bookshirim

‫‪ .5‬בבית הרביעי שוב משתמשת המשוררת בניגוד‪ .‬מהו הניגוד ומה הוא מסמל?‬‫_____________________________________________________________________________________________‬‫_____________________________________________________________________________________________‬‫‪ .6‬מהו הביטוי המופיע בשיר מספר רב של פעמים? _______________________________________‬‫_____________________________________________________________________________________________‬‫מהי משמעותו של ביטוי זה? ______________________________________________________________‬‫_____________________________________________________________________________________________‬‫‪ .7‬נסו לשיר את מילות השיר ”לו יהי“ לפי הלחן של החיפושיות לשיר ”‪Let It‬‬ ‫‪.“Be‬‬‫‪ .8‬על השיר נכתב‪” :‬יש בלחן מעין אנחה שנמצאת גם במילים‪ ,‬בשל המועקה‬‫שהייתה בלב כולם באותה התקופה“‪ .‬מה יש בלחן היוצר את תחושת האנחה‬‫והמועקה? ____________________________________________________________________________________‬‫_________________________________________________________________________________________________‬‫‪ .9‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חלקו הראשון של השיר פותח בתנועה מלודית יורדת‪ ,‬ולעומתו‬‫חלקו השני של השיר )הפזמון( פותח בתנועה מלודית עולה? ______________________‬‫___________________________________________________________________________________________‬‫_____________________________________________________________________________________________‬‫‪ .10‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חלקו הראשון של השיר פותח בסולם מינור וחלקו השני של‬‫השיר בסולם מז‘ור? _________________________________________________________________________‬‫___________________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .11‬ערכו השוואה קצרה בין המילים והלחן של השירים ”לו יהי“ ו‪:“Let It Be”-‬‬‫___________________________________________________________________________________________‬‫_____________________________________________________________________________________________‬ ‫‪51‬‬

‫ָה ָאֶרץ ארץ ישראל‬ ‫ְל‪ֶ ‬א ֵתּן‬ ‫לְזְָר ֲע‪ ‬צאצאיך‬ ‫תְּבוּאָ ָתהּ יבולה‬ ‫מילים‪ :‬על פי ספר בראשית י״ג‪ ,‬ט״ו‬ ‫ומתוך ״ברכת השנים״ בתפילת שמונה עשרה‬ ‫לחן‪ :‬משה מונה רוזנבלום‬ ‫ִכּי ֶאת ָכּל ֶאת ָכּל ָהאָ ֶרץ‬ ‫ְל‪ְ ‬ל‪ְ ‬ל‪ֶ ‬א ְתֵנָנהּ‬ ‫וּ ְלַז ְרֲע‪ַ ‬עד עוֹ ָלם‬ ‫ְל‪ֶ ‬א ֵתּן ֶאת ָהאָ ֶרץ ַהזֹּאת‬ ‫ֶאת ָהאָ ֶרץ‪ָ ,‬האָ ֶרץ ַהזֹּאת‬ ‫וּ ָב ֵר‪ָ ‬כּל ִמיֵני ְתּבוּאָ ָתהּ ְלטוֹ ָבה‬ ‫ְו ֵתן ְבּ ָר ָכה ַעל ְפֵּני ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫‪52‬‬

Am = 5 5 5 5 5 5 5: Dm 55 5 5 BG 5 55B ´š ¦è ž - Ó - ¯² š‰ - ²Û 5 5 5 B: ¦‡ - Î ¦‡ - Î £è‹ ´š ¦è Ò - žò Ö² - žš6G Dm E Dm E7 Am 1.G = 5 5 5 5 55 ' :: 2. 555 55 B: = 5 55 5 555 5 ¦‡ - ¦‡ - Î ´‡ š - ªŒ - ⪏ ¦‡ ã - ²‡  Ž - ¬‰ - Î ¬Ž Ö¬ - §¦ - ²‡  Ž - ¬‰ - Î ¬Ž Ö¬ - §¦11 F CF C EºG :: 5 55 55 5 555 55 5 555 55 B 5 55 -Î š - ©òŒ ´š ž - Ó - ¯² žŽ - ´šä ´š ž - Ó - ¯² ž - Ó - ¯² žŽ - ´šä ã - › -15 Dm Am Am B7 EG5 555 55 5 5 5 5: 5 1. 5 5 5 5 5 E5 5 B: 5 5 :: - ͲŒ ¦è £¨‹ - £ªŒ ã›ò‡ - Ó - ⴏ ¦‡ - Ö¢- ž› 5 ¦‡ - Ÿ‡ - ©´Œ ² ߇ - ž¥ ¦¬Ž £ªŒí‡ ž - š‰ -  - ž¨19 Am E7 Am 2. 5 5 5 5 5 E5 5 'G5- ©´Œ ² ߇ - ž¥ ¦¬Ž £ªŒí‡ ž - š‰ -  - ž¨53

‫משה מונה רוזנבלום‬‫משה מונה רוזנבלום גדל ברמת גן‪ .‬מגיל צעיר ”ינק“ מניגוני החצר של חסידות גור‪ .‬בשירותו הצבאי‬‫היה בלהקת הרבנות הצבאית‪ ,‬לאחר מכן למד מוזיקה באקדמיה למוזיקה בתל אביב‪ .‬עד היום הוא‬‫משמש מעבד ומנצח של להקת הרבנות הצבאית‪ .‬מונה רוזנבלום התחבר מאוד למוזיקה של חצרות‬‫הרבנים‪ ,‬ושל בעלי התפילה והחזנים‪ .‬הוא מעבד את לחניהם ונחשב לגדול מעבדי הזמר החסידי‪ .‬בד‬‫בבד עוסק מונה רוזנבלום בהלחנת שירים למילים מהמקורות‪ .‬הוא מאמין ומקווה שהמוזיקה תחבר‬ ‫בין האנשים בארץ לבין המקורות היהודיים‪.‬‬ ‫על הלהקות הצבאיות‬‫בצה“ל התקיימו להקות צבאיות מאז הקמת מדינת ישראל‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬התבלטה בעיקר להקת‬‫חיל הנח“ל‪ .‬מאוחר יותר הוקמה להקה צבאית בעבור כל חיל וחיל‪ ,‬וביניהן גם להקת הרבנות הצבאית‪.‬‬‫הלהקות זכו להצלחה בקרב החיילים ובקרב האזרחים כאחד‪ .‬ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי‬‫הזמר העברי‪ :‬נעמי שמר‪ ,‬חיים חפר‪ ,‬יאיר רוזנבלום‪ ,‬יורם טהרלב ועוד‪ .‬בלהקה הצבאית שרו חיילים‬‫וחיילות שנבחרו על פי כישוריהם המוזיקליים‪ ,‬ועל פי כישורים אומנותיים נוספים‪ .‬בפניהם הוצבו‬‫שלוש משימות מרכזיות‪ :‬לטפח ערכים שהצבא והמדינה זקוקים להם‪ ,‬לבדר את החיילים ולעודד את‬‫גאוות החיל‪ .‬הלהקות הצבאיות היו מכשיר רב‪-‬עוצמה לטיפוח ערכי אהבת הארץ‪ ,‬נכונות להקרבה‬‫למען המדינה‪ ,‬בניין הארץ והתנדבות‪ .‬רוב שירי הלהקות הצבאיות הפכו לחלק נכבד ובלתי נפרד מן‬‫התרבות הישראלית‪ .‬בין שירי הלהקות הצבאיות נמנים השירים הבאים‪” :‬מה אברך“‪” ,‬הייתי נער“‪,‬‬ ‫”גבעת התחמושת“‪” ,‬אחי הצעיר יהודה“‪” ,‬שיר לשלום“ ועוד‪.‬‬‫בשונה משאר הלהקות הצבאיות‪ ,‬שמבצעות שירים שמילותיהם טקסטים ישראליים חדשים‪ ,‬להקת‬‫הרבנות הצבאית מבצעת שירים שמילותיהם מן המקורות‪ .‬הלחנים לשיריה הם בסגנון ”מעורב ישראלי‪-‬‬‫חסידי“‪ .‬שירי הלהקה משמשים בעיקר את רפרטואר הזמרה של הקהילה הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬בתנועות‬‫הנוער ובחיק המשפחה והקהילה‪ .‬את השיר ”לך אתן“ ביצעה להקת הרבנות הצבאית בניצוחו של‬‫מלחין השיר‪ ,‬מונה רוזנבלום‪ .‬להקת הרבנות הצבאית מופיעה מדי שנה באירועי חידון התנ“ך העולמי‪,‬‬ ‫ובכל שנה מלחין מונה רוזנבלום ללהקה שיר המוקדש לאירוע זה‪.‬‬ ‫על השיר‬‫בשנת ‪ 1990‬פנתה הרבנית שולמית מלמד למלחין מונה רוזנבלום‪ ,‬וביקשה שילחין שיר המבוסס על‬‫הבטחת האלוקים לארץ ישראל‪ .‬מונה רוזנבלום השיב לבקשה‪ ,‬ועם דדי גראוכר הלחין את השיר ”לך‬‫אתן“‪ .‬את השיר הקליט וביצע לראשונה הזמר דדי גראוכר‪ ,‬ולאחר מכן ביצעה אותו להקת הרבנות‬ ‫הצבאית כמה פעמים‪ ,‬בניצוחו של מונה רוזנבלום‪ ,‬עד שהפך למפורסם‪.‬‬ ‫מקורות השיר‬ ‫ספר בראשית פרקים י“ג ו‪-‬ט“ו‪ ,‬שבהם מתנהלת ”ברית בין הבתרים“‪.‬‬ ‫”ברכת השנים“ מתוך תפילת שמונה עשרה‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫ברית בין הבתרים – מהי?‬ ‫בברית זו מבטיח ה‘ לאברהם שתי הבטחות‪:‬‬ ‫א‪ .‬שייצא ממנו גוי )=עם‪ ,‬זרע( גדול‪:‬‬‫”וַ ֹיא ֶמר )ה‘ ֶאל ַא ְבָרם( ַה ֶבט נָא ַה ָש ַמיְ ָמה וּ ְספוֹר ַה ֹכּו ָכ ִבים ִאם תּוּ ַכל ִל ְס ֹפּור אוֹתָם ַויֹא ֶמר לוֹ )ה‘( ֹכּה‬ ‫יִ ִה ֶיה זְַר ֲע‪) “‬בראשית ט“ו‪ ,‬ה‘(‬ ‫ב‪ .‬הבטחת ארץ ישראל‪:‬‬‫”וַ ֹיא ֶמר ֵא ָליו ֲאנִי ה‘ ֲא ֶשר הוֹ ֵצא ִתי‪ֵ ‬מאוּר ַכּ ְש ִדים ָל ֶתת ְל‪ֶ ‬את ָה ָאֶרץ ָה ֹזאת ְלִרשְתָהּ“ )בראשית ט“ו‪ ,‬ז‘(‬ ‫הבטחת הארץ לזרעו של אברהם‪:‬‬‫” ַבּיוֹם ַההוּא ָכַּרת ה‘ ֶאת ַא ְבָרם ְבִּרית ֵלא ֹמר ְלזְָר ֲע‪ ‬נַ ָתתִי ֶאת ָה ָאֶרץ ָה ֹזאת ִמנְ ַהר ִמ ְצַר ִים ַעד ַהנָ ָהר‬ ‫ַה ָגדוֹל נְ ָהר ְפָּרת“ )בראשית ט“ו‪ ,‬י“ח(‬ ‫מדוע נקראת הברית ”ברית בין הבתרים“?‬‫מכיוון שבמהלך הברית אברהם ביתר )=חתך לשני חלקים( שלושה עגלים‪ ,‬שלוש עזים ושלושה‬‫איילים‪ .‬אברם לא ביתר תור וגוזל‪ .‬מכאן למד רש“י‪ :‬שהעגלים העזים והאיילים נמשלים לגויים‪ ,‬והתור‬ ‫והגוזל נמשלים לבני ישראל‪.‬‬‫בימי קדם‪ ,‬כששני אנשים כרתו ברית‪ ,‬הם היו מבתרים )=מחלקים לשני חלקים( בהמות שנשחטו‪,‬‬‫ועוברים בין הבתרים )=בין חלקי הבהמות(‪ .‬ב“ברית בין הבתרים“ רק ה‘ עובר בין הבתרים‪ ,‬כלומר ‪ -‬רק‬ ‫ה‘ מתחייב בברכות‪ ,‬ואברהם אינו מתחייב בדבר‪.‬‬ ‫מקום הברית‪:‬‬‫בגובה של ‪ 1,296‬מ‘ מעל פני הים‪ ,‬בחרמון הישראלי‪ ,‬נמצא ”מעמד ברית בין הבתרים“‪ .‬עולי רגל‬‫יהודיים האמינו כי במקום זה ערך אברהם את ”ברית בין הבתרים“‪ ,‬שבה הובטחה לו ולזרעו ארץ‬‫ישראל‪ .‬הערבים קוראים למקום ”משהד‪-‬א‪-‬טייר“ )=המקום הקדוש של הציפור(‪ ,‬לזכר הציפור שלא‬ ‫ביתר אברהם‪ ,‬או ”מקאם אברהים אל‪-‬חליל“ )=המקום הקדוש של אברהם האהוב(‪.‬‬ ‫ברכת השנים‪:‬‬‫ברכה שבה אנו פונים אל האל‪ ,‬ומבקשים ממנו ששנה זו תהיה מבורכת‪ ,‬ושלא יחסר לנו דבר לקיומנו‪.‬‬‫ברכה זו היא הברכה התשיעית מתוך ”תפילת שמונה עשרה“‪ ,‬שבנויה מסדרה של שמונה עשרה‬ ‫ברכות ברצף‪ ,‬הנאמרות בעמידה‪ ,‬במהלך כל אחת משלוש התפילות‪ :‬שחרית‪ ,‬מנחה וערבית‪.‬‬ ‫נוסח אשכנז לברכת השנים‪:‬‬‫ָבּ ֵר ְך ָע ֵלינוּ ה‘ ֱאל ֵהינוּ ֶאת ַה ָשּׁנָה ַהזּאת וְ ֶאת ָכּל ִמינֵי ְתבוּ ָא ָתהּ ְלטו ָבה‪ .‬וְ ֵתן )בקיץ – ְבּ ָר ָכה( )בחורף – ַטל וּ ָמ ָטר‬ ‫ִל ְבָר ָכה( ַעל ְפּנֵי ָה ֲא ָד ָמה ְוש ְבּ ֵענוּ ִמטּוּ ָבהּ‪ .‬וּ ָבֵר‪ְ ‬שׁנָ ֵתנוּ ַכּ ָשּׁנִים ַהטּובות‪ָ .‬בּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ה‘‪ְ ,‬מ ָבֵר‪ַ ‬ה ָשּׁנִים‪:‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪ĦđĤđģĚč ĤĕĥĐ ĦČ ęĕĥĠēĚ‬‬ ‫לפניכם המקורות היהודיים שמהם שואב השיר את מילותיו‪:‬‬ ‫חפשו מילים מן השיר בכל אחד מן המקורות‪ ,‬והקיפו אותן בעיגול‪.‬‬‫עיינו במילים בארבעת המקורות הראשונים‪ ,‬וענו‪ :‬מי מבטיח? למי הוא מבטיח?‬ ‫מה הוא מבטיח?‬‫עיינו במילים במקור החמישי‪ .‬קטע זה הוא בקשה‪ .‬מה מבקשים? ממי מבקשים?‬‫המלחין צירף שני מקורות מרכזיים‪ :‬ספר בראשית וברכת השנים‪ ,‬ללחן אחד‪.‬‬ ‫מהי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הסיבה לכך?‬‫וה‘ ָא ַמר ֶאל ַא ְבָרם ַא ֲחֵרי ִה ָפֶּרד לוֹט ֵמ ִעמּוֹ שָׂא נָא ֵעינֶי‪ ‬וְּר ֵאה ִמן ַה ָמּקוֹם ֲאשֶׁר ַא ָתּה‬‫ָשׁם ָצ ֹפנָה ָונֶ ְג ָבּה ָו ֵק ְד ָמה וָ ָי ָמּה‪ .‬טו‪ִ .‬כּי ֶאת ָכּל ָה ָאֶרץ ֲא ֶשׁר ַאתָּה ֹר ֶאה ְל‪ֶ ‬א ְתּנֶנָּה וּ ְלזְַר ֲע‪‬‬‫ַעד עוֹ ָלם‪ .‬טז‪ .‬וְשַׂ ְמ ִתּי ֶאת זְַר ֲע‪ַ ‬כּ ֲע ַפר ָה ָאֶרץ ֲאשֶׁר ִאם יוּ ַכל ִאישׁ ִל ְמנוֹת ֶאת ֲע ַפר ָה ָאֶרץ‬ ‫ַגּם זְַר ֲע‪ ‬יִ ָמּנֶה‪ .‬יז‪ .‬קוּם ִה ְת ַה ֵלּ‪ָ ‬בּ ָאֶרץ ְל ָאְר ָכּהּ וּ ְלָר ְח ָבּהּ ִכּי ְל‪ֶ ‬א ְתּנֶנָּה‪) :‬בראשית י“ג‪ ,‬י“ד‪-‬י“ז(‬‫וַיּוֹ ֵצא ֹאתוֹ ַהחוּ ָצה ַויֹּא ֶמר ַה ֶבּט נָא ַהשָּׁ ַמ ְי ָמה וּ ְס ֹפר ַהכּוֹ ָכ ִבים ִאם תּוּ ַכל ִל ְס ֹפּר ֹא ָתם‬ ‫וַיֹּא ֶמר לוֹ ֹכּה ִי ְה ֶיה זְַר ֶע‪) :‬בראשית ט“ו‪ ,‬ה‘(‬‫וַיֹּא ֶמר ֵא ָליו ֲאנִי יְהוָה ֲא ֶשׁר הוֹ ֵצא ִתי‪ֵ ‬מאוּר ַכּ ְשׂ ִדּים ָל ֶתת ְל‪ֶ ‬את ָה ָאֶרץ ַה ֹזּאת ְלִר ְשׁ ָתּהּ‪:‬‬ ‫)בראשית ט“ו‪ ,‬ז‘(‬‫ַבּיּוֹם ַההוּא ָכַּרת ה‘ ֶאת ַא ְבָרם ְבִּרית ֵלא ֹמר ְלזְַר ֲע‪ ‬נָתַתִּי ֶאת ָה ָאֶרץ ַה ֹזּאת ִמנְּ ַהר‬ ‫ִמ ְצַר ִים ַעד ַהנָּ ָהר ַה ָגּ ֹדל נְ ַהר ְפָּרת‪) :‬בראשית ט“ו‪ ,‬י“ח(‬‫ָבֵּר‪ָ ‬ע ֵלינוּ ה‘ ֱאל ֵהינוּ ֶאת ַהשָּׁנָה ַהזּאת ְו ֶאת ָכּל ִמינֵי תְבוּ ָא ָתהּ ְלטו ָבה‪ְ .‬ו ֵתן )בקיץ(‬‫ְבָּר ָכה )בחורף( ַטל וּ ָמ ָטר ִל ְבָר ָכה ַעל ְפּנֵי ָה ֲא ָד ָמה וְש ְבּ ֵענוּ ִמטּוּ ָבהּ‪ .‬וּ ָבֵר‪ ‬שְׁנָ ֵתנוּ ַכּ ָשּׁנִים‬ ‫ַהטּובות‪ָ .‬בּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ה‘‪ְ ,‬מ ָבֵר‪ַ ‬ה ָשּׁנִים‪”) :‬ברכת השנים“ מתוך תפילת העמידה(‬‫ב“ברית בין הבתרים“ מבורך אברהם בזרע ובארץ‪ .‬בברכת השנים מבקשים ברכה‬ ‫לפריון האדמה‪.‬‬ ‫הציעו ברכה משלכם לעם היהודי‪ ,‬לארצו ולאדמתו‪:‬‬ ‫‪56‬‬

‫‪ĕĘģĕĒđĚ ĐĜčĚ‬‬ ‫השיר בנוי משני חלקים גדולים‪ .‬סמנו √ ליד המשפטים הנכונים‪:‬‬ ‫כל אחד מן החלקים בנוי ממשפט מוזיקלי אחד‪ ,‬החוזר פעמיים במדויק‪.‬‬ ‫כל אחד מן החלקים בנוי משני משפטים מוזיקליים שונים‪.‬‬‫כל אחד מן החלקים בנוי ממשפט מוזיקלי אחד‪ ,‬החוזר פעמיים עם שינוי‬ ‫בסיומו‪.‬‬ ‫מנעד הצלילים של החלק הראשון גבוה מן המנעד של החלק השני‪.‬‬ ‫מנעד הצלילים של החלק השני גבוה ממנעד הצלילים בחלק הראשון‪.‬‬ ‫המנגינה בחלק הראשון בנויה מצעדים מלודיים וממעט קפיצות מלודיות‪.‬‬‫המנגינה בחלק הראשון בנויה ממעט צעדים מלודיים ומהרבה קפיצות מלודיות‪.‬‬ ‫המנגינה בחלק השני בנויה מצעדים מלודיים וממעט קפיצות מלודיות‪.‬‬ ‫המנגינה בחלק השני בנויה ממעט צעדים מלודיים ומהרבה קפיצות מלודיות‪.‬‬ ‫‪57‬‬

‫לָלֶ ֶכת ֶשׁ ִבי ַא ֲחַרי‪ ‬ללכת‬ ‫ֶל ֶכת ֶשׁ ִבי אַ ֲח ַר ִי‪ָ‬ל‬ ‫מסנוור‬ ‫מילים‪ :‬אהוד מנור ׀ לחן‪ :‬נורית הירש‬ ‫לִ ְשׁ ֹאל ַבּ ֲא ִבי ַבי‪ ‬נֶ ָח ָמה לחפש‬ ‫עידוד‬ ‫ְל ִהָוּ ֵלד ָכּל בֹּ ֶקר ֵמ ָח ָדשׁ‬ ‫ִעם ָכּל ִמ ַלּת ְפּ ִרי ָדה ָלמוּת ְמ ַעט‬ ‫ִפּ ְדיוֹנֵנוּ מה שהצלחנו לצבור‬ ‫וּ ְל ָה ִביא ֶאל ָהעוֹ ָלם עוֹד ֵבּן וּ ַבת‬ ‫לזכותנו‬ ‫ְבּ ֶא ֶרץ ֶשׁל ָח ָלב ָמרוֹר וּ ְד ַבשׁ‬‫ָמתַי סֻ ַכּת שְׁלוֹ ְמ‪ָ ‬עלֵינוּ ִתּגָּלֶה‬ ‫מתי תשכין בארצנו שלום‬ ‫ָל ֵשׂאת ֲחלוֹם ִמ ֶבּ ֶטן ִמדּוֹרוֹת‬ ‫ָל ֶל ֶכת ֶשׁ ִבי אַ ֲח ַר ִי‪‬‬ ‫ִל ְשׁאֹל ַבּ ֲא ִבי ַב ִי‪ֶ ‬נ ָח ָמה‬ ‫ִל ְנשֹׁם ֶאת ַה ֶשּׁ ֶמשׁ ַהצּוֹ ֵרב‬‫ִל ְחיוֹת ַעל ְפֵּני וּ ְבתוֹ ֵכי ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ַל ֲח‪‬ם אוֹ ָת‪ ‬מוּל ָשׁ ַמ ִי‪‬‬ ‫ַהנּוֹ ָראָה ְו ַהָיּ ָפה ַהזֹּאת‬ ‫ִל ְכאֹב אוֹ ָת‪ְ - ‬ושׁוּב ְל ִה ְתאַ ֵהב‬‫ָל ֶל ֶכת ֶשׁ ִבי אַ ֲח ַר ִי‪...‬‬ ‫ִעם ֶע ֶרב ֵהד קוֹ ֵלנוּ ַיֲע ֶלה‬ ‫ִמבֹּ ֶקר יוֹם ֵא ֵלינוּ הוּא ָיבוֹא‬ ‫וּ ִפ ְדיוֵֹננוּ ֵי ָר ֶאה ִעם בּוֹא ַע ְרבּוֹ‬‫ָמ ַתי ֻס ַכּת ְשׁלוֹ ְמ‪ָ ‬ע ֵלינוּ ִתָּגּ ֶלה‬‫ָל ֶל ֶכת ֶשׁ ִבי אַ ֲח ַר ִי‪...‬‬ ‫‪58‬‬

G  555 :: Cm 5 5 5 5 5 Fm = 5 5 5 B5b: 5 5 5 5 5 5: B §¬‹ ¦è ¨‹ - ´éŽ £²‹ í‡ - ž ¦ - ´ã¨ ¨‡ - ¦‡ - ž‹ - ㏠- ¦Œ ¦è ß - ²± ¨Œ - ¡ - ۝  Cm Fm Bb CmG B =555 55555555 B = 555 ߇ - š - ¯² - ¢¬Ž ã - ¦‡ - ž - š£›‹ ¦š ž - Ö¬ - §¦ Ö¬ ©ßŒ ã - ´›ŽG  D7 G7 55 Cm A5b 5 5555 Eb B = 5 5 5: 5 !5 ¨ - ²Ö² 5 B: 5 ª‡ ¦‹ - ¦ - ¦ - ´¥ ¦Û ¡ - ›¦ ã - ۛŽ ‡ ۍ - £›‹ Ò - ¡‰ - ²Ž - Í£‹G  Gm C7 Fm Dm7(b5) 55 55 5 5 5 5 5 5 5 B: 55 ֚ - Í´ ¦ã¨ ۏ - - §Û ´š žŽ - ݍ - Û¨ žŽ - Öî - ›²Œ ¡‰ ¦Ž - §¦ Cm/Eb Fm G7 Cm CmG 5 B = 5 5 5 5 5 5 5 5 !5 1.2. 5 5 5 5 :: 3. B: 4 - ¨Ž - Í£‹ B ¦ - ´šÜŒ ¡‰ - §Ö¦ ¥‡ ¦‹ - ›š ֚ - Í´ Ÿ‡ - ›ãÛ ¦‡ - ´‡ ž‹ - Ò - ›žŒ ʤʬʢʩʺ ʥʰʩʬʲ ʪʮʥʬʹ ʺʫʥʱ ʩʺʮ :ʤʸʥʹʡ ʩʥʰʹ ʹʩ *G 5 5 5 D7 G7 5 Cm 4 5555 !5 5 5 B: ¨ - £´Ž «‘ - ´èŽ ¨‡ ֦ۇ - Î ¬ - £¦Œ - 㪠ò‹ - à - ž¦ 59

‫אהוד מנור )‪(2005-1941‬‬‫חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ‪ .1998‬מגדולי כותבי השירים העבריים‪ ,‬עסק גם בתרגום‬‫ובכתיבה לתיאטרון ולמופעי בידור‪ .‬אהוד מנור נולד בשנת ‪ ,1941‬וגדל במושבה בנימינה‪ .‬רבים משיריו‬‫מוקדשים למושבה ולבית הוריו‪ .‬לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה‬‫העברית בירושלים‪ ,‬ומשנת ‪ 1962‬שימש עורך ומגיש של תוכניות תרבות ומוזיקה ב“קול ישראל“‪ .‬בקיץ‬‫‪ ,1968‬במלחמת ההתשה‪ ,‬נהרג אחיו יהודה בתעלת סואץ‪ ,‬ולזכרו כתב אהוד מנור כמה שירים‪ ,‬הידוע‬ ‫שבהם הוא ”אחי הצעיר יהודה“‪.‬‬‫בשנת ‪ 1970‬החל אהוד מנור לעבוד בתיאטרון‪ .‬בעקבות ההצלחה הגדולה של מחזמר הרוק האמריקני‬‫”שיער“‪ ,‬שאותו תרגם לעברית‪ ,‬תרגם מנור עוד עשרות מחזות זמר והצגות שהועלו על במות הארץ‪,‬‬‫כמו ”קברט“‪” ,‬אחים בדם“‪” ,‬סיפור הפרברים“ ו“שיקגו“‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬כתב אהוד מנור מילים‬‫לשירים בעבור רוב אומני התקופה בתחום הזמר‪ ,‬ושיתף פעולה עם מיטב המלחינים‪ :‬מתי כספי‪ ,‬נורית‬‫הירש‪ ,‬יאיר רוזנבלום ואחרים‪ .‬שיריו הפכו ללהיטים ונכנסו לקלאסיקה של הזמר העברי‪ ,‬כמו‪” :‬אין לי‬‫ארץ אחרת“‪” ,‬ללכת שבי אחרייך“‪ ,‬ברית עולם“‪” ,‬בשנה הבאה“ ועוד‪ .‬עם אשתו עופרה פוקס הקליט‬‫אהוד מנור את האלבום ”שפה משותפת“‪ ,‬ובו שניהם שרים משיריו‪ .‬למעשה‪ ,‬בעשרות שנות פעילותו‬‫כתב אהוד מנור מאות שירים‪ ,‬תרגם וכתב עשרות מחזות ויצירות שונות‪ .‬השירים בוצעו על ידי טובי‬‫הזמרים והפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית‪ .‬בצד הכתיבה עסק אהוד מנור בהנחייה ובעריכה‬ ‫של תוכניות ב“קול ישראל“ והגיש תוכניות בטלוויזיה‪.‬‬‫בשנת ‪ 1995‬זכה אהוד מנור בפרס אקו‘‘ם על מפעל חיים בפזמונאות‪ ,‬ובשנת ‪ ,1998‬שנת היובל למדינה‪,‬‬‫זכה אהוד מנור להיות חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי‪ .‬בשנת ‪ 2005‬החליטה אוניברסיטת בר‬ ‫אילן להעניק לו תואר דוקטור של כבוד‪.‬‬ ‫נורית הירש )נולדה ב‪(1942-‬‬‫מוזיקאית ומלחינה ישראלית‪ ,‬שקנתה לה אחיזה בולטת בזמר העברי‪ ,‬בזכות יותר מאלף לחנים לטובי‬‫הפזמונאים והמשוררים‪ .‬נורית הירש היא בוגרת ”האקדמיה למוזיקה ע“ש רובין“‪ .‬היא השתלמה גם‬‫בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית‪ .‬את שירותה הצבאי‬‫עשתה בלהקת גייסות השריון‪ .‬לאחר שחרורה החלה בהלחנת שירים‪ .‬שירה הראשון‪ ,‬בשנת ‪ ,1965‬היה‬‫”פרח הלילך“ למילותיו של אורי אסף‪ .‬שיר זה התפרסם בביצוע הזמרת חווה אלברשטיין‪ .‬בין כותבי‬‫המילים שעמם הרבתה נורית הירש לשתף פעולה נמנה אהוד מנור‪ .‬היא הלחינה את שיריו ”הבתים‬‫שנגמרו ליד הים“‪” ,‬בשנה הבאה“‪” ,‬כבר אחרי חצות“‪” ,‬ללכת שבי אחרייך“ ועוד עשרות שירים‪ ,‬שהפכו‬‫ללהיטים גדולים‪ .‬חלקם הגדול בוצעו על ידי הזמרות אילנית‪ ,‬עפרה פוקס ורבקה זוהר‪ .‬גם עם יורם טהרלב‬ ‫יצרה נורית הירש להיטים גדולים‪ ,‬כמו ”מלאך מסולם יעקב“‪” ,‬בפרדס ליד השוקת“ ו“אתה לי ארץ“‪.‬‬‫נורית הירש הגיעה להישגים עולמיים‪ ,‬כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון‪ .‬בשנת ‪ 1973‬הגיע השיר‬‫שהלחינה‪” ,‬אי שם“‪ ,‬למקום הרביעי‪ .‬בשנת ‪ 1978‬הגיעה לשיא הצלחתה כשזכתה במקום הראשון‪,‬‬‫עם ביצועו של הזמר יזהר כהן לשיר ”אבניבי“‪ ,‬למילותיו של אהוד מנור‪ .‬בעקבות הזכייה תורגם‬ ‫‪60‬‬

‫השיר לשפות רבות והיה ללהיט עולמי‪ .‬נורית הירש מוכרת גם בעולם היהודי‪ ,‬בזכות לחנה ל“עושה‬‫שלום במרומיו“‪ ,‬שהולחן במקורו לפסטיבל הזמר החסידי הראשון‪ ,‬שנערך בשנת ‪ .1969‬בבתי כנסת‬ ‫ובקהילות יהודיות רבות הכלילו אותו כלחן תפילה‪.‬‬‫נורית הירש זכתה להישגים בפסטיבלי הזמר והפזמון וכן בפסטיבלי הילדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלחינה נעימות‬‫ופזמונים לסרטי קולנוע ישראליים‪ ,‬כשהבולט ביניהם הוא ”בלדה לשוטר“‪ ,‬מתוך הסרט ”השוטר‬‫אזולאי“ של אפרים קישון‪ ,‬שבוצע על ידי אושיק לוי‪ .‬הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר ”סאלח‬‫שבתי“‪ ,‬אף הוא של אפרים קישון‪ ,‬ואחד השירים במחזמר‪” ,‬אח יא ראב“‪ ,‬הפך ללהיט גדול שהושר על‬ ‫ידי כוכב ההצגה‪ ,‬זאב רווח‪.‬‬‫משיריה הנודעים‪” :‬פרח הלילך“‪” ,‬מלאך מסולם יעקב“‪” ,‬בוא בשלום“‪” ,‬כבר אחרי חצות“‪” ,‬אל הדרך“‪,‬‬‫”מקהלה עליזה“‪” ,‬זמר שכזה“‪” ,‬עושה שלום“‪” ,‬בשנה הבאה“‪” ,‬בן יפה נולד“‪” ,‬בדרך חזרה“‪” ,‬נחמה“‪,‬‬ ‫”בפרדס ליד השוקת“‪” ,‬בעקבותייך“‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬העביר אהוד מנור מסר ברור מאוד; בעיצומה של המלחמה‪ ,‬בשיאו של הכאב‪,‬‬‫כתב אהוד מנור את שירו ”ללכת שבי אחרייך“‪ ,‬שבו התחייב ”להביא אל העולם עוד בן ובת‪ ,‬בארץ של‬‫חלב‪ ,‬מרור ודבש“‪ .‬אחרי המלחמה היה גל גדול של ירידה מהארץ‪ ,‬הגל שהביא את ראש הממשלה‬‫דאז‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬לגנות את היורדים ולכנותם ”נפולת של נמושות“‪ .‬לעומתם‪ ,‬ביטא אהוד מנור מחויבות‬‫מוחלטת לדבוק בארץ‪” .‬לשאת חלום מבטן‪ ,‬מדורות‪ ,‬לשאול באביבייך נחמה‪ ,‬לחיות על פני ובתוכי‬ ‫האדמה‪ ,‬הנוראה והיפה הזאת“‪.‬‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ועל השיר‪ ,‬סיפרה הזמרת אילנית‪:‬‬‫”המלחמה תפסה אותי ברחוב בתל אביב‪ ,‬בדרך לחברים‪ .‬התיישבנו במקלט‪ ,‬מנותקים לגמרי מכל מה‬‫שקורה‪ .‬אז לא היו פלאפונים‪ ,‬ותחושה כללית של חוסר ידיעה ליוותה רבים במהלך המלחמה‪ .‬היה לי‬‫בזמנו חבר רופא‪ ,‬ששירת בחטיבת ה‪ 101-‬ליד התעלה‪ .‬גם אחי שירת אי שם בסיני‪ ,‬והדאגה הזו לקבל‬‫מכתב‪ ,‬אות חיים‪ ,‬ובו‪-‬זמנית לשמור על פנים מחויכים ולנסות לעשות טוב לחיילים – זה דרש מאבק‬‫פנימי והתגברות על המערבולת שהשתוללה בפנים‪ .‬לאורך כל המלחמה‪ ,‬בעיקר בימים הראשונים‪ ,‬היה‬‫בלאגן‪ ,‬וכל מה שאני זוכרת זה התרוצצויות מצפון לדרום‪ ,‬הופעות לאורך התעלה ובסיני‪ .‬אחת התמונות‬‫הכי משמעותיות שמלוות אותי עד היום‪ ,‬ואני משערת שימשיכו ללוות אותי הלאה בנפש ובזיכרון‪ ,‬הייתה‬‫תמונה של פצוע ששכב בחדר הטראומה בבית החולים רמב“ם‪ .‬הסתובבתי בין החדרים ושרתי לפצועים‪.‬‬‫שאלו אם אני מוכנה לשיר לחיילים עם כוויות קשות‪ .‬הסכמתי‪ .‬הלבישו אותי בחלוק והעמידו אותי ואת‬‫שלמה צח‪ ,‬שליווה אותי בזמנו בצמד ’אילן ואילנית‘‪ ,‬בכניסה לחדר‪ .‬הפצועים שכבו במעין אמבטיות‬‫מחומר רך‪ .‬זו הייתה תמונה נוראה‪ ,‬כמעט סוריאליסטית‪ .‬היה בחור אחד ששכב שם‪ ,‬מחובר בכל גופו‬‫לצינורות ולמוניטורים‪ .‬שרתי להם‪ ,‬וברגע מסוים הוא הרים את ידו ולחש לאחות שניגשה אליו‪ ,‬שתבקש‬ ‫ממני לשיר את ’כבר אחרי חצות‘‪ .‬הדמעות חנקו לי את הגרון‪ ,‬היה קשה מאד לשיר אבל שרתי‪...‬‬‫”אהוד מנור כתב את השיר באותה התקופה והבית השלישי בשיר‪ ,‬ששואל ’מתי סוכת שלומך עלינו‬‫תיגלה?‘ מסביר את המקום הרגשי שבו היינו כולנו‪ .‬השיר הוא תרגום של תפילה דתית‪ ,‬שנוגע בתחושת‬ ‫‪61‬‬

‫הכאב המעורבת באהבה למדינה‪ .‬זו תחושה שלצערי קיימת גם היום‪ ,‬אם כי היום אני יכולה לומר‪,‬‬‫שלמרות שהמלחמה ההיא הייתה קשה‪ ,‬קשה עוד יותר להתמודד עם המלחמה היום‪-‬יומית שאותה‬‫אנחנו חיים היום‪ .‬אני חשה היום כעס על כל מה שקורה כאן – על זה שאזרחים תמימים נהרגים‪ ,‬על‬ ‫תחושת חוסר הביטחון ועל כך שגורלנו כל כך לא ברור“‪.‬‬ ‫מקורות השיר‬‫שירו של אהוד מנור נוגע בליבת התפיסה הציונית‪ .‬המוטיבים‪ ,‬הדימויים והמטאפורות המופיעים בו‬‫חוזרים בשירי מולדת רבים‪ :‬אהבה ארוטית כאובה לארץ אכזרית ולאדמתה הנחשקת‪ ,‬תוך חיפוש אחר‬‫נחמה ועוגן השואבים מחלום דורות‪ .‬האוהב את המולדת שבוי בקסמה הנורא‪ ,‬והוא ”בשר מבשרה“‪,‬‬‫”)א(דם מאדמתה“‪ .‬אלא שהיא רבת ניגודים וקשה‪ :‬אווירה צורב אל מול שמים של תכלת‪ ,‬אדמתה‬‫נוראה ויפה – מקור חיים ומוות גם יחד‪ .‬הסכנה הטמונה באהבת המולדת גלומה במילים‪” :‬מרור“‪,‬‬ ‫”נחמה“‪” ,‬האדמה הנוראה“‪ ,‬ומרמזת על נוכחותו של עם נוסף המתחרה על אותה כברת ארץ‪.‬‬ ‫מן המקורות‪:‬‬‫ט וַ ִיּשְׁבּוּ ְבנֵי‪ִ -‬י ְשָׂר ֵאל ֶאת‪-‬נְשֵׁי ִמ ְדיָן‪ ,‬וְ ֶאת‪ַ -‬ט ָפּם; ְו ֵאת ָכּל‪ְ -‬בּ ֶה ְמתָּם וְ ֶאת‪ָ -‬כּל‪ִ -‬מ ְקנֵ ֶהם וְ ֶאת‪ָ -‬כּל‪ֵ -‬חי ָלם‪,‬‬‫ָבּזָזוּ‪ .‬י ְו ֵאת ָכּל‪ָ -‬עֵרי ֶהם ְבּמוֹ ְשׁ ֹב ָתם‪ְ ,‬ו ֵאת ָכּל‪ִ -‬טיֹרתָם‪ָ --‬שְׂרפוּ‪ָ ,‬בּ ֵאשׁ‪ .‬י“א ַויִּ ְקחוּ‪ֶ ,‬את‪ָ -‬כּל‪ַ -‬השָּׁ ָלל‪ ,‬וְ ֵאת‪ָ ,‬כּל‪-‬‬‫ַה ַמּ ְלקוֹ ַח‪ָ -‬בּ ָא ָדם‪ ,‬וּ ַב ְבּ ֵה ָמה‪ .‬י“ב וַ ָיּ ִבאוּ ֶאל‪ֹ -‬מ ֶשׁה וְ ֶאל‪ֶ -‬א ְל ָעזָר ַה ֹכּ ֵהן וְ ֶאל‪ֲ -‬ע ַדת ְבּנֵי‪ִ -‬ישְָׂר ֵאל‪ֶ ,‬את‪ַ -‬השְּׁ ִבי‬ ‫וְ ֶאת‪ַ -‬ה ַמּ ְלקוֹ ַח וְ ֶאת‪ַ -‬השָּׁ ָלל‪ֶ -‬אל‪ַ -‬ה ַמּ ֲחנֶה‪ֶ :‬אל‪ַ -‬עְר ֹבת מוֹ ָאב‪ֲ ,‬א ֶשׁר ַעל‪ַ -‬יְר ֵדּן ְיֵרחוֹ‪) .‬במדבר ל“א(‪.‬‬‫האימפריות הגדולות לאורך ההיסטוריה‪ ,‬עקרו את התושבים שנכבשו ממקומם‪ ,‬והפכו אותם לכוח‬‫עבודה לבניית הערים החדשות ולשירות הצבא הכובש‪ .‬ההולכה בשבי היה דבר שבשגרה‪ .‬חלק מן‬ ‫השבויים אף הובלו ערומים או קשורים‪ ,‬כדי לבייש אותם‪ .‬מכאן בא הביטוי ”ללכת שבי אחרייך“‪.‬‬‫ְו ָהיָה ִכי‪-‬יְ ִבי ֲא‪ ‬יְהוָה ֶאל‪ֶ -‬אֶרץ ַה ְכּנַ ֲענִי וְ ַה ִח ִתּי ְו ָה ֱא ֹמִרי ְו ַה ִחוִּי וְ ַהיְבוּ ִסי‪ֲ ,‬אשֶׁר נִ ְשׁ ַבּע ַל ֲא ֹב ֶתי‪ָ ‬לתֶת ָל‪,‬‬ ‫ֶאֶרץ זָ ַבת ָח ָלב‪ ,‬וּ ְד ָבשׁ; ְו ָע ַב ְד ָתּ ֶאת‪ָ -‬ה ֲע ֹב ָדה ַה ֹזּאת‪ַ ,‬בּ ֹח ֶדשׁ ַהזֶּה‪) .‬שמות י“ג‪ ,‬ה‘(‪.‬‬‫כאשר נדדו בני ישראל ארבעים שנה במדבר‪ ,‬ה‘ הבטיח להם להגיע לארץ כנען‪ ,‬שבה ישבו כל‬‫מיני עמים‪ .‬הוא חוזר על ההבטחה שנתן לאבות‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬לתת לבניהם את ארץ כנען‪,‬‬‫והוא מכנה אותה ”ארץ זבת חלב ודבש“‪ .‬הביטוי ”ארץ זבת חלב ודבש“ במקורות מתאר אזורים‬‫שאינם מעובדים בידי אדם‪ ,‬והם מכוסים צמחיית בר‪ .‬ביטוי זה סימל בעיני לבני ישראל את שפע‬‫הטוב )בארץ גושן ובארץ ישראל(‪ ,‬בכל עת שעיקר מחייתם היה על גידול צאן‪ .‬אולם לאחר בירוא‬‫היערות וההתנחלות החקלאית‪ ,‬הפך ביטוי זה עצמו לסמל של הרס האזורים המעובדים‪ ,‬ולאובדנו‬‫של עובד האדמה‪ .‬הביטוי ”ארץ זבת חלב ודבש“ מיוחס בעיקר לארץ ישראל‪ ,‬בהקשר חיובי‪ ,‬כדי‬‫לשבח אותה‪ ,‬אולם יש הרואים בכך את ההיפך‪ :‬ביטוי לחורבן הארץ‪ ,‬כאשר הטבע ישלוט בכול‪ ,‬כי‬ ‫עם ישראל לא יימצא כאן כדי לעבד את האדמה‪.‬‬ ‫‪62‬‬

‫תפילה לשלום המדינה‪:‬‬‫אבינו שבשמים‪ ,‬צור ישראל וגואלו‪ ,‬ברך את מדינת ישראל‪ ,‬ראשית צמיחת גאולתנו‪ .‬הגן עליה באברת‬‫חסדך‪ ,‬ופרוש עליה סוכת שלומך‪ ,‬ושלח אורך ואמתך לראשיה‪ ,‬שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה‬‫מלפניך‪ .‬חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו‪ ,‬והנחילם אלוהינו ישועה ועטרת ניצחון תעטרם‪ ,‬ונתת שלום‬‫בארץ ושמחת עולם ליושביה‪ .‬ואת אחינו כל בית ישראל פקוד‪-‬נא בכל ארצות פזוריהם‪ ,‬ותוליכם מהרה‬‫קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך‪ ,‬ככתוב בתורת משה עבדך‪ :‬אם יהיה נדחך בקצה השמים‬‫משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם ייקחך‪ :‬והביאך יהוה אלוהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך‪ ,‬וירשתה‬‫והיטיבך והרבך מאבותיך‪ :‬הופע בהדר גון עוזך על כל יושבי תבל ארצך‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו‪:‬‬ ‫יהוה אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪ ,‬אמן סלה‪.‬‬‫הרמן כהן‪” :‬אין שנאה במקום שהשלום פרש את סוכתו בלב האדם‪ .‬משום כך נאמר בזו הלשון‬‫’סוכת שלום‘ בתפילה‪ .‬והיא הסוכה שהגיעה לידי משמעות סמלית עמוקה כל כך‪ ,‬עד שהוקדש‬‫לה מועד‪ .‬השלום עושה את כל החיים לחג‪ .‬השלום מביא את שלום הטבע לתוך עולם האדם‪ ,‬את‬ ‫הלך הנפש היסודי של תום אל תוך ההתבוננות בעולם“‪.‬‬ ‫‪ěēĘĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬ ‫הלחן בסולם דו מינור במשקל ‪ 4/4‬עם קדמה של שלוש שמיניות‪.‬‬ ‫ללחן שני חלקים‪ :‬בית )תיבות ‪ ,(8-1‬פזמון )תיבות ‪.(16-9‬‬‫משפטים מוזיקליים סימטריים המסתיימים בצליל ארוך )חצי או שלושה‬ ‫רבעים(‪.‬‬ ‫מנעד רחב ביותר )סול נמוך‪-‬רה באוקטבה השנייה(‪.‬‬‫הקפיצה הגדולה ביותר‪ ,‬בתחילת הפזמון‪ ,‬אוקטבה ואחריה ירידה בסקונדות‬ ‫במשפט ”ללכת שבי אחרייך“‪.‬‬‫יש להתייחס לדמיון בין הלחן ובין המנון ”התקווה“‪ ,‬בתחילת השיר ובחלקו השני‬ ‫של השיר‪.‬‬ ‫ניתן להוסיף קונטרפונקט לשיר‪ .‬ראה דוגמה‪:‬‬‫נורית הירש מספרת‪ ,‬שהיא כתבה שיר אהבה לארץ אחרי מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬‫תחילה היא כתבה את הלחן לפזמון‪ ,‬ורק אחר כך שמה לב שהמנגינה דומה מאוד‬ ‫לחלק השני של ההמנון ”התקווה“‪ ,‬ויכולה לשמש לו קול שני‪ .‬נסו בעצמכם‪.‬‬ ‫‪63‬‬

‫נִגּוּן מנגינה‪ ,‬בהשאלה‪ :‬מנגינות‬ ‫ִנגּוּ ִנים‬ ‫של חסידים ביהדות אשכנז‬ ‫ִמזְמוֹר שיר‪ ,‬זמר‪ ,‬כל אחד‬ ‫מילים‪ :‬פניה ברגשטיין ׀ לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫מפרקי ספר תהילים‬ ‫ֹפּארוֹת ענפים‪ ,‬מיתרים‬ ‫ְשׁ ַת ְל ֶתּם ִנגּוּ ִנים ִבּי ִא ִמּי ְואָ ִבי‪,‬‬ ‫ִנגּוּ ִנים ִמ ְזמוֹ ִרים ְשׁכוּ ִחים‪.‬‬ ‫ִשׁיר ַעְר ִשׂי שיר שקט להרדמת‬ ‫התינוק‬ ‫ַגּ ְר ִעי ִנים ַגּ ְר ִעי ִנים ְנ ָשׂאָם ְל ָב ִבי ‪-‬‬ ‫ַע ָתּה ֵהם עוֹ ִלים ְוצוֹ ְמ ִחים‪.‬‬‫ֱאלֵי מילת יחס המורה על כיוון‪,‬‬ ‫על ייעוד‪ ,‬אל‬ ‫ֵאי ָכה אחת המגילות‬ ‫זֶ ֶמר שיר עם מנגינה‬ ‫ֶהגֶה קול‬ ‫ִי ַתּם יבוא אל קצו‬ ‫יֵ ָאלֵם ישתתק‪ ,‬לא יישמע‬ ‫ֵיהוֹם הומה‪ ,‬נרעש‪ ,‬נסער‪,‬‬ ‫משמיע קול‬ ‫ֶחשְׁ ַכת אפלה‪ ,‬חושך‪ ,‬צער‬ ‫ְתּהוֹם מקום עמוק ומסוכן‪,‬‬ ‫הבדל רב‬ ‫ֹדּ ְפ ִקי דופק‪ ,‬פעימה‬ ‫ַע ָתּה ֵהם שׁוֹ ְל ִחים פֹּארוֹת‬ ‫ְבּ ָד ִמי‪,‬‬ ‫ָשׁ ְר ֵשׁי ֶהם ְבּעוֹ ְר ַקי ְשׁלוּ ִבים‪.‬‬‫ִהֵנּה אַ ֲא ִזין ִשׁיר ַע ְר ִשׂי ָה ָרחוֹק‪,‬‬ ‫ִנגּוֶּני‪ ‬אָ ִבי‪ְ ,‬ו ִשׁי ַר ִי‪ִ ‬א ִמּי‪,‬‬ ‫ִה ִבּי ַע ִפּי ֵאם ֱא ֵלי ַבּת‪.‬‬ ‫ְבּ ָד ְפ ִקי ֵנעוֹ ִרים ְו ָשׁ ִבים‪.‬‬‫ִהֵנּה ִלי ִתּ ְז ַה ְרָנה ְבּ ֶד ַמע וּ ְשׂחוֹק‬‫״ ֵאי ָכה״ וּ ְז ִמירוֹת ֶשׁל ַשׁ ָבּת‪.‬‬‫ָכּל ֶהֶגה ִי ַתּם ְו ָכל ְצ ִליל ֵיאָ ֵלם ‪-‬‬‫ִבּי קוֹ ְל ֶכם ָה ָרחוֹק ִכּי ֵיהוֹם‪.‬‬‫ֵעיַני ֶאֱעצֹם ַו ֲה ֵרי ִני ִא ְתּ ֶכם‬‫ֵמ ַעל ְל ֶח ְשׁ ַכת ַה ְתּהוֹם‪.‬‬ ‫‪64‬‬

Andante con motoG  Cm Fm Cm Cm Cm7 55 B 5 5 555 5 5 555 B 55 5 5 5 ۇ - ¦‡ ´Ž - §ò ª‹ - ãà - §£ª‹ £ß‹ š‹ - £ê‹ Ÿ‡ - Ó - £›‹ ª‹ - ãà - §£ª‹  ‡ ¨‹ - Ö¨ -6 Fm Cm Cm Cm7 Fm G7 AbG  555 5 5 B: B 5 5 B 5 5 555 5 5 5 5 5 - §£²‹ ۇ - 㥠- §£¡‹ ²‡ àŽ - £¬‹ - §£ª‹ ²‡ àŽ - £¬‹ - §£ª‹ ª‡ - ܏ - §Ó ¦‡ - › -12  Bb7 Cm 5 Fm GØ Cm B5G B 55 §žŒ 5 555 5 5 5 5 B: ¬Ž - - £›‹ ¬Ž - žò Ö¬ - §£¦‹ Ÿ‡ - ¨‡ Ö° - §£¡‹17 Cm 55 B Fm Bb7 Eb Bbm6/Db C7G  B §žŒ ¦‡ ÖÛ - §£¡‹ 5 555555 B 55 B 55 - žò ší - ´Ö² ߇ -  - £¨‹ ²‡ ۏ - £ÛŒ - §ž ߇ - ²‡ Ö¬ -22 Fm Bb7 Eb G7 Cm Fm Cm7G  B 5 5 B: B 55 5 5 5 B 55 555555 - £±Ž ۇ - 㦠- §£›‹ ª‹ - ãà - £ª - Î Ó - £›‹ Ÿ‡ - £Û‹ - ²Ž - Í£‹ š‹ -28 Fm Cm/G GØ CmG  B 55 5 55 5 5 5 5 5 B: B - £ê‹ ߇ - ®‡  - £±‹ ªŒ - Ö¬ - §£²‹ Ÿ‡ - ۏ - §£›‹65

‫פניה ברגשטיין‬‫נולדה בשנת ‪ ,1908‬בעיר שצ‘וצ‘ין שבבלארוס‪ .‬אביה היה מורה לעברית‪ ,‬והקנה לה את ידיעת הלשון‬‫העברית וספרותה‪ .‬פניה ברגשטיין נדדה עם משפחתה בעקבות מקומות העבודה של האב‪ .‬לאחר‬‫מהפכת אוקטובר נאסרה הוראת השפה העברית ברוסיה‪ ,‬והמשפחה עברה לעיירה אבגוסטוב‬‫שבפולין‪ .‬בעודה לומדת בבית הספר התיכון‪ ,‬הצטרפה פניה לתנועת ”החלוץ הצעיר“ )תנועת הנוער‬‫של ”החלוץ“(‪ .‬בגיל ‪ ,18‬לאחר שהשתתפה בסמינריון ראשון של ”החלוץ“ שנערך בוורשה‪ ,‬הצטרפה‬‫להכשרה בצ‘רלונה‪ .‬כאן נודע לה על מחלת הלב שממנה סבלה כל חייה‪ .‬היא החלה לפרסם שירים‬ ‫ורשימות בעיתוני התנועה‪ .‬על שירה הראשון ”חלומי“‪ ,‬חתמה בשם העט ”בת אור“‪.‬‬‫בשנת ‪ 1930‬עלתה לארץ ישראל עם חברה לחיים‪ ,‬אהרון וינר‪ ,‬והתיישבה בקיבוץ גבת‪ .‬לזוג נולד בן יחיד‪,‬‬‫גרשון‪ .‬בקיבוץ קיוותה למצוא חיים שלווים‪ ,‬אך מחלת הלב שבה לקתה גברה‪ ,‬ושנים רבות היא נאלצה‬‫להישאר רתוקה לביתה או לבית החולים‪ .‬בקיבוץ עבדה פניה ברגשטיין בעבודות אריזה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עבדה‬‫בתחום החינוך והייתה מדריכת נוער של ילדי גבת בתנועת ”הנוער העובד“‪ .‬בתחום התרבות ערכה‬‫את יומן המשק של גבת‪ ,‬ניהלה חוג לספרות והרצתה בנושאי ספרות‪ .‬היא נבחרה כנציגה לוועידות‬‫הקיבוץ המאוחד וההסתדרות‪ .‬בחמש שנות חייה האחרונות היא נותרה רתוקה למיטתה‪ ,‬וכמחצית‬‫מתקופה זו שהתה בבית החולים ”העמק“ בעפולה‪ .‬בשנת ‪ 1950‬נפטרה בבית החולים בעפולה‪ ,‬בהיותה‬ ‫בת ‪ 42‬בלבד‪ ,‬והובאה לקבורה בקיבוץ גבת‪.‬‬‫פניה ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים‪ .‬שירים אלה נכתבו מנקודת מבטם של הילדים‪ ,‬ועוסקים‬‫בחוויות שעוברות על ילדים בחיי היום‪-‬יום בקיבוץ; בהתייחסות שלהם לטבע או בחיות הטבע והמשק‪.‬‬‫בין שיריה‪” :‬בוא אלי פרפר נחמד“‪” ,‬האוטו שלנו גדול וירוק“‪” ,‬יש בדיר טלה קטן“‪” ,‬לפרה האדומה“‪,‬‬ ‫”ניגונים“‪.‬‬ ‫על דוד זהבי ראו ”הליכה לקיסריה“‪.‬‬ ‫אליהו הכהן מספר‪:‬‬‫שיריו של דוד זהבי הושרו תחילה בטיולים ובמסעות‪ ,‬בצריפי תנועות הנוער ובחבורות שישבו מסביב‬‫למדורה‪ ,‬בחגיגות עם כפריות ובעצרות מועד‪ .‬דוד זהבי היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬המלחין ה”צבר“ הראשון‪ .‬את‬‫צעדו הראשון בשדה ההלחנה עשה בשנת ‪ ,1927‬בהיותו בן ‪ .17‬נתגלגלה לידיו חוברת של הירחון לבני‬‫הנעורים ”מולדת“‪ ,‬שהחל לצאת ביפו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובה מצא את שירו של יעקב‬‫פיכמן ”אורחה“‪” :‬עירום וחול‪ ,‬ימין ושמאל“‪ .‬הוא ברר לו פסוקים מן השיר‪ ,‬הוסיף פה‪ ,‬גרע שם‪ ,‬וכבר‬‫יצא מתחת ידיו בכור לחניו‪ .‬הוא נטל את חלילו‪ ,‬והלך לצריף ”הנוער העובד“‪ ,‬כדי להשמיע לראשונה‬‫את השיר בלי לרמוז על מחברו‪ .‬השיר‪ ,‬שהיה חלוץ שירי ה”הו‪-‬הו“ בישראל‪ ,‬נתקבל בהתפעלות‬‫ובהתלהבות‪ .‬שלהי שנות ה‪ 20-‬היו ימי אופנת שירי הגמלים בזמר העברי‪ .‬החלו בכך יחיאל הלפרין‬‫ויואל אנגל‪ ,‬ב”שיר הגמל“‪ ,‬והמשיכו ידידיה בורוכוב )אדמון( בשיר ”גמל גמלי“‪ ,‬ועוד רבים‪ .‬כל שיר‬‫גמלי חדש הפך בן‪-‬לוויה קבוע לשיירות מובילי הזיפזיף על חולות תל אביב‪ ,‬במיוחד אם היה בצליליו‬ ‫‪66‬‬

‫הד לשירת המדבר‪ .‬כך הלך והתפשט השיר ”אורחה במדבר“ בפי העם‪ ,‬גם אם רחק במרוצת השנים‬‫ממקורו‪ ,‬בעיקר במילים‪ ,‬אך פה ושם גם בלחן‪ .‬לשיריו החדשים היה נוהג להציב מבחני כושר‪ .‬כשהשלים‬‫מנגינה חדשה לשיר‪ ,‬עדיין לא היה בטוח בה‪ .‬מה עשה? היה מביא אותה עמו לאחת מנקודות היישוב‬‫שבהן היה מארגן שירה בציבור‪ .‬לאחר שתמה השירה בציבור‪ ,‬היה מלמד את השיר החדש‪ .‬כעבור זמן‬‫היה חוזר לאותו היישוב‪ ,‬כדי לשמוע מה נותר מן השיר וכיצד נקלט‪ .‬במקום שגילה שינויים בלחן‪ ,‬הבין‬‫שיש לו בעיה‪ .‬לא פעם קיבל בברכה את השינוי‪ ,‬ואפילו ראה בו תיקון או שיפור והשלים עמו‪ .‬כך לימד‬‫את השיר ”אדמה“ בשלושה נוסחים שונים‪ ,‬כדי לבחון איזה מהם כשיר יותר לזמרה‪ ,‬וכך שינה את שיר‬ ‫הפלמ“ח‪ ,‬לאחר שמצא שגרסתו הראשונה נשמעה בלתי מלהיבה דיה‪.‬‬ ‫ישראל גלילי מקיבוץ נען מספר‪:‬‬‫”פעם אני מעז ושואל‪’ :‬איך זה‪ ,‬דוד‪ ,‬לחבר מנגינה?‘ ואתה עונה‪’ :‬זה בא לי‘‪ ,‬זה מתחיל להתנגן ואז‬‫אני מתחיל לזמזם‪ ,‬לשרוק‪ .‬ואחר כך זה משתתק‪ ,‬ולאחר זמן‪ ,‬בפתאום‪ ,‬אני מרגיש שאני יכול לרשום‬‫בגיליון של תווים‪ .‬אני אוהב לזמר לעצמי מנגינה לשיר שאני אוהב‪ ,‬ואין לך מושג כמה אני מתוח‬ ‫כשאני מחלל או מלמד את המנגינה לראשונה באוזני החבר‘ה‘“‪.‬‬ ‫דוד זהבי הלך לעולמו בט“ו בחשוון תשל“ח‪ ,‬והוא בן ‪.67‬‬ ‫על השיר‬‫בשיר יש השאלה של מושגים חקלאיים‪ ,‬הבאים להראות את השתרשות ”מנגינות בית אבא“ אצל‬‫המשוררת‪ .‬ההורים ”שתלו“ ניגונים‪ ,‬כפי שזורעים גרעינים וזרעים‪ .‬הגרעינים נשתלו בלב המשוררת‬‫והחלו לצמוח‪ .‬הם מצמיחים ענפים ושורשים בעורקיה ובדמה‪ ,‬כפי שעושים זאת הצמחים‪ ,‬באדמה‬ ‫ובאוויר‪.‬‬‫הדפיקות – פעימות הלב – מעוררות את הניגונים‪ ,‬והמשוררת נזכרת בהם‪ .‬ברגע זה המשוררת שומעת‬‫רק את הניגונים‪ .‬כל דבר אחר משתתק‪ ,‬רק קולם הרחוק של ניגוני הוריה נשמע‪ ,‬הומה‪ .‬היא עוצמת‬ ‫את עיניה ונמצאת עמם מעבר לחשכת התהום‪ ,‬לריקנות ולעצב‪.‬‬ ‫דימוי העץ‪:‬‬ ‫שורשים – מסורת‪ ,‬מטען מהבית‬ ‫גזע – המאפיינים המהותיים של האדם‬ ‫ענפים – אמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬ערכים‬ ‫פרי – תקוות‪ ,‬מחשבות לעתיד‬ ‫מהו יחס המקורות לעץ?‬‫פגישתו הראשונה של האדם עם הבריאה הייתה עם העץ‪” :‬וַיִּ ַטּע ה‘ ֱאלֹ ִהים גַּן ְבּ ֵע ֶדן ִמ ֶקּ ֶדם וַ ָיּ ֶשׁם ָשׁם‬‫ֶאת‪ָ -‬ה ָא ָדם ֲא ֶשׁר יָ ָצר“ )בראשית ב‘‪ ,‬ח‘(‪ .‬ימיו הטובים ביותר של האדם היו כאשר ישב בגנו של עדן‪ ,‬בצל‬ ‫העצים הטובים למראה ולמאכל‪.‬‬ ‫‪67‬‬

‫גם פגישתם הראשונה של בני ישראל עם ארצם הייתה עם העץ‪” :‬וְ ִכי תָ ֹבאוּ ֶאל‪ָ -‬ה ָאֶרץ וּנְ ַט ְעתֶּם ָכּל‪ֵ -‬עץ‬ ‫ַמ ֲא ָכל“ )ויקרא י“ט‪ ,‬כ“ג(‪ .‬זוהי המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל בכניסתם לארץ‪.‬‬‫העם היהודי מצווה לשמור על העצים לא רק בתקופת שלום‪ ,‬אלא גם בשעת חירום ומלחמה‪ .‬וכך‪,‬‬‫כאשר הם יוצאים למלחמה‪ ,‬מוזהרים בני ישראל בראש ובראשונה לא להשחית עצים‪ִ ” :‬כּי תָצוּר ֶאל‬‫עִיר ָי ִמים ר ִבּים ְל ִהלָּ ֵחם ָע ֶלי ָה ְלתָ ְפ ָשׂהּ‪ ,‬לֹא ת ְש ִחית אֵת‪ֵ -‬עצָה ִלנְֹדח ָע ָליו גְּרזֶן‪ ,‬כִּי ִממֶּנו ֹתא ֵכל‪ ,‬וְ ֹאתוֹ ֹלא‬ ‫ִת ְכֹרת; ִכּי הָ ָא ָדם ֵעץ ה ָשׂ ֶדה לָבׂא ִמפָּנֶי ָך בּמָּצוֹר“ )דברים כ‘‪ ,‬י“ט(‪.‬‬ ‫מבנה השיר‬‫מבנה השיר הוא של ארבעה בתים‪ :‬בכל אחד מהבתים ארבע שורות‪ ,‬וכל שתי שורות משלימות משפט‬ ‫טקסטואלי‪.‬‬ ‫החריזה היא במבנה א‪-‬ב‪-‬א‪-‬ב בכל הבתים‪.‬‬ ‫‪ĤĕĥĐ ďđĚĕĘ ĦČĤģĘ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬‫הקיפו את המילים הנוגעות לחקלאות‪ :‬שתלתם‪ ,‬גרעינים‪ ,‬עולים וצומחים‪ ,‬פארות‪,‬‬ ‫שורשים‪.‬‬ ‫הקיפו את המילים הקשורות לגוף האדם‪ :‬לבבי‪ ,‬דמי‪ ,‬עורקי‪ ,‬דפקי‪.‬‬ ‫אילו מושגים קשורים ליהדות? איכה‪ ,‬זמירות שבת‪ .‬הסבירו את המושגים‪.‬‬ ‫תנו כותרת משלכם לשיר‪.‬‬ ‫‪68‬‬

69

‫ָאבוֹא ָבּם אבוא בהם‪ ,‬בתוכם‬ ‫וֹד ‪‬א ַתּמּוּ ָכּל ְפּ ָלאַ ִי‪‬ע‬ ‫נַ ֶכּה ֹפּה שֶֹׁרשׁ נעמיק את‬ ‫שורשנו‬ ‫מילים‪ :‬יורם טהרלב ׀ לחן‪ :‬רמי קלינשטיין‬‫עוֹד ‪‬א ַתּמּוּ עוד לא הסתיימו‬ ‫ַבּלָּאט בשקט‪ ,‬חרישי‬ ‫נִ ְפ ָס ָעה נצעד‪ ,‬נלך‬ ‫אוֹ ֶדה ָיהּ אומר תודה לאל‬ ‫אַ ְר ֵצנוּ ַה ְקּ ַט ְנטֶֹנת‪ ,‬אַ ְר ֵצנוּ ַהָיּ ָפה‬ ‫מוֹ ֶל ֶדת ְבּ ִלי ֻכּתֶֹּנת‪ ,‬מוֹ ֶל ֶדת ְי ֵח ָפה‬ ‫ַק ְבּ ִלי ִני ֶאל ִשׁי ַר ִי‪ַ ,‬כּ ָלּה ְי ֵפה ִפָיּה‬ ‫ִפּ ְת ִחי ִלי ְשׁ ָע ַר ִי‪ ‬אָבוֹא ָבּם אוֹ ֶדה ָיהּ‪.‬‬‫עוֹד ‪‬א ַתּמּוּ ָכּל ְפּ ָלאַ ִי‪‬‬ ‫ְבּ ֵצל ֲע ֵצי ַהחֹ ֶרשׁ‪ַ ,‬ה ְר ֵחק ֵמאוֹר ַח ָמּה‬ ‫עוֹד ַהֶזּ ֶמר לוֹ ָשׁט‬ ‫ַי ְח ָדּו ַנ ֶכּה פֹּה שֹׁ ֶרשׁ ֶאל ֵלב ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ֶאל ַמ ַע ְינוֹת ַהזֹּ ַהר‪ֶ ,‬אל ְבּ ֵארוֹת ַהתֹּם‬ ‫עוֹד ִל ִבּי ַמ ֶכּה ִעם ַל ִיל‬ ‫ְולוֹ ֵחשׁ ָל‪ַ ‬בּ ָלּאט‪:‬‬ ‫מוֹ ֶל ֶדת ְל‪‬א תֹּאַר ְוצוֲֹע ִני ָיתוֹם‪.‬‬‫אַ ְתּ ִלי‪ַ ,‬רק אַ ְתּ ָהאַ ַחת‬ ‫אַ ְתּ ִלי אַ ְתּ‪ֵ ,‬אם וּ ַבת‬ ‫אַ ְתּ ִלי אַ ְתּ ַה ְמּ ַעט‬ ‫ַה ְמּ ַעט ֶשׁנּוֹ ַתר‪.‬‬‫ָנ ִביאָה ִבּ ְבָג ֵדינוּ ֶאת ֵרי ַח ַה ְכּ ָפ ִרים‬ ‫ְבּ ַפֲעמוֹן ִל ֵבּנוּ ַיכּוּ ָהֲע ָד ִרים‪,‬‬ ‫ֶי ְשָׁנהּ ְדּ ָמ ָמה רוַֹג ַעת‬ ‫ְו ֶק ֶרן אוֹר ָי ָפה‪,‬‬ ‫וּ ְלאוֹ ָרהּ ִנ ְפ ָס ָעה ְבּ ֶרֶגל ְי ֵח ָפה‪.‬‬‫עוֹד ‪‬א ַתּמּוּ ָכּל ְפּ ָלאַ ִי‪...‬‬ ‫‪70‬‬

E Am 5ABm7 4: 5 5 5 5 5 Em B7sus4 E4m: 5 5 5 5 5G 5 5 5 5 5 5: ' ²‡ Ò - °Œ - 㪠žŽ -ª‡ ¢Ž ï‡ - ¢ - ´ª ²‡ Ò - °Œ - 㪠žŽ - æ - ž® Ö¨ - ¦ - ´ £¦‹ ߇ è‘ -E5 Am 5ABm7 4: Em B7sus4 E4m: Am Am7G 5: 5 5 5 5 5 ' 5 5 5 5 5 5: 5 B ò - ´ª Ö¨ - ¦ - ´ £‡ - ¡Œ - ž® ߇ ±Ž - £¦‹ - £ª‹ ¦š £Û‹ - ²Ž - Í£‹10 E D7 : 5 5 5 5 Gmaj7 C4m:aj7 5 5 5 F#m7 5 B B4m:7 5 5 5 5 5G 4 5 5: 5 B: 5 5 5: Ó-šÖ› §ß ֚ -ž èŽ - žé £‡ - ž®Œ - ®‹ - žæ ´‡ í‹ -£¡‹ £¦‹ ۇ - ¬ - ²Ž - Í£‹E15 Em7sus4 Em Am Am6 Em B7sus4G' 4: 5 5 5 5 5 5: 5 B 4: 5 5 5 5 5 ' ⣏ ߇ - ¦°Œ ¬‰ - £°Œ žŽ - ¡ - Û² ²‡ žŽ -±¡Œ ¨Œ -²Öš ¡Ž - žê20 E Em Am Am7 Am6 5 5 5 5 5 Em B7sus4 E4m: 5 5 5 5 5G 4: 5 5 5 5 5 5: 5 B 4: ' ¡‡ £Ž -Ÿá ªŽ - žè ží Û - Û² ¦š ›¦Œ ž - š‰ -  - ž¨ ¦š ¨Ž - £‡ ¬Ž -´Öª žŽ -25 E A5m: 5 B D47: 5 5 5 5 Gmaj7 ? Cmaj7 5 5 5 5 F#m7(no5) 5 BG 5B 4: 5 5: ä - ²žŽ ¦š ߇ - šŒ - ´Ö² žŽ - §ò Ö¨ - ¦ - ´ ¦‡ - š¦ ò - ²Ò30 EBm4 :7 5 5 5 5 E7sus4 E 5 5 5 5 5 5 Am7sus4 5ABm7 Bm/DG 5' 4 5: 4 555555 Ÿ‡ - Ö° - ¬‰ - £ª‹ £ - §Ö´ Ö¬ š¦ òŽ - ãê ¦è ¦ í‡ - Ò - Í£‹ Ö¬ žŽ - ä -²¨ Ö¦ ¢Û35 EGs5us:4 5GmBaj7 C6 5 5 5 5 5 F#m7sus4 5 F#m7 B7 555555 Em ?G 4 5 5: B 4 B Ö¬ ¦‹ - £ß‹ ¨Ž - žè §¬‹ ¦Ž - ¦£‹ Ÿ‡ - Ö¦ - Û¡Œ ͦ ߎ - ¢šé40 E E 5 E57 5 5 Am7sus4 5AmB7 Bm4/D G4 5G mBaj7G 4 5 5 5 5 5 5 5: 4 5 5 5: ò‡ Ò £¦‹ ±²Ž ò‡ Ò ž - Ò - ´¡Ž ò‡ Ò £¦‹ ò‡ Ò, §šŒ ã - ´›Ž44 E C6 Em/B 5 5 B7sus4 B7 5 5 5: Em 5:G 4 5 5 5 5 5 5 5: 5: 4: žŽ - ê‡ - ¢¬Ž ‡ 55 ' ò‡ Ò £¦‹ ò‡ Ò žŽ - ê‡ - ¢¬Ž ۍ - Öë - ²´Ž71

‫יורם טהרלב‬‫יורם טהרלב נולד בשנת ‪ ,1938‬בקיבוץ יגור‪ .‬הוא גדל והתחנך בקיבוץ‪ ,‬וחותם הרעיונות שעליהם‬‫התחנך טבוע בפזמוניו‪ .‬את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי של ירחון ”במחנה גדנ“ע“‪ .‬אחרי שחרורו‬‫היה עורך ”במחנה נח“ל“‪ ,‬ולאחר מכן בחר בקריירה של סופר‪ .‬יורם טהרלב כתב ספרי ילדים רבים‪,‬‬‫חלקם מבוססים על סיפורים מתולדות הארץ‪ ,‬ואחרים הכוללים שירים משעשעים וסיפורים בחרוזים‬‫לילדים‪ .‬לפרסום רב ביותר זכה יורם טהרלב ככותב פזמונים‪ .‬הוא חיבר מאות פזמונים ללהקות‬‫הצבאיות ולמופעי בידור אזרחיים‪ ,‬לילדים ולמבוגרים‪ .‬רבים מפזמוניו זכו בתחרויות זמר‪ ,‬היו ללהיטים‬‫כשהושרו לראשונה‪ ,‬ועודם אהובים עד עצם היום הזה‪ .‬המנגינות למילותיו נכתבו בידי טובי המלחינים‬‫של הזמר העברי‪ ,‬ביניהם‪ :‬משה וילנסקי‪ ,‬נחום היימן‪ ,‬נורית הירש‪ ,‬מתי כספי‪ ,‬מוני אמריליו‪ ,‬שלום חנוך‬ ‫ואפי נצר‪.‬‬‫בפזמוניו תיאר יורם טהרלב אירועי עבר תנ“כיים וציוניים למיניהם‪ ,‬וזאת גם בשל הזדהותו האישית‪.‬‬‫נושאיו מגוונים ביותר‪ :‬הוא עוסק בעבר התנ“כי‪ ,‬הציוני וההתיישבותי; ביהודי הגלותי ובהווה הפורח‬‫של המדינה וצבאה‪ .‬השינויים שחלו בטקסטים שכתב ביטאו גם את השינויים שחלו בתפיסות‬ ‫האידיאולוגיות של כלל החברה הישראלית‪.‬‬ ‫רמי קלינשטיין‬‫רמי קלינשטיין נולד בארצות הברית‪ ,‬בשנת ‪ ,1962‬ועלה ארצה בגיל ‪ .8‬עוד טרם התפרסם עסק‬‫במוזיקה‪ ,‬ובתיכון הקים להקה עם ירמי קפלן‪ .‬בשנת ‪ 1980‬התגייס לצה“ל‪ ,‬והיה למנהל המוזיקלי של‬‫הלהקה הצבאית ”צה“ל ‪ .“80‬פרסומו הגדול הגיע בשנת ‪ ,1985‬כאשר הלחין את שירו של יורם טהרלב‬‫”עוד לא תמו כל פלאייך“‪ ,‬אשר הפך ללהיט גדול בביצועה של להקת פיקוד הצפון‪ .‬לקראת סוף שנות‬‫ה‪ 80-‬הפיק‪ ,‬עיבד והלחין את אלבומה של בת זוגו ריטה‪ ,‬שנמכר ביותר מ‪ 120-‬אלף עותקים‪ .‬בו‪-‬זמנית‬‫הוציא את אלבומו השני ”על הגשר הישן“‪ .‬בשנת ‪ 1990‬הקים את להקת ”המועצה“ ושנתיים אחר כך‬‫הלחין‪ ,‬עיבד והפיק מוזיקלית את המחזמר ”מלך היהודים“‪ .‬בין אלבומיו‪” :‬ביום של הפצצה“‪” ,‬על הגשר‬‫הישן“‪” ,‬אהביני“‪” ,‬במסיבה אצל גידו“‪” ,‬תפוחים ותמרים“‪” ,‬האוסף“‪” ,‬כל מה שתרצי“ ו‪“-‬תגידי את זה“‪.‬‬‫במהלך הקריירה ארוכת השנים שלו‪ ,‬הפיק‪ ,‬עיבד והלחין יותר מ‪ 17-‬אלבומים לאומנים שונים‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫דני בסן‪ ,‬ריטה וגידי גוב‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫השיר חובר בשנות ה‪ .80-‬יורם טהרלב הסביר‪” :‬ריחה וצבעיה של ארץ הילדות נשארים חרותים לנצח‬‫בלבו של כל אדם‪ .‬נוף מולדתי שלי הוא ריח הכפרים ופעמון העדרים‪ .‬בילדותי היה אבי רועה צאן‪ ,‬והיה‬ ‫לוקח אותי אתו אל שדות המרעה‪ ,‬שם ראיתי איך נולדים טלאים וגדיים“‪.‬‬‫”עוד לא תמו כל פלאייך“ הוא שיר אהבה למולדת‪ ,‬לארץ‪ .‬השיר מלא התפעמות ורוך; ועם זאת גם‬ ‫חרדה‪ ,‬עצב וגעגועים לזמנים שחלפו‪ ,‬לימים של טוהר ותום ביחסים שבין העם למולדתו‪.‬‬‫הארץ מואנשת כדמות אישה‪ .‬בבתים הראשונים היא מתוארת באמצעות רמיזות ודימויים ארוטיים‬‫כאהובה וככלה‪ ,‬ואילו בפזמון החוזר היא אם ובת‪ .‬על פי התיאור היא יפיפייה‪ ,‬אך גם דלה‪ :‬יחפה‪ ,‬בלי‬ ‫‪72‬‬

‫כתונת‪ ,‬ללא תואר‪ ,‬היא רבת פלאים‪ ,‬אך פלאיה נתונים בסכנה‪ .‬הדובר בשיר הוא לפעמים המשורר‬‫הפרטי‪ ,‬המדבר בגוף ראשון יחיד על אהבתו; ולפעמים הוא נוקט לשון רבים‪ ,‬המייצגת את העם כולו‪.‬‬‫הדימוי העצמי כ“צועני יתום“ מביא אל השיר את המוטיב של היהודי הנודד‪ .‬הכמיהה להתחברות עם‬‫הארץ מקבלת בשיר ביטויים סמליים רבים‪ :‬פתיחת שערים‪ ,‬הכאת שורשים‪ ,‬לחש אינטימי הנשמע‬‫כשבועת אמונים )”את לי את האחת‪ .(“...‬כמו כן‪ ,‬מבוטאת בשיר כמיהה ליציאה משותפת אל הטבע‬‫האידילי‪ ,‬הבלתי נגוע‪ ,‬הצבוע בצבעי שיר השירים‪ ,‬או‪ :‬חזרה אל תקופת התום הרומנטית של ”הציונות‬‫העובדת“ בימיה היפים‪ .‬הפתיחה לפזמון‪ ,‬המופיעה גם בשמו של השיר‪ ,‬מחזיקה בתוכה מתח רב שבין‬‫שני ניגודים‪ :‬מצד אחד יש פלאים רבים בארץ האהובה‪ ,‬אבל ההקדמה ”עוד לא תמו כל‪ ” ...‬מצביעה‬ ‫על תהליך שלילי‪ ,‬שבו הפלאים הללו הולכים ואוזלים‪.‬‬ ‫חומרי תשתית – רמיזות‬ ‫שמואל פישר‪ :‬השיר ”ארצנו הקטנטונת“‬ ‫יחזקאל ט“ז‪” :‬ואת ערום ועריה ואומר לך‪ :‬בדמייך חיי! בדמייך חיי!“‬ ‫שלם שבזי‪” :‬כלה יפהפייה“‪” ,‬קריה יפהפייה“‬ ‫תהילים קי“ח‪ ,‬י“ט‪” :‬פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה“‬ ‫שיר השירים‪” :‬גן נעול“‪” ,‬אחותי כלה“‬ ‫יצחק שנהר‪” :‬שיר השתיל“‪” :‬זה היום ניטע ונשתול ונכה פה שורש“‬ ‫חיים נחמן ביאליק‪” :‬הכניסיני תחת כנפך“ – אהובה‪ ,‬אם ואחות‬ ‫שיר השירים ז‘‪ ,‬י“ב‪ :‬נופי שיר השירים‪ :‬נלינה בכפרים‪/‬עדרים‬ ‫‪ěēĘĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬ ‫הלחן בסולם רה מינור עם דגש יתר על צליל הדומיננטה – לה‪.‬‬ ‫קיימות כמה תבניות ריתמיות החוזרות על עצמן מספר רב של פעמים‪.‬‬‫בבית א‘ יש שני חלקים‪ :‬קדמה‪-‬תיבה ‪ ,7‬תיבות ‪ .15-8‬בחלק הראשון המשפטים‬‫סימטריים וחוזרים על עצמם בצורה מדויקת‪ ,‬ובחלק השני עם שינויים קלים‪.‬‬‫תיבות ‪ 13-12‬משמשות סקוונצה לתיבות ‪ ,9-8‬תיבות ‪ 11-10‬הן משפט פותח‬ ‫ותיבות ‪ 15-14‬הן משפט סוגר‪.‬‬‫בית ב‘ הוא חזרה על הלחן בבית א‘‪ ,‬אולם כאן בחר המלחין לערוך שינויים‬‫קלים ומדי פעם לעלות אוקטבה‪ :‬לעתים בחלק מהמשפט )השווה בין תיבות ‪7-6‬‬ ‫לתיבות ‪ ,(23-22‬ולעתים כל המשפט )השווה בין תיבות ‪ 9-8‬לתיבות ‪.(25-24‬‬ ‫הפזמון מורכב מכמה סקוונצות של תבנית ריתמית החוזרת על עצמה‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫המרווח הבולט ביותר בשיר הוא הסקונדה הן בעלייה והן בירידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בולטות‬‫מאוד הקפיצות כלפי מעלה‪ ,‬בסקסטה או קווינטה‪ ,‬בתחילת התיבות )בקדמה‪,‬‬ ‫בתיבות ‪.(6 ,4 ,2‬‬‫כל הפרזות בשיר מסתיימות בצליל ארוך‪ ,‬היוצר תחושה של נשימות בין משפט‬‫למשפט‪ .‬אין פרזה מוזיקלית ארוכה‪ ,‬הכול קטוע‪ .‬השיר מלא הרהורים‪ ,‬לבטים‪,‬‬ ‫מחשבות והתלבטויות‪.‬‬ ‫‪ěđĕďĘđ ěđĕĞĘ ĦđĘČĥ‬‬ ‫‪ .1‬האם זהו שיר אהבה? אהבה למי )מיהי הנאהבת(? איך אפשר להוכיח זאת?‬ ‫‪ .2‬הסבירו את המושג ”האנשה“ )פרסוניפיקציה(‪ .‬כאן יש האנשה של ארץ‪.‬‬‫האנשת ארץ ישראל או האומה הישראלית וההתייחסות אליה כאל נערה‪ ,‬כאל‬‫אישה אהובה‪ ,‬היא מסורת עתיקה ועשירה בתרבות ישראל )דוגמאות נוספות‪:‬‬‫ישעיהו ס‘‪ ,‬א‘‪” :‬קומי אורי כי בא אורך“; ירמיהו ב‘‪ ,‬ב‘‪” :‬זכרתי לך חסד נעוריך“;‬‫מגילת איכה; שירי רבי יהודה הלוי; קינות לציון; שלם שבזי‪” :‬קריה יפהפייה“;‬ ‫דוליצקי‪” :‬ציון חמדתי‪ ...‬יפתי לך מרחוק נפשי הומייה“; וגם בשירים בני זמננו(‪.‬‬ ‫‪ .3‬תארו את דמות הארץ‪-‬הנערה‪ ,‬כפי שהיא מופיעה בשיר‪.‬‬ ‫‪ .4‬איך אתם מבינים את התיאור ”בלי כתונת“‪” ,‬יחפה“?‬‫)ביחזקאל ט“ז‪ ,‬ז‘ – בקטע שנמצא גם בהגדה של פסח – תיאור האומה כ“ערום‬‫ועריה“‪ ,‬ולאחר מכן הציווי‪ ,‬שנשמע כיום אקטואלי כל כך‪” ,‬בדמייך חיי! בדמייך‬ ‫חיי!“(‬‫‪ .5‬מיהו הדובר בשיר? המשורר? העם כולו? )המשורר מעמיד עצמו כמי שנותן‬ ‫ביטוי לחוויה הקולקטיבית‪ ,‬אך יש לו גם בקשה אישית‪” :‬קבליני אל שיריך“(‪.‬‬‫‪” .6‬פתחי לי שערייך“ )המקור בתהילים קי“ח‪ ,‬י“ט(‪ .‬מהו ההקשר התרבותי‪ ,‬הסמלי‬‫של השער‪/‬השערים? )פתיחת השערים – להגיע אל הדבר הנכסף – גאולה –‬ ‫הרמז הארוטי(‪.‬‬‫א‪ .‬שערי צדק; שערי רחמים; שערי תשובה; נעילת שערים; ”פתח לנו שער בעת‬ ‫נעילת שער“‪.‬‬ ‫ב‪” .‬גן נעול אחותי כלה“ ‪ -‬שיר השירים‪.‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪” .7‬יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה“ – מהי המשמעות הסמלית של הכאת‬‫שורשים? לאן שואפת להגיע הכאת השורשים? )הכאת שורשים היא גאולה‪ :‬א‪.‬‬‫במובן הפיזי – השתרשות במולדת; ב‪ .‬במובן הרוחני – שיבה אל מעיינות הזוהר‬ ‫ובארות התום – מקורות מים חיים(‪.‬‬‫‪” .8‬מולדת ללא תואר וצועני יתום“ – הסבירו את התיאור של בני הזוג )ארץ נטושה‪,‬‬‫שוממת‪ ,‬ענייה ועם נודד חסר מולדת – הארכיטיפ של היהודי הנודד – יתום –‬‫בניגוד ליהודי הדתי‪ ,‬שהייתה בו אמונה ב“אבינו שבשמים“‪ ,‬ביחד נגאל וניגאל(‪.‬‬‫‪” .9‬עוד לא תמו כל פלאייך“ – זה השם שהמשורר בחר לשירו‪ .‬הביאו דוגמאות‬ ‫ל“פלאי הארץ“‪ ,‬כל אחד וחוויותיו מן הקשר האישי שלו עם המולדת‪.‬‬ ‫‪” .10‬המעט שנותר“ – נותר ממה?‬‫‪ .11‬בבית האחרון מתוארים מחוזות התום והזוהר שהוא מבקש לחזור אליהם‪,‬‬‫כדימויים חושניים‪ :‬נופי כפרים‪ ,‬טבע נקי‪ ,‬רגוע‪ ,‬טהור‪ ,‬ריחות‪ ,‬צליל פעמון‪ ,‬קרן‬‫אור‪ ,‬נופי שיר השירים‪ .‬אל איזו תקופה בהיסטוריה של יחסי החיזור בין העם ובין‬ ‫הארץ הוא מבקש לחזור?‬‫‪ .12‬מה מבטא התיאור‪” :‬רגל יחפה“? )טבעיות – מגע ישיר עם האדמה‪ ,‬עם הדברים‬ ‫עצמם‪ :‬בלי מחיצות‪ ,‬מסכות‪ ,‬זיופים(‪.‬‬‫‪ .13‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הלחן בנוי ממשפטים קצרים? מדוע אין רצף מוזיקלי? מה הייתה‬ ‫כוונתו של המלחין? איזו תחושה מעורר לחן כזה אצל המאזין?‬‫‪ .14‬השווה בין תיבות ‪ 15-8‬לתיבות ‪ .27-14‬מדוע בחר המלחין להעלות חלק מהצלילים‬ ‫לאוקטבה גבוהה יותר? האם יש קשר בין הלחן לטקסט?‬‫‪ .15‬מה אופיו של הלחן? האם יש קשר בין אופיו של הלחן ובין התבניות הריתמיות‬ ‫החוזרות על עצמן מספר רב של פעמים?‬ ‫‪75‬‬

‫ֶאֶרץ ֶח ְמ ַדּת ָאבוֹת הארץ‬ ‫ה ְבּ ֶא ֶרץ ֶח ְמ ַדּת אָבוֹתפֹּ‬ ‫שאבותינו אהבו‬ ‫מילים‪ :‬ישראל דושמן ׀ לחן‪ :‬חנינא בן יצחק קרצ׳בסקי‬‫תִּתְגַּשֵּׁ ְמנָה יתקיימו במציאות‬ ‫נִיצוֹר נעשה מחדש‬ ‫פֹּה ְבּ ֶא ֶרץ ֶח ְמ ַדּת אָבוֹת‬ ‫ְדּרוֹר חופש‬ ‫ִתּ ְתַגּ ֵשּׁ ְמָנה ָכּל ַה ִתּ ְקווֹת‬ ‫ַה ְשּׁ ִכינָה רוח האלוהים‬ ‫פֹּה ִנ ְחֶיה וּפֹה ִנצֹּר‪,‬‬ ‫שׁוָֹרה נמצאת‬ ‫ַחֵיּי זֹ ַהר‪ַ ,‬חֵיּי ְדּרוֹר‪.‬‬ ‫פֹּה ְתּ ִהי ַה ְשּׁ ִכיָנה שׁוֹ ָרה‬ ‫נִירוּ נִיר תחרשו בשדות‬ ‫פֹּה ִתּ ְפ ַרח ַגּם ְשׂ ַפת ַהתּוֹ ָרה‪.‬‬ ‫גִּילוּ גִּיל תשמחו‬ ‫ִנירוּ ִניר ִניר ִניר‬ ‫ֵהנֵצּוּ נִ ָצּנִים התחילו לפרוח‬ ‫ִשׁירוּ ִשׁיר ִשׁיר ִשׁיר‬ ‫ִגּילוּ ִגּיל ִגּיל ִגּיל‬ ‫ְכּ ָבר ֵהֵנצּוּ ִנ ָצּ ִנים‪.‬‬ ‫ִנירוּ ִניר ִניר ִניר‬ ‫ִשׁירוּ ִשׁיר ִשׁיר ִשׁיר‬ ‫ִגּילוּ ִגּיל ִגּיל ִגּיל‬ ‫עוֹד ָיבוֹאוּ ֵז ְרעוֹ ִנים‪.‬‬ ‫‪76‬‬

q = 116G  Cm Fm6 G7 Cm Bb7/D Eb Ab Bb7 Eb 5: 5 5 5 5 5: 5 B: 5: 5 5 5 5 5 5 5 B: 4 ží ߇ - š - ¯² ¨‡ ¡ - ´áŽ Ó - ´Ö› ´‡ ò‹ - àŽ - ¨‡ ݌ - žª ¦è žŽ - ±‡ ò‹ - ´ÖŸ5  Eb 5 5 Bb7/D Bbm6/Db C Fm 5 5 5 Bb7 Eb G7G 5: 5 55 B 5: 5 5 5 5: 5 ží ¡‡ ª‹ - ž£ ã - ž® ª‹ - ²î ¡Ž - £æŒ   - ²žŽ ¡Ž - £æŒ ²Ö²á‡ ží ò‡ -9  Cm C7 Fm Cm Ab GG 5 5 5 5: 5 B: 5: 5 5 5 5 5: 5 B: 55 - £ž‹ žŽ - £¥‹ ݇ - žª ÖÛ - ž² ží ®‡ ò‹ - ¡²Ž §àŽ ´®Ž ܇ žŽ - Öò - ž² £ª‹ - ã²13  Fm6 5 5 Cm 5 55 DØ 5 G7 Cm 55G 5 55 5 5 5 5 55 55555 ²£ª‹ ²£ª‹ ²£ª‹ £Û‹ - ã² ²£Û‹ ²£Û‹ ²£Û‹ £à‹ - 㦠¦£à‹ ¦£à‹ ¦£à‹ ²› è‡ žŒ - ªŒ - ãî ª‹ - î - §£ª‹ £ª‹ - ã²17  Ab 5 Bb7 55 Eb Cm Fm 5 DØ 55 G7 CmG 5 5 5 5 5 55 5 5 55555 ²£ª‹ ²£ª‹ ²£ª‹ £Û‹ - ã² ²£Û‹ ²£Û‹ ²£Û‹ £à‹ - 㦠¦£à‹ ¦£à‹ ¦£à‹ Ö¬ £ - ֛ - 㚠²‡  Œ - Ö¬ - §£ª‹77

‫”הגימנסיה העברית“ הוקמה ביפו בשנת ‪ .1905‬בשנת ‪ 1909‬עברה הגימנסיה מיפו לרחוב הרצל‪ ,‬וקיבלה‬‫את שמה החדש ”גימנסיה הרצליה“‪ ,‬על שם חוזה המדינה‪ ,‬בנימין זאב הרצל‪ .‬הגימנסיה שימשה‬‫כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה‪ ,‬ולאחר מכן של העיר תל אביב‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬נהרס בניין‬ ‫הגימנסיה ובמקומו נבנה מגדל שלום‪.‬‬ ‫ישראל דוּש ַמן )‪(1947-1884‬‬‫משורר עברי‪ ,‬פזמונאי‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ומורה‪ .‬ישראל דושמן היה ילד מוכשר מאוד‪ ,‬ובעת לימודיו ב“חדר“‬‫ובישיבה‪ ,‬נחשב ל“עילוי“‪ .‬הוא למד גם לימודים כלליים‪ ,‬ולימים נטש את הדת‪ .‬הוא עלה ארצה בשנת‬‫‪ ,1905‬והיה בין ראשוני המורים שלימדו בבתי הספר בעברית‪ .‬הוא לימד בגליל‪ ,‬במושבות ראש פינה‬‫ומטולה‪ ,‬וכשנוסדה הגימנסיה העברית הראשונה בארץ‪” ,‬גימנסיה הרצליה“‪ ,‬היה בין המורים הראשונים‬ ‫שלה‪ ,‬במקצועות העברית‪ ,‬הלשון והספרות‪ .‬הוא שימש כמורה בגימנסיה עד ימיו האחרונים‪.‬‬‫ישראל דושמן תרם מכוחו גם לתיאטרון העברי‪ ,‬היה בין מייסדי אגודת ”חובבי הבמה העברית“‪ ,‬תרגם‬‫כ‪ 50-‬מחזות מספרות העולם‪ ,‬בעיקר מרוסית‪ ,‬וזכה לראותם מועלים על הבימה‪ .‬הוא נמנה עם מייסדי‬‫ספרות הילדים העברית החדשה בארץ‪ ,‬והרבה ליצור שירים‪ ,‬סיפורים מחורזים‪ ,‬מעשיות ותרגומים‪.‬‬‫שיריו‪ ,‬שהפכו לימים לשירי זמר‪ ,‬התפרסמו מאוד והם מושרים בארץ עד היום‪ .‬ביניהם התפרסמו‬‫במיוחד‪” :‬פה בארץ חמדת אבות“‪” ,‬החלוצים“ ו“השקדייה פורחת“‪ .‬הוא נחשב בין חלוצי מחדשי הזמר‬‫העברי בארץ‪ .‬סיפוריו ושיריו נדפסו ברובם בעיתונות הילדים העברית‪” :‬דבר לילדים“‪” ,‬אלומות“‬‫ו“עיתוננו“‪ .‬הוא הוציא בעצמו כמה סדרות של ספרות לילדים‪ ,‬כגון ”רימונים לילדים“‪” ,‬רימונים לנוער“‬‫ו“ספרייה לילדים“‪ .‬גם תרגומו ל“פינוקיו“‪ ,‬אחד מתוך תרגומים רבים של כתבי הסופר האיטלקי קרלו‬ ‫קולודי‪ ,‬התקבל באהבה רבה על ידי דורות של קוראים עבריים צעירים‪.‬‬ ‫חנינא בן יצחק קרצ‘בסקי )‪(1926-1877‬‬‫בילדותו למד חנינא קרצ‘בסקי ב“תלמוד תורה“‪ .‬עוד כשהיה ילד צעיר הצטיין בקול ערב ובאוזן‬‫מוזיקלית‪ .‬מורהו‪ ,‬מר שכנובסקי‪ ,‬ששימש גם כחזן‪ ,‬נתן דעתו על כישוריו המוזיקליים של הילד‪ ,‬והחל‬‫ללמדו קריאת תווים ונגינה על פסנתר; אך שאיפתו העיקרית של חנינא קרצ‘בסקי הייתה לשיר‬‫במקהלה של בית כנסת‪ .‬כאשר הגיע לגיל ‪ 22‬נסע לוורשה‪ ,‬שם המשיך בלימודיו וזכה לתואר מנצח‬‫מקהלה ותזמורת‪ .‬זמן מסוים שימש גם כמנצחה של תזמורת צבאית‪ ,‬אך רצונו היה להיות מוזיקאי‬‫יוצר ולהקדיש את יצירתו לעמו היושב בארץ ישראל‪ .‬כאשר עלה ארצה‪ ,‬קיבל משרת מורה ב“גימנסיה‬‫הרצליה“‪ ,‬ומיד ניכר רישומו בחיים המוזיקליים בבית הספר ובתל אביב הקטנה‪ .‬בעוד חיי המוזיקה לפני‬‫בואו היו בעיקר ”שירה בציבור“‪ ,‬הוא החל להורות לתלמידים קריאת תווים ויסודות המוזיקה‪ .‬המקהלות‬‫שהקים שרו בארבעה קולות שירי עם ומיטב הרפרטואר הקלאסי‪ ,‬ותל אביב שמעה לראשונה מוזיקה‬‫מבוצעת באיכות גבוהה‪ .‬אליהו הכהן כותב בספרו ”בכל זאת יש בה משהו“‪ ,‬כי ”השכונה הקטנה שהיו‬‫בה בסך הכול שני רחובות וחצי‪ ,‬הצמיחה מתוכה תוך זמן קצר ארבע תזמורות‪ ,‬שלוש מקהלות‪ .‬אין‬‫ספק ביכולתו הרבה של חנינא קרצ‘בסקי להגיע להישגים בהוראת המוזיקה ובעיצוב חייה המוזיקליים‬‫של הגימנסיה‪ ,‬אך עיקר פועלו היה בכתיבת לחנים רבים לשירים שסיפקו לו חבריו לעבודה‪ ,‬סופרים‬‫ומורים לספרות“‪ .‬שירים אלה היו בחזקת יש מאין‪ ,‬משום שלא הארץ בלבד הייתה שוממה‪ ,‬אלא גם‬ ‫‪78‬‬

‫חייה המוזיקליים‪ .‬כל שיר חדש הפך ללהיט‪ ,‬עבר מפה לאוזן ותוך זמן קצר נודע בארץ כולה‪.‬‬‫סגנונו המוזיקלי של קרצ‘בסקי היה רוסי‪-‬יהודי וכן מערב‪-‬אירופי‪ ,‬והוא לא הושפע כלל מהמוזיקה‬‫המזרחית‪ ,‬שנשמעה בארץ באותם הימים‪ .‬ברור שאין בכך משום הפחתה בערכו‪ ,‬שכן סגנון זה היה‬‫המאפיין העיקרי של הזמר העברי בשנים שבהן פעל בגימנסיה הרצליה‪ ,‬להוציא את הזרם הירושלמי‬‫המזרחי‪ .‬משיריו הנודעים‪” :‬אל ראש ההר“‪” ,‬בשדמות בית לחם“‪” ,‬אגדה“ )”על שפת ים כינרת“(‪” ,‬תנו‬ ‫לנו יד ונלך“ ועוד‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ‘בסקי‪ ,‬אך קשור בו‪ .‬וכך מספר‬‫אליהו הכהן‪” :‬היה זה בחופשת פסח תרע“ב )‪ .(1912‬תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב‬‫לגליל העליון‪ .‬לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ‘בסקי‪ ,‬והמחנך ישראל רושמן‪ ,‬להכין‬‫שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול‪ .‬קרצ‘בסקי‪ ,‬שכבר נודע אז כמלחין מחונן‪ ,‬העדיף שלא‬‫לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש‪ ,‬שיצטרך לעמוד במבחן‪ ,‬ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת‬‫ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת‪ ,‬ובכך תשרת את המטרה‪ .‬באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר‬‫’מצעד הגלות‘ שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד‪ .‬עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה‬‫בעקבות תחרות‪ ,‬שיזם כתב עת יהודי בוורשה‪ .‬לאחר שנתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים‪,‬‬‫הסתבר‪ ,‬כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן‪ ,‬שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות – פרי עטו של מלחין‬‫בשם ריכטר שזהותו המדויקת טרם התבררה – כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה‪ .‬במנגינה‬‫זו בחר קרצ‘בסקי לשיר הטיול“‪ .‬שיר זה מושר עד היום ומוכר בשם ”פה בארץ חמדת אבות“‪ ,‬וכולו‬‫תהילה לארץ ישראל המתחדשת ולגימנסיה העברית הראשונה ששפתה עברית‪” .‬פה בארץ חמדת‬‫אבות“‪ ,‬אשר לחנו הגיע מן הגולה כ“שיר הגלות“‪ ,‬חזר אליה בלבוש חדש ואופטימי ובשינוי קל‪ .‬בגולה‬ ‫שרו ”שם בארץ‪ ,“...‬וכאן ”פה בארץ“‪.‬‬ ‫‪ĦđĘĕĞĠĘ ĦđĞĢĐ‬‬ ‫שלב א‘ – במליאה‪:‬‬ ‫המורה יספר לתלמידים את סיפורו של השיר וישמיע את השיר‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫האם לדעתכם השיר רלוונטי גם היום? במה כן? במה לא?‬‫בשיר מופיעה השורה תתגשמנה כל התקוות‪ .‬מהן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬התקוות שאליהן‬ ‫התייחס כותב השיר בשנת ‪?1912‬‬ ‫כאשר אנחנו קוראים היום את השיר‪ ,‬לאילו תקוות אנחנו מתכוונים?‬ ‫‪79‬‬

‫האם התקווה ליצור חיי אשר חיי דרור רלוונטית גם היום? למה הכוונה במילים‪:‬‬ ‫חיי דרור?‬‫פה תהא השכינה שורה פה תפרח גם שפת התורה‪ .‬מדוע השפה והתרבות הן‪,‬‬ ‫לדעתכם‪ ,‬חלק מהגשמת ההתיישבות בארץ?‬‫מהי משמעות השורה כבר הנצו ניצנים? האם היא מתייחסת לעולם הצומח‪ ,‬או‬ ‫ניתן לראות בשורה זו גם משמעות נוספת?‬ ‫שלב ב‘ – בקבוצות‪:‬‬ ‫למורה‪ :‬לפניך מגוון משימות שאותן ניתן לחלק בין הקבוצות‪:‬‬‫”לשכתב“ את השיר ולהתאימו לתקופתנו מבחינת האווירה‪ ,‬הלך הרוח והתרבות‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫ליצור כרזה המשקפת את מימוש התקוות בשיר אז‪ ,‬בעת כתיבתו‪ ,‬והיום‪.‬‬ ‫”לתרגם“ את השיר לשפה עכשווית‪ ,‬בלי לשנות את תוכנו‪.‬‬‫לכתוב איגרת מחורזת למחברי השיר‪ ,‬שבה תעדכנו אותם כיצד מתממשות‬ ‫תקוותיהם‪ 95 ,‬שנים לאחר כתיבת השיר )השיר נכתב ב‪.(1912-‬‬‫לכתוב שיר המתאים למדינת ישראל היום‪ ,‬ברוח השיר ”פה בארץ חמדת‬ ‫אבות“‪.‬‬ ‫שלב ג‘ – במליאה‪:‬‬ ‫כל קבוצה מציגה את תוצריה‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫איזו משימה התאימה לשיר יותר מכול?‬ ‫מהי ה“רוח“ הנושבת מן השיר?‬ ‫באיזו מידה היא תואמת‪/‬אינה תואמת את הרוח היום?‬ ‫מסיימים בהשמעה חוזרת של השיר‪.‬‬ ‫‪80‬‬

81

‫ִמ ְדרוֹן שיפוע‪ ,‬מורד‪ ,‬שטח נטוי‬ ‫ֵצל וּ ֵמי ְבּ ֵאר‬ ‫ומשופע‬ ‫מילים‪ :‬יורם טהרלב ׀ לחן‪ :‬לוי שער‬ ‫ָוא ִדי נחל או גיא‬ ‫נִיחוֹ ַח ריח טוב‪ ,‬ריח בושם‬ ‫ַבּ ִמּ ְדרוֹן ֵמ ַעל ַהָוּא ִדי‬ ‫ְבִּרי ַח מוט או קנה בתוך טבעת‬ ‫ֵעץ ַה ְשּׁ ֵק ִדָיּה פּוֹ ֵר ַח‬ ‫קבועה בדלת‬ ‫ָבּ ֲא ִויר ִניחוֹ ַח ֲה ַד ִסּים‬ ‫ַפּת פרוסה‪ ,‬חתיכת לחם קטנה‬ ‫ֶזה ַה ְזּ ַמן ִל ְפֵני ַה ַקּ ִיץ‬ ‫ְבּ ֵאר בור שעומקו מגיע עד שכבת‬ ‫ְשׁ ָע ָריו ַה ֵלּב פּוֹ ֵת ַח‬ ‫מים במעמקי האדמה‬ ‫ְו ָת ִמיד ְבּרוּ ִכים ַה ִנּ ְכָנ ִסים‬ ‫ְשׁ ֵק ִד ָיּה עץ השקד‪ .‬עץ פרי נשיר‬ ‫ממשפחת הוורדניים‪ .‬עץ השקד‬ ‫ְבָּי ִמים ֲא ֶשׁר ָכּ ֵא ֶלּה‬ ‫ְמ ַח ִכּים ַעד בֹּא ַה ַלּ ִיל‬ ‫נחשב למבשר האביב בשל‬ ‫ְמ ַח ִכּים ִל ְצ ָע ִדים ְק ֵר ִבים‬ ‫פריחתו המוקדמת‪.‬‬ ‫‪‬א סוֹ ְג ִרים ֶאת ַה ָבּ ִרי ַח‬ ‫‪‬א עוֹ ְצ ִמים ֶאת ָה ֵעיַנ ִים‬‫ִמי ֶשׁ ָר ֵעב ִי ְמ ָצא ֶא ְצ ֵלנוּ ַפּת ֶשׁל ֶל ֶחם‬ ‫ְבָּי ִמים ָכּ ֵא ֶלּה ַמ ְק ִשׁי ִבים‬ ‫ִמי ֶשׁ ָעֵיף ִי ְמ ָצא פֹּה ֵצל וּ ֵמי ְבּ ֵאר‬ ‫ִמי ֶשׁ ֻסּ ָכּתוֹ נוֹ ֶפ ֶלת‬ ‫ִמי ֶשׁ ָר ֵעב ִי ְמ ָצא ֶא ְצ ֵלנוּ ַפּת ֶשׁל ֶל ֶחם‬ ‫ֶח ֶרשׁ ִי ָכֵּנס ַבּ ֶדּ ֶלת‬ ‫ִמי ֶשׁ ָעֵיף ִי ְמ ָצא פֹּה ֵצל וּ ֵמי ְבּ ֵאר‬ ‫ְו ָת ִמיד יוּ ַכל ְל ִה ָשּׁ ֵאר‬ ‫ִמי ֶשׁ ֻסּ ָכּתוֹ נוֹ ֶפ ֶלת‬ ‫ֶח ֶרשׁ ִי ָכֵּנס ַבּ ֶדּ ֶלת‬ ‫ֶזה ַה ַבּ ִית ֶשׁ ָבּ ִנינוּ‬ ‫ֶזה ָהאֹ ֶרן ֶשָׁנּ ַט ְענוּ‬ ‫ֶח ֶרשׁ ִי ָכֵּנס ְו ַעד עוֹ ָלם יוּ ַכל ְל ִה ָשּׁ ֵאר‬ ‫ֶזה ַה ְשּׁ ִביל ְוזוֹ ִהי ַה ְבּ ֵאר‬ ‫ִמי ֶשׁ ָבּא ְלפֹה ‪ -‬אָ ִחינוּ‬ ‫ִמי ֶשׁ ָבּא ‪ָ -‬י ֵסב ִא ָתּנוּ‬ ‫ְו ַה ַשּׁ ַער שׁוּב ‪‬א ִי ָסֵּגר‬ ‫ִמי ֶשׁ ָר ֵעב ִי ְמ ָצא‪...‬‬ ‫ֶזה ַה ַבּ ִית ֶשׁ ָבּ ִנינוּ‬ ‫ֶזה ָהאֹ ֶרן ֶשָׁנּ ַט ְענוּ‬ ‫ְו ָת ִמיד יוּ ַכל ְל ִה ָשּׁ ֵאר‬ ‫‪82‬‬

Am Dm Am DmG 5 B 5 555555 5: 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 B ߎ - ‡ ê‹ - ©Ö² ¨Œ - ¦¬Ž žŽ - šã - £‹ ¯¬Œ žŽ - ±Œ ݇ - ‹ - žæ Öí - ²Œ - ¡Ž ž  žŽ - ߎ - ´£‹ ۍ - ߏ - £ª‹ - 㪠ž  ž - š - ©² ۍ - ë - ¬‡ ¢Ž - ãª5 Am Dm6 B7(b5) E7 ? 5 BG 555555 B B' B 5 ߏ - š‰ - ²£Ÿ‹ £ª‹ - Ö¡ - ¡Ž ž‰ - Ž - §£ì‹ž  žŽ - ¦£›‹ ݇ Ÿ‡ - Ö  - £ž‹ žŽ - ߇ - ²šŒ9 Am Dm 5 B Dm FG 5 5 5 5 5 5 5: ¯£‹ 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 žŽ -©¨Ž ä‡ ®‡ ¦‹ - £ªŒ žŽ - ïŽ - ۇ - ¬ - Ÿ£² žŽ - ›éŒ Öí - ´Œ - ¡Ž ž  £¨‹ ۍ - šß £ - ›«Œ š‹ - ò - 㪣¨‹ ۍ - šß ¦‡ - ž® Ó - £¡‹ - ãª13 Dm Am E7 Am BØ E7 ::G5 5 5 5 5 5 5 B B' ? B ª - §£«‹ Ÿ‡ - ´ - £¨‹ ã²ß‡ -§£¥‹ žŽ - ¥‡ ë‹ - £Û‹ - §£›‹ ߇ - £ - §£¨‹ è - šŒ - žé ±‡ ¨Ž -17 Dm7 Dm7 G7 C 5 BG :: 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5: B? £¨‹ ۍ - ² - ›¬Œ ¨‡ £‹ - š° °‡ š - ¦Œ - 㪠´íŽ ¦Û ¦ - §¡21 Dm 5 5 5 5 5 5 Dm7 = 5 G7 5 EØ A7G5 5 5 5 ' B: 4£¨‹ ۍ - ¬ - ­£Œ ¨‡ £‹ - š° ží ¦°Œ ã - £¨Œ ߇ - ²šŒ25 Dm Dm Am EØ A7 DmG 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 B 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 B£¨‹ ۍ - ì‘ - è - Ö´ Öª - ® - ´¦ ¡ - Û² £‹ - è - «ªŒ ߎ - ፠- ´¦29 Am G7 C F B7 E71. EB ::G 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 B B EB ¡ - Û² £‹ - è - «ªŒ Ÿ‡ - ¬Ž Ö¬ - §¦ 㣠- ¦¥Ž ¦‡ - ž‹ - ݏ - ²šŒ33 Am/E D#dim E7 Am2. B ' ?G5 555555 B B Ÿ‡ - ´ - £¨‹ 㣠- ¦¥Ž ¦‡ - ž‹ - ݏ - ²šŒ83

‫על יורם טהרלב ראו ”עוד לא תמו כל פלאייך“‪.‬‬ ‫לוי שער‬‫מלחין‪ ,‬מעבד ומורה‪ .‬נולד באודסה שברוסיה בשנת ‪ .1933‬בשנת ‪ 1972‬עלה לישראל והוא בן ‪.39‬‬‫גר בעפולה‪ ,‬לימד מוזיקה ונגינה בבתי הספר‪ ,‬הקים תזמורות כלי נשיפה ותזמורת חליליות ופרסם‬‫חוברות נגינה בשיטת תיווי חדשה ומיוחדת‪ .‬כתב את ספרו ”המנורה“‪ ,‬המתאר‪ ,‬לעתים בכאב‪ ,‬את‬ ‫קורותיו בארץ‪ .‬עוד משיריו הידועים הוא ”שי“‪ ,‬למילותיה של המשוררת רחל‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫”‪ 9‬באוקטובר‪ .1945 ,‬שעת צהריים בקיבוץ יגור‪ .‬צלצול פעמון מזעיק את החברים‪ .‬הימים ימי מאבק על‬‫העלייה‪ .‬ספינות מעפילים עושות דרכן לארץ ונתפסות‪ ,‬המעפילים נכלאים במחנה המעצר בעתלית‬‫ומחכים שישלחו אותם לקפריסין‪ .‬בלילה שלפני ההפלגה לקפריסין פורץ כוח של הפלמ“ח למחנה‬‫המעצר‪ ,‬משחרר את העולים ומנסה לפזרם ביישובי האזור‪ ,‬כדי שיסתתרו‪ .‬הבריטים עורכים חיפושים‪,‬‬‫והמעפילים מגיעים רק עד יגור‪ .‬לקול הפעמון מוזעקים החברים‪ ,‬כל חברי המשק ממהרים לעבר‬‫הכרמל‪ ,‬ואנחנו הילדים בעקבותיהם‪ .‬והנה אנו רואים כי במדרון שמעל הוואדי יורדים אנשים תשושים‪,‬‬‫כשהם נתמכים זה בזה‪ .‬אלה מעפילי כלא עתלית‪ ,‬שאנשי הפלמ“ח הבריחו אל החופש‪ .‬המעפילים‬‫טיפסו בשעות החשכה‪ ,‬ברגל‪ ,‬מעתלית לראש הכרמל אל קיבוץ בית אורן‪ ,‬אך בבוקר נתגלו על ידי‬‫הצבא הבריטי‪ ,‬ונאלצו להמשיך ללכת בחום אל צדו השני של ההר‪ ,‬אל קיבוץ יגור‪ .‬הם הגיעו אחרי‬‫מסע קשה‪ ,‬עייפים‪ ,‬רעבים ומותשים‪ .‬מחסן הבגדים נפתח ולבאים ניתנו בגדי עבודה כחולים‪ .‬מחדר‬‫האוכל הגיע לחם טרי‪ ,‬והעולים נשלחו אל חדרי החברים לקראת חיפוש אפשרי של הבריטים‪ .‬אז גם‬‫ניתנה ההוראה‪ :‬על כל שאלה שתישאל יש רק תשובה אחת‪’ :‬אני יהודי מארץ ישראל‘‪ .‬במשך שנים‬‫היה שב ועולה לנגד עיניי המראה הקשה של אנשים היורדים במדרון‪ ,‬בחפשם מקלט‪ .‬מראה זה ליווה‬‫אותי כשכתבתי את השיר“‪ ,‬מספר כעבור שנים המשורר יורם טהרלב‪ ,‬על ’הבית שבנינו‘ הפתוח לכל‬ ‫’מי שסוכתו נופלת‘‪.‬‬‫הורתו של השיר בשנת ‪ ,1945‬ולידתו בשנת ‪ .1983‬השיר התחיל כשיורם טהרלב היה ילד בן שבע‪,‬‬‫בקיבוץ יגור‪ ,‬וצפה במאורעות‪ .‬ההמשך התרחש ‪ 40‬שנה לאחר מכן‪ ,‬כשהגיע אליו הלחן‪ .‬רביעייה‬‫שהורכבה מצמד הפרברים וצמד הדודאים אספה חומר לתקליט‪ .‬בני אמדורסקי פנה אל המלחין לוי‬‫שער‪ ,‬וביקש ממנו שיר‪ .‬לוי שער כתב את הלחן‪ ,‬והתווים נשלחו ליורם טהרלב‪ ,‬ובתוך שבועיים הוא‬ ‫כתב את מילותיו הנפלאות של השיר‪.‬‬ ‫על התקופה – עלייה והעפלה‬‫בשיר ”צל ומי באר“ שנכתב בשנות ה‪ 80-‬על ידי יורם טהרלב ולוי שער‪ ,‬לא נזכר אפילו אירוע העפלה‬‫אחד‪ ,‬אולם נסיבות כתיבתו קשורות באירוע הקשור להעפלה‪ ,‬כפי שמספר כותב השיר יורם טהרלב‪.‬‬‫העלייה הבלתי חוקית לארץ ישראל החלה בסוף המאה ה‪ ,19-‬אך בשנת ‪ ,1939‬עם פרסום ”הספר‬‫הלבן“ של מקדונלד על ידי הבריטים‪ ,‬הוגבלה עליית היהודים לארץ‪ .‬זאת‪ ,‬כדי למתן את כעסם של‬ ‫‪84‬‬

‫הערבים‪ ,‬וכדי לרסן את פעילות היישוב היהודי נגד הבריטים‪ .‬המושג ”עלייה בלתי‪-‬חוקית“ מבטא את‬‫הגישה הבריטית לעלייה לארץ‪ .‬בשנות ה‪ ,30-‬עם השתלטות המשטרים הפשיסטיים באירופה‪ ,‬במיוחד‬‫עם עליית המשטר הנאצי בגרמניה‪ ,‬גדל מספר היהודים שניסו לעלות לארץ בניגוד לחוקים הבריטיים‪.‬‬‫בשנת ‪ 1938‬הוקם על ידי מוסדות הנהגת היישוב וההגנה ”המוסד לעלייה ב‘“‪ ,‬שהמשיך לנסות ולהעלות‬‫יהודים לארץ‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם‪ ,‬בשנת ‪ ,1939‬הצטופפו אלפי יהודים בנמלי אירופה‪ ,‬ושיירות של‬‫אוניות ”מעפילים“ )=הכינוי שניתן לעולים בלתי‪-‬חוקיים( החלו מגיעות לחופי ארץ ישראל‪ .‬הבריטים‬‫תפסו חלק גדול מהאוניות והעבירו את נוסעיהן למחנות מעצר בעתלית ובצריפין‪ .‬בתקופה זו החלה‬‫עלייה יבשתית מארצות האסלאם‪ .‬עלייה זו החלה לאחר פראות שנעשו בבגדד‪ ,‬בבנגאזי‪ ,‬בטהרן‬‫ובטריפולי‪ .‬בתום מלחמת העולם השנייה התחדש ביתר שאת המאבק על זכות העלייה‪ .‬ההעפלה‬‫הייתה לנתיב העלייה העיקרי של ניצולי השואה‪ .‬ההעפלה הוכיחה את נחישות היישוב להביא יהודים‬‫לארץ בכל מחיר‪ .‬היישוב היהודי ראה בהעפלה ביטוי שיא של המאבק נגד הבריטים‪ .‬את הזדהותם‬‫ביטאו תושבי הארץ בהפגנות‪ ,‬בהסתרת מעפילים ובנהירה אל החופים כדי לקדם את פני העולים‬ ‫ולהתערבב ביניהם‪.‬‬ ‫על המקורות‬ ‫ספר בראשית‪ ,‬פרק י“ח‪ ,‬פסוקים א‘‪-‬ה‘‪:‬‬‫ו ֵיָּרא ֵא ָליו ה‘ ְבּ ֵא‪‬נֵי ַמ ְמֵרא וְהוּא י ֵשׁב ֶפּתַח ָה ֹא ֶהל ְכּ ֹחם ַהיּוֹם‪ :‬וַיִּשָּׂא ֵעינָיו ַו ַיְּרא ְו ִהנֵּה שְׁלשָׁה ֲאנָשִׁים נִ ָצּ ִבים‬‫ָע ָליו וַיְַּרא וַ ָיָּרץ ִל ְקָרא ָתם ִמ ֶפּ ַתח ָה ֹא ֶהל וַיִּשְׁתַּחוּ ָאְר ָצה‪ :‬וַ ֹיּא ַמר ֲא ֹדנָי ִאם נָא ָמ ָצא ִתי ֵחן ְבּ ֵעינֶי‪ַ ‬אל נָא‬‫ַת ֲע ֹבר ֵמ ַעל ַע ְב ֶדּ‪ֻ :‬י ַקּח נָא ְמ ַעט ַמ ִים ְוַר ֲחצוּ ַר ְג ֵלי ֶכם ְו ִה ָשּׁ ֲענוּ ַתּ ַחת ָה ֵעץ‪ :‬וְ ֶא ְק ָחה ַפת ֶל ֶחם וְ ַס ֲעדוּ ִל ְבּ ֶכם‬ ‫ַא ַחר ַתּ ֲע ֹברוּ ִכּי ַעל ֵכּן ֲע ַבְרתֶּם ַעל ַע ְב ְדּ ֶכם וַ ֹיּא ְמרוּ ֵכּן תַּ ֲע ֶשׂה ַכּ ֲאשֶׁר ִדּ ַבְּרתָּ‪:‬‬ ‫”גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה“‬‫מנהג הכנסת אורחים מתואר בסיפורי האבות כחובתו של האדם‪ .‬אברהם אבינו מלמד מהו סודה של‬‫נתינה וקבלה‪ .‬הכנסת אורחים והטבה לבריות היו אצל אברהם חלק בלתי נפרד מהווייתו וממציאותו‪.‬‬‫הם אלה שנתנו לו חיים‪ ,‬ומילאו את כל שאיפותיו בעבודת ה‘‪ .‬אברהם בחר כדרך חיים את מנהג‬‫הכנסת האורחים‪ ,‬ועם ישראל לדורותיו למד וירש מאברהם ושרה את מצוות היסוד של הבית היהודי‬‫‪ -‬הכנסת אורחים וגמילות חסדים‪ ,‬ועל כך אמרו חז“ל‪” :‬גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה“‪.‬‬‫אצל אברהם נאמר‪” :‬וירוץ לקראתם“ וכן ”וימהר אברהם“‪ .‬יורם טהרלב מספר כי למשמע צליל‬ ‫הפעמון מוזעקים החברים וממהרים לקראת האנשים היורדים מן ההר‪.‬‬‫”מהרי שלוש סאים“ – אברהם אינו מכין את הסעודה לבדו‪ .‬שותפים לו שרה והנער‪ .‬מהפסוקים‬‫עולה זריזות‪ ,‬מהירות ושיתוף פעולה‪ .‬יורם טהרלב מדגיש את הפעולות הזריזות של בני הקיבוץ‬‫במתן בגדי העבודה‪ ,‬במתן לחם טרי ובשליחת העולים לחדרי החברים‪ .‬כל אחד מהעולים הפך‬‫בבת אחת ”יהודי מארץ ישראל“‪ .‬כל זאת‪ ,‬תוך שיתוף פעולה של חברי הקיבוץ‪ ,‬שבאמצעות‬ ‫מצוות היסוד של הכנסת האורחים וגמילות החסדים שקיימו – ניצלו חייהם של אנשים רבים‪.‬‬ ‫‪85‬‬

‫”צל ומי באר“‬ ‫”מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם“‬ ‫”מי שעייף ימצא פה צל ומי באר“‬ ‫בראשית י“ח‪ ,‬פסוקים ד‘‪-‬ה‘‪:‬‬ ‫”יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והישענו תחת העץ“‬ ‫”ואקחה פת לחם וסעדו לבכם“‬‫בהשוואה זו‪ ,‬באמצעות המוטיבים הזהים‪ ,‬ניתן לראות את חשיבותן של מצוות הכנסת האורחים‬ ‫וגמילות חסדים‪ .‬כך ניצלו חיים מאז ועד היום‪.‬‬ ‫‪ěēĘĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬‫תיאור נופיה הייחודים והאופייניים של ארץ ישראל מופיע בשיר באמצעות הביטויים‬‫הבאים‪ :‬המדרון‪ ,‬הוואדי‪ ,‬עץ השקדייה פורח‪ ,‬ניחוח ההדסים‪ ,‬הבית שבנינו‪ ,‬האורן‬‫שנטענו‪ ,‬צל ומי באר‪ .‬טקסט זה‪ ,‬המהול בזיכרונות מן העבר‪ ,‬חבר יחד ללחן מלודי‬‫בסולם מינורי‪ ,‬במנעד של לא יותר מדצימה‪ ,‬במהירות בינונית ומתונה ובהרמוניה‬ ‫נפלאה שהלחין ועיבד המלחין לוי שער‪.‬‬‫השיר בעל מבנה סטרופי )בית ‪ +‬פזמון(‪ .‬הבתים בעלי מבנה סדיר של שש שורות קצרות‬‫בעלות אורך דומה‪ .‬הפזמון בן חמש שורות‪ ,‬המתאפיינות באורכים שונים‪ .‬ממד נוסף‬ ‫של צורת הטקסט בשיר הוא החריזה‪ ,‬שאינה קבועה וסכמטית בבתים של השיר‪:‬‬ ‫בית א‘‪ :‬שורות ‪6-3 ,5-2 ,4-1‬‬ ‫בית ג‘‪ :‬שורות ‪5-4 ,6-3 ,2-1‬‬ ‫פזמון‪ :‬שורות ‪4-3 ,5-2‬‬‫הבית של השיר כתוב בסולם מינורי – לה מינור‪ ,‬והפזמון נע בין השדות ההרמוניים של‬ ‫המז‘ור והמינור‪ :‬דו מז‘ור עובר לרה מינור‪ ,‬חוזר שוב לדו‪ ,‬ומסיים בלה מינור מלודי‪.‬‬‫האינטונציה הריתמית של תבנית המקצב‪” :‬ב – מד – רון – מעל – ה – וא – די“‪,‬‬‫”עץ – ה – שק – די – יה – פו – ר – ח“ חוזרת על עצמה באופן מדויק בשורות‬ ‫‪ 5-4 , 2-1‬ובשורות ‪ 6-3‬עם וריאנטים קלים‪.‬‬‫הפזמון מורכב משתי שורות ראשונות כמעט רצ‘יטטיביות )דיבוריות(‪ .‬שורות‬‫‪ 4-3‬ומחצית משורה ‪ ,5‬מתאפיינות במהלכים סיקוונציאליים עוקבים בסקונדות‬ ‫בעלייה ובסקונדות בירידה‪ ,‬והתבניות הריתמיות זהות לחלוטין‪.‬‬‫”עד עולם יוכל להישאר“ )שורה ‪ (5‬מתאפיינת בצלילים ארוכים ובמהלך סולמי‬ ‫חצי כרומטי )חצאי טונים(‪.‬‬ ‫‪86‬‬

‫‪ĤĕĥĐ ďđĚĕĘ ĦČĤģĘ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬ ‫על פי הסיפור שקראתם‪ ,‬מתי התרחש האירוע המתואר בשיר?‬ ‫ציינו את שמות המקומות המצוינים בשיר של יורם טהרלב‪.‬‬‫טיול עם שיר – מעתלית עד יגור – מסלול משותף של התלמידים בעקבות‬ ‫המעפילים‪ ,‬דרך המקומות והאתרים המצוינים בסיפור שמאחורי השיר‪.‬‬ ‫סמנו את המילים המתארות את נופיה הייחודיים של ארץ ישראל‪ ,‬וציירו אותן‪.‬‬ ‫‪87‬‬

‫רוֹ ְכלִים מוכרים בשוק‬ ‫וֹל ַפּ ֲעמוֹ ִניםק‬ ‫מוֹר סוג של בושם‬ ‫מילים ולחן‪ :‬קובי לוריא‬ ‫ִקנָּמוֹן סוג של תבלין‬ ‫מוּ ַאזִין הכרוז במסגד‬ ‫גָּלַ ִבּיָּה מעין שמלה שלובשים‬‫גם הגברים וגם הנשים בעולם‬ ‫הערבי‬ ‫קוֹל ַפֲּעמוֹ ִנים קוֹ ֵרא ָבּ ִעיר ָה ַע ִתּי ָקה‬ ‫קוֹל רוֹ ְכ ִלים ַמ ְכ ִריז ַעל ָכּל ִמיֵני ַה ְמּ ִתי ָקה‪,‬‬ ‫ֵרי ַח ַתּ ְב ִלי ִנים ִנ ָשּׂא ִמשׁוּק ַה ְבּ ָשׂ ִמים‬ ‫מוֹר ְו ִקָנּמוֹן וּ ִפ ְל ֵפּ ִלים ְוַי ְס ִמין‪.‬‬ ‫ג'וּ ְמ ָעה ָכּאן ֶזה יוֹם ִשׁ ִשּׁי ְו ַשׁא ֵבּס הוּא ַשׁ ָבּת‬ ‫ִאי ֶא ְפ ָשׁר ַל ֵצאת ִמֶזּה‪ַ ,‬הכֹּל ְכּמוֹ ָס ָלט‪,‬‬ ‫ֵמ ַה ְי ִשׁי ָבה עוֹ ָלה ְתּ ִפי ָלה אַ ְשׁ ְכַּנ ִזּית‪,‬‬ ‫ַעל ַה ְצּ ִרי ַח ִממוּ ָלהּ קוֹ ֵרא ַהמּוּאַ ִּזין‪.‬‬ ‫ֲח ִליפוֹת‪ַ ,‬כּא ִפיוֹת‪ָ ,‬גּ ַל ִבּיוֹת וּ ַמ ִדּים‬ ‫ַיא ֵליל‪ַ ,‬יא ֵליל ַבּבֹּ ֶקר וּ ַב ֵליל‪,‬‬‫חוֹ ְג ִגים ַבּ ִמ ְס ָע ָדה ֶשׁל אַבּוּ ִא ְבּ ָר ִהים‪.‬‬ ‫ַהֶזּ ֶמר ִמ ְתַג ְלֵגל ְו ַה ִוכּוּ ַח ִמ ְס ַתּ ְל ֵסל‪.‬‬ ‫ָכּל ַה ְבּ ָעיוֹת אוּ ַלי ָבּאוֹת ַעל ִפּ ְתרוָֹנן‬ ‫ִמ ְשׂ ָרד ַה ְפּ ִנים‪ִ ,‬מ ְשׂ ָרד ַה ִבּ ָטּחוֹן‬ ‫ַרק ָצ ִרי‪ָ ‬ל ֶשׁ ֶבת ִמ ָסּ ִביב ַל ֻשּׁ ְל ָחן‪.‬‬ ‫אַ ֲח ֵרי ַהכֹּל ֻכּ ָלּנוּ ַבּ ִמּ ְז ָרח ַה ִתּיכוֹן‪.‬‬ ‫קוֹל ַפֲּעמוֹ ִנים קוֹ ֵרא ָבּ ִעיר ָה ַע ִתּי ָקה‬ ‫קוֹל רוֹ ְכ ִלים ַמ ְכ ִריז ַעל ָכּל ִמיֵני‬ ‫ַה ְמּ ִתי ָקה‪,‬‬ ‫ֵחי ְז ָקנוֹ ֶשׁל ַהָנּ ִביא ְו ֵחי ֱאמוּנוֹ ַתי‬‫ְפּ ַקח ֵעיַנ ִיים ְו ִת ְר ֶאה ֵהי ַכן אַ ָתּה ַחי‪...‬‬ ‫ַיא ֵליל‪...‬‬ ‫‪88‬‬

A Dm AG 5: 5 5 5 E5 5 5 5 5: 5 5 5 B 5: 5 5 5 E5 5 5 5 ¦Ö± íŽ - ¬‰ - Ö¨ - §£ª‹ Ö± - š²Œ ߏ - ²£¬‹ ž - ¬Ž - £ò‹ - ž± ¦Ö± ¥‡ Ö²-§£¦‹ ¥‡ ¨Ž -  £²‹ ¦¬Ž ¦è £¨‹ -4 Dm A7 DmG 5 5 5 5 B 5: 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 5 5 B- £ªŒ žŽ - ê‡ - £´‹ - ž± £²Œ - ¡Ž ›‡ òŽ - £¦‹ - §£ª‹ £ª‹ - šÞ ¨‹ - ±ãÝ žŽ - ߇ - ܏ - §£¨‹7 Gm6 A AG 5 5 5 5 5 5 5 5 5 55B 5: 5 5 5 E5 55 5 ²Ö¨ Ÿ‡ - ±‹ - ë - ©Ö¨ ã - ¦‡ ®‹ - íŒ - §£¦‹ Ÿ‡ - «‡ £Ž - ©£¨‹ 'œã¨ - ž¬ ©šèŽ ž  §Ö£ ۋ - £Û‹ Ÿ‡ -10 Dm A DmG 5: 5 5 5 B 5: 5 5 5 E5 5 5 5 5 5 5 5 B - šÛŽ - «ßŒ šãž ێ - ´ß £š‹ ®‡ š -²Û ¦Ž - ´š°Œ ¨‹ - žä žŽ - ¦è è‡ - Ö¨ « - ¢¦13 A7 Dm Gm6 555 5G 5: 5 5 5 5 5 5 5 5: 5 5 5 B 5555 ¨‹ - 㨠- ⦏ Ö± - ¨Œ - žŽ - £‡ - £Û‹ - ž› Ö¬ - ž¦ £®‹ ò‡ - ž¦ ۇ Ò - è‡ - ª - ´£ ‹ ¦¬Ž î‡ žŽ - £²‹ - ¡Ž16 A 5 5 5 5: 5 A7 5 5: 5 Dm 55 5 5: 5G 5 žŽ - ãê - Ò - ©£ä‹ 5: š£Ž ¦£¦Œ 5: žŽ - -š²Œ š£Ž ¦£¦Œ ߎ - ß - ²± ã - ›Ž - ¦£¦Œ19 A7 Dm 5 5 5: 5 A7 5 5: 5G 5: 5 5 5 E5 555 55 «‡ ¨‹ - ¦‡ òŽ - ¦«Œ 5: í‡ žŽ - §£ª‹ ܇ ¨‹ - - ä - ²¨ ´‡ ¨‹ - ¦‡ œŽ - ¦œŒ Ÿ‡ - žŽ - £Ÿ‹ - ãè - ¡Ž ܇ ¨‹ - ²22 Dm 5 A 55 Dm Eb DmG 5: 5 5 5 5: 5: žŽ - ¦è 5 E5 5 !5 5 5 5 5 B -² žŽ - £ß‹ - å - ©Ö¡ ¡‰ Ò - £²Œ è‘ - é - 㪠ߎ -  ‡ ê‹ - ¡² žŽ - £ò‹ - ©Ö¥89

‫קובי לוריא‬‫נולד בשנת ‪ 1950‬בתל אביב‪ .‬מלחין‪ ,‬מוזיקאי וכותב מילים‪ ,‬מזרחן בהשכלתו‪ .‬חוקר את הפן ההיסטורי‬‫של המוזיקה‪ ,‬איש רדיו – זוכה פרס מפקד גלי צה”ל לשנת ‪ 2006‬על סדרת תוכניות ברדיו‪ .‬בשנת ‪1984‬‬‫כתב לוריא את המילים לחמישה מהשירים שהלחין סשה ארגוב לאלבומו המשותף עם מתי כספי‪,‬‬‫הנושא את השם ”מתתיהו ואלכסנדר“‪ .‬השיר הבולט ביניהם היה ”הם בזמר הזה“‪ .‬משנת ‪ 1985‬כתב‬‫שירים רבים ללהקות הצבאיות המתחדשות‪ ,‬וביניהם ”יא ליל“ ללהקת פיקוד המרכז‪” ,‬שיר הסלנג“‬‫ו“אמן אמן“ ללהקת הנח“ל; כתב את המילים לשיר ”כנפיים“ ששרה להקת חיל האוויר ללחן של קובי‬‫אשרת‪ ,‬את השיר ”בוא שיר עברי“ ועוד‪ .‬הוא מרבה בכתיבת דברי קישור וטקסטים למופעים‪ ,‬לטקסים‬‫ולתוכניות טלוויזיה‪ ,‬וכן ג‘ינגלים‪ .‬כתב את הפארודיה הסטירית ”עם אחד‪ ,‬שיר אחד“ שביצע החקיין‬‫טוביה צפיר‪ .‬קובי לוריא הגיש בגלי צה“ל סדרת תוכניות על תולדות הזמר העברי‪” ,‬השירון עשה‬ ‫היסטוריה“‪.‬‬ ‫על השיר‬‫”יא ליל“ היא קריאה שמופיעה בשירים בשפה הערבית‪ .‬זהו ביטוי נפוץ‪ ,‬הפותח שירים בחתונות ובכלל‪.‬‬‫נוהגים גם לאלתר עליו‪ .‬המושג המוזיקלי לאלתור קולי בערבית נקרא‪ :‬ליאלי `‪ – ˲z‬צורה ווקאלית‪,‬‬ ‫שהזמר חוזר בה על המילים ”יא ליל“ או ”יא עין“‪ ,‬והיא מובילה למָ ָוואל‪.‬‬ ‫השיר מתאר את ירושלים ואת העיר העתיקה‪ ,‬על מרכיביה השונים‪:‬‬ ‫ריחות וטעמים‪ֵ :‬ריח ַתּ ְב ִלינִים נִישָׂא‪ ,‬מוֹר וְ ִקינָמוֹן‪ִ ,‬פ ְל ֵפּ ִלים וְ ַי ְס ִמין‪.‬‬‫קולות וצלילים‪ :‬קוֹל ַפּ ֲעמוֹנִים קוֵֹרא‪ ,‬קוֹל רוֹ ְכ ִלים ַמ ְכִריז‪ ,‬עוֹ ָלה תְּ ִפי ָלה‪ ,‬קוֶֹרא ַהמּוּ ַאזִּין‪ַ ,‬הזֶּ ֶמר ִמ ְת ַג ְל ֵגל‪,‬‬ ‫ַה ִויכּוּ ַח ִמ ְס ַת ְל ֵסל‪.‬‬ ‫מראות‪ :‬שׁוּק ַה ְבּ ָשׂ ִמים‪ ,‬יְשִׁי ָבה ַא ְשׁ ֵכּנָזִית‪ַ ,‬ה ְצִּרי ַח‪.‬‬ ‫תלבושות‪ַ :‬ח ִליפוֹת‪ַ ,‬כּא ִפיוֹת‪ַ ,‬ג ַל ִבּיוֹת‪ַ ,‬מ ִדּים‪.‬‬ ‫מצבים‪ :‬חוֹ ֵג ִגים ַבּ ִמ ְס ָע ָדה שֶׁל ַאבּוּ ִא ְבָּר ִהים‪ַ ,‬רק ָצִרי‪ַ ‬לשֶׁ ֶבת ִמ ַס ִביב ַלשֻׁ ְל ָחן‪.‬‬ ‫תיאורים המצליחים לעורר לחיים את הססגוניות המיוחדת של העיר העתיקה‪.‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪ĐčĥēĚĘđ ěđĕďĘ ĦđďđģĜ‬‬‫ניתן למיין מושגים ומילים מן השיר בטבלה‪ ,‬וממנה להקיש על הרכב האוכלוסייה‬ ‫המגוון‪:‬‬ ‫מצבים‬ ‫קולות וצלילים ריחות וטעמים תלבושות‬ ‫מראות‬ ‫לחפש את ההקבלה בין המאפיינים של הדתות השונות‪.‬‬‫מקצב השיר – מצְמוּ ִדי ַכּ ִבּיר – תורם את חלקו לאווירה של השיר‪ .‬ניתן ללוות את‬ ‫השיר בדרבוקות‪.‬‬ ‫בתיבה האחרונה מופיעה דרגה שנייה מונמכת – אלמנט מזרחי‪.‬‬‫השיר מביא את המורכבות והצבעוניות של ירושלים‪ ,‬אך גם רומז ומזמן התייחסות‬‫לתקווה‪ ,‬כפי שנאמר בשיר‪” :‬אחרי הכול כולנו במזרח התיכון‪ ...‬כל הבעיות אולי‬ ‫באות על פתרונן‪ ,‬רק צריך לשבת מסביב לשולחן“‪.‬‬‫‪91‬‬

‫ָכּלְ ָתה רוצה מאוד‪ ,‬מצפה‬ ‫ְרָיה ְל ֶמ ֶל‪ָ ‬רםִק‬ ‫נָ ְכִר ָיּה זרה‬ ‫מילים ולחן‪ :‬ברק עמרני‬ ‫ַפּ ֲאתֵי קצוות‬ ‫הוֹלֵם נרגש‬ ‫ִק ְרָיה ְי ֵפה ִפָיּה ִק ְרָיה ְל ֶמ ֶל‪ָ ‬רם‬ ‫ֲאחוֹנֵן אנשק‬ ‫ָל‪ָ ‬כּ ְל ָתה ַנ ְפ ִשׁי ָצ ְמאָה ִל ְשׁ ֵמ‪‬‬ ‫ֶאגְ ְמ ָעה אשתה‬ ‫ֵמ ֶא ֶרץ ָנ ְכ ִרָיּה ִמ ַפּ ֲא ֵתי עוֹ ָלם‬ ‫רוֹנֵן שמח‬ ‫ְבּ ֵלב הוֹ ֵלם ִהַגּ ְע ִתּי ֶאל ַדּ ְל ֵתּ‪‬‬ ‫אָ ִקי ָפה חוֹמוֹ ַת ִי‪ַ ‬ו ֲא ָבַנ ִי‪ֲ ‬אחוֵֹנן‬ ‫וּ ְב ֵעיֵני ָי ְפֵי‪ֶ ‬א ְג ְמ ָעה ְכּחוֹ ֵלם‬ ‫אָבוֹא ִבֹּ ְש ָע ַר ִי‪ ‬וּ ִב ְת ִפ ָלּה ְבּ ֵלב רוֵֹנן‬ ‫ְי ִהי ָשׁלוֹם ַבּ ֲח ֵצ ַר ִי‪ִ ‬עיר ָשׁ ֵלם‬ ‫‪92‬‬

q = 110 G Am D7 5 5 5 5 5 GGE 5 5: 5 5 5 5 B: 5 5: ¦‡ - ¨ - ͦ ' ²‡ ±‹ - ž£ £‡ - ž®Œ - ®‹ - žæ ²‡ ±‹ - ž£ §²5 E D7 5 5 55 G B: 5G 5: ¦‡ è - ž´ ®‡ ªŽ - £Û‹ = 5 5 5 5 5 ' ¨Œ - ͦ ¨‡ ° - žÓ ۇ ¦‹ - ͨŒ = 59E G Am D7 5 5 5 5 5 G ߇ -G 5: 5 5 5 5 B: 5 5: B: - š - ¯² ¥‡ ª - ²‹ - žæ ¨‹ - íŽ - š‰ - £´Œ Ö¬ - §¦E13 D7 5 5 5 5: 5 5 G B 45G 5: ֞ - §¦Œ ž‹ - ¬‡ àŽ - £ò‹ ¦š 5' Ó- - ›¦Œ ¦‡ Ꭰ- ÍòŒ17 E G C G C Am = 5 5 5G :: 5: 5 5 5 5 55 = 5 5 5 5 5 5 5 5 B ã - ›‡ - £¬Œ - £‡ - £ž‹ ۏ - -£±‹ - ž® Ö¡ - Ö¨ - ´Ž - Í£‹ ŸŽ - š‰ - › - ªŽ - Í£‹ š‰ - Ö¡ - ©ªŒ ²Ž - Í£‹ šÖ› ߋ - ³‡  - ¬ - ã - ´‡ ›‹ - ®‹ - žé ߇ - ›¦Œ Ö² - ©ªŒ21 E 1. Am7 5 5 D7 GG 5: ®‡ £ - Í£Œ 5 55 55 555' B 4 5 :: - £ªŒ œ‡ š - ¨‡ - ž¬ è‡ - Ö¡ - §¦Œ Ó-25 E2. Am7 D7 G D7 GG 5: 5 55 5 5 5: 5 55 5 5 ' B: 4 - §Ö¦ ߎ - ¡‰ - °Œ - ²Ž - Í£‹ ²£¬‹ ۏ - §¦Œ93

‫ברק עמרני‬‫נולד בתל אביב‪ ,‬בכרם התימנים‪ ,‬למשפחה אוהבת שירה‪ ,‬שבכל חג ובכל אירוע הייתה מתכנסת ושרה‪.‬‬‫ברק עמרני גדל על השירה התימנית שספג בבית ובבית הכנסת‪ ,‬וכמו כן על שירי ארץ ישראל‪ ,‬שהיו‬‫חלק מההוויה בביתו‪ .‬ברק ואחיו שלום הקימו את צמד ה“עמרנים“‪ .‬הם הופיעו ושרו מפיוטי תימן ומן‬‫הזמר העברי‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬החל משנות ה‪ 60-‬ועד לפני כמה שנים‪ .‬בשנת ‪ 1966‬יצא התקליט הראשון‬‫שלהם‪ ,‬שכלל שירי ארץ ישראל‪ ,‬ובתוכם השיר ”דרור יקרא“ בלחן תימני‪ ,‬שהפך לנכס צאן ברזל בארץ‬‫בעקבות פרסומו על ידם‪ .‬ה“עמרנים“ הרבו להופיע בטקסים ובאירועים ממלכתיים‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬הופיעו‬‫ה“עמרנים“ פעמים רבות בעיר ירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עבר ברק עמרני קורס מורי דרך‪ ,‬והעמיק במיוחד את‬‫היכרותו עם העיר ירושלים‪ .‬בתקופה זו כתב והלחין את השיר ”קריה למלך רם“‪ .‬ברק עמרני מאמין‬‫שכתיבת השיר הושפעה מהפיוטים של שירת ספרד‪ ,‬מספרי התנ“ך שמוזכרת בהם העיר ירושלים‪,‬‬‫ומאוסף הפיוטים של יהודי תימן הנקרא ”דיוואן“; אך הוא מציין כי בכתיבת השיר הוא לא נצמד לפיוט זה‬‫או אחר‪ .‬המילים השזורות בשיר מתוך הפיוט ”קרייה יפיפיה“ הן‪ ,‬למעשה‪ ,‬מטבעות לשון השגורים בפיהם‬‫של יהודים רבים‪ ,‬בלי לדעת במדויק מהם המקורות הראשוניים שלהם‪ .‬נוסף על השיר ”קריה למלך רם“‪,‬‬ ‫מוכרים בין היתר שלושה משיריו‪” :‬שיר החתונה“‪” ,‬כל הנשמה תהלל יה“‪” ,‬עומדות היו רגלינו“‪.‬‬‫כדי להמחיש עד כמה הייתה טבועה חוויית השירה במשפחתו‪ ,‬סיפר ברק עמרני את הסיפור הבא‪:‬‬‫”באחד החגים בשנות ה‪ 50-‬ישבה המשפחה המורחבת על גג בית המשפחה בכרם‪ ,‬ושרה במשך זמן‬‫ארוך משירי החג ומשירי ארץ ישראל‪ .‬באותה התקופה לא היה נהוג לסגור ולנעול את הדלתות‪ .‬תוך‬‫כדי השירה עלה לגג בחור‪ ,‬והזמנו אותו לשבת‪ .‬כשעשינו אתנחתא בשירה ניסינו לברר אורח של מי‬‫מאתנו הוא‪ ,‬ואז התברר לנו שהוא תייר יהודי אמריקני‪ ,‬שחשב שמדובר באיזשהו מועדון‪ ,‬והזמין את‬ ‫עצמו להיכנס פנימה“ )מתוך ריאיון עם המלחין בתאריך ‪.(4.9.2007‬‬ ‫‪ĤĕĥĘ ęĕĘĕĚč đĜĕĕĞ‬‬ ‫את מי מפאר המשורר בשיר?‬ ‫מי היא‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הקריה היפיפייה?‬ ‫‪ĤĕĥĘ ĐģĕĒđĚĘ đĜĕĒČĐ‬‬ ‫איזו תחושה אתם מרגישים כאשר אתם שומעים אותה?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הלחן לשיר מבטא את תוכנו‪/‬מתאים לתוכנו?‬‫בשיר ”קריה למלך רם“ בגרסתו הישראלית שזורות מילים מן הפיוט ”קריה יפיפייה“‪,‬‬‫שכתב המשורר רבי זכריה אלצ‘אהרי בתימן‪ ,‬במאה ה‪ .16-‬את הפיוט ”קריה יפיפייה“‬‫כתב זכריה אלצ‘אהרי בהשראתו של פיוט קדום יותר‪ ,‬ששמו ”יפה נוף“‪ ,‬שנכתב על‬‫ידי רבי יהודה הלוי במאה ה‪ .12-‬שני הפיוטים ”קריה יפהפייה“ ו”יפה נוף“ הם שירי‬ ‫געגועים וכיסופים לירושלים‪.‬‬ ‫‪94‬‬

‫לפניכם המילים לשני הפיוטים‪:‬‬ ‫ָמשׂוֹשׂ שמחה‬ ‫ִק ְר ָיה יְ ֵפה ִפיָה ‪ /‬רבי זכריה אלצ‘אהרי‬ ‫ִי ְפ ַעת יופי‬ ‫ִעיר נֶ ֱא ָמנָה ַא ְתּ ְל ַמ ְל ֵכּ‪ְ ‬ו ָשַׂר ִי‪‬‬ ‫ִקְריָה ְי ֵפה ִפיָה ָמשׂוֹשׂ ְל ָעַר ִי‪‬‬ ‫ְצ ָב ַאיִ‪ ‬בנייך‬ ‫ָל‪ָ ‬כּ ְל ָתה נַ ְפ ִשׁי ִלשְׁ ֹכּן ֲח ֵצָר ִיךְ‬ ‫יוֹם ֶאזְ ְכָּרה יִ ְפ ַעת ַר ַבּת ְצ ָב ַאיִךְ‬ ‫ָכּלְתָה רוצה מאוד‪ ,‬מצפה‬ ‫ֶאשַּׁק ֲא ָבנַ ִי‪ָ ‬אחוֹן ֲע ָפָר ִי‪‬‬ ‫ִמי יִ ְתּנֵנִי נָא ָאעוּף ְכּמוֹ יוֹנִים‬ ‫ָאחוֹן אנשק‬ ‫ִמיּוֹם ְגּלוֹת ָבּנִים ִמ ֵבּית ְמגוָּר ִי‪‬‬ ‫‪‬א ָשׁ ְק ָטה נַ ְפ ִשׁי ִמיּוֹם נְדוֹד ַר ְעיָה‬‫ַא ִפּיל ְת ִחנָּ ִתי אתחנן מאוד‬ ‫ָי ִקים שְׁ ָעַר ִי‪ִ ‬י ְבנֶה ְד ִבי ָריִ ְך‬ ‫ַא ִפּיל ְת ִח ָנּ ִתי ִל ְפנֵי ֲאדוֹן עוֹ ָלם‬ ‫ְד ִביָר ִי‪ ‬בית המקדש‬ ‫ֵעת בּוֹא ְישׁוּ ָע ֵת‪ִ ‬ל ְבנוֹת ְגּ ֵדָר ִיךְ‬ ‫נְִר ֶאה ְבּ ִשׂ ְמ ָחתֵ‪ִ ‬כּי ֵמי שְׁנוֹת עוֹ ָלם‬ ‫יִֶרב ירבה‬ ‫יִ ֶרב ְשׁלוֹם ָבּנַ ִי‪ִ ‬מ ָכּל ֲע ָבַר ִי‪‬‬ ‫ָאז ִת ְשׂ ְמ ִחי ָל ַעד וּ ֶב ַטח תֵּשְׁ ִבי‬ ‫נוֹף ענף גבוה בעץ‬ ‫ְמשׂוֹשׂ שמחה‬ ‫יְ ֵפה נוֹף ‪ /‬ר‘ יהודה הלוי‬ ‫ֶמלֶ‪ָ ‬רב עיר מלוכה‬ ‫ְל‪ ‬נִ ְכ ְס ָפה נַ ְפ ִשׁי ִמ ַפּ ֲא ֵתי ַמ ְעָרב‬ ‫יְ ֵפה נוֹף ְמשׂוֹשׂ תֵּ ֵבל ִקְריָה ְל ֶמ ֶל ְך ָרב‬ ‫נִ ְכ ְס ָפה מתגעגעת‬ ‫ְכּבוֹ ֵד‪ֲ ‬א ֶשׁר ָגּ ָלה ְו ָנוֵ ְך ֲא ֶשׁר ָחַרב‬ ‫ֲהמוֹן ַר ֲח ַמי נִ ְכ ָמר ִכּי ֶאזְ ְכָּרה ֶק ֶדם‬ ‫וּ ִמי יִתְּנֵנִי ַעל ַכּנְ ֵפי נְ ָשׁ ִרים ַעד‬ ‫ִמ ַפּ ֲא ֵתי נצרב‪ ,‬מתחמם‬ ‫ֲא ַרוֶּה ְב ִד ְמ ָע ִתי ֲע ָפֵר‪ְ ‬ויִ ְת ָע ָרב‬ ‫נִ ְכ ָמר מרחם‬ ‫ְצ ִרי גִּ ְל ֲע ֵד ְך נָ ָחשׁ ָשָׂרף ְו ַגם ַע ְקָרב‬ ‫ְדּ ַר ְשׁ ִתּי ְך ְו ִאם ַמ ְל ֵכּ‪ֵ ‬אין ָבּ‪ְ ‬ו ִאם ִבּ ְמקוֹם‬ ‫ֲה‪‬א ֶאת ֲא ָבנַ ִי‪ֲ ‬אחוֹנֵן וְ ֶאשָּׁ ֵקם‬ ‫ֶק ֶדם ימים מהעבר‬ ‫ְו ַט ַעם ְר ָג ַביִ ְך ְל ִפי ִמ ְדּ ַבשׁ יֶ ְע ַרב‬ ‫נָוֵ‪ ‬בית מקדשך‬ ‫ַכּנְ ֵפי נְ ָשִׁרים דימוי‬ ‫ליציאת מצרים‬ ‫ֲאַרוֶּה אשקה‪ ,‬ארטיב‬ ‫יִתְ ָעָרב ייספג‪ ,‬יתערבב‬ ‫ְדַּרשְׁתִּי‪ ‬רציתי אותך‬ ‫מאוד‬ ‫ְצִרי גִּלְ ֲע ֵד‪ ‬שרף מרפא‬ ‫הנמצא בגלעד‬ ‫ֲאחוֹנֵן אנשק‬ ‫ְרגָ ַב ִי‪ ‬אדמתך‪ ,‬עפרך‬ ‫יֶ ְעַרב טוב‬ ‫‪ęĕĔđĕĠĐ ĕĜĥ Ęĥ ęĕĘĕĚč đĜĕĕĞ‬‬ ‫מתחו קו מתחת למילים שמופיעות גם בפיוטים וגם בשיר הישראלי‪.‬‬‫במה דומה השיר הישראלי לפיוטים‪ ,‬ובמה הוא שונה מהם? התוכלו להסביר‬ ‫מדוע?‬ ‫‪ęĕĔđĕĠĐ ĕĜĥ Ęĥ ęĕĜēĘĘ đĜĕĒČĐ‬‬ ‫האם לדעתכם הלחנים לפיוטים מבטאים את תוכנם‪/‬מתאימים לתוכנם?‬‫‪95‬‬

‫זכריה אלצ‘הרי‬‫רבי זכריה אלצ‘הרי )נקרא גם‪ :‬יחיא בן סעיד( נולד בתימן‪ ,‬בשנת ‪ 1519‬בקירוב‪ .‬כשהיה בן ‪ 20‬עזב‬‫את ארץ מולדתו ויצא לתור בעולם‪ .‬רבי זכריה ביקר בהודו‪ ,‬בפרס ובעיראק‪ ,‬משם המשיך אל גולת‬‫הכותרת של מסעו – ארץ ישראל‪ .‬בארץ התעכב במיוחד בערים צפת וטבריה‪ .‬בצפת ביקר בישיבתו‬‫של רבי יוסף קארו‪ .‬בצפת של אותם הימים היו חכמים רבים שעסקו בתורת הקבלה )תורת הנסתר‬‫ביהדות(‪ .‬זכריה אלצ‘הרי ספג לתוכו את אווירת המסתורין של העיר‪ ,‬וקלט את תורת הנסתר מרבי‬‫יצחק לוריא )האר“י( ומתלמידיו‪ .‬לאחר שהתבשם מתורת ארץ ישראל בנגלה ובנסתר‪ ,‬חזר לתימן‬ ‫והיה ממנהיגי הקהילה של עיר הבירה צנעא‪.‬‬‫בשנים ‪ 1573-1568‬התנהלה מלחמה בין התימנים לבין הטורקים‪ ,‬ובמהלכה הדפו התימנים את הטורקים‬‫מארצם‪ .‬בתום המלחמה‪ ,‬תפסו התימנים את מנהיגיה היהודיים של העיר צנעא והשליכו אותם לבית‬‫הסוהר‪ .‬היהודים הואשמו בסיוע לטורקים‪ ,‬אויבי תימן‪ .‬במהלך שנות ישיבתו הארוכות בכלא התימני‬‫חיבר זכריה אלצ‘הרי את ספרו הגדול ”ספר המוסר“‪ ,‬המונה ‪ 45‬מחברות ובהן נושאים שונים‪ :‬סיפורי‬‫עם‪ ,‬משלים וחידות‪ ,‬פרקי תוכחה ומוסר וכן פרקים בעלי חשיבות וערך היסטוריים ובהם תיאור מאורעות‬‫שאירעו ליהודי תימן בזמנו וסיפור מסעותיו לארצות המזרח התיכון‪ .‬משום כך משמש ספרו מקור‬ ‫מידע חשוב על תולדות הקהילות היהודיות‪ ,‬אז‪ ,‬בעיקר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ר‘ יהודה הלוי‬‫רבי יהודה הלוי )ריה“ל( נולד בעיר טודלה שבספרד‪ ,‬למשפחה עשירה ומשכילה‪ ,‬וזכה לחינוך מקיף‬‫גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית‪-‬הערבית‪ .‬שנות ילדותו היו שנים של שלווה ליהודים‬‫באזור מגוריו‪ ,‬אבל בהיותו בן ‪ 20‬פלשו המוסלמים לספרד‪ ,‬והחלו מלחמות ביניהם לבין הנוצרים‪ .‬רבי‬‫יהודה הלוי נאלץ לנדוד מאזור לאזור‪ ,‬כדי להימלט הן מסכנת המוסלמים והן מגזרות הנוצרים‪ .‬רבי‬‫יהודה הלוי היה משורר ופילוסוף‪ ,‬וכתב את ”ספר הכוזרי“‪ .‬לפרנסתו עסק במסחר וברפואה‪ .‬בשנת‬‫‪ 1140‬החליט רבי יהודה הלוי לעזוב את ספרד ולעלות לארץ ישראל‪ ,‬אבל הגיע רק עד מצרים‪ ,‬ושם‬‫כנראה נפטר‪ .‬רבי יהודה הלוי נודע כגדול המשוררים העבריים בימי הביניים‪ .‬כיום מצויים בידינו ‪750‬‬‫שירים מפרי עטו‪ ,‬ובהם שירי קודש – פיוטים לשבת ולחגים – וכן שירי חול רבים ‪ -‬שירי חתונה ויין‪,‬‬ ‫שירי שבח וידידות‪ ,‬שירי ציון ועוד‪.‬‬ ‫‪ĕĘģĕĒđĚ ĐĜčĚ‬‬ ‫האזינו למוזיקה ובצעו את המשימות הבאות‪:‬‬ ‫סמנו בגוף הטקסט את המבנה המוזיקלי של השיר‪.‬‬ ‫מכמה חלקים גדולים מורכבת היחידה המוזיקלית החוזרת על עצמה בשיר?‬ ‫‪96‬‬

‫השלימו‪ :‬היחידה המוזיקלית מורכבת מ _______________ חלקים‪ .‬החלק ה _______________‬‫משמש כמנגינת ה _______________ והחלק ה _______________ משמש כמנגינת ה _______________‪.‬‬ ‫המבנה ה _______________ חופף למבנה ה _______________‪.‬‬ ‫)פזמון‪ ,‬שני‪ ,‬מוזיקלי‪ ,‬ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬ספרותי‪ ,‬בית(‬‫סמנו ‪ 1‬ליד המשפטים המתארים את מנגינת הבית ו‪ 2-‬ליד המשפטים המתארים‬ ‫את מנגינת הפזמון )שימו לב‪ ,‬ייתכן שאותו המשפט יתאים לשתי המנגינות(‪:‬‬ ‫המנגינה מורכבת מארבעה משפטים מוזיקליים‪.‬‬ ‫המשפט השני והרביעי במנגינה מסתיימים בצליל ארוך במיוחד‪.‬‬ ‫כל אחד מהמשפטים במנגינה מסתיים בצליל ארוך במיוחד‪.‬‬ ‫רוב הצלילים במנגינה הם צלילים קצרים‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת לסירוגין מצלילים קצרים ומצלילים ארוכים‪.‬‬ ‫המנגינה בנויה מחלק מוזיקלי אחד החוזר פעמיים ברצף עם שינוי בסיומו‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת לסירוגין מצעדים מלודיים ומקפיצות מלודיות‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת בעיקר מצעדים מלודיים‪.‬‬ ‫מנעד הצלילים במנגינה זו רחב יותר‪.‬‬ ‫מנעד הצלילים במנגינה מצומצם יותר‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת מצלילים נמוכים יותר‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת מצלילים גבוהים יותר‪.‬‬‫כיצד‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬משרת השוני בין שני חלקי המוזיקה את השוני בין תוכנו של‬ ‫הבית ובין תוכנו של הפזמון?‬ ‫‪ĦđĠĝđĜ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬ ‫ציירו את העיר ירושלים‪.‬‬‫אלתרו בקול‪ ,‬בגוף ובכלי נגינה נוספים צלילים שמתארים את יופייה ואת קדושתה‬ ‫של העיר ירושלים‪.‬‬ ‫המציאו שיר משלכם על העיר ירושלים‪.‬‬‫”ירושלים שלי“ – האם ביקרתם בעיר ירושלים? אילו מקומות בעיר אתם זוכרים‬ ‫במיוחד? האם אתם חשים הרגשה מיוחדת כשאתם נמצאים בעיר ירושלים?‬ ‫כתבו על ”ירושלים שלכם“‪.‬‬ ‫‪97‬‬

‫שַׁ ְבּ ִחי הללי‪ ,‬רוממי‪ ,‬דברי טובות‬ ‫ְבּ ִחי ְירוּ ָשׁ ַל ִיםַשׁ‬ ‫ַהלְלִי פארי‪ ,‬רוממי‪ ,‬שבחי‬ ‫ִחזַּק ביסס‪ ,‬ביצר‬ ‫מילים‪ :‬תהילים קמ״ז‪ ,‬י״ב‪-‬י״ג ׀ לחן‪ :‬אביהו מדינה‬ ‫ְבִּרי ֵחי ְשׁ ָעָר ִי‪ ‬מנעולי השערים‬ ‫ְבּ ִקְר ֵבּך בתוכך‪ ,‬בתוך לבך‬ ‫ַשׁ ְבּ ִחי ְירוּ ָשׁ ַל ִים ֶאת ֲאדָֹני‬ ‫ַה ְלּ ִלי ֱא‪ַ ‬ה ִי‪ִ ‬ציּוֹן‪.‬‬ ‫ִכּי ִחַזּק ְבּ ִרי ֵחי ְשׁ ָע ַר ִי‪‬‬ ‫ֵבּ ַר‪ָ ‬בַּנ ִי‪ְ ‬בּ ִק ְר ֵבּ‪‬‬ ‫ַה ְלּ ִלי‪ַ ,‬ה ְלּ ִלי ֱא‪ַ ‬ה ִי‪ִ ‬ציּוֹן‪.‬‬ ‫‪98‬‬

Am Am 5 5 5 C Dm ?G 5 5 MM B = 5 5 5 5M - §£‹ B 5 55 B ێ - ߇ - £¡‹ £‡ - ã² - ۏ - ¦Ž ´š š‰ -  - £ª6 Dm G 5 5 5 C Bb Am 4 MM 1. 55GB 5M 5 5 55 B 5 5 5M ێ - ߇ - žŽ šˆ - ¦ - žŽ - Í£‹ °‹ - ©Öæ - é‡ - £¦‹10 G C C Bb Am Am2. 5 5 5 5 5 5 5 BM 4 BMG 5 5 5 5 5 5 5- £¦‹ šˆ - ¦ - žŽ - Í£‹ °‹ - ©Öæ £è‹ ¡‹ -14 F C Bb Am B A5m 5M 5 5GB 4 55 B 5 5 5 5M £è‹ ¡‹ - - ±äŽ ߇ - £²‹ - £¡Œ ۇ - ¬ - ²Ž - Í£‹18 F C Bb Am GCG5 5 5 5 5 5 5 5M 5 5 5 5 5 5 B 5 555 = 5 - ±äŽ ߇ - £²‹ - £¡Œ ۇ - ¬ - ²Ž - Í£‹ ߌ - ͲŽ ߏ -22 G C Dm Dm CG555 5 5555 5 555 = 5 5 5 5 5 5 4 5555- ªŽ -Í£‹ ߇ - ²‡ ±‹ - Íߌ ߌ - ͲŽ ߏ - ªŽ - Í£‹ ߇ - ²‡ ±‹ - Íߌ ߌ - ͲŽ ߏ -26 Bb 5 Am BM 4 G 5 Am 4 G 5 Am 5 5G 5M 5 5M ' 5M 5 5M 5- ªŽ - Í£‹ ߇ - ²‡ ±‹ - Íߌ žŽ - é‡ - £¦‹ žŽ - é‡ - £¦‹ šˆ - ¦ -31 C Bb 5 Am G Am G AmGB 5M BM 4 5 E5 5 5 5 4 5 E5 5 5 5 5 5- žŽ - Í£‹ °‹ - ©Öæ žŽ - é‡ - £¦‹ žŽ - é‡ - £¦‹ šˆ - ¦ -35 C 5 5 Bb Gm Am BM 4GB B 5 5 5 5 '- žŽ - - - - - Í£‹ °‹ - ©Öæ99

‫על המילים‬‫השיר ”שבחי ירושלים“ מורכב משני פסוקים‪ ,‬מתוך מזמור תהילים קמ“ז‪ ,‬המתמקדים בירושלים‬‫ופונים אליה‪ .‬הם מושרים בכל מיני אירועים‪ ,‬בין היתר ביום ירושלים‪ ,‬כ“ח באייר‪ .‬השיר פופולרי ביותר‬‫וזכה למגוון מבצעים‪ ,‬ביניהם גם הזמרות היווניות גליקריה וחריס אלקסיו‪ .‬הפסוקים המושרים בנויים‬‫משתי תקבולות‪ :‬התקבולת שבפסוק הראשון כיאסטית‪ ,‬כלומר סדר אבריה משׂוּכל – הפנייה אל העיר‬‫מופיעה באמצעה של הצלע הראשונה )ירושלים(‪ ,‬ובסופה של הצלע השנייה )ציון(‪ .‬בפסוק זה חוזר ה‘‬‫בשני כינוייו‪ ,‬שכן הוא מושא ההלל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקבולת שבפסוק השני‪ ,‬המנמקת את הקריאה להלל‬‫במעשיו של ה‘‪ ,‬אין שמו או כינויו מופיעים כלל‪ .‬מתוארים בו מפעליו ביחס לעיר ולבניה‪ .‬מזמור קמ“ז הוא‬‫אחד המזמורים הכלולים בחטיבת מזמורי ההילולים החותמת את ספר תהילים‪ .‬התפרצות קריאותיו של‬‫המשורר להלל את ה‘ נובעת ממבטיו‪ ,‬הנעים בין השתאות לנוכח מפעלי ה‘ בטבע )דאגה לבעלי החיים‪,‬‬ ‫שליטה בגרמי השמים ובמשקעים(‪ ,‬לבין התייחסותו הפרטיקולרית ליראיו‪ ,‬לירושלים ולעמו‪.‬‬ ‫אביהו מדינה‬‫זמר ויוצר בולט בזמר המזרחי והים‪-‬תיכוני בישראל‪ .‬תרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה‬‫התקשורתית של הזמר המזרחי‪ ,‬שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי‪ .‬אביהו מדינה‬‫נולד בשכונת שבזי בתל אביב‪ ,‬ב‪ 19-‬באוגוסט‪ .1948 ,‬אביהו מדינה החל את הקריירה המוזיקלית שלו‬‫כמבצע שירים עוד בשנת ‪ .1981‬בין יצירותיו של אביהו מדינה כלולים להיטים כמו ”הפרח בגני“ )מקום‬‫ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי לשנת ‪ ,1982‬בביצועו של זוהר ארגוב(‪” ,‬לבד יושבת“‪” ,‬להיות אדם“‪,‬‬‫”סוד המזלות“‪” ,‬למה אל“‪” ,‬שבחי ירושלים“‪” ,‬אבי“ ו“תן לזמן ללכת“‪ .‬שירים אלה בוצעו על ידי הזמרים‬ ‫זוהר ארגוב‪ ,‬חיים משה ושימי תבורי‪.‬‬‫אביהו מדינה ויתר על שאיפתו המקורית להיות זמר‪-‬יוצר‪ ,‬והפנה את כל האנרגיה שלו בתחום העשייה‬‫האומנותית לטובת הרחבה והעמקה של הסגנון הישראלי הים‪-‬תיכוני‪ .‬הוא עשה זאת בכתיבה‪ ,‬בהלחנה‪,‬‬‫בהפקה ובעידוד יוצרים ומבצעים צעירים ומוכשרים‪ ,‬בתחום הזמר הישראלי הים‪-‬תיכוני‪ ,‬בראשית‬‫דרכם‪ ,‬וביניהם‪ :‬אורי שבח‪ ,‬משה הלל‪ ,‬בועז שרעבי‪ ,‬עופרה חזה‪ ,‬שימי תבורי‪ ,‬מרגלית צנעני‪ ,‬אבנר‬‫גדסי‪ ,‬דקלון‪ ,‬זוהר ארגוב‪ ,‬אייל גולן‪ ,‬חיים משה‪ ,‬ציון גולן‪ ,‬ישי לוי ועוד‪ .‬את מרבית זמנו הפנוי הקדיש‬‫אביהו מדינה למלחמה על מקומו של הסגנון הישראלי הים‪-‬תיכוני בתקשורת ובהוויה התרבותית‬‫הממסדית‪ ,‬מתוך אמונה כי הסגנון הים‪-‬תיכוני הוא סגנון ישראלי לגיטימי‪ ,‬הנובע מתוך שורשים‬ ‫יהודיים מסורתיים ותרבותיים‪ ,‬ומתוך ההוויה הישראלית המגוונת‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬ ‫על ”גלגולו של השיר“‪ ,‬ריאיון שנערך עם המלחין אביהו מדינה ביום ‪:24.8.2007‬‬‫”בשנת ‪ 1976‬פנה אלי החזן יגאל בן חיים בבקשה להלחין פיוט מן המקורות‪ ,‬פיוט שיבוצע באחד‬‫מפסטיבלי החזנות בארץ‪ .‬הופתעתי מן הבקשה‪ ,‬שכן אינני מלחין פיוטים‪ ,‬אלא מלחין וכותב שירים‪,‬‬‫אך הלה התעקש‪ ,‬בנימוק כי מבחינתו לחניי הם פיוטים‪ .‬עברו כמה ימים עד שניגשתי למלאכת היצירה‪,‬‬‫ותוך זמן קצר הלחנתי את הפסוק ’שבחי ירושלים‘ מתוך ספר תהילים )קמ“ז‪ ,‬י“ב‪-‬י“ג(‪ .‬בימי המתנה‬ ‫‪100‬‬