כתבות לעיתון ליווי בסטאז

‫חוויות משנת הסטאז' –‬ ‫תשפ\"א‬ ‫סיפורי מתמחים בחינוך גופני‬ ‫קורס ליווי בסטאז'‬ ‫מנחה‪ :‬ד\"ר זוהר מעין‬ ‫יוני ‪2021‬‬

‫למידה חקרנית והוראה דיפרנציאלית ככלים להעלאת מוטיבציה בקרב‬ ‫התלמידים‬ ‫עמית כהן‬ ‫ירדן רחמים‬ ‫מגפת הקורונה הביאה את בתי הספר להתמודד עם צורת למידה חדשה בה לא השתמשו קודם‬ ‫לכן‪ -‬למידה מרחוק‪ .‬בזמן הסתגלות המערכת למצב החדש ניכר כי מידת המוטיבציה של‬ ‫התלמידים ללמידה הלכה ופחתה‪ .‬מסיבה זו החלטנו לעצור ולחפש פתרונות יצירתיים להגברת‬ ‫המוטיבציה של התלמידים‪.‬‬ ‫הסטאז' החל‪ ...‬ניתנה יריית הפתיחה וההתרגשות הייתה בשיאה‪ .‬סוף סוף הגיע הדבר האמיתי לו‬ ‫כל כך חיכינו‪ -‬ההוראה!‬ ‫הלימוד נעשה בקפסולות‪ ,‬אך למרות זאת שנת הלימודים נפתחה כסדרה‪ ,‬כמו כל שנה רגילה‪.‬‬ ‫קיבלנו את המערכות‪ ,‬הכנו תכנית לימודים שנתית והיינו מוכנות להתחיל את החוויה העוצמתית‪.‬‬ ‫מהר מאוד התכניות השתבשו‪ ...‬המגיפה החמירה‪ ,‬בתי הספר נסגרו והתלמידים‪ -‬בבית נותרו‪.‬‬ ‫למרות השינוי הדרמטי והלמידה החדשה דרך הזום החלטנו להרים את הראשים‪ .‬הרי זו שנת‬ ‫התנסות‪ ,‬מה כבר יכול לקרות? מקסימום טועים בדרך ולומדים‪ .‬יש לנו את כל המעטפת הנדרשת‬ ‫כדי להתמודד עם האתגרים החדשים!‬ ‫התחלנו בלימוד מרחוק אך זה היה מורכב יותר משציפינו ונתקלנו במספר קשיים מהותיים‪.‬‬ ‫הראשון מבניהם נגע לתכנית הלימודים‪ .‬מתכנית מגוונת ועשירה המורכבת ברובה ממשחקים‬ ‫קבוצתיים‪ ,‬עברנו לתכנית מצומצמת הכוללת רק ענפים אישיים‪ ,‬שאת רובם לא ניתן לבצע מרחוק‬ ‫עקב מגבלת הציוד וההיבטים הבטיחותיים‪.‬‬ ‫הקושי השני נגע להטרוגניות בכיתה‪ .‬גם בזמן שגרה ההטרוגניות ישנה‪ ,‬אך הקוטביות בזמן‬ ‫המגיפה הלכה וגברה‪ .‬היו תלמידים רציניים בעלי אחריות ללמידה‪ ,‬מול כאלו שללא המסגרת‬ ‫הבית ספרית התקשו לאסוף עצמם ולהיות מכווני מטרה‪ .‬היו תלמידים ספורטאים שיכולתם‬ ‫הגופנית גבוהה‪ ,‬מול כאלו חלשים יותר בעלי יכולת גופנית נמוכה ובנים ובנות למדו יחד ללא‬ ‫הפרדה‪ .‬קושי נוסף היה בנושא האינטראקציה עם התלמידים‪ .‬במטרה לא לפגוע בפרטיותם‪,‬‬ ‫ניתנה הוראה ממשרד החינוך כי אין לחייב אותם לפתוח מצלמות בזמן השיעורים‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫נותרנו מול מסכים שחורים‪ .‬כאלו שהקשו מאוד על פיתוח דיון קבוצתי ועל יכולת ההכוונה של‬ ‫התלמידים לביצוע נכון של התרגילים המעשיים‪.‬‬ ‫הרגשנו שלאט לאט אנחנו מאבדות את הילדים והמוטיבציה שלהם הולכת ופוחתת עם‬ ‫ההתקדמות בימים‪ .‬לכן‪ ,‬הסיטואציה המתסכלת והמדאיגה דרשה מאתנו לחשוב מחוץ לקופסא‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לשנות את המצב ולהגביר את המוטיבציה של התלמידים לפעילות ולעשייה‪ .‬בעיקר‬ ‫בשיעורי החינוך הגופני‪ ,‬אך גם בשעות הפנאי בזמן הסגר בו אין מהבתים יציאה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬בכדי להבין את ההגדרה למוטיבציה לעומק נעזרנו בספר \"מוטיבציה לפעילות גופנית‬ ‫ולספורט\"‪ .‬ספר זה מפרט מהי מוטיבציה‪ ,‬מהם מאפייניה ומהן השיטות בהן ניתן להעלותה‪.‬‬ ‫הוא מציג גישות שונות מעולם הפסיכולוגיה הקשורות במוטיבציה‪ ,‬סוקר מהם סוגיה השונים‬ ‫ובוחן כיצד כל אחד מסוגים אלו תורם בהעלאתה בשני היבטים‪ :‬השתתפות בפעילות והישג‪.‬‬ ‫בהתייחס לפעילות הגופנית בבית הספר‪ ,‬התמקדנו במוטיבציה להשתתפות בפעילות‪.‬‬

‫המוטיבציה מוגדרת כשאיפות‪ ,‬הצרכים והעניין המעוררים את האורגניזם‪ ,‬דוחפים אותו‬ ‫ומכוונים אותו לקראת מטרה מסוימת (זיו‪ -1993 ,‬מתוך הספר מוטיבציה לפעילות גופנית‬ ‫ולספורט)‪ .‬אם כך‪ ,‬מטרתנו העיקרית היא להצליח לעורר עניין וסקרנות בקרב התלמידים‪ ,‬כך‬ ‫שהם ירצו ללמוד ולבצע פעילות גופנית הן בשיעורי החינוך הגופני והן בשעות הפנאי‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגים עיקריים של מוטיבציה‪:‬‬ ‫‪ ‬מוטיבציה חיצונית‪ :‬מוטיבציה המונעת מהצורך לתגמול או הימנעות מעונש‪ .‬האדם מכוון‬ ‫מטרה כיוון שהצלחה במשימה תתוגמל בפרס או לחלופין תמנע עונש צפוי‪.‬‬ ‫‪ ‬מוטיבציה פנימית‪ :‬מוטיבציה המונעת מהצורך הפנימי להנאה וסיפוק מהפעילות‪ .‬האדם‬ ‫מבצע את הפעילות בשביל שתגרום לו הנאה ואושר‪ .‬צורך זה מונע מצרכים פסיכולוגיים‬ ‫של האדם לתחושת מסוגלות‪ ,‬לביטחון עצמי‪ ,‬לעצמאות ולקבלת החלטות‪.‬‬ ‫נמצא כי סוג הפעילות המגביר מוטיבציה פנימית הוא פעילות אקטיבית‪ ,‬אינטראקטיבית‪,‬‬ ‫המשלבת בתוכה למידת חקר והתנסות מעשית‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬בחרנו בלמידה חקרנית והוראה‬ ‫דיפרנציאלית ככלים להעלאת מוטיבציה בקרב התלמידים‪.‬‬ ‫אבל איך עושים את זה? איך הופכים את הרעיון התיאורטי לפרקטיקה?‬ ‫ישבנו וחשבנו מהן הפעילויות העשויות לסחוף את התלמידים אחרינו ולגרום להם למצוא עניין‬ ‫בנושא הנלמד מתוך סקרנות‪ .‬מה שהכווין אותנו ביצירת השיעורים החדשים היה הרצון לתת‬ ‫להם חווית למידה שונה‪ ,‬אחרת‪ .‬כזו שבה הם מרגישים בעלי ערך מעצם היותם החוקרים‪ ,‬אלו‬ ‫שבודקים‪ ,‬מתנסים ומגלים את החומר בעצמם‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיפשנו פעילויות שנותנות ביטוי לכלל‬ ‫התלמידים על הסקאלה‪ ,‬לחלשים ולחזקים כאחד‪ ,‬מה שהוביל אותנו לשמירה על עיקרון נוסף‪-‬‬ ‫הוראה דיפרנציאלית‪.‬‬ ‫התוצרים המוצגים הינם מערכי שיעור שבנינו‪ ,‬בהם ניתן ביטוי ללמידה חקרנית והוראה‬ ‫דיפרנציאלית‪ .‬אלו‪ ,‬נבעו מהרצון והצורך להגברת המוטיבציה של התלמידים במהלך הלמידה‬ ‫מרחוק‪ .‬המערכים עוסקים בנושאים מתוך תכנית הלימודים ומשלבים ברובם ידע עיוני ופעילות‬ ‫מעשית מותאמת‪ .‬שני המערכים הראשונים הם בנושא השתנות הדופק במנוחה ובמאמץ‪ ,‬המערך‬ ‫השני הוא בנושא בניית תכנית אימונים אישית והמערך השלישי הוא חידון בנושא ספורטאים‬ ‫מעוררי השראה‪( :‬יש להקליק על הקישורים בכדי לצפות בקבצי המערכים)‬ ‫* בהשראת איתן דוידוביץ‬

‫כמורות לחינוך גופני‪ ,‬אחת ממטרותינו העיקריות היא לגרום לתלמידים לאהוב את הפעילות‬ ‫הגופנית כדי שיבצעו אותה גם בזמנם הפנוי ובכך ישמרו על אורח חיים פעיל ובריא וישפרו את‬ ‫איכות חייהם‪ .‬בכדי להשיג מטרה זו יש להעלות את המוטיבציה של התלמידים לפעילות‪ ,‬לא רק‬ ‫בלמידה מרחוק‪ ,‬אלא גם בהוראה הפרונטלית‪ .‬אנו מאמינות שהדרך הטובה והיעילה ביותר‬ ‫לעשות זאת היא לתת משימות מאתגרות ומעניינות‪ ,‬שיגרמו לתלמידים לגלות בעצמם את‬ ‫המסרים אותם אנו רוצות להעביר ובכך להקנות להם תחושת מסוגלות ומשמעות מהמקצוע‪.‬‬ ‫הפעילות החקרנית והדיפרנציאלית כאחד‪ ,‬מקנות לתלמידים ערך מוסף‪ .‬זה הופך אותם ללומדים‬ ‫עצמאיים יותר ומפתח יכולות קוגניטיביות כמו חשיבה אסטרטגית וחשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫המערך המצורף הוא דוגמא לשיעור שבנינו‪ ,‬המדגים כיצד ניתן לשלב למידה מסוג זה גם בחזרה‬ ‫לבית הספר‪ ,‬בהוראה פרונטלית ובזמן שגרה‪( :‬יש להקליק על הקישור בכדי לצפות בקובץ המערך)‬

‫תקשורת בין הורים למורים‬ ‫איתמר כהן‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫שנת תשפ\"א עבור תלמידי מדינת ישראל ובפרט תלמידי התיכון הייתה מאתגרת ביותר‪ ,‬עקב‬ ‫משבר הקורונה שליווה אותם במשך כל השנה‪.‬‬ ‫שמי איתמר כהן‪ ,‬מורה לחינוך גופני בתיכון ע\"ש אילן רמון בהוד השרון‪ ,‬וגם אני חוויתי יחד עם‬ ‫התלמידים את השנה המאתגרת הזו‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬גם בשנה רגילה‪ ,‬תלמידי התיכון עומדים בפני אתגרים רבים ובפני הסחות דעת רבות‬ ‫אשר מקשים עליהם בהתמודדות היום יומית עם החומר הנלמד בבית הספר‪ .‬בשנה זו‪ ,‬האתגר‬ ‫גדול הרבה יותר‪ ,‬ועל כן התלמיד חייב לקבל את המסגרת העוטפת והתומכת הטובה ביותר עבורו‪.‬‬ ‫ללא צל של ספק‪ ,‬כשמדובר בתלמידי תיכון האחריות הגדולה מוטלת על התלמיד עצמו ועל הצוות‬ ‫החינוכי‪ ,‬אך גם להורי התלמיד יש חלק משמעותי בתמיכה ובליווי התלמיד‪ .‬בכדי שהתלמיד יקבל‬ ‫את התמיכה הטובה ביותר מהוריו חייב להיבנות אמון בין ההורה לבין הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫אני חוויתי בעצמי סוגי הורים שונים‪ ,‬יצרתי איתם קשר במהלך השנה‪ ,‬והבנתי כמה חשוב הקשר‬ ‫איתם‪ ,‬ובמיוחד בקרב התלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר‪ .‬בחרתי להעמיק בנושא זה‪ ,‬כדי‬ ‫להבין בצורה טובה יותר את טיב הקשר עם ההורים‪ ,‬וכיצד יש לפעול בשיתוף פעולה כדי לתת‬ ‫לתלמיד את המסגרת הטובה ביותר להצלחתו‪.‬‬ ‫כתבה זו תסקור את המידע שכבר ידוע על חשיבות התקשורת בין הורים למורים‪ ,‬ותדון בחוויה‬ ‫האישית שלי מהשנה הראשונה שלי כמורה בתיכון‪.‬‬ ‫סוגי מעורבות הורים והשפעתם על הישגי תלמידים‪:‬‬ ‫במחקרים שנעשו ניתן לראות שלמעורבות הורים יש השפעה חיובית על התנהגות תלמידים‬ ‫והישגיהם ( ‪Baquedano-López, Alexander, Hernández, 2013, Epstein, 1996, Wilder,‬‬ ‫‪ .(2014‬מעורבות ההורים והשפעתה על התלמיד נבחנת בשני היבטים‪ :‬מעורבות הורים בבית‬ ‫ספר לעומת מעורבות הורים המתבצעת בבית‪.‬‬ ‫מעורבות משמעותית לקידום התלמיד של ההורים בבית היא בעיקר ציפיות של הורים ביחס‬ ‫להישגים לימודיים‪ ,‬עידוד שיטתי‪ ,‬ופעולות המעצימות הזדמנויות למידה בבית‪ ,‬זה מוביל לכך‬ ‫שהציפיות של התלמיד מעצמו גדלות ובסופו של דבר גם הישגיו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדובר במעורבות פעילה של ההורים בבית הספר והתערבות בלמידה המעשית‬ ‫של התלמיד‪ ,‬ניתן לראות כי אין תרומה לטווח רחב של ידע הנדרש במבחנים סטנדרטים‪ ,‬בפרט‬ ‫כאשר הורים ממקדים את המעורבות שלהם בתוצאות בית ספריות‪ .‬היתרון המשמעותי של‬ ‫מעורבות הורים בבית הספר הוא חיזוק קשרי הורים מורים והאמון ביניהם אשר להם השפעה‬ ‫רבה להתקדמות התלמיד (‪.)Hill & Tyson, 2009, Desforges & Abouchaar, 2002‬‬ ‫חשיבות האמון בין ההורה למורה‪:‬‬ ‫אנשי החינוך זקוקים לאמונם של הסובבים אותם‪ ,‬על מנת לבצע את תפקידם בצורה הטובה‬ ‫ביותר‪ ,‬בין אם מדובר במנהל שמוריו לא סומכים עליו‪ ,‬תלמיד שצריך יהיה להצדיק חוסר אמון‬ ‫של המורים שלו‪ ,‬ומורים אשר ייאלצו להשקיע המון כדי להתמודד עם פיקוח של ההורים שלא‬ ‫סומכים עליהם‪.‬‬

‫במחקר נרחב (‪ )Schechtman & Busharian, 2015‬הגיעו למסקנה שקשר טוב ומותאם בין‬ ‫ההורים למורים‪ ,‬תורם רבות להתפתחות הילד המתבגר בהיבט הלימודי‪ ,‬חינוכי‪ ,‬חברתי ורגשי‪.‬‬ ‫להורים ולמורים יש אחריות משותפת לקידום התלמיד‪ ,‬וכדי שזה יצליח חייב להיות אמון‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫אמון הדדי מאפשר יחסי שיתוף פעולה ושיתוף מידע בין ההורה למורה‪ ,‬ובכך ללמוד את צרכי‬ ‫התלמיד בצורה הטובה ביותר‪ .‬אמון זה יוביל גם לכך שההורה יסמוך הרבה יותר על המורה ולא‬ ‫יעקוב ויפקח בזכוכית מגדלת אחר המורה‪ ,‬מה שייתן למורה חופש פעולה רחב יותר אשר יוביל‬ ‫לדברים חיוביים בקידום התלמיד‪ .‬בנוסף‪ ,‬האמון מעודד יוזמה והתנסות בדרכי פעולה חדשות‬ ‫שיכולות להוביל לקידום נוסף של התלמיד (‪ ,Schechtman & Busharian, 2015‬ולדובסקי יובל‪,‬‬ ‫‪.)2018‬‬ ‫דרכים ליצירת אמון בין הורה למורה‪:‬‬ ‫ישנם הורים שיתנו אמון במורה של התלמיד כבר מהרגע הראשון‪ ,‬ללא תלות בשום דבר‪ .‬מצד שני‬ ‫ישנם הורים שיהיו מאוד ספקנים‪ ,‬והמורה יצטרך לזכות באמון שלהם‪ .‬אמון זה יתחזק כאשר‬ ‫ההורה ירגיש שלמורה יש יכולת מקצועית‪ ,‬ואולי אפילו יותר חשוב מזה‪ ,‬יש לו מוטיבציה‬ ‫להצלחת התלמיד‪.‬‬ ‫כדי שכל זה יקרה‪ ,‬על המורה לפעול במספר דרכים‪:‬‬ ‫‪-‬להראות להורה שלשניכם מטרה משותפת‪ -‬המטרה היא הצלחתו של התלמיד‪ ,‬כאשר ההורה יבין‬ ‫זאת יהיה ניתן להתמודד גם עם חילוקי דעות‪ ,‬תוך מתן כבוד להורה ולדעותיו‪.‬‬ ‫‪-‬תיאום ציפיות‪ -‬להבהיר להורה מהו תחום האחריות שבידיו ומהו תחום האחריות שבידי המורה‪.‬‬ ‫רק כאשר התפקידים יהיו מוגדרים לשני הצדדים יהיה שיתוף פעולה מלא ופורה‪.‬‬ ‫‪-‬הפגת יכולת מקצועית ורגשית‪ -‬ההורה חייב לקבל את התחושה שהמורה יודע מה הוא עושה‪ .‬כדי‬ ‫שזה יקרה המורה צריך להסביר להורים את השיקולים מאחורי החלטותיו‪ ,‬להפגין את טיב‬ ‫היכרותו עם התלמיד‪ ,‬עם המאפיינים והצרכים הייחודיים שלו‪.‬‬ ‫‪-‬עקביות וכנות‪ -‬המורה חייב להיות עקבי באמירות שלו‪ ,‬ולעמוד בהצהרותיו ובהבטחותיו‪ .‬גם אם‬ ‫יש מכשולים בדרך‪ ,‬חשוב שהמורה יעמוד מאחורי עמדותיו (ולדובסקי יובל‪.)2018 ,‬‬ ‫שיתוף החוויה שלי‪:‬‬ ‫לאורך השנה הנוכחית לימדתי בעיקר תלמידי כיתה י\"ב‪ .‬תלמידים בשנתם האחרונה‪ ,‬אשר הציון‬ ‫בחינוך הגופני הוא גם הציון שיופיע בתעודת הבגרות שלהם‪ ,‬לכן יש משמעות רבה להשתתפותם‪.‬‬ ‫כבר בתחילת השנה עקבתי אחר נוכחות התלמידים וראיתי מי מהתלמידים נעדר הרבה ועליי‬ ‫לשים דגש רב יותר על נוכחותו‪ .‬לאחר מספר שבועות החלטתי ליצור קשר עם מספר הורים‪ ,‬אשר‬ ‫ילדיהם לא התחברו כמעט לשיעורים‪ ,‬וזאת כדי למנוע את היכשלותם בחינוך גופני‪.‬‬ ‫יצרתי קשר טלפוני עם ההורים (שכן מדובר עדיין בתקופת הקורונה)‪ ,‬פתחתי את דבריי בהזדהות‬ ‫עם המצב המאתגר של בנם‪ ,‬לאחר מכן הצגתי את הבעיה בהיעדרותו ולאחר מכן גייסתי את‬ ‫ההורה לעזרה במתן מוטיבציה לבנם‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שכל ההורים ששוחחתי עמם הביעו אמון וסמכו‬ ‫על דבריי‪ ,‬מה שהוביל לאחר מכן לשינוי בדפוס ההתנהגות של בנם והתחברות לשיעורים לעיתים‬ ‫תכופות יותר‪.‬‬ ‫זהו הצד החיובי בשיחות ובקשר שלי עם ההורים‪ ,‬מצד שני לא הקדשתי מספיק תשומת לב לקשר‬ ‫המתמשך עם אותם הורים‪ ,‬ובאמת עם הזמן אותם תלמידים שבו להיעדר מהשיעורים כמו‬ ‫בתחילת השנה‪.‬‬

‫גם כאן ישנה הסתייגות‪ ,‬לא מדובר בכל התלמידים שנעדרו בתחילת שנה אלא רק בחלקם‪ .‬חלק‬ ‫מהתלמידים כן המשיכו להתחבר לשיעורים באופן שוטף לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫שמתי לב‪ ,‬שהתלמידים שהמשיכו להתחבר לאורך כל השנה היו אלה שהוריהם הביעו אכפתיות‬ ‫ודאגה לבנם‪ ,‬והרגשתי שהם שותפים איתי להצלחתו של התלמיד‪ .‬ואילו התלמידים שהוריהם‬ ‫הנהנו והרגשתי שרק יצאו מידי חובה הפסיקו להתחבר לאחר פרק זמן קצר‪.‬‬ ‫כמובן שבהמשך השנה יצרתי קשר נוסף עם אותם הורים וביקשתי את תמיכתם בתלמיד‪ ,‬ושוב‬ ‫כמו בפעם הראשונה הם הביעו את נכונותם לתמוך‪.‬‬ ‫מסקנות וסיכום‪:‬‬ ‫ללא צל של ספק‪ ,‬למעורבות הורים יש השפעה חיובית על התנהגות תלמידים והישגיהם‪ .‬הבחנו‬ ‫בכך שההשפעה המשמעותית ביותר של ההורים היא במתן מוטיבציה לתלמיד‪ ,‬ולא בהכרח ללמד‬ ‫אותו את החומר בעצמם‪ .‬כדי שכל זה יקרה חשוב מאוד שיהיה קשר ואמון בין ההורה למורה של‬ ‫התלמיד‪ .‬למדתי מהן הדרכים לבנות אמון עם ההורים‪ ,‬וכיצד ליישם אותם בפועל‪.‬‬ ‫לאחר סקירה של הנושא ממקורות שונים‪ ,‬וחקירה של החוויה האישית שלי‪ ,‬הבנתי כמה‬ ‫משמעותי הקשר בין ההורה למורה‪ .‬הלקח העיקרי שלי כמורה הוא שהקשר הם ההורה חייב‬ ‫להיות רציף‪ ,‬רק כך ההורה יהיה בשיתוף פעולה מלא עבור השגת המטרה‪ ,‬והיא הצלחתו של‬ ‫התלמיד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הקשר בין ההורה למורה הוא באמת חשוב ומשמעותי לקידום התלמיד‪ ,‬אסור לזלזל‬ ‫בקשר זה‪ ,‬וחשוב להשתמש בכל הכלים העומדים בפנינו כדי להשיג את האמון ושיתוף הפעולה‬ ‫המלא עם הורי התלמידים‪.‬‬

:‫מקורות‬ - Baquedano-López, P., Alexander, R. A., & Hernández, S. J. (2013). Equity issues in parental and community involvement in schools: What teacher educators need to know. Review of research in education, 37(1), 149-182. - Desforges, C., & Abouchaar, A. (2003). The impact of parental involvement, parental support and family education on pupil achievement and adjustment: A literature review (Vol. 433). London: DfES. -Epstein, J. L. (1996). Perspectives and previews on research and policy for school, family, and community partnerships. Family-school links: How do they affect educational outcomes, 209-246. - Hill, N. E., & Tyson, D. F. (2009). Parental involvement in middle school: a meta- analytic assessment of the strategies that promote achievement. Developmental psychology, 45(3), 740. -Schechtman, Z. and Busharian, O. (eds.) (2015). Parent-Teacher Relations in Secondary Education.Jerusalem: The Initiative for Applied Education Research, Israel Academy of Sciences and Humanities - Wilder, S. (2014). Effects of parental involvement on academic achievement: a meta- synthesis. Educational Review, 66(3), 377-397. :‫ מתוך אתר‬.‫ כל מפגש הוא הזדמנות‬:‫מורים‬-‫ אמון הורים‬.)2018( ‫ אילה‬,‫ ולודבסקי יובל‬- https://www.edunow.org.il/article/3683 :‫ ראיון מתוך אתר‬.‫ שותפות בין הורים לבין מורים‬.)2012( ‫ חיים‬,‫עמית‬- https://www.youtube.com/watch?v=UQLHvL2wH9w ‫ דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים והשפעתן על‬.)2014( ‫ יעל‬,‫ עפרים‬- ‫ קשרי‬:‫ סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הוועדה \"בין בית ספר למשפחה‬,‫התלמיד המתבגר‬ .‫ היזמה למחקר יישומי בחינוך‬,\"‫הורים בסביבה משתנה‬-‫מורים‬

‫הבדלים ודימיון בימי ספורט בבתי ספר יסודיים ובתיכונים‬ ‫גילי מנחם‬ ‫אמל סרוג'י‬ ‫שתי הכותבות בוגרות מכללת וינגייט בחינוך גופני‪ ,‬ובוגרות תוכנית רג\"ב‪ .‬גילי עובדת בתיכון‬ ‫ואמל עובדת בבית ספר יסודי‪ .‬שתינו מתמחות כעת בשנת הסטאז' שלנו‪.‬‬ ‫בחרנו בנושא זה מאחר וימי ספורט הם דרך מצוינת ליזום ולפעול בבית הספר‪ .‬כמתמחות‪ ,‬עלינו‬ ‫להציג יוזמות ולהדגיש את חשיבותנו בצוות‪ ,‬ולהדגיש שאנחנו חלק בלתי נפרד מרקמת בית‬ ‫הספר‪ ,‬ושירצו שנשאר‪ .‬אולם‪ ,‬מצד שני‪ ,‬לא תמיד המצב כזה ולא תמיד המתמחים ממשיכים‬ ‫בשנה הבאה בבית הספר שבו התמחו – לכן‪ ,‬חשוב לדעת ליצור יוזמות בית ספריות כאלה כבר‬ ‫מההתחלה‪ ,‬כשיש מי שתומך ועוזר‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬אם ממשיכים לבית ספר אחר ובו נהיה המורים‬ ‫היחידים‪ ,‬יהיו לנו הכלים ליזום ימיטם כאלה בבית הספר שלנו‪.‬‬ ‫שנת הסטאז' היא שנה מצוינת להתנסות ביוזמות – יש מורה חונך אשר יכול לעזור‪ ,‬יש תמיכה‪,‬‬ ‫עזרה והסברה‪ .‬מצד שני‪ ,‬לא צריך ללכת רחוק ולבצע משהו שלא נראה מעולם ועלול לסכן את‬ ‫הילדים – אלא לנצל את השנה הזאת כדי ללמוד את רמת הבסיס ואז לפתח את ימי השיא‬ ‫לכיוונים אליהם אתם מעוניינים להתפתח‪.‬‬ ‫שנת הקורונה של ‪ 2021‬הייתה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬בעייתית לארגון ימי ספורט‪ .‬ימי שיא היו בשפע בשלל‬ ‫מקצועות – כולם דרך הזום‪ ,‬ומקצוע החינוך הגופני לא יצא מן הכלל במקרה הזה – וכלל בתיכון‬ ‫שלל ימי שיא בנושא בריאות‪ ,‬בנושא פעילות גופנית במהלך התקופה‪ ,‬אך זה לא משתווה לימי‬ ‫ספורט – ימי שיא פיזיים הכוללים בתוכם אלמנטים של אחדות ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫בבית הספר התיכון עליו נספר‪ ,‬ברגע שחזרו לאחר חופשת הפסח‪ ,‬בוצע תכנון של ימי השיא‪ .‬כל‬ ‫שתי שכבות קיבלו נושא עיקרי‪ ,‬וכל שכבה קיבלה שעתיים בנפרד בשבילה בשביל \"יומון\" קצרצר‬ ‫בנושא פעילות גופנית‪ .‬המטרה בשעתיים בלבד בניגוד לארבע שהיה בכל שנה‪ ,‬הוא לא להעמיס על‬ ‫התלמידים גופנית‪ ,‬וכן לכלול את כל השכבות בהתחשב בזמן שנותר עד סוף השנה‪ .‬שכבה י\"ב לא‬ ‫נכללה בתכנון מאחר ובשלב הנוכחי של השנה כבר סיימו ללמוד‪.‬‬ ‫לשכבות ז' וח' נבחר נושא של אחדות ושיתוף פעולה – נושא זה לא נבחר בשל פוטוגניות – בכיתות‬ ‫ז' וח' השנה התחילה בזום כמו כולם – אבל כיתות ז' התחילו את החטיבה בזום‪ ,‬וכיתות ח' סיימו‬ ‫בשנה שעברה בזום ובקושי מכירים את תלמידי הכיתה שלהם‪ .‬תלמידים ותלמידות לא מזהים‬ ‫תלמידים מכיתתם – לכן המטרה הייתה שיכירו את בני הכיתה‪ ,‬וילמדו לעבוד יחד בשיתוף פעולה‬ ‫כדי לשכלל את היכולות הקבוצתיות והכיתתיות שלהם‪ .‬מאחר ובית הספר גדול ומכיל ‪ 9‬כיתות ז'‪,‬‬ ‫הוחלט על ‪ 9‬חנות שיימצאו באולם וברחבות השונות בתוכו‪ ,‬כדי לאפשר עבודה מוצלת‪ .‬התחנות‬ ‫כוללות עבודה על שיתוף פעולה מעולם ה‪ – ODT‬לעבור מצד אחד לצד שני בשימוש בחישוקים‪,‬‬ ‫העברה של כדור על טבעת המוחזקת על ידי חוטים‪ ,‬ועוד – כשהמכנה המשותף‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא‬ ‫שיתוף פעולה בין תלמידי הכיתות וצבירת נקודות‪ ,‬כשהכיתה אשר צוברת את הכמות הגדולה‬ ‫ביותר של נקודות מנצחת‪.‬‬ ‫לשכבות ט' וי' נבחרו שני טורנירים‪ ,‬אשר יוצרים מאין סוג של \"בית\"‪ .‬כל כיתה מתפלגת לבנים‬ ‫ובנות‪ ,‬אך יש גם קבוצה מעורבת‪ .‬הכיתות מתחרות ביניהם בשני טורנירים – כדורשת וכדורסל‪,‬‬ ‫כשהבנים של כל כיתה מול בנים‪ ,‬והבנות מול בנות‪ .‬הקבוצה המעורבת מתחרה גם היא בכדורשת‪.‬‬

‫המנצח של כל תחרות כזו‪ ,‬מתחרה מול המנצח של תחרות אחרת וכך הלאה עד שיוכתר מנצח מכל‬ ‫קבוצה‪ ,‬בנים‪ ,‬בנות‪ ,‬ומעורב‪.‬‬ ‫המטרה בבחירה הזו‪ ,‬היא להדגיש שיווין בין בנים לבין בנות – אין טורניר כדורגל לבנים ומחניים‬ ‫לבנות‪ ,‬אלא אותן תחרויות לכל קבוצה‪ .‬בגיל זה הם מרגישים שונים זה מזה וטורניר זה בא לתת‬ ‫מענה לתחושה זו‪ .‬לכן ישנה גם קבוצה מעורבת במשחק כדורשת – משחק זה הוא ללא פלישה‬ ‫ונותן מענה לבנות אשר חוששות להתחרות עם הבנים בפלישה‪ ,‬וגם נותן מענה של מיומנות של‬ ‫בנים מול הבנות – ישנן הרבה בנות שמתחילות לשחק כדורשת גם בגילאים האלה‪ .‬הם צמאים‬ ‫למשחק של בנים ובנות יחד‪.‬‬ ‫בשנה החולפת‪ ,‬שכבה י\"א \"חטפה\" את הקורונה קשה מכולם‪ .‬י\"ב סיימו ללמוד‪ ,‬ועדיין נותרו להן‬ ‫בגרויות אך זמן פנוי רב‪ .‬י\"א קיבלו דחיסה של הבגרויות והמתכונות לטווח מצומצם של חודש‬ ‫וחצי – והם סובלים מעומס רב בשל כך‪ .‬לכן‪ ,‬המטרה של הטורניר שיתבצע בשכבה זו הוא שחרור‬ ‫והנאה‪ .‬לכן‪ ,‬הטורנירים שנבחרו הם לבנים ובנות בנפרד‪ ,‬של כדורגל לבנים וכדורשת לבנות – לפי‬ ‫בקשתם של התלמידים‪ .‬לפני שאעבור לדבר על התכנון עצמו בפועל‪ ,‬חשוב להדגיש – יש סיבה‬ ‫לכל בחירה בתחנה‪ ,‬או טורניר‪ ,‬בעבור כל שכבה‪ .‬כאשר מתכננים יום שיא פעיל עלינו לקחת‬ ‫בחשבון את התלמידים ואת המטרה השכבתית שרכזת השכבה מציגה בפני רכב החינוך הגופני‪,‬‬ ‫כדי לנסות לעזור במטרות שכבתיות מסוימות‪.‬‬ ‫התכנון כלל בתוכו ישיבת צוות ראשונה שבה עלה הנושא והצעות לרעיונות שכבתיים‪ .‬בוצעה‬ ‫פנייה לרכזות השכבה כדי לוודא בנוגע למטרות שכבתיות‪ .‬ברגע שהושגו‪ ,‬בוצע תכנון בפועל של‬ ‫שעתיים של תחנות או טורנירים‪ .‬כשהנושא נסגר‪ ,‬הרכזת ואני הלכנו יחד לקבוע תאריכים מול‬ ‫רכזת החינוך החברתי – לרכזת זו יש לוח שנה עם כל התאריכים והשעות של המבחנים‬ ‫והאירועים של כל שכבה‪ .‬כעת עברנו לתכנון פיזי של התחנות והקמת המגרשים – שלב אשר נדחה‬ ‫בשל המצב הביטחוני של מבצע \"שומר החומות\"‪ .‬לאחר שהתלמידים חזרו ללמידה‪ ,‬נותר זמן‬ ‫מועט לביצוע הפעילויות‪ ,‬ונבחרו תלמידים מכיתות מצטיינים‪ ,‬שילמדו את התחנות ויעבירו את‬ ‫התחנות לתלמידים‪ ,‬כדי לאפשר למורים להסתובב בין הכיתות ולהלהיב את התלמידים‪.‬‬ ‫תחנה מחטיבת הביניים ‪2‬‬ ‫תחנה מחטיב הביניים ‪1‬‬

‫כעת אנחנו נתייחס לימי ספורט וימי שיא בבתי ספר יסודיים‪ .‬אין ספק שימי שיא וימי ספורט‬ ‫מהווים חלק משמעותי מהחוויה האישית של תלמידי היסודי‪ ,‬באותם ימים התלמידים מכל כיתה‬ ‫מרגישים מגובשים יותר‪ ,‬מחוברים אחד לשני יותר ונהנים‪ .‬בימי שיא של שנה רגילה שבה הלמידה‬ ‫הייתה פרונטלית וללא הגבלת קפסולות והתקהלויות היום הזה היה יום שיא של כל בית הספר‪,‬‬ ‫בו ישנה אפשרות לערבב בין שכבות וליצור חיבורים חדשים‪ ,‬אך לצערנו השנה הנוכחית הייתה‬ ‫שנה מאתגרת במיוחד שבה המקצוע של החינוך הגופני היה אחד המקצועות המאתגרים ביותר‪,‬‬ ‫וימי שיא נהיו מאתגרים יותר לביצוע והיה צורך בצורות חשיבה שוות מהרגיל‪.‬‬ ‫בית הספר היסודי שבחרנו לספר עליו בו הינו בית ספר שמחולק לכמה סניפים‪ ,‬כך שהתכנון לימי‬ ‫שיא הוא תכנון של צוות החינוך הגופני הכוללת את כל המורים בכל הסניפים‪ .‬אחרי שהתלמידים‬ ‫חזרו מהחופשה ומהסגרים אורגנו ימי שיא לשכבות ד'‪ ,‬ה' ו‪-‬ו'‪ .‬התכנון היה דרך מפגשי זום שבהם‬ ‫נקבעה מטרה משותפת של יום השיא ולפי המטרה תוכננו התחנות וכמובן לאחר מכן היה תיאום‬ ‫מול האחראים על כל שכבה שבאותו יום לשני שיעורים כל שכבה יהיה לה חלק באותו יום ספורט‪,‬‬ ‫יוצא שבכל הסניפים באותם השעות יש יום שיא לאותם שכבות‪.‬‬ ‫אותו יום שיא חולק לשלושה חלקים‪ ,‬אורך של כל חלק היה שני שיעורים ובכל חלק השתתפה‬ ‫שכבה אחת‪ ,‬התחנות של שלוש השכבות היו זהים‪ .‬באותו זמן התלמידים היו עדיין מחולקים‬ ‫לקפסולות בכך שהיינו צריכים לעבוד על שמונה תחנות שכל אחת מהן עבדה על מרכיב כושר או‬ ‫מיומנות בסיסית שונה‪ .‬לכל קפסולה היה מלווה שהוא הסתובב איתה בכל התחנות בניגוד לשנים‬ ‫אחרות שבהם בכל תחנה היה מדריך תחנה וכמובן ששני המורים לחינוך גופני היו שם לכל עזרה‪.‬‬ ‫העובדה שלא היה מדריך תחנה אתגרה את המורים והיוותה סוג של קושי למורים האחראים על‬ ‫אותו יום מכיוון שבתחילת כל שעתיים הם היו צריכים להסביר למורים המלווים החדשים מה‬ ‫עושים בכל תחנה ורק אז להתחיל את שיחת הפתיחה עם התלמידים ולפזר אותם‪.‬‬ ‫לכל מורה מלווה היה דף ניקוד שאותו הוא היה צריך למלא לפי הנקודות שקבלה הקפסולה שלו‬ ‫בכל תחנה‪ ,‬לאחר מכן התווספו הנקודות של כל התחנות והקבוצה שהיו לה הכי הרבה נקודות‬ ‫קיבלה מתנה שבה היו משחקים של פעם‪ ,‬והמתנה נבחרה במטרה לעודד את הילדים לשמור על‬ ‫משחקים אלה ולהתרחק קצת מכל הטכנולוגיה והמסכים‪.‬‬ ‫התחנות היו‪ -‬ריצה עם דלגית הלוך חזור‪ ,‬מטקה וכדור שצריך לשמור על שיווי משקל ולהתקדם‬ ‫לנקודה מסוימת מבלי שהכדור נופל‪ ,‬קליעה לסל ממרחקים שונים‪ ,‬כדורגל למטרות שונות בתוך‬ ‫השער‪ ,‬צלחת מעופפת לחישוקים תלויים‪ ,‬מסלול מכשולים שבו הייתה עבודה ברמות גובהה‬ ‫שונות ועל מרכיבי כושר שונים‪ ,‬ריצה עם כדור כוח הלוך חזור וקליעת טבעות לכיסא הפוך‪ .‬בכל‬ ‫תחנה פירוט של הניקוד‪ ,‬כך שכל מורה מלווה ותלמידים באותה קפסולה ידעו כמה נקודות הם‬ ‫מקבלים על כל דב שהם עושים בתחנה‪.‬‬ ‫בהתייחסות לכיתות א'‪-‬ג'‪ ,‬יום השיא היה שונה‪ ,‬אותו תכננו רק המורים של אותו סניף‪ .‬הם נפגשו‬ ‫פעם אחת‪ ,‬באותו מפגש נקבעו התחנות‪ ,‬הזמנים והחלוקה של השכבות‪ .‬לצורך שמירה על חוזר‬ ‫המנכ\"ל לימי שיא בתקופת הקורונה החלוקה של השעות הייתה זהה ליום שיא של השכבות‬ ‫הגדולות‪ ,‬וכל שכבה קיבלה שעתיים‪.‬‬

‫תחנה מבית הספר היסודי ‪1‬‬ ‫תחנה מבית הספר היסודי ‪2‬‬ ‫גם באותו יום היו שמונה תחנות‪ ,‬כך שלכל קפסולה תהיה תחנה התחלתית‪ ,‬המלווים היו צמודים‬ ‫לאותה קפסולה כל הזמן‪ ,‬אבל הפעם הם לא היו צריכים לספור נקודות מכיוון שבאותו יום‬ ‫הייתה החלטה משותפת של הצוות לא להכניס את החלק התחרותי ורק להדגיש את חשיבות‬ ‫הפעילות הגופנית ואת ההנאה כניצחון ראשון ועיקרי שמגיע לפני הניצחון הפורמלי‪ .‬התחנות של‬ ‫כיתות א'‪ ,‬ו‪-‬ב'‪ ,‬היו זהות‪ :‬הייתה בהם עבודה על התמצאות במרחב‪ ,‬שינויי כיוון ומיומנויות‬ ‫בסיסיות של קפיצות שונות‪ ,‬ריצה הליכה ועוד‪ .‬במקביל לשכבת ג' היו כמה תחנות שבהם מעשו‬ ‫שינויים ועלייה ברמת הקושי לצורך התאמת התחנה לגיל‪ ,‬אבל הדגשים והמטרות היו זהות‪.‬‬ ‫לאחר שהילדים סיימו את כל התחנות כולם קיבלו ארטיקים כמתנת השתתפות ביום השיא ולא‬ ‫הייתה קבוצה מנצחת מכל שכבה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה דומה ומה שונה? ניתן לראות בעיקר דמיון בין שני ימי השיא‪ ,‬מאחר ולרוב‪ ,‬לשתי‬ ‫קבוצות הגילאים יש מטרות זהות‪ ,‬ויום ספורט‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬הוא זהה – תחנות בעלות מטרות‬ ‫מסוימות ועיקרן פעילות גופנית‪ .‬ההבדל נובע בעיקר בתוכן עצמו של התחנות – רמות קושי לפי‬ ‫הגיל; בתחרות – לגילאים הצעירים יותר ללא תחרות; ובמטרה – בעוד לצעירים יש מטרה הנאה‬ ‫ושיתוף פעולה‪ ,‬בגילאים הבוגרים המטרה הופכת לתחרותית יותר ולשחרור מהעומס‪.‬‬ ‫למדנו ביוזמה זו בראש ובראשונה – כיצד לתכנן אותה בפעם הבאה‪ ,‬מה לבצע ולמי לפנות‪ .‬למדנו‬ ‫כיצד לייעל את התהליך וכיצד לנצל את המשאבים הקיימים בבית הספר לטובתנו‪ .‬לשתינו יש‬ ‫צוות תומך שעזר בהפקת הימים ויודע להגיד שבשנים הקודמות הימים האלה פעלו נפלא‪ ,‬וגם‬ ‫בבית הספר היסודי‪ ,‬השנה התקיימו בצורה נהדרת‪.‬‬ ‫נשמח לקחת חלק בימים אלה ובימים נוספים‪ ,‬וליזום רעיונות חדשים‪ .‬אנו מקוות שתהליך יצירת‬ ‫הימים יסייע למתמחים הבאים ליצור יום ספורט מצוין בעצמם‪ .‬המלצתנו – לא לחשוש לשאול‬ ‫ולבקש עזרה בנושא של תכנון כזה‪.‬‬

‫תחנה‬ ‫מחטיבת‬ ‫‪ 3‬הביניים‬ ‫תחנה‬ ‫מחטיבת‬ ‫הביניים ‪4‬‬ ‫תחנה מבית הספר היסודי ‪4‬‬ ‫תחנה מבית הספר היסודי ‪3‬‬ ‫תחנה מחטיבת הביניים ‪5‬‬ ‫תחנה מבית הספר היסודי ‪5‬‬

‫ניווט ספורטיבי‪-‬ויצירת למידה אינטגרטיבית‬ ‫שי יניב‬ ‫דורון דוד‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬מתמודד העולם וגם אנחנו עם נגיף הקורונה‪ .‬אחת מדרכי ההתמודדות העיקריות‪,‬‬ ‫היא ריחוק חברתי‪ .‬עקב כך‪ ,‬נסגרו בתי ספר ותלמידים למדו בזום מהבית‪ .‬בהמשך הוחלט על למידה‬ ‫בקפסולות‪ ,‬כלומר‪ ,‬למידה בקבוצות קטנות בתוך בתי הספר‪.‬‬ ‫הצורך לעמוד בנהלי התו הסגול ‪,‬הביאו אותנו לחפש ענף ספורט אישי‪ ,‬או ענף שניתן לבצע אותו‬ ‫בקבוצות קטנות‪ .‬חיפשנו דרך טובה שתשלב הקניית והטמעת חומר לימוד בשילוב של ספורט‬ ‫ופיתוח כושר גופני‪ .‬מתוך הרצון ללימוד אינטגרטיבי ושילוב בין דיסציפלינות חינוכיות‪ ,‬בחרנו ללמד‬ ‫בעזרת ענף הניווט הספורטיבי‪.‬‬ ‫ענף הניווט‪ ,‬פרט להיותו תחום ספורט תחרותי‪ ,‬הינו תחום שמגבש את הקבוצה ויוצר קירבה‬ ‫חברתית‪ .‬הוא משלב בתוכו ידע גאוגרפי של קריאת מפות והכרת שטח‪ .‬בענף זה‪ ,‬למנווט ישנן‬ ‫מטרות אליהם צריך להגיע בצורה הדרגתית ‪,‬תוך כדי מציאת נקודות במפה‪ .‬לצד זה עליו לענות על‬ ‫שאלות‪ .‬פתרונן יאפשר לו להתקדם אל היעד‪ .‬בעזרת תחום ספורט זה הצלחנו להפעיל את‬ ‫התלמידים בצורה דינאמית תוך שילוב שאלות וחידות מתחומי דעת ולימוד שונים כמו‪ ,‬הכרת‬ ‫הארץ‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬לשון ושפה‪ ,‬מדעים ועוד‪ .‬בנוסף הניווט הינה הזדמנות לתלמידים להכיר טוב‬ ‫יותר את שטח אזור מגוריהם ובית ספרם ‪ .‬היו ניווטים שבהם יכול היה התלמיד להכיר את שטח‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬כל זה הביא את התלמיד ללמידה טובה יותר של הגאוגרפיה והדמוגרפיה הארצית‬ ‫וכן האזור הקרוב אליו‪.‬‬ ‫פעולת הניווט מתבצעת בשטח הפתוח‪ ,‬התלמידים מקבלים מפה ועליהם לפעול בהתאם להוראות‬ ‫המפה‪ .‬על התלמידים לעבור בין נקודות מסומנות מראש על המפה‪ ,‬על פי סדר קבוע‪ .‬במהלך הניווט‬ ‫התלמידים מקבלים כרטיס ניקוב ‪ .‬כאשר התלמידים מגיעים אל הנקודה ומוצאים את הרמז‪ ,‬או‬ ‫ענו על חידה לימודית‪ ,‬התלמיד מנקב את הכרטיס‪.‬‬ ‫מטרתם של התלמידים היא לסיים את מסלול הניווט בזמן הקצר ביותר וזאת לאחר שענו נכונה על‬ ‫החידה או השאלות התחנה‪ .‬במידה והגיעו ראשונים‪ ,‬אך לא ענו נכון על השאלות‪ ,‬הם אינם זכאים‬ ‫לסימון כי אכן היו בתחנה‪.‬‬ ‫מסלולי הניווט שונים בצורתם‪ ,‬אורכם וברמת הקושי שלהם‪ .‬ישנם מסלולי ניווט בצורת כוכב בהם‬ ‫התלמידים מגיעים לנקודה בשטח הניווט‪ ,‬תוך שבכל שלב עליהם לעבור בנקודת המרכז ולמסור‬ ‫את תשובתם לאחראי הניווט (מורה לחינוך גופני או עוזר מורה) וכך ניתן להיות בבקרה מלאה על‬ ‫התלמידים לאורך פעילות הניווט‪ .‬בדרך ניווט זו ישנה אפשרות להוסיף תחנות עם פעילות גופנית‬ ‫בנקודת המרכז בהם המורים או המפעילים יאכפו עשיה של מה שנדרש בתחנה ובכך להשיג ערך‬ ‫ספורטיבי נוסף‪.‬‬ ‫דרך ניווט שנייה‪ ,‬יוצר המורה מסלול רציף בו התלמידים עוברים מנקודה לנקודה ובה הם מבצעים‬ ‫משימות שונות‪ .‬במידה ויש בקר בכל נקודת ציון ישנה אפשרות לבצע משימה ספורטיבית‪.‬‬ ‫החיסרון בבקר תחנה היא שהתלמידים ימצאו בקלות את התחנה עקב ראיית הבקר בה‪ .‬לחילופין‬ ‫ניתן לבצע משימות וחידות אותן יצטרכו התלמידים לפתור בתחנה ובכך ליצור למידה‬ ‫אינטגרטיבית של מקצועות לימוד שונים‪ .‬שילוב מקצועות לימוד שונים מביא את התלמיד‬ ‫למקסימום למידה בפעילות אחת‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬כאשר התלמידים כמעט לא הגיעו לביה\"ס ולא למדו‬

‫באופן מסודר‪ ,‬היה לנו חשוב לפתוח להם את האפשרות ללמוד תחומים רבים ככל הניתן מתוך‬ ‫פעילות הניווט שעשו‪ .‬וכמובן‪ ,‬מעבר ללמידה‪ ,‬לאפשר להם חוויה חברתית ומגבשת‪.‬‬ ‫טכניקת הניווט‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הצפינו את המפה ‪ -‬סובבו אותה כך שקווי הצפון המסומנים עליה יפנו לצפון‪ ,‬ניתן לבצע‬ ‫זאת על פי סימני זיהוי כמו מיקום השמש בשמיים‪ ,‬מיקום הים ביחס לאזורינו‪ ,‬מפנה צפוני המזוהה‬ ‫על ידי צבע גידולים ירוק יותר ביחס מפנה דרומי‪ ,‬סימני זיהוי בשטח כמו מבנים או ישובים\\ ערים‬ ‫מוכרות ואף על ידי מצפן‪ .‬עכשיו בדקו את המסלול‪ .‬ההתחלה היא במשולש‪ ,‬המסמן את נקודת‬ ‫הזינוק‪ .‬ממנו המשיכו אל המסלול המסומן על פי נקודות ציון‪ ,‬עד לסיום‪ ,‬אשר מסומן בעיגול כפול‪.‬‬ ‫סימני המפה הינם סימנים קבועים וכוללים דרכים שונות כמו כבישים‪ ,‬אספלט‪ ,‬שביל שאינו ברור‪,‬‬ ‫הפרדה בין מעברים צרים לרחבים‪ ,‬רכסי הרים‪ ,‬אגמים בריכות‪ ,‬נחלים וכו‪ ,‬בעצם כל עצם או דרך‬ ‫בשטח הניווט מסומנת (ראה נספח בעמוד הבא)‪ .‬כאשר איננו מכירים את סימני הזיהוי עלינו להיעזר‬ ‫במקרא הנמצאת בכל מפה וכוללת את הסימנים הרלוונטים למפה\\ לצורך הניווט הנוכחי‪ .‬בזמן‬ ‫הניווט עלינו לשים לב גם לקנה המידה ולמרחק האנכי בין קווי גובה סמוכים לצורך ניווט יעיל יותר‬ ‫והבנת השטח‪.‬‬ ‫בזמן הניווט לכל יעד במהלך הניווט‪ ,‬ניתן להגיע במספר דרכים‪ ,‬מצאו את הדרך הקצרה והנוחה‬ ‫ביותר לכם‪ .‬בחירת הדרך הינה דבר אינדיבידואלי לחלוטין‪ ,‬יש שיבחרו לטפס הר כדי להשקיף‬ ‫מלמעלה על השטח ולנתב את דרכם‪ ,‬אחרים יבחרו להקיף את ההר על פי המפה וללכת בדרכים‬ ‫סלולות‪ ,‬יש כאלה שיבחרו בדרכי עפר לא סלולות מפני שהן יוצרות קו ישר עד לנקודה המסומנת‬ ‫ואף יכנסו לתוך מקורות מים במטרה להגיע אל היעד‪ .‬חשוב לציין כי במסגרת בית הספר הכניסה‬ ‫למקורות מים אסורה בהחלט ומסוכנת‪.‬‬ ‫חוק מהותי בניווט‪ :‬על התלמידים לבצע את הניווט כאשר יש לאחד מצוותם שעון‪ .‬שעת סיום‬ ‫הניווט הינה שעה הנוקב המורה לפני היציאה לניווט‪ .‬על התלמידים להגיע לנקודת הסיום עד שעת‬ ‫סיום הפעילות ולא יאוחר ממנה גם אם לא הספיקו להגיע לכלל הנקודות‪ .‬בנוסף אם התלמיד‬ ‫החליט כי ברצונו לפרוש בזמן המסלול‪ ,‬מתפקידו להגיע לנקודת הסיום או ההתחלה בה יהיה אדם‬ ‫אחראי ולהודיע על כך במטרה לשמור על בטחונו‪.‬‬ ‫נהלי בטיחות בזמן הניווט‪ :‬לכל ניווט מחוץ לשטח בית הספר נקבל אישור על כך מהממונים עלינו‪,‬‬ ‫פעילות הניווט תהיה בליווי צוות עזרה ראשונה וערכת עזרה ראשונה תקנית (שימו לב כי הערכה‬ ‫אכן תקנית ולא נקלח ממנה ציוד הכרחי לטיפול)‪ ,‬שטח הניווט יהיה שטח הרחוק מאזורי מים‬ ‫מסוכנים וייבדק על ידי מפעיל הפעילות טרם הפעילות‪ ,‬בזמן ההכנה וביום הניווט טרם היציאה‪ ,‬על‬ ‫התלמידים להיות עם אמצעי זיהוי כמו חולצה בית ספרית ואפשרות ליצירת קשר בזמן המסלול‪,‬‬ ‫בנוסף מומלץ על פיזור סדרנים ברחבי השטח למקרה ותלמיד איבד את כיוונו‪.‬‬ ‫במדיה ותלמיד איבד כיוון‪ ,‬לא נלחצים ‪ -‬זה קורה לכולם‪ ,‬גם לטובים ביותר‪ .‬הכי טוב לחזור למקום‬ ‫האחרון שבו ידעתם בוודאות את מיקומכם‪ ,‬ולהמשיך ממנו‪ .‬אם לא מתחשק לכם לחזור‪ ,‬או שקשה‬ ‫להחליט לאן לחזור‪ ,‬הצפינו את המפה ונסו להבין היכן אתם נמצאים‪ .‬מצאו פרטי נוף בולטים‬ ‫(צומת דרכים‪ ,‬הר‪ ,‬שדה פתוח) והעזרו בהם כדי להתאים את השטח למפה‪ .‬תוכלו גם להסתייע‬ ‫בנווטים העוברים לידכם‪ .‬את מדידת הזמן בפעילות נבצע בעזרת הזנקת המתמודדים בזמנים‬ ‫שונים‪ ,‬כך לא ידעו המתמודדים היכן עם עומדים ביחס לזמן ונמנע יריבות על זמנים העלולה להביא‬ ‫למריבות בזמן הפעילות‪.‬‬

‫הפעולה הסופית בהכנת הניווט היא בניית מערך שאלות ונקודות מאתגר‪ .‬אם אתם נמצאים בשטח‬ ‫קטן כמו שטח בית ספרי‪ ,‬הכינו ניווט כוכב בו התלמידים יחזרו לנקודת האמצע לאורך כל הפעילות‪.‬‬ ‫במקרה ויצאתם משטח בית הספר ואתם בפארק או באזור בו אין כבישים או דרכים מסכנות‬ ‫תלמדים הכינו ניווט רציף ברמת הקושי של כיתתכם‪ ,‬בנקודת הציון הציבו חידה או שאלה‪ ,‬ניתן‬ ‫לבצע שאלה על חומר שנלמד בעבר או לחילופין להניח קטע קריאה ממנו יצטרכו התלמידים להסיק‬ ‫מידע‪ ,‬הכינו את השאלות בשיתוף פעולה עם מורי בית הספר במקצועות השונים‪ ,‬צרו למידה‬ ‫המתקשרת לחומר הלימוד הכיתתי‪ ,‬כך תיצרו פעילות גופנית לימודית המשלבת שילוב דיספלינות‬ ‫שונות הרלוונטיות לתלמידים‪ ,‬מקסימום למידה במינימום זמן!‬ ‫את תהליך לימודי הניווט בבית הספר התחלנו עם חשש מסויים שמא התלמידים לא יתחברו או לא‬ ‫יצליחו לבצע את המשימות‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית במערך השיעור ע\"פ אות החינוך הגופני לכיתה ד' הייתה כושר גופני‪ ,‬ואילו‬ ‫המטרה המשנית הייתה למידה של חלקי הגוף לרבות שרירים‪ ,‬איברים פנימיים ותפקידם‪.‬‬ ‫ריכזנו את התלמידים בכיתה הראנו להם סירטון‪ .‬לאחר מיכן הצגנו על הלוח באמצעות מקרן את‬ ‫מפת בית הספר‪ .‬חילקנו את הכיתה ל שתי קבוצות ושאלנו שאלות על מבנים ועצמים במפה‪.‬‬ ‫הקבוצות היו צריכות להסתכל במקרא של המפה ולתת תשובות מדוייקות תשובה לא נכונה לא‬ ‫מזכה בנקודות והשאלה עברה לקבוצה השניה‪ .‬לאחר שהבחנו כי התלמידים מבינים ויודעים לקרוא‬ ‫את סימני המפה‪ ,‬הילדים חילקו עצמם לקבוצות באופן עצמאי‪ .‬כל ילד קיבל מפה‪ .‬ושלחנו אותם‬ ‫למשימה הראשונה‪ .‬היו ילדים שמיד הבינו לאן צריך לרוץ ואילו אחרים רצו בלי לדעת לאן‪ .‬ניקר‬ ‫היה כי תהליך הלמידה של הילדים דרך הניווט היה חוויתי ומשמעותי ביותר‪ .‬אנחנו יכולים לומר‬ ‫באופן וודאי שזו טכניקה מדהימה‪ ,‬לא נהסס להיעזר בה בהמשך ונמשיך לפתח אותה כדרך לימוד‬ ‫המשלבת מספר תחומים‪.‬‬ ‫עקרונות חינוכיים לפעילות‪:‬‬ ‫‪ -‬הגינות‪ -‬בפעילות זו אין אלימות כלל‬ ‫‪ -‬התחרות היא אתה נגד עצמך ולא מול הסביבה‬ ‫‪ -‬ניווט תוך עמידה בחוקים‪ -‬המטרה היא להגיע ליעד הבא בדרך הטובה ביותר לך‪ -‬מותר‬ ‫ואף רצוי לבצע קיצורי דרך‬ ‫‪ -‬התמודדות אינטלקטואלית‪ -‬המנצח הוא מי שיסיים הכי מהר ולא מי שרץ הכי מהר‬

‫נספחים‪:‬‬ ‫מקרא ניווט‪:‬‬ ‫מפת ניווט בית ספרית‪:‬‬ ‫מפת ניווט טופגרפית‪:‬‬



‫האנשים שאיתך עושים את ההבדל‬ ‫דניאל בן הרוש‬ ‫רון נוב‬ ‫בחרנו לכתוב על נושא זה בגלל חווייתנו האישית כחלק מצוות עבודה משותף‪ .‬בשנה ב' היינו יחדיו‬ ‫בהתנסות בהוראה וחווינו את עבודת הצוות במיטבה‪ .‬שיתוף הפעולה ועבודת הצוות שלנו השפיעה‬ ‫רבות על החוויה שלנו בשנה זו ועל הסתכלותנו על מקצוע ההוראה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬בחרנו להתעמק‬ ‫בנושא זה ולהסתכל עליו מנקודות מבט שונות ומתוך החוויה שלנו בשנת הסטאג' הנוכחית‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה ועבודת צוות‪-‬‬ ‫\"אי שם בחצר נידחת ניצבות שתי ערמות שחת‪ .‬זו מזו כה רחוקות לגואל הן מחכות‪ .‬הנה קרבים‬ ‫שני חמורים‪ ,‬לעת צהרים בקול נוערים‪ ,‬אצים רצים להתנפל את הקש חיש לחסל‪ .‬אך אבוי‪ ,‬צרה‬ ‫צרורה‪ ,‬בעיה קשה נוצרה‪ .‬זה אל זה שניהם קשורים‪ ,‬מי יתיר האסורים? לימין מושך אחד‪ ,‬השני‬ ‫נוער נפחד‪ .‬בכל כוחו ימשוך לשמאל‪ ,‬גם הוא חפץ קצת לאכל‪ .‬זה בועט וזה נוגח‪ ,‬זה קופץ וזה‬ ‫צורח‪ .‬כך הגיעה שעת ערביים ורעבים נותרו השניים‪ .‬בקיצור‪ ,‬בלית ברירה מוכרחים למצא‬ ‫פשרה! אי שם בחצר נידחת בני אתון ישבו בנחת‪ .‬חשבו חשבו‪ ,‬טכסו עצה והמוצא מיד נמצא‪-‬‬ ‫\"לאט לאט ובחוכמה נאכל יחדיו כל ערימה\"‪\" .‬אכן‪ ,‬עניין זה כל כך פשוט ורעיון לאנושות‪ .‬במקום‬ ‫מדון‪ -‬הוותרנות נצחה‪ ,‬גברה על עקשנות\"‪.‬‬

‫אז בואו נלמד אותכם איך \"לאכול את הקש\" ביחד‪-‬‬ ‫בשנה בה התנסנו בהוראה‪ ,‬חווינו הרבה חוויות יחדיו‪ .‬תחילה כל אחד מאיתנו בנה לבד את‬ ‫המערכים והתמודד עם הבעיות בעצמו‪ .‬לאחר שהתחלנו לשתף ולפתוח את הדברים הבנו עד כמה‬ ‫אנו יכולים לעזור אחד לשנייה בתחושות ובעשייה בביה\"ס‪ .‬חלקנו הרבה ממערכי השיעור שהכנו‪,‬‬ ‫הצענו פתרונות יחד לבעיות שעלו‪ ,‬והקפדנו שגם כקשה ליצור סביבה חיובית ומשתפת‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבנו שצריך להשקיע בקשר גם בזמן מחוץ לבית הספר או כמו שאנחנו אוהבים לומר‪-‬‬ ‫\"זמן איכות\"‪ .‬מהיום הראשון סוכם דיל מעניין‪ -‬כל פעם נשב ביחד ונכין את מערכי השיעור‬ ‫להתנסות בבית קפה חדש ואחר‪ .‬אז אמנם מדובר רק על קפה ומאפה אבל בינינו‪ -‬ה\"דיל\" הזה‬ ‫עשה את כל ההבדל‪ .‬החברות נרקמה וגרמה לחוויית ההוראה להיראות אחרת‪ .‬עזרנו‪ ,‬תמכנו‪,‬‬ ‫צחקנו‪ ,‬שימשנו כתף אחד לשנייה ובכך לא רק שגרמנו לעצמנו להנות אלא גם לרתום את הצוות‬ ‫מסביבנו‪ .‬כל ההתנסות התרחשה באווירה נעימה‪ ,‬מקצועית‪ ,‬חברית ועל הצד הטוב ביותר‪ .‬הצוות‬ ‫המלוכד אפשר לנו לראות כל דבר בפרופורציה‪ ,‬להרגיש שאנחנו לא לבד בתחושות ובמחשבות‬ ‫ובעיקר לעודד ולסייע אחד לשני בסיטואציות שהן לרוב דומות עד מאוד‪.‬‬ ‫סטודנט יקר! לא משנה באיזה ביה\"ס תלמד ומי יהיה איתך בצוות‪ ,‬הבחירה כיצד השנה שלך‬ ‫תיראה תלויה בך‪ .‬תקבע עם הצוות לפחות פעם בשבועיים פעילות או מפגש מהנים וחווייתיים‬ ‫ביחד‪ .‬תן לעצמך את האפשרות להיפתח ולשתף‪ ,‬לתרום ולהיתרם‪ .‬וגם אם לפעמים צריך לאכול‬ ‫קצת קש‪ -‬לכו ביחד תאכלו את הקש‪ ,‬בחיוך‪ ,‬בצחוק ובהקשבה‪.‬‬ ‫כדי שלא תצאו \"חמורים\"‪ ,‬קחו כמה טיפים שעזרו לנו במסע‪-‬‬ ‫בחירת ביה\"ס לסטאג'‪-‬בהסתכלות על הצוות החינוכי בביה\"ס ורמה ההתאמה שלו ל\"אני‬ ‫מאמין\" שלי‪.‬‬ ‫כאשר אנו הולכים לחפש ביה\"ס בו נרצה לעבוד אנו מסתכלים על דברים שונים‪ .‬אחד מהדברים‬ ‫החשובים לדעתנו בהקשר לכתבה זו‪ ,‬הוא הסתכלות על הצוות בביה\"ס ובפרט על הצוות של‬ ‫החינוך הגופני‪ .‬חשוב לדבר עם המורים בביה\"ס‪ ,‬להתרשם מהי האווירה הבית ספרית ואיזה‬ ‫ערכים הוא מקדם‪ .‬לדבר בפתיחות עם צוות מורי החינוך הגופני‪ ,‬לשמוע על שגרת הלימודים‪,‬‬ ‫להתרשם מהיחסים בניהם וכו'‪ .‬נסו פשוט לשים את עצמכם כחלק מצוות זה ונסו לראות אם‬ ‫אתם מצליחים להשתלב בתוכו‪ .‬כמובן שקשה לדעת ממפגש ראשוני‪ ,‬אך גם ההתרשמות‬ ‫הראשונית יכולה להעיד הרבה על ההמשך‪ .‬תשאלו את כל השאלות העולות לכם בראש ואף תרימו‬ ‫טלפון לאחד המורים להתייעצות ושיחה מעמיקה וכנה יותר‪.‬‬ ‫חדר המורים‪-‬‬ ‫חדר המורים מנקודת מבטינו הוא מקום המפלט והפורקן מהנעשה בביה\"ס‪ .‬המקום לשבת בו‬ ‫ולחלוק חוויות עם המורים השונים‪ ,‬להתאוורר עם קפה ופשוט רגע של שקט מהתלמידים‪ .‬חדר‬ ‫המורים יכול להוות מקור לשיח עם המורים השונים‪ ,‬רכילות על הנעשה בביה\"ס‪ ,‬יצירת קשרים‬ ‫ומתן וקבלת מידע על תלמידים‪.‬‬ ‫טיפים‪:‬‬ ‫‪ ‬קשרים עם מורים שונים‪ -‬אנו רואים חשיבות רבה ליצור קשרים עם המורים המלמדים‬ ‫את המקצועות השונים אשר יכולים להביא גם לשיתוף פעולה פורה‪.‬‬

‫‪ ‬נסו לשבת גם עם מורים שאתם פחות מכירים‪ ,‬זה יכול להוביל ליצירת קשרים ולתרום‬ ‫לתחושת השייכות שלכם בקרב מורי ביה\"ס‪.‬‬ ‫‪ ‬נסו לשתף בבעיות שעולות והתלבטויות‪ ,‬תופתעו לגלות כמה טיפים תוכלו לקבל גם‬ ‫ממורים אחרים שלא מלמדים חינוך גופני‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיד להציף!! לא לשמור את הבעיות לעצמכם!‬ ‫צוות החינוך הגופני‪-‬‬ ‫צוות החינוך הגופני הוא בהחלט הצוות שלנו! יכול להיות צוות של שני אנשים ויכול להיות גם‬ ‫צוות גדול יותר‪ ,‬בהתאם לגודל ביה\"ס‪ .‬אין ספק שקשר חיובי ופורה בתוך הצוות יכול להשפיע‬ ‫רבות על תחושותינו‪ ,‬דרך הלימוד שלנו ועל הרצון לקום בבוקר ולהגיע לביה\"ס בחיוך למרות‬ ‫הקשיים והיום העמוס עם התלמידים‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאום צפיות‪ -‬נקודה חשובה מאוד לדעתנו היא תיאום הציפיות‪ .‬כבר בתחילת השנה‬ ‫דברו עם עמיתיכם לתפקיד ודונו בכל הנושאים השונים‪ .‬תיאום הציפיות ימנע בעיות‬ ‫שיעלו במהלך השנה‪.‬‬ ‫פתיחות‪ -‬מתוך הקשר המשמעותי שיצרנו‪ ,‬הבנו עד כמה הפתיחות חשובה‪ .‬חשוב להעלות‬ ‫‪‬‬ ‫את הקשיים‪ ,‬ההצלחות‪ ,‬הדברים המוצלחים יותר והמוצלחים פחות‪ .‬תמיד עוזר לשמוע‬ ‫חוות דעת של משהו אחר ולראות את נקודת מבטו‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם הפתיחות יכולה למנוע‬ ‫מצבים של חוסר תיאום ואי נעימויות בין חברי הצוות‪.‬‬ ‫תיאום מגרשים וציוד‪ -‬נקודה בירוקרטית אך חשובה‪ .‬תתאמו בתחילת כל שבוע‪/‬חודש‬ ‫‪‬‬ ‫או מה שנוח לכם‪ .‬אך התיאום הזה יצור אצלכם וודאות ובכך תוכלו להיערך לשיעורים‬ ‫שאתם מכינים בצורה מיטבית ומסודרת יותר‪ .‬כמובן שכל תכנית היא בסיס לשינוי‪ ,‬אך‬ ‫עדין חשוב שתהיה תוכנית מוסדרת שיוצרת וודאות וסדר‪.‬‬ ‫בין אישי‪ -‬תשתפו אחד את השני בקשיים‪ ,‬בחוויות וגם בחייכם האישיים‪ .‬הרבה יותר קל‬ ‫‪‬‬ ‫להתנהל בתוך צוות שמכיר לעומק והוא בעל משמעות אפילו מחוץ לביה\"ס‪ .‬זה תחושה‬ ‫הרבה יותר עמוקה שאתה יודע מדוע היום מורה מסוים הגיע לעבודה ללא חשק ללמד‬ ‫ולנסות לעזור לו ולהקל עליו‪ .‬תהיו תמיד אחד בשביל השני! מבקשים ממכם עזרה‪,‬‬ ‫תגידו כן בחיוך ‪ !������‬ולאחר מכן תחשבו איך אתם עוזרים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מקווים שהצלחנו להעביר את תחושותינו ואת המשמעות של עבודת צוות עבורנו‪ .‬קחו‬ ‫לכם את הטיפים ותמיד תנסו לעזור ולשאוף לאווירה טובה בצוות העבודה שלכם!‬ ‫בהצלחה רבה!‬

‫ארגז כלים למתמחה החדש (והצעיר) ‪‬‬ ‫דניאל קולפק‬ ‫עינבל לוי‬ ‫מאמר זה נכתב בלשון זכר‪ ,‬אך פונה לשני המינים‪.‬‬ ‫ברכות! ברגע זה הגעת לשנת ההתמחות שלך אחרי ‪ 3‬שנים (או יותר) של לימודים בוינגייט שכללו‬ ‫בין היתר התנסות בהוראה וימי הוראה בכל שכבות הגיל השונות‪.‬‬ ‫אנחנו מקווים שנהנית מהחוויות בבתי הספר השונים ושצברת המון ידע וניסיון בכל הנוגע‬ ‫להוראה בבית הספר ושהכרת סגנונות מגוונים של תלמידים ואפילו מורים‪.‬‬ ‫אז יש המון שמחה וצהלולים ברקע לקראת שנת לימודים חדשה שבה אתה הולך להיות מורה מן‬ ‫המניין‪ ,‬אבל יחד עם זאת‪ ,‬ישנם לא מעט דברים חשובים שכדאי שתדע לקראת כניסתך כמורה‬ ‫חדש למערכת החינוך ולבית הספר החדש‪.‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬אספנו בשבילך כמה טיפים חשובים וחמים מהשטח שיוכלו בהחלט לסייע לך לצלול‬ ‫למים העמוקים עם מינימום טביעות ;)‬ ‫‪ .1‬טופסולוגיה‪:‬‬ ‫טיפ ראשון וחשוב מאד בכל הנוגע לטופסולוגיה וחבריה – שים לב שיש לא מעט טפסים שאתה‬ ‫צריך להשיג ולהעלות לפורטל עובדי הוראה עוד בכלל טרם התחלת את עבודתך כמורה בבית‬ ‫הספר וחשוב שתדע זאת‪ .‬ישנם מס' דברים שתצטרך לבצע‪ :‬לסיים את לימודי התואר ואת לימודי‬ ‫תעודת ההוראה‪ ,‬טופס אישור ‪ ,80%‬להירשם לסדנת סטאז' באחד מהמוסדות האקדמיים‪ ,‬לקבל‬ ‫במוסד החינוכי שבו אתה מועסק חונך שעבר הכשרה לחונכות‪ ,‬לקבל שתי הערכות‪ :‬משוב אמצע‬ ‫שנה והערכה מסכמת מקוונת עד תאריך שהוגדר מראש בכל שנה‪.‬‬ ‫עם הקבלה לעבודה בבית ספר או בגן ילדים עליכם לפתוח תיק עובד הוראה מקוון‪ ,‬להלן סרטון‬ ‫ידידותי שמסביר את הנושא בצורה מפורטת ומובנת‪:‬‬ ‫=‪https://www.youtube.com/watch?time_continue=46&v=3983ZMSbgD4&feature‬‬ ‫‪emb_title‬‬ ‫המטרה של הטיפ הזה היא לאגד עבורך את הדברים העיקריים שאתה צריך‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם דברים‬ ‫נוספים להם אתה צריך לדאוג כדוגמת ותק (תפקיד הדרכתי בצבא או בשירות לאומי)‪ ,‬רישום‬ ‫לארגון\\הסתדרות המורים וכו' עליהם אתה צריך לשאול או לקבל מידע ממנהלת\\מצוות בית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫אל תשכח לוודא כי אחוז המשרה שלך הוא לפחות שליש משרה (לא ‪ )30%‬על מנת לעבור את‬ ‫תקופת הסטאז' שלך בהצלחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכרת המערכת הבית ספרית‪:‬‬ ‫סיימת עם כל הטפסים? ברכות! אבל מה עם להכיר קצת את מסגרת בית הספר? הרי לא כדאי‬ ‫להתחיל שנת לימודים כשאתה לא מכיר את סביבת העבודה שלך‪ .‬על מנת להקנות לעצמך קצת‬ ‫יותר ביטחון לתקופה הראשונה של שנת הלימודים‪ ,‬אנו ממליצים לך להגיע לבית הספר‪ ,‬להכיר‬ ‫את המנהלת‪ ,‬להכיר את הצוות שאיתו אתה הולך לעבוד‪ ,‬את אופי התלמידים‪ ,‬את מתקני בית‬ ‫הספר והציוד (כך תוכל לתכנן היטב את יחידות ההוראה שלך למהלך השנה)‪ ,‬לוודא שיש ברשותך‬

‫את כל המפתחות הדרושים לאולם‪ ,‬למחסן הציוד ולכל מה שאתה צריך לפעילות היומיומית שלך‬ ‫בבית הספר‪ ,‬או במילים אחרות – לחקור את הסביבה שלך‪ .‬גם כאן‪ ,‬אחד הדברים היותר חשובים‬ ‫בעינינו לעשות הוא לשאול שאלות‪ .‬אדם ששואל שאלות רק יכול להעיד על כך שהוא רציני ומוכן‬ ‫כולו לשאוב ידע ומידע מהסובבים אותו‪ .‬הסיכויים גבוהים שהצוות יעריך את זה ויידע שיש מורה‬ ‫שאיתו אפשר לדבר ולשתף פעולה‪ ,‬וגם אתה תוכל להרגיש ביטחון רב כאשר תתחיל שנת‬ ‫הלימודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצירת קשרים ושיתופי פעולה‪:‬‬ ‫אחד הדברים היותר חשובים בסביבת עבודה בכלל ובעבודה בבית ספר בפרט הוא יצירת קשרים‬ ‫ושיתופי פעולה‪ .‬למשל‪ ,‬נכנסת לבית הספר בתור מורה לחינוך גופני‪ .‬קיים צוות של מורים לחינוך‬ ‫גופני ובדרך כלל רכז לחינוך גופני‪ .‬אתם תמיד יכולים לחשוב יחד על רעיונות יצירתיים שקשורים‬ ‫בביצוע ספורט בבית הספר‪ ,‬אם זה שבוע בריאות‪ ,‬שבוע כושר גופני‪ ,‬הפסקות פעילות‪ ,‬טורנירים‪-‬‬ ‫ואלה רק כמה דוגמאות קטנות‪ .‬המטרה היא להעשיר את עצמך ואת הצוות ברעיונות טובים‬ ‫ויצירתיים שיכולים לתרום רבות לבית הספר‪ ,‬להביא את עצמך לידי ביטוי בצוות‪ ,‬לגרום‬ ‫לתלמידים להיות פעילים יותר‪ ,‬להעלות את המודעות בכל הנוגע לפעילות גופנית ובריאות ולתרום‬ ‫לגיבוש הצוות‪ .‬אנו בטוחים שככל שתעבוד בשיתוף פעולה רב מול הצוות שעובד איתך ותביא את‬ ‫כל כולך‪ ,‬כולם יבחינו בכך וזה רק יתרום ויקנה נקודות זכות עבורך‪ .‬והכי חשוב – תוכל ליצור‬ ‫תהליך משמעותי בבית הספר ולהטביע את חותמך‪.‬‬ ‫קשר שוטף ושיתופי פעולה מול המחנכות ועם שאר המורים המקצועיים הוא חלק בלתי נפרד ואף‬ ‫עשוי לתרום לך ולעשייה שלך בבית הספר‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוקים ונהלים הקשורים לשיעורי חינוך גופני בבית הספר‪:‬‬ ‫אין אחד שלא נתקל בבעיות במהלך השיעור‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫כאן כדי להרגיע מראש ולומר לך שזה טבעי לגמרי‪ .‬יותר‬ ‫מזה – אם לא יהיו שיבושים מדי פעם‪ ,‬משהו כאן לא‬ ‫נשמע תקין‪ .‬הטיפ הראשון בנושא שאנחנו יכולים לתת‬ ‫לך הוא קודם כל לנשום עמוק ולהבין שאתה הולך לעבוד‬ ‫מול ילדים‪ ,‬צעירים או בוגרים‪ ,‬זה לא באמת העניין‪.‬‬ ‫העניין הוא להבין שעבודה עם ילדים היא מורכבת מלכתחילה‪ .‬אתה מגיע לכיתה שלרוב תהיה‬ ‫מעורבת‪ ,‬אתה תפגוש ילדים מכל מיני סגנונות עם כל מיני רצונות משלהם‪ ,‬תחביבים משלהם‪,‬‬ ‫אחד אוהב חינוך גופני והשני אוהב תנ\"ך ואולי הוא לא הכי יתחבר לשיעורי חינוך גופני‪ .‬אתה כאן‬ ‫כדי לגרום לו לאהוב את זה ולפחות אם לא לאהוב‪ ,‬להתחבר לזה במובן מסוים ולשתף פעולה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עבודה עם ילדים עלולה להיות לא פשוטה כלל ורוב הסיכויים שמדי פעם תיתקל‬ ‫בסיטואציות לא צפויות בשיעורים שעלולות לשבש את מהלך השיעור‪.‬‬ ‫נתחיל בדבר הכי חשוב שצריך להיות בשיעור והוא כמובן חוקים‪ .‬חוק כשמו כן הוא‪ ,‬צריך להיות‬ ‫קצר‪ ,‬ענייני ופשוט להבנה על מנת לעשות סדר בשיעור‪ ,‬לדוגמה‪ :‬שריקה אחת – התחלת עבודה‪,‬‬ ‫שתי שריקות – הפסקת עבודה‪ .‬האם מספיק להגיד את החוקים רק פעם אחת בתחילת השנה?‬ ‫ממש לא! תחזור עליהם שוב ושוב‪ ,‬גם אם זה אומר כל שיעור‪.‬‬ ‫חוקים ונהלים אלו דברים שלא מובנים מאליהם והתהליך להשגתם הוא ארוך‪ .‬אל תחשוש ממנו‪.‬‬ ‫זכור‪ :‬קשה באימונים‪ ,‬קל בקרב!‬

‫‪ .5‬טכנולוגיה בחינוך הגופני‪:‬‬ ‫המטרה העיקרית היא להעשיר אותך בעזרים‬ ‫טכנולוגיים שישדרגו לך את השיעור‪ .‬כמורה לחינוך‬ ‫גופני‪ ,‬עלול להיות מצב שבו תיאלץ להעביר שיעורים‬ ‫מרחוק ועל כן בחרנו לתת לך כמה כלים טכנולוגיים‬ ‫שיגוונו לך את השיעור ויעבירו אותו בצורה חווייתית‬ ‫יותר‪:‬‬ ‫כמורה לחינוך גופני עליך להעביר במהלך השנה מס'‬ ‫שיעורים עיוניים ע\"פ תכנית הלימודים‪.‬‬ ‫שלושה כלים ידידותיים לבחינה וללימוד עיוני הם‪:‬‬ ‫‪ -‬קהוט ‪ :Kahoot‬כלי טכנולוגי המאפשר לך לבנות משחק טריוויה תחרותי בצורה ידידותית‬ ‫ומעניינת‪ .‬שים לב‪ ,‬עליך לוודא כי לכל תלמיד יש מכשיר סלולארי ובנוסף שכל אחד יודע להפעיל‬ ‫את התוכנה‪.‬‬ ‫קישור‪https://kahoot.com :‬‬ ‫‪ -‬בריינפופ ‪ :Brainpop‬כעובד משרד החינוך‪ ,‬יש לך גישה בחינם לאתר בריינפופ‪ ,‬המשלב בתוכו‬ ‫אינספור תכנים לילדים בניהם כמובן גם חינוך גופני‪ .‬הרגש חופשי להשתמש באתר על מנת‬ ‫להעביר מידע בצורה חווייתית‪ ,‬מהנה ושאוב השראה להכנת מערכים שונים‪.‬‬ ‫קישור‪https://il.brainpop.com :‬‬ ‫‪ -‬פדלט ‪ :Padlet‬לוח שבו ניתן לשתף מידע‪ ,‬סרטונים‪ ,‬קישורים וכו'‪ .‬ניתן ליצור באמצעותו עיתון‬ ‫ספורט ששייך לבית הספר‪.‬‬ ‫קישור‪https://he.padlet.com/dashboard :‬‬ ‫מס' כלים נוספים לשימושך‪:‬‬ ‫‪ :Sworkit -‬אפליקציה אינטראקטיבית ליצירת אימונים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫קישור‪https://sworkit.com :‬‬ ‫‪ -‬סטראבה ‪ :Strava‬אפליקציה ליצירת מועדון ייחודי למעקב אחר פעילות גופנית אירובית‪.‬‬ ‫אפליקציות אלה נותנות שירות חינמי מוגבל‪ ,‬אך עדיין שימושיות עבורך‪.‬‬ ‫קישור‪https://www.strava.com :‬‬ ‫עד כאן הטיפים להפעם‪ .‬מאחלים לך שנת התמחות מוצלחת‪ ,‬משגשגת ומצמיחה‪ ,‬ואל תשכח‬ ‫לשאול כי אין הביישן למד‪.‬‬

‫סיפור העצמה‬ ‫יבגני יאצקביץ'‬ ‫סתיו נעמן‬ ‫הסיפור של יבגני‬ ‫בתחילת השנה הגעתי לבית ספר שהמנהל מכריח את כל הצוות המקצועי לא לקרוא לו בית ספר‬ ‫אלא לקרוא לו 'בית חינוך'‪ .‬הרעיון ברור‪ ,‬ספרים זה נחמד וחשוב מאוד אבל החינוך לא חייב‬ ‫להגיע דרך ספרים ולמידה רגילה אלא בכל מיני דרכים‪ ,‬בין אם זה ספורט‪ ,‬נגינה או תאטרון‪ .‬לכן‬ ‫'בית חינוך' זו הגדרה טובה יותר למוסד הלימודים שלנו ששם דגש על הקשר האישי לתלמידים‬ ‫והניסיון להגיע לכל אחד ואחת‪.‬‬ ‫מוטו בית החינוך שלנו הוא \"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו\"‪ .‬זה המוטו שהולך‬ ‫עם כל מורה ואני ידעתי שהגעתי למקום הנכון בגלל שכל מה שרציתי הוא להצליח להגיע לפחות‬ ‫לילד אחד ולהראות לו\\ה כי עם עבודה קשה ורצון אפשר וניתן להגשים חלומות‪ .‬אצלי זה משהו‬ ‫שחקוק עמוק מאוד בהיותי ספורטאי מצטיין בעברי‪ .‬התחרתי בארץ ובחו\"ל עם לא מעט הישגים‬ ‫תחתיי בנבחרת ישראל הבוגרת בג'ודו ולכן אני יודע מה זו משמעת ברזל ומה ניתן להשיג עם‬ ‫הרבה מאמץ‪ ,‬יזע ודמעות‪.‬‬ ‫השנה האחרונה הייתה שנה מאתגרת מאוד בעקבות מגפת הקורונה‪ .‬השנה הייתה אקסטרא‬ ‫מאתגרת בעבורי בגלל שבמשך המון זמן בקושי הכרתי את התלמידים שלי‪ .‬לא היו לימודים‬ ‫כמעט בבית החינוך עצמו ובלמידה מרחוק התלמידים בחרו לא להיות עם מצלמות פועלות ולכן‬ ‫היו תלמידים שלא הכרתי (וזה בלי בכלל לקחת בחשבון את התלמידים שכלל לא נכנסו ללמידה‬ ‫מרחוק) ולא ידעתי מה מצבם‪ ,‬איך הם נראים ובקושי את שמם ידעתי‪ .‬לכן‪ ,‬ברגע שחזרנו‬ ‫ללימודים‪ ,‬תוך זמן מאוד קצר כבר היה לי תלמיד במשקל יתר‪ ,‬שעלה המון בתקופת הסגרים‪ ,‬ולא‬ ‫יכל לרוץ כמעט כלל‪ .‬לתלמיד זה נקרא נ'‪.‬‬ ‫נ' הוא תלמיד כיתה ה' שמאוד אוהב ספורט וכדורגל בפרט אבל הוא אוהב גם משחקי מחשב‬ ‫ולאכול חטיפים‪ .‬הוא מאוד ביישן ולא נוטה לדבר כמעט ובשיעורי החינוך הגופני מעדיף לשבת‬ ‫בצד ולא להשתתף כי הוא מתעייף מאוד מהר‪ ,‬מזיע המון וגם‪ ...‬ובכן‪ ,‬לא טוב מספיק לדבריו‪.‬‬ ‫לאחר שיחה איתו ועם הוריו הבנתי כי הוא מאוד רוצה להשתפר בכדורגל כדי שיוכל לשחק‬ ‫בהפסקות ומעבר לשעות הלימודים עם חבריו במגרש השכונתי ומבחינת הוריו‪ -‬העיקר שירד‬ ‫במשקל כדי שישאר בריא ולא יתחיל לפתח מחלות‪ .‬לכן לקחתי אותו איתי לשיעור פרטני אחד‬ ‫בשבוע וקבענו כי עוד אימון אחד שאני אכתוב לו הוא יעשה לבד בבית (יכול כמובן עם הוריו או‬ ‫חברים אחרים) ויעדכן אותי לאחר שהאימון בוצע‪.‬‬ ‫בשיעורים הפרטניים בבית החינוך התמקדתי איתו בכדורגל‪ .‬עבדנו המון עם סולם קואורדינציה‪,‬‬ ‫כיפות ושער כדי לתרגל תרגולי רגליים‪ ,‬כדרור נכון של הכדור עם הרגליים וכן בעיטות מדוייקות‪.‬‬ ‫לפחות זה מה שהוא חשב שהוא העיקר‪ .‬מבחינתי רציתי שהוא יהיה כמה שיותר בתנועה וינוע‬ ‫כמה שיותר תוך כדי משחק וכך לא ישים לב למרחק הרב אותו הוא עובר תוך כדי השיעור‪.‬‬ ‫התחלנו מכמה עשרות מטרים בודדים בהתחלה לפני שהיה מתעייף והיה חייב לשבת לנוח‪ .‬כמו כן‬ ‫בשיעורים שהיה צריך לעשות בבית לבד עיקר השיעור היה הליכה עם שילובי ריצה מאוד קצרים‪.‬‬

‫המטרה העיקרית היא להניע את הגוף כמה שיותר כדי שיכנס לכושר אירובי טוב וכך יוכל‬ ‫להתמיד לאורך משחק הכדורגל אותו אוהב במיוחד‪.‬‬ ‫כיום אנחנו כבר כ‪ 3-‬חודשים לאחר תוכנית ההתערבות איתו ואנחנו כבר נמצאים במקום אחר‬ ‫לגמרי‪ .‬נ' משתתף ברוב החלקים של השיעור החינוך הגופני‪ ,‬הוא כבר פחות ביישן וקולו נשמע‬ ‫הרבה יותר כאשר הוא רוצה משהו או כאשר קרה משהו לא לפי הכללים‪ .‬הוא אפילו השתתף‬ ‫בטורניר הקט‪-‬רגל אותו אני עורך בימים אלה בבית החינוך בין הכיתות השונות‪ .‬הוא ירד כ‪ 5-‬ק\"ג‬ ‫במשקלו ומסוגל לרוץ (בקצב איטי אומנם אבל זו ריצה!) כבר קצת מעל ‪ 2‬ק\"מ ברצף! המהפך‬ ‫אותו עובר הוא בהחלט מדהים‪ .‬הוא מרגיש הרבה יותר אנרגטי‪ ,‬גם בשיעורים האחרים‪ ,‬נהנה‬ ‫בשיעורי החינוך הגופני וגם צבר בטחון עצמי ועומד על שלו‪ .‬אני חייב להגיד שאני מאוד גאה בו!‬ ‫הוא ממשיך להתמיד בתוכנית ואני בהחלט צופה לו עתיד מוצלח מאוד אם ימשיך ככה! יש לנו את‬ ‫שנה הבאה בנוסף לשנה זו כדי להגיע להישגים גבוהים אפילו יותר לפני שיעזוב את בית החינוך‬ ‫לטובת חטיבת הביניים ואני רק יכול לקוות שאני אלמד אותו מספיק עד אז כדי שיוכל להמשיך‬ ‫ולהתקדם אל עבר עתיד בריא יותר וטוב יותר‪.‬‬ ‫הסיפור של סתיו‬ ‫בהיותי תלמידה בתיכון הייתה לי מחנכת שידעה \"לקרוא\" אותי ולהיות שם בשבילי כדי לאפשר‬ ‫לי את התנאים האולטימטיביים ללמידה נכונה וצליחת תעודת הבגרות‪ .‬אותה מורה מבין עשרות‬ ‫שעברתי במהלך שנותיי כתלמידה שהייתה משמעותית עבורי והביאה אותי להצלחה ללא‬ ‫וויתורים או הנחות עם כל הקשיים שהיו‪ .‬בהתאם לכך הנושא עליו ידובר בכתבה זו הוא סיפור‬ ‫העצמה אישי‪ ,‬סיפור בו מורה \"מטפחת\" ו\"מרימה\" תלמידים למקום בו הם רוצים וראויים‬ ‫להיות‪ .‬נושא זה עולה מן הסרט \"מורה לחיים\" אשר מבוסס על סיפור אמיתי‪ ,‬בו המורה רון‬ ‫קלארק מתמודד עם מציאות לא קלה של כיתה בעייתית‪ .‬המורה התמודד עם מכשולים לא‬ ‫פשוטים‪ ,‬אך‪ ,‬צלח אותם ואף הביא את הכיתה להתקדמות מדהימה‪ .‬עוד עולה הנושא מהכתבה‬ ‫של \"תיכון ההיזדמנות האחרונה\"‪ ,‬המבוססת על תלמידים בעיתיים שנזרקו מכל מסגרת אפשרית‬ ‫אחרת‪ .‬שמו של התיכון הוא \"ברנקו וייס\"‪ ,‬המאפשר לתלמידים היזדמנות אחרונה להשתלב‬ ‫בחברה כתלמידים מן המניין‪ .‬הכתבה והסרט מתארים מציאות בה המורים מתמודדים עם‬ ‫מציאות לא קלה של כיתות בעייתיות‪ ,‬בהן אתגרים לא פשוטים‪ .‬אך‪ ,‬ראוי לציין שהמורים צלחו‬ ‫את מרבית המקרים ואף הביאו את תלמידיהם להצלחה או התקדמות כלשהי‪ .‬בדומה לאלו‬ ‫ובהשארת מורתי מהתיכון אמרתי לעצמי שמורה כזאת אני רוצה להיות וששימת הדגש הוא על‬ ‫כמה חשוב להיות מורה אקטיבי ולא רק להעביר בפסיביות את היום‪.‬‬ ‫סוף סוף בסיום התואר הגיע זמני להיות מורה‪ ,‬בשאיפה להיות משמעותית כמו אלו שהוזכרו כאן‬ ‫קודם לכן‪ .‬רצה הגורל ובזמן פתיחת שנת הלימודים ‪ 2021‬חלו מגבלותיה של הקורונה ותחילתה‬ ‫הסטאז' שלי כמורה לחנ\"ג‪ .‬מספר שבועות בודדים מתחילתה הוחלט לחלק את הכיתות‬ ‫לקפסולות בהן ילמדו מורות קבועות כדי למנוע הדבקה‪ .‬משמע היה עליי ללמד באותן הקפסולות‬ ‫שהיו בחלקי חנ\"ג וגם מקצועות ליבה‪ .‬אותן חששתי ללמד מהסיבה שזה איננו תחום ההוראה‬ ‫שלי‪ ,‬שלו במגרש יש דרכי הוראה שונות אליהן אני רגילה לעומת בכיתה‪ .‬ללא ספק שנה שהיא‬ ‫מאתגרת‪ ,‬אך‪ ,‬לא בלתי אפשרית‪ ,‬בה יש להוציא את המיטב ממני ומתלמידיי יהיה אשר יהיה‪.‬‬

‫אחת מהקפסולות שקיבלתי הייתה מאוד הטרוגנית באוכלוסייתה וכללה מגוון תלמידים עם‬ ‫התמודדויות שונות כמו‪ :‬הפרעות קשב‪ ,‬רגשיות וכאלו הנמצאים על הספקטרום‪ .‬מבין כל אלו‬ ‫ברצוני לכתוב על תלמיד אחד מתוך אותה קפסולה שישנו חשד שהוא נמצא על רצף הספקטרום‬ ‫וסובל גם כן מהפרעות קשב‪ .‬בד\"כ מורות נוטות לכעוס עליו על הפרעות לשאר הכיתה‬ ‫והתפרצויות‪ .‬בפעם הראשונה שנכנסתי ללמד שיעור עיוני בכיתה זו ניסיתי להבין את \"יחסי‬ ‫הכוחות\" ואילו \"כוכבים\" נמצאים בה‪ .‬ישר זיהיתי את אותו תלמיד \"מנצנץ\" שם בין כמה‬ ‫\"כוכבים\" נוספים‪ .‬זיהיתי אצלו משהו לא רגיל‪ ,‬ניגשתי אליו וניהלתי עמו שיחה אישית‪ .‬ישר‬ ‫זיהיתי רצון מדהים להיות פעיל וכן להיות תלמיד מן המניין‪ .‬סגרתי איתו מעין דיל שיעזור לו‬ ‫להתרכז במה שצריך מבלי להפריע לעצמו ולסובביו‪ .‬הדיל‪ :‬כאשר מרגיש שהוא עומד להתפרץ ולא‬ ‫מרוכז בכלל הוא רשאי להרים את היד ולבקש ממני דקה לעצמו‪ .‬הדקה יכולה להיות מחוץ לכיתה‬ ‫או אם אנו במגרש יכול לעשות הקפת ריצה ולחזור‪ .‬התלמיד חוזר כילד אחר לחלוטין‪ ,‬מרוכז‪,‬‬ ‫רגוע וקשוב‪ .‬בסוף השיעור עשיתי פעילות פירגונים בכיתה‪ ,‬התלמידים פירגנו אחד לשנייה על‬ ‫מעשים טובים או מילות הוכרה שהיו במהלך השיעור‪ .‬אותו תלמיד התעקש בדקות האחרונות של‬ ‫השיעור לפרגן בפעם האחרונה‪ ,‬שאלתי אותו למי? הוא הפתיע אותי ממש והשיב‪\" :‬לך‪ ,‬שאת מורה‬ ‫טובה שנותנת מלא הזדמנויות\"‪ .‬אין דרך לתאר את הגאווה והריגוש שהרגשתי‪ ,‬הצלחתי‬ ‫\"לגעת‪/‬להגיע\" לתלמיד שלא רגיל לזה מהצד השני והוא ידע להכיר על זה תודה‪ .‬בשיעור שאחרי‬ ‫הוא ביקש שוב את הדקה שלו וחזר שוב כמו חדש‪ ,‬ביצע את המשימות שביקשתי למופת‪ .‬ניגשתי‬ ‫אליו ואמרתי לו \"וואו ‪ ,X‬אני ממש גאה בך על הנכונות ללמידה\" והוא מצידו השיב לי‪ \":‬את‬ ‫יודעת שאף פעם לא היו גאים בי?\" הייתי בשוק לרגע(כי איך אפשר שלא להתגאות בילד כזה?!)‬ ‫והשבתי לו‪ \":‬דווקא יש הרבה על מה להתגאות בך! תמשיך כך! אלוף!\"‪.‬‬ ‫מהמקרה הזה הרגשתי סיפוק מהיותי מורה לחינוך גופני‪ ,‬כי קודם כל אני מחנכת לדרך נכונה‪,‬‬ ‫בריאה וטובה‪ .‬הרגשתי שאני במקצוע הנכון‪ ,‬שבגלל מקרים כאלו אני רוצה להיות מורה ולהעניק‬ ‫לתלמידיי כלים לחיים‪ .‬ממש כמו בסרט והכתבה שהוצגו קודם לכן‪ ,‬אך‪ ,‬כמה צעדים לפני‬ ‫שמגיעים למסגרות מסוג זה‪.‬‬

‫הפרדה מגדרית בשיעור חינוך גופני‬ ‫יובל וורמברנד‬ ‫לימור רותם‬ ‫שמי יובל וורמברנד‪ ,‬לימדתי השנה בבית ספר יסודי \"כנפי נשרים\" אשר נמצא בנשר‪ .‬בית ספר זה‬ ‫הוא בית ספר דתי לחינוך מיוחד‪ .‬בבית ספר זה שיעורי החינוך הגופני מתקיימים בהפרדה מגדרית‬ ‫מכיתה ד'‪-‬ו'‪.‬‬ ‫שמי לימור רותם לוין‪ ,‬לימדתי השנה בבית ספר יסודי \"גוונים\" אשר נמצא בקיבוץ עין המפרץ‬ ‫ומורכב מאוכלוסיית הקיבוצים הנמצאת באזור‪ .‬בבית ספר זה אין הפרדה מגדרית כלל בשיעורי‬ ‫החינוך הגופני‪.‬‬ ‫בכתבה זו נתייחס בהרחבה לכמה נושאים עיקריים אשר שבאו לידי ביטוי בלימוד שיעורי חינוך‬ ‫גופני עם הפרדה מגדרית‪ ,‬וללא הפרדה מגדרית‪.‬‬ ‫תוכן השיעורים‪-‬‬ ‫יובל‪ -‬בגלל שהכיתות היו מופרדות היה לי יתרון מסוים שבו יכולתי לבחור את תכני הלימוד יותר‬ ‫בקלות שכן הם מתאימים יותר למגדר מסויים‪ .‬לדוגמא אצל הבנים שמתי דגש על משחקי הכדור‬ ‫אשר נחשבים כאהובים ביותר בקרב ילדים בגילאים הנ\"ל ואילו אצל הבנות היה דגש רב לנושא‬ ‫של התעמלות ואתלטיקה‪ .‬תוכן השיעורים הועבר בצורה נוחה שכן לא היה איזה ניסיון \"להרשים‬ ‫את המין השני\" והיה פחות תחרותיות בין התלמידות שכן לעיתים בבתי ספר מעורבים יש‬ ‫תחרותיות בין הבנים לבנות אשר יוצרים מריבות במהלך השיעור‪.‬‬ ‫לימור‪ -‬מכיוון שהכיתות אצלי היו מעורבות השתדלתי לגוון ולנסות להתאים את תוכן השיעורים‬ ‫לשני המינים‪ .‬במהלך השנה נתקלתי בהתנגדות וחוסר שיתוף פעולה מצד תלמידות כאשר תוכן‬ ‫השיעור היה יותר \"גברי\" (כדורסל‪ ,‬כדורגל)‪ .‬לאחר התעקשות והתמדה הצלחתי לגרום גם לבנות‬ ‫להשתתף בשיעורים אלה ולשמחתי הן אפילו נהנו ונחשפו לענפי ספורט שונים שאולי חששו מהם‬ ‫בהתחלה‪.‬‬ ‫תחושת מסוגלות התלמידים‪-‬‬ ‫יובל‪ -‬בנושא זה ההפרדה נתנה לי יתרון מסוים שכן הבנות לא ניסו להשוות את עצמן לבנים‬ ‫(בגילאים האלה לפעמים מסיבות פיזיולוגיות ישנו יתרון למין הגברי)‪ .‬החיסרון היה שבגיל הנ\"ל‬ ‫(גיל ההתבגרות) הייתה תחרות גבוהה בין התלמידות עצמן שבאה לידי ביטוי בריבים ולעיתים‬ ‫קבוצת בנות הייתה מנסה להוריד מילדה אחרת כיוון שלא היו חברות שלה ולא הסתדרו איתה‬ ‫בכיתה מה שפגע בביצועיה‪ .‬בשיעורם של הבנים הייתה תחרותיות אשר אופיינית וטבעית לגילם‬ ‫כך שהתחרותיות בניהם הייתה בריאה ונכונה‪.‬‬ ‫לימור‪ -‬פעמים רבות לאחר חלוקה לקבוצות במשחקים שונים נתקלתי בהפצרות מצד הבנות‬ ‫ש\"זה לא כוחות\" משום שבקבוצה אחת יש יותר בנים ולכן קבוצה זו בטוח תנצח‪ .‬הצטערתי מאוד‬

‫לשמוע אמירות כאלה וניסיתי לחזק את הבנות ולתת להן תחושה שהן לא פחות חזקות מהבנים‬ ‫והבנה שהן מספיק טובות כדי לגבור ולנצח למרות תחושות אלה‪ .‬היו פעמים שהבנות ניצחו‬ ‫ותחושת המסוגלות שלהן גברה וראו את הגאווה שחשו בעקבות הניצחון‪ .‬היה חשוב לי להדגיש‬ ‫לתלמידות שהן אינן פחות חזקות מהבנים ושהן יכולות גם לגבור על הבנים בתחומים מסוימים‪.‬‬ ‫בסופו של דבכר השיעורים המשותפים דרבנו את הבנות להצליח \"כמו הבנים\"‬ ‫תחושות נוחות וביטחון‪-‬‬ ‫יובל‪ -‬הבנים בכיתה הרגישו תחושה נוחה בשיעורים שכן לא היו צריכים לחשוש כיצד הם‬ ‫\"נראים\" לעיני חוץ ולכן השקיעו מאמצים נכבדים בלמידת החומר הנלמד ובהצלחתם בכיתה‪,‬‬ ‫הבנות הרגישו נוחות וביטחון שכן רוב הבנות היו חברות ביניהן ובכך היה גיבוש בתוך הקבוצה‬ ‫מה שאפשר לעשות משחקים ומשימות אשר דורשות שיתוף פעולה לצד משחקים תחרותיים‪.‬‬ ‫לימור‪ -‬במהלך הסגר כאשר התקיימו שיעורים בזום נתקלתי בתופעה שהתלמידים לא פתחו את‬ ‫המצלמות במהלך השיעורים‪ .‬כאשר דיבתי על כך עם התלמידים הבנתי שהם לא מרגישים בנוח‬ ‫להיות פעילים בשיעור כאשר מופעלת המצלמה ושאר חברי הכיתה יכולים לראות אותם‪ .‬בעקבות‬ ‫כך שוחחתי עם המחנכות והוחלט לעשות שיעורים נפרדים לבנים ולבנות‪ .‬כבר בשיעור הראשון‬ ‫ניכר שיפור משמעותי בפתיחת המצלמות‪ ,‬בנות שלא ראיתי אותן כלל במהלך השיעורים הרגישו‬ ‫יותר בנוח להיות פעילות בשיעור‪ ,‬ובכך שיותר בנות פתחו מצלמות השיעור היה יותר אקטיבי ונתן‬ ‫לכולן תחושה של שיתוף פעולה ומסוגלות‪.‬‬ ‫השתתפות פעילה בשיעורים‪-‬‬ ‫יובל‪ -‬בנושא זה היה חיסרון בבית הספר שכן בגלל ההפרדה בין הבנים והבנות מספר המשתתפים‬ ‫בשיעור היה נמוך והדבר יצר לעיתים חוסר מוטיבציה ותחושת תסכול בקרב הילדים שאין מספיק‬ ‫ילדים למשחקים גדולים ולתחרות הן בקבוצת הבנים והן בקבוצת הבנות‪ ,‬לאחר שניסיתי‬ ‫להתאים את נושאי הלימוד לכיתה וגם שילבתי נושאים אשר התלמידים ביקשו לעשות אותם‬ ‫בשיעורים הצלחתי לשפר את המוטיבציה להשתתף אך הדבר מצריך הרבה אנרגיה והתעסקות‬ ‫בהמון דברים אשר אינם קשורים לתוכן הנלמד‪.‬‬ ‫לימור‪ -‬בתחום זה לדעתי ישנו יתרון בשיעורים מעורבים משום שכל מין מנסה להרשים את המין‬ ‫השני‪ .‬ישנה מוטיבציה גבוהה יותר ושיתוף פעולה נכון בין הבנים לבנות‪ .‬לצערי היו גם מקרים‬ ‫בהם בנות לא הרגישו בנוח להמשיך להשתתף בשיעור לאחר שקיבלו ביקורת מהבנים על יכולת‬ ‫המשחק שלהן‪ ,‬אך מקרים אלה קרו גם בין בנים לבנים ובין בנות לבנות כך שההפרדה המגדרית‬ ‫לא מנטרלת בעיה זו‪.‬‬ ‫בגילאים הבוגרים ההפרדה המגדרית בשיעורי הספורט מעלה לדיון נושאים מהותיים יותר‬ ‫שיש לבחון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תלמידים‪/‬תלמידות עם זהות מגדרית שונה מהמין שלהם (טרנס)‪ .‬או‬ ‫תלמידות ספורטיביות שרוצות להיבחן בבגרות של הבנים (ריצה‪ ,‬שכיבות שמיכה‪ ,‬מתח וכו'‪)..‬‬

‫לעומת הבגרות של הבנות שמורכבת מתרגיל של ריקוד והתעמלות‪ .‬או להפך‪ ,‬תלמידים שרוצים‬ ‫להיבחן בבגרות של הבנות‪.‬‬ ‫לסיכום ישנן יתרונות וחסרונות בלימוד בנים ובנות יחד ובנפרד‪ .‬ההפרדה בין בנים לבנות‬ ‫מאפשרת הרבה דברים חיוביים של הבנת החומר הנלמד‪ ,‬תחושת ביטחון ומסוגלות אך מצד שני‬ ‫לעיתים מביא לתסכול שכן אין הרבה משתתפים בשיעור‪.‬‬ ‫בלימוד המשותף היתרונות הן שהמינים נחשפים לכל ענפי הספורט השונים גם כאלה שנחשבים‬ ‫יותר \"גבריים\\נשיים\"‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחושת המסוגלות של שני המינים מועצמת בכך שהבנות רוצות‬ ‫להצליח כמו חבריהם הבנים לכיתה והבנים לא רוצים להיות פחות טובים מחברותיהם הבנות‬ ‫לכיתה‪.‬‬

‫הבעת הרגש דרך הפעילות הגופנית – פרויקט סיום שנה ראשונה‬ ‫בהוראה‬ ‫יעלה דנציגר‬ ‫ערין סורה‬ ‫הכרת הרגשות האישיים היא תנאי בסיסי לפיתוח ביטחון ומודעות עצמית‪ .‬הרגשות מצויים‬ ‫בבסיסן של כל החוויות שאנו עוברים ובאמצעותם אנו מתרגמים את החוויות לחוויות חיוביות‬ ‫ושליליות‪ .‬גוף ונפש הן שתי הוויות המרכיבות את האדם וקשורות זו בזו‪ .‬לכל היבט רגשי ישנו גם‬ ‫היבט גופני‪ .‬צפייה בהבעות הגופניות במצבים שונים כמו שמחה‪ ,‬עצב‪ ,‬חרדה או לחץ מלמדת על‬ ‫תגובות של הגוף למצבים אלה‪ ,‬המתבטאים בקצב הלב‪ ,‬בהזעה ‪,‬בכאב‪ ,‬בהסמקה‪ ,‬באי סדירות של‬ ‫הנשימה‪ ,‬בתנועה‪ ,‬בהבעת הפנים‪ ,‬בתחושות של עייפות ‪,‬בהרגשה לא טובה ועוד‪.‬‬ ‫במקום בו המילים מתקשות לבטא את החוויה הרגשית‪ ,‬נכנסת השפה של ההבעה דרך האומנות‪.‬‬ ‫פעילות גופנית היא דרך בה אנו יכולים להביע את רגשותינו בדרך שאיננה מילולית‪.‬‬ ‫במהלך שנת ההוראה הראשונה שלנו (שנת הסטאז') כל אחת יזמה בבית ספרה פרויקט או פעילות‬ ‫המיועדת ללמד את התלמידים לבטא את רגשותיהם דרך תנועה‪ .‬בכתבה זו נרחיב כיצד הבאנו לידי‬ ‫ביטוי את הרגש בשיעורי החינוך הגופני ובפעילויות נוספות בבתי הספר‪.‬‬ ‫ערין סורה סטודנטית שנה ד' בווינגייט‪ ,‬מסיימת שנה ראשונה כמורה לחינוך גופני בבי\"ס יסודי‪.‬‬ ‫היא התמקדה בשילוב של ביטוי הרגש תוך כדי משחק ובחרה לשלב את הבעת הרגשות כמעט בכל‬ ‫שיעורי החינוך הגופני‪ .‬דוגמה למשחק בו השתמשה נקרא ״חישוק הרגש\"‪ .‬מטרת המשחק לגרום‬ ‫לילדים לזהות ולדרג את הרגשתם ברגע נתון‪.‬‬ ‫הוראות המשחק הן‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬מתבצעת חלוקה שווה של פתקים בתוך מחצית מהחישוקים‬ ‫שמפוזרים בחלל‪ .‬על התלמידים להעביר את פתקי הרגשות לפי מצב הרוח‪/‬תחושה שהם מרגישים‬ ‫באותו הרגע בסדר יורד‪ .‬בשלב שני‪ ,‬מתבצעת חלוקה של התלמידים לזוגות ונציג מכל זוג עומד מול‬ ‫שאר הלומדים ומנסה לבטא את הרגש שהוא בחר יחד עם בן זוגו בפנטומימה‪ .‬שאר הזוגות צריכים‬ ‫לגלות באיזה רגש מדובר והקבוצה עם הכי הרבה ניחושים מנצחת‪ .‬חשוב שהילדים ידעו קודם לכן‬ ‫מה פירוש התמונה שמתארת את הרגש‪ ,‬לפתק יכולה להיות יותר ממשמעות אחת‪ .‬המשחק מבטא‬ ‫חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות‪ ,‬המורה אינו מגביל את התלמידים במחשבתם‪ .‬מטרת המשחק‬ ‫לגרום לילדים להתחבר לרגש הפנימי שלהם ולדעת לנהל אותו דרך פעילות ספורטיבית‪.‬‬ ‫יעלה דנציגר סטודנטית שנה ד' בווינגייט‪ ,‬מסיימת שנה ראשונה כמורה לחינוך גופני בביה\"ס‬ ‫היסודי \"שקד\" ברעננה‪ .‬כחלק משנת ההתנסות בהוראה הרימה פרויקטים ככוריאוגרפית של קטעי‬ ‫המחול בטקסי בית הספר‪.‬‬ ‫במהלך חודש פברואר‪ ,‬מנהלת בית הספר הינחתה אותה ליצור ריקודים לטקסי יום הזיכרון‬ ‫המיועדים להתקיים בחודש אפריל‪ .‬עקב מגבלות הקורונה והמחסור בטקסים פרונטליים הוחלט‬ ‫לצלם את הטקסים מראש ולשדר אותם בזום‪ .‬מחנכות השכבה התייעצו עם כוריאוגרפית הריקוד‬ ‫על המנגינה שתתאים לנושא הטקס‪ .‬נוצרו שתי קבוצות של בנות המעוניינות לרקוד‪ ,‬ההחלטה מי‬

‫תשתתף בריקוד נעשתה יחד עם מחנכת הכיתה‪ ,‬תלמידות שהיו מעוניינות להשתתף הגיעו לחזרה‬ ‫הראשונה ובה הוסבר להן על המשמעות של ריקוד ביום הזיכרון‪ .‬במפגש עלה השיח בנושא הבעת‬ ‫הרגש דרך התנועה במיוחד בריקוד שמיועד ליום הזיכרון‪ .‬הוסבר לבנות על הרצינות שהיא‬ ‫קריטית‪ .‬בנות שלא היו מסוגלות להירתם למשימה נשרו מהריקוד ולא לקחו בו חלק‪.‬‬ ‫תהליך ההכנה היה מורכב ומלמד והיו מעורבים בו מספר גורמים בבית הספר כגון‪ :‬מורות מחנכות‬ ‫של שכבת ה'‪-‬ו'‪ ,‬מנהלת‪ ,‬סגנית המנהלת‪ ,‬אחראית מילויי מקום‪ ,‬אב הבית וחברה חיצונית של‬ ‫הגברה‪ .‬הילדים למדו באופן פעיל ומשמעותי על חגים ומועדים בלוח השנה‪ .‬הרקדניות למדו שאפשר‬ ‫להביע את הרגש בתנועה‪.‬‬ ‫ההרגשה בסיום תהליך יצירת הפרויקטים בבית הספר בשנה הראשונה כמורות וכסטאז'ריות גרמו‬ ‫לנו להרגיש כמורות מן המניין‪ ,‬מעורבות בבית הספר והכרות עם הצוות ועם התלמידים מעבר‬ ‫לשיעורי החנ\"ג הרגילים‪ ,‬תרמו לביטחון האישי שלנו‪.‬‬ ‫שילוב הרגשות אל תוך שיעור החינוך גופני ובפעילויות הנוספות בבית הספר כדוגמת בקטעי מחול‪,‬‬ ‫עודדו את התלמידים והתלמידות בשני בתי הספר לפתיחות ולצמיחה חיובית והביאו לחיבור‬ ‫התלמידים לרגש האישי שלהם‪ .‬התלמידים הביעו את הרגש דרך הפעילות הגופנית כל תלמיד בדרך‬ ‫המתאימה לו‪ .‬לכל אחד רגשות שונים ודרכים שונות להביע אותם‪.‬‬ ‫לסיכום חשוב לשלב את הרגשות בתוך שיעורי החינוך הגופני‪ ,‬ללמד את התלמידים להתחבר אליהן‬ ‫ובדרך זו כל תלמיד יוכל להתחבר לאני הפנימי שלו‪.‬‬ ‫מקורות לכתבה ‪ +‬קישורים‬ ‫‪https://youtu.be/yzgEVyYAEwk ‬‬ ‫קישור לצפייה בריקוד \"גשם אחרון\" – כוריאוגרפיה יעלה‬ ‫‪https://www.tipulpsychology.co.il/articles/expressive_therapy.html ‬‬ ‫טיפול בתנועה‬

‫הצלחה וכישלון והשפעתם על מוטיבציה בשיעור‬ ‫יקיר חאיט‬ ‫כשתלמיד מגיע לשיעור יש כל כך הרבה משתנים שיכולים להשפיע על הדרך בה הוא יתפקד‬ ‫בשיעור ובנוסף הרבה דברים יכולים לקרות בזמן השיעור שישפיעו לו על התפקוד מחוץ לשיעור‪.‬‬ ‫החלטתי לשתף על מקרה שקרה לי במהלך שנת הסטאז' ואיך הצלחה או כישלון משפיעים על‬ ‫התלמיד‪.‬‬ ‫כיום חוקרים רבים מוצאים קשר ישיר בין מצבו הפסיכולוגי של האדם לפעילותו הגופנית (קפלן‬ ‫ועשור ‪.)2001‬‬ ‫פעילות גופנית היא פעילות פיזית המופקת על ידי שרירי השלד‪ ,‬שתוצאתה הוצאת אנרגיה‪ .‬אפשר‬ ‫לחלק את הפעילות הגופנית לכמה פעילויות ואחת מהן הוא ספורט‪ .‬ספורט הוא פעילות גופנית‬ ‫מכוונת המאורגנת לפי כללי משחק מסוימים‪ .‬מבדילים בין רמות שונות של פעילויות‬ ‫ספורטיביות ‪:‬ספורט פנאי‪ ,‬פעילות חברתית ספורטיבית בדרך כלל בעוצמה נמוכה עד בינונית‪ .‬כגון‬ ‫השתתפות בצעדות ובמשחקים עממיים‪ .‬ספורט תחרותי‪ ,‬פעילות שבה ההתמודדות בין פרטים או‬ ‫קבוצות משמשת פסגה ומטרה רשמית‪ ,‬למרות שההנאה מהפעילות עצמה ו‪/‬או מהאימונים היא‬ ‫העיקר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬טורניר בית ספרי לכדורסל‪ .‬ספורט הישגי‪ ,‬פעילות שבה ההישג הוא המטרה‪.‬‬ ‫לדוגמה תחרות ריצה‪ .‬גורמי ההישג תלויים אחד בשני‪ ,‬ביצוע טכני טוב מתבסס על רמה טובה של‬ ‫כושר גופני‪ .‬טקטיקה מתוחכמת מעלה את הרמה הטכנית‪ .‬כושר גופני לאדם שאינו ספורטאי הוא‬ ‫מערכת של מרכיבים המשקפים את היכולת הגופנית הדרושה לביצוע מטלות ותפקודים‬ ‫יומיומיים בחיוניות ובערנות‪ ,‬ללא עייפות יתר ובאנרגיה נאותה‪ ,‬המאפשרת ליהנות מפעילויות‬ ‫פנאי ולעמוד במטלות הנדרשות במצבי חירום (נייס וענבר‪.)2003 ,‬‬ ‫הפעילות הגופנית משפיעה על \"רוח\" האדם ‪ -‬בעת פעילות גופנית קיימת הסחה מהבעיות‬ ‫היומיומיות המטרידות אותנו וקיים \" פסק זמן\"‪ ,‬המוריד את הלחץ‪ ,‬בעת ולאחר הפעילות הגוף‬ ‫מיצר חומרים המשפיעים על מצב רוחו של האדם וכן ההנאה מעצם ההצלחה בביצוע מטלות‬ ‫גופניות‪ ,‬מעלה את מצב הרוח‪ ,‬קיימת הנחה שהפעילות הגופנית משפיעה על ההערכה העצמית של‬ ‫האדם (קפלן ועשור ‪)2001‬‬ ‫המקרה שהייתי רוצה לספר עליו הוא על של ילדה שהרגישה שהיא לא מסוגלת לבצע פעילות‬ ‫מסוימת במהלך השיעור והחליטה שהיא לא רוצה להשתתף‪ .‬המטרה של המשחק הייתה לזרוק‬ ‫כדור לשטח מטרה ששם עמדו ילדים שצריכים לתפוס את הכדור שנזרק לעברם‪ .‬הילדים‬ ‫מחולקים לשתי קבוצות אם הצלחנו להעביר את הכדור אליהם אני מצטרף אליהם‪ .‬בסיבוב‬ ‫הראשון הילדה התקשתה מאד לזרוק את הכדור אל שטח המטרה והיא נשארה אחרונה מכל‬ ‫הקבוצה והתחלתי לזהות אצלה ייאוש‪ ,‬לבסוף הקבוצה שלה הפסידה‪ .‬בין הסיבובים נתתי לילדים‬ ‫כלים איך להצליח יותר‪ -‬סוגי זריקה שונים‪ ,‬לבוא בריצה לפני הזריקה ואפילו זוויות שונות‬ ‫במגרש ‪ .‬בנוסף הדגשתי איך ניתן לעזור למי שמתקשה ולדאוג שהוא ינסה קודם לעבור ורק‬ ‫לאחר שהילדים שמתקשים יצליחו לעבור‪ ,‬שאר חברי הקבוצה יתחילו לזרוק את הכדור לעבר‬

‫שטח המטרה‪ .‬בזמן שהסברתי ונתתי דוגמאות היה לי חשוב מאד לדבר בכלליות ולא לשים את‬ ‫הילדה שמתקשה במרכז על מנת לא להביך אותה ולהוריד לה את הביטחון‪ .‬מחקרים הראו‬ ‫שתחושת כישלון מורידה את הערכה העצמית וזה יכול לפגוע לה במוטיבציה ואף ביכולות‪.‬‬ ‫בסיבוב השני באמת חבריה לקבוצה נתנו לילדה הרבה כדורים בהתחלה על מנת שיהיו לה כמה‬ ‫שיותר ניסיונות‪ .‬למרות כל המאמצים‪ ,‬הם לא הניבו פירות והיא לא הצליחה להעביר את הכדור‬ ‫לאזור המטרה‪ .‬לאחר שנגמר הסיבוב הילדה כבר לא רצתה להשתתף יותר בשיעור ואת שאר‬ ‫הסיבובים עשינו בלעדיה‪ .‬כשסיימנו את השיעור חשבתי על זה רבות והחלטתי שאני צריך לעשות‬ ‫תיקון בשיעור הבא ולנסות להתאים את המשחק אל ילדים שמתקשים ואליה בפרט‪ .‬לאחר‬ ‫שהקדשתי מחשבה רבה על הדרך שבה אוכל לשפר את תחושתם של התלמידים שהתקשו‪ ,‬הבנתי‬ ‫שעליי לבצע התאמה לרמת קושי מסוימת‪ ,‬לקרב את אזור המטרה אל הילדים‪ .‬בשיעור שלאחר‬ ‫מכן שיחקנו את אותו משחק‪ ,‬הפעם עם ההתאמה שביצעתי‪ ,‬וכך היה יותר פשוט לילדים‬ ‫המתקשים לזרוק את הכדור‪ .‬ניסיתי לתת תשומת לב מלאה לאותה ילדה וראיתי שהיא ממש‬ ‫נהנית מההצלחה האישית ומהתחושה של חלק מהקבוצה וההצלחה של הקבוצה‪.‬‬ ‫לאחר השיעור השני ניגשתי לאותה ילדה ורציתי להבין ממנה מה היה השינוי בין השיעורים ולמה‬ ‫בשיעור הזה היא באמת נהנתה יותר? היא שיתפה אותי ואמרה שבשיעור הראשון הייתה לה‬ ‫תחושה של כישלון והיא לא רצתה שיאשימו אותה באי ההצלחה של הקבוצה ואילו בשיעור השני‬ ‫היא הייתה חלק בלתי נפרד מההצלחה של הקבוצה מפני שהיה לה יותר קל‪.‬‬ ‫בשיעורים שסמכו לאותו מקרה היה לי חשוב לראות שזה חלק מתהליך ולא משהו חד פעמי ונתתי‬ ‫אליה דגש ואכן ראיתי שעם ההתאמות שעשיתי אכן היא משתתפת יותר וגם המוטיבציה שלה‬ ‫להיות פעילה יותר בשיעור עלתה‪.‬‬ ‫אני חושב שאתגר וקושי הוא דבר חשוב ולכן לא אפסיק לאתגר את התלמידים שלי במשימות‬ ‫שלא תמיד הם יצליחו בהן בניסיון הראשון‪ .‬אך בד ובבד עליי להיות אחראי וגם לספק להם‬ ‫תחושת הצלחה הנותנת להם תחושת ביטחון והערכה עצמית‪ .‬ילד שירגיש הערכה עצמית גבוהה‬ ‫בשיעורים‪ ,‬הסיכוי שירצה יותר להשתתף בשיעור וישאף ליותר משימות מאתגרות‪.‬‬

‫יחידת הוראה בחינוך גופני המשלבת סיפורים מהתנ\"ך לכיתה ב'‬ ‫מאי שטרית‬ ‫טל שקד‬ ‫לאחר התלבטויות רבות ומחשבה החלטנו לבחור במקצוע התנ\"ך‪ .‬בחרנו לשלב את מקצוע התנ\"ך‬ ‫בשיעורי החינוך הגופני מכוון שנזכרנו בעצמנו בבית ספר היסודי בשיעורי תנ\"ך‪ ,‬כמה חשבנו שזה‬ ‫שעמום אחד גדול‪ ,‬ולמה מלמדים אותנו בבית ספר סיפורים מופרחים כאלו‪ ,‬מפני שאנו בבסיסינו‬ ‫נשים מאוד רציונליות וקצת היה לנו קשה להאמין לדוגמא ששרה ילדה בגיל ‪ ,90‬שהים ניפתח‬ ‫לשניים והמקל הפך לנחש‪ .‬לאחר שגדלנו והתבגרנו הבנו שאולי הסיפורים האלה נשמעים קצת‬ ‫מופרחים אבל אלו סיפורים שעליהם מושתתת כל המסורת של העם היהודי‪ ,‬ואם לא נלמד אותם‬ ‫ולא נעביר אותם מדור לדור בסופו של דבר הם ישכחו ולא תישאר לעם היהודי מסורת‪ ,‬הפולקלור‬ ‫של העם היהודי ילך וידעך‪ .‬בנוסף בגלל אילוצי הקורונה נאצלנו ללמד מקצועות נוספים שאינם‬ ‫חינוך גופני‪ ,‬אחד מהמקצועות היה תנך‪ ,‬חיפשנו דרך יצירתית וכיפית וכן ערכית ללמד מקצוע זה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חשבנו שאם נלמד את הילדים תוך כדי שיעור חינוך גופני את מקצוע תנ\"ך בעזרת משחקונים‬ ‫אולי כך יהיה להם יותר קל ויותר כיפי ללמוד את המקצוע‪ ,‬להבין אותו‪ ,‬להתחבר אליו ולהסיק‬ ‫ממנו מסקנות‪ .‬בעצם אנו רוצות ליצור אצל הילדים חווית תיקון לדרך שבה אנו למדנו את מקצוע‬ ‫התנ\"ך בבית הספר היסודי‪ ,‬בחטיבה ובתיכון‪.‬‬ ‫רקע תאורטי לנושא‪:‬‬ ‫בשנה ראשונה בלימודינו לתואר לקחנו חלק בקורס שניקרא \"מחשבת החינוך\"‪ ,‬במסגרת הקורס‬ ‫הוטל עלינו לקרוא מאמר ולסכמו בתמצות אך שהמסר של המאמר עדיין יהיה ברור‪ .‬שמו של‬ ‫המאמר היה \"המדיום הוא המסר\"‪ ,‬תוכן המאמר מדבר על דרכים של למידה בכיתה‪ ,‬מרשל‬ ‫מקלוהן במאמר מדמה את אופן ההוראה לדרך ואת התוכן המועבר לתלמידים לחומר‪ ,‬ממשיך‬ ‫ואומר שמורים נותנים יותר משמעות לקורסים בעלי תוכן עיוני ופחות חשיבות לקורסים‬ ‫מתודיים וכך גם התנהלותם בבית הספר מול התלמידים‪ ,‬המורים נותנים לחשיבות לתוכן‬ ‫המועבר ולא לדרך שבה מועבר התוכן‪\" .‬מלמדים אותם לשבת ולהקשיב‪ ,‬להאמין לסמכות‪,‬‬ ‫נדרשים לזכור דברים ולא להגיע אליהם לבד‪ .‬חוסר עידוד לשאול שאלות חשובות אך שאלות‬ ‫טכניות זה בסדר‪ .‬הם לא מחליטים מה ילמדו וכיצד‪(\".‬מתוך המאמר)‪ .‬משפט זה מתוך המאמר‬ ‫מאוד נגע בנו והפעיל בנו רגש של כעס‪ ,‬בעצם הדרך שבה מורים מעבירים תוכן לתלמידים היא‬ ‫דרך מאוד שטוחה‪ ,‬הם צריכים ללמוד בעל פה בלי להבין מה בכלל הם לומדים‪ ,‬ולאחר המבחן‬ ‫התוכן כאילו לא היה במוחם של התלמידים‪ .‬האם לזה ציפינו כששלחנו את ילדינו לבית ספר?‬ ‫האם יש דרך אחרת להעביר את התוכן הנלמד? יש דרך אחרת! למידה משמעותית‪.‬‬ ‫מקורות עליהם התבססנו‬ ‫ד\"ר אורית פרנפס מאוניברסיטת בן גוריון כותבת בבלוג שלה שחווית למידה משמעותית‬ ‫מתרחשת כאשר האדם מבחין ומעריך את היופי שבתוכן הנלמד‪ ,‬מזהה חיבור אל היבטים‬ ‫מהותיים בעולמו הפנימי‪ ,‬כאשר התוכן משפיע על תפיסת עולמו‪ ,‬על נקודת מבטו‪ ,‬וגורם לו‬ ‫להתרגש‪ .‬זו הכרה במשמעות‪ .‬מה שמעניין אותנו כרגע הוא המשמעות האישית של העניין‪ .‬הוראת‬ ‫היסטוריה במצב הנוכחי אינה מכוונת ליצור חיבור או קשר עם עולמם של התלמידים באופן‬

‫אישי‪ .‬הלימוד עובר מעליהם או לצידם‪ .‬עלינו להבחין בין הוראה שהיא אולי משמעותית עבור‬ ‫החברה‪ ,‬המורה‪ ,‬התרבות‪ ,‬המדינה או משרד החינוך לבין הוראה שנועדה לגרום למידה שהיא‬ ‫משמעותית עבור התלמידים‪ ,‬הווה אומר‪\" ,‬הוראה שעשתה להם משהו\"‪ ,‬הוראה מכוונת לחיבור‬ ‫ולהפקה אישית‪ .‬לזה אנו קוראים \"למידה משמעותית אישית\"‪ .‬למידה משמעותית אישית היא‬ ‫למידה שבסופה שואל התלמיד את עצמו‪ :‬מה הפקתי מזה? מה למדתי באופן אישי? האם זה‬ ‫רלוונטי לי עכשיו? ‪/http://portal.macam.ac.il/article/20800‬‬ ‫ונמשיך עם ג'ון דיואי בספרו \"דמוקרטיה וחינוך\"‪\" :‬בנייה מחדש או ארגון מחדש של הניסיון‬ ‫המוסיפים למשמעותו של הניסיון ומגדילים את היכולת לכוון את מהלכו של הניסיון שיבוא‬ ‫אחריו\"‪ .‬מהגדרה זו אנו יכולים להתקין הגדרה ללמידה משמעותית‪ :‬למידה משמעותית היא‬ ‫למידה שבה הלומד בונה מחדש את תובנותיו ויוצר תשתית לתובנות עשירות יותר בעתיד‪ .‬או‬ ‫במילים אחרות‪ :‬למידה משמעותית היא למידה הנותנת משמעות חדשה לתכנים – מושגים‪,‬‬ ‫רעיונות‪ ,‬הבנות‪ ,‬עמדות – שנלמדו בעבר ופותחת נתיבים ללמידה של תכנים חדשים‪ ,‬מורכבים‬ ‫יותר‪ ,‬בעתיד‪ .‬או במילים אחרות‪ :‬למידה משמעותית היא פעילות מנטלית המתרחשת בהווה‬ ‫ומארגנת מחדש את מה שנלמד בעבר ויילמד בעתיד‪ .‬מבחינת העבר‪ ,‬למידה משמעותית מעניקה‬ ‫משמעות חדשה להתנסויות קודמות – מבהירה‪ ,‬מנהירה ומעצבת אותן; ומבחינת העתיד היא‬ ‫פותחת אפשרויות להתנסויות חדשות‪ ,‬נבונות יותר‪ ,‬שהיו בלתי אפשרויות ללא ה\"משמוע\" החדש‬ ‫של התנסויות ישנות‪ .‬מכאן החדווה הכרוכה בלמידה משמעותית‪ :‬הלומד מרגיש שתובנות והבנות‬ ‫גולמיות‪ ,‬עמומות ומעיקות מתבהרות ושנפתח אופק לתובנות ולהבנות חדשות‪ .‬למידה משמעותית‬ ‫במיטבה היא אפוא למידה מעצבת – למידה המכוננת מחדש את הלומד‪ ,‬תבנית נוף התנסויותיו‪,‬‬ ‫באמצעות התנסויות חדשות‪/http://portal.macam.ac.il/article/22513 .‬‬ ‫לבסוף בעצם כדי להגיע ללמידה משמעות יש להשתמש בלמידה מולטי דיספלינארית‪ ,‬כלומר‬ ‫למידה רב‪-‬תחומית (מולטי‪-‬דיסציפלינרית) – למידה שעוסקת בנושא אחד מכמה נקודות מבט‬ ‫תחומיות שונות‪ .‬במעבר ללמידה רב‪-‬תחומית‪ ,‬אין משום ויתור על החשיבות שבהכרת כל תחום‬ ‫בפני עצמו‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשיעור משולב של תנ”ך והיסטוריה או תנ”ך ואומנות‪ ,‬לא נוותר על הבנה‬ ‫מעמיקה של כל אחד מתחומי הידע הללו בנפרד‪ ,‬במקביל ליצירת חיבורים ביניהם בהתייחס‬ ‫לנושא הנבחר‪ .‬למידה מסוג זה דורשת שיתוף פעולה הדוק בין המורים האמונים על תחומי הדעת‬ ‫השונים‪ ,‬בין אם הם מנחים ביחד קבוצת למידה משותפת במשבצת זמן אחת‪ ,‬ובין אם הם‬ ‫מלמדים את אותה קבוצת תלמידים נושא משותף‪ ,‬כשהתלמידים פוגשים בכל שיעור‬ ‫מורה‪/‬מומחה לאחד מהתחומים‪ .‬יצירת אשכולות של תחומי דעת קרובים הנלמדים ביחד (אשכול‬

‫מדעים‪ ,‬אשכול אומנויות‪ ,‬אשכול קודש‪ ,‬אשכול רבי‪-‬מלל)‪ ,‬או של תחומים רחוקים שהשילוב‬ ‫ביניהם יוצר חיבורים מעניינים‪ ,‬היא התחלה טובה ליצירת תרבות בית‪-‬ספרית של צוותי מורים‬ ‫העובדים יחד בקח”ל‪ ,‬לומדים ומלמדים‪.‬‬ ‫‪/http://www.amit.org.il/edugogya/interdisciplinary‬‬ ‫אז קראנו את תוכנית הלימודים בתנך לכיתה ב' ובחרנו את הנושאים והסיפורים עליהם אנו‬ ‫רוצות להתמקד‪.‬‬ ‫אז מה מצאנו ובחרנו? צלמו אותי‬ ‫תוכנית הלימודים בתנך לבית ספר יסודי‬ ‫‪http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/tanach/TochnitTashat.pdf‬‬ ‫עמ' ‪ 18‬בתוכנית הלימודים – טבלת מיומנויות (‪ 5‬סעיפים מהם בחרנו ‪ – )1‬מיומנות להתמצאות‬ ‫בתנך‪ .‬עמ' ‪ 23‬בתוכנית הלימודים‪ -‬נושאי הלימוד לפי פרקים (ספר בראשית – חלק א‪ :‬סיפורי‬ ‫ראשית האנושות וראשיתו של עם ישראל בריאה וראשית האנושות‪ :‬א'; ב'‪ ,‬ג'; ד'; ו'; ז'; ח'; ט';‬

‫י\"א א‪-‬י ; מחזור סיפורי אברהם‪ :‬י\"ב; י\"ג; י\"ד; ט\"ו; ט\"ז; י\"ז; י\"ח; י\"ט; כ'; כ\"א; כ\"ב*‪ ,‬כ\"ג)‪-‬‬ ‫בחרנו בסיפור בריאת העולם‪ ,‬סיפור גן בעדן‪ ,‬קין והבל ותיבת נח‪ .‬עמ' ‪ 48‬בתוכנית הלימודים ‪-‬‬ ‫ניבים וביטויים ניכסי צאן ברזל בשפה העברית‪ -‬בחרנו את המשפט \"נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו\"‬ ‫מערכי השיעור שלנו‪:‬‬ ‫מצורף קישור לגוגל דרייב שם תוכלו למצוא את מערכי השיעור ואת כל העזרים בהם השתמשנו‬ ‫במהלך השיעורים‪ .‬מקוות שעינינו אותכם הקוראים‪ ,‬מוזמנים לנסות את מערכי השיעור אצלכם‬ ‫בבית הספר ולספר לנו את החוויה שלכם‪ ,‬נשמח לשמוע הערות לשיפור ושימור‪.‬‬ ‫‪https://drive.google.com/drive/f‬‬ ‫‪olders/11Sv6OxfXKt7MwJZkq_LRv‬‬ ‫‪XK5C-pZHq7Y?usp=sharing‬‬

‫בעיות משמעת בכיתה בשנת הסטאז' ודרכי התמודדות‬ ‫מוריה סבג‬ ‫שמי מוריה סבג ואני מורה לחינוך גופני בבית הספר בשנתי הראשונה לכיתות א'‪-‬ג' ‪.‬‬ ‫בחרתי בנושא מאוד קרב לליבי והא‪ :‬בעיות משמעת בשנת ההתמחות ודרכי התמודדות‪,‬‬ ‫דווקא נושא זה כיוון שבבית הספר בו אני מלמדת אני נתקלת לא מעט עם בעיות משמעת קשות‬ ‫ואף התחצפויות על אף גילם הצעיר של התלמידים‪.‬‬ ‫בשנת הסטאז' אנחנו נתקלים עם לא מעט קשיים אך הקושי העיקרי מהחוויה שלי לפחות ‪ ,‬זה‬ ‫בעיית המשמעת ‪.‬מורה שלא מצליח להשתית משמעת בכיתה כבר מההתחלה התלמידים רואים‬ ‫זאת ואף מנצלים את המצב לפעמים‪ .‬ואז המורה מאבד שליטה‪.‬‬ ‫למעשה זוהי ההתמודדות הראשונה בה נתקלתי והרגשתי שהשמיים נופלים עלי ‪,‬כיוון שהיה לי‬ ‫קשה להשתלט על הכיתה והכל נראה גדול ומאיים כיוון שאתה נזרק פעם ראשונה לבית הספר‪,‬‬ ‫ואם הכיתה לא מתנהגת כראוי ואני לא מצליחה להשתית סדר אני מרגישה חוסר שליטה וחוסר‬ ‫אונים‪ ,‬מבלי להצליח ללמד את מה שתכננתי ושזה גדול עלי ואולי לא בשבילי כי הרגשתי שזה‬ ‫לוקח ממני יותר מדי אנרגיה וכל סוף יום הייתי חוזרת לבית צרודה ועם הרגשה של חוסר חיוניות‬ ‫בלשון המעטה‬ ‫אך יחד עם זאת התחלתי לעשות עבודה עם עצמי וניסיתי אלטרנטיבה וגישה אחרת ‪ ,‬ואכן דברים‬ ‫התחילו להשתנות ‪.‬‬ ‫כמובן בעזרת מפגש הזום ‪ ,‬בו העלתי את קשיי המשמעת איתם אני מתמודדת וזוהר המדהימה‬ ‫עזרה לי להבין שאפשר גם אחרת‪.‬‬ ‫בנוסף החברים לזום שיתפו את דעתם ודרכי ההתמודדות שלהם ‪ ,‬ופתאום הבנתי שזה לא סוף‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫במחקר של ד\"ר לאה שגריר‪ ,‬מנהלת מכון מופ\"ת למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך‬ ‫והוראה‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327110,00.html:‬‬ ‫עולה שרוב המורים בשנת הסטאז' פורשים בגלל בעיה זאת ובעיות אחרות אך בעיקר החוסר‬ ‫אונים והקושי להחזיק כיתה‪.‬‬ ‫ואכן כשנשאלו המורים הצעירים מה מקשה עליהם‪ ,‬ענו מחצית ממתמחי ההוראה כי הם זקוקים‬ ‫לעזרה בהתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה‪ 35% .‬מהם הסבירו כי הם זקוקים לתמיכה רגשית‬ ‫ולעידוד בהתמודדות עם תסכולים כתוצאה מחוויות שהם עוברים במפגש עם בית הספר והכיתה‪.‬‬ ‫אחוז דומה ציין קשיים מקצועיים כמו קושי בהתאמת חומר הלימוד ושיטות ההוראה לצרכי‬ ‫התלמידים‪ ,‬וכן ציינו והתמודדות עם בעיות אישיות של תלמידים‬ ‫בעקבות העבודה שהתבקשנו לעשות נתקלתי בלא מעט מאמרים שעזרו לי לשנות גישה ‪.‬‬ ‫כמו המאמר המקסים שאצרף כאן‪ ,‬בו ניתנו לא מעט טיפים ודרכי התמודדות‬

‫‪https://www.itu.cet.ac.il/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA-‬‬ ‫‪%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-‬‬ ‫‪%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-‬‬ ‫‪%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-‬‬ ‫‪%D7%91%D7%9E%D7%98/‬‬ ‫את המאמר הנ\"ל כתבו ד\"ר שרה שמעוני ‪ ,‬ד\"ר שרית סגל וד\"ר ורדה שרוני‬ ‫והא עוסק בתכנית משמעת בכיתה המתבססת על שימוש בתיאוריות ובעקרונות מתחום‬ ‫הפסיכולוגיה‬ ‫לצורך העמקת ההבנה של בעיות בתחום המשמעת בבית‪-‬הספר ולצורך מציאת דרכים לפתרונן‬ ‫אציין טיפ מקסים אליו התחברתי ‪:‬‬ ‫עקרונות הפעולה‪:‬‬ ‫על‪-‬פי עקרונות אלה במהלך השיעורים המורים מרבים לפנות אל התלמידים במטרה לגרום לשינוי‬ ‫‪.‬מידי בהתנהגותם‪ .‬פניות אלה הן חלק נכבד מן הדינמיקה של הקניית משמעת ושמירתה‬ ‫חשוב להכיר את דרכי הפנייה השונות‪ ,‬כדי להשיג שתי מטרות‪:‬‬ ‫‪.1‬להעשיר את רפרטואר האפשרויות של המורים בפנייתם לתלמידים‪ ,‬תוך הבנת היתרונות‬ ‫‪.‬והחסרונות של כל דרך פנייה‬ ‫‪.2‬לחדד את המודעות של המורים לכך‪ ,‬שאם דרך אחת של פנייה אינה גורמת לשינוי המבוקש‬ ‫בהתנהגות של התלמיד‪/‬ה‪ ,‬אין טעם להוסיף ולהשתמש בה‪ ,‬שכן לרוב היא מתסכלת את שני‬ ‫הצדדים‪ ,‬ועדיף לעבור לדרך אחרת‪ ,‬שהיא עשויה להצליח יותר‬ ‫מאמר זה ועוד עזרו לי להבין שאפשר גם אחרת וכלים מעשיים ודרכים להתמודד ולשינוי ושיפור‬ ‫בעיות המשמעת‪.‬‬

‫יוזמות בית ספריות בחינוך גופני‬ ‫מעיין שוכהנדלר‬ ‫עמרי קניון‬ ‫שנת ‪ 2020‬הייתה אמורה להיות שנה מלאת הגשמות‪ ,‬אישיות וגלובליות‪ .‬המספר העגול‪ ,‬השנה שכל‬ ‫העולם מתאחד עבור אירוע הספורט הגדול בתבל‪ ,‬תיזכר כאחת מהשנים הקשות ביותר שחוותה‬ ‫האנושות‪ .‬לאורך ההיסטוריה שינויים ומהפכות קרו לרוב בעתות משבר; מלחמות‪ ,‬אסונות‪,‬‬ ‫מגיפות‪ ,‬גילויים מדעיים‪ ,‬התקדמות טכנולוגית פורצת דרך ועוד‪ .‬תחילת העשור השלישי של שנות‬ ‫האלפיים יהפוך לחלק מאותה היסטוריה של שינויים והתמודדויות‪ .‬שנים אלו היו מאתגרות לעולם‬ ‫ולאנושות כולה בתחומים רבים ולמדינה ישראל בפרט‪.‬‬ ‫מגפת הקורונה שתקפה את מדינת ישראל הביאה לחרדה קיומית והשפיעה מאוד על אורך החיים‬ ‫במדינה ברמה החברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חינוכית‪ ,‬בריאותית ובתחומים רבים נוספים‪ .‬הנחיות וחוקים‪,‬‬ ‫שמטרתם הייתה לשמור על האוכלוסייה על מנת שנשוב לחיים רגילים‪ ,‬כפו עלינו ריחוק חברתי‪,‬‬ ‫התכנסות‪ ,‬בדידות ומנעו מאיתנו תנועה חופשית והתנהלות שגרתית כמו שהיינו רגילים‪.‬‬ ‫מיד כשהתחלנו לראות את האור שבקצה המנהרה ולשוב לשגרה‪ ,‬מצבה הבטחוני של מדינת ישראל‬ ‫התערער בשנית וחזרנו לנוע בתנועה מוגבלת‪ ,‬מרותקים לביתנו‪ ,‬כאשר האמון שלנו בבני אדם נפגע‬ ‫עקב פרעות וחשש לפגיעה בנפשנו‪ .‬כל אלה ועוד גרמו לנו להבין שדרוש שינוי משמעותי בכל תחומי‬ ‫החיים והסתגלות למצב החדש‪ ,‬כשעננת אי וודאות גדולה מרחפת מעליו‪.‬‬ ‫עם החזרה לשגרה היה עלינו להשיב את כל מה שחסר לנו באותה התקופה‪ ,‬תחושת הבטחון‪,‬‬ ‫השמחה‪ ,‬התנועה‪ ,‬החברה‪ .‬מתוך כך ובהיותנו נשות חינוך והעובדה הידועה שחינוך הוא העתיד‪,‬‬ ‫הבנו שנדרש מאיתנו לבצע מהפיכות וליזום תוכניות לפיתוח והעצמה ולשים על סדר היום את‬ ‫הדברים אשר מונעים מאיתנו כחברה להתקדם‪ .‬אמנם מדובר על שינוי קטן שניתן לבצע בחלקת‬ ‫האלוהים הקטנה שלנו‪ ,‬אך הרעש יכול להיות גדול ומשמעותי ולשלוח גלים שילכו ויגדלו בעתיד‪.‬‬ ‫על מנת שנוכל להביא את החזון שלנו לידי ביטוי ולתרום לשיקום המצב שנוצר עקב המשבר‬ ‫המתמשך‪ ,‬היה עלינו לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא דרכים שבהם נוכל ליישם זאת בתוך מערכת‬ ‫החינוך המורכבת על כל רבדיה‪ .‬הבנו שאחד מכלים בהם נוכל להשתמש הוא יוזמות בית ספריות‪.‬‬ ‫יוזמות בית ספריות הן פעילויות שמטרתן לקדם פן או תחום בהווי הבית ספרי‪ ,‬אם בתחום החברה‪,‬‬ ‫הלמידה‪ ,‬העשרה‪ ,‬החינוך הגופני ועוד‪ .‬יוזמות אלה יכולות להגיע מדרישת מערכת בית הספר‬ ‫וההנהלה או מיוזמה אישית של מורה או איש חינוך כמו שאנו רוצות לבצע‪ .‬מטרתן של יוזמות בית‬ ‫ספריות בחנ\"ג הן קידום הפעילות הגופנית ואורח חיים בריא אל מעבר לשעות הלימוד‪ ,‬תוך הקניית‬ ‫ידע‪ ,‬הנאה והכוונה‪.‬‬ ‫כיום בעידן המודרני תחום הפע\"ג נדחק לשוליים עקב גורמים שונים ומגוונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬זמן מסך‪,‬‬ ‫התניידות ותחבורה‪ ,‬חוסר זמן‪ ,‬אורח חיים לקוי ועוד‪ ,‬נושא זה ידוע ודובר לרוב‪ .‬אך בשנה האחרונה‬ ‫עברנו תמורות ושינויים רבים בגלל מגפת הקורונה והמצב הביטחוני‪ ,‬שהשפיעו עוד יותר על המצב‬

‫והקצינו את התופעות וההשפעה לעתיד‪ .‬בזמנים כמו אלו שעברנו בשנה האחרונה‪ ,‬יוזמות אלה‬ ‫יכולות לתרום בתחומים רבים לחיזוק החברה וגיבושה‪ ,‬הקניית ערכים שונים‪ ,‬העצמה‪ ,‬קבלת‬ ‫השונה‪ ,‬מניעת אלימות‪ ,‬יצירת דיאלוג וקירוב לבבות‪ ,‬למידה מוטורית ועוד‪ .‬בנוסף יוזמות בתחום‬ ‫החינוך הגופני יכולות לתרום ללמידה טובה יותר בתחומים שונים תוך כדיי שילוב הנושאים כמו‪,‬‬ ‫מתמטיקה וספורט‪ ,‬היסטוריה וספורט‪ ,‬מדעים וכו'‪.‬‬ ‫השנה הראשונה במערכת החינוך מאתגרת ומעניינת כאחד‪ ,‬אך השנה הזו הייתה מאתגרת אף יותר‬ ‫ונדרש מאיתנו כנשות חינוך לבצע מהלכים משמעותיים הרבה יותר וחשיבה מחוץ לקופסא‪ .‬מטרתנו‬ ‫הייתה להביא לשינוי ולהטביע חותם‪ .‬אנו שמות לנגד עינינו את פיתוח והנגשת הפעילות הגופנית‬ ‫לאוכלוסייה על כל גווניה‪.‬‬ ‫עקב המצב בוטלו פעילויות שונות שלרוב מתבצעות דרך התאחדות הספורט לבתי הספר‪ ,‬כמו‬ ‫תחרויות אתלטיקה‪ ,‬משחקי כדור ומרוצי שדה‪ .‬פעילויות אלה נותנות פלטפורמה טובה מתוך‬ ‫המערכת החינוך לביצוע יוזמות שונות‪ ,‬אך כל אלה נקטעו עקב המצב ולא באו לידי ביטוי‪ .‬אך עם‬ ‫זאת חיפשנו פתרונות אפשריים לתקופה זו ויוזמות שניתנות לביצוע בתוך המערכת הבית ספרית‬ ‫והמגבלות השונות‪.‬‬ ‫בחטיבת ביניים רימון ברעננה ביצענו תחרות בין הכיתות והשכבות ביום ההליכה הבינלאומי‬ ‫ותחרות ארוחת הבוקר הבריאה‪ .‬השתמשנו בקדמה הטכנולוגית והאפליקציות השונות לניתור‬ ‫הצעדים שביצעו כל תלמיד ותלמידה‪ .‬הצלחנו לרתום את כל הכיתות וליצור גיבוש כיתתי סביב‬ ‫המאורע‪ .‬בנוסף פעילות זו תרמה לנו בכך שגם בתקופת‬ ‫הסגר והריחוק החברתי הצלחנו לייצר שיתוף פעולה בין‬ ‫חברי הכיתה‪ ,‬למרות המרחק הפיזי ובעזרת אמצעים‬ ‫טכנולוגיים‪ .‬התלמידים הביעו רצון לקחת חלק ביציאה‬ ‫מהבית לפעילות בפארקים או באזורים ירוקים בעיר‪.‬‬ ‫רובם הביעו שביעות רצון ונכונות לביצוע ובנוסף דיווחו‬ ‫על תחושת ביטחון שעלתה בהם כאשר ראו אנשים‬ ‫נוספים לאחר תקופה ארוכה בתוך הבתים‪ .‬בחלק‬ ‫מהמקרים נרתמה המשפחה כולה וביצעה את המשימה‪ ,‬אשר תרמה לחשיפה גדולה יותר לחשיבות‬ ‫הפעילות הגופנית ואורח החיים הבריא ותרומתם הן בפן החברתי והן בפן המשפחתי‪ .‬נוצרה תחושת‬ ‫מסוגלות בקרב התלמידים ועליה במורל ומצב הרוח לאחר הפעילות‪.‬‬ ‫פעילות נוספת שבוצעה בחטיבה היא מפגשים חברתיים באוויר‬ ‫הפתוח בהם שילבנו פעילות ספורטיבית ומשחקים שונים על מנת‬ ‫ליצור קירבה בין התלמידים בזמן תקופת הריחוק‪ .‬ביצענו‬ ‫משחקי כדור קבוצתיים שדרשו שיתוף פעולה‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬שמירה‬ ‫על ערכי הספורט והכבוד לזולת תוך עידוד חברי הקבוצה‪ .‬מפגשי‬ ‫למידה באוויר הפתוח‪.‬‬

‫ביום האישה הבינלאומי שוחחנו על נשים פורצות דרך‪ ,‬על שבירת תקרות זכוכית וכיצד אנו יכולות‬ ‫לשנות את העולם בכך שאנחנו לא נכנעות למוסכמות‬ ‫חברתיות שונות כמו ושפעילות ספורטיבית שייכת‬ ‫לכולם ולא לאחד המינים‪ .‬בנוסף קיימתי הרצאה‬ ‫לשכבת ז' על דרכי כספורטאית מקצוענית בענף הג'ודו‬ ‫אשר נחשב ענף גברי ועל ההתמודדות שלי עם הקשיים‬ ‫החברתיים והתרבותיים שלוו לכך בין היתר‪.‬‬ ‫בבית הספר עוזי חיטמן בפתח תקווה ציינו את שבוע החינוך הגופני עם החזרה לשגרה‪ .‬במהלך‬ ‫השבוע חשפנו את התלמידים לענפי ספורט שונים ומגוונים כמו אוליטימייט פריזבי‪ ,‬כדוריד ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף הורי התלמידים התגייסו לסייע ותרמו לתלמידים‬ ‫מהידע שלהם בנושאים שונים כמו לימודי הגנה עצמית‬ ‫וכדורשת‪ .‬בראש ובראשונה מטרת שבוע החינוך הגופני‬ ‫הייתה פריקה אנרגיות ותנועה שהתלמידים לא חוו במהלך‬ ‫השנה‪ .‬מצבי תחרות שונים הלהיבו ויצרו גיבוש בין הכיתות‬ ‫ורצון להצליח במשימות המשותפות‪ .‬ניתן היה להבחין‬ ‫כמה חסר להם הקשר הבינאישי ושילוב של משחק בעקבות‬ ‫הריחוק הכפוי‪.‬‬ ‫במהלך השבוע ביצענו פעילות ספורטיבית בתחנות רתמנו‬ ‫את התלמידים לעזרה בהקמת התחנות השונות‪ ,‬חשיבה‬ ‫משותפת ויצירתיות‪ .‬השכבות הבוגרות עזרו‪ ,‬תמכו‬ ‫והדריכו את השכבות הצעירות‪ .‬על כל תחנה הופקדה‬ ‫כיתה אשר הייתה צריכה להסביר מה מטרת התחנה‬ ‫ולהעביר את הפעילות‪ .‬בעזרת פעילות זו הצלחנו להנחיל‬ ‫לתלמידים ערכים כמו אחריות אישית וחברתית‪ ,‬סובלנות‬ ‫לאחר ומתן קשב ועזרה למתקשים‪.‬‬ ‫בהמשך לשבוע החינוך הגופני ערכנו תחרות הכריך הבריא‪ .‬התחרות בוצעה בכל כיתה כאשר על‬ ‫התלמידים היה להכין ארוחת בוקר בריאה ומזינה בהתאם לתכנים שנלמדו במהלך השנה‪ .‬על‬ ‫התלמידים היה להסביר על המרכיבים שהם הביאו‪ ,‬אבות המזון שהם בחרו לשים בארוחה שלהם‬ ‫ומה הערכים התזונתיים שמתקבלים מהם וכיצד הם תורמים לנו‪ .‬בפעילות זו התלמידים הבינו מה‬ ‫חשיבותה של אכילה מאוזנת ובריאה וכיצד היא תורמת לנו להתפתחות ולניהול אורח חיים בריא‪.‬‬ ‫בהמשך לכך הורי תלמידים שעוסקים בתחומים מדעיים שונים כמו תזונאים ורופאים הסבירו‬ ‫לתלמידים על חשיבותו של ניהול אורח חיים בריא ופעילות גופנית ביום יום‪.‬‬ ‫שנת תשפ\"א הייתה שנה מורכבת מאוד מבחינות רבות‪ .‬נדרש מאיתנו הן כנשים פרטיות ויתר על כן‬ ‫כנשות חינוך בשנתן הראשונה לחשוב מחוץ לקופסא ולתת כתף ומענה לתלמידים שלנו במגוון‬ ‫רבדים‪ .‬ביצוע שיעורים מקוונים אשר מגבילים את התכנים שניתן להעביר‪ ,‬הביאו אותנו לחשיבה‬ ‫יצירתית ויצירת פעילויות שלא הכרנו לפני כן‪ .‬למדנו שגם בלמידה מרחוק אנחנו יכולות לקיים‬

‫יוזמות בחינוך גופני שיהיו בעלות משמעות וילוו בהקניית ערכים וזאת למרות הקשיים השונים‪.‬‬ ‫למרות שידענו זאת‪ ,‬תקופה זו הדגישה עד כמה חשוב המקצוע בו אנחנו עוסקות ובמיוחד תחום‬ ‫החינוך הגופני ובאיזה עוצמות הוא מסייע ותורם לתלמידים בשגרה ועוד יותר ברגעי משבר ואי‬ ‫וודאות‪ .‬אנחנו מלאות תקווה שהאתגרים שחווינו השנה יובילו להבנה שחינוך גופני הוא מקצוע‬ ‫חשוב ומשמעותי להתפתחות הילדים ובני נוער שתורם ליצירת קהילה ערכית‪ ,‬בריאה וטובה יותר‪.‬‬

‫יום ספורט בנושא ‪ODT‬‬ ‫נועם מרום‬ ‫יוסי סרוסי‬ ‫במהלך ההתנסות בהוראה של שנה ב'‪ ,‬עברנו פעילות בנושא ‪ ,ODT‬פעילויות המשלבות שיתופי‬ ‫פעולה בין חברי הקבוצה‪ ,‬חשיבה קבוצתית ופעילות גופנית‪ .‬שנינו מאוד אהבנו את הפעילות‬ ‫שקירבה בין הסטודנטים וגיבשה אותנו‪ ,‬דבר נוסף היה שכולם השתתפו בפעילויות ואף סטודנט‬ ‫לא נשאר בצד‪ ,‬קל וחומר אצל התלמידים בבית הספר שהם יותר פעילים ובעלי מוטיבציה גבוהה‬ ‫לביצוע פעילויות גופניות‪.‬‬ ‫בעבר כאשר היינו ילדים ימי הספורט כללו בעיקר משחקי כדור קבוצתיים‪ .‬שנינו (יוסי ונועם)‬ ‫מגיעים מעולם הכדורגל והיינו פעילים בכל נבחרות הכדורגל של בתי הספר וכמובן בימי הספורט‬ ‫שכללו טורנירים בין הכיתות במשחקי הכדור השונים‪ .‬אנחנו מאוד תחרותיים והיינו עדים‬ ‫למצבים לא נעימים בהם היו מריבות ואף תקריות אלימות במהלך הטורנירים‪ .‬בעקבות כך‪,‬‬ ‫נוצרה המחשבה להגיע לפעילות גופנית וחשיבה קבוצתית בדרך אחרת שהיא לא משחקי כדור‬ ‫שכולנו מכירים‪.‬‬ ‫פעילויות ה‪ ODT-‬שעברנו בשנה ב' בלימודים פתחה בפנינו את האופציה ליצור יום ספורט בדרך‬ ‫שונה מאשר התלמידים נחשפו אליה עד היום‪ .‬כל משימות הפעילות דורשות שיתופי פעולה אשר‬ ‫מניבים מרכיב חשוב בתהליך הגיבוש הקבוצתי‪ .‬בנוסף עקב המצב שנוצר במהלך השנה (\"שנת‬ ‫הקורונה\") התלמידים כמעט ולא יצרו אינטראקציות חברתיות‪ ,‬ולכן הרעיון ליצור יום ספורט‬ ‫בנושא ‪ ODT‬אשר מקנה לתלמידים הזדמנויות לשיתוף פעולה קסם לנו מאוד‪.‬‬ ‫ההכנות ליום הספורט‪:‬‬ ‫תחילה הייתה ישיבת צוות עם מנהל בית הספר ועם צוות החנ\"ג‪ ,‬שיתפנו את המנהלת ברעיון שלנו‬ ‫והיא נתנה לנו דגשים והיבטים מראות עיניה לגביי בטיחות ונהלים של הבית הספר‪ .‬לאחר‬ ‫שקיבלנו את ברכת הדרך ממנה החלטנו לפנות אל צוות בית הספר (בעיקר הסייעות) וביקשנו‬ ‫מהם את עזרתם בניהול התחנות כדי שאנחנו נוכל לעבור בין התחנות ולתת משובים (כדי שלא‬ ‫נהייה תקועים בתחנה‪ ,‬בנוסף שנוכל לדאוג לניהול תקין של התחנות)‪ .‬כאשר קיבלנו את האישור‬ ‫שהם יגיעו לעזרה‪ ,‬ביקשנו מהם להגיע כחצי שעה לפני תחילת יום הספורט כדי לעבור איתם על‬ ‫התחנות ולהסביר לכל הורה מהי התחנה שהוא מעביר וכיצד עליו להסביר ולנהל אותה‪ .‬יש לציין‬ ‫שצוות המורים היו מאוד אחראים ובאו לתרום ולעזור‪ .‬במהלך הפעילויות צוות החנ\"ג עבר בין‬ ‫התחנות‪ ,‬כאשר אחד מהצוות היה עם מיקרופון והנחה את הפעילות‪ ,‬כאשר הזמן עבר הודיע‬ ‫לתלמידים לעבור תחנה‪ ,‬דבר שיצר סדר מופתי ללא תקלות‪ .‬בנוסף חשוב להדגיש שאם לא הייתה‬ ‫עזרה מצד צוות בית הספר לא בטוח שיום הספורט היה מתנהל בצורה כל כך טובה כפי שהוא‬ ‫התנהל‪.‬‬

‫מהו ‪?ODT‬‬ ‫השם המלא למושג ‪ O.D.T‬הינו ‪ Out Door Training‬הכוונה לאימון מחוץ למקום העבודה‪.‬‬ ‫פעילות ה‪ ODT‬הומצאה על ידי פסיכולוגים ויועצים ארגוניים לקראת סוף המאה ה ‪ .20‬מטרת‬ ‫הפעילות היא לאמן קבוצה‪/‬צוות בסביבת עבודה שונה ופחות שגרתית‪ .‬הפעילות מתרכזת בעבודת‬ ‫צוות (סינרגיה) בלעדיה בלתי אפשרי להשלים את המשימות‪ .‬במהלך הפעילות מעבדים מספר רב‬ ‫של פרמטרים כגון תקשורת בלחץ‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬תיאום‪ ,‬עמידה בזמנים‪ ,‬אחריות ומנהיגות ועוד‪.‬‬ ‫את הפעילויות מעבירים מנחים בעלי תואר שני‪ ,‬מוסמכים להנחיית קבוצות‪ .‬פעילות ‪ODT‬‬ ‫משלבת למידת ערכים והתמודדות עם מצבים בצורה חווייתית‪ ,‬הומוריסטית‪ ,‬ובאווירה טובה‪.‬‬ ‫פעילות ‪ ODT‬מעלה את המוטיבציה תורמת לגיבוש הצוות‪ ,‬מפחיתה שחיקה בקרב העובדים‬ ‫ויוצרת אווירה מלוכדת‪ .‬פעילויות ה‪ ODT-‬מתאימות לגילאי ‪ 5‬ומעלה‪ .‬יש מגוון רחב של סוגי‬ ‫פעילויות של ‪ ODT‬כגון‪ :‬פעילויות הכנה לצבא‪ ,‬פעילויות לילדים‪ ,‬פעילויות לחברות וארגונים‪,‬‬ ‫סדנאות חשיבה מחוץ לקופסא‪ ,‬פעילויות למשפחה ועוד‪.‬‬ ‫מטרת העל שלנו היא שהילדים יהיו פעילים גופנית בשילוב חשיבה קבוצתית‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫והתמודדות עם קשיים במהלך הפעילות הקבוצתית‪ .‬כאנשי חינוך מטרתנו הינה ללמד את‬ ‫התלמידים לשתף פעולה עם חבריהם לכיתה‪ ,‬להיות סובלניים ולכבד אחד את השני‪ .‬לכן בחרנו‬ ‫בפעילות ה‪ ODT-‬אשר משלבת מרכיבים אלו‪ .‬בית הספר שלנו דוגל באותם ערכים אלו ולכן היה‬ ‫לנו קל לבחור בנושא זה כמרכיב העיקרי ביום ספורט אותו בחרנו להפעיל בבית הספר‪.‬‬ ‫יום הספורט עבר בצורה מדהימה‪ ,‬נהנו לראות את שיתוף הפעולה הפורה בין חברי הכיתה‪ ,‬ניתן‬ ‫היה לראות שהילדים היו מלאי מרץ במהלך הפעילות‪ .‬בנוסף ניתן היה ללמוד על קושי ביצירת‬ ‫קשר בינאישי עם תלמידים אחרים‪ ,‬צריך לזכור שהתלמידים היו מסוגרים בביתם למשך תקופה‬ ‫ארוכה‪ ,‬היו מול המסכים ונמנעו מלצאת ולשחק בשעות הפנאי עם חבריהם‪ .‬היו תחנות שבהם‬ ‫היה ניתן לראות שטף של שיתופי פעולה ואילו בתחנות אחרות אשר המרכיב הקבוצתי ללא יכולת‬ ‫דיבור בא לידי ביטוי‪ ,‬התלמידים התקשו נורא והרגישו גם קצת מתוסכלים‪ .‬הרגשנו מלאי גאווה‪,‬‬ ‫יום הספורט עבר בצורה טובה מאוד‪ ,‬כלל התלמידים השתתפו‪ ,‬נהנו‪ ,‬צחקו‪ ,‬שמחו ולא רצו שיום‬ ‫הספורט יסתיים‪ .‬אנחנו כמורים לחנ\"ג נתנו דגש לאורך כל הפעילות שהתחנות הם ללא תחרות‪,‬‬ ‫אלא להיפך בתחנות צריך ליצור שיתופי פעולה אשר יניבו הצלחה לכלל התלמידים ולא רק‬ ‫ליחידים‪ .‬בתחילה היה ניתן לראות עצב על פניהם של התלמידים שכן כמו כל ילד הם רצו לנצח‪,‬‬ ‫אך כעבור מספר תחנות הם \"נכנסו\" לעניינים ויצרו שת\"פ מדהימים עם חבריהם לכיתה‪ .‬כאשר‬ ‫ראינו זאת היינו מלאי שימחה שכן זו משימה לא קלה לגרום לתלמידים לשיתוף פעולה ללא‬ ‫\"אקט\" של ניצחון בסוף‪.‬‬ ‫הפקת הלקחים שלקחנו איתנו הייתה שניתן היה לשפר חלק מהתחנות‪ ,‬נכון שכמה ימים קודם‬ ‫לכן ביצענו \"פיילוט\" על התחנות‪ ,‬אך ביצענו אותו לכיתה אחת כאשר אנחנו המורים לחנ\"ג עברנו‬ ‫איתנו מתחנה לתחנה‪ ,‬ביום הספורט היו אלה ההורים אשר היו בתחנות ולא אנחנו מה שגרם‬ ‫למעט בלבול תחילה בהסבר על התחנות ( חשוב להדגיש שהבלבול התפוגג במהלך המשך היום)‪,‬‬ ‫דבר נוסף לשיפור היה נושא הרמקול‪ ,‬היו כמה תחנות שאמרו שלא שמעו כאשר הודענו על מעבר‬ ‫תחנה מה שיצר עומס פעמים רבות בכמה תחנות שקבוצה אחת נשארה בתחנה וקבוצה נוספת‬ ‫באה כדי לבצע את התחנה‪.‬‬

‫המלצותינו לעתיד‪ -‬בהתחלה חששנו לבצע ביום ספורט את נושא ה‪ ,ODT-‬לא ידענו האם‬ ‫התלמידים ישמחו לקחת חלק בזה‪ ,‬כיוון שזה לא תחום נפוץ בקרבם והם לא הכירו והתנסו‬ ‫בתחום זה‪ .‬בנוסף יום הספורט עסק בשת\"פ בין חברי הקבוצה ללא מטרת ניצחון‪ ,‬דבר אשר יכול‬ ‫לגרום לאכזבה בקרב התלמידים‪ .‬לשמחתנו דבר זה לא קרה והתלמידים נהנו בצורה מדהימה‪.‬‬ ‫לכן המלצתנו הינה שכדאי לכל בית ספר לבצע פעילות ספורט כזאת אחת לשנה‪ ,‬פעילויות אלה‬ ‫יוצרות לכידות חברתית בין חברי הקבוצה‪ ,‬גורמת לתלמידים להיות סובלניים אחד כלפי השני‬ ‫ולהקשיב גם לדעות ולרעיונות שונות שפחות מקובלים עליהם‪ .‬הדבר יוצר שיח מכבד והגעה‬ ‫להצלחה קבוצתית ( ולא אישית)‪ ,‬חשיבות עליונה בעיקר במקצוע החינוך הגופני‪.‬‬ ‫השוני בין שני בתי הספר‪:‬‬ ‫לאחר סיום ימי הספורט החלפנו חוויות כיצד עבר עלינו היום‪ ,‬נוכחנו לדעת שהיו דברים שהתנהלו‬ ‫שונה מכיוון התלמידים‪ .‬בבית הספר של נועם כיוון שהתלמידים הם מאוד ספורטיביים התחנות‬ ‫היו די קלות‪ ,‬אך התנהלו המון ויכוחים משום שהם מאוד תחרותיים והיה להם קושי לבצע את‬ ‫הפעילות שכן היא ללא ניקוד‪ .‬בבית הספר של יוסי המרחב התפרס בכמה מקומות שכן אין לו‬ ‫מגרש גדול כמו אצל נועם שיכל לבצע את הפעילות על פני שטח אחיד‪ ,‬מה שיצר אצל יוסי מעט‬ ‫בלבול שכן התלמידים היו צריכים לעבור ממקום למקום בשטח בית הספר ולא היה שטח אחיד‬ ‫לכולם‪ ,‬אך מנגד לתלמידים היה אתגר בתחנות שכן מבחינה ספורטיבית הם ברמה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫חשוב לציין שבשני בתי הספר התלמידים מאוד נהנו ‪������‬‬



‫המדריך לסטאז'ר המתחיל‬ ‫רז בן שושן‬ ‫נעמה מעיין פרסי‬ ‫אנחנו‪ ,‬נעמה ורז‪ ,‬סטודנטים להוראת החינוך הגופני במכללת וינגייט‪ ,‬נפגשנו בשנה הראשונה‬ ‫ללימודים בקורס אנטומיה (לפני כארבע שנים וחצי) והיום מסיימים ביחד את מסלול הסטאז'‪.‬‬ ‫רקע קצר עלינו‪ ....‬אני‪ ,‬נעמה‪ ,‬בת ‪ ,40‬אמא לשניים‪ ,‬החלטתי לפני כחמש שנים שאני מחשבת‬ ‫מסלול מחדש בקריירה המקצועית שלי ונכנסת להרפתקה של לימודים באמצע החיים כי מה‬ ‫שאני באמת רוצה להיות זה מורה לחנ״ג‪ .‬כל חיי עסקתי בספורט‪ ,‬מהתעמלות מכשירים‪ ,‬למחול‬ ‫ולחדרי כושר‪ .‬היום אני מסיימת במסלול ההסבה‪ ,‬לאחר תקופה לא פשוטה‪ ,‬אבל אני שמחה וגאה‬ ‫שהצלחתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי‪.‬‬ ‫ואני‪ ,‬רז בן שושן‪ ,‬בן ‪ ,30‬תכננתי את מסלול ההוראה שלי עוד מהיותי בתיכון‪ .‬מגיל ‪ 5‬אני נמצא‬ ‫בבריכה ומתאמן באופן תחרותי כאשר ספורט היה כל מהותי בחיים מגיל הילדות ועד השירות‬ ‫הצבאי‪ .‬תמיד ידעתי שזה מה שאני אוהב לעשות ואתעסק בזה גם בגיל בוגר‪ .‬את קורס מאמני‬ ‫השחייה עשיתי במכללה לפני כ‪ 6-‬שנים ומיד לאחריו החלטתי שאני נרשם ללימודים לתואר‬ ‫ראשון בחנ\"ג במכללת וינגייט‪ .‬כיום‪ ,‬בסיום התהליך כסטודנט ובשלב הקריטי לתואר תעודת‬ ‫ההוראה אני שמח על הדרך שבחרתי ומבין כמה התחום הזה משמעותי עבורי‪.‬‬ ‫בחרנו לשתף אתכם בחוויות שעברנו במהלך שנת הסטאז שלנו כי מעבר למה שמנחים אותנו‬ ‫במהלך הלימודים‪ ,‬העבודה בשטח והכניסה להוראה מורכבת ושונה ממה שאפשר לדמיין ‪.‬‬ ‫כל מי שלא יודע‪ ,‬מבחינה פורמלית‪ ,‬יש את כל השלבים שצריך לעבור על מנת לסיים בהצלחה את‬ ‫השנה על מנת לקבל רישיון להוראה ‪.‬‬ ‫השלב ה‪ 1-‬לאחר סיום כל ההתחייבויות של המכללה הוא חיפוש עבודה בבית ספר של משרה‬ ‫בעלת ‪ 8‬שעות שבועיות לפחות במשך חצי שנה לפחות! אפשר למצוא בית ספר דרך המפקח של‬ ‫אזור המגורים או דרך מכרים‪ ,‬חברים‪ ,‬מורים מאמנים‪ ,‬או כל קשר שיש לכם לבית ספר‪( ...‬זה‬ ‫הזמן להפעיל קשרים ‪)������‬‬ ‫השלב ה‪ 2-‬הוא קביעת פגישה עם המפקח‪/‬ת על החינוך הגופני באזור מגוריכם‪ .‬חשוב להשאיר‬ ‫רושם טוב על המפקח על מנת שיעשה מאמץ ויעזור לכם במציאת בית ספר לשנת הסטאז‪ .‬המפקח‬ ‫מחוייב למצוא קודם כל משרות למורים שיש להם קביעות במשרד החינוך ורק לאחר מכן‬ ‫לסטאזרים‪ ,‬כך שככל שתשאירו רושם חיובי כך יהיה סיכוי שמציאת עבודה תהיה דרך המפקח‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המפקחים מקיימים מפגשים אחת לתקופה עם כל המתמחים וישנה חובת נוכחות‬ ‫והשתתפות לכולם כך שחייבים ליצור קשר עם המפקחים כמה שיותר מהר‪ .‬המפקח מחוייב‬ ‫לקשר אתכם עם מורה חונך שילווה אתכם בשנה זו‪ ,‬יצפה בכם פעמיים בכל מחצית ויעזור בכל‬ ‫מה שתצטרכו בקשר לעבודתכם החדשה ‪.‬‬ ‫השלב ה‪ 3-‬והחשוב ביותר הוא להירשם לסדנת סטאז באחת מהמכללות להוראת החינוך הגופני‬ ‫(מומלץ בוינגייט)‪ ,‬מבלי שסיימתם בהצלחה את קורס סדנת הסטאז אינכם זכאים לקבל את‬ ‫רישיון ההוראה!!!‬

‫השלב ה‪ 4-‬הינו פתיחת תיק עובד הוראה במשרד החינוך‪ ,‬את כל המידע על פתיחת התיק ופרטים‬ ‫נוספים על הכניסה להוראה מבחינה פורמלית ובירוקרטית ניתן למצוא באתר של פורטל לעובדי‬ ‫ההוראה‪ ,‬תחת מרחב מנהלי בקישור ‪-‬‬ ‫‪https://poh.education.gov.il/merhavminhali/hachsharahitmachutknisalehoraa/hitmach‬‬ ‫‪utveknisalehoraa/pages/hitmachutveknisalehoraa.aspx‬‬ ‫באתר אפשר למצוא את כל המידע‪ ,‬חשוב לעבור על כל הסעיפים והפרטים כדי להגיע מוכנים‪.‬‬ ‫ועכשיו מבחינה בלתי פורמלית‪ ,‬כמה טיפים מתוך החוויות שעברנו השנה‪ ,‬שהיתה שנה בלתי‬ ‫רגילה גם למורים וותיקים‪ .‬הרבה דברים שלא מדברים עליהם אבל הם חשובים לא פחות בשביל‬ ‫שהקליטה בבית הספר תהיה נעימה וכמה שיותר חלקה‪.‬‬ ‫טיפים \"אישיים\" לסטאז'רים המתחילים‪:‬‬ ‫טיפ מספר ‪ - 1‬להתחבר בטוב עם מזכירת בית הספר!!! המזכירה היא דמות חשובה מאד במערכת‪,‬‬ ‫מקורבת למנהל‪/‬ת ויש לה יכולת להשפיע על הרבה דברים שבכלל לא במודעות שלנו‪ ,‬כמו רכישת‬ ‫ציוד ספורט‪ ,‬דיווחים על פציעות של ילדים‪ ,‬אישורי העדרות ועוד ועוד‪ ...‬המלצה שלנו היא להיות‬ ‫בקשר מצויין עם המזכירה‪ ,‬תגלו שזה משתלם‪‬‬ ‫טיפ מספר ‪ – 2‬מיצאו מורה אחד שמוצא חן בעיניכם ותתחברו אליו‪/‬ה כמה שיותר מהר‪ .‬המטרה‬ ‫היא למצוא את הדמות שהכי מתחברים אליה ולהשקיע בקשר גם מעבר לשעות בית הספר‪.‬‬ ‫מנסיון‪ ,‬זה נורא קשה להגיע לעבוד במקום שיש בו צוות גדול שמכיר ועובד תקופה ארוכה יחדיו‬ ‫ומכיר איך המערכת עובדת‪ .‬חיבור עם מורה יעזור לכם להרגיש שייכים‪ ,‬לא תשבו לבד בחדר‬ ‫המורים ותוכלו לגלות דברים חשובים על יחסי הכוחות בבית הספר‪.‬‬ ‫טיפ מספר ‪ - 3‬הראו נכונות לקחת חלק באירועים הבית ספריים‪ .‬התנדבו לכל מה שמציעים‪,‬‬ ‫תבואו בגישה חיובית עם ראש גדול‪ ,‬תנו מעצמכם גם אם זה מעבר לשעות החובה שלכם‪ .‬מנהלים‬ ‫אוהבים מורים חדשים שיוזמים ותורמים מעצמם‪ .‬זה יכול לקדם אתכם בהיבטים נוספים וגם‬ ‫יכול להשאיר אתכם בבית הספר לשנים נוספות‪.‬‬ ‫טיפ מספר ‪ – 4‬אנחנו המורים של המקצוע האהוב ביותר בבית הספר ועלינו לנצל את זה לטובתנו!‬ ‫אם נרצה לעזור לתלמיד שמתקשה בתחומים אחרים‪ ,‬או תלמיד עם בעיות התנהגות יש לנו את‬ ‫הכלים לכך! שימוש נכון בפעילות ספורטיבית יביא לתוצאות נפלאות ובכך נרתום את התלמידים‬ ‫אלינו תוך יצירת קשר אישי ובנוסף נעזור למורים לסיים את השיעור בהצלחה‪.‬‬ ‫טיפ מספר ‪ – 5‬להגיע מוכנים בכל יום עם מערכי שיעור נוספים למקרה בו לא נוכל להשתמש‬ ‫במרחב אותו בחרנו לפעילות ונאלץ ללמד את השיעור בתוך הכיתה או אפילו במסדרון‪.‬‬ ‫טיפ מספר ‪ - 6‬הגיעו עם חיוך בכל בוקר‪.‬צוות בית הספר והתלמידים נמשכים לאנשים נעימים‬ ‫וחיוביים‪ .‬אווירה נעימה וטובה תורמת בכל ההיבטים‪.‬‬