות שבהן הקהל‬‫הופך לעתים לסולן‪ ,‬והן על הלחן הרצ‘יטטיבי של המילה ”הללי“‪ ,‬שאליה נלווית הפסקת השמינית‪.‬‬ ‫תבנית ריתמית מלודית זו מזמנת את האפשרות לקהל המתפללים לענות לשליח הציבור‪.‬‬ ‫הללי‪-‬הללי‬ ‫סולן‪-‬קהל‬‫את השירה המזרחית מאפיינים הסלסולים – המליסמות ‪ -‬סגנון מוזיקה קולית שבו כמה צלילים‬‫מושרים על הברה אחת‪ .‬בשיר ”שבחי ירושלים“ מתקיימת המליסמה על המילים הבאות‪” :‬ירושלים“‪,‬‬ ‫”הללי“ ו‪“-‬אלוהייך“‪.‬‬ ‫‪101‬‬

‫המקאם‬‫המקאם‪ ,‬כמרכיב מרכזי במסורת המוזיקלית המזרחית‪ ,‬הוא אחד האלמנטים הבסיסיים והחיוניים‬‫לביצוע ולהבנת המוזיקה של עולם התפילה והפיוט בקהילות המזרח‪ .‬התייחסות ראשונה למונח‬‫המקאם בהקשר לעולם הפיוט קיימת כבר בשיריו של ר‘ ישראל נג‘ארה )המאה ה‪ ,(16-‬שנהג לציין‬‫מעל למילות הפיוט את שם המקאם של הלחן שעל פיו נכתב‪ .‬מתקופה זו ואילך השתרש נוהג זה‬‫בקרב רוב פייטני המזרח‪ .‬בקהילות יהודי חאלב וספרד‪-‬ירושלים תפס המקאם עם השנים מקום מרכזי‬‫אף יותר‪ ,‬כאשר לכל שבת וחג נקבע מקאם שבו יש להתפלל את תפילת השחרית‪ ,‬וכן מקאם קבוע‬‫לתפילות השבת הנוספות‪ .‬מקומו של המקאם כגורם מרכזי ומחייב בביצוע שירת הפיוטים והתפילות‬ ‫נשמר לאורך השנים‪ ,‬ובחלק מבתי הכנסת מקפידים על סדרים אלו עד היום‪.‬‬ ‫מקאם כורד‬‫סולמו של מקאם כורד )הראשי( זהה לסולם ”פריגי“ המערבי‪ .‬מקאם כורד השתלב במוזיקה הערבית‬‫ובמסורת הפיוט החלאבית‪-‬ירושלמית במאה השנים האחרונות‪ .‬רוב הפיוטים‪ ,‬המופיעים בספר הפיוטים‬‫החלאבי‪-‬ירושלמי במקאם זה‪ ,‬מושרים בלחנים ערביים‪-‬מצריים‪ ,‬שהולחנו במהלך המאה ה‪ .20-‬מקאם‬‫כורד אינו נפוץ במוזיקה הערבית הקדומה ואינו מופיע בסדר המקאמים לשבתות השנה ולמעט פיוט‬‫אחד‪ ,‬גם אינו קיים ברפרטואר הבקשות לשבת‪ ,‬הנחשב קדום יותר מרפרטואר הפיוטים לכל עת‪,‬‬ ‫המסודרים בספר הפיוטים על פי המקאמים השונים‪.‬‬ ‫משפטי מפתח‬ ‫בריחי שערייך‪ :‬שערי ירושלים היו נעולים בבריחים‪ ,‬מנעולים חזקים נגד אויבים‪.‬‬ ‫מצודת דוד על תהילים קמ“ז‪ ,‬פסוק י“ג‪:‬‬ ‫כי חיזק – ולא יוכל האויב לכבשה מעתה‪.‬‬ ‫בירך – הוא בירך את הבנים אשר בקרבך‪ ,‬רוצה לומר שיהיו הבנים מרובים ויתגברו על האויב‪.‬‬ ‫מצודת ציון על תהילים קמ“ז‪ ,‬פסוק י“ג‪:‬‬ ‫בריחי – כעין מטה ישימו אותו ברוחב השער לסגרו‪.‬‬ ‫‪102‬‬

‫רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל על תהילים קמ“ז‪ ,‬פסוק י“ג‪:‬‬‫כי חיזק בריחי שערייך – בל יוכל האויב לקרב אלייך‪ ,‬וגם בירך בנייך בקרבך – שלא תצטרכו לא‬‫לגבורת הסוס למלחמה‪ ,‬כי לא יימצא מי שיילחם אתכם‪ ,‬ולא לבקש מזון במרחקים‪ ,‬כי בנייך‬ ‫ימצאו ברכה הגם שיהיו בקרבך‪.‬‬ ‫על המקורות )המשורר דוד המלך(‬ ‫תהילים‪ ,‬פרק קמ“ז‪:‬‬ ‫א ַה ְללוּ‪ָ -‬יהּ‪ִ :‬כּי‪-‬טוֹב‪ ,‬זַ ְמָּרה ֱא‪ֵ ‬הינוּ‪ִ -‬כּי‪-‬נָ ִעים‪ ,‬נָא ָוה תְ ִה ָלּה‪.‬‬ ‫ב בּוֹנֵה ְירוּשָׁ ִַלם ְיה ָוה; נִ ְד ֵחי יִ ְשָׂר ֵאל ְי ַכנֵּס‪.‬‬ ‫ג ָהֹר ֵפא‪ִ ,‬לשְׁבוֵּרי ֵלב; וּ ְמ ַח ֵבּשׁ‪ְ ,‬ל ַע ְצּבוֹתָם‪.‬‬ ‫ד מוֹנֶה ִמ ְס ָפּר‪ַ ,‬לכּוֹ ָכ ִבים; ְל ֻכ ָלּם‪ ,‬שֵׁמוֹת יִ ְקָרא‪.‬‬ ‫ה ָגּדוֹל ֲאדוֹנֵינוּ ְוַרב‪ֹ -‬כּ ַח; ִלתְבוּנָתוֹ‪ֵ ,‬אין ִמ ְס ָפּר‪.‬‬ ‫ו ְמעוֹ ֵדד ֲענָוִים יְהוָה; ַמ ְשׁ ִפּיל ְרשָׁ ִעים ֲע ֵדי‪ָ -‬אֶרץ‪.‬‬ ‫ז ֱענוּ ַליהוָה ְבּתוֹ ָדה; זַ ְמּרוּ ֵלא‪ֵ ‬הינוּ ְב ִכנּוֹר‪.‬‬ ‫ח ַה ְמ ַכ ֶסּה שָׁ ַמ ִים‪ְ ,‬בּ ָע ִבים – ַה ֵמּ ִכין ָל ָאֶרץ ָמ ָטר; ַה ַמּ ְצ ִמי ַח ָהִרים ָח ִציר‪.‬‬ ‫ט נוֹ ֵתן ִל ְב ֵה ָמה ַל ְח ָמהּ; ִל ְבנֵי ֹעֵרב‪ֲ ,‬אשֶׁר יִ ְקָראוּ‪.‬‬ ‫י ‪‬א ִב ְגבוַּרת ַהסּוּס יֶ ְח ָפּץ; ‪‬א‪ְ -‬בשׁוֹ ֵקי ָה ִאישׁ ִיְר ֶצה‪.‬‬ ‫יא רוֹ ֶצה ְיה ָוה‪ֶ ,‬את‪-‬יְֵר ָאיו – ֶאת‪ַ -‬ה ְמיַ ֲח ִלים ְל ַח ְסדּוֹ‪.‬‬ ‫יב ַשׁ ְבּ ִחי יְרוּ ָשׁ ִַלם‪ֶ ,‬את‪-‬יְה ָוה; ַה ְל ִלי ֱאלֹ ַהיִ ְך ִציּוֹן‪.‬‬ ‫יג ִכּי‪ִ -‬חזַּק‪ְ ,‬בּ ִרי ֵחי ְשׁ ָע ָריִ ְך; ֵבּ ַר ְך ָבּנַיִ ְך ְבּ ִק ְר ֵבּ ְך‪.‬‬ ‫יד ַה ָשּׂם‪ְ -‬גּבוּ ֵל‪ ‬שָׁלוֹם; ֵח ֶלב ִח ִטּים‪ַ ,‬ישְׂ ִבּי ֵע‪.‬‬ ‫טו ַהשֹּׁ ֵל ַח ִא ְמָרתוֹ ָאֶרץ; ַעד‪ְ -‬מ ֵהָרה‪ָ ,‬ירוּץ ְדּ ָברוֹ‪.‬‬ ‫טז ַה ֹנּתֵן שֶׁ ֶלג ַכּ ָצּ ֶמר; ְכּפוֹר‪ָ ,‬כּ ֵא ֶפר ְי ַפזֵּר‪.‬‬ ‫יז ַמ ְשׁ ִלי‪ַ ‬קְרחוֹ ְכ ִפתִּים; ִל ְפנֵי ָקָרתוֹ‪ִ ,‬מי ַי ֲע ֹמד‪.‬‬ ‫יח יִשְׁ ַלח ְדּ ָברוֹ וְ ַי ְמ ֵסם; יַשֵּׁב רוּחוֹ‪ִ ,‬יזְּלוּ‪ָ -‬מיִם‪.‬‬ ‫יט ַמגִּיד ְדּ ָבָרו ְליַ ֲע ֹקב; ֻח ָקּיו וּ ִמ ְשׁ ָפּ ָטיו‪ְ ,‬ליִ ְשָׂר ֵאל‪.‬‬ ‫כ ‪‬א ָע ָשׂה ֵכן‪ְ ,‬ל ָכל‪-‬גּוֹי – וּ ִמ ְשׁ ָפּ ִטים ַבּל‪-‬יְ ָדעוּם‪ַ :‬ה ְללוּ‪-‬יָהּ‪.‬‬ ‫‪ęĕĘĕĚĐ ģēĥĚĘ čĘ đĚĕĥ‬‬ ‫בריחי שערייך – ברך בנייך‪:‬‬ ‫שערי ירושלים משולים במזמור לקרבה – לרחמה של האישה‪.‬‬‫חיזוק השערים – הברחתם‪ ,‬הם בהשראת משחק המילים מקור הברכה של מתן‬ ‫חיים לבנים‪ ...‬וכן ההגנה על שלומם‪.‬‬‫הדיאלוג בין השערים לקרבך – רחם האם‪ ,‬מדגיש את היות ירושלים ”טבורו של‬ ‫עולם“‪ .‬לפרשנות זו ניתן למצוא ביטוי אומנותי גם בגוף הלחן‪.‬‬ ‫‪103‬‬

‫הוֹ ָדיָה הבעת תודה‬ ‫יר ַההוֹ ָדָיהִשׁ‬ ‫ֶרגֶב גוש עפר‬ ‫מילים ולחן‪ :‬מרדכי זעירא‬‫מוֹלֶ ֶדת ארץ הלידה של אדם או‬ ‫של אומה‬ ‫ִל ִוּית אוֹ ִתי‪ ,‬אַ ְר ִצי‪ְ ,‬בּ‪ֶ ‬בן ְשׁ ֵק ִדָיּה‬ ‫ְבּזֹ ַהר ַח ָמּ ֵת‪ ‬וּ ֶמ ְר ֲח ֵבי ְשׂדוֹ ַת ִי‪,‬‬ ‫נֵ ָכר ארץ זרה שאינה מולדת‬ ‫ְו ִשׁיר ָנ ַת ְתּ ְבּ ִפי‪ ,‬הוּא ִשׁיר ַההוֹ ָדָיה‬ ‫ְר ָבבוֹת עשרות אלפים‬ ‫ְל ַה ְשׁ ִמיעוֹ ַה ְר ֵחק ַה ְר ֵחק ִמ ְגּבוּלוֹ ַת ִי‪.‬‬ ‫ֶמְר ֲח ֵבי מקום מרווח‪ ,‬אין‪-‬סוף‬ ‫ְוהוּא ָשׁמוּר ַבּ ֵלּב‪ֶ ,‬זה ִשׁיר ָה ְרָג ִבים‪,‬‬ ‫ַר ֲח ֵבי מרחקי‪ ,‬מרחבי‬ ‫וּ ְב ַר ֲח ֵבי ֵנ ָכר מוֹ ֶל ֶדת ַי ַע ְט ֵפנוּ‬ ‫ְו ִר ְבבוֹת אַ ַחי‪ָ ,‬בַּנ ִי‪ַ ‬הטּוֹ ִבים‬ ‫ַי ְק ִשׁיבוּ לוֹ דּוּ ָמם ְו ִי ְר ְּגעוּ ִמ ֶמּנּוּ‪.‬‬ ‫ְו ֵעת ָנשׁוּב‪ ,‬אַ ְר ִצי‪ְ ,‬שׂ ֵב ֵעי ַגּ ְעגּוּ ִעים‬ ‫ְצ ֵמ ִאים ְל ַח ָמּ ֵת‪ְ ,‬ל ֶשׁ ַפע טוֹבוֹ ַת ִי‪,‬‬ ‫יֻ ְחַזר ָל‪ ‬אָז ַה ִשּׁיר ִמ ֵלּב ָבּ ִנים ֵגּ ִאים‬ ‫ְוטוֹב ִי ְהֶיה ִל ְצעֹד ְבּ ַר ֲח ֵבי ְשׂדוֹ ַת ִי‪.‬‬ ‫‪104‬‬

q = 72 Am7 D Dm6 Am Am 5 5:G 5 55  55 5 5 5:  5 ²‡ Ò - £°‹ 5 5 ֚ - £´‹ ±Œ ۇ - ‹ - žæ ¦‹ - ´£ã‹ ߇ - ¦ - ©› ߇ -3C A/C# Dm G7 C E7 F 5 5 5 5 5 5 5G 5 5 5 5 5: 5 5 5 5 5 5: 5-   - ²žŽ ¡Ž - ê - Í´Œ ã - ²‡ ¨ - ¡‰ - £›Œ ֝܇ - ´Ž - Í£‹ Ÿ‡ - ²£Û‹ ª - ò‡ ´Ž ߇ - £®‹ šãž6G C A7 Dm Am/C E7/B E7 Am 5 5 5 5 5 5 5G 5 5 5 5 5:  555 5 5: 5 ²‡ žŽ - ±¡Œ²£Û‹ žŽ - ֞ -  - ž£ ¦‡ - ۇ žŽ - £¨‹ - Ö¬ ²‡ žŽ - ±¡Œ ¨‹ - ã›à‡ - Ö¦ - ´Ž - Í£‹105

‫מרדכי זעירא )‪(1968-1905‬‬‫מלחין ומשורר‪ ,‬מאבות הזמר העברי‪ .‬השכלתו המוזיקלית הסתכמה בצפייה בכמה שיעורי פסנתר של‬‫אחותו‪ ,‬שלאחריהם זכה בפרס על כך ש“ישב בשקט“‪ .‬מגיל ‪ 10‬ועד לבר המצווה התלווה אל אביו לבית‬‫הכנסת בשבתות ובחגים‪ ,‬והאזין לניגוני קריאת התורה ולסלסולי החזנים‪ .‬בביתו שמע שירה חסידית‬‫ושירים ציוניים‪ .‬לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים התמחה בתפירת נעליים‪ ,‬והצטרף ל“קומונת יצרני‬‫הנעליים“‪ ,‬שבה עבד למחייתו‪ .‬בד בבד התמסר לפעילות ציונית בתנועת ”השומר הצעיר“‪ ,‬שהייתה‬‫אסורה ברוסיה‪ .‬כעבור זמן נאסר עם חבריו והעמידו בפניו שתי אפשרויות‪ :‬לשתף פעולה ולהיות‬‫מודיע‪ ,‬וכתמורה לכך לזכות במלגת לימוד בקונסרבטוריון של קייב‪ ,‬או לעזוב את רוסיה‪ .‬הוא בחר‬‫באפשרות השנייה‪ ,‬ובסוף שנת ‪ 1924‬עלה לארץ‪ ,‬והוא בן ‪ .19‬בהגיעו ארצה הצטרף מרדכי זעירא‬‫לקיבוץ ססס“ר )לימים אפיקים(‪ ,‬שהתמקם אז בבית גן שליד יבנאל‪ .‬הוא וחבריו העלו הצגת אופרה‬‫בשם ”כרמלה“‪ ,‬על הווי השומרים בארץ‪ .‬על המוזיקה סיפר מרדכי זעירא‪ ,‬שלקחו מנגינות מוכנות‬‫וקצת גם חיברו‪ .‬את ההצגה ליוותה תזמורת‪ ,‬שכללה נגני קונצרטינה ולהקת נגני מסרקים‪ ,‬בניצוחו‬ ‫של מרדכי זעירא‪.‬‬‫כינויו של זעירא בקיבוץ היה ”מיטיה מסרק“‪ ,‬גם משום שהיה אשף בנגינה במסרק‪ ,‬וגם משום ששם‬‫משפחתו המקורי ”גרבן“ פירושו ”מסרק“ ברוסית‪ .‬הוא החזיק בכיסו תמיד מסרקים בגדלים שונים‪,‬‬‫היה עוטף אותם בנייר סיגריות דק ומפיק מהם צלילי כינור‪ ,‬צ‘לו ואף חצוצרה‪ .‬לאחר חודשים עברה‬‫הקבוצה לעפולה‪ ,‬ולכבוד חנוכת צריף הקיבוץ העלו החברים הצגה נוספת בשם ”חולצה כחולה“‪,‬‬ ‫סאטירה על מוסדות הפועלים בארץ‪.‬‬‫באותה העת נוסד תיאטרון ”האוהל“‪ ,‬והמייסד משה לוי הסתובב במחנות העבודה ובין סוללי הכבישים‪,‬‬‫וחיפש כישרונות‪ .‬הוא נפגש עם מרדכי זעירא‪ ,‬והלה הסכים להצטרף לתיאטרון ועבר לתל אביב‪.‬‬‫בסופו של דבר לא זכה לשחק ב“אוהל“‪ ,‬אך תפר נעליים לשחקנים‪ .‬יתרונו היחיד היה – היכרותו‬‫הקצרה עם יואל אנגל‪ ,‬המלחין שהקים את מקהלת ה“אוהל“ וכתב את המוזיקה להצגות הראשונות‪.‬‬‫יואל אנגל מת לפתע‪ ,‬בתחילת ‪ ,1927‬כשנה לאחר מותו של חנינא קרצ‘בסקי‪ ,‬שהיה אף הוא ממעצבי‬‫הזמר והחינוך המוזיקלי בארץ‪ .‬בתקופה זו התרוקנה הארץ ממלחיני שירי הזמר העברי‪ :‬אברהם צבי‬‫אידלסון עזב בראשית שנות ה‪ ,20-‬יוסף מילט חזר לווינה‪ ,‬פואה גרינשפון יצא ללמוד באיטליה וידידיה‬‫בורוכוב‪-‬אדמון‪ ,‬שרק החל אז לסלסל מנגינות בסגנון בדואי‪ ,‬שהה באמריקה‪ .‬על רקע החלל שנוצר‬ ‫החל מרדכי זעירא לסלול דרכו כמלחין‪.‬‬‫בשנת ‪ 1929‬צץ בתל אביב תיאטרון חדש בשם ”החרטום“‪ ,‬ומרדכי זעירא התבקש להלחין לתיאטרון‬‫זה שיר בסגנון תימני‪ ,‬לסצנה על העלייה התימנית בארץ‪ ,‬למילותיו של הלל אביחנן‪ .‬השיר נפוץ בכל‬‫הארץ‪ ,‬בשם ”פקד ה‘“‪ .‬שמו המקורי היה ”בשערי מולדת“‪ .‬לאחר שנים אחדות כתב נתן אלתרמן שיר‬‫חדש ללחן של מרדכי זעירא‪ ,‬שנקרא ”אל תפחדי‪ ,‬תמר“‪ .‬משה וילנסקי שינה את סופו המקורי של‬‫הלחן והוסיף סיום שונה‪ .‬שיר זה בישר את תחילתו של ”הגל התימני“ בפזמוני הארץ‪ .‬מרדכי זעירא‬ ‫היה הראשון בין מלחיני הארץ שהלחין מנגינה מקורית לשיר על עולי תימן‪.‬‬ ‫‪106‬‬

‫בשנת ‪ ,1935‬לאחר שהתבסס בעבודתו בחברת החשמל‪ ,‬החליט מרדכי זעירא‪ ,‬שעד כה הלחין באמצעות‬‫מסרק‪ ,‬לרכוש פסנתר‪ .‬אולם כשלא עמד בתשלומים הוא נלקח ממנו‪ .‬בערב מלחמת העצמאות הביא‬‫פרופסור חיים הלפרין אל מרדכי זעירא שירים להלחנה‪ ,‬והופתע לראות כי אין לו פסנתר‪ .‬הוא פנה‬‫לאברהם לוינסון‪ ,‬מנהל המרכז לתרבות‪ ,‬וסיכם אתו שהמרכז החקלאי וההסתדרות ישתתפו בקניית‬‫הפסנתר‪ ,‬ומרדכי זעירא ישלם את חובו בסיבוב הרצאות ובארגון שירה בציבור ברחבי הארץ‪ .‬הפעם‬ ‫הוא שילם את חובו עד תומו‪.‬‬‫מרדכי זעירא התמסר לתיעוד מוזיקלי של האקטואליה בארץ‪ .‬בזה אחר זה החל להלחין שירים‬‫המתעדים את המתרחש בארץ‪ ,‬והחל לשמש כדובר המוזיקלי של היישוב‪ .‬מרדכי זעירא ראה עצמו‬‫כמלחין לאומי‪ .‬על יצירתו המוזיקלית כתב המוזיקאי והמבקר מנשה רבינא‪” :‬לזעירא מתאים תואר‬‫הכבוד טרובדור )כינוי למשורר וזמר נודד בימי הביניים(‪ .‬גם הוא עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה‪,‬‬‫כמותם האזין למתרחש בדורו‪ ,‬וכמותם מצא ניב צלילי לחוויות תקופתו“‪ .‬מרדכי זעירא אמר שהוא‬‫מסוגל להלחין רק מילים בעברית‪ .‬הלשון העברית לא הייתה רק שפה‪ ,‬אלא גם צלילים‪ .‬הוא הביע‬‫את המשאלה שמלחיני הארץ ישאבו השראה ממעיינות המוזיקה היהודית‪ ,‬וישתמשו ביצירותיהם‬‫בחומרים מהמקורות המגוונים של מנגינות העדות והשבטים ממזרח וממערב‪ ,‬בין שאלה ניגוני תפילה‬ ‫או טעמי המקרא‪ ,‬זמר חסידי או זמרת תימן‪.‬‬ ‫בשיר שהלחין שבועות אחדים לפני מותו כתב‪:‬‬ ‫ימים גולשים לתהום‪ ,‬לילות שוקעים בתוהו‪,‬‬ ‫מילות חיבה גוועות מבלי להיאמר‪,‬‬ ‫הלב עוד פועם‪ ,‬פועם מנגינתו הוא‪,‬‬ ‫עוד שיר אחד‪ ,‬עוד שיר אחד‪ ,‬רוצה הוא לזמר“‪.‬‬ ‫על השיר‬‫משירי מלחמת העולם השנייה‪ .‬מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה‪,‬‬‫ושירת בבריגדה )החטיבה היהודית הלוחמת – החי“ל(‪ .‬השיר נכתב ב‪ ,1942-‬תוך כדי נסיעה של מרדכי‬‫זעירא ברכבת‪ ,‬שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר‪ .‬שורת הפתיחה נכתבה בהשראת‬‫השקדיות הפורחות בצדי הדרך‪ ,‬ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט“ו בשבט‪ .‬על נייר התווים של השיר‪,‬‬ ‫ששלח זעירא לרעייתו‪ ,‬כתוב‪ ,19.2.45 :‬קהיר‪.‬‬ ‫ט“ו בשבט‬‫יום ט“ו בשבט נחשב “ראש השנה לאילנות“‪ ,‬ועיקרו קביעת יום‪ ,‬המבדיל בין שנת מעשר אחת‬‫לחברתה‪ .‬על פי ההלכה‪ ,‬חייב יהודי להפריש מיבולו תרומות ומעשרות‪ ,‬אלה הם המסים שחויבו בהם‬‫אבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬כדי לפרנס את הכוהנים ואת הלוויים‪ ,‬ששירתו בבית המקדש‪,‬‬‫וכדי לכלכל בהם את עניי העם‪ .‬ראש השנה לאילנות הוא‪ ,‬איפוא‪ ,‬היום הקובע לראשית שנת המס‪:‬‬ ‫תשלום מעשרות מפירות האילן‪.‬‬ ‫‪107‬‬

‫חג לציונות‬‫כשגלה עם ישראל מארצו‪ ,‬הפך ט“ו בשבט לחג המקשר את העם עם טבע ארצו‪ .‬בתפוצות הגולה‬‫התפשט המנהג להרבות בט“ו בשבט באכילת פירות של ארץ ישראל‪ ,‬במיוחד משבעת המינים‬‫שנשתבחה בהם ארץ ישראל‪ ,‬ככתוב‪ֶ ” :‬אֶרץ ִחי ָטּה וּשְׁ ֹעָרה וְגֶ ֶפן וּתְ ֵאנָה וְִרמּוֹן‪ֶ ,‬אֶרץ‪-‬זֵית ֶשׁ ֶמן וּ ְד ָב ֹשׁ“‬‫)דברים ח‘‪ ,‬ח‘(‪ .‬בשוב עם ישראל להתיישב בארץ‪ ,‬נערכו נטיעות‪ .‬הנטיעות היו סמל להתיישבות קבע‬‫ולהיאחזות בארץ‪ .‬הנטיעה הראשונה של האילנות בט“ו בשבט התקיימה במושבה יסוד המעלה‪,‬‬‫בשנת תרמ“ד )‪ .(1884‬בט“ו בשבט תר“ן )‪ (1890‬לקח זאב יעבץ‪ ,‬ששימש כמנהל בית ספר בזיכרון‬‫יעקב‪ ,‬את תלמידיו‪ ,‬ונטע שתילי עצים בחוצות המושבה‪ .‬כשכל תלמיד אוחז בידו שתיל‪ ,‬הם צעדו ושרו‪.‬‬‫שנים אחדות לאחר מכן‪ ,‬באלול תרס“ו )‪ ,(1906‬הציע המורה ח“ל זוטא‪ ,‬באספה הכללית של הסתדרות‬‫המורים העבריים ביפו‪... ” :‬לחוג את ט“ו בשבט מפני שהוא חג האילנות‪ ,‬חג הטבע‪ ...‬אני מציע להטיל‬ ‫חובה לעשות נטיעות עצים בט“ו בשבט בכל בתי הספר‪ “...‬ההצעה התקבלה‪.‬‬ ‫השקדייה‬‫חזיון זה‪ ,‬של השקד הפורח‪ ,‬הפך מאז ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל לדגלו של ט“ו בשבט‪.‬‬‫מטעי השקדים הגדולים שניטעו במושבות הראשונות ביהודה‪ ,‬ואחר כך בגליל התחתון‪ ,‬היו פורחים‬‫באחת סמוך לט“ו בשבט‪ ,‬וטבעו חותמם על החג המתחדש‪ .‬גם מטעי הלוז )לוז השקד( בכפרי הערבים‬‫שימשו בפריחתם תפאורה נהדרת לחג‪ .‬דומה‪ ,‬שהשיר על השקדייה הפורחת של ישראל דושמן )‪1947-‬‬ ‫‪ ,(1884‬הוא שהשריש בפי הילדים ואחר כך בפי הבוגרים את השם ”שקדייה“ לעץ שקד‪.‬‬ ‫‪ĤĕĥĐ ĦđĘĕĚ ĦČ đČĤģ‬‬ ‫הקיפו את המילים המתארות את הארץ ואדמתה‪.‬‬ ‫)ארצי‪ ,‬שדותייך‪ ,‬גבולותייך‪ ,‬רגבים‪ ,‬מולדת(‬ ‫שם השיר הוא‪” :‬שיר ההודיה“‪ .‬מצאו כותרות נוספות המתאימות לשיר‪.‬‬ ‫)שיר הרגבים(‬ ‫כיצד מתוארים הבנים בארץ?‬ ‫)רבבות אחיי‪ ,‬בנייך הטובים‪ ,‬בנים גאים(‬ ‫מהי מטרתו של שיר זה?‬‫)שיר געגועים לארץ‪ ,‬להשמיעו כשנמצאים הרחק מגבולות ארץ ישראל‪ ,‬בנכר;‬ ‫הקשר בין הבנים לארץ; שיר עידוד לחיילים(‬ ‫מדוע נהוג לשיר שיר זה בט“ו בשבט?‬‫)מזכיר את המילה שקדייה‪ .‬נכתב בחודש פברואר‪ ,‬שלעתים מקביל לחודש שבט(‬ ‫‪108‬‬

‫קראו את התווים‪ ,‬ומצאו מהם שני הצלילים שבהם מסתיימים המוטיבים‬ ‫המוזיקליים‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬השיר מסתיים דווקא בשני צלילים אלה?‬‫צליל הפתיחה וצליל הסיום של השיר )ושל הבתים( הוא אותו הצליל באוקטבות‬ ‫שונות‪ .‬מדוע‪ ,‬לדעתכם?‬ ‫)פתיחה – נמוך‪ ,‬בסיס‪ ,‬אדמה‪ ,‬שורשיות;‬ ‫סיום – אוקטבה מעל – מרחק‪ ,‬גובה‪ ,‬געגוע(‬ ‫‪109‬‬

‫יָגֵ ַע עייף‬ ‫ִשׁיר ָה ֵע ֶמק‬ ‫ַמְרגּוֹ ַע מנוחה‪ ,‬שלווה ושקט‬ ‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן ׀ לחן‪ :‬דניאל סמבורסקי‬ ‫ָע ֵמל עובד‬ ‫ִמשְׂ ָתֵּר ַע משתטח‪ ,‬מתפשט‬ ‫ָבּאָה ְמנוּ ָחה ַלָיֵּג ַע‬ ‫וּ ַמ ְרגּוֹ ַע ֶל ָע ֵמל‪.‬‬ ‫ְדּ ָמ ָמה שקט מוחלט‬ ‫נוּ ָמה הירדם‪ ,‬שן‬ ‫ַל ְי ָלה ִחֵוּר ִמ ְשׂ ָתּ ֵר ַע‬ ‫תִּתְ ַהלָּל תתפאר‬ ‫ַעל ְשׂדוֹת ֵע ֶמק ִי ְז ְר ֶעאל‪.‬‬ ‫ִשׁיר ָה ֵע ֶדר ְמ ַצלְ ֵצל פעמוני‬ ‫העדר המשמיעים את קולם‬ ‫ֹא ֶפל חושך‪ ,‬עלטה‬‫ָאנוּ לְ‪ִ ‬מ ְשׁ ֶמֶרת אנחנו שומרים‬ ‫עליך‪ ,‬ניתנו לך כמשמרת‬‫ָים ַה ָדּגָן ִמ ְתנוֹ ֵע ַע ים השיבולים‬ ‫הנעים ברוח‬ ‫ַטל ִמ ְלּ ַמ ָטּה וּ ְל ָבָנה ֵמ ַעל‪,‬‬ ‫ָים ַה ָדָּגן ִמ ְתנוֹ ֵע ַע‪,‬‬ ‫ִמ ֵבּית אַ ְל ָפא ַעד ַנ ֲה ָלל‪.‬‬ ‫ִשׁיר ָה ֵע ֶדר ְמ ַצ ְל ֵצל‪,‬‬ ‫ַמה‪ַ ,‬מה ַל ְי ָלה ִמ ֵלּיל?‬ ‫זוֹ ִהי אַ ְר ִצי וּ ְשׂדוֹ ֶתי ָה‪,‬‬ ‫ְדּ ָמ ָמה ְבּ ִי ְז ְר ֶעאל‪.‬‬ ‫ֶזהוּ ֵע ֶמק ִי ְז ְר ֶעאל‪.‬‬ ‫נוּ ָמה ֵע ֶמק‪ֶ ,‬א ֶרץ ִתּ ְפ ֶא ֶרת‬ ‫ְתּבֹ ַר‪ ‬אַ ְר ִצי ְו ִת ְת ַה ָלּל‬ ‫אָנוּ ְל‪ִ ‬מ ְשׁ ֶמ ֶרת‪.‬‬‫ִמ ֵבּית אַ ְל ָפא ַעד ַנ ֲה ָלל‪.‬‬ ‫ַמה‪ַ ,‬מה‪...‬‬ ‫אֶֹפל ְבּ ַהר ַה ִגּ ְלבּוֹ ַע‪,‬‬‫סוּס דּוֹ ֵהר ִמ ֵצּל ֶאל ֵצל‪.‬‬ ‫קוֹל ְז ָע ָקה ָעף ָגּבֹ ַהּ‪,‬‬ ‫ִמ ְשּׂדוֹת ֵע ֶמק ִי ְז ְר ֶעאל‪.‬‬‫ִמי ָי ָרה וּ ִמי ֶזה ָשׁם ָנ ַפל‬ ‫ֵבּין ֵבּית אַ ְל ָפא ְוַנ ֲה ָלל?‬ ‫ַמה‪ַ ,‬מה‪...‬‬ ‫‪110‬‬

q = 88 5 Am7 5 dm B Am Em7 Am 4 Dm 5 5 B ¬Ž 5: 5 5 5 5 5 B:G 5 5 㪨‡ - ž¡ ¦Ž - æ - œŒ - ã- ²‡ ¨Ž - Öà - ¬Ž ¦ - ¬ - ¦¨Œ ߏ - žÓ5 Dm Gm Dm B Am Em7 Am C7G 5 5 5 5 5 5 B ¬Ž 5: 5 5 5 5 5 B: 4 £‡ ¦Ž - ž¦ ¡‹ - ²ãŒ ܇ ¨‹ - ò - ²Œ - ¦¬Ž ´ÖÜ‡ ¬Œ - ±¨  ‡ £‹ - ²‡ - ¦š¬9F Gm/Bb C7 F Gm/Bb C7 F EØ A7 DmG5 5 5 5 5555B 55 55 5 5 5 B¦¢Ž é‡ ¨‹ - ¨Ž - žå ¦‡ ã - › - žª ¨Œ - ¦¬Ž ¨‹ - ´£ßŒ ¦‡ Ò - š® ¬Ž ªŽ - ž‰ - ¦¦13 Dm Dm7 G5m 5 5 B Dm Dm7 G5m 5 C7GB B £‡ ¦Ž - ž¦ ¨‹ - ¦£éŒ BB 5 B ž¨Ž ž¨Ž ¨ ᇠ- ž¨ ߇ -  ‡ £‹ - ²‡ - ¦š¬17 F Bb F 5F 5 5 A7 Bb Gm Dm/A Am7 DmG :: 5 5 5 5 :: š - ¯² 5 5 5 5 5 5 5 B B 㪠- ž¨ ¬Œ - ±¨ ®‡ ò‹ - š - ´² Ó - 㪠¦‡ - ¤ ۇ ¨‹ - ¨ - ´²111

‫נתן אלתרמן )‪(1970-1910‬‬‫נולד בוורשה ועלה ארצה בשנת ‪ .1925‬את חינוכו היהודי קיבל בבית אביו‪ ,‬שהיה מראשוני המנהלים של‬‫גני הילדים‪ .‬בבית אלתרמן הקפידו לדבר עברית רהוטה‪ .‬בארץ למד נתן אלתרמן בגימנסיה ”הרצליה“‬‫בתל אביב‪ .‬בסיום לימודיו נסע לצרפת‪ ,‬ושם למד אגרונומיה‪ ,‬אם כי מעולם לא עסק במקצוע זה‪ .‬נתן‬‫אלתרמן היה משורר שהתייחס ישירות לתרבות הישראלית‪ .‬החל משנת ‪ 1934‬הוא פרסם בעיתון ”הארץ“‪,‬‬‫ומשנת ‪ 1943‬פרסם בעיתון ”דבר“ טורים פוליטיים‪ .‬בשנת ‪ ,1943‬כרת נתן אלתרמן ברית עם תנועת‬ ‫העבודה‪ ,‬ובשנה זו הוא גם עבר לכתוב ב“מעריב“ והפך לאחד מדובריה של ארץ ישראל השלמה‪.‬‬‫נתן אלתרמן מצא דרך מיוחדת להתמודד עם לחץ המציאות הפוליטית‪ ,‬ופיצל את שירתו לכמה‬‫אגפים‪ :‬אגף אחד כולל שירה שהשפעה סימבוליסטית ניכרת בה‪ ,‬שירה בלי מעורבות ישירה למציאות‪,‬‬‫בלי שימוש במילים לועזיות או במקומות קונקרטיים; שירה מופשטת‪ ,‬מסומלת ומוגבהת‪ .‬אגף אחר‬‫הוא שירה קלה‪ ,‬פזמונים הומוריסטיים וסאטירות‪ .‬אגף אחר בשירתו היה תגובה למאורעות הימים‪,‬‬‫שירים שפורסמו ב“טור השביעי“‪ .‬נתן אלתרמן לא חתם על יצירות אלה בשמו המלא‪ ,‬אלא ”נתן א“‪.‬‬‫נתן אלתרמן ליווה את התרבות הישראלית במאורעות קטנים וגדולים‪ .‬הליווי השירי הפוליטי הבולט‬‫ביותר היה בתחום ההעפלה‪ ,‬ובתקופת הקמת המדינה‪ .‬נתן אלתרמן היה גדול הפזמונאים של דורו‪.‬‬ ‫בפזמוניו הוא שילב ישן וחדש‪ ,‬עברית עם שפות זרות‪ ,‬רומנטיקה עם מחלות וצרות‪.‬‬ ‫דניאל סמבורסקי )‪(1977-1909‬‬‫מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה‪ .‬דניאל סמבורסקי נולד בגרמניה וגדל בבית ציוני‪ ,‬דובר‬‫עברית‪ ,‬להורים שהיגרו מרוסיה‪ .‬הוא למד נגינה ותיאוריה של המוזיקה‪ ,‬והחל בלימודי רפואה‪ .‬בשנת‬‫‪ ,1933‬עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬עלה לארץ‪ .‬בארץ הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים‪ ,‬וכן מנגינות‬‫לשירי ילדים‪ .‬עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה‪ .‬בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬עסק בהוראת‬‫המוזיקה בגימנסיה הריאלית ”בלפור“ בתל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1949‬החל ללמד בסמינר למורים על שם שיין‬‫בפתח תקווה‪ ,‬ובסמינר על שם לווינסקי‪ .‬בתחנת הרדיו המנדטורית ”קול ירושלים“ היה לדניאל סמבורסקי‬‫מדור שבו לימד בכל שבוע שיר עברי חדש‪ .‬משיריו הנודעים‪” :‬זמר הפלוגות“‪ ,‬שהיה המנון פלוגות השדה‬‫)”הפו“שים“( בימי מאורעות תרצ“ו‪-‬תרצ“ט‪” ,‬שיר העמק“ )”באה מנוחה ליגע“(‪” ,‬שיר המולדת“ )”בהרים‬ ‫כבר השמש מלהטת“( – שלושתם למילים של נתן אלתרמן‪ ,‬וכן ”שיר הכביש“ )”הך פטיש“(‪.‬‬‫סמבורסקי היה זה ש“המציא“ את ערבי הזמר‪ ,‬ואותם ניהל בבית ברנר במשך ‪ 15‬שנים רצופות‪ ,‬בכל‬‫ליל שבת‪ .‬באותה התקופה ערך עם משה גורלי שלושה ספרי זמר לתלמיד‪ ,‬ספרים שעד היום הזה‬‫הם ”אורים ותומים“‪ .‬דניאל סמבורסקי ערך בעצמו את ספר שיריו ”אדמה ושמי שמים“ אך לא זכה‬ ‫לראותו יוצא לאור‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫”שיר העמק“ נכתב כקליפ לסרט ”לחיים חדשים“‪ ,‬שהוזמן על ידי ”קרן היסוד“ בשנת ‪ ,1935‬כסרט‬‫עלילתי באורך מלא‪ ,‬אולם עם סימנים של סרט תדמית‪ .‬היה זה הסרט השלישי שנוצר בארץ‪ ,‬והראשון‬‫שהוצמד לו פס קול‪ .‬הרעיון היה להציג את ארץ ישראל כמקום שבו מתקיימים חיים חלוציים חדשים‪,‬‬ ‫‪112‬‬

‫בעיר ובכפר‪ .‬השחקנים היו חברי קיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שגילמו את העם היהודי השב ובונה את פלסטינה‪.‬‬‫במהלך הסרט הזמינו החברים את הצלם לחדר האוכל‪ ,‬בעת ביקורו של המלחין דניאל סמבורסקי‪,‬‬‫המלמד אותם את ”שיר העמק“‪” .‬פיות טובות רבות נשקו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬את דניאל סמבורסקי כאשר‬‫הלחין את לחנו למילים אלה‪ ,‬והמוזות אהבו אותו אז במיוחד“‪ ,‬כך אמר כ‪ 40-‬שנים מאוחר יותר הרצל‬‫שמואלי‪ .‬לסרט נכתבו שלושה שירים‪ ,‬אך רק אחד מהם‪” ,‬שיר העמק“‪ ,‬הפך ללהיט גדול‪ .‬השיר הכה‬ ‫גלים ופרש כנפיים‪ ,‬הגיע אל כל פינה בעולם היהודי ופרט על נימי אהבת הארץ והגעגועים אליה‪.‬‬‫חוקרי שירה והיסטוריה ניסו להסביר את מילות השיר שכתב נתן אלתרמן‪ .‬הם טוענים שנתן אלתרמן‬‫לא התכוון לעמק גיאוגרפי מסוים‪ ,‬אלא לעמק סמלי – העמק של סוף שנות ה‪ ,30-‬מרכז ראשון‬‫להתיישבות ציונית‪ ,‬פיסת ארץ ישראל שמקרינה שלווה ושקט‪” :‬מה מה לילה מליל? דממה ביזרעאל‪,‬‬‫נומה עמק‪ ,‬ארץ תפארת‪ ,‬אנו לך משמרת“‪ .‬יש החושבים כי זהו שקט מדומה‪ .‬נתן אלתרמן משתמש‬‫בפסוק מספר ישעיהו ”שומר מה מלילה שומר מה מליל“ )כ“א‪ ,‬י“א(‪ ,‬הרומז על בעייתיות הקיימת‬‫בשקט הזה‪ .‬השיר נכתב כשיר ערש‪ ,‬המוקדש כאן לעמק‪ ,‬שכמוהו כילד‪ ,‬הזקוק לחיבה שמתקיימת‬‫ברגעי החסד שלפני השינה‪” :‬נומה עמק“ בחיק הדממה‪ ,‬ויש דממה‪” ,‬דממה ביזרעאל“‪ ,‬אך הדממה‬‫מושגת בכוחה של שמירה‪” :‬אנו לך משמרת“‪ .‬המעגל נסגר בשאלת השומר התנכ“י מישעיהו ”מה‬ ‫לילה מליל?“ שנענית ב“אנו לך משמרת“ של שומרי חומה ומגדל‪.‬‬‫”מי ירה ומי זה שם נפל?“ – על מי מסופר בשורות אלה? בסוגיה זו חלוקות הדעות‪ .‬חברי בית אלפא‬‫מספרים כי שורות אלה נכתבו על הסמל משה רוזנפלד‪ ,‬שנפל בנובמבר ‪ ,1935‬בעת שרדף אחרי כנופיות‬‫של פורעים ערביים בגלבוע )על שמו קרוי ”מעיין הסמל“(‪ .‬ואולי‪ ,‬כשם שהעמק הוא סמלי‪ ,‬גם כאן אין‬‫אירוע מסוים‪ ,‬אלא אירוע סמלי שכמוהו אז התרחשו רבים‪ .‬יש הטוענים שהאיש שנפל הוא אלכסנדר זייד‪,‬‬‫שנרצח כשהותקף ממארב‪ ,‬בשעה שרכב מביתו‪ ,‬על גבעות שייך אבריק שליד טבעון‪ ,‬אל קיבוץ אלונים‪.‬‬ ‫על המקומות בשיר‬ ‫נהלל‬‫ראשון מושבי העובדים בישראל‪ .‬נוסד בח‘ אלול של שנת תרפ“א )‪ 11‬בספטמבר‪ .(1921 ,‬נהלל שוכן בצפון‬‫עמק יזרעאל‪ ,‬בצד כביש חיפה‪-‬נצרת עלית‪ .‬שמו ניתן לו על שמה של העיר המקראית בנחלת זבולון‬‫)יהושע י“ט‪ ,‬ט“ו; כ“א‪ ,‬ל“ה(‪ ,‬שנשמרה על פי חז“ל – בתלמוד הירושלמי ”מהלול“‪ .‬שמה אף נשתמר בשמו‬ ‫של כפר ערבי סמוך‪” ,‬מעלול“‪ .‬נהלל מפורסם בצורת העיגול שלו‪ ,‬כפי שנראית ממעוף הציפור‪.‬‬ ‫בית אלפא‬‫קיבוץ מזרם ”הקיבוץ הארצי“ – ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל‪ .‬מיקומו במזרח עמק יזרעאל‪,‬‬‫בעמק חרוד לרגלי הגלבוע‪ ,‬ליד גן השלושה – ”הסח‘נה“‪ ,‬קרוב לכביש ‪) 71‬בית שאן‪-‬עפולה(‪ .‬גובהו כ‪-‬‬‫‪ 75‬מ‘ מתחת לפני הים‪ .‬הקיבוץ הוקם על ידי חברי גדוד השומר הצעיר א‘‪ ,‬הוא גדוד ”שומרייה“‪ .‬בשנת‬‫‪ 1940‬חל בו פילוג על רקע רעיוני‪ ,‬ובעקבותיו נערכו חילופי חברים עם קיבוץ רמת יוחנן‪ .‬אנשי השומר‬ ‫הצעיר עברו לבית אלפא‪ ,‬ואנשי מפא“י לרמת יוחנן‪.‬‬ ‫‪113‬‬

‫הר הגלבוע‬‫הגלבוע הוא רכס הרים בישראל‪ .‬רכס הגלבוע נמצא מדרום לעמק חרוד וממערב לעמק בית שאן‪,‬‬‫במקום החיבור של עמק הירדן ועמק יזרעאל‪ .‬הגלבוע מוזכר בתנ“ך‪ ,‬בספר שמואל‪ ,‬בסיפור על נפילת‬ ‫שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים‪.‬‬ ‫‪ěēĘĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬ ‫הלחן כתוב במודוס דורי‪.‬‬ ‫הלחן מושתת על עקרון תבניות מלודיות בסיסיות‪ :‬זרקא‪ ,‬פשטא והמרכא‪.‬‬‫חלקו הראשון של השיר )תיבות ‪ (8-1‬מושתת על צירוף תבניות זרקא‪ .‬הזרקא‪,‬‬‫המבוסס על טעמי המקרא‪ ,‬הוא עיטור הנועד ”להחיות“ מנגינה תוך כדי ביצועה‪.‬‬‫הזרקא הוא עיטור המורכב מארבעה צלילים‪ :‬השני והרביעי הם הצליל המעוטר‬‫עצמו )הצליל הראשי(‪ .‬הראשון הוא הצליל הסמוך העליון והשלישי הוא הצליל‬‫הסמוך התחתון לצליל הראשי‪ .‬תיבות ‪ 2-1‬הן תבנית זרקא סביב הצליל רה )פה‬‫הוא צליל זר(‪ ,‬ותיבות ‪ 4-3‬סביב הצליל לה )דו הוא צליל זר(‪ .‬תיבות ‪ 8-5‬הן חזרה‬‫מדויקת על תיבות ‪ .4-1‬מכאן‪ ,‬שהצלילים רה ולה הם הצלילים המרכזיים של‬ ‫החלק הראשון של השיר‪ .‬חלק זה מבוסס על תא הקווינטה‪.‬‬‫חלקו השני של הלחן מבוסס על תבנית המרכא )מטעמי המקרא(‪ .‬המרכא‬‫מופיע בתיבה ‪ 9‬ובתיבה ‪ .11‬מבנה המרכא‪ :‬עלייה בטרצה קטנה מן הדרגה‬‫שמעל לדומיננטה‪ ,‬שלאחריה ירידה בקוורטה )לה‪-‬דו גבוה‪-‬סול(‪ .‬סול הוא צליל‬‫המטרה‪ .‬הצליל סול מובלט הבלטה נוספת בתיבה ‪ ,10‬כצליל מרכזי בתבנית‬‫זרקא נוספת‪ .‬מאחר שהצליל רה הוא הצליל המרכזי בתיבה ‪ 12‬המסיימת את‬ ‫חלק ב‘‪ ,‬אזי חלקו השני של הלחן מבוסס על תא הקוורטה )רה‪-‬סול(‪.‬‬‫חלקו השלישי של השיר מורכב מתבניות בסיסיות‪ :‬מתבנית פשטא בתיבות ‪16-‬‬‫‪ ,13‬שזוהי תבנית המתאפיינת על ידי קפיצת קווינטה כלפי מעלה‪ ,‬מצליל היסוד‬‫ואחריו סקונדה גדולה כלפי מטה )רה‪-‬לה‪-‬סול(‪ ,‬ומתבנית זרקא בתיבות ‪.20-19‬‬‫הדרגה הרביעית – הצליל סול – הוא למעשה צליל הדומיננטה בשיר והוא מקבל‬ ‫תוקף משנה‪.‬‬ ‫‪114‬‬

‫תבניות ריתמיות חוזרות המשלבות סינקופה בתחילת התיבה‪:‬‬ ‫ָבּ‪ָ -‬אה ‪ְ -‬מנוּ ‪ָ -‬חה ‪ַ -‬ל ‪ -‬יָּ ‪ֵ -‬ג ‪ַ -‬ע‬ ‫ַעד ‪ -‬נַ ‪ֲ -‬ה ‪ָ -‬לל‬ ‫ְבּ ‪ -‬יִזְ ‪ְ -‬ר ‪ֶ -‬עאל‬ ‫ָא ‪ -‬נוּ ‪ְ -‬ל ‪ -‬‬‫בשיר מתקיים דיאלוג מוזיקלי בין משפטים‪ .‬משפט פותח וסוגר‪ ,‬וכן משפטים‬ ‫של ”שירת מענה“‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬‫” ָבּ ָאה ְמנוּ ָחה ַליָּגֵ ַע“ )משפט פותח על הטון המרכזי של המודוס( – ”וּ ַמ ְרגּוֹ ַע ֶל ָע ֵמל“‬ ‫)משפט סוגר על צליל הקווינטה של המודוס(‪.‬‬‫” ַליְ ָלה ִחוֵּר ִמ ְשׂ ָתּ ֵר ַע“ )משפט פותח על הטון המרכזי של המודוס( – ” ַעל ְשׂדות ֵע ֶמק‬ ‫ִיזְ ְר ֶעאל“ )משפט סוגר על צליל הקווינטה של המודוס(‪.‬‬ ‫הדיאלוג בין הטון היסודי לקווינטה נשמר במהלך כל השיר‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫” ַמה‪ַ ,‬מה ַלּיְ ָלה ִמ ֵלּיל“‬ ‫”נוּ ָמה ֵע ֶמק – ָאנוּ ְל ָך ִמ ְׁש ֶמ ֶרת“‬ ‫מרכיבים מוזיקליים האופיינים לשיר ערש‪:‬‬ ‫התנהלות מלודית נינוחה בלי מעברים מלודיים פתאומיים וחריגים;‬ ‫דינאמיקה אקסטנסיבית לרוב ברמת הפיאנו;‬ ‫אין שינויים מרחיקי לכת באופי‪ ,‬במהירות ובמקצב;‬ ‫המשקל לרוב זוגי;‬ ‫קיימות חזרות מלודיות )תפקיד הפזמון בשיר רב‪-‬בתים(‪.‬‬ ‫הצעה להוספת קונטרפונקט בחליליות‬ ‫‪115‬‬

‫תִּגְ ַמע תבלע‪ ,‬תלגום‬ ‫ִשׁיר ַהשּׁוֹ ֵמר‬ ‫ִבּ ְד ִמי ַהלֵּיל דממת הלילה‬ ‫ַמה ִמלֵּיל פרק הזמן משקיעת‬ ‫מילים‪ :‬עמנואל לין ׀ לחן‪ :‬בנימין עֹ ֶמר‬ ‫השמש ועד זריחתה‬ ‫ִשׁ ֳבּלֵי ָק ָמה תבואה שהגיעה‬‫לשיעור קומה ניכר מעל הקרקע‬ ‫והיא עומדת לפני קציר‬ ‫ָע ָטה מכוסה‪ ,‬לבוש‪ ,‬אבל‪ ,‬נוגה‬ ‫ֵמ ַעל ַה ִמּ ְג ָדּל ָס ִביב אַ ְשׁ ִקי ָפה‬ ‫ֵעי ִני ִתּ ְג ַמע ֶמ ְר ַח ִקּים‪.‬‬ ‫ֶא ֶרץ רוַֹג ַעת ִבּ ְד ִמי ַה ֵלּיל‬ ‫הוֹי שׁוֹ ֵמר‪ַ ,‬מה ִמ ֵלּיל?‬ ‫ַס ַהר ָע ָלה ִמן ֶה ָה ִרים‬ ‫ָח ִליל רוֹ ִעים ָירֹן‬ ‫ָה ֵע ֶמק ָע ָטה ֲע ָר ֶפל‬ ‫גּוֹ ְל ִשׁים ֶע ְד ֵרי ַהצֹּאן‪,‬‬ ‫ַמה ִלי וּ ִמי ִלי עוֹד‪ְ ,‬כַּנ ַען?‬ ‫ֵאי ָשׁם נוּגוֹת ַה ַתּן ְמַי ֵלּל‬ ‫הוֹי שׁוֹ ֵמר‪ַ ,‬מה ִמ ֵלּיל?‬ ‫רוּ ַח ִמָיּם ָה ָמה‬ ‫ֵבּין ִשֳׁבּ ֵלי ָק ָמה‪,‬‬ ‫ַמה ִלי וּ ִמי ִלי עוֹד‪ְ ,‬כַּנ ַען?‬ ‫ָח ִליל רוֹ ִעים‪...‬‬ ‫‪116‬‬

q = 72 Dm7 G Dm Gm C7 F Bb6 C7 Gm 5 5 5 555 5 5 B 5 5: 5 5 5 5 5 5 5G 5 5: žŽ - œ‡ ê‹ - ¦á « - ›£›‹ ۇ Ò - £±‹ - ž® £¬Œ - £ª‹ œ‡ ò‹ - ¬¨Ž ²‡ ¨ - ¡Ž - ¨Œ - ¦¬Ž3F Gm7 C7 5 F6 3 Dm7 GmG B: 5 5: 5 5 5 5: 5 B: 55 - §£ï‹ š - ¯² Ö² - œŽ - ´¬Ž ߋ - £¨‹ ‡ žŽ - ¦£éŒ £Öž ÖÛ -6 EØ Am7 Dm q = 112 Am7 Dm C DmG 5: 5 5 B 5 5 55 5 5 5 5 55 5 5 - ²¨Œ ž¨Ž ¨‹ - ¦£éŒ Ö² - §£¬‹ £ - ©² ¦‡ Öà - §£Û‹ ‡ ¬ - £²Œ žŽ - ©šî ¡ - ¦£¦‹9 5F 5 5 Gm 5 5 Dm B Dm 5 5 Am7G 5 5 5 5: ©¬Ž 5 5 ¨‹ - §æ 55 ž¨Ž £¦‹ ã - £¨‹ £¦‹ Ö¬ ªŽè‡ - ã² - ¡Ž ž - ž¨12 Dm G7 C F EØ Am7 Dm  5G 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5: ©£ßŒ ۋ - ߊ - £¦Œ ± - ž¨ ž¨Ž £¦‹ ã - £¨‹ £¦‹ Ö¬ ªŽè‡ - ©¬Ž117

‫עמנואל לין‬ ‫חבר קיבוץ משמר העמק‪.‬‬ ‫בנימין עומר‬‫בנימין עומר )חתולי( עלה לארץ ישראל מפולין בהיותו בן ‪ .16‬היה מורה לזמרה ולמוזיקה בקיבוץ‬ ‫משמר העמק‪ .‬בנימין עומר הוא אביו של המשורר ע‘ הלל‪.‬‬ ‫על השיר‬ ‫”מהסוס הדוהר – מצל אל צל“ )שיר העמק( עד ”מעל המגדל אשקיפה“ )שיר השומר(‬‫בתקופה שבה הלילה הפך למאיים ולצופן סכנה‪ ,‬חל גם שינוי באיש הלילה‪” .‬השומר“ משנות העשרה‬‫והעשרים‪ ,‬הרוכב על סוסו‪ ,‬ניצב עתה בראש מגדל שמירה גבוה וצופה למרחק‪ ,‬כדי לקדם כל רעה‪.‬‬‫השיר המייצג זאת הוא השיר שלפנינו‪” ,‬שיר השומר“ )”מעל המגדל“( שכתבו עמנואל לין ובנימין‬‫עומר ממשמר העמק‪ ,‬בשנת ‪ .1938‬בשיר נראה המעבר מהסימבוליות ההרואית של אלכסנדר זייד‪,‬‬ ‫השומר על הסוס‪ ,‬ועד השומר הנמצא בראש מגדל שמירה גבוה‪.‬‬‫השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק‪ .‬אולם מחוץ לקיבוץ‪ ,‬היה‬‫לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת ”חומה ומגדל“ )‪ .(1939-1936‬בשנים אלה הלילה קיבל משמעות‬‫ציונית נעלה‪ ,‬ואל השומר שניצב על משמרתו יחיד נוספו חברי פלוגות הלילה שהקים וינגייט‪ ,‬ופלוגות‬ ‫השדה שהקים יצחק שדה‪.‬‬‫יצחק שדה – מראשי ”ההגנה“ ומפקד הפלמ“ח )‪ .(1952-1890‬נולד בעיר לובלין שבפולין‪ .‬בשנת ‪1920‬‬‫עלה יצחק שדה ארצה עם ראשוני ”העלייה השלישית“‪ ,‬היה ממקימיו של ”גדוד העבודה“ על שם יוסף‬‫טרומפלדור‪ ,‬ונבחר לעמוד בראשו‪ .‬יצחק שדה עמד בראש הדורשים ”לצאת מן הגדר“ ולעבור לפעולות‬‫יזומות‪ .‬פעל להקמת כוח נייד‪ ,‬בפיקודה של המפקדה הארצית של ”ההגנה“‪ .‬בשנת ‪ 1937‬הקימה ”ההגנה“‬‫את ”פלוגות השדה“ )פו“ש(‪ ,‬ויצחק שדה עמד בראשן‪ .‬כאשר הוקם הפלמ“ח‪ ,‬היה יצחק שדה‪” ,‬הזקן“‬ ‫כפי שכונה בפי פקודיו‪ ,‬מפקדו הראשון‪ .‬בשנת ‪ 1945‬התמנה לראש המטה הכללי של ”ההגנה“‪.‬‬ ‫החליל‬‫כלי הנגינה המאוזכר בזמר העברי יותר מכול הוא החליל‪ .‬השכיחות הרבה באזכורי החליל‪ ,‬והשירים‬‫הרבים שנכתבו עליו‪ ,‬מאפשרים לקבוע את מיקומו החשוב בתרבות העברית‪ .‬החליל הוא חלק מציוד‬‫הרועה‪ ,‬ומרבית השירים שנכתבו עליו הם שירי רועים‪ .‬בהיסטוריה העברית היו אבות האומה – אברהם‪,‬‬‫יצחק ויעקב – רועי צאן‪ ,‬וכך היו גם משה ודוד‪ .‬נגינת החליל משדרת לסביבה רוגע‪ ,‬נעימות‪ ,‬שקט‬‫ושלווה‪ .‬תמונה פסטורלית זו‪ ,‬שהייתה מקובלת מאוד בתרבות האירופית‪ ,‬לרבות במוזיקה האומנותית‬‫ובשירה העממית‪ ,‬רווחה מאוד גם בתרבות הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬קשר ייחודי ארץ‪-‬ישראלי ניתן לחליל‬‫החל משנות ה‪ .20-‬נוסף על הדימוי הפסטורלי והאוריינטלי‪ ,‬החליל והרועה זכו לטריטוריה ארץ‪-‬‬ ‫ישראלית בלעדית – הגליל‪.‬‬ ‫‪118‬‬

‫מאפייני החליל בתמליל‬ ‫במרבית הטקסטים שבהם נזכר החליל נזכרים גם רועים‪.‬‬ ‫החליל הוא תמיד יחיד‪ ,‬אין שני חלילים באותו השיר‪.‬‬ ‫רוב השירים כתובים בצורה סטרופית )בתים עם פזמון חוזר(‪.‬‬ ‫ברוב הטקסטים שבהם נזכר החליל נזכרות גם הברות המילוי )”לי לי לי ‪.(“...‬‬ ‫מאפייני החליל במוזיקה‬ ‫רוב השירים נחשבים שירים קצרים )עד ‪ 12‬תיבות של ‪.(4/4‬‬ ‫מהלכי הסקונדות עולים ויורדים בגבולות של טרצה – סקסטה ואף יותר‪.‬‬ ‫לעתים ניתנים סלסולי צליל וקישוטים מלודיים – ”מי לי עוד כנען“ ‪.‬‬ ‫על לחן השיר‬‫הצביון האידיאולוגי ניתן לשירים לא רק באמצעות המילים‪ ,‬אלא גם באמצעות הלחנים‪ .‬במחצית‬‫הראשונה של המאה ה‪ 20-‬ניסו המלחינים לאמץ יסודות מזרחיים בשיריהם‪ ,‬שכן‪ ,‬המזרח ייצג בעיניהם‬‫את החזרה אל ”העברי הקדמון“‪ .‬בין היסודות המוזיקליים המזרחיים הללו אנו מוצאים כתיבה מודאלית‪,‬‬ ‫סלסולים‪ ,‬כתיבה בסקונדות ושימוש במקצבים מיוחדים‪.‬‬‫בבית של השיר יש יסודות מן השירה המזרחית המזכירים ”מוואל“ )יסוד סלסולי ואלתורי בשירה‬‫הערבית(‪ ,‬ואילו הפזמון מורכב מאינטונציות ריתמיות המקבילות לשורות המלודיות ולשורות‬ ‫הטקסט‪.‬‬‫)אינטונציות ריתמיות = תבניות מקצביות נפוצות בשירי ארץ ישראל‪ ,‬הבנויות על אותו עקרון ריתמי‬ ‫של צליל קצר‪ ,‬צליל ארוך וצליל קצר ביחס ‪.(1-2-1‬‬‫התבנית הריתמית של הסינקופה‪ ,‬המופיעה בתיבה הראשונה של פזמון השיר‪ ,‬חוזרת על עצמה‬ ‫ונשנית במהלך ‪ 6‬תיבות מתוך ‪ 8‬בפזמון‪:‬‬ ‫ח – ליל – רו – עים – י – רון‬ ‫גו – לשים ‪ --‬עד – רי – ה – צאן‬ ‫מה – לי – ו – מי – לי – עוד‬ ‫רו – ח – מ – ים – ה – מה‬ ‫בין – שי – בו – לי – ק – מה‬ ‫מה – לי – ו – מי – לי – עוד‬ ‫התבנית הסינקופית הנ“ל היא הבסיס הריתמי להתפתחות ריקוד ההורה‪.‬‬ ‫)על ריקוד ההורה – ראו בהמשך(‪.‬‬ ‫‪119‬‬

‫מקורות השיר‬ ‫‪ .1‬שירת הרועים‬‫”כחלק מההשתלבות באזור הרבו לכתוב שירים שהוקדשו ללילה המסתורי והרומנטי‪ .‬אם בהתחלה‬‫שרו שירי ערש‪ ,‬עד מהרה חוברו שירי לילה שליוו את השומרים‪ ,‬כשברקע יללת התנים“‪ ,‬מציין‬‫נתן שחר בספרו ”שיר שיר עלה נא“‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא מן הנמנע ששיר הלילה המובהק ביותר‪” ,‬מה‬‫יפים הלילות בכנען“‪ ,‬כלל וכלל לא נכתב בכנען‪ .‬מחברו‪ ,‬יצחק כצנלסון‪ ,‬שנספה בשואה‪ ,‬ביקר‬‫בארץ שני ביקורים קצרים בלבד‪ ,‬וספק רב אם חיבר במהלכם את השיר‪ .‬בהיעדרו של המחבר‬‫מהארץ‪ ,‬היה מי שהוסיף לשיר בית שנלקח משירו של ביאליק ”היא יושבה לחלון“‪ ,‬ולא הייתה‬‫לו בעיה לשיר‪ ,‬לאחר השורות המסופחות‪” ,‬בעיניכם היא פרוצה ‪ /‬ובעיניי היא ברה“‪ ,‬את הפזמון‬‫הנלהב על ”יללת התנים הנוגה שתחצה את דמי הליל‪) “...‬יעקב בראון(‪ .‬אם העליות הראשונות‬‫הניבו שירים שקראו לבניין הארץ ולהפרחת השממה‪ ,‬הצבא נכנס לזמר העברי במלחמת העולם‬‫הראשונה‪ ,‬כשאריה רובינשטיין‪ ,‬בוגר גימנסיה ”הרצליה“‪ ,‬כתב את השיר ”אריה קום התנדב לגדוד‬‫העברי“‪ .‬כשתמה המלחמה‪ ,‬הביטחון היה בידי השומרים‪ ,‬שלהם הוקדשו שירים כמו ”עלי גבעה“‬‫)”עלי גבעה שם בגליל ‪ /‬יושב שומר ובפיו חליל“(‪ ,‬שכתבו אברהם ברוידס ונחום נרדי‪ .‬עמנואל‬‫לין ובנימין עומר ממשמר העמק כתבו ב“מעל המגדל מסביב אשקיפה“ ”הוי‪ ,‬שומר‪ ,‬מה מליל“‪,‬‬‫וחרזו עם ”אי שם נוגות התן מיילל“‪ .‬בשנות ה‪ 30-‬החל מתארגן הצבא העברי שבדרך‪ .‬עם הקמת‬ ‫פלוגות השדה‪ ,‬פו“ש בקיצור‪ ,‬נפוץ ביישוב ”זמר הפלוגות“ של נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארגון השומר‬‫”השומר“‪ ,‬ארגון שמירה עברי‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1908‬בסג‘רה )כיום אילנייה‪ ,‬מושב בגליל התחתון(‬‫במטרה ליצור כוח יהודי מגן בארץ ישראל‪ .‬ארגון ”השומר“ פעל בגלוי להגנה על היישובים‬‫היהודיים בארץ ישראל‪ ,‬בעיקר בתקופת השלטון העות‘ומני‪ .‬תנאי הקבלה לארגון היו קפדניים‪,‬‬‫כדי להבטיח את הצלחתם של השומרים בתפקיד‪ .‬חברי הארגון נדרשו לגלות אומץ לב‪ ,‬משמעת‬‫עצמית‪ ,‬מסירות ונאמנות‪ .‬בתלבושתם דמו לערבים‪ .‬בתחילה שמרו על מושבות באזור הגליל‬‫ואחר כך גם באזור יהודה‪ .‬זאת‪ ,‬במקום השמירה הערבית שהייתה נהוגה במושבות‪ .‬בכך הצליחו‬ ‫להגשים את חזון ”היהודי החדש“‪ ,‬המגן על עצמו והלוחם על קיומו‪.‬‬ ‫‪ .3‬דברים כ“ו‬ ‫)א( וְ ָה ָיה ִכּי ָתבוֹא ֶאל ָה ָאֶרץ ֲא ֶשׁר ְי ֹה ָוה ֱא‪ֶ ‬הי‪ֹ ‬נתֵן ְל‪ ‬נַ ֲח ָלה וִיִרשְׁתָּהּ ְויָשַׁ ְב ָתּ ָבּהּ‪:‬‬‫)ב( וְ ָל ַק ְח ָתּ ֵמֵרא ִשׁית ָכּל ְפִּרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר תָּ ִביא ֵמ ַאְר ְצ‪ֲ ‬א ֶשׁר יְ ֹה ָוה ֱא‪ֶ ‬הי‪ֹ ‬נתֵן ָל‪ְ ‬ושַׂ ְמ ָתּ ַב ֶטּנֶא‬ ‫וְ ָה ַל ְכ ָתּ ֶאל ַה ָמּקוֹם ֲא ֶשׁר ִי ְב ַחר יְ ֹה ָוה ֱא‪ֶ ‬הי‪ְ ‬לשַׁ ֵכּן שְׁמוֹ שָׁם‪:‬‬‫)ג( וּ ָבאתָ ֶאל ַה ֹכּ ֵהן ֲא ֶשׁר ִי ְה ֶיה ַבּ ָיּ ִמים ָה ֵהם ְו ָא ַמְר ָתּ ֵא ָליו ִה ַגּ ְד ִתּי ַהיּוֹם ַלי ֹה ָוה ֱא‪ֶ ‬הי‪ִ ‬כּי ָבא ִתי ֶאל‬ ‫ָה ָאֶרץ ֲא ֶשׁר נִ ְשׁ ַבּע ְי ֹהוָה ַל ֲא ֹב ֵתינוּ ָלתֶת ָלנוּ‪:‬‬ ‫)ד( וְ ָל ַקח ַה ֹכּ ֵהן ַה ֶטּנֶא ִמ ָיּ ֶד‪ ‬וְ ִהנִּיחוֹ ִל ְפנֵי ִמזְ ַבּח יְ ֹה ָוה ֱא‪ֶ ‬הי‪:‬‬ ‫‪120‬‬

‫)ה( וְ ָענִיתָ וְ ָא ַמְרתָּ ִל ְפנֵי ְי ֹהוָה ֱא‪ֶ ‬הי‪ֲ ‬אַר ִמּי ֹא ֵבד ָא ִבי וַיֵֶּרד ִמ ְצַריְ ָמה וַיָּ ָגר שָׁם ִבּ ְמתֵי ְמ ָעט וַיְ ִהי ָשׁם ְלגוֹי‬ ‫ָגּדוֹל ָעצוּם וָָרב‪:‬‬ ‫)ו( ַויֵָּרעוּ ֹא ָתנוּ ַה ִמּ ְצִרים וַ ְי ַענּוּנוּ ַו ִיּתְּנוּ ָע ֵלינוּ ֲע ֹב ָדה ָק ָשׁה‪:‬‬‫)יג( וְ ָא ַמְרתָּ ִל ְפנֵי ְי ֹהוָה ֱא‪ֶ ‬הי‪ִ ‬בּ ַעְרתִּי ַה ֹקּ ֶדשׁ ִמן ַה ַבּ ִית וְ ַגם נְ ַתתִּיו ַל ֵלּ ִוי ְו ַל ֵגּר ַליָּתוֹם וְ ָל ַא ְל ָמנָה ְכּ ָכל‬ ‫ִמ ְצוָ ְת‪ֲ ‬אשֶׁר ִצ ִוּי ָתנִי ‪‬א ָע ַבְרתִּי ִמ ִמּ ְצ ֹו ֶתי‪ְ ‬ו‪‬א שָׁ ָכ ְחתִּי‪:‬‬‫)יד( ‪‬א ָא ַכ ְל ִתּי ְב ֹאנִי ִמ ֶמּנּוּ ְו‪‬א ִב ַעְר ִתּי ִמ ֶמּנּוּ ְבּ ָט ֵמא וְ‪‬א נָ ַת ִתּי ִמ ֶמּנּוּ ְל ֵמת ָשׁ ַמ ְע ִתּי ְבּקוֹל יְ ֹהוָה ֱא‪ָ ‬הי‬ ‫ָעשִׂיתִי ְכּ ֹכל ֲא ֶשׁר ִצוִּי ָתנִי‪:‬‬‫)טו( ַה ְשׁ ִקי ָפה ִמ ְמּעוֹן ָק ְדשְׁ‪ִ ‬מן ַהשָּׁ ַמיִם וּ ָבֵר‪ֶ ‬את ַע ְמּ‪ֶ ‬את ִי ְשָׂר ֵאל וְ ֵאת ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר נָתַ ָתּה ָלנוּ‬ ‫ַכּ ֲאשֶׁר נִ ְשׁ ַבּ ְע ָתּ ַל ֲא ֹב ֵתינוּ ֶאֶרץ זָ ַבת ָח ָלב וּ ְד ָבשׁ‬ ‫‪ .4‬שיר השירים א‘‬‫)ז( ַה ִגּי ָדה ִלּי שֶׁ ָא ֲה ָבה נַ ְפ ִשׁי ֵאי ָכה ִתְר ֶעה ֵאי ָכה תְַּר ִבּיץ ַבּ ָצּ ֳהָריִם שַׁ ָלּ ָמה ֶא ְה ֶיה ְכּ ֹע ְט ָיה ַעל ֶע ְדֵרי‬ ‫ֲח ֵבֶרי‪:‬‬ ‫)ח( ִאם ‪‬א תֵ ְד ִעי ָל‪ַ ‬היָּ ָפה ַבּנָּ ִשׁים ְצ ִאי ָל‪ְ ‬בּ ִע ְק ֵבי ַה ֹצּאן וְּר ִעי ֶאת ְגּ ִד ֹיּתַ ִי‪ַ ‬על ִמ ְשׁ ְכּנוֹת ָהֹר ִעים‪:‬‬ ‫‪ .5‬שיר השירים ד‘‬‫)א( ִהנָּ‪ ‬יָ ָפה ַר ְע ָי ִתי ִהנָּ‪ָ ‬י ָפה ֵעינַ ִי‪ ‬יוֹנִים ִמ ַבּ ַעד ְל ַצ ָמּתֵ‪ ‬שַׂ ְעֵר‪ְ ‬כּ ֵע ֶדר ָה ִעזִּים שֶׁ ָגּ ְלשׁוּ ֵמ ַהר גִּ ְל ָעד‪:‬‬ ‫)גם בפרק ו‘(‪.‬‬ ‫‪ .6‬שיר השירים ה‘‬ ‫)ז( ְמ ָצ ֻאנִי ַה ֹשּׁ ְמִרים ַה ֹסּ ְב ִבים ָבּ ִעיר ִהכּוּנִי ְפ ָצעוּנִי נָשְׂאוּ ֶאת ְר ִדי ִדי ֵמ ָע ַלי שֹׁ ְמֵרי ַה ֹחמוֹת‪:‬‬ ‫‪ .7‬שיר השירים ו‘‬ ‫)י( ִמי ֹזאת ַהנִּ ְשׁ ָק ָפה ְכּמוֹ ָשׁ ַחר ָי ָפה ַכ ְלּ ָבנָה ָבָּרה ַכּ ַח ָמּה ֲאיֻ ָמּה ַכּנִּ ְד ָגּלוֹת‪:‬‬ ‫‪ .8‬בראשית י“ז‬ ‫)ח( ְונָ ַת ִתּי ְל‪ ‬וּ ְלזְַר ֲע‪ַ ‬א ֲחֶרי‪ֵ ‬את ֶאֶרץ ְמגֶֻרי‪ֵ ‬את ָכּל ֶאֶרץ ְכּנַ ַען ַל ֲא ֻחזַּת עוֹ ָלם ְו ָה ִיי ִתי ָל ֶהם ֵלא‪ִ ‬הים‪:‬‬ ‫‪ .9‬בראשית ד‘‬ ‫)י( ַויֹּא ֶמר ֶמה ָעשִׂי ָת קוֹל ְדּ ֵמי ָא ִחי‪ֹ ‬צ ֲע ִקים ֵא ַלי ִמן ָה ֲא ָד ָמה‪:‬‬ ‫המקומות בשיר‬‫עמק יזרעאל נקרא על שם העיר העתיקה ”יזרעאל“ ששכנה במקום‪ ,‬וממנה בא נבות היזרעאלי‪ .‬עמק‬‫יזרעאל נתחם על ידי עמק זבולון ומפרץ חיפה במערב‪ ,‬על ידי הגליל התחתון בצפון‪ ,‬על ידי הר התבור‪,‬‬‫גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח‪ ,‬ועל ידי הכרמל ורמות מנשה בדרום‪ .‬הבקעה המרכזית של עמק‬‫יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים – בקעת מגידו ועמק חרוד‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬גם בקעת כסולות‬ ‫וחבל תענך הם שלוחות של העמק ממזרח‪.‬‬ ‫‪121‬‬

‫ההורה‬‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬עלו לישראל‪ ,‬במסגרת העליות השנייה והשלישית‪ ,‬קבוצה של צעירים רווקים‪,‬‬‫נעדרי חיי משפחה וחדורי אידיאולוגיות ציוניות‪ ,‬שניתן לשייכם ליחידה הדורית ”החלוצית“‪ .‬חלוצים‬‫אלה היו נחושים בדעתם לתקן עולם‪ ,‬חברה ואדם‪ ,‬להיוולד מחדש וליצור בארץ החדשה – חברה‬‫חדשה‪ ,‬לשון חדשה‪ ,‬חיים חדשים והווי חדש‪ .‬הם ראו במציאות היהודית הקיימת מציאות גלותית‬‫מנוונת‪ ,‬צבועה‪ ,‬גוססת וחולה‪ ,‬שיש לשנותה למן היסוד‪ ,‬הן ברמת הפרט‪ ,‬הן ברמת החברה והלאום‪ .‬לא‬‫עוד יהודים שמתרפסים בפני הפריץ והגוי‪ ,‬אלא יהודים גאים שהולכים בראש מורם לעבר עתיד חדש‪:‬‬‫”לעזוב את הדברים היקרים ביותר‪ :‬שפת אם‪ ,‬תרבות אם; לעזוב את כל זה לא מתוך ארגון צעיר ועליז‪,‬‬‫לא בקבוצות וקיבוצים‪ ...‬לא מתוך ביטחון גמור שכוח גדול עומד מאחורי גבם של העוזבים‪ ,‬אלא לעזוב‬‫את כל אלה כיחידים‪ ...‬מתוך בדידות ציבורית‪ ...‬ללכת מתוך מרי ומבוכה‪ ,‬כמעט מתוך ייאוש‪ ...‬לעזוב‬‫את הארץ אשר שורשים ממשיים בה למען הארץ הרחוקה החיה רק בחלום‪ ...‬להתחיל כאן חיים חדשים‬ ‫לגמרי‪ ,‬גם בחומר וגם ברוח‪ ,‬בשפה אשר איש אינו מדבר בה‪ ,‬וספרים ועיתונים חדלו להדפיס בה“‬‫ריקוד ההורה משלב בתוכו את כל האלמנטים של התרבות החדשה שהחלה מתהווה‪ :‬ריקוד בחברה‪,‬‬‫יחדיו‪ ,‬כתף אל כתף בשילוב ידיים; ריקוד מעגלי‪ ,‬שמאפשר שוויון בין המינים ובין האנשים; ריקוד של‬‫רגליים יחפות וחיבור לקרקע‪ ,‬לאדמת המולדת ולנופיה; ופשטות שהתבטאה בצעדים קלים‪ ,‬שאיפשרו‬‫לכל אחד להצטרף אל הרוקדים בקלות‪ ,‬ולחלוק עמם את רגשי שותפות הגורל והעשייה‪ .‬נראה כי‬‫ההורה סחפה את הישראלי החדש‪” :‬ההתלהבות גדולה והרגליים ממש טסות באוויר לפי הקצב המהיר‬‫של השירה‪ ,‬והכול מתמוגגים בערגת תפילה‪ .‬כך רוקדים עד כלות הנפש“‪ .‬בשירה זו נמצא מוצא‬‫להרגשת הבדידות והנכר של קומץ האנשים‪ ,‬בה שררה הרגשה מלאה שאתה מנותק מאירופה‪ ,‬מן‬ ‫העולם‪ ,‬מהווייתך הקודמת – וסביבך חלל‪ ,‬שאתה חייב למלאו בכוח עצמך בלבד‪.‬‬‫אך מהיכן צמח הריקוד העממי הזה? האם היה המחול התארגנות עממית טבעית וספונטנית‪ ,‬של‬‫עם בהתהוות ושל חברה שמצאה בו פורקן לקשיים‪ ,‬למצוקה ולרגשות התסכול הקשים‪ ,‬שליוו את‬‫ההסתגלות לארץ? או שמא היה חלק מפעילות יזומה ומאורגנת‪ ,‬מעין ”סניף“ נוסף של סוכני התרבות‬‫החדשה? בסוגיה זו הטרידו עצמם גם היוצרים דאז‪ ,‬שהתחבטו האם יש ”ליצור“ ריקודי עם בכוונה‬ ‫תחילה‪ ,‬או לחכות שיתפתחו מתוך העם באופן ספונטני‪.‬‬‫הריקודים החדשים הלכו והתרבו‪ ,‬ואף על פי שהיו לריקודים השונים יוצרים שונים בעלי רעיונות‬‫שונים ודעות שונות‪ ,‬עדויות של יוצרי המחולות הללו עצמם מבטאות בבירור קיומו של מילון מושגים‬‫ערכי משותף‪ ,‬שכלל מושגים כמו ”יחד“‪” ,‬אנחנו“‪ ,‬והצורך לחזק ולהתחזק בצוותא לנוכח הקשיים‪ .‬גם‬‫התמקדות בשמותיהם בלבד‪ ,‬כגון‪” :‬מים מים“‪” ,‬קומה אחא“‪” ,‬למדבר“‪” ,‬ישושום מדבר וצייה“‪” ,‬זמר לך‬‫מכורתי“‪” ,‬הרועה הקטנה“‪ ,‬מראה כי כולם בעברית צחה‪ ,‬ומבטאים היטב את האידיאלים שנזכרו לעיל‪.‬‬‫שיאו של הקשר בין התרבות הציונית לריקודי העם היה‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬מחולות השמחה ההמוניים שמילאו‬‫את חוצות ישראל‪ ,‬בזמן ההכרזה באו“ם על מדינת ישראל‪ .‬מכאן ואילך התקבעה בתודעה הקיבוצית‬‫הזיקה בין ההורה לעצמאות ישראל‪ ,‬ולימים נעשו מעגלי הרוקדים לחלק מחגיגות יום העצמאות‪ ,‬ומן‬ ‫‪122‬‬

‫הזהות הלאומית הישראלית‪ .‬היהודי החדש‪ ,‬הצבר‪ ,‬החל לשווק את עצמו לעולם הרחב על ידי אומנות‬ ‫המחול‪.‬‬ ‫‪ĤĕĥĐ ďđĚĕĘ ĦČĤģĘ ĦđĕđĘĕĞĠĘ ĦđĞĢĐ‬‬ ‫לימוד התבנית המקצבית הבולטת – להפנמת המקצב והפזמון‪.‬‬ ‫נגינת פזמון השיר באמצעות חליליות‪.‬‬‫בחירת סולנים בשירה או בנגינת חלילית לביצוע הבית של השיר‪ ,‬לעומת – מענה‬ ‫של כל התלמידים בשירה‪ ,‬בריקוד ובנגינה של פזמון השיר‪.‬‬‫שיח ודיון על התקופה שבה נכתב השיר‪ ,‬ועל דמויות המפתח בסיפור שמאחורי‬‫השיר )יצחק שדה‪ ,‬ארגון ”השומר“ ועוד(‪ .‬לאחר מכן ניתן לערוך חידון אישים‬ ‫ומאורעות שהתרחשו בתקופה‪.‬‬‫המחזת השיר על ידי התלמידים על פי‪ :‬אירועי התקופה‪ ,‬משפטי המפתח‪ ,‬הדמויות‬‫הבולטות‪ ,‬שירת הרועים והחליל‪ ,‬תבניות המקצב‪ ,‬הנגינה‪ ,‬הריקוד ועוד נושאים‪.‬‬ ‫‪123‬‬

‫ְפּ ֵסי ָפס תמונה המצוירת‬ ‫לוֹם ָל‪ֶ ‬א ֶרץ ֶנ ֱה ֶד ֶרתָשׁ‬ ‫מאבנים קטנות צבעוניות‬ ‫מילים‪ :‬אילן גולדהירש ׀ לחן‪ :‬סטיבן גודמן‬ ‫ְצִרי ַח מגדל‪ ,‬מצודה‬ ‫ִס ְמ ָטה רחוב צר‪ ,‬צדדי‬ ‫ֱאדוֹם עבר הירדן‬ ‫צוֹ ָפה מביט‪ ,‬משקיף מרחוק‬‫בּוֹ ֲא ָכה בכיוון‪ ,‬בדרך הפונה אל‬ ‫ָר ִקי ַע שמים‬ ‫ֶאת ָהאָ ִביב ְבּ ֵתל אָ ִביב‪,‬‬ ‫ָה ִיי ִתי ְבּ ָפּ ִריס ְוַגם ְבּרוֹ ָמא‬ ‫ֶאת ָס ָב ִתי ְו ֶאת ָס ִבי‪,‬‬ ‫ָר ִאי ִתי ֶאת ִשׁ ְב ַעת ִפּ ְל ֵאי ֵתּ ֵבל‪,‬‬ ‫ֶאת ַה ַח ָלּה ְו ֶאת ֵנרוֹת ַשׁ ָבּת‪,‬‬ ‫ַבּקֹּ ֶטב ַה ְצּפוֹ ִני ְוַגם ָדּרוֹ ָמה‬ ‫ֶאת ַים ַה ֶמּ ַלח מוּל ֱאדוֹם‬ ‫אַ‪ֵ ‬אין ָמקוֹם ְכּמוֹ ֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ְו ֵא ֶשׁת לוֹט צוֹ ָפה ִל ְסדוֹם‬ ‫ְו ֶאת ַה ַקּ ִיץ בּוֹ ֲא ָכה ֵאי ַלת‪.‬‬ ‫וּ ְכמוֹ ְגּלוּיוֹת ֶשׁל נוֹף ָיפוֹת‬ ‫ְתּמוּנוֹת ְבּ ִז ְכרוֹ ִני ָעפוֹת‪,‬‬ ‫ָשׁלוֹם ָל‪ֶ ‬א ֶרץ ֶנ ֱה ֶד ֶרת‪...‬‬ ‫ְכּמוֹ ְבּ ַעד ֲע ָד ָשׁה ֶשׁל ַמ ְצ ֵל ָמה‬ ‫ֵמי ֶמי ָה ַה ְכּ ֻח ִלּים ֶשׁל ַה ִכֶּנּ ֶרת‬ ‫ְבּ ַת ְר ִמי ִלי אוֹתוֹ ֶא ָשּׂא‬ ‫ְו ָה ָר ִקי ַע ַהתּוֹ ֵאם ֵמ ַעל‪.‬‬ ‫ְבּ ָכל ָמקוֹם‪ְ ,‬בּ ָכל ַמ ָסּע‬ ‫ְו ַה ְרָגּ ַשׁת ַה ַבּ ִית ַה ֻמּ ֶכּ ֶרת‬ ‫ִק ְט ֵעי ְפּ ֵסי ָפס ִמתּוֹ‪ְ ‬תּמוָּנה ְשׁ ֵל ָמה‪.‬‬ ‫ְבּתוֹ‪ ‬עוֹ ְר ַקי זוֹ ֶר ֶמת ְכּמוֹ ַח ְשׁ ַמל‪.‬‬ ‫ָה ֵרי ָגּ ִליל ְו ַהשּׁוֹ ְמרוֹן‪,‬‬ ‫ָשׁלוֹם ָל‪ֶ ‬א ֶרץ ֶנ ֱה ֶד ֶרת‪,‬‬ ‫ַה ַפּ ְר ֵדּ ִסים ֶשׁ ַבּ ָשּׁרוֹן‪,‬‬ ‫ַע ְב ֵדּ‪ַ ‬ה ַדּל נוֹ ֵשׂא ָל‪ִ ‬שׁיר ִמ ְזמוֹר‪.‬‬ ‫ִוי ָל ִדים ְבַּגן ַהמּוֹ ָשׁ ָבה‬ ‫ַגּם ִאם ְל ִע ִתּים נוֹ ֵדד ֲא ִני ַעל ֶדּ ֶר‪,‬‬ ‫ֶאת ַה ַכּ ְר ֶמל ְו ֶאת ַהָיּם‬ ‫ַמה טוֹב ִל ְנדֹּד אַ‪ ‬טוֹב יוֹ ֵתר ַל ְחזֹר‪.‬‬ ‫ֶא ָחד ֶא ָחד ְו ֶאת ֻכּ ָלּם‪,‬‬ ‫ְצ ִרי ֵחי ַה ִמּ ְג ָדּ ִלים ִבּירוּ ָשׁ ַל ִים‬‫ָתּ ִמיד קוֹ ְר ִצים‪ ,‬אוֹ ְמ ִרים ָבּרוּ‪ַ ‬ה ָבּא‪.‬‬ ‫ְו ִס ְמ ְטאוֹת ַהשּׁוּק ַה ִצּ ְבעוֹ ִני‬ ‫ַגּגּוֹת ָה ְר ָע ִפים ֶשׁל ִגּ ְב ָע ַת ִים‬ ‫ָשׁלוֹם ָל‪ֶ ‬א ֶרץ ֶנ ֱה ֶד ֶרת‪...‬‬ ‫ַה ִנּ ָבּ ִטים ִמ ְבּ ַעד ַחלּוֹ ִני‪.‬‬ ‫‪124‬‬

G 5 C 5 5 G7 5 5 C Am Dm :: 5 555 55B = 5 5 5 5 5 5 5 5 5 ž - ££‹ - £´‹ ߇ - í - «£²‹ Ÿ‡ - §œŽ ߇ - Ö² - š¨ ² - £š‹ - £´‹ ´š ›‡ ۋ - ´¬Ž ¦‡ í‹ - £šŒ òŒ -4C = 5 C G7 C = 5G B: 55555555 55B ÍÒ - ¦›Œ ߎ - ï - ›¢ žŽ - Ö®î‡ - £ª‹ Ÿ‡ - §œŽ Ꮰ- Ö² - ž¨7 Am Dm G7 C AmG5 55555 55 B: = 5 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 ©£šŒ ¨ - §Ö± Ö¨è‡ š - ¯² ܇ £‹ - ² - ¦šŒ ¥‡ ã - Ö¨ ã¦à‡ - ´Ö£ ¦Û ­Öª £ - ´Ö® ã¨ò‡ -10 Em 5 5 5: 5 G7 D = 5G5 5 5 5 5 ¬ - ´Ö® Ö¨è‡ 55 5 5 5 5 5 5 B: ߇ - -´Öª ߇ - ¥‡  ‹ - Ö² - £ª‹ ߇ - ¬Ž ¬‰ -  - žÛ ¦Û °‡ ¨Ž - ¦Œ - ž¨13 Am Em C Dm G7G 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 5 5 5 5 5 5 5 5 -²‡ ´Ž - £¨‹ - £¦‹ ֚ - Ö´ š - šÞ ߇ - ¦¥ ¨ -§Ö± ߇ - ¦¥ ¨Ž - ¬ì ¢‡ ±‹ - £¬Œ £«Œ í‡ -«® ¨‹ -ÍÖò ã¨ò‡ -žª ¦Œ ۇ -16 C F G7 C 4 =5555555 55B = 5G B: ۏ - §Ö¦ ͦ š - ¯² ª - žˆ -  - ´² ›‡ ¬Ž - - ž¨19 Am FG G7 5 C 55 G7 5 5G5 5 5 55555 B 5: 5 555 - ÍጠžŽ - ¦áŽ Öª - šÜŒ ͦ ²£Û‹  ‡ ¨‹ - ²Ö¨ §àŽ §š‹ ¦‡ - ¬‹ - §£ò‹ Öª - Œ š‰ - £ª‹ ¦¬Ž22 Am Dm G7 C = 5 ::G5 5 5 B = 5 5 5 5 5 5 5 5 5 B ž - ፠- Ͳ ž¨Ž ›Ö¢ ª‡ ¦‹ - á ÍÒ ›Ö¢ Ö£ - ²´Œ ¡‡ ¦Ž - ² 125

‫אילן גולדהירש‬‫נולד בישראל‪ ,‬בעיר תל אביב‪ .‬במשך השנים עבד ועדיין עובד כפקיד בכיר במשרד האוצר‪ .‬משמש‬‫כקופירייטר בכיר וכתב כ‪ 400-‬ג‘ינגלים וסיסמאות‪ ,‬ביניהם‪” :‬רב מכר“‪” ,‬כוח אחד“‪” ,‬קוד‪-‬קוד“‪” ,‬הכול‬‫בסיידר“‪ .‬גולדהירש הוא בוגר קורס שדרים של קול ישראל‪ ,‬ועבד במשך ‪ 16‬שנות מילואים בגלי‬‫צה“ל‪ .‬בהשכלתו הוא בוגר תואר ראשון בסוציולוגיה ובמדעי המדינה‪ ,‬בשלוחה התל‪-‬אביבית של‬‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ובוגר לימודי תעודה בתקשורת באוניברסיטה העברית ירושלים‪ .‬תחביביו‪:‬‬‫שחייה‪ ,‬פתרון תשבצי הגיון וכמובן‪ ,‬כתיבת שירים‪ .‬הוא פרסם ארבעה ספרים‪” :‬פתאום נפל עלי אביב“‪,‬‬‫”סל של חרוזים“‪” ,‬אצלי או אצלך“‪” ,‬שלום לך ארץ נהדרת“‪ .‬בין שיריו הבולטים‪” :‬מתוק מתוק“‪,‬‬‫”להשתטות“‪” ,‬פני מלאך“‪” ,‬הקולות של פיראוס“‪” ,‬קשה לכתוב דמעות“ – שיר על יצחק רבין‪ ,‬לחן‪ :‬ברי‬ ‫סחרוף‪ ,‬ביצוע‪ :‬אריק איינשטיין‪.‬‬ ‫סטיבן גודמן‬ ‫מלחין אמריקני‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי כתיבת השיר‬‫”לפני כ‪ 25-‬שנה פנה אלי יהורם גאון עם הגרסה הצרפתית של השיר בביצועו של ג‘ורג‘ דסאן‪ .‬לא‬‫ידעתי צרפתית‪ ,‬ולא הבנתי מילה‪ .‬על פי המנגינה כתבתי את ’שלום לך ארץ נהדרת‘‪ .‬לאחר שנים‬‫התגלגל לידי במקרה השיר המקורי באנגלית‪ ,‬וגיליתי דבר מוזר‪ .‬בדיוק במקום שבו שיבצתי בשיר‬‫את המשפט ’שלום לך ארץ נהדרת‘ אומרים בביצוע המקורי‪“Hello America, how are you?” :‬‬ ‫)מתוך ריאיון עם המשורר בתאריך ‪.(5.9.2007‬‬ ‫שבעת פלאי תבל‬‫שבעת פלאי תבל של העולם העתיק הם מבנים שנבנו בעת העתיקה ונחשבו להישגים אנושיים יוצאי‬ ‫דופן‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפירמידה הגדולה של גיזה במצרים;‬ ‫‪ .2‬הגנים התלויים בבבל )היום עיראק(;‬ ‫‪ .3‬מקדש ארטמיס באפסוס )היום טורקיה(;‬ ‫‪ .4‬פסל זאוס באולימפיה שביוון;‬ ‫‪ .5‬הקולוסוס מרודוס;‬ ‫‪ .6‬המגדלור באלכסנדריה במצרים;‬ ‫‪ .7‬המאוזולאום בהאליקראנאסוס )היום טורקיה(‪.‬‬ ‫הפלא היחיד שנותר על תלו הוא הפירמידה הגדולה של גיזה‪.‬‬ ‫כיום יש שבעה פלאי תבל חדשים‪ ,‬שנבחרו בשנת ‪:2007‬‬ ‫‪ .1‬פירמידת אל קסטיליו בצ‘יצ‘ין איצה‪ ,‬יוקטן‪ ,‬מקסיקו;‬ ‫‪ .2‬פסל ישו הגואל‪ ,‬ריו דה ז‘ניירו‪ ,‬ברזיל;‬ ‫‪126‬‬

‫‪ .3‬החומה הסינית – סין;‬ ‫‪ .4‬מאצ‘ו פיצ‘ו – קוסקו‪ ,‬פרו;‬ ‫‪ .5‬פטרה – ירדן;‬ ‫‪ .6‬הקולוסאום‪ ,‬רומא‪ ,‬איטליה;‬ ‫‪ .7‬טאג‘ מאהל – אגרה‪ ,‬הודו;‬ ‫‪ .8‬הפירמידה הגדולה של גיזה – גיזה‪ ,‬מצרים‪.‬‬ ‫מבנה השיר‬ ‫לשיר שלושה בתים במבנה של בית ‪ +‬פזמון‪.‬‬ ‫חריזת הבתים היא בכל הבתים לפי מבנה‪ :‬א‪-‬ב‪-‬א‪-‬ב‪-‬ג‪-‬ג‪-‬ד‪-‬ה‪-‬ה‪-‬ד‪.‬‬ ‫חריזת הפזמון היא במבנה א‪-‬ב‪-‬א‪-‬ב‪.‬‬ ‫‪ĦđĕđĘĕĞĠĘ ĦđĜđĕĞĤ‬‬ ‫היכן נמצאות פאריס ורומא?‬ ‫)באירופה(‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬בחר המשורר דווקא בערים אלה?‬ ‫)כי הן ערי בירה‪ ,‬ערים מפורסמות מאוד ותיירים מרבים לבקר בהן(‬ ‫מהם שבעת פלאי תבל?‬ ‫מצאו על מפת ישראל את המקומות המוזכרים בשיר‪.‬‬ ‫הסבירו מהם המנהגים הקשורים בחלה ובהדלקת נרות שבת‪.‬‬ ‫מי היא ”אשת לוט“? )עיינו בספר בראשית‪ ,‬פרק י“ט(‬ ‫מהו ”גן המושבה“?‬‫)”גן המושבה“ הידוע גם כ“גן העיר“ וכ“גן הנדיב“‪ ,‬בראשון לציון‪ ,‬הוא הגן העתיק‬‫והמרכזי בעיר‪ .‬ניטע בשנת ‪ ,1882‬שימש כקרקע חקלאית ובהמשך הפך לפארק‬ ‫עירוני(‪.‬‬‫הדובר בשיר הוא ישראלי שטייל בעולם‪ ,‬ראה את יופיו‪ ,‬אך אוהב מכול את ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬אילו משפטים בשיר מביעים זאת? סמנו אותם בקו‪.‬‬ ‫‪127‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫אבניאון איתן‪ .‬מילון ספיר‪ .‬אזור‪.1997 ,‬‬ ‫אדר עדי‪ ,‬גביש עופר‪ .‬שיר לדרך ‪ -‬טיולים בשירים ובסיפורים‪ .‬תל אביב‪.2004 ,‬‬ ‫אלדמע גיל‪ .‬לילה לילה ‪ -‬משירי המלחין מרדכי זעירא‪ .‬תל אביב‪.1998 ,‬‬‫אלירם טלילה‪ .‬בוא שיר עברי ‪ -‬שירי ארץ ישראל‪ ,‬היבטים מוזיקליים וחברתיים‪ .‬חיפה‪.2006 ,‬‬ ‫הר ציון נחומי‪ .‬שירון מועדון הזמר בני שמעון‪ .‬בני שמעון‪.2000 ,‬‬ ‫טהרלב יורם‪ ,‬נאור מרדכי‪ ,‬שירו הביטו וראו ‪ -‬הסיפורים שמאחורי השירים‪ .‬תל אביב‪.1993 ,‬‬ ‫טובי יוסף‪ ,‬סרי שלום‪ .‬דיואן אמלל שיר‪ ,‬מבחר שירי תימן‪ .‬רמת גן‪.1988 ,‬‬ ‫צור סמי‪ ,‬קלאוזנר הנרי‪ .‬לשיר עם אפי נצר‪ .‬תל אביב‪.1988 ,‬‬ ‫מבחר מנגינות דוד זהבי‪ ,‬שלא ייגמר לעולם‪ .‬תל אביב‪.1981 ,‬‬ ‫רוזנבלום יאיר‪” .‬הלהקות הצבאיות‪ :‬מיתוסים וניתוצם“‪ .‬מגאזין מוסיקה‪ .‬תל אביב‪.1988 ,‬‬ ‫רצהבי יהודה‪ .‬ספר המוסר‪ :‬מחברות ר‘ זכריה אלצ‘הרי‪ .‬ירושלים‪.1965 ,‬‬ ‫רשף יעל‪ .‬הזמר העברי בישוב החדש בארץ ישראל ‪ :‬בחינה בלשנית‪ .‬ירושלים‪. 1999 ,‬‬ ‫שחר נתן‪ .‬שיר שיר עלה‪-‬נא‪ ,‬תולדות הזמר העברי‪ .‬תל אביב‪ ,‬אין שנה‪.‬‬ ‫שמואלי הרצל‪ .‬הזמר הישראלי‪ .‬תל אביב‪.1971 ,‬‬ ‫שמר נעמי‪ .‬נעמי שמר כל השירים‪ .‬תל אביב‪.1967 ,‬‬ ‫אתרי אינטרנט‬ ‫‪http://almog.beitberl.ac.il‬‬ ‫‪http://cms.education.gov.il‬‬ ‫‪http://he.wiktionary.org‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org‬‬ ‫‪http://library.osu.edu‬‬ ‫‪http://www.orianit.edu-negev.gov.il‬‬ ‫‪http://www.piyut.org.il‬‬ ‫‪http://www.shaanan.macam98.ac.il‬‬ ‫‪http://www.smkb.ac.il‬‬ ‫ריאיונות טלפוניים‬ ‫ריאיון עם המלחין יהודה בדיחי‪.‬‬ ‫ריאיון עם המשורר אילן גולדהירש‪.‬‬ ‫ריאיון עם המלחיו אביהו מדינה‪.‬‬ ‫ריאיון עם המשורר והמלחין ברק עמרני‪.‬‬ ‫ריאיון עם רותי רוזנבלום‪ ,‬אשת המלחין משה מונה רוזנבלום‪.‬‬