עיתון דיגיטלי סדנאות סטאז

‫איך להחליק ולא ליפול‬ ‫אנחנו דן סלוק ושגיא סבתי‪ ,‬סטודנטים בשנה ד' במכללה האקדמית בווינגייט וכרגע נמצאים‬ ‫בשנת הסטאז' שלנו במערכת החינוך בישראל‪.‬‬ ‫דן סלוק‪ ,)26( ,‬סטונדט בשנה ד' במכללה האקדמית בוינגייט‪ .‬וכרגע סטאז'ר בבית ספר תיכון‪,‬‬ ‫פנימייה צבאית \"קציני ים\" בעכו ‪ ,‬מלמד כשליש משרה את השכבות הבוגרות (ט' – י\"ב' ) ומעביר‬ ‫בגרויות בחינוך גופני‪ .‬דן מגיע מרקע ספורטיבי של כדורגל‪ ,‬חדר כושר וגלישת גלים‪.‬‬ ‫שגיא סבתי‪ ,)27( ,‬סטונדט בשנה ד' במכללה האקדמית בוינגייט‪ .‬מגיע מרקע ספורטיבי של‬ ‫גלישת גלים ונינג'ה‪ ,‬ביצע חצי שנת סטאז' בבית ספר יסודי \"בלפור\" בתל אביב‪ .‬שגיא לימד‬ ‫שכבות א'‪ -‬ו'‪ ,‬נבחרת אתלטיקה בית ספרית‪ ,‬סיבת הסיום – המורה ששגיא החליף יזרה מחופשת‬ ‫לידה‪.‬‬ ‫הכניסה שלנו למערכת החינוך הייתה לא חלקה כמו שציפינו ותיארנו‪ ,‬והיו הרבה נפילות בדרך‪ .‬כל‬ ‫נושא הכניסה למערכת החינוך בישראל הוא מאוד לא ברור‪ ,‬ולדעתנו יש הרבה ידע שחובה לחלוק‬ ‫עם הסטאז'רים הנכנסים טרום כניסתם ולא במהלך העסקתם במערכת‪.‬‬ ‫קיימות פעולות בסיסיות שאותן כל סטאז'ר חייב לבצע בשביל להתחיל את הסטאז' וגם לקבל את‬ ‫תעודת ההוראה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חיפוש עבודה בצורה עצמאית או בעזרת מפקח‪/‬ת אזורי‪/‬ת‪ .‬העבודה חייבת להיות בעלת‬ ‫התנאים הבאים –‬ ‫מינימום שעות עבודה (‪ 8‬שעות פרונטליות שבועיות) – שליש משרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חצי שנת לימודים לפחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על מנת להתחיל את תהליך החיפוש תחויבו להמציא אישור זכאות לסיום לפחות ‪80%‬‬ ‫מהחובות שלכם כסטודנטים‪( .‬מוציאים את האישור מהמכללה)‬ ‫‪ .2‬פתיחת תיק הוראה בפורטל משרד החינוך‪ .‬חשוב לנו לציין שזהו תהליך ארוך ולא תמיד‬ ‫מוסבר נכון ולכן חשוב מאוד לפני הפתיחה לקבל את ההדרכה הנכונה ולהיעזר באנשים הנכונים‪.‬‬ ‫לינק לסרטון הדרכה בנושא פתיחת תיק הוראה – חובת צפייה!‬ ‫‪ .3‬הרשמה לסדנת סטאז' – מבלי שסיימתם בהצלחה את סדנת הסטאז' לא תוכלו להיות זכאים‬ ‫לקבלת תעודת הוראה‪* .‬את סנדת הסטאז' ניתן לעשות בכל מכללה חינוכית בארץ בהתאם‬ ‫למיקום ולנוחות הסטאז'ר‪.‬‬

‫אז מהי הדרך החלקה לסטאז מוצלח?‬ ‫ראשית‪ ,‬בטרם כניסתכם למערכת החינוך רצוי מאוד לדעת את זכויותיכם כעובדי משרד החינוך‬ ‫וכסטאז'רים בפרט –‬ ‫זכאות למורה מלווה מטעם בית הספר‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המורה יכול להיות מבית הספר אך גם יש מורים מלווים שהם לא מטעם בית הספר‪ ,‬אך‬ ‫בית הספר הוא הגורם שחייב לספק לכם את המורה המלווה‪ .‬מטרת מורה זה‪ ,‬היא לספק‬ ‫‪-‬‬ ‫מענה לשאלות שקשורות לנושאים פורמלים ובלתי פורמלים שקשורים למשרד החינוך‬ ‫‪-‬‬ ‫ובעבודה עצמה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זכאות לחופשה בתשלום בגין מבחנים ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אתם זכאים לעד ‪ 3‬ימי חופשה בשכר במהלך שנת הלימודים‪ ,‬וזה בתנאי שהבחינה נערכת‬ ‫ביום שאתם מלמדים בבית הספר‪ ,‬בנוסף קיימים עוד ‪ 3‬ימי חופשה בשכר נוספים‬ ‫שעליכם להחזיר בתיאום עם מנהל‪/‬ת בית הספר‪ .‬חובה להראות למנהל‪/‬ת את האישור על‬ ‫קיום הבחינה ומומלץ להודיע על כך מראש‪.‬‬ ‫ימי מחלה וימי חופשה ‪-‬‬ ‫משרה מלאה מזכה ב‪ 30-‬ימי מחלה בשנה‪ .‬עובד הוראה במשרה חלקית‪ ,‬זכאי לימי מחלה‬ ‫באופן יחסי לחלקיות העסקתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬במשרד החינוך לא קיימים ימי חופשה לצרכים‬ ‫אישיים כיוון שיש ימי חופשה מובנים בתוך המערכת על סמך חגי ישראל והחופש הגדול‪.‬‬ ‫תוספת ביגוד –‬ ‫יש תוספת לקצובת הביגוד לבעלי מקצועות עבור מורי חינוך גופני‪ ,‬מורי של\"ח‪ ,‬מורים‬ ‫בחוות חקלאיות ומורים במרכזים ימיים‪.‬‬ ‫קרן השתלמות לעובדי הוראה ‪-‬‬ ‫לעובדי הוראה קיימות ‪ 2‬קרנות השתלמות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קרן השתלמות למורים ולגננות‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרן השתלמות למורים תיכוניים‪ ,‬מורי סמינרים ומפקחים‪.‬‬ ‫הקרנות לא נועדו למטרת חיסכון אלא למימוש יציאה לשנת השתלמות‪ ,‬אך בתנאים‬ ‫מסוימים ניתן גם למשוך את הכסף שנצבר בהן‪ .‬הצבירה בקרן השתלמות לעובדי הוראה‬ ‫גבוהה יותר והיא מורכבת מהפרשות העובדים בשיעור ‪ 4.2%‬משכרם ומהפרשות המעסיק‬ ‫בשיעור ‪ 8.4%‬משכר העובדים‪ .‬סך כל הצבירה (מעסיק ‪ +‬עובד‪/‬ת) מסתכם בשיעור ‪12.6%‬‬ ‫מהשכר‪.‬‬ ‫ומה אם אנחנו רוצים למשוך את הכסף?‬ ‫עובדי הוראה שמשכו את הכספים מקרן ההשתלמות לצורך השתלמות‪/‬שבתון (או‬ ‫למטרות אחרות אם ענו על תנאי הזכאות)‪ ,‬זכאים לפטור ממס הכנסה‪.‬‬

‫רפורמת \"עוז לתמורה\" ורפורמת \"אופק חדש\" –‬ ‫‪-‬‬ ‫הסתדרות המורים (אופק חדש) = יסודי וחטיבת ביניים‪.‬‬ ‫ארגון המורים (עוז לתמורה) = חטיבה עליונה‪.‬‬ ‫השייכות לרפורמה כזו או אחרת תלויה בבית הספר ושכבת הגיל שאתם מלמדים‪ .‬חשוב‬ ‫לציין שניתם להשתייך לאחת מן הרפורמות בהתאם לבית הספר שבו אתם מלמדים בכל‬ ‫שלב (גם כסטאזר'ים)‪.‬‬ ‫שעות פעילות נוספות –‬ ‫‪-‬‬ ‫שעות פעילות נוספות (\"שעות בודדות\") הן שעות המבוצעות מעבר לשעות המשרה‬ ‫הרגילות של עובד הוראה‪ .‬עובד הוראה רשמי המועסק על ידי משרד החינוך ברפורמת‬ ‫\"אופק חדש\" זכאי לתשלום עבור שעות פעילות נוספות בשיעור של ‪ 125%‬מערך שעה‬ ‫רגילה‪ .‬ניתן לבצע עד ‪ 18‬שעות פעילות נוספות בכל מחצית שנת לימודים‪ .‬הפעילויות‬ ‫שניתן לבצע בשעות אלה הן אספת בית ספרית כללית‪ ,‬אספת הורים וילדים פרטנית או‬ ‫פעילות לאחר שעות בית הספר (מסיבה נושאית‪ ,‬מסיבת סיום וכדומה)‪.‬‬ ‫ימי הצהרה ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עובד הוראה רשאי להיעדר מהעבודה יום או יומיים רצופים במשך שנת לימודים אחת‬ ‫מסיבת מחלה‪ ,‬וזאת ללא תעודה רפואית‪ ,‬אלא על‪-‬סמך הצהרה אישית‪ .‬זכות זו ניתנת‬ ‫לו פעמיים בשנה‪.‬‬ ‫לתשומת ליבכם‪ :‬היעדרות של יום אחד פעמיים בשנה נחשבת לצורך עניין זה כניצול‬ ‫\"ימי הצהרה\" לכל שנת הלימודים‪.‬‬ ‫האם בשנת ההתמחות אפשר להשתתף בהשתלמות שתוכר לצורך קידום בדרגה?‬ ‫‪-‬‬ ‫מתמחה שמועסק בתנאי אופק חדש או עוז לתמורה ומשתתף בשנת ההתמחות יכול‪ ,‬נוסף‬ ‫על סדנת הסטאז'‪ ,‬להשתתף בהשתלמות מוסדית או בהשתלמות באשכול גני‪ ,‬והיא תוכר‬ ‫לו כ‪ 30-‬שעות לצורך קידום בדרגה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מומלץ להיכנס לאתר כל זכות בקישור הבא – לחצו כאן‬

‫חוויות והפקת לקחים –‬ ‫ברמה הכללית‪ ,‬הזכויות והתנאים שנרשמו לעיל הן זכויות שאנחנו לא הכרנו ולא נחשפנו אליהן‬ ‫במהלך השנים הקודמות להוראה‪ ,‬וזאת הסיבה שחלקנו \"נפלנו\"‪ ,‬ולמדנו על בשרנו תוך כדי‬ ‫תנועה‪ .‬אנחנו מודים שאם היינו יודעים את הזכויות האלה ותנאינו לפני הכניסה למערכת היה‬ ‫נחסך לנו זמן יקר ואנרגיה מרובה‪ ,‬שהוציאה מאיתנו את מרכיב ההנאה‪.‬‬ ‫דוגמה לחוויה שדן עבר‪ ,‬אף גורם בבית הספר לא ידע להגיד אם מגיע לדן להשתייך ל\"עוז‬ ‫לתמורה\" בעקבות היותר סטאז'ר ולא מורה מוסמך‪ .‬מה שגרם לעיכוב הרשמתו ברפורמה וקבלה‬ ‫רטרו‪-‬אקטיבית של כל התנאים שהיו מגיעים לו אילו היה מכיר את זכויותיו תחילה‪.‬‬ ‫דוגמה לחוויה ששגיא עבר‪ ,‬לקראת תקופת המבחנים שגיא הבין שיש ‪ 2‬מבחנים במערכת‬ ‫שנערכים בימים שהוא מלמד‪ ,‬ושגיא לא ידע מה לעשות‪ .‬שגיא פנה לסגנית שהסבירה לו את‬ ‫הזכויות שלו בנוגע למבחנים‪ .‬במידה ושגיא היה יודע את הזכות ליום חופש בתשלום על מועד של‬ ‫מבחן‪ ,‬לא היה נלחץ והייתה נחסכת עוגמת הנפש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אם לא הייתה לנו מדריכת סדנת סטאז' שאמרה לנו שאנחנו זכאים לקבל תוספת ביגוד על‬ ‫עצם היותנו מורים לחינוך גופני‪ ,‬לא היה לנו מושג בכלל שזה מגיע לנו‪ .‬וזה עלול היה להוביל‬ ‫לחוסר מעקב מטעמנו על ההכנסות ממשרד החינוך‪.‬‬ ‫אנו ממליצים לכל הסטאז'רים העתידיים להיכנס לקישורים המפורטים בכתבה‪ ,‬ולהתעמק‬ ‫במיוחד בנושאים שעליהם כתבנו בכתבה‪ ,‬כיוון שאנחנו רוצים שהבאים בתור \"יחליקו\" את‬ ‫כניסתם אל משרד החינוך‪.‬‬

‫\"וגם אם ארוכה הדרך ורבה הדרך נעבור בה יחדיו \"‬ ‫לירון חיים‬ ‫בשנת הסטאז' שלי בתור מורה לחינוך גופני לימדתי בבית ספר יסודי ‪ ,‬כאשר התחלתי את השנה‬ ‫הגעתי עם מעט חששות ‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬מקום חדש‪ ,‬צוות זר ‪ ,‬בית ספר ממלכתי דתי עם הרגלים‬ ‫שונים כגון‪ :‬תלמידות עם חצאיות בשיעור חינוך גופני ‪ ,‬הפרדה מגדרית החל מכיתה ג‪ ,‬לדאוג‬ ‫שהתלמידים יתפללו שחרית בשיעור הראשון ‪ ,‬או יקראו ברכת המזון לאחר ההפסקה הגדולה‪ .‬עם‬ ‫החוסר אונים הגיעה גם ההבנה שאני צריכה למצוא מורה חונך‪ .‬כאשר פגשתי את המורה של‬ ‫הבנים‪ ,‬חשבתי לעצמי שאשאל אותו אם הוא מעוניין‪ .‬חשבתי שבגלל השונות שתיארתי לעיל הוא‬ ‫יוכל להדריך אותי ולכוון אותי בצורה הטובה ביותר בכל אתגר בו אצטרך להתמודד‪ .‬המורה‬ ‫הסכים ונרשם לקורס הרלוונטי לחונכים‪.‬‬ ‫לאורך השנים נעשו מחקרים רבים הבוחנים את השפעתו של המורה החונך על המורה הסטאז'ר‬ ‫בשנה הראשונה‪ .‬במחקרם של ) ‪ ( Carney et.al.,2012‬ליווי מספר מורים חונכים והמורים‬ ‫הסטאז'רים שלהם‪.‬‬ ‫כאשר מורה ניצב בפני כיתה בפעם הראשונה בעצמו הוא מתמודד עם אתגרים רבים‪ ,‬וחוסר‬ ‫אונים‪ .‬החונך של המורה אמור לשמש כנווט ‪ ,‬להדריך‪ ,‬לייעץ ולהרגיע‪ .‬על החונך לסייע למורה‬ ‫לעמוד בדרישות בית הספר‪ ,‬לקבל תמיכה רגשית‪ ,‬קבלת ידע ‪ ,‬שיטות הוראה שונות‪ ,‬לעסוק‬ ‫ברפלקציה ופיתוח רעיונות חדשים ויצירתיות‪.‬‬ ‫במאמר נתנו למורים למלא בסוף התהליך שאלון ובו שאלות על התהליך שעברו ביחד בשנה‬ ‫הראשונה‪ ,‬מה עזר להם בשנה הראשונה‪ ,‬עד כמה החונכים עזרו‪ /‬הועילו ‪ ,‬באילו דרכים הועילו‪,‬‬ ‫הצעות לשיפור ועוד‪.‬‬ ‫מסקנות המאמר הם שהאינטראקציה עם החונך הייתה חיובית עבור המורים החדשים ומועילה ‪.‬‬ ‫למורים היו המון דברים חיוביים לומר על התהליך‪ .‬המורים החדשים שגשגו ‪ ,‬הצליחו ‪ ,‬היו‬ ‫נרגשים מהתהליך והראו אכפתיות כלפי תלמידיהם‪.‬‬ ‫גם החוויה האישית שלי הייתה חיובית ומועילה ‪ .‬הרגשתי שעברתי כברת דרך ‪ ,‬יצרתי קשר אישי‬ ‫עם התלמידים והתלמידות שלי‪.‬‬ ‫בנוסף על כך במחקרם של )‪ ) Dera& Nevins, 1996‬שנעשה במחלקת החינוך בארה\"ב הנעשה‬ ‫לפיתוח ושיפור קשרי החונכות בבתי הספר בחנו את היחסים בין המורה החונך למורה הסטאז'ר ‪.‬‬ ‫הממצאים מראים כי המורה החונך הקדיש זמן רב לתהליך ‪ ,‬גם מעבר לשעות העבודה‪ .‬היה קשוב‬ ‫לצרכיו של המורה מתלמד‪ ,‬אך מאידך גיסא היו גם קשיים ‪,‬החונך הרגיש לעיתים כי היה צריך‬ ‫להיות יותר תקיף עם המורה הסטאז'ר אך ניסה להימנע מקונפליקטים ‪ ,‬לכל אחד מהם סגנון‬ ‫אישי שונה‪ ,‬ישנם הבדלים ופערים‪ .‬הסטאז'ר לעומת זאת פחד להיות נטל על המורה החונך‬ ‫ולעיתים הרגיש לא בנוח‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫במשך השנה הם יצרו קשר אישי והחששות התפוגגו‪ .‬החונך מודע ומבין את הקשיים בשנה‬ ‫הראשונה של המורה‪ ,‬נותן תמיכה רגשית ואינטלקטואלית‪ .‬החונך הגביר את המודעות של‬ ‫המתלמד לתפקיד כמורה‪ .‬למורכבות‪ ,‬לסגנון ההוראה‪ ,‬ולתכנון‪.‬‬ ‫בחוויה האישית שלי ניתן לומר שיצרתי קשר אישי עם המורה החונך‪ .‬שהיה אדם מאוד סבלני ‪,‬‬ ‫יצירתי‪ ,‬מקצועי שליווה אותי לאורך כל הדרך‪ .‬תמך ‪ ,‬הסביר ‪ ,‬ייעץ ‪ ,‬נתן המון רעיונות חדשים‬ ‫ומקוריים‪ .‬הרגשתי בנוח להתקשר ‪ ,‬לשאול‪ ,‬לבקש עזרה‪.‬‬ ‫אני זוכרת שהתחלתי ללמד קפיצה למרחק‪ .‬לא הייתי בטוחה במערכים שהכנתי ‪ .‬הרגשתי מעט‬ ‫חוסר ביטחון‪ .‬את הנושא הזה בוינגייט בגלל תקופת הקורונה למדנו בשיעור אחד בלבד בו‬ ‫התנסיתי מעשית רק פעמיים ‪ .‬זה לא מספיק‪ .‬על מנת לשלוט בנושא לדעתי לא מספיק לשלוט רק‬ ‫בידע הקוגניטיבי‪ ,‬צריך להגיע מעשית לשלב האוטומטי‪ .‬שהגוף זוכר ומבין את התנועה‪.‬‬ ‫החונך דאג שנעשה שיעור משותף הבנים שלו עם הבנות שלי ‪ ,‬העמדנו שני טורים הוא הסביר‪,‬‬ ‫הדגים ואף הכין בעצמו מדרגה על מנת להגביר את המעוף ‪ .‬אני בעיקר צפיתי מהצד ועודדתי את‬ ‫הבנות ונתתי משובים‪ .‬למדתי המון מהשיעור המשותף וזה גרם לי להרגיש בנוח עם הנושא‪.‬‬ ‫היו עוד המון רעיונות שאימצתי מהמורה החונך‪ ,‬אתגר הנינג'ה ‪ .‬החונך בנה תחנות נינג'ה‬ ‫מדהימות בהם התלמידים התנסו‪ ,‬ולאחר מכן ערכנו תחרות נינג'ה רק התלמידים שהצליחו לעבור‬ ‫את כל המסלול המאתגר מאוד נכנסו לגמר ובחרנו את אלוף ואלופת הנינג'ה של בית הספר‪.‬‬ ‫תפקידו של המורה החונך חשוב מאוד‪ .‬המורים החדשים מגיעים למקום זר וחדש עם חששות‬ ‫ותהיות ‪ .‬המורה החונך מנווט ‪ ,‬עוזר‪ ,‬מייעץ‪ ,‬תומך רגשית ומקצועית‪ ,‬נותן רעיונות חדשים‬ ‫ונקודת מבט נוספת למורה החדש‪.‬‬ ‫החוויה האישית שלי הייתה מדהימה‪ .‬הייתי רגועה ‪ ,‬ידעתי שיש לי על מי להישען ‪ ,‬במי להיעזר‪,‬‬ ‫ולהתייעץ ‪ .‬למדתי המון ‪ ,‬קיבלתי רעיונות ונקודת מבט שונה משלי‪ .‬קבלתי תמיכה רגשית‬ ‫ומקצועית‪ .‬השנה הייתה מאוד מאתגרת ופורייה עבורי‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫תמונה מתוך סרטון הפרידה מבוגרת בית הספר רגע לפני שנפרדים‬ ‫‪3‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ Carney,P Crilley,E., Fala,J., Tully,C., Strouse,K., Viviano T.,(2012) In Classroom Mentor Teachers: An Addition to Mentor Teachers. Middle Bucks Institute of Technology. 215-343- 2480 Dera,W., Nevins,S.,(1996). Teacher as Mentor, Teacher as Learner: Venturing a First-Year Teacher in Middle School Language Arts. National Reading Research Center, College Park, MD. 117A20007/9 4

‫סטאז'ר עם כיפה או בלי כיפה‬ ‫עם כיפה אבישחר ‪:‬‬ ‫אני מלמד השנה בישיבה תיכונית שאני גם בוגר שלה‪ ,‬בישיבה כמעט חצי מיום הלימודים מוקדש‬ ‫ללימודי קודש‪ .‬ההתנהלות התורנית שהיא לב ליבה של הישיבה‪ ,‬משפיע על שיעורים בצורה‬ ‫מסוימת‪ ,‬כלומר לפעמים יהיו עיכובים בשיעורים ואפילו שינויי לוז משעון חורף לשעון קיץ ‪.‬‬ ‫לדוגמא תפילת מנחה בשעון חורף‪ ,‬היו מתפללים ב‪ 13:00‬עד ‪ 13:15‬שזה חלק מהשיעור ועוד יש‬ ‫ארוחת צהריים ב‪ .14:00-‬אני נדרש לשחרר את התלמידים רבע שעה לפני ארוחת צהריים (תלוי‬ ‫אם זו כיתת תקשורת או לא) כדי שיספיקו להתארגן [להחליף מכנס ברוב המקרים]‪ .‬ובכך הזמן‬ ‫שנותר לי ללמד הינו רק ‪ 25-30‬דק בשעה הזאת‪ .‬אך כאשר העבירו את שעון החורף לשעון קיץ‬ ‫העבירו את התפילה ל‪ , 16:00-‬השעה המקורית שלא לוקחת זמן מהשיעור‪ ,‬ואף לתפילה מגיעים‬ ‫אנשים מהאזור להתפלל בישיבה‪.‬‬ ‫קידום הבריאות והפעילות גופנית מאוד חשובה לראש הישיבה וזה בא לידי ביטוי בתקציבים‬ ‫מכובדים המיועדים להשקעה בחנ\"ג‪ .‬ישנם אירועים תורניים אשר לוקחים חלק גדול בישיבה וגם‬ ‫שם קיימת אפשרות שייגזל זמן מזמן השיעור‪ .‬לדוגמה סיומי מסכתות (פרויקט בית ספרי או‬ ‫שכבתי של לימודי גמרא ומשנה שמתחילים בתחילת שנה ולקראת סוף שנה עושים סיום מסכת‬ ‫שזה אירוע בפני עצמו עם כיבוד‪ ,‬שתייה והרבה משתתפים]‪ .‬חלק מהפרויקטים אפילו על זמן‬ ‫הפסקה‪ ,‬זאת אומרת במקום שהתלמיד ילך להתרענן בחוץ להניע את הגוף קצת‪ ,‬הוא הולך‬ ‫מהשיעור שהרגע יצא ממנו ישר אל בית המדרש כדי לשבת וללמוד עוד מקצועות קודש על הזמן‬ ‫הפרטי שלו‪ .‬במקום לצאת להפסקה ולשחק עם כדור או להגיע אל האולם כדי להוציא אנרגיות‬ ‫כמו חלק מכובד מהתלמידים בישיבה‪.‬‬ ‫התלבושת בישיבה התיכונית היא כזאת שאין אפשרות להסתובב עם מכנס קצר אלא אם כן‬ ‫נמצאים בשיעור חנ\"ג‪ .‬בשיעור עצמו ישנם הרבה תלמידים שמגיעים עם גופיית ציצית מתחת‬ ‫לחולצה ומבקשים רשות להשתתף בשיעור רק עם גופיית הציצית במקום החולצה וגופיית הציצית‬ ‫מתחת‪ .‬הרבה מאוד מהתלמידים לא מורידים את הכיפה בזמן פעילות ‪,‬יכול להיות שישימו יד על‬ ‫הראש או סיכות שיחזיקו את הכיפה‪ .‬כמובן שיש לזה השלכות על צורת הפעילות‪ ,‬אם הכיפה עפה‬ ‫לתלמיד מהראש בזמן פעילות רוב הסיכויים שהוא יעצור וירים את הכיפה ולא ימשיך את הרצף‬ ‫התנועתי עד סוף הפעילות ללא כיפה‪ .‬ישנם מקרים שהתלמיד מבצע את הפעילות ומחזיק בעזרת‬ ‫ידו על ראשו את הכיפה במשך כל הפעילות רק בשביל שהכיפה תישאר לו על הראש ‪,‬פעולה זו‬ ‫מורידה מרמת הביצוע של הפעילות הנדרשת‪.‬‬ ‫שמירת הלשון הינו דבר בולט אצל חלק גדול מהתלמידים בישיבה התיכונית‪ .‬ניתן לראות הבדלים‬ ‫בין הכיתות‪ ,‬וכך בהרבה מקרים של פספוס כדור‪ ,‬מסירה לא טובה‪ ,‬התנגשות‪ ,‬החמצת שער וכו'‬ ‫לרוב לא ישמעו קללות או ניבולי פה מסוגים שונים‪ .‬אלא אם כן אלו תלמידים של כיתת חינוך‬ ‫המיוחד [מהניסיון שלי] או תלמידים עם רקע מסוים‪.‬‬

‫בלי כיפה נמרוד‪:‬‬ ‫אני התחלתי השנה את שנת הסטאז' שלי בבית ספר רמות ים‪ ,‬בבית ספר שביקרתי בו בעבר ומאוד‬ ‫משך את תשומת ליבי מכמה סיבות‪ ,‬ראשית זהו בית ספר שיושב על רצועת חוף בין היפות‬ ‫שקיימות במדינתנו הקטנה‪ .‬המתקנים‪ ,‬האווירה שמדמה ממש קיבוץ על שפת ים וכמובן שיותר‬ ‫מכל הצוות והתלמידים‪ .‬תחילת השנה שלי לא התחילה חלק ואף היו לי הרבה קשיים שחלקם‬ ‫נבעו משיטת לימוד שכלל לא הובנה לי בתחילה‪ .‬השיטה של בית הספר היא מאוד מתירה‪ ,‬באה‬ ‫לטובת התלמיד‪ ,‬החוקים קיימים אך לא תמיד מיושמים עם רוב התלמידים שכן המצב בבית‬ ‫הספר הוא רגיש כי משולבים בבית הספר גם תלמידי פנימייה וחלקם הגדול מגיעים ממשפחות‬ ‫קשות יום‪ .‬אך לאחר זמן מה הבנתי שבית הספר התיכון שבו אני התחנכתי הוא בית ספר שונה‬ ‫לגמרי ממה שאני מלמד בו הן בתכנים‪ ,‬הן בשיעורים‪ ,‬צורות הלימוד והיחס לתלמידים‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שבית ספר רמות ים הוא בית ספר חילוני לגמרי‪ ,‬לימודיי תנ\"ך או דת נקראים‬ ‫כמורשת ישראל ‪ .‬תלמידים אשר רוצים להרחיב ידע בנושא בוחרים במגמת מורשת ישראל אך גם‬ ‫בה לא קיים דגש על התנ\"ך או הדת‪ .‬התלמידים מגיעים בבוקר לכמה דקות עם המחנכים לפני‬ ‫השיעור הראשון וזה נקרא \"שחרית\" על מנת להתאפס ולהגיע מוכנים לשיעור הראשון‪ ,‬מנהג‬ ‫שלדעתי הוא חשוב ומיוחד מאוד שכן הם רואים מולם על הבוקר את המורה שהוא למעשה‬ ‫אחראי עליהם ולו יש את כל הידע והקשר הכי אישי עמם‪ .‬שפת התקשורת של התלמידים עם‬ ‫המורים היא יותר חברית בהרבה מן המקרים‪ ,‬אין הרבה דיסטנס‪ .‬וזה דבר שנורא הפתיע אותי‬ ‫בהתחלה והיה לי קשה לקבל‪ ,‬שוב כי אני חונכתי אחרת‪ .‬אך לאחר זמן מה התרגלתי לרעיון‬ ‫ולקחתי אותו לשפה שלי איתם‪.‬‬ ‫נושא הבריאות והספורט הינם ערך עליון בבית ספרינו שכן לומדים ולנים אצלנו כדורגלנים‬ ‫מהאקדמיה של ההתאחדות לכדורגל‪ ,‬בנוסף בית הספר משתף פעולה עם אגודת כדורסל עמק חפר‬ ‫שלקחה על עצמה לקדם את הדור הבא של האקדמיה לנוער בכדורסל‪ .‬בתור מורה לחינוך גופני‬ ‫ישנה תחושה מתלמידים אלו שהשיעור בחינוך הגופני הוא רק מאין שיעור משחק ואין צורך‬ ‫להשקיע בו כמו התחום בו הם רוצים להתפתח‪ ,‬ואילו שאר התלמידים בכיתות לוקחים אותו‬ ‫ברצינות יחסית‪ .‬נושא התלבושת זהו דבר ששמתי עליו דגש במשך השנה להבדיל ממורים אחרים‬ ‫שמתירים להשתתף גם עם נעלי סניקרס‪ ,‬אצלי מותר להשתתף אך ורק עם נעלי ספורט מכנס‬ ‫ספורט וחולצה איזה שיבחרו‪.‬‬ ‫שפת התלמידים בשיעורים מלווה בקללות ואף לעיתים קרובות בדיבור חסר כבוד אחד כלפי‬ ‫השני‪ ,‬יוצא לי הרבה לעצור משחקים על דיבור לא יאה אחד כלפי השני בעיקר כאשר מדובר‬ ‫בתחרות בין קבוצות או יחידים‪ .‬אני מרגיש שככל שהם מכירים אותי ומבינים את הגבולות כך‬ ‫השיעורים משתפרים וכך גם יכולתם המקצועית‪ .‬בתחילת הדרך הרגשתי שאני ממש צריך להציב‬ ‫גבולות ברורים של עשה ואל תעשה כך שהיום כמעט כולם מבינים וקשובים ללא ויכוחים‬ ‫מיותרים‪.‬‬ ‫רוב תלמידי בית הספר אלו תלמידים ממשפחות טובות‪ ,‬אך מאוד מושפעים מהסביבה והרשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬ניכר לראות שהתלמידים מהפנימייה כמעט ולא מצליחים להשתלב עם תלמידי‬

‫האזור וקיימים ביניהם פערים תרבותיים‪ .‬אני מרגיש שהתפקיד שלי בתור מורה הוא בין היתר‬ ‫לגשר בין הפערים הללו ולגרום להם להבין שלא משנה איפה גדלת או איך התחנכת כולנו בסוף‬ ‫שווים‪.‬‬ ‫מהשיחות שקיימנו החוויות שלנו בשיעורי החנ\"ג הן דומות אך גם מעט שונות‪ ,‬לאבישחר יש פחות‬ ‫התעסקות עם משמעת ויותר עם מקצועיות‪ ,‬אך אצל נמרוד בתחילת השנה היה צורך בהצבת‬ ‫גבולות ברורים על מנת שהשיעור יתנהל בצורה טובה בנוסף בפן המקצועי התלמידים מתפקדים‬ ‫בצורה טובה‪ .‬הרגשנו שככל שחלף הזמן הקשר האישי עם התלמידים התחזק ההיכרות העמיקה‪,‬‬ ‫וכך יכולנו ליצור תהליך של למידה הדדית‪ .‬ככל שעבר הזמן הלימוד הפך מהנה יותר בזכות‬ ‫התלמידים ובזכות כך שצברנו ניסיון‪ .‬מטלות בית הספר דומות מאוד הן בבניית לו\"ז שנתי‪ ,‬של‬ ‫אירועים טורנירים ותחרויות במשך השנה בהתאם לתאריכים מוגדרים‪ .‬חומרי הלימוד אצל‬ ‫נמרוד נלמדים לפי תוכנית שנתית גם כן של יחידות הוראה ‪,‬במחצית א' אתלטיקה וכדורסל‬ ‫מחצית ב' כדורעף ומשחקי נופש‪ .‬אצל אבישחר במחצית א' התמקדו על כושר גופני לתחרויות‬ ‫כושר בין ישיבות‪ ,‬כדוריד ואתלטיקה‪ .‬במחצית ב' כדורסל‪ ,‬כדורעף ומשחקי נופש‪ .‬במהלך השנה‬ ‫נבנה קשר מיוחד עם התלמידים‪ ,‬קשר של כבוד והבנה משני הצדדים‪ .‬לא הרגשנו יותר מידי‬ ‫התערבות מההנהלה‪ ,‬התנהלנו יותר מול המורה החונך בקשר ללוז ואירועים בישיבה‪ .‬הפעם‬ ‫היחידה שהיה לנו קשר עם הורים הייתה רק באסיפת ההורים וגם שם לא היה יותר מידי‪.‬‬ ‫הצוותים שלנו עבדו אתנו בשיתוף פעולה מלא‪ ,‬בעזרה ונתינה בכל מה שהצטרכנו‪ .‬שנת הסטאז'‬ ‫מאתגרת ככל שתהיה‪ ,‬איננה שונה למרות אופיים השונה של בתי הספר‪ .‬נוכחנו לדעת שלהיות‬ ‫סטז'ר מאתגר בין אם אתה חובש כיפה ובין אם לא‪ .‬בסופו של דבר המטרה הנעלה הוא לחנך את‬ ‫דור העתיד ולהכניס בהם את המודעות ואת החשיבות של פעילות גופנית ואורח חיים בריא ככלל‪.‬‬ ‫לכל מורה יש את האני מאמין שלו שבה הוא משתמש כדי להפיק את המיטב בצורה הטובה ביותר‬ ‫מול התלמידים‪.‬‬ ‫מרצה‪ :‬רונית אפוטה‬ ‫מגישים‪ :‬נמרוד מילר‪ ,‬אבישחר אמיר [אברהם] ועידן טל‪.‬‬

‫תרבות חדשה בבית ספרי‬ ‫כאתרינא ח'ורי‬ ‫בדיעה אל ח'ורי‬ ‫במדינת ישראל מערכת החינוך מורכבת מארבעה זרמי חינוך נפרדים‪ :‬ערבי‪ ,‬חרדי‪ ,‬ממלכתי‪ -‬דתי וממלכתי‪.‬‬ ‫הפרדה זו מונעת מפגש בין הקהילות ומהווה אתגר לדו קיום וליכוד האוכלוסייה שחיה בה‪ .‬שילוב המורים‬ ‫והמורות מהחברה הערבית מוביל למפגש משמעותי עם צוות המורים‪ ,‬תלמידים והורים עם אוכלוסיית בית‬ ‫הספר‪( .‬אזכור)‬ ‫הבית ספר שלנו ממוקם במרכז תל אביב ליד כיכר רבין‪ ,‬הוא משלב בתוכו צוות מורים ממגוון רחב של‬ ‫תרבויות כמו דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬ערבים ויהודיים בדומה לתלמידי בבית הספר‪ .‬עם ההגעה שלנו לבית‬ ‫הספר גילינו שאנחנו המורות הערביות היחידות בצוות‪ ,‬כמו כן גם גלינו שיש תלמידים במיעוט במגזרים‬ ‫כמו למשל תלמידה אחת אתיופית ו‪ 5‬תלמידים סיניים לא דוברי השפה‪.‬‬ ‫בית ספר מאמין במרחיבי דעת ומרחיבי לב‪ .‬הכוונה בדעת היא להשכלה‪ ,‬כל ילד יתפתח לפי היכולות של‪,‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התאמת התוכנית הלימודית לילדים‪ .‬הכוונה בלב היא לרגש‪ .‬רואים ומסתכלים על הילדים באופן‬ ‫הוליסטי כך שהוא צריך להיות פנוי מבחינה רגשית על מנת שיצליח להשקיע יותר בלימודים‪ .‬לכן מתקיימות‬ ‫תוכניות רגשיות שונות בבית הספר שיכלו לסייע בהשגת מטרה זו כמו מפגשי ‪ 5‬על ‪ ,5‬ושעות של שיעורים‬ ‫פרטניים שבהם יש התייחסות ומתקיים שיח רגשי עם התלמידים‪ .‬יתרה על כך הוא עוסק בערכים כמו קבלת‬ ‫האחר‪ ,‬עזרה לזולת‪ ,‬כבוד הדדי‪ .‬הוא מאמין בפיתוח אישיות התלמידים‪ ,‬העצמה אישית‪ ,‬התמודדות עם‬ ‫אתגרים‪ ,‬פיתוח יכולת פתרון בעיות‪ ,‬עידוד עבודה קבוצתית וקהילתית‪.‬‬ ‫מסכנות מחקרם של חלבי ופאעור (‪ ,)2021‬שבדק את מידת השתלבות המורים הערביים בעבודה בבתי ספר‬ ‫יהודיים‪ ,‬הקשיים והאתגרים שעמדו בדרכם‪ ,‬היו שהמורים הערביים חוו קשיים חברתיים ופוליטיים‬ ‫שהקשו עליהם את חוויתם המקצועית‪ ,‬כך שחלק הרגיש זלזול מההנהלה‪ ,‬מן המורים העמיתים‬ ‫ומהתלמידים ובדידות שמלווה יחד איתה \"פיצול אישיות\" מבחינה הלאומית‪ .‬ההתמודדות הייתה דרך‬ ‫שתיקה כדי לשמור על מקומם הפרנסה שלהן‪.‬‬ ‫אנחנו בדיעה וכאתרינא סטודנטיות במכללת וינגייט‪ ,‬בדיעה אלחורי בת ‪ 25‬מתל אביב יפו נוצריה ערביה‪.‬‬ ‫למדתי בבית ספר ממלכתי וסיימתי את ‪ 12‬שנות לימוד שלי בתיכון עירוני ד עם בגרות מלאה‪ .‬עשיתי שנת‬ ‫שירות לאומי בבית ספר יסודי \"החשמונאים\" ביפו ובעצם זה היה האישור שלי שאני רוצה להיות מורה‬ ‫לחינוך גופני בבית ספר‪ .‬ואני כאתרינא ח'ורי בת ‪ 24‬מכפר יפיע נוצרייה ערבייה‪ ,‬למדתי בבית ספר נאזרין‬ ‫סנט גוזף בנצרת‪ .‬המשפחה שלי דוברת ערבית וגם הלימודים הועברו בשפה הערבית בבית הספר‪ .‬את שנת‬ ‫הסטאז' שלנו עוברות יחד בבית ספר יסודי‪ -‬היובל בתל אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫מתחילת המפגשים עד עכשיו עולות לתלמידים שאלות בנוגע למגזרינו למשל‪\" :‬יש לך מבטא\"‪\" ,‬מאיפה את‬ ‫במקור?\"‪\" ,‬נולדת פה בארץ?\"‪\" ,‬באיזה שפה בבית את מדברת?\" \"את נוצרייה או מוסלמית?\"‪ .‬בתחילת הדרך‬ ‫היה לי קשה עם השאלות האלה אשר הרגשתי שונה‪ ,‬וליוו אותי חששות שהילדים לא יקבלו אותי ולכן לא‬ ‫הייתי נותנת מענה לתלמידים על השאלות שנשאלו‪ .‬במיוחד אחרי הכתבה שפורסמה שנה שעברה לגבי‬ ‫התנגדות ההורים בבית ספר בהרצליה למחנכת ערביה מהסיבה שהיא ערבייה ולא יכולה להעניק את האהבה‬ ‫לישראל והחגים היהודיים‪ ,‬דבר שעשה סערה בתקשורת (אודם‪ .)2021 ,‬עם הזמן למדתי לקבל את השוני‬ ‫הזה והתחלתי אפילו לראות בו הזדמנות שהילדים יכירו עוד תרבות שפחות חשופים לה‪ ,‬ולשאול שאלות‬ ‫להבנת האחר שעומד מולם והתרבות שהוא מגיע ממנה‪.‬‬

‫השתלבות שלנו בבית ספר‪ ,‬תחילה הייתה קשה ומאתגרת מבחינה המקצועית ‪ :‬כניסה לנעליים של מורה‬ ‫ותיקה ומוכרת בבית הספר‪ ,‬שגרה והכרה בהרגלים של מורה קודמת שהצריך מהתלמידים זמן להסתגל‬ ‫אלינו ולכבד את חוקי השיעור החדשים שבאו יחד איתנו ועוד‪ ...‬עם הזמן התלמידים הכירו אותנו ואנחנו‬ ‫אותם‪ ,‬אחרי תיאום הציפיות שנעשה בין שני הצדדים‪ ,‬נוצר חיבור בין אישי שהניב מהם ומהוריהם יחס טוב‬ ‫ומכבד יותר‪ .‬בשונה ממחקר זה לא ליוו אותנו הרגשה של בדידות או זלזול כך שההנהלה והצוות המקצועי‬ ‫היו מכבדים ותומכים מבחינה מקצועית והרגשית מתחילת הדרך‪ ,‬כך שהיה מתקיים שיח \"שעה של‬ ‫הקשבה\" לצוות החינוכי לדבר על דברים שקשה לנו איתם ורגשות שעוברים עלינו‪ .‬יתרה על כך בחגים היה‬ ‫הבנה מצד ההורים על השוני הקיים בין התרבויות‪ ,‬דבר שקבלו אותו ואפילו הביאו לנו מתנות לכבוד חגי‬ ‫קריסמס והפסחא‪.‬‬ ‫עם הזמן התלמידים התחילו יותר להכיר אותנו‪ ,‬להתרגל למבטא ואפילו להתעניין יותר בשפה‪ .‬הם ביקשו‬ ‫ללמד אותם את השפה‪ ,‬ועל כן בסוף כל שיעור היינו בוחרות תלמיד אחת שהתנהג בהתנהגות הולמת לכללי‬ ‫השיעור ועליו היה לבחור מילה בעברית שהוא מעוניין לדעת את פירושה בשפה הערבית‪ ,‬ואנו דואגות לשמור‬ ‫על מעקב מסל המילים שהם למדו‪ .‬ובמהלך שיעורי הספורט הצלחנו לשלב את לימוד השפה הערבית דרך‬ ‫משחקים הקשורים לתוכנית הלימודים בחינוך גופני‪ .‬למשל תופסת צבעים‪ :‬לימדנו את התלמידים את‬ ‫הצבעיים הבסיסיים ואחר כך עשינו להם משחק תופסת עם שמות הצבעיים בשפה הערבית‪ .‬עוד משחק‬ ‫שהילדים למדו בו את המספרים הוא משחק המולקולות‪ :‬שבו אומרים לילדים מספר ועליהם להתחלק‬ ‫לקבוצות לפי המספר שבחרנו‪ ,‬המספרים היו נאמרים בשפה הערבית‪.‬‬ ‫בשנת סטאז' זו כמתמחות עסקנו בהוראה בפועל כמורים בניגוד לשנתיים הקודמים שהינו בהתנסות ועם‬ ‫מורים מלווים בשטח‪ ,‬חווינו אירועים רבים‪ ,‬נחשפנו להליכים פדגוגיים מורכבים שנדרשו מאתנו לקבל‬ ‫החלטות חינוכיות משמעותיות ועוד‪ .‬למדנו ששוני זה דבר מאתגר כך שהרגשנו שהיה לנו אתגר בתחילת‬ ‫השנה להוכיח את עצמינו למרות השוני שיש לנו‪ ,‬מלמד כך שלמדנו הרבה דברים על עצמינו ועל ההתמודדות‬ ‫שלנו עם הבעיות השונות ובמיוחד ההתמודדות עם השונה וגם מיוחד כך שהצלחנו להביא את השוני לידי‬ ‫ביטוי בשיעורים והילדים נהנו ולמדו מזה‪ .‬בית ספר המשלב מורים מתרבויות שונות ומגזרים שונים הוא‬ ‫בית ספר מלמד לערכים‪ ,‬לדו קיום‪ ,‬לאהבת הזולת וקבלת השונה‪.‬‬ ‫שנה זו הביאה להתפתחותנו האישית והמקצועית‪ .‬עבדנו על דו‪-‬קיום‪ ,‬הבאת ערכים שגדלנו עליהם ויישומן‬ ‫במהלך שיעורי הספורט שעם הזמן שמענו מהמורים וראינו את התלמידים מיישמים‪ ,‬קשר בין אישי עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬אתגרים שונים בניהול כיתה בסדר גודל שונה של תלמידים‪ ,‬ניהול‪ ,‬עברנו אירועים שעיצבנו את‬ ‫זהותנו המקצועית‪ ,‬עמדנו בפני דילמות בין אתיקה של הבית ספר לאתיקה ולאני המאמין המקצועי שלנו‪,‬‬ ‫מפגשים השונים עם החונכות המייעצים דרכי התמודדות בסיטואציות שונות ולמדנו שמורה לחנ״ג אינו רק‬ ‫מורה אלא הוא מגוון רחב של מקצועות יחד‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫ הסערה בבית הספר היוקרתי‬:\"‫ \"אין באפשרות מורה ערבייה לחנך‬.)‫ באוגוסט‬23 ,2021( .‫ י‬,‫אודם‬ ‫ מתוך‬.‫בהרצליה פיתוח‬ https://www.mako.co.il/news-education/2021_q3/Article- bdfb68323547b71026.htm?utm_source=Facebook&utm_medium=NewsChannelPage&partn er=NewsChannelFacebook&fbclid=IwAR2Y8YEBp1c8JJ8upA8r4kgmIUC0aN9WdVKxJLI bPZl9Hm1RKe1OJgQt4pQ ,‫ מחקר ושיח‬:‫גוונים‬-‫ רב‬.‫ סובלים ושותקים‬:‫ מורים ערבים בבתי ספר יהודיים‬.)2021( .‫ ח‬,‫ ר ופאעור‬,‫חלבי‬ .21

‫חוויות משנת הסטאז' – אוראל חביב‬ ‫אם הם יכולים לרוץ ‪ 5‬קילומטרים‪ ,‬למה אנחנו לא יכולות?‬ ‫נכנסתי לשנת הסטאז באמצע השנה‪ ,‬היישר למים העמוקים‪ .‬רוב הכיתות אותן קיבלתי היו כיתות י\"ב ולפי כך‬ ‫היה עליי להכין את התלמידות שלי לבחינת הבגרות וגם לבחון אותן בבחינה זו‪ .‬חשבתי לעצמי במהלך השנה‬ ‫מהן הדרישות מהתלמידות שלי בבית הספר לבחינת הבגרות לעומת הדרישות של הבנים‪ ,‬והאם הפער משפיע‬ ‫על הגישה שלהן בנוגע לשיעורי החינוך הגופני‪ .‬על מנת להבין את גישתן של התלמידות לקחתי כמה מהן באופן‬ ‫אקראי ושאלתי אותן מספר שאלות לגבי הנושא‪ .‬המטרה היא להבין ולעורר לתודעה האם ההבדלים משפיעים‬ ‫על ההתייחסות למקצוע החינוך הגופני והתחושה החיובית כלפיו‪ ,‬והאם יש מקום לצמצום הפערים‪ .‬הרקע‬ ‫התיאורטי המובא בכתבה עוסק באי השוויון המגדרי בספורט המקצועי‪-‬תחרותי‪.‬‬ ‫נושא זה נוגע לליבי משום שבהיותי מאמנת כושר לנערות בגיל התיכון ומורה בבית ספר תיכון‪ ,‬אני חווה‬ ‫טענות שונות על ההבדלים בדרישות לבחינת הבגרות בספורט בין בנים לבנות‪ .‬פעמים ספורות אני נתקלת‬ ‫בטענה כי בנות נדרשות לבצע בחינת בגרות שונה לחלוטין בתוכנה משל הבנים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬תרגיל תנועתי‪ ,‬בעוד‬ ‫שהבנים נדרשים לרוץ ולבצע תרגילי כח שונים‪ .‬לחלק מהבנות לא נוח עם הדרישות הללו והן מרגישות שלא‬ ‫ניתנת להן הזדמנות שווה להיבחן על מרכיבי כושר שונים‪ ,‬כפי שניתן לבנים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יש בנות שלא‬ ‫מתחברות לריקוד ותנועה ולא מרגישות בנוח להציג תרגיל תנועתי מול כיתה שלמה‪ .‬אותן תלמידות היו רוצות‬ ‫להיבחן כמו הבנים בפעילות ספורט אחרת‪ ,‬כמו ריצה ותרגילי כח‪ ,‬אך אין באפשרותן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בבית‬ ‫הספר בו אני מלמדת בחינת הבגרות כוללת ריצה ותרגילי כח מגוונים בדומה לבנים‪ ,‬אך הפערים מאוד גדולים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בנות צריכות לרוץ שני קילומטרים לעומת בנים שצריכים לרוץ חמישה קילומטרים‪ ,‬בנות יצטרכו‬ ‫לבצע ‪ 20‬שכיבות סמיכה לעומת הבנים שיצטרכו לבצע ‪ .50‬כשנחשפתי להבדלים בתכני השיעור ובדרישות‬ ‫תהיתי מדוע התכנית בנויה ככה ולמה יש פערים כאלו‪ .‬נזכרתי שכשאני הייתי תלמידה בתיכון רצתי חמישה‬ ‫קילומטרים ויותר ובצבא נדרשתי לבצע ‪ 48‬שכיבות סמיכה על מנת לעבור את מבחני הכושר‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע לא‬ ‫מכינים כיום את התלמידות למרחק ריצה זה‪ ,‬או קרוב אליו? מדוע הדרישות מהבנות פחותות משמעותית?‬ ‫בעקבות הדעות השונות שאני שומעת ממתאמנות אישיות שלי בגיל התיכון והיותי מורה ובוחנת בחינוך‬ ‫הגופני‪ ,‬אני חשופה יותר לנושא ולכן אני מתעניינת בו‪.‬‬ ‫בכתבה זו על ידי חקירת עמדותיהן של התלמידות נוכל להבין מה הגישה שלהן לשיעורי החינוך הגופני‪ ,‬האם‬ ‫הן חושבות שהפערים מוצדקים והאם הן חושבות שיש לצמצם אותם‪ .‬באמצעות הבנת עמדותיהן אוכל להציע‬ ‫פתרונות לייעול ושיפור הבחינות ותכני השיעורים כדי ליצור שיעורי חינוך גופני משמעותיים יותר‪ ,‬ושהגישה‬ ‫החיובית כלפי השיעורים תעלה‪.‬‬ ‫מהמאמר עולה כי יחסה של החברה כלפי נשים הוא יחס לא שיויוני ואישה צריכה להוכיח את עצמה בכל‬ ‫תחום‪ .‬גם הנשים המצליחות ביותר כיום צריכות להיאבק על מעמדן מעצם היותן נשים‪( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪,‬‬ ‫לידור ‪)2007‬‬

‫בתחום הספורט יש מחסור בנשים בעיקר כמנהיגות‪ .‬בכדורסל קיימות שלוש נשים בלבד באיגוד לעומת‬ ‫שלושים ותשעה גברים‪ .‬כאשר חסרות נשים מנהיגות בתחום הספורט זה גם בא לידי ביטוי בגישת הנשים כלפי‬ ‫התחום ובגישת החברה כלפי נשים‪ .‬חסרות נשים שינהיגו‪ ,‬חסר חינוך לספורט נשים וקידום‪ ,‬ולכן הרבה‬ ‫ספורטאיות פורשות‪( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬לידור ‪)2007‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מהאמר לעיל עולה כי הגישה בישראל שונה על אחת כמה וכמה משום שמדינת ישראל שונה וייחודית‬ ‫עקב בעיית הביטחון‪ .‬בישראל הגברים אמונים על שמירת הביטחון ולנשים אין חלק בזה‪ ,‬דבר זה מהווה שוני‬ ‫בגישה לנשים ויוצר אי שיוויון‪(( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬לידור ‪)2007‬‬ ‫על פי המאמר הספורט בישראל הוא התחום בו קיימים הפערים הגדולים ביותר בין גברים לנשים על אף‬ ‫שישנה התקדמות וצמצום פערים‪ ,‬עדיין קיימים הבדלים מבחינת הגישה‪ ,‬ההשקעה והתקשורת‪ .‬אורנה‬ ‫אוסטפלד דוגלת בגישה שונה לחינוך לספורט‪ ,‬היא מתמקדת יותר בלימוד הספורט תוך שיתוף פעולה‬ ‫וסולידריות מאשר הבעת כוחניות כפי שעושים הגברים‪ .‬חשוב לה להקפיד על לשון נקבה ולשמור על פמיניזם‬ ‫על מנת לשנות את הגישה כלפי נשים בספורט ולקדם אותן‪( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬לידור ‪)2007‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בארץ אין נשים פמיניסטיות בספורט וחסרה התעניינות נשים בספורט‪ .‬דבר זה משפיע מאוד על‬ ‫ספורט נשים בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם‪ .‬ענף הכדורסל נחשב ליוקרתי ביותר בספורט הנשי ולכן‬ ‫ההתעניינות בו רבה יחסית‪ ,‬אולם בשאר המקצועות כמו חדר הכושר‪ ,‬נשים פחות מתחברות משום שהן‬ ‫חוששות לפתח שרירים ולהראות גבריות‪ .‬קיימת אם כך בעיה בתפיסה‪ .‬ישנן נשים בספורט כיום וחשוב שהן‬ ‫יעשו מאמץ לשינוי מבפנים‪ ,‬אך הן לא עושות זאת ולכן קשה לשנות את הגישה‪( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬לידור‬ ‫‪)2007‬‬ ‫משיחות שלי עם התלמידות עולה כי הן חושבות שיש לשנות את הדרישות ולצמצם את הפערים הן בבחינות‬ ‫הבגרות והן בתוכן שיעורי החינוך הגופני‪ .‬אולם‪ ,‬הן חושבות שלא יעמדו בשינויים באופן מיידי‪ ,‬ושיש לבצע‬ ‫אותם כבר מגיל קטן ובהדרגה כדי שיוכלו לעמוד ברף המבחן של הבנים‪ .‬כשנשאלו התלמידות האם הן‬ ‫חושבות שיוכלו לעמוד בבחינות הבגרות כיום‪ ,‬לאחר תכנית אימונים‪ ,‬הן השיבו פה אחד שלא‪ .‬קיימת סתירה‬ ‫בין רצונן המחשבתי של הבנות לתפיסתן המעשית‪ .‬מצד אחד הן טוענות שיש לעשות שינוי ושהן לא פחות‬ ‫טובות מהבנים‪ ,‬אך כשזה מגיע אליהן פיזית‪ ,‬הן מתנערות מהרעיון וטוענות שלא יעמדו בדרישות של הבנים‪.‬‬ ‫על מנת להצדיק את מחשבתן‪ ,‬הן טוענות שיש ליצור שינוי הדרגתי כבר מגיל צעיר‪ ,‬כדי שיגיעו מוכנות למבחן‬ ‫אשר דומה למבחן של הבנים‪ .‬מבחינתן‪ ,‬אם לא הכינו אותן מגיל צעיר הן לא יהיו מסוגלות לעמוד בדרישות‬ ‫של הבנים כיום‪ ,‬גם אם יתחילו להתאמן כנדרש‪.‬‬ ‫ממצא זה עולה בקנה אחד עם המאמר‪ ,‬בו צוין כי אין מספיק נשים מנהיגות בספורט וגם הנשים הקיימות לא‬ ‫עושות מספיק על מנת ליצור שינוי‪ .‬רוב הנשים יכולות להתלונן על פערים ואי שוויון אך לא לעשות עם זה דבר‪.‬‬ ‫כפי שהתלמידות חושבות שיש לעשות שינוי אך לא באמת רוצות או מאמינות שיוכלו לעמוד בו‪ .‬אין לנשים‬ ‫מספיק מוטיבציה לשנות את פני המציאות ולהנהיג‪ ,‬מה גם שהנשים הפמיניסטיות בישראל לא מתעניינות‬ ‫בספורט‪ .‬נוצר מצב אם כך שרוב השליטה וההנהגה היא בידי גברים‪( .‬אוסטפלד‪,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬לידור ‪)2007‬‬

‫לסיכום‪ ,‬רוב התלמידות עוסקות בפעילות גופנית אחר הצהריים ומאוד מעריכות נשים בספורט‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫כשמדובר בשיעורי החינוך הגופני בבית הספר הן לא אוהבות להשתתף בשיעורים ולא מעריכות את חשיבותם‬ ‫מספיק‪ .‬אם מערכת החינוך והמורים יהיו מודעים לבעיות ויפתחו תכנית לימודים שונה על מנת לצמצם את‬ ‫הפערים בין המינים‪ ,‬נוכל ליצור שיעורי חינוך גופני משמעותיים יותר עבור התלמידות ולהעלות את תחושתן‬ ‫החיובית כלפי המקצוע בבית הספר‪ .‬חשוב לתלמידות להרגיש שוות ומוערכות מבחינת תכני השיעורים‬ ‫והמבחנים‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬אם שיעורי החינוך הגופני יציבו לתלמידות רף מתאים מבחינה פיזית וקוגנטיבית‪ ,‬כך גם‬ ‫חשיבות השיעור והערכתו יעלו בהתאמה‪ .‬חשוב לציין שלפי דעתי זה נכון וטוב שקיימת הפרדה מגדרית‬ ‫בשיעורי החינוך הגופני בעיקר בגיל ההתבגרות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני חושבת שכן יש מקום להכין גם את‬ ‫התלמידות לתכנית אימונים ברמה גבוהה שתכין אותן לצבא ובכלל לחיים‪ ,‬כי גם אנחנו יכולות‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫אוסטפלד א'‪ ,‬גור‪-‬זאב‪ ,‬א'‪ ,‬לידור‪ ,‬ר'‪ ,)2007( ,‬פמיניזם וספורט בישראל‪ .‬מתוך ר' לידור וא' גור‪-‬זאב (עורכים)‪,‬‬ ‫ספורט‪-‬ערכים ופוליטיקה‪( ,‬עמ' ‪ .)93-101‬חולון‪ :‬ד‪ .‬רכגולד‪.‬‬



‫סטזא'ר ומנהל ומה שביניהם‬ ‫מחקרים מראים שסטז'רים בשנת ההוראה הראשונה שלהם חשים עוינות מצד מנהלת‬ ‫ביה\"ס‪ ,‬הם מרגישים שהם צריכים להוכיח את עצמם ולהציג הישגיים מרשימים בקרב‬ ‫תלמידיהם‪ ,‬לשמור על יחסים טובים עם מנהלת ביה\"ס וצוות ההוראה‪ .‬הסטז'ארים נמצאים‬ ‫כל הזמן בהתבוננות ומעקב ע\"י מנהלים ומפקחים שמגיעים לבקר ולצפות בשיעוריהם לצורך‬ ‫המשך העסקה ולמתן קביעות ‪.‬‬ ‫שמי אושר יוסף ‪ ,‬מלמד בביה\"ס דוד ילין בחיפה בהיקף של ‪ 70‬אחוז משרה‪ .‬בחרתי בנושא‬ ‫של יחס ההנהלה לסטז'ר המתמחה מכיוון שגם אני בתור מורה מתחיל חש שהדרישות‬ ‫והציפיות ממורה בשנתו הראשונה הן גבוהות ולא סטנדרטיות מצד ההנהלה והמפקחים‪ ,‬יש‬ ‫מן צפייה שכל הגורמים המפקחים שניתן הרבה יותר מעצמנו במהלך השנה הראשונה ‪,‬‬ ‫שניזום ונהיה יותר מעורבים בכל אירועי ביה\"ס ובנוסף שנוכיח את הישגיהם של התלמידים‬ ‫בצורה הגבוהה ביותר ‪ ,‬כלומר ההרגשה האישית שלי שבתור סטז'אר שטרם שסיים את‬ ‫לימודיו אני מתעסק במטלות‪ ,‬מבחנים ‪,‬נסיעות‪ ,‬שיחות עם הורים‪ ,‬עבודה אחה\"צ וזאת כדי‬ ‫להצליח ולשלם את שכר הלימוד‪ .‬הצפייה ממני הרבה יותר גבוהה מכל מורה ותיק אחר‬ ‫במערכת ‪ ,‬היחס אלי הוא שונה‪ ,‬לא תמיד הבקשה אליו מופנית עם סימן שאלה לרוב היא‬ ‫מסתיימת עם נקודה ולעיתים גם בסימן קריאה!‬ ‫ע\"פ מחקרם של(הררי‪ ,‬אלדר ושכטר ‪ )2008‬ניתן לראות שאצל סטז'רים בשנתם הראשונה‬ ‫נוצרים קונפליקטים רבים‪ ,‬אחד מהם הוא בין הערכים שספגו בהכשרה להוראה‪ ,‬דרישות של‬ ‫החומר לפי תוכנית הלימודים ‪,‬לוח הזמנים המטלטל ועוד ‪..‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במאמרם של(הררי‪ ,‬אלדר ושכטר ‪ )2008‬ניתן לראות שסטז'רים בשנתם הראשונה‬ ‫מדווחים על חרדות ‪ ,‬מתח עצום ‪ ,‬לחץ ודאגה ‪ ,‬תסכול ‪ ,‬עייפות גופנית ‪,‬דאגות כלכליות ‪ ,‬אי‬ ‫יעילות ‪ ,‬עומס רב ‪ ,‬איבוד הביטחון העצמי ‪ ,‬בדידות ואני אסביר זאת מנקודת המבט שלי‬ ‫בתור סטז'ר בשנתו ראשונה‪ .‬אתחיל בכך שאצלנו בביה\"ס אין חניות למורים ‪ ,‬חניות בקרבת‬ ‫ביה\"ס הן חניות למורים שמגיעים עד ‪ 7:15,‬לאחר מכן ישנן רק חניות בתשלום או חניות‬ ‫במרחק הליכה של ‪ 30 - 20‬דק' הליכה מביה\"ס לאחר חיפושים נרחבים ‪ .‬מעבר לכך כאשר‬ ‫אתה מלמד בביה\"ס יסודי אסור לך לעזוב כיתה או להשאיר כיתה ללא מורה ולכן אתה נאלץ‬ ‫להישאר עם הכיתה גם אם המורה שאחרייך מתעכב או מאחר מכל סיבה שלא תהייה‪ ,‬מה‬ ‫שגורם לך לקיצור \"ההפסקה\" אם יש לך כזאת או לחילופין לאיבוד זמן ואפשרות להספיק את‬ ‫כל החומר המתכונן בשיעור הבא‪ .‬בנוסף להוראה שעלייך להישאר עם הכיתה גם בזמן‬

‫הפסקת האוכל כי הרי אסור להשאיר כיתה ללא השגחה ואם יורד גשם בחוץ גם אם אינך‬ ‫תורן עלייך להישאר עם הכיתה גם בהפסקה שלך על הזמן של הנוחיות שלך ‪ .‬חשוב לציין‬ ‫שאצלנו ישנן ‪ 2‬הפסקות אוכל לילדים אחת היא ב ‪ 10‬והשנייה היא ב ‪ 12‬אפשר להבין את‬ ‫המשמעות של זה מבלי להסביר יותר מידי ‪.‬‬ ‫על התורנויות כבר דיברנו ?‬ ‫קודם כל ביה\"ס לא חוסך במשאבים והוא דורש שני מורים בכל רחבה וזה בסדר וזה מובן‪,‬‬ ‫למרות זאת מורה שלימד שני שיעורים ברצף לאחר מכן הוא צריך להיות תורן אין לו זמן‬ ‫להתפנות ויתרה מכך גם לא לאכול כי ההוראה של מנהלת ביה\"ס היא שאסור לאכול‪/‬לשתות‬ ‫קפה לדבר בטלפון או כל דבר אחר בזמן תורנות ‪,‬ויכול להיות שהסיבה אכן מוצדקת כי יש‬ ‫ילדים הרגישים לגלוטן ולמוצרי חלב אך עדיין המורה נותר ללא הפסקה מהרגע שהחל‬ ‫ללמד‪.‬‬ ‫אבל לא תמיד זה כך‪...‬‬ ‫ונסקור את הנושא כרגע מזווית שונה ע\"י סטז'ר אחר ‪:‬‬ ‫שמי דורון ששון ‪,‬אני מלמד בביה\"ס ש\"י עגנון בכפר סבא בהיקף ‪ 70%‬משרה ‪.‬אצלי בבית‬ ‫ספר הסיפור שונה אני מרגיש כאילו המנהלת וצוות ההנהלה \"עוטפים\" כל כך חזק אותי‬ ‫(ורוצים שאישאר שם לנצח במיוחד המנהלת ) ואת שאר הסטז'רים בבית הספר ונותנים יחס‬ ‫חם אוהב ומתחשב ‪ ,‬נותנים לי את המקום שלי להתבטא ולהביא את העולם שלי אל תוך בית‬ ‫ספר לדוגמא חלק מילדי בית הספר עם בעיות התנהגות מקבלים אצלי במהלך שיעורים‬ ‫פרטניים במסגרת העצמה ושליטה עצמית‪ ,‬ע\"י אומניות לחימה ‪( ..‬בהכשרתי כמאמן אומניות‬ ‫לחימה עם ניסיון והסמכה בילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז) ובכך גם הם מרוויחים וגם אני‬ ‫מביא את הידע שלי לידי ביטוי ‪..‬‬ ‫בהמשך למאמרם של (הררי‪ ,‬אלדר ושכטר ‪, )2008‬אני באופן אישי מרגיש שבחיי האישיים‬ ‫בתור מורה לחינוך גופני קיימים המון מרכיבים מאתגרים והם ‪:‬‬ ‫‪. 1‬עייפות גופנית‪ -‬אין זמן מנוחה למורים בין השיעורים וגם בהפסקות המורים הינם תורנים‬ ‫ואין להם אפילו זמן לשתות קפה בבוקר‪.‬‬ ‫‪.2‬דאגות כלכליות ‪-‬המשכורת בתור סטז'ר נמוכה יותר משל מורה מנוסה ולכן צריך לעבוד‬ ‫בעוד עבודות כהשלמת הכנסה ‪..‬ואין זמן לעצמך ‪ ..‬ולהשקיע בלימודים תוך כדי קשה פי‬ ‫כמה‪..‬‬

‫ולפעמים גם אני מרגיש חוסר יעילות ‪..‬מכיוון שאני מרגיש שלא תמיד מתבטא כל הידע שלי‬ ‫ואפילו לא חצי ממנו במיוחד ביסודי שהילדים לא בהכרח מבינים או זוכרים או מקשיבים‪..‬‬ ‫יתרה מכך גם זמן להכנת מערכי שיעור הם בזמן מערכת הלימודים כפי שנטען במאמרם של‬ ‫(אלדר‪ ,‬הררי ושכטר ‪.)2008‬‬ ‫כמו גם להתכונן או להקדיש זמן להתכונן לשיעורים או לשיחות עם הורים או תלמידים וזאת‬ ‫מכיוון שבזמן שעות השהייה בביה\"ס לרוב יש מליאה של הצוות ואחר הצהרים אין לך זמן‬ ‫בגלל שצריך לעבוד בחוץ כדי להשלים הכנסה‪ .‬שנה זו היא שנה מאתגרת לכל הדעות‪,‬‬ ‫השילוב של עבודה בביה\"ס מטלות הסטאז' ולעיתים שילוב של עבודה נוספת גורם ללחץ רב‬ ‫על הסטז'ר בשנתו הראשונה ‪ ,‬אך איננו מתחרטים מכיוון שאני רואה בכך הגשמת חלום‬ ‫ומקצוע לעתיד‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫הררי‪ ,‬י‪ ,.‬אלדר‪ ,‬א‪ ,.‬ושכטר‪ ,‬ח‪ )2008( .‬עם זה באתי הביתה היום‪ :‬אירועים משמעותיים בעיני‬ ‫מתמחים בהוראה )סטז'רים (בשנת עבודתם הראשונה‪ .‬בתנועה‪ :‬כתב‪-‬עת למדעי החינוך‬ ‫הגופני‪,4/3 ,360-335.‬‬

‫מגישת ספורט לחינוך ‪.‬‬ ‫בחרתי לכתוב על הנושא בגלל התהליך המשמעותי שאני עוברת מאז שהתחלתי ללמד כמורה‬ ‫בבית ספר‪.‬‬ ‫עד תקופת העבודה בבית הספר הגישה הייתה חינוך לספורט תחרותי ולספורטאים תחרותיים‬ ‫בלבד‪ ,‬היום אני יותר לוקחת את הכיוון של החינוך‪ ,‬בהבנה שיש ילדים שלא מגיעים ממסגרת‬ ‫ספורטיבית וגם לא מעוניינים לא להיות ספורטאים ולא לעשות פעילות בכלל‪.‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫שלום‪ ,‬שמי אנסטסיה‪ ,‬אני מגיעה מעולם הספורט התחרותית‪ ,‬הייתי ספורטאית תחרותית כ‪16‬‬ ‫שנה‪ ,‬אלופת ושיאנית ישראל במשך עשור וכמובן חברת נבחרת ישראל‪.‬‬ ‫מגיל צעיר \"לא הייתה לי ילדות\" והייתי תמיד במסגרת ספורטיבית עם דרישות גבוהות מאוד בכל‬ ‫הקשור לתוצאות‪ ,‬תזונה‪ ,‬שמירת על אורח חיים מסוים‪ ,‬התחייבויות וחוזים החל מגיל מאוד‬ ‫צעיר‪.‬‬ ‫מה שהפך אותי לבוגרת‪ ,‬אחראית ועצמאית בגיל מאוד מוקדם‪ .‬כשהתחלתי ללמוד לתואר בחינוך‬ ‫גופני הייתי ספורטאית ומאמנת באחת האגודות החזקות בארץ‪ ,‬לא הייתה מחשבה בראשי לעסוק‬ ‫בהוראה או אפילו לעשות סטאז' לאחר סיום התואר‪.‬‬ ‫התחלתי את התואר בשביל להעמיק את הידע שלי כספורטאית וכמאמנת‪.‬‬ ‫עד תחילת התואר‪ ,‬כמאמנת הייתי מאוד תחרותית‪ ,‬מחנכת לתחרות ולשאיפה למצוינות תמידית‬ ‫תוך דרישות גבוהות מהספורטאים שלי‪.‬‬ ‫במהלך התואר עניין החינוך התחיל לחלחל לתוכי משנה לשנה והתחלתי לראות את הספורטאים‬ ‫שלי מעבר למכונת ספורט‪ .‬הבנתי שהם צריכים מעבר לאימונים ועניין מקצועי גם אוזן קשבת‪,‬‬ ‫הכלה וחינוך (לא בהכרח ספורטיבי)‬ ‫משנה לשנה אני מרגישה שאני יותר נוטה לכיוון החינוך גופני‪ ,‬ולא בהכרח לספורט תחרותי‪,‬‬ ‫כמאמנת מרגישה שזה מעט פגע בי ושהתרככתי\" מידי‪.‬‬ ‫כשהייתי מלמדת בביתי ספר כחלק מלימודי התואר תמיד ניסיתי לקחת את בשיעור לכיוון \"שלי\"‬ ‫ולעשות שיעור שהוא יותר אימון‪.‬‬ ‫אך במהלך הסטאז 'החלטתי שלא לנסות לקחת את השיעורים לכיוון המוכר שלי אלא ללמוד‬ ‫בעצמי ממערכי שיעור‪ ,‬מצפייה בסרטונים‪ ,‬מצפיה בשיעורים של מורים אחרים והתייעצות‪.‬‬ ‫בתחילת הסטאז' קיבלתי לא מעט הערות מהתלמידות שהדרישות שלי גבוהות מידי ושהן לא‬ ‫מתכוננות לאולימפיאדה‪ ,‬הייתי נשארת ללמד ‪ 2‬בנות במקרה הטוב‪.‬‬ ‫בהתחלה היה לא פשוט ללמד בבית ספר כי הרגשתי \"שהגישה שלי לא מקובלת\"‪ ,‬מבחינת דרישות‬ ‫ומבחינת ניהול השיעור‪.‬‬ ‫עם הזמן אני מצליחה לשחרר יותר ויותר את התחרויות שבי ולהבין שמדובר בתלמידות שהן לא‬

‫ספורטאיות‪ ,‬שהן בשיעור לא כי הן רוצות אלא כי חייב‪ ,‬שאפשר לשחרר ולא להציב רף כל כך‬ ‫גבוה‪ ,‬שאני צריכה לזכור שהמטרה בסופו של דבר לחנך את התלמידות חינוך גופני את החשיבות ‪,‬‬ ‫את התהליכים שאותך הגוף עובר‪ ,‬להפעיל אותן במהלך השיעור ובסופו של דבר גם שייהנו‬ ‫מהשיעור ויגיעו לשיעורים וישתתפו וגם שייקחו את דרך החיים הזאת להמשך החיים‪.‬‬ ‫היום כשאני בסוף הסטאז' הרבה יותר קל לי‪ ,‬מרגישה שכל שיעור אני מתקרבת יותר למטרה‪,‬‬ ‫תלמידות מגיעות לשיעורים(מה שלא היה בתחילת העבודה שלי בבית הספר) משתתפות‬ ‫בשיעורים‪ ,‬שואפות‪ ,‬אפילו בנות מכיתות אחרות מבקשות להצטרף לשיעורים שלי‪.‬‬ ‫כיף להרגיש שאחרי מספר ניסיונות‪ ,‬התמדה ושינוי גישה (לוקחת לא מעט מסדנאות הסטאז'‬ ‫שלנו)‬ ‫משיעורים סיוט בתחילת הסטאז' היום אני מסיימת שיעורים ושואלת את עצמי האם יתכן שהיה‬ ‫לי כיף ללמד ושנהניתי מהשיעור‪.‬‬ ‫אני מקווה שאמשיך באותה הדרך ושאמשיך להשתפר משיעור לשיעור‪.‬‬

‫\"אני הכי מיוחד\"‬ ‫הבן שלי אוטיסט‪.‬‬ ‫אחד כזה שלא בהכרח תראו עליו על ההתחלה‪ ,‬אבל ברגע שתשמעו את גילו ובהתאם תראו את‬ ‫ביצועיו אתם תבינו מיד‪.‬‬ ‫הבן שלי אוטיסט‪.‬‬ ‫הוא סגור‪ ,‬מופנם‪ ,‬דעתן‪ ,‬רעשן‪ ,‬צוחק בצחוק מתגלגל‪ ,‬בוכה בכי קורע לב‪ ,‬צועק משום מקום‪,‬‬ ‫מקלל‪ ,‬סתם‪ ,‬פתאום‪.‬‬ ‫הבן שלי אוטיסט‪.‬‬ ‫ברמת תפקוד די גבוה‪ ,‬מדבר‪ ,‬משחק‪ ,‬מתקשר‪ .‬אבל בכל זאת הוחלט להעביר אותו כיתה‪.‬‬ ‫אני יודעת‪ ,‬זה לא לרעה‪ ,‬רוצים למצוא לו את הדרך הנכונה‪ ,‬אבל מי אמר שהוא הבעיה?‬ ‫הבן שלי אוטיסט – זאת רק עובדה‪.‬‬ ‫בנג’מין גירוקס הוא ילד אוטיסט (ומאד מיוחד) בן ‪ 10‬שבסך הכל הכין שיעורי בית כפי‬ ‫שמורתו ביקשה‪ .‬אבל מה שהתחיל כמשימה לבית הספר הפך במהרה לשיר עצוב שהצליח‬ ‫לרגש המונים ברשת‪ .‬המורה נתן משימה בה התלמידים היו צריכים לכתוב שיר על עצמם‬ ‫כשכל משפט מתחיל במילה “אני”‪ .‬כך נולד השיר של בנג’מין‪“ ,‬אני מוזר”‪ ,‬שמספר על הקשיים‬ ‫שלו כאוטיסט‪.‬‬ ‫אני מוזר‪ ,‬אני שונה‬ ‫אולי גם אתם‪ ,‬אני תוהה‬ ‫אני שומע קולות שבאוויר מסתובבים‬ ‫אני רואה שאתם לא‪ ,‬החיים לא הוגנים‬ ‫אני לא רוצה להרגיש עצוב בפנים‬

‫אני מוזר‪ ,‬אני שונה‬ ‫אני מעמיד פנים שגם אתם‬ ‫אני מרגיש כמו ילד מהחלל החיצון‬ ‫אני נוגע בכוכבים‪ ,‬לא שייך למקום‬ ‫אני כל הזמן דואג מה האחרים חושבים‪ ,‬לפעמים זה כואב‬ ‫אני בוכה כשהם צוחקים‪ ,‬זה מכווץ לי את הלב‬ ‫אני מוזר‪ ,‬אני שונה‬ ‫אני מבין עכשיו שגם אתם‬ ‫אני אומר שאני‪“ ,‬מרגיש כמו מנודה”‬ ‫אני חולם על יום שבו זה יהיה בסדר‬ ‫אני מנסה להשתלב בעדר‬ ‫אני מקווה שיום אחד אוכל‬ ‫אבל‬ ‫אני מוזר‪ ,‬אני שונה‪.‬‬ ‫הרבה אנשים לא מבינים מהו חינוך מיוחד ומה המשמעות של זה בבתי הספר‪.‬‬ ‫חינוך מיוחד הוא חינוך המוכוון לסיפוק מענה לצורכיהם הייחודיים של תלמידים שהמסגרות‬ ‫הרגילות של מערכת החינוך אינן מתאימות להם‪ .‬המסגרות לחינוך מיוחד משמשות הן לחינוך‬ ‫תלמידים עם לקויות הפוגעות בתפקודם באופן משמעותי‪ ,‬והן לחינוך תלמידים מחוננים‪.‬‬ ‫תלמיד נזקק לחינוך מיוחד כאשר הוא אינו מסוגל להפיק תועלת מתוכניות החינוך של בתי‪-‬‬ ‫הספר והגנים הרגילים‪ ,‬אשר אינן מתאימות לו ואינן עונות על צרכיו‪.‬‬ ‫כמות התלמידים הנזקקים לחינוך מיוחד מוערכת בכ‪ 10%-‬מאוכלוסיית התלמידים‪ .‬לעיתים‬ ‫תלמיד מגיע למסגרות חינוך מיוחד בשל אילוצים טכניים (כגון חוסר נגישות של בתי הספר‬ ‫הרגילים למשתמשי כיסאות גלגלים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬במדינות מסוימות (כמו ארצות הברית) נכללים‬ ‫בחינוך המיוחד גם מחוננים המתקשים להסתגל למסגרת החינוכית הרגילה‪.‬‬ ‫השיבוץ למסגרת הלימוד הספציפית נקבע בהתאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד ואלו‬ ‫מאובחנים במסגרת ועדת השמה ייעודית מטעם משרד החינוך‪( .‬בן‪-‬דב‪ ,‬שמיר‪ ,‬כנען‪)2004 ,‬‬

‫התנועה לשילוב \"אנשים עם מוגבלות\" נשענת על עיקרון הנורמליזציה‪ .‬האידיאולוגיה של‬ ‫הנורמליזציה מדגישה את המכנה המשותף ההתנהגותי הנורמטיבי בין בני האדם‪ ,‬ושואפת לבטל‬ ‫את השוני בין אנשים עם מוגבלויות לבין אנשים אחרים‪ .‬אולם ניסיון זה מונע מהאדם את זכות‬ ‫היסוד להיות הוא עצמו‪ ,‬והרעיון העומד ביסוד התנועה לשילוב הוא שיש לכבד על פרט כפי‬ ‫שהוא‪(. .‬רייטר‪)2007,‬‬ ‫איפה נחשפנו לראשונה בתלמידים בעליי מאפיינים אלו ‪:‬‬ ‫במסגרת לימודי התואר הראשון לחינוך גופני‪,‬בחרנו לקחת חלק במגמת חינוך מיוחד ‪.‬‬ ‫במסגרת המגמה נחשפנו לאוכלסיית חינוך המיוחד על כל גווניה ‪ ,‬ואף התנסינו מול תלמידים‬ ‫בעליי לקויות למידה ומוגבלויות שכליות אשר למדו בבתי ספר חינוך מיוחד לבעלי צרכים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה במסגרת שנת הסטאג' בר בחרה בבית ספר יסודי אשר משלב כיתות מיוחדות ‪,‬‬ ‫שיר בחרה בביס ספר חינוך מיוחד אשר משלב נוער בעליי קשיים לימודיים ונוער בעליי צרכים‬ ‫מיוחדים ‪.‬‬ ‫בר‪\" :‬לימדתי בבית ספר רגיל המכיל בתוכו כיתות של חינוך מיוחד‪.‬‬ ‫נחפשתי לשיתוף הפעולה הנוצר בין התלמידים‪ ,‬הרגישות וההבנה לצד ההכלה והסובלנות של‬ ‫התלמידים והתמודדויות של כל אחד מהילדים השונים במסגרת החינוכית‪\".‬‬ ‫שיר ‪\":‬בית אקשטיין הוא ארגון שמטרתו לקדם את איכות חייהם והשתלבותם החברתית של‬ ‫אנשים עם לקויות‪.‬סוג האוכלוסיה איתה עבדתי הינה תלמידים עם לקות למידה והפרעות‬ ‫קשב וריכוז‪ ,‬בעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה‪ .‬בבית אקשטיין ראינו את השילוב שבין‬ ‫תלמידים עם לקות למידה והפרעות קשב וריכוז יחד עם תלמידים על הרצף האוטיסטי‪.‬‬ ‫מה השתנה במשך השנים ?‬ ‫במשך השנים התפתחו בארץ ובעולם ניסיונות שונים לשילוב של ילדים בעלי מוגבלות במערכת‬ ‫החינוך הרגילה‪ .‬מתוך התפיסה שרואה את הפרט כחלק אינטגרלי מהחברה‪ ,‬ילד עם צרכים‬ ‫מיוחדים הוא שווה זכויות לילד שאינו מוגבל ועל כן זכותו הבסיסית היא ללמוד יחד עם בני‬ ‫גילו‪ .‬מתוך כך התפתחו שני מודלים מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬רעיון הנורמליזציה‪ ,‬שהתפתח בארה\"ב‬

‫במטרה להכשיר תלמידים עם לקות לחיים נורמלים ובכך להבדיל אותם ולשלוח אותם לבתי‬ ‫ספר מיוחדים‪ .‬הביקורת על המודל היא שמדובר בניסיון לרפא את החריג ולהפוך אותו לנורמלי‪.‬‬ ‫מהצד השני‪ ,‬המודל החינוכי שטוען כי שילוב אמיתי משמעותו טיפוח היכולת של החריג לחיות‬ ‫חיים של כבוד ומשמעות עם הליקוי‪ ,‬יחד עם הכנת החברה לקבל את האנשים עם ליקויים‬ ‫ומוגבלויות כאנשים שלמים‪( .‬מרום‪ ,‬בר סימן טוב‪ ,‬קרון‪ ,‬קורן‪)2006 ,‬‬ ‫כל זה בהחלט מבלבל ‪ ,‬והדעות חלוקות ‪ .‬יצאנו לחקור קצת ‪:‬‬ ‫מה קורה בימינו? קיימת מעטפת \"תיקון ‪\" 11‬לחוק לחינוך המיוחד תשפ״א‪ -‬שילוב הכלה‬ ‫שילוב – מענה לתלמיד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים הלומד בכיתה רגילה‪ .‬שיח על שילוב‬ ‫מתמקד בצרכיו של התלמיד המתקשה בתוך מסגרות החינוך הרגיל ועל המענים שלהם הוא‬ ‫זקוק לשם כך ‪.‬‬ ‫השיח בשילוב עוסק בעיקר בהתבוננות על צורכי הילד והתאמתו לסביבה (נורמליזציה‬ ‫הכלה‪ -‬מענה לכלל ילדי הגן כולל ילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים‪ ,‬מבלי להדגיש את‬ ‫הצורך שלהם כייחודי‪ ,‬אלא כחלק אינטגרלי מכלל המענים הניתנים לכל התלמידים‪.‬‬ ‫השיח בהכלה עוסק בעיקר בהתבוננות על הסביבה והתאמתה לילד‬ ‫מספר תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ‪ 12%‬כ‪ 267‬א' ביחס לאוכלוסיית התלמידים‬ ‫במערכת החינוך המהווים ‪ 88%‬כ‪ 2‬מ'‪.‬‬ ‫מטרות החוק‪ .1 -‬הענקת המעטפת הנחוצה למימוש צרכיו האישיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הרגשיים‬ ‫והלימודיים של כל תלמיד ‪ .2‬חיזוק מסוגלות הצוות החינוכי בהתמודדות עם כיתה הטרוגנית‪,‬‬ ‫‪.3‬מתן מענה מיטבי לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחד במסגרות החינוך המיוחד והרגיל‪,‬‬ ‫‪.4‬חיזוק‪ ,‬הרחבה והעמקה של פעולות ההשתלבות וההכלה בחינוך הרגיל ‪.5,‬טיפוח קהילה בית‬ ‫ספרית ‪ /‬גנית מאוחדת‪ ,‬סובלנית‪ ,‬מקבלת והומאניסטית‬ ‫‪.6‬שיפור השירות להורים‪ ,‬העמקת השיח ומידת מעורבותם בתהליכים הנוגעים לחינוך ילדיהם‬ ‫וועדת זכאות ואיפיון‬ ‫תפקידה לקבוע את זכאותו של הילד לחינוך מיוחד ואת היקף סל השירותים שיינתן לו לפי‬ ‫צרכיו ורמת התפקוד שלו‪ ,‬תלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחד יקבלו סל שירותים לפי‬ ‫רמת התפקוד וצורכיהם ולא רק לפי סוג המוגבלות וכל זה יקרה בהרכב של יו\"ר וועדה שהוא‬ ‫נציג משרד החינוך‪ ,‬מפקח חינוך רגיל‪ /‬מי מטעמו‪ ,‬נציג רשות‪ ,‬מפקח חינוך מיוחד‪ ,‬פסיכולוג‪,‬‬ ‫הורה לילד עם צרכים מיוחדים‪ ,‬יוקם מאגר יועצים (רופאים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬עו\"ס‪ ,‬מטפלים‬ ‫ממקצועות הבריאות) שיסייעו בידי‬

‫הוועדה להיוועצות בקבלת החלטות מקצועיות‪ -‬בשיתוף משרד הבריאות‪.‬‬ ‫מעורבות ההורים‪ :‬ההורים בוחרים את סוג המסגרת בה ילמד ילדם‪ :‬כיתה רגילה‪ /‬כיתת‬ ‫חינוך מיוחד במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד במידה וקיים חשש ממשי שהתלמיד‬ ‫מסכן את שלומו או את שלומם של אחרים‪ ,‬הוועדה רשאית להחליט על השמתו במסגרת‬ ‫חינוכית המתאימה לו‪.‬‬ ‫סל השירותים הניתן לתלמיד ‪\" -‬סל אישי\"‪ -‬היקף התקציב שיינתן לתלמיד יקבע בהתאם‬ ‫לצרכיו הייחודיים‪ ,‬רמת התפקוד וסוג המוגבלות שלו ‪,‬סוג המענים (הוראה‪ ,‬טיפול‪ ,‬הנחייה‪,‬‬ ‫סיוע) לכל תלמיד משולב במוסד חינוך רגיל יקבע במסגרת החינוכית בשיתוף הצוות החינוכי‬ ‫וההורים‬ ‫היערכות ליישום הרפורמה‪ -‬מטרות‪ -‬שילוב תלמידים עם קשיים בחינוך הרגיל באמצעות מתן‬ ‫מענים שונים לתלמידים ועל ידי כך ‪ -‬צמצום מספר התלמידים המופנים למסגרות חינוך‬ ‫המיוחד‪ ,‬העמקת הידע המקצועי של המורים והמיומנויות במתן מענה דיפרנציאלי ובהוראה‬ ‫וניהול הכתה ההטרוגנית‪ ,‬הגברת המסוגלות האישית של המורים בהכלה והתמודדות עם‬ ‫תלמידים מאתגרים ‪ ,‬הגברת המודעות‬ ‫המענה יינתן בתחום רגשי התנהגותי‪ ,‬לימודי וחברתי‪-‬‬ ‫תפיסה וידע‪ -‬פיתוח מקצועי לכל השותף בתהליך כלומר מפקדחים מנהלי בית הספר‪ ,‬רכזי‬ ‫השתלבות וכו‬ ‫כלים‪ -‬הכרות של השטח עם כלים שנבנו לצורך הכלה ויישומם‪ ,‬פיתוח כלים נוספים לעבודה‬ ‫בכיתה הטרוגנית‬ ‫משאבים תוספת משאבים – שעות הכלה‪ ,‬מרחבי הכלה וכו‪( .‬משרד החינוך המינהל הפדגוגי‬ ‫אגף א' חינוך מיוחד)‬ ‫נשמח לספר על החוויה שלנו‪ ,‬שתינו חווינו בתי ספר שונים ומיוחדים לעצמם‪.‬‬ ‫בית הספר \"בית אקשטיין\" מיוחד במינו ‪ ,‬הרגשתי שאני נחשפת לסוגים שונים של תלמידים‬ ‫בעליי מאפיינים שונים ‪ .‬הרגשתי שכל ילד הוא \"עולם\" ‪.‬‬ ‫למעשה בכל אתגר או קושי של תלמיד עליי להתייחס באופן מיוחד לתלמיד עצמו ‪.‬‬ ‫הייתרון שסביבי קיים צוות שלם שמתמודד עם אותם מאפיינים של תלמידים ‪,‬‬ ‫צוות ותיק ‪ ,‬מנוסה ‪ ,‬מלומד ואפילו מודרך על מנת להתמודד עם קשיים שהתלמידים מציבים‬ ‫מולנו ‪ .‬מאפייני הצוות מהווים תחושת ביטחון מהסיבות שציינתי קודם ‪.‬‬

‫לעומת זאת בבית הספר השני קיים גיוון ושילוב בין החינוך הרגיל למיוחד ‪.‬‬ ‫בבית הספר ראיתי את היופי שבשילוב והחשיפה לסוגים השונים של התלמידים‪ ,‬ראיתי את‬ ‫היחס של התלמידים ה״רגילים״ לאלו ה״מיוחדים״ ומצאתי כי השילוב בינהם מביא ערך‬ ‫מוסף לתלמידים‪.‬‬ ‫בין אם מדובר בקבלת האחר‪ ,‬סובלנות וסבלנות לצד התמודדות עם סיטואציות שונות‬ ‫שמכינות אותם לחיים מחוץ לכותלי בית הספר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ראיתי ולמדתי מהצוות המקצועי איך לשלב למידה דיפרנציאלית שתתאים לכל סוגי‬ ‫התלמידים בכל שיעור ואיך לגשת לכל בעיה‪.‬‬ ‫לסיכום אנחנו יכולות לשתף – שהלב מתמלא בחינוך המיוחד מבחינות והיבטים שונים ‪.‬‬ ‫הקבוצות הן קטנות ‪ ,‬היחס יותר אישי והתגמול האנושי הוא הכל !‬ ‫סביבת מורים \" מאותו החומר \" ובגדול – כיף גדול ‪.‬‬ ‫כמובן שהקשיים קיימים ‪ ,‬כמו בכל בית ספר ‪ ,‬אבל כאן הקשיים הם מיוחדים – ממש כמו‬ ‫התלמידים ‪������‬‬

‫בביוליוגרפיה‬ ‫מירב מרום (‪ ) 2006,‬קרן בר‪-‬סימן טוב ; אסף קרון ; פזית קורן‬ ‫‪https://www.tni-shiluv.org.il/sites/default/files/article_4.pdf‬‬ ‫יואב בן‪-‬דב‪ ,‬אילנה שמיר וזהבה כנען (‪ .)2004‬אביב חדש‪ :‬האנציקלופדיה הישראלית לנוער‪.‬‬ ‫הוצאת אנציקלופדיה אביב בע\"מ‬ ‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7‬‬ ‫‪%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93#cite_ref-‬‬ ‫‪%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_1-0‬‬ ‫רייטר‪ ,‬ש' (‪) 2007‬השתלבות תלמידים עם צרכים מיוחדים – תמונת מצב בהיבט בינלאומי‪.‬‬ ‫הרצאה במסגרת הוועדה לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל (ועדת דורנר)‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪https://meyda.education.gov.il/files/Scientist/sen_financing.pdf‬‬



‫הבדלים בין מורה לחינוך גופני לבין מאמן‬ ‫שמי גבריאל ובחרתי את הנושא הספציפי מכיוון שזה משהו שמלווה אותי עד היום מאז היותו ילד‪ .‬כל חיי‬ ‫מגיל צעיר מאוד גדלתי לראות מולי במקביל שני אנשים‪ ,‬מאמן שהביא אותי לזכייה באליפות הארץ בטניס‬ ‫שולחן ומורה בביה\"ס שהביא אותי לידע כללי בנוגע לתחומים שונים‪ .‬שניהם בעיניי היו מודל לחיקוי רק‬ ‫שבדיעבד הבנתי שהם היו שונים לחלוטין בכל פן אפשרי – בדרך ‪ ,‬בגישה ‪ ,‬ביחס‪ ,‬בהסתכלות על הדברים‪,‬‬ ‫בפסיכולוגיה שעמדה מאחוריים‪ .‬היום אני מבין את זה יותר לעומק בזמן שאני גם מורה לחינוך גופני בביה\"ס‬ ‫ומלמד ‪ 25‬תלמידים בכיתה וגם מאמן ‪ 25‬ספורטאים מקצועיים במועדון לכדורגל‪.‬‬ ‫מיהו מורה?‬ ‫הוראה היא אמנות העברת ידע לקבוצה של אנשים‪ .‬מורה מספק חינוך פורמלי לתלמידים כך שהם מתפתחים‬ ‫וגדלים בתוך עצמם‪ ,‬הצלחת המורה נמדדת ע\"י היכולת של התלמידים שלו להבין את המושגים שהוא מסביר‬ ‫להם‪ ,‬הוא אחראי להטמיע בתלמידים שלו יכולות ספורטיביות וערכים בתחום כמו כן נוטל עניין רב בפיתוח‬ ‫האישיות שלהם כך שהם ימשיכו לקחת עניין רב בנושא לאחר סיום תהליך ההוראה בהבנה שפעילות גופנית‬ ‫חשובה ותורמת לבריאות הכללית הפיזית והנפשית ‪.‬‬ ‫מיהו מאמן?‬ ‫מאמן הוא אדם המתמקד בתחום מסוים של פיתוח‪ .‬הוא מנסה להקנות את המיומנויות ואת שיטות העבודה‬ ‫המומלצות כדי להשיג הצלחה מרבית בתחום מסוים‪ .‬מנהל את פעולותיהם של הספורטאים כאשר הם‬ ‫מתכוננים לתחרות ספורטיבית ובזמן שהם משתתפים בה בפועל ‪ .‬הספורטאים אם הם מצליחים להגיע לרמה‬ ‫של המאמן לאחר תקופת האימון אז הם משקפים את היכולת של המאמן להעביר את כישוריו‪.‬‬ ‫מה ההבדל ביניהם?‬ ‫יש הרבה מן המשותף אבל ברגע שזה מגיע למשחקים ותחרויות הכול מתחיל להיראות אחרת‪ .‬הוא לא יכול‬ ‫להיות עסוק רק בקטע החינוכי‪ .‬הוא רוצה וצריך לנצח‪ .‬זו הציפייה של המערכת ושל הספורטאים עצמם‪ .‬גם‬ ‫הוא עם אופי תחרותי ולא תמיד מצליח להכיל כל טעות של ילד‪ .‬בכיתה כשהם לומדים אין לו בעיה להסביר‬ ‫גם ‪ 10‬פעמים אם צריך‪ .‬במשחקים עצמם הוא משתדל לשמור על עקרונות מסוימים אבל זה רחוק מלהיות רק‬ ‫איש חינוך‪ .‬הרבה פעמים התנהגויות של מאמנים במהלך מצבים תחרותיים מתנגשים עם אידיאלים חינוכיים‪.‬‬ ‫הדיסוננס שנוצר במצבים תחרותיים‪ ,‬בין פילוסופיית האימון ואסטרטגית קבלת ההחלטות עולה בגלל‬ ‫חשיבות הניצחון‪.‬‬

‫מתוך המאמר של (מ‪,‬יערון וא‪.‬דותן‪ )2015,‬דני שהוא מאמן כדורסל בליגת הנוער טוען שבניגוד לכיתה בה‬ ‫המשימה היא לימוד מיומנויות חדשות והקניית ערכים חדשים ופיתוח ספורטאים לחיים בעולם הספורט‬ ‫ישנה מטרה שהיא וניצחון מעל הכול של משחקים ואליפויות‪ .‬במחקר שעשו בשנות ה ‪ 90‬הם זיהו את‬ ‫הגורמים המאפשרים בכל זאת להשיג את המטרות הללו בכדי לשמור על איזון בין לימוד לבין ניצחון –‬ ‫פילוסופית ואישיות המאמן ‪ ,‬יעדי ארגון הספורט ורצונות השחקנים וצרכיהם ההתפתחותיים‪ .‬כלומר ‪ ,‬אופי‬ ‫המאמן גילו וניסיונו‪ ,‬מצבו הפסיכולוגי‪ ,‬מינם‪ ,‬הוריהם והתרבות הארגונית‪ ,‬המועדון ופילוסופיית האימון שם‪,‬‬ ‫כל אילו חוברים יחד לכדי יחידה אחת מאוד משמעותית לדרך בה הוא יוביל את שחקניו‪.‬‬ ‫החוויה שלי האישית מתבטאת בכמה וכמה רבדים ‪ ,‬המהות העיקרית של מורה זה קודם כל חינוך לפני כל‬ ‫דבר אחר‪ ,‬במסגרת החינוך המטרה היא לעטוף את הילד‪ ,‬להקנות לו כלים‪ ,‬לחנך אותו דרך פעילות גופנית‪ .‬יש‬ ‫כמה הבדלים ניכרים בעיניי‪ ,‬מורה חייב שיהיה דיסטנס מסוים בינו לבין התלמידים בזמן שהמאמן הרבה‬ ‫יותר מקורב אל החניכים שלו‪ .‬יש הבדל בכמות של הילדים – מורה בו זמנית יכול להגיע למצב שהוא מלמד‬ ‫שיעור עם ‪ 40‬ילד בזמן שמאמן מתעסק עם ספורטאי בודד או עם ‪ 10-20‬שחקנים כמו בקבוצת כדורגל‪ .‬יש‬ ‫צורת הסתכלות של כל אחד מהם מבחינת התגמול‪ ,‬שמורה לא משנה מה הוא יעשה וכמה קשה הוא יעבוד –‬ ‫התגמול וההערכה שהוא אקבל תהיה זהה לעומת זאת מאמן שמביא את הקבוצה או את הספורטאי שלו‬ ‫להצלחה הוא מוערך ברמה שמעריצים אותו וגם מתוגמל בתוספת משמעותית על זכייה באליפות‪ .‬זמן הבילוי‬ ‫של כל אחד מהם שונה לחלוטין‪ ,‬מורה רואה את התלמידים שלו בדרך כלל שעתיים בשבוע בזמן שהמאמן‬ ‫יכול להגיע בקלות למעלה מ ‪ 20‬שעות בשבוע ומכאן גם זה מגיע ליחס האישי שכל ילד מקבל‪ ,‬היכולת של‬ ‫המורה בתוך שעתיים בשבוע להגיע לכל תלמיד ותלמיד היא נמוכה מאוד‪ .‬המסגרת התחרותית והמקצועית‬ ‫הרבה יותר אגרסיבית ולא סלחנית כלפי הספורטאי שמקדשת ניצחון ומטרה מעל הכול‪ ,‬ובמידה יש מישהו‬ ‫שלא רוצה או לא תואם לה הוא פשוט לא נמצא שם (מי שנמצא בה הוא נמצא בה מרצונו החופשי ומבין את‬ ‫המשמעויות)‪ ,‬במסגרת שיעורי חינוך הגופני לתלמיד אין ברירה והוא מחויב להיות בה גם אם זה נוגד את‬ ‫רצונו‪ .‬בהתחלה הייתי בטוח שאני הולך להפוך את כל התלמידים בביה\"ס להיות ספורטאי על כי משם אני‬ ‫מגיע אבל הבנתי שהכיוון הוא שונה לחלוטין ומתמקד בעיקר בהקניית ערכים‪ ,‬משמעת וחינוך לפני שאר‬ ‫הדברים המקצועיים‪.‬‬

:‫ביבליוגרפיה‬ https://iw.strephonsays.com/difference-between-teacher-and-trainer )2015 , ‫(מיכל יערון ואייל דותן מתוך אתר לעוף‬

‫מורה עם בעיות קצב וריקוד‬ ‫מגישה‪ :‬דולב עודד‬ ‫שנת הסטאז' אותה ביצעתי השנה תרמה לי רבות מבחינה מקצועית ואישית‪ .‬התרומה העיקרית מבחינתי‬ ‫הינה בתפיסתי המחודשת לגבי מי אני כאדם בעל לקויות למידה והפרעות קשב ובעיקר בתפיסתי המקצועית‬ ‫בדרך בה בחרתי כמחנכת לעתיד‪ .‬בכיתה א' למדתי בבית ספר בו עשיתי השנה את הסטאז' ‪ .‬שם חוויתי‬ ‫לראשונה בחיי קושי רב בלימודים ואף הגיע לזלזול מצד מחנכת שלא הבינה את הקשיים שלי כתלמידה‬ ‫בעלת לקויות למידה‪ .‬חוויות אלה מהוות זיכרון צורם גם בחיי הבוגרים‪ .‬ההבנה שאני אלמד דווקא בבית‬ ‫ספר זה העלה בי רצון עז כמורה מתחילה אוכל לראות את הילדים בעלי הקשיים שהיו לי ואני אוכל להיטיב‬ ‫עמם‪ .‬אך גם תהייה מאוד גדולה והיא כיצד אוכל להשתלב כמורה בעלת לקות למידה שמתמודדת עם‬ ‫קשיים‪ .‬מחקרים רבים מראים כי מזה שנים רבות נושא המורים עם ליקויי למידה שנוי במחלוקת יש‬ ‫הרואים באוכלוסייה זו קבוצה שתרומתה ייחודית לתלמידים בכלל ולתלמידים עם ליקויי למידה בפרט‪.‬‬ ‫לעומתם ‪,‬רבים סבורים שאין מקום כלל למורים אלו במערכת (מתוך כתבה ראשונה…) לעניות דעתי‪,‬‬ ‫המורים עם לקויות הלמידה יודעים לאזן בין התמיכה בתלמידיהם לבין הצבת אתגרים לפניהם ‪,‬וכל זאת‬ ‫תוך כדי היותם מודל של הצלחה עבורם ‪(.‬ארנון פרנקל ורובין ‪ )2012‬חווית הסטאז' העשירה אותי מאוד‪.‬‬ ‫המפגש עם החומר התיאורטי בתואר הבהיר לי את תפקידי כמורה ובאותה העת את החשיבות של הקשבה‪,‬‬ ‫דיאלוג ‪,‬ראיית הילד באופן לא כוללני ומתן ביטחון עצמי לתלמידים שאותם אפגוש‪ .‬אני מאובחנת מגיל ‪9‬‬ ‫וכל חיי מורים רבים העניקו לי שיטות למידה יעילות‪ ,‬אך בשנה זו למדתי מה הקשיים האמתיים שלי כגון‬ ‫עמידה בזמנים‪ ,‬סדר וארגון‪ ,‬התארגנות ואיך הם באים לידי ביטוי ‪,‬כך בעצם גם הבנתי מה עומד מאחורי‬ ‫כל למידה שצברתי‪ ,‬אסטרטגיה ומהותה‪ .‬הידע והניסיון האישיים שצברו מורים עם לקות למידה או עם‬ ‫הפרעת קשב וריכוז בהתמודדות עם הלקות המלווה אותם מגיל צעיר‪ ,‬נותנת להם יתרון מסוים בכל הנוגע‬ ‫לשילוב של תלמידים עם קשיים דומים ( ‪.)2013 Burns, Poikkeus & Aro‬כמורה הבנתי שבזכות הקשבה‬ ‫אמתית קיימת יכולת מדהימה לקדם את התלמידים ולגלות להן עולם ומלואו שיכול להקל עליהן בתקופת‬ ‫הלימודים וחשוב להעניק לכל אחת מהם עצמאות בתהליך הלמידה האישית שלהם(הן בפן המקצועי והן‬ ‫בפן האישי)\"פדגוגיה של צדק ‪,‬תמיכה הדדית וכבוד לשונות \"‪.‬מורה עם מוגבלות תורם לתלמידיו ידע וחוויות‬ ‫שאינן קיימות בתוך תכנית הלימודים‪(Anderson 2006) .‬באותה נשימה‪ ,‬כאשר מורה עם לקות דומה עומד‬ ‫מול תלמיד עם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז‪ ,‬הוא יכול להוות עבור התלמיד דמות לחיקוי ולהזדהות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עדיין קיים חשש אצל מורים לא מעטים עם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז לחשוף את‬ ‫לקותם במקום העבודה מחשש לאפליה‪ .‬אפליה שהרגשתי מצד המורים ולא בהכרח מצד התלמידים‪ ,‬היו‬ ‫מורות שלא הבינו את העומס הגדול שאני נמצאת בו‪ ,‬את הקושי בהבנה שלי לארגן ולהבין כיצד בית הספר‬ ‫מתנהל ואת העובדה שלוקח לי כמה רגעים \"לעכל\" את הכל‪ .‬ישנו קושי שנמצא בקרב בוגרים עם לקות‬ ‫למידה הוא הקושי להסתגל למצבים חדשים ומעברים ‪( .‬איצקוביץ וכפיר‪ ) 2011 ,‬ביטויי הלקות גורמים‬ ‫לעיתים גם לקשיים בתחום הבין אישי ואלה מובילים לאתגרים בעבודת צוות ‪.‬כמו כן‪ ,‬מורים עם ‪ADHD‬‬ ‫עלולים גם להתקשות במיוחד בתפקידים הארגוניים הנדרשים מהם‪ ,‬כגון ריכוז תחום או פרויקט‪ ,‬מועדי‬ ‫הגשה של תוכניות חינוכיות‪ ,‬או שמירה על מיקוד וקשב בישיבות צוות‪ .‬אחת המורות סיפרה‪\" :‬מתי זה‬ ‫מקשה עלי בהוראה? בדחיינות‪ ,‬בעומס‪ ,‬בהתארגנות עם הרבה דברים‪ ,‬לשבת מול מחשב‪ ...‬אלה הסיוטים‬

‫שלי‪ .‬אני עושה פשוט האצלת סמכויות‪ ,‬ככה אני מתמודדת‪ .‬אני נעזרת במי שאני יכולה להיעזר בו\"‪.‬‬ ‫‪.)2013 .Burns,Poikkeus & Aro‬למרות הקושי חשוב לי לציין שאישית הקפדתי להגיע תמיד מוכנה‪ ,‬לדבר‬ ‫בשפה רהוטה ולשדר רצינות גם שמצבי האישי לא איפשר וחוויתי תסכולים רבים בחדר המורים ולעיתים‬ ‫מהתנהגות הילדים ‪.‬ביחס של מורה‪-‬תלמידה נוצר ביני לבין התלמידים אמון הדדי ושיתוף רב‪ ,‬בכל שיעור‬ ‫השתדלתי לדאוג להקשבה בתשומת לב‪ ,‬במידת הצורך מרגיעה מעודדת ומייעצת‪ .‬חשוב לי לציין שלעיתים‬ ‫קשה לי להקשיב בו‪-‬זמנית אך אני יודעת כבר שהקשבה במקביל זו היכולת הטובות שלי לתת לאנשים קשב‬ ‫אמיתי ותשומת לב מכיוון שככה אני מצליחה להיות ערנית לכל המקרים בשיעור‪ .‬לפי החוקרים (דהן וצדוק‬ ‫‪ )2012‬ישנו עניין נוסף שעלול להשפיע על איכות הקשר עם הסביבה הקרובה והרחוקה הוא הקושי בהקשבה‬ ‫ממושכת לאותה שיחה או ביצוע פעולה אחת מתמשכת‪ .‬אני מאמינה שניתן ללמוד מכל אדם שפוגשים‬ ‫בדרך‪ ,‬חשיבה זו הבהירה לי כמה ניתן ללמוד מהתלמידות‪ .‬ר' תלמידה שלי בכיתה א' ממנה למדתי המון‬ ‫על רוגע ואיך לא להיכנס ללחצים‪ ,‬בזכות מ' תלמיד מכיתה ד' שיפרתי את יכולות ההדרכה שלי ונעזרתי‬ ‫בכריזמה שלו בו הוא משתמש להוביל את הכיתה להקשבה מלאה‪ ,‬כשפגשתי את ג' המורה לאמנות שאף‬ ‫אנו חושבות שלימדה אותי בילדותי פגשתי \"מראה\" אישית שלי לחוסר התמודדות עם תסכול ולחצים‬ ‫ובעזרתה (ואיתה) למדתי כיצד אפשר להתמודד‪ .‬בנימה אישית‪ ,‬אני יכולה להודות בפני עצמי שנושאים‬ ‫רבים בסטאז' הפגישו אותי במצבים שלא רציתי להודות בהם שקיימים אצלי‪ ,‬ובטח כמורה שלמדנו להגיד‬ ‫שזה בושה להיות בעלת לקויות למידה‪ .‬אני נוהגת לומר שזה קצת \"טמטום\" לקרוא ללקות למידה \"לקות‬ ‫למידה\" כיוון שלקות זו מקשה על חיינו לאורך כל הזמן מהרגע שאנחנו מתקשים לקום בבוקר עד לרגע‬ ‫שאנחנו מתקשים להירדם בלילה‪ ,‬ולא רק בזמן הלימודים‪ .‬לי אישית יותר קשה להתמודד עם קשיים בחיי‬ ‫האישים‪ ,‬זוגיים‪ ,‬עם משפחה‪ ,‬בסופר‪ ,‬בחדר מורים ולא רק בלימודים שם פיתחתי לי המון אסטרטגיות‬ ‫לימודיות ומהם אני מפיקה כלים לחיים הבוגרים‪ .‬אני מודה שלפעמים הרגשתי שאני קצת מקשה על‬ ‫התנהלות תקינה של השיעור וזה לא נבע מחוסר עניין אלא להפך מהקושי לשאת את הנאמר מכיוון‬ ‫שמחשבותיי נדדו‪ .‬תמיד תהיתי עם עצמי מה היה קורה אילו בילדותי הייתה איזו דמות חינוכית אחת שיכלה‬ ‫להעניק לי אפשרות להבין שקשיים אלו יפגשו אותי לא רק בבית ספר‪ ,‬וכאן התחברתי המון למאמרים‬ ‫שמזגתי בעבודה זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעת כתיבת עבודה זו‪ ,‬לאחר חיפושים רבים נתקלתי במאמרים החוקרים אודות‬ ‫השפעת לקויות למידה בקרב מורים על התלמידים אך פחות מאמרים העוסקים בהתמודדות המורים בעלי‬ ‫הלקות‪ .‬לעומת זו נתקלתי בכמה סרטונים של מורים שהיו להם קשיים כתלמידים ולכן בחרו לעבוד בתחום‬ ‫הזה \"להשפיע איפה שאותם פספסו\"‪ .‬לסיכום‪ ,‬אני מרגישה סיפוק רב שהצלחתי להעניק לתלמידים שלי‬ ‫בטחון בעצמם וביכולות שלהם שיכולו להיות להם 'כצידה לדרך' לחיים‪ .‬דבר שלא הרגשתי כשלמדתי בבית‬ ‫ספר זה‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫איצקוביץ ‪,‬א' וכפיר‪,‬ד' ‪ 2011‬מבוגרים עם לקויות למידה שהגיעו ללימודים אקדמיים ‪.‬סוגיות בחינוך מיוחד‬ ‫ובשיקום ‪34-21,)2(26,‬‬ ‫דהן וצדוק מלקות לחירות ‪:‬מבט אישי ומקצועי ליקוי למידה והפרעת קשב וריכוז ‪.‬בני ברק הוצאת הקיבוץ‬ ‫המאוחד(‪) 2012‬‬ ‫רחל ארנון‪ ,‬פנינה פרנקל‪ ,‬עדנה רובין(‪ )2012‬למה לי להיות מורה? גורמי משיכה וגורמי דחייה בבחירת‬ ‫מקצוע ההוראה‪2012 17-44 59 .‬‬ ‫‪Burns, E., Poikkeus, A. M., & Aro, M. (2013). Resilience strategies employed by teachers‬‬ ‫‪with dyslexia working at tertiary education. Teaching and Teacher Education, 34, 77-85‬‬ ‫‪Robert C. Anderson (2006) Teaching (with) Disability: Pedagogies of Lived Experience,‬‬ ‫‪Review of Education, Pedagogy, and Cultural Studies, 28:3-4, 367-379, DOI:‬‬ ‫‪10.1080/10714410600873258‬‬ ‫כתבות בנושא‪:‬‬ ‫מורים עם ‪ - ADHD‬תפקיד הפסיכולוג החינוכי בתמיכה ובהדרכה ‪ /‬ארז מילר‬ ‫‪https://ebook.macam.ac.il/read/6/bitaon56#60‬‬ ‫עולמם הפנימי של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז‬

‫דור עוליאל‬ ‫יום ספורט – זה לא רק ספורט!‬ ‫לקראת סיום שנת הסטאג' בהוראת חינוך גופני‪,‬‬ ‫בחרתי לכתוב על יוזמה שלי לקיום יום ספורט‬ ‫בסימן המכבייה בבית הספר היסודי בו אני מלמד‪.‬‬ ‫המטרה של יום הספורט היא להעלות את רמת‬ ‫המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית לאורח חיים‬ ‫בריא בקרב התלמידים וצוות המורים‪.‬‬ ‫חשיבות הפעילות הגופנית לבריאות ידועה מאז‬ ‫ומתמיד‪ .‬כבר בשנת ‪ 1199‬כתב הרמב״ם‪\" :‬כל זמן‬ ‫שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק״ והוסיף ״וכל מי שהוא יושב‬ ‫לבטח ואינו מתעמל‪ ,‬אפילו אכל מאכלים טובים ושמר על עצמו לפי הרפואה‪ ,‬כל ימיו יהיו מכאובים‬ ‫וכוח תשש״‪.‬‬ ‫בחירתי בנושא זה איננה מקרית‪ ,‬אלא תוצאה של התנסות בתוך מערכת החינוך הלכה למעשה אשר‬ ‫חשפה בפניי פערים בין התכנים הנלמדים בלימודי הוראת החינוך הגופני לבין יישום הנלמד‬ ‫במערכת החינוך‪ .‬ניתן להצביע על פערים בכמות המשאבים שהיא מקצה לתחום מקצוע זה הן‬ ‫מבחינת שעות שבועיות לתלמידים והן מבחינת מתקני הספורט ואביזרי הספורט אשר אינם‬ ‫תואמים את התקופה העכשווית‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשבתי שלקראת סוף שנת הלימודים והיציאה לחופשת‬ ‫הקיץ‪ ,‬נכון יהיה לקיים פעילות ספורטיבית מסכמת ומהנה אשר תכלול את כל הנלמד במהלך השנה‪,‬‬ ‫ובנוסף תחשוף ותאפשר לתלמידים חוויית התנסות בענפי הספורט השונים‪.‬‬ ‫לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות באורח החיים של תושבי המדינות המפותחות ובכללן‬ ‫ישראל‪ ,‬ובעידן שבו ישיבה ממושכת מול המסכים אשר תופסים את רוב זמננו הפנוי וגורמים למספר‬ ‫תופעות מדאיגות כגון מחלות שונות הקשורות בעמוד השידרה והיציבה של הגוף‪ ,‬סכרת‪ ,‬השמנת‬ ‫יתר‪ ,‬כולסטרול ועוד‪ ,‬העלאת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית והקניית ההרגלים בנושא זה‬ ‫בקרב תלמידים צעירים חשובה במיוחד‪.‬‬ ‫סקר בינלאומי מציב את ישראל במקום האחרון בהרגלי פעילות גופנית של בני נוער‪ .‬הסקר של‬ ‫ארגון הבריאות העולמי שהשווה את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער ב‪ 40-‬מדינות מערביות‪,‬‬ ‫מצא כי ‪ 94%‬מבנות ה‪ 15-‬בישראל‪ ,‬ו‪ 87%-‬מהנערים בגיל זה‪ ,‬אינם מבצעים את כמות הפעילות‬ ‫הגופנית המומלצת לגילם‪ 60 :‬דקות מדי יום לפחות (דובנוב‪-‬רז‪ ,‬ג‪.)2011 ,‬‬ ‫השנים הראשונות במערכת החינוך חשובות להתפתחות הקוגניטיבית‪ ,‬הגופנית‪ ,‬הנפשית (בטחון‬ ‫עצמי ודימוי גוף) והחברתית התקינה של התלמידים ובכוחה ליצוק תכנים‪ ,‬לעודד ולהקנות הרגלים‬ ‫לפעילות גופנית ולאורח חיים בריא המונע תחלואה סביבתית וכדברי פרופסור דני נמט‪ ,‬סגן מנהל‬ ‫מחלקת ילדים ומנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר והמנהל הרפואי של‬ ‫הוועד האולימפי של ישראל \"בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר‪ ,‬פעילות גופנית אצל ילדים אינה‬ ‫משחק בלבד ויש לה חשיבות רבה לא רק בהתפתחות הגופנית‪ ,‬אלא גם בהתפתחות הנפשית‪,‬‬ ‫ההתפתחות הקוגניטיבית וההשתלבות החברתית התקינה של הילד\"(דובונוב‪.)2011 ,‬‬

‫דור עוליאל‬ ‫בנוסף‪ ,‬לאורך העשורים האחרונים הוכח היטב‪ ,‬באורח מדעי וחד‪-‬משמעי‪ ,‬כי פעילות גופנית סדירה‬ ‫בגיל הצעיר קשורה עם בריאות טובה יותר בהמשך החיים‪ ,‬עם סיכון מופחת ללקות במספר מחלות‬ ‫כרוניות בעתיד‪ ,‬ועם סיכוי רב יותר להיות אדם פעיל גם בבגרות (ההסתדרות הרפואית בישראל‪,‬‬ ‫המכון לאיכות ברפואה‪.)2019 ,‬‬ ‫האמור לעיל מבסס ומחזק את האמירה כי ספורט הוא לא רק ספורט‪ ,‬וכי לפעילות ספורטיבית יש‬ ‫השלכות על התפקוד שלנו בכל תחומי החיים ומכאן חשיבותו‪.‬‬ ‫באמצעות היוזמה לערוך יום ספורט‪ ,‬התלמידים נחשפו במסגרת הכיתתית למגוון ענפים בתחום‬ ‫הספורט באמצעות מצגת תמונות והסברים על כל ענף ובהתייחסות למדינת המקור לאותו ענף‬ ‫ספורט‪ .‬המצגת הודפסה ונתלתה על פלקט מחוץ לחדר המורים במעבר לכיתות‪ ,‬במטרה ליצור‬ ‫סקרנות בקרב התלמידים‪ ,‬לחבר אותם ולרתום אותם להשתתפות פעילה ומהנה גם ביום הספורט‪.‬‬ ‫בבוקר יום הספורט הכיתות יצאו לעשות אימון זומבה ברחבת בית הספר ולאחר מכן‪ ,‬בצעדה משער‬ ‫בית הספר אל אולם הספורט‪ .‬כל כיתה הניפה את דגל המדינה שהכינה בעצמה לפי ענף הספורט‬ ‫הנבחר לאותה הכיתה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הדגל הראשון שהונף היה דגל יוון אשר מייצג את מקור המכביה‬ ‫והאולימפיאדה‪ ,‬הדגל האחרון ייצג את המדינה המארחת – ישראל‪ .‬בסוף הצעדה‪ ,‬נציגה אשר‬ ‫נבחרה מבעוד מועד המייצגת את ישראל‪ ,‬רצה סביב האולם עם הלפיד והדליקה את האור בלפיד‬ ‫מובנה‪ .‬ממש כמו במכביה‪.‬‬ ‫אציין כי בשלבי תכנון יום ספורט זה‪ ,‬חשבתי תחילה על המטרות שארצה להשיג בתום הפעילות‬ ‫והצבתי את המטרות הבאות‪ :‬חיבור לספורט כדרך חיים וכדרך להתמודדות עם אתגרים פיזיים‬ ‫ולימודיים עבור התלמידים; רכישת ידע ומיומנויות שונות דרך יישום ועבודה; העברת תכנית יום‬ ‫הספורט וחיבור הכיתות בשלב מקדים לפני יום הספורט והיישום ביום הספורט; חוויית הנאה‬ ‫רצופה עבור כלל התלמידים הלומדים בביה\"ס בהתייחס לגיל התלמידים ובכללם אוכלוסיית‬ ‫תלמידי החינוך המיוחד‪.‬‬ ‫בדרכי להשיג מטרות אלה פעלתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ליצירת שיתוף התלמידים בתוכנית‪ ,‬טרם יום הספורט‪,‬‬ ‫באמצעות הכנת שלטים של כל מדינה שמשתתפת במכביה אותו הם יציגו בתחילת המכביה‪ ,‬כפי‬ ‫שמקיים בפועל וזאת לאחר הצגת כל המדינות וענפי הספורט המאפיינים אותם באמצעות מצגת‬ ‫שהועברה בכיתות ויצירת סקרנות וציפייה ליום זה‪.‬‬ ‫שיתוף צוות החינוך המקצועי על‪-‬מנת ליצור מחויבות ורצינות בכל הקשור לתכנית פעילויות‬ ‫מפורטת‪ ,‬לוח זמנים ואחראים‪ .‬וכן‪ ,‬הכנת ציוד ואביזרים לפעילויות השונות‪ .‬שיתוף הצוות החינוכי‬ ‫בתכנון וביצוע התכנית התאפשר לאור הקשר המקצועי והחברתי שנרקם במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫בנוסף לאלה הועברו לתלמידים ולמורים תכנים והרצאות באמצעות אנשי מקצוע על נושא בריאות‬ ‫על ידי האגודה למלחמה בסרטן והרצאה בנושא בריאות הפה ושיניים‪.‬‬ ‫במהלך תכנון הפעילות חששתי שיום הספורט לא התקיים לפי התכנון‪ ,‬היה קושי בלמצוא תחנות‬ ‫הקשורות בענפים השונים בעקבות המרחב הקטן של בית הספר‬ ‫נהניתי מאוד‪ ,‬כולם שיתפו פעולה‪ ,‬ולמדתי המון על חשיבות יצירת שיתוף הפעולה עם הצוות‬ ‫החינוכי ועם התלמידים טרם הפעילות‪ ,‬במהלכה ובסיומה להצלחת יוזמה חינוכית בכלל‪.‬‬

‫דור עוליאל‬ ‫שנת הסטאג' בליווי הנחיית המכללה‪ ,‬המורה החונכת וצוות החנ\"ג בבית ספרי‪ ,‬אפשרה לי לדייק‬ ‫את עבודתי בהוראת הספורט‪ ,‬להעביר שיעורים מעניינים‪ ,‬יצירתיים ומהנים וליצור קשר מורה‪/‬‬ ‫תלמיד טוב עם התלמידים‪ .‬בין היתר אני ממליץ לכל עובד הוראה בתחילת דרכו לשים דגש על‬ ‫הקשיים‪ ,‬הצרכים והיכולות של התלמידים ולבנות את השיעורים בהתאם‪ .‬כמו כן לשים דגש על‬ ‫חיבורים ושיתופי פעולה עם הצוות החינוכי בביה\"ס‪ .‬הדבר מאפשר הפריה מקצועית‪ ,‬למידה‪,‬‬ ‫התקדמות‪ ,‬הצלחת התלמידים והצלחת המורה‪.‬‬ ‫דוגמה מהמצגת– ענף הספורט הישראלי ‪ -‬קרב מגע‬ ‫תמונות מתוך יום הספורט‬

‫דור עוליאל‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫דובנוב‪-‬רז‪ ,‬ג‪ ,)2011( ,‬אויב הילדים – חוסר פעילות גופנית‪ ,‬שיבא תל השומר‪.‬‬ ‫הסתדרות הרפואית בישראל‪ ,‬המכון לאיכות ברפואה (‪ ,)2019‬פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני‬ ‫נוער‪.‬‬ ‫צייג‪ .‬א‪ ,‬הוד‪.‬א‪ ,)2016( .‬מדריך למורה במקצוע חינוך גופני‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המנהל הפדגוגי‪ ,‬תכנית‬ ‫היל\"ה‪.‬‬

‫האם החלום מנצח את המציאות?????‬ ‫מאמרים רבים עוסקים במה מורים חדשים צריכים על מנת לא לעזוב את המערכת‪.‬‬ ‫מסקירת מאמרם של לאה אדר (ל‪ ,‬אדר ‪ )1957‬ומאמרו של ראיד זידאן (ר‪ ,‬זידאן ‪ )2016‬עולה כי‬ ‫הסיבות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬משכורת ( שעליה לא נדבר בכתבה זו )‬ ‫‪ .2‬חוסר הערכה מצד המערכת‬ ‫‪ .3‬העבודה לא מסתיימת לעולם‪ ,‬מורים רבים עובדים גם בשעות הערב ובסופי השבוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬התנהלות מול הורים‬ ‫‪ .5‬אי ידיעת הזכויות האישיות של מורה‬ ‫‪ .6‬חוסר קולגיאליות‬ ‫‪ .7‬בעיות התנהגות‬ ‫‪ .8‬לחץ‬ ‫‪ .9‬שחיקה‬ ‫‪ .10‬מעמד חברתי‪\" -‬סטאטוס חברתי בלתי משביע רצון\" (ל‪ ,‬אדר ‪)1957‬‬ ‫‪ .11‬גורמים משפחתיים‪\" -‬לידה והצורך לטפל בילדים מהווה אצל המורות את גורם העזיבה‬ ‫הגדול ביותר\" (ל‪ ,‬אדר ‪)1957‬‬ ‫ועוד סיבות רבות נוספות‪.‬‬ ‫שמי דניאל סימן טוב והנני מורה לחינוך גופני בישראל‪.‬‬ ‫לאחר תואר ראשון במנהל עסקים מימון ומשכנתאות‪ ,‬לימודי תעודה של הנהלת חשבונות בכירה ‪,‬‬ ‫חשבות שכר ושנים של עבודה בבנק מהמובילים במדינה‪.‬‬ ‫לקחתי החלטה ללכת אחרי החלום ולקחת חלק במסלול הסבת אקדמאים במטרה לעשות הסבת‬ ‫מקצוע‪ .‬לעבור לעבודה בה אוכל לגעת בדור העתיד‪ ,‬במקצוע האהוב עלי מאז היותי ילדה קטנה‪.‬‬ ‫לאחר שנתיים וחצי של לימודים מאתגרים במכללת וינגייט התקבלתי לעבודתי הראשונה במשרד‬ ‫החינוך בבית ספר יסודי ברחובות‪ .‬בהתחלה חששתי מגילאי התלמידים אך יש לציין שהילדים‬ ‫כבשו את ליבי‪.‬‬ ‫יחד עם האהבה לילדים‪ ,‬לעשייה‪ ,‬לדרך שאנו עוברים יחד עולים קשיים לא קטנים בדרך‪.‬‬ ‫קשיים שגורמים למורים רבים צעירים בעיקר אך גם ותיקים לעזוב את המערכת‪.‬‬ ‫בכתבה זו לא ארחיב בנושא שמדובר בבמה המרכזית של גל העזיבות ‪ :‬המשכורת‪ .‬אלה אתמקד‬ ‫בתהליכי הקליטה וההתקדמות במערכת‪.‬‬ ‫כמורה חדש הנך מגיע למערכת מאתגרת‪ ,‬לא מערכת שמתנהלת בצורה שגרתית במשק וארחיב‬ ‫בנושא‪:‬‬ ‫יש תחושה כללית במערכת שכולם יודעים הכול אבל לא יודעים כלום‪.‬‬

‫בעיניי מערכת החינוך בתהליך למידה מתמדת‪ ,‬הקורונה זירזה תהליכים ושכללה את המערכת‪.‬‬ ‫לפני שאתמקד בנושא המורים הצעירים‪ ,‬אציין שברגע שכל מערכת החינוך תעמוד כגוש אחד‪,‬‬ ‫כולם יתמכו בכולם יעבדו יחד ולא נגד מצב המורים במשק יהיה הרבה יותר טוב משהיה ובטח‬ ‫ימשוך עוד מורים צעירים ואיכותיים לעשייה והישארות במערכת‪.‬‬ ‫מורים חדשים מחויבים להשתלב בשנתם הראשונה בסדנת התמחות‪.‬‬ ‫כסטז'רית אספר שהסדנה תורמת ומועילה‪ ,‬הסדנה חשפה אותי לזכויות שלא הכרתי קודם‬ ‫(ואספר גם סוד קטן‪ ,‬גם מורות ותיקות במערכת לא הכירו)‪.‬‬ ‫הסדנה שימשה עבורנו המתמחים מפגש לפרוק את כל היושב על ליבנו‪ ,‬את החוויות הטובות‬ ‫והפחות טובות שחווינו במערכת במהלך כל שבוע‪.‬‬ ‫קיבלנו אוזן קשבת שכיוונה אותנו ונתנה עצות לדרך תוך כדי השנה וכמובן כהכנה לשנה הבאה‪.‬‬ ‫נחשפנו לחוויות של מורים צעירים אחרים‪ ,‬כולנו הבנו שאנו באותה הסירה ויש לקחת את כל מה‬ ‫שקורה בפרופורציה‪.‬‬ ‫מעבר לסדנת הסטאז' אנו המורים מקבלים מורה חונך שמלווה אותנו בדרך‪.‬‬ ‫המורה החונך בחינוך גופני לרוב לא נמצא בבית הספר בו אתה מלמד ואציין שבעיניי מדובר‬ ‫בחיסרון גדול‪ .‬מורה חונך משמש כמורה דרך בכל התהליך של ההוראה עצמה ועוד דברים אחרים‬ ‫במערכת‪ ,‬אנו נפגשים עמו כ‪ 4‬מפגשים בשנת לימודים‪ .‬במידה והוא היה בעל תפקיד בבית הספר‬ ‫המתמחים ואני היינו יכולים להפיק עוד מידה ועוד עצות לשיפור ושימור במהלך השנה‪.‬‬ ‫בנוסף כמורים מתמחים אנו חשופים למפגשי התמחות דרך הפיקוח בהם אנו נחשפים לאנשים‬ ‫שאחראים לשיבוצים‪ ,‬לתחרויות ולעוד דברים רבים אחרים‪ .‬במפגשי ההתמחות אנו מקבלים‬ ‫מידע הכולל דרכי העברת שיעורים פיזית או לחלופין מידע תיאורטי בנושא‪.‬‬ ‫הדבר הכי חשוב שמורה צעיר או וותיק צריך על מנת להישאר במערכת הוא אוזן קשבת!‬ ‫אנו המתמחים מוקפים באנשים שמלווים אותנו בשנתנו הראשונה אך לצערי בשנים לאחר מכן זה‬ ‫הולך ופוחת ואז מגיעה הבדידות במערכת‪.‬‬ ‫לסיכום אציין שתהליך הקליטה בסטאז' נהדר‪.‬‬ ‫יש להמשיך ולחזק את הדרך קבלת המתמחים למערכת‪ .‬לחלופין אמליץ על שינוי פנימי במערכת‬ ‫החינוך מהקשר הבסיסי בין המורים למנהלים בבית הספר ועד לראש הפירמידה ששולט בחוטים‪.‬‬ ‫מורה בישראל צריך לקבל הערכה ולקבל את הכבוד המגיע לו על תפקידו הקשה והמאתגר‪.‬‬ ‫תפקיד ההוראה צריך לקבל חשיפה בתקשורת ובכל בית‪ ,‬מורים עושים עבודת קודש שהרוב לא‬ ‫היו מוכנים לקבל‪ .‬מעמד המורה מאוד נמוך ולא מקבל הערכה‪.‬‬ ‫למרות כל התלונות והקשיים אוכל להגיד בפה מלא עשיתי את הצעד הנכון‪ ,‬אני נמצאת במקום בו‬ ‫אני משפיעה‪ ,‬נוגעת ועוזרת לדור העתיד הרבה מעבר לחינוך גופני אלה כדרך חיים‪.‬‬

‫אסכם במשפט שמלווה אותי לאורך הדרך ‪\" :‬הדואג לימים זורע חיטים‪ ,‬הדואג לשנים נוטע‬ ‫עצים‪ ,‬הדואג לדורות מחנך אנשים\" יאנוש קורצ'אק‪.‬‬

‫קישור לסרטון תחרות דלגיות שהקמתי בבית הספר‪:‬‬ ‫‪https://drive.google.com/file/d/1VVzKiYdd15BX0CsWRDI7-‬‬ ‫‪LPMBo4MIh1l/view?usp=sharing‬‬ ‫הודעות ומכתבים שקיבלתי מהורים וילדים‪:‬‬

:‫ביבליוגרפיה‬ http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d11366.pdf https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5008811,00.html https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-690840fa5085d71026.htm https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-775ccea7f06bb71026.htm ‫ לאה אדר‬-1957 ‫ אפריל‬.‫ ההיקף והסיבות של עזיבת מקצוע ההוראה‬:‫עזיבת מקצוע ההוראה‬ ‫ ינואר‬.\"‫לחץ תעסוקתי בקרב מורים יהודים וערבים הפועלים במסגרת הרפורמה של \"אופק חדש‬ ‫ –ראיד זידאן‬2016

‫ויקטוריה אלפסי‬ ‫המורה יש לך ״מבטא״‬ ‫מגיעים לישראל כל שנה עולים חדשים מכל העולם למטרה לחיות ״עם חופשי בארצנו״‪ .‬המעבר‬ ‫ממדינת האם למדינת ישראל לא פשוט וגם מסובך‪ .‬קליטתם מאוד חשובה והיא יכולה לתת‬ ‫תמונת מצב איך תהיה חייהם בשנים הקרובים‪ .‬בגלל מחסומים גדולים‪ ,‬לפעמים העולים‬ ‫מורידים ידיים ולא מסיימים את קליטתם המקצועית למדינת ישראל ולא ממשיכים את‬ ‫מקצועתם בחייהם החדשים‪ .‬לא כולם מוכשרים לרכוש שפה חדשה עשירה ומקצועית בזמן קצר‪,‬‬ ‫עוד יותר כשגיל העלייה עולה‪)Spolsky and Shohamy 1999( .‬‬ ‫עבודתי תעסוק בקליטת המורים העולים למערכת החינוך הישראלית ששפה העברית יכולה‬ ‫להיות השפה החמישית המדוברת שלהם‪.‬‬ ‫מסלול ההוראה בישראל הוא ארבע שנים בלימודים פרונטליים ושנתיים בהתמחות מלאה‬ ‫כסטג׳יאר ומורה חדש בתוך המערכת החינוך‪ .‬סטודנט עולה חדש מחויב קורס לשון העברית‬ ‫במהלך שנתיים בלימודיו ומחויבות אישית להשלים שלושה בגרויות כדי לקבל תקן של מורה‬ ‫במערכת החינוך הישראלית‪ .‬לא משנה שרמת הבגרות שלהם יכולה לאפשר להם כניסה‬ ‫להרווארד‪ ,‬אתה מחויב להשלים שלוש מקצועות של בגרות הישראלית‪ ,‬שהם תנ״ך ספרות‬ ‫ומקראות ישראל‪ .‬משמעות רבה שמורה ישראלי ידע על ההיסטוריה של המדינה דרך התנ״ך‬ ‫והמקראות ישראל ידוע לי אבל מה הקשר ללמוד בעברית ״בעל הזבוב״ שכבר לימדת אותו בשפת‬ ‫האם שלך?‪ .‬בעיניי‪ ,‬מורה הוא אדם שרציונלו בחיים הוא להקנות ידע לזולת תוך תמיכה במהלך‬ ‫התפתחותם בתהליכים השונים בחייהם הלומדים‪ .‬הוא מעביר מסר והסבר על מנת שהלומד‬ ‫תשחזר את הידע מתוך הפנמה אישית‪ .‬איך נעשה את זו שמורה חדש ביום הראשון בשטח פותח‬ ‫את הפה עם ה‪ -‬״בוקר טוב״ הכי נחמד בעולם כשתושבת התלמידים הספונטנית היא ״המורה יש‬ ‫לך מבטא!!!!״‪.‬‬ ‫אנחנו מורים חייבים להבין שאנחנו לא גיבורי על ושאנחנו אדם כמו כולם‪ .‬להסביר לילד בגיל‬ ‫הרך בגן בשיחה פתיחה ששפת האם שלי הוא לא עברית ולכן הוא שומע איזה מלודיה נחמדה‬ ‫כשאני מדברת מאוד קל‪ ,‬כי מיד הוא עובר למשהו אחר שמעוניין בו‪ .‬בביה״ס זה סיפור אחר‪ ,‬יותר‬ ‫אנחנו מתקדמים בכיתות ובגיל הילדים ויותר זה נמשך בזמן את הנושא ״מולדת המורה״ כי‬ ‫הילדים חושבים שמצאו איזה נקודה קשר ראשוני עם ה״מורה החדש״ הזה‪ .‬אפשר לחלק את‬ ‫הנקודה הזו לשני מעמדים‪ ,‬מעמד הרגשי ומעמד ההתנהגותי‪ .‬ילדים רגשיים יישתמשו ב״מבטא״‬ ‫שלי כנקודת התחלה להיכרות בינינו כי המבטא שלי וההיסטוריה שלו יכולה לקשר להם עם‬ ‫דודה‪ ,‬סבתא או חברים קרובים‪ .‬הם מקשרים אותי כמורה עם המבטא המסוים הזה לאדם קרוב‬ ‫אליו שיש בינינו קשר שפתי‪ .‬רואים את התופעה הזו במידה שהם מרגישים שאני שווה להיכרות‪.‬‬ ‫ילדים עם הפרעה התנהגותית יחפשו תמיד לשים בקדימה את השוני השפתית בינינו על מנת‬ ‫להשאיר אותי כ״מורה עם מבטא״ ויהיו תמיד בצומת לב מלא על מנת למצוא את השגיא בדיבור‬ ‫כדי ״לתקן את המורה״‪ )William Boyle & Marie Charles ,2016 (.‬ויש לי מזל שהדבר הבולט‬ ‫ביותר אצלי הוא רק צלילי‪.‬‬

‫ויקטוריה אלפסי‬ ‫עם הזמן‪ ,‬ה״מבטא״ יכול להיות בשליטה‪ .‬אני יכולה להגיד אחרי מנוחה טובה אני יכולה להגיע‬ ‫לביה״ס ללא מבטא‪ ,‬אבל אחרי עייפות רבה המוח עייף לשלוט ולעשות מאמץ ומיד המבטא חוזר‬ ‫ולפעמים חזק יותר‪ .‬אנחנו מורים השולטים בשפות זרות חייבים לא לשכוח שאנחנו מורים‬ ‫שעוברים משפה לשפה כמעט כל הזמן‪ ,‬במעשה וגם במחשבה‪Spolsky and Shohamy 1999,( .‬‬ ‫‪)27‬‬ ‫יחס שתלמיד נותן למורה עם מבטא בגלל המבטא עצמו נחמד וחשוב‪ ,‬ובזכותו אנחנו יכולה ליצור‬ ‫קשר עם התלמידים הוא נותן לנו פתח על מנת להיות בתקשורת ישירות איתם‪ .‬הבעיה הגדולה‬ ‫ביותר בביה״ס זה לא איך הילדים מקבלים את ״המבטא״ שלך אך כמה זמן מורים האחרים‬ ‫ישחקו באינטימיות או בקהל על ״איזה חמוד״ או חזרתם לאותו משפט בחיקוי נורא‪ .‬כמתמחה‬ ‫בביה״ס שמרית אני מתנגשת עם זה כל הזמן‪ ,‬אחרי ‪ 17‬שנה בישראל למדתי לקבל את זה בצורה‬ ‫החיובית ביותר כי אני מביאה עם המבטא ידע מקצועית ביותר כי אני יודעת שבזכות השילוב‬ ‫מבטא‪/‬ידע הלומד ייזכר אותי‪.‬‬ ‫אני יכולה לסכם שמעל עשור במדינת ישראל‪ ,‬המבטא הסתדר כשבא לו…הוא הפך לישראלי‪,‬‬ ‫אבל עדיין קשה לי להתמודד ולקבל את הפערים התרבותיים‪ .‬גדלתי בין שתי תרבויות‪ ,‬הצרפתית‬ ‫והמרוקאית‪ .‬למרות הים התיכון שיש ביניהם קיים יחסים משותפים שבישראל נעלמו‪ .‬את יחסי‬ ‫הכבוד המשולשת בין המורה ההורה והתלמיד‪ .‬היה לי מאוד קשה בלימודים לבקש מרצה משהו‬ ‫כי לקרוא לו בשם המשפחה היו נפגעים מזה‪ ,‬מי אני כדי לקרוא אותו בשם הפרטי שלו‪ ,‬אנחנו‬ ‫חברים? בצרפתית כמו בספרדית יש גוף מיוחד המחליף לאת‪/‬אתה שמביא לאדם הזה כבוד‬ ‫ומעמד‪ .‬השנה למדנו לקרוא את התלוש המשכורת שלנו על מנת לראות איפה לא להיכשל כי‬ ‫המערכת לא ידאג לך‪ .‬להסביר למשפחתי שאם ארצה לצאת לחתונה חשובה בחול אני תלויה‬ ‫במישהו שיחליט האם מותר לי או לא כי בלי האישור המערכת יכולה לזרוק או למחוק אותי‬ ‫ממנה מהר יותר שהיא קלטה אותי‪ .‬לראות שהעבודה שלך לא נגמרה בשתיים בצהריים כי אחרי‬ ‫הכובע של מורה בביה״ס את הופכת לכובע של מורה להסדרים כיתתיים עד הערב‪ .‬אני מרגישה‬ ‫אחרי השנה ההתמחות הזאת שקיבלנו את התוצרים של שנתיים תופעות לוואי של מגפת‬ ‫הקורונה שההורים מאמינים עוד פחות בנו‪ ,‬שהעבודה המשותפת שחייבת להיות בינינו לטובת‬ ‫ילדינו פוחתת ונעלמת עוד יותר‪.‬‬ ‫אבל אני לא אוותר לאף ילד ולאף הורה כי אני מאמינה בחינוך‪ ,‬אני מאמינה בדרך שלי לחנך שכן‬ ‫יכולה להיות שונה בגלל תרבות וחינוך בית שונה אבל בסופו של דבר אנחנו מכינים את האוצרים‬ ‫האלה לחיים ‪ ,‬מכינים מעשירים אותם לעתיד ולידע על מנת לפתח אותם בתחומים החשובים‬ ‫ביותר שהם השכלי‪ ,‬החברתי והגופני‪.‬‬ ‫כן אני מורה לחינוך הגופני במערכת החינוך הישראלית‪ ,‬אני לא מרוויחה המון ביחס למאמצים‬ ‫שלי להקנות ידע רבה ומקצועית לתלמידים בכיתות השונות‪ .‬אבל הדבר היחיד שאני יכולה‬ ‫להבטיח שיזכרו אותי שהיו להם מורה מיוחדת ומקצועית עם מבטא‪.‬‬