שמי שי יוסף אני סטודנטית להוראה וחינוך גופני במכללת וינגייט ,נמצאת בהתמחות בשנת הסטאז' בבית הספר שש שנתי בחטיבת הביניים ''פיינשטיין''. השיחה העיקרית של סטודנטים בשנת הוראתם הראשונה היא עד כמה קשה ומאתגרת השנה ,עם כמה אתגרים מורה מתחיל מתמודד ועל התחושות המעורבות והבלתי פוסקות. אז ,מיד עולה השאלה :כיצד ירגיש סטודנט בשנת ההוראה הראשונה שלו כשלצדו ישנו מורה חדש נוסף? כלומר ,שניהם עובדים במקביל בבית הספר כמורים מתחילים ,שניהם מתנהלים יחד, מקבלים החלטות יחד ,מסייעים אחד לשני במצבים שונים ומתמודדים יחד עם תלמידים בני אותו גיל. בואו נגיד ,הנושא די קרץ לי ,ודווקא כי לי הייתה שנה כזו ...מדהימה. כפי שאמרתי קודם ,אני עובדת כמורה לחינוך גופני בחטיבת הביניים ואיתי עובד עדי כמורה לחינוך גופני -בנים. השנה הזו הייתה די מוצלחת ,כלומר ,אם נשווה לרגע שנה של סטאז'ר בבית הספר. אני בטוחה שהשנה הזו לא הייתה נראית כך אם לא היה לצדי סטודנט נוסף ,ההרגשה הייתה אחרת ,זה בטוח. עברתי שנה די מטלטלת היו עליות וירידות מכל הבחינות אבל אני יודעת שהצלחתי להתמודד עם כל סיטואציה שעמדה בדרכי מכיוון שהיה לי הביטחון והמשענת. במהלך השנה ,התייעצנו על הכול יחד ,מרמת המיקרו ועד המאקרו ,הרכבנו יחד שיעורים ,אפילו לפעמים העברנו אותם יחד (בנים ובנות) וזה הלך ממש מצוין ,שיתפנו אחד את השנייה בסיטואציות הזויות שקרו לנו עם תלמידים\\ מורים מתוך הצוות וגם כמובן עזרנו אחד לשנייה בכל מה שנדרש מבלי להסס. כשאתה מגיע למקום עבודתך בתור מורה חדש אתה חושש בהתחלה מהכול ,ולא אשקר -חששתי, אבל אני יודעת שהייתה לי נחיתה רכה. כלומר ,אם הייתי עוברת את השנה לבד כמו רוב הסטודנטים סביר להניח כי היה לי הרבה יותר קשה להשתלב בבית הספר ,בצוות המורים ,בהנהלה וגם בהתמודדות שלי עם התלמידים. ישנם מחקרים רבים העוסקים בקשיים המרכזיים שהעלו מורים מתחילים בשנת הוראתם הראשונה והם -בעיות משמעת של תלמידים ,כיתות משולבות בנים ובנות יחד ,הנעה למוטיבציה
של תלמידים ,קשר עם הוריהם ,מחסור בציוד והתמודדות מגוונת עם תלמידיםveenman, ( . )1984 מתוך הבעיות שנמנו עולה הבעיה החמורה והנפוצה ביותר -בעיות המשמעת. בעיה זו היא הסיבה העיקרית לנשירת מורים בשנת הוראתם הראשונה ,בשל חוסר יכולתם להתמודד עם בעיות משמעת והקושי הרב בארגון וניהול כיתה)Dale, 1973( . בסקר הנערך בשנים האחרונות על ידי המחלקה להערכה של משרד החינוך בישראל עלה כי מורים מתחילים בשנת הסטאז' ביקשו עזרה בתחומים הבאים :שיטות ודרכים לשיפור והעלאת המוטיבציה בקרב התלמידים ,מניעה וטיפול בבעיות משמעת ,תמיכה רגשית ,דרכים להערכת תלמידים ,השתלבות בבית הספר וסדר וארגון בשיעור( .כרמלי)1997 , מתוך המאמר התגלו ממצאים רבים ,אני אכן מסכימה ומרגישה תחושת הזדהות עם הממצאים הנ\"ל ,שנת הסטאז' הראשונה הייתה מאתגרת ולא פשוטה. עם זאת ,לדעתי עברתי את השנה בצורה טובה ביותר וזאת מהסיבה הפשוטה שעברתי אותה בשיתוף פעולה עם סטאז'ר נוסף. במשך השנה נתקלנו אני ועדי בבעיות משמעת רבות ובקושי בניהול וארגון כיתה אך למרות הקשיים והאתגרים הרבים הצלחנו להתמודד עימם וקיבלנו תמיכה אחד מהשני. שיתפנו אחד את השני בדרכים ושיטות להתמודד עם חוסר מוטיבציה בקרב תלמידים רבים, התמודדנו וטיפלנו בבעיות משמעת רבות ,תמכנו אחד בשנייה מבחינה רגשית וחברתית וכמובן ההשתלבות בתוך צוות בית הספר הייתה מהירה קלילה וזורמת. בחזרה למאמר ובנוסף למחקרים הרבים אשר עוסקים בקשייהם של מורים מתחילים ,נערכו מחקרים נוספים אשר התייחסו לתמיכה והעזרה שקיבלו מורים אלה בתקופת הסטאז' בסקירת מחקר אשר התבססה על תקופה של 15שנה נמצא כי הליווי נחוץ ביותר למורה המתחיל. ) (Zeichner, 1979בנוסף ,המורים המתחילים דיווחו כי תמיכת מורים עמיתים וותיקים הייתה חשובה ונחוצה להם מאוד יותר מאשר תמיכה של גורם חיצוני( כמו :מדריך פדגוגי מהמכללה או יועצים אחרים) .המורים העדיפו לקבל עזרה בתחום ההוראה ממורים הנמצאים איתם ''באותה הסירה'' ובעלי לפחות שלוש שנות ניסיון)Bolam, 1973( . כפי שאמרתי קודם ,הליווי כמובן נחוץ ביותר למורה מתחיל ומהווה רשת ביטחון בשנה כה קשה ומאתגרת. באופן אישי ,תמיכה של גורם חיצוני אכן לא הספיקה לי ,איך התמיכה המשמעותית ביותר שהייתה לי היא התמיכה של המורה הנוסף.
אומנם ,אין לו שנות ניסיון אך התמיכה הייתה נחוצה לי וסייעה לי להתמודד עם קשיים וסיטואציות שונות במשך השנה. לסיכום ,למדתי מהעבודה כי אכן הרווחתי השנה בגדול ואני פשוט אסירת תודה. התחושות שהרגשתי השנה הן לא שונות בהרבה מהתחושות של מורים מתחילים רבים אך עם זאת ,דרך ההתמודדות הייתה שונה לחלוטין ,כלומר ,בהשוואה למורה מתחיל לבדו בבית ספר חדש לי הייתה ''נחיתה רכה'' ובכל קושי הייתה לי האפשרות להיעזר ולהתייעץ עם המורה החדש הנמצא לצדי ,אומנם לא תמיד מצאנו פתרונות לכל אך כן הייתה לי התמיכה הרגשית ,החברתית והרגשה של ''יש מישהו לצדי ואני לא לבד''. בנוסף ,הייתי רוצה שעוד מורים מתחילים ירגישו כמוני בעתיד ולכן הייתי ממליצה למשרד החינוך לנסות לשלב לפחות 2מורים מתחילים יחד בבית ספר ,השנה שלהם תראה אחרת לגמרי, יהיה להם קל יותר להתמודד עם סוגיות ,הם ירגישו שהם לא לבד ,תמיד יינתן להם מענה לשאלות ובעיות וכך אחוז הנשירה בקרב מורים מתחילים בשנת הסטאז' הראשונה שלהם תהיה נמוכה בהרבה. אז למה לא בעצם?
ביבליוגרפיה The first year of teaching of novice physical education teachers - difficulties .)1973( .Bolam - שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך הגופני/ and sources of support https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 אוחזר מתוך.קשיים ומקורות תמיכה The first year of teaching of novice physical education teachers - difficulties .)1973( .Dale - שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך הגופני/ and sources of support https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 אוחזר מתוך.קשיים ומקורות תמיכה The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1984( .veenman שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך/ difficulties and sources of support אוחזר מתוך. קשיים ומקורות תמיכה- הגופני https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1979( .Zeichner שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך/ difficulties and sources of support אוחזר מתוך. קשיים ומקורות תמיכה- הגופני https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5 The first year of teaching of novice physical education teachers - .)1997( .' ש,כרמלי שנת ההוראה הראשונה של המורה המתחיל לחינוך/ difficulties and sources of support אוחזר מתוך. קשיים ומקורות תמיכה- הגופני https://www.jstor.org/stable/23633734?seq=5
אין ילד מפריע ,יש ילד שמפריע לו בחרתי לכתוב על נושא התמודדות עם בעיות משמעת מכיוון שזה נושא מרכזי שהעסיק אותי הרבה בתחילת שנת הסטאז' שלי .הרגשתי שהייתי מוכנה לכניסה להוראה אחרי כל הידע שצברתי במהלך הלימודים אבל בעצם היה פער בין מה שציפיתי לבין מה שקרה בפועל. לפי הספרות ,החוויה של הלם מהמציאות הינה חוויה נפוצה בקרב מורים חדשים .נמצא כי ההלם שמורים מתחילים חווים מאופיין על ידי חוסר יכולתם לפעול ,וחוסר ההזדמנות לשלוט בסיטואציות שנתקלים בהם. למורים מתחילים אין את כישורי ההתמודדות הנחוצים להגשמת תפקידם בהוראה ( Caspersen .) &Raeen,2014 אני זוכרת שבשבועות הראשונים הייתי בהלם .לא ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד .התחלתי את שנת הסטאז' מוכנה מבחינה מקצועית -הכנתי מערכי שיעור ,רעיונות למשחקים ושיעורי אינטראקטיביים .ציפיתי להיכנס לכיתה וללמד את מה שתכננתי ללמד ,אך המציאות הייתה שונה. נמצא כי בשלב הראשון של כניסת מורים לתחום ההוראה ,המורים בעיקר מתעסקים עם בעיות משמעת (הררי ,אלדר ושכר.(2007 , נחקרה גם תפיסת המורים החדשים את המקרים של בעיות משמעת וניהול כיתה ,ואת הנרטיבים שהם מספרים על מקרים כאלה .מורים חדשים תופסים סיטואציות כאלה מנקודת מבט אחת בלבד ,לעיתים רחוקות שומרים על תחושת המשכיות כך שקשה להם להבין את הסיטואציה ואת ההקשר בין המקרים :מה הוביל למה ( .)Woltt, Bogert, Jarodzka& Boshuizen,2015 בדומה לכך ,מהתקופה הראשונה של הכניסה שלי לבית הספר ,אני זוכרת רק את בעיות המשמעת .התלמידים שהפריעו היו במרכז של כל החוויה שלי ,לא שמתי לב לתלמידים שכן השתתפו ונהנו .אני זוכרת את התחושות שהיו לי אחרי אירוע של בעיות משמעת בזמן השיעור -חוסר ביטחון ,אי ודאות ,פחד ,הלם -ואני חושבת שגם התלמידים הרגישו את זה. בכיתה ד' היו לי מספר תלמידים שזרקו כל מיני הערות בזמן שהייתי מסבירה מה עושים היום ולא התייחסו ברצינות לשיעור ,לא ידעתי מה לעשות .התנהגותם של התלמידים השפיעה עליי מאוד :לקחתי את זה באופן אישי ,הפסקתי להיכנס בהתלהבות לכיתה ולא השקעתי במשחקים חדשים -בעצם נתתי לתלמידים לנהל לי את השיעורים .חשבתי רק על איך אני יכולה ללמד את הכיתה בלי שהתלמידים יפריעו .כתוצאה מזה לא היו בשיעורים משימות פתוחות ,לא נתתי לילדים להיות יצירתיים והגבלתי אותם במשחקים במטרה לשמור על הסדר .חוויה זו נובעת מהפער בין ההכשרה לבין המציאות בבית הספר ,דבר שגורם למורים חדשים לוותר על רעיונות יצירתיים וחדשניים ולנקוט בקונפורמיות ,שמרנות וקשיחות כאסטרטגיה לשמירה על סדר בכיתה (הררי ,אלדר ושכטר.) 2007 , כשפניתי למחנכת היא סירבה לעזור ואמרה \"שאם היא תתערב ,בכך אני מקטינה את עצמי בעיני התלמידים והם לא יחשבו שאני מספיק שולטת ויינצלו את זה\" .באותו רגע ,במקום לקחת את הערת המחנכת
בתור מילת עידוד ,קיבלתי תחושת חוסר ביטחון נוסף ,כתוצאה מכך שלא קיבלתי כיוון ספציפי ומעשי שיעזור לשלוט בכיתה באופן מוחלט. העדר אמפטיה ותמיכה מצוות בית הספר נתפס כאחד הגורמים העיקריים לשחיקה של מורים בשנה הראשונה (פריצקר וחן.)2010 , לפי מחקר שנעשה ב ,2016מורים מתחילים אינם מוכנים מבחינה רגשית ומעשית להתמודד לבד עם קשיי ההוראה .לכן תוכנית הכנה יעילה יכולה לעזור למורים בהתמודדות עם קשיי ההוראה .על תוכניות ההכנה להיות מעשירות יותר ,עם יותר הדרכה מעשית ופחות תיאורטית ( Journal of education in black sea . )region, 2016אני מסכימה עם המסקנות של המחקר ,כשנכנסתי לבית הספר הרגשי שהייתי מוכנה מבחינה מקצועית אבל מבחינת בעיות משמעת בכיתה ,לא הרגשתי שיש לי מספיק דרכים וכלים להתמודד איתם. הרבה דרכים להתמודדות עם בעיות משמעת למדתי בזמן ההוראה מניסוי וטעיה .בנוסף ,לאורך השנה הייתי בסדנת סטאז' שבה למדתי הרבה .קיבלנו דרכים מעשיים להתמודד עם בעיות משמעת בכיתה ,כמו גם דרכים להתמודדות עם אירועים אחרים שכל מורה יכול לחוות במהלך ההוראה שלו בבית ספר. אני לא יכולה להגיד שמצאתי את הפתרון \"האולטימטיבי\" להתמודד עם בעיות משמעת ,כי כל מקרה לגופו. אבל ,רכשתי מגוון של כלים שיכולים לעזור בהתמודדות עם אירועים שונים שיכולים להתרחש בכיתה ,והכי חשוב זה לנסות ולא לפחד להתייעץ ולבקש עזרה אם צריך. אחת הדרכים שעזרו לי בשיעורים זה לאפשר לילד \"המפריע\" להיות עוזר -לבקש ממנו לסדר ולהביא את הציוד ,לתת לילד הרגשה של אחריות .אולי זה לא הפתרון לכל בעיה אבל בהרבה מקרים זה עוזר. דרך אחרת שהשתמשתי בה השנה זה לתת לילד הפסקה -להשיב אותו שתי דקות בצד שיירגע ,או להריץ אותו מסביב למגרש שיוציא את האנרגיות שיש לו .הרבה פעמים לילדים יש מלא אנרגיות והם לא יודעים מה לעשות עם זה ,מה שבאופן כללי הופך להפרעה. לעיתים ,ילדים ממשיכים להפריע גם אחרי מספר הערות וניסיונות אקטיביים לפריקת אנרגיה .מצאתי שלהתווכח עם תלמידים מפריעים במהלך השיעור מול כל הכיתה אינו עוזר בשיקום ההתנהגות .ולכן ,אני מעדיפה לגשת לתלמיד כזה במהלך הפסקה או סוף שיעור באופן אישי .זאת בכדי להסביר לתלמיד כיצד ההתנהגות שלו השפיעה על השיעור ,ואיך אפשר לשתף פעולה לקראת השיעורים הבאים כדי להשיג אווירה נעימה ותועלת מקסימלית מתוכן השיעור. סיכום בשנת הסטאז' למדתי המון .אומנם אני לא במקום שאני רוצה להיות בו אבל אני בטח לא איפה שהתחלתי. עם הזמן התחלתי להסתכל על נושא בעיות המשמעת בכיתה בצורה יותר רחבה ,לפעמים לא כל התנהגות בכיתה היא קשורה אליי ,ואם אני רוצה לשנות את המצב אני לא צריכה לקחת את הכל באופן אישי .ברגע שניסיתי לשנות את התפיסה שלי ,התחלתי לראות את כל הכיתה .לנסות לשים לב ממה נובעות ההתנהגויות של התלמידים ולנסות למצוא פתרונות שמתאימות לכיתה הספציפית שנמצאת מולי.
כיום אני לא מפחדת מניסוי וטעיה ,אם משהו מתאים לכיתה אחת זה לא אומר שזה יתאים לכיתה אחרת. לאט לאט עם הניסיון אני לומדת שיטות ודרכים להתמודד עם בעיות משמעת .אני תמיד שואפת לנסות להבין מה המקור והסיבות שגורמות לילד להתנהג כך ,ואיך אני יכולה לעזור לו. במהלך הכתיבה הבנתי שאני צריכה להיות יותר גמישה עם התלמידים וגם עם עצמי .גם אם לא הצלחתי להציב גבולות מהכניסה הראשונה שלי לכיתה ,אני עדיין יכולה להציל את המצב ולהציב גבולות .צריך להסתכל על כל יום כיום חדש .הזדמנות חדשה ללמוד וליישם כלים חדשים. אני ממליצה לכל המורים להיות עם \"ראש פתוח\" להקשיב לחוויה של אחרים ,לא לשלול רעיונות או להגיד \"זה לא יעבוד בכיתה שלי\" ולהקשיב גם למה שהתלמידים אומרים .צריך לנסות ולא להתייאש .כי רק דרך ניסוי וטעיה לומדים .בסוף ,הדבר הכי חשוב זה להצליח לייצר אווירה נעימה ותומכת בכיתה ,מקום שבו הילדים יכולים להרגיש בנוח ולא לפחד. ”“ In learning you will teach. and in teaching you will learn
מקורות \"עם זה באתי הביתה היום\" — אירועים משמעותיים בעיני.)2007( ' ח, א' ושכטר, אלדר,' י, הררי.1 .360-335 ,(4 - 3) 'כרך ח, בתנועה.מתמחים בהוראה ) סטאז'רים ( בשנת עבודתם הראשונה עיון ומחקר. גורמי שחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות.)2010( ' ד, וחן,' ד, פריצקר.2 .בהכשרת מורים 3.Abdurrhman KOCA. (2016). Journal of education in black sea region. 4. Caspersen, Joakim & Raaen, Finn. (2014). Novice teachers and how they cope. Teachers and Teaching: Theory and Practice. 5. Wolff, Ch. & Bogert, N.& Jarodzka, H. & Boshuizen, H. (2015). Keeping an Eye on Learning: Differences Between Expert and Novice Teachers’ Representations of Classroom Management Events. Journal of Teacher Education.
מהקיבוץ ללמד בחוץ אם היו שואלים אותי לפני 10שנים ,אם אני רוצה להיות מורה לחינוך גופני וספורט? התשובה הייתה בפירוש שאני בכיוון אחר לגמרי .בהיותי שחקנית כדורסל למדתי את התואר כחלק מתחום העניין שלי בספורט ותו לא. ככדורסלנית מקצוענית עשיתי את מה שאהבתי! לפני שלוש שנים עליתי לארץ ישראל עם חלומות ותוכניות שנגעו בשמיים אך מצאתי את עצמי עם ילד בן שנה ובעל וללא כל עזרה של אף גורם וללא משפחה ובלי קרובים ,גרתי בקיבוץ בדרום הארץ ,סיימתי אולפן אך גם אחרי האולפן העברית שלי הייתה גרועה והתקשיתי מאוד בשפה. באותו זמן מצאתי לעצמי עבודה זמנית כעובדת חדר האוכל בקיבוץ ,דבר שהינו רחוק מאוד מהחלומות שלי והתוכניות שלי לקריירה מזהירה בישראל .כל מה שרציתי זה הגשמה עצמית ,ומשסיפרתי את סיפורי לאחת העובדות בקיבוץ היא הסבירה לי כי התואר שלי שסיימתי באוקרינה טעון אישור קבילות בארץ ,ובגלל שלהיות מורה לא היה בתוכניות שלי לא הזדרזתי לעשות את אישור התקינות של התואר שלי ,אך עם חלוף הזמן הבנתי כי זה הכיוון שלי וכי יהיה עליי לאשר את התואר שלי ולהוכיח תקינות וכי התואר קביל .יש לציין כי מורה לחינוך גופני באוקרינה אינו תפקיד נחשק ואינו תפקיד יוקרתי לכן בתחילת דרכי בארץ לא תכננתי להיות מורה לחינוך גופני ,אך כאמור עם חלוף הזמן הבנתי כי זה מה שיהיה עליי לעשות. ניגשתי למשרד החינוך והגשתי את כל הניירת וביצעתי את כל התהליך והבירוקרטיה הנדרשת על מנת לקבל אישור הכרה בתעודה שלי בארץ. שלחתי את כל התעודות והמסמכים הנדרשים לירושלים וחיכיתי חודשיים עד שקיבלתי אישור הכרה בתעודה שלי כמקבילה לתעודת הוראה ותואר ראשון. בזמנו לא ידעתי לאן מתקדמים עם אישור התואר ומה התהליך הבא ,בתקופה ההיא החלה הקורונה ואז אני יחד עם משפחתי עברנו לגור בחדרה .אז יצרתי קשר עם גורם ממשרד העלייה ,סיפרתי לו את הסיפור שלי ושאני עולה חדשה וביקשתי עזרה כדי להתקדם עם הסטטוס החדש שלי ועם אישור התעודות ,אותו גורם הפנה אותי למכללת גבעת וושינגטון ,והודיע לי כי אני חייבת לעשות השלמה לימודית למורים עולים חדשים ובמקביל למדתי קורס מורים עולים חדשים שהינו חובה ,כך שבמשך חצי שנה נסעתי ללימודים ובהמשך למדתי גם בזום בגלל מגפת הקורונה, שיעורים של 5.3שעות בערב עם ילד בן 3שנים בבית על כל המשתמע מכך של שמירה וטיפול בתינוק קטן במקביל ללימודים .כך מצאתי את עצמי לומדת ועובדת ומטפלת בתינוק ובכל זאת למרות הקושי הרב וחוסר הריכוז המוחלט בלימודים נלחמתי על מנת לקבל את רישיון ההוראה שלי ושאתחיל סוף סוף ללמד כמורה לחינוך גופני .אך למרבה הצער לאחר כברת הדרך שעברתי הודיעו לי כי עליי לחפש בית ספר על מנת לעשות התמחות במשך חצי שנה לפחות ובלא פחות מ 8ש\"ש ,ובנוסף להירשם לקורס נוסף במכללת וינגייט ,ושוב מצאתי את עצמי חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות ואיך להתקדם מכאן ואיך בכלל מחפשים התמחות בבית ספר ודרך איזה גוף ולפי איזה קריטריונים, מנהל קבוצת הכדורסל שלי עזר לי למצוא התמחות בבית ספר בתל מונד ,ולווינגייט נרשמתי לבד.
לאחר פרק זמן יצרו איתי קשר לגבי בית הספר .נתנו לי מס' טל' של מנהלת בית הספר ורכזת חינוך גופני וספורט. באותם הימים הייתי לחוצה מאוד לקראת תחילת ההתמחות שלי בגלל קשיי השפה שלי ,אבל עם הרבה כוחות ורצון התגברתי על הפחד והתקשרתי למנהלת ודיברתי איתה ,סיפרתי לה על עצמי בקצרה .סיפרתי שאני מורה חדשה ועולה חדשה ואני רוצה ללמד כמתמחה 8שעות שבועיות על מנת להכיר את מערכת החינוך בישראל .לאחר סיכום עם רכזת החינוך הגופני קבעו לי פגישה ראשונית ושיעור צפיה .יש לציין כי אותה פגישה נדחתה 5פעמים והועברה מתאריך לתאריך דבר שמוזר לי ואינני רגילה לו ,באוקראינה כשקובעים פגישה תמיד מקיימים אותה בזמן והדחיות המרובות היו ממש מוזרות לי ,ובאחד הבקרים תוך כדי שאני לוקחת את הילד לגן אני מקבלת טלפון מרכזת החינוך הגופני שהודיעה לי \":בוקר טוב אלונה ,תבואי בבקשה היום ב 09:00בבוקר להעביר לנו שיעור צפיה\" .השעה שמונה בבוקר ואני במקרה לבושה בגדי ספורט ותמיד יש לי ברכב נעלי ספורט אז המשכתי לבית הספר .תוך כדי נסיעה אני מנסה לחשוב על איזה סוג שיעור אני מעבירה בלי לדעת מי הם התלמידים איזה ציוד יש לרשותי ואיפה אני צריכה ללכת בכלל .הגעתי לבית הספר הצגתי את עצמי מול התלמדים .הסברתי להם שאני מורה עולה חדשה יש לי קושי בעברית והתחלתי בשיעור היה ממש מלחיץ אבל בגלל היכולת והרקע שלי בספורט התגברתי על הקשיים .התלמידים נהנו מהשיעור פרגנו ועזרו גם בשפה וגם בסידור הציוד .לאחר השיעור ניגשה אלי אותה רכזת ואמרה\":היה ממש נחמד אבל זה לא בדיוק הסגנון שלנו בבית הספר .אנחנו יותר דוגלים בכושר גופני ,נהיה בקשר\". בדרך הביתה נסעתי עם תחושות שליליות על עצמי על כך שהשיעור לא הועבר בצורה טובה ושאני לא מתאימה לבית הספר כמורה לחינוך גופני .אחרי שבוע חזרו אלי מאותו בית ספר ואמרו שאני התקבלתי לעבודה .תדמינו את ההרגשה הפנימית .באותו רגע כל הספקות שהיו לי לגבי שאלת אם אני רוצה להיות מורה או לא נעלמו והיה ברור שאני אהיה מורה ורק מורה. חייבת לציין כי כל תהליך הקבלה שלי לבית הספר היה מוזר מבחינתי ,לא היה תהליך קבלה נורמלי עם שיחת סיכום וכד' ,פשוט אמרו לי תבואי. בחודשיים הראשונים היו לי חששות ופחדים רבים ,לא הייתי עם תוכנית לימודים מסודרת והייתי בונה תוכניות שיעור ממש ברגע האחרון. מורים עם ניסיון מכירים את התוכניות בע\"פ וזה פשוט יותר מבחינתם אך מבחינתי יש לתכנן הכל כי הכל חדש עבורי .כל פעם גיליתי הכל לבד תוך כדי השיעור .הדבר הכי קשה בעיני בתיכון זה ליצור גבולות בין התלמידים למורה .לדוגמה :חלק מהתלמידים ניצלו את הקושי שלי כמורה חדשה ועולה חדשה והיו מביאם אישורים ותירוצים \"שקריים\" אבל הצבתי לעצמי מטרה ליצור תקשורת עם כל התלמידים .כאן המקום לציין כי מדובר בתלמידי תיכון מתבגרים עם ידע בכל הזכויות שלהם עם אגו נפוח ודרישות תובעניות וביטחון עצמי גבוהה .זה קצת מקשה אבל יצירת קשר והצבת גבולות עזר לי להתמודד איתם ואפילו להתחבר אליהם .במקביל למדתי פעם בשבוע במכללת וינגייט לפרק זמן של שנה .בהתחלה לא הבנתי למה אני צריכה את הקורס של וינגייט ,מה גם שבהרצאות שהייתי בהן לא הייתי מבינה חצי מהתוכן בגלל קשיי השפה .אך עם הזמן ותוך כדי תהליך הלמידה הבנתי שהקורס הזה ממש טוב לי ומעניין .שם למדתי להתמודד מול הקשיים של ההתמחות שלי ,לדוגמה איך להתמודד בסיטואציות שונות מול התלמידים והמורים .היו גם מטלות שהיתי צריכה לבצע לבד בבית .היו מרצים ממש טובים עזרו כל הזמן בכל שעות של היום ולא רק בלימודים .ככה זה בישראל האנשים עוזרים אחד לשני .התמיכה הזאת ממש נותנת מוטיבציה ללמוד ולהצליח .באוקראינה אנשים פחות נחמדים ויותר חושבים רק על עצמם ועל הצרכים שלהם. לסיכום :לאחר תהליך ארוך שהחל בהתלבטות קשה על עתידי ועל הקריירה שלי ולאחר עבודה קשה ,התנסות וניסיון בשדה ההוראה ואל מול הבירוקרטיה הכרוכה בכך ,התהליך שעברתי הוא זה שעזר לי מאוד להגבר על כל המכשולים לרבות מכשול השפה ומכשולי הדרישות הרבות והלחץ בעבודה ובלימודים וגם במשפחה בסופו של דבר
כך התגבשה האישיות שלי ,אישות של מורה בישראל שרואה בעבודתה כשליחות .כיום הנני משוכנעת כי נולדתי להיות מורה אני אוהבת את התפקיד שלי ומוכנה לקפוץ למים לתפקידי החינוך כמורה וכאשת חינוך.
\"בין נהלים למנהלים\" – חווייתי משנת הסטאז' מלמד חינוך גופני בבית ספר יסודי ,בית ספר חילוני בעיר עפולה .מלמד בכיתות א'-ו' ,ובנוסף תלמידים מהחינוך המיוחד. נת הסטאז' ,הינה שנה משמעותית ומכוננת בהוראה ,היא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליךש הכניסה להוראה ,שמטרתו להכין ולהכשיר את המורה הצעיר וללוות אותו בשלבים הראשונים והמאתגרים במקצוע ההוראה ולהכינו להיות מורה טוב .שנה זו משפיעה מאוד על ההתפתחות המקצועית של המורה המתחיל ,זוהי שנה מהותית ומכרעת בתהליך הסוציאליזציה שלו ובעלת אפקט מכריע על המשך עבודתו בתחום (משכית ,ליבמן ,אקרמן אשר.)2012 , אחד הנושאים המעניינים בשנה זו היא הקשר בין המורה הסטאז'ר למנהל בית הספר .האופן בו מעצב המורה את תפיסותיו ביחס למרכיבים רבים תלוי מאוד בקשר שלו עם המנהל ,במידת התמיכה ממנו וכן גם מקונפליקטים שהוא נאלץ להתמודד עמם .מנהל בית הספר ,כמובן ,גם משמש סוכן חשוב בתהליך הכניסה להוראה ,והגושפנקא הסופית תלויה בחוות דעתו של המנהל ובהערכה שממלא המנהל על המורה הסטאז'ר(משכית ,ליבמן ,אקרמן אשר.)2012 ,
\"קיימת כיום הסכמה רחבה בקרב חוקרים ואנשי חינוך מהשדה בדבר מקומו המרכזי של המנהל בהובלת שינויים בבית הספר\"... למעשה ,מנהל בית הספר אינו עוד קולגה בבית הספר אלא הוא בעל משמעות רבה .הוא משמש למעשה כ\"ראש הפירמידה\" בארגון – הוא מוביל את בית הספר ,מנהיג אותו ולמעשה על פיו יישק דבר .בספרות המחקר מתגבשת ההבנה כי המנהל הוא דמות חשובה ומשמעותית ועם הזמן ,במיוחד החל משנות ה ,90-הולכים ומתרחבים תחומי האחריות המופקדים בידי המנהל .למנהל סמכויות רבות והוא משמש ,כאמור ,כמנהיג חינוכי (רייכל .)2015 ,המנהל אחראי לקידום בית הספר ,המנהל מקדם קשרים חיוביים ומעודד שיתוף פעולה פורה עם מוסדות ,גופים וארגונים בקהילות בית הספר .קיימת כיום הסכמה רחבה בקרב חוקרים ואנשי חינוך מהשדה בדבר מקומו המרכזי של המנהל בהובלת שינויים בבית הספר ,דבר שמצביע על הכוח הרב שלו ,לטוב ולרע ,על המשמעות שלו כלפי המורים וכיו\"ב (וייל וכרמון .)2015 ,מכאן ,ברור לכל ,כי סטאז'רים שואפים להיות אהובים על ידי המנהלים ולרצות אותם. רייכל ( )2015מתייחסת גם לאופן בו הצוות החינוכי תופס את מנהל בית הספר ועל פי מאמרה, למעשה ,ניתן להבין גם את המשמעות של היחסים בין המנהל לבין צוות המורים .לתמיכה של המנהל במורה יש משמעות רבה .המורה תלוי בארגון בית הספר ובתכתיבי המנהל ,לעתים המורה צריך למלא משימות רבות שמובילות לעומס יתר או שעומדות בסתירה לתפקידו .כל אלה הופכים את עבודתו לקשה ומכבידה והוא נזקק לתמיכה .אקלים ארגוני בלתי תומך הוא גורם משמעותי לשחיקה ,אשר לה השלכות שליליות רבות הן על המורה עצמו ,הן על הקולגות שלו והן על התלמידים (גרינבנק ,אגם בן ארצי וכספי.)2018 ,המנהל ,כאמור ,בהיותו בעל כוח רב והשפעה רבה, ובה נתן התלות הרבה שחש הסטאז'ר בו ,מהווה גורם מפתח בהצלחת שנת הסטאז' בפרט והצלחת המורה בשנותיו הראשונות בכלל (וייל וכרמון.)2015 , שנת הסטאז' ,כאמור ,היא שנה מכוננת ויש לה משמעות רבה בעיצוב דמות המורה ובתפיסותיו החינוכיות .כיום ,מורים במערכת החינוך נדרשים לעמוד בקריטריונים שנקבעו על ידי משרד החינוך ולהחזיק בתואר אקדמי ,תעודת הוראה ורישיון הוראה .כמו כן ,הם מחויבים בקיומה של שנת סטאז' וסדנה מלווה וכן לעמוד בהצלחה בתהליכי הערכה מעצבת ומסכמת (אוסטר וקורן, .)2018מעבר לכך ,לשנת הסטאז' כחלק מתהליך הכניסה להוראה ,יש גם משמעות רבה בבניית ה'אני מאמין' של המורה הצעיר .בתהליך הכניסה להוראה המורה המתחיל מפתח הגדרה עצמית כמי ששייך לפרופסיות ההוראה וכן הוא מפנים קודים תרבותיים חברתיים של בית הספר (רוטנברג תדמור.)2014 ,
זוהי השנה הראשונה בה המורה חווה את המציאות בשטח באופן אמיתי ,הוא מתנסה בשטח ומתמודד עם האתגרים האמתיים שמזדמנים למורים .יש המתארים את ההיבט הזה כקשה ביותר בשלב הכניסה להוראה ,שנת הסטאז' למעשה מעמתת בין המורה המתחיל לבין קונפליקטים ואתגרים רבים בבית הספר ,מול מורים ,הורים ותלמידים (משכית ,ליבמן ,אקרמן אשר.)2012 , \"האם כעסה מאוד והייתה מאוד נסערת ופנתה באופן מידי למנהלת שמצדה הורתה לי לשתף את התלמידה בשיעור באופן מידי\".. המקרה שליווה אותי והוביל אותי לכתוב כתבה זו מבטא את הרעיון של הקשר בין המנהל לבין צוות המורים ,ובמיוחד האופן בו מנהל בית הספר מתייחס למורים בשנת הסטאז' .זהו אירוע של חוסר הסכמה וחוסר תיאום ביני לבין מנהלת בית הספר .כמובן ,כל זה מתרחש כאמור בשנת הסטאז ,שכבר ציינתי כי זוהי ממש שנה קריטית ,במסגרתה דמות המורה מתעצבת והאופן בו השנה הזו עוברת על המורה הוא בעל השפעה על המשך הקריירה שלו ,על תפיסותיו את מערכת החינוך ועל יחסיו עם התלמידים. במהלך שנת הסטאז' שלי בהוראה ,לימדתי חינוך גופני בבית ספר 'אלומות' ,בית ספר יסודי חילוני בעיר עפולה .זו הייתה שנה מאוד חשובה ומשמעותית עבורי ,במהלך השנה הזו רכשתי ידע רב ומיומנויות מקצועיות ,לקחתי חלק והובלתי פעילויות שונות עם הכיתות שלימדתי .בשיעורי החינוך הגופני ,העברתי מערכי שיעור ופעילויות גופניות המתאימות לילדים בכל הגילאים וכן הנחיתי ימי ספורט והתאמתי אותו לגילאים השונים וליכולות התלמידים .הרגשתי כי זו הייתה שנה מעניין בה השגתי דברים רבים ,כלים חשובים להמשך וידע יקר .כל אלו אמורים לסייע לי בהמשך דרכי כמורה. כמובן שלמדתי מכל אירוע שהתקיים ,מכל מקרה וחוויה ומכל איש צוות שיצא לי לעבוד עמו – גם עם מנהלת בית הספר .אך ,לצד זאת ,אני סבור כי לכל מורה יש את הגישה שלו והשיטות שלו להוראה ,השיטות שמתאימות לו ופותחו על ידו והוא נאמן להם ,לא ניתן להחיל על כל המורים את אותה השיטה או לצפות שכולם יעבדו בדיוק באותה דרך .כל מורה והראייה שלו ביחס לדברים וחשוב לאפשר למורים לפתח את הסגנון האישי שלהם ,לו יהיו נאמנים לאורך כל דרכם ושנותיהם בהוראה. המקרה שקרה לי ממחיש את הנקודה הזו ,את הקונפליקט בין האני מאמין שלי ,בין הנהלים שאני צריך לעבוד על פיהם לבין המנהל ,שאותו עליי לרצות .תלמידה בכיתה ב' בשיעור שלי לא הגיעה בבגדי ספורט כפי שהייתה צריכה להגיע אלא בג'ינס .כמובן שלא ניתן לקחת חלק בשיעור בג'ינס ולכן התלמידה לא הורשתה להשתתף בשיעור וישבה בצד .אמא של התלמידה נכחה באותה השעה בבית הספר כי הייתה לה פגישה .היא ראתה את הבת שלה במגרש הספורט יושבת בצד ולא
משתתפת ופנתה אליי להבין מה קורה ומדוע הבת שלה יושבת לבד בצד .הסברתי לאמה של התלמידה ,שהיא לא משתתפת בשיעור בגלל שהגיעה ללא לבוש מתאים .האם כעסה מאוד והייתה מאוד נסערת ופנתה באופן מידי למנהלת שמצדה הורתה לי לשתף את התלמידה בשיעור באופן מידי .זאת ,למרות שהיא לבושה בג'ינס .מעבר לנושא המשמעתי שחשוב שתלמידים יפנימו מגיל צעיר שלבית ספר יש נהלים ועליהם לעמוד בנהלים ,להשתתף בשיעור חינוך גופני ללא תלבושת זה גם מסוכן לתלמידים .הילדה הייתה אמורה להשתתף בפעילות גופנית ללא נעלי ספורט ועם חצאית ג'ינס .ניסיתי להבין מהמנהלת איך היא מאפשרת לדבר כזה לקרות .הסברתי לה שזה מנוגד לנהלים ולהנחיות ומסכן את הילדה וגם את הסובבים אותה .המנהלת התעקשה והתעקשה ואני מצידי \"התעקשתי\" גם וביקשתי את הסכמתה בכתב .בכל זאת ,אני המורה הישיר ואני זה שמסכן את עצמי ואם המנהלת (או האימא) חושבות שניתן לפעול בניגוד לכללים ראוי שיתנו את הסכמתן בכתב לכל מקרה שעלול לקרות. כמובן שהמנהלת לא נתנה לי שום אישור כתוב אך אני נאלצתי לאפשר לילדה להשתתף .זו סיטואציה שהייתה מאוד בעייתית מבחינתי והיא בעיקר הראתה לי מה אני ומי אני עבור המנהלת. הרגשתי תחושה של זלזול בי ובסמכות שלי ,וכמובן זלזול בנהלים .הרגשתי שכל מה שחשוב למנהלת זה לרצות את התלמידים והוריהם ולשמור על מצב של \"שקט תעשייתי\" ..מצב בו הכל על פניו מתנהל כשורה ,ללא תלונות וטענות
לסיכום ,מן החוויה הזו יצאתי בתחושות לא ברורות ,מניח שתחושות אלה מלוות גם אתכם, הקוראים– מהו תפקיד המורה כיום? האם מקצוע ההוראה הינו פרופסיה? שכן אם כן ,המורה הוא בעל הידע והסמכות להחליט במסגרת השיעור שלו ולא ראוי להתערב ולהפר הנחיות חשובות .האם המורה הינו רק \"קבלן ביצוע\"? האם המורה הינו \"שגריר\" בשירות מנהל בית הספר? כלי להגשמת החזון הבית ספרי? מעבר לכך ,אני חוזר ושואל את עצמי על שנת הסטאז' – מה המורה הצעיר צריך ללמוד בשנה זו? האם עליו לבנות את עצמו ,את הביטחון שלו כמורה ,את האחריות שלו על תלמידים צעירים ,להכיר ולשלוט בנהלים ,או שמא עליו רק למלא אחר ה\"נהלים\" של המנהל? היחס של המנהל למורי הסטאז' צריך להיות זהיר ומבוקר ,חשוב לשים לב לכך כי שנה זו היא בעלת השפעה רבה על מורי העתיד ,היא מעצבת אותם ונוטעת בהם את העקרונות החשובים בשדה החינוכי ,עליה להיות שנה מעצימה ומגבשת .מנהלים יקרים – ברקע של חוסר הערכה למקצוע ההוראה ,שכר נמוך ,ריבוי משימות ,אחריות ודרישות רבות ,תנו לסטז'רים תמיכה ועזרה ולא קונפליקטים נוספים להתמודד עמם.
מקורות אוסטר ,י' ,קורן ,ד' ( .)2018ההכשרה להוראה כמקצוע פרופסיונלי עיון מחודש בעקבות חובת ההתמחות .מים מדליו ,25-26 ,עמ' .313-349 גרינבנק ,א' ,אגם בן ארצי ,ג' ,כספי ,ר' ( .)2018שחיקה בקרב מורים בחינוך הרגיל ובקרב מורים בחינוך המיוחד .מחקרי גבעה.16-30 , וייל ,ש' ,כרמון ,א' ( .)2015מנהלי בית ספר כמובילי שינוי בית ספרי :דפוסי פעולה של מנהלים שחוללו שינוי פדגוגי מהותי .מכון אבני ראשה. משכית ,ד' ,ליבמן ,צ' ,אקרמן אשר ,ה' ( .)2012ממתמחה למורה :מה ניתן ללמוד מתהליכי ההערכה שלמתמחים בתום שנת עבודתם הראשונה במקצוע ההוראה? .סמינר הקיבוצים. רוטנברג תדמור ,י' ( .)2014תהליכי העצמה בסדנאות התמחות בהוראה :השוואה בין קבוצות פנים- אל-פנים וקבוצות מקוונות .אוניברסיטת חיפה. רייכל ,נ' ( .)2015מנהל בית הספר הרצוי ותפקידיו במשקפי הסגל החינוכי .עיונים במינהל ובארגון החינוך ,34 ,עמ' .111-132
הצלחה וכישלון והשפעתם על מוטיבציה בשיעור כשתלמיד מגיע לשיעור יש כל כך הרבה משתנים שיכולים להשפיע על הדרך בה הוא יתפקד בשיעור ובנוסף הרבה דברים יכולים לקרות בזמן השיעור שישפיעו לו על התפקוד מחוץ לשיעור.החלטתי לשתף על מקרה שקרה לי במהלך שנת הסטאז' ואיך הצלחה או כישלון משפיעים על התלמיד. על תרבות המשנה של תלמידים מצא שהמדד העיקרי למיצב (סטאטוס) החברתי של בנים בבית-ספר תיכון בארה\"ב הוא ההצלחה בנבחרות הספורט שלו .בעקבות זאת טענו חוקרים אחרים שההצלחה במשחק עצמו והיוקרה החברתית שבאה בעקבותיה ,מפתחות גם דימוי עצמי גבוה ומיקוד שליטה פנימי ,ואף מקרינות על שטחי פעולה אחרים כהצלחה בלימודים בתיכון ובמכללה ,ואפילו הצלחה מקצועית בעתיד ).(1993, Howell, et al., 1989 ; Marsh כעת אני מלמד בבית ספר חטיבת ביניים ותיכון אורט להנדסה ומדעים בעיר \"לוד\" ,בית ספר מאתגר מאוד ,הוא לא סתם בית ספר אלא בית ספר כל כך קשה לעבוד שם ,רוב האוכלוסייה שם הם בדואים עם מנטליות דיי קשה ,הרוב יצאו מהכפרים שלהם תוצאה מהריגה של מישהו או רצח על רקע שוק אפור והתעסקות בנשק ובסמים ,לכן אני שם דיי זהיר כל הזמן עם יד על הדופק שלא יקרה שם אירוע חריג ,כי המנטליות שם של התלמידים והאידיאולוגיה היא רק איך להרוג ואיך לרצוח ואיך להראות שאני השולט בבית הספר .כל שבוע יש לנו אירועים קטנים שמרססים גז מדמע במסדרון או קטטה בין תלמידים שאנחנו ישר פועלים ופוטרים את העניין ביניהם לפני שהעניין יגדל ויהפוך לאירוע יותר חריג (כבר קרה שם כמה אירועי ירי במהלך הלימודים). המקרה שהייתי רוצה לספר עליו הוא שונה ממה שנכתב למעלה ומכל אירועי האלימות, המקרה על ילד שחוויתי אתו תהליך קצת מעניין ומזכיר לי חבר בכיתה שלי כשהיינו בחטיבת ביניים שהרגיש שהוא לא מסוגל לבצע פעילות מסוימת במהלך השיעור והחליט שהוא לא רוצה להשתתף .המטרה של המשחק הייתה לזרוק כדור לחצי השני של המגרש ששם עמדו ילדים שצריכים לתפוס את הכדור שנזרק לעברם( .מחניים) ,הילדים מחולקים לשתי קבוצות אם הצלחנו להעביר את הכדור אליהם .בסיבוב הראשון הילד התקשה מאוד לזרוק את הכדור אל שטח המטרה והוא נשאר אחרון מכל הקבוצה והתחלתי לזהות אצלו ייאוש ,לבסוף הקבוצה שלו הפסידה .בין הסיבובים נתתי לילדים כלים ואסטרטגיות שונות איך להצליח לזרוק בכל סוגי הזריקה השונים (איך לבוא בריצה לפני הזריקה ואפילו זוויות שונות במגרש) .בנוסף הדגשתי איך ניתן לעזור למי שמתקשה ולדאוג שהוא ינסה קודם לעבור ורק לאחר שהתלמידים שמתקשים יצליחו לעבור ,שאר חברי הקבוצה יתחילו לזרוק
את הכדור לעבר שטח המטרה ,בזמן שהסברתי ונתתי דוגמאות היה לי חשוב מאוד לדבר בכלליות ולא לשים את הילד שמתקשה במרכז על מנת לא להביך אותו ולהוריד לו את הביטחון .מחקרים הראו שתחושת כישלון מורידה את הערכה העצמית וזה יכול לפגוע לו במוטיבציה ואף ביכולות .בסיבוב השני באמת חבריו לקבוצה נתנו לילד הרבה כדורים בהתחלה על מנת שיהיו לו כמה שיותר ניסיונות ,למרות כל המאמצים ,הם לא הגיבו באגרסיביות והוא לא הצליח להעביר את הכדור לאזור המטרה .לאחר שנגמר הסיבוב הילד כבר לא רצה להשתתף יותר בשיעור ואת שאר הסיבובים המשכנו בלעדיו .כשסיימנו את השיעור חשבתי על זה רבות והחלטתי שאני צריך לעשות תיקון בשיעור הבא ולנסות להתאים את המשחק לילדים שמתקשים ואליו בפרט .לאחר שהקדשתי מחשבה רבה על הדרך שבה אוכל לשפר את תחושתם של התלמידים שהתקשו ,הבנתי שעליי לבצע התאמה לרמת קושי מסוימת ,לקרב את אזור המטרה אל הילדים .בשיעור שלאחר מכך שיחקנו את אותו המשחק ,הפעם עם ההתאמה שביצעתי ,וכך היה יותר פשוט לילדים המתקשים לזרוק את הכדור .ניסיתי לתת תשומת לב מלאה לאותו ילד וראיתי שהוא ממש נהנה מההצלחה האישית ומהתחושה של חלק מהקבוצה וההצלחה של הקבוצה. לאחר השיעור השני ניגשתי לאותו ילד ורציתי להבין ממנו מה היה השינוי בין השיעורים ולמה בשיעור הזה הוא באמת נהנה יותר ,הוא שיתף אותי ואמר שבשיעור הראשון הייתה לו תחושה של כישלון והוא לא רצה שיאשימו אותו באי ההצלחה של הקבוצה ואילו בשיעור השני הוא היה חלק בלתי נפרד מההצלחה של הקבוצה מפני שהיה לו יותר קל. בשיעורים שסמכו לאותו מקרה היה לי חשוב לראות שזה חלק מתהליך ולא משהו חד פעמי ונתתי אליו דגש ואכן ראיתי שעם ההתאמות שעשיתי אכן הוא משתתף יותר וגם המוטיבציה שלו להיות פעיל יותר בשיעור עלתה. אני חושב שאתגר וקושי הוא דבר חשוב ולכן לא אפסיק לאתגר את התלמידים שלי במשימות שלא תמיד הם יצליחו בהם בניסיון הראשון .כל כך כיף ומספק אותי כשאני מ ספק להם תחושת הצלחה הנותנת להם תחושת ביטחון והערכה עצמית .ילד שירגיש הערכה עצמית גבוהה בשיעורים ,הסיכוי שירצה יותר להשתתף בשיעור וישאף ליותר משימות מאתגרות.
:ביבליוגרפיה רוני,לידור, et al. “Sport’s Contribution to the Development of Sportive Pupils in Israeli Schools / ‘ספורטאים בבתי ספר בישראל- תרומת הספורט להתפתחות תלמידים- ’?ספורט בונה אופי.” Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל, no. 8, 2009, pp. 51–69. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/23389176. Accessed 9 Jun. 2022.
עבודתו של סטז'ר ללא ציוד לצד עבודתו של סטז'ר עם ציוד מגישות :הדר ברקוביץ שירן פנחסוב * הנוסח כתוב בלשון זכר אך מתכוון לשני המינים.
נושא הכתבה שלנו מתאר את הקפיצה לעולם הקריירה מן הצצה כזאת והיציאה מאזור הנוח והרגיל שהיה לנו בהתנסות נציג את החשיבות של חינוך גופני ואת האתגר להוראה ואת החשיבות של ציוד בבית ספר. כשאנחנו מדברות על ציוד אנחנו מדברות לא בהכרח על כדורי ספוג או כדורסל אלא על אולם ואת החשיבות של לימוד באולם בתנאי מזג אוויר ואת ההשפעה שלהם על השיעורים . שמי הדר אני מלמדת בבית ספר צומח ששמו מעיינות זהו בית ספר יסודי קטן ומשפחתי עם צוות ומנהל מקסים לא חסר לי ציוד בתחילת שנה נתנו לנו את האפשרות להזמין כל מה שרק נרצה שזה היה ממש נחמד בתור התחלה לקבל ציוד חדש . האתגר הגדול שאני מתמודדת איתו בבית ספר הוא עניין האולם ,בהתחלה שהבנתי שאין לנו באמת אולם ויש מן חדר גדול שהוא נקרא האולם לא חששתי יותר מידי כי ראיתי שיש ממול לבית ספר את מגרש הכדורסל ומגרש סינטטי לכדורגל והסתפקתי בידיעה שיהיה אפשר להתמודד אבל אז הגיע המזג האוויר שהוא לא פשוט באזור בו אני מלמדת כי זהו מקום גבוה אז בחורף מאוד קר ויש גשם ואי אפשר להעביר שיעורים במגרשים . בחורף הייתי בודקת את תחזית יום לפני ברמה של שעות שיורד בהם גשם ומוצאת פתרון אחר לשיעור שהוא לא באולם כדי שהילדים יחוו את השיעור בצורה שהם פעילים ומנסה להימנע מלהשאיר אותם בכיתה בחדר בגדול אני מתחלקת עם מורה נוספת שכל כיתה מקבלת שיעור שהוא ללא תנועתיות במרחב יותר מידי כי זה גורם להרבה התנגשויות ולא הכי בטיחותי לכן אני מתאימה שיעור לשם . שמי שירן פנחסוב ,מלמדת בבית ספר נתיב זבולון במודיעין בבית ספר שבו אני מלמדת בבית ספר יסודי עם צוות הנהלה קשוב ונעים בתור סטז'רית מתחילה הצורך באולם מבחינתי הוא מאוד חשוב . בימי החורף שלא ניתן לקיים שיעור בחוץ זה מהווה תחליף לילדים ובעונת הקיץ כאשר יש 30ואפילו יותר מעלות בחוץ הצורך באולם עם מזגן /מאוורר מאוד משפיע ויכול להציל שיעור איני מבינה מדוע יש בתי ספר ללא אולם לדעתי זה צורך בסיסי וחשוב בכל בית ספר הרי לא ניתן לעשות שיעור בחוץ אז השיעור יכול להתבטל זאת אינה אופציה לתלמידים וגם למורים מזג אוויר משחק תפקיד פה תפקיד עיקרי מאחר והוא יכול לגרום להתייבשויות ותנאים לא נוחים לתלמיד ובואו נדבר רגע על המורה כדי שהשיעור שלה יהיה אפקטיבי התנאים מאוד חשובים למורה ומתאימים לתנאי מזג האוויר . בתור סטז'רית מתחילה הצרכים הבסיסים כמו אולם ציוד במחסן מגרש ותנאים נוחים מאוד חשובים בתור התחלה מכיוון שזה מה שגורם בסוף למורה להרגיש שהתנאים שלו נוחים ומותאמים למצב והרבה יותר קל לא להעביר את השיעורים בצורה יעילה .
חשיבות החינוך גופני תחילה אציג מאמר שמציג את חשיבות של החינוך הגופני בבתי ספר ומדוע חשוב לנו איכות ותנאי השיעורים בבתי הספר כמקצוע ליבה ואת הערך הנלווה לשיעורי חינוך גופני לקיום שיעורי חינוך גופני בתנאים נוחים המביאים את התלמידים לטיפוח לתהליכים חברתיים וקוגניטיביים. זאת הזדמנות שלנו כמורים לחינוך גופני להשפיע עליהם לעומת מה שקורה בשיעור שהילד יושב פסיבי על כיסאו במהלך השיעור בכיתה .לכן לנו כמורים יש הזדמנות להכיר ולהשפיע על התהלכים האלו כיוון שהם קורים בהקשר החברתי כמו לדוגמא ,שמחלקים אותם לקבוצת או לעבודה עצמאית כולם בוחנים אחד את השני ורואים את ההצלחה והכשלון של כל אחד או כאשר יש משחק עם כללים ברורים והילדים צריכים להישמע לחוקי השיעור גורם להם להיות הגונים ובנוסף מעודד אותם לשיתוף פעולה כלומר ששני ילדים הרוצים להגיע למטרה המשותפת כמו להצליח במשחק (שובל,טל ובן חורין ). תנאי השיעור מהווים עניין מאוד חשוב לאחר חיפוש באינטרנט מצאתי מכתב שנכתב מטעם ועדת החינוך התרבות והספורט לכנסת לקראת דיון בשל מחסור באולמות התעמלות בבתי ספר מכתב זה נכתבת באוקטובר 2010ואני רוצה להאמין שהמצב השתנה לאחר הדיון שדנו בנושא לאחר עשר שנים. הממצא העיקרי שנמצא בדיון שלמרות ההכרה בחשיבות של אולם ספורט בבית ספר להקניית החינוך הגופני במערכת החינוך יש מחסור של 2,000אולמות בבתי ספר וחציית אולם ספורט למחצית שני-שליש לכל כיתה הנתון הזה מאוד מדאיג כיוון שהשיעורים אלו המרחב תנועה משחק פה תפקיד חשוב . למרות שחינוך גופני נחשב למקצוע יסוד וחובה ללמדו בכל שלבי החינוך בבית הספר עדיין החוסר הוא גדול במכתב התחברנו מאוד שבתחילת המכתב כתבו שם כמה דברים שמומחים כתבו בנושא הזה שמתקני ספורט הם גואם משמעותי המכלול המשתנים החשובים בתהליך החינוך לפעילות גופנית בייחוד הקנית ערכים ומיומנויות הטמעה התחברנו להקניית ערכים כי לנו כמורות יש לנו הזדמנות וצ'אנס לחנך את הדור הצעיר לערכים לכבוד לשותפות ואהב אחד את השני ולהיום אנשים טובים יותר ואת כל אנחנו מציגות להם בכל מיני צורות דרך החינוך הגופני. בהמשך המכתב הנתון עומד על 70אחוז בתי ספר שאין להם גישה לאולם ספורט ו 30אחוז שיש להם גישה על פי חוזר מנכל שבו יש תיקון עבור מהם תקנים לאלומות בתי יסודיים ניתן לראות במכתב שמשרד החינוך נבנו עשרות בתי ספר ללא אולם וכי אין מקור מימון במילים פשוטות אין תקציב למשרד החינוך לבנות אלומות \"זה עשרות שנים שמשרד החינוך אינו מתקצב בנייה של אולמות ספורט במוסדות החינוך ,מאחר ולא קיים מקור מימון לכך\"(וינינגר&וורגן.)2010, ישנם כמה גופים המעורבים בבניית אלומות התעמלות וספורט והם רשות המקומית משרד החינוך והספורט בנוי ושיכון ומפעל הפיס . ולסיכום ,ניתן לראות שיש המון גופים המעורבים בנושא הקמת אולמות וכל אחד מגבש מדניות עפי שיקול דעתו מה שגורם להקצאת משאבים לא יעילה (וינינגר&וורגן.)2010,
ומי בסוף שמתמודד עם אותה בעיה זה אנחנו המורים ולא רק גם התלמידים שסופגים את החוסר . לאחר כתיבה של העבודה והבנה של קושי הבעיה אני הרבה יותר מרגישה בנוח מול הילדים לגבי המצב וגם מול ההנהלה לגבי כל בקשה כי התנאים שלי בבית הספר והלימוד לא הכי קל מבחינת תנאים כמו ללמד בשמש שאין צל כלל .
בביבליוגרפיה • טיפוח יחסים חברתיים בשיעורי חינוך אלה שובל ,מיכל טל ובת שבע בן חורין)אין תאריך • המחסור באולמות התעמלות בבתי-ספר( -אסף וינינגר &יובל וורגן )2010,
Search
Read the Text Version
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- 69
- 70
- 71
- 72
- 73
- 74
- 75
- 76
- 77
- 78
- 79
- 80
- 81
- 82
- 83
- 84
- 85
- 86
- 87
- 88
- 89
- 90
- 91
- 92
- 93
- 94
- 95
- 96
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- 111
- 112
- 113
- 114
- 115
- 116
- 117
- 118
- 119
- 120
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125