ספר ה70

‫פעילות האגף והמרכזים הכלולים בו‬ ‫במסגרת האגף מתקיימת עשייה חינוכית ומחקרית‪ ,‬אך בעיקר פעילות משקמת‪ ,‬הכוללת ייעוץ‬ ‫והדרכה קליניים לקהילה‪ ,‬בהתאם לתחום המיקוד של כל מרכז ובזיקה ישירה לתוכניות הלימוד‬ ‫האקדמיות במגמות ההתמחות‪ .‬באופן הזה משמשים מרכזי השיקום שדות התמחות זמינים‬ ‫לתלמידי המגמות‪ ,‬החייבים בהתנסות מעשית במסגרת הכשרתם האקדמית‪/‬מקצועית‪ .‬במהלך‬ ‫השנים החלו המרכזים לתפקד גם כמעבדות לביצוע מחקרים בתחומי השיקום התנועתי על‬ ‫היבטיו‪ :‬הביומכניים‪ ,‬הפיזיולוגיים‪ ,‬האנטומיים וההתנהגותיים‪.‬‬ ‫מיכאל שגיב ניסה לקדם את מגמת השיתוף הבין‪-‬תחומי בין המרכזים השונים של האגף וראה בכך‬ ‫ביטוי לטיפוח הקשרים האקדמיים בין המחלקות השונות במכללה‪ .‬הוא קיווה ששיתוף הפעולה בין‬ ‫העוסקים בקליניקה לבין האמונים על הרקע האקדמי של ההתמחויות יוליד גם מחקרים (מהרמה‬ ‫הסמינריונית ועד למחקרים העומדים בתבחינים של תואר שני ואף שלישי)‪ .‬ואכן‪ ,‬כיום‪ ,‬ממרחק‬ ‫של עשרים שנה ויותר‪ ,‬מגשימה פעילות האגף את יעדיה בתחומי השירות לקהילה‪ ,‬בהתנסות‬ ‫של הסטודנטים‪ ,‬בסיוע לתלמידי התואר הראשון ובעיקר השני‪ ,‬כמו גם בהכנת עבודות מחקר‪,‬‬ ‫פרויקטים ותזות‪.‬‬ ‫תחומי המחקר‬ ‫תחומי המחקר באגף לרפואת ספורט ולשיקום בתנועה מתמקדים בביצועים גופניים – של אנשים‬ ‫בריאים וחולים כאחד‪ ,‬בתחומים הבאים‪ :‬פיזיולוגיה כללית ופיזיולוגיה של המאמץ‪ ,‬ביומכניקה‪,‬‬ ‫כושר גופני‪ ,‬שיקום וטיפוח היציבה‪ ,‬שיקום בעלי לקויות במערכות לב‪-‬ריאה ולמידה ובקרה‬ ‫מוטורית בקרב בעלי מוגבלויות פיזיות‪ .‬לאור העובדה שעם הנעזרים בשירותי האגף נמנים גם‬ ‫אנשים עם בעיות בריאות‪ ,‬קיימת הקפדה על נוכחות של רופא ועל שמירת קשר מקצועי עם‬ ‫קלינאים מומחים מחוץ למכללה‪.‬‬ ‫אגף המדעים במכללה‬ ‫‪150‬‬

‫מרכזי השיקום‬ ‫המרכז לספורט שיקומי לנכים‬ ‫בת שבע בן עוזיאל‬ ‫רקע‬ ‫המכללה האקדמית בוינגייט מקיימת מאז שנת ‪ 1987‬פעילות גופנית טיפולית‪ ,‬הכוללת התעמלות‬ ‫טיפולית וכושר גופני שיקומי‪ .‬הפעילות מיועדת לילדים‪ ,‬לבני נוער ולמבוגרים עם נכויות במערכת‬ ‫התנועה [שיתוק מוחין‪ ,‬ספינה ביפידה‪ ,‬פגיעות ראש (חבלות‪ ,‬תאונות)‪ ,‬אירוע מוחי )‪ ,(C.V.A‬ניוון‬ ‫שרירים‪ ,‬פרקינסון‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬פוסט פוליו‪ ,‬פגיעות בחוט השדרה ופגיעות אורתופדיות נוספות]‪.‬‬ ‫מטרות המרכז‬ ‫הפעילות במרכז נועדה להשיג את המטרות הבאות‪:‬‬ ‫• •שיפור העצמאות התפקודית של המטופלים בחיי היום‪-‬יום‬ ‫• •שיפור איכות החיים של המטופלים‬ ‫• •שיפור היכולת הגופנית‬ ‫• •שיפור טווחי התנועה ושמירה עליהם‬ ‫• •שיפור הגמישות‬ ‫• •חיזוק השרירים‪.‬‬ ‫תוכנית אישית‬ ‫במסגרת ההתעמלות השיקומית בחדר הכושר למבוגרים‪ ,‬לבני נוער ולילדים‪ ,‬נבנית לכל מטופל‬ ‫תוכנית אישית‪ .‬זו כוללת את הפעילויות הבאות‪:‬‬ ‫• •תרגילים ספציפיים שנועדו לשמור על טווחי תנועה‪ ,‬תרגילי גמישות‪ ,‬תרגילי נשיאת משקל‬ ‫על הגפיים‪ ,‬רוטציות‪ ,‬חיזוק שרירים‪ ,‬תרגול מיומנויות גופניות חיוניות לשיפור העצמאות‬ ‫התפקודית ועוד‬ ‫• •פעילות אירובית הכוללת תרגילים ופעילויות לשיפור סבולת לב‪-‬ריאה‪ :‬הליכה על מסילה‪ ,‬אופני‬ ‫ידיים ארגומטריים‪ ,‬אופני רגליים‪ ,‬סטפר וחתירה‬ ‫• •אימון הרמת משקולות עם מכשירי כוח הקיימים בחדר הכושר‬ ‫• •מעבר לתוכנית האישית – שיעורים קבוצתיים על מזרן במיומנויות תנועה‪.‬‬ ‫‪151‬‬

‫הפעילות מבוצעת עם אביזרי עזר כמו חישוקים‪ ,‬כדורים מסוגים שונים‪ ,‬טבעות‪ ,‬גומיות כוח‪,‬‬ ‫מקלות‪ ,‬מכשירי שיווי משקל‪ ,‬כדורי פיזיו‪ ,‬גלילים‪ ,‬משקולות חופשיות וקפציות‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שכל מטופל זוכה ליחס אישי‪ ,‬והפעילות כולה נעשית בהשגחה צמודה של צוות‬ ‫העובדים והסטודנטים [העושים זאת במסגרת חובת ההתנסות של המגמה לפעילות גופנית‬ ‫מותאמת (בעבר היו אלה סטודנטים ממגמת ספורט נכים)]‪.‬‬ ‫בעבר קִיים המרכז פעילויות נוספות כגון‪:‬‬ ‫• •שחייה והידרותרפיה לילדים ולמבוגרים בבריכת אליצור נתניה‪ :‬לימוד שחייה ושיפור הסגנון כמו‬ ‫גם שיפור היכולת הגופנית של המטופלים‪ .‬הפעילות בוצעה באמצעות הוראה יחידנית‪.‬‬ ‫• •חוג ירי ברובה אוויר לנכים במעון הנכים בנתניה‪ .‬החוג התקיים פעם בשבוע‪ ,‬בהדרכתו של יצחק‬ ‫מרציאנו‪.‬‬ ‫המרכז כמקום מפגש חברתי‬ ‫מעבר לפעילות השיקומית ולשיפור איכות החיים‪ ,‬המסייעת למטופל להשתלב בקהילה מבחינה‬ ‫תפקודית ולא להיות לנטל על הסביבה‪ ,‬יש למרכז משמעות נוספת‪ :‬הוא משמש כמקום מפגש‬ ‫חברתי לכל המשתתפים ולמשפחותיהם‪ ,‬החוגגים עמנו ימי הולדת‪ ,‬חגים וכל אירוע משפחתי אחר‪.‬‬ ‫הסטודנטים שותפים לכל האירועים הללו ולומדים בהם‪ ,‬כמו בכל מהלך פעילותם עם המטופלים‪,‬‬ ‫כיצד אפשר לקבל את השונה ולשלבו בקהילה הרגילה‪.‬‬ ‫המרכז ליציבה‬ ‫ורדיתה גור‬ ‫רקע‬ ‫במכללה פועל מזה ‪ 24‬שנים מרכז לאבחון‪ ,‬לטיפול ולשיקום היציבה‪ .‬המרכז הוא תולדה של‬ ‫ה״מגמה לטיפוח היציבה״‪ ,‬שניהם פרי יוזמה משותפת של דב אלדובי ודוד אלדר‪ ,‬בתמיכתו‬ ‫המקצועית של מיכאל שגיב‪ .‬המרכז הוקם בשנת ‪ 1989‬כחלק ממגמה כוללת – לפתח מרכזי‬ ‫שירות לקהילה‪ ,‬הפועלים בהשראת המגמות ו‪/‬או תחומי עניין אחרים והמשלבים בתוכניותיהם‬ ‫האקדמיות הכשרה מעשית בתחומי האבחון‪ ,‬הטיפוח והשיקום והקניית הרגלי תנועה הקשורים‬ ‫בממדים השונים של מערכות שלד‪/‬שריר‪.‬‬ ‫דב אלדובי‪ ,‬שניהל את המרכז בין השנים ‪ 1989‬ל‪ ,1994-‬ראה בו מוקד להפצת המודעות לנושא‬ ‫היציבה ולהטמעת חשיבותה בקרב ילדים ובני נוער (שהיו עקב כך אוכלוסיית היעד של המרכז)‪.‬‬ ‫‪152‬‬

‫הוא חתר להביא לידיעתם של הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬רופאי ילדים וכמובן מורים לחינוך גופני את חשיבות‬ ‫האיתור המוקדם של חריגויות מהיציבה התקינה והנורמלית‪.‬‬ ‫הדגש והמשמעות הבלתי ניתנת לערעור של הטיפול במועדו מובעים בדף העמדה שנכתב במטרה‬ ‫לשקף את ייחודו של המרכז ואת מאפייניו‪ :‬״המרכז ליציבה במכללה האקדמית בוינגייט פותח‬ ‫לפני הציבור הרחב ׳חלון הזדמנויות׳ לאבחון ליקויי יציבה ולטיפול בהם בגיל הצעיר‪ .‬איתור ליקויי‬ ‫יציבה בגילי ‪ 17-9‬הוא המפתח לקבלת טיפול בעיתוי הנכון‪ .‬מבוגרים רבים מגלים בבגרותם ליקויי‬ ‫יציבה שלא טופלו בזמן ושאינם ניתנים עוד לתיקון‪ .‬אבחון מדויק וטיפול במועדו מאפשרים יצירת‬ ‫שינויים רצויים בשלד המתפתח וטיפוח הרגלי יציבה נאותים‪ ,‬שעשויים לשמר תיקוני יציבה כמו‬ ‫גם להאט היווצרות ליקויים חדשים במעגל החיים״‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1994‬פרש אלדובי לגמלאות והעביר את ניהול המרכז לידי ורדיתה גור‪ ,‬שהמשיכה בטיפוחו‬ ‫ובגיבושו כ‪ 17-‬שנים‪ ,‬עד לפרישתה בשנת ‪ .2010‬מאז ועד היום מנהלת את המרכז יעל רובין‪ ,‬בוגרת‬ ‫מגמת היציבה‪ ,‬פיזיותרפיסטית במקצועה‪ ,‬בעלת תואר‪ .M.A.‬היא לימדה במגמה במשך שנים‬ ‫רבות‪ ,‬עם ניסיון רב כמטפלת במרכז מיום היווסדו‪.‬‬ ‫המרכז הטיפולי וייחודו‬ ‫המרכז הטיפולי מציע לפונים אליו שירותי אבחון‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬שיקום ומעקב‪ .‬כל חברי הצוות הם בוגרי‬ ‫מגמת ההתמחות ביציבה‪ ,‬בעלי השכלה רחבה וניסיון בתחום זה ובעבודה עם ילדים ונוער‪ .‬צוות‬ ‫המרכז מודע לקיומן של אסכולות שונות בנושאי הטיפול בבעיות יציבה‪ .‬הוא מתעדכן באופן‬ ‫קבוע בגישות חדשות‪ ,‬הצצות חדשות לבקרים‪ ,‬ומפעיל מנגנוני שיפוט ובקרה בטרם יאמץ גישה‬ ‫זו או אחרת‪ .‬הצוות נוקט גישה המשלבת בין המקובל בתחום האורתופדיה לבין שיטות ועקרונות‬ ‫הטיפול התנועתי שהוא אמון עליהם‪ .‬עבודת צוות‪ ,‬קיום קשר מקצועי עם האורתופדים המטפלים‬ ‫והקפדה על אתיקה מקצועית הם מאבני היסוד של פעילות המרכז‪.‬‬ ‫אתיקה מקצועית‬ ‫צוות המרכז מודע לכך שבעיות יציבה עשויות לנבוע מסיבות רפואיות שאינן נהירות לו‪ ,‬ולכן‬ ‫הקוד האתי שמנחה אותו מציב בפניו גבולות ברורים בין נושאים ובעיות שהם בתחום התמחותו‬ ‫וכישוריו לבין אלה המחייבים בירור ומעורבות של המערכת הרפואית‪ .‬הצוות יודע שטיפול תנועתי‪,‬‬ ‫חשוב ככל שיהיה‪ ,‬הוא רק אחד מסך‪-‬כל הטיפולים בבעיות יציבה‪ ,‬ומטעם זה הוא מכבד התוויות‬ ‫שניתנות על‪-‬ידי אורתופדים‪ ,‬מסייע למטופלים להיענות לטיפולים הללו ומקפיד על קיום ביקורי‬ ‫מעקב אצל הרופאים המטפלים‪.‬‬ ‫‪153‬‬

‫מאפיינים‬ ‫דב אלדובי נהג לעשות את כל האבחונים בעצמו‪ ,‬ומקרים מורכבים יותר עברו בירור אורתופדי נוסף‬ ‫– על‪-‬ידי דוד אנג׳ל‪ ,‬אורתופד ילדים‪ ,‬שנמנה עם צוות המרכז בשנותיו הראשונות (הוא מנהל כיום‬ ‫את המחלקה האורתופדית בבית חולים בני ציון בחיפה)‪ .‬הפעילות המטפחת והמשקמת הייתה‬ ‫קבוצתית בעיקרה וניתנה בידיהן האמונות של בוגרות מגמת היציבה – סיגלית שלומוב דסה‪ ,‬מלי‬ ‫ויעל רובין‪ .‬ילדים שאובחנו ולא השתלבו בפעילות הקבוצתית קיבלו מאלדובי הנחיות לתרגול בבית‬ ‫ונדרשו להגיע לביקורת תקופתית‪.‬‬ ‫בתקופתה של ורדיתה נמשך ואף התפתח מערך השירותים לקהילה‪ ,‬שהתעצב על‪-‬פי קווי הפעולה‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫• •מעבר הדרגתי לטיפול יחידני‪ ,‬שהוכיח את עצמו לאחר מכן כיעיל יותר ומניב תוצאות טובות‪,‬‬ ‫לעתים אף מעבר למצופה‬ ‫• •שעות טיפול המתפרסות על פני כל השבוע ומאפשרות קליטה של מספר מטופלים רב יותר‪.‬‬ ‫בכל אחת מהשנים ‪ 2009-2006‬הגיע מספרם של מטופלי המרכז לשיא שנתי של ‪ 48-45‬ילדים‬ ‫ובני נוער בגילים שבין ‪ 9‬ל‪.17-‬‬ ‫• •יצירת קשרים עם אורתופדים נוספים‪ ,‬ובעיקר אלה שהתמחותם היא עמוד שדרה של ילדים‬ ‫ונוער‪ ,‬ושמירה על קשר רציף איתם‬ ‫• •קיום קשר טלפוני שוטף עם הורי המטופלים‬ ‫• •קיום מפגשי צוות‪ ,‬נוסף לפגישות אישיות עם חברי הצוות בשגרת העבודה ובהתאם לצרכים‬ ‫• •קידום והעמקת הקשר והזיקה בין מגמת ההתמחות למרכז השיקומי‪.‬‬ ‫הזיקה בין המרכז ומגמת ההתמחות‬ ‫אין ספק שהקשר ההדוק בין שני התפקידים – ראשות מרכז וראשות מגמה‪ ,‬הוא מצע הולם‬ ‫לגיבוש מערך של קשרי גומלין בין שני הגופים‪ .‬להלן כמה דוגמאות לאופן שבו מתנהלים יחסי‬ ‫הגומלין הללו‪:‬‬ ‫• •המרכז הוא סוג של ׳מעבדה׳‪ ,‬שבה יכולים תלמידי המגמה לצפות באבחונים ובטיפולים ולהיות‬ ‫שותפים פעילים לדיונים שנעשים תוך כדי האבחון ו‪/‬או בסיומו‪.‬‬ ‫• •תלמידי המגמה חויבו לצפות במספר מסוים של טיפולים במרכז כחלק ממחויבותם האקדמית‪,‬‬ ‫וכאשר דובר בטיפול במתכונת הקבוצתית הם אף היו לעזר לאיש הצוות בעבודתו (כל זאת‬ ‫בשנים שבהן מספר שעות הלימוד במגמה אפשר זאת)‪ .‬התנסות זאת הייתה בעלת ערך‬ ‫מוסף‪ ,‬כיוון שהסטודנטים שצפו במורי המגמה מיישמים היום את העקרונות הנלמדים בקורסי‬ ‫המגמה‪ .‬זוהי הזדמנות שלא תסולא בפז לצפות בבעלי מקצוע מן השורה הראשונה‪ ,‬כמו גם‬ ‫בבוגרי המגמה שהפכו בתום לימודיהם לחברי צוות המרכז‪ ,‬כפי שיפורט בסעיף הבא‪.‬‬ ‫• •המרכז מהווה היום‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬מקום התנסות לבוגרי המגמה שרואים בו שלב בדרך לקידומם‬ ‫ולהכשרתם כמשקמי יציבה בעתיד‪ .‬לרוב מדובר בסטודנטים מצטיינים‪ ,‬שהפכו בתום לימודיהם‬ ‫‪154‬‬

‫ואחרי תקופה של הכשרה נוספת במרכז לחלק אינטגרלי מצוות המטפלים במרכז‪ .‬כולם הטביעו‬ ‫חותם של מסירות ומקצועיות וגילו נאמנות לעקרונות שהנחו את התנהלותו‪ .‬מתוך צוות מטפלי‬ ‫המרכז יצוינו‪ ,‬נוסף ליעל רובין שעומדת בראשו‪ ,‬גלית טננבאום‪ ,‬יעל בלס ומיכאל ליטבק‪,‬‬ ‫המתמידים מבין חברי הצוות‪ .‬צר המקום מלפרט את כל מטפלי המרכז מיום פתיחתו‪ ,‬אך יודגש‬ ‫שכולם עשו עבודתם נאמנה‪ .‬דרך נוספת לשילוב המרכז בלימודי המגמה ולהיפך באה לידי‬ ‫ביטוי בדיונים אקדמיים על מקרים מעניינים‪ ,‬לעתים בעייתיים‪ ,‬שמאתגרים את צוות המרכז‪.‬‬ ‫הדיונים נערכים בהנחיית מורה במגמה‪ ,‬שהוא גם איש צוות המרכז‪ ,‬לעתים בנוכחות המטופל‬ ‫(ומישהו מהוריו) ולעתים בלעדיו‪ .‬מיותר להכביר מילים על התרומה שיש לדיונים אלו להכשרה‬ ‫המקצועית של הסטודנטים‪.‬‬ ‫התפתחויות אחרונות‬ ‫בשנים האחרונות הרחיבה הפיזיותרפיה את נישת היציבה שבתחום פעולתה והחלה לטפל בבני נוער‬ ‫עם לקויות יציבה‪ .‬כך מצא את עצמו המרכז מתחרה על מתן טיפולי פיזיותרפיה מול אורתופדים‬ ‫בקופות החולים שמציעים את שירותיהם לציבור הרחב‪ ,‬המתגורר בדרך כלל בקרבת מקום‪ .‬מן‬ ‫הטעם הזה ובגין קשיים לוגיסטיים של הגעה לוינגייט שהולכים וגדלים‪ ,‬חווה המרכז ירידה במספר‬ ‫הפונים וביכולת ההתמדה של מטופלים לאורך זמן‪ .‬נקודה זו היא מן האתגרים המשמעותיים ביותר‬ ‫המונחים כיום לפתחה של יעל רובין‪ ,‬ראש המרכז מאז שנת ‪ ,2011‬ובפני ורדיתה גור‪ ,‬שממשיכה‬ ‫באבחונים ובמתן ייעוץ מקצועי‪ ,‬כנדרש‪ .‬עם זאת‪ ,‬כולנו חדורי אמונה שרמת השירות והמקצועיות‬ ‫הגבוהה של צוות המרכז יהיו גורם מאזן לאבני הנגף שבדרך‪.‬‬ ‫המרכז לאבחון ולטיפוח מוטורי‬ ‫אלכס גוטמן‬ ‫פעילות המרכז וקהל היעד‪ ‬‬ ‫המרכז לאבחון ולטיפוח מוטורי פועל במכללה האקדמית בוינגייט כבר שנים רבות‪ .‬המרכז הוקם‬ ‫במטרה להעניק שירות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בכל הגילים‪ .‬המרכז מתמקד בפעילות‬ ‫גופנית טיפולית לקבוצות אקי״ם‪ ,‬בתי‪-‬ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬מועדונים חברתיים ומעונות‪ .‬הדגשים‬ ‫בפעילות הטיפולית הם טיפוח הכושר הגופני‪ ,‬חיזוק שרירי השלד‪ ,‬סבולת לב‪-‬ריאה וטיפוח יכולות‬ ‫פסיכומוטוריות וקשרים חברתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המרכז מתמחה באבחון ובטיפול בליקויים בהתפתחות‬ ‫ובתפקוד מוטורי אצל ילדים בכל הגילים‪ ,‬המאופיינים כדלהלן‪:‬‬ ‫• •מעוכבים‪ ‬בהתפתחות מוטורית‬ ‫• •חסרי בשלות ללימודים בבית‪-‬הספר‬ ‫‪155‬‬

‫• •בעלי סרבול בתנועה‬ ‫• •מוגבלים בתפקוד מוטורי‬ ‫• •בעלי ליקויי למידה ובעלי פיגור שכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬בתום האבחון נבנית‪ ‬עבור כל ילד תוכנית מוטורית‪ ‬טיפולית‪ ,‬על בסיס הממצאים והנתונים של אותו‬ ‫ילד‪ .‬המרכז גם מייעץ להורים באשר ליישום התוכנית‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬המרכז מעניק הזדמנות לסטודנטים הלומדים במגמה לחינוך גופני לאוכלוסיות בעלות‬ ‫צרכים מיוחדים לפגוש את מגוון המקרים הכלולים בקטגוריות הללו‪ ,‬לתכנן עבורם תוכניות עבודה‬ ‫ייעודיות ולהתנסות ביישומן באופן ישיר ורפלקטיבי‪.‬‬ ‫המרכז לרפואת ספורט ולשיקום בתנועה‬ ‫ולדימיר וכסלר‬ ‫רקע‬ ‫כחלק מהיוזמה לפתח מרכזי שירות לקהילה‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1989‬המרכז לשיקום לב ולרפואת‬ ‫ספורט‪ .‬את המרכז הקים מיכאל שגיב‪ ,‬במסגרת האגף לשיקום בתנועה‪ .‬אף שהמרכז איננו חלק‬ ‫מהמסגרת האקדמית‪ ,‬הוא פועל בזיקה למגמת שיקום לב‪ ,‬שהיא אחת ממגמות ההתמחות‬ ‫השייכות לתוכנית האקדמית ונלמדת בשנים ג׳ וד׳‪ .‬המגמה משלבת בתוכניתה האקדמית גם‬ ‫הכשרה מעשית המבוצעת במסגרת המרכז‪.‬‬ ‫‪156‬‬

‫פעילות המרכז‬ ‫המרכז מטפל כיום ביותר מ‪ 100-‬מטופלים עם מחלות לב שונות כגון אוטם שריר הלב‪ ,‬אי‪-‬ספיקת‬ ‫לב ועוד ולאחר ניתוח מעקפים או ניתוח לב אחר‪ .‬המטופלים מופנים לתוכנית השיקום‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל על‪-‬ידי הרופא המטפל‪ ,‬ובמסגרתה הם עוברים הערכה ע״י הצוות המקצועי שכולל קרדיולוג‬ ‫ופיזיולוג מאמץ‪ .‬לאחר מכן הם מופנים לבניית תוכנית אימון שמותאמת להם אישית ובהתאם‬ ‫לתוצאות הבדיקות שלהם‪ .‬שלוש פעמים בשבוע מבצעים המטופלים פעילות גופנית‪ ,‬בהתאם‬ ‫לתוכנית ובפיקוח צוות המרכז‪.‬‬ ‫כתוצאה מהפעילות המשקמת ניתן לצפות לשיפור בכושר הגופני של המטופלים‪ ,‬בגורמי הסיכון‬ ‫ובתסמיני תעוקת חזה ואי‪-‬ספיקת הלב‪ ,‬כמו גם להפחתת הסיכון לאירוע לבבי חוזר ולשיפור במצב‬ ‫הכללי‪ .‬צוות המרכז עומד בקשר רציף עם הרופאים השונים המטפלים במשוקמים‪ .‬המרכז מפעיל‬ ‫גם תוכנית של ״אורח חיים בריא״‪ ,‬בשיתוף עם ״כללית מושלם״‪ ,‬תוכנית שנועדה להפחית את‬ ‫הסיכון לאירוע לב אצל אנשים בריאים עם גורמי סיכון‪.‬‬ ‫צוות המרכז‬ ‫• •ולדימיר וכסלר – מומחה בקרדיולוגיה‪ ,‬מנהל המרכז וראש מגמת שיקום לב‬ ‫• •רוברט כהן – רופא ספורט‪ ,‬רופא אחראי התחנה לרפואת ספורט של המרכז‬ ‫• •גנדי דובין – רופא ספורט‬ ‫• •צבי וולף – רופא ספורט‪ ,‬המנהל היוצא של המרכז‬ ‫• •ברוך ויינשלבוים – פיזיולוג מאמץ‬ ‫• •נגה פישר – פיזיולוגית מאמץ‪ ,‬מרצה במגמת שיקום לב‬ ‫• •ענת שער – טכנאית בדיקות מאמץ ואקו לב‬ ‫• •סטודנטים ובוגרי מגמת שיקום לב – מדריכי פעילות גופנית שיקומית‪.‬‬ ‫התפתחויות אחרונות‬ ‫ולדימיר וכסלר משמש בשני התפקידים במכללה – הן כראש המרכז לשיקום לב‪-‬ריאה והן כראש‬ ‫המגמה לשיקום לב ולרפואת ספורט‪ .‬אין ספק שהצימוד בין שני התפקידים הללו הוא מצע הולם‬ ‫לגיבוש מערך של קשרי גומלין בין המרכז למגמה‪ .‬נוסף להתנסות מעשית בטיפול בחולי לב‬ ‫במסגרת הלימודים במגמה‪ ,‬מהווים הסטודנטים ובוגרי המגמה חלק מצוות המרכז‪.‬‬ ‫מאז כניסתו של וכסלר לתפקיד חלה עלייה ניכרת במספר המטופלים במרכז‪ ,‬וזאת בשל הגברת‬ ‫המודעות לחשיבות הטיפול המושכל‪ ,‬שכולל התוויות מוקפדות ייעודיות למגוון הרחב של חולי‬ ‫לב‪ .‬המרכז התחיל לקבל חולים שלהם בעיה מורכבת‪ ,‬המהווים אתגר טיפולי ממשי‪ ,‬כגון חולי‬ ‫אי‪-‬ספיקת לב מתקדמת‪ ,‬חולים עם שילוב של מחלת לב ומגבלה נוירולוגית או אורתופדית ועוד‪.‬‬ ‫הכוונה היא להרחיב את היצע הטיפולים גם לחולים עם מחלות ריאה ומחלות נשימתיות‪.‬‬ ‫‪157‬‬

‫המרכז לביומכניקה‬ ‫משה איילון‬ ‫רקע‬ ‫ביומכניקה הוא תחום דעת העוסק בהערכה ובהבנה של תנועת האדם‪ ,‬יציבתו ועמידתו במאמצים‬ ‫מנקודת מבט מכנית‪ .‬מטרתו של המרכז הביומכני היא להוות מסגרת אקדמית למידע‪ ,‬ללמידה‪,‬‬ ‫למחקר ולמתן שירותים בתחום הביומכניקה‪.‬‬ ‫המרכז לביומכניקה הוקם בסוף שנות השבעים‪ ,‬בתקופת כהונתו של דוד אלדר כראש המכללה‪,‬‬ ‫שייחס חשיבות רבה לתחום זה‪ .‬בראשות המרכז הראשון עמד אלברטו איילון ואחריו דוד בן‪-‬סירא‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1994‬ועד היום עומד בראשו משה איילון‪ .‬עם הקמת בניין המדעים עבר המרכז לבניין זה‪.‬‬ ‫צוות המרכז כולל כיום את משה איילון‪ ,‬דוד בן‪-‬סירא‪ ,‬איילת דונסקי‪ ,‬אנטוניו דה‪-‬לויאקונו וכן שני‬ ‫סטודנטים המשמשים כאסיסטנטים‪.‬‬ ‫נושאי המחקר המרכזיים‬ ‫נושאי המחקר במרכז הם כלדהלן‪:‬‬ ‫• •הקשר בין ביומכניקה של הגפיים התחתונות בהליכה ובריצה לבין סינדרום ״צביטה בירך״‪.‬‬ ‫המחקר מבוצע תוך שיתוף פעולה עם המחלקה האורתופדית בבית חולים ״מאיר״ בכפר סבא‪.‬‬ ‫• •גורמים ביומכניים של תנועת כף הרגל‪ ,‬הגורמים‪ ‬להתפתחות ‪ ;Plantar fasciitis‬בשיתוף פעולה‬ ‫עם המחלקה האורתופדית בבית חולים מאיר בכפר סבא‪.‬‬ ‫• •תזמון בין תנועת כף הרגל לבין כפיפה בברך בנשיאת משקלים כגורם אפשרי לפגיעות בשל‬ ‫שימוש יתר בגפיים התחתונות‪.‬‬ ‫• •פיתוח כלים אובייקטיביים לאבחון איכותי וכמותי של משתנים קינמטיים‪ ,‬שיסייעו לקבוע אם מי‬ ‫‪158‬‬

‫שתובע פיצויים לנזקי גוף בתאונה מגיב לפתולוגיה אמיתית או מגזים‪ ,‬ממציא ומזייף‬ ‫סימפטומים למטרות רווח משני‪.‬‬ ‫• •הקשר בין עייפות שרירי הצוואר אצל רוכבי אופניים‪ ,‬המופיעה לפני הפרעות בשיווי משקל‬ ‫דינמי‪.‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫קהל היעד של המרכז כולל שני סוגי אוכלוסיות‪:‬‬ ‫• •סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני‪ ,‬הכותבים עבודות סמינריוניות‪ ,‬פרויקטים ועבודות תזה‬ ‫• •ספורטאים וקהל רחב‪ .‬המרכז מבצע בדיקות ביומכניות לספורטאים ברמות שונות ולקהל הרחב‬ ‫כחלק מהשירות לקהילה‪ .‬הבדיקות לספורטאים נועדו בדרך כלל לזהות חוסר איזון ברגליים‬ ‫באמצעות בדיקות כוח והמלצות למאמנים בהתאם‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי המרכז היה שותף להכשרה של כעשרה רופאים במסגרת לימודי ההתמחות שלהם‬ ‫באורתופדיה‪ ,‬והוא העניק את שירותיו לסגל האולימפי לפני המשחקים האולימפיים‪.‬‬ ‫המכשור הביומכני‬ ‫• •מערכת לניתוח תלת‪-‬ממדי של תנועה – ‪Vicon‬‬ ‫• •פלטות כוח – ‪Kistler‬‬ ‫• •‪  8 EMG‬ערוצים טלמטרים – ‪Delsys‬‬ ‫• •מערכת ניידת למדידת לחצים בכפות הרגליים‪Pedar-x ,Novel – ‬‬ ‫• •מדי תאוצה – ‪Kistler‬‬ ‫• •מערכות לניתוח תלת‪-‬ממדי של תנועה – ‪.APAS‬‬ ‫‪159‬‬

‫יעדים ותוכניות לעתיד‬ ‫• •להגדיל את מספר המחקרים שמבצעים הסטודנטים‬ ‫• •להגדיל את היקף השירות הניתן לספורטאים‬ ‫• •להרחיב את המודעות לקיומו של המרכז ובכך להגדיל את מספר הספורטאים הפונים אליו‬ ‫לקבלת שירותי שיקום וייעוץ‪.‬‬ ‫המרכז לאיתור ולטיפוח לקויי למידה‬ ‫אורלי קיים‬ ‫רקע‬ ‫המרכז לאיתור ולטיפוח לקויי למידה במכללה האקדמית בוינגייט הוקם בשנת ‪ ,2012‬והוא משרת‬ ‫אוכלוסייה מגוונת‪ :‬תלמידי המכינות לבגרות‪ ,‬תלמידי הפסיכומטרי‪ ,‬סטודנטים הלומדים במכללה‪,‬‬ ‫משתלמים שונים‪ ,‬לומדים במרכזי ההסמכה למאמנים ולמדריכים בספורט וכמובן הציבור הרחב‬ ‫הזקוק לשירותי המרכז כגון ילדים בגילי הגן וביה״ס ומבוגרים‪ .‬האבחונים במרכז מבוצעים על‪-‬ידי‬ ‫צוות בכיר של מאבחנים דידקטיים ופסיכודידקטיים מומחים‪ ,‬המנוסים בתחום של איתור ואבחון‬ ‫לקויי למידה‪ .‬המרכז מנוהל על‪-‬ידי אורלי קיים וצוות המכינות‪ ,‬המשקיעים מאמצים רבים לגרום‬ ‫להצלחתו ולהרחבתו‪.‬‬ ‫נוסף למרכז לאיתור ולטיפוח לקויות למידה מתוכנן להיפתח בקרוב מרכז תמיכה לאוכלוסיות‬ ‫בעלות צרכים מיוחדים‪ ,‬במימון חלקי של הביטוח הלאומי‪ .‬המטרה היא להקנות לאוכלוסיות אלו‬ ‫שוויון הזדמנויות אקדמי‪ ,‬תוך תמיכה אקדמית ונפשית‪ ,‬כדי שיוכלו להתקבל ללימודים גבוהים‬ ‫באקדמיה ולסיימם עם אפשרות ללימודי המשך‪.‬‬ ‫שירותי המרכז‬ ‫המרכז מציע‪:‬‬ ‫• •שירותי אבחון‪ ,‬ביניהם אבחונים דידקטיים ופסיכודידקטיים המיועדים לגופים שונים‪ :‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬המוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (פסיכומטרי) ועוד‪ .‬כל‬ ‫זאת לצורך קבלת התאמות (הקלות) שונות בבחינות‪ :‬תוספת זמן‪ ,‬התעלמות משגיאות כתיב‪,‬‬ ‫שימוש במילונית באנגלית‪ ,‬הקראת שאלון הבחינה‪ ,‬בחינה בע״פ או בחדר נפרד ועוד‪.‬‬ ‫• •קורסים בנושאים שונים כגון מיומנויות למידה‪ ,‬התמודדות עם חרדת בחינות ואוריינות אקדמית‪.‬‬ ‫• •שירותי ייעוץ בתחומים שונים‪.‬‬ ‫‪160‬‬

‫המטרות‬ ‫• •איתור אוכלוסייה לקוית למידה והפנייתה לאבחון לימודי מתאים‬ ‫• •סיוע לאוכלוסייה זו בלמידה פעילה ובשירותי תמיכה נוספים‪ ,‬כדי שתוכל למצות את מלוא‬ ‫הפוטנציאל הטמון בה ולסיים בהצלחה את לימודיה‪.‬‬ ‫בתקופה שחלפה מאז הקמת המרכז נערכו עשרות אבחונים‪ ,‬לשביעות רצונם של תלמידי המכינות‪,‬‬ ‫סטודנטים מהמרכזים השונים של המכללה ולקוחות חוץ‪ .‬תלמידי המכינה‪ ,‬הזכאים למימון שכר‬ ‫לימוד בגובה כלשהו דרך משרד הביטחון‪ ,‬זכאים להחזר חלקי של התשלום על האבחון‪.‬‬ ‫המרכז לגיל הצעיר‬ ‫אילנה רכס‬ ‫רקע‬ ‫המרכז הוקם על‪-‬ידי אילנה רכס‪ ,‬במטרה להציע מרכז לימודי‪-‬מחקרי לתלמידי המגמה לחינוך גופני‬ ‫לגיל הרך ולאוכלוסיות שונות בקהילה‪ .‬בשנות הפעילות למדו במרכז אלפי הורים וילדים מגני ילדים‬ ‫בישובים בעלי רקע חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ .‬נבנתה תכנית לימודים שנתית לכל הגנים באבן יהודה‬ ‫(מטעם המועצה המקומית)‪ ,‬שילדיהם הגיעו באוטובוסים למכללה‪ .‬במסגרת זו התנסו הילדים‬ ‫בפעילות משולבת של מחשב‪ ,‬שעודדה משימות תנועתיות‪ .‬המרכז היה חלון הראווה החינוכי של‬ ‫״אגד – יוזמות חינוכיות״‪ ,‬ששיבץ אלפי ילדים והוריהם באירועים המותאמים לצורכי הלקוחות‪.‬‬ ‫ידוע שאוכלוסיית הגיל הרך מהווה מוקד משיכה מסחרי‪ .‬כראש המגמה וכראש התחום הובילה‬ ‫רכס את הקו‪ ,‬שהחינוך הגופני בגנים יונחל לילדים אך ורק על‪-‬ידי מורים מוסמכים‪ ,‬המתמחים‬ ‫להוראה בגילים האלה‪ .‬מורים אלה ראויים למעמד ולזכויות הנלוות כמי שלמדו‪ ,‬הוכשרו ומקדישים‬ ‫את חייהם לנושא‪ .‬עמוד התווך של המרכז הם הסטודנטים המצטיינים של המגמה‪ ,‬שמקרבם צמחו‬ ‫בעלי תארים מתקדמים שהצטרפו לסגל המרצים במכללה‪ .‬הם לימדו בו באופן מובנה ומדורג‪,‬‬ ‫במטרה לפתח מעוף ולשאוף אליו בעתיד‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הכרת התנאים המינימליסטיים הנפוצים‬ ‫במרבית הגנים‪.‬‬ ‫מחקרים וכנסים‬ ‫מחקר בנושא שילוב המחשב לעידוד תנועת ילדי הגיל הרך הוצג בדאלאס‪ .‬עטרה שרמן‪ ,‬שחקרה‬ ‫ואבחנה את אוכלוסיית ילדים אלה‪ ,‬הסיקה שיציבתם נתרמה מחשיפתם לתכנית זו‪ .‬מחקר אודות‬ ‫הכשרת מורים לחינוך גופני לגיל הרך לפעילות פנאי הוצג בכנס בהונג‪-‬קונג‪ .‬משנת ‪ 1996‬ואילך נערכים‬ ‫במסגרת המרכז כנסים לאומיים ובינ\"ל בנושא ״תנועה ושיר לגיל הצעיר״‪ ,‬ובהם בא לידי ביטוי דיאלוג‬ ‫בין מרצי המוזיקה לבין מרצי התנועה‪ .‬בכל כנס נוטלים חלק עשרות מרצים ומאות משתתפים‪.‬‬ ‫‪161‬‬



‫חלק ה‬ ‫הפיתוח המקצועי‬ ‫של המורים‬



‫בתי‪-‬הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות‬ ‫רקע‬ ‫מיכאל אשכנזי‬ ‫התפיסה ולפיה יש לראות בהשתלמות הרציפה של המורה מרכיב חשוב בתהליך הפיתוח‬ ‫הפרופסיונלי שלו‪ ,‬הובילה בשנת ‪ 1970‬להקמת המחלקה להשתלמויות במכללה על‪-‬ידי דוד‬ ‫אלדר (ראש המכללה דאז)‪ .‬ההשתלמויות נועדו לקדם את המורה בתחום המקצועי ולאפשר לו‬ ‫ללמוד נושאים מגוונים‪ ,‬עדכניים וחדשניים הן בתחום החינוך הגופני והן בתחומי הוראה כלליים‪,‬‬ ‫ובכך לתת מענה לצרכים אישים שלו ולצרכים הייחודים של המערכת‪ .‬ההשתלמויות אפשרו גם‬ ‫לעובדי הוראה אחרים‪ ,‬שאינם מורים לחינוך גופני‪ ,‬ללמוד נושאים בתחום החינוך הגופני‪ ,‬המחול‪,‬‬ ‫הפנאי והנופש‪ ,‬לצד נושאים נוספים מתחום השבחת דרכי הוראה‪ ,‬הגיל הרך‪ ,‬מחשבים‪ ,‬לימודי ארץ‬ ‫ישראל ולימודי שפות‪.‬‬ ‫בשנות התשעים התרחבה מאוד פעילותה של המחלקה‪ ,‬והשתנה מעמדה ממחלקה ל״בית‪-‬‬ ‫ספר״‪ .‬השינויים והתמורות שחלו במערכת החינוך‪ ,‬המגוון הרחב של הקורסים‪ ,‬בתי‪-‬הספר השונים‬ ‫שהוקמו‪ ,‬שינוי המגמה וההתמקדות בלימודי תעודה הובילו לשינוי בשמה של המחלקה‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ 2009‬היא הפכה ל״בתי‪-‬הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות״‪.‬‬ ‫החל בשנת ‪ 2012‬הותאמו תוכניות הלימודים בבתי‪-‬הספר הללו לתהליך המתרחש במערכת החינוך‬ ‫– ״אופק חדש״‪ .‬מורים שהצטרפו למסגרת זו מוזמנים ללמוד בקורסים השונים ולטפס בדרגות‬ ‫הקידום המקצועי‪ ,‬בהתאם להנחיות משרד החינוך‪.‬‬ ‫ממאות לאלפים‬ ‫במהלך השנים גדל מספר הלומדים במסגרת בית‪-‬הספר להשתלמויות‪ ,‬וממאות לומדים בכל‬ ‫שנה עלה מספרם לאלפים‪ .‬כ‪ 600-‬קורסים מוצעים בקמפוס המכללה וב‪ 8-‬יחידות ללימודי חוץ‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬מורים בשנת שבתון מצאו בבית‪-‬הספר להשתלמויות מסגרת לימודים‪ ,‬המאפשרת‬ ‫ללמוד תחומים מגוונים – עיוניים ומעשיים כאחד‪ ,‬ולרכוש תעודות מקצועיות בתחומי הספורט‪,‬‬ ‫החינוך והשיקום‪ .‬הקורסים הוכרו לגמול השתלמות וזיכו את הלומדים באפשרות לשפר את‬ ‫שכרם‪ .‬מערכת הלימודים‪ ,‬שכללה עשרות קורסים שונים‪ ,‬התפרסה על פני כל ימי השבוע‪ ,‬עובדה‬ ‫שאפשרה ללומדים חופש בחירה‪.‬‬ ‫• •ימי ד' בשבוע היו ימים שבהם התכנסו יחד מורים רבים מתחום החינוך הגופני‪ ,‬למדו וקידמו את‬ ‫הידע והיכולות שלהם בתחום הוראת המקצוע לצד שיתוף מידע וחוויות אישיות ומקצועיות‬ ‫במהלך יום הלימודים ובהפסקות‪ .‬בחלק מן הקורסים השתתפו סטודנטים צעירים מהמסלול‬ ‫‪165‬‬

‫האקדמי לתואר ראשון בחינוך גופני במכללה‪ ,‬יחד עם מורים ותיקים‪ .‬השילוב הזה יצר מימד של‬ ‫ניסיון ועומק של המורים הוותיקים מחד‪-‬גיסא ורעננות ושמחת חיים של הסטודנטים הצעירים‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬וכולם יצאו נשכרים מכך‪.‬‬ ‫• •ימי ב' התאפיינו בקהל לומדים בתחומי הגיל הרך‪ ,‬מורות וגננות‪ .‬אלו העמיקו את ידיעותיהם‬ ‫בתחום משחקי התנועה והפסיכומוטוריקה לגיל הרך באמצעות מרצים המומחים בתחומים‬ ‫אלו מן המכללה‪ .‬הדבר איפשר להם לנצל את הידע שרכשו כבר למחרת היום בבתי‪-‬הספר‬ ‫ובגני הילדים‪ .‬חלק מהלומדים השלים את לימודיו בתוכנית לימודים מיוחדת לתואר ראשון‪ ,‬עם‬ ‫התמחות בפעילות גופנית לגיל הרך‪.‬‬ ‫לימודי חוץ‪ :‬״המכללה בדרך אליך״‬ ‫הנהלת בית‪-‬הספר להשתלמויות רואה חשיבות רבה בהפצת הידע הרב שנצבר במכללה‪ .‬לאורך‬ ‫השנים היא הקפידה לפרוס את היחידות ללימודי חוץ שלה ברחבי הארץ – מן הקריות ועד אילת‪,‬‬ ‫בסיסמה ״המכללה בדרך אליך״‪ .‬בכך אפשרה לסטודנטים ללמוד ולהתפתח באזור מגוריהם וליהנות‬ ‫מאנשי המקצוע גם למי שמתקשים להגיע וללמוד בקמפוס המכללה במכון וינגייט‪ .‬ביחידות‬ ‫ללימודי חוץ נלמד מגוון רחב של קורסים‪ ,‬המתמקדים בעיקר בתחום ההסמכה בספורט‪.‬‬ ‫תמורות‪ :‬הקמת בתי‪-‬הספר בתחומים שונים‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הסתמן שינוי מגמה במשרד החינוך ביחס להשתלמויות מורים‪ ,‬שהתאפיין בבקרה‬ ‫נרחבת על הקורסים המזכים בגמולי השתלמות‪ .‬הדבר הוביל לצמצום מספרם ולשינויים בדרכי‬ ‫החשיבה הקשורים בהשתלמויות מורים ובלימודי תעודה‪ .‬מנהל בית‪-‬הספר‪ ,‬שלמה בן‪-‬גל‪,‬‬ ‫ששימש בתפקיד זה משנת ‪ ,1992‬קידם את התהליך של קיום קורסים מורכבים וממושכים‬ ‫ללימודי תעודה בתחומים מגוונים‪ ,‬שיאפשרו למורים ולקהל הרחב להעמיק בתוכני הדעת ולזכות‬ ‫בתעודה הנדרשת‪ .‬אחת הדרכים ליצירת מאגר של ידע הדרכתי בתחום הדעת היא להקים מסגרות‬ ‫מקצועיות שיתמחו בתחומים ספציפיים‪ ,‬ולכן הוחלט להקים בתי‪-‬ספר נוספים תחת המסגרת של‬ ‫בית‪-‬הספר להשתלמויות (רשימת בתי‪-‬הספר – ראה להלן)‪ .‬בראש בתי‪-‬הספר עומד כיום מיכאל‬ ‫אשכנזי‪.‬‬ ‫‪166‬‬

‫בתי‪-‬הספר‬ ‫תחומי הקורסים‬ ‫צוות הניהול של בתי הספר ללימודי תעודה ולהשתלמויות משמש כגוף מפקח ומתאם לכלל‬ ‫הקורסים בבתי‪-‬הספר השונים וביחידות ללימודי חוץ‪ .‬מעבר לקורסים הללו מתקיים‪ ,‬תחת‬ ‫המסגרת של צוות הניהול‪ ,‬מערך נרחב של קורסים במגוון תחומים‪:‬‬ ‫• •לימודי תעודה בתחומים מגוונים הקשורים לחינוך גופני ולספורט‪ ,‬כישורי הנחיה והוראה‪ ,‬שיקום‬ ‫באמצעות פעילות גופנית‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬טבע ובעלי חיים‬ ‫• •תחום מיומנויות ותוכני הוראה‪ ,‬הכולל קורסי העשרה והשתלמות למורים לחינוך הגופני ולמורים‬ ‫כוללים‬ ‫• •קורסים במתווה ״אופק חדש״ ובתוכם קורסים לדרגות הגבוהות באופק חדש‬ ‫• •תחום החינוך הגופני והבריאות‪ ,‬הכולל קורסים עיוניים ומעשיים העוסקים בקשר בין פעילות‬ ‫גופנית לבריאות‬ ‫• •תחום התנועה והמחול‪ ,‬ובו קורסים המשלבים סגנונות מחול שונים‬ ‫• •תחום הפעילות בשעות הפנאי‪ ,‬הכולל קורסים מתחום הנופש הפעיל והפנאי‪ ,‬שניתן ליישמם גם‬ ‫בשיעורי החינוך הגופני בבית‪-‬הספר‬ ‫• •תחום המחשבים‪ ,‬הכולל קורסים בסיסיים ללימוד מחשבים ואינטרנט‪ ,‬קורסים בלמידה מרחוק‪,‬‬ ‫בניית אתרים והפקת סרטוני אנימציה‬ ‫• •תחום השפות‪ ,‬ובו קורסים בתחום האנגלית והספרדית‪.‬‬ ‫להלן רשימת בתי‪-‬הספר (שהוקמו בשנים ‪ 2004‬עד ‪ ,)2007‬המתמחים כל אחד בתחום דעת ייחודי‪.‬‬ ‫לאחר מכן יפורט כל בית‪-‬ספר בנפרד‪.‬‬ ‫• •בית‪-‬הספר לתיירות אתגרית (בעבר – בית‪-‬הספר ללימודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שנפתח כבר ב‪)1974-‬‬ ‫• •בית‪-‬הספר לרפואה משלימה‬ ‫• •בית‪-‬הספר להסמכת מדריכים ומאמנים בספורט‬ ‫• •בית‪-‬הספר לניהול אבטחה וחירום‬ ‫• •המרכז לרפואה ולמתודיקה בספורט‪.‬‬ ‫כיום לומדים מדי שנה בקורסים השונים כ‪ 5,000-‬משתלמים מכל מגזרי האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר לתיירות אתגרית‬ ‫מנהלת בית‪-‬הספר‪ :‬גילה זהר‬ ‫המרכז ללימודי ארץ ישראל בדרך פעילה הוקם לראשונה על‪-‬ידי סא״ל שאול זיו ז״ל (‪,)1999 -1937‬‬ ‫‪167‬‬

‫שהיה מפקד שייטת ‪ 13‬בשנים ‪ .1974-1971‬שאול‪ ,‬בעל תואר בגיאוגרפיה ובתולדות עם ישראל‬ ‫וחובב פעילות אתגרית‪ ,‬פיתח במכללה את תחום טיולי האתגר ותוכניות לימוד המתבססות על‬ ‫החיבור בין תיירות לספורט אתגרי‪ .‬לאחר מותו עבר ניהול בית‪-‬הספר לידי אבי ינוקא‪ ,‬ששינה את‬ ‫שם ביה״ס ל‪ ,x-cool-‬בית‪-‬הספר לתיירות אתגרית‪ ,‬ופיתח תחומי לימוד חדשים כגון הכשרות של‬ ‫מדריכים לרכבי שטח ‪ ,4x4‬מדריכים לרכיבה על אופני שטח‪ ,‬מדריכי טיולים לחו״ל ועוד‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר לתיירות אתגרית מתמחה בהכשרת מדריכים מקצועיים להדרכת טיולים בארץ ובעולם‬ ‫ולהדרכת פעילויות שטח ופעילויות אתגר‪ .‬לומדים בו מדי שנה כמה מאות תלמידים בתוכניות‬ ‫הלימוד השונות‪ ,‬כולם חובבי ידיעת הארץ‪ ,‬חובבי שטח ואתגר‪ ,‬אנשי מקצוע בתחום התיירות‬ ‫והטיולים ומי שמעוניינים להדריך‪ ,‬להוביל קבוצות ולהיות יזמים בתחומם‪ .‬חלק מהתלמידים הם‬ ‫אנשים בוגרים (בין ‪ 30‬ל‪ ,)60-‬המבקשים לעשות הסבה מקצועית או פשוט – להפוך את תחביבם‬ ‫למקצוע‪ .‬חלק אחר הם צעירים בראשית דרכם (עד ‪ ,)30‬המבקשים לרכוש הכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫בוגרים רבים של בית‪-‬הספר הקימו עסקים וחברות בתחום התיירות האתגרית‪ ,‬והם מובילים את‬ ‫הענף בארץ‪ .‬ההכשרות שמעניק בית‪-‬הספר הן פורצות דרך ויוצרות סטנדרטים חדשים בשוק‪.‬‬ ‫התעודות שמעניקה המכללה מוכרות על‪-‬ידי גופים שונים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫מגוון הקורסים כולל את התחומים הבאים‪:‬‬ ‫קורס מורי דרך נלמד בבית‪-‬הספר ב‪ 15-‬השנים האחרונות ונמצא בפיקוח משרד התיירות‪ .‬הוא‬ ‫כולל שני ימי לימוד בשבוע למשך שנתיים‪ ,‬ובמסגרת התוכנית רוכשים התלמידים ידע מעמיק‬ ‫במגוון נושאים הקשורים לידיעת הארץ‪ ,‬העם והמדינה‪ .‬במהלך הקורס הם יוצאים ליותר מ‪80-‬‬ ‫ימי סיור ברחבי הארץ ולומדים להדריך באתרי התיירות של מדינת ישראל‪ .‬רבים מבוגרי התוכנית‬ ‫עברו בהצלחה את בחינות הרישוי של משרד התיירות ועובדים כמורי דרך פעילים עם קבוצות של‬ ‫תיירים – ישראלים ומרחבי העולם‪.‬‬ ‫קורס מדריכי טיולים לחו״ל בריכוזו של דוד אלטמן‪ ,‬מורה ותיק במכללה ומורה דרך מוסמך בארץ‬ ‫ובחו״ל‪ ,‬נלמד במכללה יותר מ‪ 10-‬שנים‪ .‬במסגרת הקורס לומדים את תורת ההדרכה‪ ,‬בניית תוכניות‬ ‫טיול ועבודה עם קבוצות‪ ,‬כמו גם את עולם התוכן של הדרכה בחו״ל (אמנות‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬דתות‪,‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה של ארצות העולם ועוד)‪ .‬התלמידים יוצאים לחו״ל‪ ,‬לטיול סטאז׳‪ ,‬שבו הם‬ ‫מתרגלים את כל הלימוד התיאורטי בכיתה‪ .‬בעזרת שיתוף פעולה פורה עם חברת ׳אשת טורס׳‪,‬‬ ‫רבים מבוגרי הקורס נקלטים מדי שנה בעבודה בתחום הדרכת טיולים ומשמשים כמדריכים פעילים‬ ‫לקבוצות ברחבי העולם‪ .‬בשנת הלימודים תשע״ד מציע בית‪-‬הספר לבוגריו אפשרות להתמחות‬ ‫בהדרכת טיולים במזרח אסיה ובפולין‪.‬‬ ‫תחומי האתגר‬ ‫בתחומי האתגר מכשיר בית‪-‬הספר‪:‬‬ ‫• •מנחים לסדנאות שטח בשיטת ‪Outdoor Training‬‬ ‫‪168‬‬

‫• •מדריכים לטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע‬ ‫• •מדריכים לגלישה מִצוקים‬ ‫• •מדריכים לרכבי שטח ‪44‬‬ ‫• •מדריכים להובלת קבוצות והדרכת טיולים באופני שטח‬ ‫• •מדריכי הישרדות‬ ‫• •מנהלי מתחמי חבלים אתגריים ועוד‪.‬‬ ‫המרכז ללימודי פנאי אתגרי‬ ‫בשנת הלימודים תשע״ד הוקם לראשונה‪ ,‬במסגרת בית‪-‬הספר‪ ,‬המרכז ללימודי פנאי אתגרי‪.‬‬ ‫בתוכנית להכשרת מומחים לפנאי אתגרי‪ ,‬הנמשכת שנתיים (יום בשבוע)‪ ,‬לומדים השנה כעשרים‬ ‫תלמידים (זוהי שנתם הראשונה)‪ .‬מטרת התוכנית היא להכשיר אנשי מקצוע להוביל‪ ,‬לתכנן ולפתח‬ ‫תוכניות הכוללות פעילויות שטח ואתגר‪ .‬בוגרי התוכנית יוכלו להשתלב בעבודה עם קבוצות במגזר‬ ‫החינוכי או הפרטי והעסקי וכן להוביל תוכניות של טיפול בטבע‪ .‬במהלך הלימודים יוסמכו התלמידים‬ ‫בחמישה תחומים‪ :‬הנחיית סדנאות שטח‪ ,‬מדריכי הישרדות‪ ,‬מפעילי פארק חבלים אתגרי ומנחי‬ ‫מסעות חניכה אתגריים‪ .‬בשנה השלישית יוכלו הבוגרים להתמחות בתחומים נוספים כגון גלישה‬ ‫מִצוקים‪ ,‬פעילות ימית והדרכת טיולי אתגר בחו״ל‪ .‬תוכנית לימודים מסוג זה היא ייחודית וראשונית‬ ‫בארץ‪ ,‬ומתבססת על תוכניות לימוד אקדמיות ללימודי פנאי הקיימות בעולם‪.‬‬ ‫מובן שאין די בלמידה תיאורטית בכיתה‪ .‬התוכנית כוללת למידה התנסותית וחווייתית בדרך‬ ‫‪169‬‬

‫פעילה‪ ,‬וחלק ניכר של הלימוד מבוצע בשטח‪ ,‬באתרים שונים ברחבי הארץ‪ .‬הוא כולל פעילות ימית‪,‬‬ ‫פעילות גלישה‪ ,‬טיפוס‪ ,‬ניווט‪ ,‬פעילות במתחמי חבלים אתגריים‪ ,‬טיולים רגליים ואף טיולים בחו״ל‬ ‫כחלק מתוכניות ההכשרה‪ .‬בית‪-‬הספר חורט על דגלו את עקרונות התיירות האקולוגית ומחנך את‬ ‫תלמידיו לשמירה על הטבע והסביבה‪.‬‬ ‫נוסף למנהלת בית‪-‬הספר וצוות המשרד כולל צוות בית‪-‬הספר את דוד אלטמן‪ ,‬היועץ האקדמי‪,‬‬ ‫רכזים מקצועיים בכל תחומי הלימוד ומרצים ומדריכים מקצועיים רבים‪ ,‬חלקם אנשי אקדמיה‬ ‫וחלקם אנשי מקצוע בתחום ההדרכה‪ ,‬הטיפול וההנחיה‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר לרפואה משלימה‬ ‫מנהלת בית‪-‬הספר‪ :‬גילית שטיינר; מנהל אקדמי‪ :‬רפי קרסו‬ ‫\"‪ – \"Medi Win‬בית‪-‬הספר ללימודי רפואה משלימה במכללה האקדמית בוינגייט‪ ,‬מכשיר מורים‬ ‫ומטפלים ומציע תוכניות לימודים ברפואה משלימה ברמה הגבוהה ביותר בארץ‪ .‬המרצים נבחרים‬ ‫בקפידה‪ ,‬והם מהמובילים בתחומם‪ .‬מנהלת ביה״ס‪ ,‬גילית שטיינר‪ ,‬היא מרצה בכירה בנטורופתיה‪,‬‬ ‫בעלת ותק של ‪ 20‬שנה בטיפול בשיטה זו‪.‬‬ ‫לרשות הסטודנטים עומד מרכז של טיפולים הוליסטיים‪ ,‬המאפשר לבוגרי המגמות השונות לצבור‬ ‫ניסיון טיפולי מעשי בתחילת דרכם המקצועית‪ .‬בסקרים שונים זכה בית‪-‬הספר לרפואה משלימה‬ ‫כמה פעמים ברציפות כבית‪-‬הספר הטוב ביותר בארץ ללימודים אלה‪.‬‬ ‫בבית‪-‬הספר מוצע מגוון רחב של קורסים ללימודי תעודה‪ ,‬החל במתכונת חד‪-‬שנתית ועד ארבע‪-‬‬ ‫שנתית‪ .‬ישנם גם קורסים קצרים יותר‪ ,‬להעשרת ארגז הכלים של המטפלים‪ ,‬הפתוחים גם לקהל‬ ‫הרחב המעוניין בהעשרת הידע‪ .‬מגוון הקורסים כולל כמה תחומים‪ :‬תחום התזונה ההוליסטית‪,‬‬ ‫רפואת המגע‪ ,‬התנועה ההוליסטית‪ ,‬רפואת הצמחים‪ ,‬האדם בסביבתו ההוליסטית‪ ,‬טיפול‬ ‫בהתמכרויות וטיפול בבעלי חיים ברפואה משלימה‪.‬‬ ‫לרשות תלמידי הקורסים עומדים אולמות המחשבים של המכללה‪ ,‬המעבדות המשוכללות ביותר‬ ‫והספרייה – מהגדולות והמקיפות בארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם זכאים לקבל תעודת סטודנט בין‪-‬לאומית‬ ‫המעניקה הטבות רבות‪ .‬אל בית‪-‬הספר פונים מוסדות ומעסיקים מהשורה הראשונה בתחום‪,‬‬ ‫ומציעים עבודות לבוגרים שלנו‪ ,‬כל זאת בזכות שמו הטוב של בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫מסגרות לימודים רב‪-‬שנתיות‬ ‫בית‪-‬הספר ללימודי תעודה והשתלמויות מכשיר סטודנטים גם במסגרת לימודים של שלוש עד‬ ‫ארבע וחצי שנים‪:‬‬ ‫‪170‬‬

‫לימודי הכשרת מטפלים באוסטיאופתיה‬ ‫• •היקף הלימודים הוא מהגבוהים בארץ – כ‪ 2,800-‬שעות לימוד ב‪ 4.5-‬שנים‪ .‬הלימודים מתקיימים‬ ‫פעמיים בשבוע‪ ,‬ובמהלך השנה מתקיימות ימי סדנה מרוכזים‪.‬‬ ‫• •הלימודים כוללים הרצאות הניתנות ע״י אורחים מחו״ל וצוות מרצים בכיר המעניק לסטודנטים‬ ‫כלים לטיפול בבעיות רבות ומגוונות‪ .‬הטיפולים באוסטיאופתיה נעשים בהשגחת מורים‬ ‫ומפקחים המתמחים בתחום‪ ,‬והקליניקות (שבהן מקבלים מטופלים פעמיים בשבוע) גדושות‬ ‫במטופלים‪.‬‬ ‫• •כדי לקבל כלים נוספים לטיפול מחויבים הסטודנטים ליטול חלק בקורס של אחד ממקצועות‬ ‫המגע כמו עיסוי‪ ,‬רפלקסולוגיה וכיו״ב‪.‬‬ ‫התוכנית מוכרת על‪-‬ידי האיגוד המקצועי לאוסטיאופתיה בישראל‪ ,‬והתעודה המוענקת בסיום‬ ‫הקורס היא ״מטפל מוסמך באוסטיאופתיה \"‪ \"D.O.‬מטעם \"‪ – \"Medi Win‬בית‪-‬הספר לרפואה‬ ‫משלימה במכללה‪ ,‬ומטעם ״המכון הישראלי ללימודי אוסטיאופתיה״‪.‬‬ ‫המגמה ללימודי נטורופתיה‬ ‫• •המגמה הארבע‪-‬שנתית‪ ,‬בניהולה של גילית שטיינר‪ ,‬היא מהמובילות בארץ בתחום התיאורטי‬ ‫והמעשי כאחד‪ .‬על כך מעידים הסטודנטים והבוגרים שלנו‪ ,‬המשתלבים במרכזים גדולים‪,‬‬ ‫במעבדות לפיתוח תוספי מזון ותזונה ותרופות הומאופתיות‪ ,‬בבתי טבע ובייעוץ בתזונה‬ ‫ובנטורופתיה לגופים פרטיים וציבוריים‪.‬‬ ‫• •נושאי הלימוד‪ :‬צמחי מרפא‪ ,‬הרבולוגיה‪ ,‬ארומתרפיה‪ ,‬תזונה הוליסטית וקלינית‪ ,‬אכילה רגשית‪,‬‬ ‫תזונה לפי סוג דם‪ ,‬שיטות אבחון וטיפול כמו אירידיולוגיה וכל הקשור ללימודי רפואה מערבית‬ ‫כמו מבנה גוף האדם‪ ,‬פתולוגיות‪ ,‬בדיקות מעבדה ופרמקולוגיה‪.‬‬ ‫• •מעבר למקצועות הנטורופתיה מחויבים הסטודנטים לעבור קורס של שנה באחד ממקצועות‬ ‫המגע‪ :‬שיאצו‪ ,‬רפלקסולוגיה‪ ,‬עיסוי וסו‪-‬ג׳וק‪.‬‬ ‫• •קורסים נוספים‪ :‬יחסי מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬מודעות והעצמה‪ ,‬ניהול וקידום עסקי ועוד‪.‬‬ ‫התוכנית מוכרת על‪-‬ידי ״האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית״‪ .‬בסיום הלימודים‬ ‫מוענקת לעומדים בדרישות תעודת ״מטפל מוסמך בנטורופתיה \"‪ .\"N.D.‬כמו כן‪ ,‬מוענקות תעודות‬ ‫עבור כל מקצוע שנלמד במסגרת המגמה (בתחומים שבהם ניתנות תעודות למסיימים)‪.‬‬ ‫המגמה ללימודי תזונה הוליסטית‬ ‫• •במגמה זו לומדים הסטודנטים – במהלך שלוש שנים ובתדירות של פעמיים בשבוע – את‬ ‫מקצוע התזונה ההוליסטית‪ ,‬שהרי לתזונה חשיבות רבה במניעה ובטיפול במחלות‪ ,‬הן על‪-‬ידי‬ ‫תזונה נכונה והן ע״י תוספי ויטמינים‪ ,‬מינרלים וצמחי מרפא‪.‬‬ ‫• •במגמה מכשירים את הסטודנטים בגישות שונות לניקוי רעלים מהגוף‪ ,‬שיקומו של הגוף‪,‬‬ ‫הבראתו ושימור בריאותו לאורך שנים‪.‬‬ ‫‪171‬‬

‫• •הסטודנטים לומדים את מקצועות הרפואה המערבית‪ ,‬המסייעים בהבנת גוף האדם‪ ,‬כולל‬ ‫פתולוגיה‪ ,‬פיזיולוגיה‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬פרמקולוגיה וביוכימיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מקבלים הכשרה‬ ‫מקצועית בקורסים כמו יחסי מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬ניהול וקידום עסקי‪ ,‬מודעות והעצמה אישית‪.‬‬ ‫• •עמידה בדרישות הקורס (ולאחר סטאז׳) מקנה לסטודנטים תעודת ״מטפל מוסמך בתזונה‬ ‫הוליסטית״ וכן תעודת ״הרבולוג״‪.‬‬ ‫התוכנית מוכרת על‪-‬ידי ״האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית״‪.‬‬ ‫קורס מורים לפלדנקרייז‪ .‬טריינרית‪ :‬רחל אלעזר‬ ‫בית‪-‬הספר להסמכת מדריכים ומאמנים בספורט‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר‪ :‬איציק בן‪-‬מלך‬ ‫המכללה האקדמית בוינגייט מכשירה מדריכים ומאמנים במסגרת בית‪-‬הספר להסמכת מדריכים‬ ‫ומאמנים בספורט‪ ,‬על‪-‬פי חוק הספורט‪ .‬ההכשרה נעשית בהתאם לדרישות ולנהלים קפדניים של‬ ‫משרד הספורט‪ ,‬המאשר את התוכניות המקצועיות‪ ,‬המרצים והמדריכים בקורסים והמתקנים‪.‬‬ ‫הקורסים מתקיימים בכל ענפי הספורט התחרותיים המוכרים במשרד הספורט וכן הדרכה בחדרי‬ ‫כושר‪ ,‬הדרכת אירובי והדרכה באומנויות לחימה‪ .‬משתתפים בקורסים סטודנטים מהמכללה ואף‬ ‫מחוצה לה‪ ,‬המעוניינים בהכשרה ובהסמכה‪ ,‬מרביתם ספורטאי עבר או בעלי רקע ספורטיבי‪.‬‬ ‫כ‪ 80%-‬מהסטודנטים של המכללה מוסמכים‪ ,‬במהלך לימודיהם‪ ,‬כמדריכים בענפי הספורט השונים‬ ‫(ראה להלן)‪ ,‬ועוד כ‪ 40%-‬זוכים לתואר ״מאמן מוסמך״ בענף ספורט הקרוב ללבם‪ .‬המכללה מקפידה‬ ‫על רמת לימודים גבוהה ומקיימת הכשרה והשתלמויות רבות למרצים ולמדריכים בקורסים השונים‪.‬‬ ‫הקורסים נערכים הן במכללה עצמה והן ביחידות ללימודי חוץ של בתי‪-‬הספר להשתלמויות ברחבי‬ ‫‪172‬‬

‫הארץ‪ .‬כדי לאפשר עדכון והעשרה לבוגרים שסיימו את לימודיהם מקיימת המכללה השתלמויות‬ ‫וכנסים רבים לבוגרים ומקפידה על הכנת חומר מקצועי מעודכן ועשיר למשתתפים‪.‬‬ ‫להלן הקורסים להסמכת מאמנים ומדריכים בספורט‪:‬‬ ‫• •ענפים תחרותיים‪:‬‬ ‫מקצועות הכדור‪ :‬כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬כדוריד‪ ,‬רוגבי‪ ,‬טניס‬ ‫אחרים‪ :‬שחייה‪ ,‬רכיבה על סוסים‪ ,‬גלישה מצוקים‪ ,‬טריאתלון‪ ,‬שייט‪ ,‬אקרובטיקה‪ ,‬התעמלות‬ ‫מכשירים‪ ,‬אתלטיקה‪.‬‬ ‫• •ענפים לא תחרותיים‪ :‬מדריכי כושר ובריאות (חדר כושר)‪ ,‬מחול אירובי‬ ‫• •מקצועות קרב‪ :‬ג׳ודו‪ ,‬טאקוונדו‪ ,‬אמנויות לחימה ‪ -‬בסיס‬ ‫• •קורסי מאמנים‪ :‬כדורעף‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדוריד‪ ,‬שחייה‪ ,‬כדורגל‪ ,‬ג׳ודו‬ ‫• •קורסי מדריכים ומאמנים במסגרת התאחדות ״אילת״ – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי‬ ‫לא אולימפי‪ :‬פטנק‪ ,‬משיכת חבל‪ ,‬ריקודים סלוניים‪ ,‬גלישת גלים‪ ,‬פוטבול‪ ,‬סופטבול‪ ,‬סקי מים‪,‬‬ ‫אושו‪ ,‬גלגיליות‪ ,‬ג׳יו‪-‬ג׳יטסו‪ ,‬טיפוס ספורטיבי‪ ,‬ניווט‪ ,‬קיק בוקס‪ ,‬קראטה‪.‬‬ ‫כנס ״אירובי בוינגייט״‬ ‫בית‪-‬הספר לניהול אבטחה וחירום‬ ‫מנהל בית‪-‬הספר‪ :‬ניר רן‬ ‫בהקמת בית‪-‬הספר לניהול אבטחה וחירום שמה המכללה לעצמה מטרה‪ :‬להנחיל את הידע העדכני‬ ‫ביותר והניסיון העשיר שנרכש בישראל ובעולם לכל העוסקים בתחום האבטחה והחירום במדינת‬ ‫‪173‬‬

‫ישראל – בדגש על מנהלים במגזר האזרחי‪ ,‬הציבורי והעסקי‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר הוקם בשנת ‪ ,2007‬והוא עוסק בהכשרת מנהלי אבטחה וקציני ביטחון במגזר הציבורי‬ ‫והפרטי למילוי תפקידם בשגרה ובחירום‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהכנת גופים ציבוריים‪ ,‬חברות‪ ,‬ארגונים ותושבים‬ ‫להתמודדות עם מצבי חירום קיצוניים‪ ,‬תוצאה של אסונות טבע או מעשה ידי אדם‪ .‬שני הנושאים‬ ‫– אבטחה וחירום – עוסקים בתחום שהוא החשובים ביותר לקיומם של הפרט והחברה – היכולת‬ ‫להתקיים בביטחון והיכולת לשרוד במצבי חירום‪ .‬האבטחה משולבת בפעילותן‪ ‬של כל המערכות‬ ‫הממלכתיות ומרבית הארגונים הציבוריים והאזרחיים‪ ,‬ויש לה תפקיד ממשי במימוש יכולתם‬ ‫למלא את ייעודם‪.‬‬ ‫מקצוע האבטחה במגזר האזרחי‬ ‫בישראל היה תחום האבטחה כמקצוע נחלתם הבלעדית כמעט של שירותי הביטחון‪ ,‬במסגרת‬ ‫אחריותם לביטחון של נכסים ומוסדות‪ ,‬נוכח איומים וניסיונות חוזרים ונשנים של ארגוני טרור‬ ‫לפגוע בכל סמל המזוהה עם מדינת ישראל בארץ ובחו״ל (תעופה‪ ,‬וספנות‪ ,‬שגרירויות ונציגויות‪,‬‬ ‫אישים ומשלחות וכיו״ב)‪ .‬הידע והניסיון הרב שהצטברו איפשרו לבצע את האבטחה כשירות‬ ‫המשתלב בפעילות הארגון ומותאם למטרותיו‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בעקבות גלי הפיגועים בעשורים האחרונים התברר שמקצוע האבטחה לא הונחל באותה‬ ‫יעילות במגזר האזרחי‪ .‬מערכי אבטחה אינם מותאמים במדויק לאופיים ולצרכיהם של הגופים‬ ‫המאובטחים‪ .‬קיימים ליקויים רבים‪ ,‬ולא מתקיימים תהליכים של בקרה‪ ,‬ביקורת והפקת לקחים‪.‬‬ ‫במגזר האזרחי‪ ,‬עיקר ההתמודדות היא מול איומים של עבריינות‪ ,‬ונדליזם וסדר ציבורי‪ ,‬ועל‬ ‫האבטחה לתת מענה למכלול השלם של איומים אלה‪ .‬הנהנה הראשון מתהליך ההכשרה של מנהל‬ ‫האבטחה הוא הארגון המעסיק אותו‪ ,‬שלא זו בלבד שלאחר הקורס רמת מוכנותו לשעת חירום‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬הוא אף נהנה מרמת ניהול גבוהה יותר‪ ,‬מניצול אפקטיבי יותר של משאביו ומשירות‬ ‫טוב יותר עבור עובדי הארגון והקהל הבא בשעריו‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר לניהול אבטחה וחירום מעמיד לרשות החניכים ומשתתפי הקורסים את הידע העדכני‬ ‫ביותר בתחום האבטחה‪ ,‬החירום והניהול‪ ,‬את שיטות ההדרכה המתקדמות ביותר ואת המרצים‬ ‫והמדריכים המנוסים והבקיאים ביותר‪ .‬המנהל‪ ,‬בוגר קורס מנהלי אבטחה במכללה‪ ,‬יוכל לתכנן‪,‬‬ ‫להקים ולנהל מערך אבטחה יעיל המותאם במדויק לצרכים ולמטרות של הארגון שהוא משרת‪ .‬בכך‬ ‫הוא לא רק יעלה את רמת האבטחה בארגונו אלא גם יפחית את ההוצאות בגינה ויתרום לתדמית הארגון‪.‬‬ ‫הקורסים בבית‪-‬הספר‬ ‫בתוך פחות משנתיים לאחר הקמת בית‪-‬הספר הוחלו על‪-‬ידי המשרד לביטחון פנים ומשטרת‬ ‫ישראל נהלים המחייבים את מנהלי האבטחה לעבור הכשרה מתאימה במכללה‪ ,‬שאושרה והוסמכה‬ ‫לכך מטעמם‪.‬‬ ‫‪174‬‬

‫• •בית‪-‬הספר מעביר קורסים לניהול אבטחה‪ ,‬ניהול אבטחה בכיר‪ ,‬מהימנות עובדים‪ ,‬אבטחת מידע‪,‬‬ ‫מודיעין עסקי תחרותי והשתלמויות בתחום טכנולוגיות האבטחה‪ ,‬הפעלת מוקדים מבצעיים וכיו״ב‪.‬‬ ‫• •פלח משמעותי בפעילות היא מול לקוחות בחו״ל‪ ,‬והיא כוללת מגוון שירותים רחב‪ :‬קורסי‬ ‫הכשרה למאבטחים (נוסף לקורסים הנ״ל)‪ ,‬לרבות פרקי אימון ולחימה עם נשק ובלעדיו‪,‬‬ ‫תרגילים טקטיים ועוד‪ .‬אנשי בית‪-‬הספר העבירו הכשרות ואימונים בארץ ובחו״ל לקבוצות‬ ‫ממדינות שונות‪.‬‬ ‫• •בתחום ההיערכות לחירום מעביר בית‪-‬הספר הכשרות שונות‪ ,‬שמטרתן לאפשר לאוכלוסייה‬ ‫ולארגונים היערכות ומוכנות למצבים של אסון טבע כגון רעידת אדמה‪ ,‬אסון טכנולוגי כמו‬ ‫התפרצות של חומרים מסוכנים או למצבי חירום בעורף בעת מלחמה‪.‬‬ ‫לצד העברת הידע המקצועי והניהולי לשורה ארוכה של בוגרים מהגופים המובילים במשק‪ ,‬נוסח‬ ‫בבית‪-‬הספר ״הקוד האתי של האבטחה״‪ ,‬ופורסמו על‪-‬ידי סגל בית‪-‬הספר מאמרים וכתבות בכתבי‬ ‫עת ובאתרי אינטרנט‪ .‬בית‪-‬הספר שומר על קשר עם בוגריו ועומד לרשותם בכל עת למתן ייעוץ‬ ‫בנושאים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫המרכז לרפואה ולמתודיקה בספורט‬ ‫מנהל המרכז‪ :‬איציק בן‪-‬מלך‬ ‫המרכז עוסק בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מעקב ובקרה בתהליך אימונים ותחרויות‪:‬‬ ‫• •מבדקי יכולת גופנית וקואורדינטיבית‪ :‬מבדקים לספורטאי הישג‪ ,‬לנבחרות‪ ,‬לקבוצות ספורט‬ ‫בכל הגילים וכן לשופטי כדורגל‪ .‬על‪-‬פי תוצאות המבדקים מכינים במרכז סיכום‪ ,‬ניתוח‬ ‫ומסקנות תוך שימוש בתוכנת מחשב ייחודית‪.‬‬ ‫• •מבדקים במעבדות ע״י מומחים בתחומי רפואה‪ ,‬מתודיקה ועוד‪ .‬אלה מיועדים לספורטאים‬ ‫בכירים‪ ,‬לנבחרות‪ ,‬לקבוצות ולארגונים העוסקים בפעילות גופנית; מעקבים בעזרת מומחים‬ ‫תוך שימוש במעבדות המכללה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬פרויקטים של אורח חיים בריא‪ :‬בשנים האחרונות התמחה המרכז בתכנון‪ ,‬ביצוע‪ ,‬מעקב ובקרה‬ ‫לאורח חיים בריא‪ .‬הפרויקט העיקרי מבוצע במסגרת משרד הביטחון בהשתתפות ‪1,000-200‬‬ ‫קצינים ונגדים בצבא קבע‪ 40-20 ,‬יחידות בצה״ל – בכל רחבי הארץ‪ .‬הפרויקט כולל פעילות‬ ‫גופנית מודרכת‪ ,‬ליווי ע״י תזונאית‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬כנסים והנחיות מקצועיות ומדעיות ועוד‪ .‬במקביל‬ ‫נערך פרויקט ״רצים ב‪2-‬״‪ ,‬המתקיים בימי ו׳ בשישה מרכזים בארץ‪ ,‬בהשתתפות כ‪ 500-‬קצינים‬ ‫ובני‪/‬ות זוגם‪.‬‬ ‫‪3 .3‬קורסים ייחודיים‪ :‬המרכז מציע קורסי העשרה והסמכה בתחומים‪ :‬״ניהול בכיר בספורט״‪,‬‬ ‫‪175‬‬

‫״תקשורת ספורט״‪ ,‬״פסיכולוגיה של הספורט״‪ ,‬״התמחות בתורת האימון״ וקורסים ייחודיים‬ ‫לכושר גופני‪ .‬הקורסים נחשבים לאיכותיים מבין ההיצע הקיים בארץ‪ ,‬ומשתתפים בהם בעלי‬ ‫תפקידים בכירים בישראל‪.‬‬ ‫‪4 .4‬השתלמויות‪ ,‬כנסים‪ ,‬ימי עיון וסדנאות‪ :‬המרכז מקיים השתלמויות‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬סדנאות וכנסים‬ ‫רבים בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫• •פעילות גופנית‬ ‫• •ספורט תחרותי‬ ‫• •ספורט הישגי‬ ‫• •כושר גופני‬ ‫• •ספורט קבוצתי וענפים אישיים‬ ‫• •היבטים מדעיים‪ ,‬רפואיים ומתודיים‪.‬‬ ‫מדי שנה מתקיימים ‪ 12-10‬אירועים‪ ,‬שאליהם מוזמנים ‪ 8-6‬מומחים מחו״ל‪ ,‬ומשתתפים בהם‬ ‫כ‪ 2,500-‬מאמנים ובעלי תפקידים בתחום הספורט‪.‬‬ ‫‪176‬‬

‫קונגרסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫אורי גולדבורט‪ ,‬דבורה הלרשטיין‪ ,‬רוני לידור‬ ‫בכל שנות קיומה שאפה המכללה האקדמית בוינגייט לחזק את היסודות האקדמיים של תוכניות‬ ‫הלימודים שלה ובמקביל – לטפח את הפעילות המחקרית של אנשי הסגל‪ .‬החל באמצע שנות‬ ‫השמונים ובשנים לאחר מכן נטמע תהליך האקדמיזציה בוינגייט (מעבָר מתוכנית לימודים‬ ‫תלת‪-‬שנתית לתוכנית ארבע‪-‬שנתית המקנה תואר ראשון)‪ ,‬כמו גם במכללות אקדמיות אחרות‬ ‫המכשירות סטודנטים להוראה‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית בוינגייט אירחה מרצים וחוקרים מחו״ל כדי לקדם עשייה מחקרית בקרב‬ ‫חברי הסגל שלה ולחזק שיתופי פעולה בין חוקרי המכללה לבין עמיתיהם מחו\"ל‪ .‬ביקורי המרצים‬ ‫בארץ נוצלו גם למתן הרצאות לסטודנטים‪ ,‬בעיקר לתלמידי שנים ג׳ ו‪-‬ד׳‪ .‬חברי הסגל מצידם החלו‬ ‫להשתתף בקונגרסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬שבהם הציגו את ממצאי מחקריהם ואף הוזמנו לאוניברסיטאות‬ ‫בחו״ל כדי לקדם פרויקטים מחקריים‪ ,‬להרצות ולשתף פעולה עם עמיתיהם ממדינות אחרות‪ .‬חלק‬ ‫מחברי הסגל החל להיות פעיל גם בהנהלות של ארגונים מדעיים בין‪-‬לאומיים שונים‪ ,‬המתמקדים‬ ‫במדעי הספורט והתנועה‪ .‬פעילות בין‪-‬לאומית זו הכשירה את הקרקע לארגון קונגרסים בינ״ל במכללה‪.‬‬ ‫בפרק זה יוצגו קונגרסים בין‪-‬לאומיים שהתקיימו במכללה לאורך השנים‪ .‬יתוארו בקצרה כמה‬ ‫מהם‪ ,‬שארגנה המכללה עבור ארגונים מדעיים בין‪-‬לאומיים שונים‪ ,‬ולאחר מכן יוצגו בהרחבה שני‬ ‫הקונגרסים הבין‪-‬לאומיים הראשונים שיזמה וארגנה המכללה ב‪ 2010-‬וב‪ ,2012-‬בשיתוף פעולה‬ ‫עם גופים נוספים בישראל‪ .‬ארגון של קונגרס בין‪-‬לאומי אחת לשנתיים מבטא את היוזמה של‬ ‫הנהלת המכללה והמועצה האקדמית העליונה שלה לחזק את הפעילות האקדמית‪-‬מחקרית ואת‬ ‫הקשר של חוקריה עם עמיתים‪-‬חוקרים מחו\"ל‪.‬‬ ‫שנות התשעים‪ :‬קונגרסים בין‪-‬לאומיים בחסות ארגונים מדעיים‬ ‫מעורבותם של חברי סגל בארגונים מדעיים בין‪-‬לאומיים באה לידי ביטוי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בפניית‬ ‫ההנהלות של ארגונים אלו למכללה לארגן עבורם את הכנס הבין‪-‬לאומי שלהם‪ .‬ארגונים אלו הכירו‬ ‫ביכולות של המכללה ואנשי הסגל שלה לארגן קונגרסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬תוך שמירה על רמה מדעית‬ ‫גבוהה של תוכנית הכנס‪ ,‬כזו שתאפשר למשתתפיו ליהנות מחוויה אקדמית מעשירה ותורמת‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬במהלך שנות התשעים התקיימו במכללה כמה קונגרסים בין‪-‬לאומיים בחסות ארגונים‬ ‫מדעיים שונים‬ ‫• •בשנת ‪ 1993‬ארגנה המכללה את הקונגרס הבין‪-‬לאומי של ה‪Federation Internationale-‬‬ ‫‪177‬‬

‫‪ ,(FIEP) D’Education Physique‬שנושאו המרכזי היה ״פעילות גופנית במעגל החיים״‪.‬‬ ‫• •ב‪ 1996-‬ארגנה המכללה את הקונגרס הבין‪-‬לאומי השני בנושא הכשרת מורים שמרנות‪,‬‬ ‫התפתחות וחדשנות‪ ,‬בחסות משרד החינוך ומכון מופת‪.‬‬ ‫• •ב‪ 1997-‬נערך קונגרס בין‪-‬לאומי נוסף במכללה – הכנס הבין‪-‬לאומי התשיעי של ה‪International-‬‬ ‫‪ Society of Sport Psychology‬בנושא ״‪Innovations in Sport Psychology: Linking Theory‬‬ ‫‪.\"and Practice‬‬ ‫מאות משתתפים מחו\"ל ומאות מישראל נטלו חלק בקונגרסים הללו‪ .‬הם אורגנו היטב תוך ניצול‬ ‫מרבי של אולמות ההרצאות ומתקני הספורט של המכללה ושל מכון וינגייט‪ .‬בצד התוכנית‬ ‫האקדמית זכו המשתתפים‪ ,‬בעיקר אלו מחו\"ל‪ ,‬להכיר את הארץ באמצעות סיורים שאורגנו להם‬ ‫ושלוו בהדרכה ובמתן הסברים על ההיסטוריה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ 2010‬ו‪ :2012-‬קונגרסים בין‪-‬לאומיים בשיתוף מכון וינגייט‬ ‫מאז תחילת פעולתה של המועצה האקדמית העליונה במכללה‪ ,‬בשלהי שנת ‪ ,2000‬התעצמה‬ ‫ההבנה וגם הצורך בצעד שיקרב את ההתערות בחזית פעילות אקדמית בין‪-‬לאומית‪ .‬כמו בכל רעיון‬ ‫מורכב הדורש הכנות רבות נדרש זמן לא מבוטל לתרגם את המחשבה לשפת מעשה‪ .‬הומלץ ליזום‬ ‫ארגון של קונגרס בין‪-‬לאומי מדי שנתיים בנושאים שונים הקשורים בפעילות גופנית ובספורט‪.‬‬ ‫אפשר לראות זאת כשדרוג מסורת של קונגרסים בין‪-‬לאומיים קודמים‪ .‬בסוף שנת ‪ 2008‬הוקמו‬ ‫שתי ועדות – ועדה מדעית שהגתה את הרעיון והרכב הנושאים וועדה מארגנת שביצעה את‬ ‫הצעדים הנדרשים לקביעת סדרים‪ ,‬מיקומים ותיאום עם גופים נוספים בארגון‪ .‬בראש הוועדה‬ ‫המדעית בשני הקונגרסים הראשונים‪ ,‬בשנים ‪ 2010‬ו‪ ,2012-‬עמד המחבר הראשון של פרק זה‪,‬‬ ‫בראש הוועדה המארגנת עמד יואב מקל (ב‪ 2012-‬פעלה בצמוד אליו איילת דונסקי‪ ,‬שגם נקבעה‬ ‫כמחליפתו בתפקיד זה לקראת קונגרס ‪ .)2014‬המחברת השנייה של פרק זה כיהנה כמזכירת‬ ‫הקונגרס הראשון‪ .‬יעל ללצ׳וק מילאה את תפקיד המתאמת בקונגרס הראשון ומזכירת הקונגרס‬ ‫השני‪ .‬אנשי המכללה עמדו אמנם בראש הוועדות הרלוונטיות והיו אחראים לרוב התכנון‪ ,‬אך הרכבי‬ ‫הוועדות נקבעו מתוך שילוב מכון וינגייט בארגון המטלות העיקריות של הקונגרס‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫התווספה גם שותפות מסוימת עם בית החולים \"מאיר\" בכפר סבא ועם הוועד האולימפי הישראלי‪.‬‬ ‫קונגרס וינגייט הראשון ב‪2010-‬‬ ‫שתי הישיבות הראשונות של הוועדה המדעית התקיימו במכללה בחודש ינואר‪ .‬היענות החוקרים‬ ‫מחו\"ל ומידת העניין של חוקרים ישראלים‪ ,‬מורים ואנשי חינוך גופני היו בחזקת חידה‪ .‬הסוגיות‬ ‫העיקריות שעלו בישיבות היו – איך תופרים תוכנית נכונה? כמה תֶמֹות עיקריות בוחרים? האם‬ ‫‪178‬‬

‫להתמקד בשניים‪-‬שלושה נושאים עיקריים או להרחיב? האם לקיים את הקונגרס בזמן הלימודים‬ ‫או בסיומם? ועוד‪.‬‬ ‫בדיוני הוועדה המארגנת עלו נושאים כמו ענייני תקציב ורכיביו‪ ,‬מתקנים‪ ,‬תחבורה‪ ,‬קייטרינג ועוד‪.‬‬ ‫לרבים הייתה זו הפעם הראשונה בארגון מפעל מורכב בסדר גודל זה‪ .‬היו שעות של תקווה ושעות‬ ‫של ספק גדול‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬חיים קאופמן ומנפרד לֶמֶר (מאוניברסיטת הספורט הגרמנית קלן‪ ,‬שמידיד‬ ‫מושבע של ישראל הפך במרוצת השנים לשלושה‪-‬רבעים ישראלי) הביאו את ההצעה לספח‬ ‫לכנס שלנו את האגודה הבין‪-‬לאומית לחקר ההיסטוריה של החינוך הגופני והספורט )‪.(ISHPES‬‬ ‫נשיאת הארגון‪ ,‬אנט הופמן מגרמניה‪ ,‬צורפה רשמית לוועדה המדעית‪ .‬בסופו של דבר הגיעו ארצה‬ ‫כ‪ 35-‬מחברי ה‪ ISHPES-‬וקיימו את תוכניתם ”‪”Sport and State: A controversial relationship‬‬ ‫במקביל‪ ,‬עובדה שהעשירה את מגוון הנושאים ואת הנוכחות בקונגרס‪ .‬‬ ‫במפגשים של הוועדה המדעית נקבעה מסגרת של שמונה נושאים עיקריים למושבים ולא‬ ‫נושא בודד‪ ,‬וזאת כדי להותיר מקום לרבגוניות‪ .‬הנושאים שהועדפו היו פעילות גופנית בילדות‬ ‫ובהתבגרות; פעילות גופנית‪ ,‬גיל ובריאות; היבטי בריאות הציבור של פעילות גופנית לאורך החיים;‬ ‫היבטים התנהגותיים בניהול ספורט; גישת מערכות מורכבות לספורט ולפעילות (נושא שלא‬ ‫התממש בסופו של דבר); פעילות גופנית וגנטיקה; יישום מדעִי בספורט תחרותי ו‪-‬פעילות גופנית‪,‬‬ ‫ספורט ותזונה‪ .‬המועד שנקבע היה תחילת יוני ‪ ,2010‬מה שהקל על מרצים מחו\"ל הקשורים‬ ‫בתוכנית לימודים מקומית‪ .‬בדיעבד התברר שצמידות לכנס ה‪ ACSM-‬האמריקני היוותה בעיה מסוימת‪.‬‬ ‫במפגשי הוועדה הוחלט כי בכל תחום עיקרי יהיה נואם מרכזי‪ ,‬כולל שישה שיוזמנו מחו\"ל‪ .‬לאחר‬ ‫מומ עם מומחים בחו\"ל ועל סמך מגוון שיקולים הוזמנו והגיעו בסופו של דבר הגנטיקאי הקנדי‬ ‫הידוע‪ ,‬קלוד בושאר‪ ,‬וכן מרקוס ראאב מגרמניה‪ ,‬מומחה בניהול ובפסיכולוגיה של הספורט‪ ,‬סטיבן‬ ‫סווינן משוויץ‪ ,‬מומחה בתחום הנוירולוגיה ובן דייסון מאוסטרליה‪ ,‬מומחה בחינוך גופני‪ .‬משה‬ ‫צימרמן‪ ,‬חוקר ההיסטוריה הגרמנית על הצד היהודי שבה‪ ,‬נקבע כמי שייתן את ההרצאה הפותחת‪,‬‬ ‫והוא אכן ריתק את המאזינים בהצגת דברים מתוחכמת ונהירה גם יחד‪.‬‬ ‫הוצע מושב בשם פגוש את המומחה‪ ,‬ובדיעבד התברר שפגישות אלו התקבלו בברכה על‪-‬ידי‬ ‫המשתתפים בקונגרס‪ .‬הוחלט גם לקיים סימפוזיון בנושא היבטים חדשניים בספורט עם כיסא‬ ‫גלגלים‪ ,‬שאירגן שייקה הוצלר‪ ,‬בשיתוף הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אילן‬ ‫והוועד הפאראלימפי הישראלי‪ .‬השתתפו במושב זה ויקי גוזי‪-‬טולפרי מהמרכז הפאראלימפי‬ ‫האנגלי וחבייר פרס מהמרכז ללימודי ספורט כולל בספרד‪ .‬בתחילת ‪ 2010‬נוהל מומ קצר עם בית‬ ‫החולים ״מאיר״‪ ,‬שהתחייב להעניק פרס על הרצאה הטובה ביותר והפוסטר הטוב ביותר‪.‬‬ ‫בין המושבים הבולטים שהתממשו ניתן לציין (שמות המארגנים בסוגריים)‬ ‫• •פעילות גופנית בילדים ובמתבגרים (אלון אלייקים)‬ ‫• •ניהול ספורט (מיכאל בר‪-‬אלי)‬ ‫• •ספורט הישגי (יואב מקל)‬ ‫• •אימון (רוני לידור וגל זיו)‬ ‫‪179‬‬

‫• •פעילות גופנית וזיקנה (יעל נץ)‬ ‫• •תזונה וספורט (איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון)‪.‬‬ ‫במושב אקדמיות למצוינות בספורט במכון וינגייט צוינה תרומתו הרבה של עמרי ענבר (עם צאתו‬ ‫לגמלאות) לחקר הפיזיולוגיה של המאמץ והישגים ספורטיביים בכלל‪.‬‬ ‫במהלך החודשים שקדמו לכנס התקבלו כ‪ 130-‬תקצירים‪ ,‬שהוצגו בו לבסוף‪ .‬אלה הגיעו ממוסדות‬ ‫בכל העולם‪ ,‬כולל צפון אמריקה‪ ,‬מזרח ומערב אירופה‪ ,‬אוסטרליה והמזרח הרחוק‪ .‬רוב התקצירים‬ ‫עסקו בתחומי הספורט ההישגי‪ ,‬הפעילות הגופנית ובריאות הציבור‪ .‬הוצא ספר תקצירים באנגלית‬ ‫– ממוחשב ובתדפיס‪.‬‬ ‫הקונגרס‪ ,‬בהשתתפות ‪ 361‬איש מהארץ ו‪ 97-‬מחו\"ל‪ ,‬נפתח באירוע חגיגי על מדשאת המכללה‪,‬‬ ‫שכלל ברכות‪ ,‬ארוחת ערב וריקודי עם‪ .‬מעֵבר להרצאות נבנתה עבור המשתתפים גם תוכנית‬ ‫חברתית מגוונת‪ ,‬כולל טיול לים המלח ולירושלים‪ ,‬אתרים שעוררו התרגשות רבה (בעיקר עבור אלו‬ ‫שביקרו בהם לראשונה בחייהם)‪ .‬חתמה את הקונגרס ארוחת ערב חגיגית‪ ,‬שהעידה על הקשרים‬ ‫האקדמיים והחברתיים שנוצרו‪.‬‬ ‫לארגון הכנס היו שותפים גם סטודנטים מהמכללה‪ ,‬שסייעו ברישום ובקבלה‪ ,‬בהעלאת מצגות‬ ‫במושבים‪ ,‬בהתמצאות במכללה ובארגון האירועים החברתיים‪ .‬שילוב הסטודנטים במהלך הכנס‬ ‫העניק להם חוויה לימודית משמעותית‪.‬‬ ‫הקונגרס של ‪ 2010‬עבר בהצלחה‪ ,‬ולמארגניו הייתה תחושה פנימית של התעלות בזכות יכולתה‬ ‫של המכללה לקיים‪ ,‬בכוחות עצמה‪ ,‬מפגש ברמה בין‪-‬לאומית בנושא שהוא כה נדיר במסגרות‬ ‫האוניברסיטאיות בארץ‪ .‬הוא ריתק ציבור לא גדול‪ ,‬אבל מובחר‪ ,‬של אנשים מהתחומים שהוא עסק‬ ‫בהם‪ ,‬ונטע תקווה ששיתוף זה ילך ויגבר‪ .‬הוא אף יצק את היסודות הארגוניים והמקצועיים לארגון‬ ‫הבא אחריו‪ ,‬שנערך שנתיים לאחר סיומו של הקונגרס הראשון‪.‬‬ ‫בישיבת הסיכום הועלו כמה נקודות ההחלטה לקיים כנס רב‪-‬נושאי הייתה נכונה; נושא הספורט‬ ‫והאימון היה מצומצם יחסית והוחמץ; קהל היעד הוא קריטי; שיתוף הסטודנטים יכול להיות גדול‬ ‫ומהותי מכפי שהיה‪ .‬וגם – לקראת הקונגרסים הבאים יש לדון במבנה הארגוני (לשנות או לשמר);‬ ‫המועד מתאים (לימודים או פגרה); ימי השבוע המתאימים; מיקום כל פעולה; עם מי לשתף פעולה‬ ‫בארגון; מיהו קהל היעד הישראלי וכיצד מגיעים אליו‪ ,‬ואיזה שיווק לקיים בחו\"ל‪.‬‬ ‫קונגרס וינגייט השני ב‪2012-‬‬ ‫הקונגרס השני התקיים במרץ ‪ .2012‬מועד הכנס הוקדם כדי לקיימו במהלך שנת הלימודים ולאפשר‬ ‫לסטודנטים במכללה ליטול בו חלק משמעותי‪ .‬ואכן‪ ,‬רבים מהם השתתפו לראשונה בכנס מדעי‬ ‫בין‪-‬לאומי‪ ,‬נחשפו להרצאות מומחים בעלי שם בין‪-‬לאומי וגם יצרו קשרים עם סטודנטים ומרצים‬ ‫ממדינות שונות‪ .‬המפגש יצר אווירה לימודית וחברתית פורה במיוחד‪ ,‬ורבים המשיכו לשמור על‬ ‫קשרים באמצעות הרשתות החברתיות‪ .‬החלק הטקסי נערך בשיתוף הדוק עם הוועד האולימפי‬ ‫‪180‬‬

‫הישראלי במלאת ‪ 60‬שנה להשתתפותנו האולימפית‪ 40 ,‬שנה לרצח היא במינכן ו‪ 20-‬שנה לזכייה‬ ‫של ספורטאי ישראלי במדליה אולימפית ראשונה‪ .‬טקס הפתיחה נערך בכפר המכביה ואורגן על‪-‬ידי‬ ‫הוועד האולימפי‪ .‬במושב‪ ,‬שציין ‪ 20‬שנה לזכייה במדליה הראשונה‪ ,‬התקיים פאנל עם זוכת המדליה‬ ‫האולימפית הראשונה של ישראל‪ ,‬יעל ארד‪ ,‬מאמן הכדורעף אריה זלינגר‪ ,‬גור שטיינברג‪ ,‬מאמנו של‬ ‫האלוף האולימפי גל פרידמן‪ ,‬ואורח הכבוד בקונגרס‪ ,‬דיק פוסברי‪ ,‬שפתח בהרצאת אורח‪ .‬במהלך הקונגרס‬ ‫הוקרנו קטעים מסרטיו של באד גרינספן‪ ,‬הבמאי הידוע‪ ,‬שתיעד את המשחקים האולימפיים‪.‬‬ ‫במסגרת הקונגרס השני נעשו מאמצים להגדיל את מספר האנשים מ׳השטח׳‪ ,‬שאינם אנשי‬ ‫אקדמיה או הוראה‪ .‬במושב בנושא הכדורגל‪ ,‬ששילב בין אנשי שטח ואנשי מחקר‪ ,‬נטלו חלק כ‪300-‬‬ ‫מאזינים שכללו מאמני כושר‪ ,‬שחקנים ומאמני כדורגל‪ .‬קרלו קסטניה מאיטליה הציג את מחקריו‪,‬‬ ‫וסטיב סאטר‪ ,‬אחראי לפיתוח תוכניות אימון בהתאחדות האנגלית‪ ,‬הרצה בנושא אימון וטקטיקה‬ ‫במשחק‪ .‬בהמשך התקיימה סדנה מעשית‪ ,‬שבה הציג סאטר שיטות אימון ואימון לתרגול טקטי‬ ‫בכדורגל המודרני‪.‬‬ ‫שילוב נוסף בין אנשי שטח ומחקר התבטא בתחום פעילות גופנית בקרב אנשים עם פיגור שכלי‬ ‫וסוגי מוגבלות אחרים‪ ,‬בשיתוף עם קרן שלם‪ ,‬ספיישל אולימפיקס ישראל ומרכז הספורט לנכים‪.‬‬ ‫ניתנו הרצאות‪ ,‬נערכה סדנה שעסקה בהתערבות באמצעות פעילות אתגרית לבעלי מוגבלות‪,‬‬ ‫הודגם משחק פטנק למשתתפים עם פיגור שכלי ומשחק בוצ׳ה למשתתפים עם מוגבלות גופנית‪.‬‬ ‫עוד הציגו בקונגרס המרצים האורחים – ג׳ון אייבי מארה\"ב‪ ,‬מומחה ידוע בתחום תזונת הספורט‪,‬‬ ‫בריאן מרטין משוויץ‪ ,‬מומחה לבריאות הציבור‪ ,‬והניג פלסנר מגרמניה‪ ,‬מומחה להיבטים פסיכולוגיים‬ ‫של קבלת החלטות בספורט‪ .‬בתחום פסיכולוגיית הספורט התקיים מושב על‪-‬שם אמה גרון‪ ,‬מניחת‬ ‫היסוד לחקר תחום זה בארץ‪.‬‬ ‫בקונגרס השני הוגשו קרוב ל‪ 150-‬תקצירים‪ .‬בדומה לראשון‪ ,‬התמקדו רבים מהם בספורט ההישגי‪,‬‬ ‫אך גם בנושא פציעות ספורט‪ .‬מספר המשתתפים עלה ל‪ ,1,120-‬אם מונים את המשתתפים‬ ‫בסדנאות המעשיות בלבד‪ .‬שלושים ושמונה מהם היו משתתפים מחו\"ל‪.‬‬ ‫מבט קצר לעתיד‬ ‫במהלך כתיבת ספר זה מתקיימות הכנות לקונגרס וינגייט השלישי‪ ,‬שייערך ביוני ‪ .2014‬גם קונגרס‬ ‫זה יכלול נושאים ממגוון מדעי הספורט והתנועה‪ .‬הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד הכנס הם‬ ‫פעילות גופנית כאמצעי לקידום בריאות בחברה יושבנית‪ ,‬ספורט הישגי‪ ,‬טכנולוגיות חדשניות‬ ‫לסיוע בתרגול גופני ובספורט‪ ,‬ספורט אולטרה (כמו אולטרה‪-‬מרתון‪ ,‬איש הברזל)‪ ,‬פעילות גופנית‬ ‫וספורט בילדים‪ ,‬נשים בספורט‪ ,‬כלכלה ופסיכולוגיה בכדורגל והזדקנות פעילה – גישה רב‪-‬‬ ‫מערכתית לגיל השלישי והרביעי‪.‬‬ ‫המכללה תמשיך גם בעתיד לארגן קונגרסים בין‪-‬לאומיים אחת לכמה שנים‪ .‬בכך תינתן אפשרות‬ ‫לחברי הסגל להציג את תוצריהם המחקריים‪ ,‬להיחשף לתוצרי מחקר של אחרים מהארץ ומחו\"ל‬ ‫ולחזק את הקשר ביניהם לבין עמיתיהם ממדינות אחרות‪ .‬גם סטודנטים הלומדים לתואר ראשון‬ ‫ושני במכללה יזכו לשמוע חוקרים מובילים מחו\"ל ולהתעדכן בנעשה במדעי הספורט והתנועה‪.‬‬ ‫‪181‬‬



‫חלק ו‬ ‫פעולות ייחודיות‬



‫להקת ריקודי העם וסדנת המחול‬ ‫מבט אישי‬ ‫ג׳ודי ברקן‬ ‫להקת ריקודי העם‬ ‫ריקודי העם והשירים הישראלים הם יסודות המורשת התרבותית העברית שנוצרה בארץ במאה‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬יצירתם היא מהישגיה הבולטים של הציונות ושל מדינת ישראל‪ ,‬ותפקידה של‬ ‫כל חברה הוא לשמר את נכסי התרבות הנצברים במהלך התהוותה ולהעבירם מדור לדור‪ .‬תרבות‬ ‫היא בסיס לקיומה של כל חברה כזהות‪ ,‬תחושת שייכות וערבות הדדית‪ .‬ריקודי העם‪ ,‬כמרכיב‬ ‫מהותי בידע העם‪ ,‬באים אפוא לידי ביטוי הן במערכת החינוך והן בפעילויות בשעות הפנאי‪.‬‬ ‫בריקודים העממיים קיים ביטוי להמשכיות ולשינוי‪ ,‬לשונּות ולאחדות‪ ,‬כסמלים המלכדים את העם‬ ‫אך גם נותנים מענה לייצוג של כל קבוצה אתנית או תרבותית בהתאם למאפייניה הייחודיים‪.‬‬ ‫מאז שנות קיומה של המדרשה‪-‬מכללה היה תחום ריקודי העם חלק בלתי נפרד מתוכנית לימודי‬ ‫החובה‪ .‬בשנותיה הראשונות כ״בית המדרש למורים לחינוך גופני״ למדו הסטודנטים מדי שבוע‪,‬‬ ‫בשתי שנות הלימוד שלהם‪ ,‬ריקודי עם וריקודי עמים עם נינה אורעד ז״ל (‪ ,)1994-1921‬שהייתה‬ ‫ג׳ודי ברקן‬ ‫‪185‬‬

‫המורה הראשונה שטבעה את יסודותיו של התחום הרחב הזה‪ .‬ב‪ 1976-‬היא צירפה אותי לשורותיה‪.‬‬ ‫נינה הייתה הרוח החיה – היא יזמה וארגנה ערבי ריקודים והרקדות בכל אירוע‪ ,‬כולל מסיבות בחגים‬ ‫ובטקסי סיום שנה‪ ,‬הן לסטודנטים והן לצוות המורים‪ .‬כולם רקדו!‬ ‫מכאן הייתה הדרך להקמת גוף ייצוגי למכללה מובנת מאליה ואף נתקבלה בברכה‪.‬‬ ‫צעדים ראשונים‬ ‫בשנת ‪ 1969‬קראה נינה למושיקו הלוי‪ ,‬רקדן וכוריאוגרף ממוצא תימני‪ ,‬שרקד בלהקת ענבל‪ ,‬להקים‬ ‫להקת מחול במכללה‪ .‬מושיקו חיבר כמה ריקודים בסגנון תימני ודֶבקות‪ .‬סטודנטים וסטודנטיות‪,‬‬ ‫מיטיבי תנועה וכושר‪ ,‬הגיעו למדרשה מדי יום שלישי בערב כדי ללמוד ריקודים חדשים‪ .‬בין‬ ‫המחוללים הראשונים היה גם אברמיקו בן‪-‬זקן‪ ,‬איש רב‪-‬פעלים במכללה ובמכון וינגייט מאז ועד‬ ‫היום‪ ,‬שהחל אז את דרכו כסטודנט והיה ליד ימינה של נינה בכל הקשור לארגון הציוד והתלבושות‪,‬‬ ‫לתיאום החזרות לקראת מופעים ומה לא‪.‬‬ ‫בהדרגה נבנה רפרטואר ריקודים‪ ,‬שכוריאוגרפים שונים תרמו להעשרתו‪ :‬שלמה חזיז (כוריאוגרף‪,‬‬ ‫אף הוא מלהקת ענבל)‪ ,‬חיה הלפרין (בוגרת המכללה‪ ,‬היום מרכזת את תחום המחול האירובי וקורס‬ ‫מדריכי מחול בבית‪-‬הספר להשתלמויות במכללה) ואנוכי‪.‬‬ ‫ציוני דרך אישיים ואירועים מיוחדים‬ ‫בשנת ‪ 1973‬הוזמנתי על‪-‬ידי נינה לחבר כוריאוגרפיה עממית ללהקת המחול‪ .‬מחרוזת הריקודים‪,‬‬ ‫שכללה את ״הגביע״ ו״דבקה בנות הכפר״‪ ,‬זכתה להערכה רבה‪ .‬ב‪ 1976-‬הצטרפתי כמורה במכללה‬ ‫בתחומי מחולות העם (כצוות עם נינה)‪ ,‬המחול המודרני וחינוך לתנועה‪ ,‬וכבר בתחילת הדרך קיבלתי‬ ‫על עצמי להיות כוריאוגרפית הבית של הלהקה ומשחזרת ריקודים מן הרפרטואר הקיים‪ .‬כל‬ ‫מפגש עם הרקדנים החל בשיעור טכניקה בסיסית ומורכבת‪ ,‬חזרות על הקיים ועבודה על יצירה‬ ‫חדשה‪ .‬באותה שנה יצרתי את מסכת הריקודים ״עבודת אדמה״‪ ,‬שהייתה בת ארבעה חלקים‪:‬‬ ‫״ים השיבולים״‪ ,‬״אדמה אדמתי״‪ ,‬״שדמתי״ ו״לקוצרים הידד״‪ .‬המסכת כללה תנועה ריקודית‬ ‫פולקלוריסטית וגם מאפיינים מודרניים‪ ,‬שבהם הביעו הרקדנים בגופם‪ ,‬בכוריאוגרפיה ובתלבושות‬ ‫המיוחדות שהותאמו לנושא את תנועת השיבולים‪ ,‬הקומביין‪ ,‬המחרשה‪ ,‬ניפוי התבואה ועוד‪.‬‬ ‫הייתה זו חגיגה גדולה‪ .‬הלהקה הופיעה בפסטיבל המחולות בצמח‪ ,‬והמחרוזת ״עבודת האדמה״‬ ‫צולמה לטלוויזיה החינוכית ושודרה בחג השבועות‪.‬‬ ‫חברי הלהקה נפגשו גם לימי עבודה מרוכזים בחופשות‪ ,‬בשבתות ובחול המועד‪ .‬העבודה הייתה‬ ‫אינטנסיבית‪ ,‬חווייתית ובאה לידי ביטוי בכל אירוע במכללה – בחגים‪ ,‬בטקסים ובפסטיבלים‬ ‫ארציים‪ .‬בין המשתתפים נרקמו יחסי משפחה מקצועית‪ ,‬ושלושה זוגות הגיעו גם לחופה‪ ...‬בין‬ ‫הרקדניות הייתה גם חגית דיסקין – כיום מרכזת את תחום ההתעמלות הספורטיבית ומאמנת‬ ‫נבחרת ההתעמלות של המכללה‪.‬‬ ‫‪186‬‬

‫\"מחרוזת מחולות ‪ -‬עבודת אדמה\" (להקת המכללה לכבוד חג השבועות)‬ ‫לאחד הטקסים יצרתי את ״הורה ממטרה״‪ ,‬ובחנוכת המבנה החדש לכבוד פיליפ זינמן ורעייתו‬ ‫יצרתי את הריקוד ״ליל גליל״‪ ,‬שהקדשתי לדוד אלדר‪ ,‬מנהל המכללה דאז‪ ,‬כהוקרה על עידודו בייצוג‬ ‫תחומי התרבות והאמנות‪ .‬נינה ניהלה את הלהקה והייתה הרוח הגבית בכל פעילות הקבוצה‪ .‬וכך‬ ‫עבדנו כצוות‪ ,‬בשיתוף פעולה מקצועי וחברי עד סוף שנות השמונים‪ .‬הלהקה זכתה להכרה במכללה‬ ‫ועם השנים הופרש תקציב לתלבושות‪ ,‬לליווי‪ ,‬לעיבוד מוזיקלי ולהקלטות מקצועיות‪ .‬בתחילת הדרך‬ ‫היה זה מוישלה גרשטיין שליווה באקורדיון את השיעורים והחזרות‪ ,‬ולאחר מכן בוריס גרשוני‪,‬‬ ‫עולה מרוסיה‪ ,‬שהיה גם המעבד המוזיקלי‪ .‬יותר מאוחר הצטרף גריק רוזניצר כאקורדיוניסט‪.‬‬ ‫אחת מנקודות השיא בהיסטוריה של הלהקה הייתה ייצוג ישראל במשחקי הגימנסטרדה בציריך‪,‬‬ ‫ביולי ‪ ,1982‬במהלך מלחמת לבנון הראשונה‪ .‬הכול היה מוכן‪ :‬חבורת זמר וקבוצת נגנים בהדרכתו‬ ‫של בוריס גרשוני ובניהולו‪ ,‬כעשרים רקדנים ורקדניות ורפרטואר מגוון‪ .‬אלא שאז פרצה המלחמה‬ ‫והבחורים גויסו‪...‬‬ ‫עוד לפני הגימנסטרדה הייתה הלהקה אמורה להופיע גם בגרמניה ובצרפת‪ ,‬אך האירוח בוטל‬ ‫בעקבות דעת קהל עולמית‪ ,‬שהייתה עוינת לישראל‪ .‬הסיור עמד אפוא בפני ביטול‪ ,‬אך אפרים אטלס‬ ‫ז״ל‪ ,‬דיקן הסטודנטים דאז (שסייע רבות ללהקה וליווה אותה באירועי אס״א ובנסיעות ייצוגיות‬ ‫לפסטיבלים בארץ ובחו״ל) ואנוכי עודדנו את הנוכחות במקום כישראלים‪ .‬לאט ובסבלנות הצליחה‬ ‫המכללה לשחרר את הסטודנטים החיילים למטרת הנסיעה – שנחשבה כייצוג של המדינה ונתמכה‬ ‫על‪-‬ידה‪ .‬כל הקבוצות הישראליות שוכנו בבית‪-‬ספר שרּוקן מרהיטיו‪ ,‬גודר בגדר תיל סבוכה והיה‬ ‫תחת אבטחה של שומרים שוויצרים‪ .‬הניגוד בין הנוף‪ ,‬ההרים‪ ,‬היער בגוני הירוק ושפעת המעיינות‬ ‫‪187‬‬

‫שעטפו את אותו בית‪-‬ספר לבין הסגירות ב׳גטו׳ יצר גיבוש בין כל הקבוצות הישראליות‪ .‬ואף‪-‬על‪-‬‬ ‫פי כן היינו שם וייצגנו בכבוד את המכללה ואת ישראל‪.‬‬ ‫הגרעין שסיים את פעילות הלהקה בתקופה ההיא שומר עדיין על קשר באירועים מיוחדים‪ .‬מאז‬ ‫‪ ,1980‬שנה שבה ייסדתי את הבסיס לסדנת המחול המודרני‪ ,‬עבדתי במקביל עם להקת ריקודי העם‬ ‫וסדנת המחול‪.‬‬ ‫׳פרק ב׳ וימים אחרונים‬ ‫בסוף שנות השמונים נבצר ממני להמשיך בעבודה זו משום פעילויותיי הנוספות מחוץ למסגרת‬ ‫המכללה וכן הוספת שעות עבודה בקורסים‪ .‬בסוף שנת ‪ 1992‬נסעתי ללמוד באנגליה על בסיס מלגה‬ ‫מהקונסוליה הבריטית‪ .‬לאחר הפסקה זמנית הוחלט לחדש את העבודה עם הלהקה‪ ,‬כי חסרונה‬ ‫הורגש בנוף התרבותי של המכללה‪ .‬ממשיכי הדרך היו דני בן שלום כמנהל הלהקה (שלימד אז‬ ‫ריקודי עם ועמים במכללה) וגלעד שר ככוריאוגרף (אז סטודנט שנה ב׳‪ ,‬שרקד בסדנת המחול)‪.‬‬ ‫גם תקופה זו הניבה יצירות חדשות ושמחת חיים‪ ,‬שצבעו בגוונים שונים את האירועים השונים‬ ‫במכללה ומחוצה לה‪ .‬אברמיקו המשיך לתמוך בלהקה‪ ,‬ומעורבותו בארגון ובהפקה של כל טקס‬ ‫במכללה לא תסולא בפז‪.‬‬ ‫ביוני ‪ ,1992‬עשור אחרי הגימנסטרדה בציריך‪ ,‬השתתפה הלהקה בפסטיבל הבין‪-‬לאומי למשחקי‬ ‫ספורט ופולקלור שנערך בבון‪ ,‬גרמניה‪ .‬מארגני הפסטיבל וחברי ההתאחדות הבין‪-‬לאומית לספורט‬ ‫עממי הביעו הערכה רבה להופעות הלהקה‪ .‬כאשר הוצא שיעור מחולות העם מהמערכת הלימודית‬ ‫במכללה פסקה גם פעילות הלהקה‪.‬‬ ‫ריקודי העם והעמים חוזרים לתוכנית לימודי החובה‬ ‫באמצע שנות האלפיים הוחזר הקורס ״ריקודי עם ועמים״ לתוכנית לימודי החובה במכללה‪ .‬זאת‬ ‫מאחר שהמקצוע נכלל בתוכנית הלימודים לבתי‪-‬הספר הממלכתיים ונלמד במסגרת תוכנית‬ ‫ממוסדת של ״ביה״ס הרוקד״‪ .‬יוזמה ברוכה זו הייתה של שלום חרמון ז״ל (‪ ,)1992-1920‬שהיה‬ ‫מעמודי התווך של תנופת המחול העממי בארץ הן כמורה והן כיוצר‪ .‬שלום פעל רבות להנחלת תחום‬ ‫המחול במערכת החינוך ומיסד את מגמות המחול בחטיבות הביניים ובבתי‪-‬הספר העל יסודיים‪.‬‬ ‫הוא אף שימש כמפקח הארצי על תחום זה במשרד החינוך עד יום מותו‪.‬‬ ‫שוב נקראתי לדגל‪ ,‬ללמד את המקצוע‪ ,‬לאחר שנים רבות של הוראת סגנונות מגוונים בתחום‬ ‫המחול‪ ,‬התנועה וההתעמלות‪ .‬כמוני נקראה ללמד גם נעמי בן‪-‬דור‪ ,‬מוותיקות המורות במכללה‬ ‫ובעלת ידע וניסיון רב בתחום זה‪ .‬יחד עיצבנו את תוכנית הלימודים‪ ,‬שכללה‪ ,‬כבכל הקורסים של‬ ‫מקצועות התנועה והספורט‪ ,‬גם חומרים תיאורטיים המציגים את נושא המחול העממי בהיבט‬ ‫היסטורי‪ ,‬חברתי ותרבותי‪ ,‬וכמובן את הקשר לתחום התנועה והגוף‪ .‬בשנים האחרונות נוספו לצוות‬ ‫המורות דיאנה איסן ורקפת אשריאל‪.‬‬ ‫‪188‬‬

‫מרבית הסטודנטים אוהבים לרקוד‪ ,‬מגלים עניין‪ ,‬מיישמים את הנלמד בשיעורים בבית‪-‬הספר‬ ‫ובקהילה ונוטלים חלק בהרקדות המאורגנות על‪-‬ידי צוות המורים ואגודת הסטודנטים‪ .‬כל שיעור‬ ‫מסתיים בחיוך‪ ,‬גם אם לעתים לא קלה הדרך‪ .‬רבים מהסטודנטים ש׳הציצו ונפגעו׳ מבקשים ללמוד‬ ‫בקורס המשך ואף להשיג תעודת מדריך‪ .‬להקת מחולות עממיים‪ ,‬או כזו שתשלב בין סגנונות‬ ‫שונים‪ ,‬אכן חסרה בנוף הלימודים ובייצוג המכללה‪ .‬מי ייתן וישכילו העומדים בראש המכללה‬ ‫להשיב עטרה ליושנה‪.‬‬ ‫סדנת המחול‬ ‫רקע‬ ‫הקורס ״מחול מודרני״ היה חלק מתוכנית הלימודים בשנות קיומה הראשונות של המדרשה לחינוך‬ ‫גופני‪ .‬המורה בקורס‪ ,‬שהיה משותף לבנים ולבנות‪ ,‬הייתה קטי בן‪-‬ארי‪ ,‬ובמשך כמה שנים לימדתי‬ ‫אף אני באותה מסגרת‪ .‬בשלב מסוים נגרע הקורס מלימודי החובה‪ ,‬ואנשי התנועה והמחול הבינו כי‬ ‫קיים חסך לסטודנטים בתחום זה‪ ,‬שלא רק חושף אותם לעולם המחול אלא אף מהווה בסיס להבנת‬ ‫התנועה ולשכלולה בכל המקצועות‪ .‬בשנת ‪ 1981‬חברנו שלוש מורות – ורדיתה גור‪ ,‬רודה מנס ז״ל‬ ‫ואנוכי‪ ,‬ובנינו תוכנית לימודים לקורס שנתי שקראנו לו ״תנועה וקצב״‪ .‬בתחילה היה לשיעורים ליווי‬ ‫מוזיקלי בפסנתר ע״י בוריס גרשוני‪ ,‬אך בעקבות הקיצוצים בתקציב היו קלטות ותקליטורים למוצר‬ ‫נדרש‪ .‬במשך ‪ 25‬שנים היה זה קורס חובה לכולם‪ ,‬ובמהלכן חלו שינויים במבנהו כמו שילוב של בנים‬ ‫ובנות בקבוצה‪ ,‬חלוקה לרמות‪ ,‬חזרה לקבוצות הטרוגניות (המשקפות את האוכלוסייה המגוונת‬ ‫במכללה)‪ ,‬מעבר מקורס שנתי לסמסטריאלי ועוד‪.‬‬ ‫ראשית הדרך‪ :‬גישושים‪ ,‬ניסיונות ורוח יצירה‬ ‫בסוף שנת ‪ 1980‬החלטתי להקים קבוצה ניסיונית‪ ,‬שתביא לידי ביטוי יצירות מחול ותנועה‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה להקים גוף שיעסוק במרכיבים השונים הבונים יצירת מחול ולהביאו לרמה אמנותית גבוהה‬ ‫תוך הדרכה מקצועית מכוונת ובשיתוף פעולה של המשתתפים‪ .‬נבחרו כ‪ 20-‬בנות וכמה בנים‪,‬‬ ‫ותחילת הדרך הייתה מבוססת על רוח התנדבות – של הסטודנטים ושלי‪ .‬שבוע הלימודים החל‬ ‫בשיעור טכניקה‪ ,‬שהתבסס על יסודות הבלט הקלאסי והמודרני ועל גילוי האפשרויות התנועתיות‬ ‫המגוונות של הגוף האנושי‪ .‬קבעתי דפוסי עבודה ויצירה תוך חשיפת הסטודנטים להפריה הדדית‬ ‫בין האמנויות השונות – מוזיקה‪ ,‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬שירה‪ ,‬וגם שגרת היום‪-‬יום‪ ,‬תרבות וחגי ישראל‪.‬‬ ‫הצגת היצירות לקהל צופים רחב‪ ,‬הן במכללה והן מחוצה לה (בבתי‪-‬ספר ובאירועי מחול ארציים)‪,‬‬ ‫הביאה ליצירת מודעות לקיומו של גוף זה ולקשר בין הרקדנים לצופים במסגרות השונות ובעיקר‬ ‫במכללה‪ .‬המשוב שזכינו לו עודד אותנו להמשיך הלאה‪ ,‬ובראש המעודדים היה דוד אלדר‪ ,‬ראש‬ ‫המכללה דאז‪ .‬הפעילות הפכה לממוסדת ומתוקצבת – כגוף ייצוגי של המכללה‪ ,‬וכך התאפשר גם‬ ‫‪189‬‬

‫ליווי מוזיקלי לשיעורים (בוריס גרשוני ליווה בפסנתר והיה יועץ מוזיקלי המעורב בכל דרך אפשרית‬ ‫בעשייה‪ ,‬בהקלטות ובהופעות)‪.‬‬ ‫כך נוסד גרעין של סטודנטים‪ ,‬שעבד כגוף הנושם יחד והיה מוכן לנסות אפיקים חדשים‪ ,‬ואשר‬ ‫נוספו לו משתתפים חדשים מדי שנה‪ .‬כל זאת בהתמדה‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬שחרור יצרים ואיפוק‪ ,‬אחריות‬ ‫אישית וקבוצתית ויותר מכול – אמונה בעצמנו תוך חדוות יצירה‪.‬‬ ‫הבעתי אז את תחושותיי במילים אלה‪:‬‬ ‫״מפגשים״‬ ‫בנתיבים שונים ‪ /‬מקבילים ‪ /‬חוצים‬ ‫נפגשים‪ ,‬נפרדים ‪ /‬בקצבים שונים‬ ‫נעים חולפים ‪ /‬והנה משיקים‬ ‫פוסעים שתיקה ‪ /‬באותה נשימה‪...‬‬ ‫מסגרות – להשתייך‪ ,‬להיות‪ ,‬למצוא‪ ,‬להתלבט‪ ,‬לפרוץ‪...‬עולם ומלואו‪...‬‬ ‫הסדנה כגוף ייצוגי‬ ‫שתי העבודות הראשונות נוצרו ב‪ 1981-1980-‬בהשראת הכתוב לעיל כמו גם קטעים אסוציאטיביים‬ ‫שכתב כל אחד מחברי הסדנה בנושא ה׳זמן׳‪ .‬דלינו רעיונות שעברו כחוט שני בכתובים ויצרו מסגרת‬ ‫של עולם עצמים‪ ,‬צלילים‪ ,‬תנועה‪ ,‬צורות ורעיונות מופשטים ומהותיים בחיי אדם‪ .‬כך נוצרו שני‬ ‫הריקודים הראשונים‪ :‬״חנות השעונים״ (בהשראת שירו של נתן אלתרמן) ו״מפגשים״‪ .‬הצגנו את‬ ‫העבודות בשחרית מחול שארגנתי לכל הסטודנטים באחת משעות הפעילות באולם בג‪ .‬ההתרגשות‬ ‫לוותה בתמימות של מתחילים ובתחושה של בית‪ ,‬שהתאימו לקבוצה חובבנית בראשית דרכה‪.‬‬ ‫במשך השנים למדו חברי הסדנה להתנהג כרקדנים מקצועיים‪.‬‬ ‫המשוב היה נפלא‪ ,‬ובעקבותיו הופיעה הקבוצה בריקוד ״חנות השעונים״ בערב ארצי של עבודות‬ ‫נבחרות ליוצרים צעירים מכל הארץ‪ ,‬שהתקיים במוזיאון תל‪-‬אביב במרץ ‪ .1981‬השבחים בעיתונות‬ ‫לא איחרו לבוא‪ .‬כך בג׳רוזלם פוסט וכך בידיעות אחרונות‪ :‬״‪...‬והריקוד הטוב ביותר שהועלה בתוכנית‬ ‫זו – חנות השעונים של ג׳ודי ברקן‪ ,‬שבוצע ע״י סדנת המחול של וינגייט‪ .‬כל אחת מתנועות ריקוד‬ ‫זה תאמה את הנושא‪ .‬התנועות עצמן מקוריות מאוד ומצביעות על דמיון רב״ (תקוה חוטר‪-‬ישי‪,‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪.)30.3.81 ,‬‬ ‫בהדרגה נבנה רפרטואר עשיר‪ ,‬במגוון סגנונות רחב‪ ,‬שהיה לסמל המייצג את הסדנה‪ .‬בין הריקודים‬ ‫שנוצרו היו ״סמלי חנוכה״‪ ,‬״השרביטאיות העליזות״ (שהופיע באירועים שונים וצולם לטלוויזיה‬ ‫החינוכית)‪ ,‬״שלוש ועוד ארבע שווה שבע״ (חובר לכבוד יובל למכללה)‪ ,‬״גלימות אקדמיות״ (לטקסי‬ ‫הענקת תארים) ועוד רבים‪ .‬חברי הסדנה הופיעו בכל אירוע במכללה‪ :‬ערבי צוותא‪ ,‬טקסי סיום‪,‬‬ ‫טקסי הענקת תארים‪ ,‬קונגרסים בין‪-‬לאומיים‪ 30 ,‬שנה לרשות הספורט‪ 40 ,‬שנה ויובל למכללה‪,‬‬ ‫יובל החמישים לארגון המורים לחנ״ג‪ ,‬ערבי תנועה ומחול ארציים ללהקות חובבים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫‪190‬‬

‫\"השרביטאיות העליזות\" בטלוויזיה החינוכית הישראלית ‪ -‬סדנת המחול של המכללה‬ ‫נקודת תפנית‪ :‬ריקוד בטקסים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫בכל אירוע לציון חגים ומועדים בתרבות היהודית והישראלית (חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬שבועות ועוד) הופיעה‬ ‫הסדנה בכוריאוגרפיה שחוברה במיוחד לאירוע שהיה קשור לטקסים במכללה‪ .‬המועד היחיד שבו‬ ‫לא יצרתי כוריאוגרפיה היה לטקס לציון יום השואה והגבורה; זאת מתוך תחושה רבת שנים שאין‬ ‫בידי הכלים להתמודד עם שימוש בריקוד בנושא זה‪ .‬השכול בארץ שבה גדלתי הוא חלק ממהות‬ ‫קיומי כאן‪ ,‬ובא לידי ביטוי באחת העבודות שלי – ״הקינה על דניאל אדמה״ (בהשראת שירו של נתן‬ ‫זך‪ .‬היצירה זכתה בפרס ארצי לכוריאוגרפיה ב‪ ;1987-‬את המוזיקה כתב בוריס גרשוני‪ ,‬והיא שודרה‬ ‫בטלוויזיה החינוכית)‪.‬‬ ‫נדרשתי כנראה לפרספקטיבה של אדם ואמן יוצר בשל ומעז ולמבט שונה על הזיכרון הצרוב‬ ‫בהיסטוריה היהודית כדי לגשת לתקופת מלחמת העולם השנייה ולגורל עמי‪ .‬השינוי הגיע ברגע‬ ‫מכונן – מַעבָר לשנת האלפיים‪ .‬איציק רם‪ ,‬חבר למקצוע ההוראה במכללה‪ ,‬בעל דמיון עשיר הבוחן‬ ‫מוסכמות‪ ,‬נטל על עצמו את הניהול האמנותי‪-‬תוכני של הטקס‪ .‬הרעיון שלו היה להראות פן‬ ‫נוסף לחיים בגטו – את משחקי הילדים‪ ,‬את החינוך הגופני‪ ,‬את השירים ששרו והמנגינות שניגנו‬ ‫אז‪ .‬גיליתי היבט אחר לנושא הטעון‪ ,‬וביקשתי לנסות ליצור עם הסטודנטים מחול המבטא את‬ ‫תחושותיהם ׳כאן ועכשיו׳ לגבי הנושא – בשירה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬סרטים וסיפורים‪.‬‬ ‫כך החל תהליך של חיפוש וחקירה‪ ,‬שהביא לשינוי תפיסה‪ ,‬לשבירת מסגרת קַנונית וליצירת‬ ‫המחול ״במגרש המשחקים״ (עפ״י מנגינה ושיר של יהודה פוליקר – ״המנטליות של תוף הפח״‬ ‫ו״שקט טוטאלי״‪ ,‬שהיו ממקורות ההשראה לכוריאוגרפיה)‪ .‬הרעיון היה ״בסימן ההכחדה״ – נושא‬ ‫אוניברסלי‪ ,‬בזיקה אסוציאטיבית ברורה לשואת היהודים‪.‬‬ ‫ההפריה ההדדית בין המוזיקה‪ ,‬הספרות והשירה באו לידי ביטוי בריקוד‪ .‬בין עולם הילדים‬ ‫ה׳משחקים׳ ועולם המתבגרים קישר קטע קריאה של השיר ״אימא רעה״ מאת יעקב ברזילי‬ ‫‪191‬‬

‫(משורר יליד הונגריה‪ ,‬מניצולי ברגן בלזן)‪ .‬חבל עבה באורך של כ‪ 10-‬מטרים שימש אביזר בריקוד‪,‬‬ ‫כשהוא משנה צורה ממטאפורה למטאפורה‪ :‬גבול מגרש משחקים‪ ,‬בסיס לבובה מתופפת‬ ‫ומסתובבת‪ ,‬חבל משחק‪ ,‬חבל תלייה ועוד‪ .‬הריקוד נצרב ברגש ובתודעה של כל המשתתפים‪ ,‬ובהם‬ ‫גם הצופים שהביעו זאת במילים חמות ורגישות לאחר הטקס‪.‬‬ ‫מאז דריסת רגל זו יצרתי בכל שנה מחול שונה‪ ,‬שתהליך יצירתו היה מורכב ומפותל מחשבתית‬ ‫ורגשית‪ ,‬אך מעצים כחוויה ייחודית ביני לרקדנים ובינינו לקהל‪ .‬בין המחולות ששוחזרו היו ״דממה‬ ‫שקופה״ ו״אנדרטאות זיכרון״‪ ,‬שגם בהם היה שימוש בחפצים‪ ,‬בשירה‪ ,‬בפיסול ובציור כהשראה‬ ‫למחול‪ .‬עד לשנת ‪ 2008‬היו גם טקסי הזיכרון לאירועים קבועים בהשתתפות הסדנה‪.‬‬ ‫סיום עבודת הסדנה כגוף ייצוגי‬ ‫במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים חל שינוי בתוכניות‪ :‬לא עוד שעת נבחרות בלבד (בימי‬ ‫ג׳ בצהריים) אלא שיעורי עזר‪ ,‬פגישות הוראה ואף מבחנים‪ .‬מצב זה לא איפשר לקיים פעילות של‬ ‫גוף ייצוגי הנדרש לתפקוד סדיר‪ ,‬ולכן ביקשתי‪ ,‬לאחר ‪ 27‬שנות עבודה פוריות וייחודיות‪ ,‬להפסיק‬ ‫להפעיל את מסגרת הסדנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשכתי ליצור עם קבוצות סטודנטים צמאי מחול שהכרתי‬ ‫במהלך שיעורי ההוראה שלי ואחרים שהגיעו בעקבות חבריהם‪ .‬בחמש השנים האחרונות יצרתי‬ ‫כמה עבודות‪ ,‬בעיקר לחג החנוכה ולטקסי הענקת תארים‪ ,‬שהניבו תוצרת נפלאה‪ .‬גם בשנה שעברה‬ ‫יצרתי שתי עבודות – סמלי חנוכה בסגנון המשלב ריקוד עִם התעמלות באמצעות כיסאות סטודנט‪,‬‬ ‫ובטקס הענקת תארים – עבודה קאמרית בשם ״חמש מסגרות״‪ .‬צריך ׳משוגעים לדבר׳‪ ,‬ויש כאלה‪,‬‬ ‫אך דרושה תמיכה של המסגרת האחראית כדי לקיים גוף ייצוגי‪.‬‬ ‫אפילוג מנקודת ראות אישית‬ ‫כמה סמלי שאסיים את עבודתי במכללה (במסגרת משרד החינוך) בשנת השבעים לקיומה‪ .‬פתחתי‬ ‫ב״מפגשים״ – הריקוד הראשון‪ ,‬ואני עוטפת עצמי ב״מסגרות״ – הריקוד שיצרתי בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫כל מה שעשיתי היה מתוך תשוקה‪ ,‬שהתמסרתי לה בדרכים שונות ומשונות‪ .‬כאשר אתה מתעמק‬ ‫בנושא שלך‪ ,‬מנסה לרדת לפשרו‪ ,‬לומד ויוצר‪ ,‬חל בך שינוי מתמיד – אתה יוצא מתוך עצמך ונכנס‬ ‫לעולם המכיל אותך‪.‬‬ ‫הקמתי את הסדנה‪ ,‬יצרתי‪ ,‬ניהלתי ונשמתי אותה במשך ‪ 27‬שנים‪ .‬פגשתי בחברים יקרים למקצוע‬ ‫ובסטודנטים שהיו לי כחומר ביד היוצר‪ ,‬דמויות שהפכו לחלק מהותי בחיי‪ ,‬לכר נרחב להכות בו‬ ‫שורש‪ ,‬להצמיח ענפים ולהזין את פירותיהם באהבה ובידע‪ .‬אני מאושרת שנפלה בחלקי הזכות‬ ‫הגדולה לעבוד במסגרת הסדנה‪ ,‬עם אנשים שהפיחו בחיי היום‪-‬יום ה׳ארציים׳ רגעים יוצאי דופן‪,‬‬ ‫שהפכו לחלק בלתי נפרד ממהות קיומנו‪.‬‬ ‫אני מודה לכל מי שהיה לצדי ואתי גם בפועל וגם ברוח‪ ,‬בעיקר לבוריס‪ ,‬לורדיתה ולאברמיקו‪ ,‬ויותר‬ ‫מכול – לסטודנטים שהלכו אתי לאורך כל הדרך ואיפשרו לרעיונות שבראשי לקרום עור וגידים‪.‬‬ ‫‪192‬‬

‫המחנה הלימודי השנתי‬ ‫שלמה טוראל‬ ‫המחנות הלימודיים‪ :‬הגלגול הראשון‬ ‫אחת החוויות הבלתי נשכחות של בוגרי המדרשה‪-‬מכללה היא המחנה הלימודי השנתי‪ .‬כסטודנט‬ ‫בתחילת שנות השבעים אני זוכר היטב את שלושת המחנות שהשתתפתי בהם במהלך הלימודים‪.‬‬ ‫יצאנו – כל הסטודנטים משלוש שנות הלימוד‪ ,‬יחד עם כל סגל המורים – לחוף ים כנרת‪ ,‬לאילת‬ ‫ולים המלח‪ .‬במשך שבוע ימים ערכנו סיורים שונים באזור המחנה – ברמת הגולן‪ ,‬בהרי אילת‬ ‫ובמדבר יהודה‪ ,‬וביצענו פעילויות ספורט‪ ,‬אתגר ונופש‪ .‬בכל שנה טיילנו והכרנו חבל ארץ אחר‪.‬‬ ‫פעילויות הספורט כללו תחרויות בין הכיתות‪ ,‬ספורט טבלאי ומשחקי נופש‪ .‬באזור הכנרת עסקנו‬ ‫בעיקר במקצועות המים – אומגה למים‪ ,‬סקי מים‪ ,‬מפרשיות וגלשני רוח‪ ,‬שייט אבובים בירדן‪,‬‬ ‫חתירה בחסקות בירדן ותחרויות חתירה בקיאקים‪ .‬ביום האחרון התקיים ״משחה וינגייט״‪ .‬באזור‬ ‫אילת הייתה פעילות ייחודית נוספת – צלילה בים סוף‪.‬‬ ‫פעילויות ייחודיות היו גם בערבים‪ .‬ערבי התרבות כללו הופעות כיתתיות‪ ,‬הופעות של סגל המורים‪,‬‬ ‫שירה בציבור‪ ,‬קומזיצים והרקדה המונית‪ .‬הסטודנטים היו אחראים לנושא הגסטרונומי‪ ,‬והלינה‬ ‫הייתה באוהלי סיירים‪ .‬וכך‪ ,‬המתכונת הזו שבה כל המכללה יוצאת למחנה הלימודי‪ ,‬נמשכה עד‬ ‫תחילת שנות השמונים‪ .‬כסטודנט הייתי חבר בוועדה המארגנת של אחד המחנות‪.‬‬ ‫המטרות‬ ‫למחנות הלימודיים בכל התקופות היו כמה מטרות‪:‬‬ ‫• •מטרות חינוכיות לימודיות‪ .‬במרבית בתי‪-‬הספר בארץ נוטלים המורים לחינוך גופני חלק מרכזי‬ ‫בתכנון ובארגון אירועים בית‪-‬ספריים שונים כמו טקסים‪ ,‬טיולים‪ ,‬ימי שדה ועוד‪ .‬הייתה אפוא‬ ‫חשיבות רבה להתנסות הלימודית הזו בתהליך ההכשרה של המורים לעתיד‪ .‬ואכן‪ ,‬כל המחנות‬ ‫הלימודיים נוהלו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬על‪-‬ידי הסטודנטים עצמם‪ ,‬ובדרך זו למדו לנהל את המחנה‬ ‫על כל היבטיו‪ .‬הם היו אחראים לכל ההיבטים הארגוניים והביצועיים‪ ,‬ורק הליווי וההדרכה‬ ‫הוענקו להם על‪-‬ידי סגל המורים‪ .‬ועדות הסטודנטים ניהלו את הסיורים הגיאוגרפיים‪ ,‬התחבורה‪,‬‬ ‫הספורט‪ ,‬התרבות‪ ,‬הפרסום‪ ,‬האפסנאות‪ ,‬הביטחון והעזרה ראשונה‪ .‬הם היו החלוץ והמאסף‪.‬‬ ‫המודל הארגוני הזה שימש דוגמה לסטודנטים‪ ,‬שהשתלבו בסיום לימודיהם במערכת החינוך או‬ ‫במסגרות אחרות‪.‬‬ ‫• •מטרות גיאוגרפיות‪ .‬מאז ומתמיד דרש משרד החינוך לכלול בתוכניות הכשרת מורים את נושא‬ ‫‪193‬‬

‫הכרת הארץ באמצעות סיורים וטיולים‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬במחנות הלימודיים נחשפו הסטודנטים‬ ‫לאזורים גיאוגרפיים שונים תוך לימוד וחקירת אופיו המיוחד של כל אזור‪ .‬במילים אחרות –‬ ‫הכרת הארץ ׳דרך הרגליים׳‪ .‬כל זה נעשה בשילוב הקניית ידע היסטורי ותרבותי‪.‬‬ ‫• •מטרות גופניות‪ .‬פעילויות שונות בתחום הספורט‪ ,‬הנופש והאתגר הן מאבני היסוד של מכללה‬ ‫לחינוך גופני‪ .‬מגוון פעילויות רחב התקיים במהלך המחנות הלימודיים – הן ביבשה והן בים‪.‬‬ ‫• •מטרות חברתיות‪ .‬התהליך שבו סטודנטים מארגנים אירוע גדול ושוהים בצוותא עם חבריהם‬ ‫ואף עם סגל המורים יוצר קירבה ומגבש את הכיתות ואת השכבה כולה‪ .‬ההשתתפות בתחרויות‬ ‫ספורט‪ ,‬בערבי תרבות ושירה‪ ,‬בהופעות כיתתיות‪ ,‬בריקודי עם ובערבי ברביקיו תורמת גם היא‬ ‫במידה רבה להיבטים החברתיים‪ .‬למורים ולסטודנטים הייתה תחושה של משפחה אחת גדולה‪.‬‬ ‫סגל המורים נטל חלק פעיל בכל פעילויות הספורט‪ ,‬בסיורים ובהופעות בערבי התרבות‪.‬‬ ‫עמוד השער לחוברת המחנה של בית המדרש בשנת ‪1978‬‬ ‫המחנות הלימודיים‪ :‬הגלגול השני‬ ‫המחנות הלימודיים עברו גלגולים שונים במהלך השנים‪ .‬המתכונת הראשונה הסתיימה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫בתחילת שנות השמונים‪ ,‬ולאחר הפסקה בת שנים אחדות חודשו המחנות (בשנת ‪ )1992‬במתכונת‬ ‫שונה‪ .‬למחנה יצאה רק שכבת גיל אחת (שנה א׳ או ב׳) ורק חלק מסגל המורים‪ .‬המחנה התקיים ליד‬ ‫אחד מחופי הכנרת‪ ,‬והלינה הייתה באוהלים כיתתיים גדולים‪ .‬דגש רב ניתן לסיורים הגיאוגרפיים‪,‬‬ ‫ובכל יום נערך סיור אחר – באזור הרי הכרמל‪ ,‬בגלבוע ובאזור הגולן‪ .‬כחבר סגל המכללה שימשתי‬ ‫‪194‬‬

‫במשך כמה שנים כמנהל המחנה במתכונתו החדשה‪.‬‬ ‫שיאו של המחנה היה ניווט ״בעקבות הקנאים״ והדלקת משואות‪ .‬הנושא הלימודי היה ״בעקבות‬ ‫הקנאים״‪ ,‬ובו שוחזרו חייהם מסוף תקופת בית שני‪ .‬הנושא נועד להבליט את מורשת ישראל ואת‬ ‫גבורתו‪ .‬מבצרים הוקמו בעבר בראשי ההרים‪ ,‬והקשר ביניהם באמצעות הדלקת משואות נועד‬ ‫בעיקר לצרכים דתיים‪ ,‬כגון הודעה על ראש חודש או מועדים אחרים‪ ,‬אך גם לתקשורת צבאית‪.‬‬ ‫הסטודנטים ניווטו בצירים שונים לפסגות ההרים‪ ,‬והמסלולים כללו את יודפת (הר עצמון)‪ ,‬מבצר‬ ‫הארבל‪ ,‬הר תבור‪ ,‬הר מירון ומבצר העכברי על הר עכברה‪ .‬הניווט הסתיים לאחר שירדה החשיכה‪,‬‬ ‫ואז הדליקו הסטודנטים את המשואות בו‪-‬זמנית‪ ,‬בכל פסגת הר – חוויה מרגשת בהחלט‪.‬‬ ‫מובן שהתקיימו גם פעילויות ספורט ונופש מגוונות הן ביבשה והן בים‪ .‬פעילויות אתגריות באזור‬ ‫הכנרת כללו רכיבה על סוסים‪ ,‬רכיבה על אופניים‪ ,‬ריצת ניווט ספורטיבי‪ ,‬חתירה בקיאקים‪ ,‬גלשני‬ ‫רוח‪ ,‬רפטינג בירדן ואומגה למים‪ .‬נערך גם שייט בכנרת לכל הסטודנטים והסגל‪ .‬בערבים התקיימו‬ ‫ערבי תרבות ושירה‪ .‬כמו בגלגול הראשון‪ ,‬גם בגלגולם השני ניהלו את המחנות הלימודיים ועדות‬ ‫סטודנטים – הן את הסיורים הלימודיים והן את חיי המחנה‪ .‬המחנה האחרון במתכונת זו התקיים‬ ‫בשנת ‪.2000‬‬ ‫עמוד השער לחוברת המחנה של המכללה בשנת ‪( 1992‬תרשים וניווט ״בעקבות הקנאים״)‬ ‫‪195‬‬

‫המחנות הלימודיים‪ :‬הגלגול השלישי‬ ‫לאחר הפסקה בת שנתיים עבר המחנה הלימודי גלגול נוסף‪ .‬יצאה אליו שכבת שנה ב׳‪ ,‬ובתוקף‬ ‫תפקידי כרכז השכבה ניהלתי כמה מחנות‪ .‬הסטודנטים היו שותפים לארגונם‪ ,‬אולם בהיקף‬ ‫מצומצם יותר מהמחנות הקודמים‪ .‬המטרות היו דומות‪ :‬הכרת הארץ‪ ,‬הקניית ידע אקולוגי‪ ,‬היסטורי‬ ‫ותרבותי‪ ,‬התנסות במיומנויות אתגר (פעולות שאינן נלמדות במכללה אך הדרישה להן במערכת‬ ‫החינוך הולכת וגוברת)‪ ,‬חשיפה למודל ארגוני לדוגמה והתנסות בחוויה רגשית וחברתית הקשורה‬ ‫ללימודים במכללה‪.‬‬ ‫בסיס המחנה היה כפר הנוער בניצנה – קהילה חינוכית‪ ,‬חלוצית באופיה‪ ,‬ביישוב המשמש דוגמה‬ ‫למפעל התיישבותי חינוכי‪ .‬הסטודנטים למדו וחוו את אופיו הייחודי של הכפר‪ .‬הלינה הייתה בחדרים‬ ‫בתנאים נוחים‪ .‬נוסף לפעילויות אתגר התמקדו נושאי המחנה בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים‬ ‫באמצעות ביקורים וסיורים לימודיים באתרים שונים כמו רמת חובב‪ ,‬אתר דודאים‪ ,‬מאגרי הבשור‪,‬‬ ‫פארק אשכול והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר (המיקוד היה במשאבי מים‪ ,‬אקולוגיה מדברית‬ ‫וניצול אנרגיית השמש)‪ .‬פעילויות נוספות שהתקיימו בניצנה היו צפייה בכוכבים‪ ,‬הכרת בעלי חיים‬ ‫בטבע המדברי‪ ,‬הכרת אורח חיים בדואי ועוד‪.‬‬ ‫מסלולי ההליכה התמקדו בנחלי האזור‪ :‬נחל חוורים‪ ,‬נחל הבשור‪ ,‬נחל גוב‪ ,‬נחל ארדון ומסלולים‬ ‫במכתש רמון‪ .‬פעילויות האתגר כללו סנפלינג במכתש רמון‪ ,‬רכיבה אתגרית על אופניים באזור‬ ‫ניצנה וריצת ניווט ספורטיבי‪ .‬פעילות ייחודית נוספת הייתה סדנת ‪– (Out Door Training) O.D.T.‬‬ ‫סדנת מנהלים שבה מתמודד הצוות בנושאי קבלת החלטות ופתרון בעיות בתנאי שטח‪ .‬המחנה‬ ‫הלימודי האחרון במתכונת הזו התקיים בשנת ‪.2005‬‬ ‫עמוד השער לחוברת המחנה הלימודי של המכללה בשנת ‪2002‬‬ ‫‪196‬‬

‫המחנות הלימודיים‪ :‬גלגול עתידי‬ ‫כמכשיר מורים להוראת חינוך גופני וכאיש חינוך‪ ,‬אני רואה חשיבות רבה לכך שבתהליך הכשרתו‬ ‫של הסטודנט הוא לא רק יתנסה בפעילויות דוגמת המחנה הלימודי אלא גם יהיה שותף לארגונן‬ ‫ולביצוען‪ .‬המכללה האקדמית בוינגייט חובשת‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬שני כובעים‪ :‬כובע אקדמי‪-‬מחקרי‬ ‫וכובע פרקטי‪-‬הכשרתי‪ .‬נראה לי שכדי להכשיר מורה לחינוך גופני ברמה גבוהה‪ ,‬שיוכל להתמודד‬ ‫עם אתגרי מערכת החינוך‪ ,‬יש צורך לשלב בלימודי ההכשרה גם אירועים ייחודיים וחווייתיים דוגמת‬ ‫המחנה הלימודי‪ .‬מטרות המחנה בתחומים השונים (גופני‪ ,‬חברתי‪ ,‬ריגושי ולימודי)‪ ,‬כפי שהוצגו‬ ‫בפרק זה‪ ,‬תואמות את מטרות מערכת החינוך בכלל ומטרות החינוך גופני בפרט‪ .‬תוכנית הלימודים‬ ‫בחינוך גופני (שפורסמה בתשס״ו) מדגישה את הצורך ללמד ולחנך את ילדי בתי‪-‬הספר לפעילויות‬ ‫שמכינות לחיים‪ .‬פעילויות לדוגמה המוצעות בתכנית הן‪ :‬פעילויות אתגר‪ ,‬ריצת ניווט ספורטיבי‪,‬‬ ‫ספורט המים‪ ,‬פעילויות נופש‪ ,‬רכיבה על אופניים‪ ,‬רכיבה על סוסים ועוד‪ .‬אלו הן פעילויות שניתן‬ ‫לקיימן‪ ,‬ואף קוימו הלכה למעשה‪ ,‬במסגרת המחנה הלימודי‪.‬‬ ‫הילדים גדלים כיום בסביבה אינדיבידואליסטית‪ ,‬שבה שולטים האינטרנט‪ ,‬הסמארטפון והפייסבוק‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬המורים לחינוך גופני‪ ,‬שאמונים על הפעילות הגופנית והחברתית‪ ,‬צריכים להיות שותפים‬ ‫להקניית מטרות וערכים חברתיים וגיבוש קבוצתי‪ :‬הכרת הארץ ׳דרך הרגליים׳‪ ,‬הכרת תרבויות‬ ‫שונות והכרת היבטים אקולוגיים וסביבתיים באמצעות ביקורים וסיורים לימודיים באתרים שונים‪.‬‬ ‫נראה לי שסטודנטים המתנסים במחנה לימודי ידגישו ערכים אלו במערכת החינוך ובכך יתרמו לה‬ ‫בהיבטים נוספים‪ ,‬חשובים לא פחות‪.‬‬ ‫חוויית המחנה מוזכרת על‪-‬ידי בוגרי המכללה כפעילות בלתי נשכחת גם שנים רבות לאחר סיום‬ ‫לימודיהם‪ .‬אין ספק שחוויה זו מהווה נדבך נוסף בעיצוב תפיסתו של הסטודנט‪/‬הבוגר לגבי תפקידו‬ ‫החינוכי‪.‬‬ ‫‪197‬‬

‫שילוב תלמידים עם מוגבלות במכללה‬ ‫ישעיהו (שייקה) הוצלר‬ ‫הפסגה‪ :‬להיות מורה לחינוך גופני‬ ‫בהודעה (פוסט) של שר החינוך‪ ,‬שי פירון‪ ,‬מיום ‪ 31‬באוקטובר ‪ ,2013‬הוא דיווח על רשמיו מסיור‬ ‫שערך במכללה האקדמית בוינגייט‪ ,‬שבה פגש בתלמידים עם מוגבלות גופנית שנקלטו במכללה‬ ‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬וכך כתב‪:‬‬ ‫״פגשתי גם בה‪ ,‬סטודנטית נמוכת קומה‪ ,‬״גמדית״ – כך קוראים לה חלק מתלמידי בית‪-‬‬ ‫הספר שבו היא‪ ‬מלמדת‪ .‬אבל היא מלמדת אותם לקבל אותה‪ ,‬כפי שהיא‪ ,‬ועל הדרך לקבל את‬ ‫האחר‪ ,‬לקבל את עצמך‪ .‬בחוש הומור משובח סיפרה שהמרצה שלה גרם לה להתאהב בקושי‪.‬‬ ‫שבמשפחה של אחים גבוהים‪ ,‬כל החיים שלה היו סוג של טיפוס הרים ומירוץ מכשולים‪ .‬׳כל‬ ‫הבית שלי היה בוחן מסלול אחד ארוך׳‪ ,‬אמרה‪ ,‬ואני דמעתי‪ .‬אבל היא החליטה שלא לוותר‪ .‬היא‬ ‫נמוכת קומה וגבוהה ברוח‪ .‬לידה ישב סטודנט אחר – עשהאל שבו‪ .‬הוא איבד חלק ממשפחתו‬ ‫בפיגוע בישוב איתמר ואיבד גם את רגלו‪ .‬אבל הוא קנה אמונה – בעצמו‪ ,‬בסביבה‪ ,‬ביכולת שלא‬ ‫לוותר‪ .‬היום הוא מאמן אנשים עם מוגבלויות ומשכנע אותם שאין דבר העומד בפני הרצון‪ .‬‬ ‫אבל בז׳ה הרס אותי‪ .‬לגמרי‪ .‬צעיר‪ ,‬בן לקהילת העולים מאתיופיה‪ ,‬עיוור שלא רואה כלום אבל רואה‬ ‫הכול‪ ,‬שהחליט להיות מורה לחינוך גופני‪ .‬הוא כבר רץ במרתון ומאמן קבוצה של בנים ובנות ברעננה‬ ‫(׳לי מותר לאמן בנות כי אני לא רואה אותן׳‪ ,‬הוא אומר בהומור אופייני)‪ .‬הוא כבר הגיע לפסגת‬ ‫האוורסט וסיפר מה ׳ראה׳ מלמעלה‪ .‬הוא ראה את הדרך והמאמץ והריח את הריחות והרגיש שהגיע‬ ‫הזמן לכבוש פסגות נוספות‪ .‬׳מה הפסגה הנוספת שלך׳‪ ,‬שאלתי‪ ,‬והוא השיב‪ :‬׳להיות מורה לחינוך‬ ‫גופני׳״‪.‬‬ ‫‪198‬‬

‫המכללה כמורת דרך לשילוב אנשים עם מוגבלות בפעילות גופנית‬ ‫אין טוב ממילותיו אלה של שר החינוך כדי לתאר את המהלך של המכללה האקדמית בוינגייט‪,‬‬ ‫שבחרה לקלוט אל בין שורותיה תלמידים עם מוגבלות‪ .‬מהלך זה‪ ,‬המשלב גישה חברתית וחינוכית‪,‬‬ ‫דמוקרטית ומעצימה‪ ,‬תואם את צורכי המאה העשרים ואחת‪ ,‬שבה פריצות דרך טכנולוגיות‬ ‫מסייעות להתפתחות של רווחה אנושית‪ .‬עוד תואם מהלך זה של המכללה את אמנת האו״ם בדבר‬ ‫זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬שעליה חתמה מדינת ישראל ב‪ 31-‬במרץ ‪ 2007‬ואישרה‬ ‫אותה ב‪ 10-‬בספטמבר ‪ .2012‬האמנה קובעת אמות מידה בין‪-‬לאומיות של שוויון‪ ,‬השתתפות‬ ‫מלאה‪ ,‬הכללה והשתלבות בחברה‪ ,‬ביצוע התאמות וקבלת החלטות על‪-‬ידי האדם עם מוגבלות‬ ‫עצמו‪ .‬האמנה מכילה אמות מידה אלו בתחומי החיים השונים‪ :‬עבודה‪ ,‬חינוך‪ ,‬מגורים בקהילה‬ ‫ועוד‪ .‬אחד התחומים החשובים‪ ,‬המוגדרים באמנה במפורש כיעד לשילוב‪ ,‬הוא ההשתתפות בחיי‬ ‫תרבות וספורט (סעיף ‪ 5.30‬א בתרגום הרשמי של האמנה‪ ,‬שמתפרסם באתר רשות השוויון של‬ ‫משרד המשפטים)‪ .‬במסגרת זו נדרשת המדינה ״לעודד את השתתפותם של אנשים עם מוגבלויות‬ ‫בפעילויות הספורט של הכלל ולקדם אותה בכל הרמות במידה רבה ככל האפשר״‪ .‬כפועל יוצא‬ ‫מאשרור האמנה‪ ,‬על המדינה לקבוע כללים לפיתוח שירותים מותאמים ליכולותיהם של אנשים‬ ‫עם מוגבלות בתחום הספורט‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש חשיבות עצומה להתנסות של המכללה בתחומים אלה‬ ‫כמורת דרך להחלטות מקצועיות וציבוריות‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬כיצד מתרגמים החלטות מינהליות לתחום המעשה? מה מתבקש ממורים מעשיים‬ ‫שנפגשים בסטודנטים עם לקויות בקואורדינציה‪ ,‬קומה נמוכה‪ ,‬ללא רגל‪ ,‬מוגבלות בתפקוד עצבי‬ ‫שרירי‪ ,‬עיוורון מוחלט או קשיים בתפקודים אחרים?‬ ‫מזה כארבעים שנה מתקיימת במכללה מגמה לחינוך מיוחד‪ ,‬שהתפתחה במהלך השנים לתת‪-‬‬ ‫מגמות כגון המגמה לחינוך גופני ולספורט נכים והמגמה לניתוח ההתנהגות‪ .‬בסיועם של מורים‬ ‫כמו הגר ארד‪ ,‬עטרה שרמן‪ ,‬אורלי יזדי‪-‬עוגב‪ ,‬תרצה סקורניק ז״ל‪ ,‬יעל אלמוסני‪ ,‬איתן אלדר‪ ,‬יעקב‬ ‫גלאור‪ ,‬תמר יעקב‪ ,‬אוסנת פליס‪-‬דואר וישעיהו הוצלר רכשו תלמידים ומורים התנסות שיטתית‬ ‫בחשיפה בסימולציות לשם הבנת המשתתפים את המשמעות האישית של מצבי מוגבלות‪ ,‬כבסיס‬ ‫לפיתוח אמפתיה לאנשים עם מוגבלות ואימוץ עמדות חיוביות כלפי שילובם במהלך הפעלה‬ ‫גופנית‪.‬‬ ‫התנסויות לפיתוח אמפתיה רגשית‬ ‫זכורות לי התנסויות רבות‪ ,‬שבהן השתלבו תלמידי שנים ב׳ ו‪-‬ג׳ ומדריכים פדגוגיים במכללה ושכללו‬ ‫סימולציות של תנועה במרחב במצבי מוגבלות שונים כמו שיתוק בגפיים תחתונות (על‪-‬ידי תנועה‬ ‫בכיסא גלגלים)‪ ,‬שיתוק חד‪-‬צידי (על‪-‬ידי קשירת יד ורגל)‪ ,‬עיוורון (על‪-‬ידי כיסוי עיניים) ועוד‪.‬‬ ‫התלמידים שהתנסו במצבים אלה התבקשו לבצע משחק ניווט ברחבי הקמפוס של מכון וינגייט‪,‬‬ ‫לרבות מסגרות שונות המשרתות אותם במהלך לימודיהם כמו בריכת השחייה‪ ,‬אולמות הספורט‪,‬‬ ‫הקפיטריה‪ ,‬הספרייה‪ ,‬המשרדים ועוד‪ .‬התנסויות נוספות דימו לקות בקואורדינציה עדינה (על‪-‬‬ ‫‪199‬‬