ספר שיטות מחקר0310

‫זאת‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ ,‬טווח הביטחון במחקר של בייקר מתחיל בערך שהוא מתחת‬ ‫לאפס‪ .‬כלומר‪ ,‬יש סיכוי גבוה יחסית (לפחות חמישה אחוז) שלמעשה במחקר זה‬ ‫האפקט היה שלילי ולא חיובי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במחקר של פטרסון ועמיתיו אומנם‬ ‫התקבל גודל אפקט נמוך יותר‪ ,‬אך מטווח הביטחון ניתן ללמוד שיש סיכוי גבוה יחסית‬ ‫שמדובר באפקט חיובי (כי טווח הביטחון אינו חורג מתחת לאפס)‪.‬‬ ‫סקירת הספרות השיטתית מציגה את גודלי האפקט המסכמים את תוצאות‬ ‫המחקרים השונים‪ .‬בדרך כלל מדובר על מספר תוצאות שונות ולכן הממצאים מוצגים‬ ‫בנפרד בעבור כל אחת מהתוצאות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬להתערבות עשויה להיות השפעה‬ ‫חיובית על שינוי עמדות בטווח הקצר אך לא בטווח הארוך; השפעה גדולה על‬ ‫התנהגות אחת‪ ,‬אך השפעה קטנה על התנהגות אחרת‪.‬‬ ‫מקובל להציג באיור את התפלגות גודלי האפקט וכן את הממוצע שלהם לכל‬ ‫אחת מהתוצאות שנסקרו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקובל להציג את הממוצעים של גודלי האפקט של‬ ‫קבוצות מחקרים שיש עניין להשוות ביניהם‪ .‬הבחירה‪ ,‬אלו השוואות ייערכו‪ ,‬משקפת‬ ‫את מטרות הסקירה‪ .‬למשל‪ ,‬בסקירה השיטתית הנוכחית נערכה השוואה בין‬ ‫הממוצע של האפקטים שהתקבלו במחקרים המבוססים על מחקרים ניסויים ובין‬ ‫הממוצע של האפקטים שהתקבלו מכל המחקרים שאינם ניסויים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסקירה‬ ‫הנוכחית שאלת המחקר השלישית הייתה האם יש הבדלים בתוצאות בין התערבויות‬ ‫בדגש על מגדרם של המשתתפים‪ .‬לכן‪ ,‬הושוו גודלי האפקט של מחקרים שבהם היה‬ ‫דגש כזה עם האפקטים שהתקבלו במחקרים אחרים‪ ,‬שבהם לא היה דגש על מגדר‪.‬‬ ‫בסקירות שיטתיות אחרות נבחנו השערות אחרות‪ .‬כך למשל‪ ,‬סקירות הציגו ממוצעים‬ ‫בנפרד בעבור מחקרים על התערבויות שנערכו על ידי מי שפיתחו את ההתערבות‪,‬‬ ‫בהשוואה למחקרים שבהם ההתערבויות נערכו על ידי חוקרים אחרים‪.‬‬ ‫הערכה של הטיית הפרסום ( ‪Publication Bias, File Drawer‬‬ ‫‪)Effect‬‬ ‫לא כל מחקר מגיע לפרסום בכתב עת מדעי‪ .‬ברוב המקרים זוהי הוכחה לכך‬ ‫שתהליך השיפוט המדעי מונע ממחקרים שאיכותם נמוכה להופיע בספרות המדעית‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לעיתים העובדה שמחקר מסוים לא התפרסם ונשאר במגרה ( ‪)file drawer‬‬ ‫אינה נובעת מאיכותו אלא מתוצאותיו‪ .‬נמצא שעורכי כתבי עת נוטים לא לקבל‬ ‫לפרסום מחקרים שתוצאותיהם 'שליליות'‪ ,‬קרי שלא דחו את השערת האפס‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫חוקרים רבים נוטים לא לפרסם מאמרים המדווחים על מחקרים שלא הצליחו לדחות‬ ‫את השערת האפס‪ ,‬הן משום שהם מעריכים שלעורכים לא יהיה עניין במחקר 'שלא‬ ‫יצא בו שום דבר מובהק' והן משום שהם חושבים שפרסומים מעין אלו יפגעו בשמם‬ ‫הטוב כחוקרים (ואף יפגעו בקידומם המקצועי)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם חוקרים בחנו השערות‬ ‫אחדות‪ ,‬נמצא שיש נטייה רבה יותר לפרסם תוצאות המאששות את ההשערה‬ ‫ולהימנע מלהציג את כל הממצאים הנוגעים להשערות שלא אוששו‪ .‬התוצאה היא‬ ‫שרוב המאמרים המתפרסמים בספרות המדעית מציגים תוצאות מובהקות‪ ,‬בעוד‬

‫שבהחלט ייתכן‪ ,‬שאילו פורסמו גם מאמרים המציגים תוצאות לא מובהקות‪ ,‬התמונה‬ ‫הכוללת הייתה שונה בתכלית‪.‬‬ ‫הטיית הפרסום גורמת נזק לתהליך המדעי וליכולת ללמוד מממצאי מחקרים‬ ‫קודמים‪ .‬אם נערכו ‪ 20‬מחקרים ועשרה מתוכם הצביעו על כך שהתערבות אינה‬ ‫יעילה‪ ,‬אך בספרות מופיעים רק שניים ממחקרים אלו‪ ,‬בעוד שכל עשרת המחקרים‬ ‫המראים את יעילות ההתערבות התקבלו לפרסום‪ ,‬הרי התמונה שתתקבל מעוותת‬ ‫שכן שניים בלבד מתוך שנים עשר מחקרים מצביעים על חוסר יעילות‪ .‬אם נחזור‬ ‫לרעיון שסקירת ספרות שיטתית היא מחקר על מדגם של מחקרים‪ ,‬הטיית הפרסום‬ ‫פוגמת בייצוגיות של מדגם המחקרים ונותנת ייצוג יתר למחקרים בעלי תוצאות‬ ‫חיוביות‪ .‬משום כך‪ ,‬סקירות ספרות שיטתיות אינן יכולות להתעלם מהסכנה של‬ ‫הטיית פרסום‪.‬‬ ‫אם חוקרים רוצים להעריך את האפקטיביות של התערבות מסוימת ואם יש להם‬ ‫גישה למחקרים שהוכיחו את יעילותה של ההתערבות‪ ,‬הרי המסקנה שלהם תהיה‬ ‫שהתערבות אפקטיבית תהייה מטעה‪ .‬אחת הדוגמאות הידועות למצב זה היא‬ ‫סקירות שנערכו על היעילות והבטיחות של תרופות נוגדות דיכאון‪ .‬עורכי הסקירות‬ ‫חששו שיש הטיה גדולה לפרסם מחקרים שהראו את יעילותן של תרופות אלו‬ ‫והעדפה לא להגיש לפרסום מחקרים שתוצאותיהם לא תמכו בהצלחת התרופות‪,‬‬ ‫משום שמדובר בתרופות שלהצלחתן יש גם משמעויות כלכליות נכבדות‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫החוקרים שערכו את הסקירות נקטו במהלכים קיצוניים של פנייה לבית המשפט על‬ ‫בסיס חוקי חופש המידע כדי להגיע למחקרים שלא פורסמו ( ‪Joober, Schmitz,‬‬ ‫‪.)Dipstat & Boksa, 2012‬‬ ‫גם לאחר שעורכי הסקירות השקיעו מאמצים גדולים כדי להגיע לדוחות מחקר‬ ‫שלא הוגשו לפרסום‪ ,‬הם אינם יכולים להיות בטוחים שהתגברו על הטיית הפרסום‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬קשה להעריך את המידה שבה נערכו מחקרים אך הם לא פורסמו‬ ‫ומשום כך עלולים להטות את הממצאים‪ .‬לכן‪ ,‬עורכי סקירות חייבים להישען על‬ ‫סימנים מסגירים לכך שבתחום מסוים יש הטיה גדולה בפרסום שעלולה לגרום‬ ‫להטיה בסקירה‪ .‬בסקירות שיטתיות מקובל לבחון אפשרות זו של הטיית פרסום‬ ‫באמצעות איור הנקרא \"משפך מנהרה\" (‪ .)funnel tunnel‬בסקירות שבהן יש מספר‬ ‫מספק של מחקרים מקובל להציג את האיור ולפרש אותו כמחזק את החשש מהטיית‬ ‫פרסום או כמקטין אותו‪ .‬האיור נראה כאוהל ובו מסומנות נקודות‪ ,‬כל נקודה מסמלת‬ ‫את אחד המחקרים הנסקרים‪ .‬אם האיור מראה שהתפלגות הנקודות סימטרית משני‬ ‫צדי עמוד האוהל המרכזי‪ ,‬זהו סימן שהטיית הפרסום היא בעיה קטנה יותר; ככל‬ ‫שהתפלגות הנקודות היא סימטרית פחות‪ ,‬זהו סימן מטריד יותר להטיית פרסום‪.‬‬ ‫(‪https://handbook-5-‬‬ ‫‪.)1.cochrane.org/chapter_10/10_4_1_funnel_plots.htm‬‬ ‫למתעניינים בין הקוראים‪ ,‬נפרט ונאמר שבאיור המשפך כל מחקר מיוצג על פני‬ ‫שני צירים‪ :‬הציר האופקי הוא גודל האפקט שהתקבל במחקר והציר האנכי משקף‬ ‫את גודל המדגם ולמעשה את טעות הדגימה‪ .‬אם אין הטיה‪ ,‬הציפייה היא שמחקרים‬ ‫גדולים יופיעו בקצה העליון של המשפך (משום שהערך של גודל המדגם שלהם בציר‬ ‫האנכי גדול יותר) והפיזור שלהם על הציר האופקי יהיה קטן וסימטרי סביב הממוצע‬

‫של גודל האפקט‪ ,‬ואילו המחקרים אשר בהם גודל המדגם קטן יותר יופיעו בחלקים‬ ‫הנמוכים של המשפך (שכן הערך שלהם על הציר אנכי נמוך יותר עקב גודל המדגם‬ ‫הקטן) והפיזור שלהם סביב הממוצע צפוי להיות גדול יותר על הציר האופקי (מכיוון‬ ‫שהמדגם הקטן) וסימטרי סביב הציר המרכזי‪ .‬אם נמצא שפיזור המחקרים הקטנים‬ ‫יותר אינו סימטרי‪ ,‬ויש להם נטייה להופיע בצד של גודל האפקט החיובי‪ ,‬ניתן לפרש‬ ‫זאת כרמז לכך ש'חסרים' מחקרים קטנים שבהם גודל האפקט קטן יותר או שלילי‪.‬‬ ‫ככל שהאסימטריה גדולה יותר הדבר מעלה את החשש שמחקרים קטנים‪,‬‬ ‫שתוצאותיהם בלתי מובהקות אן בכיוון השלילי‪ ,‬לא הופיעו בספרות המדעית ומשום‬ ‫כך לא נכללו במחקר‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫כמו בכל מחקר גם בסקירות שיטתיות נכלל פרק דיון בממצאים‪ .‬בחלק זה מציגים‬ ‫המחברים מסקנות‪ ,‬המתבססות על הממצאים הנוגעים לשאלות המחקר‪ .‬בדוגמה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬החוקרים בחנו בקפדנות כל אחת משלוש שאלות המחקר שהוצגו בתחילת‬ ‫הסקירה על פי כל אחת מהתוצאות השונות שהוגדרו‪ .‬נדגים תהליך זה בהתייחס לשתיים‬ ‫מהתוצאות‪ .‬אחת המטרות של המחקר הייתה לבדוק אם ההתערבויות שינו ידע ועמדות‬ ‫כך שפחתה ההסכמה עם עמדות שליליות כלפי נשים המתלוננות על אונס‪ .‬על בסיס‬ ‫הסקירה הגיעו החוקרים למסקנה שהתערבויות המבוססות על מעורבות עמיתים אומנם‬ ‫מצליחות לשנות במידה רבה ידע ועמדות בנוגע לקבלת 'מיתוס האונס'‪ .‬אולם‪ ,‬באשר‬ ‫להגברת היכולת הנתפסת לזהות נכונה מצבים שבהם ראוי להתערב‪ ,‬האפקט של‬ ‫ההתערבויות הוא חלש וקצר מועד יותר‪.‬‬ ‫נוסף על הדיון בממצאים‪ ,‬סקירה שיטתית דנה גם במאפייני המחקרים הנכללים‬ ‫בסקירה‪ ,‬ומצביעה על מגבלות בחומרי הגלם ששימשו לסקירה הנוכחית‪ .‬עוד יש לציין כי‬ ‫סקירות שיטתיות מתייחסות למה שנלמד מחיפוש מחקרים המתאימים לסקירה‬ ‫ומצביעות על מחסור במחקרים העומדים בקריטריונים מסוימים (כגון מחקרים לא ניסויים‬ ‫שבהם נערכו השוואות מספקות של מאפייני המשתתפים בשתי הקבוצות)‪.‬‬ ‫פרק ‪16‬‬ ‫דיון‬ ‫‪^^##524‬מבוא‬ ‫פרק הדיון סוגר את המעגל שנפתח בפסקה הראשונה של דוח המחקר ופותח מיד‬ ‫מעגל חדש המוביל למחקרים הבאים‪ .‬הדיון מציג את המחקר שערכנו ואת ממצאיו‬ ‫לאור השערות המחקר והמסגרת התיאורטית שעמדה בבסיסו‪ ,‬מפרש את‬ ‫המשמעויות של ממצאים אלו ואת השלכותיהם על תיאוריה‪ ,‬מדיניות ופרקטיקה‪,‬‬ ‫בציון התייחסות למגבלות המחקר‪ .‬על בסיס הדיון מציע החוקר אלו מחקרים יוכלו‬ ‫להתמודד בעתיד עם מגבלות המחקר הנוכחי ולהמשיך ולבחון פרשנויות ותובנות‬ ‫שהציע החוקר בדיון‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬אם כן‪ ,‬עד כמה דיון בממצאים הוא חשוב ובעל‬

‫משקל רב‪ ,‬הדיון ממצה את כל שלבי המחקר ומחבר את המחקר למאגר הידע המצוי‬ ‫בידי הקהילה המדעית‪.‬‬ ‫לכל מחקר תכנים ייחודיים משלו‪ .‬אולם‪ ,‬לדיון יש מבנה מקובל בקהילה‬ ‫המדעית‪ ,‬חריגה משמעותית ממבנה זה עלולה להקשות על הקוראים ולפגוע ביכולתו‬ ‫של עורך המחקר להעביר מסרים בבהירות וביעילות‪ .‬לשם כך‪ ,‬נציג בחלקים הבאים‬ ‫את המבנה המקובל לדיון בדוח מחקר ונעמוד על התכנים והסגנון של כל חלקיו‪.‬‬ ‫האתגר העומד בפני החוקר הוא להיצמד למבנה המקובל אך להציע פרשנויות‬ ‫ותובנות יצירתיות‪ ,‬המבוססות על ממצאי המחקר ועל הידע מהספרות‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬ ‫חורגות מהמובן מאליו ופותחות אופקים חדשים‪ .‬חשוב לזכור כי 'בדיון‪ ,‬השמיים הם‬ ‫הגבול'‪ .‬רק לעיתים רחוקות אנו מגיעים למקום הגבוה שאנו שואפים אליו‪ .‬אולם ברי‬ ‫כי הקפדה על הכללים הבסיסיים תביא לכך שכל דיון יהיה סביר ומספק‪ ,‬גם אם לא‬ ‫נצליח להגיע ליעד הנכסף‪ ,‬שהוא דיון שיקדם את הידע באופן משמעותי במיוחד‪.‬‬ ‫‪^^##525‬הקדמה לדיון‬ ‫כאמור וכפי שכבר צוין לעיל‪ ,‬החלק הפותח בדיון המסכם סוגר את המעגל‬ ‫שנפתח במשפטי הפתיחה של הדוח‪ .‬הסיכום הקצר יכלול את נושא המחקר‬ ‫וחשיבותו‪ ,‬שאלות המחקר והשערותיו וכן את שיטת המחקר‪ .‬לעיתים אפשר לשלב‬ ‫משפט או שניים המציגים את ממצאי המחקר המרכזיים‪ .‬ההקדמה מסייעת לקורא‬ ‫להתמצא בתוכן המאמר‪ ,‬גם לקוראים שלא קראו בקפדנות את כל הפרטים‬ ‫המופיעים בחלקים הקודמים של דוח המחקר ומעוניינים להגיע לשאלה המרכזית‬ ‫והיא‪ :‬מה אפשר ללמוד מהמחקר‪.‬‬ ‫‪^^##526‬דיון בממצאים‬ ‫בחלק זה אנו דנים בממצאי המחקר‪ .‬נדגיש‪ ,‬מדובר בדיון בממצאים ולא בפרק‬ ‫ממצאים נוסף‪ .‬לכן‪ ,‬הממצאים עצמם מוצגים בתמצות‪ .‬נוסיף‪ ,‬אין מקום להציג בדיון‬ ‫ממצאים שלא הוצגו קודם לכן בצורה מפורטת בפרק הממצאים‪ .‬בחלק זה אין‬ ‫מצטטים בדרך כלל מספרים ומבחני מובהקות‪ ,‬אלא רק את הסיכומים כגון 'ההשערה‬ ‫אוששה ונמצאו הבדלים מובהקים וגדולים בין גברים ונשים בכל האמור לנכונות‬ ‫שלהם להשתתף בטיפול זוגי'‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעיתים אפשר להשתמש במספרים כדי‬ ‫להדגיש נקודות מרכזיות‪ 10%' :‬בלבד מהמשתתפים העדיפו‪ ...‬לעומת מספר גדול‬ ‫פי ארבעה שהעדיפו‪' ;'...‬נמצאו רק פערים קטנים שלא עלו על ‪ 5%‬בשיעורי‬ ‫ההסכמה של הקבוצות השונות עם טענה א' ופערים גדולים הרבה יותר‪ ,‬שנעו בין‬ ‫‪ 15%‬ל‪ 60% -‬בשיעורי ההסכמה עם טענה ב'‪.‬‬ ‫מבנה מקובל בהצגת ממצאים בדיון הוא לפתוח בשאלות המחקר ובהשערות‬ ‫ואחר מכן להציג ממצאים כפי שהם נוגעים לאישוש ההשערות הספציפיות‪ .‬כאן יש‬ ‫להימנע מציטוט השערות רק באמצעות מספרן‪ ,‬כפי שהופיעו בפרק על שאלות‬ ‫והשערות המחקר‪ ,‬בנוסח‪' :‬ההשערה הראשונה אוששה'‪ .‬מומלץ לציין מה הייתה‬ ‫ההשערה‪' :‬ההשערה הראשונה‪ ,‬לפיה יש הבדל בין נשים לגברים ביחס לטיפול זוגי‪,‬‬ ‫אוששה' או‪' :‬כל ההשערות שנגעו לקשר בין רקע כלכלי ‪-‬חברתי לבין שביעות רצון‬ ‫מהעבודה (השערות ‪ )1-5‬לא אוששו'‪ .‬אפשרות אחרת‪' :‬במחקר זה שיערנו שהקשר‬ ‫בין אופי העבירה הראשונה (האם היא אלימה או לא) ומּו ַעדּות (רצידיביזם) תלוי במין‬

‫העבריין‪ .‬ואומנם‪ ,‬ממצאי המחקר מצביעים על אינטראקציה מובהקת שבה נמצא‬ ‫קשר חזק בין אופי העבירה הראשונה למועדות בקרב גברים אך לא נמצא קשר כזה‬ ‫בקרב נשים'‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬סדר הצגת הממצאים מקביל לסדר הצגת ההשערות ופרק‬ ‫הממצאים‪ .‬אם בעת הדיון נראה שיש מקום לסדר אחר‪ ,‬יש לשקול בכובד ראש אם‬ ‫אין מקום לארגן מחדש את סדר ההשערות ודרך הצגת הממצאים‪ .‬כל עוד איננו‬ ‫משנים השערות כדי להתאימן לממצאים ולדיון‪ ,‬הצגתן בסדר אחר מאשר בהצעת‬ ‫המחקר היא לגיטימית‪ .‬לעיתים‪ ,‬בוחרים חוקרים לחרוג מהסדר שהופיע בחלקים‬ ‫הקודמים ולהציג את הממצאים בסדר אחר‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר שזיהה ממצא בעל‬ ‫משמעות מיוחדת‪ ,‬עשוי לפתוח את סקירת הממצאים דווקא בו‪ ,‬שכן ייתכן כי ממצא‬ ‫זה משליך על כל ממצאי המחקר ומהווה תרומה ייחודית‪ .‬לדוחות מחקר בעבודות‬ ‫מוסמך ודוקטורט מומלץ לשמור על סדר הצגת ההשערות וממצאי המחקר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫במאמרים מדעיים רבים בוחרים להציג את הדיון לפי סדר החשיבות של הממצאים‬ ‫בעיני החוקרים‪ ,‬או לפתוח בזיהוי דפוס ממצאים שלא היה צפוי והוא מהווה את‬ ‫התרומה הייחודית של המחקר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬על החוקר לוודא שהרציונל של סדר‬ ‫ההצגה ברור ואינו מבלבל את הקורא המצפה לעבור על הממצאים לפי הסדר שבו‬ ‫הוצגו‪.‬‬ ‫לאחר שהצגנו ממצא בקצרה אנו דנים בו‪ .‬דיון זה כולל מספר מרכיבים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫אנו מתייחסים לשאלה אם מדובר בממצא המאשש את השערתנו או מפתיע אותנו‬ ‫וחורג מהציפייה שהייתה לנו‪ .‬בהמשך‪ ,‬אנו דנים בסיבות לממצא הזה‪ .‬אם הממצא‬ ‫אשש את ההשערה שלנו‪ ,‬נסקור בקצרה מקצת מהספרות שהצגנו כתשתית וכרציונל‬ ‫להשערה שהצגנו‪ .‬לעיתים קרובות נמשיך ונאמר באיזו דרך הממצא שלנו חורג‬ ‫ממצאים שנמצאו עד עתה ועד כמה הוא מרחיב את הגבולות שנקבעו במחקרים‬ ‫קודמים‪' :‬ממצא זה דומה לממצא של דניאלי ועמיתים‪ ,‬בכך שהוא מראה שיש הבדל‬ ‫מובהק בין ילדים שגדלו בביתם ובין אלו שהתחנכו בפנימיות‪ .‬המחקר הנוכחי מרחיב‬ ‫את הממצאים הקודמים ומצביע על כך שהבדל זה מתקיים גם כשילדים התחנכו‬ ‫בפנימייה זמן קצר מאוד'‪ .‬וכאן ניתן להרחיב עוד‪' :‬נראה אם כן‪ ,‬שהממצא מחזק את‬ ‫התיאוריה של דוידסון שדי באירוע חד פעמי כדי לשנות תפיסה עצמית‪ ,‬ותומך פחות‬ ‫בתיאוריה של כהן‪ ,‬שהתמקדה בתהליכים ההדרגתיים המתרחשים לאורך זמן אצל‬ ‫ילדים המתחנכים במסגרות חוץ‪-‬ביתיות‪'.‬‬ ‫אחת הסכנות שיש לתת עליהן את הדעת בעת פירוש הממצאים‪ ,‬היא להגיע‬ ‫למסקנות מרחיקות לכת‪ ,‬שאינן מוצדקות על בסיס המחקר וממצאיו‪ .‬דוגמה מרכזית‬ ‫היא הנטייה לפרש את הממצאים באופן סיבתי‪ .‬פעמים רבות אפשר לראות דוחות‬ ‫מחקר שבהם החוקר הציג‪ ,‬בזהירות הראויה‪ ,‬השערות על קשרים בין משתנים‪ ,‬ולא‬ ‫השערות סיבתיות‪ ,‬מתוך הכרה בעובדה שלא יוכל לבחון השערה סיבתית במסגרת‬ ‫המחקר שיערוך‪ .‬אולם‪ ,‬חוקרים לא מעטים זונחים זהירות זאת בעת פירוש‬ ‫הממצאים ונוטים להשתמש בשפה סיבתית‪ .‬חוקרים יכולים להציע פירוש סיבתי‬

‫לממצא שהתקבל במחקר שבחן השערת קשר‪ ,‬אך חיוני ללוות פירוש זה בהערות על‬ ‫כך שפירוש סיבתי זה צריך להיבחן במסגרת מחקר עתידי מתאים‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬ממצאי המחקר אינם מאששים את השערתנו‪ .‬כאן אנו נמצאים במצוקה‬ ‫מסוימת‪ ,‬משום שהקדשנו מאמץ רב להראות כיצד הידע המדעי מוביל להשערה‬ ‫שלנו ולא לאחרת‪ ,‬וכעת עלינו להסביר‪ ,‬בהתבסס על הידע המדעי הקיים‪ ,‬כיצד קרה‬ ‫שהשערה מבוססת לא אוששה‪ .‬אחת הדרכים היא לזהות הבדלים מושגיים (כגון‬ ‫הגדרה שונה של משתנים מרכזיים) ותיאורטיים בין המחקרים שהבאנו בסקירת‬ ‫הידע המדעי ובין המחקר שערכנו‪' .‬ייתכן שההבדל בין המחקר הנוכחי למחקר של לוי‬ ‫שמצא קשר מובהק בין דרך ההתמודדות עם מחלה ובין אופטימיות באשר לתוחלת‬ ‫החיים‪ ,‬היא שבעוד שבמחקרה היה מדובר על מחלות סופניות‪ ,‬במחקר הנוכחי‬ ‫המחלה שממנה סבלו המשתתפים ידועה כניתנת לריפוי‪ .‬במצב כזה‪ ,‬ייתכן‬ ‫שהמשתתפים נשענים יותר על התערבויות הרופאים מאשר על ההתמודדות האישית‬ ‫שלהם'‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שפירוש ממצאים המבוסס על זיהוי הבדלים מושגיים ותיאורטיים‬ ‫בין המחקר הנוכחי למחקרים אחרים‪ ,‬דורש היכרות טובה של הספרות וכן זהירות‬ ‫רבה בניסוח‪ .‬איננו יודעים מה הסיבה להבדל בין מה ששיערנו למה שהתקבל‪ ,‬אך יש‬ ‫לנו מחשבות ופרשנויות‪ .‬משום כך עלינו להשתמש בביטויים ספקניים כגון 'ייתכן'‪,‬‬ ‫'אולי'‪' ,‬אפשרות נוספת' ועוד‪ .‬מקצת מעמיתיי נוהגים לראות בעין ספקנית פרשנויות‬ ‫שקשה לבססן על עובדות חד משמעיות‪ .‬אולם‪ ,‬מזווית הראייה שלי‪ ,‬כתיבה זהירה‬ ‫המדגישה שמדובר בפרשנות ובספקולציה‪ ,‬היא סבירה‪ ,‬כל עוד הפרשנות מסתמכת‬ ‫על מידע וידע קיימים והיא מתקבלת על הדעת ואינה מופרכת על פניה‪ .‬ייתכן בהחלט‬ ‫שפרשנות מסוימת תתקבל על דעתו של קורא אחד כסבירה אך אחר יחשוב שהיא‬ ‫תלושה ובלתי משכנעת‪ .‬האתגר של הכותב הוא לבסס את הפרשנות על מיטב הידע‬ ‫הקיים ולשכנע שיש בה ממש וכן שהיא מהווה תשתית סבירה לבחינה אמפירית‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫אחת הדרכים להבין ולהסביר ממצא שאינו מאושש את השערתנו‪ ,‬היא לזהות‬ ‫את ההבדלים המתודולוגיים בין מחקרים שהיוו את הבסיס להשערה ובין המחקר‬ ‫שערכנו (שלא אישש את ההשערה)‪ .‬הבדלים אלו יכולים להיות קשורים למאפייני‬ ‫המדגם‪ ,‬לכלי המדידה ולשיטות המחקר‪ .‬כך למשל‪' ,‬בעוד שבמחקר המקורי הדיווח‬ ‫היה של ההורים על ילדיהם‪ ,‬הרי המחקר הנוכחי התבסס על דברי הילדים עצמם'‪,‬‬ ‫'במחקר הנוכחי ההתערבות בוצעה על ידי סטודנטים במסגרת ההכשרה המעשית‬ ‫שלהם‪ ,‬לעומת המחקר המקורי שהסתמך על התערבויות של אנשי מקצוע מנוסים'‪.‬‬ ‫דרך נוספת היא לזהות את מגבלות המחקר הנוכחי שאולי גרמו לכך שההשערה‬ ‫לא אוששה‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקרים מציינים מדגמים קטנים‪ ,‬קושי של המשתתפים להבין‬ ‫את השאלון וכדומה‪ .‬כאן מצאתי שכותבים רבים‪ ,‬ממשיכים בדיון ומציגים ספרות‬ ‫המחזקת את הרציונל של השערות המחקר כאילו הממצאים האמיתיים אלו שלא‬ ‫התקבלו עקב בעיות במחקר‪ ,‬מאששים את ההשערות המקוריות וזאת לאחר‬ ‫שהסבירו מה היו המגבלות שבעטיין לא אוששו השערות המחקר‪ .‬אפשר אומנם‬ ‫להבין חוקרים המתקשים להיפרד מהרעיונות שפיתחו כתשתית למחקרם‪ ,‬אך חיוני‬ ‫להימנע מדפוס זה‪ .‬אם הממצאים אינם מאששים את השערות המחקר‪ ,‬אי אפשר‬

‫להניח שהאמת היא כפי שהחוקר שיער‪ ,‬אך לרוע המזל במחקר הנוכחי הוא לא‬ ‫הצליח להוכיח זאת‪ ,‬והמחקר הבא‪ ,‬שיהיה ללא המגבלות שמנעו את גילוי האמת‪,‬‬ ‫יאשש את ההשערות‪ .‬מה הטעם לבצע מחקר אם החוקר אינו מוכן לקבל את‬ ‫הממצאים ומחפש דרכים להפחית בטיב המחקר‪ ,‬כדרך להישאר באמונתו?‬ ‫בדיון אנו מתמודדים עם ממצאים הנוגעים לכל אחת מההשערות‪ .‬הדיון יהיה‬ ‫איכותי אם נצליח לקשור בין ממצאי ההשערות השונות כדי לקבל תמונה‬ ‫אינטגרטיבית יותר שתאפשר להבין דפוס מורכב של ממצאים ולא רק ממצאים של‬ ‫השערה יחידה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ייתכן שחוקר הציע שורה של השערות על הגורמים‬ ‫המנבאים הסתגלות חברתית בגן הילדים‪ .‬בדיון מציג החוקר את הממצאים הנוגעים‬ ‫לכל אחת מההשערות‪ ,‬קושר אותם לספרות הקיימת ומפרש את הממצאים הנוגעים‬ ‫לכל השערה‪ .‬הדיון 'יעלה מדרגה' ויתרום יותר‪ ,‬אם החוקר יוכל לערוך אינטגרציה בין‬ ‫הממצאים השונים‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬ייתכן שדפוס הממצאים מראה שהגורמים‬ ‫הקשורים להסתגלות החברתית של ילדים בגן קשורים למאפייני הגננת‪ ,‬יותר משהם‬ ‫קשורים למאפייני הילדים ודפוס זה מתקשר לתיאוריה ולמחקר על ההשפעה‬ ‫המרכזית של ההקשר של המסגרת החינוכית על המתחנכים בה‪ .‬החוקר עשוי‬ ‫לקשור דפוס ממצאים זה לגוף ידע אחר‪ ,‬שעליו לא נתן את הדעת בראשית הדרך‬ ‫ולפנות לספרות על מנהיגות חינוכית ועסקית‪ ,‬כמקורות עיוניים‪-‬תיאורטיים העשויים‬ ‫לתרום להבנה של הסביבה החברתית של גני ילדים‪.‬‬ ‫‪^^##527‬משמעויות והשלכות‬ ‫דיון הוא המקום שבו חוקרים יכולים להביע את מחשבותיהם באשר למשמעויות‬ ‫ולהשלכות של ממצאי המחקר‪ .‬משמעויות אלו נוגעות לתחומים אחדים‪ .‬הראשון ‪-‬‬ ‫המשמעויות וההשלכות לתיאוריה‪ .‬בחלק זה החוקר בוחן את הממצאים לאור‬ ‫המסגרת התיאורטית שעליה התבסס המחקר‪ ,‬ועל המשמעות של הממצאים באשר‬ ‫לחיזוק תיאוריות קיימות ובאשר לרעיונות על הצורך לערוך בהם שינויים והתאמות‪,‬‬ ‫כפי שמתבקש על פי ממצאי המחקר‪ .‬זה גם המקום שבו חוקרים חורגים מסקירת‬ ‫הספרות הראשונית וקושרים את מה שנלמד מהממצאים ומהדיון לגופי ידע נוספים‬ ‫ולאחר מכן מעלים השערות לגבי ההשלכות של ממצאי המחקר לעולמות תוכן‬ ‫אחרים‪ .‬חוקרים המצליחים בכך מגבירים את תרומתו של המחקר לשדה התיאורטי‪.‬‬ ‫התחום השני נוגע להשלכות על מדיניות‪ .‬יש מחקרים אשר להם משמעויות‬ ‫והשלכות מעבר לפיתוח הידע התיאורטי‪ .‬למחקרים רבים יש השלכות על קביעת‬ ‫מדיניות‪ .‬חוקרת עשויה לזהות שממצאי מחקר על גורמים המנבאים רצידיביזם‬ ‫מצביעים על אפשרות שיש קבוצה של צעירים המבצעים עבירה ראשונה בתחום‬ ‫הרכוש‪ ,‬והם פגיעים להמשך קריירה עבריינית יותר מאשר קבוצה אחרת‪ .‬החוקרת‬ ‫עשויה להמליץ על התייחסות נפרדת ושונה לקבוצה זו‪ ,‬כך שהשינוי במדיניות‬ ‫כלפיהם יחסום את מסלול ההידרדרות‪.‬‬ ‫התחום השלישי ‪ -‬למחקרים אחרים עשויה להיות תרומה מעשית כגון שינויים‬ ‫בתהליכי הכשרה והדרכה כך שאנשי מקצוע יהיו ערים יותר למאפיינים מסוימים של‬ ‫לקוחות ויוכלו להגיב בדרך יעילה יותר‪ .‬מחקר המצביע על כך שמקומות הנתפסים‬ ‫כמסוכנים יותר הם מקומות שאינם מטופחים או אינם מוארים יכולים להמליץ לבצע‬

‫שינויים פיזיים במקומות אלו ובכך להגביר את תחושת הביטחון‪ .‬חוקרים המזהים‬ ‫שהמחסום המרכזי העומד בפני בוגרי מסגרות השמה חוץ ביתית בניסיון להשתלב‬ ‫במסגרות השכלה גבוהה אינו המחסום הכספי‪ ,‬אלא הצורך בליווי אישי כדי להתגבר‬ ‫על מכשולי הבירוקרטיה‪ ,‬עשויים להציע שינויים בתהליכי הקבלה למסגרות אלו‬ ‫וליצור ליווי לשלבים הראשונים של קליטה במסגרת החדשה‪.‬‬ ‫‪^^##528‬מגבלות המחקר‬ ‫לכל מחקר יש מגבלות‪ .‬כחוקרים‪ ,‬אנו עושים כמיטב יכולתנו להתמודד עם‬ ‫מגבלות המחקר ומבקשים שהקורא יתייחס למחקר בכובד ראש ולא יבטלו מתוך‬ ‫מחשבה שעקב מגבלותיו הוא אינו מבוסס ולכן אינו ראוי להתייחסות‪ .‬אולם‪ ,‬חובה‬ ‫עלינו להציג את מגבלות המחקר‪ .‬התייחסות בלתי ראויה למגבלות המחקר תגרע‬ ‫מאמינות המחקר‪ .‬כל קורא של דוח מדעי מצפה לראות התייחסות למגבלות המחקר‬ ‫ומשום כך עדיף שהכותב יפנה את תשומת לבם של הקוראים למגבלות המחקר‬ ‫המרכזיות כדי שלא ייווצר מצב שבו הקורא הביקורתי יעיר לכותב‪.‬‬ ‫ההתייחסות למגבלות המחקר עשויה לנוע בין שני קטבים קיצוניים‪ :‬האחד ‪-‬‬ ‫חוקרים המתעלמים לחלוטין מהצגת המגבלות או מציגים אותן רק כדי לצאת ידי‬ ‫חובה‪ ,‬אינם מציינים מהן המגבלות המרכזיות ואף מפחיתים בחשיבותן של‬ ‫המגבלות‪ ,‬הכול כדי לשכנע את הקורא באמינות המחקר‪ .‬מן המותר לציין שקוראים‬ ‫רבים ייראו בהתייחסות זו סימן לחוסר רצינות ולאמינות נמוכה‪ .‬בקוטב האחר מצויות‬ ‫עבודות שבהן המגבלות נכללות בפרק בפני עצמו שבו החוקר‪ ,‬בעיקר חוקר שהוא‬ ‫תלמיד‪ ,‬בוחן בביקורתיות אם כל מרכיב במחקר עומד בקריטריונים המחמירים‬ ‫ביותר‪ .‬אך גם ניתוח מעין זה אינו תורם להתייחסות מאוזנת למחקר‪ .‬לכן‪ ,‬אנו‬ ‫מחפשים את האיזון‪ ,‬שבו אנו מקפידים להציג את המגבלות העיקריות של המחקר‪,‬‬ ‫אך איננו מתארים את כל הקשיים והבעיות הקיימים במחקר במדעי החברה‬ ‫וההתנהגות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אין מקום להזכיר כל סכנה אפשרית שיש בדיווח עצמי‪ ,‬אלא‬ ‫אם היא בעלת משמעות מיוחדת במחקרנו‪.‬‬ ‫חלק מהמגבלות המרכזיות המוזכרות בחלק זה קשורות לדגימה‪ .‬עלינו להצביע‬ ‫על מגבלות בדגימה העלולות לגרום לעוצמה נמוכה של המבחנים הסטטיסטיים‬ ‫(ראה פרק ‪ ,)9‬או לחוסר ייצוגיות של המדגם ולקשיים בהכללה‪ .‬קשיים אחרים‬ ‫קשורים לדרך המדידה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ייתכן שהתברר לחוקר בדיעבד שהמהימנות‬ ‫הפנימית של מדד מסוים היא נמוכה מהמקובל והרצוי‪ .‬עוד ייתכן שהתנאים שבהם‬ ‫נערכה המדידה פגמו בתוקפה (למשל‪ ,‬נוכחות אדם בעל סמכות בעת מילוי שאלון)‪.‬‬ ‫מקובל ורצוי ללוות את האמירות הנוגעות למגבלות גם בהערות על הסיבות‬ ‫לקושי ולמגבלה מסוימת‪ ,‬על המידה שמגבלה זו פוגעת בתרומתו של המחקר וכיצד‬ ‫אפשר להתמודד עם מגבלה זו בעתיד‪ .‬כך למשל‪ ,‬החוקר עשוי לציין שהעובדה‬ ‫שילדים והוריהם נשאלו בנפרד ולא ניתן היה לחבר את הממצאים ברמת המשפחה‬ ‫היא מגבלה של המחקר ואילו העיבודים היו מתבצעים ברמת המשפחה אפשר היה‬ ‫ללמוד יותר על הדינמיקה במשפחה‪ .‬החוקר יוסיף ויאמר שזו מגבלה הנובעת‬ ‫מדרישות שהוצגו לחוקר מוועדת האתיקה של המוסד שבו נערך המחקר או שעקב‬ ‫שמירת הפרטיות של המשתתפים לא ניתן היה לחבר בין מידע על ההורים למידע על‬

‫ילדיהם‪ .‬בהמשך יציע החוקר שבמחקרים בעתיד כדאי להשתמש בקודים שיאפשרו‬ ‫לחבר את הנתונים של ילדים והורים כדי לענות על שאלות מחקר נוספות‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬חוקרים עשויים לנסות להראות שהשלכותיה של המגבלה אינן‬ ‫משמעותיות ונזקיה אינם רבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר עשוי לציין ש אומנם המדגם אינו‬ ‫גדול‪ ,‬אך למעשה האוכלוסייה עצמה אינה גדולה ולכן מדגם קטן זה אינו מגבלה‬ ‫משמעותית‪ .‬בדוגמה אחרת השימוש בדגימת נוחות מגבילה את היכולת להכליל את‬ ‫ממצאי המחקר מעבר למשתתפיו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדובר במחקר ראשוני שמטרתו לבחון‬ ‫את שביעות הרצון של ילדים מהשהות והטיפול במרכזי חירום ואת מידת‬ ‫השתתפותם בהליך הטיפולי מנקודת המבט של אנשי המקצוע המטפלים בהם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫גם אם משתתפי המחקר אינם מייצגים את כל אנשי המקצוע במרכזי החירום בארץ‪,‬‬ ‫השתתפותם פתחה צוהר להבנת המורכבות של תפיסתם את שביעות הרצון של‬ ‫הילדים מהשהות במרכזי החירום‪ ,‬ואת תפיסתם לגבי השתתפותם של הילדים‬ ‫בקבלת החלטות בעניינם‪.‬‬ ‫בחלק מכתבי העת מקובל לפרט הן את המגבלות והן את החוזקות של המחקר‪:‬‬ ‫‪ .study limitations and strengths‬זו הזדמנות נאותה לאזן בין ביקורת הוגנת על‬ ‫מגבלות המחקר ומתן דגש ראוי לחלקים החזקים במחקר וזאת כדי לתת לקורא‬ ‫הזדמנות לבחון באופן מאוזן את התרומה האפשרית של המחקר‪.‬‬ ‫‪^^##529‬הצעות למחקרים בעתיד‬ ‫לא מקובל לסיים את דוח המחקר בהתייחסות למגבלות המחקר‪ .‬איננו רוצים‬ ‫להשאיר את הקורא בתחושה שלמחקר יש מגבלות‪ ,‬אלא בתחושת הערכה שמדובר‬ ‫במחקר שתרם לידע והוא מהווה תשתית ונקודת התחלה למחקרים חשובים בעתיד‪.‬‬ ‫לקראת סיום הדיון מקובל להציג הצעות למחקרים בעתיד‪ .‬חוקרים רבים נוהגים‬ ‫להמליץ על מחקרים שיש לבצע כדי לבחון את הפירוש שנתנו לממצאים והרעיונות‬ ‫שהעלו כתגובה לממצאים‪' :‬כדי לבחון האם אומנם ניתן לפרש דפוס ממצאים זה‬ ‫כעדות לחשיבותה של ארוחת הצהריים המשותפת במפעל כאמצעי לקידום לכידות‪,‬‬ ‫יש מקום לערוך מחקר שישווה מפעלים שבהם ארוחת צהריים משותפת היא חלק‬ ‫מלוח הזמנים של העובדים‪ ,‬למפעלים שבהם ניתנת לעובדים אפשרות לאכול מחוץ‬ ‫למפעל או להזמין ארוחה אישית‪'.‬‬ ‫חיוני לקשור את ההצעות למחקרים בעתיד לחלקים אחרים בדיון‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫חוקרים מציעים לערוך מחקרים בעתיד כדי להתמודד עם מגבלות המחקר הנוכחי‬ ‫שהוצגו בדיון‪ .‬דוגמה אחרת הם מחקרים שנועדו להמשיך ולבחון סוגיות תיאורטיות‬ ‫שעלו במהלך הדיון‪ .‬אחת ההמלצות המקובלות היא להציע מחקר משולב‪ ,‬שבו יהיו‬ ‫חלקים כמותיים וחלקים איכותניים‪ ,‬שישלימו זה את זה ויענו למגבלות הנובעות‬ ‫מהשימוש במחקר בשיטה אחת ולא אחרת‪.‬‬ ‫‪^^##530‬דברי סיכום וסיום‬ ‫חוקרים רבים מסיימים את הדיון בפסקה או שתיים של סיכום‪ .‬דרך אלגנטית‬ ‫לכך היא להדהד את משפטי הפתיחה של העבודה‪ ,‬ולהצביע על הנקודות שעליהן‬ ‫אפשר ללמוד מהמחקר‪ ,‬עובדות שלא היה ידוע בעת שמשפטי פתיחה אלו הציגו את‬ ‫מצב הידע הקיים‪' .‬מחשבות אובדניות בקרב בני נוער היא בעיה חברתית גלובלית‪.‬‬

‫מחקרים רבים ניסו לזהות את הגורמים המנבאים מחשבות אלו בקרב קבוצות שונות‬ ‫של בני נוער‪ .‬המחקר הנוכחי מצביע על המרכזיות של ההקשר הבית‪-‬ספרי בדיון זה‪.‬‬ ‫המחקר מראה שניתן לזהות הקשרים בית ספריים העלולים לתרום לרמה גבוהה של‬ ‫מחשבות אובדניות‪ ,‬ומתווה דרכים שונות לאיתור הקשרים מעין אלו וליצירת שינויים‬ ‫חיוביים בהם‪ .‬בכך‪ ,‬יש לקוות‪ ,‬ניתן יהיה להפחית את אחת הסכנות הקשות העומדות‬ ‫בפני מתבגרים בארץ ובעולם‪ '.‬כמובן שלחוקרים שונים יש סגנון משלהם לסיכומים‬ ‫מעין אלו‪ ,‬אך יש יתרון לניסיון להביא ב'קליפת אגוז' את סיפור המחקר ומשמעויותיו‪.‬‬ ‫‪^^##531‬תבחינים לדיון יעיל‬ ‫כקורא של עבודות תלמידים ומאמרים אקדמיים‪ ,‬אני בוחן דיונים לאורם של‬ ‫מספר תבחינים‪.‬‬ ‫‪ .1‬האם ההקדמה ברורה ומסייעת לקוראים שאינם מכירים את כל פרטי המחקר‬ ‫להבין את הדיון?‬ ‫‪ .2‬האם סקירת הממצאים מציגה אותם בצורה תמציתית אך מדויקת?‬ ‫‪ .3‬האם הדיון סוקר את כל הממצאים? האם הוא מתעלם‪ ,‬או ממעיט מאוד‬ ‫בערכם של ממצאים שאינם תומכים בהשערות המחקר או שקשה להסבירם?‬ ‫‪ .4‬האם הפרשנות הניתנת לממצאים סבירה? האם החוקר מעמיד פירושים‬ ‫שאינם משקפים את דפוס הממצאים או שלא נמצא קשר ברור בין הממצאים‬ ‫לפרשנותם? האם החוקר מבסס את הפרשנות על ידע אמפירי ותיאוריות רלוונטיות?‬ ‫האם הוא נזהר להדגיש אלו חלקים מהפרשנות הם ספקולטיביים?‬ ‫‪ .5‬האם השימוש בספרות המדעית תורם לדיון? האם הצגת הספרות ממוקדת‬ ‫רק בספרות הרלוונטית לדיון? האם השימוש שנעשה בספרות מדויק‪ ,‬או אולי‬ ‫הציטוטים אינם משקפים את רוח המקור ונועדו רק לקדם את הפירוש שנותן החוקר‬ ‫לממצאים? האם החוקר הרחיב את הסקירה של הספרות כך שהיא תורמת נדבך‬ ‫נוסף להבנת המשמעויות של הממצאים‪ ,‬או להבנת 'הפתעות' בממצאים (כגון‬ ‫השערות שלא אוששו)‪.‬‬ ‫‪ .6‬האם המשמעויות וההשלכות שהחוקר גוזר מממצאי המחקר תואמות את‬ ‫אופי המחקר וממצאיו או שהניסוחים יתאימו גם לממצאי מחקר שונים? עד כמה‬ ‫המשמעויות וההשלכות הן טריוויאליות‪ ,‬או שאולי יש כאן רעיונות חדשים ומעניינים‬ ‫שעשויים לקדם את המחקר בתחום זה?‬ ‫‪ .7‬האם יש חלק הדן במגבלות המחקר? האם יש כאן הרחבת‪-‬יתר או צמצום‪-‬‬ ‫יתר בהתייחס למגבלות? האם יש התעלמות ממגבלות מרכזיות‪ ,‬כגון סוגיות של‬ ‫הכללה? האם המגבלות הוצגו בדרך המאפשרת להעריך מה ההשלכות שלהן על‬ ‫תוקף המחקר וחשיבותו?‬ ‫‪ .8‬האם החוקר מציע מחקרים עתידיים שעשויה להיות להם תרומה לחוקרים‬ ‫אחרים? האם אלו הצעות כלליות המובאות רק כדי לצאת ידי חובה או שאולי החוקר‬

‫מצביע בצורה ברורה על כיוון מחקרי שיכול לתרום באופן משמעותי לקידום הידע‬ ‫בנושא המחקר‪.‬‬ ‫‪ .9‬עד כמה הדיון מנוסח בצורה ברורה וזורמת‪ ,‬האם מבנה הדיון ברור או‬ ‫שהחוקר עובר מנושא לנושא והדיון מקוטע‪.‬‬ ‫הדיון הוא החלק האחרון במסע הארוך שהחל עם המחשבות הראשונות על‬ ‫המחקר‪ .‬אך הוא כמובן אינו סוף הדרך‪ .‬הוא מכוון את הקורא לזהות מה ניתן ללמוד‬ ‫מהמחקר‪ ,‬אך גם מה הם הפערים בידע ומה נדרש לעשות כדי לקדם את הידע‬ ‫המדעי‪ .‬וכך‪ ,‬הסוף הוא גם ההתחלה‪.‬‬ ‫‪^^##532‬אפילוג‬ ‫תם ולא נשלם‪ .‬מחקר הוא מסע שאינו נגמר‪ .‬שדה המחקר ממשיך להתפתח‬ ‫ולהציע כיוונים חדשים ואפשרויות שלא היו קיימות אך לפני שנים מועטות‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫בכוונתנו להמשיך וללמוד ולהוסיף לספר עוד פרקים נוספים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נראה‬ ‫שמתפתח שדה חדש של '‪( 'Big Data‬לפי האקדמיה ללשון עברית‪ :‬נתוני עתק)‬ ‫ונפתחים נתיבים ל'למידת מכונה' (‪ )Machine Learning‬שעשויים להשפיע על‬ ‫שיטות המחקר האקדמי‪ .‬גם המחקר על הפעילות במרשתת מציע דרכי מחקר‬ ‫חדשות ומאתגרות‪ .‬ומי יודע מה ילד יום המחר?‬



‫^^מקורות באנגלית‬##533 Abidin, R. R. (1983). Parenting Stress Index: Manual, administration booklet, and research update. Charlottesville: Pediatric Psychology Press. Abidin, R. R. (1992) The determinants of parenting behavior, Journal of Clinical Child Psychology, 21, 407- 412, DOI: 10.1207/s15374424jccp2104_12 AbuRuz, M. E., & MasaDeh, R. (2017). Gender differences in anxiety and complications early after Acute Myocardial Infarction. Journal of Cardiovascular Nursing, 32, 538-542. DOI: 10.1097/JCN.0000000000000375 Achenbach, T. M., & Ruffle, T. M. (2000). The Child Behavior Checklist and related forms for assessing behavioral/emotional problems and competencies. Pediatrics in Review, 21(8), 265-271. Agergaard, S., Dankers, S., Munk, M., & Elbe, A-M. (2018). Understanding implementation and change in complex interventions: From single- to multi-methodological research on the promotion of youth's participation in physical education. Sport in Society, 21(2), 314- 330. https://doi.org/10.1080/17430437.2017.1284804 Ajzen, I. (1985). From intentions to actions: A theory of planned behavior. In J. Kuhl, & J. Beckmann (Eds.), Action control: From cognition to behavior (pp. 11-39). Springer, Berlin, Heidelberg. Ajzen, I., & Fishbein, M. (1980). Understanding attitudes and predicting social behavior. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall. Aksay, E. (2014). Do simple warning signs enhance the use of stairs?. Health Education Journal, 73, 683-692. Albarracin, D., Johnson, B. T., Fishbein, M. & Muellerleile, P. A. (2001). Theories of reasoned action and planned behavior as models of condom use: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 127(1), 142. American Psychological Association (2009). Publication manual. Washington, DC: American Psychological Association. Anderson, C. A., & Bushman, B. J. (1997). External validity of “trivial” experiments: The case of laboratory aggression. Review of General Psychology, 1(1), 19-41. Armour, M., & Sliva, S. (2018). How does it work? Mechanisms of action in an in-prison restorative justice program. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 62(, 759-784.

Arseneault, L. (2018). Annual research review: The persistent and pervasive impact of being bullied in childhood and adolescence: Implications for policy and practice. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 59, 405–421. Astor, R.A., & Benbenishty, R. (2019). Bullying, school violence, and climate in evolving contexts: Culture, organization and time. New York: Oxford University Press. Babbie, E. R. (1998). The practice of social research. (8th ed.). Belmont, CA: Wadsworth. Bagozzi, R. P. (2011). Measurement and meaning in information systems and organizational research: Methodological and philosophical foundations. MIS Quarterly, 32, 261-292. Bales, R. F. (1950). Interaction process analysis: A method for the study of small groups. Chicago: University of Chicago Press. Bangerter, A., Ness, S., Aman, M. G., Esbensen, A. J., Goodwin, M. S., Dawson, G., ... & Harris, A. (2017). Autism behavior inventory: A novel tool for assessing core and associated symptoms of autism spectrum disorder. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 27(9), 814-822 Bauer, M. S., Damschroder, L., Hagedorn, H., Smith, J., & Kilbourne, A. M. (2015). An introduction to implementation science for the non- specialist. BMC Psychology, 3(1), 32. Benbenishty, R., & Astor, R. A. (2005). School violence in context: Culture, neighborhood, family, school, and gender. New York: Oxford University Press. Benbenishty, R., Astor, R. A., Roziner I., & Wrabel, S. (2016). Testing the causal links between school climate, school violence, and school academic performance: A cross-lagged panel autoregressive model. Educational Researcher, 45, 187-196. DOI: 10.3102/0013189X16644603 Benbenishty, R., Davidson-Arad, B., López, M., Devaney, J., Spratt, S., Koopmans, C., Knorth, E. J., Witteman, C. L. M., Del Valle, J. F., & Hayes, D. (2015). Decision making in child protection: An international comparative study on maltreatment substantiation, risk assessment and interventions recommendations, and the role of professionals’ child welfare attitudes. Child Abuse & Neglect, 49, 63-75. 10.1016/j.chiabu.2015.03.015

Besenyi, G. M., Schooley, B., Turner-McGrievy, G. M., Wilcox, S., Stanis, S. A. W., & Kaczynski, A. T. (2018). The electronic community park audit tool (eCPAT): Exploring the use of mobile technology for youth empowerment and advocacy for healthy community policy, systems, and environmental change. Frontiers in Public Health, 6, 332. doi: 10.3389/fpubh.2018.00332 Biringen, Z., Derscheid, D., Vliegen, N., Closson, L., & Easterbrooks, M. A. (2014). Emotional availability (EA): Theoretical background, empirical research using the EA scales, and clinical applications. Developmental Review, 34, 114-167. Blalock, H. M., Jr. (1960). Social statistics. New York, NY, US: McGraw-Hill. Blass, T. (1991). Understanding behavior in the Milgram obedience experiment: The role of personality, situations, and their interactions. Journal of Personality and Social Psychology, 60(3), 398-413.doi: 10.1037/0022-3514.60.3.398 Blaszka, M., Burch, L. M., Frederick, E. L., Clavio, G., & Walsh, P. (2012). # WorldSeries: An empirical examination of a Twitter hashtag during a major sporting event. International Journal of Sport Communication, 5(4), 435-453 Bocconcelli, R., Cioppi, M., Fortezza, F., Francioni, B., Pagano, A., Savelli, E., & Splendiani, S. (2018). SMEs and marketing: A systematic literature review. International Journal of Management Reviews, 20, 227–254. DOI: 10.1111/ijmr.12128. Boeschoten, M. A., Van der Aa, N., Bakker, A., Ter Heide, F. J. J., Hoofwijk, M. C., Jongedijk, R. A., ... & Olff, M. (2018). Development and evaluation of the Dutch Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5 (CAPS-5). European Journal of Psychotraumatology, 9(1), doi: 10.1080/20008198.2018.1546085 Bronfenbrenner, U. (1977). Toward an experimental ecology of human development. American Psychologist, 32, 513-531. doi: 10.1037/0003-066X.32.7.513 Buckley, C. J., Rutherford, R. B., Diethrich, E. B., & Buckley, S. D. (2010). Inherent problems with randomized clinical trials with observational/no treatment arms. Journal of Vascular Surgery, 52(1), 237-241. Bungert, M. (2003). Termination of price wars. A signaling approach, Wiesbaden: Deutscher Universitäts.

Burke, L. E., Wang, J., & Sevick, M. A. (2011). Self-monitoring in weight loss: A systematic review of the literature. Journal of the American Dietetic Association, 111(1), 92-102. Byrne, B. M. (2016). Structural equation modeling with AMOS: Basic concepts, applications, and programming (3rd ed.). New York: Routledge. Byrne, B. M. (2013). Structural equation modeling with Mplus: Basic concepts, applications, and programming. Routledge. Byrne, B. M. (2012). Multivariate applications series. Structural equation modeling with Mplus: Basic concepts, applications, and programming. New York, NY, US: Routledge/Taylor & Francis Group. Byrne, B. M., & Van de Vijver, F. J. (2010). Testing for measurement and structural equivalence in large-scale cross-cultural studies: Addressing the issue of nonequivalence. International Journal of Testing, 10, 107-132. Campbell, D. T. (1957). Factors relevant to the validity of experiments in social settings. Psychological Bulletin, 54(4), 297-312. doi: 10.1037/h0040950 Campbell, D. T., & Stanley, J. C. (2015). Experimental and quasi- experimental designs for research. Ravenio Books. Cataldi, S. (2018). A proposal for the analysis of the relational dimension in the interview techniques: A pilot study on in-depth interviews and focus groups. Quality & Quantity, 52, 295-312. Catania, J. A., Binson, D., Canchola, J., Pollack, L. M., Hauck, W., & Coates, T. J. (1996). Effects of interviewer gender, interviewer choice, and item wording on responses to questions concerning sexual behavior. Public Opinion Quarterly, 60, 345-375. Charil, A., Laplante, D. P., Vaillancourt, C., & King, S. (2010). Prenatal stress and brain development. Brain Research Review, 65, 56–79, doi: 10.1016/j.brainresrev.2010.06.002. Charles, J. L., & Bentley, K. J. (2018). Measuring mental health provider-based stigma: Development and initial psychometric testing of a self-assessment instrument. Community Mental Health Journal, 54, 33-48. Cherniack P. E. (2002) Informed consent for medical research by the elderly, Experimental Aging Research, 28, 183-198, DOI: 10.1080/03610730252800193 Coelho, G. L., Monteiro, R. P., Hanel, P. H., Vilar, R., Gouveia, V. V., & Maio, G. R. (2018). Psychometric parameters of an abbreviated

vengeance scale across two countries. Personality and Individual Differences, 120, 185-192 Coleman, P. K., & Karraker, K. H. (1998). Self-efficacy and parenting quality: Findings and future applications. Developmental review, 18(1), 47-85. Coltman, T., Devinney, T. M., Midgley, D. F., & Veniak, S. (2008). Formative versus reflective measurement models: Two applications of formative measurement. Journal of Business Research, 61, 1250-1262. Conley, C. C., & Andersen, B. L. (2019). Lemons to lemonade: Effects of a biobehavioral intervention for cancer patients on later life changes. Health Psychology, 38(3), 206. Conrad, K. M., Conrad, K. J., & Walcott-McQuigg, J. (1991). Threats to internal validity in worksite health promotion program research: Common problems and possible solutions. American Journal of Health Pomotion, 6(2), 112-122. Cook, C. R., Frye, M., Slemrod, T., Lyon, A. R., Renshaw, T. L., & Zhang, Y. (2015). An integrated approach to universal prevention: Independent and combined effects of PBIS and SEL on youths’ mental health. School Psychology Quarterly, 30(2), 166. Cook, J. D. (1981). The experience of work: A compendium and review of 249 measures and their use. London; New York: Academic Press. Cooper, H. (2015). Research synthesis and meta-analysis: A step-by- step approach (Vol. 2). Los Angeles. Corcoran, K., & Fischer, J. (2013). Measures for clinical practice and research, Volume 1: Couples, families, and children. NYC: Oxford University Press. Cotton, S. M., Berk, M., Jackson, H., Murray, G., Filia, K., Hasty, M., ... & MacNeil, C. (2019). Improving functional outcomes in early‐stage bipolar disorder: The protocol for the REsearch into COgnitive and behavioural VERsatility trial. Early Intervention in Psychiatry. Doi:10.1111/eip.12797 Cresswell, J. W. (2008). Educational research: Planning, conducting, and evaluating quantitative and qualitative research (3rd ed.). Upper Saddle River: Pearson. Crush, E., Arseneault, L., Moffitt, T. E., Danese, A., Caspi, A., Jaffee, S. R., ... & Fisher, H. L. (2018). Protective factors for psychotic experiences amongst adolescents exposed to multiple forms of victimization. Journal of Psychiatric Research, 104, 32-38.

Dainer-Best, J., Lee, H. Y., Shumake, J. D., Yeager, D. S., & Beevers, C. G. (2018). Determining optimal parameters of the self-referent encoding task: A large-scale examination of self-referent cognition and depression. Psychological Assessment, 30, 1527-1540. doi: 10.1037/pas0000602. Davidson-Arad, B. (2005). Fifteen-month follow-up of children at risk: Comparison of the quality of life of children removed from home and children remaining at home. Children and Youth Services Review, 27, 1-20. doi: 10.1016/j.childyouth.2004.07.002 Deater-Deckard, K. (2004). Parenting stress. New Haven, CT: Yale University Press. doi:10.12987/yale/9780300103939.001.0001 Dennis-C-L. (in press). “Time for self” as a proactive strategy for the prevention of postpartum depression. Evidence-Based Nursing. Denzin, N. K., & Lincoln, Y. S. (2018). The Sage handbook of qualitative research (Fifth ed.). Thousand Oaks, CA: Sage. Derogatis, L. R. (1994). Scl-90-r: administration, scoring and procedures manual. Minneapolis, MN: National Computer Systems Diamond, G. S., Kobak, R. R., Ewing, E. S. K., Levy, S. A., Herres, J. L., Russon, J. M., & Gallop, R. J. (2018). A randomized-controlled trial: Attachment-based family and nondirective supportive treatments for suicidal youth. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. Diener, E. D., Emmons, R. A., Larsen, R. J., & Griffin, S. (1985). The satisfaction with life scale. Journal of Personality Assessment, 49, 71-75. Duke, M. C., Wood, J. M., Bollin, B., Scullin, M., & LaBianca, J. (2018). Development of the Rapport Scales for Investigative Interviews and Interrogations (RS3i), interviewee version. Psychology, Public Policy, and Law, 24(1), 64-79. doi: 10.1037/law0000147 Dun, Y. J., Liu, H. X., Yu, L. P., Li, Q., Zhang, X. W., Tang, X., Qin, C. P., & Xu, T. (2017). Development and initial validation of the novel scale for assessing quality of life of prostate cancer patients receiving androgen deprivation therapy. Chinese Medical Journal, 130, 2082-2087. Durlak, J. A., Weissberg, R. P., Dymnicki, A. B., Taylor, R. D., & Schellinger, K. B. (2011). The impact of enhancing students’ social

and emotional learning: A meta‐analysis of school‐based universal interventions. Child Development, 82(1), 405-432. Dworsky, A., & Courtney, M. E. (2010). The risk of teenage pregnancy among transitioning foster youth: Implications for extending state care beyond age 18. Children and Youth Services Review, 32, 1351-1356. Elizur, Y., Somech, L. Y., & Vinokur, A. D. (2017). Effects of parent training on callous-unemotional traits, effortful control, and conduct problems: Mediation by parenting. Journal of Abnormal Child Psychology, 45, 15-26. Enosh, G., & Bayer-Topilsky, T. (2014). Reasoning and bias: Heuristics in safety assessment and placement decisions for children at risk. The British Journal of Social Work, 45(6), 1771-1787. Ferchaud, A., Grzeslo, J., Orme, S., & LaGroue, J. (2018). Parasocial attributes and YouTube personalities: Exploring content trends across the most subscribed youtube channels. Computers in Human Behavior, 80, 88-96 Field, A. (2013). Discovering statistics using IBM SPSS statistics. Los Angeles: Sage. Fleming, A. P., McMahon, R. J., & King, K. M. (2017). Structured parent-child observations predict development of conduct problems: The importance of parental negative attention in child-directed play. Prevention Science, 18, 257-267. Folkman, S., & Lazarus, R. S. (1988). Coping as a mediator of emotion. Journal of Personality and Social Psychology, 54(3), 466. Font, S. A., Berger, L. M., & Slack, K. S. (2012). Examining racial disproportionality in child protective services case decisions. Children and Youth Services Review, 34, 2188–2200. Forrester, M. A., & Sullivan, C. (Eds.). (2018). Doing qualitative research in psychology: A practical guide. SAGE Publications Limited. Fraser, M. W., Richman, J. M., Galinsky, M. J., & Day, S. H. (2009). Intervention research: Developing social programs. New York, NY: Oxford University Press. Glasgow, R. E., Lichtenstein, E., & Marcus, A. C. (2003). Why don’t we see more translation of health promotion research to practice? Rethinking the efficacy-to-effectiveness transition. American Journal of Public Health, 93(8), 1261-1267.

Gobin, M., Hawker, J., Cleary, P., Inns, T., Gardiner, D., Mikhail, A., ... & Roddick, I. (2018). National outbreak of Shiga toxin-producing Escherichia coli O157: H7 linked to mixed salad leaves, United Kingdom, 2016. Eurosurveillance, 23(18), 1-10. Greif-Green, J., Furlong, M. J., Astor, R. A., Benbenishty, R., & Espinoza, E. (2011). Assessing school victimization in the United States, Guatemala, and Israel: Cross-cultural psychometric analysis of the School Victimization Scale. Victims and Offenders, 6, 290-305. Doi: 10.1080/15564886.2011.581883 Grinnell Jr, R. M., & Unrau, Y. A. (2010). Social work research and evaluation: Foundations of evidence-based practice. New York, NY: Oxford University Press. Guillemin, M., Barnard, E., Walker, H., Bennell, K., Hinman, R., & Gillam, L. (2015). Participants’ understanding of informed consent in a randomized controlled trial for chronic knee pain. Journal of Empirical Research on Human Research Ethics, 10, 435-443. Gundersen, K., & Svartdal, F. (2010). Diffusion of treatment interventions: Exploration of ‘secondary’ treatment diffusion. Psychology, Crime & Law, 16, 233-249. Guo, S. &. Fraser, M.W (2010). Propensity score analysis: Statistical methods and applications. Thousand Oaks: Sage. Hair, J., Black, W., Babin, B., Anderson, R. & Tatham, R. (2006) Multivariate Data Analysis (6th Ed.). Upper Saddle River , NJ: Pearson Prentice Hall,. Hassler Hallstedt, M., Klingberg, T., & Ghaderi, A. (2018). Short and long-term effects of a mathematics tablet intervention for low performing second graders. Journal of Educational Psychology, 110(8), 1127. Heim, E., Ajzen, I., Schmidt, P., & Seddig, D. (2018). Women’s decisions to stay in or leave an abusive relationship: Results from a longitudinal study in Bolivia. Violence Against Women, 24(14), 1639-1657. . Hilbe, J. M. (2009). Logistic regression models. Boca Raton, FL: Chapman & hall/CRC. Hong, J. S., Kral, M. J., Espelage, D. L., & Allen-Meares, P. (2012). The social ecology of adolescent-initiated parent abuse: A review of the literature. Child Psychiatry & Human Development, 43(3), 431- 454.

Howard, M. C., Farr, J. L., Grandey, A. A., & Gutworth, M. B. (2017). The creation of the workplace social courage scale (WSCS): An investigation of internal consistency, psychometric properties, validity, and utility. Journal of Business and Psychology, 32(6), 673- 690. Huang, J., Kim, Y., Sherraden, M., & Clancy, M. (2017). Unmarried mothers and children’s social-emotional development: The role of child development accounts. Journal of Child and Family Studies, 26(1), 234-247 Huang, Y. S., Hsu, S. C., Guilleminault, C., & Chuang, L. C. (2019). Myofunctional therapy: Role in pediatric OSA. Sleep Medicine Clinics, 14(1), 135-142. Inns, T., Cleary, P., Bundle, N., Foulkes, S., Sharp, A., Utsi, L., ... & McCann, C. (2018). Novel application of the matched case–control design to compare food supply chains during an Escherichia coli O157 outbreak, United Kingdom, 2016. Eurosurveillance, 23(18). Islam, K. M. M., & Asadullah, M. N. (2018). Gender stereotypes and education: A comparative content analysis of Malaysian, Indonesian, Pakistani and Bangladeshi school textbooks. PloS one, 13(1), e0190807. Ivers, N. M., Taljaard, M., Giannakeas, V., Reis, C., Williams, E., & Bronskill, S. (2019). Public reporting of antipsychotic prescribing in nursing homes: Population-based interrupted time series analyses. BMJ Quality & Safe, 28(2), 121-131. John, L. K., Loewenstein, G., & Prelec, D. (2012). Measuring the prevalence of questionable research practices with incentives for truth telling. Psychological Science, 23(5), 524-532. Jonas, W. B., Crawford, C., Colloca, L., Kaptchuk, T. J., Moseley, B., Miller, F. G., ... & Meissner, K. (2015). To what extent are surgery and invasive procedures effective beyond a placebo response? A systematic review with meta-analysis of randomised, sham controlled trials. BMJ open, 5(12), e009655. Jordaan, J., Beukes, R., & Esterhuyse, K. (2018). The development and evaluation of a life skills programme for young adult offenders. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 62(10), 3077-3096. Karan, A., Wright, R. C., & Robbins, M. L. (2017). Everyday emotion word and personal pronoun use reflects dyadic adjustment among couples coping with breast cancer. Personal Relationships, 24(1), 36-48.

Kerlinger, F. N. (1973). Foundation of behavioural research. New York: Holt, Rinehand and Hinston. Kline, R. B. (2015). Principles and practice of structural equation modeling. New York, NY: Guilford. Krippendorff, K. (2004). Reliability in content analysis. Human Communication Research, 30, 411-433. Lazzarini, Z., & Altice, F. L. (2000). A review of the legal and ethical issues for the conduct of HIV-related research in prisons. AIDS & Public Policy Journal, 15(3-4), 105-135. Lea, V. M., Corlett, S. A., & Rodgers, R. M. (2015). Describing interruptions, multi-tasking and task-switching in community pharmacy: a qualitative study in England. International journal of clinical pharmacy, 37(6), 1086-1094. Lee, M. (2010). The capacity to consent to research among older adults. Educational Gerontology, 36, 592-603, DOI: 10.1080/03601270903324461 Lee, T. K., Poon, D. M., Ng, A. C., Ho, T., Singh‐Carlson, S., Joffres, M., ... & Kwan, W. (2018). Cultural adaptation and validation of the Chinese version of the expanded prostate cancer index composite. Asia‐Pacific Journal of Clinical Oncology, 14, 10-15. Li, J., Zhao, X., Zhang, P., & Song, D. (2018). Modeling multiple interactions with a Markov random field in query expansion for session search. Computational Intelligence, 34, 345-362. doi: 10.1111/coin.12154 Liew, T. M., Yeap, B. I., Koh, G. C. H., Gandhi, M., Tan, K. S., Luo, N., & Yap, P. (2017). Detecting predeath grief in family caregivers of persons with dementia: Validity and utility of the Marwit-Meuser caregiver grief inventory in a multiethnic Asian population. The Gerontologist, 58, e150-e159. Loya, J. M., McCauley, K. L., Chronis-Tuscano, A., Chen, S. Z., Gad, A., MacPherson, L., & Lejuez, C. W. (2019). An experimental paradigm examining the influence of frustration on risk-taking behavior. Behavioural processes, 158, 155-162 Madden, T. J., Ellen, P. S., & Ajzen, I. (1992). A comparison of the theory of planned behavior and the theory of reasoned action. Personality and Social Psychology Bulletin, 18(1), 3-9. Manti, S., & Licari, A. (2018). How to obtain informed consent for research. Breathe, 14, 145–152.

Masi, C. M., Chen, H. Y., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2011). A meta-analysis of interventions to reduce loneliness. Personality and Social Psychology Review, 15, 219-266. Maslach, C. (1982). Understanding burnout: Definitional issues in analyzing a complex phenomenon (pp. 29-40). In W. S. Paine (Ed.) Job stress and burnout. Beverly Hills: Sage. Maynard, O. M., Langfield, T., Attwood, A. S., Allen, E., Drew, I., Votier, A., & Munafò, M. R. (2018). No impact of calorie or unit information on ad libitum alcohol consumption. Alcohol and Alcoholism, 53(1), 12-19. doi: 10.1093/alcalc/agx066 McCafferty, J. T., & Scherer, H. (2017). Beyond recidivism: Exploring the predictive validity of a correctional risk assessment tool on offender victimization. The Prison Journal, 97(6), 674-691. McCarthy, K. L., Caputi, P., & Grenyer, B. F. (2017). Significant change events in psychodynamic psychotherapy: Is cognition or emotion more important?. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 90(3), 377-388. McClelland, M. M., & Cameron, C. E. (2012). Self‐regulation in early childhood: Improving conceptual clarity and developing ecologically valid measures. Child Development Perspectives, 6, 136-142. McHugh Power, J. E., Dolezal, L., Kee, F., & Lawlor, B. A. (2018). Conceptualizing loneliness in health research: Philosophical and psychological ways forward. Journal of Theoretical and Philosophical Psychology, 38(4), 219. McKay, S., & Silva, E. (2015). Improving observer training: The trends and challenges. Issue brief. Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching. McNeil, C. B., & Hembree-Kigin, T. L. (2010). Parent-child interaction therapy. Springer Science & Business Media. Mercure, J-F. (2018). Fashion, fads and the popularity of choices: Micro-foundations for diffusion consumer theory. Structural Change and Economic Dynamics, 46, 194-207. https://doi.org/10.1016/j.strueco.2018.06.001 Messer, S. B., & Wampold, B. E. (2002). Let's face facts: Common factors are more potent than specific therapy ingredients. Clinical psychology: Science and practice, 9(1), 21-25.

Milgram, S. (1963). Behavioral study of obedience. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 67, 371-378. Miller, F. G., & Kaptchuk, T. J. (2004). Sham procedures and the ethics of clinical trials. Journal of the Royal Society of Medicine, 97(12), 576-578. Montgomery, D. C. (2013). Design and analysis of experiments, (8th ed.). Hoboken, NJ : Joh Wiley & Sons. Mook, D. G. (1983). In defense of external invalidity. American Psychologist, 38(4), 379. Moradian, S., Voelker, N., Brown, C., Liu, G., & Howell, D. (2018). Effectiveness of internet-based interventions in managing chemotherapy-related symptoms in patients with cancer: A systematic literature review. Supportive Care in Cancer, 26(2), 361- 374. Moran, K. M., Turiano, N. A., & Gentzler, A. L. (2018). Parental warmth during childhood predicts coping and well-being in adulthood. Journal of Family Psychology, 32(5), 610. Murphy, K. R., Jako, R. A., & Anhalt, R. L. (1993). Nature and consequences of halo error: A critical analysis. Journal of Applied Psychology, 78(2), 218-225. doi: 10.1037/0021-9010.78.2.218 Musante, K., & DeWalt, B. R. (2010). Participant observation: A guide for fieldworkers. Lanham, Md : Altamira. Muthén, L. K., & Muthén, B. O. (2012). Mplus user’s guide (7th ed.). Los Angeles, CA: Muthén & Muthén. Norton, P. J., & Weiss, B. J. (2009). The role of courage on behavioral approach in a fear-eliciting situation: A proof-of-concept pilot study. Journal of Anxiety Disorders, 23(2), 212-217. Nugent, A. C., Miller, F. G., Henter, I. D., & Zarate Jr, C. A. (2017). The ethics of clinical trials research in severe mood disorders. Bioethics, 31(6), 443-453. OECD (2015). Frascati manual 2015: Guidelines for collecting and reporting data on research and experimental development. The Measurement of Scientific, Technological and Innovation Activities, OECD Publishing, Paris, doi: 10.1787/9789264239012-en. Oehler, C., Görges, F., Böttger, D., Hug, J., Koburger, N., Kohls, E., & Rummel-Kluge, C. (2019). Efficacy of an internet-based self- management intervention for depression or dysthymia–a study

protocol of an RCT using an active control condition. BMC Psychiatry, 19(1), 90. Øgård-Repål, A., De Presno, Å. K., & Fossum, M.(2018). Simulation with standardized patients to prepare undergraduate nursing students for mental health clinical practice: An integrative literature review. Nurse Education Today, 166, 149-157. doi: 10.1016/j.nedt.2018.04.018. Parsons, T., Shils, E. (1951). Toward a general theory of action. Cambridge: Harvard University Press. Pashler, H., & Wagenmakers, E. J. (2012). Editors’ introduction to the special section on replicability in psychological science: A crisis of confidence? Perspectives on Psychological Science, 7, 528-530. Patnaik, G. (2014). Life skill enhancement strategies to minimize stress. Social Science International, 30, 281-289. Pekaar, K. A., Bakker, A. B., van der Linden, D., & Born, M. P. (2018). Self-and other-focused emotional intelligence: Development and validation of the Rotterdam Emotional Intelligence Scale (REIS). Personality and Individual Differences, 120, 222-233. Peter, J., & Valkenburg, P. M. (2011). The use of sexually explicit internet material and its antecedents: A longitudinal comparison of adolescents and adults. Archives of Sexual Behavior, 40, 1015- 1025. Petersen, J., Thorborg, K., Nielsen, M. B., Budtz-Jørgensen, E., & Hölmich, P. (2011). Preventive effect of eccentric training on acute hamstring injuries in men’s soccer: A cluster-randomized controlled trial. The American Journal of Sports Medicine, 39(11), 2296-2303. Pohontsch, N. J., Stark, A., Ehrhardt, M., Kötter, T., & Scherer, M. (2018). Influences on students' empathy in medical education: An exploratory interview study with medical students in their third and last year. BMC Medical Education, 18:231. doi: 10.1186/s12909- 018-1335-7. Pope, A., Vanchieri, C., & Gostin, L. O. (Eds.). (2007). Ethical considerations for research involving prisoners. Washington, DC: National Academies Press. Popper, K. (1959). The logic of scientific discovery. London and New York: Routledge Classics. Power, C., & Elliott, J. (2006). Cohort profile: 1958 British birth cohort (National Child Development Study). International Journal of Epidemiology, 35, 34–41.

Pozzi, M., Carnovale, C., Peeters, G., Gentili, M., Antoniazzi, S., Radice, S., Clementi, E., & Nobile, M. (2018). Adverse drug events related to mood and emotion in paediatric patients treated for ADHD: A meta-analysis. Journal of Affective Disorder, 238, 161-178. doi: 10.1016/j.jad.2018.05.021. Prather, A. A., Gottlieb, L. M., Giuse, N. B., Koonce, T. Y., Kusnoor, S. V., Stead, W. W., & Adler, N. E. (2017). National academy of medicine social and behavioral measures: Associations with self- reported health. American Journal of Preventive Medicine, 53(4), 449-456. Rencher, A. C. & Christensen, W.F (2012). Methods of multivariate analysis. Hoboken, New Jersey: Wiley. Robbins, M. L., López, A. M., Weihs, K. L., & Mehl, M. R. (2014). Cancer conversations in context: Naturalistic observation of couples coping with breast cancer. Journal of Family Psychology, 28, 380- 390. doi: 10.1037/a0036458 Robinson, J. P., Shaver, P. R., & Wrightsman, L. S. (Eds.). (2013). Measures of personality and social psychological attitudes: Measures of social psychological attitudes (Vol. 1). Cambridge, MA: Academic Press. Roelofs, J., van Breukelen, G., de Graaf, L. E., Beck, A. T., Arntz, A., & Huibers, M. J. (2013). Norms for the Beck Depression Inventory (BDI-II) in a large community sample. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 35, 93-98. Romain, P. L. (2015). Conflicts of interest in research: looking out for number one means keeping the primary interest front and center. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 8(2), 122- 127. Rosenberg, M. (1965). Rosenberg Self-Esteem scale (RSE). Acceptance and commitment therapy. Measures Package, 61, 52. Rosenstein, D. L., & Miller, F. G. (2003). Ethical considerations in psychopharmacological research involving decisionally impaired subjects. Psychopharmacology, 171, 92-97 Rosenthal, R. (1976). Experimenter effects in behavioral research. Oxford, England: Irvington Rosenthal, R. (1994). Interpersonal expectancy effects: A 30-year perspective. Current Directions in Psychological Science, 3(6), 176- 179.

Rubin, A. & Babbie, E. (2010). Essential research methods in social work (2nd Ed.). Belmont, CA: Brooks/Cole. Russell, D., Peplau, L.A., Cutrona, C.E. (1980). The revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and discriminant validity evidence. Journal of Personality and Social Psychology, 39, 472-480. Sales, B. D., & Folkman, S. E. (2000). Ethics in research with human participants. Washington, DC: American Psychological Association. Santarnecchi, E., Sprugnoli, G., Tatti, E., Mencarelli, L., Neri, F., Momi, D., ... & Rossi, A. (2018). Brain functional connectivity correlates of coping styles. Cognitive, Affective, & Behavioral Neuroscience, 1- 14. Schmuckler, M. A. (2001). What is ecological validity? A dimensional analysis. Infancy, 2(4), 419-436. Schönenberg, M., Wiedemann, E., Schneidt, A., Scheeff, J., Logemann, A., Keune, P. M., & Hautzinger, M. (2017). Neurofeedback, sham neurofeedback, and cognitive-behavioural group therapy in adults with attention-deficit hyperactivity disorder: A triple-blind, randomised, controlled trial. The Lancet Psychiatry, 4(9), 673-684 Schroeder, J., Risen, J. L., Gino, F., & Norton, M. I. (2019). Handshaking promotes deal-making by signaling cooperative intent. Journal of Personality and Social Psychology, 116, 743-768. Serembus, J. F., & Riccio, P. A. (2019). Relationship between student engagement and outcomes for online master of science in nursing students. Journal of Nursing Education, 58(4), 207-213. Serrano-Fernández, M. J., Boada-Grau, J. Gil-Ripoll, C., & Vigil-Colet, A. (2016). A predictive study of antecedent variables of workaholism. Psicothema, 28, 401-406. Shadish, W. R., Cook, T. D., & Campbell, D. T. (2002). Experimental and quasi-experimental designs for generalized causal inference. Boston: Houghton Mifflin. Shaw, D. M., Wangmo, T., & Elger, B. S. (2014). Conducting ethics research in prison: Why, who, and what? Journal of Bioethical Inquiry, 3, 275-278. Sherman, R., & Fredman, N. (2013). Handbook of measurements for marriage and family therapy. New York: Routledge. Silverman, M. E., Reichenberg, A., Savitz, D. A., Cnattingius, S., Lichtenstein, P., Hultman, C. M., ... & Sandin, S. (2017). The risk

factors for postpartum depression: A population‐based study. Depression and Anxiety, 34, 178-187. Simon, H. (1976), Administrative behavior (3rd ed.). New York: The Free Press. Skrandies, W. (2011). The structure of semantic meaning: A developmental study. Japanese Psychological Research, 53, 65-76 Smyth, J. D., Olson, K., & Burke, A. (2018). Comparing survey ranking question formats in mail surveys. International Journal of Market Research, 60, 502-516. Sourander, A., McGrath, P. J., Ristkari, T., Cunningham, C., Huttunen, J., Hinkka-Yli-Salomäki, S., ... & Lingley-Pottie, P. (2018). Two-year follow-up of internet and telephone assisted parent training for disruptive behavior at age 4. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 57, 658-668. Sousa, V. D., & Rojjanasrirat, W. (2011). Translation, adaptation and validation of instruments or scales for use in cross‐cultural health care research: A clear and user‐friendly guideline. Journal of Evaluation in Clinical Practice, 17, 268-274. Stolper, C. F., Van de Wiel, M. W. J., Hendriks, R. H. M., Van Royen, P., Van Bokhoven, M. A., Van der Weijden, T., & Dinant, G. J. (2015). How do gut feelings feature in tutorial dialogues on diagnostic reasoning in GP traineeship?. Advances in Health Sciences Education, 20(2), 499-513. Straus, M. A. (2017). Measuring intrafamily conflict and violence: The Conflict Tactics (CT) scales. In Physical violence in American families (pp. 29-48). New York: Routledge. Strauss, M. E., & Smith, G. T. (2009). Construct validity: Advances in theory and methodology. Annual Review of Clinical Psychology, 5, 1-25. Sullivan, H. W., Aikin, K. J., & Poehlman, J. (2019). Communicating risk information in direct-to-consumer prescription drug television ads: A content analysis. Health Communication, 34, 212-219. Tang, W., Cui, Y., & Babenko, O. (2014). Internal consistency: Do we really know what it is and how to assess it. Journal of Psychology and Behavioral Science, 2(2), 205-220. Tamis‐LeMonda, C. S., Kuchirko, Y., Luo, R., Escobar, K., & Bornstein, M. H. (2017). Power in methods: Language to infants in structured and naturalistic contexts. Developmental Science, 20(6), e12456.

Tay, D. (2017). Time series analysis of discourse: A case study of metaphor in psychotherapy sessions. Discourse Studies, 19, 694- 710. Thylstrup, B., Bloomfield, K., & Hesse, M. (2018). Incremental predictive validity of the Addiction Severity Index psychiatric composite score in a consecutive cohort of patients in residential treatment for drug use disorders. Addictive Behaviors, 76, 201-207. Thyer, B. (2012). Quasi-experimental research designs. New York: Oxford. Tsilidis, K. K., Capothanassi, D., Allen, N. E., Rizos, E. C., Lopez, D. S., van Veldhoven, K., ... & Ioannidis, J. P. (2014). Metformin does not affect cancer risk: a cohort study in the UK clinical practice research datalink analyzed like an intention-to-treat trial. Diabetes care, 37(9), 2522-2532. Tucker-Drob, E. M., Brandmaier, A. M., & Lindenberger, U. (2019). Coupled cognitive changes in adulthood: A meta- analysis. Psychological Bulletin, 145(3), 273-301.doi: 10.1037/bul0000179 Turcotte, J. (2017). Who’s citing whom? Source selection and elite indexing in electoral debates. Journalism & Mass Communication Quarterly, 94, 238-258. Tversky, A., & Kahneman, D. (1981). The framing of decisions and the psychology of choice. Science, 211(4481), 453-458. Valdés, E. G., O'Connor, M. L., Uc, E. Y., Hauser, R. A., Andel, R., & Edwards, J. D. (2017). Use, maintenance and dose effects of cognitive speed of processing training in Parkinson's disease. International Journal of Neuroscience, 127(10), 841-848. Van Buuren, S. (2018). Flexible imputation of missing data. Boca Raton, FL: Chapman and Hall/CRC. Van der Put, C. E., Bouwmeester-Landweer, M. B., Landsmeer-Beker, E. A., Wit, J. M., Dekker, F. W., Kousemaker, N. P. J., & Baartman, H. E. (2017). Screening for potential child maltreatment in parents of a newborn baby: The predictive validity of an Instrument for early identification of parents at risk for child abuse and neglect (IPARAN). Child Abuse & Neglect, 70, 160-168. Van der Zanden, R., Galindo-Garre, F., Curie, K., Kramer, J., & Cuijpers, P. (2014). Online cognitive-based intervention for depression: Exploring possible circularity in mechanisms of change. Psychological Medicine, 44(6), 1159-1170

Van Houtven, C. H., Smith, V. A., Stechuchak, K. M., Shepherd- Banigan, M., Hastings, S. N., Maciejewski, M. L., ... & Henius, J. (2019). Comprehensive support for family caregivers: Impact on veteran health care utilization and costs. Medical Care Research and Review, 76(1), 89-114. Van Rijen, E. H. M., Gasanova, N., Boonstra, A. M., & Huijding, J. (2014). Psychometric qualities of the short form of the self-efficacy for parenting tasks index-toddler scale. Child Psychiatry & Human Development, 45(4), 443-455. Wansink, B., Ittersum, K., & Werle, C. (2018). Retraction notice to \"How negative experiences shape long-term food preferences. Fifty years from the World War II combat front\". [Appetite Volume 52, Issue 3, June (2009) 750–752]. Appetite, 131, 171. Wasserman, L. (2006). All of nonparametric statistics. New York, NY: Springer Science & Business Media. Ware Jr, J. E., & Sherbourne, C. D. (1992). The MOS 36-item short- form health survey (SF-36): I. Conceptual framework and item selection. Medical Care, 473-483. Watson, D., Clark, L.A., Tellegen, A. (1988). Development and validation of brief measures of positive and negative affect: The PANAS scales. J. Pers. Soc. Psychol. 54 (6), 1063–1070. https://doi.org/10.1037/0022-3514.54.6.1063 Williams, C., Cero, I., Gauthier, J. M., & K. Witte, T. (2018). Examination of the latent factor structure and construct validity of the stigma of suicide scale-short form. Death Studies, 42, 616-626. Yap, S. C., Anusic, I., & Lucas, R. E. (2012). Does personality moderate reaction and adaptation to major life events? Evidence from the British Household Panel Survey. Journal of Research in Personality, 46(5), 477-488. Yeung, E. & Shen, W. (2019). Can pride be a vice and virtue at work? Associations between authentic and hubristic pride and leadership behaviors. Journal of Organizational Behavior, 1-20. Zhao, X., Zhang, D., Wu, M., Yang, Y., Xie, H., Li, Y., ... & Su, Y. (2018). Loneliness and depression symptoms among the elderly in nursing homes: A moderated mediation model of resilience and social support. Psychiatry research, 268, 143-151. Zimbardo, P. G., Maslach, C., & Haney, C. (2000). Reflections on the Stanford prison experiment: Genesis, transformations, consequences. Obedience to authority: Current perspectives on the Milgram paradigm, 193-237.



‫‪^^##534‬מקורות בעברית‬ ‫אייזקסון‪ ,‬ו' (‪ .)2011‬איינשטיין‪ :‬חייו והיקום שלו‪ .‬ידיעות ספרים‪.‬‬ ‫בן‪-‬אריה‪ ,‬א' וקמחי‪ ,‬מ' (‪ )2007‬מהפכת זכויות הילד והשרותים החברתיים בישראל ‪.‬‬ ‫בתוך א‪ .‬אבירם‪ ,‬ג‪ .‬גל‪ ,‬וי‪ .‬קטן‪ .‬מדיניות חברתית בישראל (עמ' ‪.)309-388‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מרכז טאוב למדיניות חברתית‪.‬‬ ‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬חורי‪-‬כסאברי‪ ,‬מ' ואסטור‪ ,‬ר‪ .‬א‪ .)2005( .‬אלימות במערכת החינוך‪.‬‬ ‫דוח מחקר‪ .‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫הרמן‪ ,‬ת'‪ ,‬כהן‪ ,‬ח'‪ ,‬הלר‪ ,‬א'‪ ,‬לזר‪-‬שואף‪ ,‬צ' ועומר‪ ,‬פ' (‪ .)2017‬מדד הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית ‪ .2017‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫זילכה‪ ,‬א'‪ ,‬ושומן‪ ,‬ש' (‪ .)2003‬מתבגרים חסרי עורף משפחתי‪ :‬דו\"ח מחקר‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬ג'וינט ישראל‪ -‬מכון ברוקדייל‪.‬‬ ‫זעירא‪ ,‬ע' ובנבנישתי‪ ,‬ר' (‪ .)2008‬בוגרים של פנימיות חינוכיות בישראל‪ :‬תמונת‬ ‫מצב‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית‪.134 -95 ,28 ,‬‬ ‫לנדאו‪ ,‬ר' ושפלר‪ ,‬ג' (‪ .)2007‬אתיקה במחקר‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬ ‫צרויה‪ ,‬ש' (‪ .)2018‬ילדים באומנה‪ :‬מצבם‪ ,‬השינוי במצבם במהלך השהות‬ ‫והמנבאים לשינוי במצבם‪ .‬עבודת מוסמך‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬

‫‪^^##53401‬תרגילים‬ ‫בחלקים הבאים נציג תרגילים לכל פרק‪ .‬נפנה את תשומת הלב לכך ש‪:‬‬ ‫• כל המאמרים המצוטטים בתרגילים ניתנים להורדה מספריות של‬ ‫המוסדות להשכלה גבוהה (לפחות מהמאגרים של אוניברסיטת בר אילן‪,‬‬ ‫ששימשו לצורך חלק זה בספר)‪.‬‬ ‫• ניתן כמובן להפחית מהמטלות או להוסיף עליהן‪.‬‬ ‫• אני ממליץ לתלמידים השוקדים על הכנת הצעת מחקר או על כתיבת דוח‬ ‫מחקר לבצע את התרגילים לפי צורכי המחקר שלהם והספרות שבה יש‬ ‫להם עניין‪.‬‬ ‫• סביר להניח שמורים יעדיפו להציע מאמרים נוספים שעשויים להיות‬ ‫רלבנטיים יותר לתלמידי הקורס‪.‬‬ ‫‪^^##535‬פרק ‪1‬‬ ‫קרא את המאמרים הבאים וענה על השאלות בהמשך‪.‬‬ ‫‪Herrmann, A. S., Beutel, M. E., Gerzymisch, K., Lane, R. D., Pastore-‬‬ ‫‪Molitor, J., Wiltink, J., ... & Subic-Wrana, C. (2018). The impact of‬‬ ‫‪attachment distress on affect-centered mentalization: An‬‬

‫‪experimental study in psychosomatic patients and healthy‬‬ ‫‪adults. PloS One, 13(4), e0195430.‬‬ ‫‪Lee, J. H. (2015). Prevalence and predictors of self-reported student‬‬ ‫& ‪maltreatment by teachers in South Korea. Child abuse‬‬ ‫‪neglect, 46, 113-120.‬‬ ‫‪Gershoff, E. T. (2017). School corporal punishment in global‬‬ ‫‪perspective: prevalence, outcomes, and efforts at‬‬ ‫‪intervention. Psychology, health & medicine, 22(sup1), 224-239.‬‬ ‫‪Helbich, M., & Leitner, M. (2017). Frontiers in spatial and‬‬ ‫‪spatiotemporal crime analytics—An editorial. ISPRS International‬‬ ‫‪Journal of Geo-Information, 6, 73. DOI:10.3390/ijgi6030073‬‬ ‫כהן‪ ,‬ר'‪ ,‬זך‪ ,‬ס'‪ ,‬ארנון‪ ,‬מ' (‪ .)2019‬למידה שיתופית והקשר בין ההרכב המגדרי‬ ‫בקבוצת הלימוד לבין אקלים מוטיבציוני בשיעורי החינוך הגופני‪ .‬בתנועה‪ :‬כתב‪-‬עת‬ ‫למדעי החינוך הגופני והספורט‪ ,‬יב(‪.47- 26 ,)1‬‬ ‫לוי‪ ,‬א'‪ ,‬סבטליצקי‪ ,‬ו'‪ ,‬זוסמנוביץ‪ ,‬ס'‪ ,‬פרשה‪ ,‬א' ופרוכטר‪ ,‬א' (‪ .)2017‬שילוב בין‬ ‫טיפול קבוצתי ממוקד טראומה וטיפול באמנות עם לוחמים שנחשפו לאירועי לחימה‬ ‫טראומתיים‪ .‬מקבץ‪ :‬כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי‪ ,‬כב(‪.28-7 ,)1‬‬ ‫‪ .1‬האם לדעתך המדובר במאמר המציג מחקר מדעי? אם התשובה היא‬ ‫חיובית‪ ,‬מה המאפיינים של המחקר שבזכותם אתה חושב שמדובר במחקר מדעי?‬ ‫לגבי כל אחת מהשאלות הבאות הבא עדויות מהמאמר‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם לדעתך הוצגה בו שאלה שאפשר לענות עליה באמצעות איסוף‬ ‫נתונים ועיבודם?‬ ‫ב‪ .‬אילו היבטים לדעתך הם סובייקטיביים ואילו אובייקטיביים?‬ ‫ג‪ .‬האם הוצגה כאן השערה הניתנת להפרכה? האם הייתה במחקר זה‬ ‫אפשרות לממצאים הנוגדים את ההשערות של החוקר?‬ ‫ד‪ .‬מה המקום של תיאוריה במאמר זה?‬ ‫ה‪ .‬אם היית רוצה לשחזר את המחקר הזה‪ ,‬האם יש לך מידע מספק?‬ ‫ו‪ .‬האם המסקנות של המאמר מתבססות על ממצאים אמפיריים? עמדות‬ ‫ערכיות אישיות? גורמים אחרים?‬

2 ‫^^פרק‬##536 :‫ קרא את המאמרים הבאים‬.1 Uhm, J. Y., Ko, Y. J., & Kim, S. (2019). Implementation of an SBAR communication program based on experiential learning theory in a pediatric nursing practicum: A quasi-experimental study. Nurse Education Today, 80, 74- 84. Hortigüela-Alcalá, D., Sánchez-Santamaría, J., Pérez-Pueyo, Á., & Abella-García, V. (2019). Social networks to promote motivation and learning in higher education from the students’ perspective. Innovations in Education and Teaching International, 56, 412-422. DOI: 10.1080/14703297.2019.1579665 Araki, R., Fujie, K., Yuine, N., Watabe, Y., Nakata, Y., Suzuki, H., ... & Hashimoto, K. (2019). Olive leaf tea is beneficial for lipid metabolism in adults with prediabetes: an exploratory randomized controlled trial. Nutrition Research, 67, 60-66. ‫הוצא מכל מאמר את כל הכותרות וכותרות המשנה וסדר אותם לפי סדר תהליך‬ ‫ כך שתהליך‬,‫ במקום שלדעתך חסרה כותרת או כותרת משנה הכנס אותה‬.‫המחקר‬ .2.1 ‫ היעזר באיור‬.‫המחקר יהיה ברור‬ :‫ ביקשו ממך להגיש הצעה בכל אחד מהנושאים הבאים‬.2 ‫ השפעה של סרטוני בחירות במרשתת על בוחרים צעירים‬.1 ‫ הגורמים שעשויים להסביר נשירה מבית ספר תיכון‬.2 .‫ כיצד יחסים עם ההורים יכולים לנבא פעילות עבריינית בבגרות‬.3 .‫ נושא אחר הקרוב ללבך‬.4 ‫עבור כל אחד מנושאים אלו הצע מבנה של הצעת מחקר המכילה את כל‬ ‫ לצד כל כותרת ותת כותרת תאר בקצרה מה היה נכלל בחלק זה‬.‫החלקים החיוניים‬ .‫ אילו זו הייתה הצעה המוגשת לגורם חיצוני‬,‫של ההצעה‬

‫‪^^##537‬פרק ‪3‬‬ ‫‪ .1‬לתלמידים העובדים על הצעת מחקר‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכן מבוא שיופיע לפני סקירת הספרות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מתוך חמישה מאגרי מידע שונים‪ ,‬אתר חמישה מקורות (הכוללים ספר‪ ,‬פרק‬ ‫ומאמר בכתב עת) שעשויים להיות רלבנטיים לעבודתך‪ .‬עבור כל אחד מהמאמרים‪:‬‬ ‫‪ .1‬צטט את המאמר לפי כללי ‪APA‬‬ ‫‪ .2‬כיצד מאמר זה יוכל לעזור לך בהכנת סקירת הספרות‪ ,‬בעיצוב שיטות‬ ‫המחקר ובבחירת כלי איסוף הנתונים שלך‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עבור כל אחד מהמקורות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אתר מאמר שצוטט במקור זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אתר מאמר שציטט מקור זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטרת תרגיל זה היא להבין מבנה וזרימה של סקירת ספרות המופיעה במאמר‪.‬‬ ‫קרא את המאמרים הבאים‪:‬‬ ‫‪Allemand, M., Job, V., & Mroczek, D. K. (2019). Self-control‬‬ ‫‪development in adolescence predicts love and work in‬‬ ‫‪adulthood. Journal of Personality and Social Psychology, 117(3),‬‬ ‫‪621-634. Doi: 10.1037/pspp0000229‬‬ ‫‪Schochet, O. N., & Johnson, A. D. (2019). The impact of child care‬‬ ‫‪subsidies on mothers’ education Ooutcomes. Journal of Family and‬‬ ‫‪Economic Issues, 40, 367–389, doi: 10.1007/s10834-019-09628-0‬‬ ‫‪Webb, M. H., Asfar, T., Unrod, M., Dorsey, A., Correa, J. B., Brandon,‬‬ ‫‪K. O., ... & Brandon, T. H. (2019). Reasons for exclusion from a‬‬ ‫& ‪smoking cessation trial: An analysis by race/ethnicity. Ethnicity‬‬ ‫‪Disease, 29, 23-30‬‬ ‫‪de Oliveira, A. M., Radanovic, M., Homem de Mello, P. C., Buchain, P.‬‬ ‫‪C., Dias Vizzotto, A., Harder, J., ... & Forlenza, O. V. (2019). An‬‬ ‫‪intervention to reduce neuropsychiatric symptoms and caregiver‬‬ ‫‪burden in dementia: Preliminary results from a randomized trial of the‬‬ ‫‪tailored activity program–outpatient version. International Journal of‬‬ ‫‪Geriatric Psychiatry, 34, 1301–1307.‬‬ ‫לוי‪ ,‬א'‪ ,‬סבטליצקי‪ ,‬ו'‪ ,‬זוסמנוביץ‪ ,‬ס'‪ ,‬פרשה‪ ,‬א' ופרוכטר‪ ,‬א' (‪ .)2017‬שילוב בין‬ ‫טיפול קבוצתי ממוקד טראומה וטיפול באמנות עם לוחמים שנחשפו לאירועי לחימה‬ ‫טראומתיים‪ .‬מקבץ‪ :‬כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי‪ ,‬כב(‪.28-7 ,)1‬‬ ‫אבן‪-‬זהר‪ ,‬א' ועטרת‪-‬גבירץ‪ ,‬מ' (‪ .)2015‬עבודה סוציאלית‪ :‬שיקולים בבחירת‬ ‫המקצוע והעדפות מקצועיות של סטודנטים בהסבה מקצועית לעומת סטודנטים‬ ‫בתוכנית הרגילה‪ .‬ביטחון סוציאלי‪ ,‬צז‪.161-127 ,‬‬ ‫מאמר או מאמרים שיש לך עניין מיוחד בהם (למשל‪ ,‬לשם כתיבת הצעת המחקר‬ ‫שלך)‪.‬‬

‫לכל אחד ממאמרים אלו הכן לוח ובו שתי עמודות‪ .‬בעמודה אחת העתק כל אחת‬ ‫מהפסקאות המופיעות במאמר עד לחלק על שיטות המחקר‪ .‬לכל פסקה תן שורה‬ ‫נפרדת בלוח‪ .‬בעמודה השנייה התייחס לכל אחת מהפסקאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה מטרת הפסקה‪ ,‬איזה מסר או מידע היא מבקשת להעביר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיצד היא מתקשרת (או לפי דעתך אינה מתקשרת באופן ברור) לפסקה שלפניה‬ ‫ולזו שלאחריה‪.‬‬ ‫במבט על כל הסקירה‪:‬‬ ‫ג‪ .‬ציין את ראשי הפרקים שלה‪ ,‬גם אם המחבר בחר לא לציין ראשי פרקים או שלא‬ ‫היה מפורט דיו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מה היא ההערכה שלך את סקירת הספרות‪ .‬לגבי כל אחד מהנושאים הבאים‬ ‫כתוב את הערכתך כאילו אתה נותן משוב לכותבי המאמר‪ ,‬עוד לפני ששלחו אותה‬ ‫לפרסום‪:‬‬ ‫‪ .1‬מידת העדכון שלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המידה שהיא מקיפה את הנושא בצורה משכנעת (ככל שאתה יכול לשפוט מבלי‬ ‫להכיר את הנושא)‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם המבנה שלה ברור? האם הסדר והזרימה הגיוניים בעינייך?‬ ‫‪ .4‬כקורא שאינו מומחה בנושא‪ ,‬האם הוא סייע לך להבין את הנושא‪ ,‬בדרך שהכינה‬ ‫אותך להבין את מטרות המחקר והשערותיו?‬ ‫‪ .5‬הערות נוספות שלך לכותב הסקירה‬ ‫ביקשו ממך להגיש הצעה בכל אחד מהנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬השפעה של סרטוני בחירות במרשתת על בוחרים צעירים‬ ‫‪ .2‬הגורמים שעשויים להסביר נשירה מבית ספר תיכון‬ ‫‪ .3‬כיצד יחסים עם ההורים יכולים לנבא פעילות עבריינית בבגרות‪.‬‬ ‫‪ .4‬נושא אחר הקרוב ללבך‪.‬‬ ‫לכל נושא הצע מבנה של סקירת ספרות‪:‬‬ ‫הכן ראשי פרקים ותת ראשי פרקים‪ ,‬ועבור כל אחד ציין מה הספרות שבכוונתך‬ ‫לסקור ומדוע‪ ,‬כיצד היא בונה את הרציונל להשערות המחקר‪ ,‬לשיטות המחקר ולכלי‬ ‫המחקר שבהם אולי תשתמש‪.‬‬

‫‪^^##538‬פרק ‪4‬‬ ‫‪ .1‬לפניך השערות ושאלות‪ .‬לגבי כל אחת מהן ענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬באיזה סוג שאלה או השערה מדובר (קשר‪ ,‬סיבה או תיאור)‬ ‫ב‪ .‬האם המדובר בהשערה כללית או ספציפית (כלומר‪ ,‬עם כיוון)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מהם המשתנים המופיעים בהשערה‪/‬שאלה וסווגו אותם לפי משתנה תלוי‬ ‫ובלתי תלוי‪ .‬לגבי כל אחת מהם נמקו האם יש רק דרך אחת לסיווג זה‪ ,‬או שייתכן‬ ‫וניתן להגדיר מי המשתנה התלוי ומי הבלתי תלוי‪ ,‬בדרך אחרת‪.‬‬ ‫‪ .1‬ככל שעולה רמת התמיכה החברתית בעולה חדש הוא מרגיש שייך‬ ‫יותר לארץ‬ ‫‪ .2‬מהו שיעור הילדים החיים במשפחות אומנה מסך כל הילדים שהוצאו‬ ‫מחוץ לביתם על ידי שירותי הרווחה?‬ ‫‪ .3‬ציפיות גבוהות של הממונה מעובדיו מפחיתות את תחושת הדחק של‬ ‫העובדים‬ ‫‪ .4‬איזה חלק מהמטופלים על ידי 'אורות לתעסוקה'‪( ,‬תוכנית ויסקונסין)‬ ‫רכשו מקצוע חדש באמצעות התוכנית‬ ‫‪ .5‬חשיפה לאלימות בילדות גורמת להתנהגות אלימה בבגרות‬ ‫‪ .6‬צעירים שנחשפו בילדותם לפגיעה מינית נוטים לפגוע מינית בבגרותם‬ ‫‪ .7‬ככל שעולה רמת התמיכה החברתית בעולה חדש הוא מרגיש שייך‬ ‫יותר לארץ‬ ‫‪ .8‬מהו שיעור החיילים שהשתתפו במבצע צוק איתן החווים סימפטומים‬ ‫פוסט טראומטיים?‬ ‫‪ .9‬ציפיות גבוהות של הממונה מעובדיו מפחיתות את תחושת הדחק של‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫איזה חלק מהמטופלים על ידי 'אורות לתעסוקה'‪( ,‬תוכנית‬ ‫‪.10‬‬ ‫ויסקונסין) רכשו מקצוע חדש באמצעות התוכנית?‬ ‫‪ .11‬חשיפה לאלימות בילדות גורמת להתנהגות אלימה בבגרות‬ ‫‪ .12‬צעירים שנחשפו בילדותם לפגיעה מינית נוטים לפגוע מינית‬ ‫בבגרותם‬ ‫‪ .2‬חוקרת רצתה לבחון גורמים שונים המסבירים שביעות רצון מהשירותים‬ ‫הניתנים על ידי חברת אשראי‪ .‬הצג השערות‪:‬‬ ‫א‪ .‬על קשר שלילי בין שני משתנים‬ ‫ב‪ .‬על הבדלים בין שתי קבוצות ועל הבדלים בין ארבע קבוצות ג‪.‬‬ ‫השערה סיבתית על ההשפעה של תוכנית לשיפור השירות‬ ‫‪ .3‬חוקרת בדקה את הקשר בין מצב כלכלי של הורים לבין המעורבות של ילדיהם‬ ‫בהתנהגות עבריינית‪.‬‬ ‫א‪ .‬תן דוגמה למשתנה בקרה בבדיקת הקשר שבין המצב הסוציו‪-‬‬ ‫אקונומי של השכונה לבין מעורבות בעבריינות של הילדים המתגוררים‬ ‫בשכונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הצג השערה שבה נוכחות משטרה הוא משתנה מתווך והסבר‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצג השערה שבה מגדר הוא משתנה ממתן בהשערה זו‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוקר רצה לבדוק האם השתתפות בקבוצת תמיכה להורים של צעירים עם‬ ‫מוגבלות שכלית מגבירה את ההתמדה של הצעירים בעבודה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תן דוגמה לשני משתני בקרה שהחוקר עשוי להגדיר והסבר מדוע‬ ‫בחרת בהם כמשתני בקרה אפשריים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצע לחוקר שלושה משתנים מתווכים אפשריים‪ .‬הסבר כיצד כל‬ ‫אחד עשוי להיות מתווך בין ההשתתפות בקבוצה לבין ההתמדה של‬ ‫הצעירים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצע לחוקר שלושה משתנים שעשויים למתן את הקשר בין‬ ‫ההשתתפות לבין ההתמדה‪.‬‬ ‫‪ .5‬חוקרת בחנה שביעות רצון של לקוחות של סניפים שונים של קופת חולים‬ ‫'הבריאות'‪.‬‬ ‫א‪ .‬הצג השערה ברמת הלקוח (למשל‪ ,‬קשר עם גיל) והשערה ברמת‬ ‫הסניף (למשל‪ ,‬קשר עם גודל הסניף)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצג השערת אינטראקציה ברמת הלקוח (גיל ומגדר) וברמת הסניף‬ ‫(גודל ומרחק מהמרכז)‬ ‫ג‪ .‬הצגת השערת אינטראקציה חוצת רמות (‪.)cross level interaction‬‬ ‫‪ .6‬ראו את המאמר הבא והסבירו מה הייתה השערת האינטראקציה ומה היו‬ ‫המסקנות של החוקרים מהממצאים באשר לאינטראקציה?‬ ‫& ‪Vable, A. M., Nguyen, T. T., Rehkopf, D., Glymour, M. M.,‬‬ ‫‪Hamad, R. (2019). Differential associations between state-level‬‬ ‫‪educational quality and cardiovascular health by race: Early-life‬‬ ‫‪exposures and late-life health. SSM-Population Health, 100418.‬‬ ‫‪ .7‬ראו את המאמר והסבירו מה היו ההשערות במחקר ומה היו המסקנות של‬ ‫החוקרים מהממצאים באשר לאינטראקציה ולתיווך?‬ ‫‪Peng, W., Li, D., Li, D., Jia, J., Wang, Y., & Sun, W. (2019). School‬‬ ‫‪disconnectedness and Adolescent Internet Addiction: Mediation by‬‬ ‫‪self-esteem and moderation by emotional intelligence. Computers in‬‬ ‫‪Human Behavior, 98, 111-121.‬‬ ‫‪ .8‬מה היו ההשערות במחקרים הבאים‪:‬‬

‫אבן‪-‬זהר‪ ,‬א' ועטרת‪-‬גבירץ‪ ,‬מ' (‪ .)2015‬עבודה סוציאלית‪ :‬שיקולים בבחירת‬ ‫המקצוע והעדפות מקצועיות של סטודנטים בהסבה מקצועית לעומת סטודנטים‬ ‫בתוכנית הרגילה‪ .‬ביטחון סוציאלי‪ ,‬צז‪.161-127 ,‬‬ ‫אבן‪-‬זהר‪ ,‬א' וגארבי‪ ,‬א' (‪ .)2015‬הסבאות הגדולה‪ :‬תפיסת התפקיד של סבים‬ ‫גדולים והקשר לאיכות חייהם בהשוואה לסבים‪ .‬גרונטולוגיה וגריאטריה‪ ,‬מב(‪,)2‬‬ ‫‪.108-73‬‬ ‫‪^^##539‬פרק ‪5‬‬ ‫‪ .1‬חוקר הגדיר על פי הספרות את המשתנה \"הזנחה הורית\" כ'התנהגויות של‬ ‫הורה כלפי ילדו שאינן מטפלות בצורה יעילה בצרכים הפיזיים‪ ,‬הרגשיים‬ ‫והקוגניטיביים של הילד‪ ,‬תוך שימוש בהתנהגויות הפוגעות בדימוי העצמי של הילד'‪.‬‬ ‫ההגדרה האופרטיבית שלו הייתה‪:‬‬ ‫המשתנה הזנחה הורית יימדד באמצעות שאלון המורכב מ‪ 15-‬שאלות‪ .‬חמש‬ ‫שאלות יעסקו בהתנהגויות הטיפול הפיזי‪ ,‬חמש שאלות יעסקו בצרכים הרגשיים‬ ‫וחמש שאלות בתחום הקוגניטיבי‪ .‬התשובות יהיו על סולם בן ‪ 3‬דרגות‪ =3 :‬הזנחה‬ ‫רבה מאוד ‪ =2‬הזנחה קלה ‪ =1‬אין כלל הזנחה‪ .‬המדד להזנחה הורית הוא סכום כל‬ ‫הנקודות שיקבל ההורה על ‪ 15‬השאלות‪ .‬ציון מעל ל‪ 35-‬יוגדר כ הזנחה רבה מאוד‪,‬‬ ‫מתחת ל‪ 25-‬יוגדר כאין הזנחה‪ ,‬וציוני הביניים יקבלו את ההגדרה של הזנחה קלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהן המגבלות העיקריות של האופרציונליזציה שעשה החוקר? (התייחס‬ ‫למיצוי‪ ,‬בלבדיות ורגישות)‪ .‬במידה ואין מגבלה יש להסביר מדוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נסה לתת הגדרה אופרטיבית טובה יותר מזו של החוקר (ניתן להרחיב‪,‬‬ ‫לצמצם‪ ,‬להחליף או לשנות את ההגדרה הקיימת)‪ .‬ציין במה שיפרת את ההגדרה‬ ‫האופרטיבית הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוקר הגדיר על פי הספרות את המשתנה \"תפיסת עתיד\" כ'דרך שבה המשתתף‬ ‫רואה את עתידו בתחומי החיים המרכזיים של תעסוקה משמעותית‪ ,‬יחסים זוגיים‪,‬‬ ‫ובריאות נפשית‪'.‬‬ ‫ההגדרה התפעולית שלו הייתה‪:‬‬ ‫המשתנה תפיסת עתיד יימדד באמצעות שאלון המורכב מ‪ 16-‬שאלות‪ .‬ארבע‬ ‫שאלות יעסקו בתפיסת השתלבות בשוק העבודה‪ ,‬ארבע שאלות ביחסים עם בן הזוג‪,‬‬ ‫ארבע שאלות בתחום ההתנהגויות הנורמטיביות‪ ,‬ארבע שאלות על אושר ומשמעות‬ ‫בחיים‪ .‬התשובות יהיו על סולם בן ‪ 3‬דרגות‪ =3 :‬ציפיות חיוביות מאוד ‪ =2‬ציפיות‬ ‫חיוביות ‪ =1‬ציפיות שליליות‪ .‬המדד לתפיסת עתיד חיובית הוא סכום כל הנקודות‬

‫שיקבל ההורה על ‪ 16‬השאלות‪ .‬ציון מעל ל‪ 35-‬יוגדר כתפיסת עתיד חיובית‪ ,‬ומתחת‬ ‫לזה יוגדר כתפיסת עתיד שלילית‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהן המגבלות העיקריות של האופרציונליזציה שעשה החוקר? (התייחס‬ ‫למיצוי‪ ,‬בלבדיות ורגישות)‪ .‬במידה ואין מגבלה יש להסביר מדוע לדעתכם אין כאן‬ ‫מגבלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נסה לתת הגדרה אופרטיבית טובה יותר מזו של החוקר (ניתן להרחיב‪,‬‬ ‫לצמצם‪ ,‬להחליף או לשנות את ההגדרה הקיימת)‪ .‬ציין במה שיפרת את ההגדרה‬ ‫האופרטיבית הקיימת‪.‬‬ ‫‪ .3‬חפש בספרות המדעית הגדרות נומינאליות ותפעוליות לביטויים הבאים‪ .‬ציין בכל‬ ‫מקום שאתה מזהה יותר מהגדרה תפעולית אחת ובחן את הדמיון וההבדלים בין‬ ‫ההגדרות‪.‬‬ ‫א‪ .‬אינטליגנציה רגשית (‪)emotional intelligence‬‬ ‫ב‪ .‬מועדות (‪)recidivism‬‬ ‫ג‪ .‬פגיעה בקשישים (‪)elderly abuse‬‬ ‫ד‪ .‬אושר (‪)happiness‬‬ ‫ה‪ .‬יצירתיות (‪)creativity‬‬ ‫‪^^##540‬פרק ‪6‬‬ ‫‪ .1‬מרצה רצה ללמוד על הנכונות של סטודנטים להתנדב למען הקהילה ועל משתנים‬ ‫דמוגרפיים ומשתני אישיות רלבנטיים לנכונות שלהם להתנדב‪.‬‬ ‫תן חמש דוגמאות למשתנים רלבנטיים הנמדדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ברמה קטגוריאלית‪-‬נומינלית‪,‬‬ ‫ב‪ .‬ברמת סדר‬ ‫ג‪ .‬ברמה האינטרוולית‬ ‫ד‪ .‬סולם מנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ראה את המאמרים הבאים‪:‬‬ ‫‪Kok, A. A., Aartsen, M. J., Deeg, D. J., & Huisman, M. (2015).‬‬ ‫‪Capturing the diversity of successful aging: an operational‬‬ ‫‪definition based on 16-year trajectories of functioning. The‬‬ ‫‪Gerontologist, 57(2), 240-251.‬‬ ‫‪Allemand, M., Job, V., & Mroczek, D. K. (2018). Self-control‬‬ ‫‪development in adolescence predicts love and work in‬‬

‫‪adulthood. Journal of Personality and Social Psychology, 117,‬‬ ‫‪621-634. DOI:10.1037/pspp0000229‬‬ ‫‪Bradshaw, C. P., Koth, C. W., Bevans, K. B., Ialongo, N., & Leaf, P. J.‬‬ ‫‪(2008). The impact of school-wide positive behavioral interventions‬‬ ‫‪and supports (PBIS) on the organizational health of elementary‬‬ ‫‪schools. School Psychology Quarterly, 23, 462-438.‬‬ ‫סגל‪-‬אנגלצ'ין‪ ,‬ד'‪ ,‬קאופמן‪ ,‬ר' והוס‪ ,‬א' (‪ .)2014‬השפעת לימודי שדה רב‪-‬מתודיים על‬ ‫האוריינטציה המקצועית של סטודנטית לעבודה סוציאלית‪ .‬ביטחון סוציאלי‪ ,‬צה‪,‬‬ ‫‪166-139‬‬ ‫בנבנישתי‪ ,‬ר'‪ ,‬זעירא‪ ,‬ע' וארצב‪ ,‬ס' (‪ .)2015‬בוגרי פנימיות חינוכיות של המנהל‬ ‫לחינוך התיישבותי ועליית הנוער‪ :‬הישגים בהשכלה ‪.‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬‬ ‫סוציאלית ‪,‬כג(‪.33-9 ,)42‬‬ ‫בכל אחד מהמאמרים זהה את כל המשתנים במחקר וציין באיזו רמת מדידה הם‬ ‫נמדדו‪.‬‬ ‫‪^^##541‬פרק ‪7‬‬ ‫‪ .1‬מטרת תרגיל זה היא לבחון כלי מחקר המתאימים לענות על שאלות המחקר‬ ‫והשערות המחקר שאתה מבקש לבחון במחקר‪.‬‬ ‫א‪ .‬בחר השערת מחקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זהה את משתני המחקר‪ .‬עבור כל משתנה‪:‬‬ ‫תאר כיצד חיפשת כלי מחקר מתאים למדידתו‬ ‫‪.1‬‬ ‫מדוע בחרת כלי זה‪ ,‬האם היו ההתלבטויות בבחירה?‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הצג את כלי המחקר בצורה מפורטת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מה הן התכונות הפסיכומטריות של הכלי ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אם חסר מידע על היבטים של תכונות פסיכומטריות (למשל מהימנות תוך‬ ‫אישית‪ ,‬אם היא רלבנטית‪ ,‬הסוגים השונים של תוקף ) אוו ציין איך היית‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מציע להשלים את הפער‬ ‫מה היתרונות והחסרונות של הכלי מבחינת המחקר שלך‪.‬‬ ‫יש לצטט בצורה נכונה את כל המאמרים‬ ‫‪ .2‬קראו את המאמרים הבאים‪.‬‬ ‫‪Philander, K. S., Gainsbury, S. M., & Grattan, G. (2019). An‬‬ ‫‪Assessment of the Validity of the Gamblers Belief‬‬ ‫‪Questionnaire. Addictive Behaviors, 97, 104-110.‬‬ ‫‪Rashedi, V., Foroughan, M., Nazari, H., Seeher, K., & Brodaty, H.‬‬ ‫‪(2019). Validity and reliability of the Persian version of general‬‬

‫‪practitioner assessment of cognition (P-GPCOG). Aging & Mental‬‬ ‫‪Health, 23, 961-965.‬‬ ‫‪Steenhuis, L. A., Pijnenborg, G. H., Visser, E., van de Willige, G., van‬‬ ‫‪Beilen, M., Nauta, M. H., ... & Bartels-Velthuis, A. A. (2019). The‬‬ ‫‪development, validity, and reliability of the auditory vocal‬‬ ‫‪hallucination rating scale questionnaire (AVHRS-Q). Social‬‬ ‫‪Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 54, 927-935.‬‬ ‫‪Ramos-Quiroga, J. A., Nasillo, V., Richarte, V., Corrales, M., Palma, F.,‬‬ ‫‪Ibáñez, P., ... & Kooij, J. S. (2016). Criteria and concurrent validity of‬‬ ‫‪DIVA 2.0: A semi-structured diagnostic interview for adult‬‬ ‫‪ADHD. Journal of Attention Disorders, 23, 1126-1135.‬‬ ‫‪Schultz, N. R., Bassett, D. T., Messina, B. G., & Correia, C. J. (2019).‬‬ ‫‪Evaluation of the psychometric properties of the cannabis use‬‬ ‫‪disorders identification test-revised among college‬‬ ‫‪students. Addictive Behaviors, 95, 11-15.‬‬ ‫אלבוים‪-‬גביזון‪ ,‬מ‪ ,.‬ברזילי‪ ,‬נ‪ ,.‬חמל‪ ,‬ע‪ ,.‬להב‪ ,‬ד‪ ,.‬וסלם ח‪ .)2008( .‬מהימנות ותקפות‬ ‫של תרגום עברי של שאלון להערכת פחד מנפילה של קשישים – ‪Activities‬‬ ‫)‪ Specific Balance Confidence (ABC‬כתב עת לפיזיותרפיה‪.26-30 ,10 ,‬‬ ‫א‪ .‬תאר את תהליך בחינת התכונות הפסיכומטריות של כלי המחקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאר את הממצאים המרכזיים הנוגעים לתכונות הפסיכומטריות של כלי המחקר‪.‬‬ ‫‪^^##542‬פרק ‪8‬‬ ‫‪ .1‬לפניכם הקדמה וארבעה פריטים מתוך כלי הבודק תפיסות של מטופלים לגבי דרך‬ ‫התפקוד של עובדים סוציאלים המטפלים בהם‪ .‬קרא אותם בעיון ובהמשך תתבקש‬ ‫להעריך אותם בביקורתיות‪.‬‬ ‫\"אני פקידת סעד המטפלת בילדים שמשפחותיהם פגעו בהם‪ .‬אני חושבת שחלק‬ ‫מהבעיה של משפחות אלו‪ ,‬כשהן נמצאות בטיפול‪ ,‬היא שאינם מעריכים את‬ ‫המאמצים של פקיד הסעד המטפל בילדים‪ .‬לכן אני רוצה לשאול אותך‪ ,‬כמי שמטופל‬ ‫על ידי פקיד סעד‪ ,‬מה אתה חושב על פקידי הסעד‪ .‬התשובות שלך יעזרו לנו לעבוד‬ ‫עם הפונים להראות להם את עבודתנו החשובה‪.‬‬ ‫לפניך חמישה פריטים המתארים עמדות לגבי עבודתן של פקידי סעד‪ .‬לגבי כל אחד‬ ‫מההיגדים הבאים‪ ,‬אנא ציין‪/‬י עד כמה את‪/‬ה מסכים‪/‬ה עם העמדה המובעת בו‪.‬‬ ‫די‬ ‫לא‬ ‫לא כל‬ ‫מאוד‬ ‫א‪ .‬פקידי הסעד עושים עבודה נהדרת‬ ‫מסכים‬ ‫מסכים‬ ‫כך‬ ‫לא‬ ‫מסכים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מסכים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫ב‪ .‬לעתים ההעברה הנגדית שלהן פוגעת ‪4 3 2 1‬‬ ‫בכושר השיפוט שלהן‬ ‫‪4321‬‬ ‫ג‪ .‬עובדות לא יכולות להתעלם מאי‬ ‫שיתוף פעולה של משפחות‬ ‫ד‪ .‬פקידות סעד מעדיפות להוציא ילדים ‪4 3 2 1‬‬ ‫מהבית מאשר לעזור להורים של‬ ‫הילדים‬ ‫ציינו ארבע נקודות של התייחסות ביקורתית (חיובית או שלילית) לכלי‪ .‬עליכם‬ ‫להתייחס לתחומים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקדמה‬ ‫ב‪ .‬סולם המדידה‬ ‫ניסוח הפריטים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשירותי הרווחה הוחלט שיש מקום לבנות שאלון למילוי עצמי עבור בני הנוער‬ ‫שבהשמה חוץ ביתית במטרה להעריך את מידת המוכנות שלהם לחיים עצמאיים‪.‬‬ ‫לפניכם ההקדמה לשאלון ומספר פריטים‪.‬‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫השאלון הזה נבנה על ידי שירותי האומנה במטרה לזהות את רמת המוכנות שלך‬ ‫לחיים עצמאיים‪ .‬אנחנו חושבים שלמי שנמצא באומנה ובפנימייה במשך זמן רב יותר‬ ‫עלולות להיות בעיות רבות יותר‪ .‬אם אנחנו נמצא שרמת המוכנות שלך נמוכה אנו‬ ‫ניתן לך שירותים מיוחדים והטבות שיסייעו לך בעתיד‪ .‬נודה לך אם תענה לנו בכנות ‪.‬‬ ‫עד כמה כל אחד מהמשפטים הבאים נכון לגביך‬ ‫מאוד די לא לא כל נכון נכון‬ ‫לא נכון נכון כך נכון מאוד‬ ‫מאוד‬ ‫‪ .1‬אני בטוח שאוכל להתמודד ‪5 4 3 2 1‬‬ ‫עם הצורך לשכור דירה‬ ‫‪54321‬‬ ‫‪ .2‬אני לא משוכנע שאוכל‬ ‫להימנע משימוש בסמים‬ ‫‪ .3‬אני חושש שאגרר ליחסים ‪5 4 3 2 1‬‬ ‫של תלות בינאישית‬ ‫‪54321‬‬ ‫‪ .4‬אני בטוח שאוכל ליצור‬ ‫קשר טוב עם חברים ועם בת‬ ‫זוגי לחיים‬

‫ציינו ארבע נקודות של התייחסות ביקורתית (חיובית או שלילית) לכלי‪ .‬עליכם‬ ‫להתייחס לתחומים הבאים‪ :‬הקדמה‪ ,‬סולם המדידה וניסוח הפריטים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חפש בספרות מאמר המתאר מחקר שבו כלי המחקר היה תצפית מובנית‬ ‫(‪.)structured observation‬‬ ‫א‪ .‬תאר את הכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות והחסרונות של כלי המחקר במחקר זה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חפש בספרות מאמר המתאר תצפית משתתפת (‪.)participant observation‬‬ ‫א‪ .‬תאר את הכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות והחסרונות של כלי המחקר במחקר זה‪.‬‬ ‫‪ .5‬חפש בספרות מאמר המתאר ראיון מובנה (‪.)structured interview‬‬ ‫א‪ .‬תאר את הכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות והחסרונות של כלי המחקר במחקר זה‪.‬‬ ‫‪ .6‬חפש בספרות מאמר המתאר שימוש בשאלון מובנה ( ‪structured‬‬ ‫‪.)questionnaire‬‬ ‫א‪ .‬תאר את הכלי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות והחסרונות של כלי המחקר במחקר זה‪.‬‬ ‫‪ .7‬כדי לסייע לבני הנוער להתכונן לחיים עצמאיים הוחלט שהם יעברו סדנה בפתרון‬ ‫לא אלים של קונפליקטים‪ .‬בסדנה זו יוצרים בכוונה מצבי קונפליקט בין המשתתפים‬ ‫ועובדים אתם על רכישת מיומנויות לפתרונות לא אלימים של קונפליקטים אלו‪ .‬הוצעו‬ ‫שתי דרכים לקיים את התצפית‪:‬‬ ‫א‪ .‬שהסדנה תתנהל בחדר עם מראה חד‪-‬כיוונית ושבחדר התצפית יהיו שני צופים‬ ‫(ללא ידיעת המשתתפים בסדנה)‪ .‬כל אחד מהצופים ניהל רישום משלו לגבי כל‬ ‫אחד מ‪ 8 -‬המשתתפים בסדנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ששני צופים ישתתפו בסדנה ויציגו עצמם כבני נוער העומדים לעבור לחיים‬ ‫עצמאיים‪ .‬בסיום הסדנה הצופים רשמו את ההתרשמויות שלהם מכל אחד‬ ‫מהמשתתפים‪.‬‬ ‫ענה על השאלות הבאות לגבי כל אחת משתי הדרכים‪:‬‬ ‫א‪ .‬באיזה סוגי תצפית מדובר? ציין יתרונות וחסרונות של כל אחת מסוגי התצפיות‬ ‫במקרה זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצע דרכים למדוד שני היבטים של מהימנות בכל אחת מסוגי תצפיות אלו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מה דעתך לגבי ההיבטים האתיים של כל אחת מהתצפיות‪.‬‬ ‫‪ .8‬תאר את כלי המחקר במחקרים הבאים‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם התכונות הפסיכומטריות נבדקו? הצע לחוקרים דרך לבחון את התוקף‬ ‫והמהימנות של כלי המחקר‪.‬‬

‫בנבנישתי‪ ,‬ר' ושגב‪ ,‬ד' (‪ .)2002‬מאפיינים ומנבאים של משך השהות באומנה‪.‬‬ ‫מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית‪ ,‬טז‪.114-93 ,‬‬ ‫תדהר‪ ,‬ח' (‪ .)2003‬אלימות בתכניות הטלוויזיה המשודרות לגיל הרך בישראל‪:‬‬ ‫מחקר ניתוח תוכן כמותי‪ .‬מגמות‪ ,‬מב(‪.651-626 ,)4‬‬ ‫‪^^##543‬פרק ‪9‬‬ ‫‪ .1‬לתלמידים שעובדים על הכנת הצעת מחקר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הצג את תהליך הדגימה המתוכנן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה מידת הייצוגיות של המדגם שלך?‬ ‫ג‪ .‬אם היו לך יותר משאבים ואפשרויות‪ ,‬כיצד היית משפר את תהליך הדגימה‬ ‫כך שהמדגם יהיה בעל עוצמה רבה יותר? מייצג יותר?‬ ‫‪ .2‬חוקר ביקש לבדוק תפיסות של עובדים סוציאלים בישראל באשר למצבים שבהם‬ ‫יש להוציא ילדים מרשות הוריהם ולהעבירם להשמה חוץ ביתית‪ .‬הוא פנה‬ ‫למשרד הרווחה וקיבל רשימה של כל הלשכות לשירותי רווחה בארץ‪ .‬החוקר דגם‬ ‫באופן מקרי ‪ 20‬לשכות מהרשימה ובכל לשכה העביר שאלונים ל‪ 10-‬עובדים‬ ‫סוציאלים שנבחרו באופן אקראי מבין העובדים הסוציאלים בלשכה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה הייתה שיטת הדגימה בה השתמש החוקר? הסבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהם היתרונות של שיטת דגימה זו?‬ ‫ג‪ .‬מהם החסרונות של שיטת דגימה זו?‬ ‫‪ .3‬חוקרת מבקשת לבחון את הטענה שההשפעה הפוסט טראומטית של מעורבות‬ ‫בתאונות דרכים שונה בין נהגים שנוהגים ברכב כבד וגדול (כמו משאיות גדולות)‬ ‫לבין מי שנוהגים ברכב פרטי‪ .‬היא מבקשת לקבל תשובה שתייצג את כלל הנהגים‬ ‫והתאונות בישראל‪.‬‬ ‫א‪ .‬הצע שתי שיטות דגימה שונות היכולות לענות על שאלת המחקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות היחסיים של כל אחת מהשיטות ומה הן חסרונותיהן‬ ‫‪ .4‬חוקר בקש לבדוק את עמדותיהם של עובדים סוציאליים בשירותי רווחה‬ ‫בישראל בנוגע להוצאת ילדים מבתיהם למשפחות אומנה או לפנימיות‪.‬‬ ‫החוקר בקש לבחון אם קיימים הבדלים בדעות‪ ,‬בין עובדים סוציאליים‬ ‫כלליים‪ ,‬עובדים סוציאלים העוסקים עם קשישים ועובדים סוציאלים‬ ‫המתמחים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (פקידי סעד)‪ ,‬לגבי השאלה‪ -‬מתי‬ ‫יש להפעיל את בית המשפט כדי לטפל בילדים בסיכון‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהי שיטת הדגימה המתאימה ביותר לדעתכם לבדיקת השערת‬ ‫החוקר‬ ‫ב‪ .‬תארו את דרך הדגימה (ציינו גם את גודל המדגם)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו שני יתרונות מרכזיים של שיטת הדגימה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ציינו שני חסרונות עיקריים של שיטת הדגימה‪.‬‬

‫‪ .5‬חוקרת ביקשה לבדוק את תפיסותיהם של מורים למתמטיקה לגבי המידה‬ ‫שהם מקבלים תמיכה מהמפקחים על המקצוע‪ .‬החוקרת פנתה למשרד‬ ‫חינוך וקיבלה רשימה של כל בתי הספר בארץ‪ .‬החוקרת דגמה באופן מקרי‬ ‫‪ 100‬בתי ספר ולאחר מכן דגמה באופן מקרי ‪ 25‬מורים בכל בית ספר‪.‬‬ ‫החוקרת העבירה שאלון לכל מורה במדגם‪.‬‬ ‫מה הייתה שיטת הדגימה בה השתמשה החוקרת?‬ ‫א‪ .‬האם נזקק החוקר למסגרת דגימה? פרטו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו שני יתרונות מרכזיים של שיטת דגימה זו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו שני חסרונות מרכזיים של שיטת דגימה זו‪.‬‬ ‫‪ .6‬חוקרת התבקשה לבדוק את מידת שביעות הרצון של אלמנות צה\"ל מהשירותים‬ ‫המוענקים להם על ידי משרד הביטחון‪ .‬בין היתר היא התבקשה לבדוק האם יש‬ ‫הבדלים בין אלמנות מהמגזר הדרוזי לאלמנות במגזר היהודי‪.‬‬ ‫א‪ .‬תאר את שיטת הדגימה המתאימה ביותר למחקר זה?‬ ‫ב‪ .‬מה הם היתרונות לדגימה זו?‬ ‫ג‪ .‬מה חסרונות אפשריים ודרכים להתגבר עליהם?‬ ‫‪ .7‬חוקר ביקש לבדוק תפיסות של רופאי משפחה באשר לדרכים נכונות להגיב‬ ‫לחשד לפגיעה בילדים‪ .‬הוא פנה ל'מכבי' וקיבל רשימה של כל המרפאות שלהם‪.‬‬ ‫החוקר דגם ‪ 50‬מרפאות מהרשימה ובכל מרפאה העביר שאלונים ל‪ 5-‬רופאי‬ ‫משפחה שנבחרו באופן מקרי מכל רופאי המשפחה במרפאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה הייתה שיטת הדגימה בה השתמש החוקר? נמקו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהם היתרונות והחסרונות של שיטת דגימה זו (התייחסו ל‪ 2 -‬יתרונות‬ ‫מרכזיים וחסרון אחד)?‬ ‫‪ .8‬חוקר ביקש להבין את הסיבות המביאות בני נוער לעזוב את ביתם ולגור ברחוב‪.‬‬ ‫הוא הצטרף לניידת של עמותת על\"ם (העוברת בלילות בין כל המקומות שבהם‬ ‫נוהגים בני נוער אלו לשהות בלילות ולהציע להם מזון‪ ,‬משקה ותמיכה)‪ .‬במשך‬

‫חודש הוא ראיין ‪ 50‬בני נוער שניגשו לניידת‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה הייתה שיטת הדגימה בה השתמש החוקר? נמקו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות המרכזיים של שיטת דגימה זו?‬ ‫ג‪ .‬לאילו מצבים היא מתאימה יותר?‬ ‫ד‪ .‬מהם החסרונות של שיטת דגימה זו?‬ ‫‪ .9‬חוקרת התבקשה לבדוק את מידת שביעות הרצון מהלימודים של סטודנטים‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬בין היתר רצתה לבחון את ההבדלים בין סטודנטים שקיבלו מלגות‬ ‫הצטיינות לבין שאר הסטודנטים‪.‬‬ ‫א‪ .‬תאר את שיטת הדגימה המתאימה ביותר למחקר זה?‬ ‫ב‪ .‬מה הם היתרונות לדגימה זו?‬ ‫ג‪ .‬מה חסרונות אפשריים ודרכים להתגבר עליהם?‬ ‫‪ .10‬חוקר ביקש להבין את תחושת הביטחון של הורים המתגוררים בשכונה‬ ‫חדשה‪ .‬הוא התחיל לבקר בגן המשחקים של השכונה כל יום בין השעות ‪ 5‬ל – ‪7‬‬ ‫וראיין הורים שהיו מוכנים לדבר אתו‪ ,‬על תחושות הביטחון שלהם בשכונה‪.‬‬

‫במשך חודש הוא ראיין ‪ 50‬אימהות‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה הייתה שיטת הדגימה בה השתמש החוקר? נמקו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה היתרונות המרכזיים של שיטת דגימה זו?‬ ‫ג‪ .‬לאילו מצבים היא מתאימה יותר?‬ ‫ד‪ .‬מהם החסרונות של שיטת דגימה זו?‬ ‫‪ .11‬ראו את המאמר ותארו את תהליך הדגימה המתואר בו‪.‬‬ ‫‪Subbarayalu, A. V., & Al Kuwaiti, A. (2018). Quality of Work Life of‬‬ ‫‪Teaching Staff Working at a Higher Education Institution in Saudi Arabia:‬‬ ‫‪A Cross-sectional Study. Journal of Social Service Research, 1-13.‬‬ ‫‪ .12‬ראו את המאמרים ותארו את תהליכי הדגימה המתוארים בהם‪ .‬האם ניתן‬ ‫היה לשפר תהליכים אלו?‬ ‫‪Choi, H., Lee, H. J., & Lee, H. Y. (2017). The effects of torture‐related‬‬ ‫‪stressors on long‐term complex post‐traumatic symptoms in South Korean‬‬ ‫‪torture survivors. International journal of psychology, 52, 57-66.‬‬ ‫דולב‪-‬כהן‪ ,‬מ' ולפידות‪-‬לפלר‪ ,‬נ' (‪ .)2016‬מעבר לקירות הכיתה‪ :‬השוואה בין‬ ‫תפיסת אקלים הכיתה על ידי התלמידים לתפיסת אקלים קבוצת הווטסאפ הכיתתית‪.‬‬ ‫מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪ ,‬כד(‪.78-61 ,)44‬‬ ‫לוי‪ ,‬מ' וגומפל‪ ,‬ת' (‪ .)2016‬הבדלי מגדר בתגובותיהם של צופים מהצד לתקריות‬ ‫תוקפנות בבתי ספר‪ .‬מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית‪ ,‬כד(‪.60-37 ,)44‬‬

‫‪^^##544‬פרק ‪10‬‬ ‫‪ .1‬חוקר התבקש לבחון את היעילות של תוכניות למניעת השמנה בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫הוא התבקש להשוות בין תוכנית הממוקדת בגישה התנהגותית להפחתת‬ ‫התנהגויות אכילה לא תקינות לבין תוכנית הממוקדת בפיתוח דימוי עצמי גבוה‬ ‫בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬הציעו לו מערך מחקר המתאים למטרת המחקר‪ .‬תארו את המערך‬ ‫ונמקו את הבחירה בו (יש להתייחס למערך מחקר אחד‪ ,‬למרות שייתכנו‬ ‫כמה אפשרויות לתשובה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהם היתרונות והחסרונות של מערך המחקר? התייחסו ל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ארבעה איומים על התוקף הפנימי‬ ‫‪ .2‬שאלת התוקף החיצוני‬ ‫‪ .3‬שיקולים של אפשרות מעשית לבצע את מערך המחקר בתנאי‬ ‫הפרקטיקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוקרת רצתה לבחון את ההשערה שבמהלך השרות הצבאי חלה עלייה ברמת‬ ‫התמיכה שהחייל חש ממפקדיו‪.‬‬ ‫א‪ .‬הצע לחוקרת שני מערכי מחקר אלטרנטיביים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דון ביתרונות ובחסרונות היחסיים של כל אחד מהמערכים שהצעת‪.‬‬ ‫‪ .3‬עובד סוציאלי בקש לבדוק את השפעת קבוצת תמיכה לאלמנות על הסתגלותן‬ ‫לאובדנן‪ .‬לשם כך הוא פרסם מודעה בעיתון והציע למעוניינות להשתתף בקבוצת‬ ‫תמיכה‪ ,‬ליצור עמו קשר‪ 25 .‬נשים נענו למודעה והחוקר גבש קבוצת תמיכה‪.‬‬ ‫הוא העביר שאלוני הסתגלות לפני תחילת ההתערבות‪ ,‬קיים שמונה מפגשים עם‬ ‫הקבוצה ובסיום שמונת המפגשים העביר שוב את השאלונים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החוקר יצר קבוצת השוואה על‪ -‬ידי זיווג‪/‬התאמה (‪ ) matching‬עם ‪25‬‬ ‫אלמנות שהוא מכיר מחייו האישיים‪ .‬הנשים הללו היו דומות לקבוצת הניסוי‬ ‫במאפיינים של גיל‪ ,‬הכנסה וזמן מאז פטירת הבעל‪ .‬החוקר נתן לנשים למלא את‬ ‫השאלונים באותם זמנים שבו נתן לנשים מקבוצת הניסוי למלא את השאלונים‪.‬‬ ‫א‪ .‬כיצד יידע החוקר אם אכן הייתה השפעה חיובית לקבוצת‬ ‫התמיכה?‬ ‫ב‪ .‬מה שם המערך שביצע החוקר?‬ ‫ג‪ .‬התייחסו לאיומים על התוקף‪ :‬בשלות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬בחירה‬ ‫דיפרנציאלית והשפעת המדידה‪.‬‬ ‫לגבי כל אחד מהאיומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נסחו את הטענה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסחו את התשובה האפשרית של החוקר לטענה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוקרת רצה לבחון את ההשערה שבמהלך השהות בפנימייה‬ ‫יורדת רמת התוקפנות של הילדים בפנימייה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הצע לחוקרת שני מערכי מחקר אלטרנטיביים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דון ביתרונות ובחסרונות היחסיים של כל אחד מהמערכים שהצעת‪.‬‬