פרופיל_עיר_ואזור_-_עירוני_20210214

www.lermanbs.co.il ‫פרופיל משרד‬

‫תכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫תכנית כוללנית למועצה‬ ‫תכנית אב ומתאר לשטחים‬ ‫תכנית מתאר עירונית‬ ‫תכנית מתאר כוללנית‬ ‫תכנון אזורי ונופי לחבלי ארץ נרחבים תכנון מקומי במרחב הכפרי והעירוני תכנון ארצי‬ ‫במועצה האזורית רמת הנגב‬ ‫האזורית בני שמעון‬ ‫פתוחים במ‪.‬א בני שמעון‬ ‫לקרית טבעון‬ ‫לעיר אופקים‬ ‫תוכנית מתאר כוללנית ותכנית‬ ‫שכונת חורשת האקליפטוס‬ ‫תכנית מתאר ארצית‬ ‫‪ - LAMP‬פרוייקט ניהול‬ ‫תכנית מתאר מקומית‬ ‫אב לשטחים פתוחים במ‪.‬א‪ .‬יואב‬ ‫לאתרי ויסות וטיפול בעודפי עפר‬ ‫מקרקעין‪ ,‬אלבניה‬ ‫מושב נבטים‬ ‫תמ”א ‪ 14‬ד‬ ‫מדיניות לתכנון וניהול אגן נחל צין‬ ‫התחדשות עירונית בחדרה‬ ‫מדריך לתכנון וניהול שטחים‬ ‫סקרי היתכנות עבור רמ”י‬ ‫תמ\"א ‪/14‬ב' לכרייה וחציבה למשק‬ ‫פתוחים במועצות האזוריות‬ ‫הבנייה והסלילה‬ ‫תכנון יישובים עבור הרשות להס־‬ ‫שימור נופי בראשית בנגב‬ ‫תכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫תכנית לשמורת טבע‬ ‫תכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫דרת ההתיישבות הבדואית‬ ‫במועצה האזורית לב השרון‬ ‫חי בר יטבתה‬ ‫במועצה האזורית חבל אילות‬ ‫תכנון בינלאומי תכניות מתאר כוללניות תכנון שטחים פתוחים ונוף תכנויות מפורטות במגזר הכפרי שכונות ומתחמי מגורים תכניות מפורטות למבני ציבור‬ ‫מדריכי תכנון ומסמכי מדיניות תכנון תשתיות ואנרגיה תכנון מערכות תחבורה‬

‫תיאור החברה‪ ,‬התמחות וניסיון מקצועי‬ ‫ •תכנון עבור המגזר הבדואי‪ ,‬בפרויקטי הסדרה במקום ובפיתוח‬ ‫משרד לרמן בן‪-‬שושן‪ ,‬פועל משנת ‪ 2012‬ובראשו עומדים המתכנן גדעון‬ ‫שכונות מגורים עירוניות‪ ,‬המותאמות למאפייני הקהילה המקומית –‬ ‫לרמן ואדר’ הנוף‪ ,‬המתכננת והמעצבת העירונית מיכל בן‪-‬שושן‪.‬‬ ‫סעווה‪ ,‬אבו‪-‬תלול‪ ,‬תל‪-‬שבע‪ ,‬חשאם‪-‬זאנה ורהט‪.‬‬ ‫משרדנו מתבסס על תפיסת עולם רב תחומית וחוצת דיסציפלינות‬ ‫תכנוניות‪ ,‬הבאה לידי ביטוי באמצעות תחומי העיסוק של העומדים‬ ‫•תכנון וניהול שטחים פתוחים בקנה מידה אזורי – גיבוש המדריך‬ ‫ ‬ ‫בראשו ושל עובדיו‪ ,‬הבאים מתחומי התכנון העירוני והאזורי‪ ,‬העיצוב‬ ‫לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצות אזוריות‪ ,‬תכניות אב‬ ‫העירוני‪ ,‬אדריכלות הנוף והאדריכלות‪ ,‬התכנון הסביבתי‪ ,‬תכנון התשתיות‪,‬‬ ‫לשטחים פתוחים במועצות אזוריות‪ ,‬תכניות לשמורות טבע וחניוני‬ ‫מערכות התחבורה העירוניות ועוד‪ .‬תפיסת עולם זו מקודמת על ידי ראשי‬ ‫לילה בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫המשרד‪ ,‬הן בפרקטיקה המקצועית והן באקדמיה‪.‬‬ ‫ •תכניות אב חדשניות לתכנון וניהול אגני הנחלים – הנחלים שורק‪-‬‬ ‫המשרד עוסק בגיבוש מדיניות וביטוייה באופן מרחבי ‪ -‬בתכניות אב‬ ‫לכיש‪ ,‬נחל צין‪ ,‬נחל הקישון ונחל ציפורי‪.‬‬ ‫ובתכנון סטטוטורי‪ ,‬ברמות התכנון השונות‪ .‬משרדנו מתמחה בהכנת‬ ‫תכניות בקנה מידה ארצי‪ ,‬מחוזי ומקומי‪ ,‬בעל נסיון עשיר והיכרות מעמיקה‬ ‫ •מדיניות תכנון לאומית ועריכת תכניות מתאר ארציות ‪ -‬בתחומי‬ ‫של תחום הפיתוח במגזר העירוני והכפרי‪ ,‬ברמות התכנון השונות‪ ,‬הכולל‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬תשתיות הנדסיות ועוד‪.‬‬ ‫עריכת תכניות מתאר ותכניות כוללניות למועצות אזוריות וליישובים‪,‬‬ ‫לצד תכנון מפורט במרחב העירוני והכפרי‪ ,‬התחדשות עירונית‪ ,‬פיתוח‬ ‫ •תכנון מתקני תשתית ‪ -‬מתקני התפלה‪ ,‬שדות תעופה ומנחתים‪,‬‬ ‫תשתיות ומערכות תחבורה עירוניות‪ ,‬ותכנון שטחים פתוחים ונוף‪ ,‬החל‬ ‫מתקנים בתחום משק הגז‪ ,‬כרייה וחציבה‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬מתקני טיפול‬ ‫מהרמה העירונית והיישובית ועד תכנון אזורי ונופי לחבלי ארץ נרחבים‬ ‫וטיהור שפכים‪ ,‬דרכים ומחלפים‪.‬‬ ‫ולאגני ניקוז‪.‬‬ ‫כחלק מתפיסת העולם של המשרד‪ ,‬רבים מתהליכי התכנון מלווים‬ ‫ •תכניות מתאר כוללניות במרחב העירוני – ברשויות המקומיות‬ ‫בשיתוף הציבור המותאם לאופי הפרויקט ולתכניו‪ ,‬במטרה לקדם את‬ ‫אופקים‪ ,‬קרית טבעון‪ ,‬מג'ד אל כרום‪.‬‬ ‫מעורבות הציבור ולעודדו לנטילת אחריות על עיצוב הסביבה בה הוא חי‪.‬‬ ‫ •תכניות מקומיות מפורטות במגזר הכפרי והעירוני‪ ,‬העוסקות‬ ‫כמו כן מתאפיינת עבודת המשרד בתקשורת ישירה ופורה עם בעלי עניין‬ ‫במרחב המגורים ובהתחדשות עירונית‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬אזורי תעשייה‪,‬‬ ‫‪ -‬גורמים מקצועיים ברשויות מקומיות‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬גופים ממשלתיים‬ ‫וארגוני החברה האזרחית ‪ -‬הארציים והמקומיים‪ ,‬לטובת תהליך תכנוני‬ ‫תעסוקה ופיתוח כלכלי‪.‬‬ ‫מתואם ותוצר תכנוני מיטבי‪.‬‬ ‫ •תכנון המרחב הציבורי העירוני וכן בממשק מערכות עירוניות‬ ‫ומערכות תחבורה – תכניות אב לאופניים‪ ,‬למערכות תחבורה המונית‬ ‫כגון הרכבת הקלה‪ ,‬נתיבי תחבורה ציבורית והממשקים ביניהם‪.‬‬ ‫ •תכניות מתאר כוללניות במרחב הכפרי – במועצות האזוריות בני‬ ‫שמעון‪ ,‬יואב‪ ,‬רמת הנגב‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫תכנון עירוני‬ ‫תכנית אב לנחל צופים‬ ‫‪54 321‬‬‫תכנית מתאר עירונית לקרית טבעון‬ ‫תכנית אב לשבילי אופניים בירושלים‬ ‫‪10 9 8 7 6‬‬ ‫אלמטלה‪ ,‬תל שבע‬ ‫מהיר לעיר‬ ‫שכונת פארק הנחל אופקים‬ ‫שכונות מגורים ברהט‬ ‫תכנית מתאר כוללנית לאופקים‬ ‫מג'ד אל כרום‬ ‫התחדשות עירונית בחדרה‬

‫המתחם המיועד לתכנון הינו מתחם בשטח של ‪ 30.5‬דונם במרכז העיר חדרה‪ .‬המתחם כולל את‬ ‫התחדשות עירונית בחדרה‬ ‫גן הבנים‪ ,‬הספרייה העירונית‪ ,‬מבני מגורים‪ ,‬מסחר ותעסוקה‪ .‬מטרת התכנית היא לחולל שינוי‬ ‫עיריית חדרה | ‪2019‬‬ ‫משמעותי בלב העיר ע\"י הפיכת המתחם ל 'לב הפועם' של העיר‪ .‬שלד התכנית מתבסס על‬ ‫חיזוק המרחב הציבורי הפתוח‪ ,‬המוקדים העירוניים והקשרים ביניהם ויצירת פתרונות חנייה‬ ‫עירוניים‪.‬‬ ‫היקפי הבנייה המוצעים על ידי התכנית להתחדשות עירונית למתחם כוללים תוספת למגורים‪,‬‬ ‫מסחר ותעסוקה‪ ,‬וחיזוק השטחים והצירים הירוקים בתוך המתחם‪ .‬התכנית כוללת למעלה מאלף‬ ‫יח\"ד‪ ,‬שילוב של בנייה למגורים עם חזיתות מסחריות ויצירת מגוון רחב של יחידות דיור שימשכו‬ ‫אוכלוסייה מגוונת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מציעה התכנית כ‪ 5,000-‬מ\"ר של מבני ציבור; ‪ 9,000‬מ\"ר מסחר‬ ‫ו‪ 6,000-‬מ\"ר תעסוקה‪.‬‬ ‫העבודה נעשית בשיתוף עם ניבה ואריאל אבירם אדריכלים‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫העיר אופקים ניצבת היום מול תנופת פיתוח‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי בהקמה‬ ‫תכנית מתאר כוללנית לעיר אופקים‬ ‫ובתכנון של שכונות חדשות‪ .‬תכנית המתאר הכוללנית שואפת להתוות את‬ ‫משרד השיכון ועיריית אופקים | ‪ 2013‬ואילך‬ ‫כיווני ההתפתחות של העיר‪ ,‬תוך ניצול ההזדמנויות והחוזקות הטמונות בה‪,‬‬ ‫בהן איכויות טבעיות של נחל אופקים; מיקום בלב אזור חקלאי; קירבה‬ ‫ונגישות גבוהה למטרופולינים באר שבע ותל אביב; קישור מערכת הסעת‬ ‫המונים (תחנת הרכבת החדשה); עיר הבה”דים ועוד‪.‬‬ ‫תכנית המתאר שמה למטרה לחזק את המרקם הקיים‪ ,‬תוך שימור אלמנטים‬ ‫היסטוריים של העיר כעיירת פיתוח‪ ,‬לצד עידוד התחדשות עירונית‪ .‬בד בבד‬ ‫כוללת תכנית המתאר הרחבה משמעותית של העיר מזרחה‪ ,‬מעבר לנחל‬ ‫אופקים‪ ,‬באופן שישלב את הנחל והפארק מסביבו במרקם העירוני וייתן‬ ‫לעיר איכויות טבע ונוף‪.‬‬ ‫משרדנו נבחר על ידי משרד השיכון והבינוי להוביל את תכנית המתאר‬ ‫הכוללנית תוך תיאום עם גורמים שונים‪ ,‬בהם מינהל התכנון‪ ,‬עיריית אופקים‪,‬‬ ‫קק”ל ורמ”י‪ .‬בנוסף עורך המשרד נספח התחדשות עירונית למרקם העיר‬ ‫הוותיק‪ ,‬ונספח נופי‪-‬סביבתי משולב הכולל התייחסות לנושאים כגון צירים‬ ‫עירוניים‪ ,‬תיירות‪ ,‬מתחמי פעילות‪ ,‬עתיקות‪ ,‬שימור‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬נוף‪ ,‬שבילי‬ ‫אופניים והולכי רגל‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫תכנית מתאר מפורטת מס' ‪ 601-0455998‬למתחם‬ ‫שכונת חורשת האקליפטוס | ‪ 2015‬ואילך‬ ‫תכנון סטטוטורי‪ ,‬פיסי ונופי למתחם המשלב מגורים‪ ,‬מוסדות ציבור ומתקני ספורט ונופש‪ ,‬בשטח כולל של כ‪ 500-‬דונם‪ .‬בחלק הדרום‪-‬מערבי של פארק‬ ‫אופקים ‪ -‬ליבה הירוק של העיר‪ .‬למתחם תפקיד חשוב כמוקד מפגש בין השכונות הוותיקות לחדשות‪.‬‬ ‫המתחם משלב פונקציות עירוניות מלכדות בתחומי חינוך‪ ,‬ספורט‪ ,‬תרבות ונופש‪ ,‬הנהנות מסמיכותן זו אל זו ואל הפארק (כ‪ 50,000-‬מ\"ר)‪ .‬התכנית מאפשרת‬ ‫הקמה של בית ספר על יסודי בן ‪ 42‬כיתות; בית ספר יסודי בן ‪ 24‬כיתות; פיתוח האיצטדיון הקיים; הקמת היכל ספורט; מתנ\"ס; ספורטק; קאנטרי קלאב ומלון‬ ‫בן ‪ 100‬חדרים‪ ,‬לצד שימושי תיירות נוספים (כ‪ 9,000-‬מ\"ר שטחי תיירות)‪.‬‬ ‫שטח המתחם המיועד למגורים משתרע על כ‪ 250-‬דונם וכולל כ‪ 1000-‬יח\"ד‪ ,‬בצפיפות נטו של כ‪ 8-‬יח\"ד לדונם‪ ,‬במיקום מרכזי בסמוך למוסדות ציבור ולפארק‪.‬‬ ‫תשריט שימושי קרקע‬

‫תכנון המרקמיות הטובה ביותר לצפיפות עירונית‬ ‫‪ 4‬יח\"ד לדונם ב ‪ 7-‬קומות‬ ‫‪ 9‬יח\"ד לדונם ב ‪ 4-‬קומות‬ ‫תכנון עירוני‬

‫תכנית מתאר מפורטת לשכונת אלמטלה‪ ,‬תל שבע‬ ‫‪ 2018‬ואילך‬ ‫שכונת אלמטלה הינה הרחבה מזרחית של הישוב תל שבע‪ .‬התכנית לשכונה‬ ‫כוללת ‪ 4,000‬יח\"ד בהן יתגוררו כ‪ 20,000-‬תושבים‪ 31,000 ,‬מ\"ר תעסוקה‬ ‫ומסחר‪ 350,000 ,‬מ\"ר מבני ציבור‪.‬‬ ‫התכנית נועדה לספק פתרונות דיור למשפחות המתגוררות כיום על תוואי דרך‬ ‫מס' ‪ ,6‬כמו גם הסדרה במקום של תושבים המתגוררים בתחומה ובסביבתה‪.‬‬ ‫התכנית פותחה תוך שמירה על עקרונות תכנון הנצמדים לצרכי האוכלוסייה‬ ‫הבדואית ושמירת הצביון המשפחתי‪ ,‬בראיה של תכנון עירוני מודרני‪ .‬התכנית‬ ‫לוותה בהליך שיתוף ציבור אשר הכתיב את התכנון והציע חלוקה פנימית של‬ ‫מבננים משפחתיים במספר גדלים‪.‬‬ ‫שלד התכנית מתבסס על היררכיה של מערכת דרכים המחברת את התכנון‬ ‫המוצע לשכונות הקיימות של תל שבע‪ ,‬תוך יצירת מרכז עירוני לינארי הכולל‬ ‫עירוב שימושים לאורך הציר הראשי והוספת עוגן ומוקדים עירוניים בשטחי‬ ‫ציבור נרחבים הפזורים בתכנית‪.‬‬ ‫העבודה על התכנית כוללת עריכת מסמכי התכנית‪ ,‬הכנת נספח בינוי‬ ‫ופרוגרמה למבני ציבור‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫הישוב הפרברי קרית טבעון מצוי בגבול המזרחי של מחוז חיפה‪ ,‬בצמוד למחוז צפון‪ .‬הישוב מתפרס‬ ‫תכנית מתאר כוללנית קרית טבעון‬ ‫ומפותל‪ ,‬חלקו הצפוני שוכן על שרשרת גבעות אלונים בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון‪ .‬חלקו התחתון‬ ‫מנהל התכנון‪ ,‬מחוז חיפה | ‪2014-2019‬‬ ‫מישורי‪ ,‬גובל בערוץ הקישון וכולל את פשט ההצפה של הנחל‪ .‬המגע הבלתי אמצעי עם שטחים‬ ‫פתוחים ערכיים לצד המבנה המרחבי המיוחד מעניקים לישוב אופי ייחודי ותבנית נוף כפרית‪ .‬כביש‬ ‫‪ 75‬הארצי חוצה את המרקם הבנוי של הישוב לשניים‪ .‬הטופוגרפיה הדומיננטית וחוות מכלי התש”ן‬ ‫במערב הישוב משפיעים גם הם על קטיעת המרקם הבנוי‪.‬‬ ‫אופיו הוותיק‪ ,‬המגובש והאיכותי של הישוב‪ ,‬לצד מיעוט עתודות הקרקע והצורך בהתמודדות עם מגמות‬ ‫חברתיות וכלכליות שונות הובילו את התהליך התכנוני להתמקד בסוגיות תכנוניות של התחדשות‬ ‫פיסית וחברתית של המרקם הקיים על כל רבדיו ‪ -‬אפשרויות המגורים‪ ,‬מערכת שירותי הציבור‪ ,‬רשת‬ ‫הדרכים‪ ,‬מערכת השטחים הפתוחים ועוד; אמצעים לאיזון מבנה הישוב והגברת הקישוריות בין חלקיו‬ ‫השונים; בחינת אפשרויות הפיתוח של מרחב הקישון לרווחת הציבור; אפשרויות הפיתוח של שטח‬ ‫חוות המכלים לכשתתפנה לאור צרכי התושבים והישוב ולאור מגמות אזוריות‪ .‬כל אלו נבחנים על‬ ‫רקע הצורך בהרחבת הבסיס הכלכלי של הישוב והמחויבות לשמירה וחיזוק דמות הישוב ומאפייניו‬ ‫הייחודיים‪.‬‬ ‫תכנית המתאר נערכה עבור המועצה המקומית קרית טבעון ומנהל התכנון במשרד הפנים בשיתוף‬ ‫משרד לרמן אדריכלים‪ .‬העבודה על התכנית‪ ,‬שהחלה ב‪ 2014-‬ואושרה ב‪ ,2019-‬נועדה להתוות את‬ ‫מסגרת הפיתוח של העיר עד לשנת ‪.2040‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫תכנית מתאר כוללנית מג'ד אל כרום‬ ‫מנהל התכנון‪ ,‬מחוז צפון | ‪ 2017‬ואילך‬ ‫סוגיות אלו ונוספות נידונו במסגרת תהליך שיתוף הציבור הרחב המלווה‬ ‫מג'ד אל כרום הינו ישוב ערבי‪-‬כפרי הממוקם בפתח בקעת בית הכרם משני‬ ‫את התכנית‪ .‬תהליך שיתוף הציבור העלה כי על תכנית המתאר לתת לישוב‬ ‫צידי כביש ‪ .85‬הישוב מונה כ‪ 15,000-‬תושבים ומשתרע על פני כ‪ 9,300-‬דונמים‬ ‫את הכלים לעבור באופן הדרגתי לתבנית עירונית הכוללת מגוון רחב של‬ ‫שרק ‪ 15%‬מהם בנויים בפועל‪ .‬שאר השטח כולל כרמי זיתים‪ ,‬שטחי יער‬ ‫שירותים‪ ,‬תעסוקה ותמהיל אפשרויות דיור‪ ,‬תוך שמירה על מאפיינים פיסיים‬ ‫ומדרונות מתלול צורים ואת רכס גילון‪.‬‬ ‫מקומיים וחיזוק הקהילה‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מהווה הזדמנות עבור התושבים‪ ,‬נבחרי הציבור בישוב‪ ,‬קובעי‬ ‫כיווני פיתוח ופריסת המגורים | תכנית המתאר מציעה ביסוס שלד הישוב‬ ‫מדיניות ומתכננים להתוות את דמותו העתידית של הישוב וכיווני התפתחותו‪.‬‬ ‫על רחובות עירוניים ראשיים התומכים בפעילות מקומית ואזורית‪ .‬התכנית‬ ‫צוות תכנון רב‪-‬תחומי‪ ,‬בסיוע הרשויות המקומיות והתושבים‪ ,‬עסק בלימוד‬ ‫תגביר את העירוניות במרקם הקיים באמצעות עיבוי מגורים‪ ,‬מסחר ומשרדים‬ ‫מעמיק של הישוב‪ ,‬בתחומים שונים ברמה המקומית והאזורית ‪ -‬תפקוד‬ ‫במוקדים בעלי יכולת נשיאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬גלעין הישוב הצפוף מיועד כמתחם‬ ‫הישוב במערך האזורי; מבנהו הפיזי של הישוב; היבטי תעסוקה וכלכלה;‬ ‫לשימור והתחדשות ויהווה בסיס לפיתוח תיירותי‪ .‬במקביל לקידום מנגנונים‬ ‫תנועה ותחבורה; המרחב הציבורי; מערך שירותים ציבוריים; שימור נכסי‬ ‫לחיזוק המרקם הקיים‪ ,‬התכנית תכווין את הרחבת הישוב מזרחה ומערבה‪.‬‬ ‫תרבות ומורשת; נוף והשטחים הפתוחים בישוב וסביבו; דמוגרפיה ותהליכים‬ ‫במסגרת התרחבות הישוב מערבה‪ ,‬יפותח מתחם שירותי ציבור משמעותי‬ ‫חברתיים; לימוד מערך המגורים הקיים והפוטנציאל הגלום בו; וכן היבטים‬ ‫שיענה על צרכים פרוגרמאתיים ויאזן וינגיש שירותים לכל תושבי הישוב‪.‬‬ ‫סביבתיים ותשתיות הנדסיות‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬

‫תכנית מתאר לשכונה חדשה בצפון רהט‬ ‫הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב | ‪2019‬‬ ‫תכנית המתאר לשכונה חדשה בצפון רהט הינה תכנית שלד‬ ‫המתפרשת על פני כ‪ 460-‬דונם‪ .‬השכונה צפויה לכלול כ‪1000-‬‬ ‫יח\"ד‪ .‬במסגרת התכנית מקודמת הרחבה צפון מזרחית לעיר רהט‪,‬‬ ‫בסמיכות לכביש ‪.6‬‬ ‫מטרת התכנית לייצר פתרונות דיור לתושבי פזורה ולריבוי טבעי‬ ‫של העיר‪ .‬שלד התכנית מתבסס על היררכיה של מערכת דרכים‬ ‫המחברת את התכנון המוצע לשכונות הקיימות של רהט‪ .‬התכנית‬ ‫מקודמת עבור הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬העבודה‬ ‫כוללת עריכת מסמכי התכנית‪ ,‬הכנת נספח בינוי‪ ,‬הכנת פרוגרמה‬ ‫למבני ציבור וניהול צוות יועצים רב תחומי‪.‬‬

‫תכנון עירוני‬ ‫מהיר לעיר | נתיבי תחבורה ציבורית במטרופולין תל‪-‬אביב‬ ‫נתיבי איילון | ‪ 2018‬ואילך‬ ‫משרד מספק שירותי ייעוץ סטטוטורי רוחבי לפרויקט 'מהיר לעיר' ב‪17 -‬‬ ‫רשויות במרכז הארץ‪.‬‬ ‫פרויקט 'מהיר לעיר'‪ ,‬שמוביל משרד התחבורה באמצעות חברת 'נתיבי‬ ‫איילון'‪ ,‬הוא פרויקט מקיף לשדרוג מערך התחבורה הציבורית במטרופולין‬ ‫תל אביב שנועד להציב סטנדרט חדש לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫הפרויקט ייצור רשת מטרופולינית רציפה‪ ,‬יעילה ונוחה של צירי העדפה‬ ‫לתחבורה ציבורית בראייה רחבה‪ ,‬הכוללת נתיבי תחבורה ציבורית עם‬ ‫העדפה ברמזורים‪ ,‬סלילת שבילי אופנים‪ ,‬שדרוג המרחב העירוני וסביבת‬ ‫התחנות ושדרוג השירות בתחבורה הציבורית – לרבות העלאת התדירות‬ ‫וקווים חדשים‪.‬‬

‫תכנית האב לרשת שבילי אופניים במרחב ירושלים מציעה רשת‬ ‫תכנית אב לשבילי אופניים בירושלים‬ ‫רציפה ובטוחה העונה על צרכי יוממים‪ ,‬ומתייחסת גם לפוטנציאל‬ ‫כלים תכנוניים לרשת עירונית היררכית | ‪2018 - 2020‬‬ ‫פעילויות פנאי ונופש‪ .‬משלבת היבטי תכנון ועיצוב עירוני‪ ,‬תכנון‬ ‫תנועה‪ ,‬היבטים סטטוטוריים ועוד‪ ,‬זאת על מנת להתוות ולחלק מחדש‬ ‫את המרחב הציבורי כך שיספק רמת שירות גבוהה לרוכבי אופניים‬ ‫ולכלל משתמשיו‪.‬‬ ‫פיתוח מערך שבילי אופניים אטרקטיבי ובטוח בירושלים חייב תכנון‬ ‫יצירתי‪ ,‬חדשני וגמיש שידע להתמודד עם המורכבות העירונית ולנצל‬ ‫אותה ‪ -‬הטופוגרפיה ההררית‪ ,‬המרקמים העירוניים השונים כגון מרכז‬ ‫העיר הצפוף ומרקם \"שכונות הלווין\" המרוחקות‪ ,‬זכויות הדרך הצרות‬ ‫במרקם ההיסטורי‪ ,‬הפיזור של מוקדים עירוניים וארציים ברחבי העיר‪,‬‬ ‫החדירה של שטחים פתוחים למרקם הבנוי‪ ,‬המרקמים החברתיים‬ ‫השונים‪ ,‬הפוטנציאל התיירותי ועוד‪.‬‬

‫תכנית אב לנחל צופים‬ ‫חיזוק מערך הטבע העירוני | ‪2017‬‬ ‫לצד היבטים הקשורים לתנועה במרחב כגון קידום הליכות‪ ,‬יצירת אלטרנטיבות‬ ‫תכנית זו מציגה עיצוב מחדש את מערך התנועה המקומי‪ ,‬היומיומי‪ ,‬תוך‬ ‫לרכב הפרטי וחיזוק התחבורה הציבורית‪ ,‬הפרויקט מהווה הזדמנות לשדרוג‬ ‫התייחסות לקשרים התפקודיים בין ובתוך השכונות ומוקדי הפעילות במרחב‪,‬‬ ‫המרחב הציבורי‪ ,‬פיתוח וטיפוח הרקמה העירונית‪ ,‬חיזוק מערך הטבע העירוני‬ ‫ובראייה רחבה של שלד התחבורה הקיים והמתוכנן באזור‪ .‬כמו כן נתייחס‬ ‫המקומי והמטרופוליני ועוד‪ ...‬תוך הבנת הצרכים הייחודיים של משתמשי‬ ‫אל הקישוריות והסנכרון הפיסי והתפקודי בין מערך התנועה הארצי‪ ,‬האזורי‬ ‫והמקומי כך שיתפתח מערך תנועה אינטגרטיבי מיטבי‪ .‬מעבר להזדמנות‬ ‫המרחב השונים‪.‬‬ ‫לספק שירות תחבורה מיטבי לתושבים‪ ,‬שיפור המערך המקומי יביא לשיפור‬ ‫בתפקוד המרחב בכל רמות הפיתוח‪ -‬החל במקומי וכלה בארצי‪.‬‬ ‫תכנון עירוני‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫רמת נגב | תכנית כוללנית ושטחים פתוחים‬ ‫‪54 321‬‬ ‫יואב | תכנית כוללנית ושטחים פתוחים‬ ‫‪876‬‬ ‫שמורות טבע ותיירות‬ ‫ישובים במרחב הכפרי | ישובי יחדיו‪ ,‬נבטים‬ ‫תמנע | תכנית אב לשיקום מפגעי כרייה‬ ‫בני שמעון | תכנית כוללנית ושטחים פתוחים‬ ‫אילות | תכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫תכנית מתאר מפורטת בישוב מולדה ‪ -‬סוועה‬

‫הדגמה לצביר סטטוטורי‬ ‫תכנית מתאר מפורטת בישוב מולדה (סעווה)‬ ‫‪ 2017‬ואילך‬ ‫עריכת תכניות מתאר עם הוראות מפורטות לארבע שכונות מגורים‬ ‫בחלקו המזרחי של הישוב הבדואי סעווה‪ .‬התכנון כולל מסגרת תכנונית‬ ‫לישוב כפרי‪-‬חקלאי‪ ,‬בראייה עתידית לקראת הפיכתו לשכונה בעלת‬ ‫אופי פרוורי עירוני‪ .‬התכנית מבוססת על עיקרון הסדרה במקום של‬ ‫ההתיישבות הקיימת בשטח התכנית‪.‬‬ ‫העבודה מול מוסדות התכנון‪ ,‬תוך התמודדות עם היבטים של הסדרת‬ ‫אוכלוסייה קיימת‪ ,‬יוצרת פרויקט בעל אופי מורכב וייחודי‪ .‬תהליך‬ ‫העבודה כלל לימוד המצב הקיים ופיתוח דגם יישוב המבוסס על‬ ‫אורחות החיים האופייניים לאוכלוסיית היעד‪ .‬במסגרת תהליך התכנון‬ ‫נערכו מפגשי שיתוף ציבור במטרה לתת מענה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצרכים‬ ‫החקלאיים והתעסוקתיים הייחודיים לאוכלוסייה‪ .‬בד בבד קביעת‬ ‫המגרשים נעשתה בהתאמה לשטח התכנית והטופוגרפיה‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫על העקרונות החברתיים יחד עם עמידה בקריטריונים אשר נקבעו על‬ ‫ידי מזמין העבודה‪.‬‬ ‫העבודה על התכנית כוללת עריכת מסמכי התכנית‪ ,‬הכנת נספח נופי‬ ‫ופרוגרמה למבני ציבור‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬

‫בניה קיבוצית מסורתית | מרקם ותיק‬ ‫תכנית מתאר כוללנית למועצה האזורית בני שמעון‬ ‫‪2015 - 2020‬‬ ‫יחידות דיור קטנות בעלות קיר משותף‬ ‫התכנית הכוללנית למועצה האזורית בני שמעון מתווה את המדיניות המרחבית‬ ‫ייעודי הקרקע ביתרת שטח המועצה‪ ,‬הכוללים משרטחבחיפתוהח רתיצייףשעבםומתע;רכתאזשובריילים‬ ‫וחזון המועצה לטווח הארוך‪ .‬התכנית מבוססת על התכנית המאושרת‬ ‫תעשייה ותעסוקה; מתקני תשתית; דרכים ארציותלולאעוכדביש–יםמבומגרדקרםי הםמגומריתוםקף‬ ‫תכניות קודמות‪ ,‬מרביתן וותיקות מאד‪ .‬עריכת תכנית מתאר כוללנית לשטחי‬ ‫לשטחים הפתוחים בבני שמעון‪ ,‬אשר נערכה במשרד ואושרה בשנת ‪.2014‬‬ ‫המועצה‪ ,‬מחייבת הגדרת ייעודי הקרקע בשטחים אלו וקביעת הנחיות‬ ‫לפיתוח בתחומם‪.‬‬ ‫התכנית שמה דגש על שימור מול פיתוח‪ ,‬הן ברחבי המועצה והן בישובים‪.‬‬ ‫אחד הנושאים המהותיים בתכנית הינו צביון הישוב הכפרי‪ ,‬אשר עומד בפני‬ ‫תכנית המתאר הכוללנית‪ ,‬מן התכניות הראשונות מסוגה‪ ,‬מהווה למעשה‬ ‫אתגרי גדילה ופיתוח‪ .‬התכנית מגדירה מאפיינים של צורות הישוב השונות‬ ‫ומתווה עקרונות פיתוח אשר יבטיחו שמירה על מרחב בעל איכויות כפריות‪,‬‬ ‫חלק בלתי נפרד מהמהלך התכנוני שהחל בתכנית המתאר לשטחים פתוחים‪.‬‬ ‫סביבתיות ונופיות‪ ,‬לצד מתן מגוון אפשרויות תעסוקה והגדלת היצע ונגישות‬ ‫במסגרתה מושלמת התמונה התכנונית הכוללת של המועצה האזורית וקביעת‬ ‫שירותי הציבור‪.‬‬ ‫ההוראות וייעודיבניההקקירבוקציעת מבסיורשתויבתי|םמרוקבם ואתזיוקרי הפיתוהחר‪,‬חבהשקלהאילנתיכתללו בתכנית‬ ‫שטח המועצה האזורית בני שמעון עומד על כ‪ 400,000-‬דונם‪ ,‬ובתחומה‬ ‫המתאר לשטחי יםחיפדותתודחיוירם‪.‬קטנות בעלות קיר משותף‬ ‫מצויים שלושה‪-‬עשר יישובים (שמונה קיבוצים‪ ,‬ארבעה מושבים ויישוב‬ ‫יחידות דיור נפרדות וגדולות‬ ‫קהילתי אחד)‪.‬‬ ‫לשצ\"פ‬ ‫כמשתאבשטייזוחשכיתשעףוםהדרפסתההוף‪,‬וחויהעבתםידפתת‪,‬ורהועטיהםיהםחנהמלילקתהואכצחנממיייובדותתרה‬ ‫עם‬ ‫התכנית מצויה בלמלרשאחלבכבבפיתשויהחםהרגבצימשףרקעהםםלהמוועמגרעוכרדיתוםשתבילהיםתכנון‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫את הפיתוח העתידי במועצה לשנים הבאות‪,‬‬ ‫תכנית המתאר לשטחים פתוחים במועצה האזורית בני שמעון‪ ,‬שנערכה‬ ‫אף היא ע”י משרדנו‪ ,‬מגדירה את ייעודי הקרקע בשטחים שאינם מיועדים‬ ‫לתכנון ובניה בני שמעון למעמד של ועדה עצמאית עם מלוא הסמכויות‬ ‫לפיתוח אינטנסיבי‪.‬‬ ‫הניתנות בחוק לוועדה מקומית‪ ,‬ובכלל זה סמכות לאשר תכניות והיתרים גם‬ ‫בתחומי הישובים‪.‬‬ ‫הרחבה 'קיבוצית' | שכונת הבנים‬ ‫הרחבה קהיהלרתחיבתה קהילתית‬ ‫בניה קיבוצית מסורתית | מרקם ותיק‬ ‫הרח יבחהיד'וקתידביווצרינתפ'ר|דושתכווגנדותלוהתבנמירחםב‬ ‫יחיידחויסדףתותהדיבדוייורת‪,‬רננפעפרםרדדחווניתתהווגגצדדומווללודותהתכשביטשחיםעד‬ ‫בניה קייחביודוציתתדיורמ קסוטנרותתיבעתל|ותמקרירק מםשוותתףיק‬ ‫יחידפותותחדירוצריףנפערםדומתערוכגדתולשוביתלים כביש‬ ‫כבישפתעודחיסםףפרהטביייםת‪,‬לעלאם חחיניבוהר לצשמוצ\"דפה‬ ‫יחידות מדריוחרב פקתוטחנורתציףבעלםומתערקכיתרשבמילשיוםתף‬ ‫מרחב פתוחהירקפציי וףחנעיוםתממערורככזותתשבילים‬ ‫מרחב פתוחללראצכיביףשיעםםבממרעקרםכהתמגושריבםילים‬ ‫משותף‬ ‫כביש היקפי וחניות מרוכזות‬ ‫שטחים פתוחים פרטיים ללא חיבור לשצ\"פ‬ ‫ללא כבישים במרקם המגורים‬ ‫משותף‬ ‫הרחבה 'קיבוצית' | שכונת הבנים‬ ‫הרחבה קהילתית‬ ‫יחידות דיור נפרדות וגדולות‬ ‫יחידות דיור נפרדות וגדולות‬ ‫מרחב פתוח רציף עם מערכת שבילים‬

‫מרבית השטחים הפתוחים העוטפים את המרכז העירוני של מטרופולין באר שבע נמצאים‬ ‫שטחים פתוחים במועצה‬ ‫בתחום המועצה האזורית בני שמעון‪ .‬התכנית מתייחסת לשטחים אלו כאל חגורה ירוקה‬ ‫האזורית בני שמעון‬ ‫המגדירה את גבול ההתפתחות העירונית‪ .‬קביעת סוג השטחים הפתוחים‪ ,‬היקפם ורציפותם‪,‬‬ ‫חיונית לתפקודם כשטחים פתוחים וחיונית להבטחת איכות החיים הכוללת של תושבי אזור‬ ‫‪2007-2014‬‬ ‫מטרופולין באר שבע כולו‪ ,‬העובר תהליך הצטופפות עירונית‪.‬‬ ‫מסמך מדיניות‬ ‫תכנית מתאר מס' ‪56/305/02/7‬‬ ‫תכנית המתאר לשטחים פתוחים במועצה האזורית בני שמעון‪ ,‬נערכה בשתי רמות‪:‬‬ ‫•מסמך מדיניות הכולל את עקרונות הפיתוח של מערך השטחים הפתוחים‪ ,‬את “חזון”‬ ‫ ‬ ‫המועצה בטווח הארוך ואת תמונת העתיד הפיסית של היחס בין השטחים הפתוחים‬ ‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫והחקלאים לבין השטחים הבנויים‪ ,‬הושלם במהלך שנת ‪ .2007‬מטרות המדיניות‬ ‫ועקרונותיה‪ ,‬הוגדרו כחלק מתהליך שיתוף ציבור נרחב‪ ,‬במסגרתו נערכו פגישות עם‬ ‫נציגי כל ישוב וישוב במועצה‪.‬‬ ‫•תכנית המתאר לשטחים פתוחים במועצה האזורית בני שמעון‪ ,‬אושרה בדצמבר ‪2016‬‬ ‫ ‬ ‫ומהווה “תרגום” של עקרונות המדיניות לכלים סטטוטוריים‪ .‬התכנית חלה על כל שטחי‬ ‫המועצה ומגדירה את ייעודי הקרקע‪ ,‬הזכויות והתנאים לאישור תכניות מפורטות בתאי‬ ‫השטח שאינם כוללים פיתוח אינטנסיבי למגורים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬תעסוקה וכיוב’‪.‬‬ ‫תכנית זו הינה התכנית הראשונה מסוגה שנערכה בישראל‪ .‬ייחודה של תכנית המתאר‪ ,‬טמון‬ ‫בכך שהיא חולשת על כל שטח המועצה האזורית ומתוך ראייה כוללת – מגדירה סטטוטורית‬ ‫את השטחים הפתוחים‪ ,‬על פי ערכיותם ותפקודם במרחב‪.‬‬

‫יישובים במרחב כפרי‬ ‫מושבי יחדיו ‪ -‬תכנית מפורטת לנחלות החקלאיות | אישור ‪2020‬‬ ‫במושבי יחדיו‪ ,‬הכוללים את המושבים תדהר‪ ,‬תאשור וברוש‪ ,‬תב\"עות מאושרות משנות‬ ‫ה ‪ . 50-‬התכניות הנוכחיות מעדכנות את זכויות הבניה לפי הרמות המאושרות ברמה‬ ‫הארצית והמחוזית‪ ,‬לרבות יחידת דיור שלישית בנחלה וזכויות לפעילות לא חקלאית‬ ‫)פל\"ח(‪ .‬בנוסף מסדירות התכניות את גבולות הנחלות תוך התחשבות במצב הקיים‬ ‫והסכמות עם התושבים‪ .‬התכניות כוללות פיצול של משקי עזר למגרשי מגורים והסדרת‬ ‫ייעודי קרקע נוספים כגון מוסדות ציבור‪ ,‬שצ\"פים ודרכים‪.‬‬

‫נבטים | ‪ 2016‬ואילך‬ ‫התכנית מגדירה את ייעודי הקרקע במושב וקובעת זכויות בניה‬ ‫לשימושים השונים לרבות‪ :‬יישום כל זכויות הפל\"ח) על פי הנחיות‬ ‫הולנת\"ע (מימוש זכות לבית שלישי בנחלה) משמע הוספת ‪ 120‬יח\"ד‬ ‫למושב (קביעת זכויות בניה למבנים חקלאיים‪ ,‬מוסדות ציבור ותיירות‪,‬‬ ‫סימון שטח עתידי לבית עלמין‪ ,‬ייעוד שטחים למתקנים הנדסיים ועוד‪.‬‬ ‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬

‫תכנית המתאר הכוללנית למועצה האזורית יואב נערכת תוך הסתכלות לעבר שנת היעד ‪ 2040‬ואל מול‬ ‫תכנית מתאר כוללנית‬ ‫גידול צפוי באוכלוסיית המועצה מכ‪ 8,000-‬לכ‪ 18,000-‬תושבים‪ .‬תחום המועצה מהווה אזור מפגש בין‬ ‫ותכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫מרחב חקלאי ברובו‪ ,‬המהווה חלק ממישור החוף הדרומי‪ ,‬ובין מרחב בעל ערכיות אקולוגית ונופית גבוהה‬ ‫למועצה האזורית יואב‬ ‫המשלב יערות‪ ,‬גבעות בתה וחקלאות ‪ -‬חלק משפלת יהודה‪.‬‬ ‫‪ 2017‬ואילך‬ ‫עם אישורה‪ ,‬תהווה התכנית מסגרת תכנונית להתמודדות עם אתגרים הנובעים מהצורך בשימור המרחב‬ ‫הכפרי ואיכויות השטחים הפתוחים‪ ,‬אל מול הצורך בפיתוח הקהילות המקומיות‪ ,‬יצירת מקורות פרנסה‬ ‫ולחצי פיתוח חיצוניים שמקורם במגמות תכנון לאומיות בתחום הדיור והתשתיות‪.‬‬ ‫התכנית תעמיד כלים לתכנון וניהול רב תכליתי של השימושים והפעילויות השונות במרחב הכפרי ותכלול‬ ‫עקרונות גמישים‪ ,‬כך שתוכל לתת מענה לתהליכים ולצרכים משתנים לאורך זמן‪ .‬כל זאת‪ ,‬תוך תשומת‬ ‫לב מרבית לפיתוח הקהילות על צרכיהן המשתנים‪ ,‬לפיתוח החקלאי ולהגדלת המגוון התעסוקתי (יצירת‬ ‫אזורי תעסוקה‪ ,‬הגדלת המגוון התעסוקתי בישובים‪ ,‬פיתוח תיירות וכד') ותוך מציאת איזון עם האיכויות‬ ‫הטבעיות והנופיות של האזור על מנת להגשים את פוטנציאל המרחב‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫שטחים פתוחים | חקלאיים וטבעיים‬ ‫מרחב הפיתוח | מגורים‪ ,‬צרכי ציבור‪,‬‬ ‫חלופות‬ ‫תעסוקה‪ ,‬תעשייה ומסחר‪ ,‬תשתיות‬ ‫פרוגרמתיות‬ ‫חלופות שלד‬ ‫נושאיות‬ ‫הגדרת הרכיבים השונים‬ ‫חלופת על‬ ‫במרחב‪ ,‬אפיון הזיקות ביניהם‬ ‫אינטגרטיבית‬ ‫ותכנון המערכת המועצתית על‬ ‫חלופות‬ ‫רבדיה השונים‬ ‫ממוקדות‬ ‫חלופות יישוביות | תפקודים‪ ,‬מרקם‬ ‫מוקדי פיתוח | קדמה‪ ,‬חלופה לאתר‬ ‫פיזי‪ ,‬זיקות‬ ‫כלנית‪ ,‬אתר זיתה‪ ,‬אתרי טבע מקומי‬ ‫ועוד‬

‫תכנית מתאר כוללנית רמת הנגב | ‪ 2017‬ואילך‬ ‫האוכלוסיה המצומצם ביחס‬ ‫המועצה האזורית רמת הנגב היא‬ ‫לשטחה הנרחב של המועצה –‬ ‫המועצה הגדולה בארץ ‪ -‬שטחה‬ ‫סוגיות אלו ועוד מהוות אתגרים‬ ‫משתרע על פני ‪ 4.2‬מיליון דונם‬ ‫כבדי משקל איתם נדרשת תכנית‬ ‫המהווים למעלה מ‪ 22%-‬משטח‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬שטחה רחב הידיים‬ ‫המתאר הכוללנית להתמודד‪.‬‬ ‫של המועצה כולל מרחבים פתוחים‬ ‫מוגנים‪ ,‬חקלאיים‪ ,‬תעשייתיים‬ ‫התכנית עתידה להגדיר את מרכזי‬ ‫ותיירותיים לצד ‪ 15‬יישובים בהם‬ ‫הכובד האזוריים של רמת הנגב‬ ‫מתגוררים כ‪ 8,000-‬תושבים בדגמים‬ ‫תוך ביסוס עוגניה ההתיישבותיים‪,‬‬ ‫התיישבותיים ומגוונים‪.‬‬ ‫התעסוקתיים והתיירותיים‪.‬‬ ‫איפיון מוקדיות הפיתוח כמפתח‬ ‫כמו כן‪ ,‬במסגרת התכנית גובשו‬ ‫להתמודדות עם ביזורו של המרחב;‬ ‫עקרונות לשמירה וטיפוח ערכים‬ ‫חיזוק הזיקה למטרופולין באר שבע‬ ‫אקולוגיים‪ ,‬תרבותיים ונופיים‬ ‫לצד שמירה על צביונם הכפרי‬ ‫המאפשרים התפתחות אזורית‬ ‫והייחודי של יישובי המועצה;‬ ‫מאוזנת ובריאה‪ .‬במקביל מסייעת‬ ‫התאמת התשתיות הציבוריות‬ ‫התכנית בהתאמת צרכיה המקומיים‬ ‫עם תמורות מהירות בתמהיל‬ ‫של המועצה לשינויים במגמות‬ ‫האוכלוסייה; ואופן ההתמודדות‬ ‫עם האנומליה הכרוכה בהיקף‬ ‫התכנון הארציות‪.‬‬ ‫מרכז המועצה‬

‫תכנית אב לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה האזורית רמת הנגב | ‪2017-2018‬‬ ‫נרחב‪ ,‬תנאי האקלים הייחודיים ברמת הנגב מתאימים לחקלאות‬ ‫המועצה האזורית רמת הנגב נדרשת כיום לתת מענה לצרכי פיתוח‬ ‫מדברית מתקדמת וכן מהווים פוטנציאל לפיתוח אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬ובראשם הצמיחה הדמוגרפית וחיזוק חוסנה החברתי והכלכלי‬ ‫מאפיינים אלו מהווים גם גורם משיכה לתושבים חדשים ולפיכך‪,‬‬ ‫של המועצה‪ .‬מתן פתרונות לצרכים אלו מצריך הקצאת עתודות‬ ‫עולה צורך למצוא את האיזונים המתאימים מחד ‪ -‬שמירה על ערכיו‬ ‫קרקע להתיישבות‪ ,‬לחקלאות ולהגדלת מקורות ההכנסה של המועצה‬ ‫הטבעיים הייחודיים של המרחב ומאידך – מתן מענה לצרכי הפיתוח‬ ‫(פיתוח תעסוקה‪ ,‬תעשיה‪ ,‬תיירות וכד') אשר הכרחי כבר בטווח‬ ‫של המועצה‪ .‬כל אלו ועוד מונחים לפתחה של תכנית האב לשטחים‬ ‫הקרוב‪ ,‬כל שכן לאורך זמן‪ .‬במקביל קיימת חשיבות רבה לשמירת‬ ‫השטחים הפתוחים ולמאפייניו הטבעיים והייחודיים של המרחב‪ ,‬גם‬ ‫פתוחים בשטחי המועצה‪.‬‬ ‫שטחים אלו מקנים ערכים נוספים‪ :‬טמון בהם פוטנציאל תיירותי‬ ‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫פיתוח תיירותי המשלב חקלאות קדומה‪,‬‬ ‫בהמשך לנעשה בהר הנגב‬ ‫‪ -‬שבילים‪ ,‬אתרי ביקור ואתרי לינה ברמות פיתוח‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪ -‬שיקום חקלאות עתיקה ושילוב פעילות תיירותית‪.‬‬

‫תכנית אב לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה האזורית חבל אילות | ‪ 2015‬ואילך‬ ‫חבל אילות הנה המועצה האזורית הדרומית ביותר בארץ‪ ,‬ומתאפיינת בשטחים פתוחים איכותיים ומגוונים‪ ,‬המהווים משאב‬ ‫נופי‪ ,‬סביבתי וכלכלי ליישובים ולפעילות האדם באזור‪ ,‬המעוגנים בסביבתם הערכית‪ .‬ריחוקה הגיאוגרפי של המועצה‬ ‫מהווה אתגר בפיתוחה‪ ,‬ועם זאת מאפשר לה ליהנות מערכים טבעיים ונופיים ומתחושת מרחב ההולכים ומתמעטים במרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬על הפוטנציאל התיירותי הטמון בהם‪ ,‬מתנאי אקלימים ייחודיים המתאימים לחקלאות מדברית מתקדמת ומהווים‬ ‫פוטנציאל לפיתוח אנרגיה מתחדשת וכן מיישובים המבוססים על לכידות חברתית וקהילתית‪.‬‬ ‫שטח המועצה עומד על כ‪ 2.4-‬מיליון דונם‪ ,‬והוא משתרע מהגבול עם ירדן במזרח ועד הגבול עם מצרים במערב‪ ,‬ומהווה‬ ‫את העורף המדברי לעיר התיירות והנופש אילת‪ ,‬בדרומו‪ .‬למרות שטחה הנרחב של המועצה‪ ,‬עיקר סוגיות התכנון והפיתוח‬ ‫בתחומה מתרכזות במישורי הערבה הדרומית‪ ,‬ובהם איתור שטחים המתאימים לפיתוח לסוגיו ‪ -‬הפיתוח ההתיישבותי‬ ‫והחקלאי‪ ,‬פרישת מוקדי טיילות ותיירות‪ ,‬איתור שטחים לאנרגיה מתחדשת‪ ,‬שיקום נופי של אזורים מופרים (כגון אתרי‬ ‫הכרייה בתמנע) ‪ -‬תוך מינוף ייחודו של האזור‪ ,‬שמירה על איכויותיו וצביונו‪ .‬אתגר זה מתעצם נוכח מגמות תכנון ופיתוח‬ ‫של מתקני תשתית ארציים (דוגמת שדה התעופה רמון ומסילת הרכבת לאילת) אשר מהווות הזדמנות לפיתוח האזור מחד‪,‬‬ ‫ועלולות לפגוע בשטחים הפתוחים מאידך‪.‬‬ ‫כל אלו ועוד מונחים לפתחה של תכנית אב לשטחים פתוחים בשטחי המועצה‪ ,‬אשר פועלת לפתרון מיטבי של סוגיות אלו‬ ‫מתוך ראייה כוללת‪ .‬התכנית מציעה מתווה חדש ושונה לתכנון‪ ,‬פיתוח וניהול השטחים הפתוחים‪ ,‬במטרה לאפשרי יישום‬ ‫של כלים לתכנון וניהול רב תכליתי של השימושים והפעילויות השונות בשטחים הפתוחים‪ .‬התכנית תכלול עקרונות גמישים‬ ‫כך שתוכל לתת מענה לתהליכים ולצרכים המשתנים לאורך זמן ‪ -‬כל זאת תוך תשומת לב מירבית לקהילות‪ ,‬לפיתוח‬ ‫החקלאי ולהגדלת המגוון התעסוקתי‪ ,‬לאיכויות הטבע והנוף הנדירות הגלומות בשטחים הפתוחים במועצה ולמימוש‬ ‫הפוטנציאל הטמון בהן‪.‬‬ ‫התכנית תפותח באופן שיאפשר בפשטות יחסית מהלך עתידי משלים של עריכת כתכנית מתאר כוללנית לכלל המועצה‬ ‫הכוללת גם את השטחים המבונים למגורים‪ ,‬תעסוקה וייעודים נוספים‪.‬‬ ‫כחלק מתפיסת העולם של צוות התכנון והעומדים בראשו‪ ,‬תהליכי התכנון מלווים בשיתוף הציבור המותאם לאופי הפרויקט‬ ‫ולתכניו‪ ,‬במטרה לקדם את מעורבות לה המקומית ולעודדה לנטילת אחריות על עיצוב הסביבה בה היא חיה‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫מוקדי שרותי תיירות‬ ‫התמחויות תיירותיות‬ ‫שלד דרכים נופיות‬ ‫הנגשת מוקדי עניין‬ ‫ברמת פיתוח גבוהה‬ ‫יי שוביות‬ ‫כבסיס לחוויית המרחב‬ ‫בשטח הפתוח‬

‫מרחב מכרות תמנע הופר בין שנות ה‪ 50-‬וה‪ 80-‬בשל כריית הנחושת ופעולות ההפקה‬ ‫תכנית אב לשיקום מפגעי הכריה בתמנע‬ ‫הנלוות‪ .‬באזור המופר מפגעים מסוגים שונים‪ ,‬בשטח כולל העולה על ‪ 8,000‬דונם ‪ -‬ערימות‬ ‫פתרונות תכנוניים ויישומיים | ‪ 2019‬‬ ‫טפל וסוללות‪ ,‬בורות פתוחים‪ ,‬בריכות שיקוע‪ ,‬שפכי מנגן ועוד‪ .‬מועצה אזורית חבל אילות‪,‬‬ ‫בסיוע הקרן לשטחים פתוחים ובשותפות עם בעלי העניין השונים במרחב‪ ,‬מקדמת תכנית‬ ‫אב לטיפול במפגעי העבר במכרות תמנע‪ .‬את העבודה עורך משרד לרמן בן‪-‬שושן המלווה‬ ‫על ידי צוות של יועצים מקצועיים‪.‬‬ ‫מטרת המהלך‪ ,‬להוביל ללקיחת אחריות רב מערכתית על המרחב ולאתר את הכלים‪,‬‬ ‫המנגנונים והשותפויות אשר יאפשרו את שיקומו באופן המיטבי לטובת האזור והמדינה‬ ‫כולה‪ .‬תכנית האב עוסקת במיפוי המפגעים וסיווגם ובהמשך ומציע פתרונות תכנוניים‪,‬‬ ‫הנדסיים ויישומיים לטיפול במפגעים באופן שיאפשר תיקון עוולות העבר ושימוש מיטבי‬ ‫בשטח לצרכים מגוונים בעתיד‪ .‬הפרויקט הוזמן ע\"י המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬

‫תכניות נוספות בשטחים פתוחים‬ ‫הרחבת שמורת הטבע חולות סמר‬ ‫לסביבה חולית זו‪ ,‬שנמצאה לא מכבר תחת‬ ‫חולות סמר מהווים סביבה יוצאת דופן הן‬ ‫איום החציבה‪ ,‬מיוחסת חשיבות רבה לאור‬ ‫מבחינה אקולוגית והן מבחינה נופית במדבר‬ ‫הפוטנציאל החינוכי‪ ,‬התיירותי‪ ,‬המדעי‬ ‫הקיצוני של הערבה הדרומית‪ .‬דיונות חול‬ ‫והערכי המשמעותי שלה‪ .‬תהליכי פיתוח‬ ‫אלו‪ ,‬הן מהאחרונות שנותרו טבעיות בערבה‬ ‫וחציבה הותירו רק שליש משטחה ההיסטורי‪.‬‬ ‫הדרומית בשטחה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תכנית זו‪ ,‬הנערכת בשיתוף פעולה עם רשות‬ ‫סוד החולות טמון בגודל הגרגר הגדול יחסית‬ ‫הטבע והגנים ועם המועצה האזורית חבל‬ ‫ובתכונות הפיסיקאליות המתקבלות מכך‪ ,‬כגון‬ ‫אילות‪ ,‬מרחיבה את שטח שמורת הטבע‬ ‫‘נוזליות’ המצע ובידוד תרמי‪ .‬בהשראת הרוח‪,‬‬ ‫ומגדירה שימושים והנחיות לשמירה על‬ ‫המהווה גורם מגביל מהותי‪ ,‬הם המכתיבים‬ ‫ערכי הטבע הייחודים יחד עם פיתוח תיירותי‬ ‫את האקולוגיה של בית גידול זה‪ .‬יצורים חיים‬ ‫וממשק עם השטחים החקלאיים הסמוכים‬ ‫כצמחים ובעלי חיים עברו אבולוציה ממושכת‬ ‫ואטית‪ ,‬והותאמו לשרוד על פני מצע חולי‬ ‫לשמורה‪.‬‬ ‫בתנאי אקלים צחיח קיצוני‪ .‬כך ניתן למצוא‬ ‫בחולות כחמישה מיני צמחים וחמישה מינים‬ ‫של בעלי חיים שהוגדרו בסכנת הכחדה‬ ‫מישראל‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫תכנית לשמורת טבע חי בר יטבתה | ‪2016-2020‬‬ ‫תכנון פיסי‪ ,‬נופי‪ ,‬סביבתי וסטטוטורי לחי בר יטבתה‪ ,‬שמורת טבע ייחודית בערבה הדרומית החולשת על פני כ‪ 32-‬קמ”ר‪ .‬בשמורה מצויים בתי‬ ‫גידול מדבריים ובעלי חיים מדבריים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי הארץ כגון פרא‪ ,‬ראם לבן וראם סהרה‪ ,‬ערוד‪ ,‬קרקל וכן טורפים‪ ,‬זוחלים ודורסים‬ ‫למיניהם‪ .‬נקודת המוצא לתכנון הינה בחינה אזורית כוללת ומעמיקה בתחומי הנוף‪ ,‬האקולוגיה‪ ,‬התיירות‪ ,‬הפנאי והנופש‪ .‬מתוך לימוד מעמיק של‬ ‫השטח תוכן תכנית במהלכה יגובש חזון ארוך טווח לחי בר המושתת על מורשת שמירת הטבע בארץ ישראל וסיפור השבת בעלי חיים אל הטבע‪.‬‬ ‫בין מתקני השמורה ישנו חניון לילה הפונה לקהלי יעד שונים אשר יורחב‪ ,‬ישודרג ויותאם לסטנדרטים גבוהים‪ .‬התכנית הוזמנה ע\"י רשות הטבע‬ ‫והגנים‪.‬‬

‫שימור נופי בראשית בנגב‬ ‫ייחודו של מרחב הנגב‪ ,‬כמו גם כוח משיכתו לתיירים וטיילים‪ ,‬שואבים את‬ ‫מקור כוחם מתבנית הנוף הטבעית‪-‬תרבותית שנותרה שמורה במרבית‬ ‫השטח‪ .‬זוהי דמות נוף של מרחב “בראשיתי”‪ ,‬המתאפיינת בנופים טבעיים‬ ‫ובעלי עצמה‪ ,‬שאינם מפותחים או מופרים על ידי שימושי קרקע אנושיים‪.‬‬ ‫לנכסי התרבות‪ ,‬המורשת‪ ,‬הטבע והנוף בנגב יש פוטנציאל משיכה תיירותי‬ ‫אדיר וייחודי היכול להפוך למנוע צמיחה לאומי‪ .‬האיכויות המקומיות בנגב‪,‬‬ ‫יחד עם שיפור הנגישות התחבורתית‪ ,‬מהווים הזדמנות לחיזוק הנגב כמקום‬ ‫המציע איכות חיים מבוססת על ערכי הסביבה והקהילה‪.‬‬ ‫“נופי בראשית” הנה יוזמה היסטורית שגובשה ונחתמה באמנה (בשנת‬ ‫‪ )2010‬בכנס רב משתתפים בהובלת שמואל ריפמן במועצה האזורית רמת‬ ‫נגב (בשנת ‪ ,)2010‬ומכריזה כי יש להכיר במרחבי הנגב כ”נופי בראשית”‬ ‫ויש לפעול בצורה מיטבית לשמרם‪ ,‬תוך חיזוק הזיקה בין הקהילות במרחב‬ ‫לבין השטחים הפתוחים סביבם‪ .‬גיבוש האמנה הוביל לכדי שותפות אזורית‬ ‫לקידום ההכרה של כל ראשי הרשויות בנגב מועצות אזוריות והישובים מצפה‬ ‫רמון וירוחם‪.‬‬ ‫כיום מגובשת האמנה לכדי מתווה תכנוני וניהולי לשימור של נופי הבראשית‬ ‫של הנגב המאפשרת פיתוח וחיזוק הקהילות הקיימות במרחב‪ ,‬הגירה חיובית‬ ‫וחיזוק הנגב ‪ -‬תוך כדי שמירה על המרחבים בהתאם לערכיותם ורגישותם‪.‬‬ ‫התפישה התכנונית שגובשה ברוח האמנה מבחינה בין שלושה סוגים של‬ ‫מכלולים במרחב ייחודי זה‪ :‬מרחבים שמורים על ערכיהם ואיכויותיהם‬ ‫מתבססות התיירות והטיילות‪ ,‬בהם תינתן עדיפות לשימור לטבע נוף ומורשת;‬ ‫מכלול קהילה וסביבה ‪ -‬עיגון הקהילות בסביבתן הערכית ופיתוח בר קיימא‬ ‫במרחב הכפרי ‪ -‬חיזוק פרנסת הקהילות מתיירות וטיילות המדבר בישובים‬ ‫לרבות‪ :‬טיפוח מגוון מקומות הלנה‪ ,‬הסעדה‪ ,‬ספא‪ ,‬אומנות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬פעילויות‬ ‫טבע כגון צפרות‪ ,‬אטרקציות וכיו”ב ומכלולי טיילות בהם תתאפשר חשיפה‬ ‫ונגישות של קהלי יעד מגוונים לערכים הייחודיים‪ ,‬באמצעות טיפוח תשתיות‬ ‫הטיילות המדברית‪.‬‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫דרך המכתשים‬ ‫דרך המכתשים הינה ציר טיילות מרכזי וקיים בנגב המהווה עוגן מרכזי בנופי הבראשית‪ .‬היא מהווה דרך היסטורית נופית חוצה שמורות טבע‪,‬‬ ‫המאגדת לאורכה אתרים גיאולוגיים ייחודים (המכתשים)‪ ,‬מרחב אקולוגי חשוב (מישור ימין)‪ ,‬אתרי עתיקות ומורשת ואתר מורשת עולמית (ממשית)‪.‬‬ ‫מטרתו המרכזית של הפרויקט הינה חיזוק ומיתוג הדרך כציר טיילות‪ ,‬לקהלי היעד השונים‪ ,‬לצד עיגון הקהילות בסביבתן‪.‬‬ ‫התפישה הכוללת לדרך המכתשים המוצעת הינה הבלטת ערכי הנוף‪ ,‬טבע ומורשת לצד פיתוח תיירות וטיילות באמצעות הנגשת הדרך עצמה‪,‬‬ ‫האתרים ומסלולי הטיול המשולבים בה לידי מכלול טיילות אחד‪ .‬ההצעה התכנונית מבליטה את המשמעות של פיתוח אקסטנסיבי של דרך‬ ‫המכתשים ובאה לידי ביטוי במספר עקרונות מרכזיים‪ :‬חיזוק הנרטיב ההיסטורי של הדרך ומיצובה כציר טיילות מרכזי בנגב‪ ,‬הקושר בין סוגים שונים‬ ‫של פעילויות ופונה לקהלי יעד מגוונים; פיתוח זהיר ומותאם במרחב הדרך ומוקדי הטיילות לאורכה‪ ,‬תוך שמירה על 'רוח המקום' ומאפייני הדרך‬ ‫ההיסטורית‪ ,‬וחיבור הקהילות הסמוכות וירוחם בראשן לסביבתן הערכית ‪ -‬כשער צפוני לדרך וכמוקד תיירות מדברי‪.‬‬ ‫לפי המתווה המוצע‪ ,‬נערך תהליך לזיהוי והבחנה בין מקטעי הדרך השונים באמצעות מאפיינים פיסיים‪' ,‬רוח המקום'‪ ,‬ושימורם‪ .‬מכלול הטיילות של‬ ‫הדרך יונגש ויותאם למגוון של קהלי יעד תוך פיתוח והסדרה של מוקדים‪ ,‬אתרים ושירותים למטיילים לאורך הציר כדוגמת‪ :‬תצפית בהר אבנון‪ ,‬חניוני‬ ‫לילה‪ ,‬שחזור מבנים ואתרים ארכיאולוגיים ועוד בכל אחד ממקטעי הדרך השונים‪.‬‬ ‫תפישתה של הדרך כציר נופי תודגש באמצעים מגוונים‪ :‬דרך נופית המקנה חווית נסיעה מדברית ייחודית לכל סוגי כלי הרכב‪ ,‬הבלטת הערכים‬ ‫הנופיים לאורך הדרך ‪ -‬זיהוי אגנים חזותיים‪ ,‬נקודות תצפית וקווי מבט מרכזיים‪ ,‬פיתוח מצפורים ומפרצי חנייה לאורך התוואי וכן באמצעות גיבוש‬ ‫שפה עיצובית לדרך ‪ -‬רוחב‪ ,‬חומרים‪ ,‬תיחום‪ ,‬שילוט הכוונה והסברה‪ ,‬שערי כניסה ונקודות ציון‪.‬‬

‫תכנית אב לאגן ניקוז הקישון‬ ‫עבור רשות הניקוז והנחלים קישון | ‪ 2019‬ואילך‬ ‫אגן הקישון משתרע על שטח של כ‪ 1,100-‬קמ\"ר מתוכם כ‪913-‬‬ ‫קמ\"ר בתחום הניהול של רשות הניקוז והנחלים‪ .‬אורכו של‬ ‫הקישון הוא כ‪ 70 -‬ק\"מ והוא אחד הנחלים הארוכים בצפון‬ ‫הארץ‪ .‬ראשיתו במעלה בבקעת ג'נין מעבר לקו הירוק‪ ,‬חוצה‬ ‫את עמק יזרעאל ועמק זבולון בכיוון צפון מערב עד למוצאו‬ ‫בים‪ .‬המרחב כולל בתחומו ‪ 35‬רשויות מוניציפליות‪ 9 :‬ערים‪,‬‬ ‫‪ 19‬מועצות מקומיות ו‪ 7-‬מועצות אזוריות‪ .‬המרחב מאופיין‬ ‫במורכבות אנושית‪ ,‬סביבתית‪ ,‬הידרולוגית‪ ,‬אקולוגית ותכנונית‪,‬‬ ‫ובהתאם גם הפתרונות הנדרשים לניהול מרחבי מקיים בעבורם‪.‬‬ ‫תכנית האב לאגן הקישון מבוססת על גישות תכנון מתקדמות‬ ‫המבקשות לקדם ראייה אגנית אינטגרטיבית המשלבת בין‬ ‫ניהול הנגר‪ ,‬היבטים אקולוגיים‪ ,‬נופיים וחברתיים‪ .‬לצד התוצרים‬ ‫התכנוניים במסגרת תכנית האב מסופקים לרשות הניקוז כלים‪,‬‬ ‫מרחביים ונוספים‪ ,‬המאפשרים תכנון וניהול רב תכליתי של‬ ‫השימושים והפעילויות השונות במרחב הנחלים‪.‬‬

‫תכנית שיקום אגן נחל ציפורי‬ ‫תכנון וניהול אגני ומנגנון ניהול ארוך טווח ‪ -‬זוכת תחרות תכנון אגני ‪2020‬‬ ‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫תכנית היישום מהווה הצעה לעריכת תהליך משותף לשיקום וטיפוח האגן‪,‬‬ ‫נחל ציפורי הוא מנחלי החוף החשובים בישראל ‪ -‬זהו נחל איתן הזורם מהרי‬ ‫וכוללת עשרות פרויקטים פיסיים וחברתיים אשר עתידים לשנות את המציאות‬ ‫נצרת למפרץ חיפה‪ .‬הנחל מהווה מסדרון אקולוגי המחבר בין הים התיכון‬ ‫לאגם הכנרת ומסדרון אנושי המחבר בין מטרופולין נצרת למטרופולין חיפה‪.‬‬ ‫באגן כבר בטווח הקצר‪ ,‬במקביל לקידום תהליכים מורכבים בטווח הארוך‪.‬‬ ‫באגן עשרות מינים נדירים‪ ,‬בתי גידול מגוונים ותבניות נוף יוצאות דופן‬ ‫באיכותן‪ .‬הנחל עובר ומחבר בין אוכלוסיות וצורות יישוב מגוונות‪ ,‬בין אנשים‬ ‫העבודה זכתה בתמיכת קרן יד הנדיב במסגרת קול קורא לשיקום מרחב‬ ‫לאנשים ‪ -‬מייצר מפגשים בין תרבויות ומהווה מוקד פנאי ונופש בחיק הטבע‪.‬‬ ‫נחל מטעם רשות ניקוז ונחלים קישון‪ .‬בחמש השנים הבאות רשות ניקוז‬ ‫ונחלים קישון תפעל ליישום העבודה ושיקום אגן הציפורי בליווי משרד לרמן‪-‬‬ ‫תפיסת התכנון והניהול האגנית משקפת שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים –‬ ‫מהתייחסות לערוץ הנחל לראייה אגנית‪ ,‬מבחינה צרה של תפקוד הידרולוגי‬ ‫בן שושן כראש הצוות המקצועי‪.‬‬ ‫לתפיסה הוליסטית‪ ,‬משפה של סילוק נגר לשפה של ניהול משאב המים‪.‬‬ ‫התכנית מתבססת על תפיסה רב רובדית הרואה במארג החברתי באגן חלק‬ ‫התכנון נעשה בשותפות עם משרד נחלת הכלל ומנה צוות יועצים מקצועי‪:‬‬ ‫בלתי נפרד משיקום המרחב‪ ,‬ושואפת לקיים תהליך חברתי עמוק‪ ,‬באמצעותו‬ ‫אורי מורן פיתוח מערכות אקולוגיות ועיצוב נוף; מודוס מתכננים עם אנשים;‬ ‫קהילה מקיימת נחל‪ ,‬והנחל מקיים קהילה‪.‬‬ ‫גדי רוזנטל‪.‬‬ ‫איורים‪ :‬איה אורבך‬

‫תכנית אב לשטחים פתוחים‬ ‫באגני הנחלים שורק ולכיש‬ ‫רשות ניקוז שורק לכיש‬ ‫‪2017-2020‬‬ ‫תכנית אב לשטחים פתוחים המסתכלת‬ ‫על אגני הנחלים כעל מערכת תפקודית‬ ‫כוללת‪ ,‬לטובת יצירת מערכת מאוזנת‬ ‫השומרת על המגוון הביולוגי והמערכת‬ ‫האנושית במרחב‪ .‬התכנית התרכזה‬ ‫בבחינת הקשר בין שירותי המערכת‬ ‫ההידרולוגית והאקולוגית של מערכת‬ ‫הנחלים‪ ,‬חיזוק הקישוריות בין השטחים‬ ‫הפתוחים ומיסוד אפיקי הנחלים כציר‬ ‫מרכזי למעבר בעלי חיים‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית אותרו אתרים‬ ‫לשימור ולשיקום‪ ,‬וכן הנחיות מדיניות‬ ‫הכוללות בעיקר שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫חלקה האחרון של התכנית כולל‬ ‫תכנון ראשוני לשלושה אתרים‬ ‫לשימור או שיקום אקולוגי‪ .‬התכנית‬ ‫נעשית בשיתוף עם אקולוג המתמחה‬ ‫בניתוח מרחבי בכלי ממ\"ג ואקו‪-‬‬ ‫הידרולוג המתמחה בניטור‪ ,‬שימור‬ ‫ושיקום מערכות טבעיות נחליות ובתי‬ ‫גידול לחים‪ .‬תכנית זו הינה פורצת‬ ‫דרך בתחום שחזור תפקוד המערכת‬ ‫האקו‪-‬הידרולוגית ושמירה על המגוון‬ ‫הביולוגי במרחב‪.‬‬

‫מדיניות לתכנון וניהול אגן נחל צין‬ ‫רשות הניקוז והנחלים ים המלח | ‪2016 - 2020‬‬ ‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫התכנית שמה לה לחזון כלל אגני שמירה וטיפוח ייחודיותו של מרחב אגן הצין‬ ‫אגן הצין הינו אגן היקוות גדול ומשמעותי בנגב‪ ,‬בשטח של כ‪ 1,355 -‬קמ\"ר‪,‬‬ ‫על מכלול ערכיו‪ ,‬תוך אפשור פעילות האדם לצד שימור הסביבה‪ .‬הפיכתו‬ ‫אשר לאורכו זורם נחל צין בערוץ באורך כולל של כ‪ 120 -‬ק\"מ‪ ,‬ובכך מהווה‬ ‫של אגן הצין למקום‪ ,‬לצד הבטחת רציפותו ותפקודו החיוני של הנחל וחיזוקו‬ ‫את הנחל האכזב השני באורכו בישראל‪ .‬האגן הוא אזור מדברי מרתק‪,‬‬ ‫המורכב מיחידות נופיות ותאי שטח מגוונים‪ ,‬המפורסמים שבהם הם בקעת‬ ‫עבור כלל המערכות הטבעיות שבו‪.‬‬ ‫צין‪ ,‬המכתש הגדול והמכתש הקטן‪ ,‬רמת עבדת ועוד‪ .‬מרחבים אלו רוויים‬ ‫ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים‪ .‬האגן אף מהווה מוקד משיכה בהיבטים‬ ‫מסמך המדיניות‪ ,‬מהווה הזדמנות כמו גם אתגר סביבתי‪ ,‬תכנוני וניהולי לגיבוש‬ ‫ארכיאולוגיים‪ ,‬היסטוריים ומורשתיים‪ .‬במרחב קיימים ערכי טבע ונוף חשובים‬ ‫מודל ייחודי לעיצוב דמותו העתידית של מרחב ערכי זה‪ .‬מטרת התכנית היא‬ ‫לצד תשתיות ארציות ומקומיות ומוקדי פיתוח בעלי חשיבות כלכלית אזורית‬ ‫גיבוש תפישה ניהולית תכנונית בהתאם למאפייני הנחל על מקטעיו השונים‪.‬‬ ‫התכנית באה לחבר את מרחב האגן לכדי מערכת תפקודית ניהולית אחת‬ ‫ולאומית‪.‬‬ ‫בבחינה האקולוגית לצד הבחינה התכנונית‪-‬ניהולית‪ .‬התוויית קישוריות בין‬ ‫השטחים הפתוחים כדי ליצור רצף‪ ,‬ומיסוד אפיקי הנחלים כצירים מרכזיים‬ ‫מסגרת ההתייחסות של תכנית האב לאגן נחל צין כוללת את ההיבטים‬ ‫למעברי בעלי חיים ושמירה על המגוון הביולוגי‪ .‬זאת על בסיס מערך טיילות‬ ‫והאזורים להם השפעה ישירה על הנחל או המושפעים ממנו‪ ,‬ובפרט בשני‬ ‫תתי אגנים בהם מתקיימים קונפליקטים סביבתיים‪-‬הידרולוגיים מהותיים‬ ‫ותיירות במרחב‪ .‬התכנית נמצאת לקראת הגשתה לוועדות התכנון‪.‬‬ ‫בשטחם וכי ניתן להתוות בהם מדיניות מתכללת עבור ממשק הסביבה עם‬ ‫הפיתוח ‪ -‬אגן הצין העליון וקערי אורון וצין‪.‬‬

‫תכנון מתקני תשתית‬

‫מרחב כפרי ושטחים פתוחים‬ ‫מחזור ואנרגיה מתחדשת בדודאים‬‫‪21‬‬ ‫תכנית מפורטת למנחת בקדמה‬

‫תכנית מפורטת למנחת בקדמה‬ ‫מועצה אזורית יואב‬ ‫תכנית סטטוטורית להסדרתו ושדרוגו של מתחת‬ ‫קדמה המשמש את טייסת הכיבוי של משטרת‬ ‫ישראל וטייסת ריסוס חקלאי‪.‬‬

‫תכנון מתקני תשתית‬ ‫תכנית מפורטת למחזור ואנרגיה מתחדשת באתר דודאים‬ ‫מועצה אזורית בני שמעון | ‪ 2017‬ואילך‬ ‫עריכת תכנית מפורטת לפארק תעשיות מחזור ואנרגיה‬ ‫מתחדשת‪ ,‬אשר מאפשר פיתוח והקמת מכלול מתקנים כדוגמת‬ ‫תחנת כח‪ ,‬מתקני ביו‪-‬גז‪ ,‬מתקן גזיפיקציה‪ ,‬מתקן ‪ RDF‬ועוד‪.‬‬ ‫הפארק ייתן מענה לצרכים ההולכים וגדלים למציאת פתרונות‬ ‫מחזור לחומרים שכיום לא ניתן להם מענה (פסולת אורגנית‬ ‫ויבשה לסוגיה אשר מובלת היום להטמנה)‪ ,‬בהיקפים הנדרשים‬ ‫מתוך תחזיות‪.‬‬ ‫העבודה כוללת בין היתר הכנת פרוגרמה מפורטת למתקני‬ ‫האתר‪ ,‬תכנון פיזי‪ ,‬תכנון סטטוטורי‪ ,‬גיבוש חלופת תכנון‪ ,‬הכנת‬ ‫מסמכי תכנית וליווי סטטוטורי‪.‬‬

‫רח' יגאל אלון ‪ 120‬תל אביב ‪ | 67443‬טל‪ | 03-7158820 .‬פקס‪03-7158819 .‬‬