פרק ה׳ -מצוינות ארגונית כנכס אסטרטגי 101 מדובר היה במשימה לא פשוטה ,של העברת ידע מתוחכם לתעשייה נטולת תשתית ראויה ,שמבחנה החוזי בבניית מערכת שתיוצר על ידי הלקוח ,ותצליח בניסוי מייצג שהוא יתכנן ויבצע. כחמש שנים לאחר אירוע החתימה ,קיבלתי מהבכיר את המכתב המרגש הבא. “I would like to thank you again for the excellent cooperation between Rafael and our defense industry. You can certainly be proud of having brought your company to world class ״standards. הקרדיט על ההצלחה והמחמאות מגיע לצוות המקצועי והמסור, בהנהגתו של מיכה ,שמילא את המשימה בהצטיינות.
102המצפון הארגוני מה למדנו ? טיפוח מצוינות ארגונית חוללה תפנית ,שגם האופטימיסטים שביננו לא ציפו לה. המלצות למנהל המתכנן להנהיג מצוינות ארגונית: המחויבות האישית שלך מהווה תנאי בסיסי ,אשר בלעדיו אין טעם להתניע תהליך של בניית מצוינות. צא מהנחה שבין חברי ההנהלה שלך יש מי שנרתעים מעולם של חשיפת נקודות תורפה ותיקונן .אותם חברי הנהלה יטענו כי “אין זמן ואין כסף״ במטרה לרפות את ידיך .התשובה שלך אמורה להיות חד משמעית :השקעה באיכות ובמצוינות חוסכת כסף ותומכת בצמיחה ,בין היתר משום שאת זמן המנהלים המושקע בכיבוי שרפות היא מנתבת להשקעה יעילה יותר -במניעתן. הבהר לכולם שאתה נכון להחליף מנהלים שלא יהיו שותפים מלאים לתהליך. הפקד את התהליך בידי מנהל איכות מקצועי ,בעל ראיה מערכתית, המחויב לנושא בהיבטים הערכיים והמעשיים וזכה אותו בגיבוי מלא ,המהווה תנאי להצלחתו. תפקידו המרכזי של מנהל איכות אינו מתמצה בביקורת ,אלא בסיוע לבניית איכות ומצוינות ארגונית .עליו להיות אדריכל/ מורה/מדריך -לא שוטר. על כן מומלץ לעשות שימוש במושג “מנהל איכות״ במקום “מבקר איכות״. התייחס לכשלים ולליקויים כאל הזדמנויות -לא לצורך הפניית אצבע מאשימה. במקרים שבהם צריך לקחת אחריות ,טול אותה על כתפיך ותן קרדיט למי שחשפו את הליקויים וטיפלו בהם .כך התייחסתי
פרק ה׳ -מצוינות ארגונית כנכס אסטרטגי 103 לעלויות איכות ,שבעיני נחשבו כגילוי אוצר שאותו תרגמנו לשיפור היעילות ולרווח כספי. השימוש במושג “אפס תקלות״ עלול לפעול כבומרנג ,הדוחף עובדים ומנהלים להימנע מדיווח כשלים ,כדי להסיר מעצמם אחריות וביקורת. אמץ דרך ללמוד ולרדת לשורש הסיבות של כשלים הפוגעים באיכות ,כפי שלמדנו מזאב בונן בפרויקט “שפריר״ 2 גלה את אורך הרוח הנדרש להטמעת השינויים התרבותיים והמעשיים. המסע מטוב למצוין עשוי להימשך חמש עד עשר שנים ,והוא מתגמל ,מצעדיו הראשונים ,בתמורות חיוביות היוצרות את המוטיבציה להתמיד בו. מתודת EFQMשגובשה באירופה בשנת 1988על ידי ארבע- עשרה חברות אירופאיות מובילות דוגמתFIAT, RENAULT , PHILIPS, NESTLEבמטרה לקדם מצוינות ארגונית ,מהווה כלי עבודה טוב ,משום שהוא ידידותי למשתמש ומתאים את עצמו לקצב שהארגון יכול לעמוד בו. בניית מצוינות ארגונית מפתחת חשיבה מערכתית של עובדים ומנהלים -נושא בעל ערך להתנהלות בסביבה משתנה. אחד הסימנים לעומק ההטמעה של מצוינות ארגונית ,מתבטא בנכונות של עובדים ומנהלים להרחיב את מחויבותם לאחריות חברתית ובסיוע לקהילה -תופעה המייצגת ערכים של נתינה ומהווה סגירת מעגל של טיפוח ערכים ומורשת. טפח באנשיך מצוינות אישית הנשענת על מקצוענות ועל ערכים. איכות ומצוינות מתייחסות לארגון כולו על כלל מרכיביו ,כולל הקשבה לבעלי יוזמה ללא קשר לתפקידם ולמעמדם בהיררכיה הארגונית.
104המצפון הארגוני ״אני בסך הכול נהג״ הזדמן לי לשמוע הרצאה מרתקת ,של מעצב תעשייתי שתכנן מחדש מתקן ביתי למי שתיה. המעצב לא התעצל וכדי לגבש מוצר ידידותי ואסתטי ,ערך סבב פגישות עם עקרות הבית שנמנו עם לקוחות החברה .הוא שמע מהן את הדברים הבאים :״הגיע הזמן שתחליפו את מתקן המים הנוכחי שממדיו מגבילים את השימוש בו ,משום שגובהו עולה במספר סנטימטרים על המרווח הסטנדרטי של 50ס״מ שנמצא בין משטח העבודה לתחתית ארון המטבח.״ כשידידנו המעצב שאל בחברה :״איך לא שמתם לב לטעות כה אלמנטרית?״ קיבל את תשובת הנהג המוביל את מכלי המים ללקוחות, שאמר :״אני שומע את התלונה באופן קבוע ומתבייש בחברה שאני מייצג.״ כאשר נשאל הנהג מדוע לא הפנה את הבעיה אל המנהלים שלו, השיב :״הערתי על כך יותר מפעם אחת אבל איש לא הקשיב לי ,משום שאני בסך הכול נהג.״
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים האתגר שהציבה בפנינו פונקציית המטרה העסקית ,חייב את שילובן של שתי התנהגויות מנוגדות :זהירות יתר ,המונעת מרצון לצמצם סיכונים כדי להגדיל רווחיות -מול תעוזה הכרוכה בסיכון ,המונעת מאסטרטגיית צמיחה הנשענת על חדשנות נועזת. תחת הכותרת ניהול ידע ,אשר אליה התוודעתי בעזרתה של ד״ר עדנה פשר ,נמצא אחד הכלים ליצירת איזון בין השניים ,במטרה לתמוך בארגון לומד ,המשפר את איכות החלטותיו ההנדסיות והארגוניות. מה למדנו? נכשלתי בניסיון להקים מערכת ניהול ידע מרכזית ,דמוית ויקיפדיה, שתשרת את כלל העובדים .הסיבות לכישלון לא היו טכנולוגיות ,משום שעמדו לרשותנו שפע של כלים לאגירה ולשיתוף ידע כתוב ומצולם, בהיקפים בלתי מוגבלים. להערכתי ,הסיבה לכישלון נבעה מחוסר נכונותם של המקצוענים לשתף פעולה עם קבוצות רבות משתתפים ,אנונימיות בחלקן ונטולות ייחוד ומטרה מוגדרים .בדיעבד אני יכול להסביר את התופעה: אין סיבה שמקצוען ברמה גבוהה ,יחלוק את הידע המעודכן ביותר
106המצפון הארגוני הנמצא בידיו עם מי שאינם נמנים עם עמיתיו למקצוע .העברת ידע מתקדם ולעיתים לא שלם ,לקהל שאינו מורכב מעמיתים ,לא תזכה להערכה הראויה ויכולה להסתיים בכשלים ,או באי הבנות שיפגעו במוניטין של הכותב. מרכיב משמעותי של ידע אינו עובר בכתב אלא בתקשורת ישירה בין מקצוענים ,במיוחד כשמדובר בסוגיות הנמצאות בקדמת הידע וטרם הגיעו לבשלות. הצלחנו בהקמת מערכות לניהול ידע אשר התמקדו בקהלים וביעדים עם מכנה משותף של תכנים או מטרות: דוגמה ראשונה -בנייתו של ארגון מטריציוני ,שעקרונותיו מופיעים בנספח ג׳ היוותה את הגורם המרכזי והמכריע בניהול ידע הנדסי- טכנולוגי וביצירת תשתית תרבותית של ארגון לומד ,שבאה לידי ביטוי בהשבחה בלתי פוסקת של מקצוענות. דוגמה שנייה -עמדנו בפני הצורך להתמודד עם סוגיית התמחור של פרויקטים מורכבים ועתירי סיכון שנמצאו בתחרות .הערכת עלות שמרנית הייתה כרוכה בהחמצת הזדמנויות ,שעה שהערכת עלות חסרה, הייתה עלולה להסתיים בהפסד כספי .ניסיונות חוזרים ונשנים שלי להקים מערכת ניהול ידע ,שתאפשר הכנה מהירה של הצעות מחיר שתתבססנה על לקחי עבר -לא צלחו .פריצת הדרך חלה כאשר הנושא הגיע לידיו של ָעלי ,איש כספים צעיר ונמרץ ,שעשה מלאכת מחשבת שהביאה בחשבון מאגר ידע של עלויות היסטוריות שנמדדו בפועל, במגוון רחב של פרויקטים ,מול הערכות עלות שנעשו ביציאתם לדרך. מערכת התמחור אפשרה לקבל הערכת עלויות מהירה של פרויקטים חדשים ,גדולים ומורכבים ,כולל אומדן הסיכונים והרזרבות התקציביות הדרושות כדי לפצות עליהם .היא נבנתה כך שתוכל לעבור תהליך של שיפור מתמיד ,על בסיס ידע ולקחים שנלמדו בפרויקטים שהסתיימו, והוכנסה כחלק מחייב משלב הכנת הצעות המחיר הראשוניות עד אישורן
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 107 החוזי .המערכת הפכה לנכס אסטרטגי ,שתרם תרומה משמעותית לאיכות ההחלטות שתמכו בצמיחה וברווחיות ,בסביבה עתירת הזדמנויות וסיכונים. דוגמה שלישית -כפועל יוצא של תפיסת חופש מונהג מצפן ,עודדתי את הקמתן של קהילות ידע שכללו חברים בעלי עניין משותף ,כאשר הכניסה והיציאה מהקהילה הייתה נתונה לשיקול דעתו של כל משתתף. לא נדרש שום אישור ולא הוטלה שום מגבלה על הקמת הקהילה או על ההצטרפות אליה ,למעט שני תנאים: הקהילה לדעת מקימיה מזוהה עם המצפן הארגוני. תוצרי הקהילה יהיו פתוחים לארגון. כל קהילה קבעה את כללי ההתנהלות שלה ,כולל תדירות ותוכן הפגישות .אורך החיים של קהילות הידע נקבע על-ידי החברים בהן. הן נולדו מתוך תחושת צורך וסיימו את חייהן כאשר מיצו את עצמן בעיני מקימיהן .התהליך תוחזק על ידי הסמנכ״ל למו״פ ,שבידיו נמצא התקציב שנועד לתמוך ביוזמות שעלו מתוך אותן קהילות. קהילות הידע הוכיחו את עצמן ככלי פשוט ואפקטיבי ,שתרם לחיזוק המקצוענות ושיתוף הפעולה הבין חטיבתי .הן הניעו תהליכים שהובילו לבנייה ולהטמעה של כלים חדשים ויצרו תנאי חממה שהצמיחו רעיונות. ניהול כשלים כמרכיב של ארגון לומד “כשלים הם חלק ממחיר התעוזה ומשגיאות לומדים.״ הרביתי להשתמש באמירה זו תוך שאני מבצע הקבלה להתנסות אישית של כל אחד מאתנו ,שלמד לדבר בזכות שמיעת השגיאות ולמד ללכת לאחר התמודדות עם מעידות. בנושא של נטילת סיכונים עומדת השאלה :כיצד מותחים את גבולות הידע ,הניסיון והתעוזה ,כדי להגיע למאזן חיובי של הצלחות ,אשר יפצה על מחיר הכישלונות.
108המצפון הארגוני מערכת של ניהול סיכונים וכשלים בארגון המכוון את עצמו לפרויקטים נועזים היא רב ממדית וכוללת: ההכרה שהגבול בין הצלחה לכישלון הוא דק ולפעמים מוכרע במזל. אישיותם של בעלי הרעיונות וסגנונות היצירה שלהם. איכות הארגון והמערכת המקצועית התומכת ברעיונות נועזים. יחסה של הסביבה והמנהלים בראשה ,לתעוזה המסתיימת באכזבה או בכישלון. אישיותם וסגנון יצירתם של בעלי הרעיונות :מניסיוני למדתי כי הרעיונות המקוריים ,נבטו במוחם של בודדים שהתאפיינו בשלושת סגנונות היצירה הבאים :יצירתיים שקטים ,יצירתיים הרפתקנים ויצירתיים שתלטנים. היצירתיים השקטים -דוגמת שלושת המנביטים ,היו הפוריים ביותר במבחן התוצאה ,בזכות שילוב תכונות יוצא דופן של :דמיון יצירתי, יכולת הקשבה ,שיתוף ולמידה ,מלווה בגמישות מחשבתית שאפשרה להם לשנות כיוון תוך כדי תנועה. לא היה צורך לנהל אותם ,משום שהם תרמו תרומה מהותית מבלי שהטילו סיכונים על הארגון ,ולכן זכו לחופש פעולה מלא ,לעשות את מה שהם רוצים ולעבוד עם מי שהם בוחרים. היצירתיים ההרפתקנים -היוו סיכון פוטנציאלי כאשר פעלו בצורה עצמאית ,והפכו לנכס ,כאשר פעלו כחלק ממסגרת מקצועית מאזנת, כבדוגמה הבאה. דן (שם בדוי) היה מהנדס יצירתי ,עם עבר עשיר של רעיונות שהובילו להצלחות .דן נקרא לדגל כאשר החטיבה שלו עמדה בפני הזדמנות להתמודד על פיתוח פרויקט חדש שנועד לענות על בעיה מבצעית ייחודית שלא נמצא לה פתרון .עודף הביטחון של דן הוביל אותו לפתרון מורכב ועתיר אי-ודאויות ,שהטיל סיכונים בלתי סבירים על החטיבה
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 109 שלו .כראש חטיבה מקבילה שלא היתה מעורבת בהצעה ,נחשפתי לפתרון במקרה ,וחיוויתי את דעתי שמדובר בהרפתקה מסוכנת הנסמכת על סגנון עבודה שגוי של אינדיבידואליסט חסר איזונים מקצועיים. למזלה של רפאל הפרויקט לא יצא אל הפועל ,לאחר שהלקוח בחר בפתרון מבצעי שונה .דן הותיר בי רושם של אדם יצירתי אך מבוזבז, בשל הדרך שבה הוא פעל. לימים ,לאחר פרישתי מרפאל ,התמנה דן לראש פרויקט נועז ומרכזי בחשיבותו .לשאלתי כיצד נבחר לתפקיד ,קיבלתי את התשובה ממנהליו שסיפרו כי הוא היה היחיד שהיה מוכן להתמודד עם האתגר ,שאחרים נרתעו ממנו .את הפרויקט החדש הוביל דן בהצלחה יוצאת דופן, משום שבניגוד לפרויקט הקודם ,הוא תפקד בארגון מטריציוני ,שאיזן את התעוזה שלו באמצעות תמיכה מקצועית טובה ,שהציבה גבולות במקומות שבהם נטה להגזים וסיפקה פתרונות היכן שלא ציפה להם. היצירתיים השתלטנים -היוו סכנה משום שלא גילו פתיחות לביקורת, כבדוגמה הבאה. יואל (שם בדוי) מילא תפקיד של מהנדס מערכת בפרויקט מרכזי וברמת אי ודאות גבוהה .יואל ,שהיה נועז ויצירתי ,שלט בהחלטות המערכתיות עם אפס סובלנות לביקורת .כאשר נחשף לביקורת מצדו של מהנדס זוטר שעמד על דעתו ,ביקורת שבדיעבד התבררה כנכונה ,הצר יואל את רגליו וגרם לעזיבתו את צוות הפרויקט .ראש הפרויקט שבידיו היו הסמכויות להכריע ,היה חסר אונים ,משום שלא עמדה לרשותו חוות דעת מקצועית נוספת שיכלה להתמודד עם שליטתו של יואל בפרטים. כתוצאה מכך נקלע הפרויקט לסבב פיתוח כושל ,שכמעט והוביל לביטולו על ידי המזמין .יואל הוחלף ולא המשיך את עבודתו ברפאל. בהמשך הדרך התנהל הפרויקט על פי עקרונות הניהול המטריציונים והסתיים בהצלחה.
110המצפון הארגוני מה למדנו? ליצירתיים השקטים ניתן לאפשר חופש פעולה מלא. ליצירתיים ההרפתקנים מומלץ לתת חופש ,כאשר הם נמצאים בסביבה של מערכת מקצועית מאזנת. על היצירתיים השתלטנים מומלץ לוותר ,במידה ואינם מפתחים יכולת הקשבה והסתגלות לעבודת צוות. ארגון מטריציוני המנוהל כהלכה ,מהווה בסיס מקצועי מאזן המאפשר לאנשים יצירתיים את החופש הדרוש להם כדי לבטא את כישרונותיהם, ויוצר סביבה המחנכת לעבודת צוות ,המקטינה את הסיכוי להתפתחותם של יצירתיים שתלטנים. חלקם של המנהלים למנהלים תפקיד מכריע בנכונות להתמודד עם סיכונים וביכולת לרתום אנשים להתמודד אתם ,תוך שהם מעניקים להם את הכלים להצלחה ,את התמיכה ואת הגיבוי במקרה של כישלון .קל יותר לומר את הדברים מאשר לממשם ,כפי שזכיתי להיווכח בסביבתי הקרובה בדוגמאות שליליות ,ששימשו עבורי תמרורי אזהרה מכוננים. דוגמה ראשונה -מנהל מצטיין ,זיהה הזדמנות שיווקית מאתגרת ובעלת ערך אסטרטגי שעליה רצה להתמודד .הממונה על אותו מנהל חשש מההתמודדות ,והתנה את הסכמתו שבמקרה של כישלון ,יישא יוזם ההזדמנות את מלוא האחריות על כתפיו מבלי לזכות בגיבוי. דוגמה שנייה -פרויקט פיתוח חדשני ובעל ערך אסטרטגי אשר יצא לדרך ללא רזרבות תקציביות שנועדו לחפות על סיכונים הנדסיים. משנקלע הפרויקט להפסד ,הפכה רוח התמיכה המקורית את כיוונה באחת והותירה את מי שנטל על עצמו את המשימה כמטרה לביקורת, מצדם של מי שעודדו אותו ליטול את הסיכון. דוגמה שלישית -ראש פרויקט עם מוניטין של הצטיינות שסירב
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 111 ליטול על עצמו את שרביט המנהיגות של פרויקט נועז וחדשני ,שענה במילים הבאות כששאלתי מדוע? “סירבתי משום החשש שהמנהלים שלי יותירו אותי פצוע בשטח.״ שלושת הדוגמאות מייצגות כשל ערכי ,שעמד בסתירה למורשת הארגונית של רפאל .הן התחוללו בתקופת המשבר שאילץ אותנו להתנהלות כלכלית ,וייצגו את הדילמות איתן נצטרך להתמודד כמנהלים ,בארגון שייבחן גם על עמידה ביעדי רווחיות. ואכן ,עם המעבר של רפאל לחברה ,נדרשתי לעצב כללי התנהגות שישלבו את נכסי המורשת ,עם כללי המשחק של הסביבה העסקית .מכיוון שקיבלנו החלטה אסטרטגית להתבסס על פרויקטים נועזים וחדשניים ,היו אלה ראשי הפרויקטים שהיוו את חוד החנית לבניית הגשר ,עם כוונה שהדוגמאות המביישות שתיארתי לא תחזורנה על עצמן ,וכך נהגתי: וידאתי שראשי פרויקטים יזכו בתפקיד אך ורק אם האמינו ביכולתם להתמודד עם המשימה ,כולל עמידה ביעדי התקציב .איש לא ציפה שפרויקט יתנהל ללא תקלות או כשלים .לכולנו היה ברור שראש הפרויקט עשוי להיקלע לקשיים ויזדקק לגיבוי ולתמיכה. לא אפשרתי עצימת עיניים מסיכונים כספיים לפני היציאה לדרך. “אשליית השקר המוסכם״ שהציגה אומדן תקציבי וורוד ,שבה נוכחתי יותר מפעם אחת ,הובילה לא פעם לניהול סיכונים לקוי, לגלישות תקציביות ,להתחמקות מאחריות ולנורמות פסולות. הכרתי בכשלים כמקור למידה חיוני וראיתי את עצמי כמי שנוטל את מלוא האחריות עליהם ,עם הכרה בלתי מתפשרת שיש לטפל בהם במקצועיות ובאומץ ,ולחזק את רוחם של ראשי פרויקטים שנקלעו לקשיים ,כדי לשמר מוטיבציה ומומנטום. פעלתי מתוך הנחת מוצא ,שידיעת ראש הפרויקט ,שהעומד בראש הארגון נוטל אחריות ושותף לסיכונים שהוא נטל על כתפיו ,תיצור תגובת שרשרת שתגדיל את סיכוייו להצליח ,בזכות הפתיחות בה יתנהל מול אנשיו וגיבוי דומה שיעניק להם.
112המצפון הארגוני כפועל יוצא של התובנות שהוצגו בפרק המנהיגות ,למדתי לזהות כשלים שמקורם בבחירה שגויה של ראשי פרויקטים ,כתוצאה מפרופיל מנהיגות שאינו תואם את המשימה שהוטלה עליהם. כאשר נוצרו מצבים כאלה פעלתי מתוך הכרה ברורה שאני הוא הנושא באחריות למינוי השגוי ולתוצאותיו ,כבדוגמה הבאה. בחרתי ביעקב (שם בדוי) לנהל פרויקט מערכתי מורכב ,חדשני וגדול ממדים .הבחירה ביעקב נעשתה בהסתמך על עבר מרשים של ניהול שני פרויקטים קודמים שעליהם ניצח בסגנון מנהיגות ביצועי מצטיין (טיפוס Pעל-פי מודל אדיג׳ס) .בשלבים מוקדמים של התוכנית החדשה התברר לי שטעיתי בבחירה ,משום שיעקב התקשה להסתגל לסגנון של מנהיגות משתפת שהתוכנית חייבה ( טיפוס Iלפי מודל אדיג׳ס) .נפגשתי עם יעקב לשיחה אישית שבה הצגתי את הערכתי ,שסגנון הניהול אשר הביא לו הצלחות בפרויקטים קודמים אינו מתאים לתוכנית החדשה ,הצפויה להסתיים בכישלון של שנינו .יעקב הסכים עם האבחנה ,וביצע העברת תפקיד מסודרת למחליפו וחזר למסלול מוצלח של עשייה. מה למדנו? יעקב הצטיין בשני הפרויקטים שאותם ניהל טרם כניסתו לניהול התוכנית החדשה ,בזכות העובדה שהיה מקצוען ובעל יכולת לשלוט בפרטים .יכולות שבאו לידי ביטוי במיטבן ,בפרויקט שהיה בעל גבולות גזרה ברורים מול לקוח בודד .התוכנית החדשה ייצגה מערכת-על שחייבה את העומד בראשה להנהיג אינטגרציה של מספר פרויקטים מערכתיים שנוהלו בו-זמנית בארגונים שונים ,עם הנהלות שונות ,ומול מספר לקוחות בעלי אינטרסים שאינם חופפים. כדי להדגים את הנושא אשתמש במטפורה החביבה עלי ,מטפורת התזמורת. יעקב הצליח בפרויקטים שבהם תפקד כמנצח על תזמורת סימפונית. ניהול התוכנית החדשה חייב כישורים חדשים ,שיעקב ,לאכזבת שנינו,
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 113 לא הסתגל אליהם -להפעיל בו זמנית מספר תזמורות ,עם מנצחים וקהלים שונים. לשאלה ,האם ניתן היה לצפות שיעקב לא יסתגל לסגנון מנהיגות משתפת, התשובה שלילית .כשהענקתי ליעקב את המינוי ,לאחר התייעצות עם עמי ָתיי, הייתי משוכנע כי יצליח להתאים את עצמו לסגנון המנהיגות הנדרש. פרויקטים אדומים המתודה של “פרויקטים אדומים״ פותחה על ידי אגף הכספים בהנהגתו של מיכאל. פרויקט שהציג חריגה תקציבית העולה על אחוז מסוים באחד מהפרמטרים הכספיים ,הוגדר כפרויקט אדום .פרויקטים אלה הובאו לדיון בראשותי במטרה ללמוד ולהפיק לקחי רוחב ארגוניים. על רקע של כשלים חוזרים ונשנים ,כתוצאה מהעובדה שלקחי הרוחב לא הופנמו כהלכה ,בוצע סקר על ידי אגף הכספים -סקר שהקיף את כלל הפרויקטים שנוהלו באותה שעה ברפאל ,שהציף את גורמי החריגה התקציבית המוצגים בטבלה הבאה. מיפוי הסיבות לחריגות מתקציבי פרויקטים* 25% 75% סיבות שמקורן סיבות שמקורן לאחר התנעת הפרויקט טרם התנעת הפרויקט • ניהול החוזה • הנחות עבודה שגויות • ניהול הרכש • ליקויים בדגם העלות • איכות התכן • ליקויים בתהליך המו\"מ • שאר הגורמים • ליקויים בשלבי ההתנעה הלקח המרכזי את גורמי השורש לחריגות מתקציבי פרויקטים ניתן היה ,ברוב המקרים ,לזהות ולמנוע טרם התנעתם * הבחינה בוצעה בשנת 2000מטרה לגלות כשלים מערכתיים הפוגעים ברווחיות.
114המצפון הארגוני מהממצאים עלה כי 75%מהחריגות בתקציב הפרויקטים נוצרו טרם יציאתם לדרך ,רובן כתוצאה מנטייה לאופטימיות יתר .נטייה שהובילה לעצימת עין בשלב ההתחייבות ,עצימת עין שהייתה נוחה לכולם :לאנשי השיווק שנמדדו על קבלת הזמנות ,למנהלים שהגדילו את צבר ההזמנות ולראשי הפרויקטים שרצו את האתגר והסתמכו על כך שיקבלו גיבוי כשיקלעו לחריגה תקציבית. נתקלתי בתופעה זו יותר מפעם אחת וגם נפגעתי ממנה באופן אישי. ראיתי בה סוגיית יושרה שאני חייב להתמודד אתה במישור הערכי ולשאת במלוא האחריות על תוצאותיה. עבדתי עם אנשים יוצאי דופן שנתתי בהם אמון ,וכך התכוונתי להמשיך .אבל ,כדי להסיר מכשולים שמקורם בטבע האנושי ,דוגמת אופטימיות יתר בתמחור סיכונים ,הוספתי את הצעדים הארגוניים הבאים ,שאפשרו לי להמשיך בתפיסת החופש בה האמנתי. חיזקתי את פונקציית המכירות ,שהוכפפה לאגף הכספים ,שניהל את מערכת התמחור ,ליווה ואישר אבני דרך במשא ומתן החוזי, כולל בקרת רווחיות ,הערכת סיכונים ורזרבות תקציביות. אסרתי על אנשי השיווק ,שנמדדו על קבלת הזמנות ,ולא על הביצוע שלהן ,להציג הערכות מחיר ללקוחות. סיכונים כספיים הוערכו על ידי אגף הכספים על פי המודל של מערכת התמחור ,והוצגו בפני פורום רלוונטי שהוביל לאחת משלושת ההמלצות :ביטול ההשתתפות כאשר התמורה האסטרטגית לא היתה ראויה .קבלת הפרויקט תוך הצבת יעד התייעלות שישמר את הרווחיות המתוכננת .נכונות למימון עצמי כאשר קיים צידוק אסטרטגי להשקעה. דוגמה -עמדנו בפני הכרעה ,האם להתחייב לפיתוח מערכת אלקטרואופטית ברמת אי ודאות ,4שדרישות המפרט שלה הוערכו כ״בלתי ניתנות להשגה״ על פי הגדרתו של סמי ,איש המקצוע המוביל בחטיבה בתחום הידע הרלוונטי .למרות זאת החלטתי ליטול את הסיכון,
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 115 משני נימוקים :נימוק טכנולוגי ,שהתבסס על הצורך לנכס טכנולוגיה בעלת חשיבות אסטרטגית לפרויקטים עתידיים ,אותה היינו נדרשים להשקיע במוקדם או במאוחר ממקורות עצמיים .נימוק עסקי ,שנועד לשמר עמדת הובלה מול חלופה של מתחרה שיזכה ביתרון טכנולוגי. הצגתי לסמי את הצעתי“ .אין טוב ממך להתמודדות מקצועית עם האתגר .מכיוון שאינך מאמין שניתן לעמוד בדרישת המפרט ,אינני מצפה שתתחייב לעשות זאת .הדבר היחיד שאני מבקש ,שתעשה את המקסימום שאתה יכול ,כדי להתקרב לדרישות המפרט ,משום שגם אם תעמוד ב- 80%מן הדרישות ,זו תהיה קפיצת מדרגה טכנולוגית בעלת ערך רב. לצורך המשימה תקבל הרשאה לחרוג מתקציב הפרויקט ,עם סמכות להשתמש בתקציבי מו״פ עצמי ,כל עוד תחשוב שנכון לעשות זאת.״ סמי ,שחקן נשמה על פי הגדרתי ,נתן תשובה חיובית וקפץ למים. בסופו של יום הלקוח אישר את המערכת שסמי פיתח ,היתה חריגה תקציבית סבירה ואנחנו זכינו בנכס טכנולוגי שהשפיע בצורה מהותית על פרויקטים מרכזיים. זיגזוג מונהג מצפן את המושג חופש מונהג מצפן ביקשתי להרחיב ל “זיגזוג מונהג מצפן״ -וזאת מדוע? משום שזכיתי לביקורת על כך שאני מזגזג ומשנה את דעתי .נכון ,ועשיתי זאת בכיף ,משום שזה אפשר לי ליטול סיכונים ולקבל החלטות לא שגרתיות ,חלקן הפוכות מהמקובל ,שהתמקדו במטרות שאפתניות ,שמעטים האמינו בהשגתן. את תורת הזיגזגים למדתי כחניך בצופי-ים ,כשנדרשנו לשוט ברוח נגדית שחייבה אותנו לזיגזגים (גָלסים בשפת הימאים) מבלי להסיר לרגע את העין מן המטרה -אליה שאפנו להגיע בזמן מיטבי .בהקבלה שלי לעולם הציור ,שבו התנסיתי כילד ,לא הייתה לי שום בעיה להשליך לפח ציורים שלא מצאו חן בעיני.
116המצפון הארגוני אלמלא אותם כלים בהם התנסיתי בילדותי ,כימאי וכצייר חובב ,לא הייתי מקבל החלטות הכרוכות בסיכון אישי וארגוני ,דוגמת ההתמודדות עם משבר יחסי העבודה שיוצג בפרק הבא. לסיכום ,מי שמתכוון שלא לחזור בו מהחלטות שקיבל ,משול למי שבוחר לנהוג במכונית נטולת הילוך אחורי. הכללים שסייעו לי לזגזג ולהגיע למאזן תוצאות חיובי: הכרה בתופעה האנושית של אינרציה מחשבתית ו״מצעדי איוולת״ שאיש אינו מחוסן מפניהם ,הובילה אותי להתבונן בעצמי ובארגון ממעוף הציפור ,תוך נכונות נפשית לשנות כיוון .נהגתי להציג רציונל להחלטות שכאלה ,במסמך שבו הופיעו נימוקים ברורים והיה פתוח לדיון ולביקורת ,תוך מתן אפשרות להשפיע על תכניו. הכרה בכך שהחלטות המתקבלות בתנאי עמימות ומכוונות מעבר לגבולות ידע קיימים ,מותירות מרחב לא מבוטל לאינטואיציה, שמקורה בניסיון מצטבר .למדתי עם הזמן לסמוך על האינטואיציה שלי ושל הסובבים אותי ,כאשר היא מלווה בהכרה שהסבירות לכישלון מחייבת אותי להטות אוזן גם למי שאינם חושבים כמוני, להיות מוכן להודות בטעות ולבצע תפנית נטולת אגו וסנטימנטים. הצעות לשינויים שהגיעו מתוך הארגון ,זכו לדיון פתוח שאליו הגעתי ,מבלי להחליט מראש איזו החלטה אקבל. חייתי בשלום עם “דיונים לא מסודרים״ שאפשרו לאנשים להתפרץ עם הערות ביניים ,שמהן יצאה לעיתים האמת ,בדומה לילד שקרא “המלך הוא עירום״ בסיפור הילדים עליו גדלנו. הכרתי באינרציה הארגונית הכרוכה בשינויים ,מלווה בסבלנות הנדרשת כדי להוציאם אל הפועל .היו מקרים שבהם הייתי יכול לממש את התפנית באופן מיידי והיו מקרים שחייבו תהליך ממושך שלעתים ארך גם שנים. נכונות מנטלית להציב את האגו בדרגת חשיבות משנית ביחס
פרק ו׳ -ניהול ידע וניהול כשלים 117 לטובת הארגון. ואולי ראוי לסיים את הפרק בציטטה מספרו האוטוביוגרפי של מהטמה גנדהי“ :אל לו לחסיד האמת לעשות שום דבר מתוך יראת כבוד למוסכמה .עליו להיות תמיד פתוח לתיקון ,ובכל פעם שהוא טועה ,הוא חייב להתוודות על טעותו.״
118המצפון הארגוני
פרק ז׳ -יחסי עבודה סוגיית יחסי העבודה היוותה מכשול מרכזי בדרך לביצוע המעבר של רפאל מיחידת סמך לחברה ממשלתית .במרכזו של תהליך המעבר עמדה חתימת הסכם ,שהיה מותנה במשאל-עם עם עובדי המחקר ,שהיוו את מנהיגות הליבה המרכזית של רפאל .כל עובד מחקר היה אמור לשלשל פתק לקלפי ,שבו הוא מסכים להיפרד מההגנה שממנה נהנה כעובד מדינה ,להיפרד מזכויות השתלמות ושבתון כפי שקיימות באקדמיה, ולהפוך לעובד של חברה ממשלתית ,אשר עתידה מותנה בהצלחתה העסקית ,שטרם הוכחה. את שני העשורים הלא שקטים ,שקדמו לכניסתי לתפקיד מנכ״ל ,ניתן להגדיר כ״מלחמת עשרים השנה״ שבה נטלתי חלק פסיבי ,כצופה שלא היה מעורב בניהול הקונפליקטים בין ההנהלה לבין העובדים -תפקיד אותו נשאו על כתפיהם ארבעת המנכ״לים שקדמו לי והסמנכ״לים למשאבי אנוש שכיהנו באותה תקופה. נושא יחסי העבודה היה החשש המרכזי שלי ,לא רק בשל מורכבותו וחשיבותו ,אלא משום שמבנה האישיות שלי לא התאים לסגנון הכוחני, המתחכם ועתיר האגו שאפיין את מערכת יחסי העבודה ברפאל לאורך כל אותה תקופה .זו גם הסיבה ,שבכל שנותָיי ברפאל התרחקתי מפעילות
120המצפון הארגוני בוועד העובדים ,משום שלא רציתי להיות שותף לסגנון ההתנהלות שלא היה לרוחי .כמנכ״ל ,היה לי ברור שניהול הנושא נחת על שולחני ,מבלי שאקבל הנחה עקב חוסר ניסיוני ,ואולי להיפך -קיימת סכנה שינוצל לרעה. לנגד עיני עמדו הסיטואציות ההיסטוריות שבהן עובדים פרצו באלימות ללשכתו של מנכ״ל נערץ כזאב בונן ,או בדרך ההתנהלות הפוגענית שליוותה את תקופת המנכ״לות של אלוף (מיל ).מוסה פלד. גם זכרתי את דבריו של אלוף (מיל ).דוד עברי ,בתפקידו כמנכ״ל משרד הביטחון ,שהתייחס לוועדי רפאל כמתוחכמים והקשים בהשוואה לוועדי עובדים בתעשיות אחרות. בבסיס ההחלטה שקבעה את המשך דרכי ,עמדו שתי תובנות: התובנה הראשונה -היה ברור כשמש בצהריים ,שהמשך ההתנהלות בסגנון שקדם לתקופתי ,יוביל למבוי סתום שלא יאפשר את המעבר של רפאל לחברה. התובנה השנייה -תוצאה של לקח ילדות מכונן ,אותו אספר בקצרה. כתלמיד בית ספר ביצעתי עבודה בהתנדבות בנושא שהיה קרוב לליבי. לאחר שסיימתי וזכיתי למחמאות ,הצליחה אמי היקרה לשכנע אותי, לפנות למורה אתו עבדתי ,ולדרוש דרישה שלא הזדהיתי אתה ,משום שחשבתי שהיא אינה ראויה .המורה הקשיב בסבלנות ,כנראה שהבחין במבוכה שלי ולא אמר מילה .יצאתי מבויש ,כשבליבי החלטה ממנה לא סטיתי בהמשך דרכי כאדם בוגר -לא להכניס את עצמי לסיטואציה שתאלץ אותי להתנהג בניגוד לתבנית האישיות שלי. עם שתי התובנות הללו באמתחתי ,היה לי ברור שאם אצמד לסגנון ההתנהלות שאותו ירשתי מקוד ָמיי ,אכשל אישית ואכשיל את הארגון שעליו אני מופקד .מכאן קצרה הייתה הדרך לגיבוש סגנון התנהלות חדש שהתבסס על שני עוגנים שהזדהיתי עמם: העוגן ההתנהגותי -התייחסות לעובדים ברגישות ,בכבוד ובהוגנות,
פרק ז׳ -יחסי עבודה 121 מתוך ההנחה שתיווצר סימטריה שתוביל לתרבות שיח חדשה עם העובדים. העוגן האופרטיבי -נכונות לא מהוססת לסגור את שערי רפאל ,אם אגיע למסקנה שזו התגובה הנכונה. מהרגע שגיבשתי תמונה כוללת ,היה לי קל להפוך את הקערה על פיה ולהיצמד לדרך חדשה שהתבססה על העקרונות הבאים: כבוד לוועד -לא כמס שפתיים ,אלא מתוך הפנמה ברורה שזו המנהיגות שנבחרה על ידי העובדים ומייצגת אותם .שאפתי ,מבלי שידעתי עדיין כיצד אעשה זאת ,להיות מנכ״ל שהעובדים רואים בו את נציגם. הוגנות לא ממוסחרת -אם אגיע להכרה שיש צדק בדרישותיהם של העובדים ,הם יקבלו את המגיע להם מבלי שאתנה זאת בקבלת תמורה מיידית ,בתקווה שתתקיים סימטריה ,כפי שבפועל התקיימה. חיזוק המנהיגות של הוועדים -כדי שיוכלו לנהל את המערכה הקשה והלא פשוטה בצד שלהם .לצורך כך שיניתי נוהל קיים ,כאשר אפשרתי למנהלים במעמד של כפיפי סמנכ״לים ,שלא היו ממונים על עובדים או מופקדים על משאבי אנוש ,להיבחר למועצות העובדים שמהן שאבו הוועדים את סמכויותיהם .ההנחה הייתה שבמצב של ניגודי עניינים אוכל לסמוך על היושרה ועל שיקול דעתם של אותם מנהלים -הנחה שהתאמתה. WIN WINכמטרה -לאחר שנוכחתי באין ספור מקרים של קרבות אגו שכולם יצאו מהם פצועים ,אסרתי על השימוש בביטויים “מנצחים״ או “מפסידים״ בפורום הנהלה ,מתוך מחשבה שעיסוק בשאלה מי ניצח או הפסיד ,יהפוך את האגו לשחקן מנצח ,במקום הדאגה לעתיד הארגון. קווים אדומים מועטים -עליהם לא הכרזתי מראש ,מתוך כוונה לשקול כל מקרה לגופו של עניין ,מלווה בנכונות מוצהרת ,לסגור את שערי רפאל במידה ויתעורר הצורך בכך .לא אחת אמרתי כי הארגון יקר לי -אבל אם העובדים מתכוונים לאיים בשריפת הבית ,כדאי שיחשבו היטב לפני
122המצפון הארגוני שהם עושים זאת ,משום שהבית הוא גם שלהם ,ואין לי שום כוונה לאבד עשתונות ולשמש כבאי .התכוונתי למה שאמרתי ועמדתי בדיבורי. התפיסה החדשה שעמדה בניגוד מוחלט לכללי המשחק הקודמים, זכתה לספקנות שתמציתה בדו-שיח הבא שניהלתי עם וועד המקצועות הטכניים (מקצ״ט) ,אחד מחמשת הוועדים שייצגו סקטורים שונים ברפאל ,שהיה נתון בעיצומו של סכסוך עבודה חריף ,שאותו ירשתי עם כניסתי לתפקיד: נציגי הוועד“ :אתה חסר ניסיון.״ אני“ :אתם צודקים.״ נציגי הוועד“ :אינך מבין ,כך לא מנהלים יחסי עבודה.״ אני“ :אני לא בנוי להתנהלות בסגנון הקודם ,אשר על פי תוצאותיו בשטח ראוי לשינוי ,כאשר את הסיכונים אני נוטל על עצמי.״ נציגי הוועד“ :חבל ,אנחנו לא רוצים שתיכשל.״ אני“ :אני אוהב אתכם .לא ניכשל.״ מה למדנו? הכללים החדשים עמדו במבחן ,בסכסוך עבודה קשה שהחל טרם כניסתי לתפקיד ,שמקורו בהסכם פרישה עם עובדי המקצועות הטכניים, שגם העובדים וגם ההנהלה לא הצליחו לעמוד בו .הוועד שהיה אמון על דרכי פעולה כוחניות שאפיינו את יחסי העבודה מקדמת דנא ,בחר למקד את הלחץ עלי ,כשהחליט לחסום את הכניסה ללשכתי .החלטתי לשמור על קור רוח והעברתי את משרדי לאחד המבנים בחצר .זכיתי לביקורת על התנהלותי המאופקת מצד חלק מעמי ָתיי בהנהלה ובדירקטוריון, כולל הצעה להזמין משטרה .תגובתי התחלקה לשניים: המשכתי לגלות איפוק ,תוך היתלות באילן גבוה ,של הגנרל הרוסי מיכאיל קוטוזוב ,שבאומץ לב יוצא דופן לאיש צבא ,בחר באסטרטגיית נסיגה ,שהובילה להכרעת צבאו הפולש של נפוליאון.
פרק ז׳ -יחסי עבודה 123 ביקרתי באוהל המחאה שהקימו המיועדים לפיטורים ,כדי להיכנס לנעליהם ולחשוב ,איך הייתי נוהג אילו אני או אחד מבני משפחתי היו במצב דומה .הביקור רק חיזק את הדרך שבה בחרתי ,לשלב נחישות ואמפתיה ,בדומה להורה החייב לקחת את ילדו לניתוח מציל חיים. האיפוק שגיליתי הוביל את הוועד להקצין בהדרגה את מהלכיו, ששיאם הגיע כאשר חסם את שערי המפעל בגדר תיל ,עם הגעתם של העובדים לעבודה בשעות הבוקר .חסימת השער נשענה על לקחי אירוע דומה ,של ריתוך שערי המפעל בשנת ,1978שנשמר בזיכרון הארגוני כאירוע מכונן ,שהוביל לכניעה מיידית של הנהלת רפאל. בעיניי הייתה זו חצייתו של קו אדום שגררה תגובה מיידית .ביקשתי מהממונה על החצר שיעלה על מבנה שער הכניסה ויודיע ברמקול את ההודעה הבאה ,שצוטטה בכתבה שפורסמה בגלובס ב“ :29.7.1999-על מנת למנוע עימותים פיזיים בין העובדים ,ומתוך דאגה לשלומם -אני מורה לכל העובדים לפנות את רחבת הכניסה למפעל במפרץ חיפה ולחזור לבתיהם. שכר העבודה ישולם לכל העובדים ,למעט עובדי המקצועות הטכניים.״ תגובת הוועד הייתה מיידית ,כשביקש פגישה במטרה למצוא פתרון מוסכם .כדי למנוע מהעובדים תחושה של כניעה ,לא המתנתי שיגיעו אלי ,אלא ניגשתי לחדר הוועד וברכתי את חבריו ואת משה שעמד בראש הוועד על אומץ ליבם ועל האחריות שגילו. אין לי ספק שהאירוע היווה צומת דרכים היסטורית ,שהפסיקה באחת את מלחמת עשרים השנה והובילה לרגיעה מתמשכת .הוועדים הפכו לשותפים מרכזיים בהצלחתה של רפאל ,בניגוד מוחלט לדימוי שהיה להם ערב כניסתי לתפקיד .יגאל ,הסמנכ״ל למשאבי אנוש ,ראוי לשבח על תרומתו להישג המתמשך .במקום להשקיע אנרגיה אינסופית בסכסוכי עבודה מתישים ,שהרחיקו מאתנו לקוחות ועובדים ופגעו ביכולתנו להשיג מטרות שאפתניות ,זכינו לעשייה משותפת שהביאה ברכה לכולם.
היסטוריה ותפנית במפת סכסוכי העבודה ברפאל מימוש מערכת הכללים החדשה ביחסי עבודה שסיימה את מלחמת 20השנה בשותפות של מנצחים. ריתוך שערי פריצת עובדי המחקר ללשכת המנכ\"ל שקט הכניסה לרפאל מלווה במצור שנמשך כ 8שעות תעשייתי 1980 1985 1990 1995 2000 2016 הפרת צו בית הדין מצור של שבוע על בנין הנהלה שהסתיים לעבודה בחיפה בחסימת שערי הכניסה לרפאל. .......אירועי קיצון ,ביוזמת .....שביתות ועיצומים אחד או יותר מחמשת הוועדים הסקטוריאליים ברפאל. ולפעמים -משחק גם המזל בעקבות האירוע הגענו להבנה עם ועד העובדים על הסכם חדש -טוב לשני הצדדים .כדי לאשר את טיוטת ההסכם ,נסעתי לירושלים ,למשרדו של הממונה על השכר באוצר ,יובל רכלבסקי. אנשיו של יובל התנגדו נמרצות להסכם החדש ,בנימוק שאין משנים הסכם חתום שהושג לאחר התכתשות ממושכת עם הוועד .יובל הציע לי להציג את עקרונות ההסכם החדש בפני מאיר שטרית ,שהיה אז שר האוצר .הצגתי את המתווה החדש בפני השר ,שזכה לתגובתו המיידית. “מה שגיורא מציע עושה שכל ,מדוע לא לקבל את ההצעה?״ על כך השיבו אנשיו של יובל“ .אנחנו לא מאמינים לעובדים.״ אני יכול רק לנחש שהם גם אמרו לעצמם כי ניצב בפניהם מנכ״ל תמים וחסר ניסיון ביחסי עבודה ,שהעובדים שלו מוליכים אותו שולל. השר ביקש להישאר איתי בארבע עיניים ובמבטו הנבון שאל“ :האם אתה חושש לסגור את רפאל ?״ תשובתי היתה מיידית והחלטית“ :עדיף שלא יעמידו אותי במבחן ,משום שאינני חושש מסגירה ,כפי שכבר הוכחתי באירוע חסימת הכניסה לרפאל.״ על כך ענה השר“ :אם כך
פרק ז׳ -יחסי עבודה 125 אתה מקבל עשרים וארבע שעות .אם תגיע לסיכום עם הוועד ,תקבל את הגיבוי שלי.״ וכך היה. והיכן כאן המזל? שנמצאו שני אנשים נבונים בעמדות מפתח ,מאיר שטרית ויובל רכלבסקי ,שהיו נכונים לבצע תפנית מחשבתית מהירה שהצילה את רפאל מכאוס מתמשך. מה למדנו? זכיתי לאישור מכיוון בלתי צפוי לדרך בה נהגתי ,כאשר הוועד לא זכה לסיוע שביקש מבית הדין לעבודה ,בנימוק שאינו מגיע בידיים נקיות. בתי הדין לעבודה מגלים בדרך כלל יחס אוהד לעובדים ,הנתפסים כצד החלש בסכסוכיי עבודה ,ולכן התפרשה החלטת השופט כצעד חריג, שכנראה תרם את חלקו לנכונותו של הוועד להיות שותף לתפנית. מי שסבור שאמפתיה בניהול יחסי עבודה מצביעה על חולשה -טועה. רגישות משולבת בהוגנות ,שאינה נמנעת מהחלטות כואבות וקשות, זוכה להבנה ,משום שאינה נתפסת כניסיון להכנעה כוחנית ,הגוררת תגובה כוחנית ונטולת מנצחים. הקבלה מעניינת של מושג הכוח ניתן למצוא ב״קלף הכוח״ המצוי בסדרת קלפי הטארוט.16 הקלפים הופיעו באיטליה במאה ה17- ממקורות לא ברורים ושימשו למשחק ולחיזוי העתיד. הפסיכולוג קארל יונג התייחס אל הקלפים כמייצגים של טיפוסים ושל צורות מחשבה הקיימים בתת מודע הקולקטיבי של הגזע האנושי, ויש פסיכולוגים המשתמשים בהם לצרכי אבחון 1 6מקורTarot & Inspiration - by U.S Games Systems, Inc. :
126המצפון הארגוני מנהל ארגון הניצב בפני קונפליקטים אנושיים מורכבים ,כדאי שישאל את עצמו “מה הייתי עושה אילו העובדים היו בני משפחתי?״ ואת התשובה שתתקבל ,יוסיף לארגז הכלים שלו.
פרק ח׳ -תפקוד ההנהלה ותמונת המעגל הגדולה משימות הנהלה עיצוב והטמעה של \"מצפן ארגוני\" המגדיר :ייעוד ,אסטרטגיה וערכי ליבה טיפוח מקצוענות טיפוח מנהיגות ומצוינות ארגונית תפיסת עולמי את תפקיד ההנהלה של ארגון החותר להצטיינות, מוצגת בתרשים שלווה בתובנות ובמהלכים הבאים: הנהלה טובה היא הנהלה אשר העומד בראשה יכול לפנות את כל הזמן
128המצפון הארגוני הנדרש כדי להנהיג את הארגון לעבר מטרות הנמצאות מעבר לאופק, שעה שהארגון מתפקד כהלכה בפעילות השוטפת. ארגון המאמץ אסטרטגיה של תעוזה וחדשנות ,נמצא במגרש משחקים עתיר אי-ודאויות וסיכונים ,המלווה ברצף של החלטות הנעשות בתנאי עמימות .גם כשהמטרה ברורה נותרת שאלת הדרך והסיכונים שהיא מציבה .הדבר דומה לטיפוס על פסגת הר ,בנתיב הנלמד תוך כדי תנועה. לצוות שאנשיו מתבוננים לכל הכיוונים תוך הקשבה הדדית ,ערנות לזיהוי הזדמנויות ומכשולים ,יש סיכוי טוב יותר להגיע לפסגה ,מאשר לצוות העוקב בצייתנות אחר העומד בראשו. טעויות וכשלים הם חלק מהמשחק וההכרה בהם חיונית ,משום שהיא מבטלת את הצורך להשקיע אנרגיה בהסתרה ,בתירוצים או בחיפוש אחר אשמים ,והופכת מקור למידה היוצר בסיס להעלאת רף ההישגים. שאפתי לגבש צוות של חברי הנהלה שיענה על הצפיות הבאות17 : מחויבות ארגונית מלווה ביכולת לעצב ולהזדהות עם מצפן שאפתני. שותפים שישמיעו את דעתם גם כשהיא מנוגדת לדעת הרוב ,כולל דעתי שלי ,תוך נכונות להודות בטעויות ולשנות כיוון. שותפים שאוכל להפקיד בידיהם סמכויות ,שיאפשרו לי לא להיסחף לפעילות השוטפת. טיפוסים בעלי מאפייני אישיות שונים ,כדי לתרום לגיוון מחשבתי. רצון שאחד מהם יתמנה למנכ״ל שיחליף אותי (מטרה שלא הצלחתי לעמוד בה). 1 7בשלב כתיבת המהדורה השנייה לספר ,נחשפתי למאמר מאיר עיניים ,שנכתב ע״י אל״מ אמיר אבולעפיה ,המציג את הכשלים התרבותיים הפוגעים באיכות קבלת החלטות במערכת הצבאית -מקור 22
פרק ח׳ -תפקוד ההנהלה ותמונת המעגל הגדולה 129 חלוקת קשב הנהלה על בסיס סקר שערכתי בבחינתם של 140ישיבות הנהלה שבועיות, שכללו כ 260-נושאים ,התקבל הפילוג הבא המייצג את האופן שבו התחלקה תשומת לב ההנהלה בין הנושאים השונים: כ 60%-מן הדיונים הוקדשו לנושאי תשתית הנוגעים לעיצוב ולהטמעת המצפן הארגוני דוגמת מדיניות ,אסטרטגיה ,ערכים, ארגון ,תהליכי עבודה והפקת לקחים. כ 40%-הוקדשו לנושאי שגרה הנוגעים לבקרה ,תקציב ,דוחות כספיים ,דיווחי סטטוס או טיפול באירועים חריגים. על בסיס בדיקת היומנים שלי שנעשתה לאחר סיום תפקידי ,התקבלה חלוקת הזמן הבאה: כ 1/3 -מן הזמן הוקדש לנושאים שחרגו מן הטיפול בשוטף והיו בעלי השפעה לטווחי זמן העולים על שלוש שנים. כ 1/3 -מן הזמן הוקדש להבנת צרכי לקוחות בטווח הארוך ודאגה לשביעות רצונם בטווח הקצר. כ 1/3 -מן הזמן הוקדש לנושאים שוטפים. במבט לאחור אני סבור שחילקתי בצורה נכונה את זמני ואת תשומת ליבה של ההנהלה. התקשורת בין ההנהלה לבין הארגון תקופת המשבר הציפה את בעיות התקשורת בין ההנהלה לבין הארגון, פערים שמפגשים או תכתובות של ההנהלה עם העובדים לא הצליחו לגשר .בהמלצתו של פרופ׳ אילן משולם מאוניברסיטת חיפה ,החלטתי להפיץ את פרקי הסיכום השבועיים של דיוני ההנהלה לפורום של כאלף מנהלים שכלל את חברי הדירקטוריון וארבעה רבדים ניהוליים (סמנכ״לים ,ראשי שטחים ,מחלקות ותחומים).
130המצפון הארגוני הכוונה הייתה להגיע לתקשורת ישירה עם רבדים רחבים ככל האפשר מקרב מנהלי הארגון ועובדיו .מכיוון שרוב הסיכומים נגעו במרכיבי המצפן הארגוני ,הם נכתבו על ידי והופצו בחתימתי כדי להבטיח את בהירות המסרים ואת מחויבותי האישית .כתובת המייל שלי הופיעה בתחתית הסיכומים וכל מי שחזר אלי בשאלה או בביקורת ,זכה לתשובה מיידית. סקר שבחן את אפקטיביות המהלך ,בוצע לאחר כשנה עם התוצאות הבאות: שיעור המשיבים עמד על כמחצית. כ 2/3מתוכם מהרובד הניהולי הזוטר של ראשי תחומים. יותר מ 90%סברו שהמסרים ברורים ,בהירים ורלוונטיים עבורם כמנהלים. כ 95%-מן המשיבים ציינו שהם מעבירים את המידע כולו או בחלקו לעובדים הכפופים להם. השיח הפתוח שלי עם הארגון ,אפשר את שיתוף הפעולה בהחלטות קשות שאותן נדרשתי לקבל ,בתקופה שבה עלה חשש לקיצוץ חד בתקציב הביטחון ,שאיים להחזיר אותנו לימים האפלים של שנות המשבר. אין ספק שההשקעה הייתה ראויה ,משום שתרמה להטמעת המצפן הארגוני ,ולכן המשכתי בנוהג עד לסיום תפקידי כמנכ״ל. תמונת המעגל הגדולה כשלושים שנה עברו מאז החלו ניצני המשבר ברפאל ,וכחמש-עשרה שנים חלפו מאז הפכה לחברה ממשלתית -תקופה המאפשרת להתבונן על פרקי הזמן הללו במבט כולל ולהפיק מהם את הלקחים והתובנות הבאות.
פרק ח׳ -תפקוד ההנהלה ותמונת המעגל הגדולה 131 המעגל האנושי האיום הכבד ביותר שרבץ לפתחנו היה גילם המתקדם של החוקרים והמהנדסים ,לצד חוסר יכולתנו לקלוט מהנדסים צעירים -מצב שנמשך לאורך יותר מעשור ,כאשר הבעיה האיכותית עלתה בעוצמתה על הבעיה הכמותית. עתידו של הארגון היה מוטל בספק משום שהרתיע בוגרים איכותיים מלהגיע לרפאל .בירידי תעסוקה של סטודנטים ,עמד הדוכן של רפאל בשיממונו בהשוואה לתעשיות אחרות. את עוצמת הבעיה שאותה חווינו באמצע שנות התשעים ,ניתן להעריך מתוך בחינה שבוצעה בשנת - 2002תקופה בה החל תהליך של שינוי, וברפאל החלו להיקלט עובדים איכותיים במספר גדל והולך. פער הדורות המוצג על ידי “הדבשת הכפולה״ הציף שתי שאלות: האם נצליח להעביר לדור הצעיר את מטען הידע האדיר שהצטבר בידי הדור הוותיק. האם נצליח להנחיל את המרכיבים האיכותיים של המורשת ההיסטורית לדור חדש עם מאפיינים סוציולוגיים שונים משלנו.
132המצפון הארגוני כדי להיערך כהלכה להחלפת הדור שאני ועמיתיי ייצגו ,ביקשתי מראשי החטיבות לשלוח אלי את המצטיינים שבין הצעירות והצעירים שנקלטו בשלוש השנים האחרונות ,שאם יתמידו בעבודתם ברפאל, יתפסו תוך עשור ,עמדות השפעה מרכזיות .נפגשתי לשיחה אישית עם כארבעים צעירות וצעירים שכאלה והצבתי בפני כל אחד מהם שלוש שאלות: השאלה הראשונה“ :האם את(ה) זוכה למצות את רף השאיפות המקצועיות שלך?״ השאלה נועדה לבחון את מידת הפתיחות של הוותיקים ,לתת גיבוי לכישרון ולשאיפות של הצעירים. השאלה השנייה“ :מה הביא אותך לרפאל?״ השאלה השלישית“ :מה ישאיר אותך ברפאל?״ התשובות שקיבלתי: לשאלה הראשונה :למעט משיב אחד ,כולם ציינו שהם זוכים לעידוד ולסיוע מקצועי ואיכותי של הוותיקים. לשאלה השנייה :רצון להיות חלק מעשייה מקצועית מאתגרת ובעלת חשיבות לאומית. לשאלה השלישית :קיבלתי תשובה שאותה ניתן לתמצת במילים הבאות“ :רפאל הוכיחה שאינה מקום עבודה בטוח ולכן ,כדי להתכונן ליום סגריר ,חשוב לנו שבכל רגע נתון נימצא ברמה מקצועית ,שאינה נופלת מהחברים שלנו העובדים בקדמת תעשיות ההיי-טק.״ הממצאים חיזקו את הצורך בתוכנית טיפוח מנהיגות צעירה ,שתתמקד בקבוצה פתוחה ודינמית ,עם דלת פתוחה לאנשים שפרק זמן ההבשלה שלהם ארוך יותר ,דוגמת החדשנים הביישנים והמנהיגים השקטים. הקבוצה כללה עובדות ועובדים שגילם נמוך מארבעים ,שהוערכו כמצטיינים ,בעלי כושר הובלה ומוטיבציה ,רצון להתמודד עם אתגרים, יכולת טובה לעבודת צוות ומרכיבי אישיות התואמים את ערכי הליבה
פרק ח׳ -תפקוד ההנהלה ותמונת המעגל הגדולה 133 של הארגון. הקבוצה זכתה לתשומת לב מיוחדת שכללה נוכחות ראויה בקורסי הדרכה והשתלמויות והתמודדות על תפקידים חדשים ,שלוו במעקב שהעביר לארגון כולו מסר של התחדשות וריענון. מה למדנו? השיחות עם נציגי הדור הצעיר אימתו את ההנחה שעמדה בבסיס היעד הערכי -לזכות באוכלוסייה מצטיינת המונעת מתוך שאיפה ליצירה מאתגרת המשרתת מטרות בעלות תוכן ערכי. ואכן ,רובם של נציגי הדור הצעיר שאותם ראיינתי ,המשיכו את דרכם ברפאל והגיעו לעמדות השפעה ניהוליות ומקצועיות מהותיות. שניים מהם התקדמו עם השנים לתפקיד של ראשי חטיבות במעמד של סמנכ״לים וחברי הנהלה. ערכי הנתינה עליהם גדל הדור הוותיק לא התערערו כתוצאה מהמשבר .הידע הועבר לצעירים במהירות ואפשר לחלקם לתפוס עמדות משמעותיות תוך זמן קצר ,ששיאו בפרויקט “כיפת ברזל״ שאותם
134המצפון הארגוני צעירים כיכבו בו בצורה בולטת ,חלקם ברמות תעוזה וחדשנות שעלו על מוריהם הוותיקים. נותר לחזור על מה שנאמר יותר מפעם אחת לאורך הספר -למרכיבים הערכיים והרגשיים יש תפקיד מכריע בקיומו של ארגון מצטיין. אני מאמין שזו הדרך להתמודד עם האתגרים המורכבים שדור הY- מציב כיום למנהליו ,ומרשה לעצמי להציע למתלוננים על תופעת “הדלת המסתובבת״ ועל חוסר הנאמנות של נציגי דור ה Y -שיתבוננו במראה ,יבחנו את עצמם ויחשבו מה הם מעניקים לעובדים שלהם ,לא רק במושגים של תגמול חומרי. כדי לבדוק את ההשערה ,שאלתי את שני ראשי החטיבות שצמחו מתוך קבוצת הצעירים שראיינתי ,המעסיקים עובדים רבים בני דור Yוקיבלתי מהם את החיזוק הבא “כאשר מספקים לנציגי דור הY- אתגרים ,תחושת שייכות ויכולת להשפיע ,הם אינם שונים מבני הדורות הקודמים ,בהבדל אחד ,הם מגלים פחות סובלנות להתנהלות שאינה מספקת את הפוטנציאל ואת הציפיות שלהם .חלקם הגיע במהירות לעמדות השפעה מרכזיות ,למרות גילם הצעיר ,משום שהיו ראויים לכך.״ המעגל הממלכתי ההמלצה להפוך את רפאל לחברה ממשלתית ,זכתה לגיבוי של ועדה בראשותו של פרופסור יהושע יורטנר ,נשיאה לשעבר של האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לכימיה .הוועדה מונתה כדי לבחון את הסוגיות העקרוניות הנוגעות למעבר של רפאל מיחידת סמך שנבנתה כמעבדה לאומית ,לחברה ממשלתית שתיבחן על פי מדדים עסקיים. לימים ,כשנפגשתי עם פרופ׳ יורטנר כדי להציג בפניו את עיקרי התפיסה שגיבשנו ,זכיתי לקבל ממנו את ברכת הדרך ,שהייתה חשובה
פרק ח׳ -תפקוד ההנהלה ותמונת המעגל הגדולה 135 לנו ,על רקע ההתנגדויות הפנימיות שהתקיימו באותה עת בארגון. בשיחה התברר ,שגם הוועדה שבראשה עמד לא הייתה תמימת דעים, וההחלטה נעשתה בהכרעתו ,מכיוון שהאמין כי המהלך נכון וכי סיכוייו להצליח טובים. מימוש ההחלטה להעביר את רפאל מיחידת סמך לחברה ממשלתית, נמשך זמן רב וספק אם היה מתממש ,כתוצאה מאי הסכמות בין משרדי הביטחון והאוצר .הנושא הוכרע בצורה חדה וברורה על ידי אהוד ברק עת כיהן כראש ממשלה ,בדיון היסטורי שהציל את רפאל ,ותועד כהלכה ב״ידיעות אחרונות״ בתאריך :1.11.1999 “ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק ,החליט אתמול בתום ישיבה סוערת -ובהתנגדות משרד האוצר -להפוך את רפאל מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית.״ העדר תהליך ממלכתי של הפקת לקחים מהשגיאות שנעשו במעבר של תעש לחברה ממשלתית ,אותן למדנו ביסודיות ,גרם ללחץ של אנשי משרד האוצר לחזור על אותן השגיאות גם במקרה שלנו .לזכותו של מנכ״ל משרד הביטחון ,האלוף (מיל ).עמוס ירון שעמד איתן מול הלחצים ולא התכופף. תרומה להצלחת התהליך יש לזקוף לזכות הוועדה המייעצת אשר תפקדה כדירקטוריון בתקופה שבה פעלנו כיחידת סמך .אלוף (מיל). עמוס חורב ,יושב ראש הוועדה ,מילא את תפקידו בתבונה רבה ,בצניעות ובאורך רוח ,והיווה דוגמה טובה למושג מנהיגות שקטה. זכינו לדירקטוריון איכותי ,בראשותו של קובי תורן ,שנתן גיבוי להחלטות שעמדו מאחורי האסטרטגיה של תעוזה וחדשנות ,וסייע לנו לעלות על המסלול כחברה ממשלתית מצליחה ,שמיצתה את הטוב משני העולמות :העולם העסקי שאליו נכנסנו והמורשת אשר ממנה הגענו.
136המצפון הארגוני מה למדנו? חברת רפאל הינה תעשיית היי-טק דומיננטית ,עם השפעות רוחב כלכליות וחברתיות על חבל הארץ הצפוני של מדינת ישראל ,כולל קשר סימביוטי חזק עם המוסדות האקדמיים הצפוניים והטכניון בראשם. התהייה ,מה היה קורה אילו נכשלנו במהלך והידיעה עד כמה היינו קרובים לכך ,מעוררות צמרמורת. צריך להודות למי שהחליטו להחיל על רפאל את כללי המשחק הכלכליים שהובילו למשבר ,שבלעדיו לא היה מתחולל השינוי .הצעד נעשה בדקה התשעים .אילו פרץ המשבר עשר שנים מאוחר יותר הוא היה פוגש ארגון מבוגר ,שספק אם היה מצליח לבצע את התפנית. ניתן ,בניהול נכון ,לקיים חברה ממשלתית מצטיינת.
פרק ט׳ -מבחן התוצאה כניסת רפאל למערכים צבאיים )(System of Systems את המושג “מערך צבאי״ טבע זאב בונן בשנות השבעים ,בעקבות הפקת לקחי מלחמת יום כיפור .המושג מערך צבאי מייצג אוסף של מערכות נשק משולבות בארגון ובתורת לחימה ,המותאמות למשימה שאותה הוא אמור להכריע .כדוגמת המערך הצבאי במלחמת הבזק הגרמנית ,אשר שילב תקיפת קרקע משוריינת עם תקיפה אווירית שהכריעה את אירופה בפתיחת מלחמת העולם השנייה. צחוק הגורל ,שאף כי זאב שהיה חלוץ החשיבה בתחום של פיתוח מערכים צבאיים בישראל ומילא את תפקיד מנכ״ל רפאל בשנים 1970- 1978ובין השנים ,1982-1987נותרנו מאחור במימוש חלקנו במערכים הצבאיים שפותחו עבור מערכת הביטחון. בספרו מציג זאב את הסיבות לכך -כולן נכונות ,אבל המרכזית שבהן חסרה לדעתי. רפאל ,לכל אורך התקופה הזכורה לי ,לא הגדירה את שאיפתה ליטול חלק בהובלת פיתוח מערכים צבאיים ,החלטה שאילו התקבלה הייתה מחייבת אותנו להתארגנות שונה ,כפי שתוסבר בהמשך.
138המצפון הארגוני העדר יוזמה בתחום של מערכים צבאיים ,קבלה חיזוק מן העובדה שהצלחנו בפיתוחן של מערכות ,דוגמת טילים מונחים והסתפקנו בכך, עם מעורבות מערכתית מינימלית בפלטפורמות האוויריות ,הימיות והיבשתיות המרכזיות של מערכת הביטחון ,המהוות מטבען צומת מרכזית במערכים צבאיים. המחשת התפיסה בה נמצאנו באה לידי ביטוי בביקורו של אורח בכיר בתקופתו של מוסה פלד כמנכ״ל .הסמנכ״ל שהציג את רפאל בפני האורח ,ציין כיתרון את העובדה שרפאל מתמקדת במערכות נשק ואינה עוסקת בפלטפורמות .מוסה ,ששילב אינסטינקטים בריאים של איש אדמה מנהלל ושל מצביא שהתנסה בהפעלת מערך צבאי ,שאל לאחר שהביקור הסתיים“ ,מדוע היה צריך להתגאות בפני אורח חיצוני שאנחנו לא עוסקים בפלטפורמות?״ אהבתי להקשיב למוסה וגם הפעם הרווחתי, משום שגרם לי לקריאת השכמה ממצעד איוולת שהייתי חלק ממנו. ההזדמנות לשנות כיוון ניתנה לי כאשר נכנסתי לתפקידי כמנכ״ל, בתקופה שהתאפיינה בהתעצמותן של טכנולוגיות תקשורת ,מחשוב וסנסורים ,שהציבו כתובת ברורה על הקיר .מערכות נשק גדולות כקטנות ,שלא תשתלבנה ברשתות תקשורת ,מחשוב ועיבוד נתוני מודיעין ,לא תשתתפנה במשחק. דרך ארוכה של 38שנים בחטיבת הטילים ,אשר אותן סיימתי כמנהל החטיבה ,העניקה לי את היכולת להציג לעמיתָיי להנהלה את המטפורה הבאה“ :הטילים שפיתחנו ,שזכו בפרסים ,ועשו היסטוריה שהעמידה את רפאל על רגליה ,יהפכו בשלב הראשון לכפתורים בחליפות תקשורת ,מחשוב ומודיען של אחרים .בשלב השני ,בעלי החליפות ,יפתחו את הכפתורים בכוחות עצמם .ולכן ,אם לא ניכנס לתחום החליפות ,במקום לחצות את רף המכירות של מיליארד דולר לשנה שאותו הצבנו כיעד אסטרטגי ,נאבד גם את הנכסים בגובה של חצי מיליארד לשנה שיש לנו כיום.״ מכאן קצרה הייתה הדרך להחלטת הנהלה ,במסגרת מה שהוגדר
פרק ט׳ -מבחן התוצאה 139 בשנת 2000כ״אסטרטגיית 2010״ ,להציב את הכניסה להובלת מערכים צבאיים כיעד אסטרטגי מרכזי. היה לי ברור שמדובר בריצה למרחקים ארוכים ,בטווחי זמן של עשר שנים ויותר ,אשר יתממשו מעבר לקדנציה שלי כמנכ״ל. הכרתי בעובדה שהשגת המטרה כרוכה בהשקעות גבוהות ובסיכונים משמעותיים ,שאותם אטול אישית על כתפי ,מתוך הכרה ברורה שאת הפירות יקצרו ממשיכי דרכי ,ועשיתי זאת בלב שלם לחלוטין. מהלכים שכיוונו את דרכי במימוש מערכים צבאיים ברפאל: חתירה בלתי מתפשרת לבניית מצוינות ארגונית על כלל מרכיביה, במטרה לאפשר התמודדות עם רף תעוזה גבוה ועמידה בו. מיזוג שתי חטיבות שהשלימו טכנולוגית זו את זו ,במטרה לחזק יכולות מערכתיות. רעיון למערך צבאי בעל תרומה מבצעית עם פוטנציאל גבוה, הועבר מתחום עסקים שקידם אותו לאורך תקופה ארוכה לכיוון חיל האוויר ,לתחום עסקים מוכוון זרוע יבשה ,שהוערכה כלקוח עם סיכויים טובים יותר למימוש הרעיון .ההחלטה לוותה בנכונות להשקעה עצמית בהיקף רב-שנתי של מאות מיליוני שקלים, שנועדה לסגור פערי ידע ברמות אי ודאויות גבוהות ,שהלקוח לא היה מוכן לממן .הפרויקט התממש בהצלחה ,בסבב פיתוח בודד, והקפיץ את רפאל למעמד של מפתחת מערכים צבאיים .הזדמנות לתת קרדיט לנפתלי ,שניהל את תחום העסקים שבו נולד וצמח המערך וסייע לו להיקלט ולהצליח במקומו החדש -ביטוי יפה למימוש הערך רפאל אחת. מיזוג של שני תחומי עסקים שהשלימו זה את זה בהיבטים טכנולוגיים ושיווקיים ,במטרה לחזק יכולות מערכתיות בתחום ההגנה האווירית .המהלך אפשר לנו לזכות בתחרות בין לאומית
140המצפון הארגוני ולהיכנס כשחקנים מרכזיים במערך ההגנה האווירית של לקוח זר, עם פוטנציאל שתרם לתשתית המערכתית והארגונית שאפשרו מאוחר יותר את פיתוח מערכת “כיפת ברזל״. כניסה אינטנסיבית ועתירת השקעות עצמיות בתחומי תקשורת מתקדמים. חיזוק אבני הבניין של טכנולוגיות רלוונטיות קיימות והשגת שליטה בטכנולוגיות מפתח חדשות. נטלתי אחריות להשקעות מו״פ ממקורות עצמיים ,לטובת מערכים צבאיים בהיקף רב-שנתי שעלה על מיליארד שקלים .ההקצאה התקציבית התאפשרה הודות לעליה המתמדת ברווח הגולמי והשימוש בו כפי שהתחייבתי -כמקור שישרת את היעוד הביטחוני. הכרתי בכך שלא ניתן להוביל פיתוח של מערכים צבאיים מורכבים ועתירי השקעות ,מבלי לנקוט מדיניות חדשה ,שתשתף תעשיות ישראליות נוספות במרכיבים משמעותיים ,כשכל אחת מביאה לשותפות את מוקדי המצוינות שלה ואת יתרונה היחסי .המהלך חייב התמודדות קשה עם התפיסה ההיסטורית של “אינטגרציה אנכית״ שליוותה את רפאל מימיה הראשונים ,ששאפה לעשות מה שיותר בבית .18המהלכים הארגוניים שליוו את ההחלטה ,חייבו צמצום מוקדי ידע לתחומי ליבה בלבד ,תוך הוצאתם של תחומים אחרים מרפאל .ועדי העובדים גילו רגישות מובנת להוצאת עבודות מרפאל ,אבל נתנו את הסכמתם לכך בזכות האמון לו זכיתי מהם. השקעה בבניית כלי סימולציה בשיתוף הלקוחות .נושא בעל חשיבות מרכזית לפיתוח מערכים צבאיים ,שאפשר לקיים דו- 18התפיסה של “אינטגרציה אנכית״ נולדה בימיה הראשונים של רפאל והייתה תוצאה של חוסר ברירה ,בהעדר תעשיות שניתן היה לשתפן בפיתוח .לא עברנו את השינוי הנדרש כאשר הסביבה התעשייתית של שנות השבעים אפשרה זאת ,ויצרנו את אחד הגורמים שהובילו למשבר ברפאל ,כתוצאה מצמיחה מוגזמת בכוח אדם ,שהובילה לשחיקה מקצועית ,לחוסר יעילות ולאובדן הגמישות שהתחייבה מסביבה משתנה.
פרק ט׳ -מבחן התוצאה 141 שיח בין תורת ההפעלה לאפיון ההנדסי ,לתרגל את מי שיפעילו את המערך ,כולל דימוי של מתארי אמת ,שאפשרו להעריך את האפקטיביות המבצעית. ביצעתי מהלכים כואבים ונטולי פשרות ,כולל הדחת ראש חטיבה מוערך מתפקידו ,כדי לממש את הערך רפאל אחת ,שנועד להבטיח שיתוף פעולה בין חטיבתי שימצה את יתרון הגודל והגיוון בחברה. נעזרתי בזאב בונן כחונך וכיועץ ,אשר סייע לנו כהנהלה ,בהחלטות המורכבות שנדרשנו לקבל .השתתפותו היוותה מבחינתי סגירת מעגל כפולה ומרגשת :הסיבה הראשונה -זאב היה המנהל שלי בתחילת דרכי ברפאל ,שייצג עבורי דוגמת מופת שליוותה אותי מאז .הסיבה השנייה -ניתנה לי הזכות המכבדת ,לשתף את זאב במימוש התפיסה שהוא הגה ועיצב בשנות השבעים. מה למדנו? המטרה הושגה מעבר לציפיות ,למרות תנאי הפתיחה הנחותים בזמן היציאה לדרך ,שלוו בהתנגדויות מצד תעשיות ביטחוניות ,שלא רצו לראות מתחרה נוסף במגרשן ,ומצד גורמים במערכת הביטחון ,שלא האמינו ביכולתנו להוביל פיתוח של מערכים צבאיים. התשתית שנבנתה ברפאל בתחום המערכים הצבאיים ,שינתה את פני הארגון ששיאו בפרויקט “כיפת ברזל״ שהתממש כעשור לאחר שסיימתי את תפקידי כמנכ״ל ,עם זכות לומר תודה ולתת הרבה קרדיט לד״ר איתן יודילביץ ולדוד שטמר ,שהנהיגו את חטיבת הטילים בתקופות הרלוונטיות. סיום הפרק סוגר מעגל ,שנפתח במשבר חריף שנוצר כתוצאה מההתנגדות להפוך את רפאל לארגון שיבחן גם על קריטריונים עסקיים,
142המצפון הארגוני והסתיים בהישג בעל ערך לאומי ,שלא היה מושג אלמלא הצלחתה העסקית של רפאל.
סיכום את השיר I did it my wayששר פרנק סינטרה ,ואותו השמיעו לכבודי חברי ההנהלה במסיבת הפרידה ,קיבלתי כמחמאה וכהכרת תודה מרגשת. אכן הלכתי בדרך בה האמנתי ,גם כשהסביבה שידרה מסרים הפוכים. עשיתי זאת מתוך דחף פנימי חזק שהתבסס על מה שנראה בעיני כשכל הישר ,שעיצוב של ארגון ישראלי מצטיין ,חייב להישען על תרבות ישראלית ולא על חיקוי מתוך התבטלות של תרבויות ניהול זרות ,שחלקן מיובא מהאקדמיה האמריקאית. “סינדרום הפיל הפצפון״ שהוצג בהקשר של רפאל ,רלוונטי לשתי תופעות שליליות ברמה הלאומית :מניע אנשים מוכשרים לעבור לארצות אשר יאפשרו להם להשתייך לקבוצת המובילים ,במקום להישאר כאן עם החקיינים ,שתמיד ישתרכו מאחור .נותן לגיטימציה ליזמי סטארט-אפ, לבצע אקזיטים שאינם מותירים חברות מקומיות מלאות עם פוטנציאל צמיחה בישראל ,בטענה שניהול איכותי של חברות גדולות אינו יכול להתקיים בתרבות שלנו ,שאינה בנויה לסדר ולמשמעת. אל מול ההצלחה של רפאל ,שהוכיחה בדרכה ,שניתן להגיע למעמד מוביל בקנה מידה גלובלי ,עומדות הדוגמאות הבאות ,הממחישות את פוטנציאל הנזק שיכול להיגרם לנו ,עם ניפול בפח של חיקוי מתוך
144המצפון הארגוני התבטלות ,שישען על הצלחתן של תרבויות ניהול זרות. הדוגמה הגרמנית -התארחתי אצל תעשיין גרמני בכיר שהתגאה בכך שהוא מנהל יצירתי התומך בחדשנות .במהלך השיחה ציין המארח את אכזבתו מהארגון שאותו הוא מנהל ,בהיותו נעדר חדשנות .מכיוון שהעלה שאלה קרובה לליבי ,סברתי לתומי שמצאתי בר שיח וסיפרתי לו על קבוצת המנביטים שקיבלה את אישורי לעשות מה שהיא רוצה ולעבוד עם מי שהיא בוחרת .המארח התבונן בי כאילו הייתי חייזר והשיחה נקטעה .לא מפתיע שבחברה שלו אין חדשנות ,שעה שאצלנו נוצר עודף של רעיונות שהבחירה ביניהם לא הייתה קלה. הדוגמה האמריקאית -במפגש שקיימנו עם תעשייה ביטחונית גדולה שאתה היה לנו פרויקט משותף ,סיפר לנו איש הקשר האמריקאי שהחברה נמצאת בעיצומו של תהליך פיטורין שאותו הם מזדרזים להשלים לפני חג המולד .שאלתי מיידית ,את מה שכל ישראלי היה שואל“ :מדוע מפטרים לפני חג המולד?״ והמארח השיב בטבעיות גמורה“ :מפטרים לפני החג כדי לחסוך את עלויות השכר של חופשת החג.״ דוגמה לארגון שלא יצמיח שחקני נשמה ,שאצלנו היוו חלק מתפיסת הניהול שהוכיחה את עצמה בהתמודדות מוצלחת מול ענקי התעשייה הביטחונית האמריקאית. חשוב לי להבהיר ,שההתמודדות עם ענקי תעשיות הביטחון הזרות, וארצות הברית בראשן ,נעשתה מתוך עמדה של ענווה ,עם כבוד רב ליכולותיהן ולמורשת העוצמתית שהן מייצגות ,שהנחיתה אדם על הירח בשנת .1969 כל מה שאנחנו“ ,הקטנים״ ביקשנו -לעלות על מגרש המשחקים שלהן, להתמודד ולהצליח .עשינו זאת בזכות העובדה שהן שימשו עבורנו מקור התבוננות למרכיבים של מנהיגות ,אסטרטגיה ,ערכים ,מקצוענות ויכולת ביצוע ,שאותם התאמנו לגודל ולתרבות הלאומית שלנו.
מקורות 1 .1רפא״ל -מאת מוניה מרדור -הוצאה לאור משרד הבטחון 1981 2 .2רפא״ל ממעבדה למערכה -מאת ד״ר זאב בונן -הוצאת נ.ד.ד. מדיה בע״מ 2003 3 .3לוחמת יבשה .שלי ועוד קצת -מאת דן רוגל -הוצאת ליתם 2012 4 .4גלגל התנופה :מטוב למצוין -מאת ג׳ים קולינס -הוצאת פקר 2001 5 .5לנצח נבנו -ג׳ים קולינס וג׳רי פוראס -הוצאת פקר 1997 6 .6הסתגלות .מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון -מאת טים הרפורד - הוצאת כנרת ,זמורה-ביתן ,דביר 2015 7 .7סטיב ג׳ובס -מאת וולטר אייזקסון -הוצאת מודן 2011 8 .8מדינת הסטארט-אפ -מאת דן סינור ושאול זינגר -הוצאת מטר 2014 9 .9מי אומר שפילים לא יכולים לרקוד ( IBMבמהפך היסטורי) -מאת לואיס ו׳ גרסטנר -הוצאת מודן 2004 1010דור ה Y -כאילו אין מחר -מאת תמר אלמוג/עוז אלמוג -הוצאת מודן 2016 1111מצעד האיוולת -מאת ברברה טוכמן -ספרית מעריב 1986
המצפון הארגוני146 - גנדהי. ק. מאת מ- אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת1212 2005 הוצאת אסיה . הוצאת דביר תשל״א- מאת אחד העם- על פרשת דרכים1313 2016 הוצאת רסלינג- בעריכת ישראל כ״ץ- פרופסיה בדרך1414 2017 הפקת ענף היסטוריה ברפאל- ״ ההיסטוריה ואנשיה1 “שפריר1515 16. Types and Roles of System Engineers - by Naftali Amit, Yossi Matalon, Avigdor Zonnenshain and Giora Shalgi - INCOSE annual symposium. Philadelphia 2013 17. Who gets eaten and who gets to eat - The Economist July 12th 2003 18. Managing Corporate Lifecycles - by Ichak Kalderon Adizes - 1999 19. Do Personal Characteristics and Cultural Values that Promote Innovation, Quality, and Efficiency Compete or Complement Each - by Miron, E., Erez, M., & Naveh, E., (2004). 20. Art and Technology Relations - Rafael׳s Case Study - by Giora Shalgi. STAR convention Tel Aviv 2013 21. Award for responsible disobedience - MIT׳s site https://www. media.mit.edu/posts/disobedience-award - מאת אל״מ אמיר אבולעפיה- האומץ להביע דעה עצמאית.22 חשוון תשע״א433 גיליון,מערכות נספחים (concurrent engineering) הנדסה משולבת- נספח א׳ אחריות וסמכות ראשי הפרויקטים, מעמד- נספח ב׳ . התארגנות מטריציונית- נספח ג׳ . מערכת כלכלית- נספח ד׳
נספח א׳ -הנדסה משולבת ()Concurrent Engineering כל נהג מונית ,לפני שהוא רוכש מכונית חדשה ,מחשב את “עלות מחזור החיים״ של המכונית ,הכוללת :עלויות הרכישה ,עלויות ההפעלה והתחזוקה ,כולל ההפסדים הצפויים בכל יום שבו המכונית מושבתת. ולכן ,אין מקריות בעובדה שהאמינות ואורך החיים של מרצדס הפכו אותה למונית פופולרית ,למרות מחירה הגבוה בקנייה. הלקח מופנם היטב בתעשייה הביטחונית והאזרחית ,ומלווה בלחץ בלתי פוסק לצאת לשוק עם מוצרים חדשניים עם עלות מחזור חיים נמוכה. הניסיון מצביע על כך שמרכיב מרכזי בעלות מחזור החיים של מערכות נשק חדשות ,נקבע בשלבים המוקדמים של הפיתוח ,כמתואר בטבלה הבאה.
148המצפון הארגוני הערכה של מידת ההשפעה שלב במחזור החיים של המצטברת על עלות מחזור החיים מערכת חדשה סיכום הארכיטקטורה המערכתית ,כולל תפיסת 70% הייצור והתחזוקה השלמת התכנון המפורט 85% השלמת הפיתוח והוכחתו 95% 100% עדכונים בשלבי הייצור והשימוש התפתחות טיפוסית של עלות מחזור חיים במהלך פיתוח של מערכות חדשות 18 מתודת ״הנדסה משולבת״ מהווה כלי ניהולי למימוש עלות מחזור חיים נמוכה ,אותה הפעלנו בכללים הבאים: היעד של עלות מחזור החיים נקבע ביציאה לדרך של פיתוח מערכת חדשה ,כאשר הוא נתון לאחריותו של ראש פרויקט הפיתוח שהצלחתו נבחנת לאחר האספקה ,והפעלת המערכת לשביעות רצון המשתמש ,כולל עלויות תחזוקה. לצורך כך עמד לרשות ראש הפרויקט צוות משולב של אנשי פיתוח, ייצור ותחזוקה ,מתוך כוונה שיהיו מעורבים בשיקולי התכן. דגמים לניסויים הורכבו במפעל הייצור ,שהיה אחראי בהמשך הדרך על הייצור השוטף .המטרה -לתרגל את תהליכי הייצור בשלבים מוקדמים שיאפשרו אומדן עלויות ייצור בשלב בו ניתן עדיין להשפיע על איכות התכן. .18מבוסס על נתונים מספרות מקצועית שאומתו בפועל מהניסיון שהצטבר ברפאל.
נספח א׳ -הנדסה משולבת 149 הערכת עלויות הייצור נמצאה בסמכותו של מנהל מפעל הייצור .כאשר הצביע על חריגה מהעלות המתוכננת ,חזר ה ֶתכֶן לשולחנו של המפתח לצורך תכנון מחדש .התנהלות דומה נעשית מול הגוף המתחזק. מימוש והטמעת הנדסה משולבת ההטמעה של הנדסה משולבת הייתה מהירה. ראשי הפרויקטים קיבלו על עצמם את האחריות המורחבת והפעילו אותה בצורה מרשימה ,שהניבה תוצאות דרמטיות במונחים של עלות מחזור חיים וזמן הופעה בשוק.
150המצפון הארגוני
Search
Read the Text Version
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- 69
- 70
- 71
- 72
- 73
- 74
- 75
- 76
- 77
- 78
- 79
- 80
- 81
- 82
- 83
- 84
- 85
- 86
- 87
- 88
- 89
- 90
- 91
- 92
- 93
- 94
- 95
- 96
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- 111
- 112
- 113
- 114
- 115
- 116
- 117
- 118
- 119
- 120
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125
- 126
- 127
- 128
- 129
- 130
- 131
- 132
- 133
- 134
- 135
- 136
- 137
- 138
- 139
- 140
- 141
- 142
- 143
- 144
- 145
- 146
- 147
- 148
- 149
- 150
- 151
- 152
- 153
- 154
- 155
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- 161
- 162
- 163
- 164
- 165
- 166
- 167
- 168
- 169
- 170
- 171
- 172
- 173
- 174