גלויות מברלין

‫גלויות מברלין‬ ‫עדנה טל‪-‬אלחסיד‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬אמיר אלחסיד‬ ‫תרגום הגלויות מגרמנית לעברית‪ :‬מוניקה מלמן‬ ‫תרגום הגלויות מיידיש לעברית‪ :‬תמר אלחסיד‬ ‫עיצוב עטיפה‪ :‬עומר טל‬ ‫צילום על העטיפה‪ :‬אסתר הולנדר ברלין ‪1939‬‬



‫פתח דבר‬ ‫בחודש מאי ‪ ,1939‬רגע לפני שננעלו שערי היציאה מגרמניה הצליחו אמי‪,‬‬ ‫אסתר הולנדר לבית מוסקטבליט‪ ,‬ומשפחתה להימלט מביתם בברלין‬ ‫ולהפליג לחיים חדשים בבוליביה‪ .‬כך הצליחו להציל את עצמם מהשמדה‬ ‫בטוחה‪ .‬ספר זה המתאר את השנה האחרונה של המשפחה בברלין‪ ,‬מבוסס‬ ‫על גלויות שכתבה דודתי חנה גולדברג‪ ,‬אחותה הבכורה של אימי‪ ,‬בתקופה‬ ‫של חצי שנה בין נובמבר ‪ 1938‬ועד ההפלגה לבוליביה במאי ‪ .1939‬הגלויות‬ ‫נשלחו מבית המשפחה בברלין לסבי ישראל מוסקטבליט ולבנו מקס (דודי‬ ‫מאיר משכית) שגורשו לפולין ב ‪ .1938‬בגלויות‪ ,‬שנכתבו בגרמנית וביידיש‬ ‫בכתב יד צפוף המנצל כל מילימטר על גבי הניר‪ ,‬מתארת חנה את החיים‬ ‫הקשים בברלין באותה תקופה והנסיונות הבלתי פוסקים לחלץ את‬ ‫המשפחה מהתופת המתקרבת‪ .‬אוסף הגלויות המקורי נשמר כל השנים אצל‬ ‫דודי מאיר‪ .‬הספר משלב בין הטקסטים של הגלויות‪ ,‬לקורות המשפחה‬ ‫ולאירועים היסטוריים שהתרחשו ברקע‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫ישראל ותמה מוסקטבליט‬ ‫ילידת ‪ 1897‬לובלין פולין‬ ‫יליד ‪ 1896‬לובלין פולין‬ ‫‪2‬‬

‫מקס (מאיר) משכית‬ ‫חנה (אן) גולדברג‬ ‫יליד ‪ 1923‬ברלין‬ ‫ילידת ‪ 1919‬לובלין פולין‬ ‫אסתר הולנדר‬ ‫פלה אופר‬ ‫ילידת ‪ 1932‬ברלין‬ ‫ילידת ‪ 1929‬ברלין‬ ‫‪3‬‬

4

‫תמה מוסקטבליט‬ ‫ישראל מוסקטבליט‬ ‫חנה‬ ‫מקס‬ ‫ברלין ‪1926‬‬ ‫‪5‬‬

6

‫‪ 10‬לנובמבר ‪1938‬‬ ‫אל משפ' אלמן‬ ‫קופינסקה ‪Kupinska 10‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשה‬ ‫השולח‪ :‬מוסקטבליט‬ ‫רחוב רייניקנדורפר ‪Reinickendorfer Straße 21‬‬ ‫ברלין ‪N65‬‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫קיבלנו את מכתבך‪ .‬אין טעם לכתוב למר לנץ ולנסות למכור להם כי אין‬ ‫להם סחורה‪ .‬ואם בכלל‪ ,‬אז הסחורה שלהם זולה באיכות ירודה והסיכוי‬ ‫שירצו לקנות מאיתנו הוא נמוך‪ .‬השבוע מכרתי למר [לא קריא] כמות די‬ ‫גדולה של נעליים‪ .‬הוא רוצה לרכוש ממני גם את הסחורה הישנה מהקיץ‪.‬‬ ‫לא הצלחתי למכור את נעלי הספורט ב‪ 5-‬מארק‪ .‬מקס היקר‪ ,‬אני חוששת‬ ‫מהנסיעה שלך לפלשתינה‪ ,‬כי אני לא חושבת שאמא תעמוד בזה‪ .‬היא‬ ‫בוכה יום ולילה ואני כבר אובדת עצות‪ .‬אם לא נמצא בקרוב פתרון שכולנו‬ ‫נהיה יחד‪ ,‬אמא לא תעמוד בזה‪ .‬היא לא מסוגלת להירגע‪ .‬אני מבקשת‬ ‫ממך שוב‪ ,‬שלח לי את הדרכונים שלכם ואני מקווה שאוכל לארגן הכל‪.‬‬ ‫המצב הזה לא יכול להימשך כך עוד הרבה זמן‪ .‬אנו עובדים כמו סוסים‬ ‫יום ולילה‪ .‬הציוד בחנות חייב להתרוקן עד יום שלישי‪ .‬היינו במשטרה‬ ‫וקיבלתי תעודה שמאשרת שנולדתי בגרמניה‪ .‬אני מקווה שמקס לא איבד‬ ‫את זכויותיו כאזרח גרמני‪.‬‬ ‫הרבה ברכות ונשיקות מכולנו‪ ,‬חנה‬ ‫אנחנו זקוקים לעזרה שלך כי אמא במצב גרוע עד כדי כך שלא אכפת לה‬ ‫כבר מכלום‪ .‬זה שמקס ייסע לפלשתינה זה נחמד מאוד‪ ,‬אבל אתה צריך‬ ‫לחשוב על זה טוב טוב כי מי יודע אם אמא תשרוד את הנסיעה שלו‪.‬‬ ‫ברכות ארנו‬ ‫‪7‬‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון בינואר ‪ 1933‬הורע מאוד מצב היהודים בגרמניה‪.‬‬ ‫יהודים פוטרו מעבודתם‪ ,‬גרמנים הפסיקו לקנות בחנויות שהיו בבעלות‬ ‫יהודית‪ ,‬נאסרו נישואים בין יהודים לגרמנים ואף בוטלו נישואים קיימים‪.‬‬ ‫נאסר על יהודים להעסיק עוזרות בית ופועלים גרמנים‪ ,‬נאסר עליהם לשבת‬ ‫בספסלים ציבוריים‪ ,‬להכנס למתחמים ציבוריים‪ ,‬לבקר במוזיאונים‪ ,‬בבתי‬ ‫קפה‪ ,‬בבתי קולנוע‪ ,‬בתיאטראות‪ ,‬בבריכות שחיה ועוד‪ .‬בוטלו רשיונות‬ ‫הנהיגה שלהם‪ ,‬נאסר עליהם להחזיק כלבים וחיות מחמד‪ ,‬לגדל עציצים‪,‬‬ ‫להאזין למוסיקה‪ ,‬להחזיק מעילי פרווה ואף נאסר עליהם להביט מחלון‬ ‫ביתם החוצה‪ .‬הותר להם לערוך קניות רק שעה אחת ביום‪ .‬מיום ליום הוטלו‬ ‫גזירות נוספות וחוקים קשים ומשונים‪ .‬העוברים על החוק היו צפוים לעונש‬ ‫מוות‪.‬‬ ‫אוקטובר ‪ 1938‬היה בעל משמעות דרמטית עבור יהודי גרמניה שמוצאם‬ ‫מפולין‪ .‬על פי צו של משרד הפנים הפולני‪ ,‬כל אזרח יהודי פולני השוהה‬ ‫מחוץ למדינתו יאבד את אזרחותו הפולנית ולא יורשה לחזור לפולין אם לא‬ ‫יחדש את דרכונו עד סוף אוקטובר‪ .‬כתוצאה מכך הכריזה הממשלה‬ ‫הגרמנית על גירושם לפולין של יהודים בעלי אזרחות פולנית‪ .‬באישון לילה‬ ‫וללא הכנה מוקדמת החלה המשטרה הגרמנית להכנס לבתים ולבצע‬ ‫מעצרים‪ .‬המיועדים לגירוש‪ ,‬שחלקם נולדו בגרמניה או חיו שנים רבות‬ ‫בגרמניה‪ ,‬הרגישו גרמנים לכל דבר‪ .‬הם נאלצו לארוז ולעזוב מיד‪ ,‬מבלי‬ ‫שניתן להם זמן להסדיר את ענייניהם האישיים והעסקיים ולהיפרד‬ ‫ממשפחותיהם‪ .‬כ‪ 17,000 -‬איש‪ ,‬יחידים ומשפחות‪ ,‬גורשו מגרמניה לעבר‬ ‫הגבול הפולני אל עיירה בשם זבונשין‪ .‬הגירוש‪ ,‬שנודע מאז בשם \"גירוש‬ ‫זבונשין\"‪ ,‬התבצע ביעילות נאצית קפדנית באמצעות רכבות‪ .‬משפחות‬ ‫הופרדו באכזריות תוך כדי מחזות קורעי לב של נשים וילדים שמררו בבכי‪.‬‬ ‫הגירוש הקיף את כל גרמניה אך המשטרה נהגה אחרת במקומות שונים‪.‬‬ ‫היו ערים שמהן גורשו רק ראשי משפחות‪ ,‬והיו ערים שגורשו מהן משפחות‬ ‫שלמות‪ .‬מברלין גורשו גברים בלבד‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫כך‪ ,‬אב המשפחה‪ ,‬סבא שלי ישראל מוסקטבליט שנולד בלובלין שבפולין‪,‬‬ ‫ודודי מקס‪ ,‬מצאו את עצמם בין אלפי היהודים שגורשו‪ .‬מקס היה אמנם יליד‬ ‫ברלין‪ ,‬אך בשל גילו הצעיר ‪ 14‬היה רשום עדיין בדרכון של אביו‪ .‬הם הורשו‬ ‫לקחת איתם מזוודה קטנה ועשרה מארק בלבד‪ .‬זו הסיבה שבנות המשפחה‪,‬‬ ‫סבתי תמה ושלוש בנותיה‪ ,‬הבכורה חנה‪ ,‬האמצעית פלה‪ ,‬והקטנה אסתר‪,‬‬ ‫ניצלו מהגירוש ונותרו לבד בביתן בברלין‪.‬‬ ‫סאת הסבל לא הסתיימה גם כשהגיעו לגבול‪ .‬ממשלת פולין סירבה להכניס‬ ‫אותם לשטחי המדינה בתירוץ שאזרחותם הפולנית פקעה‪ ,‬לפי התקנה‬ ‫האירונית שהתקבלה יום קודם‪ .‬כדי להפעיל לחץ על ממשלת גרמניה לקלוט‬ ‫אותם חזרה לגרמניה‪ ,‬לא איפשרו למגורשים המסכנים לצאת מהרכבות‬ ‫במשך שלושה ימים‪ .‬הקרונות היו דחוסים‪ ,‬מזוהמים‪ ,‬ללא אויר‪ ,‬ללא מזון‬ ‫וללא מים‪ .‬בסופו של דבר ולאחר משא ומתן בין ממשלות גרמניה לפולין‪,‬‬ ‫הסכימה האחרונה לקלוט אותם‪ .‬חלקם נותרו בזבונשין שבועות רבים‬ ‫בתנאים קשים‪ ,‬בקור מקפיא וללא קורת גג‪.‬‬ ‫עוד באותו לילה כשהקרונות נפתחו הצליחו ישראל ומקס לברוח לעיר פוזנן‬ ‫בפולין ולבקש את עזרת הקהילה היהודית‪ .‬זו דאגה לארח אותם אצל‬ ‫משפחה יהודית פולנית‪ .‬לאחר כחודש ימים עברו להתגורר אצל אחותו של‬ ‫סבא ישראל‪ ,‬רחל‪-‬לאה אלמן‪ ,‬בעיר ורשה‪.‬‬ ‫חנה ובן זוגה ארנו גולדברג הקפידו לשמור על קשר הדוק עם האב ישראל‬ ‫והאח מקס‪ ,‬באמצעות גלויות שנשלחו מביתם בברלין למשפחת אלמן‬ ‫בורשה‪.‬‬ ‫‪9‬‬

10

‫‪ 18‬לנובמבר ‪1938‬‬ ‫לכבוד מר מוסקטבליט‬ ‫אצל מרכז הקהילה‬ ‫רח' שרסקה ‪10/1 Szerska‬‬ ‫פוזנן ‪ Poznań‬פולין‬ ‫אבא יקר!‬ ‫קיבלנו את הגלויה שלך‪ .‬אני מנסה למכור את הסחורה בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫יש לי כמה סוחרים ואני חושבת שאמצא השבוע קונה‪ .‬ביקשת שאשלח‬ ‫את המכתבים עד יום שלישי‪ .‬יש לי חששות גדולים לגבי החנות המרכזית‬ ‫שלנו‪ .‬קיבלנו את ‪ 100‬המארק מורשה בחזרה‪ .‬ככל הנראה תקבלו בקרוב‬ ‫את המזוודה עם החפצים‪ .‬נשלח לך מזוודה נוספת מכיוון ששכחנו לצרף‬ ‫למזוודה הראשונה כמה דברים‪ .‬מה לדעתך יהיה בעתיד? יש שמועות‬ ‫שאם מפקידים ‪ 500‬פרנק בפריס אפשר לנסוע לבוליביה‪ .‬אני לא יודעת‬ ‫מאיפה להשיג את הכסף?‬ ‫חוץ מזה הכל טוב‪.‬‬ ‫ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫כרגע אין סיכוי שנקבל כסף בשביל ה‪\" -‬שמונצס\" שלנו‪ .‬אם נגלה שיש‬ ‫סיכוי‪ ,‬נמכור הכל מיד‪ .‬אני אבדוק מה אני יכול לעשות‪ .‬בקשר ל [לא‬ ‫קריא] אני מאמין שזה יסתדר‪ .‬אל תדאג‪ ,‬רק נקוה שנצליח להגיע‬ ‫לבוליביה‪ .‬כי רק לשם יש סיכוי להצליח לצאת מכאן‪ .‬רוזנשטיין הוא‬ ‫חתיכת שמוק [מילת גנאי ביידיש]‪ .‬אני מת לתת לו בוקס בפרצוף! בכל‬ ‫מקרה אני מבטיח שאני אמצא דרך להתמודד איתו‪.‬‬ ‫ברכות ‪ ,‬ארנו‬ ‫‪11‬‬

12

‫על רקע גירוש יהודי גרמניה לפולין‪ ,‬סטודנט יהודי צעיר בן ‪ 17‬בשם הרשל‬ ‫גרינשפן‪ ,‬שהוריו היו בין המגורשים לזבונשין‪ ,‬התנקש בחייו של נציג‬ ‫השגרירות הגרמנית בצרפת‪ ,‬פקיד זוטר גרמני בשם ארנסט פום ראט‪.‬‬ ‫גרינשפן‪ ,‬שחי באותה תקופה בפריז‪ ,‬קיבל ממשפחתו מכתב המתאר את‬ ‫מצבם הקשה בזבונשין‪ .‬נסער וכועס רכש אקדח בחנות נשק‪ ,‬הגיע‬ ‫לשגרירות הגרמנית וירה למוות מטווח קצר בפקיד הגרמני כנקמה על גירוש‬ ‫משפחתו‪ .‬בתגובה לרצח‪ ,‬חודש לאחר גירוש היהודים‪ ,‬בליל ה‪ 9-‬לנובמבר‬ ‫‪ ,1938‬התבצע בכל רחבי גרמניה הפוגרום שכונה \"ליל הבדולח\"‪ ,‬על שם‬ ‫שברי הזכוכיות הרבים של חלונות הראווה שנופצו לרסיסים‪ .‬הפורעים יצאו‬ ‫לרחובות באותו לילה‪ ,‬נכנסו לבתי יהודים‪ ,‬הכו אותם‪ ,‬הרסו חנויות בבעלות‬ ‫יהודית‪ ,‬שרפו מאות בתי כנסת ובתי ספר וניפצו מצבות בבתי קברות יהודים‪.‬‬ ‫באכזריות אופיינית החליט השלטון הנאצי לחייב את היהודים לשאת‬ ‫בהוצאות התיקון על נזקי אותו הלילה‪ .‬זאת על מנת להשפיל אותם‪ ,‬לנשל‬ ‫אותם מכל רכושם ולזרז את עזיבתם את גרמניה‪.‬‬ ‫ליל הבדולח היה נקודת מפנה דרמטית בהחלטה של משפחת מוסקטבליט‬ ‫לברוח מברלין‪ .‬אירועי אותו לילה גורלי ניפצו את מעט התקווה שעוד נותרה‬ ‫בקרבם‪ .‬הגלויה הראשונה המתוארת בספר זה נכתבה למחרת ליל הבדולח‬ ‫ב ‪ 10‬לנובמבר ‪.1938‬‬ ‫‪13‬‬

14

‫‪ 29‬לנובמבר ‪1938‬‬ ‫אל משפ' אלמן‬ ‫קופינסקה ‪Kupinska 10‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשה‬ ‫מאת‪ :‬משפ' מוסקטבליט‬ ‫רחוב רייניקנדורפר ‪Reinickendorfer Straße 21‬‬ ‫ברלין ‪N65‬‬ ‫אבא ומקס היקרים‪,‬‬ ‫קיבלנו את הגלויה שלכם‪ .‬האם קיבלתם כבר את המזוודה? כתבו לי אם‬ ‫קיבלתם הכל ותשלחו לי רשימה מפורטת‪ .‬בבקשה תתקשרו אלי דרך מר‬ ‫לוין אחרי השעה ‪ 19:00‬בערב‪ .‬בקשר למיסים הכל הסתדר‪ .‬הסחורה‬ ‫נמכרת בהדרגה אבל בקושי רב ולאט מאוד‪ .‬אני שוקלת למכור גם את‬ ‫התכולה של החנות שלנו ברחוב שננברג השבוע‪ .‬המעיל שלך יהיה מוכן‬ ‫ביום שלישי והחליפה שלך ביום שישי‪ .‬בשבוע הבא תקבלו מזוודה נוספת‪.‬‬ ‫חוץ מזה הכל בסדר‪.‬‬ ‫מה החלטת לעשות לגבי ההנחיה הרשמית שיצאה? אני מקווה שעשית‬ ‫משהו עם זה‪ .‬למה אתם כותבים כל כך מעט? בבקשה תכתבו יותר‪.‬‬ ‫הרבה ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫עם רוזנשטיין רבתי היום כמו שצריך !!‬ ‫ד\"ש והרבה ברכות‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪15‬‬

‫ישראל‬ ‫חנה‬ ‫תמה‬ ‫פלה‬ ‫מקס‬ ‫ברלין ‪1929‬‬ ‫‪16‬‬

‫דודתי חנה‪ ,‬אחותה הבכורה של אמי אסתר‪ ,‬כתבה את רוב הגלויות שנשלחו‬ ‫מבית המשפחה בברלין למשפחה של רחל אלמן‪ ,‬אחותו של סבא ישראל‪,‬‬ ‫בורשה‪ .‬בכל גלויה ניתן להבחין בשני כתבי יד – כתב היד הקריא של חנה‪,‬‬ ‫ותוספת של משפטים קצרים שכתב ארנו בן זוגה של חנה באותם ימים‪ .‬כתב‬ ‫ידו של ארנו מרושל ולרוב מנוסח בשפה בוטה‪ .‬חנה וארנו היו חברי נפש‬ ‫שהכירו עוד בגן הילדים בברלין‪ .‬ארנו מכנה בגלויות את הוריה של חנה‬ ‫\"אמא ואבא\"‪ .‬לימים הצטרף למשפחת מוסקטבליט בדרכם לבוליביה‪ .‬הוריו‬ ‫נשארו בברלין ונספו‪ .‬חנה וארנו התחתנו על סיפון האוניה בדרך לבוליביה‬ ‫ולאחר מספר שנים הגרו לארה\"ב‪.‬‬ ‫בגלויות‪ ,‬שנכתבו בכתב יד צפוף המנצל כל מילימטר על גבי הניר הן בחלק‬ ‫הקדמי והן בחלק האחורי של הגלויה‪ ,‬כותבים חנה וארנו על החיים הקשים‬ ‫באותה תקופה‪ .‬הם מתארים את הניסיונות שלהם למכור חפצים‪ ,‬הן חפצים‬ ‫אישיים מהדירה והן את הסחורה משתי חנויות הנעלים שהיו בבעלות‬ ‫המשפחה‪ .‬הכסף מהמכירה נועד כדי לרכוש ויזות‪ ,‬אישורים למיניהם‬ ‫וכרטיסים לאוניה על מנת לחלץ את המשפחה מהתופת בגרמניה‪ .‬הם נאלצו‬ ‫להתמודד עם בירוקרטיה דורסנית כדי לקבל ויזת הגירה תוך אי ודאות‬ ‫מצמיתה שהיו נתונים בה ותחושת יאוש קשה‪ .‬ההתכתבות נעשתה בצילה‬ ‫של הצנזורה הנאצית‪ .‬סביר להניח שהם חשבו היטב על כל מילה שכתבו‪,‬‬ ‫צמצמו את התיאורים למינימום הנדרש ויתכן שהשתמשו במילות קוד כפי‬ ‫שהיה מקובל אז‪ ,‬מה שיכול להסביר את הקושי בפיענוח הטקסטים בגלויות‪.‬‬ ‫‪17‬‬

18

‫‪ 8‬לדצמבר ‪1938‬‬ ‫אל‪ :‬משפ' אלמן‬ ‫קופינסקה ‪10‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשה‬ ‫מאת‪ :‬משפ' מוסקטבליט‬ ‫רחוב רייניקנדורפר ‪21‬‬ ‫ברלין ‪N65‬‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫אנו מודאגים מאוד מכיוון שממקס לא שומעים דבר‪ .‬אמא משתגעת‬ ‫מדאגה ולא עומדת בלחץ‪ .‬מקס היקר‪ ,‬אני מניחה שאתה רוב הזמן עסוק‬ ‫בענייני פלשתינה ואני מאמינה שבקרוב תצליח להגשים את החלום שלך‪.‬‬ ‫היום צץ לי רעיון טוב מאוד‪ :‬כתבתי ליעקב ושאלתי אותו האם ארווין‬ ‫יכול להפקיד עבורנו כסף בבנק כלשהו‪ .‬ארווין יחזור אלי עם תשובה‬ ‫בקרוב‪ .‬אני מקוה שזה יעזור לנו‪.‬‬ ‫מקס בבקשה תכתוב לאמא מכתב אישי‪.‬‬ ‫ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫‪19‬‬

20

‫‪ 13‬לדצמבר ‪1938‬‬ ‫אמי היקרה‪,‬‬ ‫קיבלתי את המכתב שלך בו את מבקשת ממני להצטרף אליכם לנסיעה‪.‬‬ ‫ההחלטה שלי מאד קשה אבל אני צריך לקבל החלטה‪ .‬אני מרגיש שייך‬ ‫לפלשתינה‪ .‬אני לא רוצה לנסוע לשום מקום אחר‪ .‬אני מבטיח לך שנתראה‬ ‫בעתיד‪ .‬הייתי מאד רוצה להשאר אתכם‪ ,‬אך זה בלתי אפשרי כי אפסיד‬ ‫את כל התכניות והחלומות שלי לעתיד‪ .‬אבא חשב אפילו שניסע כל‬ ‫המשפחה לפלשתינה וזה שימח אותי‪ .‬אבל אני יודע שזה לא יקרה‪ .‬אם‬ ‫אצטרף אליכם לדרום אמריקה‪ ,‬לא אגיע לעולם לפלשתינה‪ .‬אם לא‬ ‫אסתדר בפלשתינה אוכל בעתיד להגיע אליכם לדרום אמריקה דרך פרו‪.‬‬ ‫נותן לך את מילת הכבוד שלי‪ .‬אחרי כל מה שעברנו זה לא כל כך נורא‪.‬‬ ‫הרבה הורים נפרדו בזמן האחרון מילדיהם ועזרו להם להציל אותם‪,‬‬ ‫לבנות לעצמם עתיד חדש ולהקים משפחה‪ .‬אל תחשבי כאילו אנחנו‬ ‫נפרדים‪ .‬תחשבי כמה אהיה מאושר ותיפתח לי הזדמנות לעתיד טוב יותר‬ ‫בחיים שלי‪ .‬אני מקווה שבכל זאת תתני לי את ההסכמה והאישור שלך‬ ‫לעלות לפלשתינה במסגרת עלית הנוער‪ .‬זה ישמח אותי מאד‪ .‬תחשבי‬ ‫שמילאת את הבקשה הכי גדולה של הבן שלך‪ .‬הרבה הורים היו שמחים‬ ‫לדעת שהילדים שלהם יכולים לנסוע לאן שהם רוצים‪ .‬למה את לא כמו‬ ‫ההורים האלה? אם אני לא אסע עכשיו‪ ,‬אני לא אסע לפלשתינה בחיים!‬ ‫אני חוזר ואומר‪ ,‬אני נותן לך את המילה שלי שנפגש שוב בעתיד‪.‬‬ ‫תדמיני כאילו אני נשאר בפולין יותר זמן‪ .‬זו לא פרידה‪ .‬אני רק בן ‪ 16‬אבל‬ ‫את השבועה הזאת אני מבטיח לקיים‪.‬‬ ‫היי חזקה ‪,‬‬ ‫הרבה נשיקות ודש חמה‬ ‫מבנך מקס‬ ‫‪21‬‬

‫הבנין ברחוב רייניקנדורפר ‪ 21‬ברלין בו התגוררה המשפחה‪.‬‬ ‫מכאן נשלחו הגלויות‪.‬‬ ‫צולם בביקור שלי בשנת ‪.2016‬‬ ‫‪22‬‬

‫משפחת מוסקטבליט התגוררה בשכונת פועלים בברלין המזרחית‪ ,‬כיום‬ ‫שכונת מהגרים‪ ,‬ברחוב רייניקנדורפר ‪.Reinickendorfer Straße 21‬‬ ‫מכתובת זו שלחה חנה את הגלויות‪ .‬זהו בנין דירות ארוך בן ‪ 4‬קומות‪,‬‬ ‫המשפחה התגוררה בדירת ‪ 4‬חדרים מרווחת בקומה הראשונה‪ .‬אחת‬ ‫משרשרת החנויות בקומת הכניסה היתה חנות הנעלים של המשפחה‪ .‬חנות‬ ‫נעלים שניה היתה ממוקמת באיזור שננברג ואותה ניהלה חנה‪ .‬החנויות‬ ‫נקראו בשם ‪( Muska‬קיצור שם המשפחה)‪ .‬בפרסומת שסבא תלה בכניסה‬ ‫לחנות היה רשום‪\" :‬בגשם או בשמש‪ ,‬הנעל צריכה להיות מ ‪.\"Muska‬‬ ‫‪23‬‬

24

‫‪ 14‬לדצמבר ‪1938‬‬ ‫אל‪ :‬משפ' אלמן‬ ‫קופינסקה ‪10‬‬ ‫פולין‪ ,‬ורשה‬ ‫מאת‪ :‬משפ' מוסקטבליט‬ ‫רחוב רייניקנדורפר ‪21‬‬ ‫ברלין ‪N65‬‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫כמה שמחנו כשהתקשרת אלינו! סלח לי על כשכתבתי לך מכתב כה ארוך‪.‬‬ ‫אבל הבנתי בשיחה כאילו אתה רוצה לנסוע לבד‪ .‬אתה לא יכול לדמיין‬ ‫לעצמך כמה היינו נואשים ולחוצים‪ ,‬כך שכבר לא היה לי אכפת בכלל מה‬ ‫אני אומרת‪.‬‬ ‫לא כדאי לפתוח את החפצים שלך‪ ,‬כי יש לנו מלא פשפשים בדירה‪ .‬כאשר‬ ‫תקבל את החבילה‪ ,‬כתוב לנו מייד מה הגיע‪ .‬בבקשה תתקשרו יותר‪ .‬ביום‬ ‫שישי אנחנו הולכים לארגון הסיוע היהודי‪ .‬מלבד זאת אין כל חדש‪.‬‬ ‫הרבה ברכות ונשיקות מאתנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫סלח לי שוב על המכתב הארוך שלי‪.‬‬ ‫אני מאוד מצטער שלא הצלחתי לדבר איתך בטלפון‪ .‬אבל שוב הייתי צריך‬ ‫ללכת לבקר את ההורים שלי בדחיפות ולא הצלחתי לחזור עד השעה ‪9:00‬‬ ‫בבוקר‪ .‬אני חושב שהבנו זה את זה כך שזה לא נורא שלא הצלחנו לדבר‪.‬‬ ‫אנסה לסדר הכל הכי טוב שאני יכול‪.‬‬ ‫בברכה וכל טוב‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪25‬‬

26

‫בין השנים ‪ 1936-1933‬נמלטו מגרמניה יהודים רבים ורובם מצאו מקלט‬ ‫במדינות מערב אירופה‪ .‬ב‪ 1936 -‬הקשיחו מדינות אירופה את מדיניות‬ ‫ההגירה אליהן מגרמניה‪ ,‬צמצמו את אפשרויות התעסוקה הפוטנציאליות‬ ‫למהגרים והקטינו מאד את כמות אישורי הכניסה ליהודים‪ .‬צעד זה הוביל‬ ‫להגדלת הביקוש להגירה למדינות רחוקות יותר בצפון אמריקה‪ ,‬דרום‬ ‫אמריקה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬סין ועוד‪ .‬בתחילת ‪ 1938‬כשהמצב‬ ‫התדרדר והאנשים הפכו נואשים‪ ,‬בריחה מגרמניה כבר לא הייתה אופציה‬ ‫אלא הכרח כדי להינצל גם במחיר של ויתור על כל הנכסים והכספים‪ .‬זרם‬ ‫המבקשים לעזוב גבר ובעיית הפליטים החמירה‪ .‬מדינות העולם השונות‬ ‫הסכימו לקלוט חלק מהפליטים היהודים‪ ,‬אך רובן לא הגדילו את מכסות‬ ‫ההגירה מעבר למכסות שנקבעו וסגרו את שעריהן בפני פליטים נוספים‪ .‬וכך‬ ‫נסגרו בהדרגה כל האופציות להגיע למדינות המועדפות במערב אירופה‪.‬‬ ‫במקביל החלו להגיע שמועות על מדינות שנחשבו פחות אטרקטיביות‪:‬‬ ‫פרגוואי פתחה את שעריה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד חיפשה מהגרים‪ ,‬מקסיקו והרפובליקה‬ ‫הדומיניקנית הפכו לאופציה של כניסה לארה\"ב בדלת האחורית‪ .‬בוליביה‬ ‫הפכה ליעד הגירה פוטנציאלי לאחר שמדינות מבוקשות יותר באמריקה‬ ‫הלטינית ‪ -‬ברזיל‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬ברזיל ‪ -‬החלו להקשיח את‬ ‫הקריטריונים שלהם וחלקן אף סגרו את שעריהן‪ .‬לאחר ליל הבדולח‬ ‫בנובמבר ‪ 1938‬בוליביה נשארה אחת המדינות הבודדות שהסכימה לקבל‬ ‫אליה מהגרים יהודים‪ .‬וכך ברגע האחרון תוך תקופה יחסית קצרה הגיעו‬ ‫לבוליביה כ ‪ 20,000‬יהודים כשרובם התישבו בלה‪-‬פאס‪ .‬רוב היהודים שלא‬ ‫יצאו בזמן מגרמניה הושמדו‪.‬‬ ‫‪27‬‬

28

‫‪ 21‬בדצמבר ‪1938‬‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫קיבלנו את מכתבך הלבבי‪ .‬אימא שלחה לך ‪ 10‬מארק בשבוע שעבר ולא‬ ‫ענית אם קיבלת אותם‪ .‬התייצבנו בוועדות שונות‪ ,‬אך ללא הדרכון שלך‬ ‫הם לא מוכנים לקבל מקדמות‪ .‬האם כבר קיבלת מכתב מאיגוד הסיוע?‬ ‫מר לנדברג עדיין כאן ומחכה לשמוע מה נדרש כדי להגיע לברזיל‪ .‬שמענו‬ ‫שמר גולדברג החליט לנסוע לשנחאי‪ ,‬מר לוטאר מתכנן להגיע לאנגליה‬ ‫בינואר ומשם ימשיך לפלשתינה‪ .‬מר שפילמן ביקר אצלינו היום‪ ,‬הוא עדין‬ ‫מתלבט מה לעשות‪ .‬אתה יודע מה התכנית שלו? למר פולינסקי יש מזל‬ ‫גדול מכיוון שבתו היא אזרחית של קובה והוא יכול בקלות לקבל ויזת‬ ‫כניסה ולהגיע לשם בקרוב‪ .‬החנות שלנו ריקה‪ .‬אין לקוחות בכלל‪ .‬אנחנו‬ ‫עסוקים בימים אלה במיון של כל הסחורה‪ .‬המכירה חלשה מאוד מכיוון‬ ‫שאיש לא רוצה לרכוש סחורה לפני חג המולד‪ .‬אני לא יודעת מה יקרה‬ ‫אחרי החג ואני בספק אם אחרי ה ‪ 1-‬לינואר נוכל בכלל למכור את‬ ‫הסחורה שנותרה‪ .‬שלח לנו את אישור המסירה של החבילה ואת המפתח‪.‬‬ ‫לפי המצב כרגע נראה לי שהסיכויים שלנו לצאת מכאן קלושים‪ .‬נראה‬ ‫אם המצב ישתפר אחרי חג המולד‪.‬‬ ‫ברכות‪ ,‬חנה‬ ‫מקס היקר!‬ ‫אנחנו מקוים מאד שתוכל להגיע לברלין‪ .‬זו המשאלה היחידה שלי כרגע‪.‬‬ ‫אנחנו חייבים לצאת מכאן בהקדם האפשרי‪ .‬קשה לי לכתוב לך מה קורה‬ ‫כאן מרוב שהכל נורא ואיום‪ .‬בבקשה שלח לנו את האישורים‪ .‬מר שפירא‬ ‫כבר קיבל פעם אחת חבילה מפולין מבלי שהיה צריך לשלם‪ .‬אין לך מושג‬ ‫כמה אנחנו כבר משתוקקים להיות ביחד‪.‬‬ ‫הרבה ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫‪29‬‬

30

‫אבא ומקס היקרים‪,‬‬ ‫אנא תסלח לי אם התבטאתי במכתב בצורה קשה‪ .‬אבל אתה יכול לדמיין‬ ‫לעצמך שמאוד התרגשתי וכעסתי‪ .‬אני מקווה שתוכל לשכוח ולסלוח לי‬ ‫על מה שאמרתי לך‪ .‬תאמין לי! אני אוהב את אמא והילדים שלך מאד‬ ‫כאילו הם היו דם מדמי‪ .‬לא דמיינתי שתרצה לעזוב לבד‪ .‬כי אני מכיר‬ ‫אותך כל כך טוב ואני יודע כמה אתה קשור לאשתך ולילדים שלך‪ .‬תאמין‬ ‫לי‪ ,‬לפעמים המצב כל כך קשה שאני מרגיש שאני עומד להתפוצץ!! הלוואי‬ ‫והיית יכול להיות כאן ולראות מה קורה כאן ואיך הכל מתנהל‪ .‬אבל אני‬ ‫מקוה שבסוף יהיה בסדר!! רוב הימים אני מרגיש ביטחון מלא בעצמי‬ ‫ואני מאמין שאספיק לעשות כל מה שתכננתי לעשות‪ .‬אני אעשה מאמץ‬ ‫גדול למכור את כל הסחורה מהחנויות‪ .‬אני מניח שאתה רוצה לדעת מה‬ ‫קרה עם הסחורה שלך‪ .‬אז ככה‪ :‬קשרנו חבילות של ‪ 16‬יחידות כל אחת‪,‬‬ ‫והעמסנו את הסחורה על עגלה‪ .‬בינתיים קרה כל הסיפור הזה עם‬ ‫רוזנשטיין‪ ,‬שלא אנחנו ולא אתה יכולנו לנחש שזה מה שיקרה‪ .‬הוא נוכל‬ ‫גדול והונה וניצל אותנו לאורך כל הדרך‪ .‬אי אפשר לעשות כלום ! יום‬ ‫ולילה ניסינו למכור את הסחורה‪ .‬בינתיים הצלחתי למכור את רוב הציוד‬ ‫ואפילו את הסוככים של החנות‪ .‬את הקופה הספקתי למכור לחנות‬ ‫גרביים בדיוק יום אחד לפני שקרה כל הסיפור עם רוזנשטיין‪ .‬למרבה‬ ‫המזל הדיווחים למס הכנסה עברו בשלום‪ .‬האמת שהיו עוד אלף דברים‬ ‫אחרים שכל כך הכעיסו אותי שנהייתי חסר סבלנות ועצבני‪ .‬אני מתפלל‬ ‫שבקרוב נוכל שוב להיפגש והכל יהיה בסדר‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬תהיה חזק ואל תאבד את הסבלנות‪.‬‬ ‫ברכות רבות‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪31‬‬

‫פלה ואסתר‬ ‫‪32‬‬

‫אבא ומקס היקרים‪,‬‬ ‫שלחנו אליך מזוודה ביום חמישי‪ .‬בבקשה תשלחו לנו אותה בחזרה‪.‬‬ ‫ברכות ו‪ 1000-‬נשיקות מכולם‪,‬‬ ‫אסתר‬ ‫אסתר כתבה את שמה לגמרי לבדה !!!‬ ‫אמא גם מברכת ומנשקת אתכם ‪ 1000‬פעמים !!!!!!!‬ ‫פלה‬ ‫‪33‬‬

‫רשימת יעדי ההגירה מברלין והמרחק ליעד בלכסיקון פילון‬ ‫‪34‬‬

‫המציאות הקשה והבלתי נסבלת שנחתה על היהודים חייבה אותם להיות‬ ‫בררנים פחות ולהתפשר באשר ליעדי ההגירה‪ .‬על רקע זה יצא לאור בברלין‬ ‫באוקטובר ‪ 1938‬לכסיקון בשם פילון‪ .‬הוא נראה כמו עוד מדריך תיירים‪ ,‬אך‬ ‫הוא נכתב במיוחד כדי לסייע ליהודי גרמניה למצוא ארץ מקלט‪ .‬המידע כלל‬ ‫סקירה של המדינות שמאפשרות כניסה‪ ,‬הכללים לקבלת אשרת כניסה לכל‬ ‫אחת מאותן מדינות‪ ,‬הכסף הנחוץ לקבלת האשרה‪ ,‬אפשרויות הקיום‬ ‫והפרנסה‪ ,‬המחלות הנפוצות בכל אחת מהן‪ ,‬ארגוני סיוע מקומיים ועוד‪ .‬לרוב‬ ‫היהודים שהיגרו לבוליביה היה ידע מועט אם בכלל עליה‪ .‬בעיקר היא היתה‬ ‫ידועה כמדינה עם אוכלוסייה פרימיטיבית‪ ,‬פחות תרבותית ופחות‬ ‫אטרקטיבית משאר המדינות בדרום אמריקה‪.‬‬ ‫‪35‬‬

36

‫‪ 8‬לינואר ‪1939‬‬ ‫אל‪ :‬משפ' אלמן‪ ,‬ורשה פולין‬ ‫מאת‪ :‬מוסקטבליט‪ ,‬ברלין‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫קיבלנו את הגלויה שלכם‪ ,‬אנו נשלח את הדברים היום‪ .‬בפריז לא מקבלים‬ ‫ויזת תייר אלא ויזת כניסה‪ .‬אני רצה כל יום מסוכנות נסיעות אחת‬ ‫לשנייה‪ .‬הם ישתדלו למצוא לנו כרטיסים לאוניה רק כשנקבל את הויזה‪.‬‬ ‫כתבתי לסוכנות שיבדקו אם ניתן לקבל ויזת תייר לברזיל‪ .‬שמעתי שככה‬ ‫יהיה קל יותר להשיג כרטיסים להפלגה‪.‬‬ ‫מקס ‪ -‬קיבלנו בד נהדר לחליפת גברים ולמעיל גשם וגם עבור קלטרווסט‬ ‫‪ 1Kletterweste‬עם מכנסיים‪ .‬אנו נשלח את הדברים בקרוב‪ .‬אנא‬ ‫התקשרו בקרוב‪ .‬השמועה כאן אומרת שכולכם יכולים לחזור‪ ,‬האם זה‬ ‫נכון? אני לא יודעת כי כל אחד אומר משהו אחר‪ .‬ארתור ביקר אצלנו‬ ‫היום ואמר שהדברים שלך יגיעו בעוד שלושה ימים‪.‬‬ ‫חוץ מזה כולם בריאים‪.‬‬ ‫ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫ברכות רבות גם למקס‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪ 1‬אפוד ששימש במקור מטפסי ההרים ונהיה גם פריט אופנתי לבני נוער ‪.‬‬ ‫מאוחר יותר נהיה סימן הכר של הנוער ההיטלרי ‪.‬‬ ‫‪37‬‬

38

‫הבירוקרטיה לקבלת אישור יציאה מגרמניה ואישור כניסה למדינת הגירה‬ ‫הייתה מתישה וקשה ביותר‪ .‬נדרש היה להמציא סדרה של אישורים שהיו‬ ‫תקפים לזמן מוגבל‪ .‬לעיתים תוך כדי תהליך‪ ,‬פג תוקפו של אישור מסוים‬ ‫והיה צריך לחזור על כל התהליך מחדש‪ .‬אישורים על היעדר חובות‪ ,‬על‬ ‫תשלום כל המיסים ועל היעדר עבר פלילי‪ .‬אינסוף מסמכים‪ ,‬חתימות‬ ‫ואישורים חלקם מוזרים‪ .‬היה למשל מס אירוני על \"בריחה\" מגרמניה‪ ,‬מס‬ ‫על אחזקת כלבים ועוד‪ .‬כדי להשיג את כל אלה נאלצו להגיע לתחנות‬ ‫המשטרה‪ ,‬למשרדי העיריה‪ ,‬למשרדי ממשלה‪ ,‬לסוכנויות נסיעות‪,‬‬ ‫לשגרירויות וכו'‪ .‬תקופת ההמתנה לויזה ולהנפקת דרכון ארכה מספר‬ ‫חודשים‪ ,‬בתקופה שהחיים הפכו קשים מנשוא מיום ליום וההמתנה מרטה‬ ‫עוד את העצבים המרוטים גם כך‪ .‬המחירים לאישורים ולתעודות הרקיעו‬ ‫שחקים ואנשים נאלצו למכור את כל רכושם כדי להשיג אותם‪ .‬לחלק‬ ‫מהמדינות היו ויזות כניסה שהוגבלו אך ורק לאנשים בעלי הכשרה או עיסוק‬ ‫מסוים‪ .‬האישור הקשה להשגה מכולם היה אשרת הכניסה למדינת ההגירה‪.‬‬ ‫כל המסמכים והאישורים האחרים ‪ -‬אשרת יציאה מגרמניה‪ ,‬ויזת מעבר‬ ‫ודרכון ‪ -‬היו תלויים בראש וראשונה באישור זה‪ .‬תורים ארוכים השתרכו‬ ‫בכניסה למשרדים ולסוכנויות השונות בניסיון נואש להציג מסמכים ולקבל‬ ‫את התעודה או את החתימה המיוחלת‪ .‬יום אחר יום‪ ,‬הרבה לפני עלות‬ ‫השחר ושעות לפני שהמשרדים פתחו את דלתותיהם לציבור‪ ,‬עמדו אלפי‬ ‫אנשים בתור לסוכנויות ההגירה‪ ,‬לתחנות המשטרה‪ ,‬למרכזי התמיכה‬ ‫והסיוע‪ ,‬לשגרירויות‪ ,‬לסוכנויות הנסיעות‪ .‬אלה שלא התיצבו מספיק מוקדם‪,‬‬ ‫ראו בעיניים כלות מאות עומדים בתור לפניהם‪ .‬אנשים נאלצו לעיתים‬ ‫להתייצב בתורים הללו מידי יום לאחר שהדלפק נסגר רגע לפני שהגיע‬ ‫תורם‪ ,‬או בשל מסמך או צילום חסר‪ .‬איתור המסמכים והצילום שלהם היה‬ ‫מבצע בפני עצמו‪ .‬היו גם כאלה שניצלו את המצוקה וקיבלו שכר כדי לעמוד‬ ‫בתור עבור אחרים‪ .‬זו היתה אחת הדרכים להרויח מעט כסף באותם ימים‬ ‫שבהם נשללו מהיהודים כל האפשרויות להתפרנס‪ .‬בימים התרוצצו לנסות‬ ‫להשיג את המסמכים‪ ,‬החתימות והבולים המתאימים‪ .‬בלילות חלמו בוודאי‬ ‫על התורים הארוכים ועל הפקידים הנוקשים שלא היו מוכנים לעגל פינות או‬ ‫שציפו לשוחד ומכרו ויזות בשוק השחור \"מתחת לשולחן\"‪ .‬תהליך קשה לא‬ ‫‪39‬‬

‫פחות ואף יותר היה למצוא יעד להגירה‪ .‬החיפוש אחריו היה תהליך סיזיפי‬ ‫שהפך‪ ,‬עם הסירובים שהגיעו‪ ,‬לייאוש כה גדול עד שיעד ההגירה הפך חסר‬ ‫משמעות‪ .‬העיקר לברוח! לצאת לכל מקום בעולם רק כדי למצוא מקלט‬ ‫מהטירוף ולהינצל ממוות בטוח‪.‬‬ ‫‪40‬‬

‫על גבי כל הגלויות מופיע בול של הרייך הגרמני ‪ .‬על הבול חותמת עגולה‬ ‫עם תאריך‪ ,‬ולצידה חותמת נוספת שמכילה ציטוט‪ .‬להלן דוגמא לציטוטים‬ ‫שהופיעו על גבי הגלויות‪:‬‬ ‫הזהירות היא ההגנה הטובה‬ ‫ביותר מפני תאונות דרכים‬ ‫העם עוזר לעצמו‬ ‫בקרו ביריד של לייפציג‬ ‫מומלץ לשלוח את החבילות של‬ ‫חג המולד מבעוד מועד‬ ‫משלוח ב\"דואר צינורות\" חוסך זמן‬ ‫‪41‬‬

42

‫‪ 10‬לינואר ‪1939‬‬ ‫אל‪ :‬משפ' אלמן‪ ,‬ורשה פולין‬ ‫מאת‪ :‬מוסקטבליט‪ ,‬ברלין‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫קיבלנו את הגלויה שלך‪ .‬שילמנו לרוזנשטיין ‪ 338.55‬מארק עבור שטרות‬ ‫חוב‪ .‬החשבוניות מתאריך ‪ 8.10.1938‬היו בסך ‪ 69‬מארק‪ ,‬ומתאריך‬ ‫‪ 18.10.1938‬היו בסך ‪ 70‬מארק‪ .‬את הפיקדון של ‪ 300‬מארק עבור שכר‬ ‫הדירה קיבלנו בחזרה‪ .‬כולם אומרים שאתם יכולים לחזור כבר לגרמניה‪.‬‬ ‫קיבלנו דואר ממר מינץ‪ .‬למה שלא תכתבו לו? הוא כתב לנו שתגידו לנו‬ ‫אם הוא עשה משהו [לא קריא] ‪ .‬אנחנו לא יודעים אם אפשר לסמוך עליו‪.‬‬ ‫הרבה ברכות ונשיקות מכולנו‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫החישוב שלי היה נכון‪ .‬רוזנשטיין ממש לחץ לקבל מיד את כל הכסף ורצה‬ ‫להיות בטוח שניתן לו הכל‪ )1( :‬את שטרות החוב למרות שמועד הפירעון‬ ‫עדיין לא הגיע !! (‪ )2‬את שכר הדירה‪ ,‬שכר העובדים‪ ,‬ניכויי חובה‪ ,‬זכויות‬ ‫סוציאליות‪ ,‬חשבונות‪ .‬את כל אלה הוא דרש לקבל מייד! גם את הפיקדון‬ ‫של ‪ 300‬מארק!!! כי לטענתו אם אנחנו נצא מגרמניה הוא עלול להפסיד‬ ‫את כל כספו!!!! כל מה שעשינו היה נכון‪ .‬ועם כל הרצון טוב לא הייתה‬ ‫לנו ברירה אחרת!‬ ‫הרבה ברכות‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪43‬‬

44

‫‪ 14‬לינואר ‪1939‬‬ ‫אל‪ :‬משפ' אלמן‪ ,‬ורשה פולין‬ ‫מאת‪ :‬מוסקטבליט‪ ,‬ברלין‬ ‫אבא ומקס היקרים!‬ ‫קיבלנו את שתי הגלויות שלכם‪ .‬הדרכונים עדיין בפריז ואנחנו מקווים‬ ‫שמר גרונדה ישיג לנו ויזה‪ .‬כתבנו לו שירשום אותנו והוא הבטיח לעשות‬ ‫זאת‪ .‬אני חושבת שלאחר מכן כבר נדע הכל‪ .‬ברגע שאקבל פרטים אני‬ ‫אכתוב לכם בדיוק‪ .‬מר [לא קריא] היה בסוכנות הנסיעות הפולנית‪ .‬שם‬ ‫נאמר לו שבבוליביה עדיין ישנם מקומות פנויים‪ .‬כרטיס באוניה צריך‬ ‫לעלות ‪ 565‬מרק במחלקה הראשונה! אוכל ללכת לדוויזנשטאלה‬ ‫(‪ 2)Devisenstelle‬ולהוציא כסף לכרטיסים רק כאשר תהיה לנו ויזה‪ .‬רוב‬ ‫הסיכויים שזה יאושר‪ .‬מקס ייסע כנראה ב ‪ 1-‬בפברואר‪ .‬יודיעו לי השבוע‬ ‫אם יש אישור שהוא יכול לחזור לברלין‪ .‬קניתי לו ספר ואשלח אותו עם‬ ‫מר [לא קריא] אחרת תצטרכו לשלם מכס על המשלוח‪.‬‬ ‫חוץ מזה הכל אותו דבר‪.‬‬ ‫ברכות ונשיקות‪,‬‬ ‫חנה‬ ‫היום מכרתי את ארון הדלתות הישן וקניתי בזה ‪ 20‬חבילות ממרח‬ ‫נקניקיות כבד‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ארנו‬ ‫‪ 2‬המשרד למטבע החוץ של גרמניה באותה תקופה ‪.‬‬ ‫‪45‬‬

46