עיתון דיגיטלי סדנאות סטאז

‫שמי שי יוסף אני סטודנטית להוראה וחינוך גופני במכללת וינגייט‪ ,‬נמצאת בהתמחות בשנת‬ ‫הסטאז' בבית הספר שש שנתי בחטיבת הביניים ''פיינשטיין''‪.‬‬ ‫השיחה העיקרית של סטודנטים בשנת הוראתם הראשונה היא עד כמה קשה ומאתגרת השנה‪ ,‬עם‬ ‫כמה אתגרים מורה מתחיל מתמודד ועל התחושות המעורבות והבלתי פוסקות‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬מיד עולה השאלה‪ :‬כיצד ירגיש סטודנט בשנת ההוראה הראשונה שלו כשלצדו ישנו מורה‬ ‫חדש נוסף? כלומר‪ ,‬שניהם עובדים במקביל בבית הספר כמורים מתחילים‪ ,‬שניהם מתנהלים יחד‪,‬‬ ‫מקבלים החלטות יחד‪ ,‬מסייעים אחד לשני במצבים שונים ומתמודדים יחד עם תלמידים בני‬ ‫אותו גיל‪.‬‬ ‫בואו נגיד‪ ,‬הנושא די קרץ לי‪ ,‬ודווקא כי לי הייתה שנה כזו‪ ...‬מדהימה‪.‬‬ ‫כפי שאמרתי קודם‪ ,‬אני עובדת כמורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים ואיתי עובד עדי כמורה‬ ‫לחינוך גופני‪ -‬בנים‪.‬‬ ‫השנה הזו הייתה די מוצלחת‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם נשווה לרגע שנה של סטאז'ר בבית הספר‪.‬‬ ‫אני בטוחה שהשנה הזו לא הייתה נראית כך אם לא היה לצדי סטודנט נוסף‪ ,‬ההרגשה הייתה‬ ‫אחרת‪ ,‬זה בטוח‪.‬‬ ‫עברתי שנה די מטלטלת היו עליות וירידות מכל הבחינות אבל אני יודעת שהצלחתי להתמודד עם‬ ‫כל סיטואציה שעמדה בדרכי מכיוון שהיה לי הביטחון והמשענת‪.‬‬ ‫במהלך השנה‪ ,‬התייעצנו על הכול יחד‪ ,‬מרמת המיקרו ועד המאקרו‪ ,‬הרכבנו יחד שיעורים‪ ,‬אפילו‬ ‫לפעמים העברנו אותם יחד (בנים ובנות) וזה הלך ממש מצוין‪ ,‬שיתפנו אחד את השנייה‬ ‫בסיטואציות הזויות שקרו לנו עם תלמידים\\ מורים מתוך הצוות וגם כמובן עזרנו אחד לשנייה‬ ‫בכל מה שנדרש מבלי להסס‪.‬‬ ‫כשאתה מגיע למקום עבודתך בתור מורה חדש אתה חושש בהתחלה מהכול‪ ,‬ולא אשקר‪ -‬חששתי‪,‬‬ ‫אבל אני יודעת שהייתה לי נחיתה רכה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם הייתי עוברת את השנה לבד כמו רוב הסטודנטים סביר להניח כי היה לי הרבה יותר‬ ‫קשה להשתלב בבית הספר‪ ,‬בצוות המורים‪ ,‬בהנהלה וגם בהתמודדות שלי עם התלמידים‪.‬‬ ‫ישנם מחקרים רבים העוסקים בקשיים המרכזיים שהעלו מורים מתחילים בשנת הוראתם‬ ‫הראשונה והם‪ -‬בעיות משמעת של תלמידים‪ ,‬כיתות משולבות בנים ובנות יחד‪ ,‬הנעה למוטיבציה‬

‫של תלמידים‪ ,‬קשר עם הוריהם‪ ,‬מחסור בציוד והתמודדות מגוונת עם תלמידים‪veenman, ( .‬‬ ‫‪)1984‬‬ ‫מתוך הבעיות שנמנו עולה הבעיה החמורה והנפוצה ביותר‪ -‬בעיות המשמעת‪.‬‬ ‫בעיה זו היא הסיבה העיקרית לנשירת מורים בשנת הוראתם הראשונה‪ ,‬בשל חוסר יכולתם‬ ‫להתמודד עם בעיות משמעת והקושי הרב בארגון וניהול כיתה‪)Dale, 1973( .‬‬ ‫בסקר הנערך בשנים האחרונות על ידי המחלקה להערכה של משרד החינוך בישראל עלה כי מורים‬ ‫מתחילים בשנת הסטאז' ביקשו עזרה בתחומים הבאים‪ :‬שיטות ודרכים לשיפור והעלאת‬ ‫המוטיבציה בקרב התלמידים‪ ,‬מניעה וטיפול בבעיות משמעת‪ ,‬תמיכה רגשית‪ ,‬דרכים להערכת‬ ‫תלמידים‪ ,‬השתלבות בבית הספר וסדר וארגון בשיעור‪( .‬כרמלי‪)1997 ,‬‬ ‫מתוך המאמר התגלו ממצאים רבים‪ ,‬אני אכן מסכימה ומרגישה תחושת הזדהות עם הממצאים‬ ‫הנ\"ל‪ ,‬שנת הסטאז' הראשונה הייתה מאתגרת ולא פשוטה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעתי עברתי את השנה בצורה טובה ביותר וזאת מהסיבה הפשוטה שעברתי אותה‬ ‫בשיתוף פעולה עם סטאז'ר נוסף‪.‬‬ ‫במשך השנה נתקלנו אני ועדי בבעיות משמעת רבות ובקושי בניהול וארגון כיתה אך למרות‬ ‫הקשיים והאתגרים הרבים הצלחנו להתמודד עימם וקיבלנו תמיכה אחד מהשני‪.‬‬ ‫שיתפנו אחד את השני בדרכים ושיטות להתמודד עם חוסר מוטיבציה בקרב תלמידים רבים‪,‬‬ ‫התמודדנו וטיפלנו בבעיות משמעת רבות‪ ,‬תמכנו אחד בשנייה מבחינה רגשית וחברתית וכמובן‬ ‫ההשתלבות בתוך צוות בית הספר הייתה מהירה קלילה וזורמת‪.‬‬ ‫בחזרה למאמר ובנוסף למחקרים הרבים אשר עוסקים בקשייהם של מורים מתחילים‪ ,‬נערכו‬ ‫מחקרים נוספים אשר התייחסו לתמיכה והעזרה שקיבלו מורים אלה בתקופת הסטאז'‬ ‫בסקירת מחקר אשר התבססה על תקופה של ‪ 15‬שנה נמצא כי הליווי נחוץ ביותר למורה המתחיל‪.‬‬ ‫)‪ (Zeichner, 1979‬בנוסף‪ ,‬המורים המתחילים דיווחו כי תמיכת מורים עמיתים וותיקים הייתה‬ ‫חשובה ונחוצה להם מאוד יותר מאשר תמיכה של גורם חיצוני( כמו‪ :‬מדריך פדגוגי מהמכללה או‬ ‫יועצים אחרים)‪ .‬המורים העדיפו לקבל עזרה בתחום ההוראה ממורים הנמצאים איתם ''באותה‬ ‫הסירה'' ובעלי לפחות שלוש שנות ניסיון‪)Bolam, 1973( .‬‬ ‫כפי שאמרתי קודם‪ ,‬הליווי כמובן נחוץ ביותר למורה מתחיל ומהווה רשת ביטחון בשנה כה קשה‬ ‫ומאתגרת‪.‬‬ ‫באופן אישי‪ ,‬תמיכה של גורם חיצוני אכן לא הספיקה לי‪ ,‬איך התמיכה המשמעותית ביותר‬ ‫שהייתה לי היא התמיכה של המורה הנוסף‪.‬‬

‫אומנם‪ ,‬אין לו שנות ניסיון אך התמיכה הייתה נחוצה לי וסייעה לי להתמודד עם קשיים‬ ‫וסיטואציות שונות במשך השנה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬למדתי מהעבודה כי אכן הרווחתי השנה בגדול ואני פשוט אסירת תודה‪.‬‬ ‫התחושות שהרגשתי השנה הן לא שונות בהרבה מהתחושות של מורים מתחילים רבים אך עם‬ ‫זאת‪ ,‬דרך ההתמודדות הייתה שונה לחלוטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬בהשוואה למורה מתחיל לבדו בבית ספר‬ ‫חדש לי הייתה ''נחיתה רכה'' ובכל קושי הייתה לי האפשרות להיעזר ולהתייעץ עם המורה החדש‬ ‫הנמצא לצדי‪ ,‬אומנם לא תמיד מצאנו פתרונות לכל אך כן הייתה לי התמיכה הרגשית‪ ,‬החברתית‬ ‫והרגשה של ''יש מישהו לצדי ואני לא לבד''‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הייתי רוצה שעוד מורים מתחילים ירגישו כמוני בעתיד ולכן הייתי ממליצה למשרד‬ ‫החינוך לנסות לשלב לפחות ‪ 2‬מורים מתחילים יחד בבית ספר‪ ,‬השנה שלהם תראה אחרת לגמרי‪,‬‬ ‫יהיה להם קל יותר להתמודד עם סוגיות‪ ,‬הם ירגישו שהם לא לבד‪ ,‬תמיד יינתן להם מענה‬ ‫לשאלות ובעיות וכך אחוז הנשירה בקרב מורים מתחילים בשנת הסטאז' הראשונה שלהם תהיה‬ ‫נמוכה בהרבה‪.‬‬ ‫אז למה לא בעצם?‬

‫ביבליוגרפיה‬ The first year of teaching of novice physical education teachers - difficulties .)1973( .Bolam - ‫ שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך הגופני‬/ and sources of support https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 ‫ אוחזר מתוך‬.‫קשיים ומקורות תמיכה‬ The first year of teaching of novice physical education teachers - difficulties .)1973( .Dale - ‫ שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך הגופני‬/ and sources of support https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 ‫ אוחזר מתוך‬.‫קשיים ומקורות תמיכה‬ The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1984( .veenman ‫ שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך‬/ difficulties and sources of support ‫ אוחזר מתוך‬.‫ קשיים ומקורות תמיכה‬- ‫הגופני‬ https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1979( .Zeichner ‫ שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך‬/ difficulties and sources of support ‫ אוחזר מתוך‬.‫ קשיים ומקורות תמיכה‬- ‫הגופני‬ https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1997( .'‫ ש‬,‫כרמלי‬ ‫ שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך‬/ difficulties and sources of support ‫ אוחזר מתוך‬.‫ קשיים ומקורות תמיכה‬- ‫הגופני‬ https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5

‫אין ילד מפריע‪ ,‬יש ילד שמפריע לו‬ ‫בחרתי לכתוב על נושא התמודדות עם בעיות משמעת מכיוון שזה נושא מרכזי שהעסיק אותי הרבה בתחילת‬ ‫שנת הסטאז' שלי‪ .‬הרגשתי שהייתי מוכנה לכניסה להוראה אחרי כל הידע שצברתי במהלך הלימודים אבל‬ ‫בעצם היה פער בין מה שציפיתי לבין מה שקרה בפועל‪.‬‬ ‫לפי הספרות‪ ,‬החוויה של הלם מהמציאות הינה חוויה נפוצה בקרב מורים חדשים‪ .‬נמצא כי ההלם שמורים‬ ‫מתחילים חווים מאופיין על ידי חוסר יכולתם לפעול‪ ,‬וחוסר ההזדמנות לשלוט בסיטואציות שנתקלים בהם‪.‬‬ ‫למורים מתחילים אין את כישורי ההתמודדות הנחוצים להגשמת תפקידם בהוראה ( ‪Caspersen‬‬ ‫‪.) &Raeen,2014‬‬ ‫אני זוכרת שבשבועות הראשונים הייתי בהלם‪ .‬לא ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד‪ .‬התחלתי את שנת‬ ‫הסטאז' מוכנה מבחינה מקצועית‪ -‬הכנתי מערכי שיעור‪ ,‬רעיונות למשחקים ושיעורי אינטראקטיביים‪ .‬ציפיתי‬ ‫להיכנס לכיתה וללמד את מה שתכננתי ללמד‪ ,‬אך המציאות הייתה שונה‪.‬‬ ‫נמצא כי בשלב הראשון של כניסת מורים לתחום ההוראה‪ ,‬המורים בעיקר מתעסקים עם בעיות משמעת‬ ‫(הררי‪ ,‬אלדר ושכר‪.(2007 ,‬‬ ‫נחקרה גם תפיסת המורים החדשים את המקרים של בעיות משמעת וניהול כיתה‪ ,‬ואת הנרטיבים שהם‬ ‫מספרים על מקרים כאלה‪ .‬מורים חדשים תופסים סיטואציות כאלה מנקודת מבט אחת בלבד‪ ,‬לעיתים‬ ‫רחוקות שומרים על תחושת המשכיות כך שקשה להם להבין את הסיטואציה ואת ההקשר בין המקרים‪ :‬מה‬ ‫הוביל למה ( ‪.)Woltt, Bogert, Jarodzka& Boshuizen,2015‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬מהתקופה הראשונה של הכניסה שלי לבית הספר‪ ,‬אני זוכרת רק את בעיות המשמעת‪ .‬התלמידים‬ ‫שהפריעו היו במרכז של כל החוויה שלי‪ ,‬לא שמתי לב לתלמידים שכן השתתפו ונהנו‪ .‬אני זוכרת את התחושות‬ ‫שהיו לי אחרי אירוע של בעיות משמעת בזמן השיעור‪ -‬חוסר ביטחון‪ ,‬אי ודאות‪ ,‬פחד‪ ,‬הלם ‪ -‬ואני חושבת שגם‬ ‫התלמידים הרגישו את זה‪.‬‬ ‫בכיתה ד' היו לי מספר תלמידים שזרקו כל מיני הערות בזמן שהייתי מסבירה מה עושים היום ולא התייחסו‬ ‫ברצינות לשיעור ‪,‬לא ידעתי מה לעשות‪ .‬התנהגותם של התלמידים השפיעה עליי מאוד‪ :‬לקחתי את זה באופן‬ ‫אישי‪ ,‬הפסקתי להיכנס בהתלהבות לכיתה ולא השקעתי במשחקים חדשים ‪ -‬בעצם נתתי לתלמידים לנהל לי‬ ‫את השיעורים‪ .‬חשבתי רק על איך אני יכולה ללמד את הכיתה בלי שהתלמידים יפריעו‪ .‬כתוצאה מזה לא היו‬ ‫בשיעורים משימות פתוחות‪ ,‬לא נתתי לילדים להיות יצירתיים והגבלתי אותם במשחקים במטרה לשמור על‬ ‫הסדר‪ .‬חוויה זו נובעת מהפער בין ההכשרה לבין המציאות בבית הספר‪ ,‬דבר שגורם למורים חדשים לוותר על‬ ‫רעיונות יצירתיים וחדשניים ולנקוט בקונפורמיות‪ ,‬שמרנות וקשיחות כאסטרטגיה לשמירה על סדר בכיתה‬ ‫(הררי‪ ,‬אלדר ושכטר‪.) 2007 ,‬‬ ‫כשפניתי למחנכת היא סירבה לעזור ואמרה \"שאם היא תתערב‪ ,‬בכך אני מקטינה את עצמי בעיני‬ ‫התלמידים והם לא יחשבו שאני מספיק שולטת ויינצלו את זה\"‪ .‬באותו רגע‪ ,‬במקום לקחת את הערת המחנכת‬

‫בתור מילת עידוד‪ ,‬קיבלתי תחושת חוסר ביטחון נוסף‪ ,‬כתוצאה מכך שלא קיבלתי כיוון ספציפי ומעשי שיעזור‬ ‫לשלוט בכיתה באופן מוחלט‪.‬‬ ‫העדר אמפטיה ותמיכה מצוות בית הספר נתפס כאחד הגורמים העיקריים לשחיקה של מורים בשנה הראשונה‬ ‫(פריצקר וחן‪.)2010 ,‬‬ ‫לפי מחקר שנעשה ב ‪ ,2016‬מורים מתחילים אינם מוכנים מבחינה רגשית ומעשית להתמודד לבד עם קשיי‬ ‫ההוראה‪ .‬לכן תוכנית הכנה יעילה יכולה לעזור למורים בהתמודדות עם קשיי ההוראה‪ .‬על תוכניות ההכנה‬ ‫להיות מעשירות יותר‪ ,‬עם יותר הדרכה מעשית ופחות תיאורטית ( ‪Journal of education in black sea‬‬ ‫‪ . )region, 2016‬אני מסכימה עם המסקנות של המחקר‪ ,‬כשנכנסתי לבית הספר הרגשי שהייתי מוכנה מבחינה‬ ‫מקצועית אבל מבחינת בעיות משמעת בכיתה‪ ,‬לא הרגשתי שיש לי מספיק דרכים וכלים להתמודד איתם‪.‬‬ ‫הרבה דרכים להתמודדות עם בעיות משמעת למדתי בזמן ההוראה מניסוי וטעיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאורך השנה הייתי‬ ‫בסדנת סטאז' שבה למדתי הרבה‪ .‬קיבלנו דרכים מעשיים להתמודד עם בעיות משמעת בכיתה‪ ,‬כמו גם דרכים‬ ‫להתמודדות עם אירועים אחרים שכל מורה יכול לחוות במהלך ההוראה שלו בבית ספר‪.‬‬ ‫אני לא יכולה להגיד שמצאתי את הפתרון \"האולטימטיבי\" להתמודד עם בעיות משמעת‪ ,‬כי כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬רכשתי מגוון של כלים שיכולים לעזור בהתמודדות עם אירועים שונים שיכולים להתרחש בכיתה‪ ,‬והכי‬ ‫חשוב זה לנסות ולא לפחד להתייעץ ולבקש עזרה אם צריך‪.‬‬ ‫אחת הדרכים שעזרו לי בשיעורים זה לאפשר לילד \"המפריע\" להיות עוזר ‪ -‬לבקש ממנו לסדר ולהביא את‬ ‫הציוד‪ ,‬לתת לילד הרגשה של אחריות‪ .‬אולי זה לא הפתרון לכל בעיה אבל בהרבה מקרים זה עוזר‪.‬‬ ‫דרך אחרת שהשתמשתי בה השנה זה לתת לילד הפסקה ‪ -‬להשיב אותו שתי דקות בצד שיירגע‪ ,‬או להריץ אותו‬ ‫מסביב למגרש שיוציא את האנרגיות שיש לו‪ .‬הרבה פעמים לילדים יש מלא אנרגיות והם לא יודעים מה‬ ‫לעשות עם זה‪ ,‬מה שבאופן כללי הופך להפרעה‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬ילדים ממשיכים להפריע גם אחרי מספר הערות וניסיונות אקטיביים לפריקת אנרגיה‪ .‬מצאתי‬ ‫שלהתווכח עם תלמידים מפריעים במהלך השיעור מול כל הכיתה אינו עוזר בשיקום ההתנהגות‪ .‬ולכן‪ ,‬אני‬ ‫מעדיפה לגשת לתלמיד כזה במהלך הפסקה או סוף שיעור באופן אישי‪ .‬זאת בכדי להסביר לתלמיד כיצד‬ ‫ההתנהגות שלו השפיעה על השיעור‪ ,‬ואיך אפשר לשתף פעולה לקראת השיעורים הבאים כדי להשיג אווירה‬ ‫נעימה ותועלת מקסימלית מתוכן השיעור‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫בשנת הסטאז' למדתי המון‪ .‬אומנם אני לא במקום שאני רוצה להיות בו אבל אני בטח לא איפה שהתחלתי‪.‬‬ ‫עם הזמן התחלתי להסתכל על נושא בעיות המשמעת בכיתה בצורה יותר רחבה‪ ,‬לפעמים לא כל התנהגות‬ ‫בכיתה היא קשורה אליי‪ ,‬ואם אני רוצה לשנות את המצב אני לא צריכה לקחת את הכל באופן אישי‪ .‬ברגע‬ ‫שניסיתי לשנות את התפיסה שלי‪ ,‬התחלתי לראות את כל הכיתה‪ .‬לנסות לשים לב ממה נובעות ההתנהגויות‬ ‫של התלמידים ולנסות למצוא פתרונות שמתאימות לכיתה הספציפית שנמצאת מולי‪.‬‬

‫כיום אני לא מפחדת מניסוי וטעיה‪ ,‬אם משהו מתאים לכיתה אחת זה לא אומר שזה יתאים לכיתה אחרת‪.‬‬ ‫לאט לאט עם הניסיון אני לומדת שיטות ודרכים להתמודד עם בעיות משמעת‪ .‬אני תמיד שואפת לנסות להבין‬ ‫מה המקור והסיבות שגורמות לילד להתנהג כך‪ ,‬ואיך אני יכולה לעזור לו‪.‬‬ ‫במהלך הכתיבה הבנתי שאני צריכה להיות יותר גמישה עם התלמידים וגם עם עצמי‪ .‬גם אם לא הצלחתי‬ ‫להציב גבולות מהכניסה הראשונה שלי לכיתה‪ ,‬אני עדיין יכולה להציל את המצב ולהציב גבולות‪ .‬צריך‬ ‫להסתכל על כל יום כיום חדש‪ .‬הזדמנות חדשה ללמוד וליישם כלים חדשים‪.‬‬ ‫אני ממליצה לכל המורים להיות עם \"ראש פתוח\" להקשיב לחוויה של אחרים‪ ,‬לא לשלול רעיונות או להגיד‬ ‫\"זה לא יעבוד בכיתה שלי\" ולהקשיב גם למה שהתלמידים אומרים‪ .‬צריך לנסות ולא להתייאש‪ .‬כי רק דרך‬ ‫ניסוי וטעיה לומדים‪ .‬בסוף‪ ,‬הדבר הכי חשוב זה להצליח לייצר אווירה נעימה ותומכת בכיתה‪ ,‬מקום שבו‬ ‫הילדים יכולים להרגיש בנוח ולא לפחד‪.‬‬ ‫”‪“ In learning you will teach. and in teaching you will learn‬‬

‫מקורות‬ ‫ \"עם זה באתי הביתה היום\" — אירועים משמעותיים בעיני‬.)2007( '‫ ח‬,‫ א' ושכטר‬,‫ אלדר‬,'‫ י‬,‫ הררי‬.1 .360-335 ,(4 - 3) '‫כרך ח‬, ‫ בתנועה‬.‫מתמחים בהוראה ) סטאז'רים ( בשנת עבודתם הראשונה‬ ‫ עיון ומחקר‬.‫ גורמי שחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות‬.)2010( '‫ ד‬,‫ וחן‬,'‫ ד‬,‫ פריצקר‬.2 .‫בהכשרת מורים‬ 3.Abdurrhman KOCA. (2016). Journal of education in black sea region. 4. Caspersen, Joakim & Raaen, Finn. (2014). Novice teachers and how they cope. Teachers and Teaching: Theory and Practice. 5. Wolff, Ch. & Bogert, N.& Jarodzka, H. & Boshuizen, H. (2015). Keeping an Eye on Learning: Differences Between Expert and Novice Teachers’ Representations of Classroom Management Events. Journal of Teacher Education.

‫מהקיבוץ ללמד בחוץ‬ ‫אם היו שואלים אותי לפני ‪ 10‬שנים‪ ,‬אם אני רוצה להיות מורה לחינוך גופני וספורט? התשובה הייתה בפירוש שאני‬ ‫בכיוון אחר לגמרי‪ .‬בהיותי שחקנית כדורסל למדתי את התואר כחלק מתחום העניין שלי בספורט ותו לא‪.‬‬ ‫ככדורסלנית מקצוענית עשיתי את מה שאהבתי!‬ ‫לפני שלוש שנים עליתי לארץ ישראל עם חלומות ותוכניות שנגעו בשמיים אך מצאתי את עצמי עם ילד בן שנה ובעל‬ ‫וללא כל עזרה של אף גורם וללא משפחה ובלי קרובים‪ ,‬גרתי בקיבוץ בדרום הארץ‪ ,‬סיימתי אולפן אך גם אחרי‬ ‫האולפן העברית שלי הייתה גרועה והתקשיתי מאוד בשפה‪.‬‬ ‫באותו זמן מצאתי לעצמי עבודה זמנית כעובדת חדר האוכל בקיבוץ‪ ,‬דבר שהינו רחוק מאוד מהחלומות שלי‬ ‫והתוכניות שלי לקריירה מזהירה בישראל‪ .‬כל מה שרציתי זה הגשמה עצמית‪ ,‬ומשסיפרתי את סיפורי לאחת העובדות‬ ‫בקיבוץ היא הסבירה לי כי התואר שלי שסיימתי באוקרינה טעון אישור קבילות בארץ‪ ,‬ובגלל שלהיות מורה לא היה‬ ‫בתוכניות שלי לא הזדרזתי לעשות את אישור התקינות של התואר שלי‪ ,‬אך עם חלוף הזמן הבנתי כי זה הכיוון שלי‬ ‫וכי יהיה עליי לאשר את התואר שלי ולהוכיח תקינות וכי התואר קביל‪ .‬יש לציין כי מורה לחינוך גופני באוקרינה‬ ‫אינו תפקיד נחשק ואינו תפקיד יוקרתי לכן בתחילת דרכי בארץ לא תכננתי להיות מורה לחינוך גופני‪ ,‬אך כאמור עם‬ ‫חלוף הזמן הבנתי כי זה מה שיהיה עליי לעשות‪.‬‬ ‫ניגשתי למשרד החינוך והגשתי את כל הניירת וביצעתי את כל התהליך והבירוקרטיה הנדרשת על מנת לקבל אישור‬ ‫הכרה בתעודה שלי בארץ‪.‬‬ ‫שלחתי את כל התעודות והמסמכים הנדרשים לירושלים וחיכיתי חודשיים עד שקיבלתי אישור הכרה בתעודה שלי‬ ‫כמקבילה לתעודת הוראה ותואר ראשון‪.‬‬ ‫בזמנו לא ידעתי לאן מתקדמים עם אישור התואר ומה התהליך הבא‪ ,‬בתקופה ההיא החלה הקורונה ואז אני יחד עם‬ ‫משפחתי עברנו לגור בחדרה‪ .‬אז יצרתי קשר עם גורם ממשרד העלייה‪ ,‬סיפרתי לו את הסיפור שלי ושאני עולה חדשה‬ ‫וביקשתי עזרה כדי להתקדם עם הסטטוס החדש שלי ועם אישור התעודות‪ ,‬אותו גורם הפנה אותי למכללת גבעת‬ ‫וושינגטון‪ ,‬והודיע לי כי אני חייבת לעשות השלמה לימודית למורים עולים חדשים ובמקביל למדתי קורס מורים‬ ‫עולים חדשים שהינו חובה‪ ,‬כך שבמשך חצי שנה נסעתי ללימודים ובהמשך למדתי גם בזום בגלל מגפת הקורונה‪,‬‬ ‫שיעורים של ‪ 5.3‬שעות בערב עם ילד בן ‪ 3‬שנים בבית על כל המשתמע מכך של שמירה וטיפול בתינוק קטן במקביל‬ ‫ללימודים‪ .‬כך מצאתי את עצמי לומדת ועובדת ומטפלת בתינוק ובכל זאת למרות הקושי הרב וחוסר הריכוז המוחלט‬ ‫בלימודים נלחמתי על מנת לקבל את רישיון ההוראה שלי ושאתחיל סוף סוף ללמד כמורה לחינוך גופני‪ .‬אך למרבה‬ ‫הצער לאחר כברת הדרך שעברתי הודיעו לי כי עליי לחפש בית ספר על מנת לעשות התמחות במשך חצי שנה לפחות‬ ‫ובלא פחות מ ‪ 8‬ש\"ש‪ ,‬ובנוסף להירשם לקורס נוסף במכללת וינגייט‪ ,‬ושוב מצאתי את עצמי חסרת אונים ולא יודעת‬ ‫מה לעשות ואיך להתקדם מכאן ואיך בכלל מחפשים התמחות בבית ספר ודרך איזה גוף ולפי איזה קריטריונים‪,‬‬ ‫מנהל קבוצת הכדורסל שלי עזר לי למצוא התמחות בבית ספר בתל מונד‪ ,‬ולווינגייט נרשמתי לבד‪.‬‬

‫לאחר פרק זמן יצרו איתי קשר לגבי בית הספר‪ .‬נתנו לי מס' טל' של מנהלת בית הספר ורכזת חינוך גופני וספורט‪.‬‬ ‫באותם הימים הייתי לחוצה מאוד לקראת תחילת ההתמחות שלי בגלל קשיי השפה שלי‪ ,‬אבל עם הרבה כוחות‬ ‫ורצון התגברתי על הפחד והתקשרתי למנהלת ודיברתי איתה‪ ,‬סיפרתי לה על עצמי בקצרה‪ .‬סיפרתי שאני מורה‬ ‫חדשה ועולה חדשה ואני רוצה ללמד כמתמחה ‪ 8‬שעות שבועיות על מנת להכיר את מערכת החינוך בישראל‪ .‬לאחר‬ ‫סיכום עם רכזת החינוך הגופני קבעו לי פגישה ראשונית ושיעור צפיה‪ .‬יש לציין כי אותה פגישה נדחתה ‪ 5‬פעמים‬ ‫והועברה מתאריך לתאריך דבר שמוזר לי ואינני רגילה לו‪ ,‬באוקראינה כשקובעים פגישה תמיד מקיימים אותה‬ ‫בזמן והדחיות המרובות היו ממש מוזרות לי‪ ,‬ובאחד הבקרים תוך כדי שאני לוקחת את הילד לגן אני מקבלת טלפון‬ ‫מרכזת החינוך הגופני שהודיעה לי‪ \":‬בוקר טוב אלונה‪ ,‬תבואי בבקשה היום ב ‪ 09:00‬בבוקר להעביר לנו שיעור‬ ‫צפיה\"‪ .‬השעה שמונה בבוקר ואני במקרה לבושה בגדי ספורט ותמיד יש לי ברכב נעלי ספורט אז המשכתי לבית‬ ‫הספר‪ .‬תוך כדי נסיעה אני מנסה לחשוב על איזה סוג שיעור אני מעבירה בלי לדעת מי הם התלמידים איזה ציוד יש‬ ‫לרשותי ואיפה אני צריכה ללכת בכלל‪ .‬הגעתי לבית הספר הצגתי את עצמי מול התלמדים‪ .‬הסברתי להם שאני‬ ‫מורה עולה חדשה יש לי קושי בעברית והתחלתי בשיעור היה ממש מלחיץ אבל בגלל היכולת והרקע שלי בספורט‬ ‫התגברתי על הקשיים‪ .‬התלמידים נהנו מהשיעור פרגנו ועזרו גם בשפה וגם בסידור הציוד‪ .‬לאחר השיעור ניגשה‬ ‫אלי אותה רכזת ואמרה‪\":‬היה ממש נחמד אבל זה לא בדיוק הסגנון שלנו בבית הספר‪ .‬אנחנו יותר דוגלים בכושר‬ ‫גופני‪ ,‬נהיה בקשר\"‪.‬‬ ‫בדרך הביתה נסעתי עם תחושות שליליות על עצמי על כך שהשיעור לא הועבר בצורה טובה ושאני לא מתאימה לבית‬ ‫הספר כמורה לחינוך גופני‪ .‬אחרי שבוע חזרו אלי מאותו בית ספר ואמרו שאני התקבלתי לעבודה‪ .‬תדמינו את‬ ‫ההרגשה הפנימית‪ .‬באותו רגע כל הספקות שהיו לי לגבי שאלת אם אני רוצה להיות מורה או לא נעלמו והיה ברור‬ ‫שאני אהיה מורה ורק מורה‪.‬‬ ‫חייבת לציין כי כל תהליך הקבלה שלי לבית הספר היה מוזר מבחינתי‪ ,‬לא היה תהליך קבלה נורמלי עם שיחת סיכום‬ ‫וכד'‪ ,‬פשוט אמרו לי תבואי‪.‬‬ ‫בחודשיים הראשונים היו לי חששות ופחדים רבים‪ ,‬לא הייתי עם תוכנית לימודים מסודרת והייתי בונה תוכניות‬ ‫שיעור ממש ברגע האחרון‪.‬‬ ‫מורים עם ניסיון מכירים את התוכניות בע\"פ וזה פשוט יותר מבחינתם אך מבחינתי יש לתכנן הכל כי הכל חדש‬ ‫עבורי‪ .‬כל פעם גיליתי הכל לבד תוך כדי השיעור‪ .‬הדבר הכי קשה בעיני בתיכון זה ליצור גבולות בין התלמידים‬ ‫למורה‪ .‬לדוגמה‪ :‬חלק מהתלמידים ניצלו את הקושי שלי כמורה חדשה ועולה חדשה והיו מביאם אישורים ותירוצים‬ ‫\"שקריים\" אבל הצבתי לעצמי מטרה ליצור תקשורת עם כל התלמידים‪ .‬כאן המקום לציין כי מדובר בתלמידי תיכון‬ ‫מתבגרים עם ידע בכל הזכויות שלהם עם אגו נפוח ודרישות תובעניות וביטחון עצמי גבוהה‪ .‬זה קצת מקשה אבל‬ ‫יצירת קשר והצבת גבולות עזר לי להתמודד איתם ואפילו להתחבר אליהם‪ .‬במקביל למדתי פעם בשבוע במכללת‬ ‫וינגייט לפרק זמן של שנה‪ .‬בהתחלה לא הבנתי למה אני צריכה את הקורס של וינגייט‪ ,‬מה גם שבהרצאות שהייתי‬ ‫בהן לא הייתי מבינה חצי מהתוכן בגלל קשיי השפה‪ .‬אך עם הזמן ותוך כדי תהליך הלמידה הבנתי שהקורס הזה‬ ‫ממש טוב לי ומעניין‪ .‬שם למדתי להתמודד מול הקשיים של ההתמחות שלי‪ ,‬לדוגמה איך להתמודד בסיטואציות‬ ‫שונות מול התלמידים והמורים‪ .‬היו גם מטלות שהיתי צריכה לבצע לבד בבית‪ .‬היו מרצים ממש טובים עזרו כל הזמן‬ ‫בכל שעות של היום ולא רק בלימודים‪ .‬ככה זה בישראל האנשים עוזרים אחד לשני‪ .‬התמיכה הזאת ממש נותנת‬ ‫מוטיבציה ללמוד ולהצליח‪ .‬באוקראינה אנשים פחות נחמדים ויותר חושבים רק על עצמם ועל הצרכים שלהם‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬לאחר תהליך ארוך שהחל בהתלבטות קשה על עתידי ועל הקריירה שלי ולאחר עבודה קשה‪ ,‬התנסות‬ ‫וניסיון בשדה ההוראה ואל מול הבירוקרטיה הכרוכה בכך‪ ,‬התהליך שעברתי הוא זה שעזר לי מאוד להגבר על כל‬ ‫המכשולים לרבות מכשול השפה ומכשולי הדרישות הרבות והלחץ בעבודה ובלימודים וגם במשפחה בסופו של דבר‬

‫כך התגבשה האישיות שלי‪ ,‬אישות של מורה בישראל שרואה בעבודתה כשליחות‪ .‬כיום הנני משוכנעת כי נולדתי‬ ‫להיות מורה אני אוהבת את התפקיד שלי ומוכנה לקפוץ למים לתפקידי החינוך כמורה וכאשת חינוך‪.‬‬

‫\"בין נהלים למנהלים\" – חווייתי משנת הסטאז'‬ ‫מלמד חינוך גופני בבית ספר יסודי‪ ,‬בית ספר חילוני בעיר עפולה‪ .‬מלמד בכיתות א'‪-‬ו'‪ ,‬ובנוסף‬ ‫תלמידים מהחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫נת הסטאז'‪ ,‬הינה שנה משמעותית ומכוננת בהוראה‪ ,‬היא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליךש‬ ‫הכניסה להוראה‪ ,‬שמטרתו להכין ולהכשיר את המורה הצעיר וללוות אותו בשלבים הראשונים‬ ‫והמאתגרים במקצוע ההוראה ולהכינו להיות מורה טוב‪ .‬שנה זו משפיעה מאוד על ההתפתחות‬ ‫המקצועית של המורה המתחיל‪ ,‬זוהי שנה מהותית ומכרעת בתהליך הסוציאליזציה שלו ובעלת‬ ‫אפקט מכריע על המשך עבודתו בתחום (משכית‪ ,‬ליבמן‪ ,‬אקרמן אשר‪.)2012 ,‬‬ ‫אחד הנושאים המעניינים בשנה זו היא הקשר בין המורה הסטאז'ר למנהל בית הספר‪ .‬האופן בו‬ ‫מעצב המורה את תפיסותיו ביחס למרכיבים רבים תלוי מאוד בקשר שלו עם המנהל‪ ,‬במידת‬ ‫התמיכה ממנו וכן גם מקונפליקטים שהוא נאלץ להתמודד עמם‪ .‬מנהל בית הספר‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם‬ ‫משמש סוכן חשוב בתהליך הכניסה להוראה‪ ,‬והגושפנקא הסופית תלויה בחוות דעתו של המנהל‬ ‫ובהערכה שממלא המנהל על המורה הסטאז'ר(משכית‪ ,‬ליבמן‪ ,‬אקרמן אשר‪.)2012 ,‬‬

‫\"קיימת כיום הסכמה רחבה בקרב חוקרים‬ ‫ואנשי חינוך מהשדה בדבר מקומו המרכזי‬ ‫של המנהל בהובלת שינויים בבית הספר‪\"...‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מנהל בית הספר אינו עוד קולגה בבית הספר אלא הוא בעל משמעות רבה‪ .‬הוא משמש‬ ‫למעשה כ\"ראש הפירמידה\" בארגון – הוא מוביל את בית הספר‪ ,‬מנהיג אותו ולמעשה על פיו יישק‬ ‫דבר‪ .‬בספרות המחקר מתגבשת ההבנה כי המנהל הוא דמות חשובה ומשמעותית ועם הזמן‪ ,‬במיוחד‬ ‫החל משנות ה‪ ,90-‬הולכים ומתרחבים תחומי האחריות המופקדים בידי המנהל‪ .‬למנהל סמכויות‬ ‫רבות והוא משמש‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמנהיג חינוכי (רייכל‪ .)2015 ,‬המנהל אחראי לקידום בית הספר‪ ,‬המנהל‬ ‫מקדם קשרים חיוביים ומעודד שיתוף פעולה פורה עם מוסדות‪ ,‬גופים וארגונים בקהילות בית‬ ‫הספר‪ .‬קיימת כיום הסכמה רחבה בקרב חוקרים ואנשי חינוך מהשדה בדבר מקומו המרכזי של‬ ‫המנהל בהובלת שינויים בבית הספר‪ ,‬דבר שמצביע על הכוח הרב שלו‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬על המשמעות‬ ‫שלו כלפי המורים וכיו\"ב (וייל וכרמון‪ .)2015 ,‬מכאן‪ ,‬ברור לכל‪ ,‬כי סטאז'רים שואפים להיות‬ ‫אהובים על ידי המנהלים ולרצות אותם‪.‬‬ ‫רייכל (‪ )2015‬מתייחסת גם לאופן בו הצוות החינוכי תופס את מנהל בית הספר ועל פי מאמרה‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ניתן להבין גם את המשמעות של היחסים בין המנהל לבין צוות המורים‪ .‬לתמיכה של‬ ‫המנהל במורה יש משמעות רבה‪ .‬המורה תלוי בארגון בית הספר ובתכתיבי המנהל‪ ,‬לעתים המורה‬ ‫צריך למלא משימות רבות שמובילות לעומס יתר או שעומדות בסתירה לתפקידו‪ .‬כל אלה הופכים‬ ‫את עבודתו לקשה ומכבידה והוא נזקק לתמיכה‪ .‬אקלים ארגוני בלתי תומך הוא גורם משמעותי‬ ‫לשחיקה‪ ,‬אשר לה השלכות שליליות רבות הן על המורה עצמו‪ ,‬הן על הקולגות שלו והן על‬ ‫התלמידים (גרינבנק‪ ,‬אגם בן ארצי וכספי‪.)2018 ,‬המנהל‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהיותו בעל כוח רב והשפעה רבה‪,‬‬ ‫ובה נתן התלות הרבה שחש הסטאז'ר בו‪ ,‬מהווה גורם מפתח בהצלחת שנת הסטאז' בפרט והצלחת‬ ‫המורה בשנותיו הראשונות בכלל (וייל וכרמון‪.)2015 ,‬‬ ‫שנת הסטאז'‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא שנה מכוננת ויש לה משמעות רבה בעיצוב דמות המורה ובתפיסותיו‬ ‫החינוכיות‪ .‬כיום‪ ,‬מורים במערכת החינוך נדרשים לעמוד בקריטריונים שנקבעו על ידי משרד‬ ‫החינוך ולהחזיק בתואר אקדמי‪ ,‬תעודת הוראה ורישיון הוראה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מחויבים בקיומה של‬ ‫שנת סטאז' וסדנה מלווה וכן לעמוד בהצלחה בתהליכי הערכה מעצבת ומסכמת (אוסטר וקורן‪,‬‬ ‫‪.)2018‬מעבר לכך‪ ,‬לשנת הסטאז' כחלק מתהליך הכניסה להוראה‪ ,‬יש גם משמעות רבה בבניית ה'אני‬ ‫מאמין' של המורה הצעיר‪ .‬בתהליך הכניסה להוראה המורה המתחיל מפתח הגדרה עצמית כמי‬ ‫ששייך לפרופסיות ההוראה וכן הוא מפנים קודים תרבותיים חברתיים של בית הספר (רוטנברג‬ ‫תדמור‪.)2014 ,‬‬

‫זוהי השנה הראשונה בה המורה חווה את המציאות בשטח באופן אמיתי‪ ,‬הוא מתנסה בשטח‬ ‫ומתמודד עם האתגרים האמתיים שמזדמנים למורים‪ .‬יש המתארים את ההיבט הזה כקשה ביותר‬ ‫בשלב הכניסה להוראה‪ ,‬שנת הסטאז' למעשה מעמתת בין המורה המתחיל לבין קונפליקטים‬ ‫ואתגרים רבים בבית הספר‪ ,‬מול מורים‪ ,‬הורים ותלמידים (משכית‪ ,‬ליבמן‪ ,‬אקרמן אשר‪.)2012 ,‬‬ ‫\"האם כעסה מאוד והייתה מאוד נסערת‬ ‫ופנתה באופן מידי למנהלת שמצדה‬ ‫הורתה לי לשתף את התלמידה בשיעור‬ ‫באופן מידי‪\"..‬‬ ‫המקרה שליווה אותי והוביל אותי לכתוב כתבה זו מבטא את הרעיון של הקשר בין המנהל לבין‬ ‫צוות המורים‪ ,‬ובמיוחד האופן בו מנהל בית הספר מתייחס למורים בשנת הסטאז'‪ .‬זהו אירוע של‬ ‫חוסר הסכמה וחוסר תיאום ביני לבין מנהלת בית הספר‪ .‬כמובן‪ ,‬כל זה מתרחש כאמור בשנת‬ ‫הסטאז‪ ,‬שכבר ציינתי כי זוהי ממש שנה קריטית‪ ,‬במסגרתה דמות המורה מתעצבת והאופן בו השנה‬ ‫הזו עוברת על המורה הוא בעל השפעה על המשך הקריירה שלו‪ ,‬על תפיסותיו את מערכת החינוך‬ ‫ועל יחסיו עם התלמידים‪.‬‬ ‫במהלך שנת הסטאז' שלי בהוראה‪ ,‬לימדתי חינוך גופני בבית ספר 'אלומות'‪ ,‬בית ספר יסודי חילוני‬ ‫בעיר עפולה‪ .‬זו הייתה שנה מאוד חשובה ומשמעותית עבורי‪ ,‬במהלך השנה הזו רכשתי ידע רב‬ ‫ומיומנויות מקצועיות‪ ,‬לקחתי חלק והובלתי פעילויות שונות עם הכיתות שלימדתי‪ .‬בשיעורי החינוך‬ ‫הגופני‪ ,‬העברתי מערכי שיעור ופעילויות גופניות המתאימות לילדים בכל הגילאים וכן הנחיתי ימי‬ ‫ספורט והתאמתי אותו לגילאים השונים וליכולות התלמידים‪ .‬הרגשתי כי זו הייתה שנה מעניין בה‬ ‫השגתי דברים רבים‪ ,‬כלים חשובים להמשך וידע יקר‪ .‬כל אלו אמורים לסייע לי בהמשך דרכי‬ ‫כמורה‪.‬‬ ‫כמובן שלמדתי מכל אירוע שהתקיים‪ ,‬מכל מקרה וחוויה ומכל איש צוות שיצא לי לעבוד עמו – גם‬ ‫עם מנהלת בית הספר‪ .‬אך‪ ,‬לצד זאת‪ ,‬אני סבור כי לכל מורה יש את הגישה שלו והשיטות שלו‬ ‫להוראה‪ ,‬השיטות שמתאימות לו ופותחו על ידו והוא נאמן להם‪ ,‬לא ניתן להחיל על כל המורים את‬ ‫אותה השיטה או לצפות שכולם יעבדו בדיוק באותה דרך‪ .‬כל מורה והראייה שלו ביחס לדברים‬ ‫וחשוב לאפשר למורים לפתח את הסגנון האישי שלהם‪ ,‬לו יהיו נאמנים לאורך כל דרכם ושנותיהם‬ ‫בהוראה‪.‬‬ ‫המקרה שקרה לי ממחיש את הנקודה הזו‪ ,‬את הקונפליקט בין האני מאמין שלי‪ ,‬בין הנהלים שאני‬ ‫צריך לעבוד על פיהם לבין המנהל‪ ,‬שאותו עליי לרצות‪ .‬תלמידה בכיתה ב' בשיעור שלי לא הגיעה‬ ‫בבגדי ספורט כפי שהייתה צריכה להגיע אלא בג'ינס‪ .‬כמובן שלא ניתן לקחת חלק בשיעור בג'ינס‬ ‫ולכן התלמידה לא הורשתה להשתתף בשיעור וישבה בצד‪ .‬אמא של התלמידה נכחה באותה השעה‬ ‫בבית הספר כי הייתה לה פגישה‪ .‬היא ראתה את הבת שלה במגרש הספורט יושבת בצד ולא‬

‫משתתפת ופנתה אליי להבין מה קורה ומדוע הבת שלה יושבת לבד בצד‪ .‬הסברתי לאמה של‬ ‫התלמידה‪ ,‬שהיא לא משתתפת בשיעור בגלל שהגיעה ללא לבוש מתאים‪ .‬האם כעסה מאוד והייתה‬ ‫מאוד נסערת ופנתה באופן מידי למנהלת שמצדה הורתה לי לשתף את התלמידה בשיעור באופן‬ ‫מידי‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שהיא לבושה בג'ינס‪ .‬מעבר לנושא המשמעתי שחשוב שתלמידים יפנימו מגיל‬ ‫צעיר שלבית ספר יש נהלים ועליהם לעמוד בנהלים‪ ,‬להשתתף בשיעור חינוך גופני ללא תלבושת זה‬ ‫גם מסוכן לתלמידים‪ .‬הילדה הייתה אמורה להשתתף בפעילות גופנית ללא נעלי ספורט ועם חצאית‬ ‫ג'ינס‪ .‬ניסיתי להבין מהמנהלת איך היא מאפשרת לדבר כזה לקרות‪ .‬הסברתי לה שזה מנוגד לנהלים‬ ‫ולהנחיות ומסכן את הילדה וגם את הסובבים אותה‪ .‬המנהלת התעקשה והתעקשה ואני מצידי‬ ‫\"התעקשתי\" גם וביקשתי את הסכמתה בכתב‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אני המורה הישיר ואני זה שמסכן את‬ ‫עצמי ואם המנהלת (או האימא) חושבות שניתן לפעול בניגוד לכללים ראוי שיתנו את הסכמתן בכתב‬ ‫לכל מקרה שעלול לקרות‪.‬‬ ‫כמובן שהמנהלת לא נתנה לי שום אישור כתוב אך אני נאלצתי לאפשר לילדה להשתתף‪ .‬זו‬ ‫סיטואציה שהייתה מאוד בעייתית מבחינתי והיא בעיקר הראתה לי מה אני ומי אני עבור המנהלת‪.‬‬ ‫הרגשתי תחושה של זלזול בי ובסמכות שלי‪ ,‬וכמובן זלזול בנהלים‪ .‬הרגשתי שכל מה שחשוב‬ ‫למנהלת זה לרצות את התלמידים והוריהם ולשמור על מצב של \"שקט תעשייתי\"‪ ..‬מצב בו הכל על‬ ‫פניו מתנהל כשורה‪ ,‬ללא תלונות וטענות‬

‫לסיכום‪ ,‬מן החוויה הזו יצאתי בתחושות לא ברורות‪ ,‬מניח שתחושות אלה מלוות גם אתכם‪,‬‬ ‫הקוראים– מהו תפקיד המורה כיום? האם מקצוע ההוראה הינו פרופסיה? שכן אם כן‪ ,‬המורה הוא‬ ‫בעל הידע והסמכות להחליט במסגרת השיעור שלו ולא ראוי להתערב ולהפר הנחיות חשובות‪ .‬האם‬ ‫המורה הינו רק \"קבלן ביצוע\"? האם המורה הינו \"שגריר\" בשירות מנהל בית הספר? כלי להגשמת‬ ‫החזון הבית ספרי? מעבר לכך‪ ,‬אני חוזר ושואל את עצמי על שנת הסטאז' – מה המורה הצעיר צריך‬ ‫ללמוד בשנה זו? האם עליו לבנות את עצמו‪ ,‬את הביטחון שלו כמורה‪ ,‬את האחריות שלו על‬ ‫תלמידים צעירים‪ ,‬להכיר ולשלוט בנהלים‪ ,‬או שמא עליו רק למלא אחר ה\"נהלים\" של המנהל?‬ ‫היחס של המנהל למורי הסטאז' צריך להיות זהיר ומבוקר‪ ,‬חשוב לשים לב לכך כי שנה זו היא בעלת‬ ‫השפעה רבה על מורי העתיד‪ ,‬היא מעצבת אותם ונוטעת בהם את העקרונות החשובים בשדה‬ ‫החינוכי‪ ,‬עליה להיות שנה מעצימה ומגבשת‪ .‬מנהלים יקרים – ברקע של חוסר הערכה למקצוע‬ ‫ההוראה‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬ריבוי משימות‪ ,‬אחריות ודרישות רבות‪ ,‬תנו לסטז'רים תמיכה ועזרה ולא‬ ‫קונפליקטים נוספים להתמודד עמם‪.‬‬

‫מקורות‬ ‫אוסטר‪ ,‬י'‪ ,‬קורן‪ ,‬ד' (‪ .)2018‬ההכשרה להוראה כמקצוע פרופסיונלי עיון מחודש בעקבות חובת‬ ‫ההתמחות‪ .‬מים מדליו‪ ,25-26 ,‬עמ' ‪.313-349‬‬ ‫גרינבנק‪ ,‬א'‪ ,‬אגם בן ארצי‪ ,‬ג'‪ ,‬כספי‪ ,‬ר' (‪ .)2018‬שחיקה בקרב מורים בחינוך הרגיל ובקרב מורים‬ ‫בחינוך המיוחד‪ .‬מחקרי גבעה‪.16-30 ,‬‬ ‫וייל‪ ,‬ש'‪ ,‬כרמון‪ ,‬א' (‪ .)2015‬מנהלי בית ספר כמובילי שינוי בית ספרי‪ :‬דפוסי פעולה של מנהלים‬ ‫שחוללו שינוי פדגוגי מהותי‪ .‬מכון אבני ראשה‪.‬‬ ‫משכית‪ ,‬ד'‪ ,‬ליבמן‪ ,‬צ'‪ ,‬אקרמן אשר‪ ,‬ה' (‪ .)2012‬ממתמחה למורה‪ :‬מה ניתן ללמוד מתהליכי‬ ‫ההערכה שלמתמחים בתום שנת עבודתם הראשונה במקצוע ההוראה?‪ .‬סמינר הקיבוצים‪.‬‬ ‫רוטנברג תדמור‪ ,‬י' (‪ .)2014‬תהליכי העצמה בסדנאות התמחות בהוראה‪ :‬השוואה בין קבוצות פנים‪-‬‬ ‫אל‪-‬פנים וקבוצות מקוונות‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫רייכל‪ ,‬נ' (‪ .)2015‬מנהל בית הספר הרצוי ותפקידיו במשקפי הסגל החינוכי‪ .‬עיונים במינהל ובארגון‬ ‫החינוך‪ ,34 ,‬עמ' ‪.111-132‬‬

‫הצלחה וכישלון והשפעתם על מוטיבציה בשיעור‬ ‫כשתלמיד מגיע לשיעור יש כל כך הרבה משתנים שיכולים להשפיע על הדרך בה הוא‬ ‫יתפקד בשיעור ובנוסף הרבה דברים יכולים לקרות בזמן השיעור שישפיעו לו על התפקוד‬ ‫מחוץ לשיעור‪.‬החלטתי לשתף על מקרה שקרה לי במהלך שנת הסטאז' ואיך הצלחה או‬ ‫כישלון משפיעים על התלמיד‪.‬‬ ‫על תרבות המשנה של תלמידים מצא שהמדד העיקרי למיצב (סטאטוס) החברתי של בנים‬ ‫בבית‪-‬ספר תיכון בארה\"ב הוא ההצלחה בנבחרות הספורט שלו‪ .‬בעקבות זאת טענו‬ ‫חוקרים אחרים שההצלחה במשחק עצמו והיוקרה החברתית שבאה בעקבותיה‪ ,‬מפתחות‬ ‫גם דימוי עצמי גבוה ומיקוד שליטה פנימי ‪,‬ואף מקרינות על שטחי פעולה אחרים כהצלחה‬ ‫בלימודים בתיכון ובמכללה‪ ,‬ואפילו הצלחה מקצועית בעתיד‬ ‫)‪.(1993, Howell, et al., 1989 ; Marsh‬‬ ‫כעת אני מלמד בבית ספר חטיבת ביניים ותיכון אורט להנדסה ומדעים בעיר \"לוד\"‪ ,‬בית‬ ‫ספר מאתגר מאוד‪ ,‬הוא לא סתם בית ספר אלא בית ספר כל כך קשה לעבוד שם‪ ,‬רוב‬ ‫האוכלוסייה שם הם בדואים עם מנטליות דיי קשה‪ ,‬הרוב יצאו מהכפרים שלהם תוצאה‬ ‫מהריגה של מישהו או רצח על רקע שוק אפור והתעסקות בנשק ובסמים‪ ,‬לכן אני שם דיי‬ ‫זהיר כל הזמן עם יד על הדופק שלא יקרה שם אירוע חריג‪ ,‬כי המנטליות שם של‬ ‫התלמידים והאידיאולוגיה היא רק איך להרוג ואיך לרצוח ואיך להראות שאני השולט בבית‬ ‫הספר‪ .‬כל שבוע יש לנו אירועים קטנים שמרססים גז מדמע במסדרון או קטטה בין‬ ‫תלמידים שאנחנו ישר פועלים ופוטרים את העניין ביניהם לפני שהעניין יגדל ויהפוך לאירוע‬ ‫יותר חריג (כבר קרה שם כמה אירועי ירי במהלך הלימודים)‪.‬‬ ‫המקרה שהייתי רוצה לספר עליו הוא שונה ממה שנכתב למעלה ומכל אירועי האלימות‪,‬‬ ‫המקרה על ילד שחוויתי אתו תהליך קצת מעניין ומזכיר לי חבר בכיתה שלי כשהיינו‬ ‫בחטיבת ביניים שהרגיש שהוא לא מסוגל לבצע פעילות מסוימת במהלך השיעור והחליט‬ ‫שהוא לא רוצה להשתתף‪ .‬המטרה של המשחק הייתה לזרוק כדור לחצי השני של המגרש‬ ‫ששם עמדו ילדים שצריכים לתפוס את הכדור שנזרק לעברם‪( .‬מחניים)‪ ,‬הילדים מחולקים‬ ‫לשתי קבוצות אם הצלחנו להעביר את הכדור אליהם‪ .‬בסיבוב הראשון הילד התקשה מאוד‬ ‫לזרוק את הכדור אל שטח המטרה והוא נשאר אחרון מכל הקבוצה והתחלתי לזהות אצלו‬ ‫ייאוש‪ ,‬לבסוף הקבוצה שלו הפסידה‪ .‬בין הסיבובים נתתי לילדים כלים ואסטרטגיות שונות‬ ‫איך להצליח לזרוק בכל סוגי הזריקה השונים (איך לבוא בריצה לפני הזריקה ואפילו זוויות‬ ‫שונות במגרש)‪ .‬בנוסף הדגשתי איך ניתן לעזור למי שמתקשה ולדאוג שהוא ינסה קודם‬ ‫לעבור ורק לאחר שהתלמידים שמתקשים יצליחו לעבור‪ ,‬שאר חברי הקבוצה יתחילו לזרוק‬

‫את הכדור לעבר שטח המטרה‪ ,‬בזמן שהסברתי ונתתי דוגמאות היה לי חשוב מאוד לדבר‬ ‫בכלליות ולא לשים את הילד שמתקשה במרכז על מנת לא להביך אותו ולהוריד לו את‬ ‫הביטחון‪ .‬מחקרים הראו שתחושת כישלון מורידה את הערכה העצמית וזה יכול לפגוע לו‬ ‫במוטיבציה ואף ביכולות‪ .‬בסיבוב השני באמת חבריו לקבוצה נתנו לילד הרבה כדורים‬ ‫בהתחלה על מנת שיהיו לו כמה שיותר ניסיונות‪ ,‬למרות כל המאמצים‪ ,‬הם לא הגיבו‬ ‫באגרסיביות והוא לא הצליח להעביר את הכדור לאזור המטרה‪ .‬לאחר שנגמר הסיבוב הילד‬ ‫כבר לא רצה להשתתף יותר בשיעור ואת שאר הסיבובים המשכנו בלעדיו‪ .‬כשסיימנו את‬ ‫השיעור חשבתי על זה רבות והחלטתי שאני צריך לעשות תיקון בשיעור הבא ולנסות‬ ‫להתאים את המשחק לילדים שמתקשים ואליו בפרט‪ .‬לאחר שהקדשתי מחשבה רבה על‬ ‫הדרך שבה אוכל לשפר את תחושתם של התלמידים שהתקשו‪ ,‬הבנתי שעליי לבצע‬ ‫התאמה לרמת קושי מסוימת‪ ,‬לקרב את אזור המטרה אל הילדים‪ .‬בשיעור שלאחר מכך‬ ‫שיחקנו את אותו המשחק‪ ,‬הפעם עם ההתאמה שביצעתי‪ ,‬וכך היה יותר פשוט לילדים‬ ‫המתקשים לזרוק את הכדור‪ .‬ניסיתי לתת תשומת לב מלאה לאותו ילד וראיתי שהוא ממש‬ ‫נהנה מההצלחה האישית ומהתחושה של חלק מהקבוצה וההצלחה של הקבוצה‪.‬‬ ‫לאחר השיעור השני ניגשתי לאותו ילד ורציתי להבין ממנו מה היה השינוי בין השיעורים‬ ‫ולמה בשיעור הזה הוא באמת נהנה יותר‪ ,‬הוא שיתף אותי ואמר שבשיעור הראשון הייתה‬ ‫לו תחושה של כישלון והוא לא רצה שיאשימו אותו באי ההצלחה של הקבוצה ואילו בשיעור‬ ‫השני הוא היה חלק בלתי נפרד מההצלחה של הקבוצה מפני שהיה לו יותר קל‪.‬‬ ‫בשיעורים שסמכו לאותו מקרה היה לי חשוב לראות שזה חלק מתהליך ולא משהו חד פעמי‬ ‫ונתתי אליו דגש ואכן ראיתי שעם ההתאמות שעשיתי אכן הוא משתתף יותר וגם‬ ‫המוטיבציה שלו להיות פעיל יותר בשיעור עלתה‪.‬‬ ‫אני חושב שאתגר וקושי הוא דבר חשוב ולכן לא אפסיק לאתגר את התלמידים שלי‬ ‫במשימות שלא תמיד הם יצליחו בהם בניסיון הראשון‪ .‬כל כך כיף ומספק אותי כשאני מ‬ ‫ספק להם תחושת הצלחה הנותנת להם תחושת ביטחון והערכה עצמית‪ .‬ילד שירגיש‬ ‫הערכה עצמית גבוהה בשיעורים‪ ,‬הסיכוי שירצה יותר להשתתף בשיעור וישאף ליותר‬ ‫משימות מאתגרות‪.‬‬

:‫ביבליוגרפיה‬ ‫ רוני‬,‫לידור‬, et al. “Sport’s Contribution to the Development of Sportive Pupils in Israeli Schools / ‘‫ספורטאים בבתי ספר בישראל‬-‫ תרומת הספורט להתפתחות תלמידים‬- ’?‫ספורט בונה אופי‬.” Social Issues in Israel / ‫סוגיות חברתיות בישראל‬, no. 8, 2009, pp. 51–69. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/23389176. Accessed 9 Jun. 2022.

‫עבודתו של‬ ‫סטז'ר‬ ‫ללא ציוד‬ ‫לצד עבודתו‬ ‫של סטז'ר‬ ‫עם ציוד‬ ‫מגישות ‪ :‬הדר ברקוביץ‬ ‫שירן פנחסוב‬ ‫* הנוסח כתוב בלשון זכר אך מתכוון לשני המינים‪.‬‬

‫נושא הכתבה שלנו מתאר את הקפיצה לעולם הקריירה מן הצצה כזאת והיציאה מאזור הנוח‬ ‫והרגיל שהיה לנו בהתנסות נציג את החשיבות של חינוך גופני ואת האתגר להוראה ואת החשיבות‬ ‫של ציוד בבית ספר‪.‬‬ ‫כשאנחנו מדברות על ציוד אנחנו מדברות לא בהכרח על כדורי ספוג או כדורסל אלא על אולם ואת‬ ‫החשיבות של לימוד באולם בתנאי מזג אוויר ואת ההשפעה שלהם על השיעורים ‪.‬‬ ‫שמי הדר אני מלמדת בבית ספר צומח ששמו מעיינות זהו בית ספר יסודי קטן ומשפחתי עם צוות‬ ‫ומנהל מקסים לא חסר לי ציוד בתחילת שנה נתנו לנו את האפשרות להזמין כל מה שרק נרצה‬ ‫שזה היה ממש נחמד בתור התחלה לקבל ציוד חדש ‪.‬‬ ‫האתגר הגדול שאני מתמודדת איתו בבית ספר הוא עניין האולם ‪ ,‬בהתחלה שהבנתי שאין לנו‬ ‫באמת אולם ויש מן חדר גדול שהוא נקרא האולם לא חששתי יותר מידי כי ראיתי שיש ממול‬ ‫לבית ספר את מגרש הכדורסל ומגרש סינטטי לכדורגל והסתפקתי בידיעה שיהיה אפשר להתמודד‬ ‫אבל אז הגיע המזג האוויר שהוא לא פשוט באזור בו אני מלמדת כי זהו מקום גבוה אז בחורף‬ ‫מאוד קר ויש גשם ואי אפשר להעביר שיעורים במגרשים ‪.‬‬ ‫בחורף הייתי בודקת את תחזית יום לפני ברמה של שעות שיורד בהם גשם ומוצאת פתרון אחר‬ ‫לשיעור שהוא לא באולם כדי שהילדים יחוו את השיעור בצורה שהם פעילים ומנסה להימנע‬ ‫מלהשאיר אותם בכיתה בחדר בגדול אני מתחלקת עם מורה נוספת שכל כיתה מקבלת שיעור‬ ‫שהוא ללא תנועתיות במרחב יותר מידי כי זה גורם להרבה התנגשויות ולא הכי בטיחותי לכן אני‬ ‫מתאימה שיעור לשם ‪.‬‬ ‫שמי שירן פנחסוב‪ ,‬מלמדת בבית ספר נתיב זבולון במודיעין בבית ספר שבו אני מלמדת בבית ספר‬ ‫יסודי עם צוות הנהלה קשוב ונעים בתור סטז'רית מתחילה הצורך באולם מבחינתי הוא מאוד‬ ‫חשוב ‪.‬‬ ‫בימי החורף שלא ניתן לקיים שיעור בחוץ זה מהווה תחליף לילדים ובעונת הקיץ כאשר יש‬ ‫‪30‬ואפילו יותר מעלות בחוץ הצורך באולם עם מזגן ‪ /‬מאוורר מאוד משפיע ויכול להציל שיעור‬ ‫איני מבינה מדוע יש בתי ספר ללא אולם לדעתי זה צורך בסיסי וחשוב בכל בית ספר הרי לא ניתן‬ ‫לעשות שיעור בחוץ אז השיעור יכול להתבטל זאת אינה אופציה לתלמידים וגם למורים‬ ‫מזג אוויר משחק תפקיד פה תפקיד עיקרי מאחר והוא יכול לגרום להתייבשויות ותנאים לא‬ ‫נוחים לתלמיד ובואו נדבר רגע על המורה כדי שהשיעור שלה יהיה אפקטיבי התנאים מאוד‬ ‫חשובים למורה ומתאימים לתנאי מזג האוויר ‪.‬‬ ‫בתור סטז'רית מתחילה הצרכים הבסיסים כמו אולם ציוד במחסן מגרש ותנאים נוחים מאוד‬ ‫חשובים בתור התחלה מכיוון שזה מה שגורם בסוף למורה להרגיש שהתנאים שלו נוחים‬ ‫ומותאמים למצב והרבה יותר קל לא להעביר את השיעורים בצורה יעילה ‪.‬‬

‫חשיבות החינוך גופני‬ ‫תחילה אציג מאמר שמציג את חשיבות של החינוך הגופני בבתי ספר ומדוע חשוב לנו איכות ותנאי‬ ‫השיעורים בבתי הספר כמקצוע ליבה ואת הערך הנלווה לשיעורי חינוך גופני לקיום שיעורי חינוך‬ ‫גופני בתנאים נוחים המביאים את התלמידים לטיפוח לתהליכים חברתיים וקוגניטיביים‪.‬‬ ‫זאת הזדמנות שלנו כמורים לחינוך גופני להשפיע עליהם לעומת מה שקורה בשיעור שהילד יושב‬ ‫פסיבי על כיסאו במהלך השיעור בכיתה ‪ .‬לכן לנו כמורים יש הזדמנות להכיר ולהשפיע על‬ ‫התהלכים האלו כיוון שהם קורים בהקשר החברתי כמו לדוגמא‪ ,‬שמחלקים אותם לקבוצת או‬ ‫לעבודה עצמאית כולם בוחנים אחד את השני ורואים את ההצלחה והכשלון של כל אחד או כאשר‬ ‫יש משחק עם כללים ברורים והילדים צריכים להישמע לחוקי השיעור גורם להם להיות הגונים‬ ‫ובנוסף מעודד אותם לשיתוף פעולה כלומר ששני ילדים הרוצים להגיע למטרה המשותפת כמו‬ ‫להצליח במשחק (שובל‪,‬טל ובן חורין )‪.‬‬ ‫תנאי השיעור מהווים עניין מאוד חשוב לאחר חיפוש באינטרנט מצאתי מכתב שנכתב מטעם ועדת‬ ‫החינוך התרבות והספורט לכנסת לקראת דיון בשל מחסור באולמות התעמלות בבתי ספר מכתב‬ ‫זה נכתבת באוקטובר ‪ 2010‬ואני רוצה להאמין שהמצב השתנה לאחר הדיון שדנו בנושא לאחר‬ ‫עשר שנים‪.‬‬ ‫הממצא העיקרי שנמצא בדיון שלמרות ההכרה בחשיבות של אולם ספורט בבית ספר להקניית‬ ‫החינוך הגופני במערכת החינוך יש מחסור של ‪ 2,000‬אולמות בבתי ספר וחציית אולם ספורט‬ ‫למחצית שני‪-‬שליש לכל כיתה הנתון הזה מאוד מדאיג כיוון שהשיעורים אלו המרחב תנועה‬ ‫משחק פה תפקיד חשוב ‪.‬‬ ‫למרות שחינוך גופני נחשב למקצוע יסוד וחובה ללמדו בכל שלבי החינוך בבית הספר עדיין החוסר‬ ‫הוא גדול במכתב התחברנו מאוד שבתחילת המכתב כתבו שם כמה דברים שמומחים כתבו בנושא‬ ‫הזה שמתקני ספורט הם גואם משמעותי המכלול המשתנים החשובים בתהליך החינוך לפעילות‬ ‫גופנית בייחוד הקנית ערכים ומיומנויות הטמעה התחברנו להקניית ערכים כי לנו כמורות יש לנו‬ ‫הזדמנות וצ'אנס לחנך את הדור הצעיר לערכים לכבוד לשותפות ואהב אחד את השני ולהיום‬ ‫אנשים טובים יותר ואת כל אנחנו מציגות להם בכל מיני צורות דרך החינוך הגופני‪.‬‬ ‫בהמשך המכתב הנתון עומד על ‪ 70‬אחוז בתי ספר שאין להם גישה לאולם ספורט ו ‪ 30‬אחוז שיש‬ ‫להם גישה על פי חוזר מנכל שבו יש תיקון עבור מהם תקנים לאלומות בתי יסודיים ניתן לראות‬ ‫במכתב שמשרד החינוך נבנו עשרות בתי ספר ללא אולם וכי אין מקור מימון במילים פשוטות אין‬ ‫תקציב למשרד החינוך לבנות אלומות \"זה עשרות שנים שמשרד החינוך אינו מתקצב בנייה של‬ ‫אולמות ספורט במוסדות החינוך‪ ,‬מאחר ולא קיים מקור מימון לכך\"(וינינגר&וורגן‪.)2010,‬‬ ‫ישנם כמה גופים המעורבים בבניית אלומות התעמלות וספורט והם רשות המקומית משרד‬ ‫החינוך והספורט בנוי ושיכון ומפעל הפיס ‪.‬‬ ‫ולסיכום ‪ ,‬ניתן לראות שיש המון גופים המעורבים בנושא הקמת אולמות וכל אחד מגבש מדניות‬ ‫עפי שיקול דעתו מה שגורם להקצאת משאבים לא יעילה (וינינגר&וורגן‪.)2010,‬‬

‫ומי בסוף שמתמודד עם אותה בעיה זה אנחנו המורים ולא רק גם התלמידים שסופגים את החוסר‬ ‫‪.‬‬ ‫לאחר כתיבה של העבודה והבנה של קושי הבעיה אני הרבה יותר מרגישה בנוח מול הילדים לגבי‬ ‫המצב וגם מול ההנהלה לגבי כל בקשה כי התנאים שלי בבית הספר והלימוד לא הכי קל מבחינת‬ ‫תנאים כמו ללמד בשמש שאין צל כלל ‪.‬‬

‫בביבליוגרפיה‬ ‫• טיפוח יחסים חברתיים בשיעורי חינוך אלה שובל‪ ,‬מיכל טל ובת שבע בן חורין)אין תאריך‬ ‫• המחסור באולמות התעמלות בבתי‪-‬ספר‪( -‬אסף וינינגר &יובל וורגן ‪)2010,‬‬