השונים ,למשל ,נמצאו ממצאים שונים משום שהמחקרים נעשו בקבוצות משתתפים השונות זו מזו באופן משמעותי. במקרים אחרים ,תפקיד החוקרת הוא לנסות ולשער מה הם המקורות להבדלים הקיימים בין הממצאים ומתוך כך להציע השערה באשר לממצאים הצפויים במחקר שהיא מתכוונת לערוך .כך למשל ,חוקרת עשויה לזהות הבדלים ניכרים בממצאים הנוגעים להשתלבות בלימודים של נערים חסרי בית ,ולהעריך שמקור מרכזי להבדלים אלו הן ההגדרות השונות של חסרי בית במחקרים שנבחנו .לאור זאת, החוקרת עשויה לשער ,שמכיוון שבמחקר שלה היא כוללת גם את תת הקבוצה של הנערים המתגוררים עם קרובי משפחה וחברים ,הממצאים שלה יהיו שונים משל החוקר שבחן נערים דרי רחוב בלבד אשר חיו בגפם במקומות שאינם ראויים למגורים ,כמו על ספסל בגינה. אחת המטרות של חוקרים בעת שהם סוקרים את הספרות הקיימת היא לזהות מה הם הפערים בידע הקיים .כך ,למשל ,בוחנים חוקרים את התיאוריה הקיימת בתחום עיסוקם ,ומזהים בה מגבלות כגון העובדה שהתיאוריה אינה מקיפה עולם תוכן מסוים בצורה מספקת ,אינה כוללת בתוכה התייחסות למצבים מיוחדים או שהיא מתעלמת מידע הקיים בתחום המצביע על כך שהניסוח הקיים של התיאוריה אינו בהיר דיו .בהמשך לבחינה ביקורתית זו של התיאוריה במתכונתה הנוכחית, עשוי חוקר להציע מחקר הבוחן את הניסוח החדש של התיאוריה ,כדי להקטין את פערי הידע שזוהו. לעיתים ,עשויים פערי ידע בתחומים מסוימים לנבוע מחוסר התייחסות בספרות להיבט מסוים .לדוגמה ,למרות המידע הרב על ההשפעות של קשיבות ( )mindfulnessבתחומי חיים שונים ,אין התייחסות בספרות להשפעה של התערבויות להגברת קשיבות על הפרעות שינה .ובדוגמה אחרת ,ייתכן שיש מחקרים רבים העוסקים בהשלכות של הצלחה ספורטיבית על הספורטאי עצמו ,אך יש מידע מועט על השפעתה של הצלחה ספורטיבית על היחסים בין הספורטאי לילדיו. במקרים אחרים ,בולטת העובדה שיש קבוצה שלא ניתנה לה תשומת לב במחקר בתחום מסוים .כך למשל ,ייתכן שבספרות הענפה על מהגרי עבודה ,מתמקד העניין במהגרי עבודה שאינם בעלי השכלה גבוהה ,ואין מידע שיטתי על ההשתלבות בחברה של מהגרי עבודה שרכשו השכלה גבוהה בארץ מוצאם או שייתכן שיש כיסוי מצומצם בלבד בספרות המדעית של ההשפעה של השתלבות טובה של מהגרי עבודה בחברה החדשה על משפחות המקור שנותרו מאחור .המחקר המוצע עשוי להתמקד בקבוצה זו. ^^##344כתיבת סקירת הספרות סקירת הספרות בהצעה ובדוח המסכם של המחקר נכתבת על סמך קריאה וסיכום של החומרים הרלוונטיים .הסקירה מהווה את התשתית הרעיונית של המחקר ומובילה לשאלות המחקר ,לשיטות ולכלים שבהם בחרנו ,המבוססים על הידע המדעי שנסקר .זהו כמובן תפקיד חשוב של הסקירה ,וכל חוקר חייב לערוך את הסקירה כדי
שמחקרו יהיה מבוסס על ניתוח ביקורתי של הידע הקיים .אך בדרך כלל ,לסקירה תפקיד חשוב אף יותר בתקשורת עם הקהילה המדעית. רוב סקירות הספרות נכתבות כחלק מהצעות מחקר .תלמידים מגישים הצעות מחקר לעבודות מוסמך ודוקטורט ,וחוקרים מגישים הצעות לקרנות שונות הממנות את המחקר .משמע ,אם ההצעה אינה משכנעת דייה ,המחקר לא יתבצע .לכן, סקירת הספרות בהצעה מהווה אמצעי לשכנע אחרים שההצעה שלנו מבוססת על הידע המקיף והעדכני ביותר ,שהנושא שבחרנו הוא ראוי ,שלהשערות שלנו יש בסיס בתיאוריה ובמחקר ,שהשיטות שבחרנו מבוססות על הידע הקיים וכי המחקר הנשען על ניתוח זה של הידע הקיים עשוי לתרום להתמודדות עם פערים חשובים בידע. משום כך ,לא די שנסקור את הידע הקיים בצורה המתאימה ,אלא שעלינו להכין את הסקירה כך שההצעה המבוססת עליה תעמוד בביקורת ותקבל אור ירוק לביצוע המחקר. בשלב ההכנה של הצעת מחקר להגשה לקרן תחרותית שעשויה לממן מחקר וכאשר חוקר מתחיל את המסע לבניית ההצעה כדאי לחשוב על בניית 'סיפור מעשה'. זהו סיפור המוביל את הקורא מהרעיון הכללי של המחקר ,דרך סקירת הספרות בדרך שמבהירה לקורא מה ידוע ולא ידוע ,מדוע פערי ידע אלו ראויים למחקר ומדוע נבחרו דווקא השיטות והכלים המוצעים .מטרת הכתיבה היא לבנות את הסקירה באופן משכנע ,כדי שמי שישמע את סיפור המעשה ,ישתכנע שלא רק שהמציע סקר את הידע הקיים בצורה מספקת ,אלא שהמחקר הנובע מסקירה זו ,ראוי לאישור. משום כך ,אני בונה בראשי דיאלוג עם הקורא (הבלתי ידוע) של ההצעה ,ומנסה להוביל אותו במסלול הטיעון שלי ולענות על כל השאלות שעשויות להיות לו ,בטרם הוא מאשר את ההצעה. אני בוחר בדמיוני שני קוראים שונים של הסקירה ושל הצעת המחקר המבוססת עליה .האחד ,אינו יודע דבר וחצי דבר על הנושא שאני מתכוון לחקור .במקרה זה תפקידי ללמד אותו את הנושא בצורה תמציתית וללא שימוש נרחב בביטויים מקצועיים המוכרים רק למי שעוסקים בתחום .קורא זה מוכן ללמוד אך הוא גם ביקורתי ואינו מקבל את הטיעונים שלי בקלות ,אלא אם הם מוגשים בצורה בהירה ומשכנעת וללא 'קפיצות לוגיות' בין נושא לנושא .תפקידי לעזור לו להבין את קו הטיעון שלי ,על אף שהידע שלו בנושא מועט. הקורא האחר הוא מומחה בתחום הידע של המחקר .לקורא זה עליי להבטיח שכל הספרות הרלוונטית הוצגה באופן מדויק וראוי ,ולא אקבל ממנו הערה על כך שהחמצתי בסקירה חלק חשוב מהידע הקיים ,ולכן הגעתי למסקנות מוטעות .השילוב של שני הקוראים מחייב אותי להיות ברור ובהיר ולא להסתתר מאחורי ביטויים מקצועיים שניתנים לפרשנויות רבות ,אלא להוביל את הקורא ההדיוט צעד אחר צעד בנבכי הידע הקיים לקראת שאלות והשערות המחקר שלי .בה-בעת ,עלי לוודא שהסקירה שלי מקיפה את כל הידע העדכני ומוסיפה נדבך נוסף של קריאה ביקורתית המובילה למחקר המיוחד שאני מציע. את בנייתו של 'סיפור המעשה' אני מקפיד לפתוח בכתיבת ראשי פרקים ,או משפטים קצרים אשר ישמשו בהמשך מתווה לסקירה .הדוגמה הבאה אינה משקפת
את הידע שלי בנושא המסוים אלא היא דוגמה להכנת מתווה לסקירה המובילה למחקר שאני מציע .מתווה מעין זה מציג שלב מתקדם בתהליך .לאחר שקראתי וראיתי לאיזה כיוון אני רוצה להוביל את המחקר ,אני מנסה לנסח את סיפור המעשה ולשם כך יש להכין ראשי פרקים אפשריים: • בחלק זה אציג למה הכוונה כשמדברים על דיכאון אחר לידה, ואגדיר את התופעה על פי הגדרותיהם של חוקרים מובילים. • אפרט מה הן ההשלכות של הדיכאון. • אביא את המידע על שכיחות התופעה. • אציג מודלים תיאורטיים ואמפיריים המסבירים מדוע נשים חוות חוויה זו ולשם כך אדבר על הנושאים הבאים: oמודלים פיזיולוגים וגנטיים, oסקירת הספרות על מאפייני אישיות שנמצאו כמנבאים דיכאון אחר לידה, oואז אסקור את הרלוונטיות של תמיכה חברתית: ▪ כמנבאת דיכאון אחר לידה, ▪ וכממתנת את התוצאות השליליות של דיכאון זה. • בחלק הבא אני מגבש את הרציונל למחקר שלי .בהתבסס על סקירת הספרות אעמוד על כך שהספרות העוסקת במאפייני אישיות אינה מתייחסת בדרך כלל לתמיכה החברתית ,ולהיפך. • כאן אפנה את תשומת הלב לסקירת הספרות שנערכה בנושא על ידי צוות חוקרים ,זיהתה את הפער הזה וטענה שמחקרים בעתיד צריכים לבחון במקביל גם את מאפייני האישיות וגם את מאפייני התמיכה כדי לנבא היתכנות של דיכאון אחר לידה. • בשלב זה אני אומר שהמחקר שלי מתכוון להתמודד עם פער זה בידע ואף להתקדם צעד נוסף .אצביע על כך שהספרות לא בחנה את השילוב של מאפייני אישיות ותמיכה חברתית כממתנים את ההשפעה של הדיכאון על האישה ועל סביבתה ולכן אני מבקש לחקור זאת במחקר הנוכחי (בפרק 4נדון במושג של השפעה ממתנת של משתנה). • לאור שאלת המחקר שאני מציג ,אסקור מודל תיאורי בספרות שיכוון את השערות המחקר שלי על תפקידם ומשמעותם של מאפייני אישיות ושל תמיכת חברתית בניבוי דיכאון אחר לידה ובמיתון השפעות הדיכאון על תוצאות שונות. • לאור המודל והשערות המחקר שהתגבשו ,אתייחס בסקירה גם לשיטות המחקר שבהן נעשה שימוש. oאסקור את השיטות שבהן נעשה שימוש במחקרים בתחום זה ואדגיש את המסקנה שרוב המחקרים הם מחקרים
איכותניים שהתמקדו בראיונות עם מספר קטן של נשים שחוו דיכאון אחר לידה. oאסקור את המחקרים הכמותיים המעטים שנעשו ,אדגיש את המדגמים הקטנים והלא מייצגים וכן את העובדה שהמחקרים התמקדו רק בנשים שכבר חוו דיכאון ,כך שקשה לבחון האם התמיכה החברתית שנבחנה בדיעבד רלוונטית לניבוי הסיכוי שאישה תחווה דיכאון אחר לידה. • כאן אציג את ההשלכות של סקירת השיטות במחקר הקיים למחקר שאותו אני מציע. oאציין את העובדה שמחקרים המשלבים מחקר איכותני וכמותי נמצאו רלוונטיים לתחום זה (ומשום כך אאמץ גישה מחקרית זו). oאסקור את מחקרי האורך המעטים שבחנו נשים עוד בהיותן בהריון ,עד ללידה ולאחריה .בעקבות זאת אציג את המסקנה ששיטת מחקר זו היא אפשרית ומתאימה ואציג את השיטה שאני מציע לנקוט בה :מחקר המשלב חלקים כמותיים ואיכותניים שיהיה מחקר אורך אשר יעקוב אחר מדגם גדול ומייצג של נשים בהריון עד ללידה ולאחריה. oכמו כן ,על סמך הסקירה שהצביעה על כך שהמחקר עד עתה היה מוגבל בכך שהתמקד בזווית הראייה של נשים בלבד, אציג את התרומה המיוחדת של המחקר שאני מציע ,בכך שהמחקר ילווה גם את האנשים המשמעותיים הקרובים לאישה, כדי ללמוד על תפיסתם את התמיכה החברתית שהם מעניקים לאישה בנקודות הזמן השונות. לעיתים קרובות אני ממליץ לשמור על ראשי הפרקים ככותרות בסקירה הכתובה .כותרות וכותרות משנה הן דרך טובה לבקר ולכוון את עצמנו בעת הכתיבה ולוודא שהכותרות אכן משקפות את הפסקאות שבאות אחריהן .כותרות אלו עשויות לסייע לקורא לראות את המבנה הכללי ולהבין את איור הזרימה של הסקירה .לעיתים תכופות אפשר להשתמש בכותרות מדורגות ואף ממוספרות ,כך שהקורא יוכל לעקוב בקלות אחר מבנה הסקירה. לאחר שבנו לעצמם שלד ראשוני של סקירה ,אני מציע לתלמידיי למצוא חברים ספקנים (אך אוהדים!) ,לפרוש בפניהם את סיפור המעשה ולזהות באיזה שלב בסיפור הם 'מאבדים' את החבר ,שאינו רואה את הקשר בין פסקה אחת לבאה אחריה ,או שאינו חושב שסקירת הספרות שהצגנו מובילה באופן לוגי למסקנות שגזרנו ממנה .כך ניתן לשפר את הסקירה במספר דרכים :לחזור לספרות כדי לסקור חלקים ששמטנו בפעמים הקודמות ,לנסח מחדש את הסקירה כך שהקשר עם
המסקנות שאנו גוזרים ממנה הוא ברור יותר וכן לשפר את הניסוח כדי ליצור סיפור מעשה קוהרנטי ומשכנע. בנקודה זו חשוב לנקוט משנה זהירות .לעיתים אנו עלולים להטות את הסקירה, בדרך כלל באופן לא מכוון ,בניסיון להציג את הסקירה בצורה קוהרנטית ומשכנעת. אנו עלולים להתעלם ממקורות שאינם מגיעים למסקנות דומות לשלנו ,אנו עלולים להמעיט במשמעותם או להפחית באמינותם של מקורות בספרות שאיתרנו ואשר מדווחים על ממצאים שאינם מתיישבים בצורה נוחה עם הסיכום האלגנטי של הספרות שהיינו רוצים להציג כתשתית למחקר שאנו מציעים. חיוני להיות ערים לסכנה זו האורבת לפתחם של חוקרים המבקשים לשכנע שהצעת המחקר שלהם ראויה לאישור או למימון .סקירה מוטית ,המעלימה ,או מצמצמת את חשיבותם של ממצאים אחרים ופרשנויות אחרות משלנו לידע הקיים בספרות ,עומדת בניגוד לדרישות האתיות שלנו מאנשי מחקר .כמו כן ,קורא הבקיא בנושא וער למורכבות הקיימת בספרות אשר יקרא הצעה מעין זו ,עלול לראות בסקירה החפה מהתייחסות לממצאים ולפירושים השונים מאלו שאנו מנסים לקדם, סימן לכך שהמציע אינו בקיא בספרות ואין לאשר את הצעתו ,שאינה מבוססת כראוי על מיטב הידע העדכני. בנוסף לבניית התמונה הכוללת של ספור המעשה ,חשוב להתמודד עם הכתיבה של הסקירה .במסגרת זו לא נדון בסוגיות הרחבות של סגנון וכתיבה אפקטיביים, אולם נדגיש כאן נושאים המעוררים קשיים גדולים במיוחד אצל תלמידים וחוקרים בתחילת דרכם. סקירה רהוטה רבים הפנו את תשומת הלב לדרך שבה סופרים פותחים את ספריהם. \"בוקר אחד ,כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים ,ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי\" (קפקא ,הגלגול) \"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו .כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה\" (טולסטוי ,אנה קארנינה) \" לֹו ִלי ָטהִ ,הילת י ַמי ,להט ֵלילֹו ַתי .חטאי ,חיי .לֹוִ -ליָ -טה :בדל הלשון מטייל לו טיול בין שתי טפיפות על תיקרת-הפה ונוקש ,בשלישית ,בשיניים .לֹוִ .ליָ .טה\". (נבוקוב ,לוליטה) סקירות הספרות שלנו אינן מתיימרות להתמודד בזירת הספרות היפה .ובכל זאת ,לפסקה הראשונה בכל סוגי המסמכים :הצעות מחקר ,מאמרים ודוחות יש חשיבות רבה ויש להקדיש מחשבה רבה לניסוח הולם ומדויק כדי שהפסקה הראשונה תהיה רהוטה ומדויקת .פסקת מבוא יעילה וממוקדת תוליך את הקורא לגוף הסקירה ולאחר שכבר הכנו אותו כראוי והקורא יוכל לראות כיצד העלילה נפרשת לפניו ,בהדרגה .את המבוא מומלץ להכין אחרי השלמת הסקירה ,כשאנו יודעים מה כוללת הסקירה ולאן היא תוביל .תפקיד המבוא הוא לתת לקורא מבט מהיר וכולל על כל ההצעה ,או על המחקר שעליו אני מדווח .באמצעות המבוא אני משדר לקורא למה ניתן לצפות מהסקירה ומה הנושאים המרכזיים שבהם היא
תעסוק ,כך שכבר בשלב מוקדם הקורא יבין במה אתמקד ולא ישאל את עצמו לאן אני מוביל ומדוע איני סוקר ספרות שנראתה לו רלוונטית ,רק על סמך הכותרת. את המבוא אני נוהג לפתוח במשפט או שניים כלליים המרמזים לקורא מה יהיה הנושא הרחב של המחקר ,ומיד לאחריהם אני ממקד את תשומת הלב בנושא המחקר הספציפי והמצומצם שלי .אני מסיים חלק קצר זה במשפט או שניים על מטרת המחקר ,ולעיתים מוסיף רקע כללי על השיטה .להלן דוגמה הלקוחה מהצעת מחקר שהוגשה על ידי זעירא ובנבנישתי לגורם מממן בישראל .ההקדמה ארוכה מהרגיל ובה שלוש פסקאות האמורות להניח את המסד לכל ההצעה ,ומתוך הבנה שחלק מהקוראים יסתפקו בקריאת חלק זה בלבד .להלן דוגמאות אחדות. מקומם של ילדים בחיק משפחתם .אולם ,עקב נסיבות שונות ,יוצאים הילדים מבית הוריהם ועוברים למסגרת חוץ-ביתית .חלק ממסגרות אלו הן חינוכיות באופיין ,וחלקן שיקומיות וטיפוליות .לעיתים ,השהות במסגרת חוץ ביתית היא קצרה והילד שב לביתו וממשיך את חיי המשפחה שלו כמו לפני השהות במסגרת .במקרים רבים אחרים, השהות מחוץ לבית היא ארוכה יותר ,עד להתבגרותו של הילד וליציאתו לרשות עצמו .בני נוער אלו ,היוצאים ממסגרת ההשמה בעת הגעתם לבגרות עומדים בפני אתגרים רבים וקשים מאלה של צעירים אחרים .זאת ,משום שבני נוער הגדלים במשפחתם לומדים את הכשרים והמיומנויות המאפשרים להם לצאת לחיים באופן עצמאי ונורמטיבי כחלק מהתפתחותם הרגילה במסגרת המשפחתית .ייתרה מזו ,בני נוער הגדלים במסגרת המשפחה נשארים בדרך כלל חלק אינטגראלי ממשפחתם ,גם בעת יציאתם לחיים עצמאיים ,וזוכים לתמיכה לאורך זמן .לעומתם ,בוגרים של מסגרות חוץ-ביתיות חסרים פעמים רבות את המיומנויות הנדרשות לשם התמודדות עם חיי בגרות עצמאיים ,וגם מקורות התמיכה שלהם מהסביבה מוגבלים. [החלק הראשון פתח בהצגת הנושא ועבר בהדרגה מהתייחסות להשמה חוץ ביתית למיניה ,להשמה שבה ילדים שוהים זמן רב .בסוף הפסקה עוסק במיקוד בקשיים של בוגרים של מסגרות חוץ ביתיות .בכך אנו מקבלים מושג מדוע זהו נושא ראוי למחקר ומי האוכלוסייה שבמרכז המחקר] במקומות רבים בעולם זיהו את המצב המיוחד של בוגרי ההשמות החוץ-ביתיות ועיצבו עבורם שורה של מענים בדרך של חקיקה ופיתוח שירותים המיועדים לתמוך בהכנתם לחיים עצמאיים ובמתן הזדמנויות חיוביות להשתלבות בחברה הנורמטיבית .גם בארץ חלה בשנים האחרונות עליה רבה במודעות לצרכים של בני נוער אלו .כך למשל ערכה זילכה (זלכה ושומן )2003 ,סקר ראשוני עבור אשלים במטרה להעריך את היקף האוכלוסייה של בוגרי השמה חוץ ביתית החסרים 'עורף משפחתי' ואת הצרכים שלהם .אולם ,עד היום טרם נערך מחקר
מקיף ומייצג שייתן תמונה מלאה של מגוון הצרכים של בני הנוער העומדים לסיים את שהותם בפנימיות. [חלק זה מוביל את הקורא למחקר הנוכחי -הוא מציין מה נעשה בעולם ובארץ ,ובה בעת אומר מה חסר ,ובכך מצביע על חשיבותו של המחקר המוצע]. מטרת המחקר המוצע היא א .לתאר את מצבם של צעירים העומדים לסיים את שהותם במסגרות חוץ ביתיות (פנימיות חינוכיות ופנימיות רווחה וכן צעירים במשפחות אומנה) בכל האמור למוכנות והתוכניות שלהם עם עזיבת המסגרת; ב .לאפיין את הצרכים שלהם וג .לזהות תת קבוצות בקרב צעירים אלו שמצבם פגיע יותר ולהם צרכים מיוחדים .המחקר יישען על דיווחים של אנשי מקצוע המכירים באופן אישי את הצעירים .מחקר זה ייתן בידי מקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע מידע חיוני לשם תכנון המענים לקבוצת אוכלוסייה פגיעה זו. [הצגת מטרות המחקר תסייע לקורא להבין את סדר הצגת נושאי המחקר. נאמר כבר בפתיחה שמי שידווח הם מקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע ולא הצעירים ,כך שהקורא יקבל כבר בפתיחה את תמונת המחקר המוגבל לזווית ראיה אחת ,ואינו כולל את זווית הראייה החשובה של הצעירים עצמם .מחקר אחר היה עשוי להצביע על כך שהמחקר הנוכחי היה מוגבל לזווית ראיה זו, ולהציע מחקר המוסיף עליה את זווית הראייה של הבוגרים עצמם .המשפט האחרון מנסה לשכנע כי המחקר אכן חשוב] בהמשך ,יש להחליט מה יהיה סדר הצגת הנושאים השונים בסקירה .כמובן, שלכל הצעה ונושא עשוי להיות סדר שונה .יש סקירות העוקבות כרונולוגית אחר התפתחות סוגיה מסוימת לאורך השנים ,ואחרות המתמקדות בהצגת הספרות לאור מספר מחלוקות מרכזיות .אחת ההמלצות המקובלות היא לחשוב במושגים של 'משפך' ,שבו אנו מתחילים מסוגיות רחבות ועוברים בהדרגה בתוך המשפך המוביל למחקר הספציפי שלנו. לעיתים קרובות ,יש לסקירות מבנים קבועים למדי .במחקרים שהמוקד שלהם הוא פיתוח תיאורטי ,ניתן לראות בדרך כלל תיאור כרונולוגי של התפתחות התיאוריה בתחום מסוים ,תוך הצבעה על מחלוקות ומחקרי מפתח שהביאו לשינויים בתיאוריות ,עד לתקופה הנוכחית .כך ,הרקע הכרונולוגי של התפתחות התיאוריה מביא את הקורא למחקר הנוכחי מתוך הבנה כי המחקר הנוכחי משתלב בהתפתחות החשיבה התיאורטית בתחום. בסוגי מחקרים אחרים ,מצאתי שאם מטרת המחקר היא לנבא משתנה אחד על סמך סדרת משתנים אחרים (כגון מה הגורמים המנבאים רצידיביזם ,או מה הקשר שבין אופטימיות ,תמיכה חברתית ומצב כלכלי חברתי לשביעות רצון מהחיים) ,הדרך הנוחה לפתח את הסקירה היא להציג קודם כל את המשתנה שאותו מנסים לנבא ולסקור את הספרות הרלוונטית לו ואחר כך לעבור לסקירה של קבוצות משתנים מנבאים .במחקר המתמקד בהשלכות של משתנה אחד על סדרה של משתנה אחרים (כגון ,מה ההשלכות של נשירה במהלך לימודי רפואה על הדימוי העצמי של
הסטודנט ועל יחסיו עם משפחתו; מה ההשלכות של חשיפה להתקפת ביוש ( )shamingבמרשתת על יחסי הקורבן עם חבריו ,על תחושת הביטחון שלו ועל השימוש שלו במרשתת; מה הקשרים שבין פגיעה מינית בילדות ובין היבטים שונים של חיי משפחה בבגרות) ,יש מקום להפוך את סדר ההצגה ולהתחיל דווקא בתיאור התופעה שעל השלכותיה אנו מבקשים ללמוד (נשירה ,ביוש ,פגיעה מינית בילדות). הדוגמה הבאה היא מתוך הצעה שנכתבה עבור גורם בישראל ,אך נשפטה בחו\"ל ,וגם היא נכתבה על ידי זעירא ובנבנישתי .מדובר בהצעה למחקר העוסק בתוצאות של שירות לאומי אזרחי לצעירים בסיכון .בחלק זה מוצגים רק ראשי הפרקים כלשונם בהצעה ,כדי להדגים כיצד סקירת ספרות מובילה לשאלות המחקר. לוח 3.3 לוח המדגים מבנה של סקירת ספרות אינטגרציה בין חלקי הסקירה כקורא של סקירות ספרות אני מפנה תשומת לב לשאלה עד כמה הסקירה כתובה כיחידה אחת .ככל שהסקירה מורכבת מפסקאות נפרדות שכל אחת מהן סוקרת מאמר או קבוצת מאמרים ,ללא קשר לפסקה הקודמת או לזו שאחריה ,אני מוצא בה פגם .אני מצפה שהכותב 'ייקח אותי ביד' ויוביל אותי מפסקה לפסקה לאורך הסקירה כולה ,כך שאבין בכל רגע נתון מדוע אני קורא מה שאני קורא ,מה אני אמור
להסיק מקריאה זו ,למה זה חשוב שאדע פרט מסוים ,איך זה מתקשר לשאלות המחקר המסוים המוצע/מדווח כאן. כדי לעמוד במשימה זו וכדי שהסקירה תהיה קוהרנטית מומלץ להוסיף משפטי מעבר בין פסקאות כדי לקשר ביניהן .לדוגמה ,אחרי הפסקה הקודמת שהצביעה על הקשיים המיוחדים לצעירים בהשמה חוץ ביתית תיפתח הפסקה הבאה כך: ההכרה בעולם בפגיעות המיוחדת של צעירים השוהים במסגרות של השמה חוץ ביתית הובילה לשני תהליכים מרכזיים .האחד הוא הכנה של הצעירים ליציאה ממסגרת ההשמה ,והשני הוא עיצוב תכניות ושירותים שמטרתם לסייע בידם לאחר שיצאו לחיים עצמאיים. לעיתים קרובות אני נוהג 'להקדים את המאוחר' ולסכם את הלקחים מפסקה מסוימת בצורה מפורשת וכך אני מקשר לקחים אלו למחקר המוצע בעקבות הסקירה. פסקאות מעין אלו מהוות את הרציונל להשערות המחקר ולשיטות שבהן אנו מציעים לבחון את השערותינו. להלן דוגמאות אחדות: -ניתן לראות אם כן ,שרוב רובם של המחקרים התייחסו למאפייני החולה האלים כלפי הצוות הרפואי אך ההתייחסות למפגש שבין מאפייני החולה למאפייני הסיטואציה שבה הוא מפגין אלימות נעדרת כמעל לחלוטין במחקר .במחקר הנוכחי נבחין בין חולים המפגינים אלימות בעת ההמתנה לבדיקה ובין חולים המפגינים אלימות לאחר שקבלו את תוצאות הבדיקה ,ונבחן אם חולים בעלי מאפיינים דומים יפגינו רמות שונות של אלימות בסיטואציות שונות. -מהספרות עולה שהממצאים הנוגעים לקשר שבין נכונות מוצהרת לסייע לזרים ובין סיוע בפועל ,אינם עקביים .כמו כן ,נמצא שהיחס לזרים מושפע מהמידה שבה ניתן לייחס להם כוונות חיוביות .משום כך ,במחקר הנוכחי נבחן את הקשר בין נכונות ובין סיוע בפועל ,בנפרד
לקבוצות של זרים הנבדלות זו מזו במידה שבה הם נתפסים כבעלי כוונות טובות. כדי להראות את הקשר בין הפסקאות ניתן להשתמש בביטויים כגון: -לפיכך ,המחקר שלנו ייבחן גם את... -משום כך ,המחקר הנוכחי ייבחן באיזו מידה... -ולכן ,המחקר המוצע יוסיף גם את זווית הראייה של... דוגמה נוספת לקשר בין פסקאות מצאנו בהצעת דוקטורט: סיום פסקה\" :לאורך השנים ,האחריות והתרומה של מערכת הבריאות התעצמה באיתור מוקדם ומקיף של ילדים נפגעים ,וכיום ,היא מהווה חלק בלתי נפרד מהשירותים בקהילה האמונים של שלומם של ילדים\". פתיחת הפסקה העוקבת ,המרחיבה על תפקיד מערכת הבריאות: תפקיד מערכת הבריאות באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה מערכת הבריאות ובפרט בתי החולים מהווים את אחת החוליות החשובות ביותר באיתור מוקדם של ילדים נפגעים .העובדה כי מערכת זו היא ציבורית אוניברסאלית ,הפוגשת ילדים ברצף התפתחותם מלידה ועד בגרות ,וזו המערכת היחידה שיש לה הרשאה חברתית וחוקית לבצע בדיקות גופניות ,התפתחותיות ונפשיות בקטינים ,מקנה לה אחריות רבה בזיהוי ובטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. ככל שאנו מצליחים לשלב בין מרכיבים שונים של הסקירה ולגלות בה נקודות חדשות המעלות רעיונות למחקר חדש ,הסקירה שלנו מתעלה לרמה גבוהה יותר, בכך שהיא מכוונת אותנו למחקר שעשוי להיות פורץ דרך .לדוגמה ,סקירה המזהה חוסר עקביות בספרות המדעית בתחום מסוים ,מעלה הסבר אפשרי לעובדה זו ומציעה בהמשך דרכים שבעזרתן אפשר לבחון את ההשערה בדבר חוסר העקביות שהתגלה .דוגמה אחרת היא סקירה המכילה התייחסות לשני עולמות תוכן שבדרך כלל חוקרים אינם קושרים ביניהם .באמצעות הסקירה המחברת ביניהם אנו עשויים להגיע לתובנות חדשות באשר לבניית תיאוריה ובחינה אמפירית של תובנות אלו. בחלקים הבאים נעסוק בסוגיות העולות לעיתים תכופות בעת כתיבת סקירת הספרות. דיווח על תכנים של מקור מהספרות ,פירוט ופירוט יתר אחת הסוגיות שיש להתמודד אתן היא מידת הפירוט של הצגת מקור מהספרות וכן מספר המקורות שאנו מצטטים כדי לסכם דפוס ממצאים או טענה המופיעים בספרות .כאן יש סגנונות אישיים שונים וגם דרישות שונות שמציבים כתבי העת או המקורות המממנים הצעות באשר לאורך הסקירה .ככלל ,יש הנחיות מחייבות לכותבי הסקירה בדבר כמות העמודים שעל הסקירה להכיל ,ובדרך כלל כמות זו היא קטנה יותר ממה שהכותב היה רוצה .הדרישה לצמצום בולטת יותר כשמציגים את הסקירה במאמר בכתב-עת מדעי ,אך בכתיבת דוחות מחקר ,עבודות מוסמך
ודוקטורט יש גמישות רבה יותר וניתן להרחיב את היריעה .עם זאת חשוב לזכור כי ניתן להגיע לשלבים אלו של כתיבה רק אם הצלחנו לצמצם את סקירת הספרות בהצעה למה שנדרש ,ועם זאת ,הבאנו בפני הקורא את תמצית הידע הקיים, והצעתנו אושרה .לכן ,סקירה ממוקדת ומצומצמת בהיקפה היא יעד ואתגר חשובים לכל חוקר ותלמיד. לצמצום ולמיקוד בסקירה אפשר להגיע בדרכים שונות .הדרך המרכזית היא לא להתפתות להפוך את הסקירה לשיעור מקיף בנושא מסוים .אם אנו מציעים לחקור תגובות פוסט טראומטיות ל'לידה שקטה' ,חשוב להבהיר לקורא מהי פוסט טראומה, אך אין מקום לשיעור מקיף על כל מה שידוע על פוסט טראומה והשלכותיה .חשוב לסקור מעט המחזיק את המרובה ,ולהתמקד באותם היבטים של טראומה שהם חיוניים להבנת הנושא שבו נעסוק .לתלמידים ביננו נזכיר שחשוב שלא להתפתות לפירוט-יתר כדי להראות לקורא העבודה שאנו מכירים את הספרות .מסר חשוב זה אפשר לשדר על ידי כך שנפנה את הקורא לפירוט סוגיות נלוות באמצעות משפט קצר והפנייה קולעת\" :המחקר הנוכחי מתמקד בהשלכות של פוסט טראומה על דפוסי שינה ,על ההשלכות הרבות הנוספות של פוסט טראומה ניתן ללמוד בסקירה המקיפה של דניאלי (\" .(2018 זהירות נוספת נדרשת כשמביאים בסקירה מקור מהספרות העוסק במספר סוגיות ושאלות מחקר ,אך רק חלקן רלוונטי למחקר המוצע .כאן חשוב להתמקד בחלקים הרלוונטיים לסקירה שלנו בלבד ולא להיגרר למה שלא רלוונטי למחקר .כך למשל ,אם נושא המחקר שלנו הוא פגיעות מיניות המבוצעות על ידי בני נוער ששתו אלכוהול בכמות רבה ואנו סוקרים מאמר הבוחן את ההשלכות השליליות הרבות של שתיית בני נוער ,עלינו להימנע מלסקור סוגיות רבות אחרות העולות במאמר כגון ההשלכות של נהיגה תחת השפעה של שתייה ,פגיעה בהישגים לימודיים עקב שתייה וירידה בתחושת מסוגלות ,ועלינו להתמקד בפגיעות מיניות בלבד .להלן משפט ממקד אפשרי (מובא כדוגמה בלבד)\" :כהן ( )2017סקר השלכות שליליות של שתיית יתר בקרב בני נוער ,כגון נהיגה תחת השפעת אלכוהול ופגיעה בהישגים לימודיים ,ומציין כי ביצוע פגיעות מיניות תחת השפעת אלכוהול הוא תופעה שכיחה בעיקר בקבוצת הגיל 18 – 16ומתרחשת לרוב בפגיעה בבנות זוג קבועות ולא בבנות זוג מזדמנות\". אחת הדרכים למיקוד הסקירה ולקיצורה היא לציין מסקנה כללית אליה הגענו לאחר קריאה של מקורות רבים ,להביא לדוגמה פירוט (לא רב) של מקור אחד ולהוסיף בסוגריים ציטוט של מספר מקורות ,המובילים למסקנה דומה .לדוגמה: \"מספר רב של מחקרים הצביעו על כך שלפגיעה מינית בילדות יש השלכות קשות בתחומי חיים רבים ושונים .כך למשל ,לוי ( )2018דיווח שההסתברות של מי שנפגע מינית בילדות לפגוע מינית בילדים גבוה בצורה משמעותית משל מי שלא נפגע מינית בילדות (ראו גם אברהמי ,2016 ,פארן ,2015 ,צורף ואמיתי ,2018 ,וכן סקירה מקיפה על ההשלכות של פגיעה מינית הילדות אצל דוידי ודוידי .)2016 ,נציין ,שעקב מגבלות מקום ,כתבי עת מקצועיים מסוימים מקפידים על כך שהכותבים יצטטו מספר מוגבל של מקורות ,ואינם רואים מקום להביא ציטוטים מספר המוליכים לאותה
המסקנה ,אלא רק אחד מהמקורות ,בדרך כלל מקור שהוא בעל חשיבות רבה יותר בהיותו מבוסס על מחקר מקיף יותר או עדכני. לעיתים ,הסקירה אינה מאוזנת משום שבחלקה הגדול היא מכילה סדרה של משפטים מסכמים של הספרות בלבד ובעקבותיהם ציטוטים של מקורות ללא שום הרחבה או דוגמה של מחקר רלוונטי .במקרים כאלה אני מנסה בחלקים של הסקירה, להציג דוגמה מפורטת יותר של עבודה חשובה בתחום ,כך שהקורא יקבל 'טעימה' מתכני המחקר ומשיטותיו ,כדי לאזן את צמצום-היתר בחלקים האחרים .אני בוחר לעשות זאת בהצגת מחקרים שהם רלוונטיים במיוחד למחקר שאני מציע על סמך הסקירה. כך למשל ,אם אסקור שורה ארוכה של מאמרים המדווחים על פגיעות רגשיות, פיזיות ,ומיניות של מורים בתלמידיהם .לאחר ציטוט מתומצת של מאמרים אלו ,שבו בעיקר הצגתי איזכורים של מחקרים מבלי לפרט ,אשלב משפט (על מידע פיקטיבי) בנוסח הבא\" :במחקר שנערך בקרב 200מורים ו 435-תלמידים בבתי ספר באזור כפרי באתיופיה ,נמצא שהיה דמיון רב בין תלמידים למורים בדיווחים על פגיעות פיזיות (בעיקר סטירות) ,אך תלמידים נטו לדווח על פגיעות רגשיות (בעיקר עלבונות הנוגעים למראה חיצוני) ומיניות (בעיקר הערות מיניות לא הולמות) הרבה יותר מאשר המורים\" .הרחבה זו מסייעת לאזן את הציטוטים הקצרים הרבים בסקירה. הערכת טיב עדויות בספרות ,אמינות מקורות בסקירת ספרות מדעית ככלל ,ובוודאי בסקירה שהיא תשתית להצעת מחקר במסגרת אקדמית ,חיוני להקפיד על אמינותם של המקורות שאנו סוקרים .חלק מהבחירה אילו מקורות לצטט היא קלה יחסית; אנו נסקור מאמרים מהספרות המדעית ולא הגיגים של אושיות רשת או מאמרי דעה בעיתונות המודפסת ,אלא אם הם חלק מהתכנים שאנו עוסקים בהם .אולם ,מדרג האמינות אינו תמיד ברור .חלק מהספרים נכתבו על ידי אנשי מדע המבססים את סיכומיהם על סקירה מעמיקה של מקורות אמינים .חלק אחר נכתב על ידי מחברים המסכמים את הספרות הפופולרית בדרך מגמתית המכוונת לתמוך במסקנות ובהמלצות שלהם ,מבלי לתת משקל לעדויות אחרות .מלבד קריאה ביקורתית של מספר גדול של ספרים וסינון אותם הספרים שנראים לא אמינים ,ניתן גם להיעזר באמינות של בתי ההוצאה לאור .יש הוצאות ספרים המפרסמות כל כתב-יד שהמחבר שילם בעבורו כדי להביא את עבודתו לידיעת הציבור ,ואחרות ,שלהן תהליך סינון של כתבי יד העומד בסטנדרטים מדעיים .על ספרים שיצאו לאור בהוצאת כגון אלה האחרונות אפשר להישען .כמו כן אפשר בדרך כלל להסתמך על ספרים שהוצאו על ידי אוניברסיטאות ידועות בעולם, או על ידי בתי הוצאה אחרים בעלי מוניטין (Elsevier, Springer, Wiley- Blackwell, Taylor & Francis, SAGE, Oxford, Cambridge, Chicago, )Columbiaובארץ הוצאות הספרים של האוניברסיטאות המובילות בישראל וכן ,נכון לעת כתיבת שורות אלו ,הוצאות כגון רסלינג ו'הקו האדום' המקפידות על תהליך שיפוט אקדמי של כתבי היד. תלמידים וחוקרים בתחילת דרכם יתקשו לעיתים להבחין בין הוצאות ספרים אמינות ובין אלו שאמינות פחות ,אך בחלוף הזמן הם יירכשו מיומנות זו .בכל מקרה,
גם מחוקרים מנוסים נדרשת גישה ביקורתית וזהירה ,שמטרתה לבחון עד כמה אפשר להישען על מידע המופיע בספרים ,בעיקר ספרים המוצאים לאור על ידי הוצאות ספרים שאינן מגבילות עצמן לספרים אמינים מבחינה מדעית. גם בעת קריאה של כתבי עת בספרות המדעית חיוני לשמור על רמה מסוימת של ביקורתיות וכמו כן יש לנקוט זהירות בכתבי עת שרמתם המדעית אינה גבוהה, בהשוואה לכתבי עת הנחשבים מובילים בתחומם .עם הזמן ,תלמידים וחוקרים העוסקים בתחום מסוים לומדים מהי קבוצת כתבי העת הרלוונטית לנושא ואשר מפרסמת באופן שיטתי מאמרים מדעיים המצוטטים בהרחבה על ידי מחברים שונים. אמינות של כתבי עת נובעת מקריטריונים כגון מה שיעור המאמרים המתפרסמים בהשוואה למספר המאמרים שהוגשו לעיונם של עורכי כתבי-עת .כתבי עת הדוחים מספר גדול של מאמרים שהוגשו להם לפרסום ,נחשבים כאמינים יותר בהשוואה לכתבי-עת הנוהגים לפרסם שיעור גבוה במיוחד מהמאמרים המבקשים להתפרסם .קריטריון מקובל אחר הוא המידה שבה חוקרים נוהגים לצטט מאמרים המופיעים בכתב-עת מסוים; מספר רב של ציטוטים הוא עדות לאמינות שהקהילה המדעית מייחסת לכתב העת. מקור רלוונטי להערכות אלו הן שיטות שונות לאפיין את האמינות-יוקרתיות של כתבי עת מדעיים .מושג מרכזי בתחום זה הוא ה ,Impact Factor—IF -שהוא ערך הנע מאפס עד לערכים גבוהים של 50ויותר .מבלי להיכנס לוויכוחים באשר לדיוקו של מדד זה ,נציין שחוקרים ואוניברסיטאות עושים שימוש במדד כדי להעריך את חשיבותה של האכסניה המדעית שבה התפרסם מאמר. מסיבות שונות ,ערכי ה – IFשונים באופן משמעותי בין תחומי מחקר שונים ,לא רק עקב הבדלים באמינותם המדעית ,אלא גם מסיבות ארגוניות שונות .כך למשל, בעוד שהערכים של IFבירחונים בתחום עבודה סוציאלית הם נמוכים (בין היתר עקב המספר הקטן של עובדים סוציאליים בשדה האקדמי) הרי הערכים בתחומים כמו רפואה הם גבוהים עשרות מונים (בין היתר עקב העובדה שיש רבים המנויים על כתבי עת מדעיים בתחום זה כחלק מהדרישות המקצועיות) .אחת הדרכים שבהן מתמודדים עם קושי זה היא דירוג בתוך תחום .את כלל הירחונים העוסקים בעבודה סוציאלית בנוירולוגיה או בטיפול משפחתי מדרגים ומעריכים באופן הבא-Q1 : הירחון נמצא בתוך הרבע העליון של כתבי העת בתחום זה - Q2 ,ברבע השני וכך הלאה .וכך ,כתב עת המופיע כ Q4נחשב אמין פחות מכתבי עת שדירוגם גבוה יותר ,ומאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שדירוגם Q1-בתחום זה נחשבים כמאמרים שניתן להישען עליהם יותר .נדגיש ,רוב העניין בדירוגים אלו נובע מחשיבותם בהערכות של אנשי אקדמיה לענייני קידום אקדמי (בהסתמך על האכסניות האקדמיות שבהן פרסמו) ומשום כך איננו נכנסים לפרטים .כאן אנו מבקשים להדגיש כי כך יכולים תלמידים וחוקרים בראשית דרכם ,עוד לפני שרכשו ניסיון בתחום מסוים ,לקבל הערכה סבירה של מידת האמינות של כתב עת שבו קראו מידע שהם מבקשים להעריך את אמינותו .למי שמבקשים להקדיש לנושא זה תשומת לב רבה
יותר נמליץ על האתר https://www.scimagojr.com/journalrank.phpהמציג דירוג של כתבי עת בחלוקה לתחומי ידע שונים. יש לציין ,שיש כתבי עת שאינם נכללים כלל במאגרי המידע המדעיים המקובלים ולכן גם אינם מדורגים .בחלק קטן מהמקרים מדובר בכתבי עת חדשים שטרם הגיעו לבשלות המצדיקה דירוג נפרד ,על אף שהם מנסים לעמוד בקריטריונים מחמירים לפרסום .במקרים אחרים מדובר בכתבי עת בנושאים צרים ביותר שקהל היעד שלהם מצומצם וכמו כן המערכות של כתבי העת אינן יכולות להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי למלא אחר תנאי הדירוג. במקרים שבהם כתב עת אינו מופיע במאגרי מידע מדעיים או שאינו מדורג, ייתכן שמדובר בכתב עת שרמתו נמוכה מאוד מבחינה מדעית ויש לשקול היטב אם להסתמך עליו .איני בקיא בנושא עד תומו ,אך נראה לי שבשנים האחרונות יש עלייה במספר כתבי העת המציעים לכותבים פרסום תמורת תשלום והדרישות באשר לאיכות המאמר אינן גבוהות. כאשר מאמר התפרסם בכתב עת שאנו מעריכים כאמין ,גם אז יש מקום להתייחס אליו בביקורתיות ובמקרה הצורך לתת לכך ביטוי בסקירה .כך למשל, אפשר להשתמש בביטויים המצביעים על הזהירות הנדרשת במשקל שניתן למאמר מסוים .להלן דוגמאות אחדות' :בקרב הגברים הבוגרים של אור שלום נמצא כי מחצית מבין הגברים שרואיינו מדווחים על הסתבכות עם החוק ולשליש מהגברים נפתח תיק פלילי .עם זאת ,מספר המשיבים במחקר זה קטן ( ,)38כך שיש להתייחס לממצאים אלה בזהירות'' .במחקר גישוש שערך החוקר נמצאו סימנים לקשר חיובי, אם כי לא חזק ,בין חשיפה לפגיעה מינית בילדות ובין בחירה במקצוע מסייע'; 'במחקר שנערך בקרב מדגם קטן של נשאלות שהתבקשו לשחזר אירועים מעברן הרחוק ,הסיקו החוקרים שייתכן ולאירועים אלו היה קשר לבחירת מקצוע בבגרותן'. זאת ,בניגוד למשפט בנוסח' :על סמך סקירת ספרות של 72מאמרים הבוחנים את הקשר בין חשיפה לפגיעה מינית בילדות ובין בחירה במקצוע בבגרות הגיעו החוקרים להערכה שיש קשר חיובי וחלש בין התופעות' ,או' -במחקר מקיף שנערך על מדגם מייצג של 1500אנשי מקצוע בוגרים באזור סן פרנציסקו הוצגו למשתתפים שורה של שאלונים מובנים על החשיפה שלהם בעבר לאירועים טראומטיים ועל הבחירות המקצועיות שלהם ,נמצא ש .'...בדוגמה האחרונה ,לצד ההתייחסות למחקר המקיף והמדגם הגדול ,מציין הסוקר גם את האזור הגיאוגרפי המוגבל שהמדגם מייצג .וכך, גם כשמאמר עובר את הסינון שלנו ונכנס לסקירה ,ניתן וחשוב לתת לקורא הזדמנות להעריך עד כמה אפשר להישען על מאמר זה בהבנת התמונה הכוללת של הידע בתחום זה. בסקירת הספרות אנו מנסים להציג תמונת מצב עדכנית של הידע .משום כך, אחד התבחינים לסקירת ספרות טובה היא המידה שבה הסקירה מכילה מידע על הפרסומים האחרונים בתחום .שימוש במאגרי מידע ממוחשבים מקל על זיהוי
המאמרים האחרונים שהתפרסמו בתחום .כמו כן ,חיפוש אחר מי שציטט מאמרים מרכזיים בתחום מאפשר זיהוי המאמרים האחרונים שהתפרסמו בתחום. נדגיש את המובן מאליו :אין משמעה של סקירת הידע העדכני התעלמות מהספרות שהתפרסמה לפני שנים ,ספרות המשפיעה עד היום על הבנתנו את התחום שבו אנו עוסקים .להיפך ,התעלמות מציטוט מאמרים וספרים שהיוו תשתית עיונית למחקר בתחום שבו אנו עוסקים ,היא מגבלה משמעותית בסקירה ,גם אם מאמרים אלו פורסמו לפני שנים רבות .עם זאת ,הסקירה מלאה יותר כשאנו מחפשים מי בשנים האחרונות ציטט מקורות מרכזיים אלו ,ומהי הפרספקטיבה שמסתמנת על מקורות אלו ,לאור הידע שנרכש מאז שהתפרסמו. לדוגמה ,פולקמן ולזרוס פרסמו מאמר בשנת )Folkman & Lazarus( 1988 שהייתה לו השפעה רבה על כל מי שעוסק בהתמודדות ( .)copingמצופה מכל מי שעוסק בתחום זה להתייחס למאמר מכונן זה .עם זאת ,נכון לעת כתיבת שורות אלו, עבודה זו צוטטה ב 706 -מאמרים .משום כך ,מן הראוי שמי שמכין סקירת ספרות להצעה בנושא ההתמודדות ,לא יסתפק בציטוט עבודה זו ,אלא יוסיף וייבחן מה התרחש בשדה המדעי מאז פרסום מאמר זה .כך למשל ,מאמר משנת 2018 ( ,)Moran, Turiano, & Gentzler, 2018סוקר מחקרים שנערכו מאז 1988 המצביעים על מנגנוני התמודדות רלוונטיים להתפתחות הילד ,ולקשר שבין 'חום הורי' בגיל הילדות לבריאות נפשית בבגרות ,המתווך על ידי מנגנוני התמודדות. מאמר זה עשוי להיות רלוונטי לכל מי שמחפש מידע עדכני על מנגנוני התמודדות כמתווכים בין התנהגות בין אישית להשפעותיה ארוכות הטווח .בסקירה אחרת ,חוקר עשוי להתעניין במאמר עדכני הקושר בין המודל של פולקמן ולזרוס לפעילות מוחית הנמצאת במתאם גבוה עם הבחירה בסגנון התמודדות מסוים ( Santarnecchi et .)al., 2018 אחת השאלות שעולה באופן תדיר היא באשר לציטוט מקור שלא נקרא ישירות על ידי חוקר או תלמיד אלא הובא על ידי מחבר המאמר .הכללים קובעים שאנו מצטטים רק את מי שקראנו .אם בכל זאת למדנו על מקור בספרות בסקירה של מאמר אחר בלבד ואנו מבקשים להביא מידע זה ,יש בידינו שתי אפשרויות: הראשונה ,והיא המועדפת ,אם הציטוט הזה הוא חשוב דיו לסקירה ,יש לאתר את המקור שאותו מצטטים ולוודא שמשלבים בסקירה את המידע שרכשנו בקריאה שלנו את המאמר המקורי .האפשרות השנייה היא לצטט באופן עקיף (לוי 2015 ,אצל
דנילביץ ,)2018 ,ובכך להבהיר שלא קראנו את המקור ואנו מסתמכים על עבודה אחרת. ^^##345תבחינים לסקירה טובה כתשתית להצעת מחקר בעת עריכת סקירת הספרות יש לעשות מאמץ לעמוד בתבחינים שונים המבטיחים את איכות הסקירה .להלן נציג מספר תבחינים מרכזיים לבחינת איכות הסקירה. היקף ,אמינות ועדכון כדי לוודא שהסקירה שאנו מכינים מעודכנת ואמינה וכי היא בהיקף מקובל/ראוי/הולם עלינו לבחון האם הסקירה: • מקיפה את כל הנושאים הרלוונטיים לשאלת המחקר; • ממוקדת או אולי רחבה מדי או מצומצמת מדי; • עדכנית; • נשענת על מקורות אמינים ומשכנעים; • האם יש חשש שהסקירה מוטית כדי להצדיק את ההחלטות שקיבל החוקר או שהיא מאוזנת; • האם הסקירה מכילה אינטגרציה מקורית ולא נדושה של מקורות שונים בידע המדעי. מבנה וכתיבה • האם הקורא מבין את הזרימה וההיגיון הפנימי של הסקירה כסיפור מעשה שלם; • האם יש קשר ברור בין הפסקאות ובין החלקים השונים של הסקירה? • האם האיזכורים הביבליוגרפים מופעים על פי הכללים בגוף הסקירה ובסופה? הסקירה כתשתית לשאלות המחקר ולהשערותיו הסקירה היא התשתית לשאלות המחקר ולהשערותיו .על דרך הבניית השאלות וההשערות נעמוד בפרק הבא .כאן נציין ,שחיוני שהסקירה תוביל להשערות בדרך ברורה ומקיפה דייה כך שכשנבחן את השערות המחקר ,הן יעמדו במבחנים הבאים: • הקורא יבין מדוע חשוב ואף מעניין לבדוק השערות אלו ,כיצד הן עונות על פערי ידע קיימים וכיצד מחקר הבוחן השערות אלו עשוי לתרום לתיאוריה, למדיניות או לפרקטיקה. • הקורא יבין למה הכוונה בכל אחד מהמושגים-משתנים המופיעים בהשערות. אם בהשערה מופיע מושג שלא הוצג והוסבר בסקירת הספרות ,ברור שהחמצנו שלב חשוב בפיתוח הנושא. • הקורא ידע מה הרציונל והבסיס להשערה כפי שנוסחה .אם הקורא מופתע מההשערה שאנו מציגים ,הרי שלא הכנו את הקרקע בצורה מספקת. אם התשובה לאחד מתבחינים אלו אינה ברורה וחד משמעית ,משמע שהסקירה אינה מקיפה דיה ,או שהוצגה באופן בלתי מדויק ,ואינה מהווה תשתית מספקת להמשך המחקר. בפרק הבא נעסוק בשאלות המחקר ובהשערות הנובעות באופן ישיר מסקירת הספרות.
תרגילים לפרק 3
פרק 4 שאלות והשערות מחקר מבוא מחקר הוא סדרה של מהלכים מתוכננים המבוצעים בצורה שיטתית במטרה לענות על שאלה .השאלה היא לכן הגלגל המניע את התהליך המחקרי המכוון כל כולו לענות עליה .השאלה ,או השאלות ,העומדות בבסיסו של מחקר שנערוך ,עשויות לנבוע ממקורות רבים ושונים ומצירוף של מקורות מספר .סקרנות ועניין אישי מהווים בסיס למחקרים רבים .לעיתים קרובות ,שאלות המחקר מתמקדות בניסיון להבין בעיה או תופעה חברתית ולשאול מה הגורמים לה ,כיצד היא משפיעה ולבחון באלו דרכים אפשר לשנות את מאפייניה והשלכותיה של הבעיה .שאלות אחרות נובעות מהעניין בתיאוריה מסוימת ומבקשות לבחון אותה ,להרחיבה ,או לשפרה. במקרים רבים ,שאלות המחקר הראשוניות מנוסחות בצורה כללית ומעורפלת כגון מהי החוויה של ילדים בפנימייה טיפולית? כיצד ניתן להגיע להסתגלות טובה לבית אבות? מה ההשלכות של שימוש מופרז ברשת החברתית? כמו כן ,לעיתים קרובות ,השאלות המניעות אותנו הן רחבות וכוללות ממדים רבים .למשל ,אנו מבקשים להבין את מאפייני התופעה של דיכאון אחר לידה ,מה הגורמים המנבאים או מסבירים מי הנשים שיחוו דיכאון אחר לידה ,באילו נסיבות תופעה זו מתעצמת, מה הם דפוסי הפנייה לעזרה ,מה מסייע לנשים להתמודד עם הדיכאון ,וכד'. כדי להתקדם בתהליך המחקרי אנו מנסים להמיר את שאלת המחקר הכללית והרחבה לשאלות ולהשערות ממוקדות וברורות ,שאותן אפשר לתרגם למעשה המחקרי .תהליך המרה זה ,הוא המעבר מהמופשט אל הקונקרטי ומסוגיות רחבות להתייחסות ממוקדת יותר .כך למשל ,השאלה שהתחילה בעניין כללי בחוויה של ילדים בפנימיות ,תעבור להיות סדרה של שאלות על תחומי חיים שונים ובסיום תהליך ההמרה תציג שאלות קונקרטיות והשערות שיכוונו אותנו לאיסוף נתונים שיסייעו לנו לענות עליהן .הרי מספר דוגמאות לשאלות קונקרטיות :האם ילדים החיים בפנימיות טיפוליות חשים בדידות רבה יותר מילדים שחיים מחוץ לפנימיות; האם לילדי פנימיות ,שקרובי משפחתם מבקרים אותם לעיתים תכופות יש פחות בעיות התנהגותיות מאשר לילדי פנימיות שאינם זוכים לביקורים של קרובי משפחה; האם ככל שהשהות של ילד בפנימייה נמשכת זמן רב יותר כך יש ירידה בדימוי העצמי של הילד. בחלקים הבאים נציג שאלות תיאוריות וכן סוגים שונים של השערות. ^^##347שאלות תיאוריות מטרתן של שאלות אלו היא לתאר תופעות .הן לא מיועדות לבחון השערה מוקדמת כלשהי אלא להכיר את מאפייני התופעה והיקפה .מה הם מאפייני האלימות שחוו נשים השוהות במקלט לנשים מוכות? מה מידת שביעות הרצון מהעבודה בקרב רופאים מתמחים? מהן ההתערבויות המופעלות בתחנות לבריאות הנפש? מה שיעור הקשישים בבית האבות החשים בדידות? מה שיעור המטופלים במתדון שאינם
עוברים לשימוש בסמים אחרים לאחר טיפול שנמשך שנתיים? מהו שיעור בני נוער בבתי הספר התיכונים בישראל שלהם מחשבות אובדניות? מחקר המנסה לענות על שאלות אלו יסייע לנו להבין את התפלגות התופעות והמאפיינים אותן .כך למשל ,נקבל הערכה באשר למספר בני הנוער שלהם מחשבות אובדניות ,נדע מה השכיחות היחסית של כל אחד מסוגי ההתערבויות המופעלות בתחנות ,נלמד מה שיעור הנשים שחוו אלימות פיזית ,אלימות פיזית מסכנת חיים, אלימות מילולית ואלימות כלכלית ונקבל הערכה של מספר המטופלים במתדון 'שלא נפלו לסמים'. מדובר במידע מוגבל .איננו יודעים מה מאפיין את הנשים שחוות אלימות כלכלית לעומת הנשים שחוו אלימות מילולית ,ואיננו יודעים האם ההשלכות של סוג אחד של אלימות שונות משל סוג אחר .בדומה ,איננו יודעים במה שונים בני הנוער שלהם מחשבות אובדניות מעמיתיהם ,האם מחשבות אלו קשורות להתנהגויות שלהם ,לעניין שלהם בלימודים ,וחלילה האם מחשבות אלו מביאות למעשים .לצד ההכרה במגבלות של שאלות תיאוריות ,חשוב לראות כיצד הצגה של שאלות אלו ומחקרים שנועדו לענות עליהן עשויים לתרום במידה משמעותית. לדוגמה ,מידע על מאפייני האלימות שחוו הנשים עשוי לסייע למנהלת השירות לנשים במקלטים בתכנון התערבויות מתאימות .שיעור בני הנוער שלהם מחשבות אובדניות הוא מידע שיכול לתרום למערכת החינוך להחליט איזו עדיפות לתת לבעיה זו בהשוואה לבעיות אחרות .לשביעות רצון נמוכה בקרב רופאים מתמחים עלולות להיות השלכות שליליות בעבור חולים ,ומנהל מחלקה עשוי לרצות לשפר את רמת שביעות הרצון של הרופאים המתמחים אם הם אכן אינם שבעי רצון .בעבור מנהל בית אבות ,שיעור הקשישים החשים בדידות ,הוא מידע שישפיע על החלטותיו באשר לשירותים שירצה להציע .מידע על התפלגות ההתערבויות בתחנות לבריאות הנפש עשוי להעלות למודעות את העובדה שרק חלק קטן ביותר מההתערבויות הן זוגיות או משפחתיות ,בעוד שהתיאוריה הטיפולית היא שיש לקיים מספר רב של התערבויות במערכת המשפחתית .בעבור מנהל שירות מתדון ,תשובות לשאלה מה קורה עם המטופלים כעבור זמן ,הן חיוניות כדי להעריך מה התוצאות של השירותים שהוא מספק. ^^##348השערות קשר מחקר תיאורי אינו בוחן השערות מוקדמות .לעומת זאת ,כשאנו מציגים השערה מוקדמת ,אנו מבטאים ציפייה לתוצאות מסוימות ,ציפייה שתיבחן באמצעות המחקר שנערוך .בהמשך נבחן היבטים שונים הרלוונטיים להצגה נכונה של השערות. משתנים בהשערה השערה מתייחסת לקשר בין שני משתנים (לפחות) .מהו משתנה? התשובה הפשוטה היא 'משהו שיש לו לפחות שני ערכים' .למשל ,רמת הבדידות של קשישים היא משתנה היכול לקבל את הערכים ,בודד-לא בודד ,או בודד בסולם מ = 1בודד מאד עד = 5כלל לא בודד .גם גיל הוא משתנה היכול לקבל ערכים של גיל בשנים ,או בקטגוריות כגון ילד ,נער ,צעיר ,בוגר ,זקן וכדומה .אולם' ,קשישים בודדים' אינו משתנה ברור מכיוון שהערכים שהוא מקבל אינם ברורים :האם הכוונה היא שזהו
משתנה בעל שני ערכים ,צעירים בודדים מול קשישים בודדים? או אולי שני הערכים הם -קשישים בודדים מול קשישים שאינם בודדים? 'רופאים מתמחים' אינו משתנה, אלא אם נציין שאנו מתכוונים לרופאים מתמחים בהשוואה למי שהם מומחים או רופאים מתמחים בהשוואה לרופאות מתמחות .חשוב לכן להציג השערות באופן שהמשתנים הנכללים בהן יהיו ברורים וחד משמעיים .נדגים זאת בהמשך. משתנים תלויים ובלתי תלויים במקרים רבים אנו אומרים שההשערה בוחנת קשר בין משתנה בלתי תלוי למשתנה תלוי .משתנה בלתי תלוי הוא הסיבה ,הגורם למשתנה התלוי (התוצאה), הוא המשתנה ששינוי בו גורר אחריו שינוי במשתנה התלוי ,וכן ,משתנה בלתי תלוי מנבא את המשתנה התלוי (המנובא) .מקורם של מושגים אלה במדעי החיים תחום שבו המשתנים חד משמעיים והדגש במחקר הוא על סיבה ותוצאה .למשל ,ברור שהמשתנה 'גובה הנפילה של גוף' הוא זה שאחראי למהירות הנפילה שלו ,ולא להיפך .כיוון ההשפעה ברור ולכן גובה הוא משתנה בלתי תלוי ומהירות הנפילה היא משתנה התלוי בו .לעיתים ,גם במדעי החברה וההתנהגות ברור לנו שמשתנה אחד הוא בלתי תלוי והאחר תלוי :אנשים צעירים ( )25 – 18נהנים ממשחקי כדורגל יותר ממבוגרים .בדוגמה זו ואחרות הדומות לה (למשל השערות שבהן נכלל המשתנה מין) הזיהוי של מהו המשתנה הבלתי תלוי (המנבא או המשפיע) והמשתנה התלוי (המנובא או המושפע) הוא חד משמעי. לעומת זאת ,יש מקרים רבים שההחלטה איזה משתנה יהיה בלתי תלוי ואיזה משתנה תלוי ,תלויה בהקשר של מחקר מסוים .למשל ,אנו יכולים להתעניין במחשבות אובדניות של תלמידים כמשתנה תלוי שאותו ננסה לנבא ולהבין, ובהצלחה בלימודים כמשתנה בלתי תלוי המנבא מי התלמידים שלהם מחשבות אובדניות .במסגרת אחרת ,אנו עשויים להתעניין בהשלכות שיש למחשבות אובדניות ,על היבטים שונים בחיי התלמיד ,כגון הצלחה בלימודים .במחקר זה ,האם יש לתלמיד מחשבות האובדניות יהיה המשתנה הבלתי תלוי המנבא את ההצלחה בלימודים (המשתנה התלוי). לעיתים קרובות ניסוח ההשערה מבהיר מי בעיני החוקר הוא המשתנה התלוי ומי המשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי נמוך מנבא בדידות חברתית .ודוגמה נוספת, כאשר חוקר מציג השערה בנוסח :יש קשר בין פגיעות מיניות בילדות ובין קשיים ביצירת קשרים אינטימיים בבגרות ,הוא אומנם לא מציג באופן ישיר מהו המשתנה הבלתי תלוי ומהו המשתנה התלוי ,אך ברור למדי מהניסוח שחוויות בילדות מנבאות מצב בבגרות ,ולא להיפך. פעמים אחרות הניסוח הוא בהיר פחות ואינו מאפשר לזהות מהו המשתנה הבלתי תלוי ומהו המשתנה התלוי :יש קשר בין דימוי עצמי לבדידות; יש קשר בין מחשבות אובדניות לתחושת תקווה .במקרים מעין אלו אנו מבינים את החלוקה למשתנה תלוי ובלתי תלוי רק על בסיס קריאת ההצעה או העבודה עצמה ,האמורה להציג באופן ברור יותר את הרציונל המקשר בין המשתנים הנכללים בהשערות .רק כך נוכל לדעת אם החוקרות בוחנות את ההשפעה המיטיבה של תקווה (משתנה בלתי תלוי) על מחשבות אובדניות (משתנה תלוי) או שאולי הן בוחנות את ההשפעות
השליליות של מחשבות אובדניות (משתנה בלתי תלוי ) על תפיסת העתיד ותקווה (משתנה תלוי). מהו קשר אנו אומרים שהשערה מציגה קשר בין משתנים .מה המשמעות של הביטוי 'קשר'? יש דרכים שונות לתאר מושג זה בצורה אינטואיטיבית .נתחיל דווקא מהרעיון של חוסר קשר בין שני משתנים .למשל ,כשאנו אומרים שאין קשר בין רמת ההכנסה לאמפתיה ,אנו מתכוונים לכך שלאנשים בדרגות הכנסה שונות עשויות להיות רמות דומות של אמפתיה ,ולאנשים באותה דרגת הכנסה עשויות להיות רמות שונות של אמפתיה .כשנפגוש אדם שיש לו רמת הכנסה מסוימת ,לא יהיה לנו רמז האם הוא יותר או פחות אמפתי מהשכן שלו שרמת ההכנסה שלו גבוהה או נמוכה ממנו. כלומר ,כשאין קשר בין משתנים ,מידע על משתנה אחד לא יסייע לנו לדעת דבר על המשתנה האחר. לעומת זאת ,כשאנו אומרים שיש קשר שלילי בין תמיכה חברתית ובין בדידות, אנו מתכוונים לכך שאם אנו יודעים שאדם מסוים זוכה לרמה גבוהה של תמיכה חברתית גבוהה נצפה שרמת הבדידות שלו תהיה נמוכה יותר בהשוואה לאדם אחר שהתמיכה החברתית שהוא זוכה לה נמוכה .אם נמצא אדם שהוא בודד ננבא שרמת התמיכה החברתית שהוא מקבל נמוכה יותר משל שכנו המדווח על כך שאינו חש בדידות .דוגמה אחרת ,אם נמצא שיש קשר חיובי בין תמיכה חברתית ויכולת של הורים להתמודד עם מחלה פיזית של ילדם ,הרי כשנפגוש הורים שנודע להם לאחרונה שלילדם מחלה פיזית משמעותית ונדע שהם זוכים לתמיכה חברתית משמעותית ,ננבא שהם יצליחו להתמודד טוב יותר עם המחלה בהשוואה להורים אחרים שמדווחים שהתמיכה החברתית שלה הם זוכים נמוכה יותר. חשוב להבהיר שכשאנו משערים שיש קשר בין שני משתנים ,או שיש הבדל בין קבוצות במשתנה מסוים ,איננו מתכוונים לכך שהקשר הזה הוא בהכרח מושלם. כלומר ,אנו מצפים לכך שיכולות ההתמודדות של שתי קבוצות ההורים תהיינה שונות ,אך אין אנו מצפים שכל אחד ואחד מההורים בקבוצות השונות יקיים את הקשר .כלומר ,אנו ערים לכך שיהיו הורים עם תמיכה חברתית נמוכה שיתמודדו בצורה יעילה יותר מהורים אחרים שלהם תמיכה חברתית גבוהה יותר .ההשערה היא לגבי הנטייה הכוללת ,שעשויה להיות עקבית יותר או פחות .כלומר ,ככל שההבדלים בין הקבוצות יהיו ברורים יותר ,וככל שיהיו פחות הורים עם תמיכה נמוכה שמתמודדים היטב ופחות הורים עם תמיכה גבוהה המתמודדים בצורה לא יעילה ,כך הקשר שנמצא יהיה חזק יותר .כפי שנראה בהמשך בפרק על עיבוד נתונים ,אנו יכולים לאפיין את עוצמת הקשר באמצעות מדדים שונים כגון המתאם. נוסחים שונים להשערות קשר להשערות על קשר בין משתנים יש מספר תצורות או נוסחים שהמשמעות שלהם זהה .נוסח מקובל אחד הוא – יש קשר בין משתנה א' למשתנה ב' .למשל ,יש קשר שלילי בין רמת האמפטיה שמפגין עובד למספר השנים שהוא עובד במקצוע; יש
קשר חיובי בין רמת ההשכלה ובין רמת התמיכה בזכות הבחירה של נשים לבצע הפלה. במילים אחרות :ככל שמשתנה אחד עולה או יורד המשתנה האחר עולה או יורד .למשל ,ככל שתלמיד מצליח יותר בלימודים הוא נוטה להיות מעורב פחות במעשי אלימות פיזית קשה; ככל שתלמיד שוהה יותר זמן בפנימייה טיפולית כך גדל הביטחון שלו ביכולת להתמודד עם קשיים; ככל שהעמדה האישית של עורך העיתון היא ליברלית יותר ,יהיו בעתון יותר עיתונאים בני מיעוטים. לעיתים אנו מציגים השערות על קשר המנוסחות על דרך ההשוואה בין קבוצות: גברים תומכים בעונשים קשים על עוברי חוק יותר מאשר נשים; יש הבדלים בתמיכה בעונש גופני כלפי ילדים בין עולים מארצות מוצא שונות .למרות הנוסח השונה, מדובר גם כאן בשאלות קשר ,הזהות במשמעותן לאלו שמוצגות בנוסח אחר .למשל, ניסוח אחר של שאלות הקשר שהצגנו למעלה הוא בדרך של השוואה בין קבוצות: עובדים ותיקים הם יותר אמפתיים מעובדים ותיקים פחות; אנשים משכילים תומכים בחופש לביצוע הפלה יותר מאנשים משכילים פחות; תלמידים מצליחים מעורבים פחות במעשי אלימות פיזית קשה בהשוואה לעמיתיהם שאינם מצליחים בלימודים. היחסים בין בני זוג שהיו בטיפול וחלף זמן רב מהטיפול שעברו הם טובים פחות משל בני זוג שמשך הזמן שעבר מאז הטיפול הוא קצר. הבחירה בניסוח תלויה במחקר שאותו אנו מתכוונים לערוך .ככלל ,אם אין צורך חיוני 'לתרגם' משתנה רציף לקבוצות ,עדיף להשתמש בנוסח המדגיש את כלל הערכים שהמשתנה מקבל .הניסוח' :יש קשר חיובי בין מספר השנים במקצוע לבין רמת האמפתיה' ,עדיף בדרך כלל על הנוסח 'עובדים ותיקים אמפתיים יותר מעובדים חדשים' .זאת ,משום שאנו נאלצים לוותר על מידע הנוגע לרמת הוותק כדי להגדיר רק שתי קבוצות (ותיקים וחדשים) .וכך ,ייתכן שבקרב העובדים שהוגדרו וותיקים יש הבדלים ניכרים (למשל ,בין מי שעובדים עד עשר שנים למי שעובדים כבר יותר משלושים שנה) שאנו מאבדים את המידע עליהם. השערות עם כיוון וללא כיוון הבחנה חשובה היא בין השערות המתחייבות לכיוון להשערות שאינן קובעות כיוון .למשל ,ניתן להציג שתי השערות שונות :האחת ,גברים מוכנים לחשיפה עצמית פחות מנשים ,והשנייה ,יש הבדל בין גברים לנשים במידת החשיפה העצמית. בהשערה הראשונה התחייבנו לכיוון .אם נמצא שגברים מוכנים לחשיפה עצמית פחות מנשים ,איששנו את ההשערה .אולם ,אם לא נמצא קשר בין שני המשתנים ,או שנמצא שגברים מוכנים לחשיפה עצמית יותר מנשים ,ההשערה שלנו לא אוששה. לעומת זאת ,אם שיערנו שיש הבדלים בין גברים ונשים ברמות החשיפה ,הרי גם ממצא שגברים מוכנים יותר לחשיפה וגם ממצא שגברים מוכנים פחות לחשיפה עצמית בהשוואה לנשים ,יאששו את השערתנו. לכאורה ,ניתן היה ללכת בדרך הזהירה ולא להתחייב לכיוון ולהגדיל בכך את הסיכוי שההשערה שלנו תאושש .אולם ,בתהליך המדעי ,אישוש של השערות שנקבע להן כיוון מראש ,משכנע יותר מאישוש של השערות שלא נקבע להן כיוון מראש .ההעדפה הברורה היא לקבוע כיוון של השערה על סמך התיאוריה המהווה
את הבסיס להשערה .קביעת הכיוון מראש להשערה ,בהתבסס על ממצאים קודמים ותיאוריה ,מגבירה את הביטחון שלנו שהממצאים שהתקבלו אינם מקריים ,אלא מהווים אישוש של השערה הנשענת על מקורות נוספים .משום כך ,עדיף לבסס השערות על ידע ותיאוריה ולהציע כיוון להשערה. לעיתים ,יש מצבים שבהם הידע הקודם אינו מהווה בסיס לקביעת כיוון .למשל, ממצאים שהתקבלו במחקרים קודמים סתרו זה את זה ואיננו יכולים להכריע .לעיתים אף קשה להכריע כיצד התיאוריה הקיימת מובילה להשערה עם כיוון .במקרים מעין אלו ,אנו מציגים מה שמקובל לכנות 'השערה גישושית' ()exploratory hypothesis שהיא ללא כיוון .ההתייחסות והפרשנות לאישוש ההשערה היא זהירה וטנטטיבית יותר מאשר אישוש של השערות עם כיוון .בדרך כלל מומלץ ,על בסיס הידע שהצטבר במחקר הגישושי ,להמשיך ולבחון את ההשערה ,הפעם עם כיוון. בהשערות המבוססות על כיוון נשתמש בביטויים כגון קשר חיובי וקשר שלילי (לעיתים קוראים לו גם 'קשר הפוך') .השערות על קשר חיובי מצפות שאם נבחן אצל אותו המשתתף את הערכים של שני משתנים נגלה שיש נטייה שיטתית לכך שאם המשתתף גבוה במשתנה אחד הוא גם יהיה גבוה יותר במשתנה האחר .השערות על קשר שלילי מצפות שככל שהמשתתף גבוה יותר במשתנה אחד הוא ייטה להיות בעל ערך נמוך יותר במשתנה האחר. חשוב שניסוח ההשערה יהיה ברור באשר לכיוון .למשל ,יש קשר חיובי בין מספר שנות הניסיון לרמת האמפתיה היא השערה שכיוונה ברור באופן אינטואיטיבי, שכן אנו מבינים מהם גבוה ונמוך בשנות ניסיון וכן מהם גבוה ונמוך ברמת האמפתיה. לעומת זאת ,אם מוצגת השערה שיש קשר חיובי בין גיל ובין היחס לזקנה ,איננו בטוחים למה הכוונה יחס לזקנה ומה במשתנה זה נחשב גבוה ונמוך .כמו כן ,עדיף להציג השערה האומרת שיש קשר חיובי בין השכלה ובין עמדה המכירה בזכותה של אישה לבצע הפלה ,לעומת השערה שאומרת שיש קשר חיובי בין השכלה לעמדה כלפי הפלות .זאת ,משום שלא ברור אינטואיטיבית מה הערכים שמקבל המשתנה 'עמדה כלפי הפלות' ומהו כיוון 'חיובי' או 'שלילי' של הקשר .ככל שנבהיר את המשתנים בהשערה ואת כיוון ההשערה ,כך נמנע אי הבנות וטעויות. אופי הקשר (קשר לינארי ולא לינארי) בדרך כלל אנו מציגים השערות בנוסח :יש קשר חיובי בין מספר הילדים שיש להורה ובין שביעות רצון מהחיים .ובנוסח אחר :ככל שלהורה יש ילדים רבים יותר הוא יהיה שבע רצון יותר מהחיים .השערות אלו מנוסחות בדרך המרמזת שהקשר הוא לינארי כלומר :ככל שמשתנה אחד עולה האחר עולה ,וניתן לתאר את הקשר כקו ישר .אולם ,יש לתת את הדעת על כך שלעיתים יש השערות המניחות שיש קשר בין שני משתנים ,אך הוא אינו לינארי .למשל ,השערה הטוענת שרמות האמפתיה של קרימינולוגים קליניים היא נמוכה בקרב עובדים חדשים ,גבוהה יותר בקרב עובדים
ותיקים יותר ונמוכה יותר בקרב עובדים ותיקים מאוד .אם תנסו לצייר את הקשר הזה תראו שהוא בצורת פעמון. איור 4.1 דוגמה של קשר לא לינארי בצורת פעמון בדרך כלל ההשערות מוצגות בדרך המניחה קשר לינארי .אם ,בהקשר מחקרי מסוים ,ההשערה היא על קשר לא לינארי ,יש לציין זאת באופן ברור ולאפיין את הקשר הזה .כך למשל אפשר לתאר קשר קורוולינארי ( )curvilinearשהוא 'קמור' – או 'קעור' ,או אף קשר מורכב יותר בין המשתנים. ^^##349השערות סיבתיות השערות סיבתיות מציגות קשר בין שני משתנים אך ממשיכות וטוענות שמשתנה אחד (הבלתי תלוי) הוא הגורם הסיבתי האחראי לשינוי ,לתוצאה במשתנה אחר (התלוי) .השערות סיבתיות משתמשות בביטויים המדגישים את התפקיד סיבתי
שממלא אחד המשתנים שהוא – 'מוריד'' ,מעלה'' ,מפחית'' ,משפר'' ,משפיע'' ,מונע' או 'גורם'. דוגמאות להשערות סיבתיות: ציפיות גבוהות של הממונה מעובדיו מפחיתות את תחושת הדחק של העובדים. השימוש בסמים משפיע על התפקוד ההורי של המכור. התעללות מינית בילדים על ידי קרוב משפחה גורמת לירידה בתחושת האמון שלהם במבוגרים. טיפול קוגניטיבי בקשישים הסובלים מדיכאון מוריד את רמות הדיכאון. כדי להראות שיש קשר סיבתי בין משתנה בלתי תלוי למשתנה תלוי ,יש לעמוד בשלושה תנאים: .1המשתנה הבלתי תלוי קודם בזמן למשתנה התלוי (הסיבה מתרחשת לפני התוצאה) .2יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי .3אין גורם אחר האחראי לקשר הזה את ההבדל בין השערת קשר להשערה סיבתית נדגים בעזרת השאלה מה קורה למורים שהשתתפו בסדנה לפתרון קונפליקטים עם הורים .נציג את השערת הקשר: מורים שהשתתפו בסדנה ידווחו על יכולת התמודדות עם קונפליקטים טובה יותר בהשוואה למי שלא השתתפו בסדנה .ההשערה הסיבתית במקרה זה תהיה: השתתפות בסדנה משפרת את היכולת לפתור קונפליקטים עם הורים .כל מה שנדרש לנו כדי להוכיח השערת קשר היא העובדה שיש שיטתיות בתוצאות בדרך ששיערנו .נניח שמצאנו ,שאומנם ,מורים שהשתתפו בסדנה מדווחים על יכולת טובה יותר מאשר מורים שלא השתתפו בסדנה .בכך ענינו על כל מה שנדרש כדי לעמוד מאחורי השערת הקשר ,שהרי מצאנו שמי שהשתתפו בסדנה הם בעלי יכולת פתרון קונפליקטים טובה יותר בהשוואה למורים שלא השתתפו בסדנה. אולם ,אין בתוצאות שקיבלנו די כדי להוכיח את ההשערה הסיבתית שהסדנה היא האחראית או הגורם הסיבתי ליכולת פתרון קונפליקטים טובה יותר .כדי להוכיח השערה סיבתית זו נידרש להראות גם שלא היה גורם אחר שהיה אחראי להבדל ביכולות לפתרון קונפליקטים בין מי שהשתתפו בסדנה לבין מי שלא .כך למשל ,ייתכן שמי שבוחר להגיע לסדנאות אלו הם מורים המעוניינים בפתרון קונפליקטים עם הורים והם למעשה בשלים לשיפור היכולות שלהם ,גם ללא הסדנה ,בעוד שמי שלא הגיעו לסדנה הם מורים שאינם מוטרדים מהקונפליקטים עם ההורים ולא יעשו מאמץ להתמודד אתם בדרכים יעילות .כלומר ,לא הסדנה היא הגורם הסיבתי להבדלים בין שתי קבוצות המורים .כדי להוכיח את ההשערה הסיבתית ,שהסדנה היא הגורם הסיבתי ,נזדקק למידע נוסף .כפי שנראה בהמשך (פרק ,)10בחינת קשר סיבתי
מחייבת מערכי מחקר מורכבים וקשים יותר לביצוע מאשר מערכי מחקר העונים על Formatted: Highlight שאלות קשר. Formatted: Highlight Formatted: Highlight חשוב להדגיש :כשאנו משערים שלמשתנה אחד יש השפעה סיבתית על Formatted: Highlight משתנה אחר ,איננו מתכוונים שהוא המשתנה היחיד שלו יש השפעה .הכוונה שלנו Formatted: Highlight היא שלמשתנה המסוים יש השפעה ייחודית משלו ,באופן נפרד מגורמים אחרים שעשויים גם הם להשפיע .בדוגמה הקודמת ,ברור לנו שעשויות להיות סיבות שונות Formatted: Highlight ליכולת של מורים לפתור קונפליקטים עם הורים ,כולל המידה שבה המורה מעוניין לקדם את יכולתו לפתור קונפליקטים .עם זאת ,עלינו להראות שמעבר ובנפרד מכל שאר הגורמים ,לסדנה עצמה הייתה תרומה ייחודית .ייחודית ,אך לאו דווקא התרומה היחידה או הגדולה ביותר .נעבור לדוגמה נוספת :אם אנחנו אומרים שסגנון הורות תוקפני כלפי ילד ,משפיע על התנהגותו התוקפנית של ילד כלפי ילדים אחרים ,אין אנו אומרים שסגנון ההורות הוא הגורם היחיד המשפיע על תוקפנות הילד .אולם כדי להוכיח את ההשערה שלנו ,עלינו להראות שלסגנון ההורי יש השפעה ייחודית מעבר לכל הגורמים האחרים המשפיעים על התנהגותו התוקפנית של הילד. לבחינה של השערות סיבתיות עשויה להיות תרומה חשובה .כאשר אנו יכולים להוכיח שהתערבות גורמת לשיפור במצבם של פונים ,יש בכך מידע חשוב יותר מאשר כשאנו מאששים השערת קשר .כך למשל ,אם נמצא קשר בין אכילת שום להפחתת הסיכון לשבץ מוחי ,נרצה לדעת האם זהו קשר סיבתי .אם שום הוא הסיבה להפחתת סיכון נמליץ לאכול שום באופן מוגבר (ואולי גם להוסיף מי פה) .אולם ,ייתכן שמי שנוהגים לאכול שום גם נוהגים לשתות מיץ רימונים בכמויות גדולות ,ולמעשה מיץ הרימונים מסייע למניעת שבץ ,ולא השום .במקרה זה לא נמליץ על אכילת שום מוגברת אלא דווקא על מיץ רימונים .לכן ,להוכחת הקשר הסיבתי בין אכילת שום למניעת שבץ ,חשיבות מרכזית בניסיון שלנו להשפיע על הסיכוי למנוע שבץ מוחי. ודוגמה אחרת – נמצא קשר בין לידה באמצעות ניתוח קיסרי לבין הולדת תינוק עם אוטיזם ( .)Zhang et al., 2019חשוב לנו לדעת האם הניתוח הוא הגורם הסיבתי לאוטיזם (למשל ,משום שהוא גורם לטראומה לעובר) ,או שמצב סוציו אקונומי עומד מאחורי קשר זה – ניתוחים קיסריים שכיחים יותר במשפחות בעלות סטטוס סוציו אקונומי גבוה ובמקומות רבים בעולם בדיקות לגילוי אוטיזם שכיחות יותר בקרב משפחות בעלות סטטוס סוציו אקונומי גבוה .ייתכן לכן שהניתוח אינו גורם סיבתי והקשר בין הניתוח לאוטיזם משקף מעורבות של משתנה שלישי – סטטוס סוציו אקונומי.בדומה ,יש לנו עניין רב לבדוק השפעות של התערבויות המופעלות כדי להשיג שיפור בתחומי חיים רבים אחרים. בשלב זה של הדיון על השערות סיבתיות ,רבים מתלמידיי מגיעים למסקנה שמה שנדרש לשם הוכחה של השערה סיבתית הוא בלתי אפשרי .זאת ,משום שתמיד יש אפשרות שגורם אחר ונוסף אחראי לתוצאות ,מלבד הגורם שנכלל בהשערה שלנו .בפרקים אחרים נדון בדרכים שבהן אנו יכולים לענות על השערות סיבתיות בעיקר באמצעות מערכי מחקר ניסויים .כאן ,כדי להראות דרך אחת שבה ניתן להתמודד עם הקשיים בהוכחת קשר סיבתי ,נביא לדוגמה את הפעולה הברוכה של מי שמבקשים לצאת נגד הפליה על רקע מגדרי ,אתני ,וכדומה .אחת הדרכים שבהן ניתן להראות שאומנם המגדר או הלאום משפיעים על החלטות בנוגע להשכרת
דירות או תעסוקה ,היא לשלוח קורות חיים או בקשה לשכור דירה בנוסחים שונים. כל הנוסחים זהים מלבד במין המועמד או הלאום שלו .למשל ,בנוסח אחד של קורות חיים לבקשת עבודה בחברת הזנק השם יובל מתייחס לזכר ובנוסח האחר יובל היא מועמדת .בנוסח אחד השם יהיה משה ובאחר מוסא .כמובן ,יש גורמים רבים המשפיעים על הסכמה להשכיר דירה או להציע עבודה .אולם ,במחקר הנוכחי כל הבדל בתגובות של המשכירים או של מקומות העבודה ניתן ליחס לפרט המסוים שהוא היחיד השונה בשני הנוסחים .זאת ,משום שכל השאר זהה ,וכל ההשפעות האחרות שבוודאי משפיעות על החלטות של מעסיק פוטנציאלי כגון ניסיון קודם ,הן זהות בין שתי הקבוצות .כאמור ,נדון בנושא זה ביתר הרחבה בפרק על מערכי מחקר. בהקשר לדיון שלנו על השערות סיבתיות חשוב להכיר שני ביטויים בספרות המקצועית .הראשון הוא .confoundingזהו ביטוי המתייחס לעובדה שההבדלים בין מי שנחשפו לגורם הסיבתי (למשל קיבלו סדנה) לאחרים (שלא קיבלו סדנה) , כוללים לא רק את מתן הסדנה אלא גם הבדלים נוספים (למשל ,הבדלים בגיל, במוטיבציה ,ביכולת כללית) שלהן הייתה עלולה להיות השפעה סיבתית .ניתן לומר אם כן ,שכשאנו מנסים לבחון השערה שגורם מסוים הוא הסיבה לשינוי במשתנה אחר ,עלינו לוודא שאנו מצליחים ל'נטרל' את הגורמים המהווים את ה confounding ולמנוע את הבלבול בין הגורם הסיבתי לגורמים אחרים. הביטוי השני שכדאי להכיר הוא .counterfactualזו למעשה דרך החשיבה שלנו כשאנו מבקשים למנוע את ה .confounding -דרך החשיבה הזו היא לבחון את הקבוצה שקיבלה את הגורם הסיבתי (למשל ,התערבות) ולהשוות אותה לקבוצה שהייתה נראית כמוה ,אילו לא נחשפה לגורם הסיבתי: “We observe what did happen when people received a treatment….[and use a control group to estimate] what would have happened to those same people if they simultaneously had not received treatment” (Shadish et al., 2002, p. 5). בפרק על מערכי מחקר נדון בדרכים שבהן אנו בונים את אותן קבוצות ההשוואה שמבוססות על הרעיון של counterfactualושתפקידן להתמודד עם החשש מפני .confounding ^^##350השערות הנוגעות ליותר משני משתנים בכל הדוגמאות שהוצגו עד עתה התמקדנו ביחסים בין שני משתנים בלבד. אולם ,בדרך כלל ,מחקרים בוחנים מספר רב יותר של משתנים .בחלקים הבאים נדון בהשערות המערבות יותר משני משתנים. סדרת משתנים בלתי תלויים המנבאת משתנה תלוי' ,הסבר שונות' לעיתים יש לנו עניין להבין תופעה מורכבת ,המהווה את המשתנה התלוי במחקר שלנו ,לדוגמה שחיקה בקרב מטפלים בילדים נפגעי התעללות והזנחה. כשאנו בוחנים קבוצה של עובדים אנו מגלים בדרך כלל שרמת השחיקה אצל כל אחד מהם שונה .כלומר יש שונות ( )varianceבתופעה .היעד שלנו כחוקרים הוא לפגוש את העובד הבא ולנבא האם רמת השחיקה שלו תהייה גבוהה או נמוכה .הדרך
לעשות זאת היא למצוא משתנים בלתי תלויים שיוכלו לסייע לנו להבחין בין עובדים החווים שחיקה גבוהה לאלו החווים שחיקה נמוכה .ככל שנצליח בתהליך זה ,הרי שכשנפגוש עובד ונשאל מה מאפיין אותו מבחינת המשתנים הבלתי תלויים נוכל לנבא באופן מדויק יותר היכן הוא נמצא בסולם השחיקה .לשם דוגמה נניח שהספרות מלמדת אותנו שתופעה זו מוסברת על ידי גורמים מעולמות תוכן שונים :מאפייני הילדים שבהם הם מטפלים ,הרקע האישי של העובדים וחוויות הילדות שלהם ,תנאי העבודה ,התמיכה מהארגון ,התמיכה החברתית שהם מקבלים מעמיתים ,קבלת הדרכה ועוד .לכל אחד מהמשתנים שהוזכרו עשויה להיות תרומה להסבר התופעה, ובמונח מקצועי מקובל :ל'הסבר השונות בתופעה' (.)explained variance למה הכוונה בביטוי זה? יש לציין את העובדה שתופעת השחיקה בעבודה שונה בין מטפל למטפל .יש מי שחשים תחושות שחיקה קשות ,ואחרים חשים תחושות ברמה נמוכה יותר ,או שאינם חשים שחיקה כלל .כלומר ,אם נבחן קבוצה של עובדים ,נראה שיש שונות ביניהם ברמת השחיקה .למעשה ,מטרת המחקר שלנו היא לנסות ולהבין ,ובעיקר לנבא ,מי העובדים אשר להם רמות שחיקה גבוהות ומי אלו שרמות השחיקה שלהם נמוכות יותר .נשתמש בדוגמה קיצונית ולא ריאלית, אשר תשמש אותנו כבסיס בהמשך הדיון .בדוגמה זו יש שני סוגי עובדים :מקבלי הדרכה ומי שאינם מקבלים הדרכה .נוסיף ונניח שיש שתי רמות שחיקה בלבד- שחיקה גבוהה ושחיקה נמוכה .וכעת ,נערוך מחקר הבוחן את רמות השחיקה של מי שמקבלים הדרכה לעומת מי שאינם מקבלים הדרכה .שוו בנפשכם שבמחקר זה, לכל מי שמקבל הדרכה יש רמת שחיקה נמוכה וכל מי שאינו מקבל הדרכה חש רמות שחיקה גבוהות .היכן אנו עומדים בסוף המחקר? אנו נמצאים במצב שבעתיד נוכל לנבא בדיוק מלא למי יש רמות שחיקה גבוהות ולמי נמוכות .השאלה שנשאל תהיה האם אתה מקבל הדרכה? אם התשובה חיובית ננבא שאצל אדם זה נמצא שחיקה נמוכה ואם התשובה שלילית ננבא שחיקה גבוהה .בדוגמה זו הניבוי שלנו יהיה מושלם .ובמילים אחרות ,נוכל להסביר את כל השונות בין העובדים באמצעות המשתנה 'מקבל הדרכה' .נוכל גם לומר שבאמצעות המשתנה הבלתי תלוי (קבלת הדרכה) הצלחנו להסביר 100%מהשונות במשתנה התלוי שלנו ,רמת השחיקה. המציאות היא כמובן מורכבת יותר .נניח שיש קשר שלילי בין קבלת הדרכה ובין שחיקה ,ומי שמקבל הדרכה נוטה להיות שחוק פחות .אם נעזר בשאלה :האם אתה מקבל הדרכה? כדי להבין מי שחוק יותר ומי שחוק פחות ,נוכל לנבא רמות שחיקה בהישען על שאלת ההדרכה .למי שמקבל הדרכה ננבא רמות שחיקה גבוהות ולמי שאינו מקבל הדרכה ננבא רמות נמוכות .אולם ,סביר מאוד שלא נוכל לנבא בדיוק מלא ולא נוכל להסביר את כל השונות בין העובדים בהסתמך על שאלת ההדרכה, אלא רק חלק מהשונות .כלומר ,יהיו מצבים שבהם עובדים המקבלים הדרכה חווים שחיקה ויהיו גם עובדים שאינם מקבלים הדרכה ,אך בכל זאת אינם חווים שחיקה. אומנם בעזרת שאלת ההדרכה ננבא ברמת דיוק גדולה יותר ממה שיכולנו לפני שידענו שהדרכה מנבאת שחיקה ,אך עדיין לא נוכל להסביר את כל השונות ,והניבוי שלנו לא יהיה מושלם. אחת הדרכים שבהן חוקרים מנסים להתקדם ליעד שהוא הסבר השונות באופן המלא ביותר ,היא להוסיף משתנים בלתי תלויים ,ולהיעזר בסדרה של משתנים בלתי
תלויים במטרה לנבא בצורה מדויקת יותר ולהסביר חלק גדול יותר מהשונות בין העובדים .זהו מהלך של ניבוי רב-משתני ( .)multi-variate predictionוכך אנו מנסים להקטין באופן הדרגתי את אותו החלק בשונות שטרם מצאנו לו הסבר ( .)unexplained varianceבדרך כלל איננו מצפים להגיע להסבר מושלם של שונות .בחלק אחר של ספר זה נעסוק בפרטים טכניים כיצד מהלך זה מתבצע מבחינה חישובית. משתנה בקרה ()control variable משתני בקרה הם משתנים שאנו מבקשים לשלוט בהם כדי למנוע בעדם להפריע לנו לבחון את הקשרים בין משתנים שבהם יש לנו עניין .נניח שחוקרת מתעניינת בקשר שבין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות בקרב תלמידי תיכון. החוקרת יודעת ממחקרים אמפיריים קודמים או מתיאוריות רלוונטיות ,שמצב רוח דיכאוני שכיח יותר אצל תלמידות מאשר בקרב תלמידים .היא יודעת שכאשר היא תבחן את הקשר שמעניין אותה ,בין מצב רוח דיכאוני לבין מחשבות אובדניות, המשתנה מגדר יהיה מעורב בבדיקה זו וישפיע על הממצאים .כלומר ,ייתכן שהקשר שתמצא בין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות ,מקורו בעובדה שלמשתנה מגדר יש קשר עם כל אחד מהם ,וכך יוצר קשר 'מדומה' ( )spuriousבין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות. נבחין בשני מצבים :במחקרים שבהם החוקרת מעוניינת ללמוד על גורמים שונים המנבאים מחשבות אובדניות ,כגון מצב רוח דיכאוני ומגדר ,היא תכלול את המשתנה מגדר כמשתנה בלתי תלוי נוסף ותבדוק את הקשר שלו למשתנה התלוי של מחשבות אובדניות ,לצד משתנים בלתי תלויים אחרים .במצב השני החוקרת אינה מעוניינת במשתנה מגדר ובקשר שלו למחשבות אובדניות .כמו כן המעורבות האפשרית של מגדר בקשר שבין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות רק מפריעה לחוקרת לבחון את הנושא שמעניין אותה (הקשר שבין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות) ,ולכן היא תרצה 'לנטרל' את משתנה המין ו'לשלוט' בו ( .)controlבשפה הטכנית ,החוקרת תתייחס למשתנה המין כאל משתנה בקרה (.)control variable נציין שחשיבה על שליטה במשתנים מתערבים קיימת הן בהשערות סיבתיות והן בהשערות על קשר .בהשערות סיבתיות ,החשיבות של שליטה על כל המשתנים, שאינם המשתנה הבלתי תלוי שאנו בוחנים כסיבה למשתנה התלוי ,ברורה מאליה. הרי זו הדרישה להוכחת קשר סיבתי – שהוא אינו נובע ממקורות אחרים ,מלבד המשתנה הבלתי תלוי שאנו טוענים שהוא הסיבה .אך משתני בקרה חשובים גם במחקרים רבים אחרים הבוחנים השערות של קשר .זאת ,משום שלעיתים קרובות חוקרים בוחנים אומנם השערות של קשר בין משתנים ,אך מבקשים לזהות באופן מדויק יותר עד כמה הקשר שהם מוצאים בין המשתנה הבלתי תלוי לתלוי נובע מהיחסים בין שני משתנים אלו ,או אולי הוא רק קשר 'מדומה' ( )spuriousהמשקף קשרים אחרים ,שהחוקר אינו מעוניין בהם ,בין היתר משום שהם ידועים כבר ,ואינם תורמים מידע חדש. לדוגמה ,נניח שחוקר רוצה לבחון את הקשר בין הקראת סיפורים לילד לפני השינה ובין המהירות שבה הילד ילמד לקרוא .החוקר ממוקד בקשר שבין חשיפה
להקראה למהירות לימוד הקריאה .עם זאת ,החוקר מניח שלהורים הקוראים סיפורים לילדיהם באופן תכוף יותר יש מאפיינים מסוימים .לדוגמה ,ייתכן שהורים משכילים קוראים לילדיהם לפני השינה יותר מהורים לא משכילים .במקביל ,ידוע שהשכלתם של ההורים קשורה גם למהירות שבה ילדים לומדים לקרוא .מכיוון שהחוקר בדוגמה הנוכחית לא מעוניין בהשפעה של המשתנה השכלת הורים (יש די ידע מוקדם על ההשפעות של השכלת הורים ואין צורך להמשיך ולבחון אותם במחקר הנוכחי) ,הוא מתייחס למשתנה זה כמשתנה בקרה ,במטרה לנטרל את השפעתו. מה המשמעות של התייחסות למשתנה מסוים כמשתנה בקרה (ולא כמשתנה בלתי תלוי)? כיצד ניתן לנטרל או לבקר אותו (לשלוט בו)? כפי שנראה גם בפרקים בהמשך ,יש שתי דרכים מרכזיות לשלוט במשתנים :שליטה באמצעות מערך מחקר ושליטה באמצעים סטטיסטיים .בדוגמה המציגה קשר בין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות והתפקיד של מין כמשתנה שאנו מעוניינים לנטרל ,הדרך שלנו לבקר את משתנה המין באמצעות מערך המחקר היא לערור את המחקר בקרב בנים בלבד או בנות בלבד .אם כך ננהג ,ברור שהקשרים שנמצא במחקרנו בין מצב רוח דיכאוני ובין מחשבות אובדניות לא הושפעו מהמשתנה של מין ,משום שאין משתנה כזה ,יש קטגוריה אחת בלבד .בדוגמה של הקראה לילדים ,נוכל להתמקד רק בהורים משכילים (או רק במי שאינם משכילים) .בכך ,נמנע את החשש שהקשר שמצאנו בין הקראת סיפורים למהירות רכישת הקריאה של הילדים מקורו בהבדלים בהשכלת הורים ,בין מי שמקריאים למי שאינם מקריאים. כמו כן יש דרכים סטטיסטיות ל'שלוט' במשתנה בקרה בדיעבד ,לאחר שכבר אספנו את הנתונים ממדגם שכלל נשים וגברים וכן הורים משכילים והורים פחות משכילים .דרך אינטואיטיבית אחת היא לבדוק את הקשר בין הקראת סיפורים לרכישת הקריאה בנפרד בקרב הורים משכילים ובקרב הורים לא משכילים ,זאת כדי לבחון את אופי הקשר כאשר המשתנה השכלה אינו מתערב בקשר שבין הקראה למהירות רכישת הקריאה .לא ניכנס לפרטי הניתוח הסטטיסטי המתאים ,שעליו נעמוד בחלק של הספר העוסק בעיבוד נתונים כמותי ,אך נדגים אותו בקצרה בדוגמה שהצגנו על הקשר שבין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות בקרב תלמידי תיכון. לפני שנבדוק את הקשר בין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות ,נבחן את הקשר שבין מין למצב רוח דיכאוני ,נעריך את עוצמתו ו'ננכה' קשר זה מהקשר שנמצא בהמשך בין מצב הרוח הדיכאוני ובין מחשבות אובדניות .אם לא נמצא כלל קשר בין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות לאחר ש'ניכינו' את השפעת המין על דיכאון, נלמד מכך שהקשר מצב הרוח למחשבות אובדניות הוא למעשה תוצר של הקשר שבין מין לדיכאון ושל הקשר שבין מין למחשבות אובדניות ,ומצב הרוח הדיכאוני, כשלעצמו ,אינו קשור למחשבות אובדניות .אם בכל זאת נמצא קשר בין מצב הרוח הדיכאוני למחשבות אובדניות לאחר ששלטנו במשתנה המין ,נבין מכך שהקשר בין מצב רוח דיכאוני למחשבות אובדניות עומד בפני עצמו ואינו נובע רק מהמעורבות של המשתנה הנוסף שהוא מין .כמובן ,שייתכן שאחרי שננכה מהמשתנה מצב רוח
דיכאוני את השפעת המין ,הקשר בין מצב הרוח למחשבות אובדניות עשוי להיות חלש יותר מאשר לפני שניכינו ממנו את משתנה המין. משתנה מתווך ()mediating לעיתים אנו יודעים שיש קשר בין שני משתנים ואנו מנסים להבין את התהליך המוביל לקשר זה .לדוגמה ,נמצא שבקרב הורים לילד הנמצא על הרצף האוטיסטי יש קשר חיובי בין עוצמת בעיות השינה של הילד ובין רמות הדחק של ההורה. החוקר מנסה להבין 'איך זה קורה' ,מדוע יש רמות דחק גבוהות יותר להורים שלילדם קשיים רבים יותר בשינה .כאן אנו מחפשים 'משתנה מתווך\" -משתנה הנמצא בתווך ,בין המשתנה הבלתי-תלוי למשתנה התלוי ,מושפע מהבלתי-תלוי ומשפיע על התלוי .בדוגמה הנוכחית ,הספרות עשויה להציע מנגנונים שונים המתווכים בין בעיות שינה של הילד (המשתנה הבלתי תלוי) לרמות הדחק ההורי (המשתנה התלוי) .מנגנון אחד עשוי להיות שהורים לילד עם בעיות שינה קשות מודאגים שמא בעיות אלו מרמזות הן על קשיים משמעותיים והן על מצוקה של הילד שאינו מצליח להתמודד אתם ולכן אינו ישן .דאגות וחרדות אלו מעלות את רמות הדחק .בדוגמה זו ,דאגות ההורים הן המשתנה המתווך בין בעיות שינה של הילד ובין רמות הדחק של ההורים .מנגנון אחר עשוי להיות שכשילדים אינם ישנים בלילה הם חסרי שקט במהלך היום ומה שמגביר את רמות הדחק של ההורים אלו הן דווקא התנהגויות אלו במהלך היום המתיש .כלומר ,בדוגמה זו אופי ההתנהגויות של ילדים שלא ישנו בלילה הוא המשתנה המתווך .מנגנון נוסף עשוי להיות ההשפעה של בעיות שינה של הילד על בעיות שינה של הוריו ,ובעיות שינה אלו הן האחראיות לרמות דחק גבוהות יותר ,תגובה לחוסר שינה ולעייפות מתישה .כאן ,בעיות שינה של הילד (משתנה בלתי תלוי) מובילות לפגיעה באיכות השינה של ההורים (משתנה מתווך) והדבר מוביל לדחק גבוה אצל ההורים (המשתנה התלוי). חוקר המנסה להבין מהם המנגנונים הקושרים בין בעיות השינה של הילד לדחק ההורי ,עשוי להציג השערות על המשתנה (או המשתנים) המתווך בין בעיות שינה לדחק .בהתאם לדוגמאות שהבאנו ,החוקר עשוי לשער שבעיות שינה של ההורים מתווכות בין בעיות שינה של הילד ובין דחק הורי בדרך הבאה :בעיות השינה של הילד גורמות לבעיות שינה להורים ובעיות שינה אלו הן הקשורות לדחק ההורי .או בדוגמה אחרת ,הגורם המתווך בין בעיות שינה של ילדים לדחק הורי היא התנהגות בעייתית של הילד במהלך היום :לילדים שלהם בעיות שינה בלילה קשה יותר לתפקד במהלך היום והתנהגותם במהלך היום בעייתית יותר; התנהגות בעייתית זו קשורה לרמות דחק גבוהות יותר בקרב הורים. נפנה את תשומת הלב לכך שלא כל משתנה יכול לשמש כמשתנה מתווך. לדוגמה :משתנים כגון מין (זכר או נקבה) ,גיל ,ארץ לידה ,אינם יכולים להיחשב משתנים מתווכים משום שמשתנה מתווך אמור להיות מושפע ממשתנה בלתי תלוי. בדוגמאות שהבאנו ,משתנים כגון מין וגיל אינם יכולים להיות מושפעים ממשתנה בלתי תלוי .כמובן שיש דוגמאות שאינן חד משמעיות ,דוגמאות אלה מחייבות בחינה זהירה .כך למשל ,יש תכונות אישיות הנחשבות יציבות ולכן הן אינן יכולות לשמש כמשתנים מתווכים .חוקר המציג משתנים מתווכים כגון 'גישה אופטימית לחיים' או 'אישיות אוטוריטטיבית' ,חייב להבהיר שהוא אומנם מתכוון לכך שנטיות אישיות אלו,
הנחשבות יציבות בדרך כלל ,אומנם מושפעות מהמשתנה הבלתי תלוי (למשל ,יחס הורי בילדות) ולכן יכולות לשמש כמשתנים מתווכים. לעיתים אנו מדברים על קשר בין משתנים ואומרים ש'ערכים גבוהים במשתנה אחד נוטים להופיע בערכים גבוהים במשתנה האחר' .במקרה זה חשוב להבהיר כי אנו מתכוונים ,גם אם לצרכי הקיצור איננו אומרים זאת באופן מפורש ,שבדרך דומה, 'ערכים נמוכים במשתנה אחד נוטים להופיע בערכים נמוכים במשתנה האחר' .לכן נדגיש שבניסוח זה של השערת תיווך\" :בעיות שינה של הילד גורמות לבעיות בשנת ההורים ,ובעיות אלו בשנת ההורים מביאות לרמות דחק גבוהות\" ,אנו מתכוונים גם לכך שילדים שאין להם בעיות שינה להוריהם יש פחות בעיות שינה ורמות הדחק של הורים שישנים טוב בלילה הן נמוכות יותר .לעיתים ,כדאי לנסח השערת תיווך בצורה מפורטת המציגה את שני המצבים .לדוגמה: אנו משערים שהקשר בין יחסם של מורים לתלמיד ובין הצלחתו האקדמית בלימודים מתווכת על ידי תחושת השייכות שלו לבית הספר. כלומר ,תלמידים הזוכים ליחס חיובי מהמורים מפתחים תחושת שייכות לבית הספר ותחושה זו עוזרת להם להצליח בלימודים ,ולהיפך – תלמידים שחשים שהמורים אינם מתייחסים אליהם באופן חיובי אינם חשים שייכות לבית הספר ולכן אינם מצליחים. בדוגמה הנוכחית ,אנו יכולים להתקדם צעד נוסף ולשאול מה גורם לכך שתלמידים שחשים חוסר שייכות לבית הספר אינם מצליחים .ייתכן שיש גורם מתווך, הקושר בין תחושת שייכות ובין הצלחה בלימודים והוא מוטיבציה ללמוד .וכך, בדוגמה זו אנו משערים שרשרת תיווך: יחס מורים >------תחושת שייכות >----מוטיבציה ללימודים >---הצלחה אקדמית .מחקרים מורכבים עשויים להציג מודלים המכילים מספר יחסי תיווך הניתנים לבדיקה אמפירית. בהמשך נלמד כיצד ניתן לבדוק השערת תיווך באופן סטטיסטי .כאן נציין שמקובל להבחין בין תיווך 'מלא' ו'חלקי' .תיווך מלא הוא המצב שבו אחרי שהבאנו בחשבון את המשתנה המתווך ,הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי 'נעלם' .כלומר ,אחרי שמצאנו שבעיות שינה של ילדים קשורות לרמות הדחק של ההורים ואנו מוסיפים לדיון את המשתנה המתווך של בעיות שינה של ההורים (אנו נתאר כיצד אנו עושים זאת בחלק של הספר העוסק בעיבוד נתונים) ,אנו עשויים לגלות שהקשר שהיה קודם בין בעיות שינה של הילד לרמות הדחק של ההורים 'נעלם' .כלומר ,כל הקשר נבע מהמשתנה המתווך בעיות שינה של ההורים ,קרי התיווך היה מלא .במקרים אחרים ,גם אחרי שהבאנו בחשבון את המשתנה המתווך, עדיין אנו מוצאים קשר בין בעיות השינה של הילד לדחק הורי ,אך קשר חלש יותר מהקשר המקורי שמצאנו לפני שהכנסנו לתמונה את המתווך .זהו 'תיווך חלקי'. כלומר ,אומנם אפשר להבין את הקשר בין בעיות שינה של הילד לדחק ההורי כנובע מהשפעתן של בעיות השינה של הילד על בעיות שינה של ההורים ,אך אין זה הכול.
יש מנגנונים נוספים הקושרים בין בעיות השינה של הילד לדחק ההורי ,ויש מקום להמשיך ולבחון משתנים מתווכים נוספים. בחלקים שלמעלה השתמשנו לא אחת בביטויים סיבתיים :משתנה בלתי תלוי גורם ...המשתנה המתווך משפיע ...וכדומה .הסיבה לכך היא שההבנה שלנו של תיווך מבוססת בדרך כלל על תיאוריות סיבתיות שבהן גורם אחד משפיע על גורם אחר שבתורו משפיע על גורם נוסף .לכן מקובל להציג השערות תיווך ואת הממצאים בשפה זו של 'מביא ל' 'גורם ל' 'מפחית'' ,מעלה' .על אף זאת ,עלינו לזכור שאנו עוסקים בקשרים בלבד ולא בסיבות והמסקנות שלנו חייבות להיות זהירות בהתאם. אם השתמשנו במערך מחקר שלא נועד לתת מענה להשערות סיבתיות ,הרי גם אם מצאנו שבעיות שינה של הורים מתווכות תיווך מלא את הקשר בין בעיות שינה של ילדים לדחק ההורי ,איננו יכולים לטעון שהוכחנו שבעיות השינה של ההורים גורמות לדחק גבוה. משתנה ממתן ()moderating משתנה ממתן הוא משתנה המשפיע על הקשר בין שני משתנים .בשפת יום יום אנו משתמשים ברעיון זה על ידי הביטוי' :זה תלוי' .לדוגמה :על השאלה 'מה העונש ההולם בגין גניבה מחנות?' התשובה תהיה' :זה תלוי אם מדובר בעבירה ראשונה או בעבירה חוזרת'; על השאלה 'עד כמה אתה נותן אמון בהבטחה של פוליטיקאי שהוא לא יעלה מסים? התשובה תהיה' :זה תלוי בכמה הבטחות הוא הפר בעבר' .בניסוח פורמאלי יותר ,להשערות בדבר משתנה ממתן יש מבנה מקובל\" :ההשערה היא שהמשתנה מגדר ממתן את הקשר שבין דימוי עצמי ובין נכונות לחשיפה עצמית כך שהקשר החיובי שבין דימוי עצמי לנכונות לחשיפה עצמית גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים \" .כלומר ,אם נבחן את הקשר בין דימוי עצמי לנכונות לחשיפה עצמית בנפרד בעבור גברים ונשים ונשווה בין הקשרים שנקבל ,אנו משערים שהקשר יהיה חזק יותר בקרב גברים .דוגמאות נוספות: • הקשר בין משוב חיובי של מורים להורים ובין נכונותם של ההורים להתנדב בבית הספר ממותן על ידי האמון של ההורה במורה :בעוד שבקרב הורים שלהם אמון במורה הקשר הזה חיובי ,הרי שבקרב הורים שאין להם אמון במורה ,הקשר בין משוב חיובי של המורים לנכונות להתנדב הוא שלילי; • הרקע של התלמיד ממתן את הקשר שבין הצלחה במבחן מיון ובין הצלחה בלימודים באוניברסיטה :הקשר גבוה בקרב סטודנטים מקבוצת הרוב וחלש יותר בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט; השערות על מיתון אפשר לראות בנוסחים מעין אלו: הקשר בין משתנה א' למשתנה ב' חלש יותר ,חזק יותר ,הפוך כשהערך של משתנה ג' (הממתן) הוא ,Xמאשר כשהערך של משתנה ג' הוא .Y הקשר בין משתנה א' למשתנה ב' חזק או חלש יותר ככל שמשתנה ג' הוא גבוה או נמוך יותר. נשים לב שבכל אחת מדוגמאות אלו מעורבים שלושה משתנים :בלתי תלוי ,תלוי ומשתנה ממתן .כמו כן ,לא די לומר שמשתנה מסוים הוא ממתן ,כי אם חשוב לומר
באיזו דרך הוא ממתן ,ובמילים אחרות מה ההשערה הספציפית באשר לדרך שבה המשתנה השלישי משפיע על הקשר שבין המשתנה הבלתי תלוי והתלוי .כמו כן, חשוב להדגיש שהביטויים מיתון בעברית והביטוי moderatingבאנגלית אינם מדויקים .על אף שביטויים אלו רומזים שהמשתנה השלישי מחליש (ממתן) את הקשר בין שני משתנים ,אין הדבר כך .שכן ,משתנה ממתן עשוי לחזק קשר מסוים. לדוגמה ,הקשר שבין תגובות אמפטיות של מטפל ובין נכונות של מטופל לבחינה עצמית עשוי להיות חזק יותר בקרב מטפלים ומטופלים שיצרו ברית טיפולית חזקה, בהשוואה לקשר זה אצל מטפלים ומטופלים שאצלם הברית הטיפולית חלשה יותר. כלומר ,המשתנה הממתן של ברית טיפולית עשוי לחזק את הקשר שבין תגובות אמפטיות של מטפל ובין הנכונות של המטופל שלו לבחינה עצמית .בהמשך ספר זה נדגים כיצד אנו יכולים לבחון השערות על מיתון באמצעות ניתוח סטטיסטי וכיצד ניתן להציג אותם בדוח המחקר. השערות במצבים רב-רמתיים כפי שציינו ,יש מצבים שניתן לראות אותם כמערבים מספר רמות .למשל ,כשאנו בוחנים תלמידים בבית ספר אנו יכולים לזהות שיש רמה אחת ,רמת התלמיד ,רמה נוספת היא רמת הכיתה ,מספר תלמידים שהמשותף ביניהם הוא שהם שייכים לאותה הכיתה ,וכן רמה נוספת ,רמת בית הספר (רמה ,)3המכילה את רמת הכיתה (רמה ,)2המכילה את רמת התלמיד (רמה .)1להשערות הנוגעות למצבים מעין אלו יש מאפיינים השונים במידת מה מאלו המתייחסות להשערות ברמה אחת בלבד .כך לדוגמה ,במחקר על קבלת החלטות בעניינם של ילדים בסיכון ביקשנו להבין מהם הגורמים המנבאים מתי יוחלט על הוצאה מהבית .אנו יודעים שהחלטות אלו מתקבלות על ידי עובדות סוציאליות בלשכות החברתיות .כלומר ,מדובר בשתי רמות: רמת העובדת הסוציאלית ומעליה רמת הלשכה .לצורך הדוגמה ,הבה נישאר במצב שבו יש שתי רמות :העובדת הסוציאלית והלשכה שבה היא עובדת .במצב כזה אנו יכולים להציג שלושה סוגים של השערות. א .השערות על העובדות (רמה :)level 1כאן נשער למשל ,שעובדות ,שלהן עמדה התומכת יותר בזכויות הילד ייטו להחליט יותר על הוצאת ילדים מבית הוריהם המזניח והמתעלל ,בהשוואה לעובדות התומכות יותר בשמירה על זכויות ההורים ולכן מוכנות לעזור להורים לשמור את ילדיהם במסגרת המשפחה. ב .השערות על הלשכה (רמה :)level 2כאן נשער השערות באשר להבדלים בין ההחלטות המתקבלות בלשכות החברתיות השונות .לדוגמה ,נשער שלשכות חברתיות בעלות משאבים רבים יותר לעבודה בקהילה ייטו שלא להוציא ילדים מהמסגרת המשפחתית יותר מלשכות חברתיות המקצות פחות משאבים לעבודה קהילתית. ג .השערות על האינטראקציה בין מאפייני העובדת למאפייני הלשכה ( :)cross-level interactionכאן ההשערה מורכבת יותר .היא מקבילה להשערה על מיתון והיא שואלת האם הקשר בין שני משתנים ברמה אחת מושפע מהערך של הרמה הגבוהה יותר .בדוגמה זו ,שאלת המיתון בין הרמות בוחנת האם מאפיין מסוים של העובדת (משתנה בלתי תלוי) קשור להחלטה (משתנה תלוי) בדרכים
השונות זו מזו בהתאם ללשכה שבה היא עובדת (משתנה ממתן) .למשל ,הקשר בין עמדות העובדת להחלטה האם להוציא ילדים מביתם יהיה חלש יותר בלשכות שבהן יש יותר משאבים לעבודה בקהילה בהשוואה לקשר זה בלשכות חברתיות שלהן יש פחות משאבים לעבודה בקהילה .כלומר ,משאבי הלשכה לעבודה בקהילה הם המשתנה ברמת הלשכה הממתן את הקשר בין שני משתנים ברמת העובדת. הרציונל בדוגמה זו הוא שכשיש משאבים לעבודה בקהילה יש לחץ רב יותר לנסות להימנע מהוצאת הילד מהבית ,וכך גם עובדות שדעתן האישית הייתה מובילה אותן להוציא את הילד מהבית כדי להגן עליו ,מוצאות את עצמן במצב של הפעלת התערבויות לשימור הילד במשפחה ובקהילה ונמנעות מהמלצה על הוצאה מבית ההורים. דוגמה אחרת היא תגובת הקרב של חיילים הנקלעים למצבי לחימה קשים .אנו מציגים השערות באשר למאפייני החייל (רמה ראשונה) המנבאים פגיעות לתגובת קרב (למשל עוצמת החשיפה למצבי לחימה קשים) ,וכן השערות על מאפייני היחידה (רמה שנייה) המנבאים מדוע ביחידה מסוימת יהיו שיעורי תגובת קרב גבוהים משל יחידה אחרת (למשל ,כשל מנהיגותי) .דוגמה להשערה על האינטראקציה בין מאפייני החייל למאפייני היחידה היא שהקשר בין עוצמת החשיפה של החייל ובין תגובת קרב הוא חלש יותר ביחידות שבהן יש לכידות חברתית גבוהה יותר (המקטינה את ההשפעות של החשיפה על החייל בזכות התמיכה ההדדית) ,בהשוואה ליחידות שבהן הלכידות החברתית נמוכה יותר ואשר בהן החייל נותר להתמודד עם רמות החשיפה השונות בכוחות עצמו בלבד ,ומשום כך לעוצמת החשיפה יש השפעה רבה יותר עליו. נבהיר ,חוקרים עשויים להציג השערות אינטראקציה בתוך כל אחת מהרמות, גם על משתנים ברמת החייל ,גם על משתנים ברמת היחידה ( intra-level )interactionsוגם השערות על אינטראקציה החוצה את הרמות ( cross level .)interactionכל אחת מהשערות אלו תישען על תיאוריה ורציונל הרלוונטיים לרמה הנחקרת. מודלים מורכבים לעיתים מחקר נועד לבחון השערות מחקר אחדות .ניתן להציג את ההשערות באופן נפרד ,אך ניתן גם להציגם בצוותא באמצעות איור של 'מודל המחקר' ,המקבץ את כל השערות המחקר .נדגים זאת באמצעות מחקר שנערך על ידי קיבריק בעבודת המוסמך שלה (קיבריק )2017 ,שעסקה באיכות השינה של ילדים על הרצף
האוטיסטי והקשר לדחק הורי (ההשערות המקוריות עובדו במידת-מה לצורכי ספר זה). השערות המחקר היו: .1יימצא קשר הפוך בין איכות השינה של הילדים הסובלים מהפרעה על הרצף האוטיסטי ובין תחושת הדחק של הוריהם :ככל שאיכות השינה המדווחת של הילדים תהיה נמוכה יותר ,כך הדחק ההורי יהיה גבוה יותר. .1.1בהשערה זו משתני הבקרה הם גיל הילד וחומרת ההפרעה. .2איכות השינה של ההורים היא משתנה מתווך בין איכות השינה של הילד לתחושת הדחק של ההורים :ככל שאיכות השינה המדווחת של הילדים תהיה נמוכה יותר ,איכות השינה המדווחת של ההורים תהיה נמוכה יותר וככל שאיכות השינה של ההורים תהיה נמוכה יותר כך תחושת הדחק של ההורים תהיה גבוהה יותר. .3רמת התקווה של ההורים: .3.1תהיה קשורה בקשר שלילי לדחק ההורי. .3.2תמתן את הקשר שבין איכות השינה של הילד לתחושת הדחק של הוריו :הקשר יהיה חלש יותר ככל שלהורים יש יותר תקווה. .4רמת החוללות העצמית של ההורים: .4.1תהיה קשורה בקשר שלילי לדחק ההורי. .4.2תמתן את הקשר שבין בעיות שינה של הילד לתחושת הדחק של ההורים – ככל שלהורה יש תחושה חזקה יותר של חוללות עצמית הקשר יהיה חלש יותר . את סידרת ההשערות הזו ניתן להציג באמצעות איור מסכם.
איור 4.2 דוגמה למודל מורכב כל אחד מהחיצים וכן צירוף של מספר חיצים מהווה השערה .כך למשל ,החץ המוביל מתקווה לדחק הורי מייצג את השערה 3.1שיש קשר שלילי בין תקווה לדחק הורי ,והחץ היוצא מתקווה ופוגש את החץ המוביל מאיכות השינה של ההורים לדחק ההורי ,מייצג את השערת המיתון ( )3.2שרמת התקווה תמתן את הקשר שבין איכות השינה של הילד ובין תחושת הדחק של הוריו .הצירוף של החץ היוצא מאיכות השינה של הילדים אל איכות השינה של ההורים ושל החץ המוביל מאיכות השינה של ההורים לדחק ההורי מייצג את השערת התיווך ( )2שאיכות השינה של ההורים היא משתנה מתווך בין איכות השינה של הילד ובין תחושת הדחק של ההורים. אפשר לבחון בנפרד את כל אחת מההשערות המופיעות במודל .כמו כן ,יש שיטות ניתוח סטטיסטיות הבוחנות את כלל ההשערות המופיעות במודל .אלו הם ניתוחים מורכבים המופיעים בדרך כלל תחת הכותרות של 'ניתוח נתיבים' (path ) analysisאו 'ניתוח של משוואות מבניות\" (structural equation modeling- ) .SEMספר זה אינו עוסק בניתוחים אלו. תרגילים לפרק 4 פרק 5 תפעול :המעבר מהמופשט אל הקונקרטי מבוא בפרקים הקודמים עמדנו על התהליך שבו אנו מתחילים בעניין שלנו בנושא רחב ובסדרת שאלות שעליהן היינו רוצים לקבל תשובות ,ובאופן הדרגתי אנו מתרגמים את הנושא הכללי לשאלות ,או לשאלה אחת ,שהיא ממוקדת יותר ,עד שאנו מגיעים להשערות מחקר .השערות אלו הן קונקרטיות ומצומצמות בהשוואה לנושאים הרחבים שאתם יצאנו לדרך .כך למשל ,חוקר המעוניין ללמוד על הורות ,על חוויותיהם של הורים ועל הגורמים המשפיעים על חוויות אלו ,עשוי להגיע להתמקדות בסוגיות של דחק הורי ולגורמים המשפיעים על דחק הורי או מנבאים אותו ,כגון ההשלכות של ילד חולה על הדחק ההורי .בסיום התהליך ,החוקר עשוי להציג
השערה ,או סדרת השערות ,שבהן דחק הורי הוא המשתנה התלוי ולצדו משתנים בלתי תלויים. להורים לילדים עם נכות פיזית רמות דחק גבוהות יותר מאשר להורים .1 שלילדיהם אין נכות פיזית יש קשר שלילי בין רמת התמיכה החברתית בהורה ובין רמות הדחק .2 שלו לאימהות רמות דחק גבוהות יותר משל אבות .3 יש קשר חיובי בין מספר השעות שאם עובדת ובין רמות הדחק שהיא .4 חווה הקשר בין מספר השעות שאם עובדת לרמות הדחק שהיא חווה, .5 ממותן על ידי תנאי העבודה :הקשר חלש יותר כשבמקום העבודה מיושמת מדיניות של תמיכה באימהות עובדות. ניתן לראות שהשערות אלו הן קונקרטיות למדי וכשאנו רואים אותן די ברור לנו מה אנו רוצים לבדוק ומסתמנת גם דרך הבדיקה .למשל ,נראה שכדי לענות על השאלה הראשונה נשווה בין הורים לילדים עם נכות פיזית להורים שלילדם אין נכות כזו ,בשאלה 3נשווה בין אימהות לאבות ,ובשאלה 4נבדוק את מספר השעות שאם עובדת וכן את רמות הדחק שלה. אנו מוכנים כעת לצעד הבא .אנו רוצים להתקדם לשלב שבו נוכל לבצע את הבדיקה של ההשערה .למשל ,אנו רוצים לבחון את ההשערה הרביעית .ברור לנו שנצטרך לבדוק כמה שעות עובדת כל משתתפת במחקר ומה רמות הדחק שהיא חווה .נתחיל במשתנה התלוי שלנו .האם אנו יודעים מהו דחק הורי? אינטואיטיבית, נראה לנו שאנו מבינים במה מדובר (וחלק מאתנו אפילו יכולים לחלוק חוויות של דחק הורי) .אולם ,כאן אנו עומדים בפני האתגר המרכזי שעליו נדון בפרק זה – כיצד אנו עוברים מהמושג המופשט של דחק הורי ,המובן לנו אינטואיטיבית ,למשתנה קונקרטי וחד משמעי ,שאותו נוכל למדוד במחקר .הדרך שבה אני מבין את הביטוי דחק הורי עשויה להיות שונה מהדרך שבה הקורא מבין אותו ,והדרכים שבהן הקורא ואני מבינים ביטוי זה עשויות להיות שונות מהדרכים הרבות והשונות שבהן אנשים שונים, כולל חוקרים אחרים ומשתתפות רבות ,מבינים את המושג. אם כך מה הבעיה? מדוע לא ניתן להסתפק במצב שבו כל אחד יתייחס לדחק ההורי כפי שהוא מבין אותו? אכן ,במחקרים מסוימים אין בכך כל קושי .ישנם מצבים שבהם ניתן להסתפק בהבנה האינטואיטיבית של מושג מסוים השונה מאדם לאדם ולהסתפק בחוויה הסובייקטיבית והאינדיבידואלית מבלי לנסות להגיע להסכמה על המושג .למשל ,אנו עשויים לשאול מה מנבא את התחושה הסובייקטיבית של אושר, ולקבל את העובדה שכשאנו שואלים משתתפים בניסוי האם הם מאושרים ,כל אחד עונה לפי תפישתו האישית מהו האושר. עם זאת ,במרבית המחקרים (בוודאי אלו הנוקטים בגישה כמותית) ,חשוב לנו להגיע למצב שבו אנו מגדירים מושג ובודקים אותו בדרך המבטיחה ,ככל האפשר, שיש בהירות מלאה מהו המושג וכיצד הוא נבדק .כפי שתיארנו בפרק קודם ,אחד
המבחנים המרכזיים של התהליך המדעי הוא היכולת לשכפול ולחזרתיות ( .)replicationכלומר ,חיוני שכל מהלך מחקרי שאנו עושים יהיה ניתן לשחזור ולשכפול כך שמחקרים אחרים יוכלו לבחון אם מתקבלות תוצאות דומות לאלו שקיבלנו במחקר שלנו .אם אנו מגדירים את המושג של דחק הורי בדרך אחת וחוקרים אחרים מגדירים אחרת ,אי אפשר יהיה לבחון אם ממצאי המחקר שערכנו אומנם ניתנים לשכפול ,מכיוון שהמחקרים האחרים לא יעשו שימוש במושג של דחק הורי בדרך שבה אנו בחרנו. כמו כן ,שוו בנפשכם שבמחקרכם אתם מבקשים מכל אחת מהמשתתפות לדרג את רמת הדחק שלה .סביר שלמשתתפות רבות המושג אינו ברור או שהמשתתפות יפרשו את המונח באופן שונה .יתרה מזו ,כשמוצג מושג כה עמום ייתכן מצב שבו אותה המשתתפת הנשאלת אותה השאלה בשתי הזדמנויות שונות תפרש אותו בכל פעם באופן שונה גם אם מצבה מבחינת תחושת דחק ,שאותו אנו מנסים למדוד ,לא השתנה. נראה אם כן ,שהאתגר העומד בפנינו הוא 'לתרגם' את המושג דחק הורי לביטויים חד משמעיים יותר שישקפו את המושג שאנו מתכוונים אליו ובה בעת יהיו ברורים דיים כדי שתהייה עליהם הסכמה .אנו קוראים לתהליך זה תפעול ( .)operationalizationניתן לומר שתהליך התפעול הוא תהליך של הפיכת מושגים מופשטים לקונקרטיים ,למושגים הניתנים לצפייה ולכאלה שאפשר למדוד אותם בדרכים המבטיחות שאותה התופעה תימדד בדרך זהה על ידי גורמים שונים. במקרה שלנו ,לתרגם את המושג דחק הורי ,לביטויים שמשקפים את הרעיון של דחק הורי ,אך בה בעת מגדילים את הסיכוי שאנשים שונים (חוקרים או משתתפים) יתכוונו ל'אותו הדבר'. הגדרה נומינלית – הגדרה מילונית כצעד ראשון בתהליך התפעול מקובל להציג הגדרה מילולית של המושג שבו אנו משתמשים .זהו מהלך הדומה לתהליך הגדרה במילון שבו אנו מגדירים מושג באמצעות מושגים וביטויים אחרים כדי שהמושג יהיה ברור. אנו נציג כעת התייחסויות שונות למושג של דחק הורי שבו השתמשנו קודם ,כדי להדגים את תהליכי החשיבה והעבודה במעבר מהמושג להגדרה תפעולית .כמובן שמדובר רק בדוגמה ספציפית וסוגיות שונות עשויות לעלות כשנתמודד עם מושגים אחרים ,אך נראה שניתן להשליך מדוגמה זו למושגים רבים אחרים. בדוגמה הנוכחית ,אחת ההגדרות הנומינליות המקובלות לדחק הורי היא' :דחק הורי הינו תגובה רגשית שלילית הנוצרת על ידי תפיסות של ההורה את תפקידו' ( .)Abidin, 1992חשוב לציין שיש הגדרות נומינליות נוספות למושג זה .למשל: \"סדרת תהליכים ( ,)set of processesהנובעים ממאמצים להסתגל לדרישות של
הורות ,והמובילים לתגובות פסיכולוגיות ופיזיות שליליות ( Deater-Deckard, .)2004, p. 6 חוקרים אחרים הגדירו דחק' :חוויה של אדם שאינו בטוח שיוכל לעמוד בדרישות שמעמידה בפניו הסביבה ( )Patnaik, 2014או בהגדרה מפורטת יותר: “a negative emotional experience accompanied by predictable biochemical, physiological, cognitive, and behavioral changes that are directed either towards altering the stressful event or accommodating to its effects” (Patnaik, 2014). ההגדרה המילונית בויקיפדיה בעברית – ְּד ָחק ( ָע ָקה) ,או בשם העממי – לחץ ,באנגלית ) ) Stressהוא מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון (הומאוסטזה ) Homeostasis ,של האדם או החיה ,כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי ופיזי או פסיכולוגי .במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי ,פסיכולוגי (כגון תחושת פחד וחרדה) או פיזיולוגי (כגון פגיעה במערכת העיכול ,לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית). הגירוי היוצר את הדחק עשוי להתקיים במציאות או אף רק בתודעתו או במחשבתו של אדם ,והוא נתפס כמסכן או כמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלו ,ישירות או בעקיפין ,דרך איום או סיכון של משאבים ואינטרסים. דחק הורי מתייחס לחוויה של הורה שאינו בטוח שהוא יכול למלא את תפקידו כראוי מול הדרישות שהסביבה מעמידה בפניו כגון מחלת ילדו ,או שעות עבודה ארוכות המונעות קשר תכוף יותר עם הילד .יש חוקרים המגדירים שני מושגים נפרדים 'דחק של הורות' ( )parenting stressו'דחק הורי' (.)parental stress לצורכי פרק זה אין מקום להמשך בירור וליבון של ההגדרות השונות ,אך חשוב להדגיש שלעיתים קרובות ,ההגדרות הן שונות מאוד כך שחוקרת חייבת להחליט על פי איזו הגדרה מילולית היא מבססת את המשך תהליך התפעול .לדוגמה ,יש חוקרים שהתמקדו בהגדרה נומינלית צרה מזו שתוארה לעיל והם מתייחסים רק לדחק הנחווה על ידי אישה הרה: Prenatal stress is exposure of an expectant mother to stress, which can be caused by stressful life events or by environmental hardships (Charil, Laplante, Vaillancourt & King, 2010). ברור שחוקרים הנשענים על הגדרה נומינלית צרה זו ימשיכו בתהליך התפעול בדרך אחרת משל חוקרים שבחרו הגדרה רחבה יותר .לכן ,כשנבחן באופן ביקורתי הגדרה תפעולית על ידי השוואתה להגדרה הנומינלית שממנה נגזרה ,יהיה חשוב להתייחס להגדרה הנומינלית שנבחרה על ידי החוקרים .אם הקורא ירצה לערוך מחקר על השפעתה של סוכרת נעורים בקרב ילדים על הדחק שחווים הוריהם ,לא
יהיה מקום להישען על הגדרה תפעולית שנגזרה מההגדרה הנומינלית המתמקדת רק בדחק הנחווה על ידי אישה הרה. הגדרה תפעולית עתה ,משהגדרנו את ההגדרה המילונית של המושג ,אנו מבקשים להמשיך בתהליך כדי שאפשר יהיה למדוד את המושג בדרכים שיבטיחו הן שנמדוד את המושג שאנו מבקשים למדוד ,והן שכל מי שישתמש בהנחיות שלנו בהגדרה התפעולית יגיע למסקנה דומה במצבים זהים ,ובכך נבטיח את היכולת לשכפל בצורה יעילה את מה שאנו עושים .זהו תהליך לא פשוט .לפני שנעמוד על מרכיבי התהליך נדגיש כי במקרים רבים כלל איננו מתמודדים עם האתגר הזה משום שאנו נשענים על עבודות קודמות ,שעמדו באתגר של ההגדרה התפעולית ופיתחו כלי מדידה המבוססים על הגדרה זו ועמדו במבחנים שונים (שעליהם נדון בהמשך) .במקרים אלו אנו אומרים שההגדרה התפעולית שלנו היא השימוש בכלי המדידה שעליו אנו נשענים .למשל ,רבים מודדים דחק הורי באמצעות הכלי - Parenting Stress Index- PSIשפותח על ידי אבידין ( .)Abidin, 1983וכך ,לאחר שאנו מציגים את ההגדרה הנומינלית של אבידין ,אנו אומרים שההגדרה התפעולית שלנו היא באמצעות כלי המדידה .PSI על אף שבמקרים רבים חוקרים משתמשים בכלי מדידה קיימים ואינם צריכים לפתח הגדרה תפעולית ,חשוב להבין מה נדרש מהגדרה תפעולית טובה .ראשית, לא לכל נושא המעניין את החוקרים יש כבר הגדרה תפעולית טובה ,ומן הראוי לדעת כיצד לפתח הגדרה כזו .שנית ,חשוב שנוכל לבקר ולהעריך הגדרות תפעוליות קיימות ,על סמך הבנתנו מהי הגדרה תפעולית טובה. מיצוי ובלבדיות אחד הצעדים הראשונים בתהליך במעבר מהגדרה נומינלית לתפעולית הוא זיהוי מרכיבים שונים הנכללים במושג .לדוגמה נבחן את נושא הפגיעה בילדים ( .)child abuse & neglectההגדרה שניתנה בחוק האמריקני היא: \"Any recent act or failure to act on the part of a parent or caretaker which results in death, serious physical or emotional harm, sexual abuse or exploitation\"; or \"An act or failure to act which presents an imminent risk of \"serious harm. ניתן לראות ,כצפוי ,שההגדרה הנומינלית מתייחסת למרכיבים ומאפיינים מספר. בחלק הראשון של ההגדרה נאמר 'כל פעולה ( )actאו מחדל ( )failure to actמצד הורה או אחראי על הטיפול בילד' .כשאנו מפתחים הגדרה תפעולית שתסייע לנו לקבוע האם מצב מסוים משקף את ההגדרה הנומינלית ,עלינו להביא בחשבון שאנו חייבים להתייחס גם להתנהגויות אקטיביות של הורים כגון ,פגיעה פיזית בילד, הטחת עלבונות ,התנהגות מינית לא ראויה וגם להימנעות של הורים מפעולה במקומות שהיא נדרשת כגון ,להגיע לרופא בזמן ,להתייחס לצרכיו הרגשיים של
הילד .כל הגדרה תפעולית שתתייחס רק למעשה או רק למחדל תהייה בעייתית כי לא תשקף במלואה את ההגדרה הנומינלית. כמו כן ,אנו רואים שההגדרה הנומינלית מתייחסת לפגיעה פיזית חמורה ( ,)serious physicalאו לפגיעה רגשית ( , )emotional harmפגיעה מינית ( )sexual abuseאו ניצול מיני ( .)exploitationהגדרה תפעולית המתעלמת מאחד מסוגי הפגיעה תהייה חסרה .לעומת זאת ,הגדרה תפעולית המוסיפה עוד תחום, למשל פגיעה אינטלקטואלית (כגון ההורה אינו תומך בתהליכי למידה של הילד) , היא בעייתית גם כן ,משום שהיא כוללת תופעה שהיא מחוץ להגדרה הנומינלית. משמע ,ההגדרה התפעולית שלנו צריכה לכלול את כל מה שהתכוונו אליו בהגדרה המילולית ,אך להימנע מלכלול מה שלא כללנו בהגדרה זו .מקובל להשתמש בשני ביטויים טכניים המבטאים דרישה זו :על ההגדרה התפעולית למצות ( ) exhaustiveאת עולם התוכן של ההגדרה הנומינלית (קרי ,לכלול בה את כל מה שנובע מההגדרה הנומינלית) ,אך במקביל עליה להיות בלבדית (( )exclusiveקרי, לכלול בה רק מה ששייך להגדרה הנומינלית ולא לכלול בה מרכיבים שאינם נכללים בהגדרה) .במקרה הנוכחי ,אם לא נכלול בהגדרה התפעולית היבטים של פגיעה רגשית ,הבעיה שלנו תהייה שההגדרה אינה ממצה את כל עולם התוכן שנכלל בהגדרה הנומינלית .אם נכלול בהגדרה התפעולית היבטים של פגיעה אינטלקטואלית ,הבעיה שלנו תהייה של חוסר בלבדיות ,כי נכלול בהגדרה התפעולית גם תופעות שאינן שייכות להגדרה שלנו. הבה נבחן דוגמה אחרת :בדידות .ההגדרות הנומינליות הקיימות דומות למדי. ההגדרה הרווחת של בדידות היא 'פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל ) .(Russel et al, 1980כמו כן ,מקובל להבחין בין בדידות לבידוד חברתי .בידוד חברתי מתייחס לכמות האובייקטיבית של קשרים חברתיים שבהם האדם מעורב ,בעוד שבדידות משקפת את הבידוד החברתי הנתפס על ידי האדם עצמו ) (Masi et al, 2011מהגדרה זו עולה ,שהמושג של בדידות מתייחס לתחושה סובייקטיבית ולא לכמות האובייקטיבית של קשרים חברתיים שבהם אדם מעורב .מכאן ,שאם בהגדרה התפעולית שלנו נכלול שאלה כגון \"כמה חברים יש לך?\" ועל סמך התשובה נעריך עד כמה האדם הוא בודד (למשל ,אדם שיש לו חבר אחד הוא בודד יותר מאדם שיש לו עשרה חברים) ,הרי ההגדרה התפעולית תהייה בעייתית .זאת ,משום שהיא לא תהייה בלבדית שכן היא כוללת התייחסות למושג השונה מהמושג שאנו מנסים למדוד. לעיתים ,שתי הדרישות של מיצוי ובלבדיות מתנגשות ,ודגש על אחת יגרום לפגיעה באחרת .למשל ,אם אנו מבקשים לא להחמיץ ולו ילד אחד שנפגע על ידי הוריו ,אנו ניטה להדגיש את החשיבות של מיצוי ,שבאמצעות ההגדרה התפעולית נאתר כל מי שנפגע .אולם ,כשאנו מרחיבים את ההגדרה כדי לא להחמיץ ילדים ,אנו במקביל גם גורמים לכך שנכלול ילדים 'בשוליים' ,שלמעשה לא היו צריכים להיכלל בהגדרה (כלומר ,חוסר בלבדיות) .ולהיפך ,אם אנו רוצים להימנע ממצב שבו אנו מאשימים הורים בפגיעה בילדם ללא סיבה טובה ,ומשום כך אנו בוחרים לכלול בהגדרה התפעולית רק התנהגויות שבאופן ברור וחד משמעי משקפות פגיעה
בילדים ,איננו ממצים את כלל הילדים שהוריהם פוגעים בהם ,בדרכים שהן פחות בולטות וחד משמעיות (קרי ,בעיית מיצוי). הבחירה כיצד לאזן בין שתי הדרישות תלויה בהקשר שבו אנו פועלים .למשל, אם אנו רוצים למנוע מצב שבו אנשים עם דיכאון לא יזוהו ,אנו עשויים לתת בידי רופאי משפחה הגדרה מאוד רחבה של דיכאון ,כך שאנשים שאפילו שיש חשש קל שבקלים שהם סובלים מתסמינים יאותרו על ידי רופא שידאג בהמשך לבחינה מדויקת יותר .במקרים מעין אלו ,אם בעקבות ההגדרה התפעולית ,הרופא יזהה גם אנשים שאינם בדיכאון (ייתכן שחוו רק תחושה נורמלית וחולפת של עצב על אירוע מצער) כאנשים עם דיכאון ,הנזק לא יהיה רב ואחרי מספר שאלות נוספות אפשר יהיה לשנות את התיוג שלהם .לעומת זאת ,אם אנו מבקשים לאתר אנשים שהדיכאון שלהם מסכן את שלומם ואנו מתכוונים לפעול בצורה נחרצת להגן עליהם מפגיעה עצמית ,עד כדי אשפוזם בכפייה ,הרי נבחר בהגדרה תפעולית צרה מאוד שתבטיח לנו שרק אנשים הסובלים בוודאות מדיכאון ייכללו בה (וכך נדגיש את הבלבדיות) ,אך כמובן שאז איננו כוללים בהגדרה אנשים עם דיכאון קל יחסית ,שאינם מפגינים את התסמינים הבולטים והחד משמעיים שכללנו בהגדרה התפעולית (ואז אנו עומדים בפני בעיית מיצוי). חשוב להדגיש ,הצורך בהגדרה תפעולית אינו מתייחס רק למושגים מורכבים כגון בדידות .הבה נבחן את ההשערה הבאה :זקנים בבתי אבות גדולים בודדים יותר מזקנים בבתי אבות קטנים .מה הם המשתנים שבעבורם אנו צריכים הגדרה תפעולית? למעשה ,אנו צריכים להגדיר משתנים אחדים ,גם אלו הנראים לנו לכאורה קונקרטיים וקלים להבנה כגון מיהו זקן? מאיזה גיל אנו נגדיר אדם כזקן? ?65 ?62 ?70 כמו כן ,מתי נגדיר מקום מגורים של זקן כבית אבות? לאור ההתפתחויות הרבות בהיצע של סוגים שונים של מגורים המיועדים לזקנים ,למה הכוונה 'בית אבות'? האם כל מוסד שבו מתגוררים קשישים שאינו ביתם המקורי? בוויקיפדיה ההגדרה היא: בית אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה ,ומספק להם שירותים המאפשרים חיים נוחים יותר מאשר בדירה פרטית .ייתכן בהחלט שדי בכך כדי להבהיר את הביטוי ,אך ייתכן שהחוקר מעוניין להתמקד רק בבתי אבות (או זקנים) שאינם סיעודיים? חשוב להבהיר .אפילו למושג גודל כדאי להקדיש תשומת לב, שהרי יש הבדל אם הכוונה היא לגודל פיזי של המקום או למספר האנשים המתגוררים בו .יש בתי האבות ששטחם גדול אך מתגוררים בהם קשישים מעטים יחסית (למשל בתי אבות 'בסביבה כפרית' שיש בהם שטחים ירוקים רבים). רגישות מושג זה מתייחס למידה שבה ההגדרה התפעולית מאפשרת לזהות את טווח האפשרויות הנובעות מההגדרה הנומינלית .לדוגמה ,נתייחס להגדרה נומינלית של פגיעה פיזית בילדים כפעולה או מחדל הפוגעים בשלומו הפיזי של ילד .אם ההגדרה התפעולית שלנו תתבסס על הערכה של רופא בחדר מיון כקביעה שמדובר בפגיעה פיזית ,הרי ברור שאנו נאבד הרבה מהרצף שעליו נמצאות פגיעות פיזיות :מפגיעות קלות שאינן מחייבות הגעה לחדר מיון ועד לפגיעות הקשות המגיעות לתשומת לב
הרופא בחדר מיון .במקרים מעין אלו אנו אומרים שההגדרה התפעולית אינה רגישה דיה .זו תופעה בולטת במיוחד כאשר אנו מסתפקים בהגדרה תפעולית אשר לה מספר קטן של ערכים :כן-לא ,בודד-לא בודד ,נפגע-לא נפגע .ככל שהגדרה התפעולית מאפשרת הערכה על רצף ,המשקף את רצף התופעות כפי שנרמז על ידי ההגדרה הנומינלית ,הרי ההגדרה התפעולית תהייה רגישה יותר. הערכה האם מידת הרגישות של ההגדרה התפעולית היא מספקת ,קשורה לנושא המחקר הספציפי .ישנם מחקרים שבהם לא נדרשת הבחנה מדויקת בין דרגות שונות של המשתנה .לדוגמה ,כשחוקרת עוסקת בקשר בין גיל ובין מידת הקונפורמיות לנורמות חברתיות ,ייתכן שהעניין שלה הוא רק בהשוואה של קבוצות גיל :ילדים ,נוער ,מבוגרים .במקרה מעין זה ,אם ההגדרה התפעולית שלה אינה בוחנת את הגיל המדויק אלא רק את קבוצת הגיל ,אין בכך פגיעה ברגישות .לעומת זאת ,יש מחקרים שבהם ישנה חשיבות רבה לאבחנה רגישה יותר של גיל .לדוגמה, במחקר על התפתחות פיזית של תינוקות בשנתם הראשונה ,חשוב שההגדרה התפעולית תהייה רגישה ותתייחס ,למשל ,לגיל הילד בשבועות .לכן ,קביעת הרגישות המתבקשת צריכה להיות קשורה להשלכות המעשיות והתיאורטיות של ההגדרה התפעולית. הגדרות תפעוליות של מיון יש הגדרות תפעוליות שמובילות למיון ,לשיוך לקטגוריה (.)classification בדוגמאות שהצגנו ההגדרה התפעולית עשויה להגדיר משתתף במחקר כ'אדם בודד' ,או ילד כ'ילד נפגע התעללות והזנחה' .חוקרת המבקשת להשתמש בהגדרה התפעולית כדי לסווג משתתפים לקטגוריות צריכה להבהיר כיצד ניתן להגיע מההגדרה לסיווג .לדוגמה ,נניח שההגדרה התפעולית של 'פגיעה מילולית-רגשית' כוללת סדרה של התנהגויות קונקרטיות של הורה כלפי הילד .בין ההתנהגויות: עלבונות הקשורים להופעה החיצונית של הילד ('את שמנה כל כך') ,שימוש בשפה לא נעימה ('סתום את הפה כשאני מדבר') ,פגיעה רגשית קשה ('אף אחד בעולם לא אוהב אותך') ועוד .על החוקרת להגדיר כיצד להעריך את סדרת התשובות כדי להגיע לסיווג. האם נגדיר ילד כנפגע כשההורה התנהג בלפחות מאחת מההתנהגויות האלה? או אולי כשההורה עשה שימוש בכל אחת מההתנהגויות? או מספר מסוים מכלל ההתנהגויות? על החוקרת לקבל את ההחלטות על סמך ההקשר התיאורטי והמעשי של מחקרה .כמובן ,שאם היא תחליט שדי בהתנהגות אחת כדי להגדיר ילד כנפגע, הרי מספר רב של ילדים ייכללו בהגדרה זו ,לעומת הגדרה המחייבת שההורה התנהג בכל ההתנהגויות הפוגעות ,שאז מספר נמוך בהרבה של ילדים יוגדרו כנפגעים. לעיתים ,הבחירה כיצד לתרגם הגדרה תפעולית לקטגוריה נובעת מכללים מוסכמים .לדוגמה ,הבה נבחן את המושג של 'הפרעת דחק פוסט טראומטית (או 'בתר-חבלתית' (.( Post Trauma Disorder, PTSDמדובר בהפרעה פסיכיאטרית שעלולה לפגוע באנשים שחוו או היו עדים לאירוע טראומטי .לפי ארגון הפסיכיאטרים האמריקני ,אנשים הסובלים מהפרעה זו חווים מחשבות חודרניות ,מנסים להימנע
מחוויות וזיכרונות הקשורים לאירוע ,ויש להם סימפטומים המצביעים על עוררות יתר כמו התפרצויות זעם. ההגדרה התפעולית של אדם כסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית מבוססת על דיווח של המשתתף על סדרת שאלות הבוחנות האם האדם חווה או עומת עם אירועים קשים (כגון חשש לחיים או לפציעה חמורה) ,אלו סימפטומים הוא חווה ,ומה הפגיעה התפקודית שנובעת מהחשיפה לאירוע הפוסט טראומטי .כדי לסווג את המשתתף כ'פוסט טראומטי' עליו לעמוד בקריטריונים מסוימים .מבלי להיכנס לפירוט מדויק ,הרי לפי DSM-IV • משתתף הוא פוסט טראומטי אם :הוא חווה ,היה עד ל ...או עומת עם אירוע או אירועים שהיו כרוכים במוות או פציעה ממשיים או באיום לפגיעה ממשית בשלמות הגופנית של האדם עצמו או של אחרים ותגובת האדם הייתה כרוכה בפחד עז ,חוסר אונים ,או אימה\". • בנוסף ,אם המשתתף סובל ,במשך חודש לפחות: oלפחות אחד מהסימפטומים של חודרנות (כגון זיכרונות חודרניים), oלפחות שלושה סימפטומים של הימנעות (כגון הימנעות ממחשבות על האירוע), oלפחות שני סימפטומים של עוררות פסיכו-פיזיולוגית (כגון קשיי שינה והתפרצויות זעם). • כמו כן ,כדי להגדיר אדם כפוסט טראומטי יש להראות שההפרעה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לליקוי בתפקוד החברתי ,התעסוקתי או בתחומים משמעותיים אחרים (.)APA, 2009 נציין ,קריטריונים אלו נגזרו מדיון מקצועי והסכמה בין אנשי המקצוע .הסכמות אלו עשויות להשתנות ,ובדוגמה הנוכחית ,המגדיר החדש יותר ,DSM-V ,שינה חלק מהקריטריונים ,וכעת ההגדרה התפעולית של הפרעה זו שונה מאשר זו שהייתה בעבר. במצבים אחרים ,שבהם אין הסכמה על קריטריונים לסיווג ,יש צורך בשיקול דעת באשר לדרך שבה נגדיר משתתף כשייך לקטגוריה מסוימת .לדוגמה ,במחקר שערכנו על קורבנות לאלימות במערכת החינוך ,הצגנו בפני התלמידים מעל לעשרים שאלות ,שכל אחת מהן תיארה חשיפה לקורבנות מסוג אחר (כגון תלמיד אחר קילל אותך ,תלמיד אחר העליב והשפיל אותך ,תלמיד אחר דחף אותך ,תלמיד אחר חתך אותך בסכין או בחפץ חד ,וכדומה) ,ושאלנו האם היא התרחשה בחודש האחרון .אם נרצה להגדיר ילד כ'קורבן אלימות' ,עלינו להחליט כיצד לעשות זאת על סמך הדיווח שלו .האם די שהוא ענה בחיוב על אחת מעשרים השאלות? אם כך נגדיר אותו ,הרי ברור שנקבל שיעור גבוה מאוד של ילדים שהם קורבנות לאלימות בבית הספר, משום שדי שתלמיד אחר קילל את המשתתף פעם אחת כדי שהוא ייחשב קורבן. ייתכן שיש לכך משמעות תיאורטית ,אך עלינו להביא בחשבון שכאשר נדווח ש75%- מתלמידי ישראל היו קורבנות לאלימות בבית הספר ,רבים יחשבו שהמדובר לחשיפה לסוגי אלימות אחרים ולא יפרשו את הממצא הזה כמשקף שיעור גבוה של תלמידים שקיללו אותם בבית הספר ושיעור מאוד נמוך של ילדים שהיו קורבן לאלימות פיזית,
מינית ,או רגשית קשה (כגון הטלת חרם מתמשך) .במקרה הנוכחי נמנענו מהגדרת תלמידים כקורבנות והעדפנו לתאר כל אחת מהתופעות השונות שנכללו תחת עולמות התוכן של אלימות רגשית-מילולית ,אלימות חברתית ,איום ,פגיעה פיזית ופגיעה מינית. הגדרות תפעוליות על רצף במחקר זה השתמשנו בהגדרה התפעולית כדי לתאר קורבנות על 'רצף' .כלומר, תיארנו לכל תלמיד היכן הוא נמצא על הרצף בין 'כלל לא קורבן' ל'-קורבן במידה רבה' .זאת עשינו על ידי כך שבדקנו לכמה סוגים שונים של קורבנות נחשף התלמיד. וכך ,ההגדרה התפעולית הניבה רצף של תוצאות מ – = 0לא נפל קורבן לאף סוג של אלימות ל ,20 -נפל קורבן לכל אחד מסוגי האלימות שנבדקו במחקר .בדומה, אנו יכולים לבחור שלא לאפיין משתתף במחקר אחר כ'בודד' או 'לא בודד' ,אלא לאפיין אותו על רצף של מידת הבדידות ,בהתאם להגדרה התפעולית שבחרנו. למשל ,אם ההגדרה שלנו תהייה התשובות שנתן הנבדק על סדרה של עשר שאלות על התחושה הסובייקטיבית של בדידות לא רצויה ,אנו יכולים לאפיין אותו על סמך מספר התשובות החיוביות שנתן לשאלות על תחושת הבדידות שלו ,או על סמך ממוצע התשובות שנתן על סולם של = 1כלל לא עד = 5במידה רבה מאוד. בפרק זה ליווינו את החוקר צעד נוסף בתרגום רעיונות מופשטים ומושגים אינטואיטיביים הניתנים לפירושים שונים למשתנים קונקרטיים שניתן להגיע להסכמה שהם מבטאים את המושגים המופשטים .הצעד הבא הוא בניית כלים המודדים משתנים אלו .בפרקים הבאים נציג את ההיבטים של תהליך המדידה ונעמוד על דרכים להעריך עד כמה המדידה עומדת באמות המידה הנדרשות. תרגילים לפרק 5
פרק 6 סולמות מדידה מבוא בחלקים הקודמים תיארנו תהליך הדרגתי של בחירת נושא למחקר ,הצגת שאלות מחקר וניסוח השערות .בהשערות אלו זיהינו מושגים ועמדנו על תהליך ההגדרה הנומינלית והתפעולית של מושגים אלו .כעת הגענו לשלב שבו אנו מבקשים לדון בתהליך המדידה ,זהו התהליך שבו אנו נותנים למשתנים ערכים .נניח לדוגמה ,שאנו רוצים לבחון את ההשערה שצעירים העומדים להתגייס חוששים מהאתגרים הפיזיים המצפים להם בשירות הצבאי יותר מצעירות העומדות לפני גיוס .המטרה שלנו בתהליך המדידה היא לתת לכל נבדק ערך בשני המשתנים :א .מין ו-ב .החשש מהאתגר הפיזי בשירות .הדבר ייעשה באמצעות תהליך מדידה .התהליך יתבסס על ההגדרה התפעולית של משתנים אלו ,יעשה שימוש בכלי מדידה ויעמוד בקריטריונים שונים המבטיחים את איכות המדידה .בפרקים הבאים נציג את ההיבטים השונים הכרוכים במתן ערך למשתנה ,הקריטריונים של איכות המדידה וכלי המדידה שבהם אפשר להשתמש. בחלקים הבאים נציג סולמות מדידה אחדים .נקדים ונאמר (ונרחיב בהמשך) שחשוב להכיר את סולמות מדידה שכן עקב הבדלים בין סולמות ,המידע שאפשר להפיק מסולם ברמת מדידה נמוכה יותר הוא פחות מהמידע שאפשר להפיק מסולם ברמת מדידה גבוהה יותר .לכך יש משמעות בהמשך ,בעת הבחירה בחישובים הסטטיסטיים המתבססים על המידע מהתקבל מסולמות אלו .סולמות ברמה גבוהה מאפשרים חישובים מורכבים יותר המעניקים לנו מידע עשיר יותר .בחלקים הבאים נעמוד על הבדלים ברמת המידע שאנו מקבלים מסולמות המדידה השונים .נתחיל ברמת המדידה המספקת רמת מידע מינימלית. רמת מדידה נומינלית /קטגוריאלית /שמית ()nominal, categorical באחת הדוגמאות הקודמות הזכרנו את מין הנבדק .מה נדרש ממדידה של מין הנבדק? אנו צריכים להיות מסוגלים להבחין בין גברים לנשים (אם המשתנה שבו היינו עוסקים היה המגדר של הנבדק ,היינו זקוקים למדידה המכילה מספר רב יותר של קטגוריות אפשריות) .נניח שכלי המדידה שלנו הוא תצפית על תעודת הזיהוי – מין הנבדק הוא המין המצוין בסעיף 'מין' בתעודת הזיהוי .נראה שכלי המדידה זה עונה על הצורך שלנו להבחין בין גברים לנשים .לעומת זאת ,אם כלי המדידה שלנו יהיה קביעת המין באמצעות השם הפרטי ,סביר שהמדידה שלנו לא תצליח להבחין כראוי בין גברים לנשים ,שכן קשה להבחין בין גברים לנשים על סמך שמות כגון יובל או עדי. בדוגמה אחרת ,נניח שאנו מבקשים ללמוד על שביעות רצונם של תושבים מרמת השירותים שמספקת הרשות העירונית ,ואנו מציגים את ההשערה שיש הבדלים במידת שביעות הרצון מהשירותים העירוניים בין התושבים בירושלים ,תל אביב ,חיפה ובאר שבע .כאן מדובר בשני משתנים :הראשון -אזור המגורים והשני - מידת שביעות הרצון .ראשית ,נרצה לבדוק מאיזה אזור בארץ הגיע המשתתף. מטרת המדידה תהיה להבחין מאיזה אזור אנשים הגיעו ,ולתת ערך מתאים לכל אחד
מהמשתתפים ,כך שנבחין בין רונית הגרה בתל אביב ,מוסא המתגורר בירושלים, דניאל מחיפה ונועה מבאר שבע .אם נציג למשתתפים את השאלה :היכן את או אתה מתגוררים היום ונציג להם את האפשרויות הבאות .1 :ירושלים .2 ,תל אביב.3 , חיפה .4 ,באר שבע ,ו .5-אחר ,נוכל לקבל תשובות המבחינות ביניהם .מדידה מסוג זה מבחינה בין אנשים אשר הגיעו ממקומות שונים .רונית תקבל את הערך ,2ומוסא המתגורר בירושלים את הערך – .1 מדידה כזו נקראת רמת מדידה נומינלית /קטגוריאלית /שמית .ברמה זו המידע שהסולם מכיל הוא מוגבל להבחנה בין הקטגוריות השונות ,ואינו מוסיף מידע על היחסים בין הקטגוריות .בדוגמה שלפנינו ,אין משמעות לעובדה שרונית קיבלה ערך 2ומוסא קיבל את הערך ,1שכן הבחירה שלנו בקטגוריות אלו היא שרירותית, חוקר אחר היה עשוי להחליט לתת למי שמתגורר בתל אביב את הערך 1ולמי שמתגורר בירושלים את הערך ,2ולחיפאים את הערך 5ולאלו המתגוררים בבאר שבע את הערך ,3ועדיין הסולם היה מתאים להבחנה בין המתגוררים בערים שונות. סולם סדר ()Ordinal רמת המדידה השמית לא תספק אותנו כשנרצה להשוות בין רמות שביעות הרצון של תושבי ערים אלו .אנו זקוקים לרמת מדידה שיכולה לא רק להבחין בין שני פרטים ,אלא גם לסדר אותם – מי שבע רצון יותר או פחות .נוכל לשאול עד כמה את/אתה מרוצה מהשירותים העירוניים ,ולהציג להם את האפשרויות הבאות.1 : מאוד מרוצה .2 ,די מרוצה .3 ,כלל לא מרוצה .כך נוכל לסדר את התשובות על פני רצף הנע בין מרוצה מאוד לכלל לא מרוצה .ניתן לראות שלא יהיה זה נכון לבחור בסולם שבו = 1מאוד מרוצה = 2 ,כלל לא מרוצה ו .3 -די מרוצה ,משום שהסדר לא יישמר (אם כי אין מניעה לבחור בסולם = 1כלל לא מרוצה = 2 ,די מרוצה ו= 3- מאוד מרוצה) .לכן ,מדידה ברמה של סולם סדר מאפשרת לנו להבחין בין פרטים (לדוגמה ,בין מי שמרוצה מאוד למי שכלל לא מרוצה) ונוסף ,גם לסדר את הפרטים על פני רצף מסוים .סולם כזה נקרא סולם סדר /אורדינלי (.)ordinal בדוגמה אחרת ,חוקרת המבקשת למדוד את רמת ההשכלה של פליטים המגיעים לישראל עשויה להציג להם את השאלה 'מה רמת ההשכלה שלך?' ,ולבקש את תגובתם לסדרת האפשרויות הבאות .1 :כלל לא למד בבית ספר; .2למד בבית ספר יסודי אך לא סיים; .3סיים בית ספר יסודי .4למד בבית ספר תיכון ולא סיים.5 . סיים בית ספר תיכון אך לא קיבל תעודת סיום .6סיים תיכון עם תעודת סיום .7קיבל תואר ראשון .8קיבל תואר שני .9קיבל תואר שלישי .סולם זה מאפשר להבחין בין המשתתפים בעלי רמות השכלה שונות .כמו כן ,את התשובות שתקבל החוקרת היא תוכל לסדר בנקל על רצף על פי רמת ההשכלה הפורמאלית ,ותואר ראשון יהיה תמיד במקום גבוה יותר מלימודים בבית ספר יסודי בלבד ובמקום נמוך יותר בהשוואה לתואר השני. נציין כי בסולם סדר ,למספרים המציינים את הקטגוריות אין משמעות ,מלבד הסדר שלהם .כלומר ,ניתן לבחור בסולם .1 :מסכים .2לא בטוח .3לא מסכים, ובסולם אחר .20 :מסכים .21לא בטוח .29לא מסכים; שני הסולמות האלה זהים, כי שניהם מבחינים בסדר שבין הסכמה לאי הסכמה .לעובדה שיש הבדלים בשני
הסולמות במספרים המציינים קטגוריות אין משמעות .זאת ,משום שהסולם נועד רק לבחון את הסדר ,ולא את הפערים בין הקטגוריות. וכך ,בעוד שבסולם מדידה זה סדר הקטגוריות הוא חד משמעי ,הרי ההבדלים בין הקטגוריות השונות של הסולם אינם בהכרח שווים .המרחק בין ' .2למד בבית הספר היסודי ולא סיים' לבין ' .3סיים בית ספר יסודי' אינו דומה בהכרח למרחק שבין .7קיבל תואר ראשון ל .8 -קיבל תואר שני או בין .8קיבל תואר שני ל .9 -קיבל תואר שלישי. אחת המשמעויות החשובות לעובדה שהמרחקים בין הקטגוריות אינם בהכרח שווים היא ,שלא ניתן לחשב את 'ממוצע ההשכלה' על סמך סולם זה .שוו בנפשכם שהחוקרת מבקשת להשוות בין רמות ההשכלה של פליטים מאריתריאה לאלו המגיעים מסודאן .כשהיא תציג את שאלה ההשכלה ,היא תקבל לכל אחת מהקבוצות סדרת ערכים המשקפת את רמת ההשכלה ,כפי שנבדקה בעבור כל פליט בכל קבוצה .אם תרצה לבחון את ההשערה שלה על ידי כך שתחשב 'ממוצע ההשכלה' לקבוצת הפליטים מאריתריאה ותשווה אותו ל'ממוצע ההשכלה' של הקבוצה שהגיעה מסודאן ,היא תגלה שזהו מהלך בעייתי ,משום שחישוב ממוצע מניח שהמרחק בין קטגוריה 1לקטגוריה 2זהה למרחק בין קטגוריה 5ל .6 -כפי שראינו ,זו הנחה שאין לה מקום ,ולכן לא נחשב ממוצע על סמך סולם סדר זה. ^^##357סולם רווח ()interval זהו סולם שבו הקטגוריות השונות גם מובחנות זו מזו ,גם מסודרות על רצף ,וגם נמצאות במרחקים שווים זה מזה .למשל ,מידות חום או שעות היממה :הן מובחנות זו מזו ,ברור מה הטמפרטורה הגבוהה או הנמוכה יותר ,ומה השעה המוקדמת או המאוחרת יותר ,וכן ,ההבדל בשעות בין השעה שתיים לארבע אחר הצהריים הוא בדיוק כמו ההבדל בין השעות חמש ושבע בבוקר (כמובן לא עבור אלו מאתנו הנוהגים לנוח בצהריים) ,וההבדל במעלות בין 36ל 39הוא כמו ההבדל בין 6ל – .9 נציין שבסולם זה אין ' 0טבעי' – כלומר ה 0בסולמות אלו הוא שרירותי :אין משמעות ל 0על ציר הזמן (היום יומי) או לטמפרטורה של 0מעלות ,שהרי יש משמעות למעלות גם מעל לאפס וגם מתחת לו ,ויש סולמות שונים למדידת חום (צלזיוס פרנהייט ,קלווין) ,שבכל אחד מהם האפס מתאר רמת טמפרטורה שונה .עובדה זו מאפשרת לנו אומנם לומר שהבדל של 30מעלות בין 10מעלות ל 40 -מעלות היא זהה להבדל שבין 40מעלות ל – 70מעלות ,אך איננו יכולים לומר שטמפרטורה של 40מעלות היא פי שתיים מזו של 20מעלות או שהשעה 8היא פי שתיים מהשעה .4 מיד נבהיר מדוע יש לכך חשיבות מסוימת ,כשנבחן את הרמה הבאה של מדידה. ^^##358סולם מנה ( )ratio סולם מנה הוא סולם רווח שנוספה לו תכונה נוספת :הערך 0אינו שרירותי אלא יש לו משמעות .למשל ,מספר שנות לימוד ,מספר חודשים באשפוז בשנה אחרונה, משך הזמן המוקדש לשיעורי בית ,זמן תגובה לגירוי וכדומה .כלומר ,במקרים אלו
המשמעות של 0היא שהערך שקיבל המשתנה הנמדד הוא ,0משמע ,לא מוקדש זמן כלל לשיעורי בית אין כלל שנות לימוד ההבדל בין סולם רווח לסולם מנה כלומר הימצאות ' 0טבעי' ,מביא לכך שבסולם מנה אנו יכולים לא רק לומר שהרווחים (האינטרוולים) בין קטגוריות הם שווים (ההבדל בין זמן תגובה של 0.5שניות לזמן תגובה של 0.6שניות זהה להבדל שבין זמן תגובה של 1.9שניות ל 2.0שניות) ,אלא שגם היחס ,המנה ( )ratioשבין הקטגוריות נשמר :זמן תגובה של שתי שניות הוא מחצית מזמן התגובה של ארבע שניות ,בדיוק כשם שזמן תגובה של 10שניות הוא כפול מזמן תגובה של חמש שניות. נציין ,שבעבור רובנו וברוב המקרים ,אין משמעות להבדלים אלו בין סולם רווח לסולם מנה .משום כך ,לעיתים קרובות אנו מדברים על סולם רווח ועל סולם מנה בנשימה אחת ,שכן רוב רובם של החישובים שאנו מבקשים לערוך על תוצאות המדידה מתאימים לשני הסולמות. ^^##359סולם ליקרט בדיון על רמות מדידה יש לתת את הדעת על מקומו המיוחד של הסולם המכונה 'סולם ליקרט' ( .)Likert-Scalesזהו סולם המורכב מ 5 -או מ 7 -נקודות עיגון על רצף ,כגון .1שבע רצון מאוד .2שבע רצון .3קצת שבע רצון וקצת לא שבע רצון .4לא שבע רצון .5שבע רצון מאוד; אפשרות אחרת .1כלל לא מסכים ועד 5 מסכים במידה רבה מאד וכן .1בכלל לא ועד .7במידה רבה מאוד .סולם מעין זה מקובל מאוד במחקרים העוסקים בעמדות .לכאורה ,מדובר בסולם סדר ומשום כך אין מקום לחשב ממוצע על סולם זה .עם זאת ,יש הטוענים שיש סולמות סדר שלגביהם ניתן להניח שהמרחקים בין הקטגוריות השונות שווים (או לפחות שאינם שונים במידה רבה זה מזה) ,ומשום כך מקובל לחשב ממוצע עבור סולם ליקרט (ראו למשל.(Sauro, 2016, https://measuringu.com/mean-ordinal/, לעיתים קרובות מודדים משתנה באמצעות סדרה של פריטים שכל אחד מהם נמדד על סולם ליקרט .לדוגמה ,שאלון הבדידות UCLA Loneliness Scaleמכיל עשרים פריטים שלכל אחד מהם יש ארבע אפשרויות תשובה היוצרות סולם סדר.0 : אף פעם .1לעיתים רחוקות .2לפעמים .3לעיתים תכופות .ציון הבדידות מחושב כסכום כל התשובות ,כך שמי שמדווח על פריטים רבים יותר המשקפים תחושות בדידות לעיתים קרובות ,מקבל ציון גבוה יותר .במחקר מקובל להתייחס לציון זה כמשתנה שנמדד על סולם רווח ולבצע עליו את כל החישובים המתמטיים הרלוונטיים ,כגון חישובי ממוצעים והשוואות בין ממוצעי ציונים של קבוצות שונות,
Search
Read the Text Version
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- 69
- 70
- 71
- 72
- 73
- 74
- 75
- 76
- 77
- 78
- 79
- 80
- 81
- 82
- 83
- 84
- 85
- 86
- 87
- 88
- 89
- 90
- 91
- 92
- 93
- 94
- 95
- 96
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- 111
- 112
- 113
- 114
- 115
- 116
- 117
- 118
- 119
- 120
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125
- 126
- 127
- 128
- 129
- 130
- 131
- 132
- 133
- 134
- 135
- 136
- 137
- 138
- 139
- 140
- 141
- 142
- 143
- 144
- 145
- 146
- 147
- 148
- 149
- 150
- 151
- 152
- 153
- 154
- 155
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- 161
- 162
- 163
- 164
- 165
- 166
- 167
- 168
- 169
- 170
- 171
- 172
- 173
- 174
- 175
- 176
- 177
- 178
- 179
- 180
- 181
- 182
- 183
- 184
- 185
- 186
- 187
- 188
- 189
- 190
- 191
- 192
- 193
- 194
- 195
- 196
- 197
- 198
- 199
- 200
- 201
- 202
- 203
- 204
- 205
- 206
- 207
- 208
- 209
- 210
- 211
- 212
- 213
- 214
- 215
- 216
- 217
- 218
- 219
- 220
- 221
- 222
- 223
- 224
- 225
- 226
- 227
- 228
- 229
- 230
- 231
- 232
- 233
- 234
- 235
- 236
- 237
- 238
- 239
- 240
- 241
- 242
- 243
- 244
- 245
- 246
- 247
- 248
- 249
- 250
- 251
- 252
- 253
- 254
- 255
- 256
- 257
- 258
- 259
- 260
- 261
- 262
- 263
- 264
- 265
- 266
- 267
- 268
- 269
- 270
- 271
- 272
- 273
- 274
- 275
- 276
- 277
- 278
- 279
- 280
- 281
- 282
- 283
- 284
- 285
- 286
- 287
- 288
- 289
- 290
- 291
- 292
- 293
- 294
- 295
- 296
- 297
- 298
- 299
- 300
- 301
- 302
- 303
- 304
- 305
- 306
- 307
- 308
- 309
- 310
- 311
- 312
- 313
- 314
- 315
- 316
- 317
- 318
- 319
- 320
- 321
- 322
- 323
- 324
- 325
- 326
- 327
- 328
- 329
- 330
- 331
- 332
- 333
- 334
- 335
- 336
- 337
- 338
- 339
- 340
- 341
- 342
- 343
- 344
- 345
- 346
- 347
- 348
- 349
- 350
- 351
- 352
- 353
- 354
- 355
- 356
- 357
- 358
