חוברת אנטומיה

‫אנטומיה‬

‫אנטומיה‬ ‫‪2‬‬

‫אנטומיה‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫תאים‪4......................................................................................................................................................................................‬‬ ‫רקמות ‪6...................................................................................................................................................................................‬‬ ‫ רקמות חיבור ‪7...................................................................................................................................................................‬‬ ‫ רקמות חיבור אמיתיות ‪7..............................................................................................................................................‬‬ ‫ רצועה‪7........................................................................................................................................................................‬‬ ‫ גיד ‪8.............................................................................................................................................................................‬‬ ‫ רקמות חיבור שלדיות ‪8................................................................................................................................................‬‬ ‫ סחוס‪8.........................................................................................................................................................................‬‬ ‫ עצם‪8...........................................................................................................................................................................‬‬ ‫ רקמת שריר‪11......................................................................................................................................................................‬‬ ‫ רקמת עצב ‪12.......................................................................................................................................................................‬‬ ‫איבר‪13.......................................................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת‪13...................................................................................................................................................................................‬‬ ‫תנועות ומערכת המפרקים‪13.................................................................................................................................................‬‬ ‫ מושגי ייחוס‪14......................................................................................................................................................................‬‬ ‫ תנועות בסיסיות במפרקים‪14............................................................................................................................................‬‬ ‫ מערכת המפרקים‪16...........................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת השלד (‪ 15‬שעות)‪17...................................................................................................................................................‬‬ ‫ שלד הציר‪18.........................................................................................................................................................................‬‬ ‫ שלד גפי‪20............................................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת השלד (‪ 30‬שעות)‪24...................................................................................................................................................‬‬ ‫ שלד הציר‪25.........................................................................................................................................................................‬‬ ‫ שלד גפי‪27............................................................................................................................................................................‬‬ ‫שרירים ופעולתם (‪ 15‬שעות)‪33..............................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת הלב וכלי דם ‪35...........................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת הנשימה‪38...................................................................................................................................................................‬‬ ‫מערכת העצבים ‪39...................................................................................................................................................................‬‬ ‫שרירים ופעולתם (‪ 30‬שעות)‪40..............................................................................................................................................‬‬ ‫ גפה עליונה‪40.......................................................................................................................................................................‬‬ ‫ גפה תחתונה‪47....................................................................................................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬

‫אנטומיה‬ ‫אנטומיה ‪ -‬מדע העוסק בתיאור מבנה אברי הגוף ומיקומם‪ .‬האנטומיה כוללת את האיברים הנראים לעין והניתנים‬ ‫לבדיקה בלתי‪-‬אמצעית‪ ,‬בעוד שחקר מבנה התאים והרקמות‪ ,‬שאין לראותם אלא בעזרת המיקרוסקופ‪ ,‬נקרא בשם‬ ‫היסטולוגיה‪.‬‬ ‫תאים (‪)Cells‬‬ ‫חילוף חומרים (מטבוליזם)‬ ‫קליטת חומרים מהסביבה‪ ,‬עיבודם‪ ,‬הפקת אנרגיה ופליטת הפסולת‪ .‬החומרים הנקלטים מהסביבה משמשים לשתי‬ ‫מטרות‪ :‬כחומרי בניין לאלפים הרבים של התרכובות המרכיבות את הגוף ולשם הפקת אנרגיה‪ .‬תהליך המטבוליזם‬ ‫מורכב משני שלבים עיקריים‪ :‬קטבוליזם ואנבוליזם‪.‬‬ ‫קטבוליזם‪ :‬בתהליך זה מתפרקים החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידות קטנות ובסיסיות שהתא יכול לנצל תוך‬ ‫שחרור אנרגיה‪ .‬חלבונים‪ ,‬למשל‪ ,‬מתפרקים לחומצות אמינו‪ ,‬שומנים לחומצות שומן‪ ,‬סוכרים לחד סוכרים‪ ,‬חומצות‬ ‫גרעין לנוקליאוטידים‪ .‬תהליך הקטבוליזם בגוף האדם‪ ,‬ובמיוחד שלביו הראשונים‪ ,‬מכונה עיכול‪ .‬שלבי הפירוק‬ ‫הראשונים מתרחשים מחוץ לתאים ובשלב מאוחר נכנסות המולקולות הקטנות אל תוך התאים להמשך תהליך‬ ‫הפירוק‪.‬‬ ‫אנבוליזם‪ :‬בתהליך זה מתרחשת בנייה (סינתזה) של תרכובות מורכבות‪ ,‬מהן בנוי הגוף או התא תוך השקעת‬ ‫אנרגיה‪ .‬אבני הבניין שהתקבלו בתהליך הקטבוליזם מתאחדים שוב ליצירת המולקולות הנדרשות לבניין הגוף או‬ ‫התא‪.‬‬ ‫הפרשת פסולת‪ :‬לתרכובות רבות הנצרכות כחלק מהמזון אין שימוש בבניית הגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬תרכובות רבות‬ ‫(קטנות בדרך‪-‬כלל‪ ,‬כגון אמוניה‪ ,‬מים ופחמן דו‪-‬חמצני) נוצרות כתוצרי‪-‬לוואי בתהליכי האנבוליזם השונים (אמוניה‬ ‫היא תוצר פירוק של חלבונים בכבד)‪ .‬כל אלו נדרש הגוף לפלוט‪ ,‬שכן הצטברותם של חומרים אלו בגוף עלולה‬ ‫לשבש תהליכים ביולוגיים שונים‪ .‬הפסולת מופרשת באמצעות השתן והצואה‪.‬‬ ‫התאים מהווים את יחידת החיים המורפולוגית והתפקודית של הגוף‪ .‬צורות חיים נמוכות בנויות מתא אחד או‬ ‫ממספר מועט של תאים דומים‪ .‬צורות חיים גבוהות יותר‪ ,‬בנויות ממספר רב של תאים מסוגים שונים‪ ,‬המתמחים‬ ‫בביצוע מגוון תפקידים הנחוצים לקיום והתרבות האורגניזם (אורגניזם‪-‬יצור חי)‪ .‬התא הוא נושא החיים ותכונותיו‬ ‫האופייניות מגדירות את החיים‪ :‬צריכת מזון‪ ,‬הפקת אנרגיה‪ ,‬תגובתיות‪ ,‬התרבות ומוות‪ .‬התכונות הללו משותפות‬ ‫לכל היצורים ויסודן בתא‪ .‬צריכת מזון והפקת אנרגיה‪ -‬כל תא‪ ,‬על מנת לשמר את תפקודו התקין‪ ,‬מבצע מטבוליזם‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חומרים שנקלטו מהסביבה (שומנים‪ ,‬חלבונים ופחמימות) עוברים שינוי לכאלו שהתא יכול לנצל לייצור‬ ‫אנרגיה ותוצרי הלוואי מופרשים אל מחוץ לתא‪ .‬תגובתיות‪ -‬כמעט כל התאים קשורים לסביבתם הקרובה בעזרת‬ ‫מבנים (רצפטורים) הקיימים על שטחם החיצוני ויכולים לחוש‪ ,‬להעריך ולהגיב לגירויים ייחודיים‪ .‬התרבות ומוות‪-‬‬ ‫כמעט כל התאים מסוגלים להתרבות ע\"י חלוקה‪ .‬חלוקה זו נמשכת כל החיים וחשיבותה בהחלפת תאים מתים‬ ‫וחידוש רקמות ואיברים לאחר פציעה‪ .‬תאים מסוימים מתחלקים בשלבים מסוימים בלבד‪ :‬תאי עצב ותאי שריר‪.‬‬ ‫מלבד תכונות אלו‪ ,‬תאים מסוימים מציגים תכונות ייחודיות הקשורות בתפקידם‪ :‬יכולת תנועה בתאי זרע‪ ,‬התפתחות‬ ‫\"שערות\" על מעטפת התאים במערכת הנשימה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫למרות השוני הצורתי והתפקודי הרב שבתאים לסוגיהם הרי‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬דומים מרכיביהם מבחינת הרכבם‬ ‫הכימי‪ ,‬תפקודיהם ומנגנוני פעולתם‪.‬‬ ‫מבנה ותפקוד התא‬ ‫ממברנת התא (קרום התא)‬ ‫הגדרה ‪ -‬מעטפת העוטפת את התא‪ .‬מבנה ‪ -‬מורכבת משכבה כפולה של שומנים (כולסטרול) ומחלבונים שונים‪.‬‬ ‫בעלת אופי נוזלי מה שחיוני לתפקודה ונקבע לרוב על פי כמות הכולסטרול‪ .‬תפקיד ‪ -‬ממברנת התא נועדה בראש‬ ‫ובראשונה להפרדה בין תוך התא לסביבה החיצונית ובכך מאפשרת להגדיר את התא כיחידה עצמאית‪ .‬הממברנה‬ ‫נועדה גם לתקשורת בין תאים ולסינון חומרים‪ ,‬ומאפשרת רק לחלק מהחומרים לחדור דרכה פנימה והחוצה‪ .‬חדירת‬ ‫‪4‬‬

‫אנטומיה‬ ‫החומרים נקבעת על פי מפל הריכוזים וגודל המולקולה‪ .‬חדירה סלקטיבית של מולקולות מסוימות אל התא נעשית‬ ‫ע\"י אתרי זיהוי –חלבונים (רצפטורים) וסוכרים המצויים על הממברנה (ראה איור ‪.)1‬‬ ‫ציטופלסמה‬ ‫הגדרה‪ -‬המרכיב הנוזלי למחצה (ג'לי) של תוך התא‪ .‬מבנה ‪ -‬תמיסה השונה בהרכבה מהנוזל החוץ תאי המכילה‬ ‫מים‪ ,‬מלחים‪ ,‬חלבונים וחמרים רבים אחרים‪ .‬תפקיד‪ -‬המדיום המקשר את כל אברוני התא‪ .‬הגבול החיצוני של‬ ‫הציטופלסמה הוא קרום התא המפריד אותה מהסביבה החיצונית ומווסת את מעבר החומרים בינה לבין הסביבה‪.‬‬ ‫בתוך הציטופלסמה נמצאים אברונים חיוניים לתפקוד התא‪ :‬מיטוכונדריה‪ ,‬רשת אנדופלסמתית‪ ,‬ריבוזומים‪ ,‬אברון‬ ‫גולג'י‪ ,‬ליזוזום וגרעין‪ .‬הרכב וריכוז החומרים בתוך הציטופלסמה קובע את מידת הכניסה והיציאה של מולקולות אל‬ ‫התא והחוצה (מולקולה ‪ -‬היחידה הקטנה ביותר המקיימת את תכונות החומר)‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה‬ ‫הגדרה ‪ -‬אברון מוארך המהווה את מערכת הפקת האנרגיה בתא (תחנת הכוח של התא)‪ .‬נמצא בציטופלסמה‬ ‫בכמויות שונות בכל התאים פרט לתאי דם‪ .‬תפקיד ‪ -‬בתוכה מתרחש השלב הסופי בהפקת האנרגיה מהמזון‬ ‫באמצעות החמצן‪ .‬החמצן במיטוכונדריה משתתף בתגובה כימית עם מולקולות שמקורן בסוכר או בשומן ליצירת‬ ‫אנרגיה‪ ,‬מים ופחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬האנרגיה המופקת בתהליך נאגרת במולקולה מיוחדת הנקראת ‪ .ATP‬מולקולה‬ ‫זו משתתפת ברוב התהליכים בתא הדורשים אנרגיה‪ .‬התפרקותה של המולקולה משחררת אנרגיה רבה לביצוע‬ ‫התהליכים‪ .‬תאים הצורכים כמויות גדולות של אנרגיה‪ ,‬כתאי שריר‪ ,‬עשירים במיטוכונדריה עד כדי אלפים לתא (ראה‬ ‫איור ‪.)1‬‬ ‫רשת אנדופלסמתית‬ ‫הגדרה ‪ -‬רשת סבוכה של תעלות המפצלת את הציטופלסמה‪ .‬מבנה ‪ -‬נוצרת כתוצאה מחדירה של קפלי הקרום‬ ‫לתוך פנים התא‪ .‬תפקיד ‪ -‬העברת חומרים ממקום למקום בתא‪ ,‬חלוקת התא למדורים‪ .‬מעורבת ביצור שומנים‪,‬‬ ‫חלבונים המיועדים להפרשה והורמוני מין (מצוי לרוב באשכים) ויצירת חומרים נגד רעלים (ראה איור ‪.)1‬‬ ‫ריבוזומים‬ ‫הריבוזומים הם גופיפים קטנים מאוד המשתתפים בבניית חלבוני התא‪ .‬הריבוזום הוא מעיין בית חרושת ליצירת‬ ‫חלבונים‪ .‬חלקם חופשי וחלקם יושבים על הרשת האנדופלסמתית (ראה איור ‪.)1‬‬ ‫אברון גולג'י‬ ‫ערימת שקיקים העשויים קיפולי קרום‪ .‬משמשים כנראה לאריזה ואחסון תוצרי התא ועיבודם לצורך הפרשתם‬ ‫אל מחוץ לתא‪ .‬נמצאים לרוב בתאים מפרישים‪ .‬חומרים שנוצרו ברטיקולום האנדופלסמתי מועברים לאברון ושם‬ ‫עוברים אריזה אל תוך שלפוחית שמתאחה עם הממברנה וכך מפרישה את החומרים אל מחוץ לתא‪ .‬לדוגמא‪ :‬תאי‬ ‫הלבלב מכילים אברוני גולג’י המפרישים אנזימי עיכול‪.‬‬ ‫ליזוזום‬ ‫הגדרה‪ -‬אברון עגול המשמש כמערכת עיכול וסילוק פסולת‪ .‬תפקיד‪ -‬כאשר התא קולט מזון מהסביבה‪ ,‬הוא יוצר‬ ‫בועת מזון בה מתרחש תהליך העיכול‪ .‬התא סופג מבועית זו את חומרי המזון מהסביבה ונשארים בה חמרים בלתי‬ ‫מתעכלים הנפלטים בסופו של דבר אל מחוץ לתא‪ .‬מכיל אנזימים המפרקים חומרים שונים‪.‬‬ ‫גרעין‬ ‫האברון הבולט והחשוב ביותר בתא‪ .‬מכיל בתוכו את החומר התורשתי של התא (הדנ”א) ומשמש גם “מרכז בקרה”‬ ‫על כל פעילות התא‪ .‬מתוך הגרעין‪ ,‬דרך הקרום‪ ,‬יוצאת מולקולה הנקראת רנ”א בעלת מידע מהדנ”א‪ .‬רנ”א פוגש‬ ‫בריבוזומים ובאמצעות המידע נוצרים חלבוני התא‪ .‬תא ללא גרעין אינו מסוגל להתרבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬לעבור חלוקה (תאי‬ ‫דם) (ראה איור ‪ .)1‬דנ\"א‪ -‬מולקולה ענקית של חומצת גרעין המכילה את כל המידע לבנייתם של כל החלבונים בתא‪.‬‬ ‫הדנ\"א מורכב מארבע אבני בניין (נוקלאוטידים) שמחולקים לשני זוגות קבועים שיוצרים קשר רק זה עם זה; אדנין‬ ‫(‪ )A‬עם תימין (‪ ,)T‬וגואנין (‪ )G‬עם ציטוזין (‪ .)C‬מיליוני זוגות בסיסים כאלו מרכיבים את הדנ”א ויוצרים סליל כפול‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫אנטומיה‬ ‫בסדר אבני הבניין נעוץ הצופן הגנטי‪ .‬מיליון אותיות (בסיסים) הן באורך של ‪ 0.034‬ס”מ‪ .‬דרך זו של הצפנה מהווה‬ ‫פתרון מצוין לאחסון כמות עצומה של מידע תורשתי בנפח מצומצם‪ .‬הדנ”א ארוז ומאורגן בצפיפות במבנים‬ ‫הנקראים כרומוזומים‪ .‬קטע של כרומוזום המכיל‬ ‫מידע לבניית חלבון נקרא גן (‪ .)GENE‬באדם ‪22‬‬ ‫זוגות כרומוזומים ‪ +‬זוג כרומוזומי מין‪ 23 .‬זוגות‬ ‫הכרומוזומים מכילים ‪ 30,000-40,000‬גנים‪.‬‬ ‫המידע התורשתי הדרוש לבניית חלבונים נקבע‬ ‫עפ”י סוג וסידור החומצות האמיניות בחלבון‬ ‫(חלבון‪ -‬שרשרת של חומצות אמיניות)‪ .‬שינוי‬ ‫ברצף הבסיסים‪ ,‬כתוצאה בין היתר מהוספה‬ ‫או החסרה של בסיס כלשהו נקרא מוטציה‪.‬‬ ‫המוטציה תביא לשינוי במידע ליצירת רצף‬ ‫חומצות אמינו המוביל ליצירת חלבון כלשהו‪.‬‬ ‫התוצאה תתבטא בשינוי פעולת החלבון‪ ,‬מה‬ ‫שעלול לבוא לידי ביטוי בשינוי תכונות מסוימות‪.‬‬ ‫איור ‪ :1‬מבנה התא‬ ‫רקמות (‪)Tissues‬‬ ‫מצבור או קבוצות של תאים המאוחדים ע”י חומר בין‪-‬תאי שמבנם ותפקודם דומים‪ .‬התאים יכולים להיות מאותו‬ ‫סוג (רקמה עצבית) או מסוגים שונים (רקמת חיבור)‪ .‬בגוף האדם קיימים ‪ 260‬סוגי רקמות‪.‬‬ ‫סוגי רקמות‬ ‫רקמת ציפוי (אפיתל)‪ -‬רקמה המצפה את כל המשטחים החיצוניים והפנימיים של הגוף‪ ,‬בשכבה אחת או יותר‪,‬‬ ‫ומרפדת מבנים חלולים‪ .‬תפקידם וצורתם של רקמות החיפוי מגוונים וזאת בהתאם למיקומם בגוף‪ :‬עור ‪ -‬רקמת‬ ‫ציפוי שטוחה המגנה על הגוף‪ ,‬במעיים ‪ -‬רקמת ציפוי בצורת עמודים לספיגת מזון‪ ,‬בריאות ‪ -‬רקמת ציפוי שטוחה‬ ‫לחילופי גזים‪.‬‬ ‫רקמת עור‬ ‫הגדרה‪ :‬העור מהווה את השכבה המפרידה את פנים הגוף מהסביבה החיצונית ובכך חיוני לקיום ולשמירה על \"הסביבה‬ ‫הפנימית\" הייחודית‪ .‬תפקידי העור‪ .1 :‬הגנה בפני התייבשות ע\"י יצירת חוצץ בין הסביבה המימית הפנימית לסביבה‬ ‫החיצונית היבשה‪ .2 .‬הגנה פיסית לחלקי הגוף הפנימיים בפני חדירת גורמים חיצוניים‪ .3 .‬הגנה בפני חדירת חיידקים‪,‬‬ ‫וירוסים‪ ,‬תולעים ועוד‪ .4 .‬הגנה בפני חדירת חומרים זרים לתוך הגוף‪ .5 .‬השתתפות בשמירה על חום גוף פנימי ע\"י‬ ‫הפרשת זיעה ושומן על העור‪.‬‬ ‫מבנה ‪ -‬העור עשוי שלוש שכבות‪ :‬על‪-‬עורית‬ ‫(אפידרמיס)‪ ,‬עורית (דרמיס)‪ ,‬תת‪ -‬עורית‬ ‫(היפודרמיס) (ראה איור ‪ .)2‬על‪-‬עורית‪:‬‬ ‫עשויה תאים רב‪-‬שכבתיים שהחיצוניים‬ ‫ביותר הם תאים מתים‪ .‬שכבה זו קובעת‬ ‫את צבע העור‪ .‬מכילה את השערות ופתח‬ ‫צינורות בלוטות הזיעה‪ .‬עורית‪ :‬עבה יותר‬ ‫ועשויה רקמת חיבור‪ .‬אחראית על חוזקו‬ ‫המכאני של העור‪ .‬מכילה עצבים‪ ,‬שערות‬ ‫ומוצא בלוטות החלב‪ .‬תת‪-‬עורית‪ :‬עשויה‬ ‫רקמת חיבור ושומן ומהווה את \"ריפוד\"‬ ‫הגוף‪ .‬באה במגע ישיר עם השרירים ורקמות‬ ‫איור ‪ :2‬מבנה העור‬ ‫שונות תחתיה‪ .‬עובייה משתנה בין בני האדם‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫אנטומיה‬ ‫רקמות חיבור (‪)Connective Tissues‬‬ ‫רקמות שתפקידן העיקרי הוא לחבר‪ ,‬לתמוך או להפריד בין מבנים שונים בגוף‪ .‬לעומת רקמת אפיתל‪ ,‬רקמת שריר‬ ‫ורקמת עצב העשויות בעיקר מחומר תאי‪ ,‬רקמות חיבור עשויות מעט חומר תאי ויותר חומר בין‪-‬תאי (חומר חוץ‪-‬‬ ‫תאי)‪ .‬החומר הבין תאי עשוי להיות נוזלי‪ ,‬נוזלי למחצה ומוצק‪ ,‬מה שמבדיל בין הרקמות השונות בהתאם לתפקידן‪.‬‬ ‫סוג רקמות החיבור נקבע על פי הרכבו הכימי של החומר הבין תאי וכן עפ\"י כמות‪ ,‬סוג והסידור המרחבי של הסיבים‬ ‫ברקמה‪.‬‬ ‫תפקידי רקמות החיבור‪ .1 :‬חיבור והגנה‪ -‬תמיכה (עצמות השלד)‪ ,‬כיסוי לאיברים‪ ,‬אחיזה וייצוב מפרקים (רצועות)‪.‬‬ ‫‪ .2‬תנועה‪ -‬העברת כוח ע\"י חיבור השריר לעצם (גידים)‪ .3 .‬שמירה על מאזן המים‪ -‬בחומר הבין תאי של רקמות‬ ‫חיבור רכות נמצאות כמויות גדולות של מים‪ .4 .‬ריפוי פציעות‪ -‬פצעים נרפאים ע\"י יצירת רקמת חיבור שמאוחר‬ ‫יותר הופכת רקמה מצולקת‪ .5 .‬חיסון‪ -‬בחומר הבין‪-‬תאי נמצאים תאי דם חיסוניים מיוחדים הנלחמים בגורמי‬ ‫מחלות‪ .6 .‬אחסון‪ -‬רקמות שומן משמשות לאחסון קלוריות‪.‬‬ ‫התאים המרכיבים את הרקמה והמייצרים את החומר הבין‪-‬תאי נקראים פיברובלסטים‪ .‬החומר הבין‪-‬תאי מכיל‬ ‫נוזלים‪ ,‬חלבונים וסוכרים אשר קושרים מים ולכן מקנים לחומר הבין‪-‬תאי את הצמיגות או המוצקות שלו (תלוי‬ ‫בסוג הרקמה)‪ .‬תפקידו של החומר הבין‪-‬תאי הוא לקשר בין תאי הרקמה‪ .‬יחד עם החומר הבין‪-‬תאי נמצאים סיבים‬ ‫המקנים לרקמה את חוזקה וגמישותה‪ .‬קיימים מספר סוגים של סיבים‪ :‬סיבים קולגניים‪ -‬העבים ביותר העשויים‬ ‫חלבון קולגן‪ .‬סיבים אלו גמישים אך לא ניתנים למתיחה (אינם חוזרים לאורכם המקורי לאחר מתיחה)‪ .‬סיבים‬ ‫אלסטיים‪ -‬עשויים חלבון אלסטין‪ .‬הסיבים דקים ויצורים מעיין רשת מסועפת‪ .‬מסוגלים להימתח פי ‪ 1.5‬מאורכן‬ ‫ולחזור שוב לאורכן ההתחלתי לאחר שהמתח נפסק‪ ,‬אך נוטים להיקרע‪ .‬סיבים אלו נמצאים בעיקר בעור ובדופן כלי‬ ‫הדם‪ .‬סיבים רטיקולריים‪ -‬עשויים חלבון קולגן אך עדינים וניתנים פחות למתיחה ביחס לסיבים האלסטיים‪ .‬מהווים‬ ‫תמיכה לתאים בתוך איברים שונים כמו בטחול ובבלוטות הלימפה‪.‬‬ ‫מיון רקמות חיבור‬ ‫בספרים שונים ניתן למצוא צורות מיון שונות‪ .‬המיון להלן הוא רק אחד מצורות המיון של רקמות חיבור‪ .‬רקמות‬ ‫חיבור מחולקות לשלוש קבוצות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬רקמות חיבור אמיתיות (‪ )Proper Connective Tissues‬הכוללות רקמת חיבור רפה ורקמת חיבור צפופה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬רקמות חיבור שלדיות (‪ )Skeletal Connective Tissues‬הכוללות סחוס ועצם‪.‬‬ ‫‪3 .3‬רקמות חיבור מיוחדות (‪ )Specialized Connective Tissues‬הכוללות רקמה אלסטית‪ ,‬רקמת שומן ורקמה‬ ‫מייצרת דם‪.‬‬ ‫‪ .1‬רקמות חיבור אמיתיות (‪)Proper Connective Tissues‬‬ ‫רקמת חיבור רפה (‪ )Loose Connective Tissue‬מכילה מעט סיבים קולגניים ואלסטיים‪ .‬נמצאת באזורים רבים בגוף‬ ‫ומקשרת בין רקמות ואיברים‪.‬‬ ‫רקמות חיבור צפופות (‪ )Dense Connective Tissues‬הן קבוצה של רקמות המכילות כמות גדולה של סיבים‬ ‫קולגניים‪ .‬קיימים סוגים שונים של רקמות חיבור צפופות השונים זה מזה באופן הסידור של הסיבים בחומר הבין‬ ‫תאי‪ .‬בהתאם לסידור הסיבים בחומר הבין תאי מחלקים את רקמות החיבור הצפופות לשתי קבוצות‪ .1 :‬רקמות‬ ‫חיבור צפופות לא סדירות‪ .2 .‬רקמות חיבור צפופות סדירות‪.‬‬ ‫‪1 .1‬רקמות חיבור צפופות לא סדירות (‪ )Irregular Dense Connective Tissues‬מכילות הרבה סיבים קולגניים ומעט‬ ‫סיבים אלסטיים המסודרים בצפיפות‪ .‬רקמות אלו נמצאות בחותלת העוטפת את העצמות (פריאוסטאום)‪,‬‬ ‫בקפסולה הנמצאת סביב מפרקים בעלי תנועה וברקמה העוטפת של שרירי השלד‪.‬‬ ‫‪2 .2‬רקמות חיבור צפופות סדירות (‪ )Regular Dense Connective Tissues‬כוללות את הרצועות והגידים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫אנטומיה‬ ‫רצועה (‪)Ligament‬‬ ‫רקמת חיבור צפופה סדירה המכילה סיבים קולגניים רבים ומעט‬ ‫סיבים אלסטיים המסודרים בחבילות‪ .‬בתוך חבילות הסיבים מונחים‬ ‫במקביל אחד לשני אך החבילות עצמן מסודרות בכיוונים שונים‪.‬‬ ‫סידור זה מאפשר עמידה גם כנגד כוחות הפועלים כנגד אורכה של‬ ‫הרצועה‪ .‬הרצועה מחברת עצמות יחד במפרק‪ ,‬מחזקת את המפרק ומונעת‬ ‫תנועה מוגזמת בכיוונים מסוימים בלתי רצויים (ראה איור ‪ .)3‬הרצועות‬ ‫מקבלות אספקה דמית נמוכה ולכן קיימת החלמה איטית מפציעה‪ .‬שמם‬ ‫נקבע על פי מקום אחיזתן‪ ,‬צורתן ותפקודן‪ .‬איור ‪ :3‬מפרק הברך‬ ‫גיד (‪)Tendon‬‬ ‫(‪)Quadriceps‬‬ ‫רקמת חיבור צפופה סדירה המכילה סיבים קולגניים רבים‪ .‬הסיבים מקבילים‬ ‫וערוכים בחבילות צפופות ומקבילות‪ .‬סידור המאפשר עמידה בפני מאמצי‬ ‫מתיחה גדולים‪.‬‬ ‫הגיד מחבר בין שריר לעצם ולעיתים גם בין שריר לשריר ותפקידו להעביר‬ ‫את כוח השריר אל העצם (ראה איור ‪ .)4‬לגיד אספקה דמית נמוכה (נמוכה‬ ‫מזו של הרצועה) ולכן לאחר פציעה ההתאוששות ממושכת‪ .‬חלק מן הגידים‬ ‫נמצאים בתוך מעטפת ‪ -‬שק דו‪-‬שכבתי מרופד בקרום סינובי‪ ,‬המפריש נוזל‬ ‫סינובי (נוזל סיכה)‪.‬‬ ‫איור ‪ :4‬השריר הארבע ראשי (‪)Quadriceps‬‬ ‫‪ .2‬רקמות חיבור שלדיות (‪)Skeletal Connective Tissues‬‬ ‫רקמות חיבור שלדיות מרכיבות את השלד וכוללות את רקמת הסחוס‪ ,‬העצם והשיניים (סוג של רקמת עצם‬ ‫מיוחדת)‪ .‬רקמות חיבור שלדיות הן רקמות חזקות המסוגלות לעמוד בלחץ ובמתח גבוה‪ .‬יכולת התנגדות ללחץ‬ ‫מתאפשרת ע”י חומר בין‪-‬תאי בעל הרכב ומבנה ייחודי‪.‬‬ ‫רקמת סחוס (‪)Cartilaginous‬‬ ‫בדומה לרקמות החיבור השונות‪ ,‬מורכבת מתאים (תאי סחוס) וממרכיבים חוץ תאיים וסיבים המונחים בין תאי‬ ‫הסחוס‪ .‬החומר הבין תאי (חוץ‪-‬תאי) הוא ג’לטיני (נוזלי למחצה)‪ ,‬קשיח וצפוף‪ .‬ברקמות סחוס אין עצבים והן אינן‬ ‫מקבלות אספקה דמית ישירה (חסרות כלי דם)‪ .‬תאי הרקמה ניזונים בדיפוזיה (פעפוע) דרך החומר החוץ תאי או‬ ‫דרך הנוזל הסינובי‪ .‬לרקמת סחוס יכולת התחדשות נמוכה‪.‬‬ ‫קיימים שלושה סוגים של רקמת סחוס השונים בכמות ובסוג הסיבים שבחומר הבין תאי‪ :‬סחוס היאליני (זכוכיתי)‪:‬‬ ‫הנפוץ ביותר בגוף‪ ,‬מכיל מעט סיבי קולגן דקים‪ .‬נמצא במערכת הנשימה‪ ,‬באף‪ ,‬בקופסת הקול‪ ,‬בקצוות הצלעות‬ ‫המתחברים עם עצם החזה‪ .‬מרפדת‪ ,‬תומכת ומגנה על המשטחים המפרקיים שבעצמות‪ .‬מאפשרת תנועה חלקה‬ ‫של המפרק ומשמשת כבולם זעזועים‪ .‬סחוס אלסטי‪ :‬בחומר הבין תאי קיימת כמות גדולה של סיבים אלסטיים‬ ‫(ללא סיבי קולגן)‪ .‬נמצא באוזן החיצונית ובקופסת הקול‪ .‬סחוס סיבי‪ :‬חזק במיוחד הודות לסיבי הקולגן הרבים‬ ‫שבחומר הבין תאי‪ .‬נמצא בדיסקים שבין החוליות ובמפרק הברך (מניסקוס)‪.‬‬ ‫‪1 .1‬רקמת עצם (‪)Bone Tissue‬‬ ‫רקמה המהווה את החומר המבני של שלד הגוף המעניקה לו את צורתו ומאפשרת את תפקודו‪ .‬מלבד השיניים‪,‬‬ ‫רקמת העצם היא החומר החזק ביותר בגוף‪ .‬לעצם מספר תפקידים‪ :‬תנועה ותמיכה ‪ -‬העצמות מספקות את‬ ‫ההתנגדות הנחוצה לשרירי השלד בכדי לפעול ומסייעות לשמור על מבנה אברי הגוף‪ .‬הגנה ‪ -‬עצמות כגון הגולגולת‬ ‫והצלעות מספקות לאברי גוף פנימיים (כמו המוח והריאות) הגנה מפני כוחות חיצוניים‪ .‬אגירה ‪ -‬העצם משמשת‬ ‫כאתר למאגר מינרלים בגוף‪ ,‬ביניהם סידן זמין לגוף‪ .‬הפקת תאי דם ‪ -‬בעצמות מסוימות קיימים אתרים המכילים‬ ‫מוח עצם בו מיוצרים ומתמיינים תאי הדם‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מבנה רקמת העצם‬ ‫בדומה לכל רקמות החיבור‪ ,‬רקמת העצם עשויה תאים (תאי עצם)‪ ,‬חומר בין תאי וסיבים‪ .‬בשונה מרקמות החיבור‬ ‫השלדיות רקמת העצם עשירה בכל דם ועצבים‪.‬‬ ‫אספקה דמית עשירה מקנה לעצם את גמישותה‪ .‬החומר הבין תאי ברקמת העצם מוצק וקשיח הודות לסיבים‬ ‫הקולגניים וקלציום‪-‬פוספט (מרכיב אנאורגני) המרכיבים אותו‪ .‬החומר הבין תאי בנוי משכבות גליליות המסודרות‬ ‫סביב תעלה מרכזית‪ .‬בתעלה נימי דם ועצבים‪ .‬בין השכבות הגליליות מצויים תאי העצם המחוברים עם תאי עצם‬ ‫אחרים וכלי דם בעזרת שלוחות‪.‬‬ ‫השכבה החיצונית של העצם נבדלת בבירור מהשכבה הפנימית (ראה איור ‪ .)5‬בעצמות ארוכות (עצמות הגפיים)‬ ‫את השכבה החיצונית של העצם ובעיקר את \"מוט\" העצם (דיאפיזה) בונה רקמת עצם דחוסה וחזקה‪ ,‬חסרת חללים‬ ‫הנקראת רקמת עצם צפופה‪ .‬את השכבה הפנימית לשכבת העצם הצפופה‪ ,‬ובעיקר את קצוות העצם (אפיפיזות)‪,‬‬ ‫בונה רקמת עצם העשויה לוחיות עצם דקיקות שמסתעפות ויוצרות מבנה רשתי דמוי ספוג הנקראת רקמת עצם‬ ‫ספוגית‪ .‬עפ\"י סידורם של לוחות העצם מתאפשרת התאמת המבנה לתפקיד‪\" .‬לוחות עצם\" אלו נוצרים עפ\"י‬ ‫הלחצים והמתחים המופעלים על העצם‪.‬‬ ‫איור ‪ :5‬רקמת עצם ספוגית וצפופה‪.‬‬ ‫עצמות קטנות (עצמות שורש כף היד והרגל) ועצמות חסרות צורה גיאומטרית או עצמות בלתי סדירות (חוליות‬ ‫עמוד שדרה) בנויות רקמת עצם ספוגית עטופה שכבה דקה של רקמת עצם צפופה (ראה איור ‪ 6‬ו‪.)7 -‬‬ ‫עצמות שטוחות (עצמות הגולגולת) בנויות שתי שכבות של רקמת עצם צפופה וביניהם רקמת עצם ספוגית וחלל‬ ‫(חלל גדול‪-‬סינוס) (ראה איור ‪ .)8‬בנוסף לרקמות אלה‪ ,‬ניתן למצוא בחלק מהעצמות חלל במרכז העצם‪ .‬בחלל זה‬ ‫נמצא ע\"פ רוב מח העצם (שנמצא גם בחללים שברקמת עצם ספוגית)‪ .‬בעצמות מסוימות‪ ,‬בעיקר בצעירים‪ ,‬ניתן‬ ‫למצוא את מח העצם האדום ‪ -‬רקמה המהווה את האתר העיקרי לייצור תאי הדם‪ .‬ביתר עצמות או במבוגרים‪,‬‬ ‫החלל המרכזי מכיל מח עצם צהוב ‪ -‬רקמה זו מורכבת בעיקרה משומן‪ ,‬אך בשעת איבוד דם רציני היא משתנה למח‬ ‫עצם אדום המסייע בייצור המלאי החסר של תאי הדם‪ .‬מלבד אזורים המשתתפים במפרק‪ ,‬העצם עטופה שכבה‬ ‫עבה מאד של רקמת חיבור צפופה (פריאוסטאום)‪ ,‬מעיין חותלת‪ ,‬המחוברת לעצם ע\"י סיבים החודרים אליה‪ .‬אל‬ ‫הפריאוסטאום מתחברים גידי השרירים (ולא אל העצם עצמה) ובאמצעותה מגיעים כלי דם ועצבים אל העצם‪.‬‬ ‫איור ‪ :8‬מבנה עצמות שטוחות‬ ‫איור ‪ :7‬מבנה עצמות חסרות צורה‬ ‫איור ‪ :6‬מבנה עצמות קטנות‬ ‫(חתך בעצם הגולגולת)‬ ‫גיאומטרית (חתך בחוליה)‬ ‫(חתך בעצמות שורש כף היד)‬ ‫‪9‬‬

‫אנטומיה‬ ‫שימור רקמת העצם‬ ‫תחלופה תדירה של מינרלים בעצמות שומרת על רמות המינרלים בגוף ועל מבנה העצם‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬תאי עצם‬ ‫מסוימים (אוסטיאובלסטים‪-‬בוני עצם) מרבדים מינרלים על פני העצם וכך מעלים את קשיחות העצם ועמידותה‪.‬‬ ‫תאי עצם אחרים (אוסטיאוקלסטים) הורסים את הרקמה הפנימית של העצם ומורידים במסתה‪ .‬ויסות פעולתם‬ ‫של שני סוגי התאים מביא לשמירת צורת העצם‪ ,‬לגידולה ולתיקונה בעת‬ ‫שבירה‪ .‬העצם מגיבה לכוחות המכנים הפועלים עליה ע\"י שינוי בכמותה‪,‬‬ ‫בצורתה ובמבנה שלה‪ .‬ככל שהעומסים המכנים חזקים ודינמיים יותר‪,‬‬ ‫צפיפות העצם גבוהה יותר‪ .‬כוח הכובד‪ ,‬עומס מכני (משקולות למשל)‬ ‫וכיווץ שרירים גורמים גירוי לעצם (חוק וולף)‪.‬‬ ‫אספקת דם לרקמת העצם‬ ‫העצם מקבלת אספקת דם בשלוש דרכים שונות‪ .1 :‬מקרום העצם‬ ‫(הפריאוסטאום)‪ .‬כלי הדם חודרים אל העצם מהקרום דרך תעלות‬ ‫מיוחדות‪ .2 .‬עורק הנכנס לפתח מיוחד בגוף העצם הנקרא נקב‪-‬הזנה‪.3 .‬‬ ‫מאזור קפסולת המפרק לחורים המצויים בקצוות העצם (ראה איור ‪.)9‬‬ ‫איור ‪ :9‬מקור אספקת הדם לעצם‬ ‫תהליך היווצרות העצם (התגרמות)‬ ‫העצמות נוצרות בשלב העוברי ומתפתחות אט‪-‬אט עד לקבלת עצם בוגרת‪ .‬ההתפתחות מתחילה בשלבים‬ ‫המוקדמים של ההתפתחות העוברית שם נוצרות לראשונה תבניות סחוס בהן תיווצרנה העצמות העתידיות (רובן)‬ ‫(ראה איור ‪ .)10‬בשלבים מתקדמים יותר של העוברות‪ ,‬חודרות אל כל תבנית שכזו כלי דם‪ .‬כלי הדם מזינים תאים‬ ‫יוצרי עצם (אוסטאובלסטים)‪ .‬תאים אלה מפרישים את חומרי היסוד של רקמת העצם העתידית אל התבנית‬ ‫הסחוסית‪ .‬מרגע שתאים אלה מוקפים ושקועים בהפרשות של חומר היסוד הם קרויים תאי עצם (אוסטאוציטים)‪.‬‬ ‫בשלב הראשון נוצר סחוס עטוף בקרום‪ ,‬שצורתו מזכירה את צורת העצם העתידית‪ ,‬המשמש כ\"דפוס\" להתפתחות‬ ‫העצם‪ .‬בעצמות ארוכות בחלק האמצעי של הסחוס‪ ,‬מתחת לקרום‪ ,‬מופיעים מוקדי התגרמות ראשוניים‪ .‬מוקדים‬ ‫אלה מתמזגים בחלקה האמצעי של העצם לטבעת גרמית‪ ,‬המקיפה כשרוול את החלק הסחוסי‪ .‬בהמשך נוצרים‬ ‫מוקדי התגרמות נוספים (משניים) במרכז כל אחד מקצות העצם‪ .‬בהמשך התהליך מהווה השרוול הגרמי את כל‬ ‫החלק התיכון של העצם ויוצר את הדיאפיזה‪ .‬מרכזי ההתגרמות שבקצוות מחליפים את הסחוס בעצם ומהווים את‬ ‫האפיפיזות (\"ראשים\")‪ .‬קצה האפיפיזה‪ ,‬שמהווה חלק ממפרק בעל תנועה חופשית אינו מתגרם ונשאר כסחוס‬ ‫המפרק‪ .‬פס רחבי צר של סחוס מתקיים עוד זמן רב בגבול בין הדיאפיזה והאפיפיזה – והיא הפלטה האפיפיזית‪.‬‬ ‫באזור זה ממשיכים תאי הסחוס להתרבות ובדרך זו מתארכת העצם‪ .‬מועד הופעתם ומספרם של מוקדי ההתגרמות‬ ‫משתנה מעצם לעצם ותלוי בצורתה‪ .‬עצמות קטנות ועצמות חסרות צורה גיאומטרית מתפתחות באותה דרך‬ ‫שמתפתחות האפיפיזות של העצמות הארוכות‪.‬‬ ‫איור ‪ :10‬שלבי התפתחות עצם ארוכה‬ ‫‪10‬‬

‫אנטומיה‬ ‫רקמת שריר (‪)Muscle Tissue‬‬ ‫השריר הוא רקמה המצטיינת בכושרה להתכווץ ולהתקצר בתגובה לגירוי עצבי‪ .‬שרירי הגוף נחלקים לשלושה סוגים‬ ‫עפ”י המבנה והתפקוד‪ :‬שרירים חלקים‪ ,‬שרירים משורטטים ושריר הלב‪ .‬רקמות שריר חלק מצויות בעיקר בדופן‬ ‫המעיים‪ ,‬בשלפוחית השתן‪ ,‬בדפנות כלי הדם וצינורות שונים (צינור הביצית)‪ ,‬בעור (השריר הזוקף את השערה)‪,‬‬ ‫בסוגרים פנימיים‪ ,‬באברי רבייה (רחם) ובעין (השרירים האחראים על צורת העדשה וקוטר האישון)‪ .‬השרירים‬ ‫החלקים אינם נתונים לשליטה רצונית כמו שרירי השלד‪ ,‬אלא מופעלים ע”י מערכת העצבים האוטונומית הבלתי‬ ‫מודעת‪ .‬תא שריר חלק מכיל במרכזו גרעין מאורך ובציטופלסמה קיימים האלמנטים המתכווצים‪ .‬רקמות שריר‬ ‫משורטט מרכיבות את שרירי השלד המאפשרים את תנועת חלקי הגוף או הגוף כולו‪ .‬תפקודם נתון לשליטה מודעת‬ ‫או רצונית ורובם מחוברים בגידים לעצמות השלד (מלבד שרירי גלגל העין ושרירי ההבעה)‪ .‬מהווים את שרירי השלד‪,‬‬ ‫שריר הלשון‪ ,‬שרירי האוזן התיכונה והסרעפת‪ .‬שריר הלב הוא שריר משורטט שאינו נתון לשליטה רצונית מודעת‪.‬‬ ‫התכווצויותיו של שריר הלב מהירות ומתואמות בקצב קבוע וללא גירוי עצבי חיצוני‪ .‬את תדירות ההתכווצויות‬ ‫מווסתת מערכת ההולכה העצבית של הלב (קוצב)‪ ,‬שמונחית ע”י מערכת העצבים האוטונומית‪ .‬תפקידי רקמת‬ ‫שריר‪ :‬תנועות הגוף‪ ,‬יציבה‪ ,‬הגנה פסיבית (קיר הבטן)‪ ,‬התגוננות אקטיבית‪ ,‬הפקת חום‪.‬‬ ‫מבנה רקמת שריר‬ ‫את השריר עוטפת רקמת חיבור צפופה וקשיחה העשויה קולגן‪ .‬כל שריר עשוי מספר אגודות שריר (ראה איור ‪11‬‬ ‫ו‪ .)12-‬את אגודת השריר עוטפת רקמת חיבור ובתוכה עוברים עצבים‪ .‬אגודת שריר מורכבת מאחדים עד מאות‬ ‫סיבי שריר (‪( )Fibers‬תאי שריר) העטופים גם הם רקמת חיבור עדינה והמחוברים בינם לבין עצמם‪ .‬אורכו של סיב‬ ‫שריר נע בין מספר מ\"מ עד ‪ 30‬ס\"מ‪ ,‬רוחבו ‪ 0.01‬מ\"מ עד ‪ 0.1‬מ\"מ‪ .‬הסיבים או התאים רצים בד\"כ לכל אורך השריר‬ ‫המתחבר בקצותיו אל רקמת חיבור (גיד)‪ .‬גידיהם העדינים של הסיבים הרבים מתאחדים ויוצרים יחדיו גיד עבה‬ ‫יותר הנאחז בעצם‪ ,‬בגיד אחר או בעור‪.‬‬ ‫איור ‪ :11‬מבנה רקמת שריר‬ ‫כל תא שריר הוא צינור ארוך של ציטופלסמה מוקף‬ ‫ממברנה תאית ומכיל כמה מאות גרעינים (ראה איור‬ ‫‪ .)12‬כל סיב מורכב ממספר ליפוני שריר (מיופיברילים)‬ ‫שהם פסים ארוכים ומקבילים המאוגדים יחדיו ונמשכים‬ ‫לכל אורך השריר‪ .‬כל מיופיבריל מורכב מזירי שריר‬ ‫(מיופילאמנטים) שהם החלק המתכווץ בשריר‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬סרקומר‬ ‫‪Z  ‬‬ ‫‪Z  ‬‬ ‫‪Z  ‬‬ ‫‪  ‬מיוזין‬ ‫‪  ‬אקטין‬ ‫איור ‪ :13‬מבנה המיופיבריל‬ ‫איור ‪ :12‬מבנה רקמת שריר והעצבוב‬ ‫קיימים שני סוגים של פילאמנטים‪ .‬פילמאנטים דקים הנקראים אקטין ופילאמנטים עבים הנקראים מיוזין‪ .‬האקטין‬ ‫והמיוזין מקבילים אחד לשני‪ .‬האקטינים אינם רציפים לאורך כל הסיב‪ ,‬אלא‪ ,‬קיימים בהם הפסקות‪ .‬בין האקטינים‬ ‫מצויים המיוזינים‪ .‬האקטינים מחוברים לקווי רוחב ‪ Z‬המגדירים יחידה הנקראת סרקומר (ראה איור ‪ .)13‬סידור‬ ‫גיאומטרי זה מסביר את מראה הפספוס בשריר‪ .‬באמצעות ה\"ראש\" בולט המיוזין‪ ,‬בכל צד‪ ,‬אל תוך האקטין (ראה‬ ‫‪11‬‬

‫אנטומיה‬ ‫איור ‪ .)14‬קיצור אורכו של השריר בעת התכווצותו נגרם כתוצאה מהחלקת המיוזינים בין האקטינים‪ ,‬כך שהאקטינים‬ ‫‪ ZZ  ‬סרקומר ‪   ZZ  ‬‬ ‫מתקרבים זה לזה והסרקומר מתקצר (ראה איור ‪.)15‬‬ ‫‪ZZ    ‬‬ ‫\"ראש המיוזין\"‬ ‫מיוזין‬ ‫אקטין‬ ‫אקטין‬ ‫מיוזין‬ ‫איור ‪ :15‬המיופיבריל בעת התכווצות שריר‬ ‫איור ‪\" :14‬ראש המיוזין\"‬ ‫השרירים המשורטטים פועלים בפיקוחם של עצבים תנועתיים‪ .‬קצהו של תא עצב מגיע לכל סיב שריר‪ .‬לכל קבוצת‬ ‫סיבים סעיף עצב משלהם‪ ,‬המאפשר לקבוצת סיבים זו להתכווץ ללא תלות בסיבים אחרים‪ .‬קבוצת סיבים מהווה‬ ‫יחידה מוטורית (ראה איור ‪ .)16‬יחידה מוטורית יכולה להיות‬ ‫מורכבת מסיב אחד עד כמה מאות והדבר תלוי בגודלו‬ ‫ובתפקידו של השריר‪ .‬יחידות מוטוריות גדולות נמצאות‬ ‫בבית החזה והירך‪ ,‬לעומת יחידות מוטוריות קטנות בגלגל‬ ‫העין ששם נדרשות תנועות שריר עדינות ומדויקות‪ .‬כאשר‬ ‫שריר אנטומי פועל יש שהתכווצו כל הסיבים שבו או חלקם‬ ‫בלבד‪ .‬בדרך זו מווסתת עצמת ההתכווצות של השריר‪ .‬ככל‬ ‫שמספר הסיבים המתכווצים גדול יותר גדלה עוצמתו של‬ ‫השריר‪.‬‬ ‫איור ‪ :16‬חיבור עצב תנועתי אל שריר משורטט‬ ‫חוק “הכל או לא כלום”‬ ‫כאשר מבודדים סיב אחד ומגרים אותו בגירוי חשמלי בודד (בדומה לגירוי עצבי) שעצמתו עולה מתבררת התלות בין‬ ‫עצמת הגירוי ועצמת ההתכווצות‪ .‬כאשר עצמת הגירוי נמוכה מערך מסוים‪ ,‬לא יתכווץ הסיב כלל‪ .‬רק מעבר לערך‬ ‫גבולי מסוים של עצמת גירוי נקבל התכווצות‪ ,‬והתכווצות זו תהיה מכסימאלית‪ .‬אין שום עצמת גירוי‪ ,‬שבכוחה לגרום‬ ‫לכיווץ חלקי של סיב בודד‪ .‬הסיב או שהוא מתכווץ התכווצות מכסימאלית או שאינו מגיב כלל‪.‬‬ ‫רקמת עצב (‪)Nerve Tissue‬‬ ‫מבנה תא עצב‬ ‫היחידה התפקודית היסודית של מערכת העצבים היא תא העצב או הנוירון (‪ .)Neuron‬הנוירונים שונים זה מזה‬ ‫בהתאם לתפקידיהם המיוחדים‪ ,‬אך בעלי מבנה יסודי זהה (ראה איור ‪ .)17‬דנדריט הוא שלוחה קצרה ומסועפת‬ ‫אשר בולטת מתא העצב‪ ,‬ומהווה‬ ‫את אמצעי הקלט שלהם‪ .‬השלוחות‬ ‫מתפצלות לסעיפים וסעיפי משנה‬ ‫רבים ונראות כעץ‪ .‬הדנדריט מתקשר‬ ‫עם אקסונים של נוירונים אחרים‪.‬‬ ‫אקסון הוא שלוחה מרכזית האחראית‬ ‫על העברת הדחף (מידע) בין תאי עצב‬ ‫איור ‪ :17‬מבנה תא עצב‬ ‫באמצעות אות חשמלי העובר בו‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫אנטומיה‬ ‫האקסון עשוי בצורה של מפרקים‪ .‬חלקו המרכזי הוא גליל שמכיל מספר רב של סיבים עדינים עטופים במיאלין‪,‬‬ ‫שהיא רקמה שומנית לבנה העוטפת את סיבי העצב לשם בידודם‪ .‬קצהו של האקסון מתפצל לענפים רבים‪,‬‬ ‫הקרויים טרמינלים‪ .‬בקצות הטרמינלים קיימים \"כפתורי טרמינל\"‪ ,‬שהם נקודות החיבור לתאי עצב אחרים‪ ,‬בעיקר‬ ‫לדנדריטים שלהם‪ .‬הדחף החשמלי עובר תמיד בכיוון אחד‪ :‬מהדנדריט אל גוף התא ומשם לאורך האקסון ולדנדריט‬ ‫של התא הסמוך (ראה איור ‪.)17‬‬ ‫הנוירונים מתחלקים לשלושה סוגים יסודיים‪ :‬נוירון תחושתי ‪ -‬נוירון המגלה שינוים בסביבה החיצונית או הפנימית‬ ‫ומשגר למערכת העצבים המרכזית (המוח) מידע על שינויים אלו‪ .‬נוירון תנועתי ‪ -‬מעביר אינפורמציה ממערכת‬ ‫העצבים המרכזית לשרירים שמפעילים את הגוף ולאיברים הפנימיים‪ .‬מגוף הנוירון‪ ,‬הנמצא במערכת העצבים‬ ‫המרכזית‪ ,‬יוצא אקסון ארוך ומגיע אל השריר או אל אבר מטרה אחר‪ .‬נוירון מקשר או מתאם (אינטרנוירון) ‪ -‬נמצא‬ ‫רק בתוך מערכת העצבים המרכזית‪ .‬מעגלים של אינטרנוירונים במוח‪ ,‬אחראים על פעילויות כמו תפיסה‪ ,‬למידה‪,‬‬ ‫זכירה והתנהגויות מורכבות נוספות‪ .‬משמש לקישור בין נוירונים אחרים‪ .‬האקסון שלו קצר בד\"כ‪ .‬הנוירון נבדל‬ ‫מתאים אחרים שנמצאים בגוף בכמה דברים‪ :‬הנוירון אינו מתחלק ומתרבה‪ ,‬וכשהוא נהרס לא צומח במקומו נוירון‬ ‫אחר‪ ,‬אם כי מסתבר יותר ויותר בשנים האחרונות שקיימת בכל זאת היווצרות נוירונים חדשים באזורים שונים במוח‪.‬‬ ‫איבר (‪)Organ‬‬ ‫ישנן רקמות יסוד המתפקדות באופן עצמאי‪ ,‬אך מרביתן מתאחדות עם רקמות יסוד אחרות ליצירת יחידות גדולות‬ ‫יותר לשם ביצוע תפקיד רחב יותר ומוגדר הנקראות איברים‪ .‬דוגמא‪ :‬ושט ‪,‬קיבה‪ ,‬כליה‪ ,‬בלוטות וכו'‪.‬‬ ‫מערכת (‪)System‬‬ ‫מספר איברים המשתפים פעולה בביצוע תפקיד מסוים יוצרים מערכת‪ .‬לכל איבר במערכת תפקיד ותרומה‬ ‫מסוימת במסגרת התפקיד הכללי של המערכת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מערכת העיכול‪ :‬מערכת שתפקידה הכללי הוא לפרק את‬ ‫המזון להביא לספיגת תוצרי העיכול וסילוק הפסולת‪ .‬המערכת מורכת ממספר איברים‪ :‬פה‪ ,‬ושט‪ ,‬קיבה‪ ,‬תריסריון‪,‬‬ ‫מעיים‪ ,‬בלוטות הפרשה ועוד‪.‬‬ ‫גוף האדם מחולק למערכות רבות‪ .‬כל המערכות מבצעות במקביל תפקידים שונים שביצועם מאפשר את קיום‬ ‫הגוף ופעילותו‪ .‬כל אחת מהמערכות מורכבת מקבוצת איברים האחראית על תפקיד מסוים ומוגדר‪ .‬כל איבר עשוי‬ ‫קבוצה של רקמות המאורגנות במבנה ופועלות במשותף לשם ביצוע תפקיד מוגדר‪ .‬כל רקמה עשויה מצבור או‬ ‫קבוצות של תאים שמבנם ותפקודם דומים‪.‬‬ ‫תנועות ומערכת המפרקים‬ ‫עמידה אנטומית‪ -‬עמידת המוצא שעל פיה מתארים כל תנועה‬ ‫או מיקום‪ .‬כאשר מתארים את התנועות שגוף האדם מסוגל‬ ‫לבצע‪ ,‬מקובל לציין את המסלול במרחב שבו התנועה מתרחשת‪.‬‬ ‫המסלולים במרחב שבהם מתרחשת התנועה נקראים מישורי‬ ‫תנועה‪( .‬ראה איור ‪)18‬‬ ‫איור ‪ :18‬מישורי תנועה‬ ‫קיימים שלושה מישורי תנועה מאונכים זה לזה‪:‬‬ ‫ •מישור חיצי (סגיטלי)‪ :‬אנכי לרצפה‪ ,‬מחלק את הגוף‬ ‫לימין ושמאל‪ .‬דוגמא לתנועה במישור‪ :‬כפיפת גוו‬ ‫לפנים‪.‬‬ ‫ •מישור חזיתי (קורונלי)‪ :‬אנכי לרצפה‪ ,‬מחלק את הגוף לקדימה‬ ‫אחורה‪ .‬דוגמא לתנועה במישור‪ :‬כפיפת גוו לצדדים‪.‬‬ ‫ •מישור אופקי (אוריזונטלי)‪ :‬מקביל לרצפה‪ ,‬מחלק את הגוף לעליון‬ ‫ותחתון‪ .‬מתאר תנועות של סיבוב סביב ציר האורך של איבר‪ .‬דוגמא‬ ‫לתנועה במישור‪ :‬סיבוב במפרק הכתף‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מושגי ייחוס ‪ -‬יחסית לעמידה אנטומית‬ ‫קדמי (‪ )Anterior‬ואחורי (‪ )Posterior‬מציינים האם מדובר בחזית הגוף או באחוריו‪ .‬משתמשים בהם כדי לציין יחסים בין‬ ‫איברים‪ ,‬מה נמצא לפני מה‪.‬‬ ‫כאשר מבנה מסוים מונח קרוב יותר למרכז הגוף ביחס למבנה אחר‪ ,‬אנו אומרים שהוא תיכוני או אמצעי (‪ )Medial‬ממנו‪.‬‬ ‫כאשר המבנה מרוחק יותר ממרכז הגוף ביחס למבנה אחר‪ ,‬אנו אומרים שהוא צדדי יותר (‪.)Lateral‬‬ ‫המונחים מקורב (‪ )Proximal‬ומרוחק (‪ )Distal‬מציינים את המרחק היחסי של מבנה מסוים משורש הגפה (או ממרכז‬ ‫הגוף)‪.‬‬ ‫המונחים שטחי (‪ )Superficial‬ועמוק (‪ )Deep‬מציינים את המרחק היחסי של המבנים משטח הפנים של הגוף או האיבר‪.‬‬ ‫המונחים עליון (‪ )Superior‬ותחתון (‪ )Inferior‬מציינים את הגובה היחסי של המבנים ביחס לקצוות הגוף‪.‬‬ ‫המונחים פנימי (‪ )Internal‬וחיצוני (‪ )External‬מתארים את המרחק היחסי של מבנה ממרכז האיבר או החלל‪.‬‬ ‫כדי לתאר את כף היד‪ ,‬משתמשים במונחים כפי (‪ )Palmar‬וגבי (‪ )Dorsal‬במקום קדמי ואחורי‪.‬‬ ‫בתיאור כף הרגל‪ ,‬משתמשים במונחים‪ :‬כף הרגל (‪ )Plantar‬וגבי (‪.)Dorsal‬‬ ‫איור ‪19‬‬ ‫תנועות בסיסיות במפרקים‬ ‫כפיפה (‪ -)Flexion‬קירוב בין שתי עצמות או חלקי גוף תוך הקטנת הזוית ביניהם בד”כ על המישור החיצי (ראה איור‬ ‫‪.)20‬‬ ‫פשיטה (‪ -)Extension‬ההיפך מכפיפה‪ .‬הגדלת הזוית בין שתי עצמות או חלקי גוף בד”כ על המישור החיצי (ראה‬ ‫איור ‪.)21‬‬ ‫איור ‪ :20‬תנועות כפיפה‬ ‫‪14‬‬

‫אנטומיה‬ ‫איור ‪ :21‬תנועות פשיטה‬ ‫קרוב (‪ -)Adduction‬הנעה במישור החזיתי של גף לכיוון מרכז הגוף בד\"כ על המישור החזיתי (ראה איור ‪.)22‬‬ ‫קרוב אופקי‪ )Horizontal Adduction( -‬תנועה למרכז הגוף במישור האופקי‬ ‫הרחקה (‪ -)Abduction‬ההיפך מקרוב‪ ,‬הנעה של גף במישור החזיתי מהגוף והלאה בד\"כ על המישור החזיתי (ראה‬ ‫איור ‪ .)22‬הרחקה אופקית‪ -‬תנועה מהגוף הלאה במישור האופקי (‪)Horizontal Abduction‬‬ ‫איור ‪ :22‬תנועות הרחקה וקירוב‬ ‫סיבוב פנימי (‪ -)Internal Rotation‬סבוב איבר סביב ציר העובר דרכו לכיוון פנים הגוף (לרוב – לאורך האיבר) בד”כ‬ ‫על המישור האופקי (ראה איור ‪.)23‬‬ ‫סיבוב חיצוני (‪ -)External Rotation‬ההיפך מסיבוב פנימי‪ ,‬סבוב איבר סביב ציר העובר דרכו החוצה מהגוף (לרוב –‬ ‫לאורך האיבר בד”כ על המישור האופקי (ראה איור ‪.)23‬‬ ‫תנועת גביע (‪ - )Circumduction‬תנועה סיבובית הכוללת כפיפה‪ ,‬פשיטה‪ ,‬קרוב והרחקה (ראה איור ‪.)24‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫איור ‪ :24‬תנועת גביע במפרק הכתף‬ ‫איור ‪ :23‬תנועת סיבוב חיצוני ופנימי במפרק הירך‬ ‫‪15‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מערכת המפרקים‬ ‫מפרק‬ ‫אזור חיבור בין שתי עצמות או יותר‪ .‬מפרקים הם המבנים שהודות להם מתאפשרת יכולת התנועה הרבה של הגוף‪.‬‬ ‫קיימים מגוון של סוגי מפרקים בעלי צורות ותפקודים שונים‪ .‬חלקם של המפרקים חסרי תנועה‪ ,‬חלקם בעלי תנועה‬ ‫חלקית‪ ,‬וחלקם בעלי תנועה מלאה‪.‬‬ ‫סוגי מפרקים‬ ‫קיימים שלושה סוגים של מפרקים עפ”י סוג החומר המחבר את‬ ‫העצמות‪ :‬מפרק סינוביאלי‪ ,‬מפרק סיבי ומפרק סחוסי‪.‬‬ ‫מפרק סינוביאלי‪ :‬המפרק השכיח ביותר‪ .‬מאפיין את רוב מפרקי‬ ‫עצמות הגפיים‪ .‬קצות העצמות מכוסים בסחוס מפרקי‪ .‬המפרק‬ ‫עטוף שק של רקמת חיבור (קפסולה) שעל צדו הפנימי קרום דק‬ ‫וחלק‪ .‬קרום זה מפריש כמות קטנה של נוזל סמיך (נוזל סינוביאלי)‬ ‫הממלא את החלל בין שטחי המגע של המפרק המשמש בעיקר‬ ‫כנוזל מסכך‪ .‬הקפסולה מחוזקת ע\"י רצועות שנמתחות מעליה‬ ‫ומחברות בין עצמות המפרק‪( .‬ראה איור ‪.)25‬‬ ‫איור ‪ :25‬מרכיבי המפרק הסינוביאלי‬ ‫עפ\"י צורת משטח המפרק וסוג התנועה קיימים שישה סוגים של מפרקים סינוביאליים‪ :‬מפרק מישורי‪ ,‬מפרק חיצי‪,‬‬ ‫מפרק אוכפי‪ ,‬מפרק כדורי‪ ,‬מפרק עלי ומפרק סיבובי‪.‬‬ ‫מפרק מישורי‪ :‬מפרק קטן המאפשר תנועת החלקה וגלישה‪ .‬עצמות המפרק שטוחות או כמעט שטוחות‪ .‬תנועת‬ ‫המפרק היא לרוב על מישור אחד ומוגבלת ע\"י הקפסולה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מפרקים בכף היד (בין עצמות שורש כף היד)‪,‬‬ ‫מפרקים שבין חוליות עמוד השדרה (המפרקים שבין זיזי החוליות)‪ ,‬המפרק שבין עצם השכמה לעצם הבריח‪.‬‬ ‫מפרק חיצי (צירי)‪ :‬בעל תנועה חיצית (סגיטלית) על מישור אחד‪ .‬מאפשר תנועות כפיפה ופשיטה בלבד‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫מפרק הברך‪ ,‬מפרק המרפק (בין עצם הזרוע לעצמות האמה) והמפרקים שבין עצמות האצבעות‪.‬‬ ‫מפרק אוכפי‪ :‬למשטחי עצמות המפרק צורת אוכף (שני אוכפים הפוכים המורכבים אחד על השני)‪ .‬המפרק‬ ‫מאפשר ארבע תנועות‪ :‬פשיטה‪ ,‬כפיפה‪ ,‬קירוב והרחקה (ללא סיבוב)‪ .‬לדוגמא‪ :‬המפרק שבין עצם המסרק של‬ ‫האגודל לעצם שורש כף היד‪.‬‬ ‫מפרק כדורי (מכתש ועלי)‪ :‬מפרק הבנוי בצורה של מכתש ועלי‪ .‬מפרק בעל תנועתיות רחבה מאד‪ :‬כפיפה ופשיטה‪,‬‬ ‫קרוב והרחקה‪ ,‬סיבוב פנימי וחיצוני‪ .‬לדוגמא‪ :‬מפרק הירך ומפרק הכתף‪.‬‬ ‫מפרק עלי‪ :‬מפרק הדומה למפרק כדורי‪ .‬ראש אליפטי אל תוך שקע קעור או קמור המאפשר תנועה דומה לזו של‬ ‫מפרק כדורי אך במידה נמוכה יותר של חופשיות‪ .‬תנועות הכפיפה והפשיטה חופשיות יותר בהשוואה לתנועות‬ ‫קירוב והרחקה (ללא סיבוב)‪ .‬לדוגמא‪ :‬המפרק בין עצמות המסרק לעצמות האצבע‪.‬‬ ‫מפרק סיבובי‪ :‬מפרק המאפשר תנועה סיבובית סביב ציר‪ .‬לדוגמא‪ :‬ציר סיבוב חוליה מספר אחד על גבי חוליה‬ ‫מספר שתיים המאפשר את סיבוב הראש ובמפרק המרפק (בין עצמות האמה)‪.‬‬ ‫מפרק סיבי‪ :‬מפרק המורכב משתי עצמות המשולבות ביניהן ע\"י תפר סלילי או חפיפה‪ .‬המפרק מכוסה במעטפת‬ ‫סיבית או רצועה‪ .‬חופש התנועה במפרק תלוי באורך הסיבים המחברים בין העצמות ולכן התנועה במפרק חלקית‬ ‫בלבד‪ .‬לדוגמא‪ :‬המפרק שבין עצמות הגולגולת‪ .‬חיבור שורשי השן אל השקע בלסת באמצעות סיבים הינו סוג של‬ ‫מפרק סיבי‪.‬‬ ‫מפרק סחוסי‪ :‬עצמות המחוברות ביניהן ע\"י סחוס הייליני או סחוס סיבי‪ .‬התנועה במפרק חלקית‪ .‬לדוגמא‪ :‬חיבור‬ ‫הצלעות עם עצם החזה ובין גופי חוליות עמוד השדרה‪ .‬המפרק בעל גמישות מסוימת ומשמש בעיקר כתומך ובולם‬ ‫זעזועים‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מערכת השלד (‪ 15‬שעות)‬ ‫איור ‪ :26‬עצמות השלד‬ ‫‪17‬‬

‫אנטומיה‬ ‫השלד הוא אוסף של עצמות הממלא תפקידים רבים בגוף האדם‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מאפשר תמיכה וגדילה של הגוף בעזרת התארכות העצמות והחלפת הסחוס בעצם‪.‬‬ ‫‪2 .2‬מאפשר תמיכה באיברים פנימיים והגנה עליהם‪.‬‬ ‫‪3 .3‬משמש כבסיס המכאני לתנועות בעזרת מפרקים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪4 .4‬מאפשר הליכה זקופה ע”י שימוש כציר מרכזי ומתן צורה קבועה לגוף‪.‬‬ ‫‪5 .5‬משמש לאחסון מינרלים‪ ,‬ביניהם סידן זמין לגוף‪.‬‬ ‫‪6 .6‬מאפשר ייצור מתמשך של תאי דם‪.‬‬ ‫סוגי עצמות‬ ‫מבחינת הצורה ניתן לחלק את העצמות ל‪ 4-‬קבוצות‪ :‬עצמות ארוכות‪ ,‬עצמות קטנות‪ ,‬עצמות שטוחות ועצמות לא‬ ‫סדירות‪ .‬עצמות ארוכות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאורכן הרבה יותר גדול מרוחבן ועוביין‪ .‬מצויות בעיקר בידיים וברגליים ובנויות‬ ‫מקנה ארוך‪ ,‬חלול‪ ,‬הבנוי בעיקר מרקמת עצם צפופה‪ ,‬ושני קצוות ‪ -‬אפיפיזות ‪ -‬הבנויות רקמת עצם ספוגית‬ ‫והמצופות רקמת עצם דקה צפופה ועליה סחוס מפרקי‪ .‬עצמות קטנות או קצרות‪ ,‬ששלושת ממדיהן דומים זה‬ ‫לזה‪ .‬לרובן צורת קובייה או פירמידה‪ .‬הן עשויות רקמת עצם ספוגית מצופה ברקמת עצם צפופה ומצויות במפרקי‬ ‫כף היד והקרסול‪ .‬סוג משנה שלהן הן עצמות ססמואידיות (\"דמויות גרגיר שומשום\") הנתונות בתוך גיד או מעטפת‬ ‫מפרק‪ ,‬לדוגמא פיקת הברך‪ .‬משמשות בעיקר להגנה על הגיד בפני שחיקה ולעיתים משנות את זוית הגיד ביחס‬ ‫לעצמות המפרק לשיפור התנועה‪ .‬עצמות שטוחות הן עצמות‪ ,‬דקות‪ ,‬שטוחות‪ ,‬לרוב מקושתות במקצת ומשמשות‬ ‫בד\"כ להגנה‪ .‬מרבית עצמות הגולגולת‪ ,‬עצם החזה והצלעות הן כאלה‪ .‬עשויות שכבה דקה של רקמת עצם צפופה‬ ‫מבחוץ‪ ,‬ומילוי רקמת עצם ספוגית מבפנים‪ .‬עצמות לא‪-‬סדירות או חסרות צורה גיאומטרית הן עצמות‪ ,‬שאינן‬ ‫תואמות את אחת הקבוצות האחרות‪ .‬צורתן מסובכת והן בנויות‪ ,‬כמו השטוחות‪ ,‬משכבה דקה חיצונית צפופה ותוכן‬ ‫ספוגי‪ .‬דוגמאות לעצמות לא‪-‬סדירות‪ :‬חוליות עמוד השדרה‪ ,‬עצמות האגן‪ ,‬חלק מעצמות הגולגולת‪ .‬צורתן הלא‪-‬‬ ‫סדירה נובעת מחיבורם של שרירים שונים בכיוונים שונים‪.‬‬ ‫עצמות השלד נחלקות לשני אזורים‪ :‬שלד הציר ושלד גפי‪ .‬שלד הציר כולל את‪ :‬הגולגולת‪ ,‬עמוד השדרה‪ ,‬עצמות‬ ‫בית החזה ‪ -‬צלעות ועצם החזה ‪.‬שלד גפי כולל את‪ :‬עצמות הגפיים ‪ -‬הידיים והרגליים והעצמות המחברות את‬ ‫הגפיים לשלד הציר‪ :‬עצמות הבריח‪ ,‬שכמה ואגן‪.‬‬ ‫(ע‪l‬צ‪ta‬ם‪n‬ה‪o‬מ‪r‬צ‪F‬ח)‬ ‫ע (צ‪l‬ם‪ta‬ה‪e‬ק‪i‬ו‪r‬ד‪a‬קו‪)P‬ד‬ ‫שלד הציר‬ ‫(ל‪a‬ס‪ll‬ת‪i‬ע‪x‬ל‪a‬יונ‪)M‬ה‬ ‫(‪l‬ע‪ta‬צ‪i‬ם‪ip‬ה‪c‬ע‪c‬ור‪O‬ף)‬ ‫הגולגולת (‪)Skull‬‬ ‫(ל‪le‬ס‪b‬ת‪di‬ת‪n‬ח‪a‬תונ‪)M‬ה‬ ‫(‪ral‬ע‪o‬צ‪p‬ם ה‪m‬צ‪e‬ד‪)T‬ע‬ ‫הגולגולת היא מבנה שבתוכה נמצא המוח המגנה‬ ‫עליו מפני פגיעות (ראה איור ‪ .)27‬המבנים המצויים‬ ‫בחלקה הקדמי של הגולגולת‪ ,‬בפנים‪ :‬העיניים‪ ,‬הפה‪,‬‬ ‫השיניים והאף‪ .‬הגולגולת מהווה נקודת משען וחיבור‬ ‫לשרירים המפעילים איברים אלו‪ .‬גולגולת האדם‬ ‫מורכבת מ‪ 28-‬עצמות‪.‬‬ ‫איור ‪ :27‬עצמות גולגולת נבחרות‬ ‫מבין כל העצמות הללו‪ ,‬רק הלסת התחתונה היא בעלת כושר תנועה משמעותי‪ .‬בין עצמות הגולגולת קיימים‬ ‫מפרקים סיביים (לא כולל את מפרק הלסת)‪ .‬מפרק הלסת הינו מפרק סינוביאלי מיוחד בעל תנועה רחבה‪.‬‬ ‫עמוד השדרה (‪)Spine‬‬ ‫תפקידו העיקרי של עמוד השדרה הוא לשאת את משא הגוף ולהגן על חוט השדרה‪ .‬עמוד השדרה בנוי מ ‪ 24 -‬חוליות‬ ‫(‪ )Vertebra‬חופשיות‪ 7 :‬חוליות צוואר (‪ 12 )Cervical‬חוליות חזה (‪ )Thorax‬שכל אחת מהם מחוברת בעזרת מפרק‬ ‫לזוג צלעות‪ 5 .‬חוליות מותניות (‪ )Lumbar‬הנושאות את משקל כל המחצית העליונה של הגוף‪ 5 .‬חוליות שהתאחו‬ ‫לעצם העצה (‪ 4 .)Sacrum‬חוליות שהתאחו לעצם הזנב (‪ )Coccyx‬המשמשות בעיקר למאחז שרירים ורצועות‪.‬‬ ‫לחוליות באזורים השונים ישנם מאפיינים ייחודיים‪ ,‬אך לכל החוליות מבנה בסיסי דומה (ראה איור ‪ :)28‬גוף חוליה‬ ‫‪18‬‬

‫אנטומיה‬ ‫‪ -‬מבנה עשוי רקמת עצם ספוגית העטוף רקמת עצם צפופה‪.‬‬ ‫את גופי החוליות מחברים סיבים ודיסקיות של רקמה‬ ‫סחוסית גמישה המשמשים כבולם זעזועים ומקנים לעמוד‬ ‫השדרה את גמישותו הרבה‪ 2 .‬זיזים היוצאים מגוף החוליה‬ ‫לאחור מתחברים ביניהם ויוצרים טבעת‪ -‬או תעלה חוט‬ ‫השדרה לאורך עמוד השדרה‪ .‬מטבעת החוליה יוצאים מספר‬ ‫זיזים המשמשים להגבלה בתנועת עמוד השדרה ולחיבור עם‬ ‫שרירי הגב העמוקים‪.‬‬ ‫איור ‪ :28‬מבנה חוליה בסיסי‬ ‫במבט מהצד‪ ,‬לעמוד השדרה מבנה קשתי בצורת ‪ S‬המאפשר יציבות‪ ,‬בלימת זעזועים ושיפור יכולת תנועה‪ .‬הקשת‬ ‫או הקער באזור הצוואר והמותן נקראים לורדוזה‪ .‬הקשת או הקמר באזור החזה נקראים קיפוזה‪ .‬תנועות בעמוד‬ ‫השדרה‪ :‬בין חוליה לחוליה התנועה מוגבלת אך עמוד השדרה כולו מאפשר תנועתיות רבה‪ :‬כפיפה ופשיטה במישור‬ ‫חיצי‪ ,‬כפיפה ופשיטה במישור החזיתי וסיבוב חזיתי (ראה איור ‪ 28‬א')‪.‬‬ ‫איור ‪ 28‬א'‪ :‬תנועות בעמוד השדרה‬ ‫כלוב בית החזה (‪)Rib Cage‬‬ ‫כלוב בית החזה בנוי ‪ 12‬זוגות של צלעות (‪ )Ribs‬המתחברות מאחור ל‪ 12-‬חוליות חזה‪ .‬מלפנים‪ ,‬מתחברות ‪ 7‬זוגות‬ ‫של צלעות אמיתיות אל עצם החזה באמצעות סחוס‪ 3 .‬זוגות צלעות לא אמיתיות מחוברות זו לזו בסחוס וביחד‬ ‫אל הצלע השביעית‪ 2 .‬זוגות צלעות תחתונות קצרות שאינן מתחברות לעצם החזה ונקראות צלעות מרחפות או‬ ‫חופשיות (ראה איור ‪.)29‬‬ ‫תפקידי בית החזה‬ ‫‪1 .1‬הגנה על הלב‪ ,‬הריאות וכלי הדם הגדולים‪.‬‬ ‫‪2 .2‬נקודות הצמדה לשרירים רבים‪.‬‬ ‫‪3 .3‬סיוע בתהליך הנשימה ע\"י שינוי נפח בית‬ ‫החזה‪.‬‬ ‫עצם החזה (‪)Sternum‬‬ ‫עצם שטוחה הנמצאת בחזית בית החזה ומחולקת‬ ‫לשלושה חלקים‪ .‬בחלקה העליון‪ ,‬קיים מפרק עם‬ ‫עצמות הבריח‪ .‬לאורכה של העצם‪ ,‬קיימים ‪ 7‬זוגות‬ ‫של מפרקים סחוסיים עם הצלעות (ראה איור ‪29‬‬ ‫ו‪.)26 -‬‬ ‫איור ‪ :29‬כלוב בית החזה‬ ‫‪19‬‬

‫אנטומיה‬ ‫שלד גפי‬ ‫עצמות גף עליון ‪  ‬‬ ‫חגורת הכתפיים מהווה קישור בין הגפיים העליונות לשלד הציר‪ .‬כוללות את עצמות הבריח והשכמה‪ ,‬המאפשרות‬ ‫את תנועת הזרועות במפרק הכתף‪.‬‬ ‫הקצה הצידי‬ ‫הקצה האמצעי‬ ‫עצם הבריח (‪)Clavicle‬‬ ‫המתפרק‬ ‫(מדיאלי)‬ ‫עם עצם‬ ‫עצם זוגית המהווה את נקודת החיבור היחידה של‬ ‫השכמה‬ ‫המתפרק עם‬ ‫עצם החזה‬ ‫עצמות גף עליון אל שלד הציר‪ .‬עצם הבריח משתתפת‬ ‫בשני מפרקים‪ .1 :‬מפרק סינוביאלי אוכפי בעל תנועה‬ ‫רחבה עם עצם החזה‪ .2 .‬מפרק סינוביאלי מישורי בעל‬ ‫תנועה מוגבלת עם עצם השכמה (ראה איור ‪ 26‬ו‪.)30 -‬‬ ‫איור ‪ :30‬עצם הבריח‬ ‫עצם השכמה (‪)Scapula‬‬ ‫עצם דמוית משולש‪ ,‬ממוקמת מאחורי צלעות‬ ‫בית החזה‪ .‬משמשת מאחז לשרירים רבים‬ ‫ומסייעת בתנועות הידיים במפרק הכתף‪ .‬עצם‬ ‫השכמה משתתפת בשלושה מפרקים‪ .1 :‬מפרק‬ ‫מדומה עם הצלעות‪ ,‬בעל תנועה אך ללא מגע‪ .2 .‬מפרק‬ ‫מישורי עם עצם הבריח‪ .3 .‬מפרק כדורי (מכתש ועלי) עם‬ ‫עצם הזרוע בעל תנועה רחבה (מפרק הכתף) (ראה איור ‪31‬‬ ‫ו‪.)32 -‬‬ ‫איור ‪ :31‬מבנה עצם השכמה (מבט אחורי)‬ ‫עצם הזרוע (‪)Humerus‬‬ ‫הארוכה ביותר מבין עצמות הזרוע‪ .‬האפיפיזה הקרובה משתתפת כאמור‬ ‫במפרק כדורי עם עצם השכמה (מפרק הכתף)‪ .‬מפרק בעל טווח גדול‬ ‫של תנועה על חשבון יציבות המפרק‪ .‬מפרק המאפשר תנועות של כפיפה‬ ‫ופשיטה‪ ,‬הרחקה וקירוב‪ ,‬סיבוב חיצוני ופנימי ותנועת גביע‪ .‬האפיפיזה‬ ‫הרחוקה משתתפת במפרק עם עצמות האמה (מפרק המרפק)‪ .‬מפרק חיצי‬ ‫המאפשר תנועות כפיפה ופשיטה (ראה איור ‪.)32‬‬ ‫איור ‪ :32‬עצם זרוע ימין (מבט קדמי)‬ ‫עצמות האמה‬ ‫באמה שתי עצמות‪ :‬גומד (‪ )Ulna‬וחישור (‪ )Radius‬הממוקמות בין המרפק לשורש כף היד (ראה איור ‪ 26‬ו‪ .)33-‬עצם‬ ‫הגומד מקבילה ואמצעית (קרובה יותר למרכז הגוף) ביחס לעצם החישור‪ ,‬ארוכה וגדולה ממנה‪ .‬האפיפיזה הקרובה‬ ‫גדולה יותר וחשובה לתנועות במפרק המרפק‪ .‬עצם החישור היא העצם הצידית‪ .‬האפיפיזה הקרובה קטנה יחסית‬ ‫ומשתתפת מעט במפרק המרפק‪ .‬האפיפיזה הרחוקה גדולה וחשובה לתנועת שורש כף היד‪ .‬בין הגומד והחישור‬ ‫מחברת רצועה סיבית (ממברנה) היוצרת מפרק סיבי‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫אנטומיה‬ ‫ראש עצם החישור נע בתנועות סיבוביות על גבי עצם‬ ‫הגומד (מפרק סיבובי)‪ .‬תנועות המאפשרות סיבוב‬ ‫כף היד לפנים ולאחור (תנועות סופינציה ופרונציה‬ ‫בהתאמה) (ראה איור ‪ .)34‬תנועת גיבון (פרונציה)‬ ‫‪ -‬תנועה סיבובית אמצעית של האמה המביאה‬ ‫להפניית כף היד לאחור‪ .‬תנועת כיפון (סופינציה) ‪-‬‬ ‫תנועה סיבובית צידית המחזירה את האמה לתנוחה‬ ‫האנטומית‪.‬‬ ‫איור ‪ :33‬עצמות אמה ימין (מבט אחורי מימין‪ ,‬מבט קדמי משמאל)‬ ‫תנועת כיפון (סופינציה)‬ ‫תנועת גיבון (פרונציה)‬ ‫איור ‪ :34‬תנועות גיבון וכיפון (מבט קדמי)‬ ‫כף היד‬ ‫כף היד מורכבת מעצמות ומפרקים רבים‪ ,‬שמטרתם לאפשר‬ ‫תנועתיות רבה תוך יכולת לבצע תנועות עדינות ומדויקות‬ ‫באצבעות‪ ,‬במקביל לפעולות הדורשות כוח (ראה איור ‪.)35‬‬ ‫איור ‪ :35‬עצמות כף היד‬ ‫עצמות שורש כף היד (‪)Carpals‬‬ ‫קבוצה של ‪ 8‬עצמות קטנות המסודרות בשתי שורות של ארבע‪.‬‬ ‫לכל עצם שישה משטחים מפרקיים (כמו קובייה) וביניהם מפרק‬ ‫מישורי המאפשר תנועות החלקה קטנות‪ .‬השורה הקרובה של‬ ‫עצמות שורש כף היד יוצרות עם עצמות האמה את מפרק שורש‬ ‫כף היד‪ .‬מפרק עלי בעל תנועה רחבה (ללא סיבוב)‪ .‬השורה הרחוקה של עצמות שורש כף היד יוצרות מפרק עם‬ ‫עצמות כף היד (עצמות המסרק)‪.‬‬ ‫עצמות המסרק (‪)Metacarpals‬‬ ‫חמש עצמות ארוכות גליליות בעלות גוף ושני קצוות הבונות את כף היד‪ .‬כל עצמות כף היד‪ ,‬מלבד העצם המתייחסת‬ ‫לאגודל‪ ,‬יוצרות מפרק מישורי‪ ,‬כמעט ללא תנועה‪ ,‬עם השורה הרחוקה של עצמות שורש כף היד‪ .‬עצם המסרק‬ ‫המתייחסת לאגודל יוצרת מפרק אוכפי בעל תנועה רחבה‪ .‬האפיפיזות הרחוקות של עצמות המסרק קמורות‬ ‫ויוצרות מפרק עלי בעל תנועה רחבה עם עצמות האצבע‪.‬‬ ‫עצמות האצבעות (‪)Phalanges‬‬ ‫‪ 14‬עצמות ארוכות גליליות‪ .‬באגודל שתי עצמות אצבע‪ ,‬בכל אחת מיתר האצבעות ישנן שלוש עצמות אצבע ביניהם‬ ‫מפרקים חיציים עם תנועות כפיפה ופשיטה‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫אנטומיה‬ ‫עצמות גף תחתון‬ ‫עצמות האגן (‪)Pelvis‬‬ ‫האגן מחבר בין עצמות הגפה התחתונה לשלד הציר‪ .‬למעשה מחבר בין עצם העצה בעמוד השדרה לבין עצם הירך‪.‬‬ ‫עצמות האגן נחשבות לרוב עצמות בלתי‪-‬סדירות וכל אחת מהן מורכבות משלוש עצמות שהתאחו והפכו לאחת‬ ‫סביב גיל ‪( 16‬ראה איור ‪ .)36‬שלושת עצמות האגן הן‪ .1 :‬כסל (‪ ,)Ilium‬עצם שטוחה וגדולה הנמצאת בחלקה העליון‬ ‫של עצם האגן‪.‬‬ ‫מפרק‬ ‫בהיקפה נקודות חיבור לשרירים‪ .2 .‬שת (‪,)Ischium‬‬ ‫עצה‪-‬כסל‬ ‫נמצאת בחלקו התחתון האחורי של האגן‪ .‬על עצם זו‬ ‫יושבים‪ .3 .‬חיק (‪ ,)Pubis‬נמצאת בחלקו התחתון הקדמי‬ ‫של האגן‪.‬‬ ‫המפרק‬ ‫מפרקים בעצם האגן‬ ‫המאחה‬ ‫‪ .1‬לשני צידי עצם העצה מחוברות עצמות האגן במפרק‬ ‫מיוחד‪ .‬מפרק סינוביאלי הנושא עומס רב ‪ -‬מפרק עצה‪-‬‬ ‫כסל ‪ .2‬המפרק המאחה‪ .‬מפרק סחוסי בין עצמות החיק‬ ‫הכולל דיסק ורצועות‪ .3 .‬מפרק הירך ‪ -‬מפרק סינוביאלי‬ ‫כדורי (מכתש ועלי) בין עצם האגן לעצם הירך‪.‬‬ ‫איור ‪ :36‬מבנה עצם האגן (מבט וצידי)‬ ‫עצם הירך (‪)Femur‬‬ ‫העצם הארוכה והכבדה ביותר בגוף‪ .‬משתתפת במפרק הירך‬ ‫ובמפרק הברך (ראה איור ‪ .)37‬באזור האפיפיזה הקרובה‪,‬‬ ‫ראש עצם הירך‬ ‫ראש עצם הירך משתתף במפרק הירך עם עצם האגן‪ .‬באזור‬ ‫לחיבור עם עצם‬ ‫האפיפיזה המרוחקת קיימים משטחים מפרקיים מעוגלים‬ ‫האגן (מפרק הירך)‬ ‫(אפיפיזה קרובה)‬ ‫היוצרים את מפרק הברך עם עצם השוקה והפיקה‪.‬‬ ‫אזור החיבור עם‬ ‫איור ‪ :37‬מבנה עצם ירך שמאל (מבט אחורי)‬ ‫עצם השוקה‬ ‫(מפרק הברך)‬ ‫השוק‬ ‫(אפיפיזה רחוקה)‬ ‫האזור בין הברך לכף הרגל מורכב משתי עצמות‪ :‬עצם השוקה‬ ‫(‪ )Tibia‬ועצם השוקית (‪ )Fibula‬המחוברות ביניהן ע”י רצועה‬ ‫סיבית (ממברנה) היוצרת מפרק סיבי (ראה איור ‪ .)38‬עצם‬ ‫השוקה ארוכה וחזקה מאד הנושאת את רוב משקל הגוף‪.‬‬ ‫נמצאת בצד האמצעי מבין שתי עצמות השוק‪ .‬בחתך רוחב‪ ,‬לעצם צורה משולשת‪ .‬מפרקים עם עצם השוקה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפרק הברך עם עצם הירך‪ .‬מפרק סינוביאלי חיצי המאפשר בעיקר‬ ‫תנועות פשיטה וכפיפה‪ .2 .‬מפרק עם עצם השוקית‪ .3 .‬מפרק הקרסול‪.‬‬ ‫עצם השוקית ארוכה ודקה‪ .‬הצידית מבין שתי עצמות השוק ובעלת מבנה‬ ‫גלילי צר מאוד ועליו אתרי אחיזה לשרירים רבים‪ .‬בדומה לעצם השוקה‪,‬‬ ‫בחתך רוחב לעצם צורה משולשת‪ .‬לעצם השוקית אין תפקיד בנשיאת‬ ‫משקל הגוף‪ ,‬היא משמשת בעיקר לאחיזת שרירים רבים‪ .‬מפרקים עם‬ ‫עצם השוקית‪ :‬העצם מתחברת עם עצם השוקה בעזרת ממברנה סיבית‬ ‫(מפרק סיבי) ושתי נקודות מגע נוספות‪ ,‬אחת בחלקה העליון מתחת‬ ‫למפרק הברך‪ ,‬ושנייה בחלקה התחתון מעל מפרק הקרסול (ללא תנועה‬ ‫בין העצמות)‪ .‬האפיפיזה המרוחקת משתתפת בייצוב מפרק הקרסול‪.‬‬ ‫איור ‪ :38‬עצם השוקה והשוקית (רגל ימין) מבט קדמי‬ ‫‪22‬‬

‫אנטומיה‬ ‫‪  ‬‬ ‫עצם הפיקה (‪)Patella‬‬ ‫עצם \"צפה\" בצורת משולש שבסיסו פונה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫העצם יושבת בתוך גיד השריר הארבע ראשי ירכי (ראה‬ ‫איור ‪ .)26‬תפקידה של העצם להגן על קדמת הברך ולייעל‬ ‫את עבודת שריר הארבע ראשי‪ .‬בין עצם הפיקה לעצם‬ ‫הירך קיים מפרק סינוביאלי אוכפי למרות תנועות החלקה‪.‬‬ ‫בתנועות כפיפה במפרק הברך עצם הפיקה מחליקה מטה‬ ‫ופנימה על גבי עצם הירך‪ .‬בתנועות פשיטה במפרק הברך‬ ‫איור ‪ :39‬מבנה מפרק הברך‬ ‫עמצםפרהקפיקההברמךחלי(‪t‬קה‪in‬מ‪o‬ע‪J‬לה‪ee‬וה‪n‬חו‪K‬צ)ה על גבי עצם הירך‪.‬‬ ‫מפרק חיצי סינוביאלי המאפשר תנועות פשיטה וכפיפה ומעט תנועות סיבוב אמצעי וצידי של עצם השוקה בעת‬ ‫כפיפה מלאה‪ .‬מפרק הברך כולל שני מפרקים‪ :‬א‪ .‬בין עצם הפיקה לעצם הירך‪ .‬ב‪ .‬בין עצם הירך והשוקה‪ .‬עצם השוקית‬ ‫אינה מעורבת במפרק הברך‪.‬‬ ‫מפרק הברך הינו מפרק מורכב הנושא בעומס משקל הגוף‪ .‬יציבותו תלויה בכוחם ובפעילותם של השרירים והגידים‬ ‫המקיפים את המפרק‪ ,‬והרצועות המחברות את עצם הירך עם עצם השוקה‪.‬‬ ‫מבנים במפרק הברך (ראה איור ‪ .1 :)39‬מניסקוס ‪ -‬סחוס סיבי בצורת סהר‪ .‬שני המניסקוסים ממוקמים בחלקה‬ ‫העליון של עצם השוקה‪ ,‬האחד צידי והשני אמצעי‪ .‬המניסקוסים מגדילים את שטח המגע ומשפרים את ההתאמה‬ ‫בין עצמות המפרק‪ ,‬בולמים זעזועים ומגנים על המשטח המפרקי המכוסה סחוס הייליני‪ .2 .‬שתי רצועות צידיות‪:‬‬ ‫אחת צידית והשנייה אמצעית‪ .‬תפקידן לחבר בין עצמות השוק והירך‪ .3 .‬שתי רצועות צולבות‪ :‬אחת קדמית והשנייה‬ ‫אחורית ממוקמות בתוך המפרק ומחברות בין עצם הירך ועצם השוקה‪ .‬תפקידן לייצב ולמנוע תנועות של החלקה‬ ‫קדמית ואחורית של השוק ותנועות יתר במפרק‪.‬‬ ‫כף הרגל‬ ‫כף הרגל בנויה שלושה חלקים (ראה איור ‪ 40‬א')‪ .1 :‬עצמות פיסת שורש כף הרגל (‪ .2 .)Tarsal‬מסרקי כף הרגל‬ ‫(‪ .3 )Metatarsals‬עצמות האצבעות (‪ .)Phalanges‬קיימות ‪ 7‬עצמות פיסת שרש כף הרגל‪ ,‬ביניהן עצם הקרסול‬ ‫(‪( )Calcaneus‬עקב) ועצם הקפץ (‪ .)Talus‬עצם העקב הגדולה והחזקה מבין עצמות כף הרגל‪ .‬ממוקמת בחלקה התחתון‬ ‫האחורי של כף הרגל ומשמשת כנושאת את משקל הגוף‪ .‬עצם הקפץ היא השנייה הרחבה בעצמות כף הרגל אחרי העקב‪.‬‬ ‫עצם זו יושבת על עצם העקב ותומכת מלמטה בעצם השוקה‪ .‬עצמות המסרק‪ :‬בדומה לכף היד‪ ,‬קיימות ‪ 5‬עצמות מסרק‪.‬‬ ‫עצמות האצבעות‪ :‬קיימות ‪ 14‬עצמות אצבע‪ ,‬מתוכן ‪ 2‬עצמות‬ ‫באגודל‪.‬‬ ‫תנועות בכף הרגל‬ ‫מפרק הקרסול (בין עצמות השוקה‪ ,‬השוקית והקפץ) הינו‬ ‫מפרק סינוביאלי חיצי בעיקר בעל תנועות של כפיפה גבית‬ ‫וכפיפה כפית (ראה איור ‪ 40‬ב')‪ .‬קיימות מעט תנועות של קירוב‬ ‫והרחקה‪ ,‬ותנועות של הנעת כף הרגל פנימה (‪)Inversion‬‬ ‫והחוצה (‪( )Eversion‬במפרק שבין עצם הקפץ לעצם העקב‬ ‫במצב של כפיפה כפית)‪ .‬בין עצמות פיסת כף הרגל (בינן לבין‬ ‫איור ‪ 40‬א'‪ :‬עצמות כף הרגל‬ ‫עצמן) ובין עצמות פיסת כף הרגל ועצמות המסרק קיימים‬ ‫בעיקר מפרקים מישוריים בעלי תנועות החלקה‪ .‬בין עצמות המסרק ועצמות האצבעות קיימים מפרקים מסוג עלי בעלי‬ ‫תנועות כפיפה ופשיטה ומעט תנועות של קירוב והרחקה‪.‬‬ ‫תנועה פנימה‬ ‫תנועה החוצה‬ ‫כפיפה גבית‬ ‫כפיפה כפית‬ ‫‪23‬‬ ‫איור ‪ 40‬ב'‪ :‬תנועות בכף הרגל‬

‫אנטומיה‬ ‫מערכת השלד (‪ 30‬שעות)‬ ‫השלד הוא אוסף של עצמות הממלא תפקידים רבים בגוף האדם‪ .1 :‬מאפשר תמיכה וגדילה של הגוף בעזרת‬ ‫התארכות העצמות והחלפת הסחוס בעצם‪ .2 .‬מאפשר תמיכה באיברים פנימיים והגנה עליהם‪ .3 .‬משמש כבסיס‬ ‫המכאני לתנועות בעזרת מפרקים מיוחדים‪ .4 .‬מאפשר הליכה זקופה ע”י שימוש כציר מרכזי ומתן צורה קבועה‬ ‫לגוף‪ .5 .‬משמש לאחסון מינרלים‪ ,‬ביניהם סידן זמין לגוף‪ .6 .‬מאפשר ייצור מתמשך של תאי דם‪.‬‬ ‫איור ‪ :41‬עצמות השלד‬ ‫‪24‬‬

‫אנטומיה‬ ‫אזורי ציון על העצמות‬ ‫מופיעים באזורים בעצם אשר אליהם מתחברים גידים‪ ,‬רצועות‪ ,‬רקמות חיבור ועצמות אחרות או באזור הסמוך‬ ‫להמצאות עורקים או חדירתם של עורקים לעצם‪.‬‬ ‫אזורי ציון ומאפיינים בעצם‪:‬‬ ‫עלי (‪ - )Condyle‬זיז מפרקי גדול ומעוגל‪ .‬פנים (‪ - )Facet‬משטח מפרקי קטן וחלק‪ .‬גבשושית (‪ -)Tubercle‬בליטה‬ ‫או אזור קטן מורם בעל שטח פנים מחוספס (בד\"כ קטן יותר מגבששת)‪ .‬גבששת (‪ -)Tuberosity‬בליטה או הגבהה‬ ‫גדולה ומעוגלת‪ .‬נקב (‪ -)Foramen‬חור או מעבר דרך העצם‪ .‬גומץ (‪ -)Fossa‬שקע נרחב ורדוד‪ .‬קוץ (‪ -)Spine‬בליטה‬ ‫ארוכה ודקה‪ .‬זיז (‪ -)Process‬בליטה או גדילה חיצונית‪ .‬זיז מפרקי (‪ -)Articular Process‬בליטה היוצרת מפרק עם‬ ‫עצם סמוכה‪ .‬רכס (‪ -)Crest‬בליטה ארוכה ודקה‪.‬‬ ‫מבחינת הצורה ניתן לחלק את העצמות ל‪ 4-‬קבוצות‪ :‬עצמות ארוכות‪ ,‬עצמות קטנות‪ ,‬עצמות שטוחות ועצמות לא‬ ‫סדירות‪ .‬עצמות ארוכות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאורכן הרבה יותר גדול מרוחבן ועוביין‪ .‬מצויות בעיקר בידיים וברגליים ובנויות‬ ‫מקנה ארוך‪ ,‬חלול‪ ,‬הבנוי בעיקר מרקמת עצם צפופה‪ ,‬ושני קצוות ‪ -‬אפיפיזות ‪ -‬הבנויות רקמת עצם ספוגית‬ ‫והמצופות רקמת עצם דקה צפופה ועליה סחוס מפרקי‪ .‬עצמות קטנות או קצרות‪ ,‬ששלושת ממדיהן דומים זה‬ ‫לזה‪ .‬לרובן צורת קובייה או פירמידה‪ .‬הן עשויות רקמת עצם ספוגית מצופה ברקמת עצם צפופה ומצויות במפרקי‬ ‫כף היד והקרסול‪ .‬סוג משנה שלהן הן עצמות ססמואידיות (\"דמויות גרגיר שומשום\") הנתונות בתוך גיד או מעטפת‬ ‫מפרק‪ ,‬לדוגמא פיקת הברך‪ .‬משמשות בעיקר להגנה על הגיד בפני שחיקה ולעיתים משנות את זוית הגיד ביחס‬ ‫לעצמות המפרק לשיפור התנועה‪ .‬עצמות שטוחות הן עצמות‪ ,‬דקות‪ ,‬שטוחות‪ ,‬לרוב מקושתות במקצת ומשמשות‬ ‫בד\"כ להגנה‪ .‬מרבית עצמות הגולגולת‪ ,‬עצם החזה והצלעות הן כאלה‪ .‬עשויות שכבה דקה של רקמת עצם צפופה‬ ‫מבחוץ‪ ,‬ומילוי רקמת עצם ספוגית מבפנים‪ .‬עצמות לא‪-‬סדירות או חסרות צורה גיאומטרית הן עצמות‪ ,‬שאינן‬ ‫תואמות את אחת הקבוצות האחרות‪ .‬צורתן מסובכת והן בנויות‪ ,‬כמו השטוחות‪ ,‬משכבה דקה חיצונית צפופה ותוכן‬ ‫ספוגי‪ .‬דוגמאות לעצמות לא‪-‬סדירות‪ :‬חוליות עמוד השדרה‪ ,‬עצמות האגן‪ ,‬חלק מעצמות הגולגולת‪ .‬צורתן הלא‪-‬‬ ‫סדירה נובעת מחיבורם של שרירים שונים בכיוונים שונים‪.‬‬ ‫עצמות השלד נחלקות לשני אזורים‪ :‬שלד הציר ושלד גפי‪ .‬שלד הציר כולל את‪ :‬הגולגולת‪ ,‬עמוד השדרה‪ ,‬עצמות‬ ‫בית החזה ‪ -‬צלעות ועצם החזה ‪.‬שלד גפי כולל את‪ :‬עצמות הגפיים ‪ -‬הידיים והרגליים והעצמות המחברות את‬ ‫הגפיים לשלד הציר‪ :‬עצמות הבריח‪ ,‬שכמה ואגן‪.‬‬ ‫(ע‪l‬צ‪ta‬ם‪n‬ה‪o‬מ‪r‬צ‪F‬ח)‬ ‫ע (צ‪l‬ם‪ta‬ה‪e‬ק‪i‬ו‪r‬ד‪a‬קו‪P‬ד)‬ ‫שלד הציר‬ ‫(ל‪a‬ס‪ll‬ת‪i‬ע‪x‬ל‪a‬יונ‪)M‬ה‬ ‫(‪l‬ע‪ta‬צ‪i‬ם‪ip‬ה‪c‬ע‪c‬ור‪)O‬ף‬ ‫הגולגולת (‪)Skull‬‬ ‫(ל‪le‬ס‪b‬ת‪di‬ת‪n‬ח‪a‬תונ‪M‬ה)‬ ‫(‪ral‬ע‪o‬צ‪p‬ם ה‪m‬צ‪e‬ד‪T‬ע)‬ ‫הגולגולת היא מבנה שבתוכה נמצא המוח המגנה עליו‬ ‫מפני פגיעות (ראה איור ‪ .)42‬המבנים המצויים בחלקה‬ ‫הקדמי של הגולגולת‪ ,‬בפנים‪ :‬העיניים‪ ,‬הפה‪ ,‬השיניים‬ ‫והאף‪ .‬הגולגולת מהווה נקודת משען וחיבור לשרירים‬ ‫המפעילים איברים אלו‪ .‬גולגולת האדם מורכבת מ‪28-‬‬ ‫עצמות‪.‬‬ ‫איור ‪ :42‬עצמות גולגולת נבחרות‬ ‫מבין כל העצמות הללו‪ ,‬רק הלסת התחתונה היא בעלת כושר תנועה משמעותי‪ .‬בין עצמות הגולגולת קיימים‬ ‫מפרקים סיביים (לא כולל את מפרק הלסת)‪ .‬מפרק הלסת הינו מפרק סינוביאלי מיוחד בעל תנועה רחבה‪.‬‬ ‫עמוד השדרה (‪)Spine‬‬ ‫תפקידו העיקרי של עמוד השדרה הוא לשאת את משא הגוף ולהגן על חוט השדרה‪ .‬עמוד השדרה בנוי מ‪ 24 -‬חוליות‬ ‫(‪ )Vertebra‬חופשיות‪ 7 :‬חוליות צוואר (‪ 12 )Cervical‬חוליות חזה (‪ )Thorax‬שכל אחת מהם מחוברת בעזרת מפרק‬ ‫לזוג צלעות‪ 5 .‬חוליות מותניות (‪ )Lumbar‬הנושאות את משקל כל המחצית העליונה של הגוף‪ 5 .‬חוליות שהתאחו‬ ‫‪25‬‬

‫אנטומיה‬ ‫לעצם העצה (‪ 4 .)Sacrum‬חוליות שהתאחו לעצם הזנב (‪ )Coccyx‬המשמשות בעיקר למאחז שרירים ורצועות‪.‬‬ ‫לחוליות באזורים השונים ישנם מאפיינים ייחודיים‪ ,‬אך לכל החוליות מבנה בסיסי דומה (ראה איור ‪ :)43‬גוף החוליה‬ ‫(‪ )Body‬חלק קדמי מעובה הנושא עומס רב‪ .‬המבנה עשוי רקמת עצם ספוגית העטוף רקמת עצם צפופה‪ .‬את‬ ‫גופי החוליות מחברים סיבים ודסקיות של רקמה סחוסית גמישה המשמשות כבולם זעזועים ומקנות לעמוד‬ ‫השדרה את גמישותו הרבה‪ 2 .‬זיזים היוצאים מגוף החוליה לאחור מתחברים ביניהם ויוצרים טבעת (או תעלה‬ ‫לאורך עמוד השדרה (‪ )Vertebral Canal‬שבתוכה שוכן חוט השדרה (‪ 4 .)Spinal Cord‬זיזים מפרקיים (‪Articular‬‬ ‫‪ )Process‬בולטים לאחור מטבעת החוליה‪ .‬שניים עליונים‪ ,‬ושניים תחתונים הנושאים עליהם משטחים מישוריים‬ ‫(‪ )Articular Facets‬בזויות שונות והמחברים את החוליה עם זו שמעליה ומתחתיה במפרק מישורי‪ .‬זיזים מפרקיים‬ ‫אלו משמשים להגבלת התנועה במישורים מסוימים ומונעים החלקת החוליה קדימה ואחורה‪ .‬זיז גבי (‪Spinous‬‬ ‫‪ )Process‬הפונה אחורה ומטה מטבעת החוליה אל מעל‬ ‫הזיז הגבי של החוליה תחתיו‪ .‬בין זיזים אלו מחברים רצועות‬ ‫ושרירים‪ .‬זיזים אלו משמשים מעט להגבלת התנועה וכנקודות‬ ‫חיבור לשרירי הגב העמוקים‪ .‬שני זיזים רוחביים (‪Transverse‬‬ ‫‪ )Process‬הפונים הצידה מטבעת החוליה‪ .‬בין זיזים של שתי‬ ‫חוליות מחברים רצועות ושרירים‪ .‬זיזים אלו משמשים כנקודות‬ ‫חיבור לשרירי הגב העמוקים‪ .‬על גבי גופי החוליות והזיזים‬ ‫הרוחביים של חוליות החזה קיימים מפרקים לחיבור החוליה‬ ‫עם הצלעות‪.‬‬ ‫איור ‪ :43‬מבנה החוליה הבסיסי‬ ‫במבט מהצד‪ ,‬לעמוד השדרה מבנה קשתי בצורת ‪ S‬המאפשר‬ ‫יציבות‪ ,‬בלימת זעזועים ושיפור יכולת תנועה‪ .‬הקשת או הקער באזור הצוואר והמותן נקראים לורדוזה‪ .‬הקשת או‬ ‫הקמר באזור החזה נקראים קיפוזה‪ .‬תנועות בעמוד השדרה‪ :‬בין חוליה לחוליה התנועה מוגבלת אך עמוד השדרה‬ ‫כולו מאפשר תנועתיות רבה‪ :‬כפיפה ופשיטה במישור חיצי‪ ,‬כפיפה ופשיטה במישור החזיתי וסיבוב‪.‬‬ ‫כלוב בית החזה (‪)Rib Cage‬‬ ‫כלוב בית החזה בנוי ‪ 12‬זוגות של צלעות (‪ )Ribs‬המתחברות מאחור ל‪ 12-‬חוליות חזה‪ .‬מלפנים‪ ,‬מתחברות ‪ 7‬זוגות‬ ‫של צלעות אמיתיות אל עצם החזה באמצעות סחוס‪ 3 .‬זוגות צלעות לא אמיתיות מחוברות זו לזו בסחוס וביחד‬ ‫אל הצלע השביעית‪ 2 .‬זוגות צלעות תחתונות קצרות שאינן מתחברות לעצם החזה ונקראות צלעות מרחפות או‬ ‫חופשיות (ראה איור ‪.)43‬‬ ‫תפקידי בית החזה‬ ‫‪ .1‬הגנה על הלב‪ ,‬הריאות וכלי הדם הגדולים‪ .2 .‬נקודות הצמדה‬ ‫לשרירים רבים‪ .3 .‬סיוע בתהליך הנשימה ע\"י שינוי נפח בית‬ ‫החזה‪.‬‬ ‫עצם החזה (‪)Sternum‬‬ ‫עצם שטוחה הנמצאת בחזית בית החזה ומחולקת לשלושה‬ ‫חלקים‪ .‬בחלקה העליון‪ ,‬קיים מפרק עם עצמות הבריח‪.‬‬ ‫לאורכה של העצם‪ ,‬קיימים ‪ 7‬זוגות של מפרקים סחוסיים עם‬ ‫הצלעות (ראה איור ‪ 41‬ו‪.)44 -‬‬ ‫איור ‪ :44‬כלוב בית החזה‬ ‫‪26‬‬

‫אנטומיה‬ ‫שלד גפי‬ ‫עצמות גף עליון ‪  ‬‬ ‫חגורת הכתפיים מהווה קישור בין הגפיים העליונות לשלד הציר‪ .‬כוללות את עצמות הבריח והשכמה‪ ,‬המאפשרות‬ ‫את תנועת הזרועות במפרק הכתף‪.‬‬ ‫הקצה הצידי‬ ‫הקצה האמצעי‬ ‫עצם הבריח (‪)Clavicle‬‬ ‫המתפרק‬ ‫(מדיאלי)‬ ‫עם עצם‬ ‫עצם זוגית המהווה את נקודת החיבור היחידה של‬ ‫השכמה‬ ‫המתפרק עם‬ ‫עצמות גף עליון אל שלד הציר‪.‬‬ ‫עצם החזה‬ ‫משתתפת בשני מפרקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפרק סינוביאלי אוכפי בעל תנועה רחבה עם עצם‬ ‫החזה‪ .2 .‬מפרק סינוביאלי מישורי בעל תנועה מוגבלת‬ ‫עם עצם השכמה (ראה איור ‪ 41‬ו‪.)45 -‬‬ ‫איור ‪ :45‬עצם הבריח‬ ‫עצם השכמה (‪)Scapula‬‬ ‫עצם שטוחה דקה ומשולשת‪ ,‬ממוקמת מאחורי צלעות החזה (ראה איור ‪ .)46‬משמשת מאחז לשרירים רבים‬ ‫ומסייעת בתנועות הידיים במפרק הכתף‪ .‬גבולות ומבנים בעצם השכמה‪ :‬גבול עליון‪ ,‬גבול אמצעי הפונה לחוליות‬ ‫הגב וגבול צידי אלכסוני הפונה אל בית השחי‪ .‬הגבול הצידי משמש מאחז לכמה משרירי חגורת הכתפיים ולאחד‬ ‫מראשי השריר התלת‪-‬ראשי‪ .‬בנקודת החיבור של הגבול העליון והצידי קיים שקע מפרקי (‪ )Glenoid Fossa‬לחיבור‬ ‫עם ראש עצם הזרוע‪ .‬מעל השקע מתחבר אחד מראשי השריר הדו‪-‬ראשי‪ .‬מהגבול האמצעי יוצאים בין היתר‬ ‫השרירים המעוינים המחברים את עצם השכמה עם חוליות עמוד השדרה‪ .‬לאורך המשטח הגבי של העצם (המשטח‬ ‫הפונה לאחור) משתרע רכס ארוך הנקרא קוץ השכמה (‪ .)Spine Of Scapula‬לרכס מתחברים שריר הטרפז ושריר‬ ‫הדלתא‪ .‬הרכס מחלק את המשטח הגבי של העצם לשני משטחים‪ :‬אחד מעל לרכס‪ ,‬קטן יחסית‪ ,‬הנקרא המשטח‬ ‫העל‪-‬קוצי (‪ ,)Supraspinous Fossa‬ושני‬ ‫תחת הרכס‪ ,‬גדול יותר‪ ,‬הנקרא המשטח‬ ‫התת‪-‬קוצי (‪ .)Infraspinous Fossa‬שני‬ ‫המשטחים משמשים מאחז לשניים‬ ‫משרירי חגורת הכתפיים‪ .‬קוץ השכמה‬ ‫מסתיים קדמית בזיז הנקרא זיז החרטום‬ ‫(‪ )Acromium‬המתפרק עם עצם הבריח‪.‬‬ ‫זיז הפונה קדימה היוצא מהגבול העליון‬ ‫נקרא זיז מקור העורב (‪Coracoid‬‬ ‫‪ .)Process‬זיז זה משמש מאחז לשריר‬ ‫החזה הקטן ולשניים משרירי הזרוע‪.‬‬ ‫איור ‪ :46‬מבנה עצם השכמה (מבט אחורי)‬ ‫עצם השכמה משתתפת בכמה מפרקים‪ .1 :‬מפרק (מדומה) בעל תנועה ללא מגע עם הצלעות‪ .2 .‬מפרק עם עצם‬ ‫הבריח‪ .3 .‬מפרק סינוביאלי כדורי (מכתש ועלי) בעל תנועה רחבה עם עצם הזרוע‪.‬‬ ‫עצם הזרוע (‪)Humerus‬‬ ‫מבנים בולטים בעצם הזרוע (ראה איור ‪ :)47‬באפיפיזה הקרובה מבנה דמוי כיפה ‪ -‬ראש עצם הזרוע (‪Head Of‬‬ ‫‪ ,)Humerus‬לחיבור מפרקי עם עצם השכמה‪.‬‬ ‫תחת ראש העצם‪ ,‬מלפנים‪ ,‬קיימות שתי בליטות‪ :‬בלט גדול צידי (‪ )Greater Tubercule‬ובלט קטן אמצעי (‪Lesser‬‬ ‫‪ )Tubercule‬לחיבור עם כמה משרירי מפרק הכתף‪ .‬בין הבליטות קיים החריץ הדו‪-‬ראשי (‪)Bicipital Groove‬‬ ‫שדרכו עובר הגיד של הראש הארוך של השריר הדו‪-‬ראשי מעצם השכמה לעצם החישור‪ .‬המשך הבליטות דיסטלית‬ ‫‪27‬‬

‫אנטומיה‬ ‫על גבי הדיאפיזה נראה כשני רכסים של עצם (‪ )Crest Of Greater And Lesser Tubercules‬המשמשים מאחז‬ ‫לשריר החזה הגדול‪ ,‬הרחב גבי והעגול הגדול‪ .‬על גבי החלק הצידי של הדיאפיזה קיימת גבששת הדלתא (‪Deltoid‬‬ ‫‪ )Tuberosity‬המשמשת מאחז לשריר הדלתא‪ .‬על גבי האפיפיזה המרוחקת מלפנים קיימים שני מבנים מפרקיים‬ ‫מעוגלים המשתתפים במפרק המרפק עם עצמות האמה‪ Capitulum :‬ו‪ .Trochlea -‬מעל ה‪ Trochlea -‬בולט שקע‬ ‫זיז הגומד (‪ )Coronoid Fossa‬המתייחס לזיז הגומד בעצם הגומד‪ .‬שתי בליטות (גבליות)‪ ,‬מעל המשטחים הנ”ל‪,‬‬ ‫אחד צידי ושני אמצעי (‪ )Lateral & Medial Epicondyle‬משמשים מאחז לשרירים הפושטים והכופפים של כף היד‪.‬‬ ‫באפיפיזה המרוחקת מאחור בולט שקע‬ ‫זיז המרפק (‪ )Olecranon Fossa‬המתייחס‬ ‫לזיז המפרק בעצם הגומד‪.‬‬ ‫המפרקים עם עצם הזרוע‪ .1 :‬מפרק עם‬ ‫עצם השכמה (מפרק הכתף) בעל טווח‬ ‫תנועה גדול‪ .‬מפרק סינוביאלי כדורי‬ ‫(מכתש ועלי) המאפשר תנועות כפיפה‬ ‫ופשיטה‪ ,‬קירוב והרחקה‪ ,‬סיבוב חיצוני‬ ‫ופנימי ותנועת גביע‪ .2 .‬מפרק עם‬ ‫עצמות האמה (מפרק המרפק)‪ .‬מפרק‬ ‫סינוביאלי חיצי המאפשר תנועות‬ ‫כפיפה ופשיטה‪.‬‬ ‫איור ‪ :47‬עצם שכמה‪ ,‬בריח וזרוע ימין (מבט קדמי ואחורי) איור ‪ :48‬עצמות האמה מבט אחורי‬ ‫עצמות האמה‬ ‫באמה שתי עצמות‪ :‬גומד (‪ )Ulna‬וחישור (‪)Radius‬‬ ‫הממוקמות בין המרפק לשורש כף היד (ראה איור ‪48‬‬ ‫ו‪ .)49-‬עצם הגומד מקבילה ואמצעית (קרובה יותר‬ ‫למרכז הגוף) ביחס לעצם החישור‪ ,‬ארוכה וגדולה‬ ‫ממנה‪ .‬האפיפיזה הקרובה גדולה יותר וחשובה לתנועות‬ ‫במפרק המרפק‪ .‬עצם החישור היא העצם הצידית‪.‬‬ ‫האפיפיזה הקרובה קטנה יחסית ומשתתפת מעט‬ ‫במפרק המרפק‪ .‬האפיפיזה הרחוקה גדולה וחשובה‬ ‫לתנועת שורש כף היד‪ .‬בין הגומד והחישור מחברת‬ ‫רצועה סיבית (ממברנה) היוצרת מפרק סיבי‪.‬‬ ‫איור ‪ :49‬עצמות האמה מבט קדמי‬ ‫מבנים בולטים בעצם הגומד (ראה איור ‪ :)49‬באפיפיזה הקרובה בולט שקע או חריץ גלילי (‪)Trochlear Notch‬‬ ‫המתפרק עם ה‪ Trochlea-‬של עצם הזרוע‪ .‬בקצהו העליון של החריץ הגליל קיים זיז המרפק (‪)Olecranon Process‬‬ ‫הנכנס מאחור אל שקע זיז המרפק בעצם הזרוע‪ .‬בקצהו התחתון של החריץ הגלילי קיים זיז הגומד (‪Coronoid‬‬ ‫‪ )Process‬הנכנס מלפנים אל שקע זיז הגומד בעצם הזרוע‪ .‬בקצה האפיפיזה המרוחקת של עצם הגומד קיים משטח‬ ‫מפרקי לחיבור עם עצמות שורש כף היד עליו בולט זיז סיכתי (‪.)Styloid Process‬‬ ‫מבנים בולטים בעצם החישור (ראה איור ‪ :)49‬באפיפזה הקרובה‪ ,‬בולט ראש עצם (‪ )Head Of Radius‬עגול ובעל‬ ‫משטח עליון מפרקי קעור לחיבור עם ה‪ Capitulum-‬של עצם הזרוע‪ .‬ראש עצם החישור נע בתנועות סיבוביות על‬ ‫גבי עצם הגומד (מפרק סיבובי)‪ .‬תנועות המאפשרות סיבוב כף היד לפנים ולאחור (תנועות סופינציה ופרונציה‬ ‫בהתאמה) (ראה איור ‪ .)50‬תנועת גיבון (פרונציה) ‪ -‬תנועה סיבובית אמצעית של האמה המביאה להפניית כף‬ ‫היד לאחור‪ .‬תנועת כיפון (סופינציה) ‪ -‬תנועה סיבובית צידית המחזירה את האמה לתנוחה האנטומית‪ .‬הרמה‬ ‫הרדיאלית (‪ )Radial Tuberosity‬היא נקודת האחיזה הרחוקה של השריר הדו‪-‬ראשי עם עצם החישור‪ .‬בקצה‬ ‫‪28‬‬

‫אנטומיה‬ ‫האפיפיזה המרוחקת של עצם הגומד‬ ‫משטח מפרקי גדול יחסית לחיבור עם‬ ‫עצמות שורש כף היד עליו בולט זיז סיכתי‬ ‫(‪.)Styloid Process‬‬ ‫תנועת כיפון (סופינציה)‬ ‫תנועת גיבון (פרונציה)‬ ‫איור ‪ :50‬תנועות גיבון וכיפון (מבט קדמי)‬ ‫כף היד‬ ‫כף היד מורכבת מעצמות ומפרקים רבים‪ ,‬שמטרתם לאפשר תנועתיות רבה תוך יכולת לבצע תנועות עדינות‬ ‫ומדויקות באצבעות‪ ,‬במקביל לפעולות הדורשות כוח (ראה איור ‪.)51‬‬ ‫עצמות שורש כף היד (‪)Carpals‬‬ ‫איור ‪ :51‬עצמות כף היד‬ ‫קבוצה של ‪ 8‬עצמות קטנות המסודרות בשתי שורות של ארבע (ראה‬ ‫איור ‪ .)51‬לכל עצם שישה משטחים מפרקיים (כמו קובייה) וביניהם‬ ‫מפרק מישורי המאפשר תנועות החלקה קטנות‪ .‬השורה הקרובה של‬ ‫עצמות שורש כף היד יוצרות עם עצמות האמה את מפרק שורש כף היד‪.‬‬ ‫מפרק עלי בעל תנועה רחבה (ללא סיבוב)‪ .‬השורה הרחוקה של עצמות‬ ‫שורש כף היד יוצרות מפרק עם עצמות כף היד (עצמות המסרק)‪.‬‬ ‫עצמות המסרק (‪)Metacarpals‬‬ ‫חמש עצמות ארוכות גליליות בעלות גוף ושני קצוות הבונות את כף היד (ראה איור ‪ .)51‬כל עצמות כף היד‪ ,‬מלבד‬ ‫העצם המתייחסת לאגודל‪ ,‬יוצרות מפרק מישורי‪ ,‬כמעט ללא תנועה‪ ,‬עם השורה הרחוקה של עצמות שורש כף היד‪.‬‬ ‫עצם המסרק המתייחסת לאגודל יוצרת מפרק אוכפי בעל תנועה רחבה‪ .‬האפיפיזות הרחוקות של עצמות המסרק‬ ‫קמורות ויוצרות מפרק עלי בעל תנועה רחבה עם עצמות האצבע‪.‬‬ ‫עצמות האצבעות (‪)Phalanges‬‬ ‫‪ 14‬עצמות ארוכות גליליות‪ .‬באגודל שתי עצמות אצבע‪ ,‬בכל אחת מיתר האצבעות ישנן שלוש עצמות אצבע ביניהם‬ ‫מפרקים חיציים עם תנועות כפיפה ופשיטה (ראה איור ‪.)51‬‬ ‫עצמות גף תחתון‬ ‫עצמות האגן (‪)Pelvis‬‬ ‫האגן מחבר בין עצמות הגפה התחתונה לשלד הציר‪ .‬למעשה מחבר בין עצם העצה בעמוד השדרה לבין עצם הירך‪.‬‬ ‫עצמות האגן נחשבות לרוב עצמות בלתי‪-‬סדירות וכל אחת מהן מורכבות משלוש עצמות שהתאחו והפכו לאחת‬ ‫סביב גיל ‪( 16‬ראה איור ‪ .)52‬שלושת עצמות האגן הן‪ .1 :‬כסל (‪ ,)Ilium‬עצם שטוחה וגדולה הנמצאת בחלקה העליון‬ ‫של עצם האגן‪ .‬בהיקפה נקודות חיבור לשרירים‪ .2 .‬שת (‪ ,)Ischium‬נמצאת בחלקו התחתון האחורי של האגן‪ .‬על‬ ‫עצם זו יושבים‪ .3 .‬חיק (‪ ,)Pubis‬נמצאת בחלקו התחתון הקדמי של האגן‪.‬‬ ‫מבנים בולטים בעצם האגן‬ ‫פסגת עצם הכסל (‪ )Iliac Crest‬משמשת נקודות אחיזה לשרירים וביניהם שריר מותן כסל‪ .‬בלט קדמי עליון ותחתון‬ ‫(‪ )Anterior Superior & Inferior Superior Iliac Spines‬המשמשים נקודות אחיזה לכמה משרירי הרגליים‪ .‬שקע‬ ‫מפרק הירך (‪ )Acetabulum‬היוצר מפרק עם ראש עצם הירך‪.‬‬ ‫‪29‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מפרק‬ ‫מפרקים בעצם האגן‬ ‫עצה‪-‬כסל‬ ‫‪ .1‬לשני צידי עצם העצה מחוברות עצמות האגן במפרק מיוחד‪.‬‬ ‫המפרק‬ ‫מפרק סינוביאלי מיוחד הנושא עומס רב הנקרא מפרק עצה‪-‬‬ ‫המאחה‬ ‫כסל (‪ .2 .)Sacroiliac Joint‬המפרק המאחה (‪.)Symphysis Pubis‬‬ ‫מפרק סחוסי בין עצמות החיק מלפנים הכולל דיסק ורצועות‪.3 .‬‬ ‫מפרק הירך (‪ - )Hip Joint‬מפרק סינוביאלי מסוג מכתש ועלי‬ ‫(כדורי) בין עצם האגן לעצם הירך‪.‬‬ ‫איור ‪ :52‬מבנה עצם האגן (מבט קדמי וצידי)‬ ‫‪  ‬‬ ‫עצם הירך (‪)Femur‬‬ ‫ראש עצם הירך‬ ‫לחיבור עם עצם‬ ‫העצם הארוכה והכבדה ביותר בגוף‪ .‬משתתפת במפרק הירך‬ ‫האגן (מפרק הירך)‬ ‫ובמפרק הברך‪ .‬מבנים בולטים בעצם‪( :‬ראה איור ‪ )53‬באפיפיזה‬ ‫(אפיפיזה קרובה)‬ ‫הקרובה בולט ראש העצם (‪ )Head Of Femur‬המשתתף עם עצם‬ ‫האגן במפרק הירך‪ .‬שני תלים‪ ,‬אחד גדול ושני קטן (& ‪Greater‬‬ ‫אזור החיבור עם‬ ‫‪ )Lesser Trochanter‬המשמשים נקודות אחיזה לשרירים רבים‪.‬‬ ‫עצם השוקה‬ ‫באפיפיזה המרוחקת‪ :‬עלי אמצעי וצידי (‪Lateral & Medial‬‬ ‫(מפרק הברך)‬ ‫‪ )Condyle‬שהם משטחים מפרקיים מעוגלים המשתתפים במפרק‬ ‫(אפיפיזה רחוקה)‬ ‫הברך עם עצם השוקה‬ ‫והפיקה‪.‬‬ ‫איור ‪ :53‬מבנה עצם ירך שמאל (מבט אחורי)‬ ‫השוק‬ ‫האזור בין הברך לכף הרגל מורכב משתי עצמות‪ :‬עצם השוקה (‪)Tibia‬‬ ‫ועצם השוקית (‪ )Fibula‬המחוברות ביניהן ע”י רצועה סיבית (ממברנה)‬ ‫היוצרת מפרק סיבי (ראה איור ‪.)54‬‬ ‫איור ‪ :54‬עצם השוקה והשוקית (רגל ימין) מבט קדמי‬ ‫עצם השוקה‬ ‫עצם ארוכה וחזקה מאד הנושאת את רוב משקל הגוף‪ .‬האמצעית (קרובה יותר למרכז הגוף) מבין שתי עצמות השוק‪.‬‬ ‫בחתך רוחב‪ ,‬לעצם צורה משולשת‪ .‬מבנים בולטים בעצם השוקה (ראה איור ‪ :)54‬באפיפיזה הקרובה בולטים שני מבנים‪:‬‬ ‫עלי צידי ואמצעי (‪ .)Lateral & Medial Condyle‬בחלקם העליון של מבנים אלו שני משטחים מפרקיים שטוחים‪ ,‬אחד‬ ‫אמצעי ושני וצידי (‪ )Medial & Lateral Facets‬המשתתפים במפרק הברך עם עצם הירך‪.‬‬ ‫תחת שני המבנים קיימת רמה הנקראת גבששת השוקה (‪ )Tibial Tuberosity‬המשמשת לחיבור השריר הארבע ראשי‬ ‫עם עצם השוקה באמצעות גיד הפיקה (‪ .)Patellar Ligament‬בצידה האמצעי של האפיפיזה המרוחקת קיים בלט‬ ‫(הקרסול) האמצעי (‪ )Medial Malleolus‬המשתתף במפרק הקרסול עם עצם הקפץ‪.‬‬ ‫מפרקים עם עצם השוקה‪ .1 :‬מפרק הברך עם עצם הירך‪ .‬מפרק סינוביאלי חיצי המאפשר בעיקר תנועות פשיטה וכפיפה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שני מפרקים עם עצם השוקית‪ .3 .‬מפרק הקרסול‪.‬‬ ‫עצם השוקית (‪)Fibula‬‬ ‫עצם ארוכה ודקה‪ .‬הצידית מבין שתי עצמות השוק ובעלת מבנה גלילי צר מאוד ועליו אתרי אחיזה לשרירים רבים (ראה‬ ‫איור ‪ .)53‬בדומה לעצם השוקה‪ ,‬בחתך רוחב לעצם צורה משולשת‪ .‬לעצם השוקית אין תפקיד בנשיאת משקל הגוף‪ ,‬היא‬ ‫משמשת בעיקר לאחיזת שרירים רבים‪ .‬העצם מתחברת עם עצם השוקה בעזרת ממברנה סיבית (מפרק סיבי) ושתי‬ ‫נקודות מגע נוספות‪ ,‬אחת בחלקה העליון מתחת למפרק הברך‪ ,‬ושנייה בחלקה התחתון מעל מפרק הקרסול (ללא‬ ‫תנועה בין העצמות)‪ .‬באפיפיזה המרוחקת קיים בלט הקרסול הצידי (‪ )Lateral Malleolus‬המשתתף בייצוב‬ ‫(‪)Patella‬‬ ‫הקרסול‪.‬‬ ‫מפרק‬ ‫הפיקה‬ ‫עצם‬ ‫עצם \"צפה\" בצורת משולש שבסיסו פונה כלפי מעלה‪ .‬העצם יושבת בתוך גיד השריר הארבע ראשי ירכי (ראה איור‬ ‫‪ .)41‬תפקידה של העצם להגן על קדמת הברך ולייעל את עבודת שריר הארבע ראשי‪ .‬בין עצם הפיקה לעצם הירך‬ ‫‪30‬‬

‫אנטומיה‬ ‫קיים מפרק סינוביאלי אוכפי למרות תנועות החלקה‪ .‬בתנועות כפיפה במפרק הברך עצם הפיקה מחליקה מטה‬ ‫ופנימה על גבי עצם הירך‪ .‬בתנועות פשיטה במפרק הברך עצם הפיקה מחליקה מעלה והחוצה על גבי עצם הירך‪.‬‬ ‫מפרק הברך (‪)Knee Joint‬‬ ‫מפרק חיצי סינוביאלי המאפשר תנועות פשיטה וכפיפה ומעט תנועות סיבוב אמצעי וצידי של עצם השוקה בעת‬ ‫כפיפה מלאה‪ .‬מפרק הברך כולל שני מפרקים‪ :‬א‪ .‬בין עצם הפיקה לעצם הירך‪ .‬ב‪ .‬בין עצם הירך והשוקה‪ .‬עצם‬ ‫השוקית אינה מעורבת במפרק הברך‪.‬‬ ‫מפרק הברך הינו מפרק מורכב הנושא בעומס משקל הגוף‪ .‬יציבותו תלויה בכוחם ובפעילותם של השרירים והגידים‬ ‫המקיפים את המפרק‪ ,‬והרצועות המחברות את עצם הירך עם עצם השוקה‪ .‬מבנים במפרק הברך (ראה איור ‪:)55‬‬ ‫‪ .1‬מניסקוס (‪ :)Meniscus‬סחוס סיבי בצורת סהר‪ .‬שני המניסקוסים ממוקמים בחלקה העליון של עצם השוקה‪,‬‬ ‫האחד צידי והשני אמצעי‪ .‬המניסקוסים מגדילים את שטח המגע ומשפרים את ההתאמה בין עצמות המפרק‪,‬‬ ‫בולמים זעזועים ומגנים על המשטח המפרקי המכוסה סחוס הייליני‪ .2 .‬שתי רצועות צידיות‪ :‬אחת צידית והשנייה‬ ‫אמצעית (‪   .)Medial And Lateral Collateral Ligaments‬‬ ‫תפקידן לחבר בין עצמות השוק והירך‪ .3 .‬שתי רצועות צולבות‪:‬‬ ‫אחת קדמית והשנייה אחורית (‪Anterior And Posterior‬‬ ‫‪ .)Cruciate Ligaments‬ממוקמות בתוך המפרק ומחברות בין‬ ‫עצם הירך ועצם השוקה‪ .‬תפקידן לייצב ולמנוע תנועות של‬ ‫החלקה קדמית ואחורית של השוק ותנועות יתר במפרק‪.‬‬ ‫איור ‪ :55‬מבנה מפרק הברך‬ ‫כף הרגל‬ ‫כף הרגל בנויה שלושה חלקים (ראה איור ‪ 56‬א')‪ .1 :‬עצמות‬ ‫פיסת שורש כף הרגל (‪ .2 .)Tarsal‬מסרקי כף הרגל‬ ‫(‪ .3 )Metatarsals‬עצמות האצבעות (‪ .)Phalanges‬קיימות ‪ 7‬עצמות פיסת שרש כף הרגל‪ ,‬ביניהן עצם הקרסול‬ ‫(‪( )Calcaneus‬עקב) ועצם הקפץ (‪ .)Talus‬עצם העקב הגדולה והחזקה מבין עצמות כף הרגל‪ .‬ממוקמת בחלקה התחתון‬ ‫האחורי של כף הרגל ומשמשת כנושאת את משקל הגוף‪ .‬עצם הקפץ היא השנייה הרחבה בעצמות כף הרגל אחרי העקב‪.‬‬ ‫יושבת על עצם העקב ותומכת מלמטה בעצם השוקה‪ .‬עצמות המסרק‪ :‬בדומה לכף היד‪ ,‬קיימות ‪ 5‬עצמות מסרק‪.‬‬ ‫עצמות האצבעות‪ :‬קיימות ‪ 14‬עצמות אצבע‪ ,‬מתוכן ‪ 2‬עצמות באגודל‪.‬‬ ‫תנועות בכף הרגל‬ ‫מפרק הקרסול (בין עצמות השוקה‪ ,‬השוקית והקפץ) הינו מפרק סינוביאלי חיצי בעיקר בעל תנועות של כפיפה‬ ‫גבית וכפיפה כפית (ראה איור ‪ 56‬ב')‪ .‬קיימות מעט‬ ‫תנועות של קירוב והרחקה‪ ,‬ותנועות של הנעת כף‬ ‫הרגל פנימה (‪ )Inversion‬והחוצה (‪( )Eversion‬במפרק‬ ‫שבין עצם הקפץ לעצם העקב במצב של כפיפה‬ ‫כפית)‪ .‬בין עצמות פיסת כף הרגל (בינן לבין עצמן) ובין‬ ‫עצמות פיסת כף הרגל ועצמות המסרק קיימים בעיקר‬ ‫מפרקים מישוריים בעלי תנועות החלקה‪ .‬בין עצמות‬ ‫המסרק ועצמות האצבעות קיימים מפרקים מסוג עלי‬ ‫בעלי תנועות כפיפה ופשיטה ומעט תנועות של קירוב‬ ‫איור ‪ 56‬א'‪ :‬עצמות כף הרגל‬ ‫והרחקה‪ .‬במפרקים שבין האצבעות עצמן קיימים‬ ‫מפרקים חיציים בעלי תנועות של פשיטה וכפיפה‪.‬‬ ‫תנועה פנימה‬ ‫תנועה החוצה‬ ‫כפיפה גבית‬ ‫כפיפה כפית‬ ‫‪31‬‬ ‫איור ‪ 56‬ב'‪ :‬תנועות בכף הרגל‬

‫אנטומיה‬ ‫מערכת השרירים (‪)Muscle System‬‬ ‫מערכת השרירים מורכבת מכל שרירי הגוף‪ .‬למרות שהשרירים במערכת עשויים כולם רקמת שריר מסוג אחד‪,‬‬ ‫סוגים שונים של רקמות שריר מהווים מרכיב מבני ותפקודי חשוב באיברים של מערכות אחרות כמו‪ ,‬מערכת הלב‬ ‫והדם‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬מערכת השתן ועוד‪ .‬לכל שרירי השלד חלק בשרני אדמדם (ראש השריר) בעל יכולת כיווץ‪.‬‬ ‫חלקם של השרירים בשרניים לכל אורכם‪ ,‬אך לרובם חלק לבן‪ ,‬ללא יכולת כיווץ‪ ,‬המשמש מקור אחיזה לשריר (גיד)‪.‬‬ ‫רוב השרירים מחוברים באופן ישיר או בלתי ישיר אל עצמות‪ ,‬סחוס‪ ,‬רקמות חיבור או צירוף של מבנים אלו‪ .‬חלקם‬ ‫של השרירים מחוברים לאיברים (גלגל העין‪ ,‬עור)‪ .‬השרירים הם איברי תנועה‪ ,‬אך מספקים בנוסף חום‪ ,‬יציבות‬ ‫וצורה לגוף‪ .‬שלד האדם הוא מערכת מנופים שאליהם נצמדים ופועלים השרירים‪ .‬קיימים ‪ 600‬שרירים שונים בגוף‬ ‫האדם‪ ,‬מה שמאפשר מגוון פעולות ותנועות‪ .‬עושרן הרב של התנועות מותנה בהסדר השרירים השונים ובאופן‬ ‫חיבורם לעצמות‪ .‬כל השרירים מעוצבבים ע”י העצבים התנועתיים של מערכת העצבים ההיקפית‪ .‬השרירים בגבר‬ ‫בוגר מהווים ‪ 45%‬מסך משקל גופו וכ‪ 30-35%-‬ממשקל גופן של הנשים‪ .‬שמם של השרירים הוא בד”כ בהתאם‬ ‫לפעולתם או בהתאם לעצם אליה מתחברים‪ .‬אחרים נקראים על פי תנוחתם (אחורי‪ ,‬קדמי וכו’) או על פי אורכם‬ ‫(קצר‪ ,‬ארוך וכו’)‪ .‬שרירים מחולקים לעיתים גם עפ\"י צורתם (ראה איור ‪:)57‬‬ ‫• שרירים שטוחים (‪ -)Flat Muscles‬שרירים בעלי סיבים מקבילים (שרירי הבטן האלכסוניים)‪.‬‬ ‫ • שרירים דמוי נוצה (‪ -)Pennate Muscle‬שרירים שסיביהם ערוכים אלכסונית לקו ההרמה‪ .‬אלה שבצדם האחד‬ ‫קיים גיד המונח לאורך השריר וסיבי השריר עוברים אלכסונית אליו‪ ,‬נקראים שרירים חד‪-‬נוציים (‪)Unipennate‬‬ ‫(השריר הפושט את האצבעות הארוך)‪ .‬שרירים שהגיד עובר במרכזם נקראים שרירים דו‪-‬נוציים (‪)Bipennate‬‬ ‫(שריר הירך הישר)‪ .‬שרירים אשר בהם משולבים מספר גידים נקראים שרירים רב‪-‬נוציים (‪)Multipennate‬‬ ‫(שריר הדלתא)‪.‬‬ ‫• שרירים דמויי פלך (‪ -)Fusiform Muscle‬שרירים בעלי ראש (החלק הבשרני) עגול ועבה וחיבור מחודד (שריר‬ ‫הדו‪-‬ראשי)‪.‬‬ ‫• שרירים ריבועיים (‪ -)Quadrate Muscle‬שרירים בעלי ארבע צלעות שוות‪.‬‬ ‫• שרירים טבעתיים או שרירים של סוגר (‪ -)Circular Or Sphincter Muscle‬שרירים בעלי גוף מעוגל המקיף פתח‬ ‫כלשהו (שרירי העין החיצוניים הסוגרים את העין)‪.‬‬ ‫• שרירים רבי‪-‬ראשים (‪ -)Multi-Headed‬שרירים בעלי כמה ראשים מתכווצים (השריר הד‪-‬ראשי‪ ,‬השריר התלת‪-‬‬ ‫ראשי‪ ,‬השריר הארבע‪-‬ראשי)‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫איור ‪ :57‬חלוקת השרירים ע ‪  ‬פ \"י הצורה ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪32‬‬

‫אנטומיה‬ ‫התכווצות השריר‬ ‫שרירי השלד פועלים ע”י כיווץ‪ ,‬הם מושכים ולעולם לא דוחפים‪ .‬כאשר שריר מתכווץ ומתקצר‪ ,‬אחת מנקודות‬ ‫החיבור בד”כ נשארת מקובעת לעומת נקודת החיבור האחרת הנמשכת לעברה‪ .‬נקודות החיבור של השריר מתוארות‬ ‫לעיתים כנקודות תחל ואחז‪ .‬נקודת התחל של השריר היא בד\"כ נקודת החיבור הקרובה יותר למרכז הגוף‪ .‬נקודת‬ ‫החיבור שבד\"כ אינה נעה בזמן כווץ השריר‪ .‬נקודת האחז של השריר היא בד\"כ נקודת החיבור הרחוקה יותר ממרכז‬ ‫הגוף‪ .‬נקודת החיבור שבד\"כ נעה בזמן כווץ השריר‪ .‬כאשר שריר מתכווץ‪ ,‬נקודת האחז נמשכת לכיוון נקודת התחל‪,‬‬ ‫העצמות אליהן מתחבר השריר מתקרבות זו לזו‪ ,‬והזוית ביניהן קטנה‪ .‬אך לא תמיד כך הדבר‪ .‬שרירים מסוימים‬ ‫בתנאים שונים יכולים לפעול בשני הכיוונים‪ .‬ולכן‪ ,‬לעיתים מתארים את נקודות החיבור של השרירים‪ ,‬כנקודות‬ ‫חיבור קרובות ורחוקות (ביחס למרכז הגוף או ביחס לשורש הגפה)‪ .‬בעזרת נקודות החיבור של השריר ניתן להסיק‬ ‫(ללא צורך בשינון) על פעולת השריר‪.‬‬ ‫אופי התנועה או מידת תנועתם של נקודות האחיזה תלוי במבנה האנטומי של השריר‪ ,‬מערכת השלד והתנועה‬ ‫הנדרשת והיא עלולה להשתנות בתנועות השונות‪.‬‬ ‫סוגי התכווצות שריר‬ ‫•‪ .‬כיווץ קונצנטרי‪ :‬השריר פועל ומתקצר תוך פיתוח כוח‪.‬‬ ‫•‪ .‬כיווץ אקסצנטרי‪ :‬השריר פועל ומתארך תוך פיתוח כוח‪.‬‬ ‫•‪ .‬כיווץ איזומטרי (סטטי)‪ :‬השריר פועל ללא שינוי באורכו תוך פיתוח כוח‪.‬‬ ‫•‪ .‬כיווץ רפלקסיבי‪ :‬למרות ששרירי השלד מסווגים גם כשרירים רצוניים‪ ,‬אספקטים מסוימים בפעולתם אינם‬ ‫רצוניים (אוטומטיים)‪ .‬דוגמאות לכך הם תנועות נשימה של הסרעפת המבוקרות ברוב הזמן עפ\"י רמות החמצן‬ ‫והפחמן‪-‬דן חמצני בדם‪.‬‬ ‫מתח או טונוס שריר‪ :‬בזמן מנוחה‪ ,‬כל אחד משרירי השלד נמצא כמעט תמיד במצב של כיווץ חלקי‪ .‬מצב בו חלק‬ ‫מן היחידות המוטוריות מופעל‪ .‬היחידות המוטוריות המתכווצות (אלו השומרות על מתח השריר) מתחלפות לפי‬ ‫תזמון מסוים כך שנמנעת העמסת‪-‬יתר על קבוצת סיבי שריר מסוימת וניתנת אפשרות מנוחה לכל סיב בין זמני‬ ‫ההתכווצות‪ .‬הכיווץ החלקי אינו מייצר תנועה או התנגדות‪ ,‬אלא‪ ,‬מעניק לשריר יציבות מה שמאפשר שמירה על‬ ‫יציבות המפרקים והתנוחה‪ .‬טונוס שריר חסר בד\"כ במצב של שינה עמוקה‪.‬‬ ‫שרירים ופעולתם (‪ 15‬שעות)‬ ‫שרירי חגורת הכתפיים (ראה איורים בפרק ‪ 30‬שעות)‬ ‫פעולה‬ ‫אחז‬ ‫תחל‬ ‫המפרק‬ ‫השריר‬ ‫כאשר התחל מקובע‪ :‬הרמה של‬ ‫שכמה‬ ‫טרפז ‪Trapezius‬‬ ‫השכמות (סיבים עליונים)‪ ,‬הורדה (סיבים‬ ‫עצם הבריח (‪1/3‬‬ ‫עצם העורף‬ ‫תחתונים)‪ ,‬קירוב (סיבים אמצעיים)‪,‬‬ ‫צידי) והשכמה (זיז‬ ‫בגולגולת‪ ,‬חוליות‬ ‫בית‪-‬חזה‬ ‫דלתא ‪Deltoid‬‬ ‫סיבוב (סיבים עליונים ותחתונים)‬ ‫רחב גבי ‪Latissimus Dorsi‬‬ ‫החרטום והרכס)‬ ‫צוואר וחזה‬ ‫כתף‬ ‫בעיקר הרחקה של הזרוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬כפיפה‬ ‫(סיבים קדמיים)‪ ,‬פשיטה (סיבים אחוריים)‪,‬‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫עצם הבריח‬ ‫כתף‬ ‫סיבוב אמצעי (סיבים קדמיים)‪ ,‬סיבוב צידי‬ ‫(גבששת הדלתא)‬ ‫והשכמה‬ ‫(סיבים אחוריים)‬ ‫עצם זרוע‬ ‫(זיז החרטום‬ ‫(מלפנים בין הבלט‬ ‫והרכס)‬ ‫כאשר התחל מקובע‪ :‬סיבוב אמצעי‬ ‫ופשיטה של הזרוע‪ .‬כאשר האחז מקובע‪:‬‬ ‫הגדול והקטן)‬ ‫שכמה‪ ,‬צלעות‪,‬‬ ‫חוליות חזה‬ ‫סיוע בסיבוב האגן לפנים‪.‬‬ ‫ומותן‪ ,‬אגן ועצה‬ ‫קרוב אופקי וסיבוב אמצעי של הזרוע (כל‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫עצם הבריח‪ ,‬עצם‬ ‫כתף‬ ‫חזה גדול ‪Pectoralis Major‬‬ ‫סיבי השריר)‪.‬‬ ‫(הבלט הגדול)‬ ‫החזה וסחוס‬ ‫משור קדמי ‪Serratus Anterior‬‬ ‫הצלעות‬ ‫שכמה‬ ‫כפיפה של הזרוע (סיבים עליונים)‬ ‫המשטח הפנימי‬ ‫בית‪ -‬חזה‬ ‫של הגבול האמצעי‬ ‫‪ 9‬צלעות עליונות‬ ‫הורדה‪ ,‬הרחקה וסיבוב צידי של השכמה‪,‬‬ ‫ייצוב השכמה בעת כפיפה של הזרוע‬ ‫של השכמה‬ ‫‪33‬‬

‫אנטומיה‬ ‫פעולה‬ ‫המפרק תחל אחז‬ ‫שרירי הידיים‬ ‫סופינציה של האמה ובמצב של סופינציה‬ ‫עצם החישור‬ ‫עצם השכמה‪ :‬ראש‬ ‫מרפק‬ ‫השריר‬ ‫כפיפה של האמה‪ .‬כפיפה של הזרוע‬ ‫ובעזרת רקמת‬ ‫קצר ‪ -‬זיז מקור העורב‪.‬‬ ‫וכתף‬ ‫חיבור שטחית אל‬ ‫דו‪-‬ראשי זרועי ‪Biceps Brachii‬‬ ‫ראש ארוך ‪ -‬מעל‬ ‫האמה‬ ‫תלת‪-‬ראשי זרועי ‪Triceps‬‬ ‫משטח מפרק הכתף‬ ‫‪Brachii‬‬ ‫פשיטה של האמה‪ ,‬קרוב ופשיטה של‬ ‫עצם הגומד‬ ‫ראש ארוך‪-‬‬ ‫מרפק‬ ‫כופפי כף היד ‪Flexors‬‬ ‫הזרוע (ראש ארוך)‬ ‫(זיז המרפק)‬ ‫שכמה (תחת‬ ‫וכתף‬ ‫(שישה שרירים)‬ ‫משטח מפרק‬ ‫כפיפה של כף היד והאצבעות‪ ,‬כפיפה של‬ ‫עצמות שורש‬ ‫הכתף)‪ ,‬ראש‬ ‫מרפק‪,‬‬ ‫פושטי כף היד ‪Extensors‬‬ ‫המרפק‬ ‫כף היד‪ ,‬עצמות‬ ‫צידי ואמצעי‪-‬‬ ‫שורש‬ ‫(תשעה שרירים)‬ ‫המסרק ועצמות‬ ‫כף היד‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫והאצבעות‬ ‫שרירי הגב‬ ‫האצבעות‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫השריר‬ ‫ועצמות האמה‬ ‫זוקפי הגב ‪Erector Spinae‬‬ ‫פשיטה של כף היד והאצבעות‬ ‫עצמות המסרק‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫שורש‬ ‫שרירי הבטן‬ ‫ועצמות האצבעות‬ ‫ועצמות האמה‬ ‫כף היד‬ ‫והאצבעות‬ ‫השריר‬ ‫ישר בטני‬ ‫פעולה‬ ‫אחז‬ ‫תחל‬ ‫המפרק‬ ‫‪Rectus Abdominis‬‬ ‫צלעות וחוליות‬ ‫לאורך עמוד‬ ‫חוליות‬ ‫עמוד שדרה מעל פשיטה והטיה צידית של עמוד השדרה‬ ‫השדרה‬ ‫עמוד‬ ‫אלכסונים חיצוניים‬ ‫שדרה‬ ‫‪External Oblique‬‬ ‫התחל‬ ‫מהאגן ועד‬ ‫הגולגולת‬ ‫אלכסונים פנימיים‬ ‫‪Internal Oblique‬‬ ‫פעולה‬ ‫אחז‬ ‫המפרק תחל‬ ‫כפיפה של עמוד השדרה‪ .‬כאשר התחל‬ ‫שריר הבטן הרוחבי‬ ‫מקובע‪ -‬תנועה של בית החזה לכיוון האגן‪.‬‬ ‫סחוס הצלעות‬ ‫עצמות החיק‬ ‫חוליות‬ ‫‪Abdominal Transverse‬‬ ‫כאשר האחז מקובע‪ -‬תנועה של האגן‬ ‫וחלקה התחתון‬ ‫באגן‬ ‫עמוד‬ ‫של עצם החזה‬ ‫שדרה‬ ‫לכיוון בית החזה‬ ‫עצם הכסל‬ ‫צלעות‬ ‫חוליות‬ ‫כפיפה של עמוד השדרה‪ ,‬סיבוב צד אחד‬ ‫החיק באגן‪ ,‬וגיד‬ ‫עמוד‬ ‫וסיוע בתהליך הנשימה‬ ‫מרכזי בקדמת‬ ‫עצם הכסל‬ ‫שדרה‬ ‫ורקמת חיבור‬ ‫כפיפה של עמוד השדרה וסיבוב צד אחד‬ ‫הבטן‬ ‫חוליות‬ ‫חזה‪-‬מותן‬ ‫עמוד‬ ‫תמיכה באברי הבטן הפנימיים וסיוע‬ ‫צלעות תחתונות‬ ‫סחוס הצלעות‪,‬‬ ‫שדרה‬ ‫בתהליך הנשימה‬ ‫וגיד מרכזי‬ ‫עצם הכסל‬ ‫חוליות‬ ‫בקדמת הבטן‬ ‫ורקמת חיבור‬ ‫עמוד‬ ‫שדרה‬ ‫עצם החיק וגיד‬ ‫חזה‪-‬מותן‬ ‫מרכזי בקדמת‬ ‫הבטן‬ ‫‪34‬‬

‫אנטומיה‬ ‫פעולה‬ ‫תחל אחז‬ ‫המפרק‬ ‫שרירי הרגליים‬ ‫עצם הירך מאחור‬ ‫ירך‬ ‫פשיטה וסיבוב צידי של הירך‬ ‫כסל (עצם אגן) ועצה (‪)Gluteal Tuberosity‬‬ ‫השריר‬ ‫ואל ה‪Iliotibial Tract-‬‬ ‫כאשר התחל מקובע‪ :‬כפיפה של הירך‪.‬‬ ‫עכוז גדול‬ ‫כאשר האחז מקובע‪ :‬כפיפה צידית‬ ‫‪Gluteus Maximus‬‬ ‫וקדמית של הגו‬ ‫חוליות עמוד שדרה עצם הירך‬ ‫מותן כסל ‪ Iliopsoas‬ירך‬ ‫מלפנים‪ ,‬כסל ועצה (‪)Lesser Trochanter‬‬ ‫קרוב של הירך‪ .‬סיוע בכפיפה ופשיטה‬ ‫עצמות החיק והשת עצם הירך (לאורך חלקה‬ ‫ירך וברך‬ ‫מקרבי ירך ‪Adductors‬‬ ‫של הירך וכפיפה של הברך‬ ‫המדיאלי) והשוקה‬ ‫באגן‬ ‫פשיטה של הברך‪ .‬כפיפה של הירך‬ ‫עצם השוקה‬ ‫ראש צידי‪ ,‬ראש אמצעי‬ ‫ארבע ראשי ‪ Quadriceps‬ירך וברך‬ ‫(באמצעות הראש הישר)‬ ‫(‪)Tibial Tuberosity‬‬ ‫וראש ביניים עצם הירך‪.‬‬ ‫ראש ישר‪ -‬עצם הכסל‬ ‫כפיפה של השוק‪,‬‬ ‫דו‪-‬ראשי ירכי‬ ‫ירך וברך‬ ‫פושטי ירך ‪Hamstrings‬‬ ‫פשיטה של הירך‬ ‫(‪)Biceps Femoris - long & short head‬‬ ‫באגן‬ ‫(‪ 4‬שרירים)‬ ‫עצם השוקה והשוקית‬ ‫עצם השת באגן‪.‬‬ ‫חצי‪-‬גידי (‪)Semitendinosus‬‬ ‫עצם הירך‬ ‫וחצי‪-‬קרומי (‪)Semimembranosus‬‬ ‫בעצם השוקה‬ ‫עצם העקב (באמצעות גיד כפיפה כפית של כף הרגל וכפיפה של‬ ‫ברך וקרסול עצם הירך מאחור‬ ‫שרירי הסובך (תאומים)‬ ‫אכילס) הברך‬ ‫‪Gastrocnemius‬‬ ‫מערכת הלב וכלי הדם‬ ‫למערכת הלב וכלי הדם שלושה מרכיבים‪ :‬הלב‪ ,‬כלי הדם ונוזל הדם‪ .‬הלב ‪ -‬השריר המרכזי שמזרים את הדם אל כלי‬ ‫הדם‪ .‬כלי הדם ‪ -‬מערכת הצינורות שמובילים את הדם לכל חלקי הגוף‪ .‬נוזל הדם ‪ -‬נפח הדם אצל אדם מבוגר נע בין‬ ‫‪ 4‬ל‪ 5 -‬ליטר‪ .‬מורכב מתאי דם אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים וטסיות דם‪.‬‬ ‫תפקידי מערכת הלב הדם‪ .1 :‬הובלת גזים‪ ,‬חומרי מזון‪ ,‬הורמונים וחומרים נוספים אל תאי הגוף‪ .2 .‬פינוי חומרי‬ ‫הפרשה מהתאים‪ .3 .‬ויסות טמפרטורת הגוף ע\"י הסעת החום אל כלי הדם שמתחת העור‪ .4 .‬פעילות חיסונית ע\"י‬ ‫כדוריות הדם הלבנות‪.‬‬ ‫הרכב הדם‬ ‫שלושה סוגי תאי דם המהווים ‪ 45%‬מנפח הדם (ראה איור ‪:)58‬‬ ‫א‪ .1 .‬תאי דם אדומים (אריטרוציטים) הקושרים את הגזים‪:‬‬ ‫חמצן ופחמן דו‪-‬חמצני באמצעות מולקולות החלבון המוגלובין‬ ‫המצוי בתוך הכדוריות האדומות‪.‬‬ ‫בריאות משחרר ההמוגלובין פחמן דו‪-‬חמצני וקולט חמצן‪,‬‬ ‫וברקמות להיפך‪ .‬כדוריות הדם נוצרות במח העצם‪ ,‬צורתן כשל‬ ‫דסקיות והן חסרות גרעין‪ .2 .‬תאי דם לבנים (לויקוציטים)‪ :‬חסרי‬ ‫צבע‪ .‬בעלי תפקיד חיסוני ‪ -‬זיהוי ‪,‬תקיפה ועיכול של חומרים‬ ‫הפולשים לגוף‪ .‬תאי הדם הלבנים נוצרים במוח העצם‪ ,‬בבלוטות‬ ‫הלימפה והטחול‪ .‬נמצאים בדם ובמאגרים‪ ,‬מוכנים לקריאה‬ ‫בשעת הצורך‪ .3 .‬טסיות דם (טרומבוציטים)‪ :‬הן שברי תאים‬ ‫גדולים הנוצרים במח העצם‪ .‬יוצרות קריש דם בעת פציעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פלסמת הדם‪ :‬החלק הנוזלי והשקוף של הדם המהווה ‪55%‬‬ ‫מנפח הדם‪ .‬באמצעות נוזל הפלסמה מועברים בעיקר מים‬ ‫ומומסים שונים‪ ,‬מזון‪ ,‬מלחים‪ ,‬הורמונים וויטמינים‪.‬‬ ‫איור ‪ :58‬תאי דם שונים‬ ‫‪35‬‬

‫אנטומיה‬ ‫כלי הדם‬ ‫מערכת הצינורות שמובילים את הדם לכל חלקי הגוף‪ .‬כלי הדם נחלקים לשלושה סוגים‪ :‬עורקים‪ ,‬ורידים ונימים‪ .‬כל‬ ‫קבוצה של כלי דם מאותו סוג מהווה מערכת נפרדת שהיא חלק ממערכת הדם‪.‬‬ ‫•‪ .‬עורקים (‪ :)Arteries‬כלי הדם המובילים בתוכם דם עשיר בחמצן (פרט לעורקי הריאות)‪ ,‬היוצאים מן הלב‬ ‫אל רקמות הגוף‪ .‬כל העורקים מתפצלים מעורק ראשי שנקרא אבי העורקים (‪ .)Aorta‬העורקים מתפצלים‬ ‫לעורקיקים‪ ,‬שנעשים צרים יותר ויותר עד שהם הופכים לנימים‪ .‬ורידים (‪ :)Veins‬כלי הדם המובילים בתוכם דם‬ ‫עני בחמצן מאיברי הגוף חזרה אל הלב (פרט לורידי הריאות)‪.‬‬ ‫•‪ .‬אל הלב מתנקזים שני ורידים גדולים‪ :‬וריד נבוב עליון המנקז את הדם מהידיים והראש‪ ,‬ווריד נבוב תחתון‬ ‫המנקז דם משאר האיברים‪ .‬הורידים מסתעפים לורידונים ונימים‪ .‬נימים (‪ :)Capillaries‬כלי הדם הזעירים‬ ‫הנמצאים ברקמות‪ .‬הן ההסתעפויות הדקות והעדינות ביותר של מערכת כלי הדם‪ .‬הן מגשרות בין העורקיקים‬ ‫ובין הורידונים בצורת רשת צפופה של צינורות‪ .‬ברשת זו מתרחש חילוף החמצן והפחמן הדו‪-‬חמצני בין הדם‬ ‫ובין תאי הרקמות בגוף‪ .‬הנימים הולכים ומתעבים והופכים לורידונים שמתעבים ויוצרים את הורידים שמחזירים‬ ‫את הדם אל הלב‪.‬‬ ‫מבנה כלי הדם‬ ‫כלי הדם בנויים שלוש שכבות‪:‬‬ ‫א ‪ .‬שכבה חיצונית‪ -‬מורכבת מרקמת חיבור המעניקה תמיכה ושומרת על המבנה‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬שכבת ביניים‪ -‬מורכבת מרקמת שריר חלק וסיבים אלסטיים המאפשרים היצרות והתרחבות של כלי הדם‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬שכבה פנימית‪ -‬שכבה של רקמת חיפוי חלקה המאפשרת זרימה חלקה של הדם‪.‬‬ ‫בעורקים נמצא את שלושת השכבות אך השכבה השרירית עבה יותר ומכילה כמות גדולה יותר של סיבים אלסטיים‬ ‫עקב הלחץ הגבוה הקיים בהם‪ .‬בחתך רוחב העורק יראה מעגלי‪.‬‬ ‫בורידים נמצא את שלושת השכבות אך שכבת השרירים דקה יותר עקב הלחץ הנמוך הקיים בהם‪ .‬בחתך רוחב הוריד‬ ‫יראה אליפטי‪ .‬בורידים יש שסתומים חד‪-‬כיווניים המאפשרים זרימת דם לכוון הלב ללא יכולת חזרה‪ .‬בנימים קיימת‬ ‫רק שכבת חיפוי דקה כדי לאפשר חילוף חומרים בין התאים לדם‪.‬‬ ‫הלב‬ ‫הלב הוא שריר שגודלו כשל אגרוף והוא כולו נתון בתוך שק כפול‪-‬דפנות‬ ‫הנקרא כיס הלב (ראה איור ‪ .)59‬הלב ממוקם בבית החזה מאחורי עצם‬ ‫החזה ובין שתי הריאות‪ .‬חלקו התחתון נוטה לצד שמאל‪ .‬הלב מופרד‬ ‫ע\"י מחיצה לצד ימין ולצד שמאל‪ .‬בכל צד יש עלייה וחדר מתחתיה‪.‬‬ ‫לעלייה ימין יש כניסה של שני הורידים הנבוביים (העליון התחתון)‪.‬‬ ‫לעלייה שמאל יש כניסה של ורידי הריאה‪ .‬בין העליות לחדרים‬ ‫מפרידים שסתומים המאפשרים מעבר חד כיווני של דם מהעלייה‬ ‫לחדר בלבד‪ .‬שסתומים אלה אקטיביים ומחוברים לשרירים‪ .‬מחדר‬ ‫ימין יוצא עורק הריאה‪ .‬מחדר שמאל יוצא אבי העורקים‪ .‬ביציאה‬ ‫מהחדרים לעורקים יש שסתומים פסיביים אשר נפתחים ונסגרים‬ ‫לפי הבדל לחצים‪ .‬תפקידם למנוע חזרת דם מהעורק אל החדר‪.‬‬ ‫איור ‪ :59‬מבנה הלב‬ ‫מעבר הדם במערכת‬ ‫כל מחצית מהווה משאבה נפרדת הפועלת באופן סינכרוני עם המחצית השנייה ומזרימה כמות דם זהה לה‪ .‬עלייה‬ ‫ימין מקבלת דם ורידי (לא מחומצן) מהחלק העליון של הגוף והגפיים העליונות דרך הוריד הנבוב העליון‪ ,‬ומהחלק‬ ‫המרכזי והתחתון של הגוף דרך הוריד הנבוב התחתון ודוחסת אותו באמצעות חדר ימין לריאות דרך עורק הריאה‪.‬‬ ‫שם פולט הדם את הפחמן הדו‪-‬חמצני וקולט חמצן‪ .‬עלייה שמאל מקבלת את הדם המחומצן מן הריאות דרך ורידי‬ ‫הריאה ודוחסת אותו באמצעות חדר שמאל דרך אבי העורקים לכל חלקי הגוף‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫אנטומיה‬ ‫דרך הנימים מתבצע חילוף החומרים והגזים אל התאים‪ .‬הדם מתנקז אל הורידים באמצעות הנימים כשהוא עני‬ ‫בחמצן ועשיר בפחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬את מחזור הדם בגוף ניתן לחלק לשני מחזורי דם‪ :‬מחזור דם גדול ומחזור דם‬ ‫קטן‪ .‬מחזור הדם הגדול‪ :‬אחראי על אספקת דם עשיר‬ ‫בחמצן מהלב אל רקמות הגוף‪ .‬מחזור הדם הקטן‪:‬‬ ‫אחראי על העברת הדם לריאות לצורך \"טעינה\" בחמצן‪.‬‬ ‫כלי הדם הכליליים‬ ‫הלב הוא איבר המבצע פעולה מאומצת ביותר‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא זקוק לאספקת דם רבה‪ .‬זאת הוא משיג באמצעות‬ ‫שני עורקים כליליים המקיפים את הלב‪ .‬כלי דם אלו‬ ‫מתפצלים מאבי העורקים מיד עם יציאתו מהחדר‬ ‫השמאלי‪ .‬אחת הסיבות להתקף לב היא סתימה בכלי‬ ‫דם כלילי אשר מונעת אספקת דם לאזור מסוים בשריר‬ ‫הלב (ראה איור ‪.)60‬‬ ‫איור ‪ :60‬כלי הדם הכליליים של הלב‪.‬‬ ‫מערכת הנשימה‬ ‫תפקידה העיקרי של מערכת הנשימה הוא בתהליך חילוף‬ ‫הגזים‪ :‬חמצן מהאוויר החיצון נכנס לדם ופחמן דו‪-‬חמצני יוצא‬ ‫מהדם אל האוויר החיצון‪ .‬מערכת הנשימה מורכבת מדרכי‬ ‫האוויר העליונות והתחתונות (ראה איור ‪ .)61‬דרכי האוויר‬ ‫העליונות כוללות את האף והפה‪ .‬דרכי האוויר התחתונות‬ ‫כוללות את קנה הנשימה‪ ,‬הסמפונות והריאות‪ .‬בית החזה‬ ‫עצמו כולל גם את הצלעות‪ ,‬עצם החזה‪ ,‬השרירים הבין‪-‬צלעיים‬ ‫והסרעפת המסייעים בתהליך הנשימה‪.‬‬ ‫איור ‪ :61‬אברי מערכת הנשימה‬ ‫מבנה ותפקוד‬ ‫תפקידו של האף לסנן‪ ,‬לחמם וללחך את האוויר‪ .‬האף בנוי מתעלות שבהן האוויר עובר (מערות האף) וכך הוא‬ ‫מתחמם‪ .‬פנים האף מלא בשערות קטנות ורירית הקולטת חלקיקי אבק ומזהמים אחרים‪ .‬תחילתו של קנה הנשימה‬ ‫בגרון ותפקידו לנתב את האוויר לריאות‪ .‬קנה הנשימה מורכב מטבעות סחוס לא שלמות (בצורת פרסה) וביניהן‬ ‫רקמת חיבור ושרירים חלקים‪ .‬הקנה מצופה בחלקו הפנימי ברירית הרגישה לגופים זרים‪ .‬גופים זרים החודרים‬ ‫פנימה גורמים לשיעול וע\"י כך מוצאים החוצה‪ .‬הקנה מתפצל לשני סמפונות ‪ -‬אחד לכל ריאה (ראה איור ‪ .)62‬כל‬ ‫אחד מהסמפונות מתפצל לעוד סמפונות‪ ,‬קטנים יותר ויותר‪ ,‬עד שלבסוף הם מגיעים לנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫נאדיות הריאה הם שקיקים קטנים בעלי קרום שבצידו האחד נוזל הנאדית (מבפנים) ובצידו השני נימים (ראה איור‬ ‫‪ .)63‬תפקיד הנאדיות הוא להגדיל את שטח הפנים של הריאה‪ .‬קבוצה של נאדיות נקראת אונה‪ .‬בריאה הימנית‬ ‫שלוש אונות‪ ,‬ובשמאלית שתיים‪ .‬הריאות עטופות שני קרומים (קרומי הפליאורה) או עלים (עלי הצדר) אשר ביניהן‬ ‫כעין ריק (חלל הפליאורה)‪ .‬קרום הפליאורה הראשון צמוד לריאה‪ ,‬והשני צמוד לצלעות‪.‬‬ ‫‪37‬‬

‫אנטומיה‬ ‫איור ‪ :63‬הנאדיות‬ ‫איור ‪ :62‬קנה הנשימה והריאות‬ ‫מנגנון הנשימה‬ ‫בנשימה שני שלבים‪ :‬שאיפה ונשיפה‪ ,‬היוצאים לפועל לסירוגין ע\"י הקטנה או הגדלה של נפח בית החזה‪ .‬אם‬ ‫כי הנשימה עשויה להיות רצונית במקרים מסוימים‪ ,‬הרי הפיקוח עליה הוא בד\"כ בלתי מודע‪ .‬במוח קיים מרכז‬ ‫הנשימה המקבל אותות עצביים על תחולת הפחמן הדו‪-‬חמצני בדם מעצבים המצויים בבליטה הנמצאת על אחד‬ ‫מהעורקים הראשיים‪.‬‬ ‫השאיפה ‪ -‬כאשר יש ריכוז גבוה יחסית של פחמן דו‪-‬חמצני בדם‪ ,‬המוח שולח הוראה לשרירים הבין‪-‬צלעיים‬ ‫להתכווץ‪ .‬בהתכווצותם הם מביאים לעליית הצלעות לכיוון הצלע הראשונה ולהתקדמותה של עצם החזה ואיתם‬ ‫עולה קרום הפליאורה הראשון‪ .‬קרום הפליאורה השני נמשך אחריו‪ ,‬ומושך איתו את הריאות‪ .‬הריאות גדלות‪,‬‬ ‫הסרעפת מתכווצת ויורדת‪ ,‬שרירי הבטן נרפים וכתוצאה מכך נפח בית החזה גדל‪ .‬כאשר נפח בית החזה גדל הלחץ‬ ‫בתוך הריאות קטן ונוצר בהם תת‪-‬לחץ‪ ,‬ולהשוואת הלחצים‪ ,‬אויר נכנס מבחוץ פנימה דרך דרכי הנשימה‪.‬‬ ‫האויר עובר את מערכת הנשימה העליונה והתחתונה‪ ,‬ומגיע לחיבור הסמפונות עם הנאדיות‪ .‬חלק מהמולקולות‬ ‫שיש באויר מומסות בנוזל הנאדית ומתבצע חילוף הגזים בין הנאדיות לנימים‪ .‬חילוף הגזים מתבצע בהתאם להפרש‬ ‫הלחצים בין הנימים לבין הנאדיות‪ .‬כתוצאה מכך שהלחץ החלקי של החמצן בדם נמוך מזה שבאויר ובנאדיות‬ ‫נוצר מפל לחצים משני צידי הדופן‪ ,‬המביא לדיפוזיה* של החמצן מהנאדיות לדם עד לאיזון הלחצים‪ .‬באופן דומה‬ ‫אך הפוך‪ ,‬לחץ הפחמן הדו‪-‬חמצני בדם גבוה‬ ‫מזה שבאויר ובנאדיות ולכן יש מעבר של הגז‬ ‫מהדם לנאדיות בהתאם למפל הריכוזים‪ .‬מאחר‬ ‫ודיפוזיית הפחמן הדו‪-‬חמצני מהירה מדיפוזיית‬ ‫החמצן‪ ,‬מספיק מפל לחצים קטן יחסית‬ ‫להוצאתם מהדם (ראה איור ‪ * .)64‬דיפוסיה‬ ‫(בעברית‪ :‬פעפוע) הינו מעבר של חומר מריכוז‬ ‫גבוה לריכוז נמוך עד להשגת מצב של שוויון‬ ‫ריכוזים‪.‬‬ ‫איור ‪ :64‬תהליך חילוף הגזים‬ ‫הנשיפה השקטה היא בעיקרה פסיבית אודות לאלסטיות של הריאה והרפיית השרירים הבין צלעיים ושרירי הנשימה‪.‬‬ ‫התרחבות הריאות עם כניסת האויר יוצרת אוטומטית דחף עצבי המועבר דרך העצב התועה (ואגוס) אל מרכז‬ ‫הנשימה במוח המפסיק מיד את השאיפה ע\"י העברת דחפים עצביים לשרירים הבין‪-‬צלעיים והסרעפת‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬הסרעפת עולה‪ ,‬מתרחשת עלייה במתח שרירי הבטן‪ ,‬השרירים הבין‪-‬צלעיים נרפים‪ ,‬הצלעות יורדות ואיתם‬ ‫קרום הפלואורה הראשון‪ ,‬שמושך את שני‪ .‬כתוצאה מכך נפח הריאות קטן ואוויר רווי בפחמן דו‪-‬חמצני יוצא החוצה‬ ‫מהגוף דרך דרכי הנשימה‪ .‬בנשימה מאומצת משתתפים שרירים רבים נוספים‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫מערכת העצבים מקשרת את האדם אל סביבתו ומתאמת בין מערכות הגוף‪.‬‬ ‫טווח תפקודה משתרע מוויסות אוטומטי של התפקודים החיוניים‪ ,‬כולל פעולת‬ ‫הלב והנשימה‪ ,‬עד לתהליכים המורכבים ביותר של חשיבה מופשטת‪ .‬זוהי מערכת‬ ‫מקבלת ויוזמת גירויים‪ .‬באמצעות אברי החוש קולטת מערכת העצבים גירויים‬ ‫מהסביבה ומאברי הגוף‪ ,‬מעבדת אותם ומגיבה עליהם באמצעות שרירים ובלוטות‪.‬‬ ‫למערכת העצבים שלושה חלקים‪:‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‪ :‬כוללת את המוח וחוט השדרה‪ .‬מערכת זו מכוונת את‬ ‫כל התפקודים העצביים הגבוהים יותר שבתודעה‪ ,‬כלומר תנועה‪ ,‬חשיבה וכו'‪ .‬זהו‬ ‫מרכז הפיקוד והבקרה על המערכת כולה‪.‬‬ ‫חוט השדרה (מוח השדרה)‪ :‬חבל עבה של רקמת עצבים העובר בתוך תעלת עמוד‬ ‫השדרה‪ .‬הוא המשכו של גזע המוח‪.‬‬ ‫תפקידו הוא לקשר בין המוח לבין הגוף הפריפריאלי ועושה זאת על ידי העברת מסרים‬ ‫תחושתיים מן הגוף אל המוח‪ ,‬וכן על ידי העברת מסרים תנועתיים מן המוח אל הגוף‪.‬‬ ‫חוט השדרה עטוף בחוליות עמוד השדרה‪ ,‬והנוירונים שיוצאים ממנו עוברים בין החוליות‬ ‫ומגיעים לגוף‪.‬‬ ‫איור ‪ :65‬מערכת העצבים המרכזית‬ ‫מערכת העצבים האוטונומית‪ :‬הנקראת גם מערכת העצבים הלא‪-‬רצונית‪ .‬מערכת זו מווסתת את התהליכים והפעילויות‬ ‫שאינם נתונים לשליטה רצונית‪ ,‬כגון תהליך העיכול ונשימה‪ .‬מעבירה דחפים ללב‪ ,‬לשרירים חלקים ולבלוטות וקולטת‬ ‫דחפים מהם‪ .‬מערכת העצבים האוטונומית נחלקת לשתי‬ ‫חלקים‪ :‬מערכת העצבים הפארסימפתטית והסימפתטית‪.‬‬ ‫מערכות העצבים הפארסימפתטית והסימפתטית‬ ‫מעצבבות את מרבית האיברים בגוף‪ ,‬בד\"כ השפעתם‬ ‫מנוגדת‪ .‬בלב‪ ,‬למשל‪ ,‬גורם העצבוב הפארסימפתטי‬ ‫להאטת הקצב ואילו הסימפטתי מביא להחשתו‪ .‬המערכת‬ ‫הפארסימפתטית פעילה בעיקר במצב של מנוחה‬ ‫ומקיימת את פעילויות הגוף השוטפות‪ :‬פעילויות שימור‪,‬‬ ‫עיכול‪ ,‬הפרשה‪ ,‬הגדלת מאגרי אנרגיה‪ ,‬התחדשות תאים‪,‬‬ ‫הפרשת הורמוני גדילה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫המערכת הסימפתטית מופעלת כאשר הגוף נמצא במצב‬ ‫המחייב פעולה נמרצת והתמודדות עם מצבי חירום‪ .‬היא‬ ‫מביאה לעלייה בתפוקת הלב‪ ,‬לירידה ביצור השתן בכליות‬ ‫(ובכך נשמרים נוזלים)‪ ,‬להרחבת סימפונות הריאות‬ ‫ולהגדלת קוטרן (כך מגיע יותר חמצן לדם)‪ ,‬לפירוק‬ ‫הגליקוגן בכבד לגלוקוזה (יצירת אנרגיה זמינה)‪ ,‬הפרשת‬ ‫אדרנלין‪ ,‬כיווץ כלי דם בעור‪ ,‬הפסקת פעילויות עיכול‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית)‪ :‬מערכת‬ ‫העצבים המקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין‬ ‫הגוף בעזרת סיבי העצב המגיעים לכל אזורי הגוף‪ .‬כוללת‬ ‫את כל חלקי מערכת העצבים שנמצאים מחוץ למערכת‬ ‫העצבים המרכזית‪ :‬עצבי הגולגולת‪ ,‬עצבי חוט השדרה‬ ‫וענפיהם (ראה איור ‪.)65‬‬ ‫איור ‪ :66‬מערכת העצבים המרכזית וההיקפית‬ ‫‪39‬‬

‫אנטומיה‬ ‫‪    ‬‬ ‫שרירים ופעולתם (‪ 30‬שעות)‬ ‫גפה עליונה‬ ‫טרפז ‪Trapezius‬‬ ‫המפרק‪ :‬שכמה‪-‬בית חזה‪.‬‬ ‫שריר הטרפז מכסה את החלק העליון והמרכזי של‬ ‫עמוד השדרה מגובה חוליה ‪ C1‬ועד חוליה ‪ T12‬ומחולק‬ ‫לשלושה מקטעים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬סיבים עליונים ‪ -‬יוצאים מאזור האחורי של הגולגולת ומהרצועה הצווארית (בגובה‬ ‫חוליות ‪ )C1-C7‬ומתחברים לעצם הבריח בחלקה החיצוני (‪)1‬‬ ‫‪2 .2‬סיבים אמצעים ‪ -‬יוצאים מחוליות ‪ T1-T4‬ומתחברים לקוץ השכמה ולאקרומיון‬ ‫(\"שיא השכמה\") (‪)2‬‬ ‫‪3 .3‬סיבים תחתונים ‪ -‬יוצאים מחוליות ‪ T5-T12‬ומתחברים לקוץ השכמה (‪)3‬‬ ‫פעולת השריר‪:‬‬ ‫• קירוב שכמות לעמוד השדרה (‪ )Retraction‬מתבצע באמצעות כל סיבי השריר‬ ‫ • הרמת השכמה (‪ - )Elevation‬סיבים עליונים ‪  ‬‬ ‫• הורדת השכמה (‪ - )Depression‬סיבים תחתונים‬ ‫ • סיבוב החוצה ולמעלה (‪ - )Upward Rotation‬סיבים עליונים ותחתונים‬ ‫בתנועה משולבת‬ ‫ • פשיטה (‪ )Extension‬של הצוואר ‪ -‬סיבים עליונים‬ ‫רחב‪-‬גבי ‪Lattisimus Dorsi‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר הרחב‪-‬גבי הוא הגדול ביותר מבין שרירי הגב ופרוס מגובה חוליה ‪ T6‬ועד‬ ‫עצם העצה עם נקודות חיבור לעצם הכסל והצלעות התחתונות‪.‬‬ ‫תחל‪ :‬זיזי חוליות ‪ ,T6-T12‬פאציה גבית‪-‬מותנית (שדרכה מתחבר לחוליות‬ ‫המותניות ועצם העצה)‪ ,‬רכס עצם הכסל‪.‬‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים כלפי מעלה והצדה ובדרכם נאחזים בחלקה התחתון של‬ ‫עצם השכמה‪ .‬משם הם ממשיכים וחוצים את בית השחי‪ ,‬מסתובבים על צירם‬ ‫ומתחברים לעצם ה‪ Humerus-‬בשקע לגיד הדו‪-‬ראשי (‪)Bicepital Groove‬‬ ‫פעולה‪   :‬‬ ‫• פשיטה (‪)Extension‬‬ ‫קירוב (‪)Adduction‬‬ ‫• ‬ ‫סיבוב פנימי (‪)Internal Rotation‬‬ ‫• ‬ ‫סיבוב אגן לפנים (‪( )Anterior Pelvic Tilt‬כשהידיים מקובעות)‬ ‫ •‬ ‫מעויינים ‪Rhomboids‬‬ ‫המפרק‪ :‬שכמה‪-‬בית חזה‬ ‫שני שרירים (מעוין גדול וקטן) הנמצאים מתחת לשריר הטרפז ועובדים בסנכרון‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫תחל‪ :‬זיזים גביים של חוליות ‪C7-T5‬‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים מטה ונאחזים בגבול הפנימי (מדיאלי) של עצם השכמה‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• קירוב שכמות (‪)Retraction‬‬ ‫• הרמה ‪ +‬סיבוב פנימה (‪)Downward Rotation‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪40‬‬

‫אנטומיה‬ ‫זוקפי גב ‪Spinal Erectors‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫המפרק‪ :‬מפרקי עמוד השדרה והאגן‬ ‫‪  ‬‬ ‫שרירים עמוקים של הגב הנמצאים לאורך ציר עמוד השדרה ובנויים בשלוש‬ ‫‪  ‬‬ ‫שכבות‪ .‬השרירים מתפקדים כמייצבים ומניעים של עמוד השדרה‪ .‬נקודות היציאה‬ ‫והחיבור משתנות לפי גודל השריר ועומקו‪.‬‬ ‫תחל ואחז‪:‬‬ ‫בין עצם האגן והסקרום לבין הצלעות והזיזים הגביים‬ ‫בין הזיזים הרוחביים לזיזים הגביים (בין החוליות עצמן)‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• פשיטה של הגו (‪( )Trunk Extension‬בעבודה דו צידית של הזוקפים)‬ ‫• כפיפה צדית (‪( )Trunk Side Flexion‬בעבודה חד צידית של הזוקפים)‬ ‫ • סיבוב של עמוד השדרה (בעבודה חד צידית של הזוקפים )‬ ‫• סיבוב אגן לפנים (‪)Anterior Pelvic Tilt‬‬ ‫הערה‪ :‬נקראים קבוצת זוקפי הגב בגלל פעולתם התמידית כנגד כוח המשיכה‬ ‫על‪-‬קוצי ‪Supraspinatus‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר המשמש מניע ומייצב של הזרוע במפרק הכתף‪.‬‬ ‫תחל‪ :‬מהמשטח שמעל קוץ השכמה (‪)Supraspinous Fossa‬‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים כלפי חוץ (לטראלית)‪ ,‬עוברים בדרכם מתחת לעצם‬ ‫האקרומיון ומתחברים לחלק העליון של הגבששת הגדולה (‪)Greater Tubercle‬‬ ‫בעצם הזרוע‪.‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫ • הרחקה (‪)Abduction‬‬ ‫• ייצוב ראש הזרוע למול המשטח המפרקי בזמן תנועת ההרחקה‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫ • השריר דומיננטי כאשר הזרוע בתנוחת סיבוב חיצוני (‪.)External Rotation‬‬ ‫• השריר הוא המניע העיקרי בהרחקת הכתף‪ ,‬בין ‪ 0‬ל‪ 30-‬מעלות‪.‬‬ ‫תת‪-‬קוצי ‪Infraspinatus‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר המשמש מניע ומייצב של הזרוע במפרק הכתף‪.‬‬ ‫תחל‪ :‬מהמשטח שמתחת לקוץ השכמה (‪.)Supraspinous Fossa‬‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים כלפי חוץ (לטראלית) ונאחזים בגבששת הגדולה‬ ‫(‪ )Greater Tubercle‬בעצם הזרוע מתחת לגיד של שריר העל‪-‬קוצי‪.‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫ • סיבוב חיצוני (‪)External Rotation‬‬ ‫ • עוזר בהרחקה (‪( )Abduction‬הסיבים העליונים בלבד)‬ ‫ • ייצוב ראש הזרוע למול המשטח המפרקי‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪41‬‬

‫אנטומיה‬ ‫מסובב קטן ‪   Teres Minor‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר המשמש מניע ומייצב של הזרוע במפרק הכתף‬ ‫תחל‪ :‬משטח חיצוני של עצם השכמה‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים כלפי חוץ (לטראלית) ונאחזים בגבששת הגדולה‬ ‫(‪ )Greater Tubercle‬מתחת למקום האחיזה של שריר התת‪-‬קוצי‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• סיבוב חיצוני‬ ‫• ייצוב ראש הזרוע למול המשטח המפרקי‬ ‫הערה‪ :‬שריר המסובב הקטן‪ ,‬שריר העל‪-‬קוצי והתת‪-‬קוצי שייכים לקבוצת שרירי‬ ‫החפת (‪ .)Rotator Cuff‬שרירים אלו אחראים לייצוב ראש הזרוע למול עצם השכמה‪.‬‬ ‫קבוצה זו נקראת בקיצור‪S.I.T. :‬‬ ‫משור קדמי ‪   Serratus Anterior‬‬ ‫המפרק‪ :‬שכמה‪-‬בית החזה‬ ‫תחל‪ :‬צלעות ‪( 9–1‬מהצד החיצוני)‬ ‫אחז‪ :‬הסיבים פונים בכיוון עמוד השדרה‪ ,‬נכנסים מתחת לעצם השכמה‬ ‫ונאחזים בחלק הפנימי (מדיאלי) של השכמה קרוב לעמוד השדרה‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• ‪.....‬סיבוב החוצה ולמעלה (‪ )Upward Rotation‬הצמדת השכמה לבית החזה‬ ‫דלתא ‪Deltoid‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר המקיף את המפרק מכל צדדיו ומשתתף ברוב תנועות הכתף‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫• ‪.....‬ראש קדמי – שליש חיצוני של עצם הבריח (‪   )1‬‬ ‫• ‪.....‬ראש אמצעי – עצם האקרומיון (\"שיא השכמה\") (‪)2‬‬ ‫• ‪.....‬ראש אחורי – קוץ השכמה (‪)3‬‬ ‫אחז‪ :‬כל סיבי השריר מתאחדים ונאחזים בעצם הזרוע בצד החיצוני העליון בבליטה‬ ‫לשריר הדלתא (‪)Deltoid Tuberosity‬‬ ‫פעולה עיקרית של כל הראשים‪:‬‬ ‫• ‪.....‬הרחקה (‪)Abduction‬‬ ‫פעולות ייחודיות של כל אחד מהראשים‪:‬‬ ‫• ‪.....‬ראש אמצעי ‪ -‬הרחקה (‪)Abduction‬‬ ‫• ‪.....‬ראש קדמי ‪ -‬כפיפה (‪ ,)Flexion‬סיבוב פנימי (‪ ,)Internal Rotation‬קירוב אופקי‬ ‫(‪)Horizontal Adduction‬‬ ‫• ‪.....‬ראש אחורי ‪ -‬פשיטה (‪ ,)Extension‬סיבוב חיצוני (‪ ,)External Rotation‬הרחקה‬ ‫אופקית (‪)Horizontal Abduction‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪42‬‬

‫אנטומיה‬ ‫חזה גדול ‪   Pectoralis Major‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף‬ ‫שריר עבה וגדול המכסה את קדמת בית החזה ומחולק לשלושה ראשים עליון‪,‬‬ ‫אמצעי ותחתון‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫• ‪.....‬ראש עליון (בריחי) ‪ -‬מהחלק הפנימי של עצם הבריח (‪)1‬‬ ‫• ‪.....‬ראש אמצעי (חזי) ‪ -‬עצם החזה וסחוסי צלעות ‪)2( 6–1‬‬ ‫• ‪.....‬ראש תחתון (בטני) ‪ -‬אזור שריר הבטן האלכסוני (‪)3‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים מתאחדים לגיד אחז ונאחזים ברכס של הגבששת הגדולה מתחת לאחז‬ ‫של ה‪Rotator Cuff-‬‬ ‫פעולת כל ראשי השריר‪:‬‬ ‫• ‪.....‬קירוב אופקי (‪)Horizontal Adduction‬‬ ‫• ‪.....‬סיבוב פנימי (‪)Internal Rotation‬‬ ‫• ‪.....‬קירוב (‪)Adduction‬‬ ‫פעולות מיוחדות‪:‬‬ ‫• ‪.....‬ראש עליון ‪ -‬מסייע בכפיפה (‪)Flexion‬‬ ‫•‪ .‬ראש תחתון ‪ -‬מסייע בפשיטה (‪ )Extension‬כאשר היד נמצאת במצב כפיפה מלאה‬ ‫‪  ‬‬ ‫דו‪-‬ראשי זרועי ‪Biceps Brachii‬‬ ‫המפרק‪ :‬כתף ומרפק‬ ‫שריר הנמצא בצד הקדמי של הזרוע ומורכב משני ראשים‪ :‬ארוך וקצר‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫• ‪.....‬ראש ארוך ‪ -‬עצם הגלנואיד בחלק העליון‬ ‫• ‪.....‬ראש קצר ‪\" -‬מקור העורב (‪)Coracoid Process‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫שני חלקי השריר מתאחדים במרכז עצם הזרוע בחלקה הקדמי‪ ,‬פונים כלפי‬ ‫מטה ונאחזים בשני מקומות‪:‬‬ ‫• ‪.....‬בליטה בצד הקדמי העליון של עצם הרדיוס (‪)Radial Tuberosity‬‬ ‫• ‪.....‬התרחבות של גיד הדו‪-‬ראשי מעל עצם האולנה‬ ‫פעולת שני הראשים‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה (‪ )Flexion‬במרפק‬ ‫• ‪.....‬סופינציה (‪ )Supination‬של עצמות האמה‬ ‫• ‪.....‬מסייעים בכפיפה (‪ )Flexion‬של הכתף‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫• ‪.....‬הראש הארוך יכול לסייע בהרחקת (‪ )Abduction‬הכתף אם הזרוע נמצאת‬ ‫בסיבוב חיצוני (‪)Lateral Rotation‬‬ ‫•‪ .‬השריר חזק במיוחד בכפיפה (‪ )Flexion‬של המרפק כאשר האמה בתנוחת סופינציה (‪)Supination‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪43‬‬

‫אנטומיה ‪  ‬‬ ‫תלת‪-‬ראשי זרועי ‪Triceps Brachii‬‬ ‫המפרק‪ :‬מפרק המרפק והכתף‬ ‫השריר נמצא בצד האחורי של עצם הזרוע ובנוי משלושה ראשים‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫•‪.......‬ראש ארוך‪ -‬עצם השכמה בצד הלטראלי (קרוב למקום חיבור עצם הזרוע לשכמה)‬ ‫• ‪.....‬ראש חיצוני (לטראלי) ‪ -‬צד חיצוני עליון של עצם הזרוע‬ ‫• ‪.....‬ראש פנימי (מדיאלי) ‪ -‬צד פנימי תחתון של עצם הזרוע‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫שלושת הראשים מתאחדים לגיד אחד הנאחז בזיז המרפק (‪ )Olecranon‬בצד‬ ‫האחורי העליון של עצם האולנה‬ ‫במפר ‪  ‬ק‬ ‫הזרוע‬ ‫של‬ ‫(‪)Extension‬‬ ‫בפשיטה‬ ‫מסייע‬ ‫הארוך‬ ‫הראש‬ ‫פעולת השריר כולו‪:‬‬ ‫פשיטה (‪)Extension‬‬ ‫הכתף ‪  ‬‬ ‫שריר הזרוע ‪Brachialis‬‬ ‫המפרק‪ :‬מרפק‬ ‫השריר נמצא מתחת לדו‪-‬ראשי של הזרוע‪.‬‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫שליש תחתון קדמי של הזרוע‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השריר פונים כלפי מטה ונאחזים בצד הקדמי העליון של עצם האולנה‪ ,‬קרוב‬ ‫למקום האחיזה של הגיד הדו‪-‬ראשי‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה (‪ )Flexion‬של המרפק‬ ‫• ‪.....‬פעולת הכיפוף מתבצעת בכל תנוחה של עצמות האמה‪ :‬סופינציה‪ ,‬פרונציה‬ ‫ובתנוחה ניטרלית‬ ‫שריר הזרוע‪-‬חישור ‪   Brachioradialis‬‬ ‫המפרק‪ :‬מרפק‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫חלק תחתון צדי (לטראלי) של עצם הזרוע קרוב למרפק‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיביו עוברים מעל עצם הרדיוס ונאחזים בסופה קרוב לשורש כף היד‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫כפיפה (‪ )Flexion‬של המרפק כאשר עצמות האמה נמצאות בתנוחה ניטרלית בין‬ ‫סופינציה לפרונציה (תנוחת \"לחיצת יד\")‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪44‬‬

‫אנטומיה‬ ‫כופפי כף היד ‪Wrist Flexors‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫המפרק‪ :‬שורש כף היד‬ ‫‪  ‬‬ ‫קבוצת שרירים הנמצאים בצד הקדמי‪-‬פנימי של האמה ומשפיעים על כל תנועה‬ ‫‪  ‬‬ ‫של כף היד והאצבעות‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫‪45‬‬ ‫גיד משותף לכמה שרירים ויוצא מהצד הפנימי התחתון של עצם הזרוע (מתחת‬ ‫המרפק)‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השריר פונים לקדמת כף היד ונאחזים בשורש כף היד והאצבעות‬ ‫פעולות‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה כפית (‪)Palmar Flexion‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה של האצבעות‬ ‫• ‪.....‬הטיה של כף היד לשני הצדדים‬ ‫• ‪.....‬מסייעים בכפיפת המרפק‬ ‫פושטי כף היד ‪Wrist Extensors‬‬ ‫המפרק‪ :‬שורש כף היד‬ ‫קבוצת שרירים הנמצאים בצד האחורי‪-‬צדי של האמה ומשפיעים על כל תנועה של‬ ‫כף היד והאצבעות‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫גיד משותף למספר שרירים היוצא מהצד החיצוני התחתון של עצם הזרוע (מעל‬ ‫המרפק)‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השריר פונים לגב כף היד ונאחזים בשורש כף היד והאצבעות‬ ‫פעולות‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה גבית (‪)Dorsi Flexion‬‬ ‫• ‪.....‬פשיטה של האצבעות‬ ‫• ‪.....‬הטיה של כף היד לשני הצדדים‬ ‫• ‪.....‬מסייעים ביישור המרפק‬ ‫בטן ‪Abdominal Muscles‬‬ ‫שרירי הבטן מחולקים לארבע שכבות ונמצאים בחלק הקדמי‪ ,‬הצִדי והאחורי של‬ ‫הגו‪ .‬מלבד תפקידם כמניעים של הגו שרירי הבטן עוזרים בדברים האלה‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הגנה על אברים פנימיים ותמיכה בהם‪.‬‬ ‫‪2 .2‬עזרה בנשימה (עוזרים בהרמת הסרעפת)‪.‬‬ ‫‪3 .3‬שמירה על יציבת האגן ועמוד השדרה‪.‬‬ ‫‪4 .4‬הגברת הלחץ התוך‪-‬בטני‪.‬‬ ‫ •שרירי הבטן נאחזים בצלעות‪ ,‬עצם החיק באגן‪ ,‬עצם הכסל‪ ,‬פאציה גבית‬ ‫ומרצועת הגידים האורכיים המכונה \"הקו הלבן\" ‪ Linea Alba -‬הנוצרת מאיחוי‬ ‫רקמות גידיות של שאר שרירי הבטן‪.‬‬ ‫ •שרירי הבטן פועלים בסנכרון ביניהם בפעולות של כפיפה לפנים‪ ,‬לצדדים‬ ‫ורוטציה של עמוד השדרה וכן בסיבוב לאחור של עצם האגן‪.‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬

‫אנטומיה‬ ‫ישר בטני ‪   Abdominal Muscles‬‬ ‫המפרק‪ :‬עמוד השדרה והאגן‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫החלק העליון הקדמי של עצם החיק (‪)Pubis‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים עולים מעלה בד בבד עם הקו הלבן ונאחזים בסחוסי צלעות ‪ 7–5‬ובחלק‬ ‫התחתון של עצם החזה‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפת עמוד השדרה לפנים (עבודה דו‪-‬צדדית של השרירים)‪.‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה צִדית של עמוד השדרה (עבודה חד צדדית של השרירים)‪.‬‬ ‫• ‪.....‬סיבוב אגן לאחור (‪ )Posterior Pelvic Tilt‬כשבית החזה מקובע‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫הישר הבטני מאופיין בקוביות הנוצרות משלושה גידים רוחביים החוצים את השריר‬ ‫אלכסון חיצוני ‪External Oblique‬‬ ‫המפרק‪ :‬עמוד השדרה והאגן ‪  ‬‬ ‫נמצא משני צדי הישר הבטני‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫צד חיצוני של צלעות ‪12–5‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים פונים כלפי מטה ופנימה ונאחזים בקו הלבן‪ ,‬בשפה חיצונית של עצם‬ ‫הכסל ובעצם החיק (‪)Pubis‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפת עמוד השדרה לפנים (עבודה דו‪-‬צדדית של השרירים)‬ ‫• ‪.....‬סיבוב של הגו לצד הנגדי של השריר העובד (אלכסון שמאלי יסובב את הגו‬ ‫לצד ימין ולהפך)‬ ‫• ‪.....‬סיבוב אגן לאחור (‪ )Posterior Pelvic Tilt‬כשבית החזה מקובע‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫הגדול מבין שרירי הבטן‬ ‫אלכסון פנימי ‪   Internal Oblique‬‬ ‫המפרק‪ :‬עמוד השדרה‬ ‫נמצא מתחת לשריר האלכסון החיצוני ומעל לשריר הרחב‪-‬בטני וכיוון הסיבים הפוך‬ ‫לזה של האלכסון החיצוני‪.‬‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫פאציה גבית‪-‬מותנית‪ ,‬מהצד הקדמי של רכס עצם הכסל‪.‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים העליונים פונים כלפי מעלה ופנימה ומתחברים לארבע הצלעות התחתונות‪,‬‬ ‫הסיבים האופקיים פונים למרכז ונאחזים בקו הלבן‪.‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפת עמוד השדרה לפנים (עבודה דו‪-‬צדדית של השרירים)‪.‬‬ ‫• ‪.....‬סיבוב של הגו לאותו הצד של השריר העובד (אלכסון שמאלי יסובב את הגו‬ ‫לצד שמאל ולהפך)‪.‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪46‬‬

‫אנטומיה‬ ‫רחב בטני ‪Transverse Abdominus‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫מפרק אגן‬ ‫‪  ‬‬ ‫השריר העמוק ביותר מבין שרירי הבטן‬ ‫‪  ‬‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫‪47‬‬ ‫רצועה גבית‪-‬מותנית‪ ,‬רכס עצם הכסל‪ ,‬חלק פנימי של הצלעות התחתונות‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים פונים אופקית לכיוון הבטן ונאחזים בקו הלבן ובעצם החיק‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• הגברת הלחץ התוך‪-‬בטני‬ ‫ • שמירה על ייצוב עמוד השדרה המותני ולורדוזה מותנית תקינה‬ ‫• תמיכה באברים הפנימיים של הבטן‬ ‫שרירים ‪ -‬גפיים תחתונות‬ ‫מותן כסל ‪Ilio-Psoas‬‬ ‫המפרק‪ :‬ירך‬ ‫שני שרירים שונים הנאחזים יחדיו בנקודה דומה בעצם הירך ומבצעים כפיפה של‬ ‫הירך‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫• שריר המותן (‪– )Psoas‬חוליות ודיסקים בגובה ‪T12-L5‬‬ ‫• שריר הכסל (‪ – )Iliacus‬מהמשטח הפנימי של כל עצם הכסל‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השרירים פונים כלפי מטה ומעט לאחור ונאחזים בבליטה קטנה הנמצאת‬ ‫בצד הפנימי של עצם הירך ומכונה \"התל הקטן\" (‪.)Lesser Trochanter‬‬ ‫פעולה של שני השרירים יחדיו‪:‬‬ ‫ • כפיפה (‪ + )Flexion‬סיבוב חיצוני (‪ )Lateral Rotaion‬של הירך‬ ‫ • כפיפה (‪ )Flexion‬של עמוד הגו כאשר הרגליים מקובעות‬ ‫פעולות מיוחדות לכל שריר‪:‬‬ ‫כאשר הרגליים מקובעות שריר המותן (‪ )Psoas‬ימשוך את חוליות עמוד השדרה‬ ‫לפנים ושריר הכסל (‪ )Iliacus‬ימשוך את עצם האגן לפנים (‪)Anterior Pelvic Tilt‬‬ ‫ויגדיל את הלורדוזה המותנית‬ ‫עכוז גדול ‪Gluteus Maximus‬‬ ‫המפרק‪ :‬ירך‬ ‫שריר גדול הנמצא בצד האחורי של עצם האגן‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫עצם הכסל‪ ,‬עצם העצה‪ ,‬עצם הזנב‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫הסיבים פונים הצדה וכלפי מטה ומרביתם נאחזים בשריר הנקרא ‪Iliotibial Band‬‬ ‫(הנאחז מתחת לברך) וחלק קטן מהסיבים מתחבר בצד האחורי העליון של עצם הירך‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫• פשיטה (‪ )Extension‬של הירך‬ ‫• סיבוב חיצוני (‪ )External Rotation‬של הירך‬ ‫• כשהרגליים מקובעות‪ :‬סיבוב אגן לאחור (‪ )Posterior Pelvic Tilt‬ופשיטה‬ ‫(‪ )Extension‬של הגו ביחס למפרק הירך‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬

‫אנטומיה‬ ‫עכוז תיכון ‪   Gluteus Medius‬‬ ‫המפרק‪ :‬ירך‬ ‫שריר הנמצא מתחת לשריר העכוז הגדול וחשוב בשמירת יציבות האגן בהליכה‬ ‫ובעמידה על רגל אחת‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫חלק חיצוני של עצם הכסל‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השריר פונים כלפי מטה ונאחזים בצד החיצוני העליון של עצם הירך בתל‬ ‫הגדול (‪)Greater Trochanter‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫ • הרחקה (‪ )Abduction‬של הירך סיבוב פנימי (‪ )Internal Rotation‬של הירך –‬ ‫סיבים קדמיים בלבד‬ ‫ • בפעולה הפוכה (בנשיאת משקל על רגל אחת כמו בהליכה) השריר מתכווץ‬ ‫ומקבע את עצם האגן למקומה כדי למנוע צניחת האגן לצד הנגדי‪ .‬חולשה של‬ ‫שריר זה תגרום להטיית הגוף לצד השריר החלש‪.‬‬ ‫חייטים ‪Sartorius‬‬ ‫המפרק‪ :‬ירך‪ ,‬ברך ‪  ‬‬ ‫זהו השריר הארוך ביותר בגופנו‪ ,‬המתחיל בעצם האגן ונאחז בעצם השוקה‪.‬‬ ‫מקומו של השריר מאחורי הראש התיכוני של שריר הארבע‪-‬ראשי‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫בזיז הקדמי העליון של עצם הכסל באגן‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫סיבי השריר פונים כלפי מטה ופנימה (יוצרים צורת '‪ )'s‬ומתחברים מתחת למפרק‬ ‫הברך בחלק העליון הקדמי של עצם השוקה‪.‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫פעולת השריר משפיעה על שני מפרקים‪ :‬הירך והברך‬ ‫מפרק הירך‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה (‪)Flexion‬‬ ‫ • סיבוב חיצוני (‪ + )Lateral Rotation‬הרחקה (‪)Abduction‬‬ ‫מפרק הברך‪:‬‬ ‫• ‪.....‬כפיפה (‪)Flexion‬‬ ‫ • סיבוב פנימה (‪ - )Internal Rotation‬כאשר הברך כפופה‬ ‫ • *כאשר הרגליים מקובעות השריר ימשוך את עצם האגן לפנים (‪)Anterior Pelvic Tilt‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪48‬‬

‫אנטומיה‬ ‫‪  ‬‬ ‫חבליים ‪   Hamstrings‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫קבוצה של שלושה שרירים הנמצאים בצד האחורי‬ ‫של הירך ומשפיעים על שני מפרקים‪ .‬נקראים גם‬ ‫\"קבוצת פושטי הירך\"‬ ‫המפרק‪ :‬ירך‪ ,‬ברך‬ ‫תחל ואחז‪:‬‬ ‫דו‪-‬ראשי ירכי (‪ )Biceps Femoris‬מתחיל מעצם השת‬ ‫(‪ )Ischium‬ומעצם הירך (‪ )1b ,1a‬וסיביו מתחברים‬ ‫לחלק החיצוני של ראש עצם השוקית‪.‬‬ ‫שני הראשים הנוספים חצי גידי (‪)Semitendinosus‬‬ ‫וחצי קרומי (‪ )Semimembranosus‬יוצאים גם הם‬ ‫מעצם השת (‪ )Ischium‬ונאחזים בחלק הפנימי‪-‬‬ ‫אחורי של עצם השוקה (‪.)3 ,2‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫כל השרירים מבצעים את התנועות האלה‪:‬‬ ‫• פשיטה (‪ )Extension‬של הירך‬ ‫• כפיפה (‪ )Flexion‬של מפרק הברך‬ ‫• פשיטה (‪ )Extension‬של הגו כאשר הרגליים מקובעות‬ ‫הערה‪ :‬שני השרירים מבצעים גם תנועות רוטציה של הברך (כאשר היא כפופה)‬ ‫ארבע‪-‬ראשי ירכי ‪Quadriceps Femoris‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ארבעה שרירים בצד הקדמי של הירך‪ .‬שריר אחד יוצא מעצם האגן‬ ‫והשלושה האחרים מעצם הירך‬ ‫המפרק‪ :‬ברך‪ ,‬ירך‬ ‫תחל‪:‬‬ ‫• ראש ישר (‪ )Rectus Femoris‬בליטה קטנה על עצם הכסל מלפנים‬ ‫(‪)1‬‬ ‫ •‬ ‫ראש חיצוני (‪ )Vastuslateralis‬צד חיצוני עליון של עצם הירך (‪)2‬‬ ‫ •‬ ‫ראש פנימי (‪ )Vastusmedialis‬צד פנימי עליון של עצם הירך (‪)3‬‬ ‫• ‬ ‫ראש עמוק (‪ )Vastusintermedius‬בין הראש החיצוני לפנימי (‪)4‬‬ ‫אחז‪:‬‬ ‫כל ארבעת הראשים מתחברים יחדיו לגיד אחד משותף הנאחז בעצם‬ ‫הפיקה משני צדיה וממשיך כלפי מטה (משם הוא מכונה \"רצועת‬ ‫הפיקה\") עד מקום אחיזתו הסופית בבליטה של עצם השוקה (‪Tibial‬‬ ‫‪.)Tuberosity‬‬ ‫פעולה‪:‬‬ ‫ • פשיטה (‪ )Extension‬של הברך – כל הראשים‬ ‫ • כפיפה (‪ )Flexion‬של הירך – רק הראש הישר‬ ‫• כאשר הרגליים מקובעות‪ ,‬הראש הישר יסובב את האגן‬ ‫לפנים(‪)Anterior Pelvic Tilt‬‬ ‫האיורים באדיבות עמית גל אלון‪ ,‬מתוך לומדת ‪Multifit‬‬ ‫‪49‬‬