bookshirim

‫‪ĐĜĥ 60 ĦĎĎđē ĘČĤĥĕ‬‬ ‫משרד החינוך‬‫המזכירות הפדגוגית‬‫מורשת קהילות ישראל‬ ‫אגף המפמ”רים‬ ‫הפיקוח על החינוך המוסיקלי‬



‫ד“ר יעל שי‬ ‫ועדת היגוי‬ ‫ורדה גיל‬ ‫ענת דור‬ ‫חברי מערכת‬ ‫משה זעפרני‬ ‫כתיבה‬‫שרה רוטקופ‪-‬הרמתי‬ ‫עריכה‬ ‫רינת גלעד‪-‬עפרון‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫רות דגני‬ ‫הדפסת תווים‬ ‫הבאה לדפוס‬ ‫אורנה חריטן‬ ‫עיצוב גרפי והדפסה‬ ‫ד“ר עדנה מעיני‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫נגה פוקס‬ ‫תמנע קליין‬ ‫טלי גופר‬ ‫רינה גלסנר‬ ‫ענת דור‬ ‫טלי ויסמן‬ ‫מיכל ינקו‬ ‫רנה כלף‬ ‫שרה לאור‬ ‫ציפי מאירוביץ‘‬‫שרה רוטקופ‪-‬הרמתי‬ ‫עמליה שחל‬ ‫ד“ר יעל שי‬ ‫מאירה הס‬ ‫איתמר ארגוב‬ ‫רפי כהן‬ ‫ארט פלוס‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מחלקת פרסומים‬‫© כל הזכויות שמורות למשרד החינוך‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשס“ח ‪2008 -‬‬

‫דברי פתיחה‬‫סיפורו של הזמר העברי הוא סיפורה של מדינת ישראל; השירים הרבים‪ ,‬נכסי צאן הברזל‪ ,‬יוצרים את‬‫המפגש המרתק עם אנשים ועם תרבויות‪ ,‬עם נופים ועם מקומות‪ ,‬עם צלילים ועם ריחות ובכך משקפים‬ ‫הם את מפת ההיסטוריה של עם ישראל‪.‬‬‫החוברת ”שרים ששים‪ :‬ישראל חוגגת ‪ “60‬כוללת ‪ 21‬שירים‪ ,‬שירים אהובים המבוצעים בפי כול‪ ,‬שירים‬‫שמרבים לשיר אותם בערבי שירה משותפת‪ .‬בבסיס חוברת זו עומד הרעיון לפיו כל בוגר של מערכת‬ ‫החינוך צריך שיידע את השירים הללו‪ ,‬יכיר אותם על בוריים ואף יפזם אותם בעיתותיו שלו‪.‬‬‫חוברת זו נותנת השראה ללימוד אחר שבו מתבצעת למידה רב תחומית‪ ,‬בה נפגשים המורה למוזיקה‪,‬‬‫המורה לספרות‪ ,‬המורה להיסטוריה‪ ,‬המורה לאמנות‪ ,‬המורה לתנ“ך וכלל המורים אשר חפצה נפשם‬‫ללמד ולהפיץ רפרטואר שירי זה‪ .‬ואכן ביריעה זו מוצאים אנו דוגמאות לניתוח שיר מנקודות למידה‬‫רבות ומגוונות‪ :‬ההיבט המוזיקלי‪ ,‬ההיבט הספרותי‪ ,‬ההיבט הלשוני וכיוצא באלה‪ .‬כך למשל נחשפים‬‫המורים לדרכי לימוד אחרות בהן בולט הקשר ההדוק שבין המוזיקה והטקסט ובכך בולטת תפקודה‬ ‫של המוזיקה כמעצימה את הטקסט‪.‬‬‫השירים בחוברת זו הם בגדר הצעות לפעילויות‪ .‬אנו מצפים מכל מורה להוסיף מכישוריו המקצועיים‬‫והמתודיים לכל שיר לצד האינטרפרטציה האישית שלו ובכך ליצור יריעה לימודית לרפרטואר השירים‬ ‫שלא נס ליחם ואשר מלווים אותנו לאורך השנים‪.‬‬‫נפלה זכות בחלקנו‪ ,‬המורים למוזיקה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים‪ ,‬להוביל ולמנף את כל‬‫אותם שירים שמשקפים את המארג התרבותי והחברתי שלנו‪ .‬שכן‪ ,‬בכוחם של שירים אלה טמונה‬‫היכולת ליצור תרבות משותפת מייחדת ומאחדת אשר קושרת אותנו עם חבלי הזהות והשייכות‪.‬‬‫למעשה‪ ,‬במסורת שירית זו יש הכוח ליצור מכנה משותף בין אנשים מקהילות שונות ומתפוצות שונות‬ ‫שכולם מתאחדים יחדיו לחוויה תרבותית‪-‬מוזיקלית‪.‬‬‫תודתי העמוקה ומלוא הערכתי למפקחות על החינוך המוזיקלי – אורנה‪ ,‬נגה‪ ,‬רות‪ ,‬רינת‪ ,‬עדנה‪ ,‬תמנע‬‫– ולמדריכות – טלי‪ ,‬מיכל‪ ,‬ענת‪ ,‬רינה‪ ,‬רנה‪ ,‬ציפי‪ ,‬שרה – על עבודתם המקצועית והמסורה בכתיבת‬ ‫חוברת זו שללא ספק תוסיף נדבך מרכזי לתרבותנו המפוארת‪ ,‬בכלל זה למורשת השיר הישראלי‪.‬‬ ‫אתכם לאורך כל הדרך עם השירים ועם הצלילים‪,‬‬ ‫ד“ר יעל שי‬ ‫מפקחת מרכזת על החינוך המוסיקלי‬

‫תוכן עניינים‬‫אגדת שלום שבזי ‪6 ........................................................................‬‬‫גן השקמים ‪12 ..............................................................................‬‬‫הליכהלקיסריה‪18 ...........................................................................‬‬‫הרעות‪24 ........................................................................................‬‬‫ירושלים של זהב ‪28 .......................................................................‬‬‫כדהקמח‪36 ...................................................................................‬‬‫כותל המזרח ‪40 ............................................................................‬‬‫לו יהי ‪44 ......................................................................................‬‬‫לך אתן את הארץ ‪52 ......................................................................‬‬‫ללכת שבי אחריך ‪58 .......................................................................‬‬‫ניגונים‪64 ........................................................................................‬‬‫עוד לא תמו כל פלאיך ‪70 ...............................................................‬‬‫פה בארץ חמדת אבות ‪76 ...............................................................‬‬‫צל ומי באר ‪82 ................................................................................‬‬‫קול פעמונים ‪88 .............................................................................‬‬‫קריה למלך רם ‪92 ...........................................................................‬‬‫שבחי ירושלים ‪98 ...........................................................................‬‬‫שיר ההודיה ‪104 ............................................................................‬‬‫שיר העמק ‪110 ..............................................................................‬‬‫שיר השומר ‪116 ............................................................................‬‬‫שלום לך ארץ נהדרת ‪124 ................................................................‬‬‫ביבליוגרפיה‪128 .............................................................................‬‬

‫אוֵֹרג מחבר ומשלב חוטים‬ ‫ָגּ ַדת ָשׁלוֹם ַשׁ ָבּ ִזיאַ‬ ‫טוֹוֵה יוצר חוטים‬ ‫בּוֹ ַק ַעת מתפרצת‬ ‫מילים‪ :‬אורי ברזילי ׀ לחן‪ :‬יהודה בדיחי‬ ‫שֶׁ ָשַׂרד שנשאר‬ ‫ָדּ ֵבק מתחבר‪ ,‬נאחז‬ ‫ִמיּוֹם ִראשׁוֹן ַעד יוֹם ִשׁ ִשּׁי ַבּ ָצּ ֳה ַר ִים‬ ‫יוֹ ֵשׁב ַר ִבּי ָשׁלוֹם ַשׁ ָבּ ִזי ַבּ ֲחנוּת‬ ‫אוֹ ֵרג הוּא ְוטוֶֹוה גּוֵֹזר ְבּ ִמ ְס ָפּ ַר ִים‬ ‫אוֹ ֵהב ֶאת ַה ְמּ ָלא ָכה ‪ְ -‬ושׂוֵֹנא ַר ָבּנוּת‬ ‫ִמיּוֹם ִשׁ ִשּׁי ַעד יוֹם ִראשׁוֹן ִמ ֵדּי ָשׁבוּ ַע‬ ‫ֵבּין ָה ַע ְר ַבּ ִים‬ ‫עוֵֹזב ַר ִבּי ָשׁלוֹם ַשׁ ָבּ ִזי ֶאת ָה ִעיר‬ ‫ַעל ַהר ַה ַבּ ִית ‪-‬‬‫ְכּמוֹ ְבּ ָכל ַשׁ ָבּת הוּא ָטס ַעל ְכַּנף ָהרוּ ַח‬ ‫ָבּא ַל ְתּ ִפ ָלּה‬ ‫ַלכֹּ ֶתל ֶשׁ ָשּׂ ַרד ְבּ ִעיר ָדּ ִוד‬ ‫ִלירוּ ָשׁ ַל ִים‬ ‫ֵבּין ָה ַע ְר ַבּ ִים‪...‬‬ ‫ָכּל יוֹם ְויוֹם ֵמ ַה ְשּׁ ִקי ָעה ְו ָכל ַה ַלּ ִיל‬ ‫אוֹ ֵחז ַר ִבּי ָשׁלוֹם ַשׁ ָבּ ִזי ְבּ ֵעטוֹ‬ ‫ִמיּוֹם ִראשׁוֹן ַעד יוֹם ִשׁ ִשּׁי ַבּ ָצּ ֳה ַר ִים‬ ‫ִמ ַבּ ַעד ַחלּוֹנוֹ ִנ ְר ֵאית ְירוּ ָשׁ ַל ִים‬ ‫חוֵֹזר ַר ִבּי ָשׁלוֹם ַשׁ ָבּ ִזי ַל ְתּ ִפי ָרה‬ ‫ְואָז ְכּ ֵאשׁ עוֹ ָלה בּוֹ ַק ַעת ִשׁי ָרתוֹ‬ ‫ְבּ ִאישׁוָֹניו ֵישׁ אוֹר‪ֶ ,‬זה אוֹר ְירוּ ָשׁ ַל ִים‬ ‫ֲא ֶשׁר ָדּ ַבק ְבּ ָכל ַה ָבּא ְבּ ַשֲׁע ָרהּ‬ ‫ֵבּין ָה ַע ְר ַבּ ִים‪...‬‬ ‫ֵבּין ָה ַע ְר ַבּ ִים‪...‬‬ ‫‪6‬‬

C CG G  5 5 5 5 55B = 555555 BM 4 5 §Ö£ ۋ - £Ý‹ ߎ - î - žŠ - ²Ž - §£‹ ¨‹ - §Öæ š²‹ - ©ÖÛ ¬Ž G7 G7 CG  5 5 5 5 55B 5555B ? 5 B Ö£ - ›ÛŒ ²Ž - £ß‹ ۏ - §Ö¦ ێ - ߏ - £ ‹ ߎ - ¡‰ - ´ãª Am 5 G FCG= 5 5 5 5 ' = 5 5 5 5 5 5 5 BM ֚ - œ²Œ šãž Ÿ‡ - Ö¢ - žŸ Öà - ² Œ ߇ - «‡ ¨‹ - í - ²Ž - §£‹ G C G C CG= 5 5 5 5 5 5 5 5 BM 55 ' 0 ֚ - ›žŒ ´š ê‡ žŽ - š¦ - ž¥ Ÿ‡ - ÖÜ - šªŒ ²Ž - ߏ - ´ãª C C C DmGB 5 5 5555B B 5 5 5555B ©£ßŒ ž - ²‡ ¬Ž - ߎ - §£‹ ¦¬Ž ²žŽ žŽ - ߎ - ´£‹ Dm G G 5 5 5 C 5 BGB 5 5 5555B 5M 5M šß ¦Ž - ®‹ ò‡ - žé ¦‹ - £‡ - ã² - ۏ - ¦Ž - §£‹ C C C Dm DmGB 5 5 5555B B 5 5 5555B B 55 ©£ßŒ ž - ²‡ ¬Ž - ߎ - §£‹ ¦¬Ž ²žŽ žŽ - ߎ - ´£‹ šß ¦Ž - ®‹ ò‡ - Dm Gm 5 5 5 G7 5555 C 4? 5G5555B 5M B -- ' - žé ¦‹ - £‡ - ã² - ۏ - ¦Ž §£‹7

‫אורי ברזילי‬‫אורי ברזילי הרבה לכתוב מילים ללחני התוכנית ”מצלילי המזרח כבקשתך“‪ ,‬ששודרה ברשת ג‘‪ .‬באחד‬‫הימים פנה אורי ליהודה‪ ,‬וביקש ממנו לחבור אליו ולהלחין מנגינות בעבור השירים שהוא כותב‪ .‬שיתוף‬ ‫הפעולה ביניהם הניב שירים רבים שכתב אורי ברזילי והלחין יהודה בדיחי‪.‬‬ ‫יהודה בדיחי‬‫יהודה בדיחי נולד בתחילת שנות ה‪ 40-‬בעיר תל אביב‪ .‬את ההשפעה המוסיקלית שלו ינק מהשירה‬‫התימנית ששרו בביתו‪ ,‬ומהרדיו‪ ,‬שהשמיע צלילים מערביים‪ .‬הוא עסק בעיקר בהלחנת שירים ישראליים‪,‬‬‫בתקופה שבין תחילת שנות ה‪ 70-‬עד כמעט סוף שנות ה‪ .90-‬שירים רבים שהלחין התקבלו לפסטיבל‬‫הזמר המזרחי שנקרא ”למנצח שיר מזמור“‪ .‬בין שיריו נמנים ”שימי ענק“‪” ,‬קינת יעקב“‪” ,‬כי מציון תצא‬‫תורה“ וגם השיר ”אגדת שלום שבזי“‪ .‬עם הזמרים שביצעו את שיריו נמנים הזמרים הבאים‪ :‬אבנר גדסי‪,‬‬ ‫בועז שרעבי‪ ,‬שימי תבורי‪ ,‬אופירה גלוסקא‪ ,‬רבקה זוהר‪ ,‬משה הלל‪ ,‬מוטי פליישר‪ ,‬יפה ירקוני‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫את העבודה המשותפת בינו ובין אורי ברזילי בהתהוות השיר ”אגדת שלום שבזי“ מתאר יהודה‬‫בצורה הבאה‪” :‬בשנת ‪ 1973‬הגיע אלי אורי ברזילי עם המילים לשיר ’אגדת שלום שבזי‘‪ ,‬בלי מילות‬‫הפזמון‪ ,‬וביקש ממני להלחין מנגינה לבית ולפזמון‪ .‬בהשראת בתי השיר הלחנתי מוזיקה לבית ולפזמון‪,‬‬‫ובהשראת המוזיקה של הפזמון הוסיף אורי ברזילי את המילים לפזמון“‪ .‬מנגינתו של השיר ומילותיו‪,‬‬‫המפליאות לתאר את פניו הרבות של רבי שלם שבזי‪ ,‬הפכו את השיר לאחד השירים הפופולריים ביותר‬‫בזמר העברי‪ .‬יהודה בדיחי מספר כי הלחן עבר את גבולות הארץ‪ .‬זמר טורקי ששמו טרקאן השתמש‬‫בלחן השיר בעבור שיר בשפה הטורקית‪ ,‬ובכך הפך אותו לאחד השירים הפופולריים בטורקיה )מתוך‬ ‫ריאיון עם המלחין בתאריך ‪.(4.9.2007‬‬ ‫‪ĤĕĥĐ ěėđĦč ĦģĝđĞĐ ĦđĘĕĞĠ‬‬ ‫האזינו לשיר ובצעו את המשימות הבאות‪:‬‬‫א‪ .‬מה שמו של האיש שעליו מספר השיר?_________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬רשמו בצדו של כל אחד מן הבתים מה מסופר על איש זה‪.‬‬‫ג‪ .‬איזה משפט בשיר הוא בעל תוכן בעייתי? ______________________________________________‬‫משפט זה מבוסס על פסוק מפרקי אבות‪ .‬התוכלו להסביר מה המסר במשפט‬‫זה? _____________________________________________________________________________________________‬‫_________________________________________________________________________________________________‬ ‫‪8‬‬

‫ד‪ .‬השלימו את המילים החסרות בקטע הבא‪ .‬היעזרו במחסן המילים שבתחתית‬‫הקטע‪ :‬השיר מספר על _______________‪ .‬הבית הראשון מתאר את _______________‪ .‬רבי‬‫שלם שבזי היה _______________ ומהאריגה הוא הרוויח _______________ למחייתו‪ .‬הבית‬‫השני מתאר את היותו _______________‪ .‬רבי שלם שבזי היה _______________ תימן‪ .‬ניתן‬‫ללמוד מבית זה כי הוא כתב רבות על _______________ בירתה של ארץ ישראל‪.‬‬‫הבית השלישי מתאר את פעילותו _______________‪ .‬רבי שלם שבזי פסק ממלאכתו‬‫ביום השבת‪ .‬האגדות מספרות‪ ,‬כי אף על פי שלא זכה לעלות לארץ ישראל‪,‬‬‫הוא טס על כנף הרוח ל_______________‪ .‬הבית הרביעי והאחרון _______________ שבוע‬‫חדש בחייו של רבי שלם שבזי‪ .‬הוא חוזר לחנות ולמלאכת _______________ כאשר‬ ‫באישוניו _______________ אורה של _______________‪.‬‬ ‫מחסן מילים‬‫ְגדוֹל משוררי‪ ,‬אור‪ ,‬בשבת‪ ,‬אורג טליתות‪ ,‬מתחיל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬בשבת‪ ,‬כותל המערבי‪,‬‬ ‫האריגה‪ ,‬ר‘ שלם שבזי‪ ,‬כסף‪ ,‬מקצועו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬משורר‬ ‫רבי שלם בן יוסף שבזי )‪(1710-1619‬‬‫מבין משורריה הרבים של יהדות תימן‪ ,‬נודע במיוחד המשורר שכינויו‪ :‬מורי שלם שבזי‪ ,‬שנחשב לגדול‬‫משוררי תימן‪ .‬רבה וגדולה הייתה תרומתו של רבי שלם שבזי לקהילת יהודי תימן; הוא היה רב‪ ,‬מנהיג‬‫ומשורר‪ .‬שבזי נולד בכפר קטן בדרום תימן‪ ,‬ולאחר זמן עבר להתגורר בכפר שַׁ ְבּז‪ ,‬ומכאן שם משפחתו‪.‬‬‫הוא התייתם בגיל ‪ 15‬ועבד לפרנסת בני משפחתו באריגת טליתות‪ .‬בו‪-‬זמנית עם עבודתו‪ ,‬לא ויתר‬‫שבזי על לימוד תורה‪ ,‬ולימים נעשה תלמיד חכם גדול ומשורר דגול‪ .‬מורי שלם שבזי חיבר מאות רבות‬‫של שירים‪ ,‬המבטאים את אהבת ארץ ישראל ואת הכמיהה לגאולה ולמשיח‪ .‬בשיריו ביטא שבזי את‬‫הסבל הרב של יהודי תימן‪ .‬בתקופתו‪ ,‬שירתו סייעה ליהודי תימן וניחמה אותם בשעות סבל ומצוקה‪.‬‬‫שבזי נעשה אחד ממנהיגיה של יהדות תימן בימים קשים‪ .‬בזכות כישרונו הרב וחוכמתו‪ ,‬התייעצו אתו‬‫לעתים גם שליטי תימן המוסלמיים‪ ,‬ואף ביקשו ממנו לכתוב להם שירים‪ .‬למרות רצונו העז לעלות‬‫לארץ ישראל‪ ,‬לא זכה שבזי להגיע אליה‪ ,‬והוא נפטר ונקבר בתימן‪ .‬לאחר מותו הפך שמו לאגדה‪ .‬קברו‬ ‫הפך מוקד עלייה לרגל לבקשת מרפא ולהודיה לאל‪.‬‬ ‫ִדּי ָוואן‬‫”הדיוואן של יהודי תימן הוא ספר הכולל את מבחר שירי משורריהם ומשמש אותם בזמרתם ובשמחתם‪.‬‬ ‫ימיו של הדיוואן כימי שירת תימן עצמה“ )רצהבי יהודה‪.(1968 ,‬‬‫ה“ ִדּי ָוואן“ הוא ספר הפיוטים של קהילת יהודי תימן‪ .‬תחילה נכללו הפיוטים של יהודי תימן בסוף סידור‬‫התפילה שלהם‪ ,‬במדור מיוחד שנקרא ”שירות ותשבחות“‪ .‬כשנתרבו השירים‪ ,‬במאה ה‪) 17-‬בעקבות‬‫פיוטיו הרבים של רבי שלם שבזי(‪ ,‬הופרדו הפיוטים מסידור התפילה וקובצו בספר מיוחד לשירה‪ ,‬הוא‬ ‫ה“ ִדּי ָוואן“ התימני‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫הפיוטים ב ִדּי ָוואן מסודרים‪ ,‬תחילה‪ ,‬על פי מחזור השנה )פיוטי שבת‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬שלושה רגלים‪ ,‬חנוכה‪,‬‬‫פורים(‪ .‬אחריהם מופיעים פיוטים לחתונה ולברית מילה‪ ,‬ולבסוף מסודרים הפיוטים לסוגיהם‪ ,‬על פי‬‫הסדר הבא‪ :‬נָ ִשׁיד‪ִ ,‬שׁיָרה‪ַ ,‬ה ֵלּל‪ .‬פיוטי ה“נָשִׁיד“ פותחים כל אירוע שמחה‪ ,‬פיוטי ה“ ִשׁיָרה“ הם עיקר‬‫הזמרה בכל אירוע שמחה‪ ,‬וברכות ה ַה ֵלּל‪ ,‬שבאמצעותן מברכים את בעל הבית ומודים לו על האירוח‪,‬‬ ‫מושרות בסיומו של כל אירוע‪.‬‬ ‫‪ĕĘģĕĒđĚ ĐĜčĚ‬‬ ‫האזינו למוזיקה ובצעו את המשימות הבאות‪:‬‬‫א‪ .‬סמנו בגוף הטקסט את המבנה המוזיקלי של השיר‪.‬‬‫ב‪ .‬מכמה חלקים גדולים מורכבת היחידה המוזיקלית החוזרת על עצמה בשיר?‬‫ג‪ .‬השלימו‪ :‬היחידה המוזיקלית מורכבת מ _______________ חלקים‪ .‬החלק ה _______________‬‫משמש כמנגינת ה _______________ והחלק ה _______________ משמש כמנגינת ה _______________‬ ‫המבנה ה _______________ חופף למבנה ה _______________‪.‬‬ ‫מחסן מילים‬ ‫פזמון‪ ,‬שני‪ ,‬מוזיקלי‪ ,‬ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬ספרותי‪ ,‬בית‬‫ד‪ .‬אופייה של המנגינה שונה בין הבית לפזמון‪ .‬רשמו בטבלה שלפניכם את אופייה‬‫של המנגינה בכל אחד מחלקיה‪ .‬היעזרו במחסן המילים בתחתית הטבלה‪ ,‬והוסיפו‬ ‫משלכם‪:‬‬‫חלק שני )פזמון(‬ ‫חלק ראשון )בית(‬ ‫מחסן מילים‬ ‫קצבי‪ ,‬סיפורי‪ ,‬שמח‪ ,‬תיאורי‪ ,‬קופצני‪ ,‬נינוח יותר‬ ‫‪10‬‬

‫ה‪ .‬סמנו ‪ 1‬ליד המשפטים המתארים את מנגינת הבית‪ ,‬ו‪ 2-‬ליד המשפטים המתארים‬ ‫את מנגינת הפזמון‪) .‬שימו לב‪ ,‬ייתכן שאותו המשפט יתאים לשתי המנגינות(‪:‬‬ ‫המנגינה מורכבת ממשפטים מוזיקליים קצרים‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת ממשפטים מוזיקליים ארוכים‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת ממשפטים המסתיימים בצליל ארוך‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת ממשפטים המסתיימים בצליל קצר‪.‬‬‫המשפט השלישי במנגינה מתחיל בקפיצה של אוקטבה )ביחס לצליל האחרון‬ ‫במשפט השני(‪.‬‬ ‫המנגינה מורכבת מארבעה משפטים מוזיקליים‪.‬‬ ‫המנגינה חוזרת פעמיים ברצף‪ ,‬עם שינוי קל בסיומה‪.‬‬ ‫‪ĦđĠĝđĜ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬ ‫”ירושלים של חלום“‪:‬‬ ‫ר‘ שלם שבזי חלם לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אך לא זכה להגיע אליה בפועל‪.‬‬ ‫אף על פי שלא הצליח להגיע אליה‪ ,‬הייתה ירושלים חיה וקיימת בנשמתו‪:‬‬‫א‪” .‬ירושלים של חלום“ – איזו היא ירושלים של חלום? תארו אותה באחת מן הדרכים‬ ‫הבאות‪ :‬ציור‪ ,‬סיפור‪ ,‬שיר‪ ,‬או בכל דרך אחרת שתבחרו‪.‬‬‫ב‪ .‬נסו לנגן את התיאור ל“ירושלים של חלום“ באמצעות צלילי גוף‪ ,‬בקולכם או‬ ‫בכלי נגינה נוספים‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫ַפְּר ָבִרים שכונות בקצווי העיר‬ ‫ן ַה ִשּׁ ְק ִמיםַגּ‬ ‫ָבּ ֵתי ְשׁ ָח ִקים בתים גבוהים‪,‬‬ ‫רבי‪-‬קומות‬ ‫מילים‪ :‬יצחק יצחקי ׀ לחן‪ :‬יוחנן זראי‬ ‫ְמיֻתָּם בודד‪ ,‬גלמוד‪ ,‬נעשה יתום‬ ‫ָהיֹה ָהיוּ ָכּאן ַפּ ַעם ִשׁ ְק ִמים‪,‬‬ ‫נִ ָצּב עומד‪ ,‬קם‪ ,‬מזדקף‬ ‫חוֹלוֹת ִמ ָסּ ִביב ְוַגם נוֹף‪.‬‬ ‫ֵהלֶ‪ ‬אורח נודד‬ ‫ָה ִעיר ֵתּל אָ ִביב ֶשׁל אוֹ ָתם ַהָיּ ִמים‬ ‫ֵכּן‪ֶ ,‬זהוּ‪ֵ ,‬כּן‪ֶ ,‬זהוּ‪...‬‬ ‫ָה ְי ָתה ַבּ ִית בּוֹ ֵדד ַעל ַהחוֹף‪.‬‬ ‫ַהיּוֹם ַה ִשּׁ ְק ִמים ֶנ ֶע ְלמוּ ְו ֵאיָנם ‪-‬‬ ‫ְוֵישׁ ִל ְפ ָע ִמים ֶנ ֶע ְרכוּ ְי ִשׁיבוֹת‬ ‫ַרק ֶשׁ ֶלט ֶאת ְשׁ ָמם עוֹד ַמ ְז ִכּיר‪,‬‬ ‫ִמ ַתּ ַחת ִשׁ ְק ִמים אָז ַבּ ֵצּל‪,‬‬ ‫וּ ְלַיד ָה ֵע ִצים ָצ ֲחקוּ ַה ָבּנוֹת‬ ‫ַכּ ָמּה ִצפּוֹ ִרים ְו ַס ְפ ָסל ְמיֻ ָתּם‬ ‫ְו ָענוּ ְבּ ִז ְמ ָרה‪ :‬״ ֵהי ָיא‪ֵ -‬ליל״‪.‬‬ ‫ִנ ָצּב ְבּ ִל ָבּהּ ֶשׁל ָה ִעיר‪.‬‬ ‫ֵכּן‪ֶ ,‬זהוּ‪ֵ ,‬כּן‪ֶ ,‬זהוּ‪,‬‬‫וּמוֹ ֵשׁ‪ ‬הוּא ֵא ָליו‪ְ ,‬כּ ֶשׁ ָה ֶע ֶרב יוֹ ֵרד‬ ‫ֶזה ַגּן ַה ִשּׁ ְק ִמים‪.‬‬ ‫ְו ָצ ִצים ַבּ ָמּרוֹם כּוֹ ָכ ִבים‪,‬‬ ‫ָהיוּ ַגּם ָכּ ֵא ֶלּה‬ ‫ַק ְבּ ָצן ִמן ָה ְרחוֹב אוֹ ֵה ֶל‪ ‬בּוֹ ֵדד‬ ‫ֵאי אָז ַבָּיּ ִמים‪.‬‬ ‫אוֹ זוּג ְצ ִעי ִרים אוֹ ֲה ִבים‪.‬‬ ‫ֵכּן‪ֶ ,‬זהוּ‪ֵ ,‬כּן‪ֶ ,‬זהוּ‪...‬‬ ‫ִגּ ְדּ ָלה ֵתּל אָ ִביב ִמ ְסּ ִבי ָבהּ ַפּ ְרָו ִרים‬ ‫ַהכֹּל ָבּהּ ֻתּ ְכַנן ְו ִנ ְב ַדּק‪.‬‬ ‫ִנ ְבנוּ ָבּהּ ְכּ ִבי ִשׁים ִנ ְשׁ ְכּחוּ ַה ִשּׁ ְק ִמים‬ ‫ְו ִה ְל ִבּין אָז רֹא ָשׁם ֵמאָ ָבק‪.‬‬ ‫ַהכֹּל ָכּאן ִנ ְבָנה ְבּ ִק ְצבּוֹ ֶשׁל ַהדּוֹר ‪-‬‬ ‫ֲחנֻיּוֹת וּ ָב ֵתּי ְשׁ ָח ִקים‪,‬‬ ‫אַ‪ִ ‬אם ַרק ַנ ְפֶנה ַמ ָבּ ֵטנוּ אָחוֹר‪,‬‬ ‫ִנָזּ ֵכר ְבּ ִשׁ ְק ִמים ְיֻר ִקּים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

h. = 56 E7 55 Am6 Em Am B7 55 E Em 55 ©šè 555 B 55 5 5 E5 Ÿ‡ - §œŽG 5B ž - ã£ íŽ - §¬Ž ±‡ ۋ - §£¨‹ Ö¡ - ´Ö¦ ¨‹ - ì - ›£›‹ ž - ž£7 E Em Am6 Am6 Em B 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 B E5 E5G B: ­Öª ž - ²£¬‹ ¦òŒ Ó - ›£›‹ ¦Û ֚ - §´ žŽ - æ - §£¨‹ £‡ ž - ž´E13 F#7 5 5 E5 B F#Ø B7G 5 E5 Öß - Œ ¦¬Ž 5 B: 54 5 555 555 ߎ - ´£‹ žŽ - ­Ö¡ Ÿ‡ - Û£Œ ®‡ ¦‹ - ¬ - §£¨‹ ª - ²‡ ¬ -E19 Em B Em E7 5 Am B5G5 5 5 5 55 55  Ó 5 B: ¦‡ ã - - 㥠£‡ - £Û‹ - ´Ö› ¨‹ - òŽ - ´¡Ž ±‡ ۋ - §£¨‹ ߎ - ¦îŒE25 B7 Em Am Am F#7G 5 E5 E5 5 55 5 55 B 55 5 5 5 5 5 5 - £Ž ž - ¬Œ - §£°‹ ° - ¡‰ - ã± žŽ - ߏ - ´Öª Ÿ‡ - ¬ - 㪠߇ - ¨‡  ‹ - ž² £žŒ š£E31 B7 B 4 EBm: 5B EBm: B7G B: ©èŒ   - 㞠©èŒ 5B ¦£¦Œ   - ãžE37 Em 5 Am F#Ø B7GB ©àŽ 5 5 5 B: B 5 B: B5 ž  žŽ - ±‡ ݋ - §£¨‹ ž - 㣠§àŽ è -43 E Em B C7 B7 Em 54G 5 B 5 EB: 5 5 5 B: - šŒ - žé £šŒ  Ó ߎ - æ - §£¨‹13

‫יצחק יצחקי‬‫נולד בראשון לציון בשנת ‪ .1922‬היה קצין חינוך של פיקוד מרכז ובוגר האוניברסיטה העברית‪ .‬עסק‬ ‫בחינוך ובהוראה‪.‬‬ ‫יוחנן זראי‬‫נולד בבודפשט שבהונגריה‪ ,‬בשנת ‪ .1929‬בתקופת מלחמת העולם השנייה חי בגטו היהודי‪ ,‬כשהוא‬‫עונד טלאי צהוב‪ .‬אחר כך שהה במחנה ריכוז במערב הונגריה‪ ,‬כשזהותו מוסווית על ידי מסמכים‬‫נוצריים‪ ,‬והיה מועמד להישלח למחנה מאוטהאוזן‪ .‬אחרי המלחמה למד קומפוזיציה וניצוח באקדמיה‬‫למוזיקה בבודפשט‪ ,‬ובאוסטריה אצל המלחין פאול הינדמית‪ .‬בשנת ‪ 1949‬ברח מהונגריה וכעבור‬‫שנה עלה ארצה‪ .‬הוא גר ביפו ובקיבוץ עין גב‪ ,‬שם פגש את פרנק פלג‪ ,‬והמליץ לו לעסוק בהוראת‬ ‫מוזיקה‪.‬‬‫בירושלים לימד באקדמיה למוזיקה‪ ,‬עבד ב“קול ישראל“ בניצוח ובעריכה‪ ,‬והיה מנהל התוכניות‬‫המוזיקליות ב‪ ,Y.M.C.A-‬שם גם הפעיל את פעמוני הכנסייה‪ .‬עם גיוסו לצה“ל הוצעה לו ”עסקה“‬‫של הלחנת שירים ללהקות צבאיות‪ ,‬תמורת שילוב בין שירות סדיר לשירות מילואים‪ .‬פגישתו עם‬‫דידי מנוסי בשנת ‪ 1954‬הולידה את הלחנת שירו הראשון ”‪) “Bon soir‬שלא בוצע‪ ,(...‬וקירבה אותו‬‫ללהקת פיקוד המרכז‪ ,‬שהייתה עסוקה בהכנת המופע המוזיקלי הראשון שלה‪” :‬כ“ק אחד“ מאת משה‬‫שמיר )השם ”כף קוֹף אחד“ ביטא משחק מילים‪ ,‬הקשור לתוכן‪ :‬קוף מתגייס לצה“ל ועובר זמן רב‬‫עד שמישהי מבחינה שזהו קוף ולא אדם‪ .(...‬לתוכנית זו הלחין יוחנן זראי עשרה שירים‪ ,‬ביניהם‪” :‬שיר‬ ‫המ“צ“‪” ,‬גן השקמים“ ועוד‪.‬‬‫לאחר מכן הלחין שירים לתוכנית השנייה של הלהקה‪” :‬שלושה גיבורים“ מאת יורם מטמור‪ ,‬ולתוכנית‬‫השלישית‪” :‬פשיטה בכפר“ מאת אהרון מגד )שהפכה לאחר מכן ל“חמש‪-‬חמש“ בתיאטרון ”אוהל“‪,‬‬‫בבימויו של גדעון שמר‪ ,‬ובכורתה הועלתה שבועיים אחרי מבצע ”קדש“(‪ .‬כך הפך יוחנן זראי‬‫ל“שאנסונר“‪ ,‬מלחין שירים‪ ,‬והמשיך מסורת משפחתית עתירת מוניטין‪ ,‬מכיוון שדוֹדוֹ ֶבּ ָלא זֶרקוֹ ִביץ‪,‬‬ ‫הלחין גם הוא שירים וכונה ”אבי השאנסון ההונגרי“‪.‬‬‫עבודתו המוזיקלית כוללת‪ :‬א‪ .‬הלחנת שירים לרוב להקות צה“ל‪ :‬להקת הנח“ל‪ ,‬פיקוד המרכז‪ ,‬פיקוד‬‫הצפון‪ ,‬גייסות השריון ואחרות‪ .‬ב‪ .‬הלחנת מוזיקה לתסכיתים ב“קול ישראל“‪ ,‬ביניהם‪” :‬הכלל והיוצא‬‫מן הכלל“ של ברכט‪ ,‬בביצוע שמואל רודנסקי ויוסי בנאי; ”היי ג‘ו“ של סמואל בקט‪ ,‬בביצוע גדעון‬‫שמר וחנה מרון )שאותו גם ביים(; ”שישה עמודים אחרונים נטולי שם“‪” ,‬מחזה קטן“ מאת בקט ועוד‪.‬‬‫ג‪ .‬הלחנת מוזיקה ושירים להצגות תיאטרון‪ ,‬לסרטים‪ ,‬למופעים ב“בימה הקלה“ ולתיאטרוני ילדים‪ ,‬של‬‫מנחם גולן ואחרים‪ .‬ד‪ .‬השיר האחרון שהלחין‪ ,‬לפני עוזבו את הארץ ב‪ ,1971-‬היה ”הלך אחי“ לזכר אהוד‬‫אלעד‪ ,‬שנפל במלחמת ששת הימים‪ ,‬למילותיו של אחיו‪ ,‬גדעון אלעד מחצרים‪ .‬השיר נכתב לבקשתו‬‫של אלוף ישראל טל‪ ,‬והושר בידי רן אלירן‪ .‬יוחנן זראי הוא חתן פרס נורדאו‪ ,‬המוקדש ליוצאי הונגריה‪,‬‬ ‫שבו זכו גם אפרים קישון‪ ,‬דוש ואחרים‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫עץ השקמה‬‫השקמים היו חלק מנופה של תל אביב בשנות הקמתה‪ .‬השקמים מופיעים בשירה ובספרות על העיר‬‫תל אביב בתחילת המאה‪ֵ ” :‬כּן זֶהוּ‪ֵ ,‬כּן זֶהוּ‪ ,‬זֶה ַגּן ַה ִשּׁ ְק ִמים‪ “...‬השקמה אינה גדלה בר בארץ‪ ,‬אלא מופיעה‬‫כצמח תרבות‪ .‬השקמה נזכרת פעמים רבות בתנ“ך‪ ,‬במשנה ובתלמוד‪ .‬ייתכן שבתקופה הקדומה הייתה‬‫שייכת לאוכלוסיית צמחי הבר‪ .‬פירות השקמה שימשו למאכל‪ ,‬ולזירוז הבשלתם היו מבצעים חתכים‬‫זעירים בפרי‪ .‬פעולה זו נקראת ”בליסה“ והיא מוזכרת בספר עמוס )ז‘‪ ,‬י“ד(‪” :‬וַיַּ ַען ָעמוֹס‪ַ ,‬ויֹּא ֶמר ֶאל‪-‬‬‫ֲא ַמ ְצ ָיה‪ ,‬א‪-‬נָ ִביא ָא ֹנ ִכי‪ְ ,‬ו‪‬א ֶבן‪-‬נָ ִביא ָא ֹנ ִכי‪ִ :‬כּי‪-‬בוֹ ֵקר ָא ֹנ ִכי‪ ,‬וּבוֹ ֵלס ִשׁ ְק ִמים‪ “...‬העץ ירוק עד‪ ,‬בעל גזע‬ ‫מרכזי המגיע בגובהו ל‪ 12-4-‬מטר‪.‬‬‫פרחי השקמה הם חד‪-‬מיניים‪ ,‬ומכוסים בתפרחת צפופה‪ ,‬הנסגרת בתוך רקמה ירוקה ויוצרת מבנה‬‫הנקרא ”פגה“‪ .‬הפרחים הנקביים מצויים על מצעית הפגה‪ ,‬ואילו הפרחים הזכריים מרוכזים בפתח‬‫הפגה‪ .‬ההאבקה נעשית על ידי צרעה זעירה‪ ,‬שנכנסת לפגה כדי להטיל את ביציה בשחלות הפרחים‬‫הנקביים‪ .‬תוך כדי פעילות זו היא מאביקה את הפרחים הנקביים באבקת הפרחים הזכריים של פגה‬‫אחרת‪ ,‬שממנה בקעה הצרעה‪ .‬צרעה זו אינה נמצאת בימינו בארץ‪ ,‬והפירות הנוצרים הם ַפַּר ֶתנוֹ ְקַר ִפּים‬‫)פירות שמתפתחים בלי הפריה(‪ .‬הפירות‪ ,‬שצבעם צהוב ורוד‪ ,‬מתוקים וראויים למאכל‪ .‬ריבוי השקמה‬ ‫בארץ נעשה על ידי חוטרים‪.‬‬ ‫תל אביב והשקמים‬‫סביב תל אביב היה פעם רק ”חול וחול“‪ ,‬אך גם נוף‪ .‬בצלם של ‪ 17‬עצי השקמה הירוקים העתיקים שהיו‬‫בה גדל דור שלם‪ .‬ובינתיים גדלה העיר תל אביב‪ ,‬נבנו בה כבישים‪ ,‬חנויות ובתי שחקים‪ ,‬והיום השקמים‬‫נעלמו ואינם‪ .‬עצי השקמה היו קיימים במקום עוד בטרם נוסדה תל אביב‪ ,‬בשנת ‪ .1909‬עד היום ניצבים‬‫בתל אביב כמה עצי שקמה‪ :‬ברחוב המלך ג‘ורג‘ מול גן מאיר‪ ,‬וב“גן יעקב“ הנמצא בין היכל התרבות‬‫לתיאטרון הבימה‪ .‬עץ השקמה הראשון נגדע בשנת ‪ .1936‬לא רק חובבי הטבע נרעשו אז‪ ,‬אלא גם מורים‬‫ומחנכים‪ ,‬סופרים‪ ,‬משוררים ואומנים‪ .‬שאול טשרניחובקי רתח מכעס‪ ,‬יצא להפגין נגד הכריתה והתריס‬‫במילים קשות נגד מאיר דיזינגוף‪ ,‬ראש העיר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השנה )‪ (2007‬השקיעו כשני מיליון שקלים‬ ‫בהעברת עץ שקמה שעמד בצומת חולון למקום אחר‪ ,‬לא הרחק משם‪ ,‬למטרת שימור; כבוד לשקמה‪.‬‬ ‫‪ĤĕĥĐ ďđĚĕĘ ĦČĤģĘ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬‫השיר עוסק במתח שבין שימור הטבע‪ ,‬כפי שהוא מתבטא בעץ השקמים‪ ,‬לבין‬‫פיתוחה של העיר תל אביב‪ .‬היוצר מרחיב את שני הנושאים‪ :‬בחלקו הראשון )בתים‬‫‪ (3-1‬עוסק המשורר במיוחד בגן השקמים ובאירועים שהתרחשו סביבו‪ ,‬ואילו בחלקו‬ ‫השני )בתים ‪ (5-4‬הוא עוסק בבנייה המואצת ובהתרחבותה של העיר‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫להלן כמה פעילויות‪:‬‬‫תארו מה היה מקומם של השקמים‪ ,‬על רקע הנוף ואורח החיים בימי תל אביב‬ ‫הקטנה‪.‬‬ ‫תארו את השינוי שחל בעיר תל אביב‪ ,‬ובעקבותיו את השינוי שחל בשקמים‪.‬‬‫בשיר כתובים שני ביטויים המתייחסים לעצי השקמים‪ִ ” :‬ה ְל ִבּין ָאז ֹרא ָשׁם ֵמ ָא ָבק“‪,‬‬ ‫”נִזָּ ֵכר ְבּ ִשׁ ְק ִמים יְֻר ִקּים“‪ .‬הביעו דעתכם על ביטויים אלה‪.‬‬‫השיר מבטא געגועים עזים ל“אוֹתָם ַהיָּ ִמים“‪ .‬חפשו בשיר מסרים גלויים וסמויים‬ ‫המבטאים תחושה זו‪.‬‬‫הקשיבו למנגינת השיר ונסו למצוא זיקות בין המילים לרוח המוזיקה של השיר‪.‬‬‫ערכו רשימה של פעולות האדם בתל אביב ”הישנה“‪ ,‬לעומת פעולותיו בתל אביב‬ ‫המתפתחת‪.‬‬ ‫מה אפשר ללמוד מכך?‬ ‫הביעו דעתכם על הדילמה שעולה בשיר‪.‬‬ ‫‪ĦđĠĝđĜ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬ ‫נסו לעמוד על ההבדלים בין הלחן של הבית לבין הלחן של הפזמון‪.‬‬ ‫מה מאפיין את הפזמון לעומת הבית מבחינת המשקל‪ ,‬המלודיה וההדגשים?‬ ‫מדוע בחר המלחין‪ ,‬יוחנן זראי‪ ,‬לבטא את הפזמון בדרך זו?‬ ‫‪16‬‬

17

‫ִר ְשׁרוּשׁ רחש קל‪ ,‬רעש קל‬ ‫ִלי ָכה ְל ֵקי ָס ְרָיהֲה‬ ‫מילים‪ :‬חנה סנש ׀ לחן‪ :‬דוד זהבי‬ ‫ֵא ִלי‪ֵ ,‬א ִלי‬ ‫ֶשֹּׁלא ִיָגּ ֵמר ְלעוֹ ָלם‬ ‫ַהחוֹל ְו ַהָיּם‪,‬‬ ‫ִר ְשׁרוּשׁ ֶשׁל ַה ַמּ ִים‪,‬‬ ‫ְבּ ַרק ַה ָשּׁ ַמ ִים‪,‬‬ ‫ְתּ ִפ ַלּת ָהאָ ָדם‪.‬‬ ‫ַהחוֹל ְו ַהָיּם‪,‬‬ ‫ִר ְשׁרוּשׁ ֶשׁל ַה ַמּ ִים‪,‬‬ ‫ְבּ ַרק ַה ָשּׁ ַמ ִים‪,‬‬ ‫ְתּ ִפ ַלּת ָהאָ ָדם‪.‬‬ ‫‪18‬‬

Andante E B7 Em Am F# B7sus4 B7G5 B: 5 B: 55 5 5 E5 5 5 B: 5 šŒ - £¦‹ šŒ - £¦‹ ۍ - šé £‹ - à - ²¨Œ ¦‡ - Ö¬ - §¦ žŽ -5 E Em B7 55 Em Am D7GB 5 5 B: ۇ ²‹ - B 5 55 B 5 55 - ¦Ö¡ Ÿ‡ - žŽ - §æ Ûã² ¦Û žŽ - êŽ - §£‹ ߇ -9E G Am Am6 Em CB 5G B 5 55 B 55 B 5 5 B: žŽ - - ±²Ž žŽ - ݏ - ¨Ž - §£‹ ®‹ ò‡ - ´éŽ ž - Ó - §E13 B7 Em Adim Em/B B7 Em - C E7/BGB 5 5 B: 5 5 EB 55 B 55 -¦Ö¡ Ÿ‡ - žŽ - §æ ۇ ²‹ - Ûã² ¦Û žŽ - êŽ §£‹ ߇ -17 E Am F5#Ø 5 Em/B B4 Em/B B7 EmG B B 55 B 5 5 B: - ±²Ž žŽ - ݏ - ¨Ž - §£‹ ®‹ ò‡ - ´éŽ ž - Ó - §19

‫”הצנחנית שלא שבה“‬‫חנה סנש נולדה בהונגריה‪ ,‬בשנת ‪ .1921‬היא הייתה בתו של ֶבּ ָלא סנש‪ ,‬סופר יהודי‪ ,‬שנפטר כשהייתה צעירה‪.‬‬‫היא למדה בבית ספר הונגרי‪ ,‬וכבר בתקופה זו הרבתה לעסוק בפעילות חברתית‪ ,‬תרבותית וספורטיבית‪.‬‬‫בגיל צעיר כתבה ביומנה‪” :‬אינני יודעת אם סיפרתי כבר שהנני ציונית‪ ...‬הכרה ברורה לי שזהו הפתרון היחיד‬‫של הבעיה היהודית‪ ,‬והמפעל הנהדר בארץ ישראל אינו עורבא פרח‪ .‬אני יודעת שקשה יהיה‪ ,‬אבל הכול‬‫כדאי“‪ .‬היא עלתה לארץ מהונגריה בשנת ‪ ,1939‬בהיותה בת ‪ .18‬היא החלה ללמוד בבית הספר החקלאי‬‫לבנות בנהלל‪ ,‬ולאחר מכן הצטרפה לקיבוץ שדות ים הסמוך לקיסריה‪ ,‬מקום שהיה במידה רבה השראה‬‫לשיריה‪ .‬היא התגייסה לפלמ“ח‪ ,‬ונמנתה עם אנשי יחידת הצנחנים שהוקמה במלחמת העולם השנייה‪,‬‬‫במטרה להילחם בנאצים‪ .‬לחנה הייתה מטרה נוספת‪ :‬ליצור קשר עם אמה‪ ,‬שנותרה בהונגריה‪ ,‬ולהביאה‬‫ארצה‪ .‬ב‪ 9.6.1944-‬צנחה חנה ביוגוסלביה‪ ,‬בשליחות היישוב והמודיעין הבריטי‪ ,‬ומשם הגיעה להונגריה‪ .‬היא‬‫נתפסה כאשר מכשיר השידור בידה‪ .‬אף שעונתה באכזריות בבית הסוהר בבודפשט‪ ,‬היא לא נשברה‪.‬‬‫שישה שבועות לאחר מכן החל משפטה‪ .‬חנה הודתה כי באה כדי להציל יהודים‪ .‬היא הטיחה דברים קשים‬‫בשופטים‪ ,‬והביעה בתוקף ובאומץ את דעותיה ואמונתה‪ .‬היא הוכנסה לתא הנידונים למוות‪ .‬קצין הונגרי‬‫הציע לה לבקש חנינה‪ ,‬אך היא סירבה‪ .‬בשעה שעמדה מול החיילים היורים‪ ,‬היא סירבה לכסות את עיניה‪.‬‬‫התובע הצבאי הוא שהודיע לאמה של חנה על ההוצאה להורג‪ ,‬וכתב‪” :‬אני משתחווה בפני התנהגותה ובפני‬ ‫אומץ הלב שגילתה עד הרגע האחרון‪ .‬היא הייתה ממש גאה ביהדותה‪ ,‬היא הייתה אישיות יוצאת דופן“‪.‬‬‫חנה סנש הוצאה להורג ב‪ 7-‬בנובמבר‪ .1944 ,‬לאחר מותה‪ ,‬נקברה בבית הקברות היהודי בבודפשט‪ ,‬לא‬‫הרחק מקבר אביה‪ .‬כעבור זמן מה קיבלה אמה של חנה פתק‪ ,‬שכתבה בתה ימים אחדים לפני ההוצאה‬‫להורג‪” :‬אימא אהובה! רק זאת אוכל להגיד לך‪ :‬מיליוני תודות‪ .‬וסליחתך אבקש אם אפשר‪ .‬את לבדך תביני‬‫מדוע אין כאן צורך עוד במילים‪ ...‬באהבה אין קץ – בתך“‪ .‬עצמותיה הועלו לקבורה בהר הרצל בירושלים‬ ‫בשנת ‪ ,1950‬ועל שמה נקרא היישוב יד חנה‪.‬‬‫שניים משיריה הנודעים הם ”אשרי הגפרור“ ו“הליכה לקיסריה“‪ ,‬המוכר יותר במילותיו ”אלי‪ ,‬אלי‪ ,‬שלא ייגמר לעולם“‪.‬‬ ‫יש כוכבים שאורם מגיע ארצה‬ ‫רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם‪,‬‬ ‫יש אנשים שזיו זכרם מאיר‬ ‫רק כאשר הם אינם יותר בתוכנו‪,‬‬ ‫אורות אלה – המבהיקים בחשכת הלילה‬ ‫הם שמראים לאדם את הדרך‬ ‫)חנה סנש(‬ ‫דוד זהבי )‪(1977-1910‬‬‫מאבות הזמר העברי‪ .‬נולד ביפו למשפחה חסידית‪ ,‬שעלתה מרומניה‪ .‬אביו היה חזן‪ ,‬ובביתו ספג דוד‬‫זהבי את מסורת השירה היהודית באירופה‪ .‬כשיצא לרחובות יפו‪ ,‬קלט את צלילי המזרח של העיר‬‫הערבית‪ .‬הוריו לא נתנו דעתם על השכלתו המוזיקלית‪ ,‬וזו הצטמצמה לבית הכנסת‪ ,‬לתפילות‪ ,‬לחזנות‬‫ולזמירות שבת וחגים‪ .‬אביו רצה שיהיה חזן‪ ,‬אך דוד סירב‪ .‬מאז היותו בן שמונה למד נגינה בחליל‬ ‫‪20‬‬

‫בכוחות עצמו‪ ,‬וכתב שבעה שירים לכלי זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬למד מאחותו לאה גולדיס לנגן בכינור‪ ,‬ואחר כך‬‫עבר ללמוד נגינה בפסנתר אצל המורים מרים לויט‪ ,‬הדסה ביריביס ומרים בוסקוביץ‘‪ .‬בהיותו בן ‪17‬‬‫הלחין את שירו הראשון‪” ,‬אורחה במדבר“ )‪ .(1927‬בתל אביב עבד ביישור חולות ובבניין‪ ,‬ואחר כך‬‫בדפוס ”אחדות“‪ .‬הוא היה מראשוני תנועת ”הנוער העובד“ )שנוסדה בשנת ‪ ,(1924‬וממייסדי קיבוץ‬‫נען‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1930‬על ידי בוגרי התנועה‪ .‬בין שיריו‪ ,‬שהיו בעלי קשר לתנועה‪ ,‬לעבודה‪ ,‬לעמל‬‫ולמצוקת העובד‪ ,‬היו‪” :‬מסבלות גורל פרוע“‪” ,‬מפוחית בין השיניים“‪” ,‬שירו שיר תודה לברכת העבודה“‬ ‫ועוד‪ .‬הוא היה עובד אדמה בעמל יומו‪ ,‬ויוצר מוזיקלי בשעות הפנאי‪.‬‬‫דוד זהבי הרבה לכתוב שירי עבודה ושירי שדה וכפר‪ ,‬כמו ”מלאו אסמינו בר“ )לחנוכת האסם בנען(‪,‬‬‫”שיר השדה“‪” ,‬ישושום מדבר וצייה“‪” ,‬החלוץ“ ועוד‪ .‬הוא העריך מאוד את המסירות לעבודה‪ ,‬עד כי‬‫חבריו לקיבוץ התקשו לזכור אפילו יום גיוס אחד שהחסיר‪ .‬בדרך הטבע דיברו אל לבו שיריהם של‬‫משוררים מן ההתיישבות העובדת‪ ,‬שטעמו בעצמם את טעמה של עבודת האדמה‪ .‬כך הלחין את‬‫שיריהם של זרובבל גלעד מעין חרוד‪ ,‬של פניה ברגשטיין ושל יהושע רבינוב מגבת‪ ,‬של רחל מכינרת‪,‬‬‫של חנה סנש משדות ים‪ ,‬של משה בסוק מאשדות יעקב‪ ,‬של יוסף אחאי מגבעת ברנר‪ ,‬של חנן שדמי‬‫מכפר בלום‪ ,‬ועוד‪ .‬שיריו ברובם נכתבו לשירה בציבור‪ ,‬אך היו גם לחנים שנשקו לזמרה האומנותית‪,‬‬‫כמו ”עוד שדי פורח“‪ .‬בתקופת המאבק עם השלטון הבריטי הלחין את השירים‪” :‬שיר הפלמ“ח“‪” ,‬הן‬ ‫אפשר“‪” ,‬יצאנו אט“‪ ,‬הליכה לקיסריה“‪” ,‬שיר אפור“ ואחרים‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬‫רגע לפני שעלתה חנה סנש למטוס שהצניח אותה ליד גבול הונגריה )ביוני‪ ,(1944 ,‬היא מסרה מעטפה‬‫לצנחן ששמו ראובן דפני‪ .‬היא ביקשה ממנו‪ ,‬שאם היא תיתפס‪ ,‬ימסור את המעטפה לאחיה‪ .‬כשפתח‬‫את המעטפה מצא בה את ארבע השורות מתוך השיר ”אשרי הגפרור“‪ .‬הפתק הועבר לידי משה‬‫ברסלבי )חבר קיבוץ נען(‪ ,‬שמונה לערוך חוברת לזכרה של חנה‪ .‬הוא נסע לקיבוץ שדות ים לחפש‬‫מכתבים נוספים‪ ,‬ושם מצא מזוודה שהשאירה חנה למשמרת‪ .‬במזוודה נמצא השיר ”הליכה לקיסריה“‪,‬‬‫ובראשו התאריך ‪ .24.11.1924‬לימים סיפר משה ברסלבי כיצד העביר בידיים רועדות את שני השירים‬‫למלחין דוד זהבי‪ ,‬שהיה בן קיבוצו‪ .‬דוד זהבי סיפר ששני השירים הולחנו בהינף קולמוס‪ ,‬בלי מחיקות‬‫ובלי תיקונים‪ .‬השיר הראשון שהולחן היה ”אשרי הגפרור“‪ ,‬ויום לאחר מכן ”הליכה לקיסריה“‪ .‬וכך כתב‬‫דוד זהבי‪” :‬אחד השירים היפים ביותר שכתבתי בימי חיי הוא השיר ’הליכה לקיסריה‘‪ ,‬ואודה על האמת‬ ‫כי בשעה שהלחנתי את השיר‪ ...‬זלגו עיניי דמעות“ )מתוך מכתב לאמה של חנה סנש(‪.‬‬‫השיר מעלה הרהורים על אודות רוח האדם ועל העולם בכלל‪ .‬זוהי תפילה של אדם פרטי‪ ,‬המאמין שכל‬ ‫הטוב בעולם נתון בסכנה‪.‬‬ ‫להלן ההבדלים בין השיר המושר היום‪ ,‬ובין השיר כפי שפורסם בכתב העת ”ים“ )‪:(1945‬‬‫מרים נאמן מקיבוץ שדות ים‪ ,‬שמונתה כאחראית על עיזבונה של סנש‪ ,‬טוענת שהנוסח שפורסם בכתב‬‫העת ”ים“ הוא נוסח שנמצא ביומנה של חנה סנש‪ .‬ואולם חנה סנש העתיקה‪ ,‬בטרם יצאה לשליחות‪ ,‬שירים‬‫שונים למחברת נפרדת בשם ”ללא שפה“‪ .‬היא נתנה את המחברת לחברה מקיבוץ חצור‪ .‬במחברת זו‬‫מופיע השיר בגרסה הידועה לנו‪ ,‬כלומר‪ :‬הנוסח שלעיל הוא נוסח מוקדם‪ ,‬מעין טיוטה‪ .‬חנה סנש עצמה‬ ‫‪21‬‬

‫תיקנה את השיר וניסחה את גרסתו המוכרת‪ .‬בעבודת הדוקטורט שלה כותבת יעל רשף‪” :‬במקרים רבים‬‫קשה היה לה לקבוע מהו הנוסח ה‘נכון‘ של השיר‪ ,‬שכן שירים רבים נדפסו בנוסחים שונים בשירונים שונים‪,‬‬ ‫ואף המשוררים עצמם לא טרחו במקרים רבים להילחם בתופעה‪ .‬ייתכן שלפנינו עדות נוספת לתופעה“‪.‬‬ ‫‪ěēĘĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬‫הלחן בסולם רה מינור‪ ,‬עם דגש מיוחד על צליל הדומיננטה‪ ,‬הן באוקטבה הנמוכה‬ ‫והן באוקטבה הראשונה‪.‬‬ ‫כל המשפטים מתחילים בקדמה – בהתאמה עם הטקסט‪.‬‬ ‫‪ 4‬ערכים ריתמיים בלבד )חצי מנוקד‪ ,‬חצי‪ ,‬רבע ושתי שמיניות(‪.‬‬‫השיר פותח בפנייה ישירה אל האל – במילה ”אלי“ – בקפיצה כלפי מעלה של‬‫אוקטבה )המרווח הגדול ביותר בשיר(‪ ,‬ומיד בחזרה על המילה ”אלי“ במרווח סקונדה‬ ‫קטנה בירידה )המרווח הקטן ביותר(‪.‬‬‫הפרזה הראשונה מסתיימת בתיבה ‪ 4‬על צליל הדומיננטה )לה(‪ ,‬כשבטקסט מופיע‬‫המשפט ”שלא ייגמר לעולם“ – לא מגיעים לטוניקה )רה(‪ .‬רצונה של המשוררת‪,‬‬‫שהדברים לא יסתיימו ולא ייגמרו‪ ,‬בא לידי ביטוי בלחן‪ ,‬שאינו מגיע לצליל היסוד‬ ‫– המשפט נשאר פתוח‪.‬‬‫הפרזה הארוכה )תיבות ‪ (21-5‬מקבלת התאמה מלאה בין הטקסט ללחן‪ .‬הטעמות‬‫מילוליות מקבלות הטעמות צליליות‪ ,‬אופי הטקסט תואם לאופי הלחן‪ .‬דוד זהבי‬‫משתמש ב“ציורי מילים“‪ .‬הלחן מנסה לצייר בתנועתו את תוכנן של המילים‪ .‬המלחין‬‫בוחר בשורה של צלילים עולים‪ ,‬המשתרעת על כל חלקו השני של הטקסט במנעד‬‫של קצת יותר מאוקטבה )לה נמוך‪-‬סי(‪ ,‬כדי ל“חזק“ באמצעות הסמליות הצלילית‬ ‫את העלייה ממעמקי הים‪ ,‬דרך הגלים‪ ,‬דרך ברק השמים ועד תפילת האדם‪.‬‬‫הפרזה השלישית היא חזרה שהוסיף המלחין על החלק השני של הטקסט )אינו‬‫מופיע במקור(‪ .‬תיבות ‪ 20-13‬עם אתנחתא בתיבה ‪ 26‬על הטוניקה )רה(‪ ,‬ומשם‬‫בקפיצה גדולה )סקסטה קטנה( במילה ”ברק“‪ .‬המשפט מסתיים בתנועה מלודית‬ ‫יורדת המגיעה לטוניקה‪.‬‬‫”השיא הצלילי“ בשיר הנמצא בתיבה ‪ ,17‬מוביל אחריו ירידה מהירה למדי חזרה‬ ‫לטוניקה‪.‬‬‫תבנית ריתמית בסיסית‪ ,‬החוזרת על עצמה לאורך כל השיר עם שינויים קלים‬ ‫)סטטיות(‪:‬‬ ‫תיבות ‪20-19 ,14-13 ,12-11 ,6-5‬‬ ‫תיבות ‪18-17‬‬ ‫‪22‬‬

‫תיבות ‪10-9 ,8-7‬‬ ‫תיבות ‪16-15‬‬ ‫‪ĔĝģĔĐ ĕĜĕĕĠČĚ‬‬‫שם השיר תוחם את ההתרחשות המתוארת בשיר לפעילות שגרתית של הליכה לאורך‬‫החוף‪ .‬חנה סנש הייתה חברה בקבוצת צעירים שהקימה את הקיבוץ שדות ים‪ .‬יש לשער‪,‬‬ ‫כי ההליכה מן הקיבוץ לקיסריה הייתה בילוי שבשגרה‪.‬‬‫השיר קצר מאוד‪ ,‬בן ‪ 14‬מילים‪ ,‬ואורכו שש שורות קצרות‪ .‬לאורך השיר אין סימני פיסוק‪,‬‬‫ולכן נוצרת תחושה של אמירה בנשימה אחת‪ ,‬ברצף‪ .‬השיר בנוי כשיר תפילה‪ ,‬הפונה‬‫בפנייה ישירה אל האל‪” :‬אלי“‪ .‬הדוברת מבקשת מן האל לשמור על ”החול והים“‪,‬‬‫על ”רשרוש של המים“‪ ,‬על ”ברק השמים“ וגם על ”תפילת האדם“‪ .‬בשלוש השורות‬‫הראשונות מונה הדוברת ארבעה יסודות שאין להם מספר‪ ,‬והם אין‪-‬סופיים במהותם‪:‬‬‫חול‪ ,‬ים‪ ,‬רחש )רשרוש( המים וברק השמים‪ .‬ההליכה לקיסריה נתפסת באמצעות ארבעה‬‫חושים‪ :‬המישוש )החול‪ ,‬המים(; הראייה )החול‪ ,‬הים‪ ,‬ברק השמים(; השמיעה )רשרוש של‬‫המים( וחוש הריח )הים(‪ .‬שילוב החושים הופך את חוויית ההליכה לחוויה טוטאלית‪,‬‬ ‫הסוחפת את כל כולו של האדם‪.‬‬‫בלי כל סימן פיסוק או סימן הפרדה‪ ,‬מופיעה תפילת האדם בסוף השיר‪” .‬תפילת האדם“‬‫היא ביטוי כללי ולא ביטוי אישי‪ .‬היותה נזכרת בהמשך הרצף השירי הופכת אותה‬‫למשהו אין‪-‬סופי‪ ,‬שהוא יציר האל‪ ,‬ממש כמו החול והמים‪ .‬לבד מן הכותרת – המציינת‬‫מקום )אין ציון זמן( – השיר כולו מנותק מזמן וממקום‪ :‬הים‪ ,‬החול‪ ,‬הרקיע והתפילה‬‫יכולים להתאים לכל מקום ולכל שעה‪ .‬חשוב לציין שהשיר איננו שיר לאומי‪ .‬זהו שיר‬‫אוניברסלי‪ ,‬המביע תפילה ותקווה שהנוף וחוויית ההשתלבות בנוף יישארו לנצח‪ .‬את‬‫השיר מלווה גם תקווה )”שלא ייגמר לעולם“( וגם תחושה של אושר‪ ,‬שכן הנוף הפתוח‬‫והרגוע אינו מרמז על קיומה האפשרי של עננה שתעיב על החוויה ועל הרוגע‪ .‬השיר‬‫פונה בבקשה ישירה אל האל‪ .‬הקשר בין הדוברת לאל מודגש בשימוש הלשוני המציין‬‫שיוך וקשר‪ ,‬וחוזר פעמיים‪” :‬אלי‪ ,‬אלי“‪ .‬החזרה פעמיים על המילה ”אלי“ היא נדירה‬‫מאוד‪ .‬היא מופיעה בספר תהילים פרק כ“ב‪ ,‬פסוקים ב‘‪-‬ג‘‪ֵ ” :‬א ִלי ֵא ִלי‪ָ ,‬ל ָמה ֲעזַ ְב ָתּנִי; ָרחוֹק‬‫ִמישׁוּ ָע ִתי‪ִ ,‬דּ ְבֵרי ַשׁ ֲא ָג ִתי‪ֱ .‬א‪ַ ‬הי ֶא ְקָרא יוֹ ָמם‪ְ ,‬ו‪‬א ַת ֲענֶה“‪ .‬כמו כן‪ ,‬מופיעה הפנייה כפולה‬‫בפיוט שנכתב בשנת ‪ 1940‬על אודות השואה‪ ,‬המתחיל במילים ” ֱא ִלי ֱא ִלי נַ ְפ ִשׁי ְבּ ִכי‪“...‬‬‫ההקשרים בספר תהילים ובשיר ”אלי אלי“ השני מתייחסים למצב של צרה ומצוקה‪ ,‬כמו‬‫גם למצב של ניתוק מן האל‪ .‬השיר של חנה סנש מביע את ההיפך הגמור – יש בו ביטחון‬‫בקיום האל‪ .‬השיר בנוי כמסגרת‪ :‬השורה הראשונה היא ”אלי‪ ,‬אלי“ והשורה הסוגרת‬‫היא ”תפילת האדם“‪ .‬המסגרת מבליטה את ההקשר‪ :‬פניית האדם בתפילה לאלוהיו‪.‬‬ ‫המסגרת מתקשרת לכותרת‪ ,‬הממקדת את המקום שבו נערכת התפילה‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ֵרעוּת חברות‬ ‫ָה ֵרעוּת‬ ‫ַמ ִצּית מדליק‬ ‫מילים‪ :‬חיים גורי ׀ לחן‪ :‬סשה ארגוב‬ ‫ַסף קצה‬‫נְשָׂאנוּך נשאנו אותך‬ ‫ֵאי ָמה פחד‬ ‫נוֹ ַתְרנוּ נשארנו‬ ‫ָה ֵרעוּת ְנ ָשׂאנוּ‪ְ ‬בּ ִלי ִמ ִלּים‬ ‫ַעל ַהֶנֶּגב יוֹ ֵרד ֵליל ַה ְסּ ָתו‬ ‫ֲאפֹ ָרה ַע ְק ָשׁ ִנית ְושׁוֹ ֶת ֶקת‬ ‫וּ ַמ ִצּית כּוֹ ָכ ִבים ֶח ֶרשׁ ֶח ֶרשׁ‬ ‫ִמ ֵלּילוֹת ָה ֵאי ָמה ַה ְגּדוֹ ִלים‬‫אַ ְתּ נוֹ ַת ְר ְתּ אַ ִדּי ָרה ְודוֹ ֶל ֶקת‬ ‫ֵעת ָהרוּ ַח עוֹ ֵבר ַעל ַה ַסּף‬ ‫ֲעָנ ִנים ְמ ַה ְלּ ִכים ַעל ַה ֶדּ ֶר‪‬‬ ‫ָה ֵרעוּת ִכּ ְנ ָע ַר ִי‪ֻ ‬כּ ָלּם‬ ‫שׁוּב ִבּ ְשׁ ֵמ‪ְ ‬נ ַחֵיּ‪ְ ‬וֵנ ֵל ָכה‬ ‫ְכּ ָבר ָשָׁנה ‪‬א ִה ְרַגּ ְשׁנוּ ִכּ ְמ ַעט‬ ‫ִכּי ֵר ִעים ֶשָׁנּ ְפלוּ ַעל ַח ְר ָבּם‬ ‫ֵאי‪ָ ‬ע ְברוּ ַה ְזּ ַמ ִנּים ִבּ ְשׂדוֹ ֵתינוּ‬ ‫ֶאת ַחַיּ ִי‪ ‬הוֹ ִתירוּ ְלֵז ֶכר‬ ‫ְכּ ָבר ָשָׁנה ְונוֹ ַת ְרנוּ ְמ ַעט‬ ‫ְו ִנ ְזכֹּר ֶאת ֻכּ ָלּם‪...‬‬ ‫ַמה ַר ִבּים ֶשׁ ֵאיָנם ְכּ ָבר ֵבּיֵנינוּ‬ ‫אַ‪ִ ‬נ ְזכֹּר ֶאת ֻכּ ָלּם‬ ‫ֶאת ְי ֵפי ַה ְבּלוֹ ִרית ְו ַהתֹּאַר‬ ‫ִכּי ֵרעוּת ֶשׁ ָכּזֹאת ְלעוֹ ָלם‬ ‫‪‬א ִתּ ֵתּן ֶאת ִל ֵבּנוּ ִל ְשׁכֹּ ַח‬ ‫אַ ֲה ָבה ְמ ֻק ֶדּ ֶשׁת ְבּ ָדם‬ ‫אַ ְתּ ָתּשׁוּ ִבי ֵבּיֵנינוּ ִל ְפרֹ ַח‬ ‫‪24‬‬

Andante con motoG EEE A Bm/ F# A G#dim F#m C#7/ E# 5 5 5 5 5 5 5 5 55 5 5 5 5 5 5 BM ¦¬Ž žŽ - ë - ›œ Ö£ - ²Œ ¦£¦Œ žŽ - Ÿ´ ì‡ ã - ¨Ž - ´£î‹ Öè - ¥ - §£›‹ ¡ - Û²4 EEE F#m E7 A 55 A/G# FB#mM 7 C#m7 5G 5 B 55 5 5 5 5 5 ¡ - Û² ´¬Œ ž - ã² - ¡Ž Ö¬ - ²›Œ ¦¬Ž žŽ - ­ìŽ ¬‰ - ª -7 EEE F#m/C# 5 C#7(b5)/ E# F#m5 - b6 - 5 - b6 F#m5 - b6 - 5 - b6 5G 5 5 !5 5 5 5 BM ? 4 5M ۏ - - §£ª‹ ¨‡ - é‡ žŽ - §£¥‹ ¦¬Ž žŽ - ፠- ¤‡ ² ²› è‡10 EEFE#m5 - b6 - 5 - b6 Bm/ F# C#7/ F# F#m5 - b6 Bm G Ø/ B C#7/ E# C#7 BMG 5M 5 5 5M 5 5 5M 55 5M 5 5 5M 5 - žª š¦ ²‡ ž‹ - ۇ àŽ - 㪠¨‡ è‹ - ¢¬Ž ¤‡ £šŒ ›‡ ¬ - ã² žŽ - ¨Ž ä‡ - §£ë‹ ߋ - ֝܇ -13 EEE F#m5 - b6 - 5 - b6 D/ F# D/ E D D7/C G E7G 5 B 5M 5 BM 5M 5 5 E5M 55 5M 5 -£´Œ - 㪠²› è‡ Û - žª Ÿ‡ - Öª - ²‡ ´Ž - 㪠¨‡ - ¢¬Ž ž¨Ž ²Ž -16 EEE C#7 F#m5 - b6 - 5 - b6 C#7sus4 G # Ø/ B C#7sus4G 5 5M E5 E5 5M 5 5 B 5M 5 B 55 - §£ß‹ ۍ - £šŒ - §ª ²› è‡ £ßŒ - £ªŒ - 㪠¤‡ Ò  ‡ ª‹ - ²è ´š è‘ -19 EEEF#mB5M - b6 - 5 - b6 G7 E7 A7G 5M 5 5 !5M 5 5 5M 5 5 B 5M 5 - §é ´š £‡ - £®Œ žŽ - ֦߇ - ´£²‹ Ÿ‡ - žŽ - ò - ²Ò £è‹ ²Œ -22 EEE F#7/A# 5M !5 5 F#7 Bm5 - b6 - 5 - b6 5 G# Ø D/A G# Ø/ B C#7G 5 5M 5 BM 5M 5 5M 5 5 5M 5 - ´ã¬ ۍ - è - ´š  ¦‡ - Ö¬ - §¦ š¦ ò‹ - ©òŒ ´š ¦‹ - ߌ - 㪠ۇ ¦‹ -25 EEE F#m5 - b6 -5 - b6 C#7 C#7/ B C#7 F#m5 - b6 - 5 - b6G 5 B 5M 5 5 5 5M 5 BM 5M 5 5M 5 - è - ¡Ž Ò - ž‰ - ž› ¨‡ - ±‘ - ፠- ´Û ߇ - § ò‡ Ò ò -28 EEE C#7 C#7 D# dim7 C#7/ E# F#m5 - b6 - 5 - b6 F#m5 - b6 - 5 F#mG 5 5M 5 5 5M 5 5 BM 0 0 - ãÛ - £›‹ £ßŒ - £ªŒ - 㪠®‡ ¦‹ - ² - ¡Ž25

‫חיים גורי‬‫משורר‪ ,‬סופר ועיתונאי‪ .‬נמנה עם משוררי דור הפלמ“ח‪ .‬יליד תל אביב )‪ 9‬באוקטובר‪ .(1923 ,‬למד בבית‬‫החינוך לילדי העובדים בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא‪ ,‬בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית‬‫הספר החקלאי ”כדורי“‪ ,‬למרגלות הר תבור‪ .‬בשנת ‪ 1942‬התגייס לפלמ“ח‪ ,‬ובשנת ‪ 1947‬יצא בשליחות‬‫ההגנה לאירופה‪ ,‬למדינות הונגריה‪ ,‬אוסטריה וצ‘כוסלובקיה‪ ,‬ובהן עסק בארגון תנועות הנוער היהודיות‪.‬‬‫בצ‘כוסלובקיה סיים קורס לצנחנים ולפעולות קומנדו‪ ,‬ובשובו ארצה השתתף בקרבות חזית הדרום‪,‬‬‫בגדוד השביעי‪ ,‬בחטיבת הנגב של הפלמ“ח‪ .‬עם תום המלחמה למד באוניברסיטה העברית בירושלים‬‫לתואר ראשון בספרות עברית‪ ,‬בפילוסופיה ובתרבות צרפת‪ .‬הוא השתלם בספרות צרפתית בסורבון‬‫שבפאריס‪ .‬משנת ‪ 1954‬החל לפרסם רשימות ומאמרים בעיתון ”למרחב“‪ .‬חיים גורי השתתף במלחמת‬‫ששת הימים‪ ,‬ובמלחמת יום הכיפורים שימש בתפקיד קצין חינוך באחת מאוגדות השריון בסיני‪ .‬הוא‬‫פרסם ספרי שירה שעסקו בעיקר במלחמות ישראל ובשואה; אולם גם תרם מכוחו לפרוזה העברית‪,‬‬‫לשיר העממי ולפזמון החיילי העברי‪ .‬חיים גורי עסק בתרגום מחזות‪ ,‬שירים וסיפורים מצרפתית‪ .‬כמו כן‪,‬‬‫השתתף ביצירת הסרטים התיעודיים ”המכה ה‪ “81-‬ו“הים האחרון“‪ .‬חיים גורי הוא חתן פרס אוסישקין‬‫לשירה )‪) (1961‬על המהדורה המחודשת של ”פרחי אש“(‪ ,‬פרס סוקולוב‪ ,‬פרס אקו“ם‪ ,‬פרס ואלנרוד‪ ,‬פרס‬ ‫ביאליק לספרות )‪ (1974‬ופרס ישראל בשירה )‪ .(1988‬הוא מתגורר בירושלים‪ ,‬נשוי ואב לשלוש בנות‪.‬‬ ‫סשה ארגוב‬‫בהיותו בן ארבע החל לנגן בפסנתר ולהלחין‪ ,‬ובגיל שש החל ללמוד מוזיקה‪ ,‬כדי להיות פסנתרן כאמו‪.‬‬‫בשנת ‪ ,1934‬והוא בן ‪ ,20‬עלה לארץ‪ .‬בארץ נטש את רעיון הנגינה כמקצוע ופנה להלחנה‪ .‬למחייתו עבד‬‫בבנק לתעשייה‪ ,‬ובערבים הלחין שירים‪ .‬שנה אחרי עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות לליווי הצגות‪.‬‬‫במשך ‪ 12‬שנה כתב הצגות מוזיקליות לקיבוצים ולמושבים לאירועים מיוחדים‪ ,‬עם המחזאי והבמאי‬‫גרשון פלוטקין‪ ,‬על פי הזמנה‪ .‬בתקופה זו הלחין סשה ארגוב כ‪ 200-‬שירים; רובם אבדו ברבות השנים‪.‬‬‫במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקות צבאיות כמו ”הצ‘יזבאטרון“‪ .‬בתום המלחמה החל להלחין‬‫מוזיקה להצגות של התיאטרון הממוסד‪ ,‬ואחר כך גם לסרטי קולנוע‪ .‬בסך הכול הלחין סשה ארגוב‬‫יותר מ‪ 800-‬שירים‪ .‬הדגש בשיריו הוא בשילוב המלודיה וההרמוניה לכדי מקשה אחת‪ .‬ביצירתו הוסיף‬‫נופך תרבותי‪-‬אצילי לזמר ה“צברי“ המחוספס‪ .‬בשנת ‪ 1988‬זכה סשה ארגוב בפרס ישראל על פועלו‬ ‫המוזיקלי העשיר‪ .‬הוא נפטר בשנת ‪.1995‬‬ ‫רקע היסטורי‬‫השיר נכתב בעיצומה של מלחמת העצמאות‪ ,‬שהייתה הארוכה והקשה שבמלחמות ישראל‪ .‬בתום שנה‬‫למלחמה‪ ,‬הייתה מדינת ישראל במצב של עליונות על צבאות ערב; שלטה על הדרכים‪ ,‬כבשה את‬‫הערים הערביות ו‪/‬או המעורבות‪ ,‬כמו‪ :‬יפו‪ ,‬נצרת‪ ,‬חיפה‪ ,‬טבריה ועוד‪ ,‬והדפה את ”צבא הפלישה“ )צבאות‬‫סדירים של מדינות ערב‪ ,‬שפלשו לארץ יום לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל וסיום שלטון המנדט‬‫הבריטי‪ ,‬ב‪ 15-‬במאי‪ .(1948 ,‬על הניצחונות הגדולים ויכולת העמידה של היישוב העיב המחיר הכבד‬‫שגבתה המלחמה; ‪ 6,000‬הרוגים מתוך ‪ 650,000‬נפש‪ 1,168 .‬מהם היו חברי הפלמ“ח‪ ,‬שמספר חבריו היה‬ ‫כ‪ 6,000-‬בראשית המלחמה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫על השיר‬‫השיר אינו מפאר את הניצחון במלחמה‪ ,‬אלא מדגיש את הכאב על אובדן החברים‪ ,‬ואת הרעות שביניהם‪.‬‬‫רבים מחברי הפלמ“ח היו חברים מילדות; למדו באותו בית הספר והיו חברים באותה תנועת הנוער‪.‬‬‫הקשר ביניהם התחזק בזמן המלחמה‪ ,‬קשר של ”אהבה מקודשת בדם“‪ .‬רעות זו העמיקה את הכאב‬‫על האובדן‪ .‬חיים גורי‪ ,‬חבר הפלמ“ח ומחבר השיר‪ ,‬אמר על רעות זו ”והיא שעמדה לחברינו ולנו‪ :‬שאין‬‫נוטשים פצוע בשדה; שכולם שווים בפני הסבל והשמחה; שמחלקה היא יותר מיחידה קרבית – היא קשר‬ ‫הרעים; שהיא אהבת דוד ויונתן; שהיא חשובה לא פחות מן הנשק‪ ,‬התחמושת ותוכנית המלחמה“‪.‬‬‫השיר נתפס כמאפיין את הנוער הישראלי‪ ,‬ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר מאז ועד היום‪ .‬בשנת‬‫ה‪ 50-‬למדינה‪ ,‬בשנת ‪ ,1998‬במסגרת בחירת השירים המייצגים את תולדות המדינה‪ ,‬נבחר שיר זה‬‫במקום השני בדירוג‪ .‬שיר זה היה אהוב במיוחד על יצחק רבין‪ ,‬ובהזדמנויות למיניהן‪ ,‬כשהתבקש לציין‬‫את השיר האהוב עליו‪ ,‬או כאשר רצו להשמיע לו שיר אהוב‪ ,‬נבחר תמיד השיר הזה‪ .‬יצחק רבין הסביר‬‫פעם‪ ,‬בריאיון לטלוויזיה‪ ,‬מדוע השיר הזה אהוב עליו כל כך‪ .‬הוא סיפר כי לאחר כל מה שעבר בחייו‪,‬‬‫הוא מבין שמה שאיפשר למדינת ישראל לקום ולשרוד היא אותה הרעות‪ ,‬החברות האמיתית המיוחדת‬‫שהייתה תמיד בין האנשים‪ .‬אותה הרעות המבטיחה לך שאף פעם לא תישאר לבד‪ ,‬ובעת צרה תמיד‬ ‫יתגייסו לעזור לך; אותה הרעות הגורמת לחברים להבין זה את זה בלי מילים‪...‬‬ ‫‪?ĤĕĥĐ ČĥđĜ đĐĚ - ĕĔģďĕď ĤđĥĕĎ‬‬ ‫)התשובה טמונה בשמו(‬ ‫מה פירוש המילה ”רעות“?‬‫למילה ”רעות“ קיימות מילים נרדפות‪ .‬בחרו את המילים המתאימות בעיניכם‬‫מתוך הרשימה‪ :‬חברות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬אחווה‪ ,‬התבגרות‪ ,‬ידידות‪ ,‬אהבה‪ ,‬נאמנות‪ ,‬עזרה‬ ‫הדדית‪ ,‬הקרבה‪ ,‬עצב‪.‬‬‫בבית הראשון של השיר מופיע תיאור נוף‪/‬מקום‪ .‬בבית השני יש התייחסות לזמן‪,‬‬‫תקופה ומצב עכשווי‪ .‬מה קורה בחציו השני של השיר )לאחר הפזמון(? הרעות‬ ‫כאן בשיר הופכת לדבר מוחשי‪ ,‬כמעט פיזי‪.‬‬ ‫מהן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬השורות החשובות ביותר בשיר‪ ,‬ומדוע?‬‫בשיר זה קיימים ביטויים המופיעים בשירים אחרים או בהקשרים אחרים‪ .‬מצאו‬ ‫אותם!‬‫התייחסות ללחן‪ :‬בשיר נשמעות שלוש מנגינות )בית ‪ ,1‬בית ‪ ,2‬פזמון(‪ .‬מה הקשר‬‫בין המנגינה למילים? התייחסו לאופי הלירי של בית ‪ ,1‬למוטיב הקצבי המנוקד‬‫)מזכיר תרועה?( המופיע בבית ‪ 2‬ובפזמון‪ .‬היכן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מופיע שיא המנגינה?‬ ‫‪27‬‬

‫ַעְר ַבּ ִים פרק הזמן שבין שקיעת‬ ‫רוּ ָשׁ ַל ִים ֶשׁל ָז ָהבְי‬ ‫השמש לצאת הכוכבים‬ ‫ָבּ ָדד לבד‬ ‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫פּוֹ ֵקד מבקר‬‫שָָׂרף יין שָָׂרף‪ ,‬משקה כוהלי חריף‬ ‫אַ‪ְ ‬בּבוֹ ִאי ַהיּוֹם ָל ִשׁיר ָל‪‬‬ ‫ֲא ִויר ָה ִרים ָצלוּל ַכַּיּ ִין‬ ‫ְו ָל‪ִ ‬ל ְקשֹׁר ְכּ ָת ִרים‬ ‫ְו ֵרי ַח ֳא ָר ִנים‬ ‫ָקטְֹנ ִתּי ִמ ְצּ ִעיר ָבַּנ ִי‪‬‬ ‫ִנ ָשּׂא ְבּרוּ ַח ָה ַע ְר ַבּ ִים‬ ‫וּ ֵמאַ ֲחרוֹן ַה ְמּשׁוֹ ְר ִרים‬ ‫ִעם קוֹל ַפֲּעמוֹ ִנים‬‫ִכּי ְשׁ ֵמ‪ ‬צוֹ ֵרב ֶאת ַה ְשּׂ ָפ ַת ִים‬ ‫וּ ְב ַת ְר ֵדּ ַמת ִאי ָלן ָו ֶא ֶבן‬ ‫ִכּ ְנ ִשׁי ַקת‪ָ -‬שׂ ָרף‬ ‫ְשׁבוָּיה ַבּ ֲחלוֹ ָמהּ‬ ‫ִאם ֶא ְשׁ ָכּ ֵח‪ְ ‬ירוּ ָשׁ ַל ִים‬ ‫ָה ִעיר ֲא ֶשׁר ָבּ ָדד יוֹ ֶשׁ ֶבת‬ ‫ֲא ֶשׁר ֻכּ ָלּהּ ָז ָהב‪...‬‬ ‫וּ ְב ִל ָבּה חוֹ ָמה‬ ‫ְירוּ ָשׁ ַל ִים ֶשׁל ָז ָהב‪...‬‬ ‫ְירוּ ָשׁ ַל ִים ֶשׁל ָז ָהב ְו ֶשׁל ְנחֹ ֶשת ְו ֶשׁל אוֹר‬ ‫ֲה‪‬א ְל ָכל ִשׁי ַר ִי‪ֲ ‬א ִני ִכּנּוֹר‬ ‫ָחַז ְרנוּ ֶאל בּוֹרוֹת ַה ַמּ ִים‬ ‫ַלשּׁוּק ְו ַל ִכּ ָכּר‬ ‫ֵאי ָכה ָי ְבשׁוּ בּוֹרוֹת‪ַ -‬ה ַמּ ִים‬ ‫ִכּ ַכּר ַהשּׁוּק ֵרי ָקה‬ ‫שׁוֹ ָפר קוֹ ֵרא ְבּ ַהר‪ַ -‬ה ַבּ ִית‬ ‫ָבּ ִעיר ָה ַע ִתּי ָקה‬ ‫ְו ֵאין פּוֹ ֵקד ֶאת ַהר‪ַ -‬ה ַבּ ִית‬ ‫ָבּ ִעיר ָה ַע ִתּי ָקה‬ ‫וּ ַב ְמּ ָערוֹת ֲא ֶשׁר ַבּ ֶסּ ַלע‬ ‫אַ ְל ֵפי ְשׁ ָמשׁוֹת זוֹ ְרחוֹת ‪-‬‬ ‫וּ ַב ְמּ ָערוֹת ֲא ֶשׁר ַבּ ֶסּ ַלע‬ ‫ָנשׁוּב ֵנ ֵרד ֶאל ָים ַה ֶמּ ַלח‬ ‫ְמַי ְלּלוֹת רוּחוֹת‬ ‫ְבּ ֶד ֶר‪ְ ‬י ִריחוֹ‬ ‫ְו ֵאין יוֹ ֵרד ֶאל ָים‪ַ -‬ה ֶמּ ַלח‬ ‫ְבּ ֶד ֶר‪ְ ‬י ִריחוֹ‬ ‫ְירוּ ָשׁ ַל ִים ֶשׁל ָז ָהב‪...‬‬ ‫ְירוּ ָשׁ ַל ִים ֶשׁל ָז ָהב‪...‬‬ ‫‪28‬‬

G § C21MMD§7 § § § §§ Gm §M § § § § D7 = § § §M E§ E¨ ª‹ - ʤʕ - š‰ - ²£Ÿ‹ ž - §£²‹ ° - ¦ã¦ èŽ - æŽ - ©£‹ Ÿ‡ - £²Œ - ¡Ž šŠ - ² - §£ª‹ - ʸʍʺʔ - ːʒ - ʺʮʔ ʩʠʑ - ʯʬʕ ʕʥ - ʠʓ - ʯʡʓ ˒ʡˇʍ - ʤʕʩ ˎʔ - ʧʏ - ˣʬ - ˑʮʕ D7 Gm Dm A7 Dm 1.G § § § § § § § § § § § ¨ § ¨M -šÞ ߇ - ã² - ¡Ž ž - ²‡ ¬Ž - ߎ - §£‹ §¬‹ ¦Ö± íŽ - ¬‰ - Ö¨ - §£ª‹-ʸʩʲʑ ʠʏ - ʸˇʓ ˎʕ - ʣʣʕ ˣʩ - ˇʓ - ʺʡʓ ˒ - ʡʍ - ʬʑ - ʤˎʕ ˣʧ - §  Dm 12MM Gm C F G § 4 = MM 2. =§§ § § § §§ §M § §§ § ›‡ ã - ž¨ £‡ - ã² - ۏ - ¦Ž - §£‹ ¦Û   - ›ž Ÿ‡ - ¦Û ª‡ - Gm C7 F § § § B¨b § § Am § §G § § § § §M § - ¡ - ´³ Ÿ‡ - ¦Û ²Öš ž‰ - š¦ ¦‡ - ¦¥ £Û‹ - ²Ž - Í£‹ š‰ - Dm A7 Ø Dm  Dm § 4 § G ¨ 1. § § § MM 2. M § §M ¨ - £ª‹ è‹ - ²Öë £‡ - ã² - ۏ - - ²Öë D. S .al Coda Ø Coda Gm CF §§ Bb C7 Dm §§ § § § § § §M Ÿ‡ - ¦Û §§ § §§G §M £‡ - ã² - ۏ - ¦Ž - §£‹ ¦Û   - ›ž ª‡ - ¡ - ´³ Ÿ‡ - ¦Û - ²Öë F § § § B¨b §§ Am § Gm § §G §M ž‰ - š¦ ¦‡ - ¦¥ § §§ § è‹ - ²Öš A¨7 § § £Û‹ - ²Ž - Í£‹ š‰ - £ª‹G G¨mM è‹ - D¨mM § 4 = - ²Öë ²Öë29

‫נעמי שמר )‪(2004-1930‬‬‫כלת פרס ישראל תשמ“ג‪ ,‬מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה‪ .‬רבים ממאות השירים‬‫שכתבה והלחינה הפכו לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית‪ ,‬ומצטיינים בשילוב המושלם בין‬‫המילים למנגינה‪ .‬יצירתה כוללת גם הלחנת שירי משוררים אחרים ותרגום שירים משפות שונות‪ .‬גם‬‫באלה הצליחה לשמור על הקו האישי המאפיין אותה ואת כתיבתה‪ .‬הרפרטואר של נעמי שמר כולל‬‫שירים ליריים ושירים שמחים‪ ,‬שירי זיכרון ושירי חג‪ ,‬שירים לילדים ושירים למבוגרים‪ ,‬שחלקם אף‬‫תורגמו לשפות אחרות‪ .‬פעמים רבות קיבלו שיריה האישיים משמעויות אחרות‪ ,‬בעיקר לאומיות‪ ,‬גם‬‫אם היא לא התכוונה לכך מתחילה‪ .‬שירה הנודע ביותר הוא ”ירושלים של זהב“‪ ,‬שנכתב ובוצע לפני‬‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬והפך בן לילה למעין ”המנון“‪ ,‬הנבחר בכל פעם מחדש לשיר הישראלי האהוב‬‫ביותר בכל הזמנים‪ .‬מלחמת יום הכיפורים הביאה אותה לחבר את השיר ”לו יהי“‪ ,‬שהפך לאחד משירי‬ ‫התקווה הגדולים ביותר‪.‬‬‫נעמי שמר נולדה בקבוצת כינרת‪ ,‬לרבקה ומאיר‪ ,‬שהיו ממייסדי הקבוצה‪ .‬בעידודה של אמה החלה‬‫לנגן בפסנתר בגיל שש‪ .‬כבר בילדותה הנחתה ערבי שירה בציבור בקיבוץ‪ .‬כשבגרה‪ ,‬למדה באקדמיה‬‫למוזיקה בתל אביב ובירושלים‪ .‬כששבה לאחר לימודיה לקבוצה‪ ,‬לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה‪,‬‬‫וכך נוצרו שיריה הראשונים‪ .‬בשנת ‪ 1954‬נישאה לשחקן גדעון שמר‪ ,‬ובשנת ‪ 1956‬נולדה בתם‪ ,‬הללי‪.‬‬‫פריצת הדרך שלה הייתה כשכתבה‪ ,‬עם יוחנן זכאי יחד‪ ,‬את השירים למחזמר ”חמש‪-‬חמש“‪ ,‬שהוצג‬‫בשנות ה‪ .50-‬בשנת ‪ ,1957‬כתבה את התוכנית הראשונה של להקת ”בצל ירוק“‪ ,‬שבה כיכב ידידה‬‫מלהקת הנח“ל‪ ,‬חיים טופול‪ .‬היא כתבה בעבור ההרכב את השיר ”נועה“ ואת ”זמר נודד“‪ ,‬שנחשב‬‫ללהיטה הראשון‪ .‬שמה של הכותבת המוכשרת מכינרת פרס כנפיים‪ ,‬ונעמי שמר החלה לכתוב במרץ‬‫שירים ומופעי בידור‪ .‬בשנת ‪ 1960‬זכה המופע ”הופה היי“‪ ,‬מפרי עטה‪ ,‬במקום הראשון בפסטיבל בין‪-‬‬‫לאומי באיטליה‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 60-‬נפרדה מבעלה ונסעה עם בתה לפאריס‪ ,‬שם כתבה שירים‬‫ששיקפו השפעות שנסונייריות בולטות‪ ,‬כמו ”העיר באפור“‪” ,‬אילו ציפורים“ ”שלגייה“ ועוד‪ .‬בשנת‬‫‪ ,1967‬זמן מה לאחר שובה ארצה‪ ,‬נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ‪ ,‬ובשנת ‪ 1969‬נולד בנם‪ ,‬אריאל‬‫הורוביץ‪ ,‬מלחין ומבצע בזכות עצמו‪ .‬נעמי שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה‪ ,‬ולכל אורך הקריירה‬ ‫שלה הופיעה גם כזמרת‪.‬‬‫דבר מותה‪ ,‬ביוני ‪ ,2004‬לווה באבל לאומי בלתי רשמי שירד על הארץ‪ ,‬והיטיב לבטא את מעמדה‬‫בתרבות ישראל‪ .‬היא נטמנה בבית הקברות של כינרת‪ ,‬הסמוך לקבוצת כינרת שבה נולדה‪ .‬על פי‬‫בקשתה‪ ,‬שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים‪” :‬כינרת“‪” ,‬חורשת האיקליפטוס“‪” ,‬לשיר‬‫זה כמו להיות ירדן“ ו“נועה“‪ .‬אחרי מותה הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה לאתר עלייה‬‫לרגל בעבור ישראלים‪ ,‬שרצו לחלוק כבוד אחרון לאישה שגילמה בשיריה ופזמוניה את ”ארץ ישראל‬ ‫היפה“‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫כתבו עליה‬‫שמעון פרס‪” :‬מעטים האנשים המאחדים את העם כולו בהערצה לאישיותם‪ ,‬בהתפעלות מיצירתם‬‫ובעצב על פטירתם“‪ .‬לדבריו‪” ,‬נעמי שמר לימדה אותנו לשיר ולהתאבל ולשמוח יחד‪ ,‬כעם וכבודדים‪.‬‬‫כמשוררת רחל‪ ,‬כן גם היא‪ ,‬באה אלינו מהכינרת‪ ,‬צלולה כמימיה‪ ,‬עמוקה כתחתיתה ויפת נוף מכל‬ ‫עבריה“‪.‬‬‫אהוד מנור‪” :‬היא הייתה הצברית הראשונה בזמר העברי‪ ,‬וחיברה באופן גאוני מנגינה למילים ומילים‬‫למנגינה‪ .‬השפה הישראלית הייתה הדבר הכי טבעי בעבורה‪ .‬השימוש שלה במילים מהמקורות‬‫והחיבור שלהם למילים מהרחוב‪ ,‬מילים בגובה העיניים ומילים בגובה שמעל הראש – הפכו אותה‬ ‫לקול הישראלי המרגש ביותר שידענו‪ .‬נעמי שמר היא נעמי זמר והיא עד אין גמר“‪.‬‬‫יוסי בנאי‪” :‬נעמי שמר אהבה אם השפה העברית‪ .‬היא לא פלירטטה אתה‪ ,‬זאת הייתה באמת אהבה‪.‬‬‫היא עשתה את זה באופן שמעט אנשים ידעו לעשות‪ .‬השפה העברית הייתה חשובה לה – היא הייתה‬‫ישראלית גאה‪ ,‬שרקדה עם המילים סטפס‪ .‬נעמי שמר בעיניי אינה דף או פרק בתרבות הישראלית‬ ‫– היא ספר שלם“‪.‬‬ ‫על יצירתה‬‫כישרונה הבלתי רגיל של נעמי שמר‪ ,‬ליצור קשר מהותי בין המילים למנגינה‪ ,‬הוא קו סגנוני בכתיבתה‪.‬‬‫התאמת אווירה לירית מתוך המתבקש במילות השיר‪ ,‬כמו בשיר ”חליל מקנה סוף“‪ ,‬או אווירה תוססת‬‫ומעוררת כמו ב“שיר השוק“ או ב“שיר הכזבים“‪ .‬לחניה ניחנים ברובם בפשטות מלודית‪ ,‬המאפשרת‬‫”שירת רבים“‪ ,‬כפי שאהבה לכנות ‪ -‬בתים קצרים ומבנים סימטריים; ואילו הטקסטים מתאפיינים‬‫בחריזה ברורה‪ ,‬בפשטות ובבהירות במילים‪ ,‬בהומור ובפטריוטיות‪ .‬שירה הנודע ביותר הוא ”ירושלים‬ ‫של זהב“‪ .‬שיר זה הפך לשיר הישראלי האהוב ביותר בכל הזמנים והיה למעין המנון‪.‬‬ ‫על השיר‬‫השיר ”ירושלים של זהב“ נכתב בעקבות הזמנתו של ראש עיריית ירושלים‪ ,‬טדי קולק‪ .‬בשנת תשכ“ז‬‫הזמין טדי קולק שיר מיוחד על ירושלים‪ ,‬לכבוד פסטיבל הזמר‪ ,‬שנערך במוצאי יום העצמאות‪ ,‬ב‪15-‬‬‫במאי ‪ ,1967‬בבנייני האומה בירושלים‪ .‬טדי קולק פנה לגיל אלדמע‪ ,‬מעורכי הפסטיבל‪ ,‬ודרכו הגיע‬‫לנעמי שמר‪ ,‬אשר חששה מגודל המעמד‪ .‬אך לא עבר זמן רב עד שהגיעו התווים של השיר ”ירושלים‬ ‫של זהב“ לידיו של גיל אלדמע‪.‬‬‫שם השיר מבוסס על תכשיט לראש המכונה ”ירושלים של זהב“‪ ,‬תכשיט שנתן רבי עקיבא לאשתו‬‫רחל‪ ,‬על שעודדה אותו ללמוד תורה‪ .‬השיר מתאר את מצבה של ירושלים בתקופה שלפני מלחמת‬‫ששת הימים‪ .‬במקורו היה השיר בנוי משני בתים בלבד‪ ,‬הבית הראשון ” ֳאוִיר ָהִרים ָצלוּל כּ ַי ִין“ והבית‬‫השלישי ” ַא‪ְ ‬בּ ֹב ֹו ִאי ַהיּוֹם ָל ִשיר ָל‪ .“‬כשהראתה נעמי שמר את השיר לרבקה מיכאלי‪ ,‬העירה מיכאלי‬‫כי חסרה בשיר התייחסות לעיר העתיקה‪ .‬על כן הוסיפה נעמי שמר את הבית השני‪ֵ ” :‬אי ָכה יָ ְבשוּ בּוֹרוֹת‬‫ַה ַמּיִם“‪ .‬שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל‪ ,‬פרצה מלחמת ששת הימים‪,‬‬‫שבמהלכה שוחררה ירושלים‪ .‬כאשר הייתה נעמי שמר בסיני‪ ,‬בהופעה עם להקה צבאית‪ ,‬שמעה ברדיו‬ ‫‪31‬‬

‫את הצנחנים מודיעים על שחרור העיר העתיקה‪ .‬מיד בתום ההופעה הוסיפה נעמי שמר בית חדש‬‫לשיר‪ ,‬ובו הנגידה בין המצב לפני המלחמה ולאחריה‪ .‬לעומת ” ֵאי ָכה ָי ְבשׁוּ בּוֹרוֹת ַה ַמּיִם“ ו“וְ ֵאין פּוֹ ֵקד ֶאת‬‫ַהר ַה ַבּ ִית“ הכריז הבית החדש‪ָ ” :‬חזְַרנוּ ֶאל בּוֹרוֹת ַה ַמּ ִים“ ”שׁוֹ ָפר קוֵֹרא ְבּ ַהר ַה ַבּית“‪ .‬המשפט ”וּ ַב ְמּ ָערוֹת‬ ‫ֲאשֶׁר ַבּ ֶסּ ַלע ַא ְל ֵפי ְשׁ ָמשׁוֹת זוְרחוֹת“ נכתב לעומת ” ְמיַ ְלּלוֹת רוּחוֹת“‪.‬‬‫הבית הראשון בשיר מתאר את האווירה הייחודית של ירושלים‪ .‬בבית זה‪ ,‬הטקסט מתאר את התחושות‬‫של האדם הנמצא בירושלים‪ :‬חוש הטעם והמראה ‪ָ ” -‬צלוּל ַכּ ָייִן“‪ ,‬חוש הריח ‪ֵ” -‬רי ַח ֳאָרנִים“‪ ,‬חוש‬‫השמיעה ”קוֹל ַפּ ֲעמוֹנִים“‪ ,‬תחושת הצלילות וניקיון האוויר ‪ֳ ” -‬אוִיר ָהִרים ָצלוּל כּיַ ִין“‪ .‬בבית השני מתארת‬‫נעמי שמר את מצבה של העיר נכון לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים‪ִ ” :‬כּ ַכּר ַהשׁוּק ֵרי ָקה“‪ֵ ” ,‬אין‬‫פּוֹ ֵקד ֶאת ַהר ַה ַבּ ִית“‪ֵ ” ,‬אין יוֵֹרד ֶאל ַים ַה ֶמּ ַלח ְבּ ֶדֶר‪ְ ‬יִריחו“‪ .‬בבחירתה הפשוטה אך הטעונה כל כך כותבת‬‫שמר ”וּבַ ְמּ ָערוֹת ֲֹאשֶר ַבּ ֶסּ ַלע ֶמיַי ְללוֹת רוּחוֹת“‪ .‬אין ספק שבחירתה של נעמי שמר במילה ”מייללות“‬‫אינה מקרית‪ ,‬ומעידה על מצב רוח של קינה ובכי‪ .‬קשר הקינה נוצר כבר במילה הראשונה בבית זה‪,‬‬‫”איכה“‪ .‬נעמי שמר יוצרת קשר עם מגילת איכה )”איכה בדד ישבה העיר“‪ ,‬איכה א‘‪ ,‬א‘(‪ .‬גם המשפט‬‫” ֵאי ָכה ָי ְבשׁוּ בּוֹרוֹת ַה ַמּיִם“ מתייחס למגילת איכה‪ .‬בבית השלישי מביעה נעמי שמר את צניעותה ואת‬‫גודל המעמד של בחירתה כיוצרת לכתוב שיר על ירושלים‪ ,‬לעומת גדולי המשוררים שכתבו עליה‪:‬‬ ‫” ָק ֹטנְ ִתּי ִמ ְצ ִעיר ָבּנַיִ‪ ‬וּ ְמ ַא ֲחרוֹן ַה ְמשׁוְֹרִרים“‪.‬‬‫לחן השיר מבוסס על טעמי המקרא‪ ,‬ויש בו השפעה של שירת תור הזהב של יהדות ספרד‪ ,‬כגון‪ְ ” :‬ל ָכל‬‫ִשׁיַר ִי‪ֲ ‬אנִי ִכּינוֹר“‪ ,‬צירוף שלקוח מרבי יהודה הלוי‪ ,‬וגם המשפט ” ִאם ֱאשׁ ָכּ ֵח‪ְ ‬ירוּ ָש ַל ִים“‪ .‬מבנה השיר הוא‬‫בעל חלוקה מלודית ברורה‪ .‬בבתים נעשה שימוש באלמנטים מעט רצ‘יטטיביים‪ ,‬בחזרה עיקשת על‬‫צלילים )תיבה ‪ 1‬ותיבה ‪ ,(5‬שבאמצעותה ניתן לחוש את הקשר עם הטקסט‪ ,‬שבו מתארת המשוררת‬‫בהתרגשות את תחושותיה באשר למצבה של ירושלים באותה התקופה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפזמון ניחן‬ ‫בשירתיות ובעלייה מלודית אל השיא ” ַה‪‬א ְל ָכל ִשׁיַר ִי‪ ,“‬ובמחווה רגשית צנועה ” ֲאנִי ִכּינוֹר“‪.‬‬‫השיר זכה להצלחה רבה בפסטיבל‪ ,‬וזכורה שירת הקהל הנרגשת‪ .‬עד היום זהו השיר הזכור יותר‬‫מפסטיבל ‪ ,1967‬אף על פי שהשיר לא השתתף בתחרות‪ ,‬אלא הושמע בזמן ספירת הקולות‪ .‬נעמי‬‫שמר ביקשה שאת השיר תבצע זמרת אלמונית‪ ,‬ששמה שולי נתן‪ .‬נעמי שמר שמעה אותה בתחרות‬‫כישרונות צעירים ברשת א‘‪ ,‬וקולה הצלול מצא חן בעיניה‪ .‬בשנת ‪ 1998‬ערך ”קול ישראל“ את מצעד‬‫שירי היובל‪ ,‬שהקיף את ‪ 50‬השירים החשובים ביותר בזמר העברי‪ ,‬לרגל חגיגות העצמאות ה‪50-‬‬ ‫למדינת ישראל‪ .‬השיר ”ירושלים של זהב“ נבחר על ידי המאזינים במקום הראשון במצעד זה‪.‬‬‫בחודשים שאחרי המלחמה‪ ,‬ובשנים שבין המלחמות‪ ,‬קנה לו השיר שם והפך למעין המנון משנה‪ ,‬שהיו‬‫אף שקראו להופכו להמנון הלאומי החדש‪ .‬מאז ”ירושלים של זהב“ הפכה נעמי שמר בעיני רבים‬‫– אף כי לא בעיני עצמה – ל“פזמונאית לאומית“‪ ,‬האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל ועל ניסוחם‬‫בפזמוניה‪ .‬בצד התגובות החיוביות לשיר‪ ,‬היו שהגיבו בציניות לקול הפטריוטי שבו‪ .‬אחד מביניהם‬‫היה מאיר אריאל‪ ,‬שחיבר בתגובה את השיר ”ירושלים של ברזל“‪ ,‬ובו מחאה על חללי המלחמה ועל‬ ‫‪32‬‬

‫התגובות הפטריוטיות המוגזמות‪ ,‬לטענתו‪ ,‬שהופיעו לאחר שחרור ירושלים וכיבוש מזרח העיר‪ .‬השיר‬‫שימש‪ ,‬ומשמש עד היום בעיני רבים‪ ,‬אנטיתזה לשירה של נעמי שמר‪ .‬בפזמון מופיע שיא רגשותיו של‬ ‫המשורר‪ ,‬שכותב ”ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור‪ ,‬הלא לחומותייך קראנו דרור“‪.‬‬ ‫האם הלחן הועתק משיר עם באסקי?‬‫במאי ‪ 2005‬פרסם עיתון ”הארץ“‪ ,‬כי נעמי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע‪ ,‬זמן קצר לפני מותה‪ ,‬כי‬‫שמעה שיר עם באסקי ישן והושפעה ממנו‪ ,‬באופן בלתי מודע‪ ,‬בכתיבת הלחן ל“ירושלים של זהב“‪.‬‬‫בימי חייה הכחישה שמר את הטענות על גנבה ספרותית‪ .‬היא תיארה את חדירת הלחן הבאסקי לשיר‬‫כ“תאונה מצערת“‪ ,‬ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה‪ ,‬עד שאפשר שהביאה למחלתה‪ .‬נעמי‬‫שמר הסבירה‪ ,‬כי גם הפיתולים והעיקולים במעלה הדרך לירושלים שימשו כהשראה למילות השיר‬‫וללחן שלו‪ .‬חוקר הזמר העברי‪ ,‬אליהו הכהן‪ ,‬מציין שהזיקה בין השיר ”ירושלים של זהב“ לשיר העם‬‫הבאסקי ידועה לו משנת ‪ ,1969‬ואף הציג אותה בהרצאות שנתן ברחבי הארץ בתחילת שנות ה‪.70-‬‬‫וכך הוא מתאר את המסר שהעביר בהרצאות אלה‪” :‬דיברתי בזכותה של נעמי שמר‪ ,‬ששירה ’ירושלים‬‫של זהב‘ אינו שיר גנוב‪ ,‬אלא לכל היותר פתיחתו הושפעה מלחן ששמעה נעמי שמר‪ ,‬אך בכל מקרה‬‫השיר המקורי היה שיר קצבי‪ ,‬שלא כמו ’ירושלים של זהב‘‪ ,‬וגם את החלק הראשון הזה נעמי שמר‬‫שדרגה יפה מאוד‪ ,‬ואולי הבאסקים עוד יודו לה יום אחד על כך‪ ,‬שבהשפעת שיר עם די זניח ולא מוכר‬ ‫בעולם‪ ,‬יצרה שיר נפלא המוכר בכל רחבי העולם ונכנס בקהילות רבות לסידור התפילה“‪.‬‬‫כאשר נודע לאליהו הכהן על מכתבה של נעמי שמר לגיל אלדמע‪ ,‬הגיב‪” :‬לדעתי נעמי שמר מייחסת‬‫להשפעה של השיר הבאסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה‪ ,‬וכנראה זה העיק עליה כל השנים‪,‬‬ ‫וכשהייתה כבר במצב של שכיבה מרע אמרה לעצמה ’אדברה וירווח לי‘“‪.‬‬ ‫‪ĦđĕđĘĕĞĠĘ ĦđĜđĕĞĤ‬‬ ‫לכיתות א‘‪-‬ב‘‪:‬‬ ‫שיחה וביאור מילות השיר – בניית תערוכת ציורים בעקבות בתי השיר‪.‬‬‫איתור הפיסוק המוזיקלי הבולט בשיר – משפט פותח ומשפט סוגר‪ .‬ניתן לעבוד‬‫בזוגות‪ ,‬כאשר כל אחד מבן הזוג ”ממונה“ על אחד מהפסוקים ומתאר אותו )מלודית(‬ ‫בעזרת תנועה‪ ,‬ובפזמון – שני הילדים מתארים בתנועה את אשר הם חשים‪.‬‬‫בניית הקדמה תזמורתית לפני ביצוע השיר‪ ,‬רצוי בכלי הקשה‪ ,‬כאשר בהקדמה זו‬‫צריכה להיבנות אווירת השיר‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬לאחר שיחה וניתוח מילות השיר המזמנות‬‫פוטנציאל מוזיקלי‪ .‬לדוגמה‪ :‬הרים‪ ,‬פעמונים‪ ,‬חלום‪ ,‬כינור‪ ,‬מייללות רוחות‪ ,‬שופר וכו‘‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫לכיתות ג‘‪-‬ו‘‪:‬‬ ‫נוסף על שיחה וביאור השיר‪ ,‬יש להתייחס לקו המלודי של השיר‪:‬‬‫תיאורו בתנועה ובציור‪ ,‬תוך התייחסות להבדלים בין הקו המלודי של הבית לקו‬ ‫המלודי של הפזמון‪.‬‬‫איתור ההבדלים והתייחסות למשמעות הקשר בין המלודיה לטקסט‪ .‬ניתן לעשות‬‫זאת בעזרת צבעי גואש ומכחולים על בריסטול גדול‪ ,‬ולהראות חזותית את‬ ‫הבתים ואת הפזמון מבחינה מלודית‪.‬‬ ‫ציון השיא בשיר והוספת הטקסט מתחת לקו המלודי‪.‬‬ ‫לכיתות הגבוהות – חט“ב ועל יסודי‪:‬‬‫השוואת ביצועים ועיבודים‪ :‬בין ביצועה המקורי של שולי נתן לביצועה של שלווה‬‫ברטי‪ ,‬שנתנה נופך אחר לשיר‪ ,‬לביצועה של עופרה חזה מחגיגות היובל למדינה‪,‬‬‫לביצועה של להקת הגבעטרון ועוד‪ .‬בהשוואות בין הביצועים כדאי להתייחס‬‫למרכיבי המוזיקה הבאים‪ :‬תזמור‪ ,‬התייחסות לפיסוק המוזיקלי‪ ,‬דינמיקה‪ ,‬בניית‬ ‫אווירה מוזיקלית‪ ,‬הכנה ושיא‪ ,‬קשר בין מילים ללחן‪.‬‬‫פיתוח יכולתם של התלמידים להסיק מסקנות מתוך הניתוח המוזיקלי‪ ,‬ופירוט‬ ‫טעמם האישי בבחירת הביצוע המועדף תוך הנמקה‪.‬‬‫השוואת שיר זה עם השיר ”זאת ירושלים“ מאת איתן פרץ ונחום היימן‪ .‬הדומה‬‫והשונה בהתייחסות המשוררים והמלחינים אל ירושלים‪ ,‬מבחינה מוזיקלית‬ ‫ומבחינה טקסטואלית‪.‬‬ ‫‪34‬‬

35

‫‪‬א ִתּ ְכלֶה לא תגמר‬ ‫ַכּד ַה ֶקּ ַמח‬ ‫ַצ ַפּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמן קערת שמן‬ ‫ֹבּושֵׁשׁ לָ ֹבוא אחר לבוא‬ ‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬‫ִהתְ ַע ֵטּף ָעלָיו נַ ְפשׁוֹ התעצב‬‫אוּ ַלי ָה ִאישׁ ַההוּא ָי ַדע ַמ ְכאוֹב‬ ‫ֲא ִני קוֹ ֵרא ְבּ ֵס ֶפר ְמ ָל ִכים‬ ‫אוּ ַלי ָט ַעם ִמשֶֹּׁרשׁ ַמר‬ ‫ַבּ ֶפּ ֶרק ַה ִשּׁ ְב ָעה‪ָ -‬ע ָשׂר‬ ‫אוּ ַלי ְבּ ִה ְת ַע ֵטּף ָע ָליו ַנ ְפשׁוֹ‬ ‫ֲא ִני קוֹ ֵרא ַעל ִאישׁ ָה ֱא‪ִ ‬הים‬ ‫הוּא ָשׁב ְו ָשׁר‬ ‫ֲא ֶשׁר אָ ַמר‬ ‫ַכּד ַה ֶקּ ַמח‪...‬‬ ‫ַכּד ַה ֶקּ ַמח ‪‬א ִתּ ְכ ֶלה‬ ‫ְו ַצ ַפּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמן ‪‬א ֶתּ ְח ַסר‬ ‫וּ ַבָיּ ִמים ָה ֵא ֶלּה ַה ָקּ ִשׁים‬ ‫ְי ֵמי אַל ַטל ְואַל ָמ ָטר‬ ‫ַעד ֲא ֶשׁר ָיבוֹא ָמ ָטר‬ ‫ַעל ְפֵּני ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ָתּ ִמיד ֲא ִני חוֵֹזר ָל ִאישׁ ַההוּא‬ ‫ַו ֲא ִני ִנ ְז ָכּר‬ ‫ְו ַכ ֲא ֶשׁר ָי ְבשׁוּ ַה ְנּ ָח ִלים‬ ‫ְו ַה ָמּ ָטר בּוֹ ֵשׁשׁ ָלבוֹא‬ ‫ַכּד ַה ֶקּ ַמח‪...‬‬ ‫ָה ִאישׁ ַההוּא ָח ַצב ֶאת ַה ִמּ ִלּים‬ ‫ִמ ְלּ ָבבוֹ‬ ‫ַכּד ַה ֶקּ ַמח‪...‬‬ ‫‪36‬‬

G  Dm § § G§mM § C7 F § Gm7 A7 § !§ E§ § § § § ¨‡ - ¦ - §£¥‹ § § §M § § §M  § š‰ - £ª‹ Ö± - š²Œ ߇ - «Œ - ²® ߎ - í - ±² žŽ - ›‡ ݋ - ž¬ - ¬ - ²Ü š‰ -6 Dm Gm7 C7 FG!§ E§ § § § § §§§ § ¨M §' - £ª‹ Ö± - š²Œ ¦¬Ž Û£š‹ ž - šˆ - ¦ - §£ž‹ š‰ - ²Û Ó - ²¨Ž10 Aا/EM b § §D7 § G§m7 § § §§ C7 § § § § § = §F A7 4G § §§ èŽ žŽ - ï - ¡¨Ž š¦ ¥‡ ò‹ - ž¦ Ÿ‡ - °Ž - íŽ - ´¡Ž žŽ - ݍ - ©¨ š¦ ¡‡ ò - ²«Ž14 Dm §Dm§/C § Bbmaj7 Bbmaj7/A § Gm6 A7 Dm 4G §M § § §M § § § § ¨M D.C. ¬Ž š‰ - ²Û £ - šÖ› ¨ - ²¢ ¦¬Ž £ªŒí‡ ž - š‰ -  - ž¨ Coda D7 Gm7 §§ C7 § § § § § =18 AØ/Eb § § § §§§ §G §M žŽ - ï - ¡¨Ž š¦ ¥‡ ò‹ - ž¦ Ÿ‡ - °Ž - íŽ - ´¡Ž žŽ - ݍ - ©¨ èŽ21 F A7 D'm §4 ?G ¨M § š¦ ¡‡ ò - ²«Ž37

‫על נעמי שמר ראו ”ירושלים של זהב“‪.‬‬ ‫על השיר‬‫השיר מבוסס על סיפור בספר מלכים‪ ,‬שבו מסופר על אליהו הנביא‪ ,‬שבא לאישה אלמנה וענייה‪ ,‬והבטיח‬‫לה בשם אלוהים שלא ייגמרו לה הקמח והשמן‪ִ ” :‬כּי ֹכה ָא ַמר ְיה ָוה ֱא‪ֵ ‬הי ִי ְשָׂר ֵאל‪ַ ,‬כּד ַה ֶקּ ַמח ‪‬א ִת ְכ ָלה‪,‬‬‫ְו ַצ ַפּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמן ‪‬א ֶת ְח ָסר‪ַ :‬עד יוֹם תתן‪ֵ ) -‬תּת‪ְ (-‬יה ָוה‪ ,‬גֶּ ֶשׁם‪ַ -‬על‪ְ -‬פּנֵי ָה ֲא ָד ָמה‪ַ .‬ו ֵתּ ֶל‪ַ ‬ו ַתּ ֲע ֶשׂה‪ִ ,‬כּ ְד ַבר ֵא ִל ָיּהוּ;‬‫ַו ֹתּא ַכל הוא‪-‬והיא ) ִהיא‪ָ -‬והוּא( וּ ֵבי ָתהּ‪ָ ,‬י ִמים‪ַ .‬כּד ַה ֶקּ ַמח ‪‬א ָכ ָל ָתה‪ְ ,‬ו ַצ ַפּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמן ‪‬א ָח ֵסר – ִכּ ְד ַבר ְיה ָוה‪,‬‬‫ֲא ֶשׁר ִדּ ֶבּר ְבּ ַיד ֵא ִל ָיּהוּ“ )מלכים י“ז‪ ,‬ט“ו‪-‬ט“ז(‪ .‬בשיר זה נעמי שמר משלבת פסוקים מהתנ“ך‪ ,‬ומעבירה את‬ ‫סיפור אליהו לי ֵמינו‪ ,‬כדי לשאוב ממנו עידוד לימי בצורת‪ .‬השיר נכתב בשנת ‪ 1986‬ללהקת פיקוד צפון‪.‬‬ ‫‪ĕĔģďĕď ĤđĥĕĎ‬‬‫לנעמי שמר הייתה זיקה מיוחדת לתנ“ך‪ .‬רבים משיריה מתייחסים לנושאים ולדמויות מן‬‫התנ“ך; לעתים – כפי שמופיעים במקור‪ ,‬ולעתים – במילותיה שלה‪ ,‬כשהיא משנה את‬‫הכתוב ומעבירה אותו למקום כללי אחר‪ .‬בשיר זה משתמשת נעמי שמר ברעיון התנ“כי‬‫בהקשר לשנת הבצורת שהייתה בשנה שבה נכתב השיר‪ ,‬ובהקשר לחיים בכלל באופן‬ ‫אוניברסלי‪ .‬כדי להבין כיצד זה נעשה‪ ,‬ננסה להקביל בין הטקסט התנ“כי לבין השיר‪:‬‬ ‫הטקסט מהשיר‬ ‫הטקסט התנ“כי‬ ‫ספר מלכים‪ ,‬הפרק השבעה עשר‬ ‫ספר מלכים‪ ,‬פרק י“ז‬ ‫איש האלוהים‪ ,‬האיש ההוא‬‫עד אשר יבוא מטר על פני האדמה‬ ‫ֵא ִל ָיּהוּ ַהתִּשְׁ ִבּי‬ ‫בהתעטף עליו נפשו‬ ‫ַעד יוֹם תִּתן‪) -‬תֵּת‪ְ (-‬יהוָה‪ ,‬גֶּ ֶשׁם‪ַ -‬על‪-‬‬ ‫ְפּנֵי ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ימי אל טל ואל מטר‬ ‫מלכים א‘ י“ז‪ ,‬י“ד‬ ‫” ְבּ ִהתְ ַע ֵטּף ָע ַלי נַ ְפשִׁי“‬ ‫יונה ב‘‪ ,‬ח‘‬ ‫ָהֵרי ַבגִּ ְל ֹבּ ַע‪ַ ,‬אל‪ַ -‬טל ְו ַאל‪ָ -‬מ ָטר ֲע ֵלי ֶכם‪-‬‬ ‫וּשְׂ ֵדי תְרוּ ֹמת‬ ‫שמואל ב‘‪ ,‬א‘ כ“א‬ ‫לאורך כל השיר יש התאמה מרבית בין המילים ללחן‪:‬‬ ‫בקו המלודי של המנגינה ניכרת עלייה מתונה המכניסה לאווירת הסיפור‪.‬‬‫בסיום כל בית ניתן לראות את מרווח הסקסטה העולה )דו‪-‬לה( במילים‪ :‬אמר‪,‬‬‫מלבבו‪ ,‬ושר‪ ,‬נזכר – המובילה לפזמון‪ .‬מרווח הסקסטה המבשר את בוא הפזמון‬ ‫ונותן תשומת לב מיוחדת למשפט החשוב‪” :‬כד הקמח“‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫קיימת הדגשת סינקופה ב“צפחת השמן“‪.‬‬ ‫המילים ”לא תחסר“ מקבלות הדגש בהפסקות שמופיעות בשני צדיהן‪.‬‬‫ההפסקה בין ”לא תחסר“ ל“עד אשר“ צבועה במהלך הרמוני המכין ומוביל באופן‬ ‫טבעי ל“עד אשר“‪.‬‬ ‫בשיר מופיעות שתי תבניות מקצב‪ ,‬שהן דומות בתחילתן אך שונות בסיומן‪:‬‬ ‫תבנית א‘‬ ‫תבנית ב‘‬ ‫הקישו את תבניות המקצב הללו‪ ,‬או שירו אותן בשפת המקצב‪.‬‬‫התאימו תבניות מקצב אלה לכל אחד מן המשפטים המופיעים להלן‪:‬‬‫תבנית ב‘‬ ‫תבנית א‘‬ ‫ֲאנִי קוֵֹרא ְבּ ֵס ֶפר ְמ ָל ִכים ַבּ ֶפֶּרק ַהשִׁ ְב ָעה ָעשָׂר‬ ‫אוּ ַלי ְבּ ִהתְ ַע ֵטּף ָע ָליו נַ ְפשֹׁו הוּא ָשׁב ְו ָשׁר‬ ‫ֲאנִי קוֵֹרא ַעל ִאישׁ ָה ֱא‪ִ ‬הים ֲאשֶׁר ָא ַמר‬ ‫ְו ַכ ֲא ֶשׁר יָ ְבשׁוּ ַהנְ ָח ִלים וְ ַה ָמּ ַטר בּוֹ ֵשׁש ָלבוֹא‬ ‫תָּ ִמיד ֲאנִי חוֹזֵר ָל ִאישׁ ַההוּא ַו ֲאנִי נִזְ ַכּר‬ ‫וּ ַביָּ ִמים ָה ֵא ֶלה ַה ָקּשִׁים יְ ֵמי ַאל ַטל וְ ַאל ָמ ָטר‬ ‫ָה ִאישׁ ַההוּא ָח ַצב ֶאת ַה ִמ ִלּים ִמ ְלּ ָבבוֹ‬‫)אם מילאתם נכון את הטבלה‪ ,‬תוכלו לראות שתבנית א‘ שייכת לשתי השורות הראשונות‬ ‫של כל בית‪ ,‬ואילו תבנית ב‘ שייכת לשתי השורות האחרונות של כל בית(‪.‬‬ ‫‪ĦđĠĝđĜ ĦđĕđĘĕĞĠ‬‬ ‫א‪ .‬לוו את הקו המלודי של השיר בעלייה ובירידה בעזרת תנועות ידיים‪.‬‬ ‫ב ציירו את הקו המלודי העולה והיורד של השיר בעזרת הסימנים הללו‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫ֵא ֹזוב‪ַ ,‬ט ַחב צמח ירוק ושטוח הגדל‬ ‫ֶתל ַה ִמּ ְז ָרחכֹּ‬ ‫על הקירות בתנאים של עודף‬ ‫לחות‬ ‫מילים‪ :‬דודו ברק ׀ לחן‪ :‬יוני רועה‬ ‫ַאגַּן ַה ָיּם שקע שבו נאספים מים‪.‬‬ ‫ַעל כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח ֵאזוֹב ָירֹק ְו ַט ַחב‬ ‫ישראל שוכנת לחופי הים‬ ‫ְורוּ ַח ֱא‪ִ ‬הים ִמ ֶקּ ֶדם ָשׁ ָמּה ָנ ָחה‬ ‫ָהאֹ ֶרן קוֹ ָמתוֹ ַעל ַהר ְו ֵע ֶמק ָשׁ ָחה‬ ‫התיכון‪ ,‬היא מארצות ”אגן הים‬ ‫וּ ְבאַָגּן ַהָיּם ִנגּוּן ָח ִליל‪.‬‬ ‫התיכון“‬ ‫ֹנ ֶפת משהו טוב‬ ‫ַעל כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח ִשׁי ֵרי רוֹ ִעים ֵמאֶֹפק‬ ‫וּ ַב ְשָּׁו ִקים ֵאי ָשׁם רוֹ ֵחשׁ פּוֹ ֵעם ַהדֶֹּפק‬ ‫ְוצוּף ָשׁם ְו ֶח ְלאָה ְונֶֹפת ְו ִטנֶֹּפת‬ ‫וּ ְבאַָגּן ַהָיּם ָס ַלט ָח ִציל‪.‬‬ ‫ַעל כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח ָמֵגן ָדּ ִוד ְל ֶפ ֶלא‬ ‫וּ ַמ ֶשּׁהוּ ָעמֹק ַבּ ֵלּב אוֹ ֵמר ִלי ָכּ‪ ‬אוֹ ָכּ‪‬‬‫ְו ַעל ַע ְרבוֹת ָבּכוּת ָתּלוּי ִכּנּוֹר ַה ֶמּ ֶל‪‬‬ ‫ִתּ ְר ֶצה אוֹ ‪‬א ִתּ ְר ֶצה ֶשׁ ְלּ‪ ‬הוּא‬ ‫כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח‬ ‫כּוֹ ָכב וּ ְל ָבָנה וּ ְצ ָלב ַעל ְפֵּני ַה ֶפּ ֶל‪‬‬ ‫וּ ְבאַָגּן ַהָיּם ָהרוּ ַח ָטס‪.‬‬ ‫וּ ַמ ֶשּׁהוּ ָעמֹק ַבּ ֵלּב אוֹ ֵמר ִלי ָכּ‪ ‬אוֹ ָכּ‪‬‬ ‫ִתּ ְר ֶצה אוֹ ‪‬א ִתּ ְר ֶצה ֶשׁ ְלּ‪ָ ‬ל ַעד הוּא‬ ‫ַעל כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח אָ ָבק אָפֹר וּ ִפי ַח‬ ‫כֹּ ֶתל ַה ִמּ ְז ָרח‪.‬‬ ‫ַה ַשּׁ ַער ִי ָסֵּגר ַמ ְנעוּל ְוַגם ְבּ ִרי ַח‬ ‫ָשׁם כֹּ ֶמר ְו ַחָזּן וּמוּאַ ִזּין ַעל ְצ ִרי ַח‬ ‫וּ ְבאַָגּן ַהָיּם ִסי ַרת ִמ ְפ ָרשׂ‪.‬‬ ‫‪40‬‬

Cm Bbm G7 Cm Bbm G7 G 5 555 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 !5 5 5 5 5 5 555 5 5 5 5 5 5 5  5 ¦¬Ž Cm Cm C7G MM 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 è - ¦´ žŽ -  ‡ ê‹ - ¡² šŒ - ›Ö  £ - ±² Ÿ‡ - ¢Ž - ›¡Ž Ÿ‡ - ã² - ¡Ž šˆ - ¦ - §£ž‹ ¨‹ - ï - § è - ¦´ žŽ -  ‡ ê‹ - ¡² £Û‹ - £²Œ Ö² - §£¬‹ ¨Œ - š - ±® ã - ›Ž - ŸÝ‡ - §£±‹ £šŒ §Û Ö² - Û¡Œ Öí - Fm Fm G7 Fm Cm 5 5 5 5 5 !5 5 5 5G 5 5 5 5 5 = 5 5 5 5 5 3 5 5 5 ۏ - žê ª - ž¡ - §¬Œ žŽ - á - ±® ž - š - ©² Ö± - ¨ - Ö´ ¦¬Ž ²žŽ Ÿ‡ - ¬Œ - ±¨ ۏ - ž¡ ã - ›‡ - Ò Ÿ‡ - ­ã° §Û Ÿ‡ - ¦‡ ¡ -žÓ Ÿ‡ - ª - ´® Ÿ‡ - ¢‹ - ë - ´® ã - ›‡ - Ò  Bbm G7 5 5 1. Cm =  MM 2. Cm C7 5G 5 5 5 = 5 BM B = 5 5 5 - ©à žŽ - §æ ª‹ - ©ãà ¡ - ¦£¦‹ ¦¬Ž ã - ¨Ž - ݍ - - ©à žŽ - §æ « - ¢¦Ž ¡ - - ¦£°‹ Fm 55 5 5 5 Cm C7 FmG 5 5 5M ߎ - ›éŒ ֚ - ²¨Œ £¦‹ 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 - 㞠¬ - ±¨ Íè Öš Íè ²‡ ò‹ - ž° ֚ š¦ ²‡ ò‹ - ž° é‡ Û - Î šãžG  Eb Bb7 Eb C7 Fm B 5555 B = 5 5 5 5 5 5M 5 5 5 5 5 è - ¦´ žŽ -  ‡ ê‹ - ¡² ã - ¨Ž - ݍ - 㞠¬ - ±¨ ߎ - ›éŒ ֚ - ²¨Œ £¦‹G  Cm 5 C7 Fm 5 5 5 5 G7 5 5 5 5 5 5 5 5 5' Íè Öš Íè ²‡ ò‹ - ž° ֚ š¦ ²‡ ò‹ - ž° é‡ Û - Î ¦ - ¬ŽG B 55 Cm = 5 è - ¦´ 5 5 BM ¦¬Ž žŽ -  ‡ ê‹ - ¡²41

‫” ֹכּ ֶתל ַה ִמּזְָרח“ הוא הקיר המזרחי של בית הכנסת‪ .‬לקיר זה יש חשיבות יתרה‪ ,‬מכיוון שהתפילה היהודית‬‫נערכת לכיוון ירושלים‪ ,‬ולגבי רוב המקומות שבהם ישבו יהודים במשך ההיסטוריה‪ ,‬ירושלים הייתה בצד‬‫מזרח‪ .‬מקובל‪ ,‬שעל יד כותל המזרח יושבים מכובדי הקהילה‪ ,‬כגון הרב והגבאים‪ .‬כן נהוג‪ ,‬שעל קיר זה‬‫מופיעים ציורים ועיטורים של סמלים יהודיים‪ .‬בבתים יהודיים רבים נתלה על הקיר המזרחי סימן כלשהו‪,‬‬‫למשל‪ :‬הפסוק ” ִמ ִמּזְַרח‪ֶ -‬שׁ ֶמשׁ ַעד‪ְ -‬מבוֹאוֹ ְמ ֻה ָלּל ֵשׁם ה‘“ )תהילים קי“ג‪ ,‬ג‘(‪ ,‬המסמן את צד מזרח‪ ,‬כדי שגם‬ ‫המתפלל היחיד יוכל למצוא את הכיוון לירושלים בנקל‪” .‬כותל המזרח“ הוא‪ ,‬בהשאלה‪ ,‬דבר יקר וחשוב‪.‬‬ ‫דודו ברק‬‫דודו ברק הוא משורר ופזמונאי ישראלי‪ .‬הוא נולד בירושלים‪ ,‬ב‪ 6-‬בפברואר‪ ,1948 ,‬וגדל בה‪ .‬בנעוריו‬‫למד בחולון‪ ,‬אך לאחר שחרורו מהצבא למד באוניברסיטה העברית ושב לגור בירושלים‪ .‬לדודו ברק‬‫זיקה הדוקה אל ירושלים‪ ,‬ועליה כתב גם כמה שירים‪ ,‬כמו ”שובי בת ירושלים“‪ .‬הוא החל לפרסם שירים‬‫ופזמונים לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬ביניהם פזמונים ללהקות צבאיות ולזמרים ידועים‪ ,‬כמו אילנית‬‫ובועז שרעבי‪ .‬הוא מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב‪ ,‬כמו ”ארץ ישראל יפה“‪” ,‬פרחים בקנה“‬‫שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים‪” ,‬סיירת אגוז“‪” ,‬לצפון באהבה“‪” ,‬אחיי גיבורי התהילה“‬‫שהקדיש לחבריו שנפלו במלחמת יום הכיפורים‪” ,‬אהבת איתמר בן אב“י“‪” ,‬בצל כפות תמר“‪” ,‬ארץ‬‫שבעת המינים“‪” ,‬היום היום“‪” ,‬זמרת הארץ“ ועוד‪ .‬הוא כתב גם שירים בסגנונות אחרים‪ ,‬בהם שירי פופ‪,‬‬‫כמו ”חייך וחיי“ ו“חופשי ומאושר“; שירים בסגנון מזרחי‪ ,‬כמו ”כותל המזרח“ ושירי ילדים‪ .‬דודו ברק אהב‬‫במיוחד את הזמרת שושנה דמארי‪ ,‬ולה כתב כמה שירים‪ ,‬כמו ”שובי בת ירושלים“‪ .‬לכבוד זכייתה בפרס‬‫ישראל כתב את השיר ”עגילי דמאר“‪ ,‬שביצעה ירדנה ארזי‪ .‬דודו ברק שימש כעורך מוזיקלי ברדיו‪,‬‬‫ברשת ג‘‪ ,‬במשך ‪ 35‬שנה‪ ,‬ופרש בסוף שנת ‪ .2004‬הוא פרסם ספרי שירה‪ ,‬ספרי ילדים וספר מפזמוניו‬‫ששמו ”דרך ארץ השקד“; הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג‪ ,‬וכתב‬ ‫את הספר ”פולין בין פאר לאפר“ – מסע שורשים לפולין‪ ,‬שם גדלו הוריו‪.‬‬ ‫יוני רועה‬‫יוני רועה נולד בשנת ‪ 1964‬בנתניה‪ .‬הוא מהיוצרים הבולטים בארץ בתחום המחבר בין מזרח למערב‪ .‬בין ‪400‬‬‫השירים שהלחין‪ ,‬החל מסוף שנות ה‪ ,80-‬בולטים להיטים כמו ”פרי גנך“‪” ,‬איזו מדינה“‪” ,‬כותל המזרח“ ועוד‪.‬‬‫בשנת ‪ 1998‬הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו‪” ,‬זו אותה הרוח“‪ ,‬בעידודם של דורון פיקר‪ ,‬ששימש בו‬‫כמפיק מוזיקלי‪ ,‬ושל חווה אלברשטיין‪ ,‬שהייתה היועצת האומנותית שלו‪ .‬בשנת ‪ 2000‬הוא הלחין לאלבומה‬‫של נורית גלרון‪” ,‬להתראות מתוק“‪ ,‬את השירים ”תצלום שהצהיב“ ו“עכשיו כמו פעם“‪ ,‬שהקליטו בדואט‪.‬‬‫בשנת ‪ 2001‬הוא הוציא את אלבום הסולו השני שלו‪” ,‬טבק“‪ ,‬שבו המשיך את הקו המוזיקלי האופייני לו‪,‬‬‫ושילב מקצבים ממזרח וממערב‪ ,‬עם חזרה ברורה אל שורשיו המשפחתיים – הבית‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬הריחות‬‫והמוזיקה שספג בבית הוריו‪ .‬האלבום הוקלט חי באולפן‪ ,‬עם להקת הליווי של ”הטברנה“‪ .‬השירים הבולטים‬ ‫בו הם ”היא כל כך יפה“‪” ,‬אנה נ‘חבק“‪” ,‬אם תבואי עכשיו“‪” ,‬חיטה“ ו“אלה“ שביצע עם דקלון‪.‬‬ ‫על משמעות השיר‬‫”‘ ֹכּ ֶתל ַה ִמּזְָרח‘ ידוע לנו ככותל בבית הכנסת‪ .‬ואולם‪ ,‬אני התייחסתי גם למיקומה של מדינת ישראל על‬‫פני האטלס שלנו‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬ספרד היא זו שתומכת את אגן הים התיכון ממערב )’לבי במזרח ואנוכי‬ ‫‪42‬‬

‫בסוף מערב‘ מאת רבי יהודה הלוי‪ ,‬ב‘תור הזהב‘‪ ,‬במאה ה‪ 11-‬בספרד(‪ .‬בעוד אנחנו‪ ,‬ישראל‪ ,‬תומכים‬‫את כותל המזרח של האגן‪ .‬מובן שזהו תרתי משמע‪ .‬אנחנו שייכים ללבנט‪ .‬אנחנו מוקפים בארצות‬‫קדם‪ ,‬בניחוחות האוריינט הרחוקים‪ .‬כותל המזרח העטוף באזוב ובטחב‪ ,‬אח הוא לכותל המערבי‪ ,‬בעיני‬‫רוחו של המשורר‪ .‬גם כאן קיימת קדושה ’ורוח אלוהים מקדם שמה נחה‘‪ ,‬ממש כמו בגן העדן“ )מתוך‬ ‫ריאיון שנערך עם דודו ברק‪ ,‬בתאריך ‪.(3.9.2007‬‬ ‫להלן התייחסותו של המשורר למילים המופיעות בשיר‪:‬‬ ‫” ָה ֹא ֶרן הירושלמי‪ ,‬קוֹ ָמתוֹ ָשׁ ָחה‪.‬‬ ‫וּ ָב ַאגַּן ַהיָּם התיכון‪ ,‬נשמע נִגּוּנוֹ של ֶה ָח ִליל‪ ,‬אולי הכלי המאפיין יותר מכול את רועי הצאן המקראיים‪.‬‬‫ה ְשׁ ָו ִקים רוֹ ַח ֵשׁי אדם‪ .‬ובצד הנֹ ֶפת מצויה ה ִטנֹ ֶפת‪ .‬ולא רחוק משם מוגש‪ ,‬אחר כבוד‪ָ ,‬ס ַלט ָח ִציל‪ ,‬אשר‬ ‫צבעו‪ ,‬ניחוחו וטעמו משקפים את ארץ ישראל וסביבותיה‪.‬‬ ‫לטוב ולרע‪ֶ ,‬ש ִלי ו ֶשׁ ְל ָך הוא ֹכּ ֶתל ַה ִמּזְ ָרח‪.‬‬ ‫ועוד שם עמים יחדיו ישכונו ודתות‪ָ .‬מגֵן ָדּוִד – יהדות‪ .‬כּוֹ ָכב וּ ְל ָב ָנה )הסהר( – האסלאם‪ְ .‬צ ָלב – נצרות‪.‬‬‫ולידם‪ ,‬עדיין תלוי ִכּנוֹר דוד‪ ,‬מעל ל ַע ְרבוֹת ָבּכוּת‪” :‬שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון“ )תהילים‬ ‫קל“ז(‪.‬‬ ‫ו ַהרוּ ַח ַה ָיּם תיכונית ָט ָסה לה בין כל אלה‪.‬‬ ‫וה ָא ָבק האין‪-‬סופי‪.‬‬ ‫ה ְשּׁ ַע ִרים ו ַה ְבּ ִרי ִחים המאפיינים את הפתוח והסגור‪.‬‬‫ושוב שבים החזן היהודי‪ ,‬הכומר הנוצרי‪ ,‬והמוּ ַאזִּין הערבי ַעל ה ְצ ִרי ַח‪ ,‬מול ִסי ַרת ה ִמ ְפ ָרשׂ‪ ,‬הרוגעת אי‬ ‫שם בּיָם התיכון“‪.‬‬ ‫‪ĕĔģďĕď ĤđĥĕĎ‬‬ ‫על המילים‪:‬‬‫לשיר מסגרת ברורה ביותר‪ .‬כל בית פותח באותן המילים‪” :‬על כותל המזרח‪ “...‬ומסיים‬ ‫באותן המילים‪” :‬ובאגן הים‪ ,“...‬וביניהן יוצק המחבר את תכניו‪.‬‬‫חפשו את ההבדל בין הבתים לפזמון‪ :‬בבתים מתואר משהו מוחשי‪ ,‬לעומת הפזמון‬ ‫שבו מתואר משהו רגשי ”ומשהו עמוק בלב‪“...‬‬ ‫על המנגינה‪:‬‬ ‫מנגינה סימטרית וברורה מאוד‪ :‬א א ‪ -‬ב ‪ -‬א א ‪ -‬ב‪.‬‬‫המנגינה מורכבת בעיקר משמיניות‪ .‬קיים דגש מסוים בתחילת הפזמון‪ ,‬בקפיצה‬ ‫של האוקטבה‪.‬‬ ‫בביצוע של הזמרת אביבה אבידן ניתן גם לשמוע סלסולים מזרחיים‪.‬‬ ‫לשיר חובר ריקוד עם ידוע ואהוב ביותר בהרקדות‪.‬‬ ‫‪43‬‬

‫ַשׁלְוָה שקט‬ ‫וּ ְי ִהיל‬‫קוֹל ַענּוֹת קול ייסורים‪ ,‬צער‪,‬‬ ‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬ ‫כאב‬ ‫עוֹד ֵישׁ ִמ ְפ ָרשׂ ָל ָבן ָבּאֶֹפק‬ ‫ְבּתוֹ‪ְ ‬שׁכוָּנה ְק ַטָנּה ֻמ ֶצּ ֶלת‬ ‫מוּל ָעָנן ָשׁחֹר ָכּ ֵבד‬ ‫ַבּ ִית ָקט ִעם ַגּג אָדֹם‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ְו ִאם ַבּ ַחלּוֹנוֹת ָה ֶע ֶרב‬ ‫ֶזה סוֹף ַה ַקּ ִיץ‪ ,‬סוֹף ַה ֶדּ ֶר‪‬‬ ‫אוֹר ֵנרוֹת ַה ַחג רוֹ ֵעד‬ ‫ֵתּן ָל ֶהם ָלשׁוּב ֲהלוֹם‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪...‬‬ ‫לוּ ְי ִהי ‪ -‬לוּ ְי ִהי ‪ -‬אָָנּא לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫ְו ִאם ִפּ ְתאוֹם ִי ְז ַרח ֵמאֶֹפל‬ ‫ַעל רֹא ֵשׁנוּ אוֹר כּוֹ ָכב‬ ‫ַמה קוֹל ַענּוֹת ֲא ִני שׁוֹ ֵמ ַע‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫קוֹל שׁוֹ ָפר ְוקוֹל ֻתּ ִפּים‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫אָז ֵתּן ַשׁ ְלָוה ְו ֵתן ַגּם כֹּ ַח‬ ‫ְל ָכל ֵא ֶלּה ֶשׁנֹּא ַהב‬ ‫לוּ ִתּ ָשּׁ ַמע ְבּתוֹ‪ָ ‬כּל ֵא ֶלּה‬ ‫ַגּם ְתּ ִפ ָלּה אַ ַחת ִמ ִפּי‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁ ְנּ ַב ֵקּשׁ ‪ -‬לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪...‬‬ ‫לוּ ְי ִהי‪...‬‬ ‫‪44‬‬

G  § Am §§§ Dm6 § §§ § Ö¬ § §§ § § ߏ - š - ±® §§ § ۏ - ²¡ è - ›Œ Û£Œ ®‡ ¨‹ - ܲ ¦ - ©› ¦ã¨ ¬ - ©ª4 Am Dm6 E Am Dm AmG § § § § § §M § ¨M = § § § § § § § § §¦è ۍ - ë‡ - ›Ž - ÛïŒ ã¦ £‡ - £ž‹ Ÿ‡ - §š‹ ߎ - ¡Ž - Öé - ´Öª ž - ¬ - ›²7 Dm6 Am Dm6 E Am G7G§ § § § § § § § § § § § §M § ¨M §§ ²Öš ªŒ - ´Ö² žŽ - œ¡Ž Ö² - ¬Œ ¦è ۍ - ë‡ - ›Ž - ÛïŒ ã¦ £‡ - £ž‹ 㦠£‡ -10 C §§ F6 § ¨ E7 Am G7G§ §§ § Ó - šë §M £‡ - £ž‹ § § § § § §M § ¨M §§ - £ž‹ 㦠£‡ - £ž‹ 㦠¦è ۍ - ë‡ - ›Ž - ÛïŒ ã¦ £‡ - £ž‹ 㦠£‡ -14 C §§ § §§ F6 § ¨ E7 Am =G§ 㦠£‡ - £ž‹ Ó - šë §M £‡ - £ž‹ § § § § § §M § ¨M - £ž‹ 㦠¦è ۍ - ë‡ - ›Ž - ÛïŒ ã¦ £‡ - £ž‹45

‫על נעמי שמר ראו ”ירושלים של זהב“‪.‬‬ ‫הסיפור שמאחורי השיר‬ ‫סיפורו של השיר‪ ,‬כפי שסופר מפיה של נעמי שמר‪:‬‬‫השיר ’‪ ‘Let it be‬של ’הביטלס‘ נוגן ללא הפסקה בתחנות הרדיו בקיץ‪ .‬תרגמו את שמו ל‘כך יהיה‘‬‫וזה הרגיז אותי מאוד‪ ,‬מכיוון שמצאתי את התרגום לא מוזיקלי‪ .‬החלטתי לכתוב לשיר מילים בעברית‪.‬‬‫באותה התקופה ביקשה ממני חווה אלברשטיין‪ ,‬חברתי הטובה‪ ,‬שאכתוב לה שיר‪ ,‬והעליתי בפניה‬‫את הרעיון‪ ,‬אבל הוא נזנח‪ ,‬עד שממש בראשית המלחמה חווה התבקשה להופיע בפני נשות טייסים‪.‬‬‫הימים היו ימים שבין יום כיפור לסוכות‪ .‬כתבתי את המילים מתוך תחושה קשה של מועקה‪ .‬היה לי‬‫ברור שזו תהיה מלחמה לא מהירה ולא חזקה כקודמותיה‪ .‬כששרתי לחווה את המילים לצלילי השיר‬‫של ’הביטלס‘‪ ,‬מרדכי הורוביץ‪ ,‬בעלי‪ ,‬שחזר בדיוק מהמילואים‪ ,‬אמר לי ’אני לא אתן לך לבזבז את‬‫השיר על מנגינה של זרים‪ ,‬זו מלחמה יהודית‪ ,‬ותכתבי לה מנגינה יהודית‘‪ .‬במקביל פנו אלי מהערוץ‬‫הראשון‪ ,‬בבקשה לבצע שיר חדש בתוכנית האומנים שלהם‪ .‬נסעתי לאולפני הרצליה ובדרך נולד‬‫הלחן‪ ,‬שהיה בו מעין אנחה שנמצאת גם במילים‪ ,‬בשל המועקה שהייתה בלבנו באותה התקופה‪.‬‬‫הקלטתי את השיר והוא שודר בערב סוכות‪ .‬למחרת בבוקר הגיע טלפון מ‘הגששים‘‪ ,‬ששמעו את השיר‬‫וסיפרו לי שזיקו גרציאני עשה לו עיבוד‪ .‬הם ביקשו שאקליט אותו יחד אתם‪ .‬הגששים הופיעו אז מול‬‫פצועים בחזית‪ ,‬ומצב הרוח של כולנו היה ירוד‪ .‬הקלטנו את השיר כשאני שרה את הבית הראשון וכל‬‫אחד מהם שר בית‪ .‬השיר פרש כנף‪’ .‬הגששים‘ שרו אותו בהופעות‪ ,‬גם חווה אלברשטיין שרה אותו‪.‬‬‫אני ו‘הגששים‘ חזרנו לשיר אותו מאוחר יותר‪ ,‬כשחזרו השבויים מסוריה ונערכה בעבורם קבלת פנים‬ ‫בבסיס חיל האוויר ברמת דוד‪ .‬אז באופן חד‪-‬פעמי שחזרנו את ההרכב‪.“...‬‬ ‫תמליל הביצוע המקורי‬ ‫כפי שהושר בערב סוכות‪ ,‬תשל“ד‪ ,‬בתוכנית הטלוויזיה ”מופע אומנים“‪:‬‬ ‫עוֹד ֵישׁ ִמ ְפָרשׂ ָל ָבן ָבּ ֹא ֶפק‬ ‫מוּל ָענָן ָשׁחוֹר ָכּ ֵבד‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ ְי ִהי‬ ‫וְ ִאם ַבּ ַחלּוֹנוֹת ָה ֶעֶרב‬ ‫אוֹר נֵרוֹת‪ַ -‬ה ַחג רוֹ ֵעד‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ יְ ִהי‬ ‫לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫‪46‬‬

‫ִאם ַה ְמּ ַב ַשּׂר נִ ָצּב ַבּ ֶדּ ֶלת‬ ‫תֵּן ִמ ָלּה טוֹ ָבה ְבּ ִפיו‬ ‫ֹכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּש לוּ יְ ִהי‬ ‫ִאם נַ ְפ ְשׁ‪ָ ‬למוּת ֹשוֹ ֶא ֶלת‬ ‫ִמ ְפִּרי ָחה וּ ֵמ ָא ִסיף‬ ‫ֹכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ יְ ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ יְ ִהי‬ ‫ַמה קּוֹל ַענּוֹת ֲאנִי שׁוֹ ֵמ ַע‬ ‫קוֹל שׁוֹ ָפר וְקוֹל תּוּ ִפּים‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּש – לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ תִּשָּׁ ַמע ְבּתוֹך ָכּל ֵא ֶלּה‬ ‫ַגם ְתּ ִפי ָלּה ַא ַחת ִמ ִפּי‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ יְ ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫ְבּתוֹך ְשׁכ ָוּנה ְק ַטנָּה מוּ ֶצ ֶלת‬ ‫ַבּ ִית ָקט ִעם ַגּג ָאדוֹם‬ ‫ָכּל שְׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ יְ ִהי‬ ‫זֶה סוֹף ַה ַקּ ִיץ‪ ,‬סוֹף ַה ֶדֶּרך‬ ‫תֵּן ָל ֶהם ָלשׁוּב ֲהלוֹם‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ ְי ִהי‪.‬‬ ‫לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫וְ ִאם ִפּ ְתאוֹם ְבּתוֹך ַה ֹא ֶפל‬ ‫ַעל ֹראשֵׁנוּ אוֹר כּוֹ ָכב‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ יְ ִהי‬ ‫ָאז תֵּן שַׁ ְלוָוה ְו ֵתן ַגּם ֹכּ ַח‬‫‪47‬‬

‫ְל ָכל ֵא ֶלּה שֶׁ ֹנּא ַהב‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ – לוּ יְ ִהי‬ ‫לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‬ ‫ָכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬ ‫לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ ְי ִהי‪ ,‬לוּ יְ ִהי‬ ‫ָכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ ְי ִהי‬‫טלילה אלירם‪ ,‬חוקרת בכירה בתחום הזמר העברי‪ ,‬התחקתה לאחרונה אחר ה“בית הנעלם“ של השיר‬ ‫”לו יהי“‪:‬‬ ‫ִאם ַה ְמּ ַב ַ ֵשּׂר נִ ָצּב ַבּ ֶדּ ֶלת‬ ‫ֵתּן ִמ ָלּה טוֹ ָבה ְבּ ִפיו‬ ‫ֹכּל שֶׁנְּ ַב ֵקּש לוּ ְי ִהי‬ ‫ִאם נַ ְפשְׁ‪ָ ‬למוּת ֹשוֹ ֶא ֶלת‬ ‫ִמ ְפִּרי ָחה וּ ֵמ ָא ִסיף‬ ‫ֹכּל ֶשׁנְּ ַב ֵקּשׁ לוּ יְ ִהי‬‫בית זה אינו מופיע‪ ,‬לא בספר שיריה של נעמי שמר ”הספר השני“‪ ,‬ואף לא בקובץ שיריה ”סימני דרך“‪.‬‬‫זהו בית המדבר על הנקישה של אנשי קצין העיר בדלת‪ ,‬ועל הבקשה שתהיה זו בשורה טובה‪ ,‬והוא‬ ‫קשור למלחמה ולתחושה הקשה שליוותה את כתיבת השיר‪.‬‬‫נעמי שמר ביצעה את השיר ”לו יהי“ במלואו‪ ,‬כולל הבית ”המיוחד“ כבית שני בשיר‪ ,‬בתוכנית הטלוויזיה‬‫”מופע אומנים“ ששודרה בערב סוכות‪ .‬יש לציין כי בביצוע זה של נעמי שמר‪ ,‬בפזמון אין מופיעה‬‫המילה ”אנא“‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהקלטה שעשתה זמן קצר לאחר מכן עם ה“גששים“‪ ,‬ובספריה‪ ,‬מופיעה‬‫המילה ”אנא“‪ .‬טלילה אלירם סבורה שאפשר להסביר שוני זה‪ ,‬בכך שכאשר היא שרה את השיר‬‫ב“מופע האומנים“ היה זה ביצוע הבכורה שלו‪ ,‬לאחר שזה עתה חובר‪ .‬נראה שנעמי שמר שמה לב‬ ‫ששורה זו חסרה‪ ,‬מבחינת המקצב הפנימי‪ ,‬ויש להוסיף מילה‪ ,‬והיא הוסיפה את המילה ”אנא“‪.‬‬‫שינויים נוספים‪ :‬בביצוע המקורי בערב סוכות‪ ,‬שרה נעמי שמר בבית האחרון‪” :‬ואם פתאום בתוך‬‫האופל“ ולא כפי שהיא עצמה שינתה בספרי השירה שלה‪” :‬ואם פתאום יזרח מאופל“‪ .‬כאשר חווה‬‫אלברשטיין שרה את הבית המיוחד‪ ,‬במקום המילה ”ניצב“ היא שרה ”עומד“‪ .‬יש להתייחס לעובדה‬‫שהפזמון החוזר אינו זהה בכל הבתים‪ .‬לעתים שרה אותו נעמי שמר רק פעם אחת‪ ,‬ולעתים פעמיים‪.‬‬‫לפעמים בפעם השנייה היא חוזרת ארבע פעמים על הביטוי ”לו יהי“‪ ,‬ולפעמים רק שלוש פעמים‪.‬‬‫בעניין ”היעלמותו של הבית הנוסף“‪ ,‬אחותה של נעמי שמר‪ ,‬רותיק נוסבאום מקבוצת כינרת‪ ,‬סבורה‬‫שהבית הושמט במודע על ידי נעמי עצמה‪ ,‬מכיוון שמשמעותן של המילים קשה מאוד‪ ,‬והשיר כולו‬ ‫הוא שיר של תקווה‪.‬‬ ‫‪48‬‬

Let It BeLennon/McCartneyWhen I find myself in times of troubleMother Mary comes to meSpeaking words of wisdomLet it beAnd in my hour of darknessShe is standing right in front of meSpeaking words of wisdomLet it beLet it be, let it be x2Whisper words of wisdomLet it beAnd when the broken hearted peopleLiving in the world agreeThere will be an answerLet it beFor though they may be parted there isstill a chance that they will seeThere will be an answerLet it beLet it be, let it be x2yeah, there will be an answerLet it beLet it be, let it be x2Whisper words of wisdomLet it beLet it be, let it be x2Whisper words of wisdomLet it beAnd when the night is cloudy 49

There is still a light that shines on meShine until tomorrowLet it beI wake up to the sound of musicMother Mary comes to meSpeaking words of wisdomLet it beLet it be, let it be x2There will be an answerLet it beLet it be, let it be x2There will be an answerLet it beLet it be, let it be x2 Whisper words of wisdom Let it be ďĕĚĘĦĘ ĦđĘČĥ :‫ מצאו בשיר מילים המביעות תפילה‬.‫ השיר ”לו יהי“ הוא שיר תפילה‬.1 _____________________________________________________________________________________________,‫ לדעתכם‬,‫ ומדוע‬,‫ מהם הניגודים‬.‫ בבית הראשון של השיר מופיעים שני ניגודים‬.2 ?‫בחרה המשוררת בניגודים אלה‬__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ :‫ הוכיחו מן השיר‬.‫ בבית השני המשוררת משתמשת בחוש השמיעה‬.3__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ :‫ לקולות חזקים ולקולות חלשים‬,‫ מיינו את הקולות המופיעים בבית השני‬.4__________________________________________________________________________________ :‫קולות חזקים‬______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ :‫קולות חלשים‬_____________________________________________________________________________________________ 50