ספר ה70

‫מצוי‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בלתי מתפשר במבחנים שערך‪ .‬במבחן רגיל נדרשו התלמידים להשיב על‬ ‫‪ 80‬שאלות זיכרון במשך ‪ 20‬דקות‪ .‬הנה כמה שאלות לדוגמה‪:‬‬ ‫• •מי המציא את הספסל השוודי? ___________‬ ‫• •מתי והיכן התקיימה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני? ___________‬ ‫כמחווה יוצאת דופן הסכים זמרי לתת פטור מהמבחן לכל מי שיוכל לכדרר כדורסל ביד אחת במשך‬ ‫‪ 30‬שניות‪ ,‬ובה בעת לכדרר כדורסל נוסף בידו השנייה‪ ,‬ובלבד שהכִּדְרּור בכל יד יהיה בקצב שונה‪...‬‬ ‫רק ארבע בנות מכל הכיתה הצליחו לבצע את הפעולה‪ ,‬כולן כדורסלניות מצטיינות‪ .‬מבין הבנים לא‬ ‫הצליח אפילו תלמיד אחד‪...‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬כל מי שלא הצליח ניסה את מזלו מתוך תפיסה שגויה‪ ,‬ולפיה כדאי לבצע כִּדרּור נמוך ומהיר‬ ‫ביד החזקה‪ ,‬ואילו כִּדְרּור גבוה ואיטי – ביד החלשה‪.‬‬ ‫ה׳טריק׳ להצלחה הוא דווקא להיפך‪ :‬לכדרר נמוך ומהר ביד החלשה וגבוה ולאט ביד החזקה!‬ ‫מומחי כדורסל‪ ,‬מומחי למידה מוטורית ומומחי ביומכניקה מוזמנים לחוות את דעתם על אמיתותו‬ ‫של הטריק‪...‬‬ ‫אלה שובל – דמות מופת‬ ‫רוני דרום‬ ‫את אלה שובל זכיתי לפגוש בשנת ‪ ,1984‬בהיותי סטודנטית בשנה ג׳ במכללה‪ .‬כבר אז נחשפתי‬ ‫לאישה חכמה‪ ,‬דעתנית‪ ,‬מקצועית ורגישה‪ ,‬המעניקה מקום של כבוד לדעתו של כל סטודנט‪ ,‬אף‬ ‫שהוא רק בשלב הכשרתו המקצועית‪ .‬עם השנים הפכתי לחברת סגל במכללה וזכיתי לעבוד לצידה‬ ‫של אלה – ולאורה‪ .‬היא שימשה בין השאר כמנחה להוראה‪ ,‬כרכזת הכשרה להוראה שכבתית‬ ‫ובראש המגמה לגיל הרך‪ .‬עשייתה רבת הגוונים באה לידי ביטוי בתחומים רבים‪ :‬הכשרת דורות‬ ‫רבים של פרחי הוראה‪ ,‬כתיבה – הן בתחום של תוכניות הלימודים בחינוך הגופני והן ספרים‬ ‫ומאמרים מקצועיים‪ ,‬וכמי שמאפשרת שמירה על קשר מקצועי רציף בין מכללות דוגמת המכללה‬ ‫האקדמית בוינגייט‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים ומכללת וושינגטון‪.‬‬ ‫אחדים ממאפייניה הבולטים של אלה הם האכפתיות והרצון האין‪-‬סופי לקדם את תחום החינוך‬ ‫הגופני ולהשפיע על הווייתו‪ .‬בשנת תשע״ג יזמה הקמת צוות חשיבה שפנה לכלל אנשי המקצוע‬ ‫באשר הם‪ ,‬במטרה לקדם נייר עמדה בדבר תוכניות הלימודים הקיימות‪ .‬זו הייתה רק פעילות אחת‬ ‫מני רבות‪ ,‬שעליהן היא שוקדת מדי יום ביומו‪ ,‬ולמעשה מאפיינת את אחת מאבני המסד של‬ ‫אישיותה‪ ,‬המושתתת על אינטליגנציה חברתית פורה ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫ד״ר אלה שובל מהווה דוגמה ומופת בהתנהלותה האישית והמקצועית‪ .‬יכולתה לשלב בין מעמדה‬ ‫וידיעותיה‪ ,‬תוך פתיחת ערוצי התפתחות לדורות הבאים‪ ,‬מהווה מודל לחיקוי בעולם האקדמי‪.‬‬ ‫‪300‬‬

‫אפרים אטלס‪ :‬תואר כבוד לאדם ישר דרך‬ ‫ורדיתה גור‬ ‫לפני כ‪ 20-‬שנה השתתפתי באירוע שנערך לכבודו של אפרים‪ .‬היה זה ערב יציאתו לגמלאות‪.‬‬ ‫נכחתי באותו אירוע‪ ,‬למרות שבדיוק באותו תאריך התקיים טקס סיום קורס קצינים של יובל‪,‬‬ ‫הצעיר משני בניי‪ .‬הייתה זו דילמה לא קלה עבורי‪ ,‬ולימים התברר לי שהשורה התחתונה שלה‬ ‫נצרבה עמוק בזיכרונו של אפרים – אך גם בלבו של בני יובל‪ .‬איש איש וסיבותיו הוא‪.‬‬ ‫״יש דברים שבוחרים לעשות‪ ,‬לאו דווקא בגלל שמבינים אלא פשוט בגלל שכך מרגישים״‪ ,‬אמרתי‬ ‫אז לבני משפחתי‪ ,‬ששמו את פניהם לכיוון משאבי שדה‪ ,‬בעוד אני עושה את דרכי לערב הפרידה‬ ‫מאפרים‪ ,‬שהתקיים במכללה‪.‬‬ ‫מעניין ומרגש להיווכח שגם ממרחק של כל כך הרבה שנים‪ ,‬בתקופה שבה למדתי דבר אחד או‬ ‫שניים על החיים ובפרט על אנשים ועמיתים‪ ,‬הדברים שאמרתי לאפרים באותו ערב מקבלים היום‬ ‫יתר משמעות ומשנה תוקף‪.‬‬ ‫״אין בכוונתי לתאר את אפרים במונחים של ארגון מפעלים וניהול אירועים״‪ ,‬פתחתי את דבריי‬ ‫באותו אירוע והמשכתי באותה נימה‪ :‬״פרידה מאפרים אינה מצטמצמת‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬לפרידה‬ ‫מדיקן‪ ,‬ממארגן אירועים וגם לא מאחראי על ישיבות הערכה וציונים‪ .‬לדידי‪ ,‬זוהי פרידה מאדם‬ ‫ומספורטאי‪ ,‬ואולי מספורטאי שהוא בראש ובראשונה אדם‪ .‬לראשו של אפרים לא נקשרו כתרים‪,‬‬ ‫המסמנים את סלילת הדרך לשורת התארים )‪ ,(M.A.;B.A‬ובחנוכת אגף המדעים לא הוא גזר את‬ ‫הסרט‪ ,‬אף שניתן להניח שגם בכל אלו הייתה לו יד בדרך זו או אחרת‪ .‬זו הייתה דרכו של האיש –‬ ‫למשוך בחוטים הרחק מאחורי הקלעים‪ ,‬וביד אמונה ובדייקנות מרבית להדליק פנסים כך שיאירו‬ ‫פנים ומעשים של אחרים״‪.‬‬ ‫הצעתי‪ ,‬אפוא‪ ,‬באותו ערב ״להזמין את אפרים לקדמת הבמה‪ ,‬כדי להעניק לו תואר מיוחד‪ .‬לא‬ ‫יום‪-‬יומי ומאוד לא שגרתי‪ ,‬כזה שלא ניתן לתחֹום במסגרת וגם לא לתלות על הקיר לאות מופת‬ ‫ולתפארת‪ ...‬זהו תואר כבוד לאדם ישר הליכות וישר דרך‪ ,‬שפיו ולבו שווים‪ ,‬בלי כל קשר לכך‬ ‫שהשומעים הם תומכים או מתנגדים‪ ,‬רמי מעלה או כך סתם אנשים מן השורה״‪.‬‬ ‫באותה פרידה בחרתי לקוד לו קידה‪ ,‬כביטוי לכבוד ולהערכה‪.‬‬ ‫‪301‬‬

‫חנה מגיד – אגדה בחייה‬ ‫אסיה שרון‬ ‫מספרים שהיה פעם במכללה קשיש חביב‪ .‬אולי לא כל כך קשיש היה‪ ,‬ורק אני זו שהייתי צעירה‬ ‫יותר‪ ,‬ואולי גם לא היה כל כך חביב‪ ,‬שכן התהלכו שמועות שהטיל אימה על סביבותיו‪ .‬אין לדעת‪.‬‬ ‫האיש היה מגיע לחדר המורים‪ ,‬מתיישב ומספר אגדות אקדמיות‪ .‬הוא נהג לספר‪ ,‬למשל‪ ,‬שזמן‬ ‫כתיבה של מאמר אקדמי הוא יום וחצי‪ ,‬וכמו אביר אמתי הבטיח להציל אותי אם יחטפו אותי‪,‬‬ ‫ישראלית יחידה בכנס בין‪-‬לאומי כלשהו בחוץ‪-‬לארץ‪ .‬אגדות מטבען‪ ,‬גם אם לא נולדו אלא לשאת‬ ‫זיק של אמת‪ ,‬מפליגות להן משם והלאה לעסקיהן‪ .‬כזו הייתה האגדה שסיפרו עליו‪ :‬סיפרו שהוא‬ ‫לא פחד מאיש‪ .‬אגדה אחרונה זו ודאי הייתה רחוקה מן האמת הצרופה‪ ,‬משום שהיה אדם אחד‬ ‫במכללה‪ ,‬אולי בעולם כולו‪ ,‬שממנו פחד ואפילו מאוד‪.‬‬ ‫יום אחד הגעתי לחדר המורים וראיתי שם את חנה מגיד‪ ,‬מורה ותיקה במכללה לנושאים של‬ ‫הלשון העברית‪ .‬אישה זעירת‪-‬ממדים ובעלת פנים רכות ונעימות שנהגה‪ ,‬גם בהיותה בגמלאות‪,‬‬ ‫להגיע לענייני פעילויות גופניות‪ .‬באותו יום ישבה בחדר המורים לבדה‪ .‬התיישבתי לידה‪ .‬הוקרתי‬ ‫לה תודה על ספריה‪ ,‬שליוו אותי ותמכו בי בשנותיי הראשונות בחינוך הלשוני‪ .‬חנה היא מאושיות‬ ‫החינוך הלשוני בארץ וממעצבי הדקדוק הנורמטיבי‪ .‬סטודנט שלי להוראת לשון התפאר לא מזמן‪,‬‬ ‫שספריה נמצאים בילקוטו דרך קבע‪ .‬ב‪ 2012-‬כתבה סטודנטית שלי לתואר שני בחוג ללשון‬ ‫העברית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬בהקדמה לפרויקט הגמר שלה בעריכה‪ ,‬בזו הלשון‪ :‬״עד לפני שנים‬ ‫אחדות הנחתי שכדי להיות עורכת לשון טובה כל שעליי לעשות הוא להיות בקיאה בחוקי הדקדוק‬ ‫הנורמטיבי‪ .‬בסבלנות רבה שיננתי את הכתוב במיטב הספרים בתחום‪ :‬׳שיחות על עברית׳ (‪)1977‬‬ ‫ו׳לשון בריאה׳ ליעקב רבי (תשנ״ד)‪ ,‬׳ילקוט תיקוני לשון׳ לחנה מגיד (‪ ,)1980‬׳מדריך לשון לרדיו‬ ‫ולטלוויזיה׳ לאבא בנדויד (‪ .)1974‬אף את ׳לקסיקון דביר לשיפור הלשון׳ (‪ )1985‬קראתי בעיון רב״‪.‬‬ ‫בהערת אגב אציין‪ ,‬שמאז שנות השבעים התרככה הגישה כלפי השימוש בלשון התקנית‪ .‬ספרים‬ ‫חדשים העוסקים בתיקוני לשון קשה למצוא‪ ,‬ואפילו האקדמיה ללשון העברית נוטה להפחית‬ ‫בקביעֹות נחרצות ולהחליפן בהמלצות‪.‬‬ ‫הכרתי את חנה מגיד בוינגייט רק לאחר שפרשה‪ .‬ידעתי שהייתה רכזת תחום הלשון העברית במשך‬ ‫שנים רבות‪ ,‬וגם ידעתי שהייתה העורכת הלשונית של כתב העת ״בתנועה״ בשנותיו הראשונות‪.‬‬ ‫אין ספק שהייתה זו עריכה משובחת‪ .‬חשבתי על כך שאולי הסטודנטים שלה בוינגייט לא ידעו‬ ‫איזו זכות נפלה בחלקם להיות תלמידיה של חנה מגיד האגדית‪ .‬ודאי שהייתי מצטרפת בשמחה‬ ‫לשיעוריה‪ ,‬אילו רק ידעתי ואילו ניתן היה‪ .‬על תקופת עבודתה בוינגייט היא עצמה כותבת בלקוניות‬ ‫באתר של העיר נתניה‪ :‬״בשנת ‪ ,1985‬לאחר שסיימתי את התואר השני בלשון העברית‪ ,‬התחלתי‬ ‫את עבודתי ב׳מכללת זינמן׳ שב׳מכון וינגייט׳‪ .‬שנים אחדות עבדתי בתיכון ׳שרת׳ וגם במכללה‪ ,‬וב‪-‬‬ ‫‪ 1990‬פרשתי מעבודתי ב׳שרת׳‪ .‬ביוני ‪ 2000‬פרשתי מן המכללה לאחר ‪ 49‬שנים של סיפוק ושל‬ ‫הנאה במלאכת ההוראה״‪.‬‬ ‫‪302‬‬

‫בתקופה שלאחר פרישתה סיפרה לי על שני ספריה החדשים – ״כתיבון״ ו״פיסוקון״‪ ,‬ששקדה‬ ‫על כתיבתם‪ .‬כשיצאו לאור הביאה לי את שניהם כשי יקר ששמור אצלי באותו מדף מיוחד שבו‬ ‫עומדים ספריה הקודמים‪ ,‬עם ספריהם של בנדוד‪ ,‬בהט‪ ,‬פרץ ואחרים‪ .‬סיפורים אחדים שלא הגיעה‬ ‫העת לספרם ואולי לעולם לא תגיע שמעתי מפיה בכמה שיחות שהיו בינינו‪ .‬בעבודת חייה עסקה‬ ‫חנה מגיד רבות בדקדוק העברי ובמה שמקובל לכנות ״נורמטיביות״‪ ,‬כלומר עניינים של תקניות‪ ,‬של‬ ‫שפה טובה ונכונה‪ .‬ניכר היה שראתה בכך שליחות‪.‬‬ ‫ישבנו יחד בחדר המורים‪ ,‬האושיה ואני‪ ,‬והנה נכנס אותו אדם‪ ,‬זה ששמו יצא כמי שאינו פוחד‬ ‫מאיש‪ .‬מבטו נפל עלינו‪ .‬ראיתי על פניו שזיהה סכנה‪ .‬מצב אופייני של ׳‪ fight‬או ‪flight‬׳‪ .‬גם נוכחותי‬ ‫לא הקלה עליו‪ .‬בן רגע הפכתי לקהל מאיים‪ .‬נדמה היה לי שרצה לסוב על עקביו‪ ,‬אבל לא איש‬ ‫כמוהו‪ ,‬ספורטאי נחוש‪ ,‬יברח‪ .‬הוא ניפח את חזהו וכיווץ את שרירי בטנו‪ ,‬כך היה נדמה לי‪ ,‬ופסע נכחו‬ ‫בצעדים רחבים כמי שיודע אל‪-‬נכון שמצא את הדרך האחת לשרוד‪ ,‬ולו את הקרב הזה‪ .‬מרחק צעד‬ ‫אחד מאתנו הניד בראשו לשלום ואמר לחנה מגיד משפט זהיר בן לא יותר משלוש מילים או אולי‬ ‫ארבע‪ :‬״אֹווו‪ ...‬עכשיו תתקני אותי!״‪ .‬״לא״‪ ,‬אמרה חנה מגיד בנעימות‪ ,‬״אני לא אתקן אותך‪ .‬אני‬ ‫אתקן לך‪...‬״‪.‬‬ ‫חיותה פסח – גברת אנטומיה‬ ‫יעל רובין‬ ‫מה זה בכלל אנטומיה‪ ,‬ומה עושים עם המקצוע הזה? שאלות כאלה ודומות להן מאפיינות את‬ ‫תלמידי שנה א׳‪ ,‬אבל מהר מאוד למדנו שהעצמות והשרירים הם שמחזיקים את הגוף‪ .‬יחד עם‬ ‫הבנה זו הייתה תחושה כללית שחיותה ודרישותיה מחזיקות את המכללה כמו השרירים והעצמות‪.‬‬ ‫הגעתי בהתמדה לשיעורים וראו זה פלא – זה לא הספיק! היה צורך גם בעבודה עצמית‪ .‬חידוש!‬ ‫עקבתי בשיעורים אחר דיבורה הקצבי‪ ,‬הערותיה העוקצניות קמעה וההומור הסרקסטי שבין‬ ‫השורות‪ .‬לימים‪ ,‬כאסיסטנטית במעבדה לאנטומיה ומאוחר יותר כמורה במכללה‪ ,‬זכיתי לשמוע את‬ ‫התודות של הסטודנטים על העניין בשיעורים‪ ,‬ההומור וכן – גם על הדרישות‪.‬‬ ‫חיותה החלה ללמד במכללה בשנת ‪ ,1975‬ולימים ריכזה את לימודי האנטומיה‪ ,‬פיתחה וקידמה את‬ ‫המקצוע בהתמדה ואף שכללה והעשירה את המעבדה לרמה שאינה מביישת בתי‪-‬ספר לרפואה‪.‬‬ ‫היא פיתחה חוברות עבודה לסטודנטים‪ ,‬יצרה מצגות ללמידה עצמית ודאגה לחדש ולשמר את‬ ‫אוסף המפות‪ ,‬השלדים והדגמים במעבדה‪ .‬איכות ההוראה של חיותה‪ ,‬יחד עם היושרה האישית‬ ‫והמקצועית שניחנה בה‪ ,‬הובילו להמשך העסקתה גם לאחר יציאתה לגמלאות‪ ,‬שהרי איך אפשר‬ ‫בלעדיה?!‬ ‫‪303‬‬

‫אורי זמרי – 'אנציקלופדיה מהלכת'‬ ‫רוני דרום‬ ‫אבי‪ ,‬אורי זמרי‪ ,‬היה מזוהה בעשייתו עם המכון והמכללה בוינגייט‪ .‬הוא היה בין מקימי שני המוסדות‬ ‫ותרם רבות להתפתחותם‪ .‬הוא סיים את הקורס השנתי הראשון למורי התעמלות בתל‪-‬אביב‪ ,‬וב‪-‬‬ ‫‪ 1950‬החל ללמד בבית המדרש ולאחר מכן במכללה‪ .‬בין הקורסים שלימד היו תולדות החינוך הגופני‬ ‫והספורט‪ ,‬כתיבה אקדמית‪ ,‬סטטיסטיקה וארגון מפעלים‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא ערך‪ ,‬יחד עם תלמידיו‪,‬‬ ‫תשעה סיורים לימודיים ליוון ודאג תמיד להגיע למקומות המשמשים כאבני דרך בהתפתחות‬ ‫הספורט והחינוך הגופני ביוון דוגמת אולימפיה ודלפי‪ .‬הסיורים הללו היו מבוקשים ביותר‪ ,‬אך רק‬ ‫מעטים מקרב הסטודנטים זכו להשתתף בהם‪.‬‬ ‫במקביל לעבודתו בבית המדרש‪-‬מכללה הוא שימש כעובד בכיר במכון וינגייט‪ :‬שלוש שנים‬ ‫בתפקיד סגן מנהל המכון‪ ,‬שמונה שנים כמנהל המדעי ו‪ 20-‬שנה כמנהל האגף להוצאה לאור ולעזרי‬ ‫אימון‪ .‬הוא פרסם עשרות ספרים בתחום מדעי הספורט והרצה בעשרות קונגרסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬הישגיו זיכו אותו כאחד מעשרת הבוגרים המצטיינים של אוניברסיטת מערב‬ ‫וירג׳יניה‪.‬‬ ‫הוא היה מומחה בעל שם עולמי בהיסטוריה של החינוך הגופני והספורט ובעיקר של המשחקים‬ ‫האולימפיים ביוון העתיקה ובעת החדשה‪ .‬הוא זכר תוצאות והישגים במגוון ענפי ספורט‪ .‬היו שכינו‬ ‫אותו ״אנציקלופדיה מהלכת״‪ ,‬״בור סוד שאינו מאבד טיפה״‪ .‬הוא זכר כל סטודנט וסטודנטית ולא‬ ‫נזקק לרישום נוכחות‪ .‬הוא האמין במתן מבחנים שבהם נדרש הסטודנט למלא מילה או שתיים כדי‬ ‫להפגין את ידיעותיו והבנתו‪ ,‬וכך יצר היגדים שכל מה שנדרש היה להשלימם באמצעות מילה או‬ ‫מעט יותר‪.‬‬ ‫אשר משיח מספר עליו‪ :‬״הוא היה פנומן‪ .‬הזיכרון המדהים שלו ודרך העברת ההרצאות היו מקור‬ ‫השראה לכולנו‪ .‬כשסיימתי את לימודיי התייעצתי איתו לגבי המשך לימודים בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫תשובתו הייתה חד‪-‬משמעית‪ :‬׳סע ללמוד אבל תחזור ארצה׳‪ .‬היום אני יודע שאורי טווה את הדרך‬ ‫לרבים מהסטודנטים שלו״‪ .‬מיקי בר‪-‬אלי מספר‪ :‬״אורי היה אנציקלופדיה שאיננה נגמרת‪ ,‬מעיין‬ ‫שופע ידע‪ ,‬בור סוד שאינו מאבד טיפה‪ .‬הוא נהג לבקר בחדרי לשיחה על כוס קפה‪ ,‬שיחה שתמיד‬ ‫הייתה מסתיימת במשהו שלמדתי ממנו‪ .‬יחד עם זאת היה הר געש מתפרץ‪ .‬לא אחת היה מסתער‪,‬‬ ‫כנשוך נחש‪ ,‬גם על נשואי כתיבתו‪...‬״‪ .‬ד״ר אורלי יזדי‪-‬עוגב‪ :‬״כשאני שומעת את השם אורי זמרי‬ ‫עולה חיוך על פניי‪ .‬אני מיד מקשרת אליו את התכונות הבאות‪ :‬אופטימיות‪ ,‬הומור מיוחד במינו‪,‬‬ ‫חכמה‪ ,‬אינטליגציה‪ ,‬אהבת האדם‪ ,‬צניעות ענווה‪ .‬בקיצור – מלח הארץ״‪ .‬מוסיף מאיר בן דהאן‪ :‬״אני‬ ‫זוכר את אורי כל כך לטובה‪ .‬הוא תמיד התייחס אלינו בגובה העיניים‪ ,‬וכל עובד היה חשוב לו מאוד‪.‬‬ ‫הוא תמיד דאג להגיע אליי ולשאול לשלומי‪ .‬אדם מיוחד‪ .‬אני אוהב אותו מאוד״‪.‬‬ ‫‪304‬‬



306

307

308