כתבות לעיתון ליווי בסטאז

‫דימוי עצמי‬ ‫נתלי א‪.‬‬ ‫גליה שיינגולף‬ ‫דימוי עצמי הוא מושג המנסה להסביר מצבים מנטאליים שונים ומסובכים‪ ,‬אשר בעזרתם בני‬ ‫האדם מעריכים את עצמם‪ .‬דימוי עצמי הוא בעצם האופן שבו כל אחד ואחת מאיתנו תופסים את‬ ‫עצמם בכל אחד מההיבטים כמו דימוי גוף‪ ,‬דימוי אישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬חברתי ועוד‪ ,‬ויש לו השפעה‬ ‫עצומה על חיינו‪ .‬להלן דוגמא על חוויה מהסטאז' שקשורה לדימוי גוף אשר מהווה חלק אינטגראלי‬ ‫של דימוי העצמי‪.‬‬ ‫תלמידה בתיכון ששמה הבדוי נעמה לא אהבה את מראה הגוף שלה‪ ,‬ובשיעורים הראשונים היא‬ ‫סירבה להשתתף כיוון שהתביישה מתגובות לא נעימות מצד התלמידות בכיתה‪ .‬באחד השיעורים‬ ‫היינו בחדר הכושר של ביה\"ס וזאת הייתה הזדמנות מצוינת לגרום לנעמה להסתכל על עצמה באור‬ ‫חיובי יותר‪ .‬לחלק מהתלמידות בכיתה הייתה פעילות של מגמת קונדיטוריה כך שנשארו מעט‬ ‫תלמידות שלא היו באותה מגמה וכן נכחו בשיעור חנ\"ג‪ .‬לימדתי אותן קומבינציה של אירובי מלווה‬ ‫במוסיקה והן מאוד נהנו‪ .‬חשוב לציין שאותן תלמידות שנכחו בשיעור היו יותר קרובות לנעמה כך‬ ‫שהיה לה הרבה יותר קל להשתחרר ולזרום עם התנועות‪ .‬רקדנו מול המראה ונעמה חוותה הצלחה‬ ‫בתנועותיה‪ .‬היה נראה שהיא אהבה את סגנון המוסיקה והתאמת המקצבים לתנועה מה שגרם לה‬ ‫לא להתעכב על מראה הגוף שלה ולשקוע בעצמה‪ .‬לראשונה היא אפשרה לעצמה ליהנות בלי להעביר‬ ‫על עצמה ביקורת שלילית‪ .‬אין ספק שזה תהליך ויש לה לעבור עוד דרך אך לפחות הצלחתי להכיר‬ ‫צד אחר אצלה בו היא יכולה לפרוח‪ .‬הבנתי שכאשר היא נמצאת בחלל סגור ולא במגרש בחוץ בו‬ ‫היא חשופה לתלמידים אחרים שיכולים לצפות בה‪ ,‬קל לה יותר להפגין את כישוריה‪ .‬זאת במיוחד‬ ‫שהיא נמצאת במקום בו מקבלים אותה כפי שהיא – התלמידות בשיעור פרגנו לה וכמובן גם אני על‬ ‫זה שהיא רוקדת מאוד יפה‪ ,‬ושהיא זוכרת את כל התנועות ברצף מה שהעלה לה את הערך העצמי‪.‬‬ ‫כנשות חינוך אנו יכולות למצוא את היכולות‪ ,‬הכישרונות והחוזקות אצל התלמידים והתלמידות‬ ‫ולעודד אותם להאמין בעצמם‪ ,‬להגשים את שאיפותיהם ולמקסם את יכולותיהם‪ .‬לעיתים נוצר‬ ‫חוסר מוטיבציה אצל התלמיד ומהר מאוד הוא מוותר ומפסיק לחתור למטרה שלו‪ .‬קורה אפילו‬ ‫שהוא אינו מעז להציב לעצמו מטרות ובכך נשאר תקוע במקום‪ .‬על כן‪ ,‬עלינו להיות מודעות לכך‪,‬‬ ‫לזהות רגעים אלו ולתמוך בתלמיד ברגעי החולשה ואף החוזקה‪ .‬כל זה בכך שננגיש לו\\ה ברגע הנכון‬ ‫כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקושי‪ .‬לעזור לו לפתח את עצמו במסלול החיים שמתאים לו ואשר‬ ‫יקדם אותו לממש אצלו את מלא הפוטנציאל החבוי בו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אנו נענה על שאלון העוזר לנו להכיר את עצמינו ולאמת את האמת בכל הקשור לעד כמה אנו‬ ‫מאמינים בעצמינו‪ .‬שאלון זה מתבסס על חוויות עבר‪ ,‬ילדות והתנהלות יום ‪-‬יומית‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר אנו‬ ‫מודעים לעוצמת הדימוי העצמי שלנו‪ ,‬יהיה לנו הרבה יותר קל להבין על איזה בסיס יום‪-‬‬ ‫יומי\\שבועי\\חודשי אנו צריכים להשתמש בכלים‪.‬‬ ‫בדימוי עצמי נמוך ‪ -‬נרצה לשנות‪ ,‬לכן נשתמש בכלים על בסיס יומי‪-‬יומי‪.‬‬ ‫בדימוי עצמי בינוני ‪ -‬נרצה לשפר‪ ,‬לכן נשתמש בכלים הבאים על בסיס שבועי‪.‬‬

‫בדימוי עצמי גבוה ‪ -‬נרצה לתחזק ולהעמיק‪ ,‬לכן נשתמש בכלים על בסיס חודשי‪.‬‬ ‫קישור לשאלון האמור לעיל‬ ‫‪https://www.newyou.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-‬‬ ‫‪%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-‬‬ ‫‪%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99‬‬ ‫קישור לשאלון המותאם לצעירים ומתבגרים עם מוגבלות שכלית‬ ‫‪https://www.kshalem.org.il/uploads/file/Research/ResearchTools/Quantitative/Hebet‬‬ ‫‪imRigshiyim/DimuyAtzmiVehosenEishi/SheelonDimuyAtzmi-TSCS.pdf.pdf‬‬ ‫מאמר בדימוי עצמי ודימוי גוף‬ ‫‪http://www.ions.org.il/ImagesFck/Siud/file/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7‬‬ ‫‪%9F%20%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%90%D7%95%D7%A‬‬ ‫‪0%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99/2010/4%D7%93%D7%99%D7‬‬ ‫‪%9E%D7%95%D7%99%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%20%D7%95%D7%9‬‬ ‫‪3%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%20%D7%92%D7%95%D7%A3.pdf‬‬ ‫מציגות‪:‬‬ ‫גליה‪ ,‬בת ‪ ,27‬ירושלמית במקור‬ ‫כיום סטאז'רית להוראת חינוך גופני‪ ,‬ובקרוב מסיימת את התואר והסטאז'‪ .‬בשנים הראשונות שלי‬ ‫כסטודנטית‪ ,‬גרתי במעונות הסטודנטים שבמכללה ‪ -‬חוויה שאין כדוגמתה על כל רבדיה‪ .‬זה לא סוד‬ ‫שתחושת שייכות היא אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם‪ ,‬ווינגייט אכן סיפקה לי את זה‪.‬‬ ‫בתור אחת שסולדת ממסגרות‪ ,‬הופתעתי לגלות שאם אני באה מאהבה ומרצון‪ ,‬אני מסתדרת בכל‬ ‫מסגרת‪ .‬מבחינתי‪ ,‬זה היה בית הספר שתמיד חלמתי עליו‪ ,‬הכל קרוב ונגיש‪ ,‬בין אם זה‬ ‫הספרייה\\חדר המחשבים או הסטודיו ובין אם זה חדר הכושר‪ ,‬הבריכה והסאונה או החברים איתם‬ ‫מסיימים את סוף היום‪.‬‬ ‫הקרבה הגדולה להכל פתחה לי את העיניים לתודעה הגבוהה שבבחירה שהכל נגיש‪ .‬נשאר רק לבחור‬ ‫איך לסדר את הכל בצורה הכי פרקטית בהתאם למשאבי האנרגיה שקיימים אצלי וכך התחלתי את‬ ‫המסע בעבודה קשה ומפרכת‪.‬‬ ‫את התואר התחלתי עם ‪ 13‬קילו יותר ובמהלך התואר ירדתי ‪ 3‬מידות בהיקפים ובאחוזים גדולים‬ ‫של שומן תוך פיתוח מסת שריר אופטימאלית‪ .‬כמובן‪ ,‬גם זה היה כחלק מתכנית היעדים ששמתי לי‬ ‫למטרה‪ .‬למדתי בשנים ג'‪ ,‬ד' במגמת שיקום יציבה‪ .‬כיום אני מורה לחינוך גופני ומאמנת כושר‬ ‫לנשים בהריון ולאחר לידה‪ .‬אני מורה בבית ספר‪ ,‬חטיבת הביניים \"שש שנתי על שם יצחק שמיר\"‪,‬‬ ‫בפתח תקווה‪.‬‬

‫אשקר אם אומר שרציתי לחנך מלכתחילה‪ ,‬אך עם הזמן‪ ,‬להפתעתי‪ ,‬למדתי לאהוב את זה‪ .‬חינוך‬ ‫זה עבודה‪ .‬נוכחתי להבין שאני אוהבת לחנך‪ ,‬להתוות דרך‪ ,‬להקנות ביטחון לתלמידות שלי‪ ,‬למקסם‬ ‫ולממש את הפוטנציאל הטמון בהן ולעורר בהן תשוקה לחיים‪ .‬למדתי ללמד ועדיין לומדת איך‬ ‫להציב גבולות ולמצוא את האפור בין השחור ללבן‪ .‬מסתבר שיש המון גוונים‪ .‬אני ממשיכה לצלול‬ ‫במסע המהות‪ ,‬לפתח ולהתפתח‪ ,‬בתקווה להיות אדם טוב יותר לעולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬להמשיך לגרום‬ ‫לאנשים להאמין בעצמם ולהגיע רחוק ובכך להגשים את היעוד שלי‪.‬‬ ‫נתלי‪ ,‬בת ‪ 37‬מחיפה‬ ‫בוגרת תואר ראשון בתולדות האמנות מטעם אוניברסיטת חיפה ובוגרת תוכנית הסבת אקדמאים‬ ‫בחינוך גופני מטעם מכללת וינגייט במגמת פעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר‪ .‬כיום אני מסיימת‬ ‫סטאז' בהוראת חינוך גופני בביה\"ס תיכון ובמקביל אני מורה לפילאטיס מכשירים‪ ,‬עובדת‬ ‫כעצמאית בתחום‪.‬‬ ‫בחרתי ללמוד הוראה כיוון שאני מאוד אוהבת לחנך‪ ,‬לעזור ולהקנות ידע וערכים‪ .‬הדרך לשם הייתה‬ ‫ארוכה‪ ,‬מייגעת‪ ,‬מעשירה‪ ,‬מהנה (כן‪ ,‬כן גם אם מאתגר בין לבין) ומלאה בכלים להמשך הדרך‪.‬‬

‫הדרך של מורה‪/‬עולה חדש‬ ‫נתן אלכסנדרוב‬ ‫הכרתי את אישתי כששנינו היינו בני ‪ 18‬אחרי סיום בית ספר ובנקודת החלטה מה ללמוד ואיזה‬ ‫מקצוע לקבל‪ .‬אמא של אישתי הייתה מורה לרוסית ‪ 40‬שנה באותו בית הספר והיא כל הזמן‬ ‫אמרה‪\" :‬תבחרו כל מקצוע שתרצו אך לא מקצועות הוראה ובשום פנים ואופן לא להיות מורים‬ ‫בבית ספר!!!\" נכון לרגע זה אני ואישתי בעלי תעודות הוראה ישראליות‪ .‬אבל זה כבר סוף הסיפור‪,‬‬ ‫אני מזמין אתכם‪ ,‬הקוראים היקרים‪ ,‬להצטרף למסע שלי‪ ,‬לדרך שלי‪ ,‬הדרך של עולה‪/‬מורה חדש‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הדרך התחילה במהלך מבצע \"עמוד ענן\" בקיבוץ \"עין צורים\" אשר נמצא ממש ליד אשקלון‪ .‬אז זו‬ ‫הייתה חוויה לא פשוטה והכרות אמתית עם המציאות הישראלית‪ .‬זה גרם לי להחליט לעלות‬ ‫לישראל‪ .‬לפני השתתפות בתכנית הייתי מדריך במרכז היהודי בעיר שלנו‪ ,‬העברתי מחנות קיץ‪,‬‬ ‫סמינרים‪ ,‬שבתות‪ ,‬סיפרתי ליהודים על ישראל‪ ,‬על ציונות אך רק בישראל ורק במבצע הזה הבנתי‬ ‫מה זה באמת ציונות ומה זה חיבור לשורשים והרגשתי שהמקום שלי בישראל‪ .‬התגייסתי כמעט‬ ‫בלי השפה‪ .‬במהלך השירות זכיתי להשתתף במבצע \"צוק איתן\" ולהגן על המולדת החדשה שלי‪.‬‬ ‫אחרי שחרור הדרך שלי בישראל הביאה אותי לנקודת החלטה חדשה‪ .‬מה לעשות בישראל ואיך‬ ‫להתקדם ואיזה מקצוע לבחור‪.‬‬ ‫חשבתי על חזרה למקצוע שלי כמורה לחנ''ג אך כל בן אדם חשב לנכון להגיד שבעולם ההוראה אין‬ ‫שום סיכוי להצליח לעולה חדש‪ ,‬תלמידים אכזריים ולא סולחים מבטא‪ .‬בזבזתי שנים ארוכות‬ ‫לחיפושים‪ .‬חיפשתי את עצמי‪ ,‬חיפשתי איפה לעבוד‪ ,‬חיפשתי מה לעשות‪ .‬ניסיתי להתקבל לכל‬ ‫מיני מקומות הלא קשורים לעולם ההוראה‪ ,‬עבדתי במעברי גבול‪ ,‬עוטף ירושלים אך המחשבה‬ ‫שזה לא מה שאני אוהב לא עזבה אותי‪ .‬עם הזמן לאט לאט הייתי מבין ומקבל שמה שאני באמת‬ ‫רוצה זה לחנך ילדים‪ ,‬לגרום לילדים לאהוב ספורט‪ ,‬לאהוב לעשות פעילות גופנית‪ ,‬לאהוב להיות‬ ‫בריאים כי בריאות טובה היא תוצאה מפעילות גופנית יומיומית‪.‬‬ ‫ומפה הדרך שלי פונה לכיוון אחר לכיוון הגשמת החלום – להיות מורה בישראל‪.‬‬ ‫הדרך הביאה אותי למשרד הקליטה ומשם למשרד החינוך‪ ,‬עוד חזרה למשרד הקליטה ושוב‬ ‫למשרד החינוך‪ .‬כדי לקבל תמונה מלאה הייתי צריך לאסוף מיליוני חתיכות קטנות כדי להבין מה‬ ‫התהליך‪ ,‬איך עוברים אותו ומה בדיוק צריך לעשות‪ .‬אני לא מפסיק להאמין שעוד מעט אקבל את‬ ‫והחתיכה האחרונה של התמונה של מורה בישראל‪.‬‬ ‫למה כל כך דרמטי? מה הבעה? מה לא מובן? הכל כתוב באתר! זה מה שישראלים יכולים לשאול‬ ‫ולהגיד לי‪.‬‬ ‫אך אנשים שגדלו בישראל‪ ,‬למדו בבית ספר בישראל לא חושבים ולא מבינים עם מה פוגשים‬ ‫עולים חדשים‪ .‬דברים הכי קטנים ובסיסיים יכולים להיות ממש לא מובנים בשבילנו ואני כעולה‬ ‫חדש למדתי הכל מהתחלה‪ :‬שמות של משחקים; דרישות לכתיבת מערכי שיעורים; מילוי‬ ‫טפסים; העברת שיעורים וכו'‪ .‬הרבה אנשים אשר אני פוגש בדרך שלי להיות מורה לא חושבים‬ ‫ולא מבינים כמה אומץ צריך כדי לפתוח פה ולהגיד לתלמידים מה לעשות ולהסביר להם נושא של‬

‫השיעור וכמה אומץ צריך כדי להגיד לעצמי \"נכון המבטא זה לכל החיים\" אבל לא המבטא‪ ,‬לא‬ ‫האנשים‪ ,‬לא המשרדים לא יכולים להפריע לבן אדם להגשים חלום ולהתחיל לתרום לעתיד של‬ ‫המדינה‪ ,‬כי התלמידים הם העתיד של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אין יום שאני לא לומד‪ .‬אני לומד מהתלמידים שלי‪ ,‬אני לומד מהמתאמנים שלי‪ ,‬אני לומד‬ ‫מהצוות ומכל דבר חדש אותו אני פוגש‪.‬‬ ‫ולעולה חדש יש כל כך הרבה דברים חדשים כל רגע בחיים חדשים‪ ,‬במציעות חדשה‪ ,‬בשפה חדשה‪,‬‬ ‫בקודים תרבותיים חדשים‪ .‬הרבה לא יבינו מה זה אומר‪ ,‬אבל זה מתחיל מדברים כל כך קטנים\"‬ ‫איך זה לא לדעת שם של משחק הילדים אשר כולם מכירים אותו מילדות‪ .‬ואתה לא מכיר‪ ,‬לא‬ ‫בגלל שאתה לא לומד טוב באולפן‪ ,‬אלא כי אתה פשוט לא גדלת פה‪ ,‬כי יש דברים שאי אפשר‬ ‫ללמוד אותם אלא רק להרגיש ולגדול איתם ביחד‪ .‬לכן אני מרגיש חוסר בהרבה דברים אבל‬ ‫למרות זאת אני גם מרגיש כי הגעתי הביתה‪ .‬ופה בישראל כמו במשפחה גדולה‪ ,‬אנשים יכולים‬ ‫לריב‪ ,‬אתה יכול לא להסכים איתם אפילו לכעוס עליהם אבל אתה לא מפסיק לאהוב אותם כי הם‬ ‫המשפחה שלך‪.‬‬ ‫אני מאד מקווה שהדרך שלי תביא אותי למקומות מדהימים ואני אוכל לתרום את כל כולי‬ ‫לתלמידים שלי ולאנשים‪ .‬אני מאמין שמחכה לי רק טוב‪ ,‬כמו שלומדים באולפן עברית \"אנשים‬ ‫טובים בעצמה הדרך\"‪.‬‬ ‫שנת הסטאז' אולי אחת השנים המשמעותיות בשבילי‪ .‬למדתי הרבה‪ ,‬הבנתי יותר לעומק תהליכי‬ ‫שיעורים‪ ,‬קיבלתי כלים שימושיים‪ ,‬גם רגשתי תמיכה וכתובת לאן אני יכול לפנות ולקבל הסברים‬ ‫ועזרה‪ .‬נכנסתי לשנת הסטאז' בדקה התשעים גם כי לא ידעתי שאני צריך לעשות סטאז' אך אני‬ ‫שמח מאד כי הלימוד פה גרם להרגיש יותר בטוח ויותר מקצועי‪.‬‬

‫יום ספורט בבית הספר \"יסודי חדש קיסריה\"‬ ‫ספיר סבח‬ ‫שמי ספיר ואני מלמדת בבית הספר יסודי קיסריה‪ ,‬במהלך שנת הסטאז' ארגנתי יחד עם צוות‬ ‫הספורט יום ספורט בית ספרי‪ ,‬בחרתי לדבר על הנושא הזה כי אני חושבת שארגון אירוע שלם‬ ‫שעוסק בנושא החינוך הגופני מעלה את חשיבותו של המקצוע הן בקרב התלמידים ואין בקרב‬ ‫צוות בית הספר‪ .‬בנוסף העלאת מודעות החינוך הגופני בבית הספר ומתן מקום ליום שלם שעוסק‬ ‫בנושא הוא בעל ערך רב משום שהוא מהווה עוד שלב בהתפתחותו של הילד‪ ,‬בהעצמה שלו‪,‬‬ ‫בחיבור שלו לחברה ובהתפתחותו הפיזיולוגית‪ .‬בתקופה בה אורח החיים הוא ישבני וסטטי‬ ‫התנועה היא חשובה ומאפשרת לנו להיות פעילים ביום יום שלנו‪.‬‬ ‫בחרתי בנושא \"יום ספורט\" שהתקיים בשבוע הבריאות כי אני רואה בחינוך הגופני חלק בלתי‬ ‫נפרד מבריאות האדם כפי שאמר הרמב\"ם \"נפש בריאה‪ -‬בגוף בריא\"‪.‬‬ ‫חשיבות מקצוע החינוך הגופני בבית הספר בו אני מלמדת‪ ,‬היא רבה מאוד‪ .‬נהוג לקיים שבוע‬ ‫בריאות בבית הספר כחלק מהאירועים הבית ספרים‪ .‬במהלך שבוע הבריאות נוהגים להביא‬ ‫מרצים אורחים מבחוץ‪ ,‬תזונאים‪ ,‬מאמני נבחרות שבהרצאתם מדגישים את נושאי הבריאות‪,‬‬ ‫ביניהם הספורט וחשיבותם‪ .‬מכיוון שזוהי שנת קורונה ולא הייתה באפשרותנו להביא מרצים‬ ‫מבחוץ‪ ,‬החלטנו אני והמורה לחינוך גופני שבכל יום נפתח בסיפור או בהרצאה קטנה מהי‬ ‫בריאות? ואיך הספורט הוא חלק חשוב מהבריאות‪ .‬במהלך שבוע הבריאות קיימנו יום ספורט‪,‬‬ ‫יחד עם המורה לחינוך גופני ובעזרת הסטודנטים שהתנסו באותה תקופה בבית סיפרנו‪ .‬ארגנו יום‬ ‫ספורט בית ספרי‪ ,‬בנינו עשר תחנות שהיו מותאמות לכל גילאי בית הספר‪ ,‬הדגשנו בתחנות‪ ,‬עבודת‬ ‫צוות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬עזרה‪ ,‬נושא הניצחון אינו היה הנושא המרכזי כחלק ממטרת תוכנית‬ ‫הלימודים \"שימור אהבת התנועה הטבעית של ילדים וילדות בדרך המשחק השיתופי אגב הפחתת‬ ‫התחרותיות\"‪ .‬מטרת היום הזה היה לאחד‪ ,‬לחבר ולאפשר יצירת קשרים חברתיים עם שאר חברי‬ ‫בית הספר‪ .‬כל תחנה הייתה בנויה מנושא הלקוח מתוכנית הלימודים‪ ,‬התחנות סומנו במספרים‬ ‫לפיהם היה על התלמידים לעבור בצורה מסודרת ביניהן‪ .‬יום הספורט חולק לשני חלקים‪ ,‬חלק‬ ‫ראשון כיתות א‪-‬ג‪ ,‬חלק שני כיתות ד‪-‬ו‪ .‬הקבוצות בתחנות היו בנויות מעשרה משתתפים‪ ,‬כל‬ ‫קבוצה הייתה בנויה ממספר משתתפים מכל כיתה‪ ,‬המטרה בערבוב התלמידים בכיתות היא‪ ,‬כדי‬ ‫שהכיתות הגדולות יעזרו לכיתות הקטנות וכך לתת ולאפשר לכיתות הגבוהות לקחת אחריות‬ ‫ולעזור לתלמידים מהכיתות הנמוכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלק מתלמידי כיתות ה‪-‬ו עזרו בשמירה על‬ ‫התחנות‪ .‬כל מחנכת התבקשה לחלק את הכיתה שלה לעשר קבוצות קבוצה מספר אחת התמקמה‬ ‫בתחנה מספר אחת וכן הלאה‪ ,‬כל מחנכת קיבלה דף הסברים על התחנות‪ .‬עם ההגעה של הכיתות‬ ‫למגרש הספורט קיבלו הסבר קצר על התחנות וחולקו לתחנות‪ .‬כל תחנה נמשכה עשרים דקות‪.‬‬ ‫לאחר עשרים דקות הכריזו עם המגפון לעבור תחנה‪.‬‬ ‫סדר התחנות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קליעת פריזבי לסמל האולימפיאדה‪ -‬על השער היה תלוי סמל האולימפיאדה מחישוקים‪,‬‬ ‫המטרה הייתה לעמוד בנקודה שסומנה מראש ולנסות לקלוע את הפריזבי לתוך‬ ‫החישוקים‪.‬‬

‫‪ .2‬הבקעת הכדור בין רגלי הכיסאות שסודרו מראש‪ -‬על הקו סודרו שלושה כיסאות‪,‬‬ ‫הקבוצה של התחנה חולקה לשלוש קבוצות כל קבוצה קיבלה כדור ועליהם היה להבקיע‬ ‫את הכדור בין רגלי הכיסאות‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקדמות בתוך שקים‪ -‬הקבוצה בתחנה חולקה לשתי קבוצות הראשון בתור היה צריך‬ ‫להיכנס לתוך השק עם הרגליים ולהתקדם קדימה הלוך וחזור‪.‬‬ ‫‪ .4‬מרוץ שליחים והעברת כדור בעזרת מחבט בין קונוסים‪ -‬הקונוסים מסודרים לאורך‬ ‫ברווחים שווים‪ ,‬הקבוצה בתחנה חולקה לשתי קבוצות לכל ראש תור יש מחבט וכדור‬ ‫ועליו להעביר את הכדור בין הקונוסים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מילוי דלי בעזרת כוס‪ -‬הקבוצה בתחנה חולקה לשתי קבוצות היה דלי אחד מלא במים‬ ‫ובצד השני דלי ריק‪ ,‬המטרה הייתה למלא את הדלי הריק בכמה שיותר מים‪.‬‬ ‫‪ .6‬תחנה של ים יבשה‪ -‬בבית הספר על הרצפה מצויר המשחק ים יבשה המנחים היו ילדים‬ ‫מכיתה ה‪.‬‬ ‫‪ .7‬קליעה של שקית שעועית לחישוק‪ -‬הקבוצה חולקה לארבע קבוצות כל קבוצה הייתה‬ ‫צריכה לקלוע את השקית לתוך החישוק שנמצא באמצע‪.‬‬ ‫‪ .8‬מסירה ותפיסה של כדור טניס עם פריזבי‪ -‬הקבוצה חולקה לזוגות המטרה הייתה לתפוס‬ ‫ולמסור את הכדור בעזרת הפריזבי‪.‬‬ ‫‪ .9‬משוך בחבל‪ -‬הקבוצה חולקה לשתי קבוצות‪ -‬המטרה הייתה למשוך את החבל כמה‬ ‫שיותר חזק לכל צד‪.‬‬ ‫‪ .10‬הליכה על הליכונים‪ -‬הקבוצה חולקה לשני טורים כל טור היה צריך להגיע מהר לסוף‬ ‫המסלול ולהחזיר את ההליכונים לזה שאחריו‪.‬‬ ‫הציוד הנדרש‪ -‬ארבעה כיסאות‪ ,‬ארבעה כדורי ספוג‪ ,‬שני שקים גדולים‪ ,‬ארבעה דליי מים‪,‬‬ ‫שתי כוסות‪ ,‬שישה חישוקים‪ ,‬תשע פריזבי‪ ,‬ארבע שקיות שעועית‪ ,‬שני מעשר קונסים‪ ,‬שני‬ ‫מחבטים‪ ,‬שני כדורי טניס‪ ,‬חבל ארוך‪ ,‬ארבעה הליכונים‪.‬‬ ‫במהלך יום הספורט קיבלנו משובים חיוביים רבים מצד המורים והתלמידים‪ .‬היה שיתוף‬ ‫פעולה מלא של התלמידים‪ .‬לאחר יום הספורט קיבלנו הערכה בדף ממנהלת בית הספר‪,‬‬ ‫בנוסף המורים אמרו שהיה ארגון וסדר‪ ,‬המעברים היו מסודרים ובטוחים‪ ,‬התלמידים נהנו‬ ‫והרגישו מאותגרים‪ .‬נהניתי לקחת אחריות על חלק מאירועי בית הספר‪ ,‬לתרום ולאפשר‬ ‫לתלמידים לחוות יום מלא בתנועה‪.‬‬



‫חוויות משנת הסטאז' מנקודת מבט של הסבת אקדמאי‬ ‫עומר ברבירו‬ ‫הסיפור שלי החל אי שם אחרי הצבא‪ ,‬לבטים ארוכים הציפו אותי מה כדאי לי ללמוד?‬ ‫האם ללכת אחר הלב שזה תואר בחינוך גופני‪ ,‬או אולי ללמוד משפטים‪ ,‬לבסוף גמלה בליבי‬ ‫ההחלטה ללמוד משפטים‪ ,‬למה? כי זה מה שהיה נראה לי נכון לי באותה תקופה‪ ,‬בשנת ‪2014‬‬ ‫סיימתי את לימודי ‪ ,‬ניגשתי פעמיים לבחינות לשכה נחלתי כישלון ‪ ,‬ומאז לא ניגשתי‪ ,‬במהלך‬ ‫הדרך חשבתי עם עצמי ואמרתי ‪ ,‬אולי ‪...‬אולי כדאי לי לנסות לחשב מסלול מחדש?‬ ‫אולי כדאי לי ללכת עם הלב?‬ ‫הרי גם בתקופת ההתמחות לא הכי אהבתי לשבת במשרד‪ ,‬המקום חנק אותי ולא אהבתי את מה‬ ‫שעשיתי בשעות הארוכות שהייתי במשרד‪ ,‬לאחר רוח גבית מבני משפחתי אצא לי הדרך והתלתי‬ ‫את לימודי במכללה האקדמית בויונגיט‪.‬‬ ‫במכללה הכרתי סטודנטים צעירים ‪ ,‬וגם בני גילי‪ ,‬כאלו שעשו הסבה וחשבו אולי כמוני ‪ ,‬ללכת עם‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫התחלתי ב‪ 9.2020-‬את הסטאז שלי בבית הספר‪ ,‬אני יכול להגיד בלב שלם שיותר טוב לי מבחינת‬ ‫מה אני עושה ‪ ,‬התקשורת שלי עם התלמידים טובה‪ ,‬לעתים אני אפילו חוזר שמח שאני יודע שהיה‬ ‫יום מוצלח ‪ ,‬הילדים ואני חוזרים שמחים הביתה הוא יום מושלם‪.‬‬ ‫למדתי בשנה זו שצריך ללמד לפי מה שקורה היום‪ ,‬להתאים את עצמי לרוח התקופה‪ ,‬להתאים‬ ‫את עצמי למסוגלות של הילדים ‪ ,‬וגם למערכת הבית ספרית‪.‬‬ ‫זאת לאחר דילמה שהייתה לי בתחילת השנה באחד משיעורי חינוך גופני‪ ( ,‬כאמור הייתה קורונה)‬ ‫ניצבתי בפני ‪ 3‬אפשרויות לא טובות‪,‬‬ ‫א) ללמד בתוך אולם‬ ‫ב) ללמד בחוץ‬ ‫ג) ללמד בכיתה‬ ‫בחרתי באפשרות –ב‪ ,‬קיבלתי מספר הערות שהיה חם לילדים‪ ,‬מצד שני מה עדיף היה‬ ‫אולם? כאשר יש קורונה והיו הגבלות?‬ ‫עדיף להשאיר אותם בכיתה ?‬ ‫חשבתי מעט מאוכזב ‪ ,‬מן הסתם השיעור לא היה שיעור קשה ‪ ,‬היו מספר הפסקות מים‪,‬‬ ‫אבל ‪...‬אפשר לומד למדתי איך כדאי להתנהל להבא במקרה זה‬ ‫בנושא אחר אני לא מרגיש שאני ממצא את עצמי בנושא הכלכלי‪,‬‬ ‫נכון אני בתחילת דרכי ‪ ,‬אבל ‪ ,‬השכר הוא נמוך מאד‪ ,‬תמיד אמרו ‪ \" ,‬השכר של המורים נמוך\"‪,‬‬ ‫אז כן נוכחתי לדעת שהשכר מאד נמוך ובלתי אפשרי להתקיים רק מהשכר של משרד החינוך‪.‬‬ ‫למזלי אני עושה עוד דברים ‪ ,‬כך שהשכר ממשרד החינוך הוא לא המשכורת העיקרית אבל בהחלט‬ ‫אני יכול להגיד שישנה אכזבה באספקט הכלכלי‪.‬‬

‫כיום אני רווק‪ ,‬אבל בעתיד כאשר אצטרך לכלכל את עצמי בצורה יותר משמעותית מבחינת שכר‬ ‫אני בספק מאד גדול אם השכר יהיה מספק‪.‬‬ ‫העולם המקצועי בבית הספר הוא מאד שמח וכייפי‪ ,‬אני אחד שמאד נקשר לאנשים וקל וחומר‬ ‫לילדים‪ ,‬התמימות שיש בילדים והשאפתנות גורמת לי לצמוח ולפרוח יחד איתם‪ ,‬יש ימים בהם‬ ‫אני ממש קורן ושמח וזה יכול להיות ממילה טובה שתלמיד אומר \" עומר היה כייף איתך היום\"‬ ‫לעתים המילים הקטנות הם אלו שמחממות את ליבנו ושוות יותר מעוד כמה שקלים בתלוש ממש‬ ‫כך‪ .‬אני לא יכול לחלק את עולמי המקצועי ישר בבית הספר היות‪ ,‬ובית הספר זה המקום האחרון‬ ‫אליו הגעתי‪ ,‬אני מתחיל את הסיפור שלי כילד‪ ,‬שובב‪ ,‬מאד אוהב ספורט ובפרט כדורגל‪ ,‬כל עולמי‬ ‫היה ספורט וזה למעשה היה נותן לך אושר ושמחה בתור ילד‪.‬‬ ‫יתכן וזה לא היה המקום הנכון עבורי‪ ,‬ואולי לא‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬בהמשך למה שכבר סופר‪ ,‬התחלתי‬ ‫את הלימודים במכללה למדתי מקצועות חדשים ומוכרים‪ ,‬והיו גם כאלו שלא מצאתי בהם עניין‬ ‫וטעם הכיצד הם יעשו אותי מורה טוב יותר‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬היום אני ניצב עם רגל וחצי לקראת‬ ‫החיים ואני קצת נרגש‪ ,‬בקרוב אני אהיה מול תלמידים יום יום בוקר בוקר‪ ,‬והופ כל הלימודים‬ ‫במכללה נגמרו‪ ,‬תמיד בראייה לאחור נזכרים ואומרים היה כייף‪ ,‬ובהחלט היו הרבה חוויות‬ ‫טובות חברים ואנשים טובים בדרך‪.‬‬ ‫כך אני למעשה רואה את ההוראה שאני רוצה להעביר לתלמידים שלי‪ ,‬לפני שאני רוצה שהם יהיו‬ ‫סופר מבחינה ספורטיבית אני באמת רוצה שהם יהיו אנשים טובים‪ ,‬שהם יכבדו איש את רעהו‪,‬‬ ‫שידעו לחלוק לשתף‪ ,‬את אשר על ליבם‪ ,‬ובסופו של יום שהם יחוו הצלחות שיהיה להם טוב‪ ,‬וכאר‬ ‫הלומדים יגיעו לבגרות ‪ ,‬אני ארגיש מסופק אם בראייה לאחור הם יזכרו לטובה את הרגעים ‪,‬‬ ‫ואולי ‪ ,‬אולי‪..‬‬ ‫נתתי להם תחושה וערכים טובים שילוו אותם הלאה בבגרותם‪.‬‬ ‫אני חושב שנתיב הזהב שלי בתחום ההוראה והחינוך הגופני הוא הקשר האישי שניתן ליצור עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬כך לא תרגיש שאתה \"עובד\" או \"סובל\" אלא ממש בשליחות‪.‬‬ ‫מאד מחמם לי את הלב שתלמידים מתאמצים בנושא הספורטיבי – כי אני גם הייתי כך תחרותי‬ ‫ואני מאד מתחבר לכך‪.‬‬ ‫אני יכול להגיד שהקושי שאני ניצב מולו כיום הוא קושי שאני לא יודע האם אני יכול למצב את‬ ‫עצמי כלכלית בצורה כזו שאני יכול להגיד שאני מקבל שכר ראוי‪ ,‬היי אני לא חשבתי שאני אהיה‬ ‫מיליונר ‪ ,‬אבל לבטח לא חשבתי שאני אזכה לקבל שכר כה נמוך‪ ,‬עצם העובדה שיש נטישה מידי‬ ‫שנה של מורים את מערכת החינוך אומרת שזו לא בעיה אישית שלי אלא בעיה מערכתית ‪,‬‬ ‫המערכת חייבת לשנות מסלול‪ ,‬ולתת למורים כלים נוספים להשתכר בכבוד לו הוא ראוי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש את הנושא בו כל אדם שואף להתפתח ‪ ,‬גם אופק לימודי ‪,‬האם עצם העובדה שאני‬ ‫אהיה כל יום מול הילדים יכולה לקדם אותי? אני תוהה האם בחרתי נכון‪ ,‬אני מרגיש שאני יכול‬ ‫ליותר באספקט זה ‪ ,‬ואני בהחלט שוקל בכובד ראש האם כדאי ונכון לי להמשיך במערכת החינוך‬ ‫במתכונת הנוכחית‪ ,‬האם כאשר אני מול חומר עיוני במשרד אני יכול להרגיש יותר מסופק?‬

‫כבר אין את החשיבה \"הילדותית\" ‪ \" ,‬אני אוהב יותר לעשות ספורט בסופו של יום אני רוצה‬ ‫להרגיש שאני ממצא את עצמי בכל המובנים‪ ,‬כלכלית‪ ,‬מקום בו אני יכול להתפתח מבחינת‬ ‫לימודית‪ ,‬להרגיש שאני מפעיל את הראש‪ ,‬וכמובן לדעת שאני מאושר‪ ,‬אז על כף המאזניים יש‬ ‫הרבה סימני שאלה‪ ,‬שאני מקווה שאני אגיע לפתרון בו אני אהיה שבע רצון עד כמה שניתן‪ ,‬הרי‬ ‫אין מושלם‪.‬‬

‫הסבה להוראה‪ ,‬ראיון אישי עם עידן וזהר‬ ‫עידן דוצ'ימינר‬ ‫זהר אדר‬ ‫מה גורם לשני אנשים באזור גיל ה‪ 40-‬ללכת ללמוד ‪ 3‬שנים אינטנסיביות מסלול של חינוך גופני‬ ‫במכללת וינגייט‪ ,‬לצד קריירה ומשפחה לקחת החלטה שכזו זה לא עניין של מה בכך‪ ,‬הסתקרנתם?‬ ‫גם אנחנו‪.‬‬ ‫בראיון אישי שערכנו עם עידן וזהר נשמע מכל אחד מהם מה הסיבות שהובילו אותם לזה‪ ,‬איך‬ ‫היה המסלול ומה הם מרגישים היום‪.‬‬ ‫עידן דוצ'ימינר בן ‪, 35‬נשוי ‪ 2+‬מנתניה‬ ‫קצת על עצמך‬ ‫מגיע מעולם אומנויות הלחימה ממנו האהבה שלי לספורט החלה לפני מעל ‪ 25‬שנים ‪ .‬הבעלים של‬ ‫מועדון אומנויות לחימה שפועל כבר ‪ 8‬שנים בכפר יונה‪ .‬סיימתי לימודי תואר ראשון למנהל‬ ‫עסקים וקידום בריאות וניהול ספורט מטעם מכללת רופין ווינגייט‪ ,‬גם בבחירת התואר שרציתי‬ ‫לעשות היה לי חושב שיהיה לי זיכה לתחום הספורט‪.‬‬ ‫כבר בתור ילד ידעתי והרגשתי שבתחום הזה אני מוצא את עצמי ומאז שהתחלתי‪ ,‬תחום אומנויות‬ ‫הלחימה מלווה אותי בכל צעד שאני עושה‪.‬‬ ‫למדתי על עצמי המון דרך אומנויות הלחימה‪ ,‬מה היא נחישות‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬הצבת מטרות‬ ‫וחוסן החלטתי ללכת לקורס מדריכים ומאמנים כדי שאוכל להנחיל את הערכים האלה גם‬ ‫לילדים אחרים‪ ,‬ולעזור כמו שעזרו לי‪.‬‬ ‫מה גרם לך ללכת על מסלול זה‬ ‫ראיתי את עצמי כמורה לכל דבר עוד הרבה לפני שחשבתי על הכיוון של חינוך גופני‪ ,‬הדרך שלי‬ ‫לגעת ולהשפיע על כל ילד בתור מאמן גדולה מאוד‪ ,‬אבל זה סיפק את שעות הערב בלבד‪ ,‬ומצאתי‬ ‫את עצמי בשעות הבוקר מחפש את עצמי במקומות עבודה שלא נתנו לי מענה לנפש כמו שעזרו לי‬ ‫למלא את הכיס‪.‬‬ ‫חיפשתי שוב את היכולת לשלב את התחום של החינוך ואת הגישה שלי להוראה דרך האומנויות‬ ‫לחימה ואז רעיון הדרך להוראה עלה על הפרק‪ ,‬היכולת להיחשף לכמות גדולה מאוד של ילדים‪,‬‬ ‫ולהשפיע לטובה על איך שהם מסתכלים על פעילות גופנית בכלל‪ ,‬ואם אוכל להכניס את תחום‬ ‫אומנויות הלחימה (כמו שאני בפועל עושה בדרכים שונות במסגרת העבודה שלי בבית הספר) אז‬ ‫אני לגמרי מרגיש מסופק‪ ,‬למרות הקושי והאתגר‪ ,‬ושהתלמידים שלי הם לא אותם חניכים‬ ‫שמגיעים אלי בערב לחוגים מבחירה‪ ,‬עדיין היכולת לרתום אותם אלי ולהנחיל להם את הערכים‬ ‫והמסרים שאני מאמין בהם בנוגע לתרומה של הספורט שווה את הכל‪.‬‬

‫איפה אתה רואה את עצמך שתגדל‬ ‫אמנם יש עוד הרבה זמן עד שאגדל‪ ,‬אבל כשזה יקרה אני מאמין שעדיין אהיה בתחום ההוראה גם‬ ‫הפורמלית וגם הבלתי פורמלית‪ ,‬אני חושב שיש קשר הדוק ביניהם ושהספורט הוא הקשר המחבר‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫השראה‬ ‫דמויות‪ :‬ההשראה שלי באה מכמה כיוונים ראשית זה מתחיל מאמא שלי‪ ,‬מורה בעצמה‪ ,‬שהדרך‬ ‫שבה היא לוקחת את התחום והדרך שבה היא משפיעה על תלמידיה הייתה מאוד משמעותית‬ ‫בעייני‪.‬‬ ‫המאמן שלי‪ ,‬שליווה אותי רוב שנותיי בתוך מתאמן השפיעה עלי המון‪ ,‬גם באופן שבו הוא אימן‬ ‫וליווה את המתאמנים שלו ובעיקר בגישה שלו ובערכים שהעביר לחניכיו‪.‬‬ ‫מקורות נוספים‪ :‬בתור חובב קולנוע וסרטים בכלל‪ ,‬יש כמה וכמה סרטים של דמויות שמספקות‬ ‫השראה ודמות לדוגמא בתור מאמנים\\מורים שהשפיעו על התלמידים שלהם בצורה ששינתה את‬ ‫חייהם והצליחה לתת דחיפה לכיוון החיובי יותר לחייהם‪.‬‬ ‫תודה עידן!‬ ‫זהר אדר בן ‪ 44‬נשוי ‪ 2 +‬מאזור השרון‬ ‫קצת על עצמך‬ ‫במשך ‪ 15‬שנה עבדתי בהייטק כמתכנת ומנהל מוצר‪ ,‬נהניתי מהעבודה שלי ועשיתי דברים‬ ‫מעניינים‪ ,‬במקביל סיימתי ‪ b.a‬מנהלים מטעם מכללת רופין‪.‬‬ ‫עבדתי במספר חברות למדתי הרבה שפות תכנות והייתי בחזית הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫מגיל צעיר אני נמצא ומחובק לים ותמיד היה חשוב לי לאזן עבודה שתאפשר לי לגלוש וכך היה‬ ‫אבל האהבה שלי לים תמיד בערה בי‪ ,‬אחרי ‪ 10‬שנים כבר התחלתי לנוע בכיסא בחוסר מנוחה‪,‬‬ ‫חיפשתי כיוונים שונים בעולם הטכנולוגיה אבל הבנתי שזה לא מספק אותי בתהליך של חיפוש‬ ‫עצמי שנמשך כשנתיים‪ ,‬משבר גיל ‪ 40‬הגיע בדיוק בזמן (‪ :‬ניגשתי להכוונה מקצועית שנמשכת כמה‬ ‫מפגשים וממש מקלפת אותך ועוזרת לך להבין מה הכיוון שאתה רוצה לעשות‪ ,‬החלטתי שאלך‬ ‫להתנדב בעמותה בשם זיו נעורים שמלווה נוער בסיכון בפעילות ימית‪ ,‬מייד התחברתי לעבודה‬ ‫עם הנוער והרגשתי סיפוק רב‪.‬‬ ‫מה גרם לך ללכת על מסלול זה‬ ‫מה שגרם לי להגיע לוינגייט קרה בהמשך לגמרי במקרה‪ ,‬הגעתי לבית הספר רמות ים במכמורת‬ ‫לראיון עבודה כמדריך בפנימייה‪ ,‬בראיון הבנתי שזה לא מה שאני מחפש אבל ברקע הבחנתי‬ ‫במפרץ יפיפה של מעגן מכמרות וילדים חותרים בקייקים‪ ,‬משהו באותו רגע גרם לי להרגיש ממש‬ ‫טוב‪ ,‬הסתקרנתי וחיכיתי שיצאו מהמים‪ ,‬שיצאו ניגשתי למורה שלהם ושאלתי אותו מה זה‬ ‫המקום הזה‪ ,‬הוא ענה לי שזה בית הספר לחינוך ימי של משרד החינוך‪ ,‬שאלתי אותו לשמו ואיך‬ ‫אני הופך להיות הוא‪ ,‬ממש במילים אלו (‪ :‬הוא ענה לי שקןראים לו שוקי ובכדי להיות מורה‬ ‫לחינוך ימי‪ ,‬עלי ללמוד בוינגייט חינוך גופני במסלול מגמה ימית‪ ,‬באותו שבוע נרשמתי למכללה‬

‫מבלי לחשוב כלל איזה דרך צריך לעבור בשביל להגיע ולהיות מורה לימאות‪ ,‬שנה אחרי המורה‬ ‫שלי לימאות במכמרות‪ ,‬זה שוקי‪.‬‬ ‫איפה אתה היום‬ ‫היום אני עובד יומיים כמורה לחינוך גופני ויומיים כמורה לימאות בבית הספר לחינוך ימי‬ ‫בהרצליה‪,‬‬ ‫יום אחד נוסף נשאר לי ללימודים לסמסטר האחרון‪ ,‬אני מאד אוהב את העבודה בימאות‪ ,‬חינוך‬ ‫גופני זה חלק מהדרך שאני צריך לעבור בכדי להגיע ואני עושה זאת בשמחה‪ ,‬לשמחתי אני עושה‬ ‫שנת סטאז' בבית ספר שבו שני הילדים שלי לומדים ככה שאני רואה את מערכת החינוך שלהם‬ ‫מקרוב ושמח לקחת בה חלק‪ ,‬מרגיש שנפלה בזכותי זכות גדולה‪.‬‬ ‫איפה אתה רואה את עצמך שתגדל‬ ‫אני רואה את עצמי נשאר קרוב לחינוך‪ ,‬אני מאמין מאד בחינוך והזכות להיות דמות שמשפיעה‬ ‫עליהם ויכולה לכוון זה משהו שאני מרגיש טוב בו ויש לי בוס סיפוק‪ ,‬אני חושב על כיוונים נוספים‬ ‫ומיזמים שקשורים לים ולחינוך‪.‬‬ ‫השראה‪ :‬תמיד אהבתי לראות סרטים ולקרוא ספרים שקשורים להתפתחות אישית ולמידה‪,‬‬ ‫עמידה באתגרים‪.‬‬ ‫והערצתי תמיד אנשים שעסקו בעשייה ולא חיפשו כותרות‪ ,‬זו השראה בעיני דמטת אהבוה לי‬ ‫במיוחד זה אברהם לינקולן שהוציא את העבדות אל מחוץ לחוק בארה\"ב ולא פחד ללכת עם‬ ‫האמת שלו ובמה שהוא האמין‪.‬‬ ‫המורים שלי בתיכון שבו למדתי נתנו לי להבין שמורה יכול לשנות הרבה ולהיות דמות שמלווה‬ ‫אותך במחשבה גם מעבר ללימודים‪.‬‬

‫היבטים מגדריים בשיעורי חינוך גופני‬ ‫פאטמה חוסיין‬ ‫איתי רבינוביץ'‬ ‫נציג את עצמנו תחילה‪ :‬פאטמה חוסיין‪ ,‬מורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי כפר מזרעה כיתות‬ ‫א'‪-‬ג'‪ ,‬ובבית ספר חטיבת ביניים בכפר מזרעה כיתות ז'‪-‬ט'‪.‬‬ ‫איתי רבינוביץ'‪ ,‬מורה לחינוך גופני ומחנך כיתה ו' בבית ספר ניצנים ברמת גן‪ .‬שנינו בוגרי תכנית‬ ‫רג\"ב ‪\" -‬ראש גדול בהוראה\" – תכנית מצוינות בהוראה‪ .‬הדבר ראוי לציון כיוון שהתוכנית‬ ‫השפיעה עלינו רבות בהקשרים רבים‪ .‬דרכה למדנו לעומק את חשיבותו ומשמעותו של שיעור‬ ‫החינוך הגופני בהקשר הגופני‪ ,‬החברתי והרגשי שלו‪ .‬במהלך הלימודים יצא לנו לקיים דיונים‬ ‫ולחקור לא מעט את הנושא המגדרי ששיעור החינוך הגופני מביא עימו‪ .‬ידוע וברור לכולם שמדובר‬ ‫בשיעור ייחודי והוא חריג בנוף בית הספר – הן במרחב‪ ,‬הן בתוכן והן בחוויות עצמן שהתלמידים‬ ‫חווים בו‪ .‬בבית ספר יסודי השיעורים מתרחשים כאשר הבנים והבנות משתתפים יחד‪ ,‬בעוד‬ ‫בחטיבות הביניים והתיכונים הבנים והבנות מופרדים‪ .‬אנחנו החלטנו לכתוב על חווייתנו בלימוד‬ ‫השיעור בבית ספר יסודי‪ ,‬והחלטנו להאיר בפנס ולקיים חשיבה סביב אירועים שהעין שלנו \"צדה\"‬ ‫במהלך השיעורים שלנו‪ ,‬שנוגעים במערכת היחסים המרתקת בין הבנים לבנות‪ .‬בבואנו לחקור את‬ ‫ההיבט הנ\"ל קיבלנו השראה ממחקר מעניין של ‪Azzarito, Laura and Melina A. Solomon.‬‬ ‫שתרגמה בצורה נפלאה נועה נוימרק‪ ,‬דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת שיקאגו‪ .‬המחקר‬ ‫מדבר על ההבניה החברתית‪-‬פסיכולוגית שעוברים בנים ובנות בחברה‪ ,‬ואיך זה משתקף ומתעצב‬ ‫בין היתר בשיעור החינוך הגופני‪ .‬כך למשל‪ ,‬בזכות משובים רבים ששני הצדדים מקבלים בעקבות‬ ‫ביצועיהם הספורטיביים‪ ,‬מתעצבת תפיסה מגדרית‪ .‬זה יבוא לידי ביטוי באמצעות הערות‬ ‫מילוליות – \"לשחק כמו בת\" וכן בהרכב הדמוגרפי המאפיין את הפעילויות השונות בשיעורים –‬ ‫בענפי ספורט מסוימים בנים יטו להשתתף בעוד בענפי ספורט אחרים בנות ירבו להשתתף‪ .‬נוסף‬ ‫על המחקר‪ ,‬שאבנו המון השראה מסרטון קצר וכביכול קליל אך הוא טומן בתוכו שאלות מגדריות‬ ‫רבות ודרכו גם ניתן היה לקיים שיח בשיעורים שלנו‪ ,‬עם התלמידים עצמם‪ .‬מדובר בסרטון הבא ‪-‬‬ ‫‪ .https://www.youtube.com/watch?v=XjJQBjWYDTs‬בסרטון המשתתפים מתבקשים‬ ‫\"לרוץ כמו בת\"‪ .‬מהר ניתן לראות כיצד המשתתפים תופסים ריצה של בת – בצורה מאוד‬ ‫סטראוטיפית ומזלזלת‪ .‬נחזור לסרטון בהמשך‪ ,‬כיוון שקיימנו דרכו איזשהו שיח עם תלמידנו‬ ‫במהלך השיעורים‪ .‬בשורות הבאות נשתף במספר חוויות מהשיעורים שלנו‪ ,‬בהן עינינו \"צדה\"‬ ‫רגעים מגדריים שעניינו אותנו‪ .‬איתי מספר‪ :‬באחד השיעורים שלי בתחילת השנה (איפשהו בין‬ ‫הסגרים)‪ ,‬החלטתי לאפשר לכיתה ו'‪ ,‬משחק בעצמה‪ .‬לא הופתעתי כאשר הכיתה התפצלה לארבע‬ ‫– הבנים שרצו כדורגל‪ ,‬הבנות שרצו כדוריד‪ ,‬ועוד שתי קבוצות נוספות – אלו שלא רצו כלום ובנות‬ ‫אחדות שרצו לשחק דווקא‪ ..‬כדורגל‪ .‬כשחלק מהבנים שמעו שמספר בנות מעוניינות להצטרף‬ ‫אליהם למשחק‪ ,‬ראיתי עליהם שהם לא ששים לשתף אותן‪ .‬המשחק שלהם מאופיין באגרסיביות‬ ‫(באופן יחסי כמובן לילדים בגילם) משולבת עם כישרון‪ .‬שלא כמו הבנות‪ ,‬הם נוהגים לשחק‬ ‫בשכונה מדי יום ולכן שיתוף בנות במשחק מבחינתם היה \"לפגוע ברמת המשחק\"‪ ,‬כדבריהם‪.‬‬ ‫הבנות מצידן מאוד נפגעו שהבנים לא רצו לשתף אותן‪ .‬הן לא הבינו מה הבעיה ומדוע זה לא‬ ‫מתאפשר‪ .‬כמורה לחינוך גופני בשנתי הראשונה‪ ,‬אני ניצבתי בפני דילמה – מצד אחד‪ ,‬אני רוצה‬

‫לאפשר הזדמנות לקחת חלק במשחקים לכל מי שלוקח חלק ברצינות בשיעורי החינוך הגופני‪.‬‬ ‫ממתי אסור לבנות לשחק כדורגל עם הבנים? אני סולד מתפיסה אוטומטית כזאת ולא מעוניין‬ ‫שהבנות בכיתה שלי יתקלו במחסומים בבואן לשחק כדורגל‪ .‬באותם רגעים ממש נזכרתי במחקר‬ ‫עליו סיפרתי קודם‪ ,‬וממש ראיתי בחזיוני כיצד בזמן אמת כיצד אופיין של הבנות מתעצב ויראה‬ ‫בעתיד בעקבות החוויה הנוכחית‪ .‬אך יש גם צד אחר לדילמה‪ .‬והיה לי קשה מאוד להדחיק אותו –‬ ‫והוא העובדה שקצת הבנתי את הבנים‪ .‬בדרכם המאוד לא נעימה ומנומסת‪ ,‬הם רצו להגיד שבא‬ ‫להם לשחק כדורגל ברמת האתגר ובדרגת הקושי ההולמת אותם‪ .‬כיוון שכדורגל הוא משחק‬ ‫קבוצתי‪ ,‬כאשר חלק מהשחקנים הם לא כישרוניים במיוחד‪ ,‬הדבר פוגע בחוויה כולה‪ .‬ובאותו רגע‪,‬‬ ‫כל מה שהיה להם בראש זה – \"בא לנו לשחק כדורגל בכיף\"‪ .‬הם אפילו אמרו את המשפט הזה‪.‬‬ ‫כילד ששיחק כדורגל‪ ,‬אין דבר יותר כיף ממשחק כדורגל משובח‪ .‬ואני זוכר טוב מאוד איך כאשר‬ ‫היינו צריכים לשתף את כל ילדי הכיתה בהפסקות‪ ,‬איכות המשחק הייתה נפגעת‪ .‬אני יודע שזה‬ ‫מאוד לא 'פוליטקלי קורקט' לכתוב‪ ,‬אבל מדובר ברגשות שקשה להדחיק כשאתה בכיתה ו'‪ .‬אז‬ ‫זאת הייתה הדילמה שלי ובסופו של דבר‪ ,‬כמו שנוכחתי לדעת השנה – דילמות בצד‪ .‬מה שמעניין‬ ‫בסוף את הילדים זה \"מה עושים\"‪\" ,‬מה הפתרון\"‪ .‬ידעתי שעליי לספק פתרון למצב‪ .‬החלטתי‬ ‫באותו רגע ללכת עם הראש‪ .‬והראש אמר שאנחנו נמצאים כרגע בשיעור חינוך גופני ולא באימון‬ ‫כדורגל‪ .‬ובשיעור חינוך גופני‪ ,‬בהתאם למטרות השיעור כמובן‪ ,‬לכל ילד וילדה יש הזדמנות שווה‬ ‫לקחת חלק בכל פעילויות השיעור‪ .‬ואם הבנים לא מסוגלים להנות ממשחק כדורגל עם הבנות –‬ ‫אז צריך לתקן את זה‪ ,‬ולא להתעלם‪ .‬קבעתי עובדה – הבנות שמעוניינות להצטרף לבנים‪,‬‬ ‫תצטרפנה‪ .‬הבנים יקבלו את זה בהבנה והכלה ויעזרו לבנות להנות במשחק‪ .‬למרות שמאוד הייתי‬ ‫רוצה לכתוב על ‪ , HAPPY END‬לא במקרה הזה‪ .‬המשחק 'התפוצץ' אחרי כמה דקות‪ .‬הבנים‬ ‫רצו אליי ואמרו ש\"אי אפשר לשחק ככה\"‪ .‬הבנות רצו אליי ואמרו ש\"הבנים משחקים ממש חזק‬ ‫וזה לא כיף ככה\"‪ .‬החלטתי לעשות מעשה ובשיעור הבא‪ ,‬הבאתי את כולם לכיתה‪ .‬הקרנתי להם‬ ‫את הסרטון המדובר‪ ,RUN LIKE A GIRL ,‬והחלטתי לקיים סביבו שיח‪ .‬ביקשתי מהם להגיד‬ ‫את שעולה על ליבם‪ ,‬בלי לסנן אבל כמובן בלי לפגוע‪ .‬הם שיתפו במחשבות מאוד בוגרות‪ ,‬ואחד‬ ‫הבנים‪ ,‬הבוגרים שבכיתה‪ ,‬שיתף שלפעמים הוא מרגיש שבא לו שיהיה לכולם כיף ומאתגר אבל זה‬ ‫קשה‪ .‬הסכמתי איתו שזה קשה‪ .‬הבנות שיתפו שהן חשות הרבה פעמים התנשאות ספורטיבית‬ ‫ואגרסיביות מצד הבנים במשחקים התחרותיים בכיתה‪ .‬לא היה פשוט בשיעור והרבה פעמים‬ ‫משפטים מסוימים עלו לטונים צורמים‪ .‬אבל החלטתי לנסות לצאת עם תוצר מהשיעור הזה‪.‬‬ ‫הסכמנו ככיתה שלפעמים שני הצדדים‪ ,‬תופסים אחד את השני לפי סטראוטיפים מסוימים‪ .‬בנות‬ ‫לפעמים באופן אוטומטי‪ ,‬תופסות את הבנים כאגרסיביים ומקדשי תחרות בעוד בנים תופסים את‬ ‫הבנות כתבוסתניות וחלשות אופי‪ .‬הסכמנו ששני הצדדים טועים‪ .‬אין כל בסיס לטענות האלה‪,‬‬ ‫ובשביל שתהיה אווירה נעימה בשיעור‪ ,‬למידה אמיתית וכיף – חייבים להפסיק להגדיר ילדים‬ ‫אחרים לפי מינם‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הפתרון לא נוצר ביום אחד‪ .‬בשיעורים הבאים חוויתי חוויות‬ ‫דומות לא אחת‪ ,‬אבל אני חושב שעצם העלאת הנושא למודעות של התלמידים‪ ,‬הוא צעד ראשון‬ ‫וחשוב בדרך לפתרון‪ .‬והפתרון מבחינתי הוא חינוך‪ .‬בסופו של דבר לשיעור קוראים \"חינוך גופני\"‬ ‫ועלינו לנצל את תכני השיעור‪ ,‬ולהאיר בזרקור על מצבים אנושיים דרכם יוכלו התלמידים ללמוד‬ ‫ולהיות אנשים טובים יותר‪ .‬הנושא המגדרי בעיניי הוא אחד הנושאים ה'חמים' של שיעור החינוך‬ ‫הגופני כיוון שיש משחק תחרותי מזמן סיטואציות רבות בהן האישיות ה'גברית' הטיפוסית‬ ‫נתקלת באישיות ה'נשית' הטיפוסית ושם‪ ,‬בעיניי לפחות‪ ,‬על המורה לתת את ה‪ INPUT-‬שלו‪.‬‬

‫פאטמה מספרת‪ :‬לפי הניסיון שלי בשנת הסט אז׳ ‪ ,‬בניית השיעור לפי חלוקה לקבוצות מעורבות‬ ‫קטנות שכוללות בנים ובנות ביחד‪ ,‬אחדה את הכיתה ‪ .‬שיעורי החינוך גופני היו דרך משחקים‬ ‫הכוללים פועליות המתאימות לשני המינים‪ .‬ובנוסף השיעורים היו כוללים מימוניות כמו בעיטה‪,‬‬ ‫או זריקה דרך משחקים יותר פשוטים מכדורגל או כדוריד‪ .‬השימוש בתרגילים אפשר לשתף את‬ ‫כל הכיתה ולא רק בנים שלפי דעתם כדורגל הוא משחק השייך אך ורק לגברים‪.‬‬ ‫‪wcvMwwCGW6fqIJcPwCy86fyq2LsUjb9y/view?us1/d/https://drive.google.com/file‬‬ ‫‪p=drivesdk‬‬ ‫הקישור לעיל הוא דוגמה לשיתוף פעולה – ביום אחד גשום החלטתי לעשות שיעור בתוך הכיתה (‬ ‫אין אופציה אחרת) ונושא השיעור היה ״ריקודים״‪ .‬ידעתי לפני שהבנים לא מעדיפים ריקודים‬ ‫בניגוד לבנות בגלל זה ניסיתי למצוא משהו שאולי יתאים לשני המינים‪ .‬בתחילת השיעור‬ ‫שאמרתי לכיתה שהיום נרקוד ‪ ,‬הבנות שמחו מאוד אולם הבנים התעקשו שהם לא רוצים ‪.‬וכאשר‬ ‫הוספתי לדבריי שהריקוד קשור לנושא ״כדורגל״ הכולל תנועות שעושים אותה במשחקי הכדורגל‬ ‫הם התעניינו ושיתפו פעולה‪.‬‬ ‫ההמלצות שלנו לארגון שעורים זה למצוא פעילויות משותפות שיכולות לעניין את קבוצות בנים‬ ‫ובנות‪ ,‬למשל ‪ ,‬כמו שימוש בתנועות כדורגל בריקוד‪ .‬אני רואה בזה חשיבות רבה לפיתוח וחיזוק‬ ‫ערכי כבוד‪ ,‬אכפתיות ועזרה הדדית מכיתות קטנות‪.‬‬ ‫במהלך השנה וכתיבת המאמר למדנו לאהוב עוד יותר את המקצוע שבחרנו בו‪ .‬אנחנו רואים בו‬ ‫את המקצוע החשוב ביותר במערכת‪ ,‬כיוון שהוא מכיל תכנים שנוגעים ישירות לאישיות התלמיד‪,‬‬ ‫ודרכו ניתן לחנך את הילדים לערכים חשובים‪ .‬אנחנו חושבים שהנושא הנבחר‪ ,‬והכתבה הנוכחית‬ ‫חושפת את הקוראים למשמעות של שיעור החינוך הגופני ולאיכותו‪.‬‬

‫יומן סטאז'‬ ‫רוני נומייסקי‬ ‫אני רוני נומייסקי בן ‪ 29‬גר בראשון לציון‪ ,‬מאמן שחייה במכבי ראשון ועושה סטאז' בבית ספר‬ ‫\"ויתקין טבע\" בראשון לציון בשכונת נווה ים‪ .‬את הסטאז' שלי התחלתי באיחור של חודש וחצי‬ ‫כי לא מצאתי סטאז'‪ .‬בכתבה הבאה אציג לכם שני קטעים מהיומן שלי שכתבתי תוך כדי הסטאז'‬ ‫ובחרתי לשתף‪ .‬בחרתי בדרך זו כי אני נורא מאמין בפתגם \"אין חכם כבעל ניסיון\"‪ .‬בפתגם זה‬ ‫נתקלתי רבות במהלך חיי‪ ,‬בין אם זה בצבא ובין אם זה העבודה בבית קפה או אפילו בזמן פעילות‬ ‫גופנית וכשאני מאמן בבריכה‪ .‬מכל חוויה בחיי צברתי ניסיון שהעניק לי ידע וכלים שהשתמשתי‬ ‫בהם וכן גם בכל חוויה בבית הספר בשיעורים‪ ,‬בזום ואפילו בזמן הפסקות‪ .‬הדרך הטובה ביותר‬ ‫להציג חוויות וניסיון היא דרך נקודת המבט שלי‪.‬‬ ‫אז בואו נתחיל‪........‬‬ ‫טבילת האש (יום א' ‪:)1.11.2020‬‬ ‫הגעתי לבית הספר אחרי שסגרתי לעצמי את הסטאז' בסוף שבוע וקיבלתי ללמד את כיתות‬ ‫א'‪ .‬על הדרך הכרתי את המורה החונכת שלי אווה שאמרה לי שהיא תצפה בשיעור הראשון שלי‪.‬‬ ‫נכנסתי לכיתה היום מוכן לשיעור הראשון עם כיתה א' אלון ‪,‬מעניין למה לא ממספרים כמו‬ ‫שהיה כשאני למדתי? כשנכנסתי לכיתה המחנכת מירה הציגה אותי ואז לקחתי את התלמידים‬ ‫לאולם‪\" .‬בואו ניכנס ונשב בשקט בצד שמאל של האולם\" אמרתי ואווה יושבת בפינת האולם‬ ‫וצופה ולא אומרת כלום‪ .‬הכנסתי את התלמידים לאולם והם התפזרו והתחילו לרוץ ‪ .‬ביקשתי‬ ‫פעם אחת‪ ,‬פעמיים בקול רגוע עד שנתתי לסבלנות שלי לפקוע והרמתי את הקול \"כולם לשבת \"‬ ‫חלקם הקשיבו והלכו לשבת אבל רובם ‪ ....‬רובם המשיכו בשלהם‪ .‬מאותו הרגע הקול שלי לא ירד‪.‬‬ ‫ואפילו התחיל לכאוב לי הגרון‪ .‬לאחר שהצלחתי להושיב את כולם היה רעש והתלמידים לא‬ ‫שתקו‪ .‬רבע שעה עברה מהשיעור נשארו עוד ‪ 30‬דקות שבהם אני אמור לרשום שמות ואיכשהו‬ ‫להתחיל לעבוד על סימנים מוסכמים‪ .‬רק אחרי ‪ 10‬דקות סיימתי לקרוא שמות‪.‬‬ ‫נשארו ‪ 20‬דקות ‪ \",‬כשאני אומר אפ! כולם מתפזרים באולם!‪ .....‬אפ!! \" צעקתי‪.‬‬ ‫התלמידים רצו לכיוון הקיר הנגדי כמו חבורה של אפרוחים‪ ,‬נתקעו בו כאילו לא ראו אותו וחזרו‬ ‫למקום‪ ....‬בערך‪ .....‬סוג של גוש מפוזר של ילדים שיושבים‪.‬‬ ‫וככה היה כל השיעור מלא בניסיונות שכשלו ותלמידים שלא מבינים או רוצים להבין מה אני‬ ‫רוצה‪.....‬‬ ‫אז היום היה היום הראשון ‪ .....‬איזה יום! ‪ ......‬אני באמת רוצה להיות מורה ?‪ ........‬מה ככה זה‬ ‫יהיה תמיד? מבולגן ילדים צועקים עלי ? לא מקשיבים ! סמים עלי פס‪......‬‬ ‫מה הרגשתי‪ :‬תסכול ‪,‬כעס‪ ,‬בלבול‪.‬‬ ‫מה למדתי ‪:‬‬ ‫הקטע הנ\"ל הוא השיעור הראשון שלי בבית הספר לבד במול ‪ 30‬תלמידים‪ .‬לאחר השיעור‬ ‫ברפלקציה של המורה החונכת היא נתנה לי טיפ לגבי סדר ישיבה שסידר לי את כל השנה‬

‫עם הכיתה‪ .‬לסדר את התלמידים בטורים מאחורי קונוסים בשיעור הראשון ושכל תלמיד ידע‬ ‫בדיוק איפה הוא יושב‪ ,‬ככה זה יצור מסגרת קבוע שהתלמידים‪ .‬בנוסף לא לצעוק יותר לעולם‬ ‫בשיעור ועם כן צריך יש להרים את הקול בעדינות אך לא לצעוק‪ .‬בשיעור שלאחר מיכן הגעתי‬ ‫לאותה הכיתה וניסיתי זאת וזה אכן עבד‪ .‬חשוב לציין שמאז הכיתה נכנסת לאולם ומחכה לי‬ ‫בישיבה בתורים כשכל ילד יודע בדיוק איפה הוא ממוקם וכבר אין צורך בקונוסים‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ ‬הילד צריך לדעת בדיוק את המקום בו הוא צריך להיות בין אם זה ע\"י סימון או קביעת‬ ‫עובדה‪.‬‬ ‫‪ ‬כשהקול שלך כל הזמן גבוהה לא יהיה לך לאן להרים אותו‪ .‬לכן יש לדבר רגועה ובנועם‪.‬‬ ‫תואר (יום ג' ‪:)13.4.2021‬‬ ‫היום קיבלתי את המערכת החדשה‪ .‬אני יותר לא עובד עם כיתות א' אלה עם כיתות ב'‪.‬‬ ‫התלמידים מכירים אותי יודעים מי אני אז לא יהיה לי בעיה חשבתי לעצמי‪.....‬‬ ‫\"רוני‪ \"!!!!.....‬צעקו התלמידים כשנכנסתי לכיתה והתיישבו לאחר שביקשתי‪ .‬הסברתי לכיתה‬ ‫שאווה לא תלמד אותם יותר השנה ושאני יהיה המורה לחינוך גופני שלהם עד סוף השנה‪ .‬לא‬ ‫נתקלתי בבעיות כשהתלמידים הסתדרו כנראה שאווה עבדה איתם יפה מאוד במהלך השנה‪.‬‬ ‫כשקראתי שמות כולם ישבו במסודר חוץ מתלמידה אחת שלא הסכימה בשום פנים ואופן גם‬ ‫אחרי התעקשות מצדי‪ ,‬תואר‪ .‬כשניגשתי לדבר איתה בזמן שהכיתה מתחממת היא אמרה לי‬ ‫שהיא לא אוהבת ספורט ושהיא לא רוצה להשתתף‪ .‬באותו הרגע אמרתי סבבה אז תשבי בצד‬ ‫(יומרני ביותר וקל מאוד לביצוע מצדי)‪ .‬חמש שניות לאחר מיכן נזכרתי שאסור שתלמיד יהיה‬ ‫בחוסר מעש‪ .‬חשבתי ונזכרתי במורה המאמן שלי משנה ב'‪ .‬היה לו עוזר אישי בכל כיתה שהיה‬ ‫אחד התלמידים‪ .‬לכן קראתי לתואר ואמרתי לה שמעכשיו היא העוזרת שלי היא שומרת לי על‬ ‫הקלסר ועוזרת לי עם הציוד‪ .‬היא הסתכלה עלי חייכה והתחילה במשימתה נמרצת‪ .‬במשך‬ ‫השיעור אפילו שכנעתי אותה להצטרף לעבוד על כדרור עם חברה‪ .‬איזה כיף מעכשיו יש לי עוזרת‬ ‫בכיתה שמיעלת לי את השיעור‪.‬‬ ‫מה הרגשתי‪::‬‬ ‫אמפתיה‪ ,‬הזדהות ושאסור לי לפספס את התלמידה הזאת!‬ ‫מה למדתי‪:‬‬ ‫לתואר חשוב להרגיש מועילה כמו לכולנו בעולם הזה‪ .‬ברגע שנתתי לה את המקום לעזור זה נתן‬ ‫לה מוטיבציה והיום היא משתתפת בשיעורים ומהווה דוגמה לתלמידי הכיתה‪ .‬השיעורים עם‬ ‫הכיתה זורמים הרבה יותר בגלל שתואר עוזרת לי ובגלל שהיא מדרבנת את כל התלמידים בכיתה‬ ‫לעזור עם הכל וככה \"לתקתק את השיעור\" בכיף‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫‪ ‬להשתמש בתלמידים כדי לארגן את הציוד לשיעור‪.‬‬ ‫‪ ‬לתת לתלמידים תחושה שהם מועילים ותורמים‪.‬‬

‫חדר המורים‬ ‫שני יונה‬ ‫עדן כהן‬ ‫כניסה לבית ספר חדש הוא תהליך מרגש מאוד‪ ,‬מלמד ולפעמים מורכב ואף מאיים‪ .‬השתלבות‬ ‫בצוות בית הספר מזמנת מפגש עם תרבות אורגנית קיימת‪ ,‬עם צוות מקצועי מגוון‪ ,‬הכולל‬ ‫מורים ומורות בעלי‪/‬ות אמונות‪ ,‬עמדות‪ ,‬דרכי עבודה וסגנונות הוראה שונים‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬שני ועדן‪ ,‬בחרנו לכתוב על נושא חדר המורים‪ ,‬על המעבר מלהיות תלמידים שמחכים‬ ‫מחוץ לחדר המורים בפחד או בחשש‪ ,‬ללהיות חלק מצוות המורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדבר על השפעת‬ ‫חדר המורים‪ ,‬לטובה ולרעה‪ ,‬וניתן דגש על המשמעות של המקום הספציפי הזה על מורה‬ ‫בשנתו הראשונה‪.‬‬ ‫לחדר המורים יתרונות וחסרונות רבים‪ :‬היתרונות הם כמובן‪ ,‬החברה והצוות שנמצא בחדר‬ ‫המורים‪ ,‬המקום להתייעץ על עניינים מקצועיים ואישיים והמקום לשבת שניה ולהירגע‪ ,‬מעין‬ ‫מקום מפלט למורים‪.‬‬ ‫לעומת זאת רוב החסרונות מסתכמים בכך שחדר המורים לרוב צפוף‪ ,‬רועש ומאוד קשה‬ ‫לעבוד ולדבר‪.‬‬ ‫עדן – ‪ 100%‬משרה בית ספר תיכון קרית שרת חולון‪.‬‬ ‫אני בשנתי הראשונה בחרתי לעבוד בבית הספר הזה ספציפית ואלה השיקולים שהנחו אותי‪:‬‬ ‫בית הספר איכותי‪ ,‬כמות תלמידים גדולה‪ ,‬מגוון מורים חינוך גופני ומגוון מגרשים וציוד‬ ‫שיאפשר לי להתבטא בכל ענף ספורט‪.‬‬ ‫כשהגעתי לחדר המורים הרגשתי שזה הולך להיות הבית החדש שלי‪ ,‬המקום מאוד מזמין‪,‬‬ ‫שופץ לאחרונה ויש בו המון צבע וחיים‪ .‬שולחנות גדולים לכל צוות‪ ,‬שולחן בר גבוה‪ ,‬מטבחון‪,‬‬ ‫חדר עבודה עם מחשבים ואפילו ספות‪ .‬הרגשתי מיד בבית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הבנתי שחדר המורים הוא חדר העבודה של המון מורים נוספים ואני נכנסת לביתם‬ ‫של אנשים אחרים‪ .‬וכמו בכל בית‪ ,‬לכל אחד יש את המקום שלו‪ ,‬ואבוי למי שיפר את הסדר!‬ ‫לאחר שמצאתי את מקומי (כיסא) כעבור שבוע‪ ,‬הרגשתי קצת יותר בנוח‪ .‬מי שהיה צריך לדבר‬ ‫איתי ידע לאן להגיע ואני ידעתי שיש לי איפה לשבת ולנוח אחרי שיעור‪ .‬לאחר זמן לא רב‪,‬‬ ‫הייתה התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה ונאלצנו לחזור ללמד מהבית‪ .‬במהלך תקופה זו‬ ‫ניסיתי ככל יכולתי לגייס את כל התלמידות‪ ,‬לגוון את השיעורים ולהעניק להן את התחושה‬ ‫שאני איתן‪ .‬כמובן שאין ‪ 100‬אחוז הצלחה וחלק מהתלמידות לא התחברו לשיעורים מרחוק‬ ‫אך חלקן אף הפתיעו אותי וחזרו על השיעורים וצילמו את עצמן ללא בקשתי וזאת על מנת‬ ‫לשמור על כושר ועל רוח ספורטיבית‪ .‬אני שמחה להגיד שעל חלק מהשיעורים שיצרתי‪,‬‬ ‫קיבלתי מחמאות גם ממורים אחרים וגם מהתלמידות‪ ,‬דבר שגרם לי סיפוק רב ורצון עז‬ ‫להמשיך ולגוון ככל שאפשר את השיעורים מרחוק‪ .‬כעבור זמן מה‪ ,‬חזרנו ללמד באופן חלקי‬

‫בבית הספר לאט לאט חזרנו למד באופן מלא‪ .‬ההתרגשות הייתה בשיאה כאילו היום זה היום‬ ‫הראשון ללימודים‪.‬‬ ‫בהמשך לחזרתנו ללימוד פרונטלי במהלך היום שאני אני נמצאת בחדר המורים אני מעדכנת‬ ‫את המורים הרלוונטיים על מקרים חריגים שקורים במהלך היום‪ ,‬בעיקר מדברת עם‬ ‫המחנכים‪ ,‬עם היועצות ואף מתייעצת עם המורי ספורט וותיקים על טיפול בהתנהגויות שונות‬ ‫במהלך שיעורים‪.‬‬ ‫אני שמחה להגיד שלרוב אני מצאת אוזן קשבת ופתרונות לרוב הבעיות בהן אני נתקלת ואף‬ ‫מיישמת את הפתרונות שקיבתי בשיעורים לאחר מכן‪.‬‬ ‫כיף שיש מקום בבית הספר בו יכולים המורים לדבר זו עם זה ללא התערבות של התלמידים‪.‬‬ ‫שני יונה‪ 100% -‬משרה בגלי עתלית בעתלית‪.‬‬ ‫קוראים לי שני יונה‪ ,‬בן ‪ 29‬ואת שנת הסטאז' שלי אני עושה בבית הספר גלי עתלית שנמצא‬ ‫בעתלית‪.‬‬ ‫חווית חדר המורים בשבילי בהתחלה הייתה מוזרה מאוד הייתי אומר‪ .‬להיות מורה לחינוך‬ ‫גופני בבית ספר יסודי‪ ,‬שבו כמעט כל הצוות נשי הוא קצת מאתגר‪ .‬הצוות בבית הספר מדהים‬ ‫וכולם באמת רוצים לעזור וחשובה להן ההצלחה שלי‪ ,‬עזרו לי נורא להתאקלם בבית הספר‬ ‫ולהרגיש שייך‪ .‬אך יחד עם זאת לא הרגשתי שייכות בחדר המורים‪ ,‬לא הרגשתי צורך להגיע‬ ‫לשם בהפסקות מכיוון שהרגשתי שאין לי כ\"כ עם מי לדבר על דברים שלא קשורים לעבודה‪.‬‬ ‫יש לנו בבית הספר מחסן מאוד מאורגן ומסודר של הציוד לחינוך גופני‪ ,‬בדרך כלל את זמני‬ ‫ההפסקות אני מבלה שם‪ ,‬יש לי שם פינת קפה ומרגיש לי יותר נוח לבלות שם את ההפסקות‬ ‫שלי‪ .‬כמובן שבמקרים שצריך אני נמצא ומראה נוכחות‪ ,‬חשוב לי לשמור עם כולם על יחסים‬ ‫טובים עם כל הצוות‪ .‬אני כן מבלה הרבה בחדר המורים אך השהות שלי שם היא רק במה‬ ‫שקשור ליחסי עבודה עם שאר הצוות‪ .‬את הזמן האישי שלי אני אבחר לבלות במקום יותר‬ ‫שקט ופחות רועש‪ .‬לדעתי בבתי הספר היסודיים חסרים הרבה דמויות גבריות שיכניסו‬ ‫אווירה קצת שונה לחדר המורים‪ ,‬חשיבה שונה קצת לבית הספר‪ ,‬התלמידים גם נחשפים‬ ‫ברוב המקרים רק למורה בדמות נשית וזה חשוב לחשוף אותם לשני המינים בדמויות‬ ‫סמכותיות‪.‬‬ ‫לסיכום אסיים ואומר שחדר המורים בשבילי הוא לא כלי שאני משתמש בו לצרכי האישיים‬ ‫אלא רק לצרכים מקצועיים‪.‬‬ ‫סרטון מיוטיוב המראה את הדינמיקה בין מורים החדשים לוותיקים בחדר המורים‪ .‬המורות‬ ‫החדשות מלאות מוטיבציה ומעוניינות להכניס שינויים לעומת הוותיקות שרוצו להמשיך בקו‬ ‫הישן‪https://www.youtube.com/watch?v=OfE7YapTxFs .‬‬

‫שיעורי חינוך גופני דרך מערכת הזום בתקופת משבר הקורונה‬ ‫שריפה אומובאשי‬ ‫מי אני ? למה בחרתי את הנושא?‬ ‫אני שריפה אומבאשי סטודנטית שנה ד' במכללה האקדמית בווינגייט‪ ,‬במהלך השנה‬ ‫הנוכחית(‪ )2021\\2020‬עשיתי סטאז' בבית ספר יסודי‪ ,‬במקצוע חינוך גופני‪.‬‬ ‫ידוע לנו את החשיבות של החינוך גופני בכמה תחומים ‪ :‬גופני‪ ,‬חברתי ‪ ,‬רגשי והכרתי‪ .‬בחינוך‬ ‫הגופני התלמידים עומדים בפני אתגרים גופניים שהתמודדות עמם תורמת לשמירה על אורח חיים‬ ‫פעיל ובריא ומשפרת את כושרם הגופני וחוסנם הנפשי‪.‬‬ ‫מגפת הקורונה בישראל היא חלק מהתפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה ‪ . 2019‬בחרתי‬ ‫את הנושא הזה ספציפית כי לעולם לא נשכח את התקופה המאתגרת והלא פשוטה הזו‪ ,‬המגפה‬ ‫השפיעה באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה ומערכת החינוך היא אחת מהן וצריך לפעול‬ ‫בזהירות ובחוכמה כדי לשמור על מערכת חינוכית טובה ויעילה שתקדם את המדינה בכל מצב ‪.‬‬ ‫במהלך שנת ההתנסות למדתי לא מעט דברים מהמורה חונכת שלי ‪ ,‬היא הייתה אישה חכמה‪,‬‬ ‫יצירתית‪ ,‬תומכת‪ ,‬תורמת וחשוב לה לעזור ולעשות את העבודה שלה בדרך הטובה והיעילה ביותר‪.‬‬ ‫הגעתי לתקופת הסטאז' והתחלתי ללמד בלי חשש ופחד ועם ביטחון עצמי‪ ,‬התמודדתי ופעלתי לפי‬ ‫הצורך עם המצבים שהופיעו במהלך השיעורים‪.‬‬ ‫ידוע לנו את החשיבות של הפעילות גופנית ובתקופת הקורונה במיוחד כי רוב הזמן שלנו אנחנו‬ ‫נמצאים בבית ואנחנו לא מאפשרים לגוף תנועה מספיקה‪.‬‬ ‫מגפת הקורונה באה והשפיעה בצורה שלילית על התלמידים שלנו‪ ,‬אך היה חשוב לנו מאוד אנחנו‬ ‫(המורים ) לקחת אחריות ולעזור לתלמידים להתמודד עם המצב ולהציע להם רעיונות שיעודדו‬

‫אותם לעשות פעילות גופנית בבית וגם היה חשוב להכין מערכי שיעור מעניינים ומאתגרים את‬ ‫התלמידים ‪.‬‬ ‫מה למדנו מהמשבר ?‬ ‫משבר הקורונה לווה אותנו לא מעט זמן והוא פגע בכל האנשים ובמיוחד ילדים אבל לא באופן‬ ‫שוויוני ‪ ,‬יש ילדים שמשפחתם יכולה להשלים עבורם‪ ,‬חומרית ורגשית את מה שהמדינה אינה‬ ‫מצליחה לספק בעוד ילדים אחרים תלויים לחלוטין במה שיש למערכת להציע ‪ .‬מה ניתן ללמוד‬ ‫מהשינוי הקיצוני והחד שהמשבר יצר בכורח הנסיבות?‪.‬‬ ‫הכאוס שיצר המשבר חשף הבדלים מהותיים בין רשויות מקומיות ובין בתי ספר ופערים‬ ‫חברתיים שהתרחבו כתוצאה מן ההבדלים שמקורם בנגישות‪ ,‬ידע‪ ,‬תשתיות‪ .‬לצד יוזמות‬ ‫מרשימות ומעוררות השראה‪ ,‬היו בתי ספר ומורים שכמעט לא שמרו על קשר עם תלמידים‪.‬‬ ‫המשבר יצר נקודת שבר שבלעדיה אולי לא הייתה נוצרת ההזדמנות לחשיבה מחודשת על‬ ‫הפוטנציאל של למידה עצמאית מחוץ לכותלי הכיתה‪.‬‬ ‫המשבר יצר נקודת שבר שבלעדיה אולי לא הייתה נוצרת ההזדמנות לחשיבה מחודשת על‬ ‫הפוטנציאל של למידה עצמאית מחוץ לכותלי הכיתה‪ .‬חשיבה מחודשת צריכה לכלול התייחסות‬ ‫למגוון היכולות הדרושות למציאות של למידה מרחוק – לא רק איך ללמוד אלא גם איך ללמד‪.‬‬ ‫המשבר הבליט עד כמה בית הספר נתפס כספק של כל הצרכים של הילדים – הלימודיים‪,‬‬ ‫הרגשיים והחברתיים ‪.‬העדר המסגרת הקבועה של בית הספר חשף את פער הציפיות‪ ,‬כאשר‬ ‫צוותי ההוראה לא בהכרח הבינו את הצרכים הללו או לא היו בידיהם כלים לתת להם מענה‬ ‫מרחוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬השירותים שפעלו בזמן שגרה כמערכת תומכת לתלמידים הזקוקים לכך הופסקו‬ ‫דווקא כאשר היו נחוצים עוד יותר בצל המשבר‪.‬‬ ‫לאתר קרן רש\"י‪ ,‬הקרן החברתית הגדולה והמשפיעה בישראל‪.‬‬ ‫מה התלמידים חושבים ומרגישים?‬ ‫לפי מחקר שהוערך התלמידים דיווחו כי בסך הכול הלמידה שלהם החמירה מאז המעבר ללמידה‬ ‫מתוקשבת‪ ,‬תוצאות הסקרים הצביעו על כך שמאז הופעתן של הרצאות וירטואליות השחיקה‬ ‫גברה‪ ,‬תפיסת התלמידים בנוכחות נותרה בעינה‪ ,‬והמעורבות והשמירה פחתו‪.‬‬ ‫היתרונות המשמעותיים ביותר משיעורים וירטואליים באמצעות זום הם הקלטות וידאו‪ ,‬אחסון‬ ‫ושיתוף‪ .‬אולם‪ ,‬החסרונות עולים על היתרונות בהשוואה לאינטראקציות בכיתה כי קל יותר‬ ‫לתלמיד להימנע ישירות השתתפות ומעורבות ‪.‬‬ ‫המקום האמתי‪ ,‬שניתן לגעת בו ללמוד וללמד‪ ,‬הוא הכיתה‪ .‬אותה סביבה לא יכולה להיות‬ ‫משוחזר כהלכה בשיעורים הווירטואליים באמצעות זום או כל תוכנת תקשורת אחרת‪.‬‬ ‫‪Emily Chen, BA.et al.,(2020).‬‬ ‫‪Dr. Murillo de Oliveira Dias.et al.,(2020).‬‬

‫החוויה שלי בבית ספר שבו למדתי‬ ‫למרות הקושי של השנה המאתגרת הזו ‪,‬בתקופה שבה אני למדתי את הילדים דרך הזום היה לי‬ ‫כיף ולא כל כך קשה כסטאז' ירית ‪ ,‬השקעתי בהכנה במערכי השיעור כדי שהשיעורים שלי יהיו‬ ‫טובים וכיפים‪ ,‬אחרי כל שיעור גרמתי לתלמידים תחושת סקרנות למה שאנחנו הולכים לעשות‬ ‫שיעור הבא‪ ,‬לפני כל שיעור הייתי מבקשת מהתלמידים שיכינו חפץ מסוים שיממש אותנו במהלך‬ ‫השיעור והם היו מתעניינים מאוד כדי לדעת מה עושים עם החפץ שבקשתי לשיעור‪ ,‬הם היו‬ ‫שואלים‪ :‬איך אפשר לעשות ספורט עם גלילי נייר? או עם מקל ?הם שאלו איך אפשר לעשות‬ ‫ספורט עם מגבת ? ‪.‬כמובן הם קבלו את התשובה במהלך השיעור‪.‬‬ ‫לראות את האחים של התלמידים קופצים מאחורי המצלמה ואת ההורים מצטרפים לשיעור זה‬ ‫דבר שגרם לי להיות שמחה מאוד ולהיות גאה בעצמי‪ ,‬קבלתי הרבה מחמאות ממורים‪ ,‬ומהורים‬ ‫במיוחד כי הקול שלי היה ממלא את הבית שלהם בזמן שהייתי מחזקת את הילדים וגורמת להם‬ ‫תחושה של הנאה וכיף ‪.‬‬ ‫כמעט ולא היו לי בעיות משמעת עם אף תלמיד מכיוון שהמחנכות היו נוכחות בשיעורים שלי בזום‬ ‫חשוב לי לציין שמשרד החינוך הכין הרבה סרטונים וחומרים למורי החינוך הגופני ומותאמים לפי‬ ‫כל חטיבת גיל ‪ ,‬לכן זה גרם לכל מורה להיות יצרתי‪ ,‬לחפש ולנסות ‪.‬העיקר להזיז את הילדים כי‬ ‫הם מעבירים הרבה זמן בבית ואין להם לאן ללכת ולעשות ספורט‪ .‬עברנו ועדיין עוברים תקופה‬ ‫לא פשוטה בכלל וחשוב מאוד שכולנו נעזור אחד לשני כדי לנצח את המגפה הזו‪.‬‬ ‫ברגע שמספר החולים נהיה פחות והתלמידים חזרו ללמוד פיזית בבתי הספר בצורה הדרגתית לפי‬ ‫שכבות גיל‪ ,‬התחילה החזרה לחיים האמתיים‪ .‬הבנתי שכל מה שקרה בזום לא יקרה בבית ספר‬ ‫בפועל‪ ,‬את החוויה האמתית של מורה מתחיל התחילה באמצע שנת הלימודים‪ ,‬בעיות משמעת‬ ‫התחילו להופיע וכל פעם היה גורם חיצוני נכנס ומקשה‪ ,‬למשל ‪:‬בהתחלה הכיתות היו מחולקות‬ ‫לקפסולות ומספר הילדים היה קצת בכל כיתה‪ ,‬בתום שנת הלימודים התלמידים חזרו להיות‬ ‫כיתות שלמות‪ ,‬המערכת שעות השתנתה כל הזמן הכיתות התחלפו והתלמידים גם‪ ,‬היה קשה לי‬ ‫להכין תכנית שנתית לנושא מסוים ‪.‬‬ ‫לסיכום אני אגיד למרות הקושי שהיה בגלל הנגיף‪ ,‬השנה הייתה טובה ומאתגרת ואפשר ללמוד‬ ‫ממנה לא מעט דברים‪ ,‬התמודדות עם מצבים פתאומיים ולא מתוכננים גורם לנו להיות חכמים‬ ‫זהירים ויצירתיים‪ .‬התקופה הזו למדה אותנו לעזור אחד לשני לתמוך אחד בשני‪ .‬לא רק‬ ‫התלמידים והצעירים צריכים התייחסות ועזרה ולא רק מורים מתחילים רוצים לשמוע משפטי‬ ‫עידוד ותמיכה אלה כל בן אדם מחפש את זה שישמע מחמאות ודברים טובים עליו‪.‬‬

‫חלק ממערכי השיעור שהתקיימו דרך הזום ‪:‬‬ ‫אימון לחיזוק כל שרירי הגוף \\ מוסיקה ברקע‬ ‫פעילות עם גלילי נייר טואלט‬ ‫עבודה של שרירי בטן ‪ ,‬ידיים ורגליים ‪.‬‬

https://pop.education.gov.il/online-learning/vod-broadcasts/ivrit-26- • 3/sport-3grade-26-3-12/

‫הכשרה להוראה‪ ,‬סטאז' וכל מה שביניהם‬ ‫אביב דנינו‬ ‫הנושא בו בחרתי לעסוק‪ ,‬הוא תקופת ההכשרה שנעשית במהלך הלימודים בשנים ב׳ וג׳‬ ‫לבין התקופה שבה ישנם סטודנטים שבוחרים להתחיל את שנת הסטאז' תוך כדי שנה ד' שלהם‪,‬‬ ‫ומגלים עולם אחר ומצבים שונים בהם לא נתקלו כמתנסים‪ ,‬עם ליווי צמוד של מנחה להוראה‬ ‫מהמכללה‪ ,‬מורה מאמנת‪ ,‬וחברים שנמצאים לאורך יום הלימודים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בתקופת‬ ‫ההתנסות כל סטודנט בדרך כלל מתוך שלושה או ארבעה שנמצאים באותו בית ספר‪ ,‬מעביר ביום‬ ‫הבודד שבו הם נמצאים בבית הספר‪ ,‬הסטודנטים מעבירים שיעור חינוך גופני‪ ,‬שיעור או שניים‬ ‫וכל שאר הסטודנטים צופים בחבריהם מלמדים וישנם פעמיים שצופים במורה המאמנת מלמדת‬ ‫שיעור‪ ,‬מה שלא דומה ליום לימודים במהלך העבודה בשנת הסטאז׳‪ ,‬שם מגיעים ליום עבודה‬ ‫מלא‪ ,‬שהכל מונח על הסטודנט אין מי שיתקן אותו או ידריך אותו‪ ,‬כל טעות היא אחריותו‬ ‫הבלעדית ויתרה מכך‪ ,‬אין חברים שנמצאים בסביבה באופן תמידי שמקנים ביטחון לפעול ולעשות‬ ‫כראות עינך‪.‬‬ ‫הסטודנטים נמצאים בסוג של ׳׳חממה׳׳ כלומר יש מי שעוטף אותם‪ ,‬בתוך המסגרת הלימודית‬ ‫שזה חלק מהיום בו מגיעים קבוצה של סטודנטים לבית ספר שמסתדר וקרוב להם‪ ,‬מלווה אותם‬ ‫מנחה להוראה מהמכללה ובבית הספר עצמו ישנם צוות מורים שהופכים להיות המורים‬ ‫המאמנים‪ ,‬שמהווים לעזר בזמן שהותם של הסטודנטים בבית הספר ומעבר לכך המורים‬ ‫המאמנים נמצאים תמיד עם הסטודנט לשעת הצורך ותומכים בו לעזור לו ללמוד‪ ,‬ולהגיע לתוצר‬ ‫שהוא טוב יותר ומנוסה יותר‪ .‬הם עוזרים לרכוש כלים‪ ,‬מגישים משוב בכל שיעור שבו הם צופים‬ ‫על מנת לקדם את הסטודנטים ולעזור להם להיות בעתיד מורים טובים יותר‪ .‬מנגד הסטודנט מגיע‬ ‫לשנה הרביעית שלו‪ ,‬שנה ד׳ אשר יש לו את האופציה לבחור האם הוא מתחיל את שנת הסטאז׳‪,‬‬ ‫סטודנטים רבים בוחרים במסלול זה שבו ישר מתחילים את הסטאז׳ ללא עיכובים‪ ,‬ואז רואים מה‬ ‫הוא בית ספר על קנו‪ ,‬יום עבודה מלא בכיתות שונות ומגוונות התנהלות מול מנהלת‪ ,‬מול צוות‬ ‫מורים שלם‪ ,‬התנהלות מול מחנכות ומול חונך‪ ,‬שלא נמצא שם תמיד כדי לעזור‪ .‬הסטודנטים שהם‬ ‫בעצם כבר מורים‪ ,‬בשנה זו יכולים לבחור את אחוז המשרה שבה הם יעסקו ולא חייבים לקחת‬ ‫שבוע מלא של עבודה‪ ,‬ועל כן אנחנו רואים כי מעטים מן הסטודנטים שעושים כמעט משרה‬ ‫מלאה‪ .‬בדרך כלל הסטודנטים לוקחים משרת שליש‪ ,‬ככה זה מאפשר להם לבוא לבית הספר מעט‬ ‫ולעסוק בדברים נוספים ומקל על רמת האינטנסיביות‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬אני דנינו אביב‪ ,‬לומד בוינגייט בשנה הרביעית שלי וחוויתי את ההתנסות שלי בצורה מועצמת‪,‬‬ ‫נכנסתי לפרויקט של ׳׳אקדמיית כיתה׳׳ בשונה משאר חבריי‪ ,‬שלא היו אלא היו במסלול רגיל של‬ ‫יום אחד בשבוע‪ .‬פרויקט זה אפשר לי לחוות בית ספר בצורה גדולה יותר ורחבה יותר‪ ,‬בהם‬ ‫הלכתי יומיים לבית הספר בשבוע למדתי בצורה רבה יותר‪ ,‬הייתי חלק מצוות הלימוד בצורה‬ ‫מהותית יותר‪ ,‬לימדתי בצורה אינטנסיבית יותר משעה או שעתיים ולכן אני מרגיש שחוויתי‬ ‫בצורה טובה יותר לעומת חבריי‪ ,‬שמהם אני מבין את הקושי בהבדל המשמעותי בין יום אחד של‬ ‫התנסות בבית הספר‪ ,‬לעומת סטאז׳ של כמה ימים בשבוע באופן עצמאי ולכן הקריאות והדיבורים‬ ‫והשיח מול סטודנטים אחרים‪ ,‬גרם לי לבחור בנושא זה ולהבין ולראות את הפערים שיש בין‬ ‫השלבים של ההתנסות לבין הסטאז'׳‪.‬‬

‫נושא זה‪ ,‬הוא נושא שמדובר והועלה כבר לפני שני עשורים במאמרו של איתן אלדר (‪ )1996‬מציג‬ ‫ואומר‪ ,‬המעבר מפרחי הוראה בתכנית ההכשרה להוראה‪ ,‬ולהפוך להיות במעמד של מורה מתחיל‬ ‫בבית הספר וזה מעבר משמעותי‪ ,‬ודרמתי‪ .‬זאת מפני‪ ,‬שבתכנית הכשרה הם זוכים לתמיכה‬ ‫ולעזרה מהמורים והמנחים המלווים והשגיאות שלהם מתקבלות בהבנה גדולה ועל כך זוכים‬ ‫למשוב בונה‪ .‬אך לא עוברים כמה חודשים ואיך שהם הופכים למורים מתחילים‪ ,‬נדרש מאותם‬ ‫׳׳פרחים מוגנים׳׳‪ ,‬להראות אחריות מרבית בכל אשר עושים‪ .‬ולכן לאחר הבנה כי הקפיצה בין‬ ‫תקופת ההכשרה לסטאז׳ היא קפיצה גדולה‪ ,‬הוסיפו את תכנית ׳׳ליווי בקליטה׳׳‪ ,‬שאמורה להיות‬ ‫הליך ביניים שיקל על הנחיתה של המורים הנכנסים ויעזור להם בתחילת דרכם (אלדר‪.)1996 ,‬‬ ‫עם זה‪ ,‬גם תכנית זו של ליווי לא מכסה את כל פערים שנוצרים במעבר בין תקופת ההכשרה‬ ‫לתקופת הסטאז'‪ .‬תכנית הליווי מתרחשת פעם בשבוע במהלך תקופת הסטאז' והיא נפתחת כחלק‬ ‫מתכנית הלימודים בסביבות אמצע אוקטובר מיד לאחר החגים ואנחנו מדברים פה על שלב יחסית‬ ‫מאוחר שבו הסטאז׳ר כבר נמצא בתוך המערכת ללא שום ידע מה עליו לענות איך נערכים‬ ‫לפתיחת שנה בספטמבר ומעבר לכך כל תהליך חיפוש העבודה להסביר מה היא משרת שליש‪ ,‬חצי‬ ‫ויותר‪ ,‬מה הן מסלולי אופק ‪ /‬עוז לתמורה‪ /‬או לעבור בתיכון מה ההבדלים בניהם‪ ,‬מה השכר‬ ‫שנדרש להיות‪ ,‬איך להצטרף לקרן השתלמות שמאוד חשוב‪ ,‬איך נרשמים לפורטל ההוראה של‬ ‫משרד החינוך פתיחת תיק‪ ,‬בעצם פעולות רבות וחשובות שהסטודנט נדרש לעשות ללא שום‬ ‫תמיכה והבנה איך גם אין כל כך למי לפנות כי שאר הסטודנטים בדיוק אותו דבר ועל כן שהליווי‬ ‫מגיע ועד שהוא מארגן מפגש כזה לכולם‪ ,‬שמביאים מומחה שיעביר הרצאה על כך ועל הדברים‬ ‫החשובים אנחנו כבר בנובמבר במקרה הטוב כבר חודשיים בתוך השנה שבה הרבה דברים שהיו‬ ‫חשובים לעובד החדש הוא הפסיד אותם‪ .‬על כן‪ ,‬גם תכנית ליווי הסטאז' לא מצליחה לכסות הכל‬ ‫על אף שהיא יעילה ותומכת‪.‬‬ ‫חשוב לומר ולהדגיש‪ ,‬המורים החדשים צריכים לתפקד בדרך כלל במנותק מחבריהם למקצוע ולא‬ ‫זוכים להדרכה מצד העמיתים הוותיקים כמקובל במקצועות שונים ואחרים‪ .‬מצב ייחודי זה יוצר‬ ‫את התחושה של ׳׳ לצוף או לטבוע׳׳ או ׳׳הישרדות וגילוי׳׳‪ .‬תחושה זו עלולה להוליך מורים‬ ‫להסתגל לדרך של ניסוי וטעייה שהיא לא דבר רע‪ ,‬אך היא מפתחת מנגנונים שלא בהכרח תואמים‬ ‫את ההוראה היעילה‪ .‬עוד אפשר לראות‪ ,‬בקרב המורה החדש נוצר קונפליקט בין מה שספג במהלך‬ ‫ההכשרה להוראה והרצון לחנך‪ ,‬לבין שחיקה ונסיגה ומעבר לשיטות לימוד שלא בהכרח דוגל‬ ‫בהם‪ ,‬אלא פשוט מכיר כי זה מה שלימדו אותו בילדותו‪ .‬כך‪ ,‬לא נשאר מרחב בו המורה החדש‬ ‫מביא את עצמו לידי ביטוי ומעצב מחדש את דמות המורה כראות עיניו ונוצרת המשכיות של מה‬ ‫שכבר קיים‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬למרות שהגיעו עם רוח רעננה וחדשה מתקופת ההכשרה‪ ,‬המורים החדשים חווים שחיקה‬ ‫בתהליך ההסתגלות וחל דלדול ביוזמות מצדם‪ .‬במקום יצירתיות וחדשנות המורים החדשים‬ ‫נשחקים והופכים די ׳׳אבודים׳׳ תחת הלחץ והעומס שחווים במהלך הסטאז׳ בהשוואה לתקופת‬ ‫ההכשרה שם הכל היה נעים ועדין יותר עם גיבוי מלא ( הררי‪ ,‬אלדר ושכטר ‪.)2007‬‬ ‫מבט נוסף שניתן להפנות‪ ,‬הוא לעבר החונכים שישנם בבית הספר‪ ,‬שהם לכלי עזר הגדול ביותר‬ ‫שיש לסטאז׳ר בשנה הראשונה שלו‪ .‬מתוך מחקרים רבים שנעשו על מקורות התמיכה של עובדי‬ ‫ההוראה החדשים בהם נמצא‪ ,‬אף על פי שרוב ממצאי המחקר לא היו מובהקים מבחינה‬

‫סטטיסטית‪ ,‬שהליווי לעובד ההוראה החדש נחוץ ביותר‪ .‬מדיווחים של מורים חדשים עולה כי‬ ‫תמיכת מורים עמיתים ותיקים הייתה חשובה ונחוצה להם יותר מאשר תמיכת גורמים חיצונים‪.‬‬ ‫בחטיבת הביניים החונכים הטובים ביותר הם החונכים מן המקצוע עצמו של החינוך הגופני‬ ‫(ארליך‪ ,‬טלמור‪ ,‬נאבל‪-‬הלר & אלדר ‪.)2001‬‬ ‫אם ארחיב מעט על פרויקט ׳׳אקדמית כיתה׳׳ ואספר איך הגעתי אליו‪ .‬שנה שניה נגמרה‪ ,‬קבלתי‬ ‫הצעה שמאוד עוררה אצלי עניין וסקרנות‪ ,‬ההצעה התקבלה מרונה כהן המנחה ומנהלת של‬ ‫הפרויקט ׳׳ אקדמיית כיתה׳׳‪ .‬ההצעה כללה יומיים בשבוע של הוראה‪ ,‬שיבוץ ראשוני למערכת‬ ‫שנה ג׳‪ ,‬ובעצם הטבות ייחודיות למי שבוחר מסלול זה‪ .‬חשוב לציין לא כל אחד יכול להיכנס‬ ‫לפרויקט זה והסטודנטים נכנסים על ידי המלצה של המנחה שהייתה להם בשנה קודם ואז‬ ‫עוברים ראיון עם רונה מנהלת הפרויקט‪ .‬לשמחתי הצלחתי להיכנס לפרויקט ופשוט נהנתי‬ ‫מהעצמה שהוא מספק‪ ,‬מהחוויה העשירה‪ ,‬ליווי צמוד של רונה המנחה‪ ,‬וספיגת בית ספר בשלמתו‬ ‫יומיים שלמים בבית הספר כאשר יום אחד הוא כמו כולם יום שני קבוע‪ ,‬ויום נוסף לבחירת‬ ‫הסטודנט ויצא שביום שלי הייתי לבד בבית הספר ללא סטודנטים נוספים‪ .‬וזה אפשר לי בעצם‬ ‫אפשר לי להיות חלק משמעותי מבית הספר ולחוות וללמוד כל כך הרבה ונתן לי ידע רחב והכין‬ ‫אותי יותר ככול הניתן לשלב הבא שהוא הסטאז׳‪.‬‬ ‫שנת הסטאז׳ הגיעה‪ ,‬תחילה ללא הצלחה הלכתי לראיונות לפעמיים לא מצא חן בעיני ולפעמיים‬ ‫ההפך ולאחר ראיון עם מנהלת בית ספר ׳׳שרת׳׳ מקומי הנוכחי‪ ,‬מצאתי את עצמי עם מקום‬ ‫לסטאז׳‪ ,‬עם עבודה ועם מקום שמוצא חן בעיני ואני מכיר אותו מילדותי‪ .‬אך משלב זה אף אחד‬ ‫לא היה שם כדי להכין אותי מה עלי לעשות וכיצד עלי להתקדם מבחינת עניינים ניהוליים כגון‪,‬‬ ‫פתיחת כרטיס עובד בפורטל‪ ,‬פתיחת קרן השתלמות‪ ,‬פתיחת קרן פנסיה‪ ,‬כל אלו דברים שנתקלתי‬ ‫איתם לראשונה יש להוסיף ולומר‪ ,‬שראוי להזכיר שמטעם וינגייט יש עזרה עבור הסטודנטים‬ ‫המיועדים לסטאז' הם מקבלים‪ ,‬הדרכה מפורטת על דרך הקבלה לעבודה ופרטים רבים נוספים‬ ‫על שנת הסטאז'‪ .‬מעבר להרצאות שנעשו במהלך סוף שנה שלישית‪ ,‬כל החומר מוגש במצגת‬ ‫הכוללת קישורים לכל הגורמים הרלוונטיים והסברים שעברו לסטודנט‪ .‬אך כנראה שהליך זה של‬ ‫הסברים‪ ,‬לא מספיק או מצליח לעזור לכולם באותה מידה ואולי יש לשקול לנסות לנגיש זאת‬ ‫בצורה שונה או יותר מקלה על הסטודנט‪ ,‬בעולם שחדש עבורו‪ .‬מסתבר שכמוני‪ ,‬סטודנטים רבים‬ ‫שפניתי אליהם בתקוה שהם עברו כבר את שלב זה ויודעים מה לעשות יעזרו לי‪ .‬והשאלה שעולה‬ ‫היא‪ ,‬האם כך סטודנט בשנה ראשונה שלו בסטאז׳ צריך להיות אובד עצות? חסר ידע? ושאלה‬ ‫נוספת האם היה אפשר לגרום למצב להיות שונה על ידי הכנה פשוטה שהייתה יכולה להיסגר‬ ‫במפגש שתיים שבו היו מסבירים מה עלינו לעשות?‬ ‫אנסה לענות לשאלות אלה מהמקום שבו אני נמצא כיום‪ ,‬שאני כבר בסוף שנת הסטאז׳ שלי‬ ‫שעברתי בהצלחה ולומר לגבי השאלה הראשונה‪ ,‬לדעתי סטודנט לא צריך לחוות מצב זה של חוסר‬ ‫כיוון ולהיות אובד עצות וזאת מפני שבמהלך שנה ג׳ מניסיון אישי‪ ,‬יש מספיק זמן להקדיש לשם‬ ‫הסברים והכנה מקיפה יותר לקראת השנה של הסטאז׳ מבחינת עניינים ניהוליים ומספיק שיעור‬ ‫אחד במכללה ומסדר לסטודנט את כל השלבים והפעולות שעליו לעשות ונותן לבוא בנחת ופחות‬ ‫מוטרד מדברים שהוא לא יודע לעשות‪.‬‬

‫אם נסתכל ונביט דרך עמדה של סטודנט שעושה משרת שליש הנמוך ביותר‪ ,‬מגיע סטודנט למשרה‬ ‫שבה הוא מגיע שלוש פעמיים בשבוע לימים מלאים שהוא מלמד זה לא דומה ולא מזכיר את היום‬ ‫שבו הוא היה הולך ללמד בבית ספר והוא היה מלמד שעתיים ובשאר צופה בחבריו‪ .‬עכשיו נחשוב‬ ‫שממצב זה הוא מגיע ללמד שלושה ימים בשבוע זה לא דבר פשוט אין יותר מי שיחפה עליו או‬ ‫יתקן את הטעויות שלו הוא אדון לעצמו‪ .‬מכאן השאלה שמתעוררת האם באמת ניתן להכין למצב‬ ‫כזה ולהבדל שנוצר?‬ ‫כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬אם שואלים אותי‪ ,‬צריך להכין את הסטודנט לתת לו כמו בפרויקט‬ ‫׳׳אקדמיית כיתה׳׳ להגיע פעמיים בשבוע לבית הספר זה מכין אותך בצורה טובה יותר מאשר פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬כאשר אתה מגיע פעמיים לבית הספר ואז אתה עובר לשנת הסטאז׳ ועושה משרת שליש‬ ‫הקפיצה כבר לא משמעותית כל כך וזה מה שרוב הסטודנטים עושים‪ ,‬וכך בסך הכל נוסף להם‬ ‫יום‪ ,‬ניתן להגיע מוכנים יותר‪ ,‬ערוכים יותר ובשלים יותר מבחינה נפשית לקבלת בית ספר באופן‬ ‫עצמאי‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תהליך ההתנסות הוא תהליך חשוב אך אני סבור לגמרי שניתן להעצים אותו ולהפיק‬ ‫ממנו יותר מאשר מה שקורה בשטח‪ .‬ההתנסות חשובה נותנת לסטודנט כלים וביטחון להמשך‬ ‫הדרך ומאפשרת לו לחוות בצורה טובה את עולם בית הספר והחינוך אך לא בצורה מספיקה ושם‬ ‫יש לתת את הדגש‪ .‬בנוסף חשוב לומר הסטאז׳ הוא עבודה לכל דבר גם בשרת שליש זה לא דבר‬ ‫פשוט‪ .‬למדתי שיש לתת את הדגש להתנסות להשקיע בזה ולנסות בשלבים אלה של התנסות גם‬ ‫בשנה ב׳ וגם בשנה ג׳ לקחת על עצמך כמה שיותר כדי להגיע מוכן כמה שיותר מנגד לכך הגורמים‬ ‫הניהוליים צריכים לדחוף כמה שאפשר לקיים שני מפגשים בבית הספר ולא אחד רק כך ההכנה‬ ‫טובה יותר ומספקת ידע טובה יותר מאשר פעם אחת‪.‬‬ ‫בתחילת הסטאז׳ הרגשתי לבד ושאני לא יודע מה לעשות היום אני יותר בטוח בעצמי ושלוו וגם זו‬ ‫דרך לתת לסטודנט להתמודד ולמצוא את הפתרונות אך מנגד יש את המקום להדריך ולכוון אני‬ ‫לא בעד להאכיל בכפית זהב אך גם לא להשאיר לבד ולנסות לפתור הכל אפשר לתת את הכיוון‬ ‫ושאר העשייה הסטודנט יעשה‬ ‫ההמלצות שלי להמשך הדרך‪ ,‬לכל סטודנט וסטודנט פשוט תהיו שם תחוו תנסו לשאוב ידע ומידע‪,‬‬ ‫ללמוד עוד מן המורים המלמדים תיקחו מהם חומרים למחשבה ותפיקו מהם יצירתיות תיקחו‬ ‫שיטות למשמעת של כיתה בעיקר כי אנחנו חדשים ואנחנו חושבים שיודעים הכל אבל תקלחו‬ ‫ממישהו מנוסה כי הוא היה כמונו ויש לו את השיטות שלנו רק משדרגות יותר עם שנים של עבודה‬ ‫וניסיון‪ .‬תביאו את עצמכם לידי ביטוי אל תחששו לנסות ולעשות ולהיות יצירתיים תגדילו ראש‬ ‫תיזמו בתקופת ההתנסות תיקחו על עצמכם אחריות ותהיו חלק משמעותי מתהליך הלמידה של‬ ‫עצמכם וזה יביא לכם תועלת רבה וגדולה להמשך והכי חשוב תיהנו מהתהליך זה הוא תהליך‬ ‫מלמד ומעשיר שבסוף ישרת ויעזור לכם‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫ארליך‪ ,‬א‪ ,.‬טלמור‪ ,‬ר‪ ,.‬נאבל‪-‬הלר‪ ,‬נ & ‪.,‬אלדר‪ ,‬א‪). The first year of teaching of novice 2001( .‬‬ ‫‪physical education teachers-difficulties and sources of support/‬שנת ההוראה הראשונה של‬ ‫המורה המתחיל לחינוך הגופני‪-‬קשיים ומקורות תמיכה ‪.‬בתנועה‪ :‬כתב‪-‬עת למדעי החינוך הגופני‬ ‫והספורט‪, 67-92.‬‬ ‫הררי‪ ,‬י‪ ,.‬אלדר‪ ,‬א & ‪.,‬שכטר‪ ,‬ח‪). Significant events in teaching as perceived by 2007( .‬‬ ‫\"‪novice teachers/‬עם זה באתי הביתה היום\"—אירועים משמעותיים בעיני מתמחים בהוראה‬ ‫(סטאז'רים) בשנת עבודתם הראשונה ‪.‬בתנועה‪ :‬כתב‪-‬עת למדעי החינוך הגופני והספורט‪, 335-360.‬‬ ‫אלדר‪ ,‬א‪). Induction into teaching-research findings and their significance for 1996( .‬‬ ‫‪implementation of a mandatory induction program in Isarel/‬כניסה להוראה‪(induction)-‬‬ ‫ממצאי מחקר ומשמעותם ליישום ההתמחות (סטאז') בישראל ‪.‬בתנועה‪ :‬כתב‪-‬עת למדעי החינוך‬ ‫הגופני והספורט‪, 411-443.‬‬ ‫‪ISO 690‬‬

‫‪Zoom in‬‬ ‫‪Zoom out‬‬ ‫אביבה מייזלין‬ ‫שמי אביבה מילסון‪ ,‬סטאז'רית לחינוך גופני בבית ספר יסודי קשת‪ -‬כוכב יאיר‪ .‬בחרתי לכתוב‬ ‫דווקא על נושא הלמידה בזום משום שכבר בחודש הראשון ללימודים זו הייתה החוויה העיקרית‬ ‫שלי‪ -‬ללמד בזום‪ .‬עקב השנה המאתגרת בצל הקורנה‪ ,‬קרה לא מעט שנכנסנו ויצאנו מהזום ובכל‬ ‫פעם לתקופה ארוכת זמן‪ .‬בפעם הראשונה‪ ,‬לאחר פחות מחודש ללימודים‪ ,‬לימדנו בזום שלושה‬ ‫חודשים רצופים‪ .‬חזרנו‪ ,‬התלמידים והמורים כאחד התרגשו ללמד בצורה נורמאלית למרות‬ ‫האתגרים החדשים לבוא ואז שוב‪ ...‬חזרנו לזום והפעם‪ ,‬למזלנו‪ ,‬רק לחודש‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים מלאה בתכני חובה ובחירה למורה‪ -‬משחקי כדור‪ ,‬אתלטיקה‪ ,‬התעמלות‪ ,‬ענפי‬ ‫משחק אישיים ושיתופיים ולא מעט משחקי נופש‪ ,‬מגוון רחב ללמידה וכיף לאורך כל השנה‪ .‬אך‬ ‫שבשנה זו היינו צריכים להתגמש‪ ,‬להתחשב‪ ,‬לוותר ולחשוב טוב על מה כדאי להתמקד כשחוזרים‬ ‫ואיך אפשר להוציא את המיטב מהזום‪ .‬הרי שבזום אין משחקי כדור או אתלטיקה והכי גרוע‪ -‬כל‬ ‫אחד לבד בחדרו כאשר החברים שלנו‪ ,‬כמונו‪ ,‬תקועים בתוך ריבוע במסך המחשב‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיעור‬ ‫בזום נמשך ‪ 30‬דקות לעומת ‪ 45‬דקות בבית הספר‪.‬‬ ‫בנוסף להתמודדות על מה ללמד בזום ואיך‪ ,‬ההתמודדות הגדולה ביותר הייתה התלמידים‬ ‫וההכלה שלהם‪ .‬לתלמידים אנרגטיים היה מאוד קשה להתרכז במסך המחשב‪ .‬אצל חלק‬ ‫מהתלמידים ההורים והאחים נמצאן בבית ולכן היו רעשים אשר הקשו על הלמידה‪ .‬תלמידים‬ ‫אשר היו מובכים מהבלגן בחדר או אפילו מצורת הבית ולא רצו לשתף מצלמות‪ .‬ויש כאלו שהיו‬ ‫מאוד יצירתיים ולמדו לקשקש ולהשתלט על מסך השיתוף של המורה או למדו להשתמש‬ ‫ביצירתיות הזום ולהדביק לעצמם שפם או כובע או אפילו לשנות את הרקע מאחוריהם‪.‬‬ ‫דבר נוסף ששמנו לב אליו בזום הוא שהתלמידים ה\"חזקים\" היו יצירתיים וחזקים גם בזום‪.‬‬ ‫הציעו רעיונות‪ ,‬התנדבו להעביר חלק מכין או חימום ואפילו עזרו לאחרים למרות הקושי‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תלמידים הנחשבים \"חלשים\"‪ ,‬רגישים וביישניים נסגרו יותר בלמידה בזום והיה מאוד קשה‬ ‫להביא אותם להשתתף‪ .‬חלקם טענו שהשתתפו אך ללא מצלמה‪ .‬כמובן שאנו רוצים לסמוך עליהם‬ ‫וישנם כאלו אשר אנחנו באמת יכולים‪ ,‬אך קשה לעזור לתלמיד שלא רואים שלא נדבר על כך‬ ‫שבמידה וחלילה קורה משהו אנו לא יכולים לראות ובכך לא יכולים לעזור‪ -‬נושא בעייתי מאוד‪.‬‬ ‫כמובן שהיו גם כאלו שדווקא הזום עשה להם טוב והצליח להוציא מהם יצירתיות וריכוז שלא‬ ‫היה להם בכיתה‪ .‬כל העניין היה מאוד אינדיבידואלי‪.‬‬ ‫כדי להתמודד עם אותם אתגרים חדשים היה צורך במעורבות משותפת של המחנכים יחד עם‬ ‫ההורים‪ .‬המון שיחות אישיות‪ ,‬שיחות עידוד והעצמה וגם זה לא תמיד הצליח‪ .‬כל התקופה עצמה‬ ‫הייתה ללא ספק ניסוי וטעיה‪ .‬חשוב היה לזכור שכמונו‪ ,‬גם להם היה מאוד קשה עם המצב גם‬ ‫מבחינה ריגשית‪ .‬למרות הקושי מעולם לא כעסנו או הכרחנו בכוח תלמידים לפתוח מצלמות אך‬ ‫כן ניסינו לגשת לעניין בעדינות ורגישות‪ .‬המצב דרש מכלל המורים סבלנות יתרה‪ .‬עם הזמן גם‬ ‫למדנו לזהות למי באמת היה איזשהו קושי ומי ניצל את המצב לעשות \"דווקא\" ולנסות להתחמק‪.‬‬ ‫אז מה אפשר ללמד בזום? ההתמקדות העיקרית באמת הייתה כושר גופני‪ -‬קואורדינציה‪ ,‬כוח‪,‬‬ ‫שיווי משקל‪ ,‬סיבולת (אירובי בעיקר) וכך הלאה‪ .‬בהתחלה מערכי השיעור שלי היו כוללים חימום‪,‬‬ ‫תרגילים מסוימים על שרירים שבחרתי לעבוד באותו יום ומתיחות‪ .‬תארו לכם לעשות את זה‬ ‫במשך שלושה חודשים‪ ..‬ממש לא! למזלי הרב המורים לחינוך גופני יצירתיים מאוד ועזרו אחד‬

‫לשני‪ .‬בפורומים‪ ,‬בדפי הפייסבוק‪ ,‬הפיקוח ואפילו ביוטיוב אפשר היה למצוא מגוון רעיונות‬ ‫ממורים מוכשרים אשר ישבו‪ ,‬חשבו ויצרו עבורם ועבורנו סביבת למידה מעניינת ויצירתית‪.‬‬ ‫דוגמאות לרעיונות למידה בזום‪:‬‬ ‫רוב הרעיונות מתאימים גם לימים גשומים או ימי שרב בבית הספר בהם אנו מלמדים בכיתה‪.‬‬ ‫‪( Wheel of names‬גלגל המזל)‪ :‬אתר אינטרנטי בו אפשר ליצור בעצמך את הגלגל‪ ,‬להוסיף‬ ‫תרגילים ותמונות ללא הגבלה ואפילו מוזיקת רקע‪ .‬את הגלגל אפשר לשתף בשיתוף מסך בזום‪,‬‬ ‫בכל לחיצה על המסך ייצא תרגיל עם תמונה אותה צריכים כולם לבצע‪ .‬בתום התרגיל ניתן להסיר‬ ‫את התרגיל שלא יחזור על עצמו שוב‪ .‬התלמידים התלהבו ואפילו התחילו לעודד את התרגיל‬ ‫שברצונם לעשות בתקווה שהוא זה שייבחר‪ ,‬כיף גדול‪������ .‬‬ ‫קישור לגלגל‪https://wheelofnames.com -‬‬ ‫שימוש בחפצים בבית‪ :‬לעבודה על קואורדינציה‪ ,‬זריזות‬ ‫ושיווי משקל‪ ,‬השתמשתי בכדור ( אפשר היה אפילו להכין אחד‬ ‫מנייר או גומיות)‪ ,‬גרביים‪ -‬ליצור מסלול‪ ,‬נייר טואלט‪-‬‬ ‫אתגר מגדל על יד אחת כמה שיותר גלילים או לנסות לעבור‬ ‫מעמידה לישיבה וחזרה‪ .‬המגוון ליצירתיות עוד רחב רק צריך דמיון‪.‬‬ ‫סרטוני ‪ :YouTube- Pick and choose exercise‬ישנם מגוון סרטונים מצוירים לפי נושאים‪-‬‬ ‫משחקי מחשב‪ ,‬דמויות דיסני‪ ,‬גיבורי על וכ\"ו אשר מחלקים את המסך לשלושה חלקים‪ .‬בכל חלק‬ ‫תמונה שונה ולכל תמונה תרגיל שונה‪ .‬בדרך כלל יש ‪ 10‬שניות מנוחה (הסרטון סופר) ולאחר מכן‬ ‫חצי דקה תרגיל‪ .‬אורך הסרטון מספיק בדרך כלל לשני סבבים‪ .‬בסבב הראשון ביקשתי‬ ‫מהתלמידים לבחור בתמונה שהם הכי אוהבים ולבצע את התרגיל אשר מסתתר בתמונה ובסבב‬ ‫השני ביקשתי שיבחרו בתמונה הכי פחות אהובה‪ ,‬כך ביצעו תרגילים שונים בכל פעם‪ .‬כמובן‬ ‫אפשר פעמיים אותו דבר אם רוצים לעבוד על אותם שרירים באופן מעמיק יותר‪.‬‬ ‫קישור לדוגמא‪https://www.youtube.com/watch?v=hsfheb5UwdE -‬‬ ‫מערכת שידורים לאומית מטעם משרד החינוך לפי שכבות גיל‪:‬‬ ‫משרד החינוך צילם מורים מקצועיים רבים מעבירים שיעורים בנושאי כושר שונים ובתחומי דעת‬ ‫שונים בכלל‪ .‬ניתן למצוא מגוון נושאים למגוון הכיתות השונות‪ .‬הציוד הנדרש הוא מים‪ ,‬מגבת‬ ‫ודברים בסיסיים שיש בכל בית‪ .‬בכל שיעור לפני שמתחילים המורה מסביר\\ה את נושא השיעור‬ ‫(קואורדינציה‪ ,‬זריזות וכ\"ו)‪ ,‬אילו חפצים נצטרך לשיעור ונותנ\\ת זמן להתארגנות‪.‬‬ ‫חדרי בריחה‪ :‬מורה מקסימה ומדהימה בשם רננה ניידמן‪ ,‬יצרה בתקופת הקורונה חדרי בריחה‬ ‫אינטרנטיים לשכבות הגיל השונות‪ -‬יסודי‪ ,‬חטיבה ואפילו לחטיבה העליונה‪ .‬את חדרי הבריחה‬ ‫ניתן למצוא בדף הפייסבוק שלה‪ ,‬בפורום מורים לחינוך גופני בפייסבוק ובערוץ היוטיוב שלה‬

‫(פשוט לחפש את שמה)‪ .‬חדרי הריחה עשויים ממספר חדרים‪ ,‬בכל חדר ישנה משימה גופנית‬ ‫ולאחר מכן שאלה‪ .‬אם מצליחים לענות נכון‪ ,‬עוברים לחדר הבא וכך הלאה‪.‬‬ ‫‪ :Just Dance‬משחק חיקוי תנועות לפי מקצב שירים מגוונים‪.‬‬ ‫משחק זה נמצא בקפסולות משחק כמו ‪ PS4‬אך ניתן למצוא את רוב השירים גם בערוצי היוטיוב‪.‬‬ ‫לפני שמשתפים מסך ונותנים לילדים להנות‪ ,‬כדאי לבדוק את השירים ולוודא שאכן מתאימים‬ ‫לשכבת הגיל‪.‬‬ ‫בנוסף לכל אלה יש עוד מגוון גדול של פעילויות עיוניות ומעשיות‪ ,‬כל שצריך זה קצת דמיון‪,‬‬ ‫יצירתיות ולחפש קצת באינטרנט‪ .‬לדוגמא ביום ההליכה הלאומי‪ ,‬שלחנו את התלמידים לשבוע‬ ‫פעילות עצמית בה כל יום היו צריכים להגיע ל ‪ 10‬אלף צעדים‪ .‬יכלו לבחור לעבוד עם עוד חברים‬ ‫בחוץ‪ ,‬לעשות הליכות\\ריצות יחד או כל פעילות אחרת‪ .‬לטבלת הפעילות היו צריכים להוסיף‬ ‫תמונה מאפליקציה בפלאפון או שעון צעדים (למי שהיה) יחד עם התאריך‪.‬‬ ‫למרות כל הקשיים‪ ,‬היה יתרון אחד מאוד בולט‪ -‬קפסולות‪ .‬במקום כיתה של ‪ 30-40‬תלמידים‪ ,‬כל‬ ‫קפסולה הכילה עד כ‪ 18 -‬תלמידים מקסימום‪ .‬כמובן שעם הזמן כל קפסולה בחרה לעצמה שם‬ ‫כפרויקט כיתתי משום ששם של תרופה לא היה נשמע מעודד במיוחד‪ .‬היה הרבה יותר קל ללמד‪,‬‬ ‫היה ציוד מספיק לכולם‪ ,‬היה הרבה יותר קל לתת את הדגש לכל תלמיד ותלמיד ולהיות יותר שם‬ ‫בשבילם‪ .‬גם התלמידים היו מרגישים שיותר רואים אותם ואפילו הרגישו יותר חופשיים לגשת‬ ‫כאשר משהו הציק להם‪.‬‬ ‫כשחזרנו מהזום החלטתי להתמקד בכל הנושא הרגשי‪-‬חברתי וללמד כמה שיותר נושאים‬ ‫שיתופיים‪ .‬התחלתי עם משחקי שיתוף וכיף‪ ,‬נתתי בתחילת כל שיעור לזוג תלמידים לבחור את‬ ‫משחק החימום ולימדתי בעיקר משחקי כדור שיתופיים‪ -‬כדורגל‪ ,‬כדורסל וכ\"ו‪ .‬עם הזמן כבר‬ ‫חזרנו לשגרה‪ ,‬הצלחנו לשכוח מהקורונה מעט והיה קל לקראת סוף השנה ללמוד גם אתלטיקה‬ ‫ונושאים אחרים‪.‬‬ ‫מה שלמדתי מהשנה הזו זה שאנו כמורים חדשים לא צריכים למהר‪ .‬עם הזמן מבינים מי נגד מי‪,‬‬ ‫כיצד לפנות לכל תלמיד‪ ,‬מה כדאי ומתי‪ .‬זה בסדר לטעות אך חשוב לדעת לשפר ולהמשיך הלאה‪.‬‬ ‫כל אתגר‪ ,‬כל חוויה‪ ,‬כל אירוע לא צפוי רק יחזק אותנו ויקדם אותנו להיות מורים טובים ומנוסים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אז בהצלחה לכולם בהמשך הדרך‪ ,‬אל תלחצו ותהנו מהחוויה ‪������‬‬

‫העסקת אנשים בעלי מוגבלויות במקומות העבודה‬ ‫אופיר אטלס‬ ‫שמי אופיר אטלס ‪ ,‬בן ‪, 27‬נולדתי בנתניה בשנת ‪. 94‬‬ ‫בגיל חצי שנה הוריי גילו כי איני מגיב לגירויים סביבתיים ‪ ,‬וכך הובחנתי כחירש מלידה‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 3‬הוריי נאלצו לעזוב את חייהם ואת עבודתם בנתניה ולעבור לפתח תקווה בעקבות הצורך‬ ‫לשלב אותי בגן משולב של כבדי שמיעה ושומעים‪.‬‬ ‫מגיל שנה עד גיל ‪ 6‬היו לי מכשירי שמיעה‪ ,‬שבעזרתם שמעתי רק רעשי רקע ‪ ,‬וכתוצאה מכך הייתה‬ ‫לי התפתחות מעוכבת בדיבור ‪ ,‬התחלתי לדבר רק בגיל ‪.5‬‬ ‫בגיל ‪ 6‬הביאו לארץ את שתל השבלול ואני הייתי בין הראשונים לעבור את ניתוח זה‪.‬‬ ‫ניתוח זה – הוא ניתוח ראש שבו משתילים מגנט שמקרב בין השתל למגנט וכך אני יכול לשמוע‬ ‫מילים‪ ,‬המכשיר מפענח את הקול לדיבור ומעביר תדר למוח שלי‪.‬‬ ‫בכיתה א' אמא שלי נלחמה עבורי שאלמד בבית ספר רגיל וכך היה ‪ .‬כל חיי למדתי בבתי ספר‬ ‫רגילים ‪ ,‬ונלחמתי כדי להיות בדיוק כמו כולם ‪,‬לדבר כמו כולם ‪ ,‬ולהרגיש חלק מכולם‪ .‬בבתי‬ ‫הספר הייתה לי מורה מלווה שעזרה לי בלימודים ‪ ,‬ועד גיל ‪ 13‬הייתי אצל קלינאית תקשורת‬ ‫שעזרה לי לפתח את השפה‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 7‬התחלתי לשחק במכבי פתח תקווה בכדורסל ‪ ,‬דבר שתרם לי המון לביטחון העצמי ‪ ,‬יצרתי‬ ‫לעצמי מעגל של חברים טובים וגם דרכם למדתי מילים חדשות‪ ,‬ופיתחתי את יכולת השמיעה‬ ‫והדיבור שלי‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 16‬נכנסתי לנבחרת ישראל של חירשים וכבדי שמיעה ‪ ,‬שם הייתי מאד דומיננטי למרות‬ ‫היותי הכי קטן ‪ ,‬וטסתי להרבה תחרויות בחו''ל‪.‬‬ ‫אתגר שעמד מולי הוא הגיוס לצבא ‪-‬בגיל ‪ 18‬רציתי מאד להתגייס‪ ,‬הצבא ויתר עלי בגלל‬ ‫המוגבלות שלי ‪ ,‬אך אני נלחמתי ונאבקתי על מנת להתנדב בצבא גם כחלק מהרצון שלי להיות‬ ‫כמו כולם ‪ ,‬והצלחתי להתגייס לשירות צבאי כ‪ -‬שנתיים בתפקיד מאמן כושר גופני‪.‬‬ ‫הצבא שינה לי את חיי ‪ ,‬ההפכתי להיות אדם יותר בוגר ‪ ,‬ועצמאי ‪ .‬דרך התפקיד הצבאי הבנתי‬ ‫כמה אני מתחבר להדרכה ‪ ,‬ולכן לאחר השירות החלטתי לאמן ילדים כדורסל ולהתחיל ללמוד‬ ‫בוינגייט למרות כל הקשיים והאתגרים שיהיו לי בשנות הלימודים ‪.‬‬ ‫בחרתי לכתוב על נושא העסקת אנשים בעלי מוגבלויות במקומות העבודה ‪ ,‬כי זהו דבר שנוגע בי‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫אני מאמן כדורסל כ‪ 5-‬שנים ‪ ,‬ילדים מגילאי ‪ 7-15‬ותמיד הם שואלים אותי שאלות על המכשיר‬ ‫שמיעה שלי ‪ ,‬שבו הם לא נתקלים ביום יום‪.‬‬ ‫אני יודע כי לחלק מהאנשים בחברה ‪ ,‬מאד קשה להכיל ולקבל את השונה ‪ ,‬אני בחרתי לעסוק‬ ‫בתחומים שאני טוב בהם מאד ושיש לי ''קבלות'' על מנת לא להתאכזב וכדי שלא אצטרך לחוות‬ ‫את תחושת הכישלון דבר שיכול להחזיר אותי למקום של האדם בעל המוגבלות‪.‬‬

‫הרבה מהחברים שלי בעלי מוגבלות שמיעה מקבלים לא בראיונות העבודה ‪ ,‬אך לא אומרים את‬ ‫הסיבה‪ .‬יש תחושה כי אם יגיע אדם רגיל או אדם בעל מוגבלות יקחו את האדם הרגיל‪.‬‬ ‫אני רוצה להוכיח אחרת ‪ ,‬ולעלות את המודעות לחירשים וכבדי שמיעה ולמוגבלויות כלל ‪.‬‬ ‫בתואר חוויתי קשיים רבים והייתי צריך תמיד לשבת בשורה הראשונה על מנת לקרוא את‬ ‫השפתיים של המרצים שבדרך כלל מדברים מהר ואני לא מספיק לקלוט את המילים שלהם‪,‬‬ ‫בשנה הראשונה נכשלתי בהרבה קורסים בגלל הקושי שלי להבין טוב את החומר בשיעור ובשנה‬ ‫וחצי האחרונות בהן למדנו בזום ‪ ,‬הקושי גבר‪ ,‬איני מדבר בטלפון חוץ מהוריי שאני מכיר את‬ ‫הקול שלהם היטב ‪ ,‬ולכן אני לא מצליח לעקוב בזום אחר המילים במדויק‪ ,‬אך המרצים התחשבו‬ ‫בי מאד דבר שהקל עליי לסיים את השנה כמו שצריך‪.‬‬ ‫למרות כל הקשיים סיימתי תואר כמו כולם ‪ ,‬והוכחתי לעצמי כי אני יכול בדיוק כמו כולם גם אם‬ ‫אני חווה יותר קשיים ‪ ,‬לא ויתרתי לעצמי אף פעם‪.‬‬ ‫כיום אני עובד בעבודות רגילות שאני אוהב ‪ ,‬ואני מאמין שלכל אדם מגיע לעסוק במה שהוא‬ ‫אוהב ולכל אדם מגיע את הזכות לשוויון ‪.‬‬ ‫כמו שהצגתי במקורות ‪ ,‬ניתן לראות כי עדיין יש את הצורך להילחם עבור השיויון ‪ ,‬עצוב לי לדעת‬ ‫שבעידן מודרני בשנת ‪ 2021‬עדיין יש אנשים ששוללים את אותם אנשים בגלל הלקויות שלהם‪.‬‬ ‫בשנה הנוכחית לימדתי בבית ספר מדהים ''אהוד מנור‪ -‬אור יהודה'' בית ספר יסודי שבו עשיתי‬ ‫את שנת הסטאז' שלי ‪.‬‬ ‫בבית ספר יש סגל מורים מכיל ומקבל‪ ,‬הצוות והמנחה שלי קיבלו אותי בידיים פתוחות ‪ ,‬עזרו לי‬ ‫מאד במהלך השנה ופיתחתי עימם יחסים מצוינים‪ .‬אף אחד מצוות המורים לא שאל אותי על‬ ‫המגבלה שלי והתייחסו אלי כאחד כמו כולם‪.‬‬ ‫אני מרגיש כי נפלה בחלקי הזכות ‪ ,‬ללמד ילדים בבתי ספר רגילים ‪ ,‬הילדים שואלים שאלות ‪,‬‬ ‫מתעניינים והמודעות לנושא עולה ‪ ,‬דבר שבעיני תורם לקבלת השונה ולחברה טובה יותר כאשר‬ ‫הם רואים את המורה שלהם כמו כל מורה גם אם יש לו מגבלה‪.‬‬ ‫אני מאוד אוהב את הילדים ‪ ,‬אני מפתח אותם דרך הספורט גם בפן האישי וגם בפן הקבוצתי‪.‬‬ ‫לדעתי מאד חשוב לשלב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה ‪,‬כך החברה תהיה פתוחה יותר לקבלת‬ ‫האחר ‪.‬‬ ‫בחרתי בלוח השראה שלי להראות תמונות של ילדים בעלי מוגבלויות יחד עם ילדים ללא‬ ‫מוגבלויות ועל היכולת להיות יחד באחווה ‪.‬‬ ‫כאשר נלמד את הילדים שהם דור העתיד להיות חברה מכילה יותר שמקבלת את השונה ‪ ,‬נוכל‬ ‫ליצור חברה טובה יותר‪.‬‬ ‫בחרתי בשיר שלדעתי מראה צד אופטימי‬ ‫כמה שורות מתוך השיר ‪ '' -‬יש לי חברה ממש טובה ‪ ,‬היא לא שומעת מנגינה אבל היא כל כך‬ ‫מקסימה ‪ ,‬אנחנו מדברים בשפת סתרים‪ ,‬בוא נלמד רק לאהוב את השונה ממך וגם אותך''‪.‬‬

‫הבת זוג שלי לומדת בשנה שלישית בוינגייט ‪ ,‬כחלק מההתנסות שלה בהוראה היא העבירה שיעור‬ ‫בנושא חרשים‪.‬‬ ‫היה לי כיף לשמוע ממנה כי הנוער של היום מביע התעניינות ‪ ,‬שואל שאלות ‪ ,‬ומסיק מסקנות‬ ‫בסוף השיעור ‪ .‬המטרה של מעין היא לשנות את הסטיגמות אצל הנוער‪ ,‬לתת להם את האפשרות‬ ‫להיחשף לכמה סוגים של בני אדם שלכולם אותה מוגבלות אך כל אחד הוא שונה ‪ ,‬יש אחד‬ ‫שמדבר ‪ ,‬אחד שלא‪ ,‬אחד שיודע שפת הסימנים ‪ ,‬אחד שלא ועוד‪...‬‬ ‫הילדים הופתעו לגלות כי מעין בזוגיות עם כבד שמיעה‪ ,‬כ‪ 90‬אחוזים מהכיתה שאלו איך אנו‬ ‫מתקשרים ‪ ,‬הם יצאו מנקודת הנחה שאינני מדבר אך מעין סיפרה אחרת ‪ ,‬הראתה סרטון של‬ ‫כמה ילדים שמתמודדים אחרת עם הלקות ובכך הם נחשפו לכל מיני סוגי אנשים‪ ,‬בסוף השיעור‬ ‫הילדים הסיקו מסקנות חדשות והבינו כי הסטיגמות הן מה שמשפיעות עלינו כחברה ‪.‬‬ ‫לינק לסרטון‪-‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=V6B0fydX1EQ‬‬ ‫אני מראה צד שונה בעולם החרשים ‪ ,‬רוב האנשים חושבים שהחרשים הם גם אילמים ‪ ,‬ויש לי את‬ ‫היכולת להראות שזה לא נכון‪.‬‬ ‫אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק ממערכת החינוך ‪ ,‬לפני שאנחנו מורים לחינוך גופני‬ ‫אנחנו מחנכים‪ ,‬וחשוב ללמד את הילדים גם ערכים שהם לא קשורים רק למקצוע אותו אנחנו‬ ‫מלמדים‪.‬‬ ‫בשיעורים שלי אני מלמד משחקים שקשורים לעבודת צוות וכל הזמן אני מדבר על נושא של‬ ‫שיתוף ‪ ,‬דבר שחשוב לי מאד‪.‬‬ ‫כל ילד הוא מיוחד ‪ ,‬עולם ומלואו ‪ ,‬ולאף ילד לא מגיע להיות ולהרגיש לא חלק ‪ ,‬בכיתות שאני‬ ‫מלמד יש גם ילדים בעלי מוגבלויות ואני תמיד דואג שיהיו חלק מכולם‪ ,‬וכאשר הם מתבודדים‬ ‫בצד ואני נותן להם להיות העוזרים שלי על מנת להעלות להם את הביטחון והמוטיבציה בשיעור –‬ ‫אני הייתי במקום הזה ולכן אני רגיש יותר למקרים אלו‪.‬‬ ‫אנו כאנשי חינוך צריכים להיות רגישים לצורכי התלמידים שלנו והשנה הזאת ללא ספק תרמה לי‬ ‫להבין את המשמעות של נושא השיתוף יותר לעומק ‪ ,‬זהו דבר שאמשיך איתו לאורך כל שנות‬ ‫העבודה שלי כמורה לחינוך גופני‪.‬‬ ‫אני מסיים את השנה הזאת בהרגשה חיובית ‪ ,‬נתתי את ה‪ 100‬אחוזים שלי ‪ ,‬נהנתי מהדרך‬ ‫והכרתי אנשים וילדים מדהימים‪.‬‬ ‫למדתי על עצמי כאדם ‪ ,‬על היכולות שלי ‪ ,‬למדתי את היתרונות שלי וגם את החסרונות שלי‬ ‫כמורה ‪ ,‬למשל‪ -‬הרגישות שלי ‪,‬בתחילת השנה הייתי רגיש יותר מידי לתלמידים והייתי נוטה‬ ‫לוותר להם אם קצת קשה אך עברתי תהליך בחודשים האחרונים והחלטתי שאני חייב להיות‬ ‫יותר אסרטיבי ‪ ,‬ולא לוותר עבור הילדים כי כך הם מוותרים ויוותרו לעצמם בעתיד‪.‬‬ ‫השנה נחשפתי לילדים בעלי צרכים מיוחדים ‪,‬לימדתי ‪ 2‬כיתות מיוחדות ‪ ,‬והתחברתי לילדים מאד‬ ‫‪ ,‬קידמתי אותם מבחינה גופנית והתנהגותית ‪ ,‬ואני ארצה להמשיך לעסוק בתחום זה ‪ ,‬וללמד‬

‫ילדים מיוחדים כאלו‪ ,‬הם רגישים וילדים מדהימים ‪ .‬אני שמח שבית ספר זה משלב אותם ובכך‬ ‫בית הספר מעלה את המודעות לקבלת השונה ‪.‬‬ ‫הייתה לי שנה חווייתית ‪ ,‬האנשים שאיתי עשו את ההבדל ונהניתי מכל רגע‪.‬‬ ‫ולסיכום – שילוב של אנשים בעלי מוגבלויות במקומות העבודה הוא קריטי על מנת ליצור חברה‬ ‫טובה יותר ‪ ,‬שוויונית יותר ומכילה יותר ‪ ,‬כל אדם צריך מישהו שיאמין בו‪ ,‬אני מרגיש שזכיתי‪.‬‬

‫יום ספורט בנושא חנוכה‬ ‫אופיר שפיגלר‬ ‫ירדן פלנסיה‬ ‫היי‪ ,‬כאן אופיר שפיגלר וירדן פלנסיה‪ -‬סטודנטיות בוינגייט בשנה ד'‪ ,‬כיום מורות בסטאז' לחינוך‬ ‫גופני בבית ספר בעיר חיפה (\"נאות פרס\" ביה\"ס יסודי בו ירדן מלמדת) ובעיר עכו (\"לביא אשכול‬ ‫עכו ביה\"ס יסודי בו אופיר מלמדת)‪.‬‬ ‫אני וירדן בהתנסות בהוראה שלנו קיימנו יחד יום ספורט בנושא חנוכה‪ ,‬לגילאי יסודי‪.‬‬ ‫חווינו הצלחה והנאה רבה מצד הילדים‪ ,‬היה שיתוף פעולה‪ ,‬הילדים התלהבו‪ ,‬היו פעילים‬ ‫ספורטיבית ותוך כדי פעילות למדו גם על מנהגי החג‪.‬‬ ‫לימדנו אותם על חג החנוכה דרך משחקים ותרגילים שונים בתחנות מגוונות ומעשירות‪ .‬לאחר‬ ‫שערכנו את היום הזה הגענו למסקנה כי יום ספורט הוא \"אירוע\" שחובה לקיים לפחות פעם אחת‬ ‫בשנה ‪.‬במיוחד באחד החגים‪ ,‬זה מעשיר את התלמידים‪ ,‬מקרב ומחבר אותם לאווירת החג‬ ‫ומנהגיו‪ ,‬מדרבן אותם לעשייה ספורטיבית יחד‪ ,‬הם גם פעילים גופנית וגם לומדים תוך כדי‬ ‫פעילות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר ההצלחה שחווינו הבטחנו לעצמנו לקיים יום ספורט בנושא חנוכה לילדי בית הספר‬ ‫אותו נלמד‪.‬‬ ‫כל אחת מאיתנו קיימה את יום הספורט בבית הספר בו היא מלמדת‪ ,‬ירדן עשתה זאת יותר כיום‬ ‫ספורט שכבתי ואופיר עשתה את הפעילות יותר כ\"שיעור בנושא חנוכה\"‪.‬‬ ‫שתינו שילבנו את אותן תחנות‪ ,‬עם תרגילים ומשחקים המלמדים על חג החנוכה ומנהגיו‪.‬‬ ‫קיימות ‪ 5‬תחנות‪( :‬בכל תחנה עובדים מספר דקות ואז עוברים לתחנה הבאה)‬ ‫*תחנה מספר ‪ :1‬הפל את הנרות‪ -‬בשימוש עם כדור צריך לגלגל ולפגוע בבקבוקי מים (הנרות)‬ ‫שמונחים בצורה של באולינג‪.‬‬ ‫*תחנה מספר ‪ :2‬מרוץ לפיד‪ -‬עומדים ב‪ 2‬טורים‪ ,‬מחזיקים קונוס הפוך כאשר החלק הרחב למעלה‪,‬‬ ‫בתוך הקונוס כדור ספוג כמו \"אש\" ועליהם לרוץ לעבר הקונוס שמונח במרחק מהם ולהקיף אותו‬ ‫מבלי להפיל את כדור הספוג‪ .‬ואז להעביר את הלפיד להבא בתור‪.‬‬ ‫*תחנה מספר ‪ :3‬קליעה לסופגנייה‪ -‬עומדים ב‪ 2‬טורים‪ ,‬עליהם לזרוק כדור אדום המדמה ריבה‬ ‫לתוך החור בסופגנייה שתלויה‪.‬‬ ‫*תחנה מספר ‪ :4‬צורה אנושית‪ -‬להסתדר בתור קבוצה בצורה של סביבון \\ סופגניה\\ נר\\ חנוכיה‪.‬‬ ‫*תחנה מספר ‪ :5‬נר לבקבוק‪ -‬נר מחובר לחוט שקשור לגוף של התלמיד‪ ,‬המטרה להכניס את הנר‬ ‫לתוך הבקבוק שמונח על הרצפה‪ ,‬ללא עזרת הידיים‪.‬‬

‫תחנה ‪ :1‬הפל את הנרות‬ ‫תחנה ‪ :2‬מרוץ לפיד‬ ‫תחנה ‪ :3‬קליעה לסופגנייה‬

‫תחנה ‪ :5‬נר לבקבוק‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חווינו הנאה והצלחה רבה לאחר היום ספורט\\יום בנושא חנוכה‪ ,‬התלמידים נהנו ולמדו‪ ,‬שתינו‬ ‫זכינו להמון מחמאות לאחר הפעילות‪.‬‬ ‫נהנו מאוד מהארגון והתכנון של היום הזה‪ ,‬הרגשה מספקת וטובה‪ .‬המחמאות שבאו לאחר מכן‬ ‫הוסיפו עוד יותר לתחושות הטובות וההצלחה המרובה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חווינו כמה קשיים בתחנות ולמרות שהעברנו את זה לכל כיתה בנפרד‪ ,‬אנחנו חושבות‬ ‫שלפעם הבאה צריך עזרה של אחת המורות‪ ,‬שתעמוד ליד תחנות שנחשבות מסובכות ותעזור בעת‬ ‫הצורך‪ .‬היה קשה לתפעל את כל התחנות ונאלצנו לרוץ מתחנה לתחנה‪.‬‬ ‫בתחנה של נר לבקבוק‪ -‬היו המון ילדים שהתקשו ולא הצליחו‪ ,‬להבא כדי להביא בקבוק עם פיה‬ ‫יותר גדולה (בכל זאת ילדים בכיתה א' מאוד מתקשים)‪.‬‬ ‫בתחנה של צורה אנושית‪ -‬הינו צריכות להיות ליד התחנה כדי לעזור לסדר אותם‪ ,‬הם התקשו‬ ‫ונוצר שם בלגן וצעקות‪ .‬לתחנה הזאת ספציפית צריך מורה קבועה שתעזור ותעמוד שם‪.‬‬ ‫בכל תחנה הוקצב זמן של ‪ 5‬דקות בערך‪ ,‬הזמנים היו טובים‪ .‬המעבר מתחנה לתחנה לקח זמן אך‬ ‫מראש הוסבר להם איך מתבצע חילוף התחנות ולאיזה תחנה עליהם להגיע‪ ,‬לפני התחנות עשינו‬ ‫להם חימום קצר (סה\"כ שיעור של ‪ 45‬דק')‪.‬‬ ‫לאחר הצלחה שכזאת‪ ,‬שתינו פה אחד ללא ספק נקיים בשנים הבאות בקביעות ימי ספורט גדולים‬ ‫בנושא הזה וחגים נוספים כמובן‪ ,‬הפקת הלקחים היא שצריך עזרה מכמה מורות על מנת שזה‬ ‫יתקיים באופן הטוב והמאורגן ביותר‪ .‬יום ספורט שכבתי ומגבש‪.‬‬

‫תלמידי תיכון \"ברנקו וייס\" פתח תקווה על הגל!‬ ‫אופק אקרמן‬ ‫בשנה האחרונה ניתנה לי ההזדמנות ללמד בבית ספר תיכון מיוחד בפתח תקווה‪ ,‬תיכון טכנולוגי‬ ‫\"ברנקו וייס\"‪ .‬מכון ברנקו וייס פיתח מודל מקורי למתן מענה לנוער בהדרה ובסיכון חינוכי‬ ‫במסגרת של בתי ספר ייחודיים לנוער בסיכון (כיתות ט’‪-‬י”ב)‪ .‬אלו הם בתי ספר קטנים‪,‬‬ ‫המותאמים לתלמידים שלא מצאו את מקומם במסגרות נורמטיביות אחרות‪ .‬בתי הספר‬ ‫האתגריים מהווים מסגרת חמה ותומכת לתלמידים אלה‪ ,‬ומובילים אותם להישגים תוך מתן‬ ‫מענה מותאם לצורכיהם המיוחדים והתמודדות עם קשייהם הלימודיים והאישיים‪ .‬הלמידה היא‬ ‫ממש תהליך עם כל אחד‪ ,‬בגובה העיניים‪ ,‬מבלי לוותר לתלמיד‪ ,‬וחשוב מכך בלי לוותר עליו‪.‬‬ ‫לקראת סוף השנה‪ ,‬איירין מחנכת כיתה יב' רצתה לצ'פר את התלמידים המסיימים את‬ ‫לימודיהם‪ ,‬ואני כמובן קפצתי על ההזדמנות והצעתי קורס גלישה! למה דווקא גלישת גלים?‬ ‫ראשית כל אני גולש‪ ,‬והגלישת גלים שינתה את חיי לטובה! מחקרים מראים ששהייה ליד‬ ‫והתבוננות על מים בלבד‪ ,‬נמצאו מפחיתת מתח‪ ,‬משפרת יכולת ריכוז‪ ,‬מצב רוח ואת איכות החיים‬ ‫בכלליות‪ .‬גלישת גלים הינו ספורט פופולרי בישראל ועבור הגולשים זוהי חוויה מטאפיזית‪ ,‬נפשית‬ ‫ורוחנית מתמשכת‪ .‬הפעילות הגופנית והמנטאלית בתוך הים הגדול‪ ,‬תוך חיבור לעצמה שלו‪,‬‬ ‫מהווים עבורם חוויה של זרימה‪ \"flow state\" ,‬שהיא מצב של ריכוז מלא‪ ,‬נוכחות מלאה‪,‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬שבה תשומת הלב ממוקדת בתחום גירויים מוגבל‪ .‬ברוחניות שהגולש חווה‪ ,‬יש לו נקודת‬ ‫מבט רחבה יותר על העולם‪ ,‬תחושה ברורה יותר של מה חשוב בחיים‪ ,‬מערכות יחסים חזקות יותר‬ ‫ותחושת קשר הדוק יותר עם אחרים והכרת תודה בחיים‪ .‬בזרימה‪ ,‬האדם הופך להיות מעורב‬ ‫לחלוטין בפעילות וחווה מספר חוויות חיוביות של חופש‪ ,‬הכרה עצמית והנאה‪ .‬הריגוש והסיפוק‬ ‫שמקבלים הגולשים אפילו מגלישה קצרה שנמשכת מספר שניות יכולה להשפיע על המצב הרוח‬ ‫שלהם‪ .‬ואכן‪ ,‬מחקר בקרב ‪ 100‬גולשים‪ ,‬מצא כי הם סובלים מפחות סימפטומים של דיכאון‬ ‫וחרדה ביחס לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫אין לי ספק שגלישת גלים לתלמידי נוער בסיכון‪ ,‬תפתח עולם חדש ומופלא‪ ,‬שבו הם יכולים‬ ‫לשכוח מהבעיות‪ ,‬להתחבר לעצמם‪ ,‬לשפר את מצב הרוח שלהם‪ ,‬ולשפר את חייהם מבחינה נפשית‬ ‫ורוחנית!‬ ‫הצעתי לאיירין המחנכת את קורס גלישת הגלים‪ ,‬המחנכת התלבה‪ ,‬אני התלהבתי‪ ,‬והתחנה‬ ‫הראשונה הייתה להציע לגיא המנהל‪ .‬גיא אהב את הרעיון אך היה סקפטי לגבי היענות התלמידים‬ ‫כיוון שצריך להגיע בשעה ‪ 07:30‬בבוקר ולצאת בהסעה‪ .‬הוא התנה את היציאה לפעילות במינימום‬ ‫‪ 5‬משתתפים‪ .‬אפשר להבין מאיפה הספקטיות‪ ,‬הרי הגעה לבית ספר בשעה ‪ 08:30‬מוטלת בספק‬ ‫עם התלמידים‪ ,‬אז שעה מוקדם יותר‪ ..‬על אחת כמה וכמה! אני התעקשתי שזה יוכל לצאת לפועל‬ ‫למרות השעה המוקדמת‪ ,‬והוא אישר לבדוק הצעת מחיר עבור קורס גלישה של חמישה מפגשים‪.‬‬ ‫את הצעת המחיר קיבלתי מהמנהל מועדון גלישה שבו אני עובד‪ ,‬מועדון ביץ' ברייק‪ .‬גיא המנהל‬ ‫אישר את ההצעה‪ ,‬ודרש דמי רצינות של ‪ 100‬שקלים מהתלמידים‪.‬‬ ‫וכך יצאנו לדרך‪..‬ביקשתי מאסף מנהל מועדון הגלישה את כל האישורים הרלוונטים לפעילות‪,‬‬ ‫ביקשתי ממחנכות כיתה יב' לבדוק היענות‪ ,‬ובו זמנית התחלתי לשוחח עם תלמידים במסדרון‬ ‫וניסיון לשכנע אותם להגיע לקורס‪ .‬ידעתי שלא יהיה פשוט‪ ,‬כי רוב התלמידים הם תלמידים‬

‫שצריך לשכנע ולדחוף עד כמה שאפשר‪ ,‬אחרת הם פשוט פאסיביים‪ ,‬ומעדיפים לא לעשות כלום‪.‬‬ ‫חלקם ממש התלהבו אבל לא רצו להתחייב לשעה המוקדמת‪ ,‬חלקם חששו מהים‪ ,‬ולאחר‬ ‫חיפושים ושכנועים רבים‪ ,‬הצלחתי בעזרת מחנכות כיתה יב' לשכנע ‪ 5‬תלמידים לצאת לפעילות!‬ ‫מכאן המשכנו לקדם את הפעילות‪ ..‬סיגל המזכירה דאגה לסגור את עניין האישורים של תעודות‬ ‫הסמכה‪ ,‬רישיון עסק‪ ,‬והביטוחים מול המועדון גלישה ומול רשת ברנקו וייס‪ .‬באותה עת‪ ,‬אני‬ ‫איירין נפגשנו בניסיון למצוא תאריכים שבהם אין בחינות לתלמידים המשתתפים‪ ,‬אין פעילות‬ ‫בית ספרית אחרת‪ ,‬וימים שבהם אני עובד בבית ספר‪ ,‬על מנת שאני אהיה זה שיוציא את הפעילות‬ ‫וגם ידריך את התלמידים בים‪.‬‬ ‫לא היה פשוט‪ ,‬אך לאחר ישיבה עם גיא המנהל ועליזה הסגנית‪ ,‬הצלחנו למצוא את התאריכים‬ ‫שיאפשרו לכולם להששתף‪ ,‬עם קצת שינוי פנימי של המערכת הבית ספרית!‬ ‫אישורי ההורים חולקו לתלמידים‪ ,‬ולאחר בירוקרטיה רבה מצד כל הצדדים הרלוונטים‪ ,‬כל‬ ‫שנותר הוא לשלוח את התאריכים למוקד טבע‪ ,‬מוקד של משרד החינוך אשר מאשר פעיליות חוץ‪.‬‬ ‫לצערי הרב‪ ,‬מוקד טבע אינו מאשר פעילות גלישת גלים שלא מתקיימת במרכזי חינוך ימיים‪ ,‬אך‬ ‫מניסיוני כמורה בשנת סטאז' במרכז ימי‪ ,‬אני יודע שגם שם גלישת גלים אינה מאושרת‪ .‬נקלעתי‬ ‫לסוג של מבוי סתום‪ ,‬אך לא הסכמתי לוותר‪ ,‬ורציתי מכל הלב שהתלמידים יחוו את החוויה‬ ‫המדהימה של גלישת גלים‪.‬‬ ‫שוחחתי עם המפקח על החינוך הגופני של מחוז ת\"א רועי ברקוביץ' והסברתי לו את הבעיה‪ ,‬והוא‬ ‫הציע לי לפנות למרכז זיו נעורים‪ ,‬שהוא מאושר על ידי משרד החינוך‪ .‬ואכן כך עשיתי! כעת אני‬ ‫ממתין לתשובתם לגבי זמינות לתאריכי הרלוונטים‪ ,‬ובהמשך להצעת מחיר חדשה‪ ,‬אישורים‬ ‫חדשים‪ ,‬וכל הבירוקרטיה שכבר הבנתי איך היא מתנהלת‪.‬‬ ‫אני מבטיח שעד סוף השנה‪ ,‬התלמידים המקסימים יהיו לפחות במפגש אחד של פעילות גלישת‬ ‫גלים‪ ,‬ויגלו עולם חדש ומופלא!‬ ‫מתי?איך? איפה? כל זאת נגלה בהמשך!‬ ‫לאחר שיחה נוספת עם רועי ברקוביץ'‪ ,‬גיליתי על עמותה נהדרת הנקראת \"הגל שלי\" שהוקמה‬ ‫במטרה להעניק הזדמנות אמיתית לנערות ונערים במצבי סיכון לעלות על הגל ולהצליח‪ .‬העמותה‬ ‫מפתחת תחושת מסוגלות וכישורי חיים בקרב בני נוער במצבי סיכון‪ ,‬דרך התמודדות מעצבת עם‬ ‫איתני הים‪ ,‬באמצעות גלישת גלים ‪.‬העמותה מקיימת פעילות מגוונת לבני נוער‪ ,‬בגילאי ‪18-13‬‬ ‫‪,‬מכל קשת החברה הישראלית‪ ,‬לרבות יהודים וערבים‪ ,‬חילונים ודתיים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬בנות‬ ‫ובנים כאחד‪ .‬הרעיון החינוכי בבסיס ׳הגל שלי׳ הינו שימוש בגלישת גלים ככלי להתפתחות‬ ‫אישית ‪.‬גלישת גלים הינה ספורט אתגרי מרתק‪ ,‬המשלב למידה והתנסות ‪.‬ההתמודדות בים עם‬ ‫הגלים והזרמים‪ ,‬תנאי מזג האוויר המשתנים‪ ,‬מציאת נקודות האיזון לשיווי משקל‪ ,‬הנפילות‬ ‫החוזרות מהגלשן ואי הוודאות – לכל אלו השפעות מרחיקות לכת‪ ,‬המשליכות על תחומי חיים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫לאחר בירור מעמיק בקשר לאישור הפעילות‪ ,‬קיבלתי מכתב ובו חיים מויאל‪ ,‬מנהל האגף לחינוך‬ ‫ילדים ונוער בסיכון חותם על אישור פעילות העמותה עם רשת ברנקו וייס!‬

‫ואכן יצאנו לדרך מהבית ספר בפתח תקווה‪ 11 ,‬נערים ונערה אחת אמיצה‪ ,‬לפעילות גלישה בבת‬ ‫ים‪ .‬התלמידים ידעו שאני גולש‪ ,‬וכל השנה שמעו אותי מדבר על זה‪ ,‬כך שההתרגשות מצידי וגם‬ ‫מצידם הייתה גדולה! במהלך הנסיעה סיפרתי להם כמה הגלישה שינתה ושיפרה את חיי‪ ,‬והם היו‬ ‫עם ברק בעיניים‪ ,‬להוטים לתפוס את הגל הראשון בחייהם!‬ ‫הגענו לחוף‪ ,‬והמדריך בנג'י קיבל אותנו בזרועות פתוחות‪ ,‬והחל לספר לנו על עולם הגלישה‬ ‫בשבילו‪ ,‬ובשביל נוער בסיכון‪ ..‬התלמידים היו מרותקים להסבר שלו‪ ,‬ושיתפו פעולה באופן‬ ‫מדהים!‬ ‫לאחר ההסבר שבו התלמידים הבינו כיצד גלישת הגלים יכולה להשפיע באופן חיובי על חייהם‪,‬‬ ‫והם האחראים הבלעדיים לחיים שלהם ולהצלחה שלהם‪ ,‬הם עברו לחלק המעשי ולמדו כיצד‬ ‫לעבור משכיבה לעמידה בגלשן‪ .‬עלינו על ציוד‪ ,‬ביצענו חימום‪ ,‬ונכנסו למים כשכולם מחזיקים‬ ‫ידיים‪ ,‬בקבוצה אחת‪ ,‬כשאף אחד לא עוזב אחד השני‪ ,‬ופשוט מאוד היינו בים‪ ,‬והרגשנו את כוחו‬ ‫העצום‪ ,‬ביחד‪ .‬הרגשה נפלאה של אחדות ונוכחות‪ .‬אני באופן אישי בהחלט התרגשתי לאחר שנה‬ ‫לא פשוטה שבה התלמידים עברו עליות ומורדות בלימודים ובחייהם האישיים‪ ,‬לראות את כולם‬ ‫מחובקים ומחייכים ביחד בים‪ .‬אין אושר גדול מזה‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬התלמידים נכנסו למים עם גלשנים והחגיגה התחילה‪...‬אני והמדריכים דחפנו אותם‬ ‫ועודדנו אותם לעמוד על הגלשן ולגלוש על הגל‪..‬כמובן שזה לא היה פשוט‪ ,‬והם נפלו לא מעט‬ ‫פעמים‪ ,‬אבל מה שהיה מדהים לראות הוא שאחרי כל נפילה הם עלו בחזרה וניסו לעלות שוב על‬

‫הגלשן עד שהצליחו! קמו‪ ,‬נפלו‪ ,‬קמו‪ ,‬ונפלו אינספור פעמים‪ ,‬והיה מרגש לראות את הרצון שלהם‬ ‫להצליח‪ .‬וכמה מרגש היה לראות אותם מצליחים‪ ,‬וכמה מרגש היה לראות את השמחה והאושר‬ ‫שלהם כשהם גולשים על הגל‪ ,‬ונמצאים בנוכחות מלאה‪.‬‬ ‫בסוף הפעילות‪ ,‬עשינו סיכום ראשון בחוף‪ ,‬כאשר אנחנו עדיין מוצפים באדרנלין ומחבקים אחד‬ ‫את השני‪ ,‬כל אחד תיאר כמה החוויה הייתה מיוחדת ועוצמתית בשבילו‪ ,‬כולל המדריכים ששיבחו‬ ‫את התלמידים על השיתוף פעולה המלא שלהם‪.‬‬ ‫לאחר ארוחה קלה‪ ,‬נכנסו שוב לכיתה לסיכום כללי של כל היום‪ ,‬והתובנות שעלו היו מדהימות‪:‬‬ ‫התלמידים ביחד עם המדריכים הבינו כי גלישת הגלים ומטרתה היא‪ :‬העלאת הדימוי העצמי‬ ‫ופיתוח תחושת מסוגלות‪' ,‬פיתוח יכולת התמודדות עם אתגרים – \"לא לוותר לעצמי\" ‪,‬שיפור‬ ‫ביכולת ההתמדה והמחויבות ‪.‬יצירת אטמוספירה חברתית מכילה‪ ,‬מפרגנת ואוהדת‪ ,‬המאפשרת‬ ‫התנסות בשיתוף פעולה‪ ,‬ערבות הדדית ועבודת צוות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אין מאושר ממני לראות את התלמידים שלי מאושרים בזכות הדבר הנפלא שהטבע נתן‬ ‫לנו‪ ,‬ואני מודה על כך מכל הלב למי שעזר להוציא את הפעילות לפועל‪ :‬רועי המפקח‪ ,‬גיא המנהל‪,‬‬ ‫נגה החונכת‪ ,‬איירין הרכזת‪ ,‬כל צוות ברנקו וייס המדהים‪ ,‬וכמובן עמותת \"הגל שלי\"‪ .‬אני בטוח‬ ‫שהתלמידים חוו רגעי אושר והעצמה במהלך הפעילות‪ ,‬ואני מאחל להם עוד רגעים כאלה בהמשך‬ ‫חייהם! לשמחתי אכן יהיו כאלה‪ ,‬כי הצלחתי לשכנע את המנהל להוציא לפועל תכנית שנתית של‬ ‫גלישת גלים‪ ,‬ושנה הבאה אנחנו נצא פעם בשבוע לעמותת הגל שלי בבת ים‪ ,‬לפעילות גלישת גלים!‬ ‫נתראה בשנה הבאה‪ ,‬מאחל קיץ חם ומגניב!‬

‫\"סליחה על השאלה\"‪ -‬ספורט פרא אולימפי‬ ‫אור חנין‬ ‫בכל שנה מחדש‪ ,‬בזמן הכשרת סטודנטים להוראה‪ ,‬נתקלים הסטודנטים בתכנית הלימודים‬ ‫השנתית בחינוך גופני‪ .‬התוכנית מחולקת לפי גילאים כך שיש תוכנית ספציפית לגיל הרך ושכבות‬ ‫א‪-‬ב ותכנית נוספת לג'‪-‬י\"ב‪ .‬בתוכניות האלה מפורט בצורה רחבה אילו נושאים יש ללמד בשנת‬ ‫הלימודים‪ ,‬לאלו דגשים לשים לב בכל מיומנות ואף טבלאות השג העוזרות למורה להעריך את‬ ‫יכולות התלמיד‪ .‬אחד הנושאים שחסרים בתוכנית הלימודים הבית ספרית היא קבלת האחר‪.‬‬ ‫לצערנו אנו נתקלים במהלך שגרת ימינו לא פעם בסיקורי חדשות המדווחים על אלימות מילולית‬ ‫ופיזית כלפי האחר והשונה‪ ,‬על חרם שנעשה בין תלמידים וכמובן על תוצאותיו הקשות‪ .‬אחת‬ ‫הסיבות בעיניי שמקרים מקוממים אלו מתקיימים היא בעקבות עודף וחוסר פעילות בשני ערוצים‬ ‫מקבילים‪ .‬מצד אחד העובדה כי חסר שיח בית ספרי על קבלת האחר והשונה‪ ,‬על יכולת הכלה‬ ‫והתמודדות עם מצבים בהם את\\ה נתקל באדם ששונה ממך‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬ריבוי תוכניות טלוויזיה‪,‬‬ ‫ערוצי תקשורת ומדיה חברתית המגדירות מהו אידיאל היופי ומהם הקריטריונים המגדירים אדם‬ ‫כ\"מאושר בחברה\"‪ .‬הסיטואציות החברתיות הקשות בעיניי נובעות מהעובדה כי תלמידים אינם‬ ‫נחשפים מספיק למצבים בהם הם פוגשים אדם השונה מהם ‪ ,‬הן חיצונית הן התנהגותית ועל כן‬ ‫אין ברשותם את הכלים המתאימים להתמודדות עם הסיטואציה‪.‬‬ ‫במסגרת הלימודים בווינגייט התבקשנו לבחור מגמה המתמקצעת בתחום מסוים אשר מעניין‬ ‫אותנו ונרצה להעמיק בו יום נוסף בשבוע בנוסף למסגרת השיעורים הקבועה מראש במכללה‪.‬‬ ‫ידעתי כבר מההתחלה כי המגמה אותה ארצה לבחור הינה המגמה ל\"חינוך מיוחד ותרפיה‬ ‫בספורט\"‪ .‬ידעתי כי ההחלטה לעשות הסבה מקצועית וללכת להיות מורה לחינוך גופני אינה עבורי‬ ‫רק לימוד מקצועות ספורט כמו כדורסל‪ ,‬כדורגל וכו' אלא המטרה הייתה עבורי שליחות‪ .‬ידעתי‬ ‫שלחנך את דור העתיד טומן בחובו הרבה מאד אחריות ויכולה להשפיע על תלמידים רבים‪ .‬הצבתי‬ ‫לעצמי מטרה שהילדים שילמדו תחתיי יצאו בסוף הלימודים עם הידע הנכון והמקצועי בספורט‬ ‫לצד ידע מוסף‪ .‬ידעתי שארצה להעמיק איתם ולתת עבורם כלים להתמודדות עם מצבים‬ ‫וסיטואציות בחיים שלאו דווקא מלמדים בבית הספר‪ .‬בהתחלה עוד לא ידעתי איזה ערך מוסף‬ ‫ארצה ללמד אותם\\ מתי ארצה ללמד אותם\\ כיצד ובאיזה צורה‪ ,‬אך ככל שעבר הזמן וההתעמקות‬ ‫במגמה גדלה והחשיפה לאותם התלמידים המתמודדים עם מוגבלות כלשהי התרחבה ‪,‬הבנתי‬ ‫בעצמי כמה התלמידים האלו הם אינם שונים ממני וממך‪ .‬במהלך הלימוד במגמה פתאום הפכתי‬ ‫לרגישה יותר למבטים הננעצים באותם הילדים ‪ ,‬הערות מצד אנשים ובעיקר הבנתי עד כמה‬ ‫היכולת‪ ,‬ההבנה וההכלה של הסביבה לקבל את האחר לוקה בחסר‪ .‬אני זוכרת שמצאתי את עצמי‬ ‫לא פעם ולא פעמיים מתקנת אנשים‪ ,‬מעמידה אותם על טעויותם ומסבירה כי‪ \":‬הם לא מסכנים!‬ ‫הם בדיוק כמוני וכמוך\"‪ .‬כמה פעמים תהיתי לעצמי אם הם היו שומעים או שמים לב למבטים‬ ‫איך הם היו מרגישים? אולי הם כן שמים לב ומתעלמים? אולי הם אח\"כ בוכים בבית‪ ?.‬הרגשתי‬ ‫שאני צריכה וזקוקה לזעוק את זעקותיהם ולהאיר את עיניהם של אנשים‪.‬‬

‫בתחילת שנה התבשרתי כי השנה אני הולכת לעבור סטאז' בבית ספר יסודי בחולון ולהיות‬ ‫אחראית על שכבה שלמה‪-‬שכבת ב' המונה ‪ 150‬תלמידים‪ .‬כאשר הכנתי את התוכנית השנתית‬ ‫נעזרתי כאמור בתוכנית השנתית של משרד החינוך אך במקביל חשבתי אילו עוד תכנים אוכל‬ ‫לתרום ולתת לתלמידים כערך מוסף‪ .‬התשובה הגיעה מהר מאד והחלטתי שבגלל גילם הצעיר ככל‬ ‫הנראה לא נתקלו בספורט פרא‪-‬אולימפי‪ .‬ידעתי שהעלאה של נושא כזה עלול לגרום לפעמים‬ ‫לרתיעה ופחד במיוחד עקב גילם הצעיר של התלמידים ועל כן הכנתי מצגת על הספורט הפרא‬ ‫אולימפי המשלבת מצד אחד מידע אינפורמטיבי על סוגי ענפי הספורט הכלולים ומצד שני הוכנסו‬ ‫סרטונים מוחשיים שידגישו ויתנו תימוכין למידע האינפורמטיבי( דוגמא לסרטון‬ ‫‪ .) https://www.youtube.com/watch?v=-cPakutgQZY‬את המצגת ביצעתי ביום חמסין בו‬ ‫נאסר על ביצוע פעילות גופנית בשמש‪ .‬אני זוכרת שטרם הצגת המצגת שאלתי את התלמידים‬ ‫האם לדעתם אדם קטוע רגליים יכול לשחק כדורסל? האם אדם קטוע ידיים יכול לשחות?‪ .‬היו‬ ‫תלמידים שישר התפרצו ואמרו שברור שלא והיו מעט שאמנם התביישו אבל אמרו שכן( אגב לרוב‬ ‫אותם ילדים שענו בחיוב על השאלות היו ילדים שיש במשפחתם אדם קטוע או בעל מוגבלות והם‬ ‫חוו את הסיטואציה בצורה מוחשית)‪ .‬במהלך הצגת המצגת הילדים ישבו מרותקים‪ ,‬שאלו‬ ‫שאלות‪ ,‬התעניינו והסתקרנו‪ .‬סיימנו את השיעור כששאלתי אותם האם בפעם הבאה שיגיעו‬ ‫למגרש משחקים ויראו ילד בכיסא הגלגלים האם יציעו לו להצטרף אליהם?‪ .‬מיותר לציין שחזרתי‬ ‫הביתה מאושרת אחרי יום לימודים כזה‪ .‬הרגשתי שהעברתי לתלמידים את מה שרציתי‪ .‬בעקבות‬ ‫זאת בחרתי להעביר להם בשיעור העוקב בצורה מוחשית כיצד מרגישים אותם אנשים בעלי‬ ‫מוגבלות‪ .‬ביקשתי מההורים לשלוח לשיעור הבא את התלמידים עם זוג גרביים מגולגל וכיסוי‬ ‫עיניים\\ מטפחת‪ .‬הסברתי להורים את פשר הבקשה והם באמת שיתפו פעולה ושלחו את‬ ‫התלמידים עם מה שביקשתי‪ .‬בשיעור ניסיתי לדמות לתלמידים ענפי ספורט שונים כפי שיש בפרא‬ ‫אולימפי מנקודת מבטם של המתחרים הפרא‪-‬אולימפיים‪ .‬התלמידים שיחקו פטנק (\" משחק עם‬ ‫כדורים שמשחקים ליקויי ראיה או עיוורים) בעזרת כיסוי עיניים‪ ,‬כדורגל מבלי לזוז בעזרת‬ ‫הרגליים אלא רק על הישבן‪ ,‬כדורעף וכו‪ .‬השיעור היה חוויתי ונראה היה כי הילדים הפנימו וגילו‬ ‫עולם חדש של מסוגלות‪.‬‬ ‫את המצגת והרעיונות שבוצעו לשיעורים שיתפתי עם החונכת סטאז' שלי והחלטנו ביחד לקחת‬ ‫את נושא ההכלה וקבלת האחר צעד אחד קדימה‪ .‬בשבועות לאחר מכן היא העבירה אצלה בכיתות‬ ‫גם שיעורים עם ספורט פרא אולימפי והעשירה את התלמידים הבוגרים בתחום הזה‪ .‬בשלב השני‬ ‫יצרתי קשר עם שחקנית נבחרת ישראל בכדור‪-‬שער ליהי בן דוד ושאלתי אותה האם תסכים‬ ‫לקחת חלק מפרויקט בית ספרי להעלאת המודעות של הספורט הפרא אולימפי‪ .‬ליהי נענתה בחיוב‬ ‫ושלחה מסר לתלמידים שהיא תשמח לענות להם על שאלות שמסקרנות ומעניינות אותם‪ .‬במהלך‬ ‫חודש תלמידים משכבות ב'‪-‬ו' בבית הספר יכלו לצלם את עצמם שואלים את ליהי שאלה בכל‬ ‫נושא שמעניינת אותם‪ .‬השאלות היו בחלקן על ההתמודדות שלה עם היותה לקוית ראיה‪ ,‬על אופן‬ ‫משחק הכדור‪-‬שער‪ ,‬האם זכתה בגביעים ואף היו שאלות אישיות יותר‪ .‬אני והחונכת אספנו את‬ ‫השאלות ושלחנו אותם לליהי‪ .‬ליהי צילמה את עצמה עונה עליהן‪ -‬על כל שאלה בנפרד תוך‬ ‫התייחסות מלאה לתלמיד ששאל את השאלה ותוך אכפתיות לנימוק מלא בשביל שהתלמיד יבין‬ ‫את התשובה‪.‬‬

‫הפרויקט עצמו מבחינתי הוא אבן דרך בהעלאת המודעות של קבלת השונה והכלתו‪ .‬אני חושבת‬ ‫שחשיפת התלמידים לספורט הפרא‪-‬אולימפי ולתחום הכדור‪-‬שער אותו לא הכירו כלל וכלל‪ ,‬גרמה‬ ‫להם להתייחסות שונה לאחר ואף הבנה מהו כוח רצון אם רק רוצים‪ -‬בכל תחום‪ .‬התגובות‬ ‫שקיבלנו מהסביבה‪ -‬הורי התלמידים ומורות ביה\"ס היו תגובות טובות ורצון לשתף פעולה‬ ‫ולהעלות את המודעות יותר‪ .‬אני יודעת שהדרך עוד ארוכה ותחום קבלת האחר והכלתו הוא לא‬ ‫דבר הנבנה מהר‪ ,‬במיוחד בתחום כל כך רחב ורגיש אך אני סבורה שאם כל אחד יעשה מאמץ ולו‬ ‫הכי קטן לראות את האחר במשקפיים פחות ביקורתיות‪ ,‬העולם שלנו יהיה טוב יותר ומקבל יותר‪.‬‬ ‫הסרטון המלא יעלה בתחילת חודש יוני‪.‬‬

‫אחד‪-‬עשר דברים שכל סטאז'ר חייב לדעת טרם כניסתו לתפקיד‬ ‫איתי פרידמן‬ ‫דויד טרבלסי‬ ‫בתור מורים לחינוך הגופני בשנת סטאז' ישנם דברים רבים שלמדנו \"תוך כדי תנועה\"‪.‬‬ ‫בטור הבא נפרט על אותם הטיפים שנוכל להעביר לכם מהניסיון הקצר שלנו כדי שאתם‪ ,‬המורים‬ ‫החדשים במערכת‪ ,‬תוכלו להגיע מוכנים יותר ולהיכנס בצורה קלה וחלקה למערכת החינוך‪.‬‬ ‫‪ .1‬פנסיה – נכון‪ .‬זה רחוק‪ ,‬ונכון‪ ,‬המעביד חייב להפריש לכם את הפנסיה‪ .‬אבל יחד עם זאת‬ ‫ישנם מספר גורמים שכדאי לקחת בחשבון‪ .‬הראשון הוא הפרשות‪ .‬הפרשות הן חלק מתוך‬ ‫המשכורת שבו המעביד והעובד \"שומרים בצד\" לסוף תקופת עבודתם (לקראת גיל ‪.)67‬‬ ‫ההפרשות יכולות להיות שונות מאדם לאדם‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי לעשות סקר שוק לגבי החברות‬ ‫השונות שמנהלות את הפנסיה שלכם‪ ,‬עמלת ניהול הפנסיה וכמובן כמה אחוזים יופרשו‬ ‫מסך המשכורת‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו כמורים לחינוך גופני‪ ,‬לרוב עובדים גם במקומות עבודה‬ ‫נוספים ומכיוון שלהסתדרות המורים יש כוח גדול להשיג תנאי פנסיה טובים‪ ,‬מומלץ‬ ‫לפעמים לאחד הכול תחת קורת גג אחת‪ .‬כך השליטה שלכם על הנעשה בפנסיה תהיה‬ ‫טובה יותר וכך גם הצבירה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ללא קשר לפנסיה‪ ,‬ביום הראשון שבו נכנסתם למערכת החינוך‪ ,‬מומלץ לפתוח קרן‬ ‫השתלמות באוריינטציה לשנת השבתון שמגיעה לאחר שבע שנים במערכת החינוך‪ .‬וגם‬ ‫כאן‪ ,‬למרות שזה נשמע רחוק‪ ,‬הפתיחה המוקדמת יכולה לתת לכם להרוויח שנה‪ .‬אנו‬ ‫ממליצים לכם לפתוח קרן השתלמות כבר ההתחלה ו\"תרוויחו\" שנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬משרוקית – שיעורי החינוך הגופני מלאים ברעשי התרגשות‪ ,‬שמחה‪ ,‬הוראות וצרחות‬ ‫אושר של התלמידים והמורים‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת לשמור על הגרון שלכם ולשמור על צורת‬ ‫הוראות ברורה שתעלה על הרעש באולם או במגרש‪ .‬לכן חייבים להצטייד במשרוקית‪.‬‬ ‫המשרוקית תשרת אתכם לכל אורך הקריירה החינוכית שלכם‪ .‬היא תעזור לכם לתת‬ ‫תוקף לתחילתו של תרגיל‪ ,‬סיומו של שיעור וכן הלאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להשתמש במשרוקית‬ ‫בתפקידים נוספים מאשר תפקידי מנהלה‪ ,‬אלא גם שיעורים שבהם תתרגלו מהירות‬ ‫תגובה‪ ,‬חדות‪ ,‬זריזות ועוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬טורים – התלמידים בכל הגילים חייבים סדר קבוע‪ .‬החל מכיתה א' עד סוף התיכון‪.‬‬ ‫בכיתות הנמוכות במיוחד שבהן יש \"מלחמה\" קבועה כשכולם רוצים להיות ראשונים‬ ‫בטור‪ .‬לכן‪ ,‬אנו ממליצים לחלק מראש את הכיתות לטורים מסודרים וקבועים כך שכל‬ ‫תלמיד יידע איפה מקומו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מומלץ לחלק את הטורים באופן שוויוני ברמת התלמידים שתוכלו לחלק את‬ ‫הכיתה בצורה מהירה‪ .‬הדבר יקל עליכם כאשר תרצו להתחיל משחקון‪ ,‬שיעור תחנות או‬ ‫משחק גדול שבו הקבוצות תהיינה שוות וללא יתרון לקבוצה מסוימת‪.‬‬ ‫‪ .4‬סדר‪ /‬נהלים – אחד מהשיעורים הראשונים בכל שנת לימודים מוקדש לנהלים במהלך‬ ‫השיעור ובמהלך השנה‪ ,‬איך מגיעים לשיעור ומה עושה תלמיד שלא הביא את הציוד‬

‫הנדרש‪ ,‬מה מסמלת כל שריקה ואיך מחזירים את הציוד‪.‬‬ ‫כדי להקל על ניהול השיעור שלכם בצורה ברורה עליכם להיות עקביים ולא לחרוג‬ ‫מהסטנדרט שהצבתם‪.‬‬ ‫‪ .5‬שמות התלמידים (היכרות מהירה) – חשוב מאוד‪ ,‬במיוחד בשיעורים הראשונים‪ ,‬לנסות‬ ‫לזכור את שמות התלמידים (ניתן גם בצע חימום בעזרת משחקי היכרות) בכדי שכשנרצה‬ ‫להחמיא לתלמיד ספציפי או להעיר לתלמיד ספציפי‪ ,‬נוכל לעשות זאת במהירות ולא‬ ‫נקרא לכמה תלמידים שונים עד שהתלמיד הרלוונטי יבין שמדובר בו‪.‬‬ ‫‪ .6‬היה נכון לכל מצב – במהלך השנה יהיו לא מעט שיעורים שתכננתם ותופתעו לגלות‬ ‫שהתכנון בוטל או השתנה בעקבות שינוי כלשהו כמו חזרות לטקס שלרוב מתבצעות‬ ‫באולם או רטיבות לא צפויה שלא מאפשרת להעביר את השיעור המתוכנן‪ .‬לכן‪ ,‬כמו‬ ‫בצופים‪' ,‬היה נכון' לכל סיטואציה עם שניים‪-‬שלושה שיעורים ליום בלתי צפוי‪.‬‬ ‫‪ .7‬מסטיק – גם למורים מותר לאכול מידי פעם מאכלים שמריחים קצת פחות טוב כמו‬ ‫טונה‪ ,‬ביצה קשה או בצל‪ ,‬לכן היינו ממליצים לשים קופסת מסטיקים בתיק לשימוש מיד‬ ‫לאחר האוכל (אך ורק בהפסקה) כדי לשמור על ריח פה סביר‪ .‬מאחר והמון תלמידים‬ ‫ניגשים אליכם במהלך השיעור ובמהלך ההפסקות כדאי להקפיד על היגיינה גבוהה‪.‬‬ ‫נ‪.‬ב‪ :‬חובה לזרוק אותו לפני שהשיעור מתחיל!!!‬ ‫‪ .8‬גמישות‪'/‬ראש פתוח' (לא למהר להגיד לא) – מערכת היחסים שלכם עם המנהל‪/‬ת תלויה‬ ‫מאוד ברמת ההיענות שלכם לבקשות שלו‪/‬ה‪ .‬לכן במידה שמבקשים מכם למלא מקום או‬ ‫להחליף מורה גם אם זה מחוץ לזמני השהות שלכם בבית הספר השתדלו להסכים‪.‬‬ ‫בהזדמנות הבאה שתצטרכו עזרה מכל סוג שהיא יתקבל מענה חיובי יותר מהמנהל‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪ .9‬הומור‪ /‬חיוביות – החינוך הגופני בתוך כותלי בית ספר הוא המקצוע האהוב ביותר‬ ‫(לפחות אם מדובר בבית ספר יסודי)‪ .‬לרוב‪ ,‬השיעור משמש גם כמקום מפלט להרבה‬ ‫תלמידים שלא מסתדרים בכיתה ובמערכת החינוך‪ ,‬לכן אנו ממליצים להפוך את השיעור‬ ‫לאהוב אפילו יותר ולהוסיף מעט הומור וחיוכים‪.‬‬ ‫ילדים יכמהו להיות בשיעורים שלכם ולהקשיב אפילו יותר‪.‬‬ ‫‪ .10‬השתלמויות – עליית דרגה במערכת החינוך מתבטאת גם בעלייה קטנה במשכורת‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫עליכם לקחת מספר השתלמויות שכל אחת מההשתלמויות הללו משלימות עליית דרגה‬ ‫ומקדמת אתכם לדרגה הבאה‪ .‬אנו ממליצים לבחור השתלמויות שמעניינות אתכם‬ ‫ורלוונטיות להתפתחות המקצועית שלכם כמורים ואנשים‪ .‬אל תפספסו את העלאת‬ ‫הדרגה בגלל חוסר בהשתלמויות‪ .‬חשוב לציין שהשתלמות ניתנת לביצוע רק מהשנה‬ ‫השנייה במשרד החינוך כאשר בשנה הראשונה מותר לעשות רק השתלמות מוסדית‪.‬‬