ספר ה70

‫תקופת ההצמדה הפדגוגית היא התקופה בהא הידיעה‪ ,‬או כפי שנוהגים המנחים להוראה לכנותה‬ ‫– גולת הכותרת של תהליך ההכשרה להוראה‪ .‬הסטודנטים משתלבים בה בחיי בית‪-‬הספר במשך‬ ‫שבועיים רצופים‪ ,‬מלמדים שעות רבות ומתערים בחיי בית‪-‬הספר‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬הם‬ ‫מוזמנים ליזום פעילויות שהן מעבר להוראת השיעור וללמד יחידות הוראה ככל שניתן‪.‬‬ ‫תרבות‪ ,‬חינוך וחברה‬ ‫ניתן לומר כי ׳ימי הזוהר׳ בהכשרה להוראה שייכים לתקופה שבה נוהלה המכללה בידי דוד אלדר‬ ‫ואחריו צבי ארצי‪ .‬בשנים הללו כל פעילויות התרבות והחברה במכללה נערכו ביוזמת המדריכים‬ ‫הפדגוגיים‪ ,‬בתכנון ובהפקה שלהם ושל כיתותיהם‪ ,‬על‪-‬פי סבב שהתבסס על רוח ההתנדבות‪.‬‬ ‫פעילויות אלה כללו הפקת טקסים כמו טקסי החג המסורתיים (חנוכה‪ ,‬שבועות‪ ,‬פורים וימי זיכרון)‬ ‫וכן מסיבות חג שאליהן היו מוזמנים גם המורים‪ .‬אולם נתניה‪ ,‬למשל‪ ,‬המה אדם בחגיגות פורים‪.‬‬ ‫מורים וסטודנטים הגיעו מחופשים‪ ,‬חלקם הופיעו בפני קהל רב‪ .‬בין הכיתות נערכו תחרויות נושאות‬ ‫פרסים ועוד כהנה וכהנה‪ .‬בהתקרב החג הייתה הכיתה האחראית אמונה על קישוט הלובי ברוח‬ ‫החג‪ ,‬והתכונה הייתה רבה‪.‬‬ ‫פעילויות החברה כללו את המחנה הלימודי‪ ,‬שאליו יצאו כל הסטודנטים והמורים לשהייה בת‬ ‫שלושה ימים על שפת הכנרת או באילת (לחלופין)‪ .‬המחנה הלימודי נערך בתכנון משותף של מורים‬ ‫וסטודנטים‪ ,‬וכלל פעילויות אתגר ומים מגוונות‪ .‬המטרה הייתה ליצור גיבוש‪ ,‬זיקה ושייכות למוסד‬ ‫ותחושת לכידות וחדווה‪ .‬אלא שברבות השנים נמוג גם המחנה הלימודי‪ ,‬למעט שנים ספורות שבהן‬ ‫עשה ׳קאמבק׳ ואחריהן גווע לבלי שוב‪.‬‬ ‫נושא הלכידות וההווי נתפס כבעל חשיבות רבה במכללה המכשירה מורים‪ ,‬היות שפעילויות‬ ‫תחרותיות נושאות פרסים הסתיימו לעתים מזומנות ביציאה של הכיתה הזוכה לטיול‪ .‬זכורים‬ ‫במיוחד טיולי גמלים באזור ערד‪ ,‬טיולי אבובים בחצבני ובירדן‪ ,‬טיולים במדבר יהודה ועוד‪.‬‬ ‫הכשרת המורים לעתיד כללה ימי סיור בטבע‪ ,‬בהובלת שאול זיו ז״ל וצוותו המסור והעשוי ללא‬ ‫חת‪ .‬נערכו גם טיולי אתגר בטבע כמו טיולי סנפלינג למערת קשת‪ ,‬ירידה בנקיקי הגלבוע‪ ,‬הדלקת‬ ‫אבוקות על פסגות הרי הגליל‪ ,‬ניווטים בהרי ירושלים ועוד‪ .‬נערכו גם סיורים לימודיים בהדרכת דוד‬ ‫אלטמן‪ ,‬ייבדל לחיים ארוכים‪ ,‬כסיורי דתות וכתות‪ ,‬תצפיות בכרמל‪ ,‬מסעות בעקבות לוחמים ועוד‪.‬‬ ‫בשנים עברו נהגו לקיים ימי סדנאות מרוכזים ללימוד נושא השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות‪ .‬כל‬ ‫מחזור השתתף בשלושה ימים של לימוד אינטנסיבי‪ .‬ימים אלה הצטמצמו ברבות השנים‪ ,‬וכיום‬ ‫לומדים הסטודנטים את הנושא בלהבות חביבה באחד מימי ההוראה שבחופשת הפסח בבתי‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬שבמסגרתו הם מבקרים בתערוכות בנושא השואה וזוכים להדרכות מרתקות‪.‬‬ ‫‪100‬‬

‫מתורה שבע״פ לתורה שבכתב‬ ‫מאז ומתמיד‪ ,‬כניסת מנחה חדש להוראה נעשתה בליווי של מנחה ותיק ומנוסה‪ .‬הדבר נעשה‬ ‫מתוך הכרת החשיבות של השתלבות והקניית ידע מבעלי הניסיון תוך לימוד מהצלחות‪ .‬התורה‬ ‫שבעל‪-‬פה עוברת לה בדרכים שונות ומגוונות‪ .‬ישיבות צוות של מנחים להוראה הן מסורת‪ .‬אני‬ ‫זוכרת כיצד ישבתי פעורת פה בהקשיבי לשיחות‪ ,‬להערות ולוויכוחים סוערים שהתנהלו על‬ ‫תפיסות עולם‪ ,‬גישות חינוכיות ומגוון עמדות לגבי התוויית תוכנית הלימודים ותכנים כאלו ואחרים‪.‬‬ ‫אז ישבו בצוות חניתה גלמור‪ ,‬מליק שוחט‪ ,‬אילנה רכס‪ ,‬רות לנצר ושלמה טוראל‪ .‬לא תמיד היה‬ ‫סילבוס לעקוב אחריו‪ .‬ניהלנו שיחות עקרוניות‪ ,‬ולאורן פיתחנו את מה שקרוי היום סילבוס ׳צומח׳‪.‬‬ ‫כך עבדנו עד שחזרו איתן אלדר וישראל הררי מלימודי הדוקטורט בארצות‪-‬הברית והחדירו את‬ ‫נושא המתודיקה של הוראת החינוך הגופני כדיסציפלינה מדעית עצמאית‪ .‬או‪-‬אז נבנו דפי הנחיה‬ ‫מסודרים‪ ,‬והתורה שבעל‪-‬פה נדחקה קמעא לטובת התורה שבכתב‪ .‬מחקר שנערך בעולם הגדול הלך‬ ‫ותפס הוקרה והכרה‪.‬‬ ‫מפגשי הצוות המקצועי‪ ,‬הלא הוא צוות המנחים להוראה‪ ,‬נערכים היום אחת לשבועיים‪ .‬מטרת‬ ‫המפגשים לפתח חומרי הוראה‪ ,‬ללבן נושאים שבמחלוקת‪ ,‬לדון בנושאי השעה‪ ,‬לפתח יוזמות‬ ‫חינוכיות וליצור קבוצות מחקר‪.‬‬ ‫החזרת עטרה ליושנה‬ ‫בד בבד עם ההכרה כי מדעי הספורט והתנועה הוא תחום דעת עמוק ונרחב‪ ,‬ויש בו מקום להתפתחות‬ ‫במגוון של תחומי עניין שאינם בהכרח הוראה‪ ,‬חזרה בשנים האחרונות ההכשרה להוראה ותפסה‬ ‫את מקומה הטבעי בתוכנית הלימודים‪ .‬היום‪ ,‬בעידודם הנמרץ של נשיא המכללה והמנכ״ל‪ ,‬כוללת‬ ‫ההכשרה להוראה תוכניות חדשות כמו תוכנית רג״ב (ראש גדול בהוראה – תוכנית למצטיינים)‪,‬‬ ‫תוכנית להתפתחות מקצועית בתוך בית‪-‬הספר (‪)PDS - Professional Development School‬‬ ‫ותוכנית להכשרת אקדמאים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬נפתחה יחידת ׳קופצים למים עמוקים׳ – הלוא היא יחידת‬ ‫הכניסה להוראה ולהתפתחות מקצועית (סטאז׳ בהוראה)‪ ,‬ולכך מופנים משאבים לא מבוטלים‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬ההכשרה להוראה‪ ,‬שכווצה עד כאב בתחילת שנות התשעים‪ ,‬משגשגת ומושכת אליה‬ ‫מרצים צעירים ומקצועיים וסטודנטים מוכשרים במיוחד‪ ,‬שכל שאיפתם היא לעסוק בהוראת‬ ‫החינוך הגופני ולהעלות את קרנו בקרב הלומדים כדי להטמיע בהם הרגלים לאורח חיים פעיל‬ ‫ובריא‪ .‬מדי חודש בחודשו יוצא עלון מקוון ״הכשרתון״‪ ,‬שנועד לכל מכשירי המורים באשר הם‪,‬‬ ‫למורים לחינוך גופני ולסטודנטים‪ .‬עלון זה יצא לאור כבר עשרות פעמים‪ ,‬והוא מביא לקוראיו שפע‬ ‫של חומרי הוראה‪ ,‬מגוון כלים לעשייה חינוכית‪ ,‬מחוונים ודרכי הערכה חלופיות‪ .‬הוא מציג מהנעשה‬ ‫במקומותינו ומזמין לפעילויות המתקיימות במכללה חדשות לבקרים‪.‬‬ ‫הפקת פרויקט‬ ‫הפקת פרויקט היא יכולת הנדרשת מכל מורה לחינוך גופני באשר הוא‪ ,‬ולכן זכה נושא זה בעבר‬ ‫‪101‬‬

‫להיות אחד מעמודי התווך של תוכנית הלימודים בשנה א׳‪ .‬כאשר צומצמה התוכנית בשליש‪ ,‬נדחק‬ ‫מקומו של פרק זה מהסילבוס‪ ,‬אולם המנחים להוראה יושבים על המדוכה ונועצים כיצד להפיח‬ ‫בו רוח חיים‪ .‬זאת משום שמעדויות רבות של מורים מתחילים‪ ,‬מנהלים ומפקחים התברר כי אחד‬ ‫הסממנים שבעזרתם ניתן לחוש את השתלבותו הממשית של מורה לחינוך גופני בבית‪-‬הספר‬ ‫הוא היקף היוזמות‪ ,‬תדירותן וכמובן איכותן‪ .‬רבים התוו בעזרתן פעילויות שהוטמעו בבתי‪-‬הספר‬ ‫כמסורות רבות שנים כגון ימי ספורט‪ ,‬הפסקה פעילה‪ ,‬יום בריאות‪ ,‬מפגשי ספורט מורים‪-‬תלמידים‪,‬‬ ‫מירוץ חנוכה‪ ,‬ניווט ספורטיבי‪ ,‬פעילויות כגלי‪-‬עד לזכר יקרים שאינם עוד‪ ,‬מכביה‪/‬משחקים‬ ‫אולימפיים בית‪-‬ספריים‪ ,‬פעילויות חינוכיות לקידום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬השתתפות‬ ‫בית‪-‬הספר בפעילויות עירוניות כצעדות‪ ,‬משחים‪ ,‬טריאתלונים ועוד‪.‬‬ ‫ישיבות פדגוגיות‬ ‫בעבר נערכו ישיבות של ועדות פדגוגיות במתכונת דומה לזו שבבתי‪-‬הספר‪ .‬בראש השולחן‬ ‫ישב הדיקאן‪ ,‬מצידו האחד מזכירתו‪ ,‬מצידו השני המדריך הפדגוגי‪ ,‬וכל שאר מורי הכיתה ישבו‬ ‫סביב השולחן‪ .‬תחילה נאמרו דברים אודות הכיתה ובהמשך נידון מצבו הלימודי של כל אחד‬ ‫מהסטודנטים בכיתה‪ .‬המצטיינים זכו למכתבי שבח‪ ,‬ואילו המתקשים ׳טופלו׳ על‪-‬ידי הדיקאן‪.‬‬ ‫ברבות השנים הוסבו ישיבות אלה לוועדה מצומצמת‪ ,‬בת שלושה משתתפים‪ ,‬שכוללת את ראש‬ ‫ההכשרה להוראה‪ ,‬ראש השכבה והמנחה להוראה‪ .‬ועדה זו מוסמכת לדון במצבם הלימודי של‬ ‫הסטודנטים ולהציע דרכי טיפול וקידום במידת הצורך‪ .‬ועדה פדגוגית מתקיימת בסיום כל סמסטר‬ ‫וכוללת התייחסות לכלל הכיתה ולסטודנטים כפרטים‪ .‬בשנים האחרונות הועלה קרנה של ההכשרה‬ ‫להוראה באמצעות חלוקת מלגת הצטיינות בהוראה‪ ,‬המוענקת בטקס קבלת מלגות כללי של‬ ‫המכללה‪ .‬זהו חידוש מרענן‪ ,‬המעודד מצוינות בקרב הסטודנטים להוראת החינוך הגופני‪.‬‬ ‫שאיפות לעתיד‬ ‫אנו שואפים לבסס את החתירה ליזמות ולחדשנות בהוראה ולעדכן את דרכי ההוראה‪ ,‬אמצעיה‬ ‫ותכניה כך שיהיו אטרקטיביים הן לסטודנטים והן לתלמידיהם לעתיד‪ .‬אנו שואפים לתת דוגמה‬ ‫לסטודנטים באמצעות דגמים של חדשנות שיובילו המנחים להוראה; לאפשר הנבטה של זרעי‬ ‫חדשנות בפרויקטים שיפַתחו הסטודנטים בבתי‪-‬הספר; לקרוא למורים החדשים להציע ממרכולתם‬ ‫בענווה‪ ,‬מבלי לדחוק את מקומו של המורה הוותיק‪.‬‬ ‫אנו רוצים לאפשר למידה ׳גלובלית׳ בין‪-‬לאומית‪ ,‬כלומר‪ ,‬לצאת מגבולות המגרש הלוקאלי בכל‬ ‫היבט‪ :‬שיעורים וירטואליים משותפים‪ ,‬יצירה של קבוצות עבודה בין‪-‬לאומיות בעזרת המחשב‬ ‫וניצול חכמת המונים לטיפול בקשיים משותפים כמו חוסר פעילות גופנית בגיל הצעיר‪ .‬אנו חולמים‬ ‫על הגברת ההיקף ומגוון הנושאים של מחקרים תומכי עשייה ועל יצירת קשרים בין‪-‬לאומיים גם‬ ‫בתחום המחקר בפדגוגיה של הספורט‪ .‬ואחרון חביב – להרחיב את תוכנית הלימודים בפדגוגיה של‬ ‫החינוך הגופני לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫‪102‬‬

‫בית‪-‬הספר לחינוך גופני – עבר והווה‬ ‫יואב מקל‬ ‫בית‪-‬הספר לחינוך גופני על‪-‬שם יריב אורן הוקם בתחילת שנות האלפיים‪ .‬באותה עת הוחלט על‬ ‫שינוי במבנה האקדמי של המכללה‪ ,‬וממבנה שכלל מסגרות קטנות וממוקדות שנקראו ״מחלקות״‬ ‫הוקמו מסגרות‪-‬על רחבות שנקראו ״בתי‪-‬ספר״‪ .‬בהתאם לכך הוקמו שני בתי‪-‬ספר – בית‪-‬‬ ‫הספר לחינוך גופני ובית‪-‬הספר לחינוך‪ .‬בעקבות השינוי הוכנסו שתי מחלקות מרכזיות במכללה‬ ‫למסגרת של בית‪-‬הספר לחינוך גופני ופעלו בתוכו כשני גופים עצמאיים‪ .1 :‬המחלקה למדעי‬ ‫החיים; ‪ .2‬המחלקה לתנועה ולספורט‪ .‬שנים אחדות תפקדו המחלקות הללו כיחידות הומוגניות‬ ‫תחת המסגרת הכוללת של בית‪-‬הספר לחינוך גופני‪ ,‬ולקראת סוף שנות האלפיים בוטלו המחלקות‬ ‫ונותרה המסגרת הגדולה והכוללת של בית‪-‬הספר לחינוך גופני כמתכונת שמתפקדת עד לימים אלה‪.‬‬ ‫לימודים עיוניים ומעשיים בבית‪-‬הספר לחינוך גופני‬ ‫למרות פירוקן של המחלקות נותרו השיעורים והנושאים שנלמדו בהן ללא שינוי‪ ,‬והם פועלים כיום‬ ‫במסגרת הכוללת והגדולה של בית‪-‬הספר‪ .‬כדי להבדיל בין הנושאים הנלמדים בבית‪-‬הספר לחינוך‬ ‫גופני ניתן להשתמש בחלוקה הבאה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לימודים עיוניים‪ .‬אלה כוללים מדעים משני סוגים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מדעי החיים‪ ,‬שניתן להפרידם לשני אשכולות‪ :‬א‪ .‬אשכול ביולוגי‪ ,‬הכולל מקצועות כגון כימיה‬ ‫וביוכימיה‪ ,‬פיזיולוגיה כללית‪ ,‬פיזיולוגיה של המאמץ‪ ,‬תזונה והיסודות המדעיים של הכושר‬ ‫הגופני; ב‪ .‬אשכול מכני‪ ,‬הכולל מקצועות כגון אנטומיה‪ ,‬אנטומיה יישומית של מערכת התנועה‬ ‫וביומכניקה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬מדעי ההתנהגות‪ ,‬הכוללים מקצועות כגון סוציולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה של הספורט‪ ,‬פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה של הספורט‪ ,‬ארגון וניהול בספורט‪ ,‬התנהגות ולמידה מוטורית‪ ,‬פילוסופיה של‬ ‫הספורט‪ ,‬היסטוריה של הספורט וסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫תחומים אלה נלמדים בצורה מאוזנת ובחלוקה שווה‪ ,‬המתפרסת על פני ‪ 4‬שנות הלימוד הנדרשות‬ ‫להשלמת התואר הראשון בחינוך גופני‪ .‬המקצועות הנ״ל‪ ,‬בין אם במדעי החיים ובין אם במדעי‬ ‫ההתנהגות‪ ,‬נלמדים במתכונת של ‪ 45 ,60‬או ‪ 30‬שעות שנתיות‪ .‬חלק מן השיעורים במקצועות אלה‬ ‫נלמד כהרצאות פרונטליות בלבד וחלקם תוך שילוב של הרצאות עם מעבדות מעשיות (בעיקר‬ ‫בתחום מדעי החיים)‪ ,‬שבהן מתורגל ומודגם החלק התיאורטי שנלמד בכיתה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לימודים מעשיים ‪ -‬תחום התנועה והספורט‪ .‬תחום זה כולל לימוד‪ ,‬תרגול ואימון יסודות של‬ ‫‪103‬‬

‫מקצועות ספורט בסיסיים‪ ,‬המקובלים בעולם הספורט ההישגי‪ ,‬החובבני או הבריאותי‪ .‬גם כאן ניתן‬ ‫להפריד את מקצועות הלימוד לשני אשכולות עיקריים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬ספורט אישי‪ ,‬הכולל ענפי ספורט ותחומים כגון אתלטיקה‪ ,‬שחייה‪ ,‬התעמלות‪ ,‬ריקוד וחדר כושר‬ ‫‪2 .2‬ספורט קבוצתי‪ ,‬הכולל ענפי ספורט כמו כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדורעף וכדוריד‪.‬‬ ‫בניגוד לחלוקה המאוזנת של לימודי המדעים בין שנות הלימוד‪ ,‬מתרכזים רוב מקצועות הספורט‬ ‫והתנועה בשנים הראשונות – א׳ ו‪-‬ב׳‪ .‬המקצועות בתחומי התנועה והספורט‪ ,‬בין אם בספורט‬ ‫האישי ובין אם בקבוצתי‪ ,‬נלמדים בדרך כלל במתכונת של ‪ 30‬שעות שנתיות בלבד‪ .‬החלק העיקרי‬ ‫של השיעורים נלמד ומבוצע בשדה או במעבדה בצורה אקטיבית ופעלתנית‪ ,‬תוך שילוב אפיזודי‬ ‫של הרצאות פרונטליות שמסבירות יסודות ומרכיבים תיאורטיים של התחום‪.‬‬ ‫יש לציין כי חלק גדול של המקצועות המעשיים שהוזכרו לעיל נלמדים גם בשנה ב׳‪ ,‬במסגרת בית‪-‬‬ ‫הספר לחינוך‪ ,‬וכוללים שיטות הוראה שונות המתורגלות על‪-‬ידי התלמידים על‪-‬פי השתייכות‬ ‫לענפי הספורט השונים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬לימודי הספורט והתנועה נחלקים ללימודי יסודות המקצוע‬ ‫במסגרת בית‪-‬הספר לחינוך גופני וללימודי הכשרה להוראה במסגרת בית‪-‬הספר לחינוך‪ .‬בסך‪-‬‬ ‫הכול‪ ,‬היקף שעות הלימוד של רוב המקצועות המעשיים במכללה בתחום התנועה והספורט מגיע‬ ‫ל‪ 60-‬שעות‪.‬‬ ‫לימודי בחירה‬ ‫מעבר ללימוד מקצועות החובה המוזכרים לעיל ישנם מקצועות או נושאים הפתוחים ללימוד על‪-‬‬ ‫פי בחירת הסטודנטים והנלמדים בעיקר בשנים ג׳ ו‪-‬ד׳‪ ,‬בשיעורים המכונים סוגיות נבחרות (שו״ת‬ ‫– שיעור ותרגיל) או סמינריונים‪ .‬הסטודנטים יכולים‪ ,‬באמצעות סוגיות או סמינריונים אלה‪ ,‬לבחור‬ ‫את תחומי העניין המועדפים עליהם‪ ,‬שנלמדים ע״י מורים מומחים לתחום הייחודי שקשור לתחומי‬ ‫הספורט והפעילות הגופנית‪ ,‬אך אינו נדרש על‪-‬פי התוכנית הבסיסית של הלימודים לתואר‪.‬‬ ‫נוסף לשיעורי בחירה אלה מציע בית‪-‬הספר לסטודנטים בשנים ג׳ ו‪-‬ד׳ בחירה נוספת ורחבה יותר‬ ‫של מקבץ שיעורים ייחודי הנקרא ״מגמה״(ראה חלק ג׳)‪ .‬לימודי המגמה כוללים ‪ 10‬שיעורים‪ ,‬כולל‬ ‫התנסות מעשית וסטאז׳‪ ,‬המתמקדים בתחום עניין אחד הקשור בצורה כלשהי לתנועה ולחינוך‬ ‫גופני‪ .‬המגמות במכללה‪ ,‬שמתוכן רשאי התלמיד לבחור באחת‪ ,‬הן‪ :‬חינוך גופני בגיל הרך‪ ,‬טיפוח‬ ‫היציבה‪ ,‬פעילות גופנית בגיל המבוגר‪ ,‬ניהול ספורט‪ ,‬שיקום לב בפעילות גופנית‪ ,‬פעילות גופנית‬ ‫מותאמת‪ ,‬חינוך וספורט ימי ולימודים אולימפיים‪ .‬בוגרי המגמה מקבלים תעודת מגמה‪ ,‬המעידה על‬ ‫העשרה בתחום הייחודי‪ .‬שיעורי בחירה אלה נלמדים בשנים ג׳ ו‪-‬ד׳‪ 5 ,‬שיעורים בכל שנה‪.‬‬ ‫קורסי מדריכים‬ ‫במסגרת לימודי התואר הראשון יכולים התלמידים לעבור קורסי מדריכים במקצועות הספורט‬ ‫השונים‪ .‬מכיוון שחלק מלימודי התואר במכללה עונה על דרישות מינהל הספורט להענקת תעודת‬ ‫‪104‬‬

‫מדריך‪ ,‬נדרשים התלמידים רק להשלמה מסוימת של כמה שיעורים עיוניים ומעשיים בתחום‬ ‫שבו הם מעוניינים להתמחות‪ .‬לאחר השלמת שיעורים אלה מוענקת לתלמיד תעודת מדריך‬ ‫בתחום הספורט שבחר (אתלטיקה‪ ,‬שחייה‪ ,‬כדורגל‪ ,‬כדורסל ועוד)‪ ,‬נוסף לתואר ראשון בחינוך גופני‬ ‫שהוא מקבל בסיום ארבע שנות לימוד‪ .‬כך יכולים התלמידים לפתח את הידע‪ ,‬המעמד המקצועי‬ ‫ואפשרויות התעסוקה בסיום הלימודים במכללה‪ .‬יש לציין כי בעבר ניתנו שיעורי ההתמחות הללו‬ ‫לתעודת מדריך בשנה ג׳ של הלימודים במכללה‪ .‬בשנים האחרונות הוחלט להעבירם לחודשי הקיץ‬ ‫שבין שנה א׳ ל‪-‬ב׳‪ .‬למרות התנאים הסביבתיים והלוגיסטיים המורכבים בחודשים אלה יכולים‬ ‫הסטודנטים לסיים מהר יותר את התמחותם ולקבל תעודת מדריך בשלב מוקדם‪ ,‬שיאפשר להם‬ ‫להתחיל לעבוד בתחום ההדרכה כבר במהלך לימודי התואר שלהם‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בית‪-‬הספר לחינוך גופני מצייד בשנים האחרונות את בוגר התואר בכלים הנדרשים‬ ‫לתפקודו כמורה‪ ,‬כמדריך וכאיש מקצוע בתחומי הספורט והחינוך הגופני‪ .‬לשם כך קיים בבית‪-‬‬ ‫הספר מגוון רחב של קורסים ‪ -‬מעשיים ועיוניים‪ ,‬המעשירים את הבוגר במידע רחב‪ ,‬עדכני וחדשני‪.‬‬ ‫מעבר לתעודת התואר מקבל הבוגר גם תעודת מדריך‪ ,‬המאפשרת מקורות תעסוקה שלא היה‬ ‫חשוף אליהם קודם לכן‪ ,‬במהלך לימודיו במכללה‪.‬‬ ‫לאור ההתעניינות הציבורית המתבטאת בהרשמה למכללה בשנים האחרונות ולאור התוצרים‬ ‫המקצועיים והאקדמיים והאווירה הכללית‪ ,‬נראה כי הפעילות האקדמית בה נושאת פרי‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בצד שיפור התוכניות הקיימות שוקדים בבית‪-‬הספר ובמכללה על פיתוחן של תוכניות לימוד‬ ‫חדשות כדי לקדם ולעדכן את הפעילות הקיימת‪.‬‬ ‫‪105‬‬

‫לימודים לקראת תואר מוסמך‬ ‫במדעי החינוך הגופני (‪)MPE‬‬ ‫אריה רוטשטיין‬ ‫‪ M.A.‬משותף עם אוניברסיטת חיפה‬ ‫בשנת ‪ 1993‬אישרה המועצה להשכלה גבוהה למכללה האקדמית בוינגייט‪ ,‬במשותף עם בית‪-‬‬ ‫הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה‪ ,‬לפתוח תוכנית לימודים לתואר ״מוסמך אוניברסיטה לחינוך‬ ‫גופני )‪( )M.A.‬ראה פירוט בחלק א׳‪ -‬התפתחות תוכניות הלימודים האקדמיות במכללה)‪ .‬זו הייתה‬ ‫התוכנית הראשונה בישראל שאפשרה קבלת תואר מוסמך ייחודי במדעי החינוך הגופני‪.‬‬ ‫במסגרת הקשר עם אוניברסיטת חיפה קיבלו חברי הסגל במכללה‪ ,‬שהתאימו ללמד בתוכנית‪ ,‬דרגות‬ ‫קידום אקדמיות מטעם ועדות המינויים של האוניברסיטה ועל‪-‬פי הקריטריונים שלה‪ .‬הצלחת‬ ‫התוכנית המשותפת הוכיחה שלמכללה ולסגל המורים שלה ישנן היכולות האקדמיות הנדרשות‬ ‫לקיום לימודים לקראת תארים מתקדמים‪.‬‬ ‫‪ MPE‬עצמאי‬ ‫בשנת ‪ ,2001‬בעקבות הצלחת התוכנית המשותפת עם אוניברסיטת חיפה‪ ,‬אישרה המועצה‬ ‫להשכלה גבוהה לפתוח במכללה לימודי תואר שני בתוכנית עצמאית‪ ,‬ובאותה שנה החל המחזור‬ ‫הראשון את לימודיו לתואר ״מוסמך במדעי החינוך הגופני )‪.(Master in Physical education - MPE‬‬ ‫על‪-‬אף שהתוכנית המשותפת עם אוניברסיטת חיפה כללה מסלול המאפשר הגשת עבודת תזה‪,‬‬ ‫האישור הראשוני לתוכנית העצמאית במכללה היה רק לקיום תואר מוסמך נלמד‪ ,‬ללא תזה‪ .‬רק‬ ‫בשנת ‪ 2005‬קיבלה המכללה אישור לפתוח גם מסלול עצמאי לתואר שני‪ ,‬עם עבודת תזה‪ .‬מאז‬ ‫מנחים חברי הסגל את הסטודנטים לתואר שני בביצוע עבודות מחקר‪ ,‬שרבות מהן מתפרסמות‬ ‫בכתבי עת בין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫ללימודי התואר השני במכללה כמה מטרות‪ .‬להלן העיקריות שבהן‪:‬‬ ‫‪1 .1‬להכשיר בוגרים בעלי התמחות אקדמית גבוהה במטרה ליזום ולכתוב עבודות מחקר ופיתוח‬ ‫במדעי התנועה והספורט‪.‬‬ ‫‪2 .2‬להעמיק את הידע של המורים לחינוך גופני וספורט בכל מערכות החינוך‪.‬‬ ‫‪3 .3‬להכשיר מורים להוראת מדעי התנועה בבתי‪-‬ספר המכינים תלמידים לקראת בחינות הבגרות‬ ‫‪106‬‬

‫בחינוך גופני ברמה מוגברת של ‪ 4‬ו‪ 5-‬יחידות לימוד‪.‬‬ ‫‪4 .4‬להכשיר כוח אדם לתפקידי אימון‪ ,‬הדרכה וייעוץ בתחומים של מדעי החינוך הגופני בארגוני‬ ‫ספורט‪ ,‬ברשויות מקומיות‪ ,‬בכוחות הביטחון ובמסגרות פרטיות‪.‬‬ ‫‪5 .5‬להכשיר סגל בכיר לתפקידי תכנון‪ ,‬ארגון‪ ,‬פיקוח וניהול של הפעילות הגופנית והספורט בבתי‪-‬‬ ‫הספר‪ ,‬ברשויות המקומיות ובמוסדות הספורט בישראל‪.‬‬ ‫‪6 .6‬להכשיר מומחים ואנשי מקצוע לשיקום בתנועה ולטיפוח פעילות ספורטיבית בקרב תלמידים‬ ‫בחינוך המיוחד ואוכלוסיות אחרות בעלות צרכים מיוחדים (שיקום לב‪-‬ריאה‪ ,‬ספורט נכים‪ ,‬ניתוח‬ ‫התנהגות ופעילות גופנית לקשישים)‪.‬‬ ‫המגמות בתוכנית הלימודים‬ ‫בתוכנית הלימודים לתואר השני מתקיימות שתי מגמות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬המגמה למדעי החיים של הפעילות הגופנית‪ .‬במגמה זו מוצעים לימודים בתחומי הפיזיולוגיה‬ ‫של המאמץ‪ ,‬ביומכניקה ושיקום בתנועה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬המגמה למדעי ההתנהגות והיבטים פדגוגיים של הפעילות הגופנית‪ .‬במגמה זו מוצעים לימודים‬ ‫בתחומים הבאים‪ :‬תוכניות לימודים ודרכי הוראה בחינוך הגופני‪ ,‬פסיכומוטוריקה‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫של הספורט ותרבות הפנאי והנופש והיבטים בסוציולוגיה ובפילוסופיה של הספורט‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הסטודנטים‬ ‫מדי שנה מתקבלים לתוכנית התואר השני כ‪ 40-‬סטודנטים חדשים‪ ,‬רובם בוגרי תואר ראשון‬ ‫בחינוך גופני מהמכללה האקדמית בוינגייט וממכללות אחרות המכשירות מורים לחינוך גופני‪ .‬בכל‬ ‫שנה מתקבלים גם בוגרי תואר ראשון במקצועות אחרים (בעיקר תזונה או פיזיותרפיה)‪ ,‬המגלים‬ ‫עניין בהמשך לימודים בתחום החינוך הגופני‪ .‬ראוי לציין שסטודנטים אלו אינם מוסמכים‪ ,‬בסיום‬ ‫לימודיהם‪ ,‬להוראת חינוך גופני אלא רוכשים ידע והתמחות בתחום מדעי החנ״ג‪ ,‬המאפשרים להם‬ ‫לנצל בצורה מיטבית את ההתמחות שרכשו בתואר הראשון‪ .‬משך הלימודים במסגרת התואר השני‬ ‫הוא בדרך כלל בין שנתיים לשלוש‪.‬‬ ‫‪107‬‬

‫המכינה הקדם אקדמית‬ ‫אורלי קיים‬ ‫רקע‬ ‫המכינה הקדם אקדמית במכללה האקדמית בוינגייט נוסדה לפני יותר מחמישים שנה‪ .‬זה‬ ‫החל כמכינה קטנה‪ ,‬שקלטה תלמידים שלא היו בידיהם נתונים לימודיים ברמה מספקת אך היו‬ ‫מעוניינים להמשיך וללמוד במכללה‪ .‬במהלך השנים חל מהפך משמעותי במכינה‪ ,‬והושם דגש ניכר‬ ‫על שיווק ופרסום‪ .‬וכך‪ ,‬המכינה גדלה משמעותית ולמעשה הכפילה את מספר הלומדים בה ואף‬ ‫הפכה לשתי מכינות‪:‬‬ ‫• •מכינה לשיפור ולהשלמת בגרויות‬ ‫• •מכינה ייעודית‪ .‬זו נועדה לקצר ולפשט את תהליך קליטתם של תלמידים המעוניינים להתקבל‬ ‫ללימודי התואר הראשון במכללה‪.‬‬ ‫המכינות זכו להצלחה רבה בקרב תלמידים מכל רחבי הארץ ומכל שכבות האוכלוסייה‪ .‬מרביתם‬ ‫חיילים משוחררים המתגוררים באזור השפלה ‪ -‬נתניה‪ ,‬חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬אבן יהודה והסביבה‬ ‫הקרובה‪ .‬חלק מהתלמידים הם בני העדה האתיופית או עולים מחבר העמים‪ ,‬שנקלטו ככאלה‬ ‫באזורים הסמוכים למכון וינגייט והגיעו למכינה לצורך השלמה או שיפור ציוני הבגרות‪ ,‬וחלקם‬ ‫בני מיעוטים‪ .‬למכינה הייעודית מגיעים תלמידים מדן ועד אילת‪ ,‬הרואים בה דרך טבעית ופשוטה‬ ‫להתקבל למכללה‪.‬‬ ‫צוות ההוראה‬ ‫בשנים האחרונות מונות המכינות כ‪ 300-‬תלמידים בשנה‪ .‬חלקם הגדול מצטרף בתחילת שנת‬ ‫הלימודים וחלקם האחר לקראת סמסטר ב׳‪ ,‬בחודש פברואר‪ .‬צוות ההוראה במכינות מונה כ‪30-‬‬ ‫מורים ומתַרגלים בכל מקצועות החובה (ובחלק ממקצועות הרשות)‪ .‬כל המורים‪ ,‬הנבחרים בקפידה‬ ‫ועוברים סינון‪ ,‬הם בעלי ניסיון בהגשה לבחינות הבגרות‪ ,‬המלמדים גם בבתי‪-‬ספר תיכוניים ובבתי‪-‬‬ ‫ספר אקסטרניים שונים‪ .‬במרוצת השנים ניהלו את המכינה מנהלים שונים מקרב צוות מורי‬ ‫המכללה‪ :‬נבט אפרתי‪ ,‬עטרה שרמן‪,‬שמעון חביב‪ ,‬חיים קאופמן וכיום אורלי קיים‪ ,‬שהחליפה את‬ ‫קאופמן לפני כ‪ 13-‬שנה‪.‬‬ ‫‪108‬‬

‫שינויים‬ ‫חלק מהשינויים שעברה המכינה בשנים הללו היה‪:‬‬ ‫• •מעבר למשרדים מרווחים לטובת הצוות והתלמידים הזוכים ליחס ולטיפול אישי‬ ‫• •הרחבת הצוות המינהלי‪ ,‬שידוע בזמינותו לתלמידים במהלך כל שבוע הלימודים‪ ,‬בכל עת ובכל‬ ‫נושא‪ ,‬הן בנושאים הלימודיים והן בנושאים האישיים ‪ -‬הכול למען טיפוחו והצלחתו של התלמיד‬ ‫(הסיסמה שלנו‪ :‬אצלנו אין ׳שעות קבלה׳; אצלנו מקבלים את כולם תמיד ובחיוך)‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים נפתחו‪ ,‬במסגרת המכינות‪ ,‬שני מרכזים תומכים ומשלימים‪:‬‬ ‫• •המרכז לאיתור ולטיפוח ליקויי למידה‪ ,‬הפתוח לכל המעוניין לעבור אבחונים לצורך התאמות‬ ‫לבחינות הבגרות ולהקלות בבחינה הפסיכומטרית ובמבחנים של התואר הראשון‬ ‫• •המרכז לפסיכומטרי‪ ,‬המאפשר קורס הכנה מקיף ומסובסד לקראת הבחינה הפסיכומטרית‪.‬‬ ‫טיפול בתיקי התלמידים לקראת מתן מלגות‬ ‫מעֵבר לעבודת הייעוץ והליווי לאורך השנה‪ ,‬חלק אינטגראלי מעבודת הצוות הוא הטיפול בתיקי‬ ‫התלמידים לקראת ועדת מלגות‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬תלמידים המתקבלים ללימודים במכינה הם בדרך כלל‬ ‫אחרי שירותם הצבאי (ולעתים כמה שנים לאחר סיום השירות)‪ .‬משרד הביטחון ומשרד החינוך‬ ‫מעניקים להם מלגות שכר לימוד ומלגות קיום לאחר בדיקת התיקים‪ ,‬בהתאם לנתונים סוציו‪-‬‬ ‫אקונומיים‪ .‬צוות המכינות עושה הכול כדי להכין את התיקים בצורה נכונה ויעילה ביותר לשם מתן‬ ‫ההטבות הללו לתלמידים‪ .‬ואכן‪ ,‬כ‪ 90%-‬מהם זוכים למימון (מלא או חלקי) של לימודיהם על‪-‬ידי המדינה‪.‬‬ ‫שילוב התלמידים כסטודנטים במכללה‬ ‫לאורך כל השנים הושם דגש על שילובם של תלמידי המכינות כסטודנטים במכללה‪ ,‬על כל‬ ‫המשתמע מכך‪ :‬כחברים באגודת הסטודנטים‪ ,‬כנוטלים חלק בחוגי לימוד המתקיימים בבית‪-‬‬ ‫הספר להשתלמויות‪ ,‬זוכים בתעודות הצטיינות בטקס המתקיים מדי שנה בחנוכה ואף משתלבים‬ ‫במשחקי אס״א‪ .‬ואכן‪ ,‬כמה תלמידי מכינה זכו במקומות מכובדים בענפי ספורט שונים‪ .‬רבים‬ ‫מתלמידי המכינה הייעודית התקבלו ללימודי התואר הראשון במכללה‪ ,‬וחלקם אף סיים את התואר‪,‬‬ ‫כולל תואר שני‪ .‬אחד מבוגרי המכינה‪ ,‬חן ימין‪ ,‬סיים דוקטורט‪ ,‬וכיום הוא עצמו מרצה במכינה‬ ‫הייעודית‪ .‬למעשה‪ ,‬עם השנים דאגנו לרכז בתוך המכינות את כל צורכי התלמידים ולאגד להם‬ ‫׳חבילת לימודים׳‪ ,‬במטרה לסייע להם להגיע להצלחה מרבית בלימודים ולהוביל אותם בביטחון‪,‬‬ ‫בנוחות ובקלות לקראת לימודים אקדמיים‪.‬‬ ‫עבור רבים‪ ,‬המכינה הייעודית היא קרש קפיצה למכללה‪ ,‬ואלמלא המסלול הייעודי הייתה הקבלה‬ ‫ללימודי התואר נותרת בגדר חלום‪ .‬לבנו מתמלא גאווה כשאנו רואים את בוגרינו פוסעים ברחבי‬ ‫המכללה‪ ,‬שנה אחר שנה‪ ,‬עד לסיום התואר‪ .‬מי כמונו יודע שנקודת המוצא הייתה כה נמוכה‪ ,‬ואנו‬ ‫הענקנו להם את הכלים‪ ,‬ההזדמנות‪ ,‬התמיכה והביטחון שהם מסוגלים להגיע ולממש את שאיפתם‪.‬‬ ‫‪109‬‬



‫חלק ג‬ ‫מגמות הלימוד‬



‫רקע‬ ‫ורדיתה גור‬ ‫המגמות בשנים הראשונות‬ ‫בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬בתקופת כהונתם של דוד אלדר כראש המכללה ועטרה‬ ‫שרמן כסגניתו‪ ,‬נפלה החלטה אקדמית לכלול‪ ,‬במסגרת הלימודים לתואר ראשון בהוראת החינוך‬ ‫הגופני‪ ,‬מסלול שיוקדש להתמחויות מקצועיות‪ .‬הרקע לכך היה תחזית לשחיקה מתמשכת בכוח‬ ‫המשיכה של ההוראה כמקצוע בבתי‪-‬הספר בכלל ושל הוראת החינוך הגופני בפרט‪ ,‬כמו גם להאצת‬ ‫תהליך התחרות בין המכללות על קולות המתעניינים בהוראה‪ .‬על סמך תחזיות אלו החליטה הנהלת‬ ‫המכללה על פתיחת מסלול שכונה ״מגמות התמחות״‪ ,‬שצורף ללימודי שנה ג׳ ונמשך שנתיים –‬ ‫כחלק מתוכנית הלימודים של השנים ג׳ ו‪-‬ד׳‪.‬‬ ‫במהלך השנים הראשונות הוצעו לבחירה ‪ 12‬מגמות‪ ,‬שייצגו תחומי דעת שונים ואפשרו להרחיב‬ ‫ולהעמיק ידע בתחום דעת נוסף‪ ,‬המשיק ללימודי החינוך הגופני אך מדגיש פן נוסף שלו‪ ,‬אחר וייחודי‪.‬‬ ‫רשימת המגמות ומי שעמדו בראשן עם צאתו של המסלול לדרך היו כדלהלן‪:‬‬ ‫‪1 .1‬חינוך גופני לגיל הרך – שוש זיפר‬ ‫‪2 .2‬חינוך מיוחד – עטרה שרמן‬ ‫‪3 .3‬טיפוח היציבה והתעמלות מונעת – דב אלדובי ז״ל‬ ‫‪4 .4‬מחול – חיה הלפרין‬ ‫‪5 .5‬חינוך גופני וספורט נכים – שייקה הוצלר‬ ‫‪6 .6‬שיקום לב‪-‬ריאה – מיכאל שגיב‬ ‫‪7 .7‬פעילות גופנית לקשישים – יעל נץ‬ ‫‪8 .8‬שייט וספורט ימי – יורם קידר‬ ‫‪9 .9‬בריאות הציבור – עודד רוזנפלד‬ ‫‪1010‬תקשורת וספורט – גלעד ויינגרטן‬ ‫‪1111‬ניתוח התנהגות – איתן אלדר‬ ‫‪1212‬תרבות הפנאי‪ :‬נופש‪ ,‬חברה וקהילה – אשר משיח‪.‬‬ ‫כל המגמות היו בעלות זיקה לחינוך ולהוראה‪ ,‬לטיפוח ולשיקום בתנועה‪ ,‬לספורט ולאמנות‬ ‫התנועה והדגישו את ריבוי זוויות המבט‪ ,‬שדרכן ניתן להתייחס למקצועות הספורט והתנועה‪ ,‬ואת‬ ‫הפוטנציאל שטמון בכל אחת מהן להתפתחות מקצועית ממוקדת וייחודית‪ .‬הפוטנציאל הזה מונף‬ ‫למסלול לימודי בעל ערך מוסף‪ ,‬וזאת על‪-‬פי החלטת ההנהלה (שכללה את אלדר‪ ,‬שרמן‪ ,‬ארצי‪,‬‬ ‫‪113‬‬

‫אטלס) ובתמיכת ועדת ההוראה‪ .‬המסלול הלימודי הזה בישר התחדשות רעיונית עם פוטנציאל בר‪-‬‬ ‫ביצוע‪.‬‬ ‫ערך מוסף לסטודנטים‬ ‫הנחת היסוד‪ ,‬שהנחתה את כינונו של המסלול הזה‪ ,‬הדגישה את הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫• •התוויה של ערוצי הכשרה ועיסוק שאינם מוגבלים רק למסגרת הבית‪-‬ספרית‪ ,‬קרי‪ ,‬יסודי‪,‬‬ ‫חטיבת ביניים ותיכון‬ ‫• •מיצוב המכללה על רף גבוה יותר ברמת ההכשרה המוקנית לתלמידיה‬ ‫• •העלאת קרנה של המכללה בקרב הציבור המתעניין בספורט‪ ,‬בחינוך ובשיקום בתנועה‪.‬‬ ‫מגמות ההתמחות היוו צעד אחד מתוך שורה של צעדים שנקטה ההנהלה כדי לקדם את פני‬ ‫השינויים הגלובליים שהחלו להסתמן‪ .‬גם כיום‪ ,‬כמו בתחילת דרכן‪ ,‬מהוות המגמות מוקד משיכה‬ ‫ועניין למועמדים פוטנציאלים חדשים‪ .‬כבר בתחילת מסע ההכשרה המקצועי שלהם יודעים‬ ‫המועמדים שבשנים ג׳ ו‪-‬ד׳ מצפה להם מסלול הכולל ידע בעל ערך מוסף וארגז כלים ייחודי ליישומו‪.‬‬ ‫מסלול זה מזכה אותם‪ ,‬בתום לימודיהם‪ ,‬בתעודה נוספת‪ ,‬מעבר לתעודת ה‪ ,B.Ed.-‬המאשרת את‬ ‫דבר הכשרתם בתחום ייחודי‪ ,‬נוסף להכשרתם כמורים לחינוך גופני‪.‬‬ ‫מתוך רשימת המגמות שהוצגה לעיל עולה מגוון האפשרויות שמציע המסלול ומוקדי עניין‬ ‫והעשרה בנושאים שהתלמידים נחשפו אליהם‪ ,‬אך מעט‪ ,‬במתכונת הלימודים הרגילה‪ .‬בעידן שבו‬ ‫לראיית העתיד יש משמעות כל כך גדולה גם בחיי ההווה יש למסלול הנוסף הזה חשיבות בעלת‬ ‫ערך מאתגר ומעורר עניין‪ .‬כל מי שמלמד במגמת ההתמחות יכול לדמות את הלימודים במגמה‬ ‫לזריקת עידוד‪ ,‬שמגבירה את המוטיבציה להמשך הלמידה באמצע תהליך ארוך בן ארבע השנים‪.‬‬ ‫בחירת המגמה נעשית על בסיס חופשי‪ ,‬ללא הגבלת מספר התלמידים ומבלי להציב תנאי קבלה‬ ‫מגבילים‪ .‬זהו קו מנחה שאומץ על‪-‬ידי קובעי המדיניות במכללה‪ ,‬כולל ראשי המגמות‪ ,‬אחרי דיונים‬ ‫חוזרים ונשנים‪ .‬לימים הוא התברר כנכון‪ ,‬על רקע העובדה שמידע ורשמים אודות התכנים של כל‬ ‫מגמה והתנהלותה מסתננים לתודעת הסטודנטים טרם עשותם את תהליך הבחירה‪ ,‬והוא מהווה‬ ‫ממיין טבעי‪ ,‬מעודן ומכובד בהשוואה לחלופה של הצבת תנאי קבלה חוסמי כניסה‪.‬‬ ‫שינויים ותמורות‬ ‫במהלך ‪ 35‬שנות קיומן עברו המגמות שינויים ותהפוכות‪ .‬חלק קטן מהם חל על נושאי הליבה‬ ‫ומטרות העל‪ ,‬וחלקם האחר מתייחס למספר המגמות שעמד לבחירה ולחילופים הפרסונאליים בהן‪.‬‬ ‫מספרן של המגמות ירד מ‪ 12-‬ל‪( 7-‬ראה להלן) ואף מספר השעות המוקצות לכל מגמה – לעומת‬ ‫‪ 540‬שעות אקדמיות בתקופת השיא עומד מספר השעות כיום על ‪ 300‬בלבד‪ .‬בכל המגמות כוללות‬ ‫השעות האלו מקצועות עיוניים‪ ,‬מקצועות מעשיים והתנסות מעשית‪ ,‬אך בשונה מבעבר‪ ,‬החלוקה‬ ‫‪114‬‬

‫הפנימית בין השעות המוקצות לכל נושא נתונה כיום להחלטתו של ראש המגמה והצוות שאיתו‪.‬‬ ‫כל ראשי המגמות הם בעלי תואר שלישי לפחות‪ ,‬והם נבחרים על‪-‬ידי הנהלת המכללה על בסיס‬ ‫כישוריהם והכשרתם המקצועית‪ .‬התכנים והמרצים של כל מגמה נתונים לבחירתם ולשיקול דעתם‬ ‫המקצועי של ראשי המגמות‪ ,‬אך הם עומדים לביקורת של ראשי בתי‪-‬הספר ולאישורה של הנהלת‬ ‫המכללה‪.‬‬ ‫המגמות כיום‬ ‫להלן רשימת המגמות הפועלות כיום במכללה והעומדים בראשן (פירוט על כל מגמה‪ ,‬כולל מגמות‬ ‫העבר – ראה בהמשך)‪:‬‬ ‫‪1 .1‬המגמה לפעילות גופנית לגיל הרך – עינת ינוביץ‬ ‫‪2 .2‬המגמה לפעילות גופנית מותאמת – אורלי יזדי‪-‬עוגב‬ ‫‪3 .3‬המגמה לטיפוח היציבה – ורדיתה גור‪ ,‬נילי קנופ שטיינברג‬ ‫‪4 .4‬המגמה לפעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר – יעל נץ‬ ‫‪5 .5‬המגמה לפעילות גופנית בשיקום לב – ולדימיר וכסלר‬ ‫‪6 .6‬המגמה לניהול הספורט – מיכאל בר‪-‬אלי‬ ‫‪7 .7‬המגמה לחינוך ולספורט ימי – שמואל סונגו‪.‬‬ ‫השוואה בין מספרן של המגמות בעבר (‪ )12‬וכיום (‪ )7‬ושל העומדים בראשן מצביעה על צמצום‬ ‫משמעותי ועל שינויים פרסונאליים שחלו בניהולן‪ ,‬אך גם על המשכיות עקבית של מגמות הליבה‬ ‫כמו הגיל הרך‪ ,‬טיפוח היציבה‪ ,‬פעילות גופנית מותאמת‪ ,‬חינוך גופני לאוכלוסיות בעלות צרכים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬פעילות גופנית לקשישים ושיקום לב‪-‬ריאה‪.‬‬ ‫שינויים במבנה הארגוני‬ ‫בתחילת הדרך היוו המגמות יחידה בפני עצמה‪ ,‬שהונהגה על‪-‬ידי מרכז מיוחד לעניין זה‪ .‬עטרה‬ ‫שרמן‪ ,‬שהייתה מעורבת הלכה למעשה בהגייתו של רעיון הקמת המסלול ויישומו‪ ,‬הייתה גם‬ ‫הראשונה לרכז את המסלול החדש‪ .‬היא עשתה זאת במקביל לתפקידיה האחרים כסגנית‬ ‫מנהל המכללה וכראש מגמת החינוך המיוחד (שהפכה לימים למגמה לאוכלוסיות בעלות צרכים‬ ‫מיוחדים)‪ .‬עטרה ריכזה את נושא המגמות עד לפרישתה לגמלאות‪ ,‬ואת מקומה מילאה יעל נץ‪,‬‬ ‫שעשתה זאת במשך ‪ 11‬שנים במתכונות שונות שיפורטו להלן‪.‬‬ ‫עם הארגון מחדש של המכללה‪ ,‬על אגפיה‪ ,‬והחלוקה לשני בתי‪-‬ספר (לחינוך ולחינוך גופני) צורפה‬ ‫כל מגמה‪ ,‬על‪-‬פי שיקולי ההנהלה‪ ,‬לאחד משניהם‪ .‬החלוקה לשני בתי‪-‬ספר קיימת גם היום‪ ,‬אך‬ ‫כל המגמות פועלות במסגרת בית‪-‬הספר לחינוך גופני ובכפוף לראש ביה״ס – יואב מקל‪ ,‬שהחליף‬ ‫‪115‬‬

‫בשנת ‪ 2011‬את יעל נץ‪ .‬הצמצום ההדרגתי שחל במספר המגמות ובמספר הקורסים הנכללים בהן‬ ‫תרם באופן משמעותי לסיפוחן של כל המגמות לבית‪-‬ספר אחד‪.‬‬ ‫בחינה מחודשת של יעדים ומטרות‬ ‫השינוי במבנה הארגוני (שביטל את התנהלות המגמות כמחלקה נפרדת וייחודית) משקף היבטים‬ ‫לוגיסטיים וכלכליים לצד בחינה מחודשת של מטרות העל של המגמות‪ ,‬תפקידן ומקומן בתוך‬ ‫המכלול הלימודי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הנהלת המכללה‪ ,‬בתמיכת הוועדה האקדמית‪ ,‬מציגה לאחרונה קו‬ ‫מחשבה שונה במקצת מזה שהנחה את יוזמי ״מסלול המגמות״ עם הקמתו‪ ,‬ואשר ליווה אותו‬ ‫לאורך שני עשורים‪ .‬הקו החדש מסמן כיוון‪ ,‬שאכן רואה במגמה מסגרת להעשרה בתחום דעת‬ ‫ומקצוע ייחודי‪ ,‬אך מפחית במשהו את מעמדה כ׳התמחות מקצועית׳ ונותן פרשנות צנועה יותר‬ ‫למומחיות המקצועית שהיא מייצגת‪ .‬הקו הזה עולה בקנה אחד עם ההפחתה ההדרגתית‪ ,‬אך‬ ‫העקבית והמשמעותית‪ ,‬שחלה בשנים האחרונות במספר השעות המוקצות למגמה ועם ההחלטה‬ ‫שקיבלה את אישור הוועדה האקדמית לפתוח חלק ניכר מקורסי המגמות לכלל הסטודנטים‬ ‫כשו״תים לבחירה‪.‬‬ ‫אין ספק שהתקציב המצטמצם של מערכת החינוך בכלל ושל המכללות בפרט הוא גורם חשוב‬ ‫במהלך שתואר לעיל‪ ,‬אך במקביל הוא גם מקדם השקפה שהחלה להתגבש עוד בתקופתה של‬ ‫ההנהלה הקודמת‪ ,‬בהובלה של מיכאל שגיב ודוד בן‪-‬סירא‪ ,‬ולפיה לימודים לתואר ראשון אינם‬ ‫אמורים להקנות מומחיות נוספת על ההכשרה המתחייבת מהם‪.‬‬ ‫הדוגלים בהשקפה זו‪ ,‬שהם הרוב בהנהלת המכללה ובוועדה האקדמית שלה‪ ,‬מעגנים את‬ ‫השקפתם בכך שבכל המקצועות האקדמיים הנלמדים לתואר ראשון אין התמחות ברמה של‬ ‫מומחיות מקצועית‪ ,‬וזו מתאפשרת רק בלימודים לתואר שני‪ .‬לעומתם סוברים ראשי המגמות‬ ‫שהנחת היסוד הזאת יפה אולי לאוניברסיטאות‪ ,‬אך היא אינה יכולה להיות מוחלת על המכללה‬ ‫האקדמית בוינגייט‪ ,‬שבשלב זה לא פתחה עדיין מסלול התמחות ספציפי בלימודי התואר השני‬ ‫שלה‪ .‬אי לכך‪ ,‬נכון לה להמשיך ולחזק את המגמות כחוד החנית שמניע‪ ,‬מאתגר וממתג את תלמידי‬ ‫המכללה כבעלי מקצוע ראויים ואיכותיים‪.‬‬ ‫תומכים לדעתם של ראשי המגמות ישנם גם מקרב כלל חברי הסגל האקדמי‪ ,‬הסבורים שדווקא‬ ‫לימודי התואר הראשון‪ ,‬בתחום כמו שלנו‪ ,‬הם המתאימים לחיזוק הפן המקצועי של בוגרי המכללה‪,‬‬ ‫בשעה שלימודי התואר השני מדגישים יותר העמקה תיאורטית ומחקר‪.‬‬ ‫בהקשר המחקרי אפשר לייחס ללימודי המגמות רובד ערכי נוסף‪ ,‬בכך שדווקא לימודים אלו‪,‬‬ ‫המבוססים על הרחבה והעמקה של תחום דעת מסוים‪ ,‬פותחים בפני הסטודנטים נתיב למחקר‬ ‫באחד התחומים (חינוך או מדעים) המוצעים להם בלימודי התואר השני במכללה‪.‬‬ ‫‪116‬‬

‫ימי עיון‬ ‫מתוקף תפקידיה של יעל נץ היא פעלה לפיתוחן ולחיזוק מעמדן של המגמות‪ .‬בשנות כהונתה‬ ‫ובעידודה הצטרפו עוד ועוד מגמות ליוזמה של קיום ימי עיון ייחודיים לכל מגמה‪ .‬מטרתם של ימי‬ ‫העיון‪ ,‬הנערכים אחת לשנה‪-‬שנתיים‪ ,‬היא למקד תשומת‪-‬לב מקצועית לסוגיה מסוימת בעלת‬ ‫היבט חינוכי‪ ,‬שיקומי והתנהגותי וליצור מפגש פורה ומפרה בין אנשי מקצוע ממסגרות אקדמיות‬ ‫שונות ובין אנשים שעיקר עיסוקם הוא בתרגום התיאוריה לשפת המעשה‪.‬‬ ‫בעידודו של יואב מקל ממשיכים ימי העיון להתקיים באותה תנופה‪ .‬הם מתוכננים ומאורגנים‬ ‫על‪-‬ידי ראשי המגמות‪ ,‬בשיתוף הסטודנטים ובשילוב מרצים אורחים‪ ,‬מהמובילים בתחומי‬ ‫העניין השונים‪ .‬ימי העיון הללו זוכים להיענות ראויה לציון מצד בוגרים ובעלי עניין מקצועי במגוון‬ ‫התחומים המשיקים לספורט ולתנועה‪ ,‬והם פתוחים לסגל ההוראה כולו‪.‬‬ ‫תוכניות לעתיד‬ ‫למרות כמה מכנים משותפים לכלל המגמות‪ ,‬לכל אחת המאפיינים והחזון המיוחדים לה‪ .‬אלו יופיעו‬ ‫בפרק הבא‪ ,‬הכולל את דברי ראשי המגמות‪ ,‬איש איש על המגמה שהוא מייצג‪ .‬קריאה בחומרים‬ ‫אלו מעלה נקודות מבט שונות והתמודדויות ייחודיות לכל מגמה‪ ,‬בהתייחס ליעדים שהיא מציבה‬ ‫לפניה‪ .‬ישנן מגמות המעוניינות להגדיל את מספר השעות במתכונת הנוכחית‪ .‬אחרות מתכננות‬ ‫הרחבת המגמה למסגרת של חוג עצמאי‪ ,‬ויש גם מגמות שבוגריהן מצפים לראותן מתרחבות לכיוון‬ ‫התואר השני‪.‬‬ ‫נראה שלאור הפופולריות של המגמות בקרב הסטודנטים ומועמדים חדשים‪ ,‬ימשיך הנושא להדהד‬ ‫בסדר‪-‬היום המכללתי ויעלה מדי פעם מחדש על מדוכת הדיונים שעוסקים בתוכניות ובמסלולי‬ ‫לימוד חדשים בעתיד‪.‬‬ ‫‪117‬‬

‫מטרות‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬נושאי לימוד‬ ‫המגמה לפעילות גופנית לגיל הרך‬ ‫אילנה רכס‪ ,‬אלה שובל‬ ‫רקע‬ ‫בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית ולתרומתה להתפתחות הילד בגיל‬ ‫הרך (מהלידה ועד גיל ‪ .)8‬פסיכולוגים ואנשי חינוך וחינוך גופני‪ ,‬המתעניינים וחוקרים נושאים‬ ‫הקשורים לגיל הרך‪ ,‬ממליצים על החינוך הגופני כאחד התחומים המתאימים ביותר לילדים בקבוצת‬ ‫גיל זו‪ .‬לטענתם‪ ,‬הפוטנציאל החיובי שיש לחינוך גופני מובנה‪ ,‬שיטתי ומתוגבר טמון במאפיינים‬ ‫הייחודיים של הפעילויות המבוצעות בשיעורים אלו‪.‬‬ ‫בשונה ממקצועות לימוד אחרים‪ ,‬שיעורי החינוך הגופני מאפשרים לפתח את מערכת הקלט‬ ‫החושית של הילד (כמו שיווי משקל‪ ,‬קינסתזיה‪ ,‬מגע ולחץ‪ ,‬ראייה ושמיעה) ומעניקים לו‬ ‫הזדמנויות לחוויות המבטאות הצלחה מיידית‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬נוסף לשיפור היכולת הגופנית והשליטה‬ ‫במיומנויות‪ .‬מעֵבר לכך‪ ,‬ללימוד תנועה בגיל הרך מייחסים היום גם פיתוח וחיזוק של משתנים‬ ‫מתווכים דוגמת ריכוז וקשב‪ ,‬הבנה של הוראות וביצוען‪ ,‬פתרון בעיות באופן יצירתי‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫ועוד‪ .‬לדעת החוקרים‪ ,‬חיזוק משתנים אלה עשוי לסייע בשיפור מיומנויות למידה ולהשפיע באופן‬ ‫חיובי על מידת המוכנות של ילדי הגן ובית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫ההמלצות העולות מכך הן אפוא‪:‬‬ ‫• •להפעיל בגני הילדים תוכניות מובנית ותדירות של חינוך גופני‪.‬‬ ‫• •ליישם תוכנית מובנית על‪-‬ידי הגננת או המורה לחינוך גופני‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫מטרות המגמה הן כדלהלן‪:‬‬ ‫• •להכשיר מורים מומחים להוראת החינוך הגופני בגיל הרך‪ ,‬במסגרת הפורמלית של מערכת‬ ‫החינוך ובמסגרות קהילתיות אחרות‪.‬‬ ‫• •לתת בידי הבוגרים כלים שיסייעו להם להנחות גננות ומחנכות בכיתות א׳‪-‬ב׳ כיצד ללמד חינוך‬ ‫גופני במסגרת הגן‪.‬‬ ‫פעילות המגמה‬ ‫מגמת הגיל הרך הוקמה בשנת ‪ 1986‬ועשתה את צעדיה הראשונים בניהולה של שוש זיפר‪.‬‬ ‫שוש הרחיבה את פעילות המגמה וביססה את גישת החינוך לתנועה (על‪-‬פי לבן) לגיל הרך‪ .‬אחד‬ ‫‪118‬‬

‫ממפעליה הבולטים היה פיתוח תוכנית לפעילות משותפת בין הורים לילדים‪ ,‬שיצאה לפועל‬ ‫בשיתוף משרד החינוך ומצאה את ביטויה גם בספר מקיף שנושאו ״מתנועע ומשחק‪ ,‬שמח ולומד״‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לשם הדיוק ההיסטורי יצוין שהייתה זו נינה אורעד ז״ל‪ ,‬שכבר בשנות השבעים פתחה‬ ‫קורס מבוא להוראה בגיל הרך‪ ,‬ובו נזרעו הזרעים הראשונים למגמת הגיל הרך‪ .‬יעל ברקאי פיתחה‬ ‫את המגמה והוציאה לאור מקראה ראשונית ללימוד נושא זה‪ .‬ב‪ 1996-‬ירשה את מקומה אילנה‬ ‫רכס‪ ,‬והיא כיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה בשנת ‪ .2003‬ראשות המגמה עברה לידיה של אלה‬ ‫שובל עד לשנת ‪ ,2011‬ולאחר תקופת ביניים בת שנה עברה המגמה לידי עינת ינוביץ‪ ,‬העומדת‬ ‫בראשה גם היום‪.‬‬ ‫הוראת החינוך הגופני בגני הילדים – רק ע״י מורים לחינוך גופני שהתמחו בהוראה בגיל הרך‪:‬‬ ‫הקו שהובילה שוש זיפר נתמך גם על‪-‬ידי אילנה רכס‪ ,‬אך את עיקר תרומתה של האחרונה ניתן‬ ‫לייחס לפעילותה הנמרצת מול האגף לחינוך הקדם‪-‬יסודי במשרד החינוך‪ .‬פעילות זו הולידה תקנה‪,‬‬ ‫שקבעה כי רק מורים לחינוך גופני שהתמחו בהוראה בגיל הרך ילמדו במערכת הפורמאלית של גני‬ ‫הילדים‪ .‬תהליך זה קרם עור וגידים בשנת ‪ ,2004‬עם פרסומו של חוזר מנכ״ל בנושא זה‪ .‬בהמשך‬ ‫לפועלה זה ובמטרה לקדם את יישומו יזמה אילנה רכס את פתיחתו של הקורס הראשון להוראת‬ ‫חינוך גופני בגני ילדים על‪-‬ידי מורים לחינוך גופני‪.‬‬ ‫משימות המורה לחינוך גופני בגני הילדים‪ :‬בתקופת אלה שובל (‪ 2003‬עד ‪ )2011‬חודד נושא‬ ‫חשיבות הפעילות הגופנית בגנים‪ .‬לטענתה‪ ,‬תוכנית הלימודים מציבה אתגר המתאים במיוחד לעידן‬ ‫הנוכחי‪ ,‬המשופע בטכנולוגיות המפתות את הילדים להתנהגויות יושבניות‪ ,‬לצריכה של מזונות לא‬ ‫בריאים וכיו״ב‪ .‬מצד שני‪ ,‬מצופה ממסגרת יום הלימודים בגן להעסיק את הילדים בפעילות גופנית‬ ‫יומית בת שעה ורבע לפחות‪ .‬האחריות על תדירותה ומשכה מוטלת על הגננת‪ ,‬על כל המשתמע‬ ‫מכך‪ .‬מנגד‪ ,‬רבות מהן חסרות ידע בתחום זה‪ ,‬כולל שילוב הפעילות הגופנית בשגרת סדר היום של‬ ‫הגן‪ .‬המורה לחינוך גופני‪ ,‬שהתמחה בחינוך גופני בגיל הרך‪ ,‬אמור אפוא לסייע לה בהשלמת הידע‬ ‫ובבניית סדר יום שיאפשר עמידה בדרישות תוכנית הלימודים‪ .‬משימותיו‪ ,‬על‪-‬פי שובל‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫• •להתאים את הפעילות המודרכת לתנאים ולמצב החינוך הגופני של כל גן תוך שימת‪-‬לב מיוחדת‬ ‫לגני ילדים שבהם משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫• •לייעץ לגננת בבניית סביבה מעודדת תנועה‪.‬‬ ‫• •לפתוח בפני הגננת אפשרויות לחיבור בין הפעילות המודרכת שמציע המורה לחינוך גופני לבין‬ ‫פעילויותיה בסדר היום של הגן‪.‬‬ ‫• •להשתלב בנושאי הלימוד העיוניים והחברתיים שנלמדים בגן‪.‬‬ ‫• •לסייע לגננת במעקב ובהערכה של הלמידה המוטורית המתרחשת בגן‪.‬‬ ‫הקשר בין תנועה לקוגניציה‪ :‬עם התעצמות תהליך האקדמיזציה במכללה נרתמה המגמה לחקר‬ ‫תוכניות לימודים הנוגעות לקשר בין תנועה לקוגניציה‪ .‬מחקרים רבי‪-‬נבדקים בוצעו ופורסמו‬ ‫בישראל וקידמו את היישום של תוכניות חינוך גופני בגני הילדים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪119‬‬

‫גישת החינוך לתנועה‪ :‬פיתוח וטיפוח מיומנויות פסיכומוטוריות וחברתיות בגישת החינוך לתנועה‬ ‫היה ליעד מוביל במגמה‪ ,‬ולצדו הושם דגש על הוראת המשחק ועל עקרונות כמו צמצום גורם‬ ‫התחרות במשחקי הילדים תוך מתן הזדמנות שווה לילדים בעלי יכולות גופניות שונות‪.‬‬ ‫תלמידי המגמה‬ ‫מספר הלומדים במגמה נע בין ‪ 25‬ל‪ 40-‬תלמידים (רובם בנות)‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הסיבה לבחירה במגמה‬ ‫זו היא אהבת הילדים והרצון להקנות להם מיומנויות של תנועה ואף קבלת תעודה מיוחדת‬ ‫המאפשרת לבוגרי המגמה להשתלב‪ ,‬מיד בסיום לימודיהם‪ ,‬במסגרות פורמליות שונות‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫הבוגרים משתלבים בעבודה במוסדות כמו פעוטונים‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬צהרונים‪ ,‬כיתות א׳ ו‪-‬ב׳‪ ,‬מרכזים‬ ‫קהילתיים וחוגי העשרה‪.‬‬ ‫תהליך ההכשרה‬ ‫תהליך ההכשרה של מורים לחינוך גופני בגן הילדים כולל‪:‬‬ ‫• •שיעורים מעשיים – חינוך לתנועה‪ ,‬משחק וריקוד (כ‪ 60-‬שעות)‬ ‫• •שיעורים עיוניים בעלי היבט מעשי כמו חינוך לאיכות תפקודית (שלומות)‪ ,‬התפתחות מוטורית‪,‬‬ ‫תוכנית לימודים ותכנון הוראה‬ ‫• •הוראה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגיל הרך (כ‪ 120-‬שעות)‬ ‫• •התנסות בגן ילדים (כ‪ 60-‬שעות) (ראה בהמשך)‪.‬‬ ‫‪120‬‬

‫תוכנית הלימודים‬ ‫מטרות המגמה הנחו את ראשיה בבחירת התכנים‪ ,‬שהעיקריים שבהם תואמים את הגישה‬ ‫האקולוגית של התפתחות הילד בגיל הרך ואת התפיסה הרואה בפעוט ובילד הצעיר ניצן המתפתח‬ ‫תוך שילוב הגנטיקה בתנאי סביבה משתנים‪ ,‬ואינה רואה בו פרח מושלם קטן‪-‬ממדים שממתין‬ ‫לשלש את גודלו‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים במגמה מקנה לתלמידים ידע והבנה בהתפתחות הילד ובתפקודו בגיל הרך‬ ‫(מהלידה עד גיל ‪ ,)8‬כמו גם התמחות בדרכי הוראה של החינוך הגופני הייחודיים לגיל הזה‪.‬‬ ‫התוכנית מהווה מארג הוליסטי‪ ,‬הכולל קשר בין תנועה‪ ,‬שפה‪ ,‬סיפור וריקוד‪ ,‬שמטבעם נקשרים גם‬ ‫לתכנים רגשיים וחברתיים‪ .‬לאורך כל נושאי הלימוד מושם דגש על מאפיינים אישיים בהתפתחות‬ ‫הנוירופיזיולוגית והנוירופסיכולוגית‪ ,‬תוך התייחסות להבדלים בין ילדים בעלי התפתחות נורמאלית‬ ‫לבין אלה שהתפתחותם לקויה והם בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫יצוינו במיוחד הקורסים הבאים‪:‬‬ ‫• •התפתחות של תינוקות ופעוטות‪ ,‬ששולבה בתוכנית כמענה לדרישה הגוברת להעסיק בוגרי‬ ‫מגמה במעונות יום‬ ‫• •שילוב המחשב בתוכנית הלימודים בגן‪ .‬הצורך בכך מהווה המשך למגמה הכללית לשלב מחשב‬ ‫בגני הילדים‪ .‬אילנה רכס‪ ,‬בשיתוף פעולה עם יהושע רוטין‪ ,‬פיתחה מודל ששילב את המחשב‬ ‫בלימודי התנועה לגיל הרך‪ ,‬במגמה ובמרכז לגיל הרך שבמכללה (ראה פירוט בחלק ד' – מרכזי‬ ‫שירות לקהילה)‪ .‬המודל שם דגש על הוראה של מושגי תנועה בסיסיים‪ ,‬ופיתוחו לווה במחקר‬ ‫שממצאיו הוצגו בכנסים בארץ ובארה״ב‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬היום מנוהלת המגמה על‪-‬ידי עינת ינוביץ‪ ,‬ועמה צוות המורים דלהלן‪ ,‬לצד הקורסים שהם‬ ‫מלמדים‪:‬‬ ‫• •המשחק והריקוד המובנה בגיל הרך – ריקי ירמיהו‬ ‫• •התפתחות סנסומוטורית תקינה בגיל הרך – יעל רובין‬ ‫• •חינוך לתנועה בגיל הרך – ריקי ירמיהו‬ ‫• •מוזיקה בהוראת התנועה בגיל הרך – צוות מורים‬ ‫• •שילוב הילד המתקשה בגיל הרך – אורלי יזדי עוגב‬ ‫• •חינוך לשלומות בגיל הרך – יעל רובין‬ ‫• •ההתפתחות המוטורית הגסה בינקות ובילדות – עינת ינוביץ‬ ‫• •התנסות בהוראה – קרן בקר עמארן‪.‬‬ ‫‪121‬‬

‫הסטאז' ובעיותיו‬ ‫ההתנסות בהוראת הגיל הרך מתחילה בשנה ג׳‪ ,‬והיא נעשית בקבוצות קטנות של ילדי גנים‬ ‫המובאים למכללה‪ .‬בשנה ד׳‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ההתנסות מתקיימת בגני הילדים עצמם ובהיקף של חצי‬ ‫כיתה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬במשך סמסטר אחד מתנסים הסטודנטים גם במעונות יום‪.‬‬ ‫דא עקא – ישנם חסרים משמעותיים (על‪-‬פי דברי אלה שובל‪ ,‬מי שעמדה בראש המגמה עד‬ ‫לפרישתה מהמכללה בשנת ‪ )2012‬בהשוואה שבין המשימות הניצבות בפני המורים לחינוך גופני‬ ‫לבין ההכשרה שהם מקבלים‪:‬‬ ‫• •חסרה מסגרת העוסקת בהיבטים התיאורטיים של הפדגוגיה בגן הילדים ובתכנים הנלמדים בו‪.‬‬ ‫• •אין התייחסות מספקת לבניית סביבה לימודית כשיטת הוראה‪.‬‬ ‫• •אין מסגרת העוסקת בתפקידי ייעוץ בנושאים ייחודיים לחינוך הגופני‪ ,‬שהמורה לחנ״ג אמור‬ ‫להעניק לגננת‪.‬‬ ‫• •חסרים מהלכים של מעקב והערכה‪ .‬אלה נלמדים כחלק משיעורי התכנון‪ ,‬אך אינם עוברים עיבוד‬ ‫ויישום משמעותיים בשטח בשל הנוכחות קצרת המועד של עובדי ההכשרה בגני הילדים‪.‬‬ ‫כדי למקד את ההכשרה לצרכים של מי שמכשירים עצמם לפעול בגני הילדים‪ ,‬ממליצה שובל‬ ‫לשקול יצירת מסלול ייחודי להוראת החינוך הגופני בגיל הרך‪ ,‬כזה שלא יהיה כפוף למגבלות החלות‬ ‫על כלל המגמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלב זה חשוב להוסיף למגמה שעות‪ ,‬ולו גם בדרך עקיפה‪ ,‬על‪-‬ידי מתן‬ ‫קורסי בחירה כלליים‪ .‬נושאים לדוגמה הם‪:‬‬ ‫• •מקומו של המורה לחינוך גופני ומערכת היחסים שלו עם הצוות הפועל בגן הילדים‬ ‫• •שילוב הנושאים החסרים כמו ״מעקב והערכה״ בתוך הקורסים הקיימים‪.‬‬ ‫‪122‬‬

‫טקסי סיום‬ ‫בשנת ‪ 1976‬הכינה מגמת הגיל הרך את מופע הילדים הראשון בטקס סיום שנה‪ .‬יותר מ‪ 200-‬ילדים‬ ‫וסטודנטים הופיעו אז סביב מצנחים שנעשה בהם שימוש ספורטיבי בפעם הראשונה בישראל‪.‬‬ ‫מאז הופיעו ילדים עם תלמידי המגמה בכל טקסי הסיום של המכללה‪.‬‬ ‫המגמה לפעילות גופנית מותאמת‬ ‫אורלי יזדי‪-‬עוגב‬ ‫רקע‬ ‫המגמה לפעילות גופנית מותאמת היא איחוד של שתי מגמות שפעלו בעבר – המגמה לחינוך‬ ‫מיוחד ולבעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬שהוקמה בשנות השבעים על‪-‬ידי עטרה שרמן ונוהלה על‪-‬ידה עד‬ ‫לפרישתה לגמלאות ב‪ ,1998-‬והמגמה לספורט נכים‪ ,‬שהוקמה ונוהלה על‪-‬ידי שייקה הוצלר באותה‬ ‫שנה‪ .‬כיום עומדת אורלי יזדי‪-‬עוגב בראש המגמה‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫מטרת המגמה היא להכשיר מורים לחינוך גופני ללמד אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ברמה‬ ‫מקצועית גבוהה‪ .‬כעשרה אחוזים מהתלמידים במערכת החינוך הישראלית מוגדרים כתלמידים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬סוגי הלקויות הם‪ :‬לקויות חושיות‪ ,‬מוגבלויות פיזיות במערכת התנועה‪,‬‬ ‫לקויות התפתחותיות‪-‬שכליות‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬אוטיזם ולקויות תקשורת‪ .‬חלק ניכר מבוגרי המגמה‬ ‫משתלבים בהוראה מיד בסיום לימודיהם‪ ,‬ורבים מהם מתחילים בהדרכות שונות עוד במהלך הלימודים‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫התכנים התיאורטיים והיישומיים נלמדים במשולב‪ ,‬והנושאים הם אלה‪:‬‬ ‫• •היכרות עם סוגי לקויות ואפיונן‪ :‬היבטים פסיכולוגיים והתנהגויות מוטוריות של בעלי ליקויי‬ ‫למידה‪ ,‬סרבול מוטורי‪ ,‬הפרעת קשב והיפראקטיביות‪ ,‬פיגור שכלי‪ ,‬אוטיזם ובעלי מוגבלות‬ ‫במערכת התנועה‬ ‫• •דרכי הערכה וטיפול בבעיות מוטוריות בקרב ילדים עם צרכים מיוחדים‬ ‫• •תרפיה בתנועה בשילוב היבטים פסיכומוטוריים – דגש על היבטים רגשיים של הסטודנטים‬ ‫במגמה ושל התלמידים בחינוך המיוחד‬ ‫• •מתודיקה של הפעילות הגופנית המותאמת ויישומה לתרגול טיפולי‪/‬שיקומי‬ ‫• •סיורים לימודיים‪.‬‬ ‫‪123‬‬

‫מורי המגמה‬ ‫מורי המגמה נבחרו על‪-‬פי שלושה קריטריונים מרכזיים‪ :‬גישה הומאנית‪ ,‬ידע אקדמי עדכני‪ ,‬ניסיון‬ ‫בשטח‪ .‬כל המורים נחשבים לחלוצים בפיתוח תחום זה בארץ‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫• •ישעיהו הוצלר – הנשיא הנבחר של הארגון האירופי לפעילות גופנית מותאמת (‪ ;(IFAPA‬חוקר‬ ‫מוביל וחלוץ בפיתוח החינוך הגופני והספורט לבעלי מוגבלויות פיזיות‪ .‬הוצלר‪ ,‬יחד עם אורלי‬ ‫יזדי‪-‬עוגב‪ ,‬זכו בתעודת הוקרה מטעם העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת על‬ ‫תרומה חלוצית בבניית היסודות לקידום הפעילות הגופנית המותאמת בישראל‪.‬‬ ‫• •יעל אלמוסני – חוקרת וחלוצה בהוראת החינוך הגופני לבעלי עיכוב אינטלקטואלי‬ ‫• •אורי ברגמן – מומחה בפסיכותרפיה וחלוץ בפיתוח השחייה לבעלי מוגבלויות פיזיות‬ ‫• •שרה אידלשטיין – מומחית בתרפיה בתנועה ובעלת ותק של ‪ 30‬שנה בהוראה לבעלי פיגור שכלי‪.‬‬ ‫פיתוח וארגון מפעלים למען הקהילה‬ ‫מראשית דרכה הציבה לעצמה המגמה כיעד מרכזי לקדם את החינוך הגופני לאוכלוסיות בעלות‬ ‫צרכים מיוחדים בבתי‪-‬ספר רגילים ומיוחדים‪ .‬המגמה אף ראתה חשיבות בהפצת הרגישות לנושא‬ ‫זה באמצעות פיתוח מפעלים ויוזמות שעיקרם מתן שירותים לקהילה דוגמת אלו המפורטים‬ ‫להלן‪ .‬בכולם משתתפים תלמידי המגמה בארגון ובתפעול כחלק מהכשרתם המקצועית‪ .‬יש לציין‬ ‫שהמכללה נחשבת לחלוצה בארץ בפיתוח יוזמות‪ ,‬ביישום תוכניות‪ ,‬בפרסום מחקרים ובהעשרת‬ ‫ספרות מקצועית‪ .‬מכללות רבות אחרות אימצו את המודלים והתוכניות שפותחו על‪-‬ידי צוות‬ ‫המורים של המכללה‪ .‬להלן אפוא המפעלים והיוזמות שהמגמה מקימה ומקדמת‪:‬‬ ‫• •הקמת המרכז לאבחון ולייעוץ מוטורי במכללה‪ .‬המרכז‪ ,‬ראשון מסוגו בארץ‪ ,‬הוקם בשנת ‪1986‬‬ ‫ביוזמת עטרה שרמן ואורלי יזדי‪-‬עוגב והציג מודל ייחודי לשיקומם של ילדים עם קשיים‬ ‫מוטוריים‪ .‬המודל כולל אבחון ומתן הנחיה להורים לצורך יישום תוכניות התערבות בביתם של‬ ‫הילדים שפנו למרכז‪ .‬המרכז פעל כחלק מהאגף לרפואת ספורט ולשיקום בתנועה‪ ,‬שהוקם ונוהל‬ ‫על‪-‬ידי מיכאל שגיב‪ .‬מטעמים שונים‪ ,‬המרכז אינו ממשיך כיום את פעולתו‪ ,‬אך המגמה מטפחת‬ ‫ומכשירה בעלי מקצוע שיפיצו את תורתם בקרב האוכלוסיות הנזקקות‪.‬‬ ‫• •הקמת המרכז להעשרה מוטורית ולטיפוח מוטורי‪ .‬המרכז הוקם בשנת ‪ 1985‬על‪-‬ידי עטרה‬ ‫שרמן ואורלי יזדי‪-‬עוגב‪ ,‬ולימים הפך לפרויקט ניצן‪/‬אקי״ם‪ .‬המרכז היה ראשון מסוגו בארץ ונתן‬ ‫מענה לצרכים של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בתחום החינוך הגופני והספורט בשעות‬ ‫אחר‪-‬הצהריים‪ .‬ילדים ובוגרים בעלי ליקויי למידה או בעלי פיגור התפתחותי‪-‬שכלי הגיעו למרכז‬ ‫מסניפי תל‪-‬אביב‪ ,‬חולון‪ ,‬הרצליה‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬נתניה וחדרה‪.‬‬ ‫• •ארגון יום הספורט השנתי של אקי״ם‪ .‬בכל אחד מימי הספורט הללו נוטלים חלק בין‪ 200‬ל‪ 500-‬חניכים‪.‬‬ ‫• •ארגון ויישום של יום תנועה ומחול לחניכים בעלי עיכוב אינטלקטואלי‪.‬‬ ‫‪124‬‬

‫סטאז'‬ ‫הסטאז׳ במגמה נחלק לשניים‪:‬‬ ‫• •התנסות במרכז לשיקום נכים או במרכז לטיפוח מוטורי‪ .‬הסטאז׳ חושף את הסטודנט לרעיון‬ ‫השירות לקהילה וליישומו‪.‬‬ ‫• •התנסות מעשית בבית‪-‬ספר לחינוך מיוחד‪ .‬התנסות זו מפתחת ראייה אקולוגית רחבה של‬ ‫ההוראה והתהליך החינוכי‪ ,‬והיא כוללת את התלמיד הבודד וקבוצות הטרוגניות‪ .‬הסטודנטים‬ ‫אחראים‪( :‬א) לפיתוח וליישום תוכנית לימודים אישית (תל״א) בחינוך גופני‪ ,‬לשם מתן מענה‬ ‫לתלמיד עם צרכים מיוחדים; (ב) לארגון ולהפעלה של ׳מיני פרויקט׳ לכלל תלמידי בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫ימי עיון‬ ‫מאז הקמתה מקיימת המגמה ימי עיון במתכונת של פעם בשנה או בשנתיים‪:‬‬ ‫• •יום עיון למפקחים ולמורים לחינוך גופני בחינוך המיוחד‪ .‬הנושא‪ :‬״מודלים יישומיים בחינוך‬ ‫הגופני לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים״ (התקיים ב‪ 14-‬בינואר ‪.)1999‬‬ ‫• •כינוס בין‪-‬לאומי ראשון בפעילות גופנית מותאמת (בשיתוף ביה״ס להשתלמויות והעמותה‬ ‫הישראלית לפעילות גופנית מותאמת)‪ .‬הנושא‪ :‬״פעילות גופנית מותאמת ברצף מעגל החיים –‬ ‫השמים הם הגבול״ (‪ 20‬באפריל ‪.)2006‬‬ ‫• •פעילויות גופניות מותאמות – ״יש לעשות להשגת הצלחות״‪ .‬השתתפו ‪ 120‬אנשי מקצוע‪,‬‬ ‫מורים וסטודנטים (‪ 17‬בדצמבר ‪.)2009‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המפגש בין הסטודנטים לאוכלוסיות בעלות לקויות גופניות‪ ,‬מנטאליות ואחרות מאלץ‬ ‫אותם לעבור ׳מהפך׳ בתפיסות‪ ,‬באמונות ובעמדות האנושיות והחינוכיות שלהם‪ .‬התהליך שהם‬ ‫עוברים כולל חוויות של רתיעה‪ ,‬פחדים וחששות‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הערך המוסף של תהליך זה הוא‬ ‫בהעצמה האישית שחשים הסטודנטים על רקע הזכות לתת מעצמם מֵעבר למה שחשבו שיש‬ ‫ביכולתם‪ .‬ואכן‪ ,‬הערך הזה תואם את ציפיותיהם מהמגמה‪ ,‬שהרי הם פנו אליה כיוון שראו בחינוך‬ ‫המיוחד ייעוד‪ .‬אנו מקווים שבעתיד תהפוך המגמה לחוג אקדמי‪ ,‬במסגרת תוכנית לימודים‬ ‫במתכונת דו‪-‬חוגית שמנסה לקדם הנהלת המכללה‪.‬‬ ‫‪125‬‬

‫המגמה לטיפוח היציבה‬ ‫ורדיתה גור‬ ‫רקע‬ ‫מגמת טיפוח היציבה הוקמה בשנת ‪ ,1979‬ביוזמה משותפת של דוד אלדר‪ ,‬ראש המכללה דאז‪ ,‬ודב‬ ‫אלדובי‪ ,‬שהיה מרצה לאנטומיה ולקינזיולוגיה‪ ,‬מהוותיקים והמוערכים בצוות מורי המכללה‪ .‬אלדובי‬ ‫עמד בראש המגמה מתחילת דרכה ועד פרישתו לגמלאות בשנת ‪ .1993‬ורדיתה גור‪ ,‬שהייתה יד‬ ‫ימינו מיומה הראשון של המגמה‪ ,‬ירשה את מקומו כראש המגמה‪ ,‬והיא ממשיכה לעמוד בראשה‬ ‫גם היום‪ ,‬בשיתוף עם נילי שטיינברג‪-‬קנופ‪ .‬נילי‪ ,‬בוגרת מגמת היציבה‪ ,‬התמחתה‪ ,‬לאחר סיום‬ ‫לימודיה במכללה‪ ,‬בקינזיולוגיה‪ ,‬באנטומיה ובפגיעות ספורט‪.‬‬ ‫מגמת היציבה הייתה אחת משורה של מגמות התמחות‪ ,‬שבבסיס הקמתן עמד הצורך בהרחבת‬ ‫היצע תחומי הלימוד וההתמקצעות של תלמידי המכללה‪ .‬רעיון זה ניזון ממשובים שהגיעו‬ ‫מה׳שטח׳‪ ,‬ואשר רמזו על כך שהפונים ללימודים במכללה אינם מסתפקים עוד בתעודת הוראה‬ ‫לחינוך גופני ואפילו לא בתואר אקדמי ראשון‪ ,‬אלא מעוניינים בהתמחות נוספת‪ ,‬בעלת ערך מוסף‬ ‫ועם נקודות השקה למקצועות הספורט והתנועה‪.‬‬ ‫אלדובי היה ללא ספק בין הראשונים שנענו לקריאה זו מן השטח‪ .‬הוא ראה בהקמת המגמה סוג‬ ‫של המשכיות ופיתוח של החוג לטיפוח היציבה‪ ,‬שהקדים את המגמה בכמה שנים‪ .‬החוג לטיפוח‬ ‫היציבה‪ ,‬שאלדובי ייסד אף אותו‪ ,‬כלל ‪ 60‬שעות שנתיות‪ ,‬פעל במסגרת בית‪-‬הספר להשתלמויות‬ ‫של המכללה‪ ,‬ולימים סלל את הדרך למגמת ההתמחות‪ .‬שני הגופים הללו‪ ,‬החוג והמגמה‪ ,‬היו‬ ‫דב אלדובי – מייסד המגמה לטיפוח היציבה‬ ‫‪126‬‬

‫מבחינתו של אלדובי הגשמת חלום‪.‬‬ ‫למרות היותו מנהל בית‪-‬הספר לפיזיותרפיה ומרצה לאנטומיה בבית‪-‬ספר לרפואה באוניברסיטאות‬ ‫ת״א ובן‪-‬גוריון‪ ,‬בחר אלדובי דווקא במכללה למורים לחינוך גופני כמקום המתאים ביותר לפתח בו‬ ‫את תחום היציבה‪ .‬כבוגר בית‪-‬הספר הגבוה לספורט ולתנועה בקלן וכנושא תעודת פיזיותרפיסט‬ ‫בעל תואר ‪ Ph.D.‬ידע אלדובי לקשור בין יציבה טובה‪ ,‬שמתעצבת בגיל הצמיחה‪ ,‬לבין מניעה‪ ,‬או‬ ‫למצער האטה‪ ,‬של תהליכי שחיקה וניוון במערכת שלד‪-‬שריר בוגרת‪ .‬את התובנות שלו בתחום‬ ‫התנועה‪ ,‬היציבה ובריאות השלד רצה אלדובי להנחיל לתלמידי המכללה‪ .‬הוא סבר שבוגרי מכללה‬ ‫למורים לחינוך גופני‪ ,‬לספורט ולתנועה‪ ,‬שמייעדים עצמם לעסוק בחינוך ובהדרכה של הדור הצעיר‪,‬‬ ‫הם בעלי המקצוע הנכונים להקנות לילדי ישראל הרגלי תנועה ויציבה‪ .‬לא היה כמוהו לדעת‬ ‫שהרגלים אלו ישרתו אותם בשגרת היום‪-‬יום‪ ,‬כמו גם בענפי הספורט והתנועה שהם יבחרו לעסוק‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫העדפתו של אלדובי את המכללה לחינוך גופני על פני הפיזיותרפיה‪ ,‬כמפיצת תורת היציבה בקהילה‪,‬‬ ‫התקבלה בברכה על‪-‬ידי הנהלת המכללה‪ ,‬שהפקידה בידיו האמונות את התחום הזה‪ ,‬על שלושת‬ ‫רבדיו‪ :‬החוג‪ ,‬מגמת ההתמחות והמרכז לשיקום היציבה שהוקם מאוחר יותר‪.‬‬ ‫לימים זכה המכלול הזה באהדתם של מאות משתלמים וסטודנטים‪ ,‬שבחרו בחוג‪ ,‬ויותר מאוחר‬ ‫במגמת היציבה‪ ,‬כמוקד להשתלמות ולהתמחות (מדי שנה לומדים במגמת היציבה – שנים ג׳‬ ‫ו‪-‬ד׳ – ‪ 60-50‬סטודנטים ואף יותר)‪ .‬חלק מבוגרי המגמה פתחו מסלולים לטיפוח היציבה במרכזי‬ ‫ספורט‪ ,‬במתנ״סים‪ ,‬בצמוד לאקדמיות וגם באופן פרטי‪ .‬כל אחד מהבוגרים הטביע חותם אישי‪ ,‬אך‬ ‫המשותף לכולם היו אבני היסוד שנבחרו והונחו על‪-‬ידי אלדובי‪ .‬יסודות אלו היו במרוצת השנים‬ ‫לשלד של תוכניות היציבה המקובלות היום במכללות אחרות לחינוך גופני ברחבי הארץ‪ .‬באופן הזה‪,‬‬ ‫התכנים שגיבש אלדובי ממשיכים לעבור כתורה שבע״פ ולאחרונה גם באמצעות חוברות הדרכה‬ ‫וספרים שנכתבו על‪-‬ידי בוגרי המגמה‪.‬‬ ‫מאפיינים‬ ‫החוג‪ ,‬המגמה והמרכז לאבחון ושיקום היציבה‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1989‬כהשלמה למגמה‪ ,‬היו יוזמה‬ ‫ייחודית של אלדובי ובזכותו – גם של המכללה‪ .‬הם לא היו פרי חיקוי של מודל כלשהו בארץ או‬ ‫בעולם‪ .‬אלדובי גיבש אותם יש מאין ויצק לתוכם את התכנים שהיו‪ ,‬להערכתו‪ ,‬הרלוונטיים ביותר‬ ‫לעניין מניעה של ליקויים‪ ,‬טיפוח ושיקום היציבה‪ .‬מבין השלושה זכו לתשומת‪-‬לב מיוחדת מגמת‬ ‫ההתמחות והמרכז לאבחון ושיקום היציבה‪ ,‬שפועלים בזיקה ובשותפות רעיונית‪ .‬המרכז השיקומי‬ ‫הוקם שנים אחדות לאחר הקמת המגמה‪ ,‬במטרה לאפשר לתלמידי המגמה להתנסות בצד המעשי‬ ‫של הכשרתם וכמובן – להציע שירותים לקהילה‪.‬‬ ‫‪127‬‬

‫מטרות ויעדים‬ ‫המגמה באה להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה במקצועות היסוד (אנטומיה‪ ,‬קינזיולוגיה‬ ‫וביומכניקה) ובמקביל – להכשיר מורים לחינוך גופני‪ ,‬בוגרי מכללות אקדמיות‪ ,‬לעסוק באיתור‬ ‫ליקויים וחריגויות ביציבת הילד והמבוגר ובטיפול בהם‪ .‬לא עוד רק טיפוח ומניעה (כפי שהדגיש‬ ‫החוג) אלא גם לימוד והתנסות באבחון ובטיפול בליקויים מבניים לסוגיהם ובשינויי יציבה שהם‬ ‫תולדה של אורח חיים ותהליכים הקורים במערכת שלד‪/‬שריר כתוצאה של התבגרות והזדקנות‪.‬‬ ‫יעדי המגמה הם כדלהלן‪:‬‬ ‫• •הרחבה והעמקה של הבסיס העיוני הקשור ליציבת האדם‬ ‫• •הקניית כלים לאבחון‪ ,‬לאיתור ולזיהוי ליקויי יציבה מסוגים שונים‬ ‫• •הפעלת שיקולי דעת בדבר הטיפול הנכון‬ ‫• •תכנון והוראת יחידות של פעילות גופנית ייעודיות‪:‬‬ ‫‪ -‬הנחיית קבוצות יציבה ואף הנחיה יחידנית‬ ‫‪ -‬יכולת לשפוט ולהעריך את תרומתן של שיטות תרגול שונות ליציבת האדם‬ ‫‪ -‬חשיפה לסוגיות שנויות במחלוקת ודיון בדעות הרווחות‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫במהלך שנות קיומה של המגמה (יותר מ‪ 30-‬שנה) נוספו ונגרעו שעות מתוכנית הלימודים‪ ,‬בהתאם‬ ‫למתכונת שנקבעה על‪-‬ידי הוועדה האקדמית‪ .‬להלן פירוט של הקורסים העיקריים והמרצים בכל‬ ‫אחד מהם‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הבסיס העיוני – הקינזיולוגיה של היציבה – ורדיתה גור‬ ‫‪2 .2‬אנטומיה מעשית ‪ /‬עקרונות ביומכאניים ומבדקי שרירים ‪ /‬דגש על מבדקי כוח וסבולת – שלי בר‬ ‫סלע‬ ‫‪3 .3‬התנסות מעשית במבדקי יציבה ‪ /‬דגש על מבדקי גמישות – יעל רובין‬ ‫‪4 .4‬הבסיס המעשי ליציבה ‪ /‬התעמלות מונעת – גלית טננבאום‬ ‫‪5 .5‬ליקויי יציבה על רקע התנהגותי ופתולוגי ‪ /‬דרכי אבחון וקווים מנחים לתרגול מונע ולטיפול‬ ‫משקם – ורדיתה גור‬ ‫‪6 .6‬התפתחות וגדילה בזיקה לשינויים ביציבה – יעל רובין‬ ‫‪7 .7‬מבוא למערכת העצבים – נילי שטיינברג‪-‬קנופ‬ ‫‪8 .8‬מתודיקה וסטאז׳ (התקיים בעבר) – סיגלית דסה‪ ,‬ורדיתה גור‪ ,‬גיל זולברג‪ ,‬יואל שמואלי‪.‬‬ ‫לאור קיצוץ בשעות המוקצות למגמות ושלא כמו בעבר‪ ,‬לא ניתן היום סטאז׳ כחלק משעות החובה‬ ‫במגמה‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הסטודנטים מוזמנים לבקר בזמנם החופשי במרכז לשיקום היציבה‪ ,‬המהווה‬ ‫חלק מהאגף לשיקום בתנועה של המכללה‪ ,‬ולצפות באבחונים ובטיפולים הניתנים על‪-‬ידי מורי‬ ‫המגמה – יעל רובין‪ ,‬גלית טננבאום‪ ,‬ורדיתה גור‪ ,‬ובוגרי מגמה שבחרו מרצונם להתמחות במרכז‬ ‫ולשכלל את כישוריהם בטיפול ובשיקום היציבה‪.‬‬ ‫‪128‬‬

‫מורי המגמה‬ ‫צוות ההוראה במגמת היציבה התבסס‪ ,‬מאז הקמתה‪ ,‬על מורי המכללה‪ ,‬שרובם גם בוגריה ובוגרי‬ ‫מגמת היציבה שלה (ורדיתה גור‪ ,‬גיל זולברג‪ ,‬יעל רובין‪ ,‬גלית טננבאום‪ ,‬נילי שטיינברג‪ ,‬יואל שמואלי‪,‬‬ ‫סיגלית דסה)‪ .‬יוצאים מכלל זה היו אלדובי‪ ,‬אריה שקלר‪ ,‬שלי בר סלע ורינה סטנייצקי‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ארבעתם פיזיותרפיסטים בעלי רקע בחינוך גופני וחלקם עם ניסיון בהוראה של מקצועות נוספים‬ ‫במכללה‪ .‬כולם עתירי ידע בתחומי הקינזיולוגיה‪ ,‬הביומכניקה והקליניקה של היציבה‪ ,‬ותרומתם‬ ‫לתרגום עקרונות תיאורטיים לשפה הניתנת להבנה וליישום לא תסולא בפז‪.‬‬ ‫מאפייני הצוות ראויים להדגשה בשל המשמעות שלהם לתחושת המחויבות של מורי המגמה‬ ‫כלפי הסטודנטים הלומדים בה‪ .‬הם שוקדים על עשיית אינטגרציה בין התכנים הנלמדים בקורסים‬ ‫השונים ומתן הנחיות לתרגום התיאוריה למעשה‪ .‬אינטגרציה בין הקורסים השונים היא ללא ספק‬ ‫מאושיות המגמה ליציבה וממאפייניה הבולטים‪ .‬מראשיתה‪ ,‬ובהקפדה יתרה גם היום‪ ,‬הקורסים‬ ‫ערוכים בצורה לוליינית – קורס אחד מהווה בסיס לזה שבא אחריו‪ .‬התמונה המלאה של היציבה‬ ‫מתקבלת מסך‪-‬כל הקורסים ומהשילוב ביניהם‪.‬‬ ‫יש להניח שהמודעות של חברי הצוות למימד זה של המגמה מניעה אותם להשתתף האחד‬ ‫בשיעורים של האחרים‪ .‬הביקורים ההדדיים הללו מאפשרים מתן משוב לעמיתים‪ ,‬מעלים את‬ ‫קרנם של הקורסים בעיני הסטודנטים ומאתגרים את המורים להשבחת ההוראה‪.‬‬ ‫ימי עיון‬ ‫לפני כשנתיים הצטרפה מגמת היציבה לשורת המגמות שנוהגות מזה כמה שנים לערוך ימי עיון‬ ‫ייחודיים‪ .‬יום העיון הראשון היה בנושא ״קיפוזיס שויירמן״ – אחד מליקויי היציבה הנפוצים בגיל‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬והוקדש לזכרו של דב אלדובי‪ .‬נכחו ביום זה בני משפחתו‪ ,‬בוגרי מגמה‪ ,‬בוגרי מכללה‬ ‫ומגוון של אנשי מקצוע מתחומי התנועה והשיקום הפיזיקלי‪ .‬ההרצאות ניתנו על‪-‬ידי בכירי‬ ‫האורתופדים בארץ‪ :‬יזהר פלומן‪ ,‬יגאל מיירובסקי‪ ,‬יוסף לייטנר‪ ,‬דרור עובדיה ויוסף משראווי‪,‬‬ ‫פיזיותרפיסט שמתמחה בעמוד השדרה‪ .‬כמו כן – על‪-‬ידי מורות המגמה יעל רובין וורדיתה גור‪.‬‬ ‫בכוונת אנשי המגמה להמשיך ולקיים את ימי העיון בתדירות של אחת לשנתיים‪ ,‬והם יהיו גם להבא‬ ‫לזכרו של אלדובי‪.‬‬ ‫אחתום את פרק המגמה במקצת דברים לזכרו של דב אלדובי‪ ,‬שנאמרו בפתיח ליום העיון‪:‬‬ ‫״‪...‬כולנו‪ ,‬צוות המרכז והמגמה וכל הבוגרים שעוסקים בתחום‪ ,‬התמכרנו לעניין היציבה בדבקות‬ ‫וברמה שהייתה ממלאת את לבו של אלדובי תחושה של נחת רוח‪ ,‬גאווה והישג‪ .‬ד״ר אלדובי התכוון‪,‬‬ ‫אך לא הספיק‪ ,‬לכנס את תורתו לספר‪ .‬הוא חשב‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬׳שיש לו עוד משהו ללמוד בתחום‪ ,‬לפני‬ ‫שיעשה מעשה כל כך יומרני כמו לכתוב ספר׳‪.‬‬ ‫אבל כמונו כמוכם בני משפחתו‪ ,‬כולנו גאים במשנתו הסדורה‪ ,‬שמלווה אותנו כתורה שבע״פ מדור‬ ‫לדור ומשמשת לנו נכס צאן ברזל למנף בעזרתו קתדרות ומרכזי שיקום ליציבה‪ ,‬בעלי מוניטין‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫‪129‬‬

‫ד״ר אלדובי היה מודע לכישוריו‪ ,‬אך הוא לא התהדר בהם‪ .‬הדרו הלך לפניו‪ ,‬אך הוא מעולם לא‬ ‫הכריז עליו‪ .‬אנחנו ממשיכי דרכו‪ .‬נשמר את ההדר הזה בכך שנקפיד על מקצועיות‪ ,‬לצד הליכות של‬ ‫צניעות‪ ,‬ענווה ויושרה מקצועית‪ .‬תכונות אלו אפיינו אותו לאורך כל הדרך‪ ,‬ובגינן אני עדיין ממשיכה‬ ‫להזכיר אותו בפני תלמידיי – כמורי ורבי״‪.‬‬ ‫המגמה לפעילות גופנית ובריאות בגיל המבוגר‬ ‫יעל נץ‬ ‫מטרות‬ ‫בד בבד עם העלייה בתוחלת החיים גדֵלה והולכת אוכלוסיית הקשישים בארץ‪ .‬המגמה לפעילות‬ ‫גופנית בגיל המבוגר‪ ,‬שבראשה עומדת כיום יעל נץ‪ ,‬הוקמה כדי לתת מענה לצורכי התנועה‬ ‫המיוחדים של אוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫מטרת המגמה היא מתן שירות לקהילת הקשישים‪ .‬הדבר נעשה בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫• •הגברת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית בקרב אוכלוסיית הקשישים‬ ‫• •הקניית הרגלי תנועה חיוניים‬ ‫• •שיפור הכושר הגופני‬ ‫• •שיפור איכות החיים‬ ‫• •מתן אפשרות לקשישים לפעול במסגרת המכללה‪.‬‬ ‫‪130‬‬

‫נושאי הלימוד‬ ‫כבכל מגמה כך גם בזו‪ ,‬תוכנית הלימודים משלבת חלק תיאורטי‪ ,‬מעשי והתנסות בהוראה‪:‬‬ ‫• •החלק התיאורטי מתרכז בשינוי גיל ופתולגיות אופייניות של שתי מערכות תנועה עיקריות בגוף‪:‬‬ ‫מערכת לב‪-‬ריאות ומערכת שלד‪-‬שריר‪-‬עצבים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הסטודנטים לומדים על המאפיינים‬ ‫הפסיכוסוציאליים של הגיל המבוגר‪.‬‬ ‫• •בחלק המעשי לומדים הסטודנטים להתאים את עקרונות התנועה שנלמדו במכללה לצורכי‬ ‫התנועה המשתנים של הקשישים‪ .‬זוהי אוכלוסייה הטרוגנית ביותר וכוללת – מעצמאים ובעלי‬ ‫כושר גופני גבוה ועד קשישים מוגבלים המרותקים לכיסאות גלגלים‪.‬‬ ‫• •ההתנסות בהוראה מבוצעת במועדוני קשישים ובמרכז לפעילות גופנית שהוקם במכללה‪.‬‬ ‫הקשישים‪ ,‬בכל רמות היכולת‪ ,‬מתנסים בפעילות אירובית‪ ,‬בריקודים‪ ,‬בפעילות עם מכשירים ועוד‪.‬‬ ‫הפרויקט המרכזי שבו עסקה המגמה היה פיתוח מבחן יכולת גופנית לקשישים‪ .‬הרעיון שעמד‬ ‫מאחורי מבחן זה היה הצורך להעריך את התקדמות כושרם הגופני של הקשישים באמצעות‬ ‫תוכנית מתאימה של פעילות גופנית‪ .‬מרכיבי המבחן כוללים‪ :‬יכולת הליכה‪ ,‬שיווי משקל‪ ,‬גמישות‬ ‫חגורת הכתפיים‪ ,‬גמישות הגפיים התחתונות‪ ,‬כוח ידיים‪ ,‬כוח רגליים‪ ,‬קואורדינציה וזריזות‪ .‬עד‬ ‫כה נבחנו יותר מ‪ 300-‬איש בגילים ‪ 60‬עד ‪ .90‬המבחן הוצג בהצלחה בכנס בין‪-‬לאומי‪ ,‬והוא יומלץ‬ ‫לשימוש בקרב כל אוכלוסיית הקשישים בארץ‪.‬‬ ‫המורים שלימדו במגמה במהלך השנים הם‪ :‬יעל נץ‪ ,‬אסתר ארגוב‪ ,‬איילת דונסקי‪ ,‬מיכאל שגיב‪,‬‬ ‫שלמה בן‪-‬גל‪ ,‬יעל רובין‪ ,‬אתי גולדשטיין‪ ,‬אלי כרמלי‪ ,‬תמר יעקב‪ ,‬אורי הראל‪ ,‬יוסי לבצלטר וגלית טננבאום‪.‬‬ ‫המגמה לפעילות גופנית בשיקום לב‬ ‫ולדימיר וכסלר‬ ‫רקע‬ ‫המגמה נמנתה עם שורת מגמות ההתמחות שפתחו את המסלול בשנת ‪ .1979‬מי שיזם והקים את‬ ‫המגמה היה מיכאל שגיב‪ .‬הקמת המגמה הייתה תולדה של מחקרים שפורסמו במחצית השנייה‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬ושהצביעו על שיפור ניכר שחל באיכות החיים ובתוחלת החיים של חולי לב‬ ‫ושל חולים הלוקים בבעיות נשימה בעקבות השתתפות בפעילות גופנית ייעודית לבעייתם‪.‬‬ ‫התובנות הקשורות בהשפעת הפעילות הגופנית על חולי לב הובילו את שגיב לגבש תוכנית לימודים‬ ‫שכללה היבטים קליניים‪ ,‬אפידמיולוגיים ופסיכולוגיים לצד דרכי בדיקה‪ ,‬אבחון והנחיות לשיקום‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים מכשירה את התלמיד להשתלב כאיש צוות במכון שיקום לב בבית חולים או‬ ‫בקהילה וכמדריך ומורה במתנ״ס‪ ,‬בחדר כושר או בכל מקום שנערכת בו פעילות גופנית מבוקרת‬ ‫לאנשים מבוגרים ו‪/‬או חולים‪.‬‬ ‫‪131‬‬

‫כיום עומד בראש המגמה ולדימיר וכסלר‪ ,‬מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה‪ ,‬רופא בכיר במכון‬ ‫הלב בבית חולים ״לניאדו״ בנתניה‪ .‬עם צוות מורי המגמה נמנים פיזיולוגים של המאמץ המתמחים‬ ‫בשיקום לב‪ .‬המגמה משתפת פעולה עם המרכז לשיקום לב ולרפואת ספורט במכללה‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫עוברים הסטודנטים את ההתנסות המעשית ומתַרגלים את עקרונות הטיפול בשיקום לב הנלמדים‬ ‫בשיעורים העיוניים והמעשיים‪ ,‬תוך טיפול בחולים המטופלים במרכז‪ .‬למעשה‪ ,‬המרכז הוא סוג של‬ ‫׳מעבדה׳‪ ,‬שבה תלמידי המגמה הם שותפים פעילים לכל הפעילות האבחונית והטיפולית הנעשית בו‪.‬‬ ‫מטרות ויעדים‬ ‫הקורסים הנלמדים במגמה נועדו להכשיר את הסטודנט לעסוק בשיקום חולי לב וריאה בשלבים‬ ‫שונים של המחלה‪ :‬משלב השחרור מבית חולים‪ ,‬כאשר החולים ממשיכים להימצא תחת פיקוח‬ ‫רפואי‪ ,‬וגם בשלב מאוחר יותר‪ ,‬שבו החולים יכולים לבצע פעילות גופנית באופן עצמאי או במכון‬ ‫כושר – גם ללא פיקוח רפואי‪.‬‬ ‫יעדי המגמה הם כדלהלן‪:‬‬ ‫• •להכיר את תפקודי המערכות הקשורות בלב ובריאה בגוף הבריא‪ ,‬בהשוואה למצבים פתולוגיים‬ ‫• •להכיר ולהבין מנגנונים המאפיינים פתופיזיולוגיה של מחלות לב וכלי דם‬ ‫• •לרכוש אמצעים לאבחון מחלות לב‬ ‫• •להכיר גישות ועקרונות של שיקום נשימתי‬ ‫• •ללמוד לתכנן וליישם תוכניות פעילות גופנית למבוגרים ומחלימים ממחלות לב‬ ‫• •ללמוד כלים בסיסיים לניתוח הרישום חשמלי של הלב (אק\"ג)‬ ‫• •ללמוד לאמוד את התרומה המדעית של מחקרים שונים‬ ‫• •ללמוד כיצד להצליב מידע ולשלב בין מחקרים ומקורות מידע‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫להלן נושאי הלימוד והמרצים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬פתופיזיולוגיה של מחלות לב וכלי דם – שרון צוק‬ ‫‪2 .2‬היבטים קליניים של מחלות לב וכלי דם – ולדימיר וכסלר‬ ‫‪3 .3‬הזדקנות המערכת הקרדיווסקולרית – שרון צוק‬ ‫‪4 .4‬קריאת אק״ג – ולדימיר וכסלר‬ ‫‪5 .5‬בדיקות מאמץ וכלי אבחון נוספים של מחלת לב – ירון גרשוביץ‬ ‫‪6 .6‬עקרונות הטיפול בשיקום לב – ירון גרשוביץ‬ ‫‪7 .7‬התנסות מעשית (פרקטיקום) – נוגה פישר‬ ‫‪8 .8‬פעילות גופנית לחולי לב – חן ימין‬ ‫‪9 .9‬פעילות גופנית קבוצתית‪ ,‬גמישות ושיווי משקל – איילת דונסקי‪.‬‬ ‫כחלק מהלימודים במגמה עוברים הסטודנטים התנסות מעשית בת ‪ 30‬שעות באחד ממכוני השיקום‪.‬‬ ‫‪132‬‬

‫המגמה לניהול הספורט‬ ‫מיכאל בר‪-‬אלי‬ ‫רקע‬ ‫המגמה לניהול הספורט הוקמה בשנת ‪ ,2007‬בתקופת כהונתם של מיכאל שגיב כראש המכללה‬ ‫ודוד בן‪-‬סירא כסגנו‪ .‬לשם הקמתה‪ ,‬ולאחר מכן לניהולה‪ ,‬הוזמן מיכאל בר‪-‬אלי‪ ,‬המשתייך למחלקה‬ ‫למינהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן‪-‬גוריון מיום הקמתה של המחלקה‪.‬‬ ‫בתחילת דרכה נמנתה המגמה עם קבוצת המגמות שפעלה במסגרת בית‪-‬הספר לחינוך בראשותו‬ ‫של רוני לידור (היום נשיא המכללה)‪ ,‬שתרם רבות להקמתה‪ .‬תרומה משמעותית לקידומה‬ ‫ולתפעולה ניתנה גם על‪-‬ידי פיני שמעון‪ ,‬מורה במגמה‪ ,‬שחתר להקמתה במכללה שנים אחדות‬ ‫קודם לכך‪ .‬מן הראוי לציין כי למיטב הידיעה‪ ,‬המגמה לניהול בספורט היא ייחודית בתחומה בקרב‬ ‫האוניברסיטאות ו‪/‬או המכללות בישראל‪.‬‬ ‫כבר בתחילת דרכה זכתה המגמה להצלחה רבה בקרב הסטודנטים‪ ,‬ומספרם התייצב על ‪80-70‬‬ ‫למחזור (כלומר שנים ג׳ וד׳)‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשנת תשע״ג למדו בשנה ג׳ ‪ 41‬תלמידים (‪ 8‬בנות ו‪33 -‬‬ ‫בנים) ובשנה ד׳ ‪ 28‬תלמידים (‪ 14‬בנות‪ 14 ,‬בנים)‪ .‬בשנת תשע״ד לומדים במגמה ‪ 40‬סטודנטים‬ ‫בשנה ג׳ (‪ 12‬בנות ו‪ 28 -‬בנים)‪ ,‬ו‪ 40-‬סטודנטים בשנה ד׳ (‪ 8‬בנות ו‪ 32-‬בנים)‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫המגמה הוקמה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאיפה לתת מענה לביקורת הציבורית ההולכת וגוברת על ניהול‬ ‫הספורט בישראל‪ .‬הרעיון המרכזי היה ונותר לתרום‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬להתמקצעות של תחום ניהולי‬ ‫חשוב זה‪ .‬תוכנית המגמה מורכבת מקורסים בעלי אוריינטציה עיונית ומעשית גם יחד‪ ,‬והיא עולה‬ ‫בקנה אחד עם היעד המרכזי שהציבה המגמה לעצמה ועם מתווה המכללה בנושא המגמות בכלל‪.‬‬ ‫להלן רשימת הקורסים והמרצים מתחילת דרכה של המגמה‪ ,‬כולל עדכונים לשנת תשע״ד‪:‬‬ ‫• •תיאוריות ארגון בספורט; פסיכולוגיה של קבלת החלטות – מיכאל בר‪-‬אלי‬ ‫• •ארגון‪ ,‬תקצוב והפקת אירועי ספורט – פיני שמעון‬ ‫• •שיווק‪ ,‬יחסי ציבור וגיוס חסויות בעולם הספורט – פיני שמעון‬ ‫• •ניהול המשאב האנושי בתעשיית הספורט הגלובלית – פיני שמעון (בשנת תשע״ד – על‪-‬ידי‬ ‫שמחה אבוגוס; ראה הערה)‬ ‫• •תקשורת בספורט – יאיר גלילי (בשנת תשע״ד – על‪-‬ידי עמיחי אלפרוביץ׳)‬ ‫• •ספורט ומשפט – עו״ד יול ברדוש‬ ‫• •חשיבה אסטרטגית בספורט – שמחה אבוגוס‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬תוספת הקורס ״ניהול המשאב האנושי בתעשיית הספורט הגלובלית״ בשנת תשע״ד הוא‬ ‫‪133‬‬

‫בבחינת היענות למדיניות המכללה‪ ,‬השואפת לחזק את הפן המחקרי במגמות ולהעשיר את מגוון‬ ‫הנושאים הנלמדים בהן‪.‬‬ ‫ניתן להיווכח אפוא כי תוכני המגמה נבחרו בעיקר כדי לענות על צרכים המתבקשים מנושא ניהול‬ ‫הספורט‪ .‬עם זאת‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬הקורסים המוצעים משקפים את החוזקות הייחודיות לכל מרצה‬ ‫על‪-‬פי תחום התמחותו‪ .‬ומאחר שכל אחד ממרצי המגמה מציע את זווית הראייה המקצועית‬ ‫הייחודית לו‪ ,‬נהנית המגמה משיתוף פעולה הרמוני ומאווירת צוות מכבדת ואוהדת‪ .‬ראוי לציין גם‬ ‫את הגיבוי המוחלט שמעניקים יואב מקל (ראש בית‪-‬הספר לחינוך גופני)‪ ,‬בפרט והנהלת המכללה‪,‬‬ ‫בכלל לתכנים‪ ,‬לרמת המרצים וליעדים המנחים את התנהלות המגמה‪.‬‬ ‫סטאז'‬ ‫ההתנסות בעבודה המעשית מתקיימת בתחומים שונים של תעשיית הספורט‪ ,‬באחריותו של‬ ‫פיני שמעון‪ .‬התלמידים משובצים במגוון מקומות בתעשיית הספורט וזוכים לחוויות מרתקות‬ ‫ולהתנסות מעשירה ומלמדת‪ .‬כך למשל‪ ,‬רבים מתלמידי המגמה השתלבו השנה בארגון ״יורו ‪2013‬‬ ‫עד גיל ‪21‬״ – חוויה של ׳פעם בחיים׳‪ .‬אין ספק כי הסטאז׳ מהווה חלק חשוב ומשמעותי ביותר‬ ‫במסגרת המגמה‪ ,‬והוא מאפשר לסטודנטים התנסות‪ ,‬שלא תסולא בפז‪ ,‬בניהול ובארגון פעילויות‬ ‫ספורט בשטח‪.‬‬ ‫ימי עיון‬ ‫כבר בתחילת הדרך נקבע כי מדי שנה תקיים המגמה יום עיון בנושא ניהול ספורט‪ .‬ואכן‪ ,‬עד היום‬ ‫עמדה המגמה ביעד שהציבה לעצמה‪ .‬חלק מימי העיון היו ׳עצמאיים׳‪ ,‬בעוד אחרים השתלבו בכנסי‬ ‫וינגייט ‪ 2012 ,2010‬ואף ב‪.2014-‬‬ ‫• •ביום העיון הראשון של המגמה הרצה כריסטוף ברואר מהאוניברסיטה לספורט בקלן בנושא‬ ‫ניהול ספורט‪ ,‬ומיקי דורסמן הרצה על זכייתה של הפועל חולון באליפות הליגה בכדורסל –‬ ‫בהנהגתו‪.‬‬ ‫• •בימי העיון הבאים‪ ,‬במסגרת כנסי וינגייט‪ ,‬הרצו מרקוס ראאב מקלן והננינג פלסנר מהיידלברג‬ ‫בנושאים הקשורים לקבלת החלטות בספורט – תחום מחקרי ׳לוהט׳‪ ,‬שבו הפכה ישראל‬ ‫למובילה גם בזירה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫• •השנה יזם פיני שמעון כנס גדול ומוצלח בנושאים מעשיים‪ ,‬שהתקיים במקביל ל״יורו‪ 2013‬עד גיל‪21‬״‪.‬‬ ‫• •בכנס וינגייט הקרוב (‪ )2014‬ירצה איגנסיו פאלאסיוס‪-‬הוארטה‪ ,‬מביה״ס הגבוה לכלכלה בלונדון‪,‬‬ ‫בנושאים הקשורים לכלכלה ולניהול ספורט‪.‬‬ ‫ישנם תלמידים שהנושא מצא חן בעיניהם‪ ,‬והם שואפים להשתלב בו (במימד המעשי ו‪/‬או העיוני)‬ ‫גם בעתיד‪ .‬לאחרונה התקבל אחד מבוגרי המגמה (שהמשיך גם לתואר שני בנושא זה) ללימודי‬ ‫‪134‬‬

‫דוקטורט במינהל עסקים באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬זהו תקדים מעודד‪ ,‬המשקף את הצורך בהרחבה‬ ‫ובהעמקה של מגוון תחומי העניין של המגמה‪.‬‬ ‫המגמה לחינוך ולספורט ימי‬ ‫שמואל סונגו‬ ‫רקע‬ ‫מדינת ישראל שוכנת לחוף ימים‪ ,‬ומטבע הדברים‪ ,‬הים מהווה את ׳מגרש המשחקים׳ הגדול ביותר‬ ‫שלה‪ ,‬שהטבע תרם לה בנדיבות‪ .‬האקלים הישראלי הנוח משלים את הפוטנציאל הגלום בים בכל‬ ‫הקשור לפעילויות ספורט – עממי והישגי כאחד‪ .‬ענפי ספורט הקשורים בים דורשים מיומנויות‬ ‫וכישורים אחרים מאלה הנדרשים לענפי הספורט היבשתי‪ .‬כיום ניתן לפגוש בים פעילויות כמו‬ ‫גלישת רוח‪ ,‬גלישת גלים‪ ,‬שייט בסירות מפרש פתוחות‪ ,‬ספינות מנוע‪ ,‬סירות מירוץ‪ ,‬אופני ים‪,‬‬ ‫חתירה בים פתוח וחתירה בגלים‪ .‬יש לציין שההתפתחות הטכנולוגית בעולם גרמה לפיתוח מואץ‬ ‫של כלי שייט מסוגים ומגדלים שונים‪ ,‬ואפשרה לקהל רחב ומגוון לעסוק בספורט ימי‪ ,‬תחום שהיה‬ ‫בעבר נחלתם של עשירים בלבד‪.‬‬ ‫הרומן בין המכללה והים החל כבר בשנת ‪ – 1970‬כ׳חוג ימי׳‪ .‬המטרה הראשונית הייתה להקנות‬ ‫למורים לעתיד כלים להוראת יסודות הימאות בבתי‪-‬הספר היסודיים ולכוון את התלמידים לאפיק‬ ‫הטכנולוגי הימי‪ .‬לצורך כך הוקמו מרכזים לחינוך ימי‪ ,‬שבהם למדו התלמידים פעם בשבוע במשך‬ ‫שלוש שעות‪ .‬באותם ימים היה הפיקוח על תוכנית הלימודים נתון בידי רב חובל ואנשי צי הסוחר‪.‬‬ ‫עם הזמן שונו המטרות של המרכזים הימיים‪ ,‬ומאז הם מכונים ״בתי‪-‬ספר לחינוך ולספורט ימי״‬ ‫ונמצאים תחת הפיקוח של משרד החינוך והרשויות המקומיות‪ .‬המורים בבתי‪-‬הספר הימיים הם‬ ‫בוגרי המגמה לחינוך ולספורט ימי במכללה‪.‬‬ ‫החוג הימי הלך והתפתח‪ ,‬ובתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הפך ל״מגמה לחינוך‬ ‫ולספורט ימי״‪ .‬המגמה‪ ,‬שבראשה עומד שמואל סונגו‪ ,‬מכשירה כוח אדם להוראת יסודות הימאות‬ ‫בחינוך הפורמלי (חטיבת הביניים) ובאגודות הספורט הימי‪ .‬הלימודים המעשיים מתקיימים במרכז‬ ‫לחינוך ימי במכמורת‪ ,‬ובמהלכם נלמדים נושאים שונים (ראה להלן)‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫מטרת המגמה היא להכשיר מורים להוראת מקצוע הימאות – חתירה‪ ,‬שייט וספורט המים‪ ,‬בבית‪-‬‬ ‫הספר היסודי‪ ,‬בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה (במסגרת החינוך הפורמלי והמשלים‪ ,‬מועדונים‪,‬‬ ‫חוגים וכיו״ב)‪ .‬בסיום הכשרתם במגמה מקבלים הבוגרים‪:‬‬ ‫• •תעודת הסמכה להוראת החינוך והספורט הימי בבית‪-‬הספר‪ ,‬במסגרת החינוך הפורמאלי והאפורמאלי‬ ‫‪135‬‬

‫• •תעודה מטעם משרד התחבורה‪ ,‬המעניקה להם הסמכה ורישיון לתפקידי משיט סירה מהירה‬ ‫(‪ )12‬ומשיט מפרשית (‪.)21‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫תוכנית הלימודים במגמה כוללת נושאים עיוניים ומעשיים‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫• •לימודים עיוניים‪:‬‬ ‫‪ -‬יסודות הימאות וחוקי דרך‬ ‫‪ -‬ימאות מפרשיות ושייט תחרותי‬ ‫‪ -‬ניווט חופי‪.‬‬ ‫• •לימודים מעשיים‪:‬‬ ‫‪ -‬יסודות החתירה ומפרשים‬ ‫‪ -‬תמרון ופיקוד‬ ‫‪ -‬הפעלת סירת מנוע ומפרשים‬ ‫‪ -‬הפעלה ותמרון מפרשית ותחרויות‬ ‫‪ -‬תורת הימאות וסירות מפרש‪.‬‬ ‫• •פעילויות מיוחדות‪ .‬בפעילויות אלה בא לידי ביטוי השילוב בין הנושאים העיוניים והמעשים‪:‬‬ ‫‪ -‬הפלגות חופים במפרשיות לתרגול מיומנויות‬ ‫‪ -‬ארגון תחרויות‪.‬‬ ‫מורי המגמה‬ ‫להלן שמות מורי המגמה ותחומי הלימוד של כל אחד מהם‪:‬‬ ‫שמואל סונגו – התמחות‪ ,‬הפעלה ותמרון סירת מנוע ומפרשית‬ ‫חיים ביקל – הפעלה ותמרון מפרשיות‪ ,‬הפעלה ותמרון סירת מנוע‪ ,‬ארגון תחרויות שייט‪ ,‬ימאות‬ ‫ומפרשנות ספינה‬ ‫‪136‬‬

‫ירח רייס – הפעלה ותמרון מפרשיות‪ ,‬הפעלה ותמרון סירת מנוע‪ ,‬ארגון תחרויות שייט‬ ‫עפר פיין – יסודות הימאות וחוקי דרך‪ ,‬ניווט חופי‪.‬‬ ‫המורים שלימדו במגמה הימית בשנותיה הראשונות הם‪:‬‬ ‫אריה בדלר – יסודות החתירה‪ ,‬תמרון וקשרים‪ ,‬הפעלת סירת מנוע ומפרשים; סטאז'‬ ‫זאב גלאובר – מכונאות וחשמל לכלי שיט‬ ‫יורם קדר – שייט תחרותי וחוקה‪ ,‬הפעלה ותמרון ספינה‪ ,‬מתודיקה וסטאז'‬ ‫גיורא קוץ – ניווט חופי‪ ,‬ניווט ומכשירים‬ ‫ד\"ר יהושע רוטין – מטאורולוגיה וגיאומורפולוגיה‬ ‫פיני שוורצבלט – ימאות ספינות‪ ,‬הפעלה ותמרון ספינה‪ ,‬תחרויות‪.‬‬ ‫‪137‬‬

‫מגמות בעבר‬ ‫המגמה לבריאות הציבור‬ ‫עודד רוזנפלד‬ ‫רקע‬ ‫המגמה לבריאות הציבור הוקמה בשנת תשנ״א (‪ )1991‬ע״י ראש המכללה דאז‪ ,‬דוד אלדר‪ ,‬וביוזמתו‬ ‫הפעילה של עודד רוזנפלד‪ ,‬שאף ניהל אותה בתשע שנות קיומה‪ .‬זו הייתה מגמה חלוצה בתחום‬ ‫מגמות ההתמחות‪ ,‬שנפתחו במכללות האקדמיות בכלל ובמכללות למדעי החינוך הגופני והספורט בפרט‪.‬‬ ‫הרקע להקמתה של המגמה היה ראייה כוללת של צורכי האוכלוסייה בישראל באשר למניעת נזקי‬ ‫בריאות ומודעות לחשיבותה‪ .‬וזאת בעקבות העלייה ברמת החיים ובתוחלת החיים של האוכלוסייה‪,‬‬ ‫אך לא תמיד גם באיכות החיים שלה‪ .‬סיבה נוספת להקמת המגמה היה הצורך להרחיב לסטודנטים‬ ‫את אפשרויות התעסוקה בעתיד‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לאנשי החינוך הגופני עשוי להיות תפקיד חשוב‬ ‫בעיצוב הרגלי הבריאות והפעילות הגופנית של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫במגמה למדו מדי שנה ‪ 18-12‬תלמידים‪ .‬חלק מהמסיימים המשיכו בלימודי תואר שני בביה״ס‬ ‫לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים או בחו״ל‪ ,‬ואחרים נקלטו בבתי‪-‬ספר‪,‬‬ ‫במתנ״סים‪ ,‬בארגונים ובמקומות עבודה‪ ,‬בשירותי בריאות שונים‪ ,‬בבתי חולים ועוד‪ .‬המגמה פעלה‬ ‫עד לשנת תש״ס (‪ )2000‬ונסגרה מפאת הצורך הכלכלי לצמצם במספר המגמות‪ ,‬מה גם שחלק נכבד‬ ‫מהמקצועות הנלמדים במכללה הם בזיקה לבריאות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫מטרות הלימוד במגמה היו כדלהלן‪:‬‬ ‫• •להקנות ידע והבנה בנושאים הקשורים לבריאות היחיד והציבור‬ ‫• •להדגיש את הקשר של החינוך הגופני והספורט לבריאות הפרט והקהילה‬ ‫• •להכשיר כוח אדם מקצועי להדרכה‪ ,‬להוראה ולחינוך בנושאי בריאות כלליים ואלה הייחודיים‬ ‫לכל קהילה‪ ,‬בית‪-‬ספר‪ ,‬מתנ״ס‪ ,‬מקום עבודה ואגודת ספורט‬ ‫• •להקנות עקרונות לפיתוח תוכניות מקדמות בריאות‪ ,‬בהתאם לצרכים הייחודיים של כל קהילה‪,‬‬ ‫וטיפוח מנהיגות בתחומי הבריאות‬ ‫• •להקנות כלים להפקת אירועים בתחומי הבריאות כגון ימי בריאות‪ ,‬תערוכות וסדנאות‪.‬‬ ‫‪138‬‬

‫נושאי הלימוד‬ ‫• •פעילות גופנית תפקוד ובריאות – היבטים אפידמיולוגיים – אורי גולדבורט‬ ‫• •פעילות גופנית ומניעת סיכונים בריאותיים – טוביה לרר‬ ‫• •חינוך לבריאות בביה״ס – דב תמיר‬ ‫• •פיתוח תוכניות בריאות בקהילה – עודד רוזנפלד‬ ‫• •פעילות גופנית וזיקתה לתפקוד העובד ולבריאותו – עודד רוזנפלד‬ ‫• •סדנה לגמילה מעישון ועיצוב הרגלי תזונה נבונים – אריה רוטשטיין‪ ,‬טוביה לרר‬ ‫• •מניעת התמכרויות ומניעת שימוש לרעה בסמים – אביבה גרוס‪ ,‬טוביה לרר‬ ‫• •עקרונות ניהול‪ ,‬שיווק ופרסום של רעיון השמירה על הבריאות הגופנית – ציפי ברקן‬ ‫• •טיפוח היציבה – שלומית רייפמן‪.‬‬ ‫סטאז'‬ ‫הסטאז׳ – גולת הכותרת של הלימודים במגמה‪ ,‬התמקד בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫• •הכרת מוסדות וארגונים שבהם מפעילים תוכניות לחינוך ולקידום הבריאות‬ ‫• •השתלבות במוסדות חינוך ובמסגרות תעסוקתיות המעורבות בהפעלתן של תוכניות לחינוך‬ ‫ולקידום הבריאות‬ ‫• •נקיטת יוזמות ויישום הידע והמיומנויות שנרכשו בהפעלתן של תוכניות לחינוך ולקידום הבריאות‬ ‫• •תכנון‪ ,‬יישום והערכה של תוכניות מניעה ראשונית לשם קידום הבריאות במוסדות ובארגונים שנבחרו‬ ‫• •סיורים לימודיים במוסדות חינוך ובמסגרות תעסוקתיות שונות‬ ‫• •תכנון‪ ,‬יישום והערכה של אירוע מרכזי גדול בתחום החינוך לבריאות‪.‬‬ ‫שיתופי פעולה‬ ‫מתחילת הקמתה של המגמה נרקמו שיתופי פעולה עם מוסדות שונים כמו ביה״ס לבריאות הציבור‬ ‫בהדסה עין כרם (חווה פלטי)‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬המחלקה לחינוך לבריאות במשרד‬ ‫הבריאות בירושלים (דב תמיר)‪ ,‬השירות לבריאות העובד במשרד הבריאות בירושלים (עלמה אבני)‬ ‫והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות (מנפרד גרין)‪.‬‬ ‫\"יום בריאות\"‬ ‫מדי שנה ארגנה המגמה יום עיון (״יום בריאות״)‪ ,‬שנסב על נושא מסוים כגון מניעת תאונות‬ ‫דרכים‪ ,‬נזקי השימוש בסמים‪ ,‬נזקי העישון‪ ,‬התמודדות עם מצבי לחץ ושחיקה ובטיחות בשיעורי‬ ‫החינוך הגופני‪ .‬יום הבריאות כלל הרצאה מרכזית‪ ,‬תערוכת מוצגים‪ ,‬הפעלה חווייתית ומילוי שאלון‬ ‫של הרגלי בריאות ופרסום תוצאותיו‪ .‬יום הבריאות שימש מודל‪ ,‬שעל‪-‬פיו יזמו תלמידי המגמה‪,‬‬ ‫‪139‬‬

‫בשיתוף עם המדריכים הפדגוגיים שלהם‪ ,‬יום דומה במסגרות ההתנסות בבית‪-‬הספר‪ .‬הצלחתם של‬ ‫ימי הבריאות הללו הדהדה בקרב מורים ומנהלים עוד שנים רבות אחרי סגירת המגמה‪.‬‬ ‫לסיום‪ :‬החלל שנותר עקב ההחלטה להפסיק את קיומה של המגמה לבריאות הציבור במכללה‬ ‫התמלא במהירות על‪-‬ידי מכללות אחרות לחינוך גופני‪ .‬זאת ועוד‪ :‬העובדה שאוניברסיטאות‬ ‫כמו תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה ובן‪-‬גוריון פתחו מסלולי לימודים לתואר שני בבריאות הציבור משקפת את‬ ‫חשיבותם ונחיצותם של הלימודים הללו‪.‬‬ ‫המגמה לתקשורת וספורט‬ ‫גלעד ויינגרטן‪ ,‬יאיר גלילי‬ ‫רקע‬ ‫ספורט תחרותי ותקשורת כאילו נוצרו זה עבור זו‪ .‬קשרי הגומלין והתלות ההדדית שנוצרו בין‬ ‫שני עולמות אלה התפתחו בעשורים האחרונים לקשר סימביוטי שאינו ניתן להפרדה‪ .‬יתרה מזו‪:‬‬ ‫התלות ביניהם הולכת וגוברת מדי יום ומדי אירוע ספורטיבי‪ .‬די לדפדף בעיתונות היומית‪ ,‬להקשיב‬ ‫לרדיו או לצפות בטלוויזיה כדי להבין את מידת מרכזיותו של הספורט בתקשורת‪.‬‬ ‫כמו בעולם הרחב‪ ,‬גם בישראל התקשורת בספורט מתפתחת בצעדי ענק‪ .‬נוסף לתקשורת ברמה‬ ‫הלאומית נפתחים‪ ,‬חדשות לבקרים‪ ,‬מקומונים וערוצי טלוויזיה ורדיו אזוריים – ועוד היד נטויה‪.‬‬ ‫לכל אלה יש להכשיר עתודה של כוח אדם מיומן ומקצועי‪ ,‬שיידע לחבר את הספורט לתקשורת‬ ‫באופן שיעלה את רמתה‪ .‬ראוי לציין שמהיותה חלק בלתי נפרד מחיינו‪ ,‬התקשורת תופסת תאוצה‬ ‫לאחרונה גם כנושא בתוכניות לימודים פורמליות של משרד החינוך‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫המגמה לתקשורת וספורט במכללה פעלה מתוך כמה וכמה מטרות‪:‬‬ ‫• •לנתח ולהבין את יחסי הגומלין בין הספורט לתקשורת ואת הדינמיקה ההדדית הפועלת בגין‬ ‫הקשרים ההדוקים כל כך ביניהן‪.‬‬ ‫• •להכשיר את התלמידים לקראת כניסה לעולם התקשורת והספורט במטרה להעניק לקוראים‪,‬‬ ‫למאזינים ולצופים תקשורת אוטנטית‪ ,‬אובייקטיבית ומעמיקה ומעל לכול – מקצועית ומחנכת‪.‬‬ ‫• •להכשיר את התלמידים לקראת שילובם בעתיד בהוראת תקשורת במסגרות חינוכיות ובהובלת‬ ‫תוכניות המדגישות את ההיבט החינוכי‪/‬ספורטיבי ברדיו ובטלוויזיה‪.‬‬ ‫המגמה הביאה בחשבון את הרקע הספורטיבי הרחב ואת ההבנה העיונית שרכשו התלמידים בשתי‬ ‫שנות הלימודים הראשונות במכללה והסתמכה עליהם‪.‬‬ ‫‪140‬‬

‫נושאי הלימוד‬ ‫ממגוון הנושאים שנלמדו במגמה‪ 10 ,‬היו נושאי חובה והשאר קורסי בחירה‪ ,‬שנבחרו על‪-‬ידי‬ ‫הסטודנטים מתוך מכלול קורסים שהומלצו על‪-‬ידי ראש המגמה‪ .‬להלן קורסי החובה והמרצים‪:‬‬ ‫• •משחקי כדור ותקשורת – גלעד ויינגרטן‬ ‫• •מבנה הספורט בישראל‪ ,‬קשרים וזיקות – אורי אפק‬ ‫• •מבוא לתקשורת המונים – עלינא ברנשטיין‬ ‫• •פסיכולוגיה של הספורט – גלעד ויינגרטן‬ ‫• •כתיבה פרשנית – שגיא כהן‬ ‫• •הדיווח והכתבה העיתונאית – גלעד ויינגרטן‬ ‫• •יסודות הפקה טלוויזיונית – צבי אטלי‬ ‫• •שידור וסקירה ברדיו – מאיר איינשטיין‬ ‫• •הפקת שטח בטלוויזיה – יורם שימרון‪.‬‬ ‫ששת הקורסים האחרונים ניתנו במתכונת של סמסטר‪.‬‬ ‫מקורסי הבחירה יצוינו הקורסים הבאים‪:‬‬ ‫• •תולדות האתלטיקה העולמית והישראלית – אורי גולדבורט‬ ‫• •שילוב התקשורת העולמית (האינטרנט) בהוראה – יהודית איילון‬ ‫• •תמורות ותמרורים בספורט התחרותי בעידן המודרני – גלעד ויינגרטן‬ ‫• •המשחקים והתנועה האולימפית – אורי אפק‬ ‫• •איתור‪ ,‬מיון וטיפוח ספורטאים צעירים – מרק ורטהיים‬ ‫• •תכנון מתקני ספורט – בוקי צ׳יש‪.‬‬ ‫נוסף לקורסי החובה והבחירה קיבלו תלמידי המגמה לתקשורת‪ ,‬כמו כל המגמות באותה עת‪ ,‬כ‪120-‬‬ ‫שעות סטאז׳ שעליהן הופקד יאיר גלילי‪ ,‬שהחליף את גלעד ויינגרטן בניהול המגמה עד לסגירתה‪.‬‬ ‫המגמה למחול‬ ‫חיה הלפרין‬ ‫רקע (ורדיתה גור)‬ ‫המגמה למחול הוקמה על‪-‬ידי חיה הלפרין בשנת ‪ ,1979‬ובשובה מלימודים לתואר ‪ M.A‬בארצות‪-‬‬ ‫הברית בשנת ‪ 1981‬חלה במגמה תנופת לימודים‪ .‬באותן שנים הייתה המגמה אחת משורה של‬ ‫מגמות ההתמחות‪ ,‬שפעלה כחלק מובנה בתוכנית הלימודים האקדמית ונמצאה בפיקוח משרד‬ ‫החינוך והתרבות והפיקוח על החינוך הגופני והמחול‪.‬‬ ‫‪141‬‬

‫בשנות קיומה עברה המגמה כמה טלטלות‪ .‬חיה הלפרין‪ ,‬שעמדה בראש המגמה יותר מ‪ 20-‬שנה‪,‬‬ ‫פרשה לגמלאות בשנת ‪ ,2000‬ובמקומה מונה משה קדם ז״ל‪ .‬דווקא בתקופתו‪ ,‬שהייתה בעלת‬ ‫אוריינטציה אקדמית לכאורה‪ ,‬החלה המגמה ׳לאבד גובה׳‪ .‬לאחר תקופת ניהול קצרה פרש קדם‬ ‫מהמגמה ומהמכללה‪ ,‬ואת הניהול קיבלה שרי כץ‪ .‬אחרי כמה שנים‪ ,‬מגמת המחול‪ ,‬שהייתה‬ ‫בתחילת דרכה מהמבוקשות ומהמובילות בין מגמות ההתמחות של המכללה‪ ,‬נסגרה בעיקר בשל‬ ‫ירידה במספר הנרשמים‪ .‬ראוי לציין שבימיה הטובים למדו במגמה בין ‪ 20‬ל‪ 30-‬תלמידים‪ ,‬ובאותן‬ ‫שנים היא פעלה אף בשתי כיתות מקבילות‪ .‬מורים רבים‪ ,‬גם כאלה שלא נמנו עם צוות המגמה‪,‬‬ ‫הצרו על הפסקת הפעילות‪ ,‬מאחר שהיא הוסיפה למכללה נופך של תרבות ואמנות‪ ,‬חן ויצירה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נפתח קורס מדריכי מחול במסגרת בית‪-‬הספר להשתלמויות‪ ,‬הפועל בניהולה של‬ ‫חיה הלפרין‪ .‬קורס הדרכה זה אינו מהווה חלק מהתוכנית האקדמית של המכללה‪ ,‬אך הוא פתוח‬ ‫לתלמידיה ולמשתלמים‪ ,‬ומשתתפים בו בדרך כלל בין ‪ 18‬ל‪ 25-‬תלמידים‪ .‬הקורס מעניק תעודת‬ ‫הדרכה במחול‪ ,‬המוכרת על‪-‬ידי הפיקוח על המחול במשרד החינוך והתרבות‪ .‬לאחרונה קיבלה‬ ‫הנהלת המכללה החלטה להחזיר את מגמת המחול‪ ,‬בניהולה של חיה הלפרין‪ ,‬אל המסגרת האקדמית‪.‬‬ ‫מטרות ויעדים‬ ‫מטרת העל של מגמת המחול הייתה להכשיר מורים להוראת המחול על סגנונותיו‪ ,‬בשילוב עם‬ ‫החינוך הגופני‪ ,‬כך שהם יוכלו לעבוד במערכת החינוך הפורמלי והלא פורמלי‪ .‬היעדים היו כדלהלן‪:‬‬ ‫• •מתן אפשרות לתלמידים בעלי כישרונות בתחום המחול והתנועה היוצרת לבוא לידי ביטוי‬ ‫• •הכרת מגוון התחומים של עולם המחול והמאפיינים שלהם‬ ‫• •העשרת המאגר התנועתי ומתן אפשרות לשכלול ולהעצמה של יכולות התנועה‬ ‫• •שיפור הביצוע האישי ופיתוח משמעת תנועתית באמצעות תרגול של תנועה מסוגננת‬ ‫• •טיפוח המודעות לתרבות הגוף‬ ‫‪142‬‬

‫• •העלאת הביטחון העצמי ביכולת התנועה וההדגמה‬ ‫• •רכישת ניסיון ביצירה אישית ובהופעה על במה תוך חינוך לעבודת צוות‬ ‫• •הרחבת גבולות היכולת היצירתית כבסיס להכנת מופעי מחול במסגרות שונות‬ ‫• •העשרה בַתחומים התיאורטיים של המחול‪.‬‬ ‫תרומת המגמה לאירועי המכללה‬ ‫תלמידי המגמה השתתפו בהופעות מחול שנלוו לכל הטקסים במכללה‪ :‬טקסים בנושאי חג ומועד‪,‬‬ ‫ערבי פתיחה וסיום של כנסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬טקסים לציון סיום שנת לימודים וקבלת תארים ועוד‪.‬‬ ‫מבין האירועים החשובים יצוינו‪ :‬הפעם הראשונה שבה חולק תואר אקדמי )‪ (B.Ed.‬בהשתתפות‬ ‫נשיא המדינה דאז‪ ,‬עזר ויצמן‪ ,‬ואירועים במכון כגון פתיחת הספרייה‪ ,‬הסרת הלוט מעל אנדרטת י״א‬ ‫חללי מינכן ועוד‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫התכנים הראשוניים נבחרו על‪-‬פי תוכניות מחול‪ ,‬המקובלות בלימודי המחול בישראל (באקדמיה‬ ‫למוזיקה ולמחול ע״ש רובין בירושלים) ובהשפעת תוכניות ללימוד המחול (במחלקות למחול‬ ‫באוניברסיטאות בארה״ב)‪.‬‬ ‫הקורסים שנכללו בלימודי המגמה‪:‬‬ ‫בתחום המעשי‪:‬‬ ‫• •בלט קלאסי‬ ‫• •סגנונות במחול‬ ‫• •מחול מודרני‬ ‫• •מחול יצירתי חינוכי‬ ‫• •קומפוזיציה וכוריאוגרפיה‬ ‫• •ריקודי אופי‬ ‫• •ג׳אז‪.‬‬ ‫בתחום העיוני‪:‬‬ ‫• •יסודות המוזיקה‬ ‫• •תולדות המחול‬ ‫• •מתודיקה וסטאז׳ של המחול‬ ‫• •מחול – זיקות גומלין‪.‬‬ ‫להלן כמה מקצועות שיתווספו למגמה העתידית‪:‬‬ ‫• •תזונה לעוסקים במחול‬ ‫• •פציעות מחול (פציעות שכיחות בקרב רקדנים)‬ ‫• •פילאטיס למחול‪.‬‬ ‫‪143‬‬

‫עם צוות מורי המגמה נמנו המורים הבאים‪ :‬חיה הלפרין‪ ,‬דורינה לאור‪ ,‬רודה מנס ז\"ל‪ ,‬חרמונה לין‪,‬‬ ‫ג'ודי ברקן‪ ,‬שרי כץ ומשה קדם ז\"ל‪ .‬המלווים המוזיקלים‪ :‬בוריס גרשוני‪ ,‬מיקי רונן ושושנה בנד‪.‬‬ ‫המגמה לניתוח התנהגות‬ ‫איתן אלדר‬ ‫רקע‬ ‫המגמה לניתוח התנהגות הוקמה בתחילת שנות התשעים‪ ,‬ביוזמתו של איתן אלדר‪ֶ ,‬שאף הגה‬ ‫וגיבש את תכנ ֶיהַ‪ .‬אלדר עמד בראש המגמה עד לפרישתו מהמכללה בשנת ‪ .2011‬ניתוח התנהגות‬ ‫)‪ (Behavior Analysis‬הוא תחום דעת העוסק בהבנת התנהגות האדם‪ ,‬בניתוחה ובשיפורה‪,‬‬ ‫תוך הפגנת קשר מהימן בין ההליכים הננקטים לשיפור ההתנהגות לבין תוצאותיהם‪ .‬הליכים‬ ‫התנהגותיים יעילים מאופיינים בארגון הסביבה (בית‪-‬ספר‪ ,‬בית) בצורה שתאפשר לתלמיד להגביר‬ ‫התנהגויות רצויות ולהפחית התנהגויות לא רצויות‪ .‬השינוי שיושג בהתנהגותו יהיה ארוך טווח‬ ‫ויבוא לידי ביטוי בסביבות שונות‪.‬‬ ‫מטרת המגמה הייתה להכשיר מורים לחינוך גופני לטיפול בתלמידים בעלי בעיות התנהגות ברמה‬ ‫בינונית עד חמורה‪ ,‬כך שיוכלו להשתלב במערכת הפורמלית והלא פורמלית במסגרות הציבוריות הפרטיות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‬ ‫אוכלוסיית היעד של המגמה הייתה כדלהלן‪:‬‬ ‫• •תלמידים בעלי בעיות התנהגות בבית‪-‬הספר ובבית‬ ‫• •אוכלוסיות מיוחדות (אוטיזם‪ ,‬פגיעות ראש‪ ,‬פיגור קל‪ ,‬נכות)‪ ,‬המאופיינות בבעיות התנהגות‬ ‫• •ספורטאים מחוננים ותלמידים מוכשרים‪ ,‬המעוניינים לשפר את יכולתם בתחומים כמו ריכוז‪,‬‬ ‫עמידה בלחצים‪ ,‬שליטה עצמית ועוד‪.‬‬ ‫מודל הטיפול‬ ‫מודל הטיפול‪ ,‬המהווה תשתית לגיבוש תוכנית המגמה‪ ,‬התבסס על הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫• •שימוש בפעילות גופנית כאמצעי לטיפוח ההתנהגות‬ ‫• •איתור הנסיבות המוליכות להתנהגות חריגה אצל תלמידים‬ ‫• •חשיפה מבוקרת ומדורגת של כל תלמיד לנסיבות הייחודיות לו במהלך פעילות גופנית‬ ‫• •אימון התנהגותי מבוקר במסגרת הפעילות הגופנית והחלת השיפור בהתנהגות על סביבות‬ ‫למידה ותפקוד אחרות‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬התוכנית הייתה מיועדת לטיפול ולשיקום תלמידים במערכת החינוך‪ ,‬אך ניתן היה להתאימה‪,‬‬ ‫‪144‬‬

‫בשינויים קלים‪ ,‬לטיפול התנהגותי בספורטאים שהתנהגותם חריגה‪ ,‬בחיילים ובאוכלוסייה אחרת‬ ‫המאופיינת בבעיות התנהגותיות‪.‬‬ ‫אופיו הייחודי של המקצוע חינוך גופני היווה נקודת מוצא בבניית מודל שיקומי זה‪ .‬שיעורי החנ״ג‬ ‫מאפשרים ליצור מצבים התנהגותיים מגוונים תוך פעילות אינטנסיבית (עמידה במצבי לחץ‪,‬‬ ‫תסכול‪ ,‬המתנה‪ ,‬דרישה להתמודדות עם מטלה בדרגת קושי גבוהה ועוד) ושיתוף פעולה מתמשך‬ ‫בין המורה לתלמידיו ובין התלמידים לבין עצמם‪ .‬תהליך השינוי מתרחש בסיוע הורים‪ ,‬מנהלים‪,‬‬ ‫מטפלים‪ ,‬מאמנים וחברים‪ ,‬המקבלים תדרוך מיוחד ונתפסים כ׳אנשי מפתח׳‪ .‬לאורך התהליך כולו‬ ‫מתקיים מעקב צמוד‪ ,‬הבוחן את אופן ההתקדמות של המטופלים והכולל איסוף נתונים המוזנים‬ ‫למאגר ממוחשב וניתוחם‪ ,‬כמו גם צילומי וידאו ובעקבותיהם דיונים שבועיים‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‬ ‫נושאים עיוניים‪:‬‬ ‫• •הפילוסופיה של הביהביוריזם – איתן אלדר‬ ‫• •ליקויים תחושתיים ופיזיים – אורלי יזדי‪-‬עוגב‬ ‫• •ליקויי למידה ופיגור שכלי – אורלי יזדי‪-‬עוגב‬ ‫• •עקרונות והליכים בניתוח התנהגות – איתן אלדר‬ ‫• •ניתוח יישומי של ההתנהגות – איתן אלדר‬ ‫• •טיפול התנהגותי באוכלוסיות מיוחדות – איתן אלדר‬ ‫• •שיקום תנועתי התפתחותי – יעל אלמוסני‪.‬‬ ‫נושאים מעשיים‪:‬‬ ‫• •צפייה ואיסוף נתונים – מיכל הירשמן‬ ‫• •שיקום התנהגות בפעילות – מיכל טל‪-‬גוואטה‬ ‫• •מתודיקה וסטאז׳ – איתן אלדר‪ ,‬מיכל טל‪-‬גוואטה‪.‬‬ ‫המגמה לתרבות הפנאי‪ :‬נופש‪ ,‬חברה וקהילה‬ ‫שלמה צדקיהו‪ ,‬אשר משיח‬ ‫רקע‬ ‫בשלושת העשורים האחרונים תופסת תרבות הפנאי מקום מרכזי בתודעת הציבור הרחב‬ ‫ובתודעתם של מעצבי המדיניות בתחומי החברה‪ .‬הנחת עבודה זו הובילה לפתיחת מגמת הנופש‬ ‫והפנאי במכללה‪ .‬ה׳גלגול׳ הקודם של המגמה נפתח כבר בשנת תשמ״ד‪ .‬הוא נקרא אז ״החוג‬ ‫לנופש״ ונועד להכשיר סטודנטים למלא תפקידים במרכזי קהילה‪ ,‬נופש‪ ,‬תרבות‪ ,‬נוער וספורט כמו‬ ‫גם בארגונים אחרים העוסקים בתרבות הפנאי ואף לחשוף את הסטודנטים לפעילויות מגוונות‬ ‫‪145‬‬

‫בטבע ובמרכזי פנאי ונופש‪ .‬בראש החוג עמד אז הלל רסקין‪ ,‬והוא התמקד בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫• •לימודי נופש – מסלול עיוני ומינהלי‬ ‫• •לימודי נופש פעיל בחיק הטבע‬ ‫• •נופש פעיל בימים‪ ,‬באגמים ובנחלים‪.‬‬ ‫לאחר פטירתו של הלל רסקין הפך החוג למגמה שנקראה ״מגמה ללימודי נופש״ בניהולו של חזי‬ ‫גרין‪ .‬כשנה לאחר מכן מונה אשר משיח כמנהלה‪ֵ ,‬שם המגמה שּונה ל‪-‬״מגמה לנופש‪ ,‬פנאי ותיירות‬ ‫ספורטיבית״‪ .‬הלימודים התבססו על הרצאות עיוניות וסיורים ברחבי הארץ‪ .‬אחד הסמינריונים‬ ‫היותר מעניינים במגמה היה ״המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה והמודרנית״‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫יצאו הסטודנטים לסיור לימודי ביוון בחופשת הפסח‪ .‬מאוחר יותר שונה השם ל‪-‬״המגמה לתרבות‬ ‫הפנאי‪ :‬נופש חברה וקהילה״‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫מטרות המגמה היו כדלהלן‪:‬‬ ‫• •להכשיר את הסטודנטים למלא תפקידים במרכזי קהילה‪ ,‬נופש‪ ,‬תרבות‪ ,‬נוער וספורט ובארגונים‬ ‫אחרים העוסקים בתרבות הפנאי‪.‬‬ ‫• •להכשיר את הסטודנטים למלא תפקידים מרכזיים בבתי‪-‬ספר קהילתיים ובמסגרת החינוך‬ ‫החברתי בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫• •לחשוף את הסטודנטים לפעילויות מגוונות בטבע ובמרכזי פנאי ונופש‪.‬‬ ‫‪146‬‬

‫חלק ד‬ ‫מרכזי שירות לקהילה‬



‫האגף לרפואת ספורט ולשיקום בתנועה‪ :‬רקע‬ ‫ורדיתה גור‬ ‫מטרות האגף‬ ‫בשנת ‪ ,1991‬בתקופת כהונתו של דוד אלדר כראש המכללה ומיכאל שגיב כראש אגף המדעים‬ ‫בה‪ ,‬עלה לראשונה רעיון הקמה של אגף לרפואת ספורט ולשירותי שיקום בתנועה‪ .‬המטרה הייתה‬ ‫כינונו של גוף‪-‬על‪ ,‬שתחת חסותו יפעלו מרכזים המציעים שירותי אבחון‪ ,‬שיקום וטיפול בתנועה‪.‬‬ ‫בתחילה כיהן שגיב כראש האגף ולצידו שלמה בן‪-‬גל כמרכז וכאחראי בהיבט הניהולי‪ ,‬ולימים עבר‬ ‫האגף לראשותו של בן‪-‬גל‪ ,‬העומד בראשו גם היום‪.‬‬ ‫להלן פירוט מטרות האגף כפי שהוגדרו על‪-‬ידי הוגי הרעיון ואושרו בוועדת ההיגוי ביולי ‪:1993‬‬ ‫• •פיתוח וטיפוח מערכת ענפה ויעילה של מתן שירותי שיקום בתנועה‪ ,‬המתבססים על ערכים‬ ‫פדגוגיים ואקדמיים‬ ‫• •סיוע להתפתחות המרכזים העוסקים בשירותים הנ״ל באמצעות הפעלת מערכת‪ ,‬הכוללת תכנון‪,‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬תיאום‪ ,‬שיווק ובקרה‬ ‫• •הקפדה על תפקוד ברמה מדעית‪ ,‬מקצועית ומינהלית גבוהה‬ ‫• •טיפוח זיקת גומלין הגיונית ויעילה בין תהליך ההכשרה המקצועית שניתן במסגרת מגמות‬ ‫ההתמחות לבין פיתוח השירותים לקהילה‪ .‬מטרת הקשר היא לקדם ולטפח את תהליך‬ ‫ההתמחות (סטאז׳‪/‬פרקטיקום) של פרחי ההוראה‪.‬‬ ‫המרכזים‬ ‫המרכזים שפועלים כיום במסגרת האגף והעומדים בראשם הם כדלהלן‪:‬‬ ‫• •המרכז לספורט שיקומי לנכים – בת שבע בן עוזיאל‬ ‫• •המרכז ליציבה – יעל רובין‬ ‫• •המרכז לאבחון ולטיפוח מוטורי – אלכס גוטמן‬ ‫• •המרכז לרפואת ספורט ולשיקום בתנועה – ולדימיר וכסלר‬ ‫• •המרכז לביומכניקה – משה איילון‬ ‫• •המרכז לאיתור ולטיפוח לקויי למידה – אורלי קיים‬ ‫• •המרכז לגיל הצעיר – אילנה רכס‬ ‫בעבר פעל גם המרכז לניתוח ולעיצוב ההתנהגות בניהולו של איתן אלדר‪.‬‬ ‫‪149‬‬