ספורטאים יהודים בולטים במכביות ובמשחקים האולימפיים

‫ספורטאים יהודים בולטים‬ ‫במכביות ובמשחקים‬ ‫האולימפיים‬ ‫חיים קאופמן‬ ‫אפרים זינגר‬ ‫הילה דוידוב‬ ‫ירדן הר לב‬ ‫יורם אהרוני‬ ‫רוני לידור‬ ‫אודי כרמי‬

Stand-out Jewish Athletes in the Maccabiah Games and the Olympic Games Haim Kaufman Efraim Zinger Hilla Davidov Yarden Har Lev Yoram Aharoni Ronnie Lidor Udi Carmi ‫ אלינור טילמן‬:‫עריכת לשון‬ ‫ שלי שלום‬:‫גרפיקה‬ ‫ג הדפסות‬.‫ א‬:‫דפוס‬ ‫כל הזכויות שמורות למכללה האקדמית בוינגייט‬ ‫ישראל‬ 2019 ‫התשע״ט‬

‫תוכן העניינים‬ ‫פתח דבר ‪7......................................................................................‬‬ ‫פרק א‪ :‬יהודים ותרבות הגוף בעת החדשה ‪ /‬חיים קאופמן‪9............‬‬ ‫השתלבות בחברת הרוב‪10................................................................‬‬ ‫סוציאליזם וקומוניזם‪12....................................................................‬‬ ‫לאומיות יהודית‪14.............................................................................‬‬ ‫היהדות הדתית‪16..............................................................................‬‬ ‫פרק ב‪ :‬משחקי המכביה‪ :‬המשחקים האולימפיים היהודיים ‪/‬‬ ‫הילה דוידוב‪ ,‬ירדן הר לב‪ ,‬רוני לידור ‪19..........................................‬‬ ‫יוסף יקותיאלי‪ :‬הוגה רעיון המכביה ומגשימו‪19..............................‬‬ ‫משחקי המכביה משנת ‪ 1932‬ועד ‪22........................................2017‬‬ ‫ספורטאים יהודים בולטים במשחקי המכביה‪27..............................‬‬ ‫ליליאן קופלנד דרוסין‪27....................................................................‬‬ ‫הנרי ויטנברג‪29..................................................................................‬‬ ‫פרנק ספלמן‪31...................................................................................‬‬ ‫ג׳רי אשוורת׳‪32...................................................................................‬‬ ‫מרילין רמנובסקי‪-‬וינגפילד‪32.............................................................‬‬ ‫וונדי ווינברג‪34...................................................................................‬‬ ‫דייויד בלאט‪34...................................................................................‬‬ ‫בראד גילברט‪36.................................................................................‬‬ ‫מריה מזינה‪37....................................................................................‬‬

‫סרגיי שאריקוב‪38..............................................................................‬‬ ‫ואדים מרקוביץ׳ גוצט‪38...................................................................‬‬ ‫גארט ובר‪-‬גייל‪39................................................................................‬‬ ‫אורי ששון‪41......................................................................................‬‬ ‫מיטש גיילורד‪42.................................................................................‬‬ ‫דיק סאביט‪43....................................................................................‬‬ ‫טל ברודי‪45........................................................................................‬‬ ‫פרק ג‪ :‬ישראל בתנועה האולימפית‪ :‬היבטים היסטוריים‪,‬‬ ‫מדיניים וספורטיביים ‪ /‬אפרים זינגר ‪51.........................................‬‬ ‫הוועד האולימפי הארץ‪-‬ישראלי‪51.....................................................‬‬ ‫שנים ראשונות‪53................................................................................‬‬ ‫השפעת הגיאופוליטיקה‪55.................................................................‬‬ ‫אסון מינכן‪59.....................................................................................‬‬ ‫סוגיית הזהות היהודית‪61..................................................................‬‬ ‫״התקווה שווה זהב״‪ :‬שינוי היחס כלפי ההישגים‬ ‫הספורטיביים‪63.................................................................................‬‬ ‫פרק ד‪ :‬ספורטאים יהודים בולטים במשחקים האולימפיים ‪/‬‬ ‫יורם אהרוני‪ ,‬חיים קאופמן‪69..........................................................‬‬ ‫המדליסטים שהפכו לאויבי הרייך‪69................................................‬‬ ‫המדליה שהוחמצה בגלל סיבות דתיות‪70.........................................‬‬ ‫היהודי המהיר בעולם‪72....................................................................‬‬ ‫המדליסט האולימפי שנהרג בעזה‪73.................................................‬‬ ‫האלוף שנספה בשואה‪75...................................................................‬‬

‫אלוף הסיוף שנרצח על‪-‬ידי חברו‪76...................................................‬‬ ‫יהודים בנבחרת הנאצית‪ :‬הלנה מאייר‪ ,‬רודי בל‪78...........................‬‬ ‫אגנס קלטי – מדליסטית ‪81.........................................................10‬‬ ‫אילונה אלק – סייפת מעוטרת‪83......................................................‬‬ ‫יצחק ברגר – המשקולן בן הרב מירושלים‪84...................................‬‬ ‫אירנה קירשנשטיין‪-‬שווינסקה – חמישה משחקים אולימפיים‪85.......‬‬ ‫מרק ספיץ – גדול השחיינים היהודים‪88..........................................‬‬ ‫דארה טורס – השחיינית הבלתי נגמרת ‪89.......................................‬‬ ‫לני קרייזלברג – שחיין הגב הטוב ביותר בעולם בשנות התשעים ‪91.....‬‬ ‫ג׳ייסון ליזאק – רגעי התהילה במשחקי בייג׳ינג ‪92..................2008‬‬ ‫אלי רייזמן – ״הבה נגילה״ מוזהב‪93.................................................‬‬ ‫פרק ה‪ :‬הסיוף כספורט יהודי ‪ /‬אודי כרמי‪95................................‬‬ ‫עיסוק יהודי בתרבות הגוף‪95............................................................‬‬ ‫הסיבות לעיסוק בסיוף והיקפו‪97......................................................‬‬ ‫סייפים במדינת ישראל‪103...................................................................‬‬ ‫על המחברים‪105.................................................................................‬‬ ‫מפתח שמות‪107.................................................................................‬‬



‫פתח דבר‬ ‫השינויים שחלו בעם היהודי בעת החדשה החל במאה ה‪,18-‬‬ ‫וביניהם הקמתה של התנועה הלאומית שראתה את העם היהודי‬ ‫כלאום שזקוק להגדרה עצמית טריטוריאלית משלו‪ ,‬הביאו לעיסוק‬ ‫של יהודים בתרבות הגוף‪ ,‬שבא לידי ביטוי גם בהשתתפותם‬ ‫במשחקים האולימפיים‪ .‬חוברת זו עוסקת בהיבטים שונים של‬ ‫הקשר בין יהודים לבין המשחקים האולימפיים כמו גם משחקי‬ ‫המכביה‪ ,‬הנחשבים למשחקים אולימפיים יהודיים ייחודיים‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬המושג ״יהודים״ בעת החדשה הוא רחב וכולל הגדרות‬ ‫שונות של זהות‪ ,‬תפיסות עולם וזרמים שונים‪ .‬אלו באים לידי ביטוי‬ ‫בחמשת הפרקים הכלולים בספר זה‪.‬‬ ‫הפרק הראשון מנתח את הזהויות היהודיות והזרמים השונים‬ ‫ומתאר כיצד כל אלה השפיעו על היחס לתרבות הגופנית‪ .‬המכביות‬ ‫שהתקיימו בארץ‪-‬ישראל ולאחר מכן במדינת ישראל הן במידה‬ ‫רבה ״המשחקים האולימפיים של העם היהודי״‪ .‬הפרק השני‬ ‫סוקר בקצרה את תולדות משחקי המכביה ומתייחס לביוגרפיות‬ ‫הספורטיביות של הספורטאים היהודים הבולטים שהשתתפו בהם‪.‬‬ ‫הפרק השלישי בחוברת מנתח היבטים שונים של הקשר בין מדינת‬ ‫ישראל והתנועה האולימפית‪ :‬הקמתה של התנועה האולימפית‬ ‫הארץ‪-‬ישראלית והישראלית וההשפעות הגיאופוליטיות שעיצבו‬ ‫את התפתחותה‪ ,‬ההתמודדות עם שאלת הזהות היהודית והשינויים‬ ‫שחלו ביחס כלפי ההישגים הספורטיביים‪ .‬הפרק הרביעי מציג‬ ‫את הביוגרפיות הספורטיביות של ‪ 17‬הספורטאים האולימפיים‬ ‫היהודיים הבולטים ביותר לאורך המשחקים האולימפיים‪ .‬מכל‬ ‫הענפים האולימפיים‪ ,‬הסיוף נחשב לענף ספורט ״יהודי״‪ ,‬שכן‪ ,‬בענף‬ ‫זה זכו היהודים למספר המדליות הגדול ביותר‪ .‬הפרק החמישי‬ ‫עוסק בתופעה זו‪.‬‬ ‫יש לציין שהמשחקים האולימפיים האחרונים המצוינים בספר זה‬ ‫הם משחקי ריו‪-‬דה‪-‬ז׳נירו ‪.2016‬‬ ‫‪7‬‬

‫החוברת מיועדת בעיקרה לציבור התלמידים והסטודנטים‪ ,‬והיא‬ ‫נכתבה במסגרת הפעילות של המרכז ללימודים אולימפיים במכללה‬ ‫האקדמית בוינגייט בשיתוף פעולה עם הוועד האולימפי בישראל‪.‬‬ ‫המחברים‬ ‫פברואר ‪2019‬‬ ‫‪8‬‬

‫פרק א‬ ‫יהודים ותרבות הגוף בעת החדשה‬ ‫חיים קאופמן‬ ‫העיסוק היהודי בתרבות הגוף בכלל ובספורט בפרט הוא פועל‬ ‫יוצא של תהליכים שחלו בעת החדשה ויצרו שינויים ערכיים ביחס‬ ‫לתרבות הגוף ולספורט יחד ואף הגדרות שונות של זהויות יהודיות‪,‬‬ ‫שכל אחת מהן השפיעה על אופן ההתייחסות של יהודים לתרבות‬ ‫הגוף‪ .‬עד העת החדשה ניתן לדבר בעיקר על יהדות קהילתית‬ ‫החיה על‪-‬פי ההלכה ואינה עוסקת כמעט בתרבות הגוף‪ .‬השינוי‬ ‫הדרמטי ביחסם של היהודים כלפי תרבות הגוף החל בתקופת‬ ‫ההשכלה – בשלהי המאה ה‪ .17-‬ההשכלה האירופית השיבה‬ ‫למעשה חלק ממערכת הערכים היוונית הקלאסית‪ .‬את מקומה של‬ ‫התפיסה התיאוצנטרית היהודית‪-‬נוצרית‪ ,‬המעמידה במרכז את‬ ‫האל ומצוותיו‪ ,‬החליפה מערכת ערכים אנתרופוצנטרית‪ ,‬המעמידה‬ ‫במרכז את האדם וצרכיו‪ .‬האדם הוא יצור תבוני‪ ,‬שחייב לבחון‬ ‫כל תופעה באמצעות שכלו ולא להיות כבול למערכת של אמונות‬ ‫ודעות שהוכתבו לו על‪-‬ידי הממסד הפוליטי והדתי‪ .‬הצבת האדם‬ ‫במרכז‪ ,‬כשחייו אינם מהווים עוד רק פרוזדור לעולם הבא אלא‬ ‫תכליתם היא העולם הזה‪ ,‬הביאה להתייחסות ערכית גם לצרכיו‬ ‫הגופניים ולעיסוקיו בשעות הפנאי (בתקופת המהפכה התעשייתית‬ ‫וירידה בפעילות גופנית קשה נוצר יותר זמן פנוי)‪ .‬מכאן גם החלה‬ ‫ההתפתחות המודרנית של החינוך הגופני בבתי‪-‬הספר‪ ,‬לצד פיתוח‬ ‫ענפי ספורט שונים‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה היהודית‪ ,‬שהתפתחה בעקבות עמיתתה האירופית‪,‬‬ ‫שאפה להחזיר את היהודי הגלותי לחיים נורמליים‪ .‬היא ביקשה‬ ‫להסיר את המחיצות ואת ההתייחסות השלילית של החברה‬ ‫הנוצרית ולהדגיש את המשותף עם הסביבה‪ .‬הסרת המחיצות‬ ‫‪9‬‬

‫התבטאה בשלושה תחומים עיקריים‪( :‬א) הענקת חינוך כללי‬ ‫נוסף לחינוך היהודי המסורתי; (ב) לימוד שפת המדינה וחתירה‬ ‫ל״פרודוקטיביזציה״ – חינוך לעמלנות‪ ,‬כדי להפוך את היהודי‬ ‫לאזרח שווה זכויות‪ ,‬״מועיל״ וראוי‪.‬‬ ‫ההשכלה הביאה בעקבותיה לשבירת המסגרת המסורתית‬ ‫של הקהילה היהודית‪ .‬העולם שסבב את היהודים לא היה עוד‬ ‫עולם נוצרי שהקהילה היהודית חיה לצדו אלא עולם של מדינות‬ ‫לאומיות‪ ,‬שבהן הפכו היהודים בהדרגה לאזרחים שווי זכויות‪,‬‬ ‫ובמסגרתן הם יכלו לפעול ולהצליח‪ .‬הקהילה המסורתית איבדה‬ ‫את יכולת האכיפה שלה ולא הייתה עוד המסגרת הקיומית‬ ‫היחידה של היהודי ואף לא הגורם החינוכי הדומיננטי של היהודי‬ ‫שהיה חופשי מעתה לחפש לעצמו הגדרות נוספות לזהותו היהודית‪.‬‬ ‫כל אלה הובילו לכך שמתחילת המאה ה‪ 18-‬החלו להיווצר זהויות‬ ‫יהודיות שונות‪ ,‬שלעתים גם התעמתו ביניהן‪ ,‬כיוון שכל אחת מהן‬ ‫ראתה עצמה ככזו שתיצור את העתיד האופטימלי ליהודים‪.‬‬ ‫הזהויות היהודיות השונות הובילו בין היתר לגישות שונות כלפי‬ ‫תרבות הגוף בכלל והספורט בפרט‪ .‬נציג להלן את הביטויים של‬ ‫הזהויות היהודיות השונות והגישות כלפי תרבות הגוף‪ ,‬כפי שבאו‬ ‫לידי ביטוי בזרמים היהודיים השונים‪.‬‬ ‫השתלבות בחברת הרוב‬ ‫רעיונות ההשכלה והליברליזם‪ ,‬צמיחת המדינות המודרניות ומעל‬ ‫הכול – האמנציפציה שניתנה ליהודים במרכז אירופה ובמערבה‪,‬‬ ‫הביאו להשתלבותם של היהודים בכל תחומי החיים באירופה‪.‬‬ ‫הם השתלבו בתחומי הכלכלה (למשל‪ ,‬משפחות רוטשילד והירש)‪,‬‬ ‫מקצועות חופשיים‪ ,‬תרבות (מנדלסון‪ ,‬מאהלר‪ ,‬קפקא‪ ,‬סטפן צוויג)‪,‬‬ ‫מדע (איינשטיין‪ ,‬פרויד) ועוד‪ .‬השתלבות זו של היהודים הציבה‬ ‫בפניהם סימני שאלה לגבי הזהות היהודית במציאות חדשה‪,‬‬ ‫שעל‪-‬פיה היהודים משולבים ומעורים בסביבה חדשה ורואים את‬ ‫עצמם חלק ממנה‪ .‬שהרי‪ ,‬עד העת החדשה הם יכלו להגדיר עצמם‬ ‫‪10‬‬

‫בקלות לאור התבדלותם הכלכלית החברתית והדתית‪ ,‬אך מעתה‬ ‫ואילך הם היו חייבים למצוא הגדרות של זהות שיתנו מענה הן על‬ ‫הייחוד היהודי והן על היותם חלק מחברת הרוב‪ .‬ההגדרות לא היו‬ ‫אחידות‪ ,‬וניתן להתייחס לכמה דפוסי השתלבות‪:‬‬ ‫התבוללות מוחלטת‪ .‬יהודים רבים נטמעו בצורה מוחלטת‬ ‫‪ .1‬‬ ‫בסביבתם‪ ,‬ניתקו את הקשר עם סביבתם היהודית‪ ,‬התכחשו‬ ‫לחלוטין ליהדותם וחלק אף בחרו להמיר את דתם‪ .‬ראוי‬ ‫לציין כי לא תמיד תהליך זה היה יזום‪ .‬העובדה שהיהודים‬ ‫היו חלק בלתי נפרד מסביבתם הביאה לקשרי נישואין‬ ‫רבים עם לא‪-‬יהודים‪ ,‬וכך נוצר תהליך דינמי של התנתקות‬ ‫מהיהדות‪ .‬כאשר פורסמו חוקי נירנברג בגרמניה בשנת ‪,1935‬‬ ‫כמעט מחצית מאלה שהוגדרו ״יהודים״ היו למעשה גרמנים‬ ‫בעלי שורשים יהודיים‪.‬‬ ‫התבוללות לאומית ושמירה על הזיקה היהודית הדתית‪.‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫יהודים אלה ניסו ליצור הבחנה בין זהותם הדתית וזהותם‬ ‫הלאומית‪ .‬הם ראו עצמם כחלק מן הלאום שבו הם השתלבו‬ ‫וטענו שיהדותם היא רק מסגרת דתית‪ .‬לטענתם‪ ,‬כשם שישנם‬ ‫גרמנים קתולים או גרמנים פרוטסטנטים‪ ,‬כך הם ״גרמנים‬ ‫בני דת משה״‪ .‬לצורך זה היה עליהם לטשטש את הזיקה‬ ‫הלאומית הברורה בין הדת היהודית לארץ‪-‬ישראל ולשיבת‬ ‫ציון‪ .‬מכאן נוצרה תנועת הרפורמה‪ ,‬ששמה את הדגש על‬ ‫היסודות האוניברסליים בדת היהודית וטשטשה את זהותה‬ ‫הלאומית מן העבר‪.‬‬ ‫שמירה על זהות לאומית במסגרת לאומיות ״אזרחית״‪.‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫יהודים אלה ניסו לשמר את זהותם הלאומית והיהודית‪,‬‬ ‫שאינה קשורה בהכרח בדת היהודית או בהגדרה עצמית‬ ‫טריטוריאלית‪ .‬ההנחה היא שיש להבחין בין הזהות האתנית‬ ‫והתרבותית הייחודית לבין הזהות הלאומית האזרחית‪.‬‬ ‫תפיסה זו הייתה קשה למימוש במדינות שזיקתן היא‬ ‫לאומית‪-‬שבטית דוגמת גרמניה‪ ,‬אך הייתה קיימת במדינות‬ ‫‪11‬‬

‫שהזהות הלאומית שלהן היא גם זהותן האזרחית דוגמת‬ ‫צרפת ובעיקר ארה״ב‪.‬‬ ‫באשר לספורט ולתרבות הגוף‪ ,‬אין הבדל למעשה בין הזהויות‬ ‫היהודיות שפורטו לעיל‪ .‬היהודים ראו עצמם חלק מהחברה‬ ‫הכללית‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬השתלבותם בתרבות הגוף הייתה חלק מתהליכי‬ ‫המוביליות שלהם כלפי החברה הכללית‪ ,‬ובעיקר – חלק‬ ‫מהשתלבותם במעמד העירוני הבינוני במרכז אירופה ובמערבה‪.‬‬ ‫יהודים רבים השתלבו ב״תנועת המתעמלים הגרמנית״‪ ,‬ורבים‬ ‫מהם עשו חיל בארצות שבהן החל להתפתח הספורט התחרותי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בני הדודים אלפרד ופליקס פלאטוב – המתעמלים‬ ‫היהודים שייצגו את גרמניה במשחקים האולימפיים הראשונים‬ ‫באתונה (‪ ,)1896‬וגם אלפרד גוטמן מהונגריה‪ ,‬שזכה באותם‬ ‫משחקים בשתי מדליות זהב ועשרות ספורטאים יהודים מצטיינים‬ ‫אחרים‪ .‬הם ייצגו את ארצותיהם כפטריוטים של המדינה‪ ,‬ועם‬ ‫זאת‪ ,‬אין ספק שהייתה בכך גם התרסה נגד גורמים אנטישמיים‪,‬‬ ‫שלא ראו בעין יפה את השתלבותם של היהודים וטענו לנחיתותם‬ ‫הפיזית‪.‬‬ ‫סוציאליזם וקומוניזם‬ ‫במאות ה‪ 19-‬וה‪ 20-‬התפתחו רעיונות סוציאליסטיים ברחבי‬ ‫אירופה‪ ,‬בעיקר כתוצאה מהמהפכה התעשייתית ומצמיחת הפערים‬ ‫החברתיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הרעיון של חברה שוויונית חדשה‪ ,‬ללא‬ ‫מדכאים ומדוכאים‪ ,‬מצא תהודה רבה בעיקר ברוסיה הצארית‪,‬‬ ‫שבה בלטו במיוחד חוסר הדמוקרטיזציה‪ ,‬הפערים החברתיים‬ ‫והפיגור הכלכלי בהשוואה למרכז אירופה ולמערבה‪ .‬רעיון זה קסם‬ ‫ליהודים רבים‪ ,‬בעיקר ברוסיה‪ .‬מהפכה כוללת‪ ,‬שתמגר את משטר‬ ‫הצארים ותיצור מהפכה חברתית ברוסיה‪ ,‬עשויה הייתה לפתור‬ ‫גם את הקיפוח האזרחי והמצוקה הכלכלית והחברתית של יהודי‬ ‫רוסיה‪ .‬היהודים בחרו להשתלב בתנועות הסוציאליסטיות בשתי‬ ‫צורות עיקריות‪:‬‬ ‫‪12‬‬

‫התמזגות מוחלטת בתנועות הכלליות והליכה משותפת‬ ‫‪ .1‬‬ ‫למאבק לשינוי החברה‪ .‬בהתחשב בעובדה שהסוציאליזם‬ ‫מטיבו הוא קוסמופוליטי ולא לאומי‪ ,‬הרי הצטרפות לתנועות‬ ‫הכלליות עולה בקנה אחד עם רעיונות אלה‪ .‬הדגש אינו מושם‬ ‫על העניין היהודי הייחודי‪ ,‬כי אם על המאבק הכללי של‬ ‫מעמד הפועלים‪ .‬מספר היהודים הרב יחסית בהנהגת המפלגה‬ ‫הבולשביקית במהפכה‪ ,‬כמו טרוצקי‪ ,‬זינובייב‪ ,‬קמנייב‬ ‫ואחרים‪ ,‬הוא עדות לגישה זו‪.‬‬ ‫פעילות במסגרת יהודית ייחודית על רקע התרחבות מעמד‬ ‫‪. 2‬‬ ‫הפועלים היהודי במזרח אירופה‪ .‬ארגון הפועלים הבולט ביותר‬ ‫במזרח אירופה היה ה״בונד״ שנוצר בשנת ‪ .1897‬התפיסה‬ ‫הבסיסית של ארגון זה הייתה כי יש להילחם על האינטרסים‬ ‫המעמדיים של הפועל היהודי ולא על צרכיו הלאומיים‪ .‬עד מהרה‬ ‫התברר כי ארגון הבונד לא יכול היה לנתק עצמו מהמאוויים‬ ‫הלאומיים היהודים‪ ,‬וקשה יהיה להציע ליהודים מאבק מעמדי‬ ‫ללא התייחסות לסוגיה הייחודית היהודית‪ .‬הבונד אימץ לעצמו‬ ‫הגדרה של יהדות כתרבות‪ .‬כלומר‪ ,‬המטרה הייתה להקים‪,‬‬ ‫במסגרת המדינה הסוציאליסטית העתידה‪ ,‬אוטונומיה תרבותית‬ ‫שתשמר את התרבות היהודית של שפת היידיש שנוצרה בגולה‪,‬‬ ‫תוך התנגדות ללאומיות הטריטוריאלית ולשפה העברית‪.‬‬ ‫לתפיסות הסוציאליסטיות האלה לא היה בתחילה ביטוי ספורטיבי‪.‬‬ ‫השלטון האוטוקרטי של הצארים לא ִאפשר התארגנות חופשית‬ ‫ושלל את הקמתן של אגודות התעמלות שנתפסו בצדק כאמצעי של‬ ‫התעוררות לאומית‪ .‬גם היהודים בתחום המושב לא עסקו בפעילות‬ ‫גופנית‪ .‬הביטוי המעשי לכך היה רק לאחר המהפכה הבולשביקית‬ ‫ומלחמת העולם הראשונה‪ .‬גם הבולשביקים לא התירו הקמת‬ ‫אגודות על בסיס לאומי‪ ,‬אך המשקל שנתן המשטר לטיפוח הספורט‪,‬‬ ‫במגמה ליצור אדם סובייטי חדש‪ ,‬וההשתלבות היהודית כיחידים‬ ‫במערך החדש שנוצר בבריה״מ גרמו לכך שהיהודים היו עתה אזרחים‬ ‫מלאים של בריה״מ‪ ,‬ובהתאם לכך ייצגו אותה בתחרויות ספורט בין‪-‬‬ ‫לאומיות ובמשחקים האולימפיים שהתקיימו לאחר מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫אגודות ספורט יהודיות סוציאליסטיות‪ ,‬שתכליתן היה לצרף בני‬ ‫נוער יהודים לרעיונות אלה‪ ,‬נוסדו בעיקר בפולין בתקופה שבין‬ ‫שתי מלחמות העולם‪ .‬פולין הייתה אז המדינה שמספר היהודים‬ ‫בה היה הגדול ביותר ובאופן טבעי – שדה המאבק העיקרי של‬ ‫הזרמים היהודיים השונים‪ .‬תנועת הבונד ייסדה בפולין אגודת‬ ‫ספורט גדולה של פועלים בשם ה״מארגנשטערן״‪ ,‬שהתחרתה‬ ‫בציבור היהודי כנגד ״מכבי״ הציונית ובתקופה מסוימת גם כנגד‬ ‫״הפועל״ הציונית‪-‬סוציאליסטית‪ .‬פועלי ציון הקימו את אגודת‬ ‫ה״גויזדה‪-‬שטרן״‪.‬‬ ‫לאומיות יהודית‬ ‫השפעת ההתעוררות של התנועות הלאומיות באירופה‪ ,‬צמיחתה‬ ‫של האנטישמיות המודרנית במרכז אירופה ובמערבה ורדיפות‬ ‫היהודים במזרח אירופה הביאו יהודים רבים לאמץ לעצמם‬ ‫רעיונות לאומיים של הגדרה עצמית של העם היהודי‪ .‬התפיסה‬ ‫הבסיסית שלהם הייתה כי האנטישמיות לא תאפשר להם להשתלב‬ ‫באופן מלא בארצותיהם‪ ,‬ומכיוון שיהודים מהווים לאום העומד‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬הם חייבים להיאבק להגדרה עצמית ככל לאום אחר‪.‬‬ ‫אופי ההגדרה העצמית לא היה מקובל על הכול‪ .‬היו שטענו שיש‬ ‫לשאוף בכל מדינה לקבלת אוטונומיה יהודית‪-‬לאומית‪ .‬אחרים‬ ‫טענו כי יש צורך למצוא טריטוריות מתאימות ולהקים שם מדינה‬ ‫יהודית‪ .‬הפתרון הלאומי שהתקבל על דעת הרוב היה הפתרון‬ ‫הציוני‪ ,‬שמשמעותו הקמת מולדת לעם היהודי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ארצו‬ ‫ההיסטורית של העם היהודי‪.‬‬ ‫הזהות הלאומית השפיעה‪ ,‬יותר מכל זהות אחרת‪ ,‬על יצירת‬ ‫ספורט יהודי ייחודי‪ .‬להבדיל מההשתלבות של היהודים בספורט‬ ‫בארצותיהם‪ ,‬הכוונה הייתה להקים אגודות התעמלות לאומיות‪,‬‬ ‫בדומה לאגודות הלאומיות במרכז אירופה – ״אגודת המתעמלים‬ ‫הגרמנית״ ו״סוקול״ הצ'כי‪ .‬התנועה הלאומית היהודית‪ ,‬ובעיקר‬ ‫התנועה הציונית‪ ,‬שמה את הדגש על יצירת יהודי חדש השונה‬ ‫‪14‬‬

‫מהדימוי של היהודי הגלותי המסורתי‪ ,‬ובדימוי זה היא התכוונה‬ ‫בעיקר לדימוי של היהודי ממזרח אירופה ולא לספורטאים‬ ‫היהודים שהשתלבו במערב‪ .‬שלילת הגולה פירושה שלילה של כל‬ ‫הקשור בה ויצירת יהודי חדש‪ ,‬שרירי‪ ,‬השונה מהיהודי הרופס כפי‬ ‫שנתפסה יהדות מזרח אירופה‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי בתחילת התהליך של הקמת אגודות הספורט‬ ‫היהודיות הוא כוון לכל יהודי בעל תודעה לאומית ולא רק ציונית‪,‬‬ ‫כולל לאותם יהודים ששמרו על לאומיותם היהודית במסגרת‬ ‫לאומיותם האזרחית‪ .‬חברי ״בר כוכבא״ ברלין (‪ )1898‬ומאוחר‬ ‫יותר אגודת המתעמלים היהודית שהוקמה ב‪ 1903-‬במסגרת‬ ‫הקונגרס הציוני השישי‪ ,‬היו ברובם ציונים‪ ,‬אך לא הגדירו את‬ ‫עצמם ככאלה‪ ,‬ויצרו פתח לכל יהודי בעל זהות לאומית להצטרף‬ ‫אליהם‪.‬‬ ‫רק לאחר מלחמת העולם הראשונה היה המיפוי הלאומי כבר ברור‬ ‫יותר‪ .‬הסתדרות מכבי שנוסדה בשנת ‪ ,1921‬זמן קצר לאחר מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬הגדירה עצמה כציונית ושימשה אמצעי למשוך‬ ‫בני נוער יהודים לתנועה הציונית‪ .‬במקביל‪ ,‬נוסדו אגודות יהודיות‬ ‫לאומיות שלא הגדירו עצמן במונחים ציוניים כגון ה״שילד״‪ ,‬שייצג‬ ‫את החיילים היהודים שהשתחררו מהצבא‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל הוקמו אגודות נוספות – הפועל‪ ,‬בית״ר‪ ,‬אליצור‪ ,‬אך‬ ‫הן לא שיקפו זהויות יהודיות שונות אלא מחנות פוליטיים שנחלקו‬ ‫בדעותיהם ביחס להגשמה הציונית עצמה‪ .‬הקמת מדינת ישראל‬ ‫מימשה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את החזון הציוני‪ .‬הספורט לא רק ביטא‬ ‫את הזהות היהודית אלא גם שירת את האינטרסים הממלכתיים‬ ‫של המדינה כביטוי של יוקרה ותעמולה וכאמצעי במדיניות החוץ‪.‬‬ ‫ייצוג במשחקים האולימפיים והגעה להישגים בהם היוו חלק‬ ‫מהביטוי של ישראל כמדינה ככל המדינות ולא רק הפגנה של זהות‬ ‫לאומית יהודית‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫היהדות הדתית‬ ‫האורתודוכסיה היהודית‪ .‬התפתחות הספורט בקרב היהודים‬ ‫בתקופת ההשכלה ואילך יצרה אצל היהודים המסורתיים מציאות‬ ‫חדשה‪ .‬תנועת ההשכלה שללה את אושיות החברה החרדית‪ :‬היא‬ ‫התנגדה לשלטון המוחלט של ההלכה‪ ,‬לחמה כנגד ההתבדלות‬ ‫של החברה היהודית ושללה את המסגרת הכופה של הקהילה‬ ‫הדתית‪ .‬במקום כניעה להלכה ולאיסוריה הושם הדגש על ערכים‬ ‫אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם כמו השתלבות חברתית‬ ‫במקום התבדלות‪ .‬על‪-‬פי רעיונות ההשכלה היהודית‪ ,‬הקהילה‬ ‫צריכה להיות מסגרת רצונית של חבריה ולא ארגון קשיח הכופה‬ ‫על חבריו אורח חיים הלכתי ומונע מהם לחיות מחוצה לו אלא אם‬ ‫ימירו את דתם‪.‬‬ ‫לראשונה מאז ימי הבית השני חשה היהדות החרדית מאוימת‪,‬‬ ‫ותגובתה הייתה גיבושה של האורתודוכסיה היהודית – ה״אמונה‬ ‫הנכונה״‪ ,‬המהווה משקל נגד לניסיונות להתאים את המסורת להלכי‬ ‫הרוח המודרניים‪ .‬האורתודוכסיה הטיפה להתבדלות מן הסביבה‬ ‫ולקיום מגע הכרחי רק לצורכי פרנסה‪ ,‬ואף הגיבה בתקיפות על כל‬ ‫ניסיון להחדיר שינוים במנהגי המסורת ובאורח החיים היהודי כדי‬ ‫להסתגל לאורח החיים המודרני‪ .‬האורתודוכסיה התנגדה למאבק‬ ‫היהודי לאמנציפציה מתוך הנחה כי זו תביא להתבוללות של כלל‬ ‫היהודים‪ .‬האורתודוכסיה התנגדה גם לחידוש הלאומיּות היהודית‬ ‫ובעיקר לתנועה הציונית‪ .‬הציונות נתפסה כתנועה מודרנית חילונית‬ ‫וכגאולה בדרך הטבעית בניגוד לגאולה המשיחית וכן כ״דחיקת‬ ‫הקץ״ (כלומר‪ ,‬הבאת המשיח שלא על‪-‬ידי האל) והפרה של השבועה‬ ‫האלוהית שלא ״לעלות בחומה״ (כלומר‪ ,‬עלייה המונית לארץ‪-‬‬ ‫ישראל)‪.‬‬ ‫השיבה לתרבות הגוף הייתה רק אחד ממרכיבי תנועת ההשכלה‬ ‫ולאו דווקא המרכזי שבהם‪ ,‬אך האורתודוכסיה ראתה בכל ביטוי‬ ‫של תנועת ההשכלה נושא שיש להילחם בו‪ .‬רבני האורתודוכסיה‬ ‫הרבו להדגיש את כל אותם אלמנטים בעיסוק בתרבות הגוף‬ ‫‪16‬‬

‫שעלולים לפגוע בדת היהודית‪ .‬עצם המושג ״תרבות הגוף״ נשא‬ ‫בחובו מכלול חינוכי וחברתי‪ ,‬היוצר תרבות חלופית לחיים של‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הפעילות הגופנית מבוצעת בסביבה ובזמן‬ ‫שיש בה עימות ברור עם קיום המצוות‪ :‬משחקי הספורט מתנהלים‬ ‫בשבת ומביאים לחילול שבת‪ .‬מתקני הספורט דוגמת איצטדיונים‬ ‫ובריכות מביאים לחיכוך בין גברים ונשים ולחוסר צניעות‪ .‬הצפייה‬ ‫בספורט‪ ,‬מלבד היותה ״מושב לצים״‪ ,‬יוצרת תופעות לא ראויות‬ ‫כהערצת אלילי ספורט‪ ,‬אלימות ותוקפנות‪ ,‬מה גם שהיא עצמה‬ ‫נעשית כתחליף לדת ותמורה לעבודת האל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי לצד הגישה המחמירה קיימת גישה מתונה‬ ‫יותר‪ ,‬שאינה דוחה על הסף פעילות גופנית אלא מבחינה בין פעילות‬ ‫גופנית לצורך בריאות לבין פעילות להנאת המשחק‪.‬‬ ‫הציונות הדתית‪ .‬יחס שונה לתרבות הגוף היה מצידה של הציונות‬ ‫הדתית‪ .‬בניגוד ליהדות האורתודוכסית‪ ,‬הציונות הדתית התייחסה‬ ‫לציונות כאל ״אתחלתא דגאולה״‪ ,‬כלומר‪ ,‬כמימוש של חזון הגאולה‬ ‫וכביטוי של ״דחיקת הקץ״ על‪-‬ידי בורא עולם‪ .‬ראשיה (ורעיונותיה)‬ ‫של הציונות היו אמנם חילוניים‪ ,‬אך לא היה בכך קושי‪ ,‬שכן על‪-‬פי‬ ‫תפיסה זו הם אינם ערים למשמעות הדתית של פועלם‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫הם חלק מתכנית אלוהית‪ ,‬שתכליתה גאולת ישראל ויסודותיה‬ ‫נעוצים במקרא‪.‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק (‪ ,)1935-1865‬הרב האשכנזי הראשון‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היה הבולט מבין הוגי הדעות של הציונות הדתית‪.‬‬ ‫בהתבטאויותיו האידיאולוגיות הרבות ניתן למצוא גם כאלה‬ ‫המתייחסות לתרבות הגוף‪ .‬כשם שהרב קוק היה שונה מהיהדות‬ ‫האורתודוכסית החרדית ביחסו לציונות‪ ,‬כך גם דעתו הייתה שונה‬ ‫בתכלית כלפי תרבות הגוף‪ .‬הוא ייחס לה חשיבות הן במישור האישי –‬ ‫בהיותה בעלת חשיבות רבה לחוזק הגופני התורם לפעילות הרוחנית‪,‬‬ ‫והן במישור הלאומי – בכך שאימץ את האתוס הציוני של ״יהדות‬ ‫השרירים״ והעניק לה משמעות דתית‪ .‬החוזק הגופני הוא תנאי‬ ‫לתחייה הלאומית‪ ,‬ואורה של הנשמה היהודית יתחזק בגוף החזק‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫תפיסתו של הרב קוק‪ ,‬לא רק שיצאה כנגד האנטגוניזם כלפי תרבות‬ ‫הגוף מצד האורתודוכסיה‪ ,‬אלא שהיא מייחסת אפילו קדושה‬ ‫לתרבות זו‪ ,‬מתוך ראייה כוללת של שלמות רוחנית המותנית בחוזק‬ ‫גופני‪ .‬תפיסה זו הביאה לכך שהציונות הדתית עסקה בתרבות‬ ‫הגוף‪ ,‬והקמתה של אגודת הספורט ״אליצור״ הייתה ביטוי לכך‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל עולה שכאשר אנו דנים בתרבות הגוף ביהדות‬ ‫בעת החדשה בכלל ובהשתתפות יהודים במשחקים האולימפיים‬ ‫בפרט‪ ,‬יש להתייחס למכלול הזהויות היהודיות שנוצרו בתקופה‬ ‫זו ולהתייחס להיבטים הספורטיביים בהקשר של אותה זהות‪.‬‬ ‫במשחקים האולימפיים פעלו היהודים מתוך נסיבות שונות‬ ‫ותפיסה שונה של יהדותם‪ :‬החל ביהודים מתבוללים שלא ייחסו‬ ‫חשיבות ליהדותם‪ ,‬עבור לאלה שזהותם הלאומית התייחסה‬ ‫לאזרחותם והם ראו ביהדותם זהות דתית בלבד‪ ,‬וכלה ביהודים‬ ‫שפעלו מתוך זהות לאומית יהודית‪.‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק – הרב האשכנזי הראשון בארץ‪-‬ישראל‬ ‫‪18‬‬

‫פרק ב‬ ‫משחקי המכביה‪:‬‬ ‫המשחקים האולימפיים היהודיים‬ ‫הילה דוידוב‪ ,‬ירדן הר לב‪ ,‬רוני לידור‬ ‫יוסף יקותיאלי‪ :‬הוגה רעיון המכביה ומגשימו‬ ‫המכביה היא המפגש הגדול ביותר של יהדות העולם‪ .‬זהו אירוע‬ ‫יהודי ציוני רב‪-‬ממדים‪ ,‬המתקיים בישראל אחת לארבע שנים‪.‬‬ ‫הבסיס של רעיון המכביה הוא קיום משחקים אולימפיים של‬ ‫יהודים על אדמת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שבה ישתתפו ספורטאים כנציגי‬ ‫התפוצות השונות של העם היהודי‪.‬‬ ‫מלבד המכביה מתקיימים גם‬ ‫טורנירי מכביה נפרדים ליבשות‬ ‫אמריקה‪ ,‬אירופה ואוסטרליה‪-‬ניו‪-‬‬ ‫זילנד‪ .‬בדרום‪-‬אפריקה מקיימות‬ ‫הקהילות היהודיות את האירוע‬ ‫אחת לשנתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החל‬ ‫ב‪ 1982-‬מקיימים איגודי הקהילות‬ ‫היהודיות של קנדה וארה״ב מדי‬ ‫שנה תחרויות של ״מכביית הנוער״‬ ‫לגילי ‪.18-14‬‬ ‫הוגה רעיון המכביה ומגשימו היה‬ ‫יוסף יקותיאלי‪ .‬בנערותו התגלגלה‬ ‫לידיו חוברת על המשחקים‬ ‫בסטוקהולם‬ ‫האולימפיים‬ ‫יוסף יקותיאלי‬ ‫שהתקיימו ב‪ .1912-‬בחוברת נכתב‬ ‫הוגה רעיון המכביה ומגשימו‬ ‫שספורטאים יהודים רבים זכו‬ ‫‪19‬‬

‫במדליות בסטוקהולם‪ ,‬ואז צץ במוחו רעיון – לפעול להשתתפות‬ ‫ספורטאי ארץ‪-‬ישראל במשחקים האולימפיים‪ .‬בינתיים פרצה‬ ‫מלחמת העולם הראשונה ויקותיאלי התגייס לצבא הטורקי‪ .‬כששב מן‬ ‫המלחמה חזר לפעילותו במכבי ולרעיון שלו‪ .‬הוא פנה לוועד האולימפי‬ ‫הבין‪-‬לאומי אך נענה בסירוב‪ .‬הטענה הייתה שספורטאים ללא מדינה‬ ‫אינם יכולים להשתתף במשחקים האולימפיים‪ .‬אם כך‪ ,‬יקותיאלי‬ ‫החליט ליזום משחקים אולימפיים יהודים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1928‬הגיש יקותיאלי למנחם אוסישקין‪ ,‬נשיא הקרן‬ ‫הקיימת‪ ,‬הצעה לכנס ראשון של ספורטאים מכל מרכזי מכבי‬ ‫בעולם‪ .‬שנה לאחר מכן הוא נסע לקונגרס מכבי עולמי שהתקיים‬ ‫במהאריש אוסטראו בצ'כוסלובקיה‪ ,‬שם נשא נאום ובעקבותיו‬ ‫נתקבלה הצעתו לקיים‪ ,‬בשנת ‪ ,1932‬את המכביה הראשונה בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬במלאת ‪ 1800‬שנה למרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬הוחלט כי היא תיערך‬ ‫בפרקי זמן קבועים‪ ,‬דוגמת המשחקים האולימפיים‪ ,‬ויטלו בה חלק‬ ‫מחברי מכבי תנועה עולמית – יהודים מכל קצות העולם‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה לארגן משחקים עולמיים עבריים‪ ,‬שבהם יבחנו האגודות‬ ‫את כוחן ויכינו עצמן לתחרויות הבין‪-‬לאומיות והאולימפיות‪,‬‬ ‫במקביל להאדרת עבודת הספורט של בני הנוער העברי‪.‬‬ ‫מסע של רוכבי אופנועים לאירופה בתחילת שנות ה‪30-‬‬ ‫כדי לבשר על קיום המכביה הראשונה‬ ‫‪20‬‬

‫מיד עם חזרתו מהקונגרס פעל יקותיאלי במרץ להגשמת רעיון‬ ‫המכביה‪ .‬הוא יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי‬ ‫לבשר שם על קיום המכביה ולהמריץ את הספורטאים היהודים‬ ‫להתארגן לקראתה‪ .‬המסע הראשון התקיים ב‪ ,1930-‬ושנה אחר‪-‬‬ ‫כך יצא המסע ללונדון ובראשו יוסף יקותיאלי‪ .‬המשלחת עברה‬ ‫בתשע ארצות ובעשרות ערים וזכתה להצלחה רבה‪ .‬המכביה‬ ‫הוקמה במקביל להתפתחותה של מדינת ישראל וגדלה יחד עם‬ ‫היישוב היהודי בארץ‪.‬‬ ‫טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית ב‪ 28-‬במרץ ‪ ,1932‬כ' באדר ב'‬ ‫התרצ״ב‪ ,‬בבית‪-‬העם בתל‪-‬אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם‬ ‫ראש העיר מאיר דיזנגוף‪ .‬למחרת הוביל דיזנגוף‪ ,‬רכוב על סוסו‪,‬‬ ‫את מצעד הספורטאים שמנה ‪ 390‬ספורטאים מ‪ 18-‬מדינות ובהם‬ ‫אישים כמו הסופר אלישע גלזר‪ .‬המצעד יצא מגימנסיה הרצליה‪,‬‬ ‫מרכז חיי התרבות של ת״א דאז‪ ,‬עד לאיצטדיון המכביה – מרחק‬ ‫של כ‪ 5-‬ק״מ‪.‬‬ ‫על מחויבותו למפעל המכביה זכה יוסף יקותיאלי בפרס ישראל‬ ‫למפעל חיים לאחר הקמת המדינה‪.‬‬ ‫בעמודים הבאים מפורטים כל משחקי המכביה שנערכו בין השנים ‪1932‬‬ ‫ל‪.2017-‬‬ ‫המכביה הראשונה‪ ,‬מרץ ‪1932‬‬ ‫‪21‬‬

‫משחקי המכביה משנת ‪ 1932‬ועד ‪2017‬‬ ‫מספר‬ ‫מספר מספר‬ ‫שנה‬ ‫מס'‬ ‫המקצועות‬ ‫הספורטאים המדינות‬ ‫‪1932‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18 390‬‬ ‫‪28 1,350 1935‬‬ ‫שתי המכביות הראשונות נערכו בימי המנדט הבריטי בארץ‪-‬ישראל וזכו לכינוי‬ ‫‪17 20 800 1950 3‬‬ ‫‪19 22 890 1953 4‬‬ ‫בסוף שנות החמישים‪ ,‬לאחר המכביה הרביעית‪ ,‬הוחלט לקיים את המכביה אחת‬ ‫‪19 20 980 1957 5‬‬ ‫‪20 26 1,000 1961 6‬‬ ‫‪22 25 1,200 1965 7‬‬ ‫‪22 27 1,456 1969 8‬‬ ‫‪23 27 1,499 1973 9‬‬ ‫‪28 34 2,694 1977 10‬‬ ‫‪22‬‬

‫הערות‬ ‫בעקבות המכביה הראשונה עלו לארץ ספורטאים ממדינות שונות‪.‬‬ ‫ימי עליית היטלר לשלטון בגרמניה (‪ .)1933‬בישראל הגביל שלטון המנדט הבריטי את מספר אשרות‬ ‫העלייה לארץ‪ ,‬ורבים מהמשתתפים‪ ,‬במיוחד מבולגריה ומפולין‪ ,‬ניצלו את ההזדמנות ונשארו בארץ‪.‬‬ ‫״מכביות העלייה״‪.‬‬ ‫התקבלה החלטה על דחיית המכביה בשנת ‪ 1938‬עקב הקושי להביא יהודים מהגולה בגלל הגזרות‬ ‫שהוטלו על היהודים שמנעו מהם לעזוב את היבשת‪ .‬הבעיה העיקרית הייתה המרד הערבי ואף‬ ‫ההתנגדות הבריטית לקיומה של מכביה בתקופה זו‪ .‬המכביה התקיימה ב‪ 1950-‬כאחד מאירועי‬ ‫השיא של המדינה שאך נולדה‪.‬‬ ‫לראשונה הוענק פרס לספורטאי המצטיין של המכביה‪.‬‬ ‫לארבע שנים‪.‬‬ ‫מכביית ‪ '57‬זכורה בשל העובדה שבה נקבע שיא עולם בהרמת משקולות על‪-‬ידי יצחק ברגר מארה״ב‬ ‫– השיא העולמי הראשון שנקבע במדינת ישראל (אם כי לא אושר ככזה‪ ,‬כיוון שהושג שלא בתחרות‬ ‫רשמית)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אגנס קלטי‪ ,‬המתעמלת האגדית מהונגריה שזכתה בעשר מדליות אולימפיות ובהן‬ ‫חמש מזהב‪ ,‬הגיעה לישראל למשחקי המכביה החמישית והחליטה להישאר בארץ‪.‬‬ ‫משחקי המכביה זכו למעמד זהה לזה של משחקים אזוריים אחרים במסגרת ההתאחדות הבין‪-‬‬ ‫לאומית לספורט‪.‬‬ ‫האתלט ג׳רי אשוורת׳ מארה״ב‪ ,‬האלוף האולימפי ושיאן העולם‪ ,‬זכה בשתי מדליות זהב‪ .‬השחיין‬ ‫מרק ספיץ‪ ,‬אף הוא מארה״ב‪ ,‬זכה ב‪ 4-‬מדליות זהב והוכתר כספורטאי המצטיין של המשחקים‪.‬‬ ‫מכביה זו זכורה בעיקר בשל הופעתו של השחיין מרק ספיץ‪ ,‬שזכה בשיא של ‪ 6‬מדליות זהב‪ ,‬ויחד עם‬ ‫אחותו ננסי ספיץ שזכתה ב‪ 4-‬מדליות זהב‪ ,‬זכו השניים ב‪ 10-‬מדליות זהב‪.‬‬ ‫כוכבת המכביה הייתה השחיינית אניטה זרנוביצקי משוודיה‪ ,‬שזכתה בשיא של ‪ 7‬מדליות זהב‪ ,‬ויחד‬ ‫עם אחיה התאום ברנט זכו ב‪ 9-‬מדליות זהב וב‪ 4-‬מדליות כסף (‪ 13‬בסך‪-‬הכול)‪.‬‬ ‫מכביית ‪ '77‬התקיימה ערב המהפך הפוליטי – עליית הימין לשלטון בראשותו של מנחם בגין וביקורו‬ ‫ההיסטורי של נשיא מצרים‪ ,‬אנואר סאדאת בירושלים‪ .‬במכביה זו הוכפל כמעט מספר המשתתפים‪.‬‬ ‫הושם דגש על היותה אירוע לאומי‪-‬חברתי המוני‪ ,‬ובניגוד ל״מכביות העלייה״ ניכר היה אחוז גדול‬ ‫של ״יורדים״ ובני יורדים בקרב הספורטאים שהגיעו מחו״ל‪ ,‬כחלק מהתופעה הכללית באמצע שנות‬ ‫השבעים‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫המשך‪:‬‬ ‫‪32 33 3,450 1981 11‬‬ ‫‪30 37 3,639 1985 12‬‬ ‫‪32 46 4,417 1989 13‬‬ ‫‪32 48 5,061 1993 14‬‬ ‫‪34 51 5,569 1997 15‬‬ ‫‪34 40 3,590 2001 16‬‬ ‫‪33 55 7,326 2005 17‬‬ ‫‪33 55 7,510 2009 18‬‬ ‫‪40 78 9,000 2013 19‬‬ ‫‪41 80 9,680 2017 20‬‬ ‫‪24‬‬

‫סיסמת המכביה הייתה ״הרגעים הגדולים״‪ ,‬שמ׳תה המוצהרת – קיבוץ גלויות ספורטיבי‪ .‬בסיומה‬ ‫נפתחו ‪ 80‬תיקי עלייה ע״י ספורטאים מחו״ל‪ ,‬ביניהם וילי סימס‪ ,‬שחקן הכדורסל שהחליט להישאר‬ ‫בארץ בסיום המשחקים‪.‬‬ ‫משלחות קולומביה וזאיר חידשו את הופעתן לאחר הפסקה של ‪ 24‬שנים‪ .‬מרק ספיץ‪ ,‬בעל ‪ 7‬מדליות‬ ‫זהב במשחקי מינכן ‪ ,1972‬נשא את הלפיד מלווה בשירלי שפירא‪ ,‬אנוק שפיצר ושלומית רומנו‪,‬‬ ‫שאבותיהן נרצחו באותם משחקים‪.‬‬ ‫לראשונה השתתפו גם יהודים מחלק ממדינות הגוש הקומוניסטי‪ .‬סיסמת המכביה הייתה ״אני‬ ‫שייך״‪.‬‬ ‫לראשונה התקיימו מקצים מיוחדים לספורטאים נכים (פאראלימפיים)‪ .‬סיסמת המכביה‪ :‬״הפעם‬ ‫כמו אף פעם״‪.‬‬ ‫במכביה זו התרחש אסון הגשר מעל הירקון‪ .‬הגשר התמוטט וארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית‬ ‫שנפלו למים המזוהמים נהרגו ועוד עשרות נפגעו‪ .‬סיסמת המכביה‪ :‬״שיא הקיץ״‪.‬‬ ‫למרות איומי טרור של מחבלים מתאבדים ופרעות בתקופת השיא של האינתיפאדה השנייה הגיעו‬ ‫לאירוע משלחות רבות‪ .‬הספורטאי הבולט היה השחיין‪ ‬לני קרייזלברג‪ ,‬זוכה ‪ 3‬מדליות זהב בסידני‬ ‫‪ 2000‬ומחזיק בשיא העולמי‪ .‬סיסמת המכביה‪ :‬״עם אחד חלום אחד״‪.‬‬ ‫משחקים אלה היו הגדולים ביותר עד אז – יותר מ־‪ 7,000‬ספורטאים מ‪ 55-‬מדינות‪ ,‬מהם ‪2000‬‬ ‫ספורטאים מישראל‪ 900 ,‬מארה״ב וכמעט ‪ 500‬מאוסטרליה‪ .‬הסיסמה‪ :‬״להתרגש לאהוב ולנצח״‪.‬‬ ‫במכביית ח״י השתתפו יותר מ‪ 7,500-‬ספורטאים מ‪ 55-‬מדינות‪ ,‬מתוכם יותר מ‪ 3,000-‬ספורטאים‬ ‫מישראל‪ .‬הספורטאי הבולט היה השחיין‪ ‬ג׳ייסון ליזאק‪ ,‬האלוף האולימפי מבייג׳ינג‪ .‬סיסמת‬ ‫המכביה‪ :‬״לגעת ברגעים הגדולים״‪.‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬תנועת הנוער‪ ‬מכבי צעיר‪ ‬נטלה חלק גדול בהפקת אירועי המכביה‪ .‬הכוכבת הייתה‬ ‫המתעמלת אלי רייזמן האלופה ממשחקי לונדון ‪ ,2012‬שאף הדליקה את הלפיד בטקס הפתיחה‪.‬‬ ‫כשליש מהספורטאים במשלחת קובה עלו לארץ בתום המכביה‪ .‬הסיסמה הייתה ״מתחברים‬ ‫למכביה״‪.‬‬ ‫המכביה ה‪ 20-‬עמדה בסימן ‪ 50‬שנה לאיחוד ירושלים והייתה‪ ‬הגדולה ביותר מאז החלו‪ ‬משחקי‬ ‫המכביה‪ .‬המדינות וייטנאם ואיי קיימן יוצגו לראשונה במשחקים אלו‪ .‬אחד מרגעי השיא של‬ ‫המכביה היה משחה ראווה ‪ 50x4‬מ' מעורב בין רביעיית שליחים אמריקנית שכללה שלושה אלופים‬ ‫אולימפיים ‪ -‬לני קרייזלברג‪ ,‬אלכס בלווטניק‪ ,‬אנתוני ארווין וג'ייסון ליזאק‪ ,‬לבין רביעיית שליחים‬ ‫ישראלית שכללה‪ ‬אף היא‪ ‬שחיינים‪ ‬אולימפיים ‪ -‬גיא ברנע‪ ,‬טל שטריקר‪ ,‬ערן גרומי‪ ‬ויואב ברוק‪.‬‬ ‫‪25‬‬

‫השחיין מרק ספיץ (מימין) והכדורסלן טל ברודי בהגיעם למשחקי‬ ‫המכביה בשנת ‪ 1965‬יחד עם המשלחת האמריקנית‬ ‫‪26‬‬

‫ספורטאים יהודים בולטים במשחקי המכביה‬ ‫הצלחתן הגדולה של המכביות‪ ,‬מעבר להיותן מפעל ספורטיבי‬ ‫וחינוכי רחב‪-‬ממדים‪ ,‬היא בחיזוק הזיקה ובקירוב לבבות של‬ ‫אלפי יהודים בתפוצות למדינת ישראל‪ .‬בין המשתתפים במשחקי‬ ‫המכביה היו אלופים אולימפיים ובעלי מדליות אולימפיות‪,‬‬ ‫חלקם ספורטאים יהודים שהחלו את דרכם במכביה ורק לאחר‬ ‫מכן השתתפו במשחקים האולימפיים‪ ,‬וחלקם כבר זכו לתהילה‬ ‫במשחקים ובהמשך חזרו להתחרות גם במכביה‪.‬‬ ‫בפרק זה לא נוכל להביא את סיפורם של כל הספורטאים היהודים‬ ‫שהשתתפו במשחקים האולימפיים ובמכביות לאורך השנים‪,‬‬ ‫ולכן בחרנו בעיקר את הספורטאים שזכו במדליות הן במשחקים‬ ‫האולימפיים והן במכביה‪.‬‬ ‫להלן נתונים על ספורטאים יהודים בולטים במשחקי המכביה‪:‬‬ ‫ליליאן קופלנד דרוסין‬ ‫ליליאן קופלנד דרוסין (‪ )Lillian Copeland Drossin‬מארה״ב‬ ‫(‪ )1964-1904‬הייתה אתלטית שזכתה לתארים רבים בקנה‪-‬מידה‬ ‫עולמי‪ .‬באליפות ארה״ב שנערכה בשנת ‪ 1926‬זכתה קופלנד בכל‬ ‫שלושת הענפים – זריקת דיסקוס‪ ,‬הדיפת כדור ברזל והטלת כידון‪,‬‬ ‫ואף קבעה בהם שיאים אמריקנים חדשים‪ .‬בין השנים ‪1928-1926‬‬ ‫קבעה קופלנד שלושה שיאי עולם בהטלת כידון ושניים בהדיפת‬ ‫כדור ברזל (‪ 8‬ליברות ֹ= ‪ 3.628‬ק״ג)‪ .‬במבחנים האמריקניים‬ ‫למשחקים האולימפיים באמסטרדם ‪ 1928‬השתתפה קופלנד גם‬ ‫בריצת השליחות ‪ 110X4‬יארד‪ ,‬ויחד עם חברותיה קבעה שיא‬ ‫אמריקני חדש של ‪ 50‬שנ׳‪ .‬במשחקים אלו זכתה קופלנד במדליית‬ ‫כסף בזריקת דיסקוס – ‪ 37.08‬מ׳ (תחרות הטלת כידון לנשים‬ ‫טרם נכללה באותם משחקים)‪ .‬במבחנים האמריקניים למשחקי‬ ‫לוס‪-‬אנג׳לס ‪ 1932‬היא נכללה בנבחרת הלאומית‪ ,‬לאחר שסיימה‬ ‫בקושי במקום השלישי בזריקת הדיסקוס‪ ,‬אך במשחקים עצמם‬ ‫‪27‬‬

‫זכתה במדליית זהב במקצוע זה בקובעה‪ ,‬בזריקה האחרונה‪ ,‬שיא‬ ‫אולימפי חדש של ‪ 40.58‬מ׳ (היא זרקה את הדיסקוס מהמקום‪,‬‬ ‫ללא סיבובים)‪ .‬בשנים ‪ 1932-1925‬זכתה קופלנד בתשעה תוארי‬ ‫אליפות המדינה בשלושה ענפים שונים‪ :‬כדור ברזל (חמישה תארים‬ ‫בשנים ‪ 1928-1925‬ו‪ ,)1931-‬דיסקוס (שני תארים – ‪ 1926‬ו‪)1927-‬‬ ‫וכידון (שני תארים – ‪ 1926‬ו‪.)1931-‬‬ ‫לאחר הצלחתה במשחקים האולימפיים פרשה קופלנד מפעילות‪,‬‬ ‫אולם לאחר תקופה קצרה חזרה להתחרות‪ .‬היא השתתפה במכביה‬ ‫השנייה (‪ )1935‬וזכתה בשלוש מדליות זהב ובשלושה שיאי מכביה‬ ‫חדשים‪ :‬בדיסקוס (‪ 37.38‬מ׳)‪ ,‬בכדור ברזל (שיא ארה״ב – ‪12.32‬‬ ‫מ׳) ובכידון (‪ 36.92‬מ׳)‪ .‬שנה לאחר מכן היא בחרה‪ ,‬כיהודייה‪,‬‬ ‫האתלטית האמריקנית ליליאן קופלנד דרוסין –‬ ‫שלוש מדליות זהב במכביה השנייה‬ ‫‪28‬‬

‫להחרים את המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברלין ‪,1936‬‬ ‫כיוון שהיטלר אסר על היהודים להשתתף בנבחרת גרמניה ובכך‬ ‫נמנע ממנה להגן על תוארה‪.‬‬ ‫קופלנד עבדה שנים רבות בתפקידים שונים באכיפת החוק במשרד‬ ‫השריף במחוז לוס‪-‬אנג׳לס‪ ,‬ובהם כ‪ 24-‬שנים בתפקיד קצינת נוער‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1979‬נכללה ליליאן קופלנד בהיכל התהילה של הספורט‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫הנרי ויטנברג‬ ‫הנרי ויטנברג (‪ ,)Henry Wittenberg‬מתאבק (‪ ,)2010-1918‬היה‬ ‫קצין במשטרת ניו‪-‬יורק‪ .‬הוא נולד בג׳רזי סיטי‪ ,‬וכבר כתלמיד בית‪-‬‬ ‫ספר הצטיין בהיאבקות ואף בשחייה ובשחמט‪ .‬בשנתו הראשונה‬ ‫במכללה החל להשתתף בטורנירים בהיאבקות ואף הצטיין בהם‪.‬‬ ‫במשך ‪ 13‬שנים הוא נטל חלק בטורנירים של איגוד הספורטאים‬ ‫החובבים וזכה בכל שבע הפעמים שבהן השתתף‪ ,‬שכללו ‪300‬‬ ‫תחרויות היאבקות וזכייה בכולן‪ .‬לגולת הכותרת של הישגיו‬ ‫הגיע במשחקים האולימפיים בלונדון ‪ ,1948‬לאחר שגבר על כל‬ ‫יריביו בתחרויות המבחן‪ .‬בקרב הראשון בלונדון ניצח את הפיני‬ ‫מלאובו ובקרב נוסף ״השכיב״ את האנגלי סוליבן לאחר ‪ 47‬שנ׳‬ ‫בלבד‪ .‬בחצי הגמר גבר בנק׳ על המתאבק השוודי בנט פוליקוויסט‪,‬‬ ‫שנחשב לבכיר מתאבקי אירופה‪ .‬הקרב המכריע שלו עם השוויצרי‬ ‫פריץ שטוקלי נרשם בהיסטוריית ההיאבקות כאחד הקרבות‬ ‫המעולים שנראו אי‪-‬פעם‪ .‬ויטנברג הפגין תכסיסים נפלאים‪ ,‬זכה‬ ‫בניצחון בנקודות והוכרז כאלוף משחקי לונדון במשקל קל‪-‬כבד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1950‬ערב המכביה השלישית‪ ,‬פנה אליו המתאבק היהודי‬ ‫מקנדה פרד אוברלנדר והציע לו להשתתף בה‪ .‬ויטנברג התלהב‬ ‫מהרעיון והצטרף למשלחת האמריקנית למכביה‪ .‬בתחרויות נטל‬ ‫כמובן את מדליית הזהב והוכרז כאלוף המכביה‪ .‬כשחזר לארה״ב‬ ‫הוא התמסר לעבודה ציונית והופיע כנואם מטעם המגבית‬ ‫היהודית המאוחדת‪ .‬במשחקים האולימפיים בהלסינקי ‪ 1952‬יצא‬ ‫‪29‬‬

‫ויטנברג להגן על תוארו האולימפי‪ ,‬ולמרות שהיה חולה הופיע‬ ‫בכל הקרבות‪ .‬מחלתו הייתה בעוכריו ובסיבוב השלישי נוצח‬ ‫בנקודות על‪-‬ידי השוודי וויקינג פאל‪ .‬במאמץ עילאי הצליח לנצח‬ ‫בנקודות את הסובייטי אוגוסט אנגלס ואת הטורקי אדיל אטן‪,‬‬ ‫ניצחונות שהקנו לו את מדליית הכסף‪ .‬כאשר חזר לארה״ב זכה‬ ‫שוב בתואר האליפות במדינתו‪ .‬במכביה הרביעית‪ ,‬בשנת ‪,1954‬‬ ‫חזר לישראל וזכה במדליית זהב נוספת‪ .‬לאחר שסיים את עבודתו‬ ‫במשטרת ניו‪-‬יורק שימש ויטנברג כפרופסור לחינוך גופני‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬במשחקים האולימפיים במכסיקו‪-‬סיטי ‪ ,1968‬שימש כמאמן‬ ‫נבחרת ההיאבקות של ארה״ב‪.‬‬ ‫במהלך הקריירה שלו ניצח ויטנברג ב‪ 400-‬קרבות והפסיד‬ ‫רק בארבעה (!)‪ .‬בשנת ‪ 1979‬הוכנס שמו להיכל התהילה של‬ ‫הספורטאים היהודים‪.‬‬ ‫המתאבק הנרי ויטנברג מארה״ב –‬ ‫אלוף המכביה השלישית‬ ‫‪30‬‬

‫פרנק ספלמן‬ ‫פרנק אייזק ספלמן (‪ ,)Frank Isaac Spellman‬מרים משקולות‬ ‫מארה״ב (‪ ,)2017-1922‬נולד בעיירה קטנה במלוורן‪ ,‬פנסילבניה‪,‬‬ ‫למשפחת מהגרים בת חמישה ילדים‪ .‬בגיל שבע התייתם מאביו‬ ‫וגדל בבית יתומים עד גיל ‪ .17‬בשנת ‪ ,1946‬באליפות העולם‬ ‫הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה שנערכה בפאריז‪ ,‬זכה‬ ‫ספלמן במדליית ארד במשקל בינוני (‪ 372.5‬ק״ג)‪ ,‬אחרי האלוף‬ ‫האולימפי מברלין ‪ 1936‬חאדר אל טוני ממצרים (‪ 377.5‬ק״ג) ובן‬ ‫ארצו מארה״ב ג׳ון טרפק (‪ 375.0‬ק״ג)‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬באליפות‬ ‫העולם בפילדלפיה‪ ,‬זכה ספלמן במדליית כסף במשקל בינוני‬ ‫(‪ 375.0‬ק״ג)‪ ,‬אחרי בן ארצו סטנלי סטנצ׳יק (‪ 405.0‬ק״ג) ולפני קים‬ ‫סונג‪-‬ג׳יפ מקוריאה הדרומית (‪ 352.5‬ק״ג)‪ .‬במשחקים האולימפיים‬ ‫בלונדון ‪ 1948‬זכה ספלמן במדליית זהב בהרמת משקולות במשקל‬ ‫בינוני (עד ‪ 75‬ק״ג) ובשיא אולימפי חדש של ‪ 390‬ק״ג (‪,152.5 ,120‬‬ ‫‪ 117.5‬ק״ג)‪ ,‬לפני בן ארצו פיט ג׳ורג׳ (‪ 382.5‬ק״ג)‪ ,‬קים סונג‪-‬ג׳יפ‬ ‫(‪ 380.0‬ק״ג) וחאדר אל טוני‪.‬‬ ‫האמריקני פרנק ספלמן – זהב בהרמת משקולות במכביה השלישית‬ ‫‪31‬‬

‫במכביה השלישית (‪ )1950‬זכה ספלמן במדליית זהב בתוצאה‬ ‫של ‪ 357‬ק״ג (‪ 135 ,107 ,115‬ק״ג)‪ .‬לאחר המכביה פרש מספורט‬ ‫תחרותי ועבד כצלם מקצועי‪.‬‬ ‫יצחק ברגר (ראו עמ׳ ‪)84‬‬ ‫ג׳רי אשוורת׳‬ ‫ג׳רלד הווארד (״ג׳רי״) אשוורת׳ (‪,)Gerald Howard Ashworth‬‬ ‫אתלט מארה״ב‪ ,‬נולד ב‪ 1942-‬בהוורהיל‪ ,‬מסצ׳וסטס‪ .‬הוא סיים את‬ ‫לימודיו בדרטמות׳ קולג׳‪ .‬במשחקי טוקיו ‪ 1964‬זכה במדליית זהב‬ ‫בריצת השליחים ‪ 100X4‬מ׳‪ ,‬יחד עם פול דרייטון‪ ,‬ריצ׳רד סטבינס‬ ‫ובוב הייז‪ .‬הרביעייה קבעה שיא עולם חדש – ‪ 39.0‬שנ׳ (‪39.06‬‬ ‫שנ׳ אוטומטי)‪ ,‬לפני פולין ‪ 39.3‬שנ׳ (‪ 39.36‬שנ׳ אוטומטי) וצרפת‬ ‫‪ 39.3‬שנ׳ (‪ 39.36‬שנ׳ אוטומטי)‪ .‬בתחרויות אתלטיקה של המכביה‬ ‫השביעית (‪ )1965‬זכה אשוורת׳ בשתי מדליות זהב – בריצת ‪ 100‬מ׳‬ ‫בתוצאה של ‪ 10.6‬שנ׳ ובריצת שליחים ‪ 100X4‬מ׳ ‪ – 42.4‬שנ׳‪.‬‬ ‫מרק ספיץ (ראו עמ׳ ‪)88‬‬ ‫מרילין רמנובסקי‪-‬וינגפילד‬ ‫מרילין רמנובסקי‪-‬וינגפילד (‪,)Marilyn Ramenofsky-Wingfield‬‬ ‫שחיינית אמריקנית‪ ,‬נולדה ב‪ 1946-‬בפיניקס‪ ,‬אריזונה‪ .‬בתחרויות‬ ‫השחייה של המכביה השישית (‪ )1961‬זכתה במדליית זהב במשחה‬ ‫השליחות ‪ 100X4‬מ׳ חופשי ובמדליית ארד במשחה ל‪ 400-‬מ׳ חופשי‬ ‫בתוצאה של ‪ 5:28.7‬ד׳ [אחרי לינדזי מילר (‪ 5:15.1‬ד׳) ואלן ויילנד (‪5:24.5‬‬ ‫ד׳)]‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬היא סיימה שישית במשחה ל‪ 200-‬מ׳ חזה בתוצאה של‬ ‫‪ 3:15.9‬ד׳‪ .‬באליפות ארה״ב שנערכה באוגוסט ‪ 1962‬זכתה רמנובסקי‬ ‫במדליית ארד ב‪ 400-‬מ׳ חופשי – ‪ 4:56.9‬ד׳‪ .‬בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪1964‬‬ ‫היא קבעה שני שיאי עולם חדשים במשחה ל‪ 400-‬מ׳ חופשי‪ ,‬ובמבחנים‬ ‫‪32‬‬

‫האמריקניים למשחקי טוקיו ‪ 1964‬שיפרה את שיאה העולמי והעמידה‬ ‫אותו על ‪ .4:39.5‬ד׳‪ .‬במשחקים עצמם היא זכתה במדליית כסף בתוצאה‬ ‫של ‪ 4:44.6‬ד׳‪ .‬בשלב המוקדמות היא קבעה את התוצאה המהירה‬ ‫בתחרות‪ ,‬בשיא אולימפי חדש – ‪ 4:47.7‬ד׳‪.‬‬ ‫רמנובסקי הגיעה ארצה לביקור קצר כדי להשתתף בתחרויות השחייה‬ ‫של המכביה השביעית שנערכו בבריכת ״גלית״ בתל‪-‬אביב באוגוסט‬ ‫‪ ,1965‬לאחר שעזבה את המשלחת האמריקנית באמצע מסע באירופה‪.‬‬ ‫היא זכתה במדליית זהב במשחה החזק שלה ל‪ 400-‬מ׳ חופשי וקבעה‬ ‫שיא מכביה חדש – ‪ 4:54.4‬ד׳‪ .‬גם השיא הקודם הושג על‪-‬ידה – בתחרות‬ ‫המוקדמות‪ ,‬ועמד על ‪ 4:55.7‬ד׳‪.‬‬ ‫ב‪ 1988-‬הונצחה מרילין רמנובסקי‪-‬וינגפילד ביד לאיש הספורט‬ ‫היהודי שבמכון וינגייט‪.‬‬ ‫השחיינית מרילין רמנובסקי‪-‬וינגפילד מארה״ב –‬ ‫זהב במכביה השביעית ב‪ 400-‬מ׳ חופשי‬ ‫‪33‬‬

‫וונדי וויינברג‬ ‫וונדי וויינברג (‪ ,)Wendy Weinberg‬שחיינית‪ ,‬נולדה ב‪1958-‬‬ ‫בבולטימור‪ ,‬מרילנד‪ .‬בצעירותה התאמנה במועדון השחייה‬ ‫״הומווד״ ולמדה באוניברסיטת וירג׳יניה‪ .‬להצלחה ראשונה‬ ‫זכתה במשחקי המכביה ה‪ 7 :)1973( 9-‬מדליות‪ ,‬מהן ‪ 4‬זהב ו‪3-‬‬ ‫כסף‪ .‬במשחקים הפן‪-‬אמריקנים שנערכו במכסיקו‪-‬סיטי ‪1975‬‬ ‫זכתה וויינברג במדליית זהב במשחה ל‪ 800-‬מ׳ חופשי בתוצאה‬ ‫של ‪ 9:05.57‬ד׳‪ ,‬לפני בת ארצה מרי מונטגומרי (‪ 9:06.70‬ד׳)‬ ‫וג׳ניס סטנהאוז מקנדה (‪ 9:17.87‬ד׳)‪ .‬במשחקים האולימפיים‬ ‫במונטריאול ‪ 1976‬זכתה וויינברג במדליית ארד במשחה ל‪ 800-‬מ׳‬ ‫חופשי – ‪ 8:42.60‬ד׳‪ ,‬אחרי המנצחת פטרה תימר ממזרח גרמניה‬ ‫(שיא עולם – ‪ 8:37.14‬ד׳) ובת ארצה שירלי בבשוף [אף היא שיפרה‬ ‫את השיא העולמי הקודם שהיה שייך לה (‪ 8:37.59‬ד׳)]‪ .‬וויינברג‬ ‫השתתפה גם במשחקי המכביה ה‪ )1977( 10-‬וזכתה ב‪ 8-‬מדליות‬ ‫– ‪ 6‬זהב ו‪ 2-‬כסף‪ ,‬והייתה ל״מלכת הבריכה״‪ .‬חודש וחצי לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬באוניברסיאדה בסופיה‪ ,‬בלגרד‪ ,‬זכתה במדליית ארד ב‪400-‬‬ ‫מ׳ חופשי בתוצאה של ‪ 4:27.75‬ד׳‪.‬‬ ‫דייויד בלאט‬ ‫דייויד בלאט נולד ב‪ 1959-‬וגדל במסצ׳וסטס‪ ,‬ארה״ב‪ .‬עד לגיל הבר‪-‬‬ ‫מצווה הוא למד פעמיים בשבוע בבית‪-‬ספר יהודי‪ ,‬ומאוחר יותר‪,‬‬ ‫בשנים ‪ ,1981-1977‬למד באוניברסיטת פרינסטון ושיחק כרכז‬ ‫בנבחרת הכדורסל שלה תחת המאמן הוותיק פיט קאריל‪ ,‬שממנו‬ ‫למד רבות על תורת האימון‪ .‬מאמן הקבוצה בקיבוץ גן שמואל גייס‬ ‫את בלאט‪ ,‬בשנתו השנייה ללימודים‪ ,‬לשחק עבור ישראל בקיץ‪.‬‬ ‫שהייה של שישה שבועות בקיבוץ התבררה כחוויה שסייעה לו‬ ‫להיכנס לחברה ולחיים בישראל‪ .‬לטענתו‪ ,‬מאז ביקורו הראשון‬ ‫הוא ידע שהוא מעוניין לשחק בישראל באופן מקצועי‪ .‬בלאט סיים‬ ‫את לימודיו בפרינסטון בשנת ‪ 1981‬בתואר ‪ B.A.‬בספרות אנגלית‪,‬‬ ‫ובאותה שנה השתתף במכביה ה‪ 11-‬כשחקן נבחרת ארה״ב‬ ‫בכדורסל וזכה עמה במדליית הזהב‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫לאחר משחקי המכביה החליט לעלות לישראל ולבנות בה את‬ ‫ביתו‪ .‬הוא המשיך בקריירה שלו ככדורסלן‪ ,‬ועד ‪ 1984‬שיחק במכבי‬ ‫חיפה‪ .‬לאחר מכן חזר לשנתיים לארה״ב ושיחק ב״אטלנטה פרו‪-‬‬ ‫אם״‪ .‬בין השנים ‪ 1986‬ו‪ 1993-‬שיחק בקבוצות הפועל ירושלים‪,‬‬ ‫אליצור נתניה (שבה שימש תקופה מסוימת כמאמן‪-‬שחקן)‪ ,‬הפועל‬ ‫גליל עליון‪ ,‬עירוני נהריה ומכבי חדרה‪ ,‬וב‪ 1993-‬פרש בעקבות‬ ‫קרע בגיד אכילס‪ .‬עוד טרם הפציעה החל לאמן במשרה מלאה‪,‬‬ ‫ולאחר הפרישה הפך לעוזר מאמן בקבוצת הפועל גליל עליון בעונת‬ ‫‪ .1994-1993‬באמצע העונה פוטר המאמן הראשי ובלאט תפס את‬ ‫מקומו‪ .‬עונה לאחר מכן שימש כעוזרו של פיני גרשון בקבוצה‪,‬‬ ‫ב‪ 1996-‬שימש כמאמן ראשי‪ ,‬ובסיומה נבחר ל״מאמן העונה״ לאחר‬ ‫שהקבוצה סיימה במקום השלישי‪ .‬הוא המשיך לאמן את גליל‬ ‫עליון עד לשנת ‪ ,2000‬ובשנה זו מונה לעוזר מאמן במכבי תל‪-‬אביב‬ ‫מאמן הכדורסל המעוטר דייויד בלאט‬ ‫‪35‬‬

‫תחת הנהגתו של פיני גרשון‪ .‬כעוזר מאמן זכה בגביע הסופרוליג‬ ‫ובגביע היורוליג‪ .‬בשנת ‪ 2002‬מונה למאמן מכבי תל‪-‬אביב‪ ,‬ועמה‬ ‫זכה בגביע היורוליג‪ ,‬באליפות הליגה האדריאטית‪ ,‬בחמש אליפויות‬ ‫ובשישה גביעים‪ ,‬ובזכות הישגיו אלה נבחר למאמן העונה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2012-2006‬אימן בלאט את נבחרת רוסיה‪ ,‬וב‪ 2007-‬הוביל‬ ‫אותה לזכייה ראשונה והיסטורית באליפות אירופה בכדורסל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬זכה עמה במדליית ארד באליפות אירופה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫ארד במשחקים האולימפיים בלונדון ‪.2012‬‬ ‫בשנת ‪ ,2014‬לאחר שנחל הצלחה רבה כמאמן מכבי תל‪-‬אביב‪ ,‬יצא‬ ‫בלאט לארה״ב‪ ,‬לאתגר הגדול ביותר שלו בקריירת האימון שלו‪,‬‬ ‫כשמונה למאמנה הראשי של קבוצת קליבלנד קאבלירס מליגת‬ ‫ה‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי‪ .‬הוא אימן את הקבוצה במשך עונה וחצי‪ ,‬ובכך הפך‬ ‫למאמן הישראלי הראשון אי‪-‬פעם שאימן קבוצה בליגה בכירה‬ ‫זו‪ .‬בדצמבר ‪ 2015‬זכה בלאט בתואר מאמן השנה מטעם משרד‬ ‫התרבות והספורט‪ .‬ביוני ‪ 2016‬מונה למאמן קבוצת דארושפקה‬ ‫מטורקיה וזכה עמה בגביע אירופה לקבוצות‪ .‬כיום הוא מאמן את‬ ‫קבוצת אולימפיאקוס מיוון‪.‬‬ ‫בראד גילברט‬ ‫בראד גילברט (‪ ,)Brad Gilbert‬טניסאי עבר‪ ,‬נולד ב‪ 1961-‬באוקלנד‪,‬‬ ‫קליפורניה‪ .‬בין השנים ‪ 1980‬ו‪ 1982-‬הוא שיחק טניס עבור המכללה‬ ‫בלוס‪-‬אלטוס הילס‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ובמהלך תקופה זו זכה באליפות‬ ‫המכללה לנוער והפך לחבר בנבחרת גביע הדייויס האמריקנית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1982‬עבר לאוניברסיטת פפרדין (‪)Pepperdine University‬‬ ‫והגיע לגמר אליפות ה‪( NCAA-‬התאחדות המכללות האמריקנית)‪.‬‬ ‫הקריירה המקצוענית שלו נמשכה עד ‪ ,1995‬ובמהלכה זכה ב‪20-‬‬ ‫טורנירים מקצוענים והגיע ל‪ 20-‬גמרים נוספים‪ .‬בשיאו דורג רביעי‬ ‫בעולם‪ .‬במשך שנתיים רצופות (‪ )1990-1989‬סיים בין עשרת הגדולים‬ ‫ושש פעמים (‪ )1991-1985‬בין ‪ 20‬הגדולים‪ .‬ללא חבטת הגשה חזקה‬ ‫‪36‬‬

‫ומשחק רשת טוב במיוחד הצליח גילברט להפוך לטניסאי ענק‪,‬‬ ‫שהתאפיין ביכולתו להתיש את יריביו מן הקו האחורי‪.‬‬ ‫רגע לפני שהפך לשם עולמי הגיע גילברט בן ה‪ 24-‬למכביה ה‪12-‬‬ ‫בשנת ‪ 1985‬וזכה בתואר הזוגות הראשון שלו בקריירה לצד ג׳ון‬ ‫לוין‪ .‬שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,1988-‬זכה במדליית ארד במשחקים‬ ‫האולימפיים בסיאול וב‪ 1989-‬ניצח בטורניר סינסינטי היוקרתי‪,‬‬ ‫תוך שהוא מדלג מעל טניסאי‪-‬על כמו פיט סמפראס‪ ,‬בוריס בקר‬ ‫וסטפן אדברג‪ .‬כיום משמש גילברט כפרשן טניס בטלוויזיה ונחשב‬ ‫לאחד מגדולי המאמנים בטניס בעולם‪ .‬האקדמיה הפרטית שלו‬ ‫משגשגת‪ ,‬והוא חתום על הצלחתם של שחקני טניס מובילים כמו‬ ‫אנדרה אגאסי‪ ,‬אנדי רודיק‪ ,‬אנדי מארי וקיי נישיקורי‪.‬‬ ‫הטניסאי האמריקני בראד גילברט – זהב בזוגות במכביה ה‪12-‬‬ ‫מריה מזינה‬ ‫מריה מזינה (‪ ,)Maria Mazina‬סייפת רוסייה‪ ,‬נולדה ב‪ .1964-‬היא‬ ‫החלה לסייף בגיל ‪ ,12‬ובמהלך הקריירה שלה הייתה חמש פעמים‬ ‫אלופת עולם בדקר‪ .‬במשחקים האולימפיים באטלנטה ‪ 1996‬זכתה‬ ‫במדליית ארד בדקר קבוצתי‪ ,‬ובסידני ‪ 2000‬זכתה בזהב באותו‬ ‫מקצוע‪ .‬במשחקי המכביה ה‪ )2001( 16-‬זכתה בזהב בתחרות‬ ‫‪37‬‬

‫האישית בדקר‪ .‬כיום היא מתגוררת במוסקווה ומדריכה במכבי‬ ‫מוסקווה‪ ,‬אגודה שהיא חברה בה מאז ‪.1995‬‬ ‫ואדים מרקוביץ׳ גוצט‬ ‫ואדים מרקוביץ׳ גוצט (‪ ,)Vadym Gutzeit‬סייף‪ ,‬נולד ב‪1971-‬‬ ‫בקייב‪ ,‬אוקראינה‪ .‬הוא החל את קריירת הסיוף בגיל ‪ ,10‬וכבר בגיל‬ ‫‪ 15‬היה אלוף אוקראינה‪ .‬בשנת ‪ 1989‬זכה במדליית זהב באליפות‬ ‫העולם לנוער‪ ,‬ושנה לאחר מכן זכה במדליית הכסף באותו אירוע‬ ‫ובארד בחרב אישי‪ ,‬וכך גם באליפות העולם לבוגרים‪ .‬בהופעתו‬ ‫הראשונה במשחקים האולימפיים בברצלונה ‪ 1992‬הוא ניצח‬ ‫בתחרות החרב הקבוצתית יחד עם המשלחת המאוחדת‪ .‬ארבע‬ ‫שנים לאחר מכן‪ ,‬במשחקי אטלנטה ‪ ,1996‬סיים שישי בתחרות‬ ‫החרב האישית‪ ,‬לאחר שנוצח בשלב רבע הגמר על‪-‬ידי יריבו הרוסי‬ ‫סרגיי שאריקוב שזכה במדליית הזהב‪ .‬בסידני ‪ 2000‬סיים עם‬ ‫נבחרתו במקום השישי בתחרות הקבוצתית‪ .‬באותה שנה מונה‬ ‫גוצט לסגן נשיא ההתאחדות האוקראינית בסיוף‪ .‬בשנת ‪ 2000‬זכה‬ ‫במדליית ארד בתחרות הקבוצתית באליפות אירופה‪.‬‬ ‫גוצט השתתף במכביה ה‪ )2001( 16-‬וזכה במדליית כסף בחרב‪ .‬גם‬ ‫הפעם הוא נוצח בגמר על‪-‬ידי סרגיי שאריקוב מרוסיה‪ .‬ארבע שנים‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬במכביה ה‪ ,17-‬הצליח לגבור על יריבו הרוסי ולזכות‬ ‫במדליית זהב‪ .‬באותה מכביה זכה גם בזהב הקבוצתי יחד עם‬ ‫נבחרת החרב האוקראינית‪.‬‬ ‫במקביל לקריירה המקצוענית מונה גוצט בשנת ‪ 2002‬לשופט סיוף בין‪-‬‬ ‫לאומי בתחרויות חרב ורומח מטעם ההתאחדות הבין‪-‬לאומית לסיוף‪.‬‬ ‫הוא שפט בכמה תחרויות גדולות‪ ,‬כולל במשחקי לונדון ‪ .2012‬החל‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הוא משמש כחבר הנהלה בוועד האולימפי האוקראיני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬הונצח ביד לאיש הספורט היהודי שבמכון וינגייט‪.‬‬ ‫לני קרייזלברג (ראו עמ׳ ‪)91‬‬ ‫‪38‬‬

‫סרגיי שאריקוב‬ ‫סרגיי שאריקוב (‪ ,)Sergey Sharikov‬המכונה ״צ׳ריקוב״‪ ,‬הוא‬ ‫סייף רוסי שנחשב לאחד מסייפי החרב הטובים בעולם (‪2015-‬‬ ‫‪ .)1974‬צ׳ריקוב החל לסייף בגיל ‪ ,12‬ובמהלך הקריירה שלו זכה‬ ‫במדליות רבות בתחרויות בין‪-‬לאומיות ליחידים ולקבוצות‬ ‫כגון אליפות העולם‪ ,‬גביע העולם ואליפות אירופה‪ .‬במשחקים‬ ‫האולימפיים התחרה שלוש פעמים עבור המשלחת הרוסית וזכה‬ ‫בארבע מדליות אולימפיות‪ :‬באטלנטה ‪ – 1996‬מדליית זהב בתחרות‬ ‫הקבוצתית וכסף בתחרות האישית; בסידני ‪ 2000‬עזר להוביל את‬ ‫הנבחרת הרוסית לזכייה במדליית זהב בתחרות הקבוצתית (בפעם‬ ‫השנייה ברציפות)‪ ,‬ובאתונה ‪ 2004‬זכה בארד לאחר קרב צמוד עם‬ ‫הנבחרת האיטלקית בשלב רבע הגמר‪ .‬ב‪ 2001-‬השתתף צ׳ריקוב‬ ‫במכביה ה‪ 16-‬וזכה בזהב בתחרות האישית‪ .‬במקביל‪ ,‬שימש גם‬ ‫כמאמן הנבחרת‪ .‬ב‪ 2005-‬השתתף גם במכביה ה‪ 17-‬וסיים שני‪,‬‬ ‫לאחר הפסד בגמר לאוקראיני ואדים גוצט‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2003‬ו‪ 2005-‬הונצח צ׳ריקוב ביד לאיש הספורט היהודי‬ ‫שבמכון וינגייט‪ .‬הוא נפטר ביוני ‪ 2015‬בתאונת דרכים‪ ,‬כשהוא בן ‪.40‬‬ ‫ג׳ייסון ליזאק (ראו עמ׳ ‪)92‬‬ ‫גארט ובר‪-‬גייל‬ ‫גארט ובר‪-‬גייל (‪ ,)Garrett Weber-Gale‬שחיין‪ ,‬נולד ב‪1985-‬‬ ‫בסטיבנס פוינט‪ ,‬ויסקונסין‪ .‬הוא החל להתאמן בשחייה בימק״א‬ ‫שבבראון דיר‪ ,‬ויסקונסין‪ ,‬בהדרכתו של אדי ריס‪ .‬באליפות ארה״ב‬ ‫שנערכה בשנת ‪ 2004‬זכה במדליית זהב במשחה ל‪ 100-‬מ׳ חופשי‪,‬‬ ‫אך במבחנים האמריקניים למשחקי אתונה ‪ 2004‬הוא סיים רק‬ ‫במקום השביעי ולא נכלל בנבחרת‪ .‬לקראת בייג׳ינג ‪ 2008‬הוא כבר‬ ‫ניצח במבחנים ב‪ 100-‬מ׳ חופשי בתוצאה של ‪ 47.92‬שנ׳ (בשלב‬ ‫המוקדמות קבע ‪ 47.78‬שנ׳‪ ,‬ובכך היה לשחיין האמריקני הראשון‬ ‫שירד מ‪ 48-‬שנ׳‪ .‬הוא ניצח גם במשחה ל‪ 50-‬מ׳ חופשי בשיא‬ ‫‪39‬‬

‫אמריקני – ‪ 21.47‬שנ׳‪ .‬במשחקים עצמם הוא זכה בשתי מדליות‬ ‫זהב ושבר את שיאי עולם במשחי השליחים‪ :‬ב‪ 100X4-‬מ׳ חופשי‬ ‫(יחד עם מייקל פלפס‪ ,‬קאלן ג׳ונס וג׳ייסון ליזאק) בתוצאה של ‪3:08.24‬‬ ‫ד׳‪ ,‬ובמוקדמות ‪ 100X4‬מעורב‪ .‬בין השנים ‪ 2009‬ו‪ 2012-‬זכה ובר‪-‬‬ ‫גייל באליפויות העולם בשחייה (בבריכת ‪ 25‬מ׳) בחמש מדליות זהב‬ ‫במשחה ‪ 100X4‬מ׳ מעורב‪ ,‬מדליית זהב במשחה ‪ 200X4‬מ׳ חופשי‪,‬‬ ‫כסף במשחה ‪ 200X4‬מ׳ חופשי וארד ב‪ 200X4-‬מ׳ חופשי‪ ,‬ואף היה‬ ‫שותף לשיא עולם חדש של ‪ 3:03.30‬ד׳ במשחה שליחים ‪ 100X4‬מ׳‬ ‫חופשי בתחרות שחייה בבריכה קצרה שנערכה במנצ׳סטר‪ ,‬אנגליה‪,‬‬ ‫בדצמבר ‪( 2009‬יחד עם נתן אדריאן‪ ,‬מאט גריוורס ומייקל פלפס)‪.‬‬ ‫במכביה ה‪ )2013( 19-‬זכה ובר‪-‬גייל בשתי מדליות זהב‪ :‬ב‪ 50-‬מ׳‬ ‫חופשי‪ ,‬משחה שבו קבע שיא מכביה ושיא ישראלי בין‪-‬לאומי חדש‬ ‫– ‪ 22.12‬שנ׳‪ ,‬לפני יהב שחף שקבע שיא ישראלי חדש של ‪ 22.68‬שנ׳‬ ‫ובמשחה ל‪ 100-‬מ׳ חופשי בתוצאה של ‪ 48.99‬שנ׳‪.‬‬ ‫השחיין גארט ובר‪-‬גייל מארה״ב – זהב ב‪ 50-‬וב‪ 100-‬מ׳ חופשי במכביה ה‪19-‬‬ ‫‪40‬‬

‫אורי ששון‬ ‫אורי ששון‪ ,‬הג׳ודוקא הישראלי‪ ,‬נולד ב‪ 1990-‬בירושלים‪ .‬בגיל ‪8‬‬ ‫החל להתאמן בג׳ודו בעקבות הערצתו לאחיו הגדול אלון‪ ,‬שלימים‬ ‫ּמונה גם לקפטן נבחרת ישראל‪ .‬בהמשך הפכו שני האחים ליריבים‬ ‫על מזרן הג׳ודו‪ ,‬והתחרו זה מול זה‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬בגיל ‪ ,17‬זכה‬ ‫אורי לראשונה באליפות ישראל לבוגרים ולאחר מכן שבע פעמים‬ ‫נוספות‪ .‬ב‪ 2009-‬השתתף במשחקי המכביה ה‪ 18-‬וזכה במדליית‬ ‫זהב‪ ,‬ובכך הפך לספורטאי הישראלי היחיד שזכה גם במדליה‬ ‫אולימפית וגם במדליה במכביה‪.‬‬ ‫הג'ודוקא אורי ששון – מדליית זהב במשחקי המכביה ‪2009‬‬ ‫צילום‪ :‬עמית שיסל; באדיבות הוועד האולימפי בישראל‬ ‫‪41‬‬

‫ב‪ 2010-‬זכה אורי להישג משמעותי ראשון בזירה הבין‪-‬לאומית‪,‬‬ ‫בהשיגו מדליית ארד בטורניר שנערך בלונדון במסגרת גביע‬ ‫אירופה‪ .‬לקראת משחקי לונדון ‪ 2012‬הוא לא נכלל בסגל הישראלי‪,‬‬ ‫מאחר שבמשחקים רשאי להשתתף רק ג׳ודוקא אחד מכל מדינה‬ ‫בכל קטגוריית משקל‪ ,‬והיה זה אריק זאבי שהגיע להישגים טובים‬ ‫ממנו‪ .‬בשנת ‪ ,2015‬במשחקים האירופיים שנערכו בבאקו והיוו גם‬ ‫את אליפות אירופה בג׳ודו‪ ,‬רשם את הישג השיא שלו – מדליית‬ ‫כסף במשקל ‪ 100‬ק״ג ומעלה‪ .‬ב‪ 2016-‬זכה במדליית זהב בתחרות‬ ‫הגרנד‪-‬פרי בטביליסי‪ ,‬אחרי ניצחון בגמר על רוי מאייר מהולנד;‬ ‫במדליית כסף באליפות אירופה בקאזאן‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ובכסף בתחרות‬ ‫המאסטרס בגוודלחארה‪ ,‬מכסיקו‪.‬‬ ‫במשחקים האולימפיים בריו דה‪-‬ז׳נירו ‪ 2016‬הגיע אורי להישג‬ ‫הטוב ביותר עד כה בקריירה שלו – מדליית ארד‪ .‬בדרך למדליה‬ ‫הוא ניצח באיפון‪ ,‬בסיבוב הראשון‪ ,‬את אסלאם אל שהאבי‬ ‫ממצרים‪ ,‬שסירב ללחוץ את ידו בתום הקרב‪ .‬בשמינית הגמר ניצח‬ ‫בווזארי את מצ׳איי סרנצקי מפולין‪ ,‬וברבע הגמר ניצח בווזארי את‬ ‫רוי מאייר מהולנד‪ .‬בחצי הגמר הפסיד בוואזרי לטדי רינר מצרפת‬ ‫(מדליית זהב) בשנייה האחרונה של הקרב‪ .‬בקרב על הארד ניצח‬ ‫את הקובני אלכס גרסיה מנדוסה בקרב שהוכרע על חודם של‬ ‫עונשים‪.‬‬ ‫מיטש גיילורד‬ ‫מיטש גיילורד (‪ ,)Mitch Gaylord‬מתעמל אמריקני‪ ,‬נולד בשנת‬ ‫‪ 1961‬בקליפורניה‪ .‬משנת ‪ 1980‬נמנה עם הנבחרת הלאומית‬ ‫בהתעמלות‪ ,‬ובאותה תקופה נחשב למתעמל הטוב בעולם‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1981‬הגיע לישראל כדי ליטול חלק במשחקי המכביה ה‪,11-‬‬ ‫ובמהלכם זכה בשש מתוך שבע מדליות זהב אפשריות‪ .‬בלימודיו‬ ‫באוניברסיטת ‪ UCLA‬בשנים ‪ 1983‬ו‪ 1984-‬הוא ניצח בקרב‪-‬רב‬ ‫באליפות ארה״ב‪ .‬זכייתו באליפות המדינה ב‪ 1984-‬הקנתה לו‬ ‫את כרטיס הכניסה למשחקים האולימפיים שהתקיימו בארה״ב‬ ‫‪42‬‬

‫באותה שנה‪ .‬בהיותו בן ‪ 23‬בלבד הוביל את נבחרתו לזכייה‬ ‫ראשונה‪ ,‬היחידה עד כה‪ ,‬במדליית זהב אולימפית‪ ,‬ואף היה‬ ‫למתעמל האמריקני הראשון שזכה לציון המושלם ‪ .10‬כמו כן‪,‬‬ ‫זכה במדליית כסף ובשתי מדליות ארד באותם משחקים‪ .‬לאחר‬ ‫מכן כתב את ספרו הראשון בנושא תרגילי התעמלות לאימונים‪.‬‬ ‫הוא שיחק בכמה סרטים והשתתף בתכניות טלוויזיה ואף שימש‬ ‫כשגריר ענף ההתעמלות ופרשן ברשת ה‪ .NBC-‬ביוני ‪ 2007‬נבחר‬ ‫גיילורד למתעמל האמריקני השביעי בטיבו בכל הזמנים‪ ,‬וב‪2009-‬‬ ‫נקרא על שמו היכל התהילה של הספורט היהודי הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫דיק סאביט‬ ‫עד כה צוינו רק ספורטאים שזכו במדליות הן במשחקים האולימפיים‬ ‫והן במשחקי המכביה‪ .‬ראוי להזכיר כאן גם את דיק סאביט (‪Dick‬‬ ‫‪ ,)Savitt‬אף שלא השתתף במשחקים האולימפיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדעת‬ ‫רבים הוא נחשב כגדול הטניסאים היהודים בהיסטוריה‪.‬‬ ‫האמריקני דיק סאביט‬ ‫לדעת רבים נחשב לגדול הטניסאים היהודים בהיסטוריה‬ ‫‪43‬‬

‫סאביט נולד בשנת ‪ 1927‬בניו‪-‬ג׳רזי‪ ,‬ארה״ב‪ .‬הוא לא למד כלל לשחק‬ ‫טניס‪ ,‬ובגיל ‪ 14‬לימד את עצמו‪ .‬באותן שנים‪ ,‬האיש הגבוה והנחוש‬ ‫הזה העדיף להתמקד בכדורסל והפגין ניצוצות של כישרון גדול‬ ‫כשליהטט בכדור הכתום‪ ,‬אך בשנתו הראשונה במכללת קורנל הוא‬ ‫נפצע בברכו והעביר את כל מאמציו לאהבתו הספורטיבית השנייה‬ ‫– הטניס‪ .‬לאחר סיום שירותו הצבאי ב‪ 1946-‬החל להתחרות‬ ‫בטורנירים מקומיים במזרח ארה״ב‪ ,‬ועוצמת החבטה הנדירה שלו‬ ‫והתחרותיות הבלתי מתפשרת העלו אותו בהדרגה עד לצמרת‬ ‫העולמית‪ .‬בשיאו הגיע סאביט למקום השני בעולם‪ ,‬אף שמעולם‬ ‫לא עבד עם מאמן‪ .‬ב‪ ,1951-‬בגיל ‪ ,24‬שבר רצף של ‪ 13‬זכיות רצופות‬ ‫של טניסאים אוסטרלים באליפות אוסטרליה הפתוחה‪ .‬בדרכו‬ ‫לגרנד‪-‬סלאם הראשון שלו גבר על שלושת הכוכבים המקומיים –‬ ‫קן מקגרגור‪ ,‬פרנק סדגמן וג׳ון ברומוויץ׳‪.‬‬ ‫סאביט הוא אחד מארבעת הטניסאים האמריקנים שזכו באליפות‬ ‫אוסטרליה ובריטניה (ווימבלדון) בשנה אחת‪ ,‬בעקבות דון באדג׳‬ ‫(‪ ,)1938‬ג׳ימי קונורס (‪ )1974‬ופיט סמפראס (‪ 1994‬ו‪.)1997-‬‬ ‫בשנת ‪ ,1961‬במסגרת משחקי המכביה השישית‪ ,‬זכה סאביט בשתי‬ ‫מדליות זהב הן ביחידים והן בזוגות (עם מייק פרנקס)‪ .‬החל בשנת‬ ‫‪ 1973‬הוא סייע לפיתוח מרכזי הטניס בישראל‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫טל ברודי‬ ‫״אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט‪ ,‬בהכול״‪*.‬‬ ‫טל ברודי (מספר ‪)6‬‬ ‫* נאמר על‪-‬ידי טל ברודי (יליד ‪ )1943‬בראיון טלוויזיוני מיד לאחר ניצחונה‬ ‫של מכבי תל‪-‬אביב על צסק״א מוסקווה בשנת ‪ 1977‬בעיר וירטון שבבלגיה‬ ‫במסגרת משחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫אחד הספורטאים הבולטים שנטלו חלק במשחקי המכביה הוא‬ ‫שחקן הכדורסל טל ברודי‪ .‬הוא לא רק השפיע רבות על ההתפתחות‬ ‫המקצועית של משחק הכדורסל בישראל אלא אף סייע לו לעבור‬ ‫משלב של ספורט חובבני לשלב של ספורט מקצועני‪ .‬במרוצת‬ ‫השנים הפך לנציג הבכיר של קהילת הספורטאים האמריקנים‬ ‫שהגיעו לישראל כחברים במשלחת האמריקנית למשחקי המכביה‪,‬‬ ‫ובעקבות השתתפותם במשחקים בחרו לעלות לישראל‪ ,‬להשתקע‬ ‫בה ולהקים בה את ביתם‪ .‬ברודי זכה בפרס ישראל לשנת תשל״ט‬ ‫על ״תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף״‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2018‬קיימנו ריאיון עם טל ברודי‪ ,‬ובו בחרנו להתמקד‬ ‫בהיבטים הקשורים להיותו כדורסלן אמריקני מצטיין שהעדיף‬ ‫לפתח קריירת ספורט בישראל ולא בארץ מולדתו‪ ,‬ולחיות בה עם‬ ‫סיום קריירת המשחק שלו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬איך הכול התחיל?‬ ‫״אבי‪ ,‬מיכאל (מקס) צ׳רנוברודה‪ ,‬עלה לישראל מפולין בשנות‬ ‫העשרים של המאה הקודמת‪ .‬לאחר שהות של שלוש שנים בישראל‬ ‫החליט אבי להגר לארה״ב‪ ,‬לניו ג׳רזי‪ ,‬שם נולדו אחותי ואני‪.‬‬ ‫התחלתי לשחק כדורסל כבר בגיל שמונה – בבית‪-‬הספר היסודי‬ ‫שבו למדתי‪ .‬אהבתי מאוד את המשחק והתחלתי להתמיד בו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1961‬שיחקתי בנבחרת בית‪-‬הספר התיכון שבו למדתי וזכינו‬ ‫באליפות הארצית של בתי‪-‬הספר בניו ג׳רזי‪ .‬זכייה זו וההצטיינות‬ ‫בנבחרת עזרה לי לקבל מלגת לימודים לאוניברסיטת אילינוי‪.‬‬ ‫למדתי חינוך גופני לתואר ראשון ושיחקתי כדורסל בנבחרת‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬למדתי גם לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית‪,‬‬ ‫ובתקופה זו החלטתי שאני רוצה להיות כדורסלן מקצועני״‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬כדורסלנים אמריקנים מצטיינים שסיימו את‬ ‫לימודיהם באוניברסיטה עוברים לשחק ב‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי‪ .‬זהו חלום‬ ‫עבור רבים‪ ,‬האם גם עבורך?‬ ‫״בהחלט כן‪ ,‬אבל החיים קיבלו תפנית אחרת‪ .‬בסיום לימודיי‬ ‫בשנת ‪ 1965‬הצטרפתי לנבחרת הכדורסל של ארה״ב למשחקי‬ ‫‪46‬‬

‫המכביה השביעית‪ .‬אמנם באותה שנה נבחרתי בדראפט במקום‬ ‫ה‪ 12-‬על‪-‬ידי קבוצת הבולטימור בולס (דראפט – דירוג הבחירה‬ ‫של כדורסלנים על‪-‬ידי קבוצות ה‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי לאחר סיום לימודיהם‬ ‫באוניברסיטאות‪ .‬המחברים)‪ ,‬כך שהייתי יכול להצטרף לשורותיה‪,‬‬ ‫אבל השהייה שלי בישראל במהלך משחקי המכביה גרמה לי להבין‬ ‫שאולי מקומי הוא לא בארה״ב אלא דווקא כאן בישראל‪ .‬הרגשתי‬ ‫שאני יכול לתרום להתפתחות של הכדורסל בישראל‪ .‬לא האמנתי‬ ‫עד כמה אנשים כאן אוהבים את המשחק״‪.‬‬ ‫ובאמת בחרת לוותר על ״חלום ה‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי״?‬ ‫״כן‪ .‬רציתי להיות חלק ממשהו גדול יותר‪ .‬אל תשכחו שה‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי‬ ‫של אז לא היה מותג כמו היום‪ .‬המשכורות לא היו גבוהות במיוחד‪,‬‬ ‫והליגה לא נתפסה בעיני הציבור האמריקני כפי שהיא נתפסת‬ ‫כיום‪ .‬נכון שזה היה כבוד להיבחר לשחק בליגה הזו‪ ,‬אבל הרגשתי‬ ‫שאני רוצה לעשות דברים אחרים בחיים שלי‪ .‬כשהצטרפתי למכבי‬ ‫תל‪-‬אביב באמצע שנות השישים‪ ,‬הכדורסל הישראלי עדיין לא‬ ‫הגיע להישגים באירופה‪ .‬אסור לשכוח שבשנים אלה היה מיתון‬ ‫בישראל‪ ,‬ומצבה הכלכלי של המדינה לא היה טוב‪ .‬האווירה הייתה‬ ‫מתוחה ומצב הרוח ירוד‪ .‬במכבי היינו שותפים למשהו חדש שטרם‬ ‫נראה בארץ כמו ׳נס בדאלונה׳*‪ .‬מכבי ניצחה אז מועדוני צמרת‬ ‫נוספים‪ .‬אוהדי הכדורסל לא היו רגילים להישגים כאלו‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫הגיע הניצחון על צסק״א מוסקווה וזכייה ראשונה בגביע אירופה‬ ‫בשנת ‪ .1977‬זה היה משהו מיוחד שאיחד את כל המדינה‪ .‬תמיד‬ ‫קראתי על השואה ועל מה שעברו היהודים בתקופת השלטון‬ ‫הנאצי‪ .‬זה גרם לי להעריך את החיים בישראל ואת מה שעשינו‬ ‫לשיפור מצב הרוח הלאומי באותה תקופה‪ .‬הייתי חלק מזה‪ ,‬ולכן‬ ‫לא התחרטתי שלא שיחקתי ב‪-‬אן‪.‬בי‪.‬איי‪ .‬הרגשתי שאנחנו בונים‬ ‫משהו חדש שטרם נראה כמותו בישראל‪ .‬זה משהו שאני לא אשכח‬ ‫אף פעם״‪.‬‬ ‫* בעונת ‪ 1967‬שיחקה מכבי תל‪-‬אביב נגד חובנטוד בדאלונה בברצלונה‬ ‫והפסידה ‪( 101:69‬הפרש של ‪ 32‬נק׳)‪ .‬במשחק הגומלין בתל‪-‬אביב ניצחה מכבי‬ ‫באותו הפרש (‪ .)83:51‬במשחק השלישי והמכריע שהתקיים גם הוא בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫ניצחה מכבי ‪ 51:75‬ועלתה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫ולכן משחקי המכביה היו חשובים כל כך עבורך?‬ ‫״בהחלט‪ .‬בעיניי זהו אחד הניצחונות הגדולים של העם היהודי‪.‬‬ ‫למרות מה שקרה באירופה בתקופת השואה‪ ,‬אנחנו מצליחים בכל‬ ‫ארבע שנים לארגן משחקים בארץ שלנו עבור ספורטאים יהודים‬ ‫מכל העולם‪ .‬זה לא רק אירוע ספורט; הדבר החשוב הוא ההתכנסות‬ ‫של יהודים מכל העולם‪ .‬אם לא הייתי משתתף במשחקי המכביה‬ ‫לא הייתי מגיע כלל לארץ‪ ,‬ולכן שמחתי במיוחד שבחרו בי להדליק‬ ‫את לפיד המשחקים במכביה התשיעית בשנת ‪1973‬״‪.‬‬ ‫האם אתה מעורב גם כיום במשחקי המכביה?‬ ‫״בכל פעם שמבקשים ממני להרצות על משחקי המכביה אני נענה‬ ‫ברצון‪ .‬לעתים אני נוסע לחו״ל ומקדם את רעיון המכביה בקרב‬ ‫ספורטאים יהודים צעירים‪ .‬זהו חלק מהרצאות הסברה שאני נותן‬ ‫בשנים האחרונות״‪.‬‬ ‫האם אתה יכול לפרט על זה מעט?‬ ‫״זה לא סוד שישראל סובלת כיום מתדמית בעייתית ברחבי העולם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אני מרבה לנסוע לחו״ל למסעות הסברה מטעם‬ ‫משרד החוץ הישראלי‪ ,‬נפגש עם בוגרים וצעירים ומסביר להם על‬ ‫החיים כאן בישראל ועל הקשיים מול השכנים שלנו‪ .‬אני נפגש עם‬ ‫סטודנטים יהודים ולא‪-‬יהודים באוניברסיטאות ברחבי ארה״ב‬ ‫ומסביר להם את הצד שלנו בסכסוך‪ .‬אני נפגש עם תלמידים‬ ‫בבתי‪-‬ספר תיכוניים בארץ ובארה״ב ועם קהלים יהודים בכל‬ ‫רחבי העולם ומסביר להם על ההישגים שלנו כמדינה‪ ,‬על תרבות‬ ‫ההיי‪-‬טק ועל הישגי הרפואה הישראלית‪ .‬כשאמריקנים – צעירים‬ ‫ומבוגרים – שומעים את זה ממני‪ ,‬מי שהיגר מארה״ב לישראל‬ ‫והגיע למצוינות בספורט‪ ,‬קל להם להזדהות עם זה‪ .‬הם מרגישים‬ ‫שאני מישהו משלהם שחי בישראל‪ .‬יש לנו הרבה עבודה בהיבט‬ ‫ההסברתי‪ ,‬ואני תמיד שמח לקחת חלק בזה״‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬לדעתך‪ ,‬ספורט יכול לשמש גשר בין יהדות התפוצות‬ ‫לישראל?‬ ‫״בוודאי‪ .‬אני הרי אחת הדוגמאות לכך‪ ...‬כמעט בכל מקום בעולם‬ ‫‪48‬‬

‫יש לספורטאים השפעה על הקהילה המקומית או הארצית‪.‬‬ ‫ספורטאים יהודים שנולדו בחו״ל ומתחרים בארץ הולדתם אך‬ ‫מגיעים לארץ למשחקי המכביה‪ ,‬או לכל אירוע ספורט אחר‪,‬‬ ‫לומדים להכיר את החיים בישראל ויכולים לספר על מה שקורה‬ ‫בארץ‪ .‬הם גם יכולים לסייע להתמודד עם גל האנטישמיות הגובר‬ ‫בארצות רבות ברחבי העולם‪ .‬אם חלק מהם חי כמה שנים בישראל‪,‬‬ ‫כמו שחקני כדורסל אמריקנים המשחקים בליגת העל הישראלית‪,‬‬ ‫ועובר חוויות חיים חיוביות במהלך שהותו בארץ‪ ,‬בוודאי שיכול‬ ‫לספר על מה שחווה ולחזק את הגשר בין ישראל לקהילות היהודים‬ ‫בעולם‪ .‬בעיניי‪ ,‬ספורט הוא תחום בעל השפעה רבה על הקהילה‪,‬‬ ‫ואנחנו צריכים לנצל אותו עוד יותר למטרות הסברה״‪.‬‬ ‫תודה רבה על הזמן שהקדשת לנו‪ .‬תודה על שחלקת אתנו את‬ ‫התובנות שלך לגבי התרומה של משחקי המכביה לספורטאים‬ ‫יהודים שמגיעים מחו״ל‪ .‬תודה גם על התובנה שהספורט עשוי‬ ‫לשמש גשר בין קהילות שונות ממקומות שונים בעולם‪ .‬אנחנו‬ ‫מאחלים לך עוד שנים רבות של עשייה‪.‬‬ ‫טל ברודי (רביעי מימין בשורה ראשונה) – זוכה פרס ישראל לשנת ‪1979‬‬ ‫‪49‬‬