ספר שיטות מחקר0310

‫נשאלו הילדים אם הם רוצים לקבל עזרה עקב הקשיים שחוו בעקבות החשיפה‬ ‫למלחמה והאם הם מסכימים שמידע זה יועבר לגורמי הטיפול‪ .‬רשימת הקודים של‬ ‫הילדים שענו בחיוב הועברה לגורמי הטיפול המתאימים ובכל התהליך הזה לחוקרים‬ ‫לא הייתה גישה לשמות או לפרטים מזהים של משתתפי המחקר‪.‬‬ ‫במחקרים רבים אחרים‪ ,‬שבהם המשתתפים אינם מזוהים‪ ,‬היכולת לתעד‬ ‫הסכמה מודעת קטנה יותר‪ .‬בחלק מהמקרים ועדות אתיקה אינן דורשות תיעוד‬ ‫במחקרים שבהם קשה לתעד הסכמה מדעת‪ ,‬כגון סקרים אנונימיים באינטרנט או‬ ‫ניתוח תוכן של ציוצים או פוסטים ברשת‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬חוקרים כוללים בתחילת‬ ‫השאלון פסקה שבה המשתתף מצהיר שידוע לו שעצם מתן התשובות בהמשך‬ ‫מהווה הסכמה להשתתפות במחקר‪ .‬במקרים שבהם המשתתף אינו יכול לחתום על‬ ‫טופס הסכמה כתוב (למשל‪ ,‬אם הוא אינו יודע קרוא וכתוב)‪ ,‬נעשה שימוש באמצעים‬ ‫אחרים כגון תיעוד בווידאו הן של מתן ההסבר המלא על המחקר והן של מתן‬ ‫ההסכמה‪.‬‬ ‫חסמים בפני הסכמה מדעת‬ ‫הסכמה מדעת נשענת על שני בסיסים‪ :‬האחד‪ :‬הבנה שלמה של המידע המוצג‬ ‫על המחקר והשני‪ :‬בחירה חופשית בהחלטה האם להסכים להשתתף במחקר‪ .‬לכן‬ ‫על החוקרים להבטיח ששני עמודי התווך של ההסכמה יתקיימו‪ .‬לפני שנרחיב את‬ ‫הדיון בהתמודדות החשובה באתגרים הנוגעים לקבלת הסכמה מודעת‪ ,‬חיוני‬ ‫להדגיש‪ ,‬ברוח דוח בלמונט‪ ,‬שבמקביל למאמץ לדאוג לכבודו של המשתתף‬ ‫(‪ ,)respect‬חיוני גם לחשוב על הצדק (‪ )justice‬לקבוצות שונות של משתתפים‪.‬‬ ‫ייתכן שהמאמץ לדאוג להסכמה מדעת נאותה לקבוצות שונות של משתתפים (כגון‬ ‫נפגעי נפש‪ ,‬פליטים שאינם דוברים את שפת המקום או ילדים צעירים)‪ ,‬ירתיע‬ ‫חוקרים מלכלול אותם במחקר פן ייפגע כבודם עקב מגבלות של הסכמה מדעת‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בכך אנו מדירים קבוצות אלו ממחקר ומהאפשרות לשפר את תנאיי חייהם ושל‬ ‫חברים אחרים בקבוצתם כתוצאה מכך שישתתפו במחקר‪ .‬משום כך‪ ,‬חוקרים צריכים‬ ‫להתייחס למכלול השיקולים ולא להפריד את הדיון בסוגיית ההסכמה משאלות‬ ‫אתיות על החשיבות שיש בהכללת קבוצות מודרות במחקר‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש טענות ועדויות לא מעטות על קשיים שבהם נתקלים משתתפים‬ ‫במחקר להבין בצורה מלאה את המידע המוצג בפניהם בעת שמוצע להם להשתתף‬ ‫במחקרים‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר במחקרים מורכבים‪ ,‬כגון מחקרים ניסויים מבוקרים‬ ‫(‪ ,)clinical trials‬שבהם מוצג מידע על קבוצות טיפול‪ ,‬ביקורת‪ ,‬אפשרות לפלסיבו‬ ‫ו'סמיון כפול' (‪ ,double blind‬ראו פרק ‪ .)10‬משום כך‪ ,‬נעשים מאמצים רבים בדרכים‬ ‫שונות ומגוונות כדי להשיג הסכמה מדעת המבוססת על עקרונות אתיים (לדוגמה‪& ,‬‬ ‫‪.)Manti Licari, 2018‬‬ ‫יש משתתפים פוטנציאלים שעקב מגבלות שונות איננו בטוחים שהם מבינים את‬ ‫משמעות המידע המוצג להם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כתב הסכמה להשתתפות במחקר המוצג‬ ‫בשפה שהמועמד אינו שולט בה כגון מהגר‪ ,‬אינו יכול לשמש בסיס להסכמה מדעת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש משתתפים שיש להם קשיים בקבלת החלטות עקב קשיים נפשיים‪.‬‬ ‫רוזנשטיין ומילר (‪ )Rosenstein & Miller, 2003‬קוראים להם 'משתתפים מאותגרי‪-‬‬

‫החלטות' (\"‪ )\"decisionally impaired subjects‬וסוקרים את הדרכים השונות שבהן‬ ‫יש לנקוט כדי להבטיח שהשתתפותם במחקר תהייה מתוך הסכמה‪ .‬דיון דומה ניתן‬ ‫למצוא אצל נוגנט ועמיתיה (‪ )Nugent, Miller, Henter & Zarate, 2017‬על‬ ‫מועמדים למחקר אשר להם הפרעות מצב רוח (‪.)mood disorders‬‬ ‫בספרות יש דיונים רבים במיוחד על שתי קבוצות גיל‪ :‬זקנים וילדים צעירים‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שגיל מבוגר קשור לקשיים בהבנת המידע המוצג ( ‪Guillemin, et al.,‬‬ ‫‪ ,)2015‬ולכן יש להשקיע מאמץ מיוחד להנגיש את המידע‪ ,‬לא להסתפק בהצגה‬ ‫חטופה של המידע באמצעות מספר רב של טפסים‪ ,‬אלא לוודא שהמידע מובן ברמה‬ ‫סבירה המאפשרת הסכמה מדעת‪ .‬כך למשל‪ ,‬מדווח לי (‪ )Lee, 2010‬על פיתוח כלי‬ ‫שבו ארבעה פריטים שבאמצעותו אפשר להעריך את היכולת להסכמה מודעת של‬ ‫מועמד זקן להשתתף במחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬העדויות בנושא זה אינן עקביות ויש חילוקי‬ ‫דעות בספרות באשר למידת ההבנה של קבוצות שונות של זקנים וכן באשר לדרכים‬ ‫היעילות יותר להנגיש מידע זה‪ .‬בספר זה אין מקום לסקירה נרחבת בנושא זה‬ ‫וקוראים שיש להם עניין מיוחד בנושא יוכלו למצוא מידע נוסף בספרות (כגון‪,‬‬ ‫‪.)Cherniack, 2002; Guillemin et al., 2015‬‬ ‫הקשיים במתן הסכמה מדעת אצל ילדים נובעים ממאפיינים אחדים‪ :‬חשש‬ ‫שילדים יתקשו להבין את משמעויות המידע על המחקר‪ ,‬חשש שילדים ייטו ל ִרצות‬ ‫את המבוגר הסמכותי המציע להם להשתתף במחקר ולכן הם לא יפעלו מתוך רצון‬ ‫חופשי ולבסוף חשש שילדים ישתתפו במחקר רק כדי לקבל את הפיצוי המובטח‬ ‫בעבור השתתפותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬במחקרים בהשתתפות ילדים יש היבטים משפטיים‬ ‫הקשורים לאחריות שיש להורי הילד או לאפוטרופוס שלו המחייבים את מעורבותם‪.‬‬ ‫וכדי לא לפגוע בהיבטים אלה נדרשים חוקרים להסכמה של ההורה או של‬ ‫אפוטרופוס על הילד‪.‬‬ ‫בדרך כלל מקובל לדרוש הסכמות הן של הילד והן של הוריו (או אפוטרופוס)‪.‬‬ ‫מבחינים בין הסכמה אקטיבית של ההורה‪ ,‬שבה ההורה נדרש לחתום שהוא מאשר‬ ‫שילדו ישתתף במחקר‪ ,‬ובין הסכמה פאסיבית שבה נמסר להורה מידע על המחקר‬ ‫וניתנת לו אפשרות להתנגד‪ .‬אם ההורה אינו מביע התנגדות זו מניחים שיש בכך‬ ‫משום הסכמה‪ .‬יש כללים שונים באשר למקרים שבהם מתאימה הסכמה פסיבית או‬ ‫אקטיבית‪ .‬כללים מסוימים קשורים לגיל הילד וליכולותיו להסכים באופן מודע‬ ‫להשתתף במחקר (נדרשת הסכמה אקטיבית של ההורים כשהילדים צעירים יותר)‬ ‫וכללים אחרים נוגעים לאופי המחקר‪ .‬ככל שהסיכון גבוה יותר מצופה שההורים יהיו‬ ‫מעורבים יותר והסכמתם תהייה אקטיבית‪ .‬רק לאחר תהליך בקשת ההסכמה של‬ ‫ההורים יש מקום לפנות ולבקש את הסכמתם של ילדיהם‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים חוקרים עשויים לחשוב כי אין להתנות ביצוע מחקר‬ ‫בהשתתפות ילדים בהסכמת הוריהם‪ .‬במצבים אלו מעריכים החוקרים כי התלות‬ ‫בהסכמת ההורה תפגע בזכויות הילדים להשתתף במחקרים הנוגעים להם (עקרון‬ ‫'הצדק')‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מחקרים על התנהגות מינית של ילדים או על שימוש באלכוהול‬ ‫בקרב ילדים עשויים להיות חשובים בעבור ילדים‪ ,‬אך הוריהם עלולים להתנגד‬ ‫להשתתפות במחקר ובכך למנוע מהילדים את יתרונות מחקר‪ .‬חוקרים חייבים‬ ‫להעלות נושאים כגון אלה בפני ועדת האתיקה המתאימה ולהציג את עמדתם‪.‬‬

‫לעיתים תהייה הסכמה שניתן למנות 'ידיד לילד' שיהיה אחראי לבדיקה מעמיקה של‬ ‫הסיכון והתועלת של השתתפות הילד המסוים במחקר ולמתן הסכמה או התנגדות‬ ‫(במקום ההורה)‪.‬‬ ‫דוגמה אחרת למורכבות בנושא היא במחקרים על ילדים במצבי סיכון ובהשמה‬ ‫חוץ ביתית‪ .‬מאופי היחסים בין ההורים לילדים במצבים כאלה ייתכן שהורים יתנגדו‬ ‫באופן גורף להשתתפות ילדיהם בכל מחקר העשוי לחשוף את מערכת היחסים ואת‬ ‫האירועים שעברו הילדים בבית‪ .‬אי ביצוע מחקרים בסוגיות אלו יפגע לאורך זמן‬ ‫ברווחתם של ילדים‪ .‬כמובן שקיים גם סיכון שהשתתפות במחקרים אלו תפגע בילדים‬ ‫ולכן יש לשקול את מכלול השיקולים האתיים בכל הקשר ולא להסתפק בכללים‬ ‫גורפים ומחייבים‪.‬‬ ‫אין ספק שמחקרים בהשתתפות ילדים מעוררים שאלות אתיות רבות‪ .‬בספרות‬ ‫מופיעים דיונים רבים העוסקים בניסיון לאזן בין הרצון לשתף ילדים ובני נוער‬ ‫במחקרים הנוגעים להם וכך לאפשר להם להשמיע את קולם‪ ,‬ובין הצורך להכיר‬ ‫בעובדה שהם פגיעים דבר המגביל את יכולתם להשתתף במחקר מתוך הסכמה‬ ‫מדעת‪ .‬בישראל‪ ,‬אשר בן אריה הוא מהקולות הבולטים ביותר הקוראים לשמוע את‬ ‫קולם של הילדים ולשתפם במחקרים הנוגעים להם (למשל‪ ,‬בן אריה וקמחי‪.)2007 ,‬‬ ‫אחד המשאבים היכולים לסייע לחוקרים המבקשים לשתף ילדים במחקר‪ ,‬הוא‬ ‫מדריך אתיקה לחוקרים המציג את ההיבטים השונים של התנהלות אתית במחקר‬ ‫עם ילדים בהתאם לעקרונות האתיים של המועצה הבריטית למחקר כלכלי וחברתי‬ ‫(‪https://esrc.ukri.org/funding/guidance-for-applicants/research- - )ESRC‬‬ ‫‪ethics/frequently-raised-topics/research-with-children-and-young-‬‬ ‫‪ .people/‬המלצות חשובות המופיעה במדריך היא לתת לילדים זמן ומקום להתלבט‬ ‫אם להשתתף במחקר‪ ,‬לתת להם הזדמנות להתייעץ עם אדם בוגר שהם סומכים‬ ‫עליו וכן להסביר להם את המחקר בשפה נגישה‪ .‬זאת כמובן‪ ,‬מלבד כל התהליכים‬ ‫הנדרשים מהחוקר מול הורי הילד‪.‬‬ ‫עוד נציין כי חוקרים המתכוונים להעמיק במחקרים המשתפים ילדים ימצאו עניין‬ ‫רב במדריך מפורט שנערך על ידי ארגון ‪https://childethics.com/wp- UNICE‬‬ ‫‪.content/uploads/2013/10/ERIC-compendium-approved-digital-web.pdf‬‬ ‫במדריך מוצגים העקרונות האתיים של שיתוף ילדים במחקר ושורה ארוכה של‬ ‫תיאורי מקרה הנוגעים לסוגיות כגון איזון בין נזקים לתועלות‪ ,‬הסכמה מודעת‪,‬‬ ‫פרטיות ושיתוף במידע וכן פיצוי ותשלום בעבור השתתפות במחקר‪.‬‬ ‫יש קבוצות נוספות המעמידות אתגרים אתיים בפני חוקרים‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחקר‬ ‫עם אסירים או להבדיל חיילים‪ ,‬מעלה את הקונפליקט בין עקרונות צדק לכבוד‪ .‬במשך‬ ‫שנים הייתה התנגדות לעריכת מחקרים בהשתתפות אסירים עקב מידע אמין על כך‬ ‫שבעבר השתתפותם של אסירים לא הייתה מתוך הסכמה חופשית‪ ,‬אלא עקב לחץ‬ ‫שהופעל עליהם על ידי שלטונות הכלא‪ .‬הסכנה כאן היא פגיעה בכבודם של האסירים‬ ‫שלא יכולים לבחור באופן חופשי ופגיעה בצדק שלו הם זכאים משום שמשתפים‬ ‫אותם במחקרים שבהם יש סכנה למשתתפים יותר מאשר לקבוצות אחרות‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬שהן פחות פגיעות‪ .‬משום כך‪ ,‬הכללים שקבעה ועדה מיוחדת שמונתה‬

‫להמליץ בנושא זה בארצות הברית בשנת ‪ 1976‬באשר להשתתפות אסירים מנעו‬ ‫כמעט לחלוטין את השתתפותם במחקרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לזריני ואלטיס מציינים שעל אף‬ ‫שבתקופת זמן מסוימת שיעור גבוה מאוד של האסירים בניו יורק היו חולים באיידס‪,‬‬ ‫רק שמונה מהם (פחות מאלפית האחוז מהאסירים) נכללו במחקר על טיפול באיידס‬ ‫(‪ .)Lazzarini & Altice, 2000‬ניתן לראות בממצא זה סימן לחוסר איזון בין הרצון‬ ‫להגן על אסירים על ידי מניעת השתתפותם במחקר ובין הרצון לוודא שיכללו‬ ‫במחקרים הרלוונטיים לחייהם‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬התחזקה הנטייה בארצות הברית להגיע לאיזון טוב יותר בין‬ ‫העקרונות האתיים השונים כפי שהם נוגעים להשתתפות אסירים במחקר‪ .‬המשמעות‬ ‫המרכזית היא הרחבת הדיון בכבודם של האסירים ולא רק בהסכמה מודעת‬ ‫והתייחסות נרחבת יותר לדאגה לצדק שיש בשילוב אסירים במחקר‪ ,‬בדרכים‬ ‫המאפשרות להם גם ליהנות מיתרונות הגלומים במחקר‪ .‬קוראים המעוניינים‬ ‫להמשיך וללמוד נושא זה מופנים לעבודה של שאו ועמיתיו ( & ‪Shaw, Wangmo‬‬ ‫‪.)Elger, 2014‬‬ ‫כפי שציינו בתחילת פרק זה‪ ,‬בישראל היה אירוע קשה של פגיעה אתית בחיילים‬ ‫שהשתתפו בניסוי בתנאים שלא איפשרו להם בחירה חופשית‪ .‬לאחרונה היה דיווח‬ ‫על פגיעה אתית נוספת בחיילי צ‪.‬ה‪.‬ל‪ .‬נמצא שהצבא מסר את שמותיהם של חיילים‬ ‫שחלו בקורונה לחברה פרטית שערכה ניסויים בבדיקה חדשנית לזיהוי חולי קורונה‪.‬‬ ‫אמנם הייתה הקפדה לבקש את רשותם של החיילים להשתתפות במחקר‪ ,‬אולם‪ ,‬לא‬ ‫התבקשה הסכמתם למסור את שמותיהם לחברה פרטית‪ .‬העברה של מידע רפואי‬ ‫ללא אישור היא פגיעה קשה בפרטיות ומהווה פגיעה אתית שיש להימנע ממנה‬ ‫במחקר‪.‬‬ ‫‪^^##463‬תהליכי קבלת אישור מוועדות אתיקה‬ ‫חוקרים שעורכים כיום מחקרים שבהם מעורבים בני אדם חייבים לקבל אישור‬ ‫מוועדת אתיקה רלוונטית לפני שהם יוצאים למחקר‪ .‬המבנה הארגוני והתהליך‬ ‫לאישור המחקר בוועדות האתיקה שונה ממדינה למדינה וממוסד למוסד‪ .‬להלן כמה‬ ‫דוגמאות‪ :‬א‪ .‬כל תהליכי האישור מתנהלים מול ועדה מרכזית כלל‪-‬אוניברסיטאית; ב‪.‬‬ ‫לכל מחלקה או פקולטה באוניברסיטה יש ועדה משלה; ג‪ .‬אישורי האתיקה למחקרים‬ ‫מתקבלים במסגרת סמינרי מחקר על ידי מורי הסמינר; ד‪ .‬אישורים הניתנים על ידי‬ ‫ועדת אתיקה מוסדית; ה‪ .‬ועדה נפרדת למחקרים רפואיים‪ .‬אולם‪ ,‬למרות ההבדלים‬ ‫בין המוסדות השונים לתהליכי האישור יש מאפיינים דומים ודרישות דומות‪.‬‬ ‫במרבית המוסדות נערך תהליך בדיקה ראשוני המגדיר אם יש צורך בבדיקה‬ ‫מלאה או שאולי ניתן לפטור את המחקר מהתהליך (שבחלק נכבד מהמקומות הוא‬ ‫איטי ודורש השקעה רבה בניירת המתאימה)‪ .‬פטור זה (‪ )exemption‬ניתן במקרים‬ ‫שבהם החשש לפגיעה אינו גבוה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במקומות רבים ניתוח משני של נתונים‬ ‫קיימים ונגישים לציבור‪ ,‬שאינם כוללים פרטים אישיים מזהים‪ ,‬פטורים מפנייה לוועדת‬ ‫אתיקה‪ .‬בכללי האתיקה הנוהגים בארצות הברית יש סעיפים מפורטים (‪)CFR 45‬‬ ‫המגדירים מצבים שבהם יש פטור מהתהליך המקובל‪ ,‬ובהם התייחסות למחקר על‬

‫נתונים לא מזוהים הנאספים בתהליכים המקובלים במוסדות חינוך (כמו מחקר על‬ ‫פרקטיקות הוראה) וכן מחקרים המבוססים על מבחנים חינוכיים‪ ,‬וכן סקרים ותצפיות‬ ‫הנערכים במרחב הציבורי ללא זיהוי המשתתפים‪ ,‬אשר בהם התצפית והמדידה לא‬ ‫יעמידו את המשתתפים בסיכון כלשהו‪ .‬גם בתוך סעיפים אלו יש יוצאים מהכלל‬

‫(למשל מחקר בהשתתפות ילדים‪ ,‬אסירים ועוד)‪ .‬משום כך‪ ,‬לפני שמניחים שהמחקר‬ ‫פטור מפנייה לוועדת אתיקה יש לבחון היטב מה הכללים במוסד שבו פועל החוקר‪.‬‬ ‫כל הפניות לוועדות אתיקה נעשות באמצעות הגשת טפסים (לעיתים באופן‬ ‫מקוון)‪ .‬טפסים אלו שונים ממקום למקום אך לרוב יש להם מבנה מקובל המופיע‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫לוח ‪13.1‬‬ ‫מבנה אופייני לפנייה לוועדת אתיקה‬

‫חלק זה נותן בידי הוועדה תמונה שלמה של‬ ‫פרטי המחקר‬ ‫המחקר המאפשרת להעריך את חשיבות‬ ‫פרטי החוקר‬ ‫המחקר‪ ,‬הסיכונים שעשויים לנבוע ממנו‪ ,‬הצורך‬ ‫בהגנות מיוחדות וכדומה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫תקציר הליך המחקר‬ ‫חלק זה נדרש לצרכים אדמיניסטרטיביים‬ ‫(מספר המשתתפים‪,‬‬ ‫לרבות המשך דיאלוג עם המגיש לצורכי‬ ‫גיל‪ ,‬מין‪ ,‬קריטריונים‬ ‫הבהרת פרטים‪.‬‬ ‫להכללה‪ ,‬משך‬ ‫המחקר‪ ,‬כלי מחקר‬ ‫מסייע להעריך את התועלת במחקר למול‬ ‫הסכנות האפשריות למשתתפים‪.‬‬ ‫ועוד)‬ ‫פרטים אלו חשובים כדי להעריך אם מדובר‬ ‫המסגרת שבה ייערך‬ ‫במשתתפים שלהם פגיעות מיוחדת (ילדים‪,‬‬ ‫המחקר‬ ‫זקנים‪ ,‬וכדומה)‪ ,‬קריטריונים להכללה במחקר‬ ‫שאינם פוגעים בקבוצה מסוימת באוכלוסייה‬ ‫ומשך מחקר שעלול ליצור עומס כבד על‬ ‫המשתתפים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תיאור הליך המחקר‬ ‫מאפשר לזהות האם תיתכן פגיעה במשתתפים‬ ‫ממרכיבים בתהליך המחקר‪ ,‬כגון דרישה לביצוע‬ ‫משימות שעלולות לפגוע במשתתף‪ ,‬הצגת‬ ‫שאלות פוגעניות ועוד‪.‬‬ ‫יש מחקרים הנערכים במרחב הציבורי ומחקרים‬ ‫אחרים מחייבים לאסוף נתונים במסגרת‬ ‫ארגונית כגון יחידה צבאית‪ ,‬בית ספר‪ ,‬כלא או‬ ‫מוסד אחר‪ .‬ארגונים אלו נוהגים לקיים הליכים‬ ‫לאישור ביצוע המחקר במסגרתם כגון אישור‬ ‫של קצין רפואה ראשי‪ ,‬המדען הראשי של‬ ‫משרד החינוך או הבריאות‪ .‬במקרים מעין אלו‬ ‫תוודא הוועדה שהמגיש ער לצורך זה ונקט את‬ ‫הצעדים הדרושים כדי לקבל אישור‪ .‬יש מוסדות‬ ‫הדורשים אישור עקרוני של הצעת מחקר על ידי‬ ‫מוסד אקדמי לפני שיבחנו בקשה לעריכת‬ ‫מחקר במסגרתם‪ .‬במקרים מעין אלו אישור‬ ‫הצעת המחקר הוא 'על תנאי'‪ ,‬עד שיתקבל‬ ‫האישור מצד המוסד שבו ייערך המחקר‪.‬‬

‫כאן ניתן ללמוד על המידה שבה המשתתפים‬ ‫אופן גיוס המשתתפים‬ ‫חופשיים להשתתף במחקר או עלולים לחוש‬ ‫למחקר‬ ‫לחץ להשתתפות (למשל‪ ,‬לקוחות המתבקשים‬ ‫להשתתף במחקר על ידי מי שמגיש להם‬ ‫שירות)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחנת השאלה עד כמה מדובר‬ ‫בהיכרות אישית של החוקר עם המשתתפים‬ ‫השונים והאם היכרות זו עלולה להקשות על‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫מקובל להגיש לאישור גם את כלי המחקר כדי‬ ‫כלי המחקר‬ ‫שחברי הוועדה יתרשמו באופן בלתי אמצעי אם‬ ‫כלים אלו עלולים להוות סיכון למשתתפים‪ ,‬כגון‬ ‫שאלות חודרניות‪ ,‬שאלות המעוררות תהליכים‬ ‫רגשיים קשים וכדומה‪.‬‬ ‫כאן ניתנת לחוקר ההזדמנות להציג את‬ ‫התועלת הצפויה‬ ‫התועלת במחקר‪ ,‬בדרך שעשויה להצדיק רמה‬ ‫מהמחקר (תאורטית‬ ‫מסוימת של סיכונים למשתתפים‪.‬‬ ‫ויישומית)‪:‬‬ ‫חלק זה‪ ,‬המלווה בהצגת הפנייה למשתתפים‬ ‫הסכמה מודעת‬ ‫וטופס ההסכמה‪ ,‬מאפשר לוועדה לוודא שכל‬ ‫להשתתפות במחקר‬ ‫המידע הרלוונטי הוצג למשתתפים בדרך‬ ‫המשקפת נכונה את מטרות המחקר והתהליכים‬ ‫הכלולים בו‪.‬‬ ‫האם משתתפי המחקר כאן ניתן להסביר מצב שבו המשתתפים אינם‬ ‫חותמים על טופס הסכמה‪ ,‬להסביר את הסיבות‬ ‫חותמים על טופס‬ ‫לכך ובמקרה הצורך לפרט מהי האלטרנטיבה‬ ‫הסכמה?‬ ‫לחתימה‪.‬‬ ‫כאן המקום להבהיר את תהליך ההסכמה‬ ‫אם המשתתפים אינם‬ ‫כאשר אין די בהסכמת המשתתף‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫יכולים לחתום‪ ,‬האם‬ ‫תתבקש חתימה‬ ‫החוקר מצרף את מכתב ההסכמה שיוגש‬ ‫מהאפוטרופוס של‬ ‫להורה של משתתף קטין ויבהיר (ויצדיק) את‬ ‫משתתפי המחקר על‬ ‫טופס ההסכמה?‬ ‫הבחירה שלו בהסכמה פאסיבית לעומת‬ ‫אקטיבית‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬כאן המקום להבהיר‬ ‫מדוע‪ ,‬למרות מאפייני המשתתפים‪ ,‬לא תתבקש‬ ‫הסכמה מאחרים‪.‬‬

‫חשוב להבהיר עד כמה בחירתו של המשתתף‬ ‫האם קיים קשר בין‬ ‫היא חופשית‪ .‬לעיתים מקור הלחץ יכול להיות‬ ‫החוקר למשתתף‬ ‫תפקידו של החוקר כמגיש שירותים או כבעל‬ ‫סמכות ולעיתים המקור עלול להיות ההקשר‬ ‫שעלול לגרום לחץ על‬ ‫חופש הבחירה שלו‬ ‫שבו נעשה המחקר המחבר באופן ישיר בין‬ ‫להשתתף במחקר?‬ ‫הסכמה להשתתפות במחקר ובין קבלה או‬ ‫מניעה של טובות הנאה ושירותים המגיעים‬ ‫למשתתף‪.‬‬ ‫חוקרים צריכים להבהיר למשתתפי המחקר‬ ‫האם משתתף יכול‬ ‫שתהייה להם אפשרות להפסיק את‬ ‫להפסיק את‬ ‫השתתפותם גם לאחר שהמחקר החל‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫השתתפותו גם לאחר‬ ‫זה המקום להבהיר שגם אם המשתתף יפסיק‬ ‫מתן ההסכמה?‬ ‫את השתתפותו לא ינקטו נגדו כל אמצעים‪.‬‬ ‫חוקרים המתכוונים לתת פיצוי למשתתפים על‬ ‫השקעת זמן‪ ,‬צריכים להבהיר כאן כיצד יתייחסו‬ ‫למי שיפסיקו את השתתפותם במחקר‪ ,‬האם‬ ‫הם יקבלו פיצוי ולו חלקי ומדוע‪.‬‬ ‫חלק זה עוסק ישירות בסיכונים למשתתפים‪.‬‬ ‫אי‪-‬נעימות וסיכונים‬ ‫אופיים של הסיכונים (פיזיים‪ ,‬פסיכולוגיים או‬ ‫אחרים למשתתפי‬ ‫המחקר‬ ‫כלכליים) תלוי כמובן בהקשר שבו נעשה‬ ‫המחקר‪ ,‬במטרותיו ובתהליכי המחקר‪.‬‬ ‫האם משתתפי המחקר כאן מופיעה ההערכה של החוקר‪ ,‬מפורטת‬ ‫צפויים לחוות אי‪-‬נוחות‪ ,‬והוגנת ככל שניתן‪ ,‬של כל סוגי הסיכונים‬ ‫סבל פיזי‪ ,‬פסיכולוגי או ועוצמתם למשתתפים‪ .‬במידת האפשר יש‬ ‫אחר במהלך המחקר לגבות חלק זה בתוצאות מחקרים אמפיריים‬ ‫בטווח הקצר הארוך? ובמסקנות שנגזרו ממחקרים אחרים על‬ ‫הסיכונים הכרוכים במחקרים מעין אלה‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬חוקרת עשויה לציין שייתכן שהמשתתף‬ ‫יחוש אי נוחות פסיכולוגית‪ ,‬אך לפי מחקרים‬ ‫שנערכו בעבר‪ ,‬מדובר באי נוחות קלה‪ ,‬זמנית‬ ‫וללא תופעות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫בחלק זה מציינת החוקרת את הצעדים שנקטה‬ ‫אם צפויים סיכונים‪,‬‬ ‫כדי להקטין או למנוע סיכון (למשל‪ ,‬שימוש‬ ‫מה נעשה כדי למנוע‬ ‫אותם‪ ,‬להקטינם‪ ,‬או‬ ‫בכלים ובתהליכים שהוכחו כמקטינים סיכון וכן‬ ‫הכשרה והדרכה של מראיינים) או צעדים‬ ‫להתמודד אתם‬ ‫שנועדו להתמודד עם תגובות שליליות העלולות‬ ‫להופיע בעקבות ההשתתפות במחקר (למשל‪,‬‬ ‫על ידי מתן הפניות לצוות המחקר ולמקורות‬ ‫סיוע אחרים)‪.‬‬

‫חלק זה נועד לאותם מחקרים שבהם היה צורך‬ ‫רמייה והטעיה‬ ‫להטעות את המשתתפים כדי להשיג את‬ ‫מטרות המחקר‪ .‬כאן המקום להבהיר את‬ ‫חשיבותה של ההטעיה‪ ,‬את ההערכה של מידת‬ ‫הנזק שהיא עלולה לגרום ואת הדרכים שבהן‬ ‫ינקוט החוקר כדי להקטין את נזקיה‪.‬‬ ‫כאן המקום להפגין כבוד למשתתפים על ידי‬ ‫הסבר למשתתפים‬ ‫מתן הסבר על מטרות המחקר וחשיבותו‪ .‬הסבר‬ ‫לאחר איסוף הנתונים‬ ‫זה חשוב במיוחד במקרים שבהם הייתה‬ ‫הטעיה או שהחוקר מסר מידע מינימלי בלבד‬ ‫בתחילת המחקר כדי למנוע הטיה‪ .‬חוקרים‬ ‫המתחייבים בפני המשתתפים לשלוח להם‬ ‫תקציר ממצאי המחקר יציינו זאת כאן‪.‬‬ ‫כאן על החוקר לנמק את החלטותיו באשר‬ ‫פיצוי על השתתפות‬ ‫לאופי הפיצוי וגודלו‪ .‬על החוקר לאזן בין כבוד‬ ‫במחקר‬ ‫והערכה לזמן ולמאמץ שהשקיע המשתתף‪ ,‬ובין‬ ‫הסכנה של 'פיתוי' המשתתף ופגיעה ברצונו‬ ‫החופשי עקב ניצול העובדה שהוא זקוק לפיצוי‬ ‫בחלק זה מבהירים החוקרים עד כמה רגישים‬ ‫נתוני המשתתפים‪:‬‬ ‫הנתונים שהם מתכוונים לאסוף על המשתתפים‬ ‫פרטיות‪ ,‬סודיות‪,‬‬ ‫העברת נתונים‬ ‫מבחינת האפשרות לזהות אותם‪ .‬כאן ידווח‬ ‫ושמירתם‬ ‫החוקר האם הוא מתכוון לחבר נתונים אלו‬ ‫למידע אחר שיש בידיו על המשתתפים‪,‬‬ ‫להעבירו הלאה וכן כיצד ישמור על הנתונים‬ ‫האישיים הרגישים‪.‬‬ ‫האם נתוני המשתתפים כאן יבוא פירוט המידע שיש על כל משתתף כדי‬ ‫כוללים פרטים מזהים להעריך עד כמה זהותו עלולה להיחשף בפני מי‬ ‫כלשהם מלבד מספר שיגיע לנתונים אלו‪.‬‬ ‫משתתף? (כולל‬ ‫הקלטות‪ ,‬צילומי וידאו)‪.‬‬ ‫החוקרים מציינים כאן אמצעים פיזיים לשמירה‬ ‫אלו אמצעים יינקטו‬ ‫על מסמכים (ארונות נעולים‪ ,‬כספת) וכן‬ ‫לשמירת סודיות‬ ‫הנתונים?‬ ‫אמצעים אלקטרוניים (מחשב המוגן על ידי‬ ‫סיסמה)‪ .‬חוקרים יכולים לתאר כאן מנגנון של‬ ‫שימוש בקודים המאפשרים הגנה מרבית על‬ ‫סודיות הנתונים‪.‬‬

‫למוסדות שונים יש דרישות שונות באשר למשך‬ ‫כמה זמן יישמרו‬ ‫הזמן שבו יישמרו הנתונים‪ .‬יש כאן מתח בין‬ ‫הנתונים שייאספו‬ ‫מצד אחד הצורך לשמור את הנתונים זמן ארוך‬ ‫במחקר?‬ ‫מספיק כדי שניתן יהיה לבחון את אמינותם אם‬ ‫מתעוררות שאלות לגבי היושרה של המחקר‬ ‫(ראו פרק ‪ ,)13‬אך מצד שני לשמור אותם זמן‬ ‫קצר ככל האפשר כדי להקטין את הסכנה‬ ‫בחשיפת הנתונים על משתתפים‪ .‬ככל‬ ‫שהנתונים נשמרים זמן רב יותר‪ ,‬כך גדל הסיכון‬ ‫לזליגת הנתונים‪.‬‬ ‫לסיום פרק זה נציין את המובן מאליו‪ :‬אישור מוועדת אתיקה מהווה כתב‬ ‫התחייבות של החוקר לעמוד בדרישות שנטל על עצמו‪ .‬משום כך‪ ,‬חיוני להקפיד‬ ‫ולשמור על ההגנות האתיות השונות שהוצגו בבקשת האישור‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מחויבותו‬ ‫של החוקר אינה רק לנתונים המופיעים בטופס האישור‪ ,‬אלא להתנהגות אתית כלפי‬ ‫משתתפי המחקר‪ ,‬גם אם חלו שינויים המחייבים שינויים באופן ביצוע במחקר‪ .‬משום‬ ‫כך‪ ,‬חיוני לבחון לאורך המחקר אם יש צורך בשינויים בהתנהלות המחקר כדי‬ ‫להתמודד עם סוגיות אתיות שלא נצפו מראש‪ .‬במקרים מורכבים במיוחד‪ ,‬כגון‬ ‫במחקרי אורך הנמשכים שנים ארוכות‪ ,‬יש מקום להקים ועדה מלווה שבה אפשר‬ ‫יהיה להתייעץ באופן שוטף ולעדכן פרוטוקולים הנוגעים לשמיר על האתיקה‪ ,‬לאור‬ ‫האתגרים המתגלים עם הזמן‪.‬‬ ‫‪^^##464‬התנהגות נאותה ויושרה במחקר‬ ‫בחלק הקודם דנו בדרישות האתיות שמטרתן להגן על המשתתפים במחקר‪ .‬בחלק‬ ‫זה נדון בהיבטים אתיים נוספים‪ ,‬אלו העוסקים בדרך התנהלותם של חוקרים מול‬ ‫הציבור ומול עמיתיהם ושותפיהם למחקר‪ .‬כאן נעמוד על שלוש סוגיות מרכזיות‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬הטעייה בדיווח על המחקר ותוצאותיו‪ ,‬השנייה ‪ -‬גילוי נאות של אינטרסים‬ ‫שיש לחוקר והאחרונה ‪ -‬התנהלות אתית בכל הקשור לפרסום ממצאים בספרות‬ ‫המדעית‪.‬‬ ‫‪^^##465‬הטעייה בדיווח על ממצאי מחקר‬ ‫בשנת ‪ 1998‬פרסם כתב העת הרפואי הבריטי היוקרתי‪ ,‬לנסט (‪ ,)Lancet‬מחקר‬ ‫שנערך על ידי ד\"ר ווקפילד (‪ )Wakefield‬שהציג ממצאים הקושרים אוטיזם אצל‬ ‫ילדים לחיסון המשולש של חזרת‪ ,‬חצבת ואדמת‪ 12 .‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬חזר בו‬ ‫העיתון מהפרסום (הדבר מכונה בעגה המקצועית ‪,)retracted the publication‬‬ ‫לאחר שבחן שוב את שיטות המחקר ואת ניגודי האינטרסים הכלכליים של החוקר‬ ‫(לסקרנים‪ ,‬ניתן לראות את המאמר והמילה ‪ retracted‬מתנוססת באדום על כל אחד‬ ‫מעמודי המאמר‪https://kopernio.com/viewer?doi=10.1016/S0140- ,‬‬ ‫‪ .)6736(97)11096-0&route=6‬שלושה חודשים לאחר הפרסום איבד ד\"ר וויקפילד‬ ‫את רישיון הרפואה שלו‪ ,‬עקב האשמות על התנהגות לא אתית שכללה גם פגיעות‬

‫אתיות במחקר עם ילדים עם בעיות התפתחותיות‪ .‬זמן קצר לאחר התיקון בעיתון‬ ‫התאבד בתלייה אחד מהשותפים למחקר‪.‬‬ ‫למרות התפתחויות אלו‪ ,‬לפרסום המקורי והמטעה של הקשר בין חיסון ואוטיזם‬ ‫הייתה השפעה רבה על הורים רבים ברחבי העולם‪ .‬בבריטניה ובארצות הברית‬ ‫הייתה ירידה משמעותית בשיעורי החיסון ועלייה בשיעורי מחלת החצבת‪ .‬עד היום‬ ‫ניתן לשמוע טיעונים נגד חיסונים המצטטים את המחקר שזייף נתונים (‪)falsify data‬‬ ‫לתמיכה בעמדה שחיסונים גורמים לאוטיזם‪.‬‬ ‫יושיטאקה פוג'י ( ‪ )Yoshitaka Fujii‬הוא חוקר רפואי‪ ,‬שעסק בדרכים להקטין‬ ‫תופעות לוואי אחרי הרדמה בניתוח‪ .‬פוג'י מחזיק בשיא העולמי המפוקפק במספר‬ ‫המאמרים שזייף ואשר הופיעו בכתבי עת מדעיים מכובדים‪ .‬הוא פרסם לא פחות מ‪-‬‬ ‫‪ (!( 183‬מאמרים המתבססים על נתונים בדויים ומזויפים בין שנת ‪ 1993‬לשנת‬ ‫‪ 2012‬שבה התגלו מעשיו‪.‬‬ ‫ולא רק ברפואה‪ .‬הפיזיקאי הגרמני יאן הנדריק שון (‪)Jan Hendrik Schön‬‬ ‫פרסם סדרת מאמרים פורצי דרך בתחום המוליכים למחצה‪ ,‬בין היתר בכתב העת‬ ‫היוקרתי ‪ ,Nature‬אשר הניבה סדרת פרסים מרשימה‪ .‬בעקבות שאלות שהעלו‬ ‫חוקרים אחרים באשר לסבירותם של ממצאיו‪ ,‬הקימה מעבדת בל (‪ )Bell Labs‬ועדה‬ ‫לבחינת מחקריו‪ .‬הוועדה מצאה שהחוקר לא שמר רישומים של עבודת המעבדה שלו‬ ‫וכמו כן נמחקו פרוטוקולים מהמחשבים מעבדתו‪ .‬הוועדה מצאה עדויות ל‪ 16-‬עבירות‬ ‫אתיות שונות בתהליכי איסוף הנתונים‪ ,‬בתיעודם ובפרסומם‪.‬‬ ‫ולא רק בגרמניה וביפן‪ .‬בשנת ‪ 2010‬פיטרה אוניברסיטת הרווארד את החוקר‬ ‫מרק האוזר‪ ,‬לאחר שהתברר שעבר שמונה עבירות אתיות בפרסום מאמריו‪ .‬נמצא‬ ‫שהוא זייף ממצאים והציג בצורה מטעה ממצאים אחרים ממחקריו העוסקים‬ ‫בקוגניציה של קופים ובני אדם‪ .‬ולא רק קופים‪ .‬בשנת ‪ 2017‬פרסמו שני מדענים‬ ‫שוודים מאמר פורץ דרך בכתב העת היוקרתי ‪ .Science‬המאמר הראה כי דגים‬ ‫צעירים מעדיפים לאכול שאריות פלסטיק‪ .‬החוקרים הורשעו בסדרת התנהגויות לא‬ ‫אתיות וכתב העת חזר בו מפרסום מאמרם‪ .‬בין היתר נמצא שהם לא דיווחו על מידע‬ ‫ש'נעלם' יחד עם מחשב מעבדה‪ ,‬דיווחו על שימוש בחומרים במעבדה בכמויות שלא‬ ‫הייתה להם כל גישה אליהם‪ ,‬ולמעשה לא הייתה כל דרך לבצע מחקר כזה‪ ,‬אלא רק‬ ‫אם ממציאים את תהליך המחקר‪ .‬הוועדה שבדקה את המחקר והגיעה למסקנות אלו‬ ‫ביקרה בחריפות את מדיניות המערכת של כתב העת היוקרתי והנחשב‪ ,‬על שלא‬ ‫זיהתה את אי הסבירות הקיצונית של הדיווח במאמר‪.‬‬ ‫פסיכולוג הולנדי‪ ,‬דידריק אלכסנדר סטאפל (‪ ,(Stapel‬עלה לכותרות בשנת‬ ‫‪ 2011‬לאחר שהתברר שבמשך שנים התמחה בתכנון מחקרים בצורה מפורטת‪,‬‬ ‫בהמצאת תוצאות מחקרים אלו שלא ערך מעולם וכן בשיתוף תלמידיו וחוקרים‬ ‫אחרים בנתונים הבדויים‪ .‬ועדה מטעם האוניברסיטה שבה פעל מצאה שעשרות‬ ‫מאמרים שכתב‪ ,‬לרבות מאמר בכתב העת המכובד ‪ Science‬התבססו על מחקרים‬

‫שכלל לא נערכו‪ .‬אחת הסיבות לכך שמעשה ההונאה הצליח כל כך היה מעמדו‬ ‫כ'כוכב אקדמי' שזיכה אותו בהכרה ובפרסים‪.‬‬ ‫למרבה המבוכה‪ ,‬אלו הן רק דוגמאות אחדות משורה ארוכה מאוד של דיווחים‬ ‫על פרסומים מדעיים המבוססים במקרה הטוב על 'טיוב נתונים'‪ ,‬במקרים אחרים על‬ ‫זיוף והטעייה מכוונת (‪ ,)falsification‬ואף על המצאת נתונים שלא היו ולא נבראו‪.‬‬ ‫אמירות אלו שבעבר נלחשו או נרמזו רק בחדרי החדרים של חוקרים‪ ,‬הפכו עם‬ ‫השנים לתופעה המטרידה רבים אשר נחשפה לציבור כולו‪ .‬בהקשר זה יש לציין כי‬ ‫במערכת הניו יורק טיימס יש עורך המתמחה באיתור ובפרסום מחקרים שמחבריהם‬ ‫וכתבי העת שבהם פורסמו המאמרים נאלצו לאחזר אותם‪ ,‬עקב טעויות משמעותיות‬ ‫וברוב המקרים עקב הטעיות מכוונות (‪https://retractionwatch.com/meet-the-‬‬ ‫‪.)retraction-watch-staff/about/‬‬ ‫לאחרונה נחשפתי למידע מטריד ביותר‪ .‬נראה שיש עדויות תקפות לפעילות של‬ ‫חברות מסחריות 'המייצרות מאמרים'‪ .‬נמצאו למשל יותר מ‪( 400-‬ארבע מאות!)‬ ‫מאמרים שהציגו את אותם הגרפים וצילומי מעבדה של תאים חולים‪ ,‬במסגרת‬ ‫של מאמרים על בעיות רפואיות שונות‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו הגרף שבמאמר אחד תיאר‬ ‫תגובות של תאים החולים במחלה מסוימת‪ ,‬שימש במאמר אחר לתאר תגובות‬ ‫של תאים החולים במחלה אחרת לגמרי‪ .‬הארגון ההתנדבותי שעוסק בבחינת‬ ‫מקרים אלו והעושה שימוש בכלים מתוחכמים לזהות דימיון בנתונים‪ ,‬בלוחות‬ ‫ובגרפים המתפרסמים בספרות המדעית‪ ,‬מצביע על כך שהמדובר במאמרים‬ ‫שהתפרסמו על ידי קבוצות חוקרים שונות‪ ,‬בבתי חולים שונים‪ ,‬ולאורך מספר‬ ‫שנים‪ .‬כלומר‪ ,‬לא סביר שהם קיבלו את הנתונים זה מזה‪ ,‬אלא שיש 'מפעל'‬ ‫המייצר מאמרים שמטבע הדברים דומים זה לזה‪ ,‬עם הבדלים קטנים‬ ‫המאפשרים להציג אותם כמאמרים מקוריים‬ ‫(‪https://scienceintegritydigest.com/2020/06/03/the-‬‬ ‫‪ octopaper/amp/?__twitter_impression=true‬וכן‬ ‫‪.)https://scienceintegritydigest.com/2020/02/21/the-tadpole-paper-mill/‬‬ ‫בדוגמה מסוימת זו (וכנראה בדוגמאות רבות אחרות)‪ ,‬המשותף למאמרים‬ ‫הוא שהם 'נכתבו' על ידי רופאים סינים‪ .‬מתברר שכדי שרופא סיני יקבל את‬ ‫ההסמכה לרפואה עליו להראות שפרסם מאמר בכתב עת מדעי‪ .‬למתמחים‬ ‫רבים אין את הידע והאפשרות לערוך מחקרים אלו‪ .‬לכן‪ ,‬הם משלמים למפעל‬ ‫לייצור מאמרים סכום נכבד‪ ,‬ובכך פותחים את דרכם לרפואה‪ .‬ייתכן בהחלט‬ ‫שתופעה זו אינה ייחודית לסין‪.‬‬ ‫כחוקר וכמורה נחשפתי לעומקן של בעיות אלו רק בשנים האחרונות‪ .‬הן‬ ‫מעוררות אי נוחות רבה ומקטינות את האמון הבלתי מסויג שנתתי במערכת המדעית‬ ‫שתפקידה לייצר ידע ולשמור על אתיקה‪ .‬המטרה שלי בחשיפת בעיות יושרה אלו‬ ‫אינה לעודד אי אמון במדע ובמחקר‪ .‬להיפך‪ ,‬חיוני לראות את הסכנות הכרוכות‬ ‫בהתנהגות לא אתית בעת ניהול מחקר ופרסומו‪ ,‬כדי לוודא שחוקרים יישמרו‬ ‫מהתנהגות זו‪ ,‬הן באופן אישי והן מפני התנהגות לא אתית של שותפים למחקר‬

‫העלולים לנהוג בדרך שאינה ישרה‪ .‬כך ניתן יהיה להבטיח אמון רב יותר במחקרים‬ ‫‪Formatted: Right-to-left‬‬ ‫ובממצאיהם‪.‬‬ ‫ההגדרה להתנהגות מחקרית לא נאותה (‪ )research misconduct‬על פי ארגון‬ ‫ה‪ )National Science Foundation( NSF -‬האמריקני מתייחסת להגשת הצעת‬ ‫מחקר‪ ,‬לביצועו‪ ,‬לדיווח עליו או להערכתו הביקורתית (‪ .)review process‬ההגדרה‬ ‫כוללת א‪ .‬המצאת נתונים (‪ ;)fabrication‬ב‪ .‬זיופים (‪ ,)falsification‬ג‪ .‬העתקתם‬ ‫(‪ .)plagiarism‬הגדרה זו אינה כוללת טעויות בתום לב או הבדלי דעות בין חוקרים‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬חוקרים מגיעים למסקנה ששגו בהצגת ממצאים בפרסום אקדמי‪ .‬ככל‬ ‫שננסה למנוע טעויות‪ ,‬יש מקרים שבהם עקב תקלה טכנית‪ ,‬אי תשומת לב או שגיאה‬ ‫בביצוע עיבוד נתונים‪ ,‬נופלות טעויות בהצגת הממצאים‪ ,‬טעויות אלו מתגלות רק‬ ‫לאחר הפרסום‪ .‬במקרים מעין אלו‪ ,‬חובת החוקר לפרסם תיקון (‪ .)erratum‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬מתפרסמים תיקונים לשגיאות שנפלו בכותרות של מאמרים או לוחות‪,‬‬ ‫שגיאות במיקום של נקודה עשרונית‪ ,‬השמטת סימן (‪ )-‬לפני מתאם ועוד‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫תוך כדי עיון נוסף באחד ממאמריי שהתפרסם בכתב עת מדעי מצאתי שבתקציר‬ ‫הופיע נתון שגוי‪ ,‬השונה מהנתון שהופיע בגוף המאמר‪ .‬טעות זו נפלה על אף כל‬ ‫מאמציי ומאמצי עמיתיי בעת ההגהה של המאמר שגם נבדקה על ידי איש מקצוע‬ ‫בכתב העת‪ .‬בבושת פנים נאלצתי לפנות לעורך ולבקש לפרסם תיקון לנתון השגוי‬ ‫בתקציר‪.‬‬ ‫במקרים שבהם הטעויות הן רחבות היקף ומטילות ספק על המאמר כולו‪ ,‬על‬ ‫החוקר ליזום פנייה ולבקש שכתב העת ימשוך את המאמר (‪ .)retraction‬לדוגמה‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 2018‬התפרסם בכתב העת ‪ Appetite‬כי שני מאמרים של החוקר ‪Wansink‬‬ ‫ועמיתיו שהתפרסמו ב ‪ 2006-‬וב – ‪ 2004‬נמשכו על ידי העורכים‪ .‬בדברי ההסבר‬ ‫נכתב‪:‬‬ ‫‪This article has been retracted at the request of the Editors‬‬ ‫‪on the grounds of serious errors in the description of the‬‬ ‫‪method and duplication and errors in the raw data as‬‬ ‫‪identified by the authors (Wansink, Ittersum & Werle,‬‬ ‫‪2018, p. 171).‬‬ ‫סיפורו של ונסינק מטריד במיוחד‪ .‬לחוקר זה‪ ,‬מאוניברסיטת קורנל (‪)Cornell‬‬ ‫היוקרתית‪ ,‬הייתה השפעה עצומה על דיונים בארה\"ב הנוגעים לאכילה בריאה‬ ‫ולהשמנה‪ .‬מאמריו התפרסמו בכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר בתחום‬ ‫התזונה והרפואה והוא הוזמן לרשות המזון והתרופות (‪ )DFDA‬האמריקאית ולבית‬ ‫הלבן כדי לייעץ בנושאי תזונה‪ .‬כשחוקרים החלו לנבור במחקרים השונים הם מצאו‬ ‫תהליכי עבודה רשלניים ובחלקם מעוררי שאלות רבות על אמינות הנתונים ודרכי‬ ‫העיבוד שלהם‪ ,‬ומשום מה גם מחסור רב בתיעוד והיעלמות הנתונים המקוריים שהיוו‬ ‫לכאורה הבסיס למחקרים ולמאמרים‪.‬‬ ‫בכותרות העיתונים מתפרסמות התנהגויות לא אתיות קיצוניות‪ ,‬הנוגעות בעיקר‬ ‫להמצאת נתונים באופן מכוון‪ .‬קשה להאמין שחוקר הממציא ומזייף נתונים באופן‬

‫בוטה יתעניין בהצגת הנושא של יושרה במחקר‪ ,‬ולכן פרק זה אינו מכוון לקבוצה לא‪-‬‬ ‫מכובדת זו‪ .‬אולם‪ ,‬האתגרים להתנהגות אתית במהלך ביצוע המחקר ופרסומו הם‬ ‫רבים וחורגים מעבר להטעיה ולזיוף מכוונים‪ .‬לעיתים קרובות המרחק בין שיקול דעת‬ ‫מחקרי מקובל להטעיה ולזיוף אינו כה גדול וכדי לעמוד בפיתוי שלא לחרוג מהכללים‬ ‫אפילו במעט‪ ,‬החוקרים נדרשים למחויבות אישית גבוהה ליושרה‪ .‬הביטוי הטכני‬ ‫להתנהגות חריגה זו הוא‪ :‬שיטות מחקר שנויות במחלוקת ( ‪Questionable‬‬ ‫‪.)Research Practices – QRP‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬לחוקרים יש שיקול דעת באשר לבחירה בשיטת ניתוח הנתונים‬ ‫המתאימה ביותר לענות על שאלת המחקר שלהם‪ .‬אולם‪ ,‬הקושי האתי עולה כשחוקר‬ ‫בוחר בשיטה המבליטה את הממצאים שהוא מבקש להדגיש אך היא מעלימה את‬ ‫הממצאים שאינו רוצה לחשוף בצורה בולטת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לעיתים חוקרים עורכים סדרת‬ ‫ניתוחים ארוכה אך מדווחים רק על ממצאים מובהקים מעטים ואינם מזכירים שלצד‬ ‫ממצאים אלה התקבלו ממצאים לא מובהקים רבים אחרים‪ .‬דוגמה אחרת היא של‬ ‫ביטול תצפיות חריגות (‪ .)outliers‬מדובר בפרקטיקה מקובלת שבה מבטלים תצפיות‬ ‫חריגות אחדות המטות את כל הנתונים‪ .‬אך ביטול מכוון של תצפיות שאינן נוחות‬ ‫לחוקר‪ ,‬או אי ביטול תצפיות חריגות שאותן היה מוצדק לבטל‪ ,‬עלולים לגלוש בקלות‬ ‫לזיוף ממשי של נתונים‪.‬‬ ‫גם דרך הצגת הנתונים שבה בוחר החוקר עלולה לגלוש להטעיה‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫שינוי קל בדרך שבה מוצגים ממצאים בגרף עשוי להעצים הבדלים קטנים בממצאים‬ ‫ולגרום להם‪ ,‬ללא הצדקה‪ ,‬להיראות משמעותיים בעיני הקורא‪ .‬חוקרים משפיעים על‬ ‫שדה המחקר גם בהחלטתם מה לא לפרסם‪ ,‬שהיא כמובן החלטה לגיטימית בדרך‬ ‫כלל‪ .‬אולם‪ ,‬בחירה מודעת ומכוונת לא לפרסם ממצאים עלולה לנבוע מהתנהגות‬ ‫מחקרית לא נאותה המבקשת להציג חלק מהתמונה שהתקבלה בלבד ולהעלים‬ ‫חלקים אחרים‪ ,‬שאינם נוחים לחוקר‪.‬‬ ‫בעוד שסביר להניח שמקרים של המצאת נתונים וזיופים מכוונים של ממצאים‬ ‫הם נדירים‪ ,‬יש סיבות להאמין שחוקרים רבים‪ ,‬ובהם כותב שורות אלו‪ ,‬נפלו בפח‬ ‫בשיטות השנויות במחלוקת‪ ,‬לעיתים מתוך חוסר מודעות וערנות ולעיתים מתוך כוונה‬ ‫להדגיש ממצאים שנראו בעיניהם חשובים‪ .‬במחקר שנערך על מדגם של אלפיים‬ ‫חוקרים בפסיכולוגיה‪ ,‬מצאו החוקרים שאחוז גבוה מהחוקרים דיווחו על שימוש‬ ‫בשיטות שנויות במחלוקת‪ ,‬עד כדי כך שעורכי המחקר הגיעו למסקנה שחלק משיטות‬ ‫אלו הן הנורמה‪ ,‬ולא החריגה ממנה‪ .‬כך למשל‪ ,‬כמעט שני שליש מהמשתתפים אמרו‬ ‫שבדיווח על מחקר החליטו לא לדווח על כל המשתנים התלויים שבדקו‪ ,‬כ ‪60% -‬‬ ‫ציינו שהיו מצבים שבהם החליטו להפסיק לאסוף נתונים כשנוכחו שהממצאים שלהם‬ ‫מובהקים וכמעט מחצית הסכימו עם האמירה שבמאמרים הם דיווחו רק על מחקרים‬ ‫ש'הצליחו' (‪ .)John , Loewenstein & Prelec, 2012‬באופן לא מפתיע‪,‬‬ ‫המשתתפים זיהו שימוש רב בשיטות אלו אצל אחרים יותר מאשר אצלם או אצל‬ ‫שותפיהם למחקר‪.‬‬ ‫בשני העשורים האחרונים יש עלייה גדולה במודעות להתנהגות לא נאותה של‬ ‫חוקרים ונעשים ניסיונות למתן את התופעה‪ .‬העלייה במודעות נבעה מהופעתם של‬ ‫מקרים בוטים של הטעיות וזיופים מכוונים שהגיעו לכותרות‪ ,‬כגון אלו שהוצגו למעלה‪.‬‬

‫מקור נוסף לדאגה ההולכת וגוברת מהתנהגות לא אתית במחקר היא המודעות‬ ‫הגדלה לקשיים בחזרתיות (‪ )replicability, reproducibility‬על ממצאי מחקרים‬ ‫שנערכו בעבר‪ .‬כלומר‪ ,‬חוקרים‪ ,‬המנסים ללכת בעקבות חוקרים שפרסמו בעבר‬ ‫ממצאים משמעותיים ולשחזר את התהליך המחקרי‪ ,‬מגלים שהם מקבלים ממצאים‬ ‫שונים מאלו שהתקבלו בעבר‪ .‬אומנם‪ ,‬חלק מההסברים עשויים להיות קשורים‬ ‫לשינויים אמתיים שמקורם בזמן שחלף בין המחקר המקורי למחקר המבקש לחזור‬ ‫עליו‪ ,‬אך החשש הוא שחלק מהדיווח על תהליכי המחקר בעבר היה רשלני‪ ,‬לא מדויק‬ ‫ואולי אף מטעה במכוון‪ ,‬וזו הסיבה לכך שמחקרים חוזרים אינם מקבלים ממצאים‬ ‫דומים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נמצא שבתחום פיתוח התרופות לסרטן‪ ,‬חלק קטן בלבד‬ ‫מהממצאים החיוביים שהתקבלו במחקרים אקדמיים בשלבים הראשונים של פיתוח‬ ‫תרופה (‪ )pre-clinical‬חזרו על עצמם כשנבחנו בהמשך התהליך ( & ‪Begley‬‬ ‫‪.)Ellis, 2012‬‬ ‫בשדה הפסיכולוגיה‪ ,‬החשש מחוסר היכולת לחזור על ממצאים של מחקרי עבר‬ ‫הגיע לממדים של משבר אמון המטלטל את שדות המחקר והפרקטיקה‪ .‬במסגרת זו‬ ‫ניתן להזכיר פרויקט מיוחד שאליו התגייסו מאות חוקרים בפסיכולוגיה ומטרתו הייתה‬ ‫לנסות ולשחזר את הממצאים של מאה מחקרים חשובים שפורסמו בשנת ‪.2008‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שמתוך ‪ 95‬המחקרים שיצאו לפועל‪ 35 ,‬בלבד הגיעו לממצאים דומים באופן‬ ‫סביר לממצאי המחקר המקורי‪ .‬זאת‪ ,‬למרות מאמצים רבים לחזור בצורה מדויקת על‬ ‫התהליכים שתועדו במחקר המקורי‪ .‬בהקדמה לגיליון מיוחד של ‪Perspectives on‬‬ ‫‪ Psychological Science‬סוקרים העורכים את הממצאים המטרידים על הכישלון‬ ‫בחזרתיות‪ ,‬וקושרים את הממצאים גם לבעיות של יושרה ולהתנהגות לא נאותה‬ ‫במחקר‪ ,‬המביאים לחוסר אמון במחקר ובעיקר במחקר הפסיכולוגי‪ ,‬הנתפס בעקבות‬ ‫כך כלא מדעי (‪.(Pashler & Wagenmakers, 2012‬‬ ‫חשוב לזכור שכישלונות ברפליקציה אינם נחלתה הבלעדית של הפסיכולוגיה‬ ‫ואינם נובעים רק מהטעיות והטיות מכוונות‪ .‬בעתון הארץ התפרסם ראיון עם ד\"ר‬ ‫שיינברג מאוניברסיטת תל אביב שהוביל מחקר שבו השתתפו כמאתיים מדענים מ‪-‬‬ ‫‪ 70‬מעבדות לחקר המוח ברחבי העולם‪ .‬מדענים אלו קיבלו ממצאים של בדיקות‬ ‫‪ fMRI‬שנערכו כדי לבדוק פעילות במוח במטרה לבחון השערות על הקשר בין רתיעה‬ ‫מהפסד (בקבלת החלטות) לבין פעילות בחלקים מסוימים של המוח‪ .‬על סמך‬ ‫הממצאים‪ ,‬המדענים התבקשו לבחון תשע השערות‪ .‬אולם‪ ,‬למרות שכולם קיבלו את‬ ‫אותם הממצאים נמצאו הבדלים גדולים במסקנות שאליהם הם הגיעו‪ .‬בין היתר‬ ‫נמצא ש\" על השערה אחת הייתה הסכמה גבוהה יחסית שהיא נכונה ‪ .84% -‬על‬ ‫שלוש השערות‪ ,‬הייתה הסכמה די גורפת שהן שגויות (עבור כל אחת מהן‪ ,‬רק ‪6%‬‬ ‫סברו שהיא נכונה)‪ .‬אולם‪ ,‬בחמש מתוך תשע ההשערות‪ ,‬התקשו החוקרים השונים‬ ‫להגיע להסכמה – ושיעור התשובות החיוביות נע בין ‪ 20%‬ל‪ \".40%-‬כלומר‪ ,‬גם‬

‫במדעי המוח קשה להגיע לרפליקציה מלאה‪ ,‬אפילו במצב שבו אותם הנתונים‬ ‫עומדים לבחינה על ידי חוקרים שונים‪.‬‬ ‫לאחר כתיבת השורות שלמעלה‪ ,‬קיבלתי דואר אלקטרוני מעניין מארגון הנקרא‬ ‫‪ COS – Center for Open Science.‬להלן ציטוט חלק מהדוא\"ל‪:‬‬ ‫‪Dear Dr. Rami Benbenishty,‬‬ ‫‪I am writing on behalf of the Center for Open‬‬ ‫‪Science (COS), a nonprofit organization working on‬‬ ‫‪the Systemizing Confidence in Open Research and‬‬ ‫‪Evidence (SCORE) program, a large-scale effort funded by‬‬ ‫‪DARPA to assess and improve the credibility of social-‬‬ ‫‪behavioral sciences. I am contacting you because your‬‬ ‫‪2016 article, \"Testing the Causal Links Between School‬‬ ‫‪Climate, School Violence, and School Academic‬‬ ‫‪Performance\", was randomly selected for inclusion in the‬‬ ‫‪program. A research claim from your paper will be provided‬‬ ‫‪to subject experts and teams working on prediction‬‬ ‫‪algorithms to assess the claim's likelihood of being‬‬ ‫‪reproducible or replicable. Can you review below the claim‬‬ ‫‪and associated inferential test selected from your paper and‬‬ ‫?‪let us know whether revisions are required‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬הפניה אלי היא בעקבות מאמר שפרסמתי בכתב עת מדעי‪ ,‬מאמר‬ ‫שהציג טענות מחקריות מסוימות (‪ )claims‬על בסיס מחקר שערכנו בקליפורניה‪.‬‬ ‫ראוי לציין שמחקרנו נבחר באופן אקראי ולא משום שהוא עורר ספקות‪ .‬הבקשה של‬ ‫הארגון היא לבחון מחדש את הטענות שהופיעו במאמרנו (המסקנות שלנו)‪ ,‬לעמוד‬ ‫מאחוריהן או לנסח אותן מחדש‪ .‬התגובה שלנו תעבור לצוות שייבחן בקפדנות האם‬ ‫מערך המחקר וממצאיו מצדיקים את המסקנות שלנו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאמר שייתכן וירצו‬ ‫לערוך מחקר שינסה לשחזר את הממצאים שקיבלנו‪.‬‬ ‫הצוות שלנו עבר שוב על תוצאות המחקר והמסקנות שלנו והגענו למסקנה‪ ,‬שגם‬ ‫ממרחק הזמן ובמבט ביקורתי‪ ,‬אנו עומדים מאחורי המסקנות שלנו‪ .‬שלחנו מכתב‬ ‫ברוח זה לצוות של המרכז והצענו את עזרתנו ושיתוף פעולה בכל מהלך נוסף‪.‬‬ ‫‪^^##466‬דרכים ממוסדות להתמודד עם התנהגות לא נאותה במחקר‬ ‫הדאגה הרבה מההשלכות של התנהגות לא נאותה ולא אתית במחקר הביאה‬ ‫לקידום דרכים מספר להתמודדות עם תופעות אלו‪ .‬ההתמודדות מבוססת בחלקה על‬ ‫חינוך והכשרה של חוקרים‪ ,‬במטרה להגביר את המודעות להתנהגויות לא נאותות‪.‬‬ ‫בחלק מהמוסדות האקדמיים‪ ,‬החוקרים חייבים לעמוד בדרישות של קורס במרשתת‪,‬‬ ‫המציג את הפנים השונות של התנהגות לא אתית ומסייע לחוקרים לזהות התנהגות‬ ‫כזו אצלם ואצל עמיתיהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬אוניברסיטת קולומביה בניו יורק מציעה סידרה‬ ‫של קורסים מקוונים העוסקים ב'ניהול אחראי של מחקר' ובהם קורסים הנוגעים‬ ‫לנושאים שונים שעליהם אנו עומדים בפרק זה‪ :‬התנהגות לא נאותה במחקר‪ ,‬ניגודי‬

‫עניינים‪ ,‬אתיקה בפרסום ועוד‬ ‫(‪.)http://ccnmtl.columbia.edu/projects/rcr/index.html‬‬ ‫דרך נוספת היא לעודד חוקרים ותלמידים לחשוף התנהגויות לא אתיות של‬ ‫עמיתיהם (‪ .)whistle blowers‬לאנשים אלו מוצעים אמצעים שונים לדווח על‬ ‫התנהגויות לא אתיות בצורה אנונימית וכן הגנה מפני פעולות גמול של הנחשפים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬המשרד האמריקני ליושרה במחקר ( ‪The Office of Research Integrity-‬‬ ‫‪ )ORI‬מציין שמחובתו של כל גוף אקדמי המגיש בקשה למימון פדרלי‪ ,‬להצביע על כך‬ ‫שיש לו מדיניות ותהליכים המבטיחים את מעמדו האקדמי ושמו הטוב של כל מי‬ ‫שמעלה האשמות כנות (‪ )in good faith‬באשר להתנהגות לא נאותה במחקר של‬ ‫עמיתים במוסד האקדמי (‪https://ori.hhs.gov/content/guidelines-‬‬ ‫‪.)whistleblowers‬‬ ‫כמובן שמוסדות אקדמיים עיצבו דרכים לדון ולבחון בצורה מעמיקה‬ ‫ואובייקטיבית האם הטענות שהועלו לגבי התנהגות לא נאותה של חוקר הן מוצדקות‪.‬‬ ‫ועדות אלו בוחנות את המידע באשר לתלונה‪ ,‬מעריכים האם נעשתה עבירה אתית‬ ‫ומטילים עונשים בהתאם לחומרתה‪.‬‬ ‫אמצעי אחר ההולך ומתפתח בעשור האחרון הוא הגברת השקיפות של תהליכי‬ ‫המחקר ותוצאותיו‪ .‬אומנם לא כל ההתפתחויות בתחום זה מקורם בחששות מפני‬ ‫התנהגות לא נאותה במחקר‪ ,‬אך יש להן השלכות ישירות על הגברת הפיקוח ההדדי‬ ‫על דרכי ביצוע מחקרים והדיווח על התוצאות‪ .‬אחד המהלכים רבי המשמעות ביותר‬ ‫הוא חובת רישום של מחקרים ניסויים‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬חוקרים המקבלים מימון‬ ‫מהמכון הלאומי לבריאות (‪ )National Institute of Health – NIH‬לביצוע מחקרים‬ ‫ניסויים (‪ )Clinical Trials‬חייבים לרשום את פרטי המחקר במאגר מידע המכיל‬ ‫פרטים על תהליך המחקר ומטרותיו‪ ,‬עוד בטרם יצא לפועל‪ ,‬וכן את הממצאים‬ ‫שהתקבלו במהלכו (‪ .)https://clinicaltrials.gov/ct2/home‬יצוין גם כי הספרייה‬ ‫הלאומית האמריקנית לבריאות מעניקה שירות לרישום מעין זה‪ ,‬גם למחקרים שאינם‬ ‫ממומנים על ידי הממשל הפדרלי ומחקרים הנערכים או נערכו במעל ל‪ 200 -‬מדינות‪.‬‬ ‫בעת כתיבת שורות אלו היו במאגר מעל ל‪ 290,000-‬מחקרים‪ .‬לרישום זה יש מטרות‬ ‫אחדות‪ ,‬אחת המטרות היא מתן אפשרות לציבור לחפש מחקרים שבהם יוכלו‬ ‫להשתתף וכך אולי גם ליהנות מפרותיהם‪.‬‬ ‫בהקשר הנוכחי חשוב להדגיש שהשקיפות של מטרות המחקר‪ ,‬התהליכים‬ ‫והתוצאות‪ ,‬תורמים להגנה מפני התנהגות לא נאותה‪ .‬זאת‪ ,‬משום שחוקרים יתקשו‬ ‫לעוות את שאלות המחקר על פי התוצאות שיקבלו‪ ,‬שכן שאלות אלו הוצגו לציבור‬ ‫עוד לפני שהחוקרים ידעו מה התוצאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לזהות פערים בין מה שחוקרים‬ ‫מפרסמים בדיעבד על המחקר ותהליכיו‪ ,‬ובין מה שציינו שהתרחש בעת ביצוע‬ ‫המחקר‪ .‬כך למשל‪ ,‬קשה להעלים סדרת ממצאים על אחת משאלות המחקר רק‬ ‫משום שהממצאים אינם נוחים לחוקר‪ ,‬שכן בתהליך הרישום יש תיעוד של כל‬ ‫השאלות שנשאלו במחקר וכן תיעוד של כל ממצאי המחקר‪.‬‬ ‫נציין‪ ,‬שתהליכים של רישום מחקרים והנגשת הממצאים הולכת ומתרחבת‪.‬‬ ‫במאגר שתיארנו כאן‪ ,‬ניתן לרשום גם מחקרים שאינם ניסויים (‪)observational‬‬

‫ובלבד שיש בהם תוצאות הרלוונטיות לבריאותם של בני אנוש‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ניתן לזהות‬ ‫בשנים האחרונות כי כתבי עת מדעיים רבים מעודדים את החוקרים להפקיד את‬ ‫בסיס הנתונים שעליו נשען המחקר שעליו הם מדווחים במאגר נתונים פתוח‬ ‫שיאפשר לחוקרים אחרים לבחון את העיבודים שנעשו על ידי החוקר‪ ,‬ואף לבצע‬ ‫עיבודים אחרים‪ .‬הגברת השקיפות והנגישות מקטינה את הסיכונים שיש בהתנהגות‬ ‫לא נאותה של חוקרים‪ ,‬מכוונת ולא מכוונת‪.‬‬ ‫‪^^##467‬ניגודי עניינים (‪)Conflicts of Interests‬‬ ‫כל חוקר באשר הוא צריך לשאוף לערוך מחקר ולפרסם אותו לפי כל הכללים‬ ‫המדעיים ובאופן שמשקף את האינטרס המדעי (‪ .)Romain, 2015‬אנו מדברים על‬ ‫ניגודי עניינים במצבים שבהם פועלים גם אינטרסים אחרים ועל שיקולים זרים‬ ‫הפוגעים ביושרה של החוקר והמחקר‪ .‬נדגיש שאיננו דנים כאן בניגודי עניינים‬ ‫בסוגיות הנוגעות למינויים אקדמיים‪ ,‬הצבעות בוועדות וכדומה‪ ,‬אלא רק בניגודי‬ ‫עניינים שעניינם מחקר‪ ,‬דרך ניהולו ופרסומו‪ .‬חוקרים עשויים להיות מושפעים‬ ‫מאינטרסים אחרים‪ ,‬באופן מכוון ומודע‪ ,‬אך עלולים להיות מושפעים גם בדרכים שלהן‬ ‫הם אינם ערים כלל‪ .‬בדרך כלל יש עניין לציבור בניגודי עניינים המערבים אינטרסים‬ ‫כלכליים ישירים או עקיפים‪ .‬יש עדויות רבות על חוקרים שהיה להם עניין כלכלי‬ ‫בתוצאות מחקרם והדבר השפיע על דרך ניהול המחקר ופרסומו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חוקרים‬ ‫רבים מקבלים מימון מגופים כלכליים שלהם עניין רב בפרסום תוצאות העשויות‬ ‫להניב רווחים גדולים ומנגד יש להם עניין מועט בפרסום מדעי שהשלכותיו עשויות‬ ‫לגרום להם הפסדים כספיים‪ .‬החשש הוא שחוקרים המודעים לאינטרסים אלו ירצו‬ ‫לערוך מחקרים ולפרסם תוצאות שיקלעו לרצונם של המממנים‪ ,‬ומנגד החוקרים‬ ‫ישתדלו להימנע מתהליכים מחקריים ומפרסומים שלא יחמיאו למממנים‪ ,‬בין היתר‬ ‫כדי להבטיח המשך מימון‪.‬‬ ‫הדוגמאות הבולטות לניגודי אינטרסים הנובעים מסיבות כלכליות מגיעות מעולם‬ ‫הרפואה‪ ,‬בעיקר מתחום הפרוצדורות הרפואיות והתרופות אך גם מתחום המוצרים‬ ‫הטכנולוגיים החדשניים‪ .‬רוב האוניברסיטאות היוקרתיות מעודדות את חוקריהן להיות‬ ‫מעורבים במחקרים בתעשייה‪ ,‬בין היתר בזכות הרווחים הכלכליים המשמעותיים‬ ‫שלהן זוכה האוניברסיטה אם הפיתוח של מוצר טכנולוגי או רפואי עלה יפה‪ .‬כך‬ ‫לדוגמה זכה מכון וייצמן לתגמולים נדיבים בזכות תרופת הקופקסון וחברת יישום של‬ ‫האוניברסיטה העברית מדווחת על מעל ל‪ 200-‬מוצרים טכנולוגיים פרי פיתוח של‬ ‫אנשי אקדמיה בשיתוף פעולה עם גופים מסחריים ותעשייתיים‪ .‬במקביל‪ ,‬יש ירידה‬ ‫ניכרת בעולם בתקציבי מחקר ממשלתיים‪ .‬משום כך‪ ,‬חוקרים רבים מחפשים מימון‬ ‫באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מסחריים‪.‬‬ ‫מכיוון שתהליכי הפיתוח יקרים‪ ,‬ממון רב מוטל על כף המאזניים ולממצאי‬ ‫המחקר עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות‪ .‬החברות העומדות מאחורי‬ ‫מימון תרופות‪ ,‬מכשירים רפואיים ומוצרים טכנולוגיים אחרים עשויות לתרום רבות‬ ‫לקידומם של חוקרים שאותם בחרו לממן‪ ,‬גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫לחץ כלכלי זה עלול להשפיע על חוקרים‪ ,‬גם אם בעיני עצמם הם נקיי כפיים ואינם‬

‫מתכוונים להטות את הממצאים באופן מכוון‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬אנשי אקדמיה‬ ‫מעורבים בפיתוח מוצר שלו פוטנציאל מסחרי ויש להם אינטרס ברור שהמחקר יחזק‬ ‫את סיכויי המוצר לשאת רווחים‪.‬‬ ‫נוסף על ניגודי אינטרסים כלכליים‪ ,‬יש לתת את הדעת גם על ניגודי עניינים‬ ‫הנובעים מסיבות אחרות‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר החבר בוועד המנהל של עמותה העוסקת‬ ‫בהגנה על מטפלים באמצעות בעלי חיים עלול להימצא בניגוד עניינים אם יוזמן לבצע‬ ‫מחקר הערכה על היעילות של טיפול באמצעות בעלי חיים‪ .‬חוקר שקרוב משפחתו‬ ‫פיתח מוצר טכנולוגי שנועד לסייע לאנשים עם מוגבלויות‪ ,‬עלול להיות בניגוד עניינים‬ ‫במחקר שנועד לבחון את יעילות המוצר‪ ,‬גם אם אינו מצפה לזכות ברווח כלכלי‬ ‫מהערכה חיובית על המוצר‪.‬‬ ‫נביא להלן חלק מהתקנון של הטכניון העוסק בסוגיות אלו ומדגים את השיקולים‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫(‪https://manlam.net.technion.ac.il/files/2014/09/Regulat%D7%AA%‬‬ ‫‪D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%9F-‬‬ ‫‪%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-‬‬

‫‪%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-‬‬ ‫‪.)%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8.pdf‬‬ ‫לוח ‪13.2‬‬ ‫דוגמה לתקנון אתי של מוסד להשכלה גבוהה‬

‫‪ .1‬מבוא‬ ‫חוקרי הטכניון יבצעו את מחקרם כך שהשיפוט העצמאי‪ ,‬המקצועי ונטול‬ ‫הפניות הנדרש לא יוטה על ידי שיקולים זרים‪ .‬לצורך כך על חוקרי הטכניון‬ ‫לגלות כל עניין שיש בו‪ ,‬או שעשוי להיראות כי יש בו‪ ,‬להטות את המחקר או‬ ‫להשפיע באופן לא ראוי על החלטות הנוגעות לניהול המחקר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה נחשב לניגוד עניינים במחקר?‬ ‫‪ 2.1‬ניגוד עניינים במחקר קיים כאשר יש חשש לכך ששיקול זר יטה את‬ ‫השיפוט העצמאי והמקצועי הדרוש במחקר‪ .‬המבחן לקיומו של ניגוד עניינים‬ ‫הוא מבחן אובייקטיבי‪ ,‬היינו‪ ,‬די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיביים ועל‬ ‫סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר‪ ,‬עלול להיווצר מצב של‬ ‫חשש לניגוד עניינים‪ .‬תחושתו האישית של החוקר בנוגע למידת ההשפעה של‬ ‫השיקולים הזרים‪ ,‬אינה רלוונטית‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬שיקול זר יכול להיות מכל סוג – אישי‪ ,‬מקצועי‪ ,‬כספי‪ ,‬מסחרי‪ .‬הוא יכול‬ ‫להיות של חוקרי הטכניון עצמם‪ ,‬של בני משפחתם הקרובים‪ ,‬של חבריהם‬ ‫הקרובים‪ ,‬של גורמים מממנים‪ ,‬או של כל אדם או גוף אחר ‪.‬מצבים אופייניים‪,‬‬ ‫אך לא ממצים‪ ,‬שבהם מתעוררים ניגודי עניינים במחקר הם ‪:‬‬ ‫• כאשר חוקרי הטכניון (או בני משפחתם הקרובים‪,‬‬ ‫חבריהם הקרובים‪ ,‬תלמידיהם או כל אדם או גוף אחר שאליו יש‬ ‫להם זיקה) קשורים לגוף המממן את המחקר באופן שמאפשר‬ ‫להם להפיק מהמחקר רווח כספי ישיר או עקיף שמעבר לתוספות‬ ‫שכר במחקר כמקובל בטכניון‪.‬‬ ‫כאשר המממן או חוקרי הטכניון (או בני משפחתם‬ ‫•‬ ‫הקרובים‪ ,‬חבריהם הקרובים‪ ,‬או תלמידיהם) או כל גוף שאליו יש‬ ‫לחוקרי הטכניון זיקה או עניין‪ ,‬מעוניינים או עשויים להפיק תועלת‬ ‫מדחיית פרסום‪ ,‬מפרסום חלקי או מטעה או מאי פרסום של‬ ‫תוצאות המחקר ‪.‬‬ ‫• היות אדם המעורב במחקר בעל עניין אישי שעשוי להיות‬ ‫מושפע מביצוע המחקר או מתוצאותיו‪\" .‬עניין אישי\" ‪ -‬לרבות עניין‬ ‫אישי של קרובו או עניין של גוף שהחוקר או קרובו מנהלים או‬ ‫חברים או עובדים אחראים בו‪ ,‬או עניין של גוף שיש לכל אחד‬ ‫מהם בו חלק בהון המניות שלו‪ ,‬בזכות לקבל רווחים‪ ,‬בזכות‬ ‫למנות מנהל או בזכות הצבעה‪.‬‬ ‫נדגיש‪ ,‬העובדה שלחוקר עשוי להיות ניגוד עניינים אין בה כדי לחייב פסילה שלו‬ ‫או של המחקר‪ .‬הדגש הוא על חשיפה של ניגוד העניינים כך שכל מי שלומד על‬ ‫המחקר‪ ,‬יודע גם על האפשרות לניגוד עניינים‪ ,‬ומביא אפשרות זו בחשבון‪ .‬לדוגמה‪,‬‬

‫ראו את ההצהרה על ניגוד עניינים המופיעה בפרסום על מחקר שעסק בתוכנית‬ ‫התערבות‪:‬‬ ‫‪Conflict of Interest‬‬ ‫‪Dr. Wanless has no conflicts of interest with respect to‬‬ ‫‪authorship on the publication of this article.‬‬ ‫‪Dr. Domitrovich is an author on the PATHS Curriculum and‬‬ ‫‪has a royalty agreement with Channing-Bete, Inc. This has‬‬ ‫‪been reviewed and managed by Penn State’s Individual‬‬ ‫‪Conflict of Interest Committee.‬‬ ‫‪(Wanless, & Domitrovich, 2015).‬‬ ‫במוסדות אקדמיים מקובל שכבר בעת הגשת הצעת מחקר חותמים חוקרים על‬ ‫הצהרה בנוגע להתנהגות ראויה במחקר וניגוד עניינים במחקר‪ ,‬ומתחייבים שכך גם‬ ‫יעשו עם כל מי שיעסיקו במחקר‪ .‬במקרים שבהם חוקרים מצהירים על ניגוד עניינים‬ ‫אפשרי‪ ,‬ההצהרה מועברת לרשות המחקר במוסד האקדמי שבו דנים בהשלכות שיש‬ ‫לניגוד עניינים זה על ניהול אתי של המחקר וקובעים סייגים‪ ,‬במקרים שיש בהם צורך‬ ‫(ראו למשל את התקנון באוניברסיטה העברית‬ ‫(‪ .)http://sites.huji.ac.il/mazkirut/ftpfiles/Explenations.pdf‬כמו כן‪ ,‬ברוב‬ ‫הפרסומים בכתבי העת‪ ,‬על כל אחד מהחתומים על המאמר להצהיר שאין לו ניגוד‬ ‫עניינים‪ ,‬ובאותם מקרים שייתכן ויש פוטנציאל לניגודי עניינים‪ ,‬על המחבר לפרט מה‬ ‫הם‪.‬‬ ‫לסיום חלק זה נבהיר שההחלטה אם יש ממש בניגודי העניינים ואלו מהם‬ ‫עלולים לפגוע במחקר אינה נתונה רק לשיקול דעת של החוקר והסמכות לפסוק שאין‬ ‫ניגוד עניינים ובשל כך אין חובה של גילוי נאות אינה נתונה בידיו של החוקר‪ .‬ההגדרה‬ ‫של ניגודי עניינים היא רחבה באופן מכוון והיא כוללת גם 'מראית עיין של ניגוד‬ ‫עניינים' (‪ )apparent conflict of interest‬כלומר החשש מפני השאלה איך מצב‬ ‫מסוים ייתפס בעיני אחרים‪ ,‬גם אם אין בו פגיעה בפועל‪ .‬עקב הרגישות הציבורית‬ ‫הגבוהה‪ ,‬הנובעת במידה רבה ממקרים לא מעטים של פגיעות משמעותיות ביושרה‬ ‫המחקרית עקב אי חשיפה של ניגודי עניינים‪ ,‬יש חשיבות מיוחדת להתייחסות‬ ‫מרחיבה זו‪ .‬חובה לחשוף באופן נרחב ביותר כל חשש לניגוד עניינים‪.‬‬ ‫‪^^##468‬אתיקה בפרסום מחקר בכתבי עת מדעיים‬ ‫פרסום בכתב עת מדעי הוא שלב חשוב במחקר‪ .‬פרסום זה חושף את הקהילה‬ ‫למחקר ולממצאיו ומהווה תשתית להמשך פיתוח הידע‪ .‬משום כך יש להקפיד שגם‬ ‫חלק זה של התהליך המחקרי יעמוד בסטנדרטים גבוהים של התנהגות נאותה בדרך‬ ‫שבה מוצגים תהליכי המחקר ותוצאותיו‪ .‬לצד זאת‪ ,‬לפרסום המדעי יש משמעויות‬ ‫מרחיקות לכת בכל הקשור לקידומם של אנשי מחקר באקדמיה‪ .‬לסוגיות מי מקבל‬ ‫אשראי על הפרסום המדעי‪ ,‬מהו תהליך הוגן של שיפוט עמיתים ומה המידה שבה‬

‫ניתן להעתיק את ממצאי המחקר ולפרסמם שוב ושוב יש השלכות ישירות על גורלם‬ ‫של אנשי האקדמיה‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬פיתחה הקהילה המדעית כללים הנוגעים להתנהלות בתהליך פרסום‬ ‫מדעי‪ .‬כללים אלו מחייבים את עורכי כתבי העת‪ ,‬את אנשי האקדמיה המתבקשים‬ ‫להעריך האם מאמר מתאים לפרסום (‪ )peer reviewers‬וכמובן את החוקרים‬ ‫המגישים את המאמר לפרסום‪ .‬במסגרת ספר זה נתמקד בחוקרים המגישים את‬ ‫מאמרם לפרסום בכתב עת מדעי (למעוניינים בתמונה הרחבה יותר‪ ,‬ראו לדוגמה‬ ‫מסמך שפורסם על ידי המועצה של עורכי כתבי העת המדעיים‪Council of ,‬‬ ‫‪Science Editors, 2017 https://www.councilscienceeditors.org/resource-‬‬ ‫‪.)library/editorial-policies/white-paper-on-publication-ethics/‬‬ ‫‪^^##469‬העתקה (‪ )plagiarism‬ופרסום חוזר‬ ‫בעת ההכנה של מאמר לפרסום יש להקפיד להימנע מהעתקה (‪.)plagiarism‬‬ ‫הכלל הבסיסי הוא שאל לו לחוקר להציג רעיונות של אחרים כשלו‪ .‬בכל מקרה‬ ‫שרעיונות של אחרים מוצגים במאמר‪ ,‬חובה להעניק ִמ ְז ֶכה (קרדיט) לכותב המקורי‪,‬‬ ‫באמצעות הפנייה מדויקת למקור‪ .‬כמובן‪ ,‬כל חוקר מושפע כל הזמן מרעיונות שאותם‬ ‫קלט באין ספור הזדמנויות שבהן קרא מקור מדעי‪ ,‬השתתף בכנס‪ ,‬או שמע עמית‬ ‫מביע את רעיונותיו‪ .‬הדגש כאן הוא על ציטוט המקור לרעיונות מסוימים‪ ,‬ככל שניתן‬ ‫לשייך מחשבה מסוימת לעמית שפרסם אותה בעבר‪.‬‬ ‫היבט נוסף של סוגיית ההעתקה נוגע לפרסומים קודמים של אותו חוקר‪ .‬חוקרים‬ ‫אינם יכולים להביא בפרסום מדעי חלקים נרחבים ממאמרים אחרים שהם עצמם‬ ‫כתבו ויש להימנע מכך‪ ,‬אלא אם יש לכך הצדקה והחוקר מבהיר שמדובר בציטוט‬ ‫נרחב ומציין מראה מקום המקורי‪ .‬לעיתים‪ ,‬חוקרים מפרסמים מספר מאמרים מתוך‬ ‫מחקר רחב‪-‬היקף וכאן חשוב להבהיר שהמאמר המסוים מציג חלק מהמחקר‬ ‫ומאמרים אחרים פורסמו מתוך אותו המחקר‪ .‬במקרים מעין אלו‪ ,‬אפשר להתיר חזרה‬ ‫נרחבת על פרטי שיטות המחקר שכבר פורסמו בעבר‪ ,‬כדי לאפשר קריאה שוטפת‬ ‫של כל אחד מהמאמרים שנבעו מאותו המחקר‪ ,‬והמבוססים על אותן השיטות‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬יש דרישה ברורה להימנע מדיווח על אותם הממצאים‪ ,‬או על חלק נכבד מהם‪,‬‬ ‫במאמרים שונים‪ .‬חוקרים המתכננים לכתוב מאמרים אחדים על בסיס אותו מהלך‬ ‫מחקרי‪ ,‬חייבים להביא בחשבון שעליהם להימנע מחזרה על הצגה של ממצאים‪ ,‬גם‬ ‫אם הם מנתחים ומציגים אותם אחרת בכל מאמר‪ .‬בשולי הדברים נציין שיש העדפה‬ ‫שמחקר יתפרסם כמקשה אחת ולא יחולק למספר רב של פרסומים‪ ,‬שכל אחד מהם‬ ‫נוגע בהיבט אחד בלבד של המחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעיתים קרובות כתבי עת מגבילים את‬ ‫אורכם של מאמרים ומחייבים לפצל מאמר למספר מאמרים‪.‬‬ ‫‪^^##470‬רשימת מחברים של מאמר‬ ‫בכל מאמר מופיעה רשימת מחברים האחראים לו‪ .‬כל מי שרשום כמחבר‬ ‫במאמר אחראי על כל מה שכתוב במאמר‪ .‬משום כך‪ ,‬על כל המחברים להסכים‬ ‫באופן אקטיבי על פרסום המאמר ששמם מופיע עליו‪ .‬אחת הסוגיות הרגישות‬ ‫והנפיצות ביותר בתהליכי פרסום מאמר היא מתן ִמ ְז ֶכה (אשראי) לכותבי המאמר‪.‬‬ ‫כאן עולות שאלות באשר למי צריך ויכול להיחשב כתורם למאמר ובאיזה סדר יופיעו‬

‫הכותבים בציטוט המאמר‪ .‬בעולם האקדמי‪ ,‬לסדר הכותבים יש השפעה רבה על‬ ‫ההערכה שמקבל כל אחד מהחוקרים על חלקו בפרסום (להערכה זו משמעות‬ ‫קריטית בתהליכי קידום)‪ .‬במדעי החברה יש חשיבות גדולה למי הראשון ברשימת‬ ‫המחברים‪ .‬בהקשרים של מדעי הטבע והרפואה‪ ,‬יש חשיבות מיוחדת לשני מקומות‬ ‫בסדר הכותבים ‪ -‬הראשון והאחרון‪ .‬המקום הראשון מציין את מי שהוביל את המאמר‬ ‫והיה לו תפקיד מכריע בניהול המחקר ובפרסומו‪ .‬המקום האחרון שמור בדרך כלל‬ ‫לחוקר הבכיר שהמחקר נערך במעבדה שהוא מנהל או במחלקה שלו בבית החולים‪.‬‬ ‫הכוונה היא לבטא במיקום זה את התפקיד החשוב של מי שיצר את התשתית‬ ‫הארגונית והפיזית שאפשרה את המחקר והוא החוקר הבכיר שליווה את התהליך‪.‬‬ ‫מזווית הראייה של אתיקה בפרסום‪ ,‬ניתן לציין ככותבים של מאמר רק את מי‬ ‫שתרמו באופן משמעותי לתהליך המחקרי כולו או לשלב מרכזי במחקר כגון‬ ‫ההמשגה והתכנון‪ ,‬עיבוד הנתונים וכדומה‪ .‬חוקרים או עוזרי מחקר שהיו מעורבים‬ ‫באיסוף נתונים‪ ,‬היו אחראים על ציוד טכני או ביצעו עיבודים סטטיסטיים כחלק‬ ‫מתפקידם במוסד‪ ,‬אינם אמורים להופיע ככותבי המאמר שכן תרומתם למחקר הייתה‬ ‫משמעותית פחות‪ .‬לאלו אפשר להודות באמצעות הערות תודה המופיעות לצד‬ ‫המאמר (‪ .)acknowledgments‬כמו כן‪ ,‬אין לתת מקום ברשימת הכותבים לאדם‬ ‫כלשהו רק משום ש'חייבים לו' או שרוצים לסייע לו בקידום‪ .‬הכללת אדם שלא תרם‬ ‫למאמר ככותב במאמר‪ ,‬היא פעולה בלתי אתית‪ ,‬כשם שאי הכללת עמית שתרם‬ ‫למאמר אינה אתית‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬מספר ניכר של כתבי עת דורשים שכל אחד מהחוקרים החתומים על‬ ‫מאמר כלשהו יפרטו את תרומתם למאמר‪ :‬האם תרמו לתכנון המחקר‪ ,‬לעיצוב כלי‬ ‫המחקר‪ ,‬לעיבוד הממצאים וכתיבה או לכל נושא אחר‪ .‬כל החתומים על המאמר‬ ‫חייבים לדווח לכתב העת שהם נוטלים אחריות על כתיבת המאמר ופרסומו‪ .‬כפי‬ ‫שניתן לראות למעלה‪ ,‬ההגדרות של מי ראוי להופיע ככותב מאמר ומהו סדר‬ ‫הכותבים הראוי הן עמומות למדי‪ .‬קשה לעיתים להעריך את התרומה של כל מי‬ ‫שהשתתף בדרך כלשהיא במחקר ובמיוחד יש קשיים הנובעים מיחסי סמכות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כאשר מדריך של דוקטורנט דורש לכלול את שמו ברשימת כותבי המאמר‪,‬‬ ‫תלמידו עלול להתקשות לסרב‪ ,‬גם אם אינו מסכים שדרישה זו מוצדקת‪ .‬לעיתים‬ ‫קרובות נשמעות טענות על כך שמנחים בעבודות של סטודנטים לתארים מתקדמים‪,‬‬ ‫דוקטורט או בתר‪-‬דוקטורט הציבו עצמם במקום הראשון בסדר הכותבים‪ ,‬גם אם‬ ‫הסטודנט הוא זה ביצע את עיקר העבודה אם לא את כולה‪ .‬קשיים אלו עולים גם בין‬ ‫חוקרים שלהם סטטוס דומה‪.‬‬ ‫ההמלצה היא להחליט מי יהיו העמיתים ששמם יופיע במאמר ומה יהיה סדר‬ ‫הכותבים‪ ,‬עוד לפני שהתחיל תהליך כתיבת המאמרים‪ .‬מומלץ לתעד את ההסכמה‪,‬‬ ‫למשל באמצעות דוא\"ל לכל הכותבים המציין את סדר הכותבים שהוסכם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫יש להביא בחשבון שהתנאים עשויים להשתנות וייתכן שיהיה מקום להתאים את‬ ‫ההסכמה הראשונית‪ ,‬בדרך שתשקף את השינויים שחלו במהלך הכתיבה ומומלץ‬ ‫לתעד גם שינוי זה‪.‬‬ ‫בהכנה של מאמר לפרסום יש להקפיד על אנונימיות הכותבים‪ ,‬כדי להבטיח‬ ‫שתהליך ביקורת העמיתים יהיה חף משיקולים לגופו של חוקר‪ .‬כאשר מאמר מוגש‬

‫לפרסום יש הפרדה בין החלק שבו מופיעים שמות הכותבים לצורכי העורך‪ ,‬לחלק‬ ‫שבו שמות הכותבים חסויים והוא זה המוגש למעריכי המאמר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬על חוקרים‬ ‫להימנע מציטוט עבודות קודמות שלהם בדרך החושפת את זהות הכותבים‪ .‬כמובן‬ ‫שהמשפט הבא‪' :‬במחקר קודם שערכנו על אוכלוסייה זו בשנת ‪1982‬‬ ‫(‪ ',)Benbenishty, 1982‬חושף את שם הכותב‪ ,‬גם אם הוא הוסר מכותרת המאמר‪.‬‬ ‫פתרון אפשרי הוא לכתוב 'במחקר שנערך על אותה האוכלוסייה (‪,')Author, 1982‬‬ ‫ולא להביא את המקור המלא‪ ,‬כדי לא לחשוף את זהות המחבר‪.‬‬ ‫מותר להגיש מאמר לפרסום רק לכתב עת אחד‪ .‬רק אם המאמר נדחה על ידי‬ ‫כתב העת אפשר להגישו לכתב עת אחר‪ .‬בעת ההגשה של מאמר לפרסום יש לציין‬ ‫בכתב‪ ,‬במכתב לעורך‪ ,‬שהמאמר לא הופיע בכתב עת כלשהו וכי שהוא אינו נמצא‬ ‫בשיפוט בכתב עת אחר‪ .‬יש לציין שבעוד שמאמר שכבר התפרסם כפרק בספר‪ ,‬אינו‬ ‫יכול להתפרסם כמאמר בכתב עת מדעי‪ ,‬הרי ניתן להגיש מאמר שכבר התפרסם‬ ‫בכתב עת כפרק בספר ערוך‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬יש לקבל אישור מכתב העת לפרסם את‬ ‫המאמר כפרק‪ ,‬וכן לצטט בפרק את המקור בכתב העת‪.‬‬ ‫נוסיף‪ ,‬לעורך כתב העת יש הזכות לדרוש מהמחברים גישה לנתוני המחקר כדי‬ ‫לבדוק באופן בלתי אמצעי את הדיווח המופיע במאמר‪ .‬משום כך‪ ,‬מחברים המגישים‬ ‫מאמר לפרסום מקבלים עליהם מראש את אחריותם על הנגשת הנתונים הגולמיים‬ ‫לעורך‪ ,‬או למי מטעמו‪.‬‬ ‫פרק ‪14‬‬ ‫הסקה ובדיקת השערות‬ ‫‪^^##471‬מבוא‬ ‫בפרקים קודמים הצגנו סוגים שונים של שאלות והשערות מחקר והראנו כיצד הן‬ ‫מכוונות את המדידה של משתני המחקר ואת מערך המחקר‪ .‬בחלק זה נתקדם צעד‬ ‫נוסף ונבחן כיצד אנו בודקים את ההשערות שלנו על סמך ממצאי המחקר‪ .‬בחלק‬ ‫הראשון נציג את ההיגיון ודרך החשיבה המנחה את התהליך ובפרקים הבאים נדגים‬ ‫תהליך זה על השערות מסוגים שונים ועל משתנים הנמדדים ברמות מדידה שונות‪.‬‬ ‫נבחן לדוגמה חוקרת שהשערת המחקר שלה הייתה שיש הבדל בין נשים‬ ‫לגברים באשר לדימוי העצמי שלהם‪ .‬החוקרת ערכה את המחקר על מדגם של ‪500‬‬ ‫משתתפים‪ ,‬מתוכם ‪ 220‬נשים ו‪ 280-‬גברים‪ .‬היא מצאה שבקרב הנשים במדגם שלה‬ ‫ממוצע הדימוי העצמי היה ‪ 2.47‬ובקרב הגברים הממוצע היה גבוה יותר – ‪.3.10‬‬ ‫מול השערת המחקר שלה‪ ,‬שיש הבדל בין גברים לנשים‪ ,‬נראה שהיא הוכיחה את‬ ‫טענתה‪ .‬האומנם? ובכן‪ ,‬אם השאלה הייתה האם הדימוי העצמי של נשים במדגם‬ ‫שונה מהממוצע של הדימוי העצמי של גברים במדגם‪ ,‬התשובה היא חד משמעית‪-‬‬ ‫כן; ‪ 3.10‬שונה מ ‪.2.47‬‬ ‫אולם‪ ,‬ההשערה לא הייתה לגבי המדגם‪ ,‬אלא לגבי האוכלוסייה‪ .‬המדגם היה רק‬ ‫דרך לאמוד את המצב באוכלוסייה‪ .‬אם החוקרת הייתה יכולה למדוד את הדימוי‬ ‫העצמי של כל הנשים והגברים באוכלוסייה הרלוונטית‪ ,‬הרי ממצאי המחקר היו חד‬ ‫משמעיים ומוכיחים את השערתה‪ .‬מכיוון שהחוקרת מדדה דימוי עצמי במדגם של‬

‫האוכלוסייה ולא את האוכלוסייה עצמה‪ ,‬היא חייבת לנקוט זהירות‪ .‬זאת‪ ,‬משום שהיא‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫יודעת שלא כל מדגם משקף בדיוק את מה שקורה באוכלוסייה וההסקה (‪)inference‬‬ ‫שלה מהמדגם לאוכלוסייה‪ ,‬חייבת להביא בחשבון את האפשרות שהנתונים במדגם‬ ‫סוטים‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬מהמצב באוכלוסייה‪.‬‬ ‫הבה נתבונן בדוגמה שעשויה להקל על ההבנה האינטואיטיבית של הזהירות‬ ‫הנדרשת בהסקה ממדגם לאוכלוסייה‪ .‬חוקר קיבל לידיו מטבע שהגיעה זה עתה‬ ‫מבנק ישראל‪ .‬הוא חושש שהמטבע אינה מאוזנת‪ .‬הוא מטיל את המטבע עשר‬ ‫פעמים ומגלה שאומנם‪ ,‬התקבלו ‪ 6‬פעמים 'עץ' ורק ‪ 4‬פעמים 'פלי' (לקוראים‬ ‫הצעירים‪ -‬המקור לביטויים אלו הוא מטבע שהיה נוהג בתקופת המנדט ובו על צד‬ ‫אחד היה מוטבע ענף של עץ זית‪ ,‬עץ‪ ,‬ובצד האחר הכיתוב 'פלשתינה'‪ ,‬ובקיצור פלי) ‪.‬‬ ‫נראה שלכל ברור‪ ,‬שעל אף חוסר האיזון ביחס שבין 'עץ' ל'פלי' במדגם שלנו‪,‬‬ ‫המסקנה שהמטבע היא לא מאוזנת תהיה פזיזה ולא מוצדקת‪ .‬זאת‪ ,‬משום שגם‬ ‫מטבע שידוע שהיא מאוזנת עלולה ליפול‪ ,‬בהסתברות מסוימת‪ ,‬ביחס של ‪ 6:4‬ולא‬ ‫ביחס של ‪.5:5‬‬ ‫נניח שהחוקר רוצה לבדוק את ההשערה בצורה יסודית יותר ומטיל את המטבע‬ ‫‪ 100‬פעמים (מדגם של ‪ 100‬הטלות) ומקבל שהמטבע נפלה ‪ 60‬פעמים על עץ ורק‬ ‫‪ 40‬על פלי‪ ,‬מה צריך לחשוב החוקר אז? ואם זרק ‪ 1000‬פעם (מדגם של ‪1000‬‬ ‫הטלות) וגם אז המטבע נופלת ביחס של ‪ .600:400‬הוא רואה פער‪ ,‬בין מה שהיינו‬ ‫מצפים ממטבע מאוזנת ‪ ,500:500‬לבין מה שהתקבל בפועל‪ .‬מה צריך לחשוב‬ ‫החוקר במקרה כזה? מה תהייה המסקנה שלו?‬ ‫לפני שנענה לשאלה זו‪ ,‬הבה נכיר שני מושגים קשורים החשובים לדיון זה‪:‬‬ ‫הראשון ‪ -‬השערת האפס (‪ )null hypothesis- H0‬והשני ‪ -‬השערה אלטרנטיבית‬ ‫(‪ .(Alternative Hypothesis, H1‬לפי הגישה המדעית שאנו פועלים לפיה במחקר‪,‬‬ ‫החוקר מציג תמונה של מצב העולם כפי שמקובל לראות אותו‪ ,‬כפי שהוא ידוע שהוא‬ ‫קיים ‪ -‬זוהי השערת האפס‪ .‬מול השערה זו‪ ,‬מציג החוקר את ההשערה‬ ‫האלטרנטיבית‪ :‬את מצב העולם השונה (האלטרנטיבי) מהשערת האפס‪ .‬תפקיד‬ ‫החוקר לשכנע אותנו‪ ,‬על סמך הממצאים במדגם‪ ,‬שיש מקום להאמין שהשערת‬ ‫האפס אינה תיאור מדויק של האוכלוסייה – ומשום כך‪ ,‬לדחות אותה‪ .‬כשחוקרת‬ ‫מציגה השערה שיש הבדל בין נשים לגברים בדימוי העצמי היא מציגה השערה‬ ‫אלטרנטיבית להשערת האפס שאין הבדל בין גברים לנשים בדימוי העצמי‪ .‬כשחוקר‬ ‫מציג השערה שהמטבע אינה מאוזנת‪ ,‬זוהי השערה אלטרנטיבית להשערת האפס‬ ‫שהמטבע מאוזנת‪ .‬כשחוקר משער שיש קשר בין דימוי עצמי לנטייה לאובדנות‬ ‫השערת האפס היא שאין קשר וההשערה האלטרנטיבית היא שיש קשר‪ .‬נדגיש‪,‬‬ ‫השערת האפס תכיל תמיד את סימן השוויון‪ :‬נשים = גברים‪ ,‬ובדוגמה אחרת –‬ ‫השערת האפס היא שהמתאם בין שני משתנים = ‪.0‬‬ ‫נדגיש עם זאת‪ ,‬השערת האפס‪ ,‬למרות שמה‪ ,‬חייבת לכלול את סימן השוויון‪ ,‬אך‬ ‫לא בהכרח את הערך ‪ .0‬אם ידוע שבאוכלוסייה תוחלת החיים של גברים היא ‪82.05‬‬ ‫שנה וחוקר מבקש לבחון האם לגברים הנוהגים לצפות במשחקי כדורגל בטלוויזיה יש‬ ‫תוחלת חיים קצרה או ארוכה יותר‪ ,‬הרי השערת האפס תהייה שתוחלת החיים =‬ ‫‪ ,82.05‬וההשערה האלטרנטיבית תהייה שתוחלת החיים של גברים אלו היא קצרה‬

‫או ארוכה מ‪ .82.05-‬נציין‪ ,‬שניתן לנסח את השערת האפס במקרה זה גם בדרך‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫הבאה‪ :‬הפער בין תוחלת החיים של גברים הצופים במשחקי כדורגל בטלוויזיה ובין‬ ‫‪ 82.05‬שווה ל‪-‬אפס‪ .‬ההשערה האלטרנטיבית היא שהפער הזה גדול או קטן מאפס‪.‬‬ ‫נניח שחוקרת שיערה שיש קשר שלילי בין דימוי עצמי ובין נטייה לאובדנות (קרי‪,‬‬ ‫ככל שהדימוי העצמי גבוה יותר הנטייה לאובדנות חלשה יותר); מהי השערת האפס‬ ‫שלה? ברור שהשערת האפס תכיל את סימן השוויון‪ .‬אך לא די בכך‪ ,‬השערת האפס‬ ‫היא כל מה שאינו ההשערה האלטרנטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬השערת האפס במקרה זה‬ ‫תהייה שאין קשר (הקשר = ‪ )0‬בין דימוי עצמי לאובדנות או שהקשר הוא חיובי (קשר‬ ‫> ‪ .)0‬במקרה שחוקרת משערת שלגברים יש דימוי עצמי גבוה יותר משל נשים‪,‬‬ ‫השערת האפס תהייה שאין הבדל בדימוי העצמי של גברים ושל נשים או שלנשים יש‬ ‫דימוי עצמי גבוה יותר‪ .‬או בניסוח אחר לגברים אין דימוי עצמי גבוה מזה של נשים‪.‬‬ ‫מה באשר לחוקר הטוען שהתרופה שלו לסרטן מאריכה את תוחלת החיים של‬ ‫מקבלי התרופה ב – ‪ 18‬חודשים יותר מאשר התרופה הקיימת בשוק? ההשערה‬ ‫האלטרנטיבית היא ש‪( -‬תוחלת החיים עם התרופה החדשה) – (תוחלת החיים עם‬ ‫התרופה הקודמת) > ‪ 18‬חודש‪ .‬השערת האפס‪ ,‬המכילה כמו תמיד את סימן השוויון‪,‬‬ ‫היא ש‪( -‬תוחלת החיים עם התרופה החדשה) – (תוחלת החיים עם התרופה‬ ‫הקודמת) <= ‪ 18‬חודש‪.‬‬ ‫לפי הכללים הנהוגים במחקר‪ ,‬השערת האפס היא ההשערה שאנו מאמינים בה‪,‬‬ ‫מצב העולם הידוע‪ ,‬שאינו נזקק להוכחה‪ .‬ההשערה האלטרנטיבית באה לערער על‬ ‫האמונה שזהו מצב העולם הנוכחי‪ .‬כדי לערער על האמונה הקיימת (קרי לדחות את‬ ‫השערת האפס) עלינו להציג עדויות משכנעות‪ .‬אנו נדרשים להוכיח את טענתנו 'מעל‬ ‫לספק סביר'‪ .‬נכון‪ ,‬כשם שחשוד הוא חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו מעבר לספק‬ ‫סביר (או לפחות כך אנו מקווים)‪.‬‬ ‫מהי עדות משכנעת שמאפשרת לנו לדחות את השערת האפס‪ ,‬ובמילים אחרות‬ ‫מהו אותו ספק סביר שכאשר הוא קיים לא נעז להרשיע את הנאשם? עלינו להכיר‬ ‫בעובדה שבנושאים שבהם אנו עוסקים בספר זה‪ ,‬אין בנמצא עדות חד משמעית‪ .‬לכן‬ ‫בכל מקרה שבו נסיק שניתן לדחות את השערת האפס אנו מועדים לטעות‪ .‬נחזור‬ ‫לחוקר המחזיק בידו מטבע שנזרקה שהוטלה ‪ 1000‬פעם וקיבל יחס של ‪400:600‬‬ ‫בין עץ לפלי‪ .‬האם ייתכן שהמטבע הזו מאוזנת ובכל זאת נפלה ביחס כזה? כמובן‬ ‫שייתכן‪ .‬האם ייתכן שמטבע מאוזנת שהוטלהנזרקה ‪ 1000‬פעם נפלה בכל אלף‬ ‫הפעמים על עץ? כן‪ ,‬גם זה ייתכן! אנו יודעים הרי‪ ,‬שגם אירועים בלי סבירים כמו‬ ‫זכייה בלוטו מתרחשים (לרוע המזל‪ ,‬רק אצל אחרים)‪ .‬החישוב מגלה לנו שאם נזרוק‬ ‫נטיל מטבע מאוזנת ‪ 1000‬פעם הסיכוי שתיפול ‪ 1000‬פעם על עץ הוא ‪.0.000001 -‬‬ ‫זהו סיכוי קטן מאוד או זעיר‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך בכל זאת קיים‪.‬‬ ‫נציג‪:‬‬ ‫‪ H0‬המטבע מאוזנת (הסיכוי לקבל עץ שווה (=) לסיכוי לקבל פלי)‪.‬‬ ‫‪ H1‬המטבע אינה מאוזנת (הסיכוי לקבל עץ אינו שווה (≠) לסיכוי לקבל פלי)‪.‬‬ ‫הנוסחה לחישוב הסיכוי להתפלגות מסוימת של תוצאות בזריקת מטבע מאוזנת‬ ‫מגלה לנו שאם נזרוק מטבע ‪ 10‬פעמים הסיכוי שהיא תיפול ‪ 6‬פעמים על 'עץ' ו‪ 4-‬על‬

‫'פלי' הוא ‪ ,0.205‬כלומר ‪( 20.5%‬ניתן לערוך חישובים אלו בקלות באמצעות האתר‪:‬‬ ‫‪ .)http://stattrek.com/online-calculator/binomial.aspx‬חוקר המבקש לדחות‬ ‫את השערת האפס שהמטבע מאוזנת‪ ,‬על סמך העובדה שהמטבע נפלה שש פעמים‬ ‫על עץ‪ ,‬צריך לומר לעצמו‪ :‬הסיכוי שמטבע מאוזנת תראה את התוצאה הזו הוא‬ ‫‪ .20.5%‬אני יכול להחליט לדחות את השערת האפס שהמטבע מאוזנת‪ ,‬ולהביא‬ ‫בחשבון שייתכן שאני טועה והמטבע‪ ,‬בניגוד לטענתי‪ ,‬היא מאוזנת‪ .‬אני יודע‬ ‫שההסתברות שאני טועה היא ‪ .20.5%‬האם אני מוכן לקבל עלי את הסיכוי הזה‬ ‫שאני טועה בהחלטה לדחות את השערת האפס? ובכן‪ ,‬הקהילה המדעית החליטה‬ ‫בעבור חוקר זה ובעבור אחרים‪ ,‬שהיא אינה מוכנה לדחות השערות אפס‪ ,‬אם‬ ‫הסיכויים שהדחייה הזו היא מוטעית עולים על ‪ .5%‬בהקשרים מסוימים (למשל‪,‬‬ ‫כשבוחנים השפעה של תרופות) הדרישה היא גדולה יותר ולא מוכנים לדחות את‬ ‫השערת האפס אם סיכויי הטעות עולים על ‪ 1%‬או אפילו על ‪ .0.1%‬נדגיש שוב‪ ,‬אי‬ ‫אפשר לדרוש שלא יהיה כלל סיכוי לטעות‪ ,‬אלא רק שהסיכוי יהיה קטן מרף מוסכם‬ ‫של טעות‪ .‬משום כך‪ ,‬במקרה הנוכחי‪ ,‬החוקר אינו יכול לדחות את השערת האפס‬ ‫שהמטבע מאוזנת על סמך העובדה שהיא נפלה שש פעמים מתוך ‪ 10‬על צד העץ‪.‬‬ ‫מה באשר להטלת מטבע ‪ 100‬פעם ויחס של ‪ ?40:60‬הנוסחה מגלה לנו שגם‬ ‫מטבע מאוזנת שהוטלה ‪ 100‬פעם עלולה ליפול ביחס זה‪ .‬מה ההסתברות שזה‬ ‫יקרה? הסתברות קטנה‪ .0.010844 :‬כלומר‪ ,‬קצת יותר מאחוז אחד מהמקרים‪.‬‬ ‫החוקר צריך להחליט‪ :‬האם אני דוחה את השערת האפס על סמך ממצאי המדגם?‬ ‫החוקר יודע שיש סיכוי מסוים שאם יחליט לדחות את השערת האפס שהמטבע‬ ‫מאוזנת הוא עלול לטעות וכי ייתכן שהמטבע הייתה מאוזנת ובכל זאת התקבלו‬ ‫הממצאים האלה במדגם שלו‪ .‬אולם‪ ,‬מכיוון שהסיכוי שהממצאים האלה היו עשויים‬ ‫להתקבל גם אם השערת האפס הייתה נכונה הוא קטן כל כך (מעט יותר מאחוז)‪,‬‬ ‫החוקר מוכן להסתכן ולדחות את השערת האפס‪ .‬עליו לדווח לקהילה המדעית מה‬ ‫הם סיכויי הטעות בדחיית השערת האפס‪ .‬נשים לב לכך‪ ,‬שחוקרת אחרת‪ ,‬שהציבה‬ ‫רף גבוה יותר וקבעה שרק אם ‪ p < .01‬היא תדחה את השערת האפס‪ ,‬תחליט‬ ‫במקרה זה שאינה דוחה את השערת האפס‪.‬‬ ‫הדוגמה של המטבע נועדה לתאר תהליך של בדיקת השערות החוזר על עצמו‬ ‫בכל מחקר שבו מוצגות השערות‪ .‬אומנם הדרך הספציפית שבה נבדקת כל השערה‬ ‫תלויה בסוג ההשערה ובדרך המדידה של המשתנים בהשערה (ועל כך נעמוד‬ ‫בהמשך)‪ ,‬אך לתהליך יש מבנה דומה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הצגת ההשערה האלטרנטיבית והשערת האפס‪.‬‬ ‫‪ .2‬איסוף נתונים במדגם‪.‬‬ ‫‪ .3‬חישוב ערך של מדד סטטיסטי לגודל הפער בין מה שהיה צפוי לפי השערת‬ ‫האפס לבין מה שהתקבל במדגם‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬יש מדדים סטטיסטיים‬ ‫שונים‪( X2 -‬חי בריבוע) ‪( t - test,‬מבחן ‪( r ,)t‬מתאם(‪ F ,‬ועוד‪ .‬אנו נבהיר בהמשך‬ ‫איזה מדד סטטיסטי מתאים לכל מצב‪.‬‬ ‫‪ .4‬הצגת השאלה‪ :‬מה ההסתברות לקבלת הערך של המדד הסטטיסטי שקיבלנו‬ ‫בצעד הקודם‪ ,‬אם מצב העולם היה כפי מוצג בהשערת האפס‪ .‬בכל המצבים‪ ,‬ככל‬

‫שערך הסטטיסטי הוא גבוה יותר‪ ,‬קרי הפער בין מה שהיה צפוי לפי השערת האפס‬ ‫ומה שקיבלנו בפועל‪ ,‬גדול יותר‪ ,‬כך יש לנו תמיכה רבה יותר בדחיית השערת האפס‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לראות מה ההסתברות לקבל את הערך הסטטיסטי 'אם מצב העולם‬ ‫האמיתי הוא בהתאם להשערת האפס'? כדי להבהיר נקודה זו נזכיר את 'התפלגות‬ ‫הדגימה' (‪ )sampling distribution‬שאותה הצגנו בפרק על הדגימה (איור ‪.)9.1‬‬ ‫באיור ניתן לראות שלמדגמים בגדלים שונים יש התפלגויות דגימה השונות באופי‬ ‫ההתפלגות סביב הממוצע‪ -‬ככל שהמדגמים גדולים יותר העקומות 'צרות יותר'‪ ,‬קרי‬ ‫הפיזור סביב הממוצע של האוכלוסייה קטן יותר‪ .‬לכך יש השלכה ישירה על בדיקת‬ ‫השערות‪.‬‬ ‫נניח שאנו יודעים באופן וודאי (קרי‪ ,‬אנו יודעים את מצב העולם האמיתי)‬ ‫שממוצע מנת המשכל של אזרחי ישראל הבוגרים הוא ‪( 100‬ויסלחו הקוראים‬ ‫שחושבים שהוא גבוה יותר וגם אלו הבטוחים שהוא נמוך יותר)‪ .‬אם ניקח מדגם‬ ‫בגודל מסוים של אזרחים בוגרים ונבחן את מנת המשכל שלהם‪ ,‬ייתכן שהממוצע לא‬ ‫יהיה ‪ .100‬אך אם ניקח אין ספור מדגמים בגודל זה – הממוצע של ממוצעי מדגמים‬ ‫אלו יהיה ‪ .100‬כמובן‪ ,‬שהממוצעים של המדגמים שבחרנו לא יהיו זהים ותהייה להם‬ ‫התפלגות מסוימת‪ :‬בחלקם הממוצע יהיה נמוך מ‪ 100 -‬ובחלקם גבוה מ‪.100-‬‬ ‫ההתפלגות של ממוצעי המדגמים תהייה סימטרית סביב הממוצע ‪ .100‬אופי‬ ‫ההתפלגות של ממוצעי המדגמים יהיה תלוי בגודל המדגמים – התפלגות הממוצעים‬ ‫תהייה פחות מפוזרת (קרי הסיכוי לקבל ערכים הנמוכים מ‪ 100 -‬או הגבוהים ממנו‬ ‫יהיה קטן יותר)‪ ,‬ככל שגודל המדגם שההתפלגות מתארת הוא גדול יותר‪ .‬במקרה‬ ‫הקיצוני והתיאורטי של דגימת כל אוכלוסיית אזרחי ישראל הבוגרים שוב ושוב‪ ,‬נקבל‬ ‫התפלגות של ממוצעים שאין לה פיזור כלל‪ ,‬היא תהייה כולה מרוכזת בממוצע =‬ ‫‪.100‬‬ ‫נניח שחוקרת בחנה את ההשערה האלטרנטיבית שגברים הם יותר דעתניים‬ ‫(אסרטיביים) מנשים (השערת האפס תהייה שנשים הן דעתניות כמו הגברים או‬ ‫יותר)‪ .‬היא דגמה עשר נשים ועשרה גברים וחישבה את הממוצע בקרב הגברים וכן‬ ‫את הממוצע בקרב הנשים‪ .‬היא מצאה ש אומנם הממוצע בקרב הגברים גבוה משל‬ ‫הנשים‪ ,‬קרי הפער בין גברים לנשים גבוה מ‪ .0 -‬השאלה היא עד כמה פער זה הוא‬ ‫קיצוני דיו כדי לדחות את השערת האפס‪.‬‬ ‫הסטטיסטיקאים יודעים לאפיין התפלגויות דגימה שלהן מספר ידוע של 'דרגות‬ ‫חופש' (‪ .(degrees of freedom‬לכן‪ ,‬החוקרת צריכה לחשב את דרגות החופש‬ ‫המתאימות למבחן שאותו היא עורכת‪ .‬דרגות החופש הן בדרך כלל ערך הקשור‬ ‫לגודל המדגם )אם כי‪ ,‬באחד המבחנים שנתאר בהמשך‪ ,‬חי בריבוע‪ ,‬דרגות החופש‬ ‫אינן פונקציה של גודל המדגם אלא הן מחושבות על סמך מספר השורות והעמודות‬ ‫בלוח שעליו חושב הערך חי בריבוע(‪ .‬במקרה הנוכחי מספר דרגות החופש הוא ‪18‬‬ ‫)‪ .(20 - 2‬כעת החוקרת יכולה לחשב את המבחן הסטטיסטי המתאים ולבחון היכן‬ ‫נמצא ערך זה על פני התפלגות הדגימה הרלוונטית שלה מספר דרגות החופש‬ ‫המתאימות (שכאמור‪ ,‬משקפות את גודל המדגם)‪ .‬כך היא יכולה לבדוק עד כמה ערך‬ ‫הסטטיסטי שמצאה הוא נדיר או שכיח (תחת השערת האפס)‪ .‬ככל שהוא נדיר יותר‬

‫בהתפלגות התיאורטית של המדד‪ ,‬יהיה בכך עדות חזקה יותר לדחיית השערת‬ ‫האפס‪.‬‬ ‫בדוגמה שלמעלה‪ ,‬נמצא שהערך של הסטטיסטי – ‪ ,t = 1.94‬ודרגות החופש הן‬ ‫‪ .df=16‬בצעד הבא עוברת החוקרת לבחון את התפלגות הדגימה המתאימה לערכי ‪t‬‬ ‫כשגודל המדגם הוא ‪ .)df = 16( 18‬היא מוצאת שהערך של הסטטיסטי ‪,t= 1.94‬‬ ‫נמצא על ההתפלגות במקום שרק ל‪ 3.5% -‬מההתפלגות היה ערך גבוה ממנו‪ ,‬וכל‬ ‫שאר ערכי ההתפלגות (‪ )96.5%‬הם קטנים מערך זה (ראו את לוח הערכים של‬ ‫התפלגות ‪ t‬ב‪.)http://www.statisticshowto.com/tables/t-distribution-table/ -‬‬ ‫המסקנה שלה היא שהערך הזה קיצוני למדי‪ .‬ייתכן אומנם שערך זה שייך‬ ‫להתפלגות המבוססת על השערת האפס (שלנשים יש אותה מידת דעתנות כשל‬ ‫גברים או אף יותר)‪ ,‬ולכן‪ ,‬בהחלטה לדחות את השערת האפס החוקרת מניחה שיש‬ ‫הסתברות של ‪ 3.5%‬שהיא טועה‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬החוקרת רואה שהסיכוי לטעות‬ ‫נמוך מהסף שקבעה לעצמה של ‪ 5%‬והיא מחליטה לדחות את השערת האפס‪.‬‬ ‫בדוגמה אחרת‪ ,‬אם מצאנו שהמתאם במדגם שבו ‪ 100‬משתתפים הוא ‪,r = .25‬‬ ‫עלינו לבחון כיצד נראית התפלגות הדגימה של מתאמים שהממוצע שלהם ‪ 0‬וגודל‬ ‫המדגם ‪ .100‬בהתפלגות תיאורטית זו ניתן יהיה למצוא מה ההסתברות לקבלת‬ ‫מתאם של ‪ .25‬או יותר כשמצב העולם האמיתי הוא מתאם = ‪( 0‬ראו לוח הערכים‬ ‫לחישוב המובהקות של המתאם בהינתן גודל המדגם‬ ‫‪http://www.statisticssolutions.com/table-of-critical-values-pearson-‬‬ ‫‪ .)correlation/‬גם כאן‪ ,‬אם ערך של ‪ .25‬הוא נדיר בהתפלגות של מתאמים‬ ‫במדגמים בגודל ‪ 100‬באוכלוסייה שהמתאם בה הוא ‪ ,0‬אנו יכולים לדחות את‬ ‫השערת האפס (שהמתאם שווה ל‪.)0-‬‬ ‫בעבר‪ ,‬נעזרו החוקרים בלוחות מפורטים שהציגו את ההסתברויות של כל אחד‬ ‫מהערכים בהתפלגויות אלו‪ .‬כיום‪ ,‬הם נשענים על החישובים שעורך המחשב המציין‬ ‫את ההסתברות (‪ )probability, p‬לקבל את הערך הסטטיסטי שחישבנו‪ ,‬אם השערת‬ ‫האפס היא נכונה‪ .‬ככל שערך ה – ‪ p‬קטן יותר‪ ,‬יש בכך תמיכה בהחלטה לדחות את‬ ‫השערת האפס‪ .‬ההחלטה הסופית אם לדחות היא כאשר ה – ‪ p‬קטן יותר מרמת‬ ‫המובהקות שקבענו (למשל‪ .)p < .001 ,p < .05, p< .01 ,‬נדגיש‪ ,‬הסיכוי הזה‪ ,‬אינו‬ ‫‪ .0‬כלומר‪ ,‬לכל ערך שנקבל בחישובים שלנו‪ ,‬יש סיכוי מסוים להופיע גם כשהשערת‬ ‫האפס היא נכונה (אם כי‪ ,‬לעיתים ה ‪- p‬הוא כל כך נמוך‪ ,‬שבעיגול המקובל‪ ,‬הערך‬ ‫מופיע כ‪.)p < .000 -‬‬ ‫‪ .5‬החוקר בוחן את הסיכוי לקבלת הערך הסטטיסטי שחישב אם השערת האפס‬ ‫הייתה מצב העולם האמיתי ומקבל אחת משתי ההחלטות הבאות‪ :‬מסיק שניתן‬ ‫לדחות את השערת האפס ולאושש בכך את ההשערה האלטרנטיבית או מסיק שלא‬ ‫ניתן לדחות את השערת האפס‪ .‬ככל שהסיכוי לקבל את הערך שחּושב במצב שבו‬ ‫השערת האפס הייתה נכונה הוא נמוך יותר‪ ,‬קל יותר להשתכנע שאפשר לדחות את‬ ‫השערת האפס‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שציינו קודם‪ ,‬תמיד יש סיכוי שהערך שחישבנו‪ ,‬גם אם‬ ‫הצביע על פער גדול מאוד ממה שהיה צפוי על פי השערת האפס‪ ,‬הגיע ממצב העולם‬ ‫המתואר על ידי השערת האפס‪ .‬לכן‪ ,‬כל החלטה על דחיית השערת האפס מחייבת‬

‫את החוקרת לקבל את האפשרות שהיא טעתה כשהחליטה‪ ,‬על סמך הערך שחישבה‬ ‫במדגם‪ ,‬לדחות את השערת האפס המתארת את המצב באוכלוסייה‪.‬‬ ‫הביטוי המקובל ל‪' -‬סיכויי הטעות בדחיית השערת האפס' הוא 'מובהקות'‬ ‫(‪ .)significance‬ככל שסיכויי הטעות קטנים יותר‪ ,‬הממצאים מובהקים יותר‪ .‬דרך‬ ‫נוספת להציג זאת היא לומר שההשערה נדחתה ברמת מובהקות קטנה מ‪ ...‬ומקובל‬ ‫לציין זאת באות ‪ .)Probability( p‬למשל‪ p< .05 :‬או ‪ p< .01‬או ‪ .p<.001‬יש‬ ‫המציינים את הסתברות הטעות המדויקת ‪ ,p = .035‬בעוד שאחרים 'מעגלים' לרמת‬ ‫המובהקות הקרובה ויציינו ‪ .p < .05‬אנו נשתמש בדרך השנייה ובכל מקום שבו נציג‬ ‫מובהקות‪ ,‬הסיכוי לטעות‪ ,‬נעגל לערך הקרוב של ‪ p< .05‬או ‪ p < .01‬או ‪.p< .001‬‬ ‫במקום שבו סיכויי הטעות גדולים מ ‪ 5%‬נציין ‪.p > .05‬‬ ‫בדוגמה שהוצגה על הטלת מטבע מאוזנת‪ ,‬יכולנו לחשב את ההסתברות של כל‬ ‫תוצאה שתתקבל בהטלת מטבע מאוזנת במספר מסוים של הטלות באמצעות נוסחה‬ ‫(לסקרנים‪ ,‬ניתן למצוא את הפרטים ב‪-‬‬ ‫‪http://www.statisticshowto.com/probability-and-statistics/binomial-‬‬ ‫‪ )theorem/binomial-distribution-formula/‬או לבחון את התוצאות בלוח המתאים‬ ‫(‪.)http://www.statisticshowto.com/tables/binomial-distribution-table/#30‬‬ ‫וכך ניתן לחשב את הסיכוי שמטבע מאוזנת שתוטל ‪ 100‬פעמים תיפול ‪60%‬‬ ‫מהפעמים על אותו הצד‪ ,‬עץ‪ .‬כך ניתן להעריך מה ההסתברות לקבל את הממצא‬ ‫המסוים במדגם במקרה שהשערת האפס היא מוצדקת (בדוגמה הזו ‪ -‬המטבע‬ ‫מאוזנת) ולהחליט על סמך ההסתברות האם יש מקום לדחות את השערת האפס‪.‬‬ ‫אך מה באשר למצבים אחרים? כלומר‪ ,‬במצבים שאנו בוחנים השערות שבהן‬ ‫המשתנה אינו דיכוטומי? ההיגיון הוא אותו הגיון – עלינו לחשב מה הסיכוי לקבל את‬ ‫הערך שקיבלנו במדגם במצב שבו השערת האפס היא נכונה‪ .‬אם הסיכוי הוא קטן‬ ‫מאוד (מתחת ל‪ )5%-‬נסיק שאפשר לדחות את השערת האפס ברמת המובהקות של‬ ‫‪ p < .05‬ואם הסיכוי לקבל את הערך במדגם במצב שבו השערת האפס נכונה הוא‬ ‫גדול יותר מהסף שהחלטנו עליו‪ ,‬לא נוכל לדחות את השערת האפס‪.‬‬ ‫נבהיר‪ ,‬כל תהליך בדיקת ההשערות וההיגיון שעומד מאחוריו ממוקד בניסיון‬ ‫לדחות את השערת האפס (ולא בהוכחה של ההשערה האלטרנטיבית)‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בהתאם לכללים הנהוגים בקהילה המדעית‪ ,‬כל שאנו יכולים להסיק מבדיקת‬ ‫ההשערה הוא האם אנו דוחים את השערת האפס או איננו דוחים‪ .‬אם אנו איננו‬ ‫דוחים את השערת האפס‪ ,‬אנו אומרים שלא הצלחנו לדחות את השערת האפס‬ ‫(‪ ,)failed to reject the null hypothesis‬ולעולם לא נאמר שאנו מקבלים את‬ ‫השערת האפס (שהיא למעשה הנחה‪ ,‬ולא השערה הזקוקה לאישוש)‪ .‬אם אנו דוחים‬ ‫את השערת האפס‪ ,‬אנו אומרים שאנו דוחים את השערת האפס ( ‪reject the null‬‬ ‫‪ .)hypothesis‬במקרים כאלה מקובל לומר שהממצאים מאששים את השערתנו‬

‫האלטרנטיבית‪ .‬נזכור עם זאת‪ ,‬שבכל פעם שאנו דוחים את השערת האפס לטובת‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫ההשערה האלטרנטיבית‪ ,‬אנו ערים לכך שייתכן שאנו טועים‪.‬‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫‪^^##472‬טעות מסוג ראשון (‪ )Type I Error‬וטעות מסוג שני (‪)Type II Error‬‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫אחת המסקנות החשובות הנגזרות מכל שנאמר היא שחוקר המנסה לבחון‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫השערה באמצעות מדגם‪ ,‬לעולם אינו יכול להיות בטוח באופן חד משמעי בהכרעה‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫שלו‪ .‬עליו תמיד להביא בחשבון שיש סיכוי לטעות‪ ,‬הן אם יחליט לדחות את השערת‬ ‫האפס והן אם יחליט שלא‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬החוקרים מצמצמים את הסיכון שלהם לדחות‬ ‫את השערת האפס בטעות על ידי שימוש ברמת מובהקת המבטיחה שהסיכוי לטעות‬ ‫יהיה מתחת לרף מסוים‪ .‬אפשרות זו‪ ,‬לדחיית השערת האפס בטעות‪ ,‬נקראת טעות‬ ‫מסוג ראשון‪ .‬ככל שהחוקר מעלה את הרף הנדרש לדחיית השערת האפס‪ ,‬הוא‬ ‫מקטין את סוג הטעות הזו‪ .‬אך בכך הוא גם מגדיל את הסיכוי לטעות מהסוג השני‬ ‫שמשמעותה‪ :‬על אף שהיה מוצדק לדחות את השערת האפס‪ ,‬אנו לא דוחים אותה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הדרך שבה אנו מפחיתים את הסיכון לטעות מסוג ראשון היא באמצעות‬ ‫קביעת הרף של רמת המובהקות‪ .‬אולם‪ ,‬לא תמיד די בכך‪ .‬כפי שנראה גם בהמשך‪,‬‬ ‫אם אנו עורכים מספר רב של בחינת השערות אנו למעשה 'צוברים' את הטעות מסוג‬ ‫ראשון בכל אחת מבדיקת ההשערות והתוצאה המצטברת ממספר רב של בדיקות‬ ‫היא סיכון גבוה במיוחד לטעות מסוג ראשון‪ .‬יש שיטות מספר להתמודד עם קושי זה‬ ‫ונעמוד על חלקן במהלך תיאור הניתוחים הסטטיסטיים השונים‪ .‬כאן נדגיש‪ ,‬שכל‬ ‫אחת מהשיטות מתמודדת בצורה אחרת עם הסכנה של טעות מסוג ראשון‪ .‬חלקן‬ ‫נוקטות בגישה 'שמרנית'‪ ,‬כלומר מתאמצות מאוד להקטין סכנה זו‪ ,‬במחיר הגדלת‬ ‫הטעות מסוג שני‪ ,‬והאחרות שמרניות פחות‪ ,‬ש אומנם נותנות מענה להקטנת הסיכון‬ ‫מסוג ראשון‪ ,‬אך בדרך שאינה מגדילה מאוד את הטעות מסוג שני‪ .‬הבחירה בדרך זו‬ ‫או אחרת נתונה לחוקר‪ ,‬ולנסיבות שבהן נערך המחקר יש השפעה רבה על הנכונות‬ ‫לנקוט בגישה שמרנית יותר או שמרנית פחות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם בעקבות ממצאי מחקר‬ ‫חיוביים יוחלט על פעולה מסוכנת או יקרה באופן חריג‪ ,‬מקבלי ההחלטות עשויים‬ ‫להיות מוטרדים במיוחד מהטעות מסוג ראשון וימנעו אותה על חשבון הטעות מסוג‬ ‫שני‪ ,‬בעוד שבמקרה אחר‪ ,‬כאשר מחירה של האפשרות שההשערה נכונה ובכל זאת‬ ‫תדחה הוא גבוה במיוחד (כמו במקרה של ההשערה שהנאשם אמר אמת בעדותו‬ ‫בפוליגרף) תהייה הקפדה על הקטנת הטעות מסוג שני‪.‬‬ ‫בפרק קודם הצגנו בעיות אתיות הנוגעות לשלבים שונים במחקר‪ .‬כאן יש מקום‬ ‫להציג את הבעיה של ‪ .hacking - p hacking‬ובמילים אחרות 'תחמון' רמת‬ ‫המובהקות‪ .‬מהדיון שלמעלה עולה שגם אם נבנה מאגר נתונים באופן מקרי לחלוטין‪,‬‬ ‫מתוך ‪ 100‬בדיקות קשר‪ ,‬אנו צפויים לקבל כחמשה ממצאים ברמת מובהקות < ‪p‬‬ ‫‪ ..05‬אם אנו מציגים רק את חמשת הממצאים האלו כתשובות על שאלות המחקר‬ ‫שלנו‪ ,‬אנו מונעים מהקהילה המדעית את היכולת לזהות את הסיכון שמדובר‬ ‫בממצאים מקריים ואין לתת להם משקל‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬עקב הלחץ לפרסם ממצאים מובהקים‪ ,‬לא מעט נופלים בפח זה‪ .‬פגשתי‬ ‫לא מעט תלמידי מוסמך ודוקטורט שמשום ש'לא יצא להם כלום' (קרי‪ ,‬לא נמצאו‬ ‫ממצאים מובהקים) המשיכו וערכו עיבודים רבים נוספים‪ ,‬עד שמצאו ממצאים‬

‫מובהקים שעליהם יכלו לדווח‪ .‬לא פעם הייתי במצבים שבהם עמיתים גילו‪ ,‬שלאחר‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫עבודה רבה על מחקר‪ ,‬הממצאים של ההשערות שהציגו בתחילת הדרך לא היו‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫מובהקים וקשה היה להניח שניתן יהיה לפרסם את ממצאי המחקר המושקע‪.‬‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫במקרים אלו היה מפתה מאוד להמשיך ולערוך עוד ועוד עיבודים לחיפוש קשרים בין‬ ‫משתנים עד למציאת ממצאים מובהקים שאותם אפשר היה לדווח במאמר‪ .‬לעתים‬ ‫הפיתוי היה גדול מאוד להציג את הממצאים כמענה לשאלות מחקר שהוצגו בתחילת‬ ‫הדרך ולא להזכיר את העובדה שהממצאים התקבלו ורק אחר כך הוצגו עבורן‬ ‫השערות‪ .‬האתיקה המחקרית מחייבת אותנו להימנע מפרקטיקה זו‪.‬‬ ‫אודה שלעתים‪ ,‬מול החרדה של תלמידים החוששים שבעבודת התיזה או‬ ‫הדוקטורט (שבה השקיעו מאמצים גדולים במשך שנים) אין די ממצאים מובהקים‪,‬‬ ‫אני ממליץ להם לערוך עיבודים נוספים‪ .‬אך‪ ,‬אני מדגיש ומקפיד על כך שיבהירו‬ ‫שהמדובר בעיבודים בדיעבד‪ ,‬שהם נעשים בנפרד מהניתוחים שנועדו לבחון את‬ ‫השערות המחקר המקוריות‪ ,‬ושיש להתייחס אליהם בזהירות המתחייבת ולבחון עד‬ ‫כמה ניתן לבצע עליהם רפליקציה בהמשך‪ ,‬כדי להקטין את הסיכון שהם מקריים‪.‬‬ ‫הפתרון האמיתי הוא דווקא לשכנע את עמיתיי המורים ועורכי כתבי העת לתת‬ ‫משקל חשוב לממצאים לא מובהקים שהם תוצאה של מחקרים שנערכו בצורה תקפה‬ ‫ומהימנה‪ .‬ככל שהדגש יעבור מחיפוש אחר 'ממצאים מובהקים' לחיפוש אחר ידע‬ ‫תקף על מצב העולם‪ ,‬יקטן הלחץ להציג ממצאים מקריים בצורה לא אחראית‪.‬‬ ‫‪^^##473‬השערות עם כיוון וללא כיוון‪ ,‬דו‪-‬זנביות (‪ )two-tailed‬וחד‪-‬זנביות (‪one-‬‬ ‫‪)tailed‬‬ ‫במסגרת הדיון על מובהקות חשוב להבחין בין שני סוגי השערות‪ :‬האחת ‪-‬‬ ‫השערות עם כיוון (חד זנביות) והשנייה ‪ -‬השערות ללא כיוון (דו זנביות)‪ .‬הבה נראה‬ ‫את הדוגמאות הבאות‪:‬‬ ‫השערה ללא כיוון‪ :‬יש הבדל בשביעות הרצון מחיי נישואין בין מי שהתחתן‬ ‫בעזרת שדכן ובין מי שהתחתן ללא עזרת שדכן (דו‪-‬זנבי‪.)two tailed ,‬‬ ‫השערת האפס‪ :‬שביעות הרצון מחיי נישואין בין מי שהתחתנו בעזרת שדכן שווה‬ ‫למי שהתחתנו ללא עזרת שדכן‪.‬‬ ‫השערה עם כיוון‪ :‬שביעות הרצון מחיי הנישואין של מי שהתחתנו בעזרת שדכן‬ ‫גבוהה יותר משל מי שהתחתנו ללא עזרת שדכן (חד ‪-‬זנבי‪.)one-tailed ,‬‬ ‫השערת האפס‪ :‬שביעות הרצון מחיי הנישואין של מי שהתחתנו בעזרת שדכן‬ ‫דומה או נמוכה יותר משל מי שהתחתנו ללא עזרת שדכן‪.‬‬ ‫כפי שציינו בפרק בנושא ההשערות‪ ,‬חוקרים מציגים השערה עם כיוון כשיש להם‬ ‫מידע קודם המכוון אותם להציג את ההשערה בכיוון מסוים (יותר או פחות‪ ,‬קשר‬ ‫חיובי או שלילי)‪ .‬להחלטה זו יש משמעות בבדיקת ההשערות‪ .‬כשאנו מתחייבים על‬ ‫כיוון‪ ,‬אם שערנו ששביעות הרצון של מי שהתחתנו בעזרת שדכן גבוהה יותר משל‬ ‫האחרים וקבענו לעצמנו רמת מובהקות של ‪ 5%‬הרי בבדיקת ההשערה אנו שואלים‪:‬‬ ‫מה הערך של הסטטיסטי שמעליו יש ‪ 5%‬של התפלגות הדגימה התיאורטית‪ .‬אם‬

‫איננו מתחייבים לכיוון‪ ,‬הרי כעת אנו צריכים להתייחס לשתי האפשרויות‪ :‬האחת –‬ ‫המתחתנים בעזרת שדכן שבעי רצון פחות‪ ,‬והשנייה ‪ -‬המתחתנים בעזרת שדכן‬ ‫שבעי רצון יותר‪ .‬אם אנו מרשים לעצמנו רק ‪ 5%‬סיכויי טעות‪ ,‬עלינו לוודא שסיכויי‬ ‫הטעות באמירה שהמתחתנים בעזרת שדכן שבעי רצון יותר ‪ +‬סיכויי הטעות באמירה‬ ‫שהמתחתנים בעזרת שדכן שבעי רצון פחות = ‪ .5%‬כלומר‪ ,‬עלינו להבטיח שסיכויי‬ ‫הטעות בכל אחת מהאמירות האלו הוא ‪ 2.5%‬או פחות‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬חוקר שהציג השערה עם כיוון 'זקוק' לערך סטטיסטי קיצוני פחות‬ ‫(קטן יותר) שכן מעליו או מתחתיו יש ‪ 5%‬מלאים מההתפלגות כדי לדחות את‬ ‫השערת האפס‪ ,‬לעומת חוקר שהציג השערה ללא כיוון‪ ,‬הזקוק לערך קיצוני יותר שכן‬ ‫מעל ערך זה יש רק ‪ 2.5%‬מההתפלגות‪ ,‬ומתחת לערך זה יש עוד ‪2.5%‬‬ ‫מההתפלגות‪ .‬כלומר‪ ,‬אם שני חוקרים שונים קיבלו את אותם הממצאים בדיוק‬ ‫במחקרם‪ ,‬יכול להיווצר מצב שבו‪ ,‬על סמך ממצאים זהים לחלוטין‪ ,‬חוקרת שהציגה‬ ‫השערה עם כיוון תדחה את השערת האפס וחוקר שהציג השערה ללא כיוון לא יוכל‬ ‫לדחות את השערת האפס‪ .‬מהאיורים ‪ 14.1‬ו ‪ 14.2‬ניתן לראות שבעוד שבמבחן דו‪-‬‬ ‫זנבי ערך הסטטיסטי הנדרש לדחות את ההשערה הוא מעל ל‪ 1.96 -‬או מתחת ל‪-‬‬ ‫‪ ,-1.96‬הרי בהשערה חד‪-‬זנבית הערך הוא כ‪.1.64 -‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬חוקר שהציג השערה דו‪-‬זנבית וקיבל את הערך הסטטיסטי ‪t = 1.94‬‬ ‫במדגם של ‪ 18‬משתתפים‪ ,‬ימצא שתוכנת המחשב‪ ,‬המציגה את הממצאים של ‪two-‬‬ ‫‪ ,tailed significance‬מראה שסיכויי הטעות (‪ .07 = )p‬כלומר‪ ,‬ההסתברות לטעות‬ ‫בדחיית השערת האפס היא ‪ ,7%‬יותר מ‪ 5%-‬שקבע כרמת המובהקות הנדרשת‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אינו יכול לדחות את השערת האפס‪ .‬עמיתתו‪ ,‬שהציגה השערה חד‪-‬זנבית‬ ‫וקיבלה את אותו ערך סטטיסטי‪ ,‬תסיק מכך שהסיכוי לטעות הוא ‪.07/2 = 0.035‬‬ ‫כלומר‪ ,‬סיכויי הטעות בדחיית השערת האפס יהיו ‪ ,3.5%‬נמוכים מהרף של ‪,5%‬‬ ‫ומשום כך תדחה את השערת האפס‪.‬‬ ‫איור ‪14.1‬‬ ‫הדגמה של בדיקת השערה דו‪-‬זנבית‬

‫איור ‪14.2‬‬ ‫הדגמה של בדיקת השערה חד‪-‬זנבית‬ ‫להבדלים אלו בין בדיקת השערות בלי כיוון לבדיקה של השערות עם כיוון יש‬ ‫היגיון‪ .‬כשאנו מציגים השערה ללא כיוון אנו 'מגששים'‪ ,‬אין לנו ידע קודם המכוון‬ ‫אותנו‪ .‬במקרים מעין אלו‪ ,‬עדיף לנקוט זהירות להציג רף גבוה יותר לפני שנדחה את‬ ‫השערת האפס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם על סמך הספרות הרלוונטית אנו 'מוכנים להתחייב'‬ ‫על כיוון‪ ,‬אנו יכולים להסתפק ברף נמוך יותר‪ ,‬אך רק בכיוון שאותו שיערנו‪ .‬אם‬ ‫השערת האפס עם כיוון הייתה שיהיה קשר חיובי‪ ,‬הרי אם נמצא קשר שלילי חזק‪ ,‬לא‬ ‫נוכל לדחות את השערת האפס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם ההשערה שלנו הייתה ללא כיוון‪,‬‬ ‫גם מתאם שלילי וגם מתאם חיובי עשויים לדחות את השערת האפס‪.‬‬ ‫‪^^##474‬מובהקות סטטיסטית‪ ,‬עוצמה של מבחן וגודל האפקט‬ ‫למובהקות הסטטיסטית יש חשיבות רבה‪ ,‬אך חשוב להבין גם מה משמעותה‬ ‫וכיצד יש לפרש ממצאים מובהקים‪ .‬הבה נבחן מה נוכל ללמוד מהאמירות הבאות‪:‬‬ ‫מורה – בבדיקה שערכתי‪ ,‬נמצא שהציונים של תלמידים שרכשו את הספר‬ ‫המעולה שלי בשיטות מחקר גבוהים באופן מובהק מאוד בהשוואה למי שלא רכשו‬ ‫את ספרי‪.‬‬ ‫חוקרת – התרופה שפיתחתי מגדילה את תוחלת החיים של כלבים שלהם‬ ‫פגיעה באגן באופן מובהק ביותר בהשוואה לתוחלת החיים של כלבים שקיבלו תרופה‬ ‫מתחרה‪.‬‬ ‫פוליטיקאי – סקרים שנערכו בעבורי מגלים ששביעות הרצון משירותי העירייה‬ ‫גדלה באופן מאוד מובהק מאז שנכנסתי לתפקידי‪.‬‬ ‫מה אפשר ללמוד (או לא) מאמירות אלו בהנחה שהן מבוססות על מחקר תקף‬ ‫ואמין? אפשר ללמוד מהן שהממצאים שהתקבלו מצביעים על כך שאין (כמעט) ספק‬ ‫שהציונים‪ ,‬תוחלת החיים ושביעות הרצון עלו‪ ,‬ואין המדובר בממצאים מקריים‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫המובהקות הגבוהה אין משמעותה שהעלייה בציונים‪ ,‬בתוחלת החיים ובשביעות‬ ‫הרצון היא גדולה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ייתכן שתלמידים שרכשו את הספר במיטב כספם זכו‬ ‫לעלייה ממוצעת של שתי נקודות (מתוך ‪ )100‬בציון‪ ,‬הכלבים זכו לשבועיים נוספים‬ ‫של חיים ושביעות הרצון של תושבי העיר עלתה בחצי נקודה מתוך עשר‪ .‬ייתכן‬ ‫שבדיקה תגלה ששינויים זעירים אלו הם מובהקים מאוד (זו אפשרות סבירה‬

‫כשהמדגמים גדולים מאוד)‪ .‬כלומר‪ ,‬פער מובהק מאוד אינו בהכרח פער גדול וקשר‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫מובהק מאוד אין משמעותו בהכרח קשר חזק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מתאם של ‪ r = .10‬אינו‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫נחשב מתאם חזק‪ .‬אולם‪ ,‬במדגם של ‪ 1000‬משתתפים הוא מובהק ברמה של < ‪p‬‬ ‫‪( .001‬כשההשערה היא חד כיוונית)‪ .‬וכך‪ ,‬למרות שהמתאם הוא חלש מאוד‬ ‫הממצאים בכל זאת מובהקים מאוד‪.‬‬ ‫נראה אם כן כי כאשר דנים בקשר בין משתנים אין די להתייחס למובהקות של‬ ‫הקשר בלבד אלא גם לעוצמתו; כשדנים בהבדלים בין ממוצעים‪ ,‬לא די לשאול אם‬ ‫ההבדלים הם מובהקים‪ ,‬אלא יש גם לתת את הדעת עד כמה הם גדולים או קטנים‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬בכל מקום שנדון בבדיקת השערות נשאל את עצמנו לא רק על המובהקות‬ ‫של הממצאים‪ ,‬אלא גם על הגודל של הפערים בין הממוצעים ובלשון הטכנית‬ ‫המקובלת‪ :‬נבחן את גודל האפקט שהתקבל (‪.)effect size‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬מתאם מבטא את עוצמת הקשר בין שני משתנים‪ .‬ככל שהוא גבוה‬ ‫יותר ומתקרב ל‪ 1 -‬או ל ‪ , -1‬המשמעות היא שהקשר חזק יותר‪ .‬בהשערות מחקר‬ ‫המתייחסות להשוואה בין ממוצעים‪' ,‬גודל האפקט' מחושב בדרך כלל באמצעות‬ ‫המדד ‪ d‬של כהן (‪ )Cohen's d‬המחשב אותו כיחס שבין הפער בין הממוצעים של‬ ‫שתי קבוצות לסטיות התקן של התפלגות המשתנה בשני המדגמים‪ .‬נציין שערך זה‬ ‫מאפשר השוואה של גודלי האפקט בין מחקרים שונים‪ ,‬כך שניתן לחשב את גודל‬ ‫האפקט הממוצע בסדרת מחקרים‪ ,‬כפי שנעשה במחקרי‪-‬על (‪,)meta analysis‬‬ ‫שאותם נתאר בפרק ‪ .15‬בהמשך‪ ,‬נציג גם מדדים לעוצמה המתאימים לשאלות‬ ‫מחקר שונות‪.‬‬ ‫‪^^##475‬מובהקות סטטיסטית ומובהקות קלינית (‪)clinical significance‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬מובהקות סטטיסטית אינה מצביעה בהכרח על חשיבות הממצא או‬ ‫על המשמעויות המעשית שלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם נמצא שההשפעה של התערבות‬ ‫שמטרתה להפחית דיכאון היא מובהקת (כלומר‪ ,‬אם נדחה את השערת האפס‬ ‫שההתערבות אינה מפחיתה דיכאון)‪ ,‬עדיין נותרת השאלה מה עוצמת ההשפעה‪ ,‬מה‬ ‫גודל ההפחתה בדיכאון בקרב מי שטופלו באמצעות התערבות זו‪ .‬אם ההפחתה היא‬ ‫קטנה מאוד‪ ,‬הרי המשמעות המעשית ('הקלינית') של הממצא שהוא הפחתה‬ ‫מובהקת (סטטיסטית) בדיכאון היא קטנה מאוד‪.‬‬ ‫כדי להדגיש את ההבחנה בין מובהקות סטטיסטית של פער בין ממוצעים או של‬ ‫קשר בין משתנים ובין המשמעויות המעשיות שלו‪ ,‬מקובל לכנות את המשמעות‬ ‫המעשית כמובהקות מעשית או כמובהקות קלינית‪ .‬וכך‪ ,‬אם המשרד לביטחון פנים‬ ‫ידווח על כך שהפער בהכנסות בין אסירים משוחררים שהיו חלק מתוכנית שיקום‬ ‫לאסירים משוחררים שלא נטלו חלק בתוכניות הוא מובהק ברמה של ‪, p< .001‬‬ ‫נלמד מכך שההשפעה היא מובהקת סטטיסטית‪ ,‬אך עדיין נשאל מה גודל הפער‬ ‫שיסייע להחליט אם לממצא יש גם מובהקות קלינית‪-‬מעשית‪ .‬לשאלה אם לתוצאה‬ ‫מסוימת יש 'מובהקות קלינית' תלויה בעולם התוכן המסוים של המחקר‪ .‬עלייה‬ ‫בהכנסה של ‪ ₪ 1000‬לחודש עשויה להיות בעלת משמעות מעשית חשובה בהקשר‬ ‫אחד ולא באחר‪ .‬הארכת תוחלת חיים של חודש היא הארכה משמעותית במצבים‬

‫מסוימים ושולית במצבים אחרים‪ .‬אין מדובר בניתוח סטטיסטי‪ ,‬שלגביו יש הסכמה‪,‬‬ ‫‪Formatted: Highlight‬‬ ‫אלא פרשנות שעליה עשויות להיות דעות שונות‪.‬‬ ‫אנו מציגים את בפרק הבא נציג את הניתוחים הסטטיסטיים המאפשרים לבדוק‬ ‫את ההשערות שהצגנו‪.‬בנפרד בספר על עיבוד נתונים כמותי‬ ‫פרק ‪15‬‬ ‫סקירות ספרות שיטתיות וניתוחי‪-‬על‬ ‫‪^^##520‬מבוא‬ ‫הידע המדעי בכל תחום הוא יצירה משותפת של כל אנשי המדע‪ .‬כל חוקרת‬ ‫מבקשת לבסס את מחקרה על הידע הקיים‪ ,‬תוך שהיא מזהה מה ידוע בנושא מסוים‬ ‫והיכן מצויים הפערים בידע שיש להתמודד אתם באמצעות מחקר נוסף‪ .‬המחקר‬ ‫שהיא תערוך יוסיף לידע המצטבר אשר ישמש תשתית למחקרים הבאים‪ ,‬כך‬ ‫תתווסף עוד לבנה למבנה הידע המדעי וכך הלאה וכך הלאה‪ .‬הידע המדעי והעניין בו‬ ‫אינם מוגבלים כמובן לחוקרים בלבד‪ .‬מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות מעוניינים אף‬ ‫הם בידע זה והם מבקשים להוסיף אותו למכלול הידע שלהם בתחום מסוים‪ .‬הם‬ ‫מציגים שאלות כגון מה המסקנות הנובעות מהמחקר המדעי עד כה באשר ל‪:‬‬ ‫• יעילותה של חקיקה המחייבת חיסון ילדים?‬ ‫• תוצאות חיוביות ושליליות מבניית בתי כלא על ידי גורמים פרטיים?‬ ‫• האם תוכניות צהרונים בבתי הספר מביאות לשיפור במדדים שונים לרווחת‬ ‫הילד? להישגים אקדמיים? להכנסת המשפחה?‬ ‫• היעילות של טיפול משפחתי בשיטת )‪“conjoint family therapy” (CFT‬‬ ‫לעומת )‪?“separated family therapy” (SFT‬‬ ‫הדרך לענות על שאלות אלו היא בראש וראשונה בחינה של כל הידע המחקרי‬ ‫הקיים‪ .‬אולם‪ ,‬כל מי שמנסה לענות על שאלות אלה ובוחן את הספרות המדעית‬ ‫במטרה להפיק ממנה לקחים ולבסס קבלת החלטות או מדיניות על כלל הידע הקיים‪,‬‬ ‫מגלה שאין מדובר במשימה פשוטה‪ .‬מספר הפרסומים המדעיים בכל תחום הוא‬ ‫עצום‪ ,‬המחקרים שונים זה מזה במידה רבה בשיטות המחקר שבהן נקטו‪ ,‬בגודלי‬ ‫המדגמים שהשתתפו במחקר‪ ,‬בכלי המדידה ובשיטות הניתוח‪ .‬זהו ים עצום‬ ‫המתמלא כל העת במחקרים נוספים וקשה להפיק ממנו את כל הידע הגלום בו‪,‬‬ ‫באופן תקף ומהימן‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כדי לבצע סקירה תקפה ומהימנה של הידע הקיים בתחום מסוים עלינו‬ ‫לבצע מחקר שיטתי‪ ,‬העומד בכללים המדעיים המקובלים‪ .‬במחקר זה הנתונים הם‬ ‫מחקרים שכבר נערכו בעבר‪ ,‬ומטרת המחקר היא לענות על שאלות והשערות מחקר‬ ‫הנבחנות על סמך עיון שיטתי במאפייני מחקרים רלוונטיים ועיבודים שונים (חלקם‬ ‫סטטיסטיים) על תוצאותיהם‪ .‬ו אומנם‪ ,‬בעשורים האחרונים התפתח תחום מחקרי‬ ‫העוסק בסקירות שיטתיות של ספרות מחקרית (‪research ,systematic reviews‬‬ ‫‪ )syntheses‬וניתוח‪-‬על (‪ .)meta-analysis‬זהו תחום הראוי לטיפול רחב ומעמיק‬ ‫מזה שנוכל להעניק לו כאן (הקוראים המעוניינים יוכלו לעיין ב ‪.)Cooper, 2015‬‬ ‫במסגרת פרק זה‪ ,‬נציג את המרכיבים המרכזיים בסקירות שיטתיות וניתוחי‪-‬על ונציג‬

‫דוגמאות שיתמכו בקריאה מושכלת של סקירות שיטתיות אשר יסייעו להחליט האם‬ ‫וכיצד יש לתכנן סקירה שיטתית בתחומי העניין השונים‪.‬‬ ‫סקירת ספרות שיטתית‪ ,‬כשמה כן היא ‪ -‬סקירת ספרות‪ ,‬המייחד סקירה זו הוא‬ ‫התהליך השיטתי שלפיו היא נערכת; תהליך העומד באמות מידה מקובלות‪,‬‬ ‫המבטיחות את איכות הסקירה‪ .‬באחד הפרקים הקודמים תיארנו את התהליך של‬ ‫סקירת ספרות‪ ,‬כתשתית להצעת מחקר וכחלק מדוח מחקר‪ .‬סקירות ספרות אחרות‬ ‫נערכות כדי לסכם את הידע בתחום מסוים‪ ,‬כסקירות שלהן תרומה עצמאית ולא‬ ‫כחלק מתהליך מחקרי אחר‪ .‬יש מגוון רחב של סקירות ספרות‪ ,‬חלקן בוחנות סוגיות‬ ‫מתודולוגיות ואחרות סוגיות מושגיות או תוצאות של התערבויות‪ .‬חלק ניכר מסקירות‬ ‫אלו מתבסס על קריאה וסיכום של ספרות שהתפרסמה בכתבי עת מדעיים‬ ‫ומתעלמות ממאמרים ודוחות מחקר שלא התפרסמו בכתבי עת מדעיים‪ .‬הסקירות‬ ‫שונות זו מזו בשיטות שבהן אוספים את המאמרים ובאופן סיכום המאמרים‪ .‬מקצת‬ ‫מהשיטות נערכות בתהליכים שאינם שיטתיים במלואם וחלקן תוך הקפדה רבה יותר‬ ‫על תהליכים שיטתיים‪ ,‬בחיפוש הספרות הרלוונטיות ובדרכים שבהן מוצו הלקחים‬ ‫מכל מאמר מדעי שנכלל בסקירה‪.‬‬ ‫חשוב שסקירת ספרות שיטתית תקיף את כל המחקר הרלוונטי‪ ,‬תנתח ותסכם‬ ‫בצורה תקפה ומהימנה את הלקחים שניתן להפיק מהידע הקיים‪ .‬למעשה‪ ,‬היחס‬ ‫לסקירה שיטתית הוא כמו לכל מחקר אחר והדרישה היא לתהליך סדור‪ ,‬שקוף‬ ‫ומתועד (כדי לאפשר חזרתיות)‪ ,‬שאין בו הטיות והוא נערך באמצעים המבטיחים‬ ‫מהימנות בין אישית בתהליכי זיהוי המחקרים הרלוונטיים ובניתוח המידע העולה‬ ‫בסקירה של כל מחקר‪ .‬חוקר המבקש לערוך סקירה מעין זו ולפרסמה בספרות‬ ‫המדעית‪ ,‬חייב להתמודד עם הדרישות של סקירה שיטתית בכל אחד משלבי המחקר‬ ‫שנתאר בהמשך‪ .‬דרישות אלו הן קפדניות במיוחד ומשום כך הן מקנות לסקירות‬ ‫השיטתיות מעמד מיוחד‪ ,‬המציב אותן במקום גבוה בהיררכיה של ממצאים מדעיים‬ ‫שניתן להישען עליהם כתשתית למחקר ולקבלת החלטות מבוססות על ידע אמפירי‪.‬‬ ‫לפני שנתאר את תהליכי הסקירה השיטתית‪ ,‬נציג רקע היסטורי שיסייע לנו להציב‬ ‫סקירות אלו בהקשר הרחב שבו הן פותחו‪.‬‬ ‫‪^^##521‬רקע היסטורי‬ ‫כדי לענות על שאלות המעסיקות אותנו עלינו ללמוד ממחקרים שנערכו בעבר‬ ‫ולסכם את הלקחים שניתן להפיק מהם‪ ,‬זהו עיקרון ידוע מזה שנים רבות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫אין ספק כי העניין הרב שיש כיום בסקירות שיטתיות נובע מהתפתחויות שחלו‬ ‫בעשורים האחרונים ברפואה‪ .‬בסוף המאה העשרים התפתחה הגישה‪' :‬רפואה‬ ‫מוכוונת ראיות' (‪ )Evidence-Based Medicine‬שהדגישה כי חיוני לקבוע דרכי‬ ‫פעולה ברפואה בהתבסס על עדויות אמפיריות (אחד השמות המוכרים בתחום הוא‬ ‫דויד סאקט – ‪ .)David Sacket‬כחלק מתהליך זה‪ ,‬התברר כי יש לסקור את העדויות‬ ‫בדרכים שיבטיחו כי מרב העדויות יישקלו‪ ,‬תהייה הערכה ביקורתית באשר לאיכות‬

‫העדויות והתוצאות של מחקרים שונים יסוכמו בדרך הנותנת משקל לאיכות כל אחד‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫בעקבות תהליכים אלו‪ ,‬התכנסה באנגליה קבוצה של ארגונים ללא מטרות רווח‬ ‫(‪ )Cochrane Collaboration‬שמטרתה הייתה להציג לציבור ולמקבלי ההחלטות‬ ‫את העדויות העדכניות והאמינות ביותר באשר לתהליכים רפואיים‬ ‫(‪ .)https://www.cochrane.org/about-us‬בעת כתיבת שורות אלו הקבוצה הזו‬ ‫מאגדת מתנדבים ואנשי מדע מ‪ 130 -‬מדינות‪ .‬באתר הקבוצה יש ספריה המכילה‬ ‫כיום מעל ל‪ 7,500 -‬סקירות שיטתיות בנושאים שונים ברפואה‪ ,‬הנגישות לציבור ללא‬ ‫תשלום‪ .‬בעקבות הניסיון המרשים של שיתוף הפעולה בסקירת עדויות בתחום‬ ‫הרפואה‪ ,‬נבנה ארגון משותף נוסף – ( ‪https://campbellcollaboration.org‬‬ ‫‪ .)Campbell Collaboration‬יוזמה זו עוסקת בסוגיות שונות ובהן‪ :‬מחקר בחינוך‪,‬‬ ‫עבריינות וצדק‪ ,‬פיתוח בין לאומי‪ ,‬תזונה‪ ,‬רווחה חברתית ויישומי מחקר‬ ‫(‪ .)Knowledge Translation and Implementation‬יוזמה זו רלוונטית במיוחד‬ ‫לנושאים הנסקרים בספר זה‪.‬‬ ‫‪^^##522‬התהליך של עריכת סקירה שיטתית‬ ‫סקירות שיטתיות המופיעות בספרייה של קמפבל נחשבות אמינות מאוד‪ .‬כדי‬ ‫להבין מדוע אפשר להישען עליהן‪ ,‬נתאר בקצרה את תהליך ההכנה של סקירה‬ ‫שיטתית בעבור קמפבל‪ .‬כדי שסקירה תופיע בספריה של סקירות שיטתיות באתר‬ ‫של קמפבל‪ ,‬עליה לקבל את 'תו התקן' של הארגון‪ ,‬המבוסס על עמידה בתהליכים‬ ‫וביקורת שנועדו להבטיח את איכותה המדעית של הסקירה‪ .‬כל חוקר המבקש‬ ‫להעלות סקירה שיטתית לספריה‪ ,‬פונה בתחילה ומציע כותרת ותיאור קצר של‬ ‫העבודה המתוכננת‪ .‬הארגון בוחן האם סקירה זו מתנגשת בסקירה שפורסמה או כזו‬ ‫הנמצאת בתהליכי עבודה‪ .‬אם לא‪ ,‬החוקר מקבל אישור על רישום העבודה‬ ‫המתוכננת‪ .‬רישום זה מאפשר למנוע מצב שבו חוקרים שונים מקדישים משאבים‬ ‫רבים לסקירות חופפות‪ ,‬מבלי לדעת על עבודות של עמיתים באותו התחום‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬קבוצת המחקר המבקשת לערוך את הסקירה מציעה פרוטוקול שלפיו‬ ‫תיערך הסקירה‪ .‬הפרוטוקול חייב להיות מבוסס על תדריך מפורט שפותח על ידי‬ ‫הארגון (‪https://campbellcollaboration.org/images/pdf/plain-‬‬ ‫‪ .)language/C2_Protocols_guidelines_v1.pdf‬על החוקרים להגיש פרוטוקול‬ ‫מפורט המבוסס על ההנחיות ולהעמידו לשיפוט בפני צוות מעריכים של הארגון ובפני‬ ‫מעריכים חיצוניים‪ .‬רק לאחר אישור הפרוטוקול‪ ,‬יכולים החוקרים לצאת לדרך ולערוך‬ ‫את הסקירה‪ .‬במהלך הכנת הסקירה מקובל שצוות המחקר עומד בקשר עם אנשי‬ ‫קשר בארגון שמונו ללוות את הסקירה‪ ,‬כדי להתייעץ ולדון בסוגיות העולות במהלך‬ ‫העבודה‪ .‬הדיווח המסכם על ממצאי הסקירה חייב להיות מבוסס על פרוטוקול מפורט‬ ‫ומחמיר (‪https://campbellcollaboration.org/library/campbell-methods-‬‬ ‫‪ .)reporting-standards.html‬בשלב הבא הסקירה מוגשת לשיפוט עמיתים בארגון‬

‫ולמעריכים החיצוניים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬המעריכים יציעו להכניס תיקונים והשלמות כדי‬ ‫לטייב את הסקירה‪.‬‬ ‫בסיום כל השלבים הללו‪ ,‬הסקירה תפורסם בספרייה של קמפבל‪ .‬תהליכים אלו‬ ‫מבטיחים לקוראים שנעשה המרב והמיטב כדי שהסקירה תקיף בצורה תקפה‬ ‫ומהימנה ביותר את הידע הקיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להתרשם כי כדי לערוך סקירה‬ ‫שתעמוד בקריטריונים של ‪ Campbell Collaboration‬יש להשקיע משאבים רבים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬סקירות שיטתיות נערכות בדרך כלל על ידי צוות מחקר הכולל מומחים אחדים‬ ‫בעולם התוכן הרלוונטי ובתחומי המתודולוגיה‪ ,‬הסקירה נשענת על עזרה טכנית‬ ‫משמעותית ובמשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫לסקירות ספרות שיטתיות יש מבנה אחיד למדי‪ .‬נציג להלן את החלקים‬ ‫המרכזיים בדוחות המסכמים סקירות שיטתיות ונעמוד על סוגיות מספר שהחוקרים‬ ‫מתמודדים אתן בכל שלב בביצוע הסקירה והדיווח עליה‪ .‬נדגיש‪ ,‬חוקרים המתכננים‬ ‫סקירה שיטתית בוחנים את דרישות הדוח‪ ,‬מתכננים את מחקרם עוד בשלב הכנת‬ ‫ההצעה כדי שהסקירה תעמוד בכל הדרישות‪ .‬משום כך‪ ,‬מבנה דוח המחקר המוצג‬ ‫כאן‪ ,‬הוא למעשה תדריך לדרך שבה צריך לבצע סקירה שיטתית‪ .‬כדי להדגים את‬ ‫הנושאים השונים נציג סקירה שהתפרסמה לאחרונה‪Kettery, H. H. & Tanner- :‬‬ ‫‪Smith, E. (2019). Effects of Bystander Programs on the Prevention of‬‬ ‫‪Sexual Assault among Adolescents and College Students: A‬‬ ‫‪ .Systematic Review. A Campbell System Review, 2019:1‬נדגים נושאים‬ ‫נוספים גם בעזרת סקירות אחרות‪.‬‬ ‫אנו נשענים על הדוח המדעי המסכם של הסקירה‪ ,‬כפי שהוא מופיע באתר של‬ ‫קמפבל‪ .‬נציין‪ ,‬שכל סקירה מלווה בתקציר המיועד לקהל הרחב – ‪'plain language‬‬ ‫'‪ .summary‬חלק זה מיועד להנגיש את הסקירות למגוון משתמשים‪ ,‬השונים בידע‬ ‫המתודולוגי שלהם‪ .‬וכך‪ ,‬הקורא הפחות מיומן בשיטות מחקר יכול להבין את המחקר‬ ‫ואת תוצאותיו‪ ,‬גם מבלי להיכנס לנבכי הסוגיות המתודולוגיות והסטטיסטיות‬ ‫המורכבות‪ .‬בחלקים הבאים נצטט הן מהסקירה והן מהתקציר להדיוטות‪.‬‬ ‫הגדרת הבעיה ושאלת המחקר‬ ‫בחלק הראשון של הסקירה מציגים המחברים את הרקע לסוגיה המרכזית‬ ‫בסקירה‪ .‬בדומה לסקירת ספרות בהצעת מחקר ובדוח מדעי‪ ,‬המחברים מציגים‬ ‫תחילה תמונה רחבה של הנושאים הרלוונטיים ובאופן הדרגתי מתמקדים בנושא‬ ‫הסקירה ומובילים לשאלות המחקר‪ .‬סקירת ספרות זו‪ ,‬המופיעה כחלק מסקירה‬ ‫שיטתית‪ ,‬היא בדרך כלל קצרה ומטרתה להוליך את הקורא בצורה יעילה למוקד‬

‫הסקירה ולשאלות הספציפיות הנידונות בה‪ .‬בדוגמה הנוכחית הכותרות של סקירת‬ ‫הספרות הן‪:‬‬ ‫לוח ‪16.1‬‬ ‫דוגמה לכותרות של סקירת ספרות‬ ‫‪Sexual‬‬ ‫הצגת הבעיה הרחבה‪ :‬תקיפות מיניות בגיל‬ ‫‪assault among‬‬ ‫ההתבגרות ולימודים להשכלה גבוהה‪ ,‬כולל ההיקף‬ ‫‪adolescents and‬‬ ‫והמשמעויות של פגיעה זו‪ .‬חלק זה מסתיים בהערה‬ ‫‪college students‬‬ ‫על כך שיש מספר התערבויות מקובלות ומחקר‬ ‫מצומצם הבוחן את יעילות ההתערבויות‪.‬‬ ‫‪The‬‬ ‫הסקירה הנוכחית מתמקדת ביעילותה של‬ ‫‪bystander‬‬ ‫התערבות הממוקדת בהשפעה על צופים ועל בלתי‬ ‫‪approach‬‬ ‫מעורבים במעשה התקיפה (‪ .)bystanders‬חלק זה‬ ‫מציג את הרציונל להתערבות ומאפייניה‪.‬‬ ‫‪How the‬‬ ‫כאן מציגים המחברים את המנגנונים שהוצעו כדי‬ ‫‪intervention‬‬ ‫להסביר מדוע תוכניות מסוג זה עשויות להיות יעילות‪.‬‬ ‫‪might work‬‬ ‫בחלק זה מבחינים המחברים בין סוגים שונים של‬ ‫התערבויות כדי לבנות את התשתית לשאלות המחקר‬ ‫הספציפיות שלהם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מבחינים בין תוכניות‬ ‫לפי מגדר המשתתפים בהם‪.‬‬ ‫‪Why it is‬‬ ‫המחברים מסבירים מדוע הסקירה עשויה להיות‬ ‫‪important to do‬‬ ‫חשובה‪ .‬במקרים מסוימים יהיה מדובר בתרומה‬ ‫‪the review‬‬ ‫לתיאוריה ובאחרים ‪ -‬הדגש עשוי להיות על השלכות‬ ‫על מדיניות‪ .‬בדוגמה הנוכחית מציינות המחברות‬ ‫שכיום אוניברסיטאות מחויבות על פי החוק להפעיל‬ ‫תוכניות מעין אלו‪ ,‬וחשוב שיוכלו לבחור התערבויות‬ ‫יעילות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בחלק זה המחברים בוחנים סקירות‬ ‫שיטתיות רלוונטיות אחרות‪ ,‬כדי לאפיין את המיוחד‬ ‫והחשוב בסקירה זו‪ ,‬בהשוואה לאחרות‪.‬‬ ‫לאור סקירת הספרות המופיעה בחלק הראשון של הדוח המדעי של הסקירה‪,‬‬ ‫מוצגות שאלות המחקר המנחות את הסקירה‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪:‬‬ ‫לוח ‪16.02‬‬ ‫דוגמה לשאלות מחקר המנחות סקירה שיטתית‬

1. assess the overall effects ‫ להעריך את תוצאות‬.1 (including adverse effects), and the ‫ההתערבויות ואת מידת‬ variability of the effects, of bystander programs on adolescents’ and ‫השונות בתוצאות‬ college students’ attitudes and behaviors regarding sexual assault. 2. Explore the comparative ‫ לבחון את היעילות‬.2 effectiveness of bystander programs ‫הדיפרנציאלית של‬ for different profiles of ‫ההתערבויות בעבור קבוצות‬ participants ,‫שונות של משתתפים (למשל‬ ‫ שייכות לבית אחווה‬,‫ מגדר‬,‫גיל‬ )Fraternity house - 3. Explore the comparative ‫ לבחון הבדלים בין סוגים‬.3 effectiveness of different bystander ‫שונים של התערבויות שונות‬ programs in terms of gendered ‫ על פי מידת הדגש‬,‫(למשל‬ content and approach ‫שיש בהתערבות על תכנים‬ ‫והשתתפות המבוססים על‬ .)‫מגדר‬ )eligibility criteria( ‫הגדרת המחקרים הנכללים בסקירה‬ ‫ חוקרים קובעים כללים‬.‫לא כל מחקר שנערך בתחום מסוים נכלל בסקירה‬ ‫מסוימים המכתיבים באופן שיטתי ומחייב אלו מחקרים יכללו ואלו לא ומציגים כללים‬ :‫ הסינון כולל מספר מרכיבים‬.‫אלו בדוח בצורה מפורטת‬ ‫מערך המחקר‬ :‫ המחברות מציגות את מערכי המחקר שיכללו בסקירה‬,‫בדוגמה הנוכחית‬ studies must have used an experimental or controlled quasi-experimental research design to compare an bystander intervention group (i.e., students assigned to a

program) with a comparison group (e.g., students not assigned to a bystander program). ‫למחצה נכללים בסקירה‬-‫ רק מחקרים בעלי מערך מחקר ניסויי או ניסויי‬,‫משמע‬ ‫ מפרטות המחברות את כל מערכי המחקר הספציפיים שאותם כללו‬,‫ בהמשך‬.‫זו‬ .‫בסקירה‬ ‫משתתפים‬ :‫החוקרות מגדירות אלו משתתפים נכללים בסקירה‬ Eligible participants included adolescents enrolled in grades 7 through 12 and college students enrolled in any type of undergraduate postsecondary educational institution. :‫וגם מי שלא נכלל‬ Study samples primarily consisting of post-graduate students were ineligible for inclusion; the mean age of samples could be no less than 12 and no greater than 25 to be included in the review. ‫התערבויות‬ Eligible intervention programs were those that: 1. approach participants as allies in preventing and/or alleviating sexual assault among adolescents and/or college students. 2. Some part of the program had to focus on ways that cultivate willingness for a person to respond to others who are at risk for sexual assault. 3. All delivery formats were eligible for inclusion 4. There were no intervention duration criteria for inclusion. 5. studies that assessed outcomes of programs that aimed to facilitate pro-social bystander behavior, but that did not explicitly include a component addressing sexual assault were not eligible for inclusion. ‫תוצאות‬ ‫ בין התוצאות שהן‬.‫המחברות מאפיינות את התוצאות שהן מתכוונות לסקור‬ ‫ תפיסת מסוגלות עצמית להתערב כשצופים‬,‫ מיומנויות‬,‫ עמדות‬:‫מתארות בסקירה זו‬

‫בפגיעה במישהו‪ ,‬נכונות להתערב‪ ,‬התנהגויות בפועל של התערבות במקרים של‬ ‫פגיעה ועצם הביצוע של פגיעה מינית באחרים‪.‬‬ ‫שיקולים נוספים‬ ‫חוקרים עשויים להוסיף קריטריונים כגון שנת הפרסום של המחקר‪ ,‬משך הזמן‬ ‫שבו נערך מעקב אחר התוצאות של התערבויות‪ ,‬השפה שבה התפרסם המחקר‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫אסטרטגיות של חיפוש ספרות‬ ‫לאחר שחוקרים מגדירים את השאלות העומדות בבסיס הסקירה ואת‬ ‫הקריטריונים שלפיהם יחליטו אילו מחקרים לכלול ואילו לא‪ ,‬הם מציגים את הדרכים‬ ‫שבאמצעותן הגיעו למחקרים שבכוונתם לסקור‪ .‬בסקירות ספרות שיטתיות מקובל‬ ‫להשתמש במספר רב של דרכים‪ ,‬כדי להבטיח שהתהליך יעלה ברשת את כל‬ ‫המחקרים הקיימים הראויים להיכלל בסקירה‪ .‬להלן מספר דרכים לחיפוש ספרות‪.‬‬ ‫חיפוש במאגרי מידע אלקטרוניים‪ :‬חוקרים מחפשים במספר מאגרי מידע‬ ‫רלוונטיים לשאלת המחקר‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬החוקרות חיפשו במאגרי המידע‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪Cochrane Central Register of Controlled Trials, Cochrane‬‬ ‫‪Database of Abstracts of Reviews of Effects, Education Resources‬‬ ‫‪Information Center (ERIC), Education Database, International‬‬ ‫‪Bibliography of the Social Sciences (IBSS), PsycINFO,‬‬ ‫‪PsycARTICLES, PubMed, Social Services Abstracts, Sociological‬‬ ‫‪Abstracts‬‬ ‫לגבי כל אחד ממאגרים אלו‪ ,‬המחברים מגדירים פקודת חיפוש ( ‪search‬‬ ‫‪ .)terms‬מכיוון שהקריטריונים להכללת מאמר עשויים להיות מורכבים למדי‪ ,‬גם‬

‫פקודות החיפוש נוטות להיות מורכבות‪ .‬בסקירה הנוכחית מדווחות החוקרות על‬ ‫הפקודה‪:‬‬ ‫לוח ‪16.3‬‬ ‫דוגמה לביטויי חיפוש לסקירה שיטתית‬ ‫))”‪(AB,TI(“bystander‬‬ ‫הדרישה הראשונה היא‬ ‫שהתקציר או הכותרת של‬ ‫המאמר יכילו את הביטוי‬ ‫‪bystander‬‬ ‫”‪AND (AB,TI(“sexual assault‬‬ ‫וכן‪ ,‬שיכילו את אחד המושגים‬ ‫‪OR “rape” OR “violence” OR‬‬ ‫הרלוונטיים לסקירה‪ ,‬כגון‬ ‫))”‪“victimization‬‬ ‫תקיפה מינית‪ ,‬אלימות‪ ,‬אונס או‬ ‫קורבנות‬ ‫‪AND (AB,TI(“education” OR‬‬ ‫הכותרת או התקציר צריכים‬ ‫‪“program” OR “training” OR‬‬ ‫להבהיר שמדובר בתוכנית או‬ ‫‪“intervention‬‬ ‫בהתערבות‪ ,‬או בהכשרה‬ ‫(כלומר מדובר במחקר שבו‬ ‫נבחנת התערבות)‬ ‫”‪” OR “behavior” OR “attitude‬‬ ‫אלו הם מונחים המתארים את‬ ‫‪OR “intention” OR “efficacy” OR‬‬ ‫התוצאות שבהן מתעניינות‬ ‫‪“prosocial” OR “pro-social” OR‬‬ ‫החוקרות‬ ‫”‪“empowered‬‬ ‫כאן מופיעה רשימה של שמות ”‪OR “Bringing in the Bystander‬‬ ‫של תוכניות התערבות מוכרות‪OR “Green Dot” OR “Step Up” ,‬‬ ‫‪OR “Mentors in Violence‬‬ ‫שעצם הופעת שמן‪ ,‬מסמנת‬ ‫‪Prevention” OR (…) OR‬‬ ‫את המחקר כבעל פוטנציאל‬ ‫))”‪“InterACT‬‬ ‫להיכלל בסקירה‪( .‬הרשימה‬ ‫קוצרה לצורכי ספר זה)‪.‬‬ ‫למרות העובדה שמאגרי המידע האלקטרוניים יעילים במציאת מספר רב של‬ ‫מחקרים‪ ,‬יש מחקרים אמפיריים המראים שחיפושים‪ ,‬מתוחכמים ככל שיהיו‪ ,‬במאגרי‬ ‫מידע ממוחשבים‪ ,‬מחמיצים כמות משמעותית של מחקרים רלוונטיים‬ ‫(‪ .)Rothenstein & Hopewell, 2009‬משום כך‪ ,‬חשוב לחפש במספר אמצעים‬ ‫במקביל‪.‬‬ ‫חיפוש בכתבי עת רלוונטיים‪ :‬חוקרים מזהים כתבי עת רלוונטיים באופן מיוחד‬ ‫לסקירה שלהם ומעלעלים בהם‪ .‬הם בוחנים את תוכן העניינים והתקצירים של‬ ‫מאמרים הנראים להם רלוונטיים‪ ,‬כדי לראות אם הם עומדים בקריטריונים של הכללה‬ ‫בסקירה‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬נסקרו כתבי עת רלוונטיים כגון ‪Journal of -‬‬

‫‪Community Psychology, Journal of Adolescent Health, Journal of‬‬ ‫‪.Family Violence‬‬ ‫חיפוש ברשימות ביבליוגרפיות של מאמרים וסקירות ספרות‪ :‬דרך אופיינית‬ ‫נוספת לאתר מחקרים שאולי לא עלו בחיפוש האלקטרוני‪ ,‬היא על ידי בחינת רשימת‬ ‫המקורות של מאמרים רלוונטיים ובעיקר של סקירות ספרות קיימות שבחנו מחקרים‬ ‫הרלוונטיים לנושא הסקירה‪ .‬וכן‪ ,‬חיפוש אחר ציטוטים מעודכנים של פריטים‬ ‫רלוונטיים שהופיעו בסקירות בעבר‪.‬‬ ‫חיפוש בספרות אפורה (‪ :)gray literature‬בסקירות ספרות שיטתיות לא‬ ‫מסתפקים במחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים‪ .‬יש מחקרים שמסיבות שונות‬ ‫לא פורסמו כלל בכתבי עת‪ ,‬או שלא פורסמו במלואם‪ .‬לעיתים הסיבה היא‬ ‫שהמחקרים אינם עומדים בסטנדרטים מדעיים מקובלים ולעיתים מסיבות שאינן‬ ‫קשורות לאיכותם המדעית‪ .‬למשל‪ ,‬יש מחקרים מורכבים המכילים מספר רב של‬ ‫נושאים‪ .‬כתבי עת נוטים לדחות מאמרים ארוכים המכילים את כל מרכיבי המחקר וכן‬ ‫אינם נוהגים לפרסם סדרה של מספר מאמרים המציגה היבטים שונים של מחקר‬ ‫אחד‪ .‬מסיבה זו חוקרים רבים מסתפקים בדיווח רק על חלק ממחקרם‪ ,‬על אף‬ ‫שמחקר זה הופיע בדוח מחקרי ואשר לעיתים אף עבר שיפוט עמיתים‪ .‬במקרים‬ ‫אחרים‪ ,‬חוקרים מגישים דוח מחקר לגורם מממן ועוברים למחקר הבא‪ ,‬מבלי‬ ‫שיקדישו את תשומת הלב הנדרשת להעביר דוח מחקר מורכב ומפורט למאמר‬ ‫שימצא את מקומו בכתב עת מדעי‪.‬‬ ‫חוקרים מחפשים ספרות מעין זו במקומות שונים‪ .‬בין היתר‪ ,‬אפשר לאתר‬ ‫מחקרים בעבודות דוקטורט שלא התפרסמו‪ ,‬בפרוטוקולים של כנסים ומפגשים‬ ‫מקצועיים (‪ ,)proceedings‬ב ‪ google scholar‬ובאתרים רלוונטיים ברשת‪ .‬בדוגמה‬ ‫הנוכחית בחנו החוקרות בין היתר את האתרים‪:‬‬ ‫‪National Sexual Violence Resource Center website (nsvrc.org); -‬‬ ‫‪- National Online Resource Center on Violence Against Women‬‬ ‫)‪website (VAWnet.org‬‬ ‫‪US Department of Justice Office on Violence Against Women website -‬‬ ‫)‪(www.justice.gov/ovw‬‬ ‫פנייה ישירה לחוקרים‪ -‬לעיתים קרובות פונים חוקרים העורכים סקירה שיטתית‬ ‫לעמיתים העוסקים בתחום ומבררים אתם האם ערכו מחקרים שלא התפרסמו או אם‬ ‫הם מכירים עמיתים אחרים שניתן יהיה לכלול את עבודתם בסקירה‪.‬‬ ‫תהליך זיהוי המחקרים שיכללו בסקירה וקידודם‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬הניסיון הוא להרחיב את החיפוש כדי להבטיח שלא יישמטו‬ ‫מחקרים מהסקירה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא פעם התוצאה היא שהחוקרים מגיעים למספר רב‬ ‫של מחקרים הראויים להיכלל בסקירה ועליהם לסנן ולברור את המחקרים הרלוונטיים‬ ‫ביותר‪ .‬לתהליך זה שני שלבים‪ :‬בשלב הראשון צוות המחקר‪ ,‬העובד בדרך כלל‬ ‫בצמדים כדי להגביר את מהימנות התהליך‪ ,‬סוקר את הכותרות והתקצירים ומסווג‬ ‫את המחקרים על פי הקריטריונים שלפיהם יש לכלול מחקרים בסקירה‪ .‬הקריטריונים‬ ‫הם‪ :‬א‪ .‬מועמד בטוח להיכלל בסקירה‪ ,‬ב‪ .‬בטוח שאינו מועמד להיכלל בסקירה ג‪ .‬יש‬

‫לקרוא את המאמר השלם כדי לקבל החלטה‪ .‬בשלב השני‪ ,‬הצוות סוקר את‬ ‫המאמרים ( או דוחות המחקר) המלאים (‪ )full-text‬שהוחלט שהם מועמדים או‬ ‫מועמדים בספק‪ ,‬כדי לבחון אם הם עומדים בקריטריונים להכללה‪ .‬בדרך זו מצמצמים‬ ‫את מספר המועמדים‪.‬‬ ‫אחת הדרישות מחוקרים היא לפרט את מספר המועמדים להיכלל בסקירה‬ ‫והמקור שממנו הגיעו ובהמשך לפרט כמה מהם נדחו ומדוע‪ .‬מקובל שדיווח זה‬ ‫מתואר גם באמצעות איור זרימה המראה את התהליך (עמוד ‪ 38‬בדוח של הסקירה‬ ‫המפורטת כאן)‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬החוקרות מציינות שהגיעו בשלב הראשון ל‪797-‬‬ ‫דוחות מחקר ופרסומים בכתבי עת‪ .‬לאחר שהוסרו מחקרים שהופיעו יותר מפעם‬ ‫אחת (‪ )duplicates‬ולאחר שנבחנו התקצירים‪ ,‬סומנו ‪ 154‬דוחות כמועמדים להיכלל‬ ‫בסקירה‪ .‬לשלושה מאמרים לא ניתן היה לגשת ושאר המחקרים המועמדים נבחנו על‬ ‫סמך הדוחות המלאים‪ .‬בהמשך‪ ,‬מפרטות החוקרות כמה מחקרים הוסרו מהרשימה‬ ‫מסיבות שונות (לדוגמה‪ ,‬ב‪ 25-‬מחקרים ההתערבות לא הייתה מתאימה לקריטריונים‬ ‫וב‪ 58-‬אחרים לא הייתה קבוצה ביקורת‪ ,‬שנדרשה בקריטריונים למערך הנדרש)‪ .‬יש‬ ‫לציין‪ ,‬שלעיתים קרובות חלק מהקריטריונים כוללים הערכה של טיב המערך המחקרי‬ ‫וחוקרים עשויים לסנן מחקרים שעקב מערך מחקר בלתי מספק או תהליכי מחקר‬ ‫בעייתיים‪ ,‬רמת הסיכון שלהם להיות מוטים (ולהטות את הסקירה) היא גבוהה כל כך‪,‬‬ ‫שההחלטה היא לסנן אותם ולא לכלול אותם בסקירה‪.‬‬ ‫בדוגמה הנוכחית‪ ,‬תהליך זה של סינון הדרגתי הביא להתמקדות ב‪38 -‬‬ ‫מאמרים שדיווחו על ‪ 24‬מחקרים שונים‪ .‬כזכור‪ ,‬בראשית התהליך התחיל היו כ‪800 -‬‬ ‫דוחות מחקר‪ .‬נציין שלעיתים מספר המאמרים הנותרים בסוף הדרך הוא קטן אף‬ ‫יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במחקר על תוכניות מניעה משטרתיות לנוער‪ ,‬החלו החוקרים בזיהוי‬ ‫‪ 14,161‬מחקרים ולבסוף כללו בסקירה ‪ 19‬דוחות מחקר בלבד ( ‪Wilson,‬‬ ‫‪ .)Brennan, & Olaghere, 2018‬אם כי כמובן שיש סקירות המתבססות על עשרות‬ ‫ואף מאות דוחות מחקר‪.‬‬ ‫קידוד המאפיינים של כל אחד מהמחקרים בסקירה‬ ‫כפי שציינו‪ ,‬סקירה שיטתית היא מחקר שבו כל דוח מחקר מהווה יחידה‬ ‫באוכלוסיית המחקר‪ .‬כפי שאנו מקודדים מידע על כל משתתף במחקר כך יש לקודד‬ ‫כל אחד מהמחקרים המופיעים‪ .‬בשפה טכנית ניתן לומר שכל מחקר מופיע כרשומה‬ ‫בבסיס הנתונים של הסקירה‪ .‬צוות המחקר מקודד כל אחד מהמחקרים על פי תדריך‬ ‫קידוד שפותח עוד בשלב הצגת פרוטוקול המחקר (ובהמשך עשוי להיות מותאם‬ ‫להתפתחויות במחקר)‪ .‬הקידוד מתייחס למאפיינים השונים של המחקר (כגון מאפייני‬ ‫המשתתפים במחקר‪ ,‬מערך המחקר‪ ,‬מאפייני ההתערבות‪ ,‬התוצאות וכדומה)‪ .‬קידוד‬ ‫זה מתבצע על סמך הגדרות תפעוליות מפורטות‪ ,‬כפי שתיארנו בפרק ‪ ,5‬ונעשות על‬ ‫ידי יותר ממקודד אחד כדי להבטיח מהימנות בקידוד‪.‬‬ ‫על בסיס קידוד זה מתארים החוקרים את התפלגות המאפיינים השונים של‬ ‫המחקרים הנסקרים‪ .‬בדוגמה הנוכחית ציינו החוקרות את התפלגותם של מערכי‬ ‫המחקר השונים‪ ,‬מאפייני קבוצות ההשוואה‪ ,‬כמה מתוכם עברו שיפוט עמיתים ועוד‪.‬‬ ‫בסקירה אחרת‪ ,‬העוסקת בהשפעות של גיוס לשירות של אנשי צבא ( ‪deployment‬‬

‫‪ )of military personnel‬על בריאותם הנפשית ותפקודם החברתי‪ ,‬פירטו החוקרים‬ ‫את הקידוד שערכו למחקרים שבחנו‪ ,‬שכללו גם את המאפיינים של המשימה‬ ‫הצבאית (לאן נשלחו המשתתפים‪ ,‬משך הזמן שבו שהו במדינה האחרת ועוד)‪ ,‬נוסף‬ ‫על מאפייני משתתפים כמו דרגה‪ ,‬ותק בצבא ומגדר ( ‪Bøg, Filges, & Jørgensen,‬‬ ‫‪.)2018‬‬ ‫הערכת האפשרות להטיות בדוחות הנכללים בסקירה ( ‪Risk of bias‬‬ ‫‪)in included studies‬‬ ‫כחלק מהתהליך הקפדני של ביצוע סקירות שיטתיות‪ ,‬חוקרים נדרשים לבחון‬ ‫את עבודתם באופן ביקורתי ולהעריך מה הם מקורות אפשריים להטיה בבחירת‬ ‫המחקרים הנכללים בסקירה וכן הטיות שמקורן במחקרים עצמם‪ .‬הם עושים זאת‬ ‫באמצעות רשימה של סיכונים אפשריים שארגון קמפבל מספק לכל עורך סקירה‬ ‫‪(https://campbellcollaboration.org/images/pdf/plain-(.‬‬ ‫‪language/Wilson_Coding.pdf‬בחלק זה החוקרים מזהים מספר ניכר של הטיות‬ ‫אפשריות ומסווגים את סוגי ההטיות בהתאם למאפייני הדוחות שנכללים בסקירה‪.‬‬ ‫בדוגמה הנוכחית‪ ,‬החוקרות זיהו בעיות מתודולוגיות במספר מחקרים ניסויים‪,‬‬ ‫המעלים חשש וסיכון (לא גבוה) להטיה‪ ,‬כגון בתהליכי ההקצאה המקרית‪ ,‬בדרכים‬ ‫שבהן המשתתפים עלולים היו להיות מודעים למטרות המחקר (ובשל כך להיות‬ ‫מוטים בדיווחים שלהם) וכן בדרכים שבהן החוקרים (במחקרים המקוריים) טיפלו‬ ‫במקרים שבהם המידע על התוצאות לא היה שלם‪ .‬במחקרים לא ניסויים‪ ,‬זיהו‬ ‫החוקרות שהדוחות הכילו מידע חלקי שעסק בהשוואת הרקע של המשתתפים‬ ‫בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫לסיכום מציגות המחברות לוח המפרט שורה של סיכונים אפשריים ובעבור כל‬ ‫אחד מסיכונים אלו הלוח מראה את שיעור המחקרים בסקירה שניתן לראות אותם‬ ‫כ'בעלי סיכון גבוה'‪' ,‬סיכון נמוך'‪ ,‬ו'רמת סיכון לא ברורה' להטיה‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪,‬‬ ‫החוקרות העריכו שבשני מחקרים בלבד מתוך ‪ 21‬היה סיכון גבוה שהדיווח היה‬ ‫סלקטיבי‪ ,‬אך ב‪ 20-‬מהמחקרים היה סיכון גבוה לבעיה של מדידת משתנה תוצאה‬ ‫בצורה שאינה עיוורת ‪ .)(Blinding of Outcome Assessment‬החשש הוא שמי‬ ‫שהעריך את התוצאות בעבור המשתתפים ידע אם הם משתתפים בתוכנית‬ ‫התערבות או לא וידיעה זו פגמה בתקפות ההערכה של התוצאות‪.‬‬ ‫‪^^##523‬סינתזה של הממצאים וניתוח‪-‬על (‪)meta analysis‬‬ ‫מטרת החוקרים היא לערוך סינתזה של כל הממצאים על היעילות של תוכניות‬ ‫התערבות הממוקדות בצופים‪ ,‬בדרך המשקפת בצורה נכונה את כלל הממצאים‬ ‫ומשקלם היחסי‪ .‬התהליכים החישוביים בתהליך זה נקראים 'ניתוח‪-‬על' ( ‪meta‬‬ ‫‪ )analysis‬שכן הם אינם מתמקדים בניתוחים הסטטיסטיים שנעשו בכל אחד‬ ‫מהמחקרים‪ ,‬אלא הם מהווים ניתוח של הניתוחים‪ .‬תהליך זה הוא אתגר לא פשוט‪,‬‬ ‫שכן המטרה היא להציב את כל המחקרים על בסיס נתונים אחיד על אף שהמחקרים‬ ‫השונים מבוססים על מדגמים שונים בגודלם ולעיתים אף נערכו באמצעות כלים‬ ‫שונים‪ .‬לצורך כך חוקרים זקוקים לדרכים 'לתרגם' ממצאים שהתקבלו באמצעות‬ ‫כלים שונים‪ ,‬לאותה 'מטבע'‪ ,‬הניתנת להשוואה בין מחקרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברור שאם‬

‫מחברים את כל המחקרים השונים למחקר אחד‪ ,‬ההשפעה של ממצאי מחקר שנערך‬ ‫על קבוצה קטנה של משתתפים על המסקנות צריכה להיות קטנה יותר מהשפעתו‬ ‫של מחקר שנעשה על קבוצה גדולה יותר‪ .‬נראה לכן‪ ,‬שיש מקום לכלים המאפשרים‬ ‫לחשב ממוצע משוקלל של הממצאים השונים‪.‬‬ ‫הניסיונות לערוך סינתזה של תוצאות של מחקרים שונים באמצעים סטטיסטיים‬ ‫החלו לפני שנים רבות וקיבלו תאוצה משמעותית עם פרסום עבודותיו של גלאס‬ ‫(‪ .)Glass, 1976‬בעשורים האחרונים חלה התקדמות רבה בכלים הסטטיסטיים‬ ‫המשמשים עורכי סקירות שיטתיות בחישובים הנדרשים לניתוחי‪-‬על וכיום יש גם‬ ‫תוכנות ייעודיות לניתוחי‪-‬על שנועדו גם למי שאינם סטטיסטיקאים המתמחים בתחום‬ ‫(לדוגמה‪ .)https://www.meta-analysis.com ,‬כאן נסתפק בהצגה של מושגים‬ ‫בסיסיים שיקלו על קריאה של סקירות ספרות שיטתיות‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬ניתן לסכם את הממצאים של סידרת המחקרים על יעילותה של‬ ‫ההתערבות בדרך של הצבעה (‪ )vote counting‬כלומר‪ ,‬כמה מהמאמרים הראו‬ ‫תוצאות חיוביות מובהקות סטטיסטית‪ ,‬כמה הראו תוצאות שליליות סטטיסטית (קרי‪,‬‬ ‫קבוצת הביקורת הראתה התקדמות רבה יותר מקבוצת ההתערבות) ו'תיקו'‪ .‬בדרך‬ ‫כלל לא מקבלים דרך פשוטה זו לסיכום המחקרים עקב העובדה שאינה מביאה‬ ‫בחשבון את ההבדלים בין המחקרים השונים (אם כי‪ ,‬יש גם גישות מתוחכמות יותר‬ ‫לשיטת ההצבעה‪ .)Bushman & Wang, 2009 -‬הדרכים המקובלות יותר מבוססות‬ ‫על חישוב של 'גודל האפקט' (‪.)effect size‬‬ ‫גודל האפקט הוא ערך המחושב על סמך ממצאי המחקר ומבוסס על שקלול‬ ‫הפער שנמצא בין קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת וכן על ההערכה עד כמה ניתן‬ ‫להישען על ממצא זה (ביטוי המביא בחשבון את גודל המדגם ואת השונות שנמצאה‬ ‫במדידה)‪ .‬מבלי להיכנס לפרטים טכניים‪ ,‬נציין שחישוב גודל האפקט משתנה בהתאם‬ ‫לשאלת המחקר (למשל‪ ,‬אם מדובר על השוואה בין קבוצות או על קשר בין שני‬ ‫משתנים)‪ ,‬ולאופי כלי המדידה (למשל‪ ,‬אם מדובר במשתנים רציפים או דיכוטומיים)‪.‬‬ ‫לעניינו חשוב לציין שגודל האפקט שהתקבל במחקר אחד ניתן להשוואה ישירה עם‬ ‫גודל אפקט שהתקבל במחקר אחר‪ ,‬משום שהם חושבו בדרך המביאה בחשבון את‬ ‫ההבדלים בין המחקרים‪ .‬גודל אפקט של ‪ ,0‬משמעו שאין הבדל בין קבוצת‬ ‫ההתערבות לקבוצת הביקורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬גודל האפקט מחושב כך שהסימן של גודל‬ ‫האפקט מסמן את כיוון הממצאים‪ :‬סימן חיובי משמעו שקבוצת ההתערבות הראתה‬ ‫תוצאות 'חיוביות יותר' מאשר קבוצת הביקורת ואילו סימן שלילי משמעו שקבוצת‬ ‫ההתערבות הראתה תוצאות 'שליליות יותר' מקבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫לקוראים המתעניינים נציין גם שכל ערך של גודל אפקט הוא אומדן וכמו בכל‬ ‫אומדן יש סיכוי מסוים לטעות‪ .‬משום כך‪ ,‬מקובל להציג גודלי אפקט ביחד עם טווח‬ ‫הביטחון שלהם (‪ .)confidence interval‬ככל שאנו בטוחים יותר באומדן של גודל‬ ‫האפקט‪ ,‬טווח הביטחון הוא צר יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כפי שניתן לראות באיור ‪ 5‬בעמוד ‪39‬‬ ‫בדוגמה הנוכחית (‪ ,)Kettrey, Marx, & Tanner-Smith, 2019‬המחברים מציגים‬ ‫את גודל האפקט שהתקבל במחקר של בייקר ועמיתיו כ ‪ 0.82 [-.20, 1.84] -‬ואת‬ ‫גודל האפקט במחקר של פטרסון ועמיתיו כ – ]‪ .0.71 [0.26, 1.16‬כלומר‪ ,‬בהשוואה‬ ‫בין שני המחקרים ניתן לראות שבמחקר של בייקר התקבל גודל אפקט גדול יותר‪ .‬עם‬