ספר ה70

‫ידי שימוש בכפפות עבות וביד הבלתי דומיננטית) בפעולות כמו פתיחת בקבוק‪ ,‬רכיסת כפתורים‬ ‫וכתיבה‪.‬‬ ‫במהלכן של התנסויות אלה ביטאו התלמידים חוויות רגשיות שונות שכללו התייחסות לקושי‪ ,‬כאב‪,‬‬ ‫תחושות של חוסר שליטה וחוסר אונים‪ ,‬פחד‪ ,‬נחיתות‪ ,‬תסכול‪ ,‬רחמים עצמיים‪ ,‬תלות באחרים ועוד‪,‬‬ ‫ואף התבקשו לדווח על חוויותיהם הרגשיות ועל המחשבות שהעסיקו אותם במהלך ההתנסות‬ ‫ולאחריה‪ .‬הם אף התבקשו למלא דו״ח קבוצתי על נגישות המתקנים השונים לאנשים עם מוגבלות‬ ‫מהסוגים שבהם התנסו‪ .‬הרפלקציה של התנסויות כאלה תועל ָה על‪-‬ידי המורים והתלמידים בדרך כלל‬ ‫לתובנות מעמיקות יותר של המשתתפים ביחס למשמעות האישית של מצב המוגבלות והשפעתו‬ ‫על התפתחות היחסים החברתיים‪ ,‬תפיסת המסוגלות העצמית והשליטה העצמית‪ .‬באמצעות‬ ‫תובנות אלה יכלו המשתתפים בסימולציות להבין טוב יותר את נקודת מבטם של אנשים עם‬ ‫מוגבלות ולפתח אמפתיה רגשית כלפיהם‪ ,‬שנחוצה לפיתוח גישת הוראה מעצימה ולא מרחמת או‬ ‫מתעלמת גם בחינוך הגופני‪.‬‬ ‫התנסויות בפיתוחן של תובנות קוגניטיביות‬ ‫בתחום הפעילות הגופנית התפתחה תורת הפעלה בשם ״תורת ההתאמה״‪ ,‬המאפיינת את‬ ‫ההתאמות בתחום הפעילות הגופנית והספורט בתחומים שונים‪ .‬התאמות המבוססות על‬ ‫עקרונות אלה תורגלו על‪-‬ידי קבוצות של סטודנטים במסגרת קורס מבוא לאוכלוסיות מיוחדות‬ ‫או במסגרת ההדרכה הפדגוגית‪ .‬הדבר נעשה במסגרת סדנאות‪ ,‬שכללו בדרך כלל מערכי שיעור‬ ‫ללמידת מיומנויות במשחקי כדור כגון כדורסל‪ ,‬כדורעף וכדורגל‪ ,‬תוך הדמיית קבוצה רגילה עם‬ ‫מספר מצומצם של משתתפים לאותם מצבי מוגבלות שתורגלו גם בהתמצאות ברחבי המכללה‬ ‫(כגון לקות בגפיים תחתונות‪ ,‬ביד ובראייה)‪ .‬הסטודנטים נדרשו‪ ,‬ללא הכנה מוקדמת‪ ,‬לחפש דרך‬ ‫לשילובם של המשתתפים עם המוגבלות בתהליך למידת המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לפעילות‬ ‫– הובלת כדור‪ ,‬בעיטה ונגיחה לשער בכדורגל‪ ,‬מסירה‪ ,‬כדרור וקליעה לסל בכדורסל וקבלה תחתית‬ ‫ועילית‪ ,‬חבטת פתיחה והנחתה בכדורעף‪ .‬לאחר פרק זמן של כחצי שעה בהתנסות כזו התבקשו‬ ‫הסטודנטים לשלב את עמיתיהם ״עם המוגבלות״ במשחק מלא‪ .‬הרפלקציה שהתבצעה בסיום‬ ‫הסדנה סיפקה תובנות חשובות לפיתוח ידע ספציפי‪ ,‬תחושת שליטה ומיומנויות של הסטודנט‬ ‫לשם התמודדות עם מצבים כאלה‪ .‬הביטוי העובדתי לכך תועד באמצעות סקרי עמדות ותחושת‬ ‫מסוגלות עצמית של הסטודנטים טרם הסדנה‪ ,‬לאחריה ובסיום הסמסטר‪.‬‬ ‫עוד מסגרת להכרת האפשרויות הגלומות בהתאמות למימוש ביצועים ספורטיביים‪ ,‬תוך כדי‬ ‫התמודדות עם מצבי מוגבלות שונים‪ ,‬סיפקו ספורטאי עילית עם מוגבלות שחשפו את סיפורם‬ ‫האישי בפני הסטודנטים‪ .‬במיוחד זכורות לטוב הופעותיהם של השחיינים קרן ליבוביץ׳‪ ,‬איציק‬ ‫ממיסטבלוב‪ ,‬שחקני הכדור משה טבאשי‪ ,‬נועם גרשוני ועוד‪ .‬בהאזנה לסיפורי ההצלחה האישיים‬ ‫הללו נחשפו השומעים לתהליך של התמודדות פעילה ועוצמתית ולמדו להכיר ולהוקיר את הערך‬ ‫של הפעילות הגופנית במסגרת סיפור חייהם‪.‬‬ ‫‪200‬‬

‫סיכום‬ ‫באמצעות השיטות המגוונות שתוארו כאן הצלחנו במהלך השנים להקים דור של סטודנטים בעלי‬ ‫עניין ומחויבות לאנשים עם מוגבלות‪ .‬בין הסטודנטים האלה ישנם אחדים שהפכו ברבות הימים‬ ‫למורים‪ ,‬למדריכים ולמאמנים במסגרות ספורטיביות שונות‪ ,‬המתמחות או משלבות אנשים עם‬ ‫מוגבלות‪ .‬אנו תקווה שעם צעידתה של המכללה לעידן השילוב‪ ,‬המבוסס על זכויות ולא על רחמים‪,‬‬ ‫יהפכו מהלכים מסוג זה לדרך קבע שתתרום לא רק לתלמידים עם מוגבלות אלא לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪201‬‬

‫הפעילות החברתית במכללה‬ ‫אברהם בן‪-‬זקן‬ ‫ביוני ‪ 1969‬הגעתי לבית המדרש לחינוך גופני בוינגייט לראיון אישי במסגרת ועדת קבלה‪.‬‬ ‫בוועדה ישבו אפרים אטלס ז״ל‪ ,‬נינה אורעד ז״ל וחנה פופובסקי ז״ל‪ .‬לאחר התרשמותם ממני‬ ‫הוזמנתי לבחינת קבלה שהתפרסה על פני שלושה ימים‪ .‬ביום הראשון – משחקי כדור (כדורסל‪,‬‬ ‫כדורעף‪ ,‬כדוריד וכדורגל)‪ ,‬למחרת מקצועות אישיים (התעמלות‪ ,‬שחייה ואתלטיקה) וביום השלישי‬ ‫המקצוע האישי שלך ומבחן עיוני (מבחן סף)‪ .‬בסופו של התהליך המייגע זכיתי להתקבל כתלמיד‬ ‫מן המניין‪.‬‬ ‫בספטמבר של אותה שנה התחלתי את לימודיי בתוכנית בת שנתיים‪ .‬לאחר מכן נוספה לה שנה‬ ‫שלישיתולבסוףשנהרביעיתלתואר‪.B.Ed.‬אתמכסתלימודייסיימתיבשנת‪,1973‬במהלךמלחמתיום‬ ‫הכיפורים‪ .‬בשנה זו הספקנו ללמוד ארבעה חודשים בלבד‪ ,‬אך אפשרו לסטודנטים שהיו במלחמה‬ ‫להשלים את הלימודים בחופשת הקיץ‪ .‬במהלך לימודיי התגוררתי בפנימייה‪ ,‬שמנהלה היה מוני‬ ‫ויינברג ז״ל‪ ,‬מאמן היאבקות שנרצח במשחקי מינכן ‪ .1972‬בשנה ב׳ ללימודיי היה חונך כיתתנו‬ ‫עמיצור שפירא ז״ל‪ ,‬מאמן האתלטיקה שנרצח אף הוא במינכן ‪ .1972‬מאז ועד היום אנו מקיימים‪,‬‬ ‫בתחילת כל שנה‪ ,‬מירוץ שדה על שמו‪ .‬בת כיתתי לספסל הלימודים הייתה אסתר רוט‪-‬שחמורוב‪,‬‬ ‫חניכתו של עמיצור שפירא והאתלטית הגדולה בכל הזמנים‪ ,‬שהישגיה באותם משחקים אולימפיים‬ ‫(גמר בריצת משוכות) ושנים לאחר מכן הביאו כבוד רב למדינת ישראל‪.‬‬ ‫לסגל מורי המכללה הצטרפתי באוגוסט ‪ ,1976‬בתפקיד מורה לחינוך גופני לתלמידי המכינה לעולים‪.‬‬ ‫במקביל עבדתי במכון כמנהל המעונות והאבטחה‪ .‬שנתיים לאחר מכן קיבלתי את תפקיד החונכות‬ ‫על המכינה‪ ,‬וכך‪ ,‬בעשרים ושתיים השנים הבאות שימשתי במגוון רחב של תפקידים‪ :‬חונך‬ ‫במכינה‪ ,‬מנהלה‪ ,‬רכז הספורט ונציג אס״א‪ ,‬רכז תרבות וחברה‪ ,‬מרַכז אירועים‪ ,‬מורה להתעמלות‬ ‫קרקע ומכשירים‪ ,‬חבר הנהלת אס״א‪ ,‬יו״ר ועדת אירועים ועוד‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הפסקתי את הוראת‬ ‫ההתעמלות והתמקדתי בניהול‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬הכרתי את כל מנהלי המכללה‪ .‬כל אחד מהם – על‪-‬פי תפיסת עולמו‪ ,‬הבנת תפקידו‪,‬‬ ‫אופיו ועקרונותיו – הטביע חותם משלו‪ .‬חיים ויין – הוגה רעיון הקמת המדרשה למורים לחנ״ג‬ ‫– בתחילה במחנה יונה בתל‪-‬אביב ואח״כ במכון וינגייט‪ .‬דוד אלדר – מורה ופדגוג‪ ,‬שביסס את‬ ‫מעמד המורה לחנ״ג ואיפשר לו להתקדם לתארים ראשון ושני בחנ״ג‪ .‬הוא תרם רבות לפיתוחה‬ ‫של המכללה‪ ,‬העביר את המוסד מסטטוס של בית מדרש למכללה ואף תרם למעבר לבניינה החדש‬ ‫(אז)‪ ,‬שקיים עד היום‪ .‬דוד היה מנהל בכל רמ״ח איבריו‪ .‬צביקה ארצי – בוגר המכללה‪ ,‬נבחר לתפקיד‬ ‫בהמלצתו של אלדר‪ ,‬שראה בו ממשיך דרכו ומדיניותו‪ .‬צביקה היה איש ארגון למופת והשקיע רבות‬ ‫בפיתוח פרויקטים רבים‪ .‬האירועים שנחוגו מדי שנה בתקופתו‪ ,‬בהשתתפות כלל הסטודנטים‪ ,‬היו‬ ‫לשם דבר‪ :‬אירועי תרבות‪ ,‬טקסים‪ ,‬מסיבות סיום‪ ,‬מחנות לימודיים ועוד ועוד‪ .‬כולם היו חשובים‬ ‫‪202‬‬

‫בעיניו‪ ,‬והוא הקפיד על ביצועם ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬מיכאל שגיב – איש מקצוע בתחומו‪ ,‬עם‬ ‫זיקה מובהקת לתחום מדעי החיים‪ .‬שגיב שם לו למטרה להצעיד קדימה את הפן האקדמי‪-‬מדעי‬ ‫של המכללה‪ .‬בהיותו נאמן ליעד הזה הוא צמצם‪ ,‬בתקופת כהונתו‪ ,‬את האירועים החברתיים‬ ‫והתרבותיים‪ ,‬ובמקומם הרחיב את המפגשים האקדמיים תוך מתן תשומת‪-‬לב רבה להיבט המדעי‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫אירועי תרבות‬ ‫ברוב שנותיי במכללה – יותר משלושה עשורים – ריכזתי את הפעילויות החברתיות ואירועי‬ ‫התרבות במכללה‪ ,‬וכאלה היו לא מעטים מדי שנה בשנה‪ .‬בראייה אישית‪ ,‬אין ספק שבפעילויות‬ ‫אלה יש משום השלמה מקצועית והעשרה ללמידה של מיומנויות הספורט כמו גם למקצועות‬ ‫העיוניים‪-‬אקדמיים במוסד כמו מכללה להכשרת מורים לחינוך גופני‪ .‬על המורה לעתיד להתמצא‬ ‫בתחומים כמו מוזיקה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מחול‪ ,‬פעילות אתגרית‪ ,‬ארגון טקסים ועוד‪ ,‬כיוון שהוא מבטא אותם‬ ‫מאוחר יותר בעבודתו במערכת החינוך ואף מחוצה לה‪ .‬אני שמח שהמכללה ראתה תמיד בתחומים‬ ‫אלה חשיבות רבה בתהליך הלימוד ורכישת ההשכלה של תלמידי המכללה‪.‬‬ ‫מעבר למעורבות באירועי חברה ותרבות במכללה‪ ,‬שימשתי כחבר הנהלה של אס״א (ארגון ספורט‬ ‫אקדמי)‪ .‬המכללה היא שותפה ותיקה לכל האליפויות המתקיימות (בסבב) ומתמודדת כשווה מול‬ ‫נבחרות חזקות המייצגות אלפי סטודנטים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬אנו מקיימים אירועי ספורט פנימיים בין הכיתות ובין השכבות‪ ,‬מקיימים את מירוץ עמיצור‬ ‫מאז מינכן ‪ 1972‬ועורכים אליפות התעמלות על‪-‬שם אליעזר מאיו ז״ל‪ ,‬שהיה מורה מוביל במכללה‬ ‫ומאמן התעמלות‪.‬‬ ‫ניהלתי את חמשת המחנות הלימודיים האחרונים‪ ,‬הזכורים כחוויה אתגרית מכוננת לכל מי שנטלו‬ ‫בהם חלק – סטודנטים וצוות המורים כאחד‪ .‬צר לי מאוד שאירוע חשוב זה הופסק‪.‬‬ ‫הייתי שותף להקמת להקת המחול בניהולה של המורה למחול נינה אורעד ז״ל‪ .‬הייתה לי חוויה‬ ‫נעימה להיות חבר‪ ,‬במשך שלוש שנים‪ ,‬בלהקה שהוקמה בשנות השבעים ופעלה ברציפות במשך‬ ‫כעשור‪ ,‬ושרמתה המקצועית הייתה גבוהה מאוד‪ .‬במקביל ללהקה הוקמה תזמורת כלי נגינה‬ ‫בניצוחו של המורה למוזיקה בוריס גרשוני‪ ,‬ומאוחר יותר הוקמה מקהלה שהיו חברים בה חברי סגל‬ ‫המורים‪ ,‬עובדים וסטודנטים‪.‬‬ ‫‪203‬‬

204

‫מירוץ עמיצור שפירא‬ ‫אברהם בן‪-‬זקן‬ ‫לאחר רצח י״א חללי מינכן במשחקים האולימפיים ב‪ 1972-‬והבאתם לקבורה בישראל בטקס לוויה‬ ‫ממלכתי‪ ,‬התקבלה החלטה בהנהלת המדרשה דאז‪ ,‬בשיתוף ועד המורים ואגודת הסטודנטים‪,‬‬ ‫לארגן אירוע ספורטיבי לזכרו של עמיצור שפירא ז״ל – חבר סגל ההוראה‪ ,‬מחנך ומאמן במכללה‪,‬‬ ‫ולהפוך אירוע זה למסורת‪ .‬הנהלת המכללה (דוד אלדר‪ ,‬אפרים אטלס‪ ,‬צביקה ארצי‪ ,‬מיכה קניץ‪,‬‬ ‫שלמה הלר‪ ,‬עטרה שרמן ואנוכי כנציג אגודת הסטודנטים) החליטה כי האירוע המתאים וההולם‬ ‫ביותר את אישיותו של עמיצור הוא מירוץ שדה שנתי לסטודנטים‪ .‬ואכן‪ ,‬מאז ועד היום‪ ,‬ומדי שנה‬ ‫בשנה‪ ,‬מתקיים המירוץ המסורתי במסגרת אירועי המכללה בסמסטר הראשון‪ .‬הוא מאורגן ברמה‬ ‫מקצועית גבוהה מאוד‪ ,‬בסיוע הסטודנטים וצוות מורי האתלטיקה‪ .‬מרחק הריצה – ‪ 5,000‬מטר‬ ‫תחרותי ועממי‪ ,‬וכן מירוץ למרחק ‪ 2,000‬מ׳ עממי‪.‬‬ ‫בני משפחתו של עמיצור – אשתו שושנה‪ ,‬ילדיו אייל ועוז‪ ,‬נכדיו ונכדותיו וכמובן חניכתו אסתר‬ ‫רוט‪-‬שחמורוב – נוטלים בו חלק פעיל בקביעות‪ .‬לפני המירוץ מתקיים טקס לזכרו של עמיצור‬ ‫בהשתתפות בני המשפחה‪ ,‬סגל המורים‪ ,‬נציגים של גופי ספורט ונציגי הוועד האולימפי‪ .‬הדברים‬ ‫הנאמרים בטקס מיועדים בעיקר לדור הצעיר במכללה‪ ,‬בתקווה שיחוש‪ ,‬ילמד ויבין את פועלו‬ ‫ומורשתו של עמיצור‪.‬‬ ‫במהלך השנים לבש המירוץ צורות ותכנים שונים‪ ,‬בהשתתפות רצי צמרת‪ .‬בשנותיו האחרונות‬ ‫הוא הפך לאליפות אס״א במירוצי שדה‪ ,‬בהשתתפות ספורטאים מהאוניברסיטאות ומהמכללות‪,‬‬ ‫מאגודות ספורט‪ ,‬כיתות ספורט של בתי‪-‬הספר ואף נציגי בה״ד ‪ 8‬של צה״ל‪ .‬לשמחתי‪ ,‬המכללה‬ ‫היא זו שמובילה מדי שנה בתחרות הקבוצתית לבנים ולבנות‪ .‬עמיצור היה מורי ומחנכי במכללה‪,‬‬ ‫ובכל שנה אני משמש כיו״ר הוועדה המארגנת וככרוז ומנחה במירוץ‪ .‬אני עושה זאת בחרדת קודש‬ ‫ובדבקות רבה במשך כל ‪ 40‬שנות קיומו של המירוץ‪.‬‬ ‫לובי המכללה ‪ -‬התכנסות לפני תחילת המירוץ‬ ‫‪205‬‬

206

207

208

‫״נוער שוחר מדע״‬ ‫נטע שפר‪ ,‬רוני לידור‬ ‫למידה והתנסות של נוער שוחר מדע במכללה‬ ‫כדי לעודד בני נוער למעורבות בעשייה מדעית ואקדמית ולחשוף בפניהם ממצאי מחקרים‬ ‫ומגמות בולטות במחקר‪ ,‬הקימו המוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬בעיקר האוניברסיטאות‬ ‫השונות‪ ,‬יחידות ל״נוער שוחר מדע״‪ ,‬הפועלות בפיקוח אקדמי של בכירים בפקולטות השונות‬ ‫באותם מוסדות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך‪ .‬היחידות מקיימות מגוון רחב של תוכניות‪,‬‬ ‫החל במפגשים חד‪-‬פעמיים ועד לתוכניות סמסטריאליות ושנתיות‪ ,‬הכוללות הרצאות‪ ,‬תחרויות‬ ‫ארציות וכנסים‪ .‬כל תוכנית מכילה קשת רחבה של נושאים בכל התחומים המדעיים הנלמדים‬ ‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1995‬ל‪ 2007-‬קיימה גם המכללה האקדמית בוינגייט תוכניות לנוער שוחר מדע‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עם המחלקה לנוער שוחר מדע במשרד החינוך‪ .‬הפעילות הייחודית הזו הייתה פרי יוזמה משותפת‬ ‫של מיכאל שגיב‪ ,‬אז ראש המכללה‪ ,‬ושלמה בן‪-‬גל‪ ,‬אז ראש בית‪-‬הספר להשתלמויות במכללה‬ ‫וכיום מנכ״לה‪ .‬המטרה הייתה להעשיר את הידע של בני נוער בכיתות ז׳‪-‬י״ב בנושאים הקשורים‬ ‫לתפקוד גוף האדם במנוחה‪ ,‬בתנועה ובמאמץ‪ .‬התוכנית נועדה בעיקר לתלמידים שלמדו במגמות‬ ‫למדעים‪ ,‬במגמות לחינוך גופני ובכיתות ספורט‪ .‬תלמידים מכל רחבי הארץ – מאילת בדרום ועד‬ ‫קריית שמונה בצפון‪ ,‬שלמדו בבתי‪-‬ספר בערים‪ ,‬במושבים ובקיבוצים – הגיעו למכללה כדי ליטול‬ ‫חלק בתוכנית העשרה זו‪.‬‬ ‫המכללה הציעה לתלמידים שלוש מסגרות של למידה והתנסות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬יום עיון משולב – ביקור במעבדות השונות במכללה‪ :‬המעבדה לביומכניקה‪ ,‬המעבדה‬ ‫לפיזיולוגיה של המאמץ‪ ,‬המעבדה לאנטומיה והמעבדה להתנהגות מוטורית‪ .‬הביקור כלל האזנה‬ ‫להסברים בנושאי מחקר הנבדקים בכל מעבדה והתנסות‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בפעילויות שונות‬ ‫תוך שימוש במכשירי המעבדה ובמתקניה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במעבדה לביומכניקה שמעו התלמידים‬ ‫הרצאה על כוח ולמדו כיצד מודדים אותו‪ .‬במעבדה לפיזיולוגיה של המאמץ למדו התלמידים‬ ‫על ההבדל בין סבולת לב‪-‬ריאה ובין סבולת שריר וכיצד מודדים יכולות אלו‪ .‬במעבדה לאנטומיה‬ ‫קיבלו התלמידים הרצאה על מערכת השרירים והשלד של האדם‪ ,‬ובמעבדה להתנהגות מוטורית‬ ‫הם למדו על קואורדינציה וכיצד ניתן לשפרה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬יום עיון מרוכז – העמקה והרחבה של חלק מהנושאים שנלמדו ביום העיון המשולב‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫במעבדה אחת בלבד‪ ,‬או העמקה בנושאים ייחודיים שנמצאו רלוונטיים לתלמידים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫לתלמידי כיתות ספורט ניתנו הרצאות על תזונת ספורטאים ושיטות אימון לשיפור כושר גופני‪.‬‬ ‫‪3 .3‬פעילות דו‪-‬יומית – לימוד של נושאים נבחרים בשיעורים מרוכזים‪ ,‬שבהם שולבו למידה‬ ‫‪209‬‬

‫במעבדות ופעילויות ספורט שונות‪ .‬פעילות זו התקיימה במהלך יומיים כדי להעשיר את‬ ‫התלמידים במגוון רחב של נושאים ואף לאפשר להם להתאושש מפעילויות הספורט שבהן‬ ‫נטלו חלק‪.‬‬ ‫במסגרת הפעילות של נוער שוחר מדע נוצרו שיתופי פעולה ייחודיים בין המכללה ובין בתי‪-‬‬ ‫הספר‪ .‬כך למשל‪ ,‬החל ב‪ 1997-‬ולמשך כמה שנים נוצר שיתוף פעולה בין המכללה ובין חטיבת‬ ‫הביניים ״רעות״ בהרצליה‪ .‬כיתות הספורט מהחטיבה הגיעו מדי שבוע ליום לימודים והעשרה‬ ‫במכללה‪ .‬מטרת התוכנית הייתה להקנות לתלמידים ידע בסיסי במדעי הספורט והתנועה ולטפח‬ ‫את יכולותיהם המוטוריות השונות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬מרצים שנמנו עם סגל המכללה הגיעו לבית‪-‬הספר‬ ‫ולימדו שם את התלמידים‪ .‬התוכנית נחלה הצלחה רבה‪ ,‬עד שעיריית הרצליה החליטה שאיננה‬ ‫יכולה להמשיך ולממן את התוכנית‪ .‬שיתופי פעולה נוספים לאורך זמן נרשמו עם בתי‪-‬הספר אורט‬ ‫״פרדס חנה״ ותיכון ״ראשונים״ בהרצליה‪.‬‬ ‫סגל המרצים שלימד את התלמידים כלל את שולמית רביב‪ ,‬רוני לידור‪ ,‬משה איילון‪ ,‬מיכאל שגיב‪,‬‬ ‫מיקי שיינוביץ‪ ,‬דוד בן‪-‬סירא‪ ,‬חיותה פסח‪ ,‬ירון הדר וזהבית לויאן‪ .‬את הפעילות ריכזה נטע שפר‪,‬‬ ‫ראש לשכת ההנהלה במכללה‪.‬‬ ‫בימים אלו בוחנת המכללה לחדש את הפעילות של נוער שוחר מדע‪ ,‬וזאת משני טעמים‪ :‬האחד‬ ‫– לחשוף בני נוער למדעי הספורט והתנועה הנלמדים במכללה ולגרותם ללמוד בעתיד תחומי דעת‬ ‫אלו‪ .‬השני – לחנכם ׳גופנית ובריאותית׳‪ ,‬כלומר לחשוף אותם לממצאי מחקר על תרומת הפעילות‬ ‫הגופנית לבריאות האדם‪ ,‬כך שיבינו את חשיבות הפעילות הגופנית ויעסקו בה על בסיס קבוע‪.‬‬ ‫‪210‬‬

‫חלק ז‬ ‫המכללה‬ ‫והספורט ההישגי‬



‫הספורט הייצוגי (אס״א)‬ ‫יצחק רם‬ ‫הפעילות הספורטיבית בין כותלי המכללה‬ ‫ספורט במכללה נחווה בכמה רמות‪ :‬ראשית‪ ,‬חלק משמעותי מתוכנית הלימודים כולל‪ ,‬מאז ומעולם‪,‬‬ ‫שיעורי ספורט שונים‪ :‬החל באתלטיקה‪ ,‬התעמלות ושחייה‪ ,‬עבור למשחקי הכדור הגדולים –‬ ‫כדורגל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬כדורסל וכדוריד‪ ,‬וגמור בהתעמלות ובמחול לסוגיו‪ .‬בהקשר למחול‪ ,‬הוקמה‬ ‫גם להקת מחול מקצועית‪ ,‬שפעלה לאורך כעשור וייצגה את המכללה באירועים שונים במכללה‬ ‫ומחוצה לה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפעילות התנועתית בה מאופיינת בהתעסקויות ספורטיביות פחות רווחות‪,‬‬ ‫המתרחשות במסגרת התמחויות שונות כמו שייט במגמה הימית‪ .‬במגמה זו היה נהוג‪ ,‬בתום כל‬ ‫שנת לימודים‪ ,‬לצאת להפלגות סיכום ממושכות בסירות מפרש גדולות‪ ,‬כגון לווייתניות‪ ,‬לקפריסין‬ ‫או לאחד מאיי יוון האחרים‪ .‬בחטיבת ההשתלמויות של המכללה אף ניתנים קורסים בסוגי ספורט‬ ‫פחות נפוצים כמו יוגה‪ ,‬פלדנקרייז‪ ,‬טיי‪-‬צ׳י וכן סוגים שונים של קרבות שמקורם במזרח הרחוק‪.‬‬ ‫אליפויות פנימיות‬ ‫הרמה הבאה של פעילות ספורט במכללה היא הרמה התחרותית – אליפויות פנימיות של המכללה‪.‬‬ ‫תחרויות אלה נערכות מדי שנה‪ ,‬והן כוללות כמה ענפי ספורט‪ :‬אליפות המכללה באתלטיקה‪,‬‬ ‫אליפות בשחייה‪ ,‬בהתעמלות ואליפות המכללה בטניס שולחן ובשחמט‪ .‬לעתים נערכות גם‬ ‫‪213‬‬

‫תחרויות במשחקי כדור כגון כדורעף‪ ,‬קטרגל וכדורסל‪ ,‬המתנהלות בשנים האחרונות כפעילויות‬ ‫תחרותיות המשלבות‪ ,‬כעניין של חובה תקנונית‪ ,‬בנים ובנות בקבוצה אחת משותפת‪ .‬גם מירוץ‬ ‫עמיצור – מירוץ‪-‬שדה שנתי לזכרו של מורה המכללה עמיצור שפירא הי״ד‪ ,‬שהיה בין י״א‬ ‫הנרצחים הישראלים במשחקי מינכן ‪ – 1972‬מספק הזדמנות לפעילות ספורטיבית המשלבת פרק‬ ‫עממי ותחרותי‪ .‬בשנים האחרונות הרמה התחרותית גבוהה למדי‪ ,‬כשסטודנטים מן המניין שייכים‬ ‫לעידית הרצים התחרותיים במדינה כמו ריקי סלם‪ ,‬אלופת השנה האחרונה במירוצי שדה‪ ,‬רוני גדיש‬ ‫וטקה אזאוונט‪ .‬חלקם‪ ,‬יחד עם אחרים (בעיקר דן סלפטר)‪ ,‬אף הרים יוזמה ברוכה – חוג לרצים‬ ‫למרחקים ארוכים‪ ,‬המקיים מפגשי אימון משותפים וחולק בין חבריו מידע עדכני בתחום האימון‬ ‫בריצה למרחקים‪.‬‬ ‫ספורטאי המכללה ואס״א‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬הטובים שבין מנצחי האליפויות הפנימיות מייצגים אותנו באירועי ספורט חיצוניים‪,‬‬ ‫דהיינו אליפויות אס״א (איגוד ספורט אקדמי)‪ ,‬והמצטיינים שבקרב תלמידינו בתחרויות אלו‬ ‫מייצגים את אס״א ישראל בתחרויות סטודנטים בין‪-‬לאומיות‪.‬‬ ‫אס״א‪ ,‬שחגג לא מזמן את שנתו השישים‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1953‬על‪-‬ידי סטודנטים מירושלים‪ ,‬מחיפה‬ ‫ומתל‪-‬אביב‪ ,‬במטרה ליצור אצל הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה וכן בקרב אנשי האקדמיה בכלל‬ ‫מודעות לספורט ולפעילות גופנית ולהציב להם אתגרים לעשייה ולפעילות‪ .‬הארגון מקיים פעילות‬ ‫ביותר מ‪ 20-‬מוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬יוזם מפעלי ספורט ואף מתמודד‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתחרויות‬ ‫בין‪-‬לאומיות‪.‬‬ ‫השופטים באליפות המכללה בהתעמלות‬ ‫‪214‬‬

‫למעשה‪ ,‬מאז אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת נוטלים הסטודנטים שלנו חלק‬ ‫באליפויות אס״א השונות‪ .‬בתחילה הייתה זו תחרות בין שני המוסדות האקדמיים הוותיקים‬ ‫במדינה – האוניברסיטה העברית והטכניון‪ ,‬אולם אט‪-‬אט נוספו למסגרת ולמעגלי התחרויות גם‬ ‫מוסדות נוספים‪ ,‬והראשון ביניהם היה בית המדרש למורים לחינוך גופני ע״ש זינמן במכון וינגייט‪,‬‬ ‫שהצטרף מיד לאחר ניסוח התקנון של האיגוד בשנת ‪ .1954‬ראוי לציין כי חבר סגל המכללה בעבר‪,‬‬ ‫אפרים אטלס‪ ,‬אף עמד בראש הארגון בשנת ‪ 1982‬ואחר‪-‬כך גם בין השנים ‪ 1990‬ל‪.1995-‬‬ ‫תלמידי המכללה לא רק התחרו במסגרות הספורט השונות של אס״א אלא גם זכו לייצג את אס״א‬ ‫כחברי נבחרת הסטודנטים הארצית בתחרויות בין‪-‬לאומיות הן בארץ והן בחו״ל‪ ,‬כולל בתחרות‬ ‫הגדולה מכולן – האוניברסיאדה‪ ,‬המשחקים האולימפיים של הסטודנטים‪ ,‬המתקיימת אחת‬ ‫לשנתיים במקומות שונים בעולם‪ .‬באוניברסיאדה הראשונה‪ ,‬שנערכה בשנת ‪ 1954‬בבודפשט‪,‬‬ ‫ושנטלו בה נטלו חלק סטודנטים ישראלים‪ ,‬ייצגה את המדינה סטודנטית בית המדרש שלנו דאז‪,‬‬ ‫הודפת כדור הברזל עטרה פולונסקי‪ ,‬לימים עטרה שרמן‪ ,‬שתשמש במשך תקופה ארוכה כסגנית‬ ‫מנהל בית המדרש ואחר‪-‬כך המכללה האקדמית בוינגייט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬נערכו משחקי אס״א הבין‪-‬לאומיים ה‪ 28-‬בוינגייט‪ ,‬ונטלו בהם חלק ‪ 148‬ספורטאים‬ ‫מחו״ל (פולין‪ ,‬גרמניה וקפריסין)‪ ,‬נוסף למאות הסטודנטים הישראלים‪ .‬באותה שנה זיכה סטודנט‬ ‫המכללה‪ ,‬ירון קולסניק‪ ,‬את אס״א במדליית זהב לראשונה בתולדותיה‪ ,‬לאחר שזכה במקום הראשון‬ ‫באליפות העולם לסטודנטים במקצוע הקשתות‪.‬‬ ‫ב‪ 1997-‬נערכו לראשונה משחקי החורף של אס״א באילת‪ ,‬ונבחרת המכללה נטלה בהם חלק‬ ‫והגיעה להישגים נאים‪ .‬המשחקים נערכו בצמוד לאליפות הבין‪-‬לאומית ה‪ 12-‬בגלשנים‪ ,‬שגם בה‬ ‫יוצגה המכללה‪ .‬באותה שנה נערכה האוניברסיאדה בסיציליה‪ ,‬ולראשונה במשחקים זכה ספורטאי‬ ‫‪215‬‬

‫ישראלי שייצג את המכללה‪ ,‬מיקי חליקה‪ ,‬במדליית כסף במשחה ל‪ 400-‬מ׳ מעורב אישי‪ .‬מיקי‬ ‫ישוב ויז ַכה את אס״א במדליית כסף בשחייה (‪ 400‬מ׳ מעורב אישי) במשחקי ‪ 1999‬שנערכו בפלמה‬ ‫דה‪-‬מיורקה‪ ,‬ואף תרם שיא לאומי חדש – ‪ 4:21.78‬ד׳ (באותה אוניברסיאדה זכתה סטודנטית‬ ‫המכללה‪ ,‬ענת פבריקאנט‪ ,‬במדליית ארד בשייט מפרשיות בדגם ‪.)470‬‬ ‫גם משחקי אס״א הבין‪-‬לאומיים ה‪ ,30-‬שהתקיימו ב‪ ,1998-‬אורגנו על‪-‬ידי אנשי המכללה בקמפוס‬ ‫וינגייט‪ .‬ירון קולסניק שב וזכה‪ ,‬כסטודנט המכללה‪ ,‬במדליית ארד באותה שנה באליפות העולם‬ ‫לסטודנטים בקשתות בטייוואן‪ .‬באליפות הקשתות הסטודנטיאלית של שנת ‪ ,2000‬שנערכה‬ ‫בספרד‪ ,‬הגיע ירון למקום העשירי‪ .‬באותם משחקים זכה סטודנט המכללה‪ ,‬יוני ערמי‪ ,‬במדליית‬ ‫הכסף בג׳ודו למתמודדים עד משקל ‪ 66‬ק״ג‪.‬‬ ‫במשחקים שנערכו בבייג׳ינג ייצגו את אס״א רק ספורטאים שהשתתפו בענפים אישיים‪ ,‬ובין הללו‬ ‫בלטו בעיקר הסטודנטים שלנו‪ .‬זבידה וודג׳ זכה במדליית הכסף בריצה לחצי מרתון‪ ,‬ומיקי חליקה‬ ‫זכה במקום החמישי ב‪ 200-‬מ׳ מעורב אישי‪ ,‬בקובעו שיא ישראלי נוסף‪ .‬מיקי ישוב ויזכה אותנו‬ ‫בכבוד כשיגיע למקום השלישי ב‪ 400-‬מ׳ מעורב אישי באוניברסיאדה ה‪ 22-‬בשנת ‪ 2003‬בדאיגו‬ ‫שבקוריאה‪ .‬מיקי אף הוכתר כספורטאי היובל של אס״א‪.‬‬ ‫באמצע שנות האלפיים הוקמה במכללה קבוצה נחשונית של כדורמים לנשים‪ ,‬במסגרת אגודת‬ ‫הספורט של אס״א‪ ,‬שזכתה בשנת ‪ 1988‬באליפות המדינה ובגביע המדינה לקבוצות‪.‬‬ ‫אס״א מארגן ומפעיל מדי שנה כמה מסגרות תחרותיות וברובן‪ ,‬אם לא בכולן‪ ,‬משתתפים‬ ‫הסטודנטים שלנו‪ .‬בין המפעלים הללו ניתן למנות את האליפויות השנתיות במשחקי כדור‪ ,‬משחקי‬ ‫החורף באילת וכן אליפות בין‪-‬לאומית אחת לשנתיים‪ .‬יש לציין שפעמים רבות מאומנות הנבחרות‬ ‫שלנו על‪-‬ידי סטודנטים‪ ,‬המתמחים בתחומי הספורט השונים‪ ,‬ולא רק על‪-‬ידי מורים מקצועיים‪.‬‬ ‫עובדה זו מלמדת על עומק המעורבות של הסטודנטים בתוכניות הספורט שהמכללה נוטלת בהן‬ ‫חלק‪ ,‬ובאותה מידה גם על מידת המחויבות שלהם למוסד ועל אהדתם אותו – עובדה המהווה עבור‬ ‫כולנו מקור לגאווה לא פחותת ערך מהישגים הספורטיביים עצמם‪.‬‬ ‫‪216‬‬

‫תחרויות אס״א באילת‬ ‫כאמור‪ ,‬אס״א מארגן תחרות שנתית באילת הנמשכת ימים אחדים‪ ,‬שגולת הכותרת שלה היא‬ ‫תחרויות השייט‪ .‬אבל יש בתוכניתה גם מקצועות ספורט רבים נוספים‪ ,‬חלקם ייחודיים‪ ,‬כגון‬ ‫ביאתלון (ריצה ושחייה)‪ ,‬שחייה במים פתוחים‪ ,‬ריצת שטח‪ ,‬כדורעף חופים ועוד‪ .‬המכללה מיוצגת‬ ‫במקצועות הללו הן בהקשרים ספורטיביים‪-‬הישגיים והן בהקשרי אופי ואופן ההופעה של נציגינו‪,‬‬ ‫המופיעים תמיד למשחקים הללו כקבוצה גדולה יחסית ומלוכדת מאוד‪ .‬הספורטאים שלנו אף נעים‬ ‫בין אתרי התחרות השונים כדי לעודד את חבריהם‪ ,‬תוך שהם עושים זאת באורח ספורטיבי וברוח‬ ‫טובה‪ ,‬ולא אחת מציינים מארגני התחרות את הרוח הרעננה שמוסיפים נציגי המכללה למשחקים‪.‬‬ ‫ההישגים בתחרויות הללו הם מרשימים‪ ,‬ויש בכך היגיון מעצם היותנו מכללה שהספורט הוא‬ ‫בסיסה‪ .‬מצד שני‪ ,‬כשמשווים את מספר הסטודנטים של המכללה למספר הלומדים במוסדות‬ ‫אחרים להשכלה גבוהה במדינה‪ ,‬ניתן לראות את הישגי המכללה כדבר‪-‬מה חריג‪ .‬אפשר לתלותם‬ ‫באיכות הפעילות הארגונית המקדימה‪ ,‬בהתלהבות ובהיענות הטבעית של תלמידי המכללה ליטול‬ ‫חלק בהתמודדויות הספורט‪.‬‬ ‫אך טבעי שרשימת ההישגים ארוכה למדי‪ ,‬ולכן נדגים אותה בהמשך רק על קצה המזלג‪ .‬דוגמה‬ ‫הממחישה נאמנה את עומק ההשתתפות של המכללה במסגרות התחרותיות של אס״א עשויה‬ ‫להוות משחקי החורף של אס״א שנערכו בחודש מרץ ‪ .2010‬משלחת המכללה מנתה ‪108‬‬ ‫ספורטאים‪ ,‬הווה אומר כחמישית ממספר הסטודנטים שחבשו אז את ספסל הלימודים אצלנו‪,‬‬ ‫דוגמה שאין לה אח ורע באף מוסד אקדמי אחר במדינה‪ .‬המשלחת הזו התחרתה בכל ‪ 20‬ענפי‬ ‫הספורט‪ ,‬שכללו גלישה אישית וקבוצתית‪ ,‬שחיית שטח‪ ,‬אקוותלון (שחייה וריצה)‪ ,‬אופני שטח‪,‬‬ ‫שחמט‪ ,‬סקווש‪ ,‬קראטה‪ ,‬טניס‪ ,‬טניס שולחן ועוד‪ .‬כל זאת‪ ,‬נוסף לענפי הספורט המסורתיים כמו‬ ‫משחקי הכדור והרשת למיניהם‪ .‬להשתתפות המשלחת הוגדרה מטרה‪ ,‬שנוסחה אז כדלהלן‪:‬‬ ‫״הישגיות והשתתפות מכובדת ומייצגת את המסורת הספורטיבית המפוארת של המכללה״‪.‬‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬בתאריכים ‪ ,3-6.3.2013‬חגגו הסטודנטים‪ ,‬בצוותא עם קבוצות ספורטאים‬ ‫מאוניברסיטאות רבות אחרות מהארץ ואף מחו״ל‪ ,‬את האליפות הבין‪-‬לאומית ה‪ 28-‬בגלשני‬ ‫מפרש ואת משחקי החורף ה‪ 17-‬של אס״א‪ .‬נציגי המכללה קצרו שלל הישגים נאים ביותר בתחרות‬ ‫הזו‪ ,‬אבל הדבר שהרשים אף יותר ממספר ההישגים הייתה גם הפעם הנוכחות המרשימה של‬ ‫הסטודנטים שלנו במקום‪ ,‬שהייתה גבוהה ללא שום פרופורציה למספר הסטודנטים הכללי במדינה‪.‬‬ ‫עובדה זו צוינה לטובה הן על‪-‬ידי מארגני האליפות והן על‪-‬ידי משתתפים רבים ממוסדות ההשכלה‬ ‫השונים שנטלו חלק במסגרת התחרותית‪.‬‬ ‫להלן שני לוחות המציגים הישגים לדוגמה של תלמידינו באליפות אס״א באילת בשנים ‪2009‬‬ ‫ו‪:2011-‬‬ ‫‪217‬‬

‫סיכום הישגי נבחרות המכללה באליפות אס״א – משחקי החורף‪ ,‬אילת ‪2009‬‬ ‫הישג‬ ‫קטגוריה‬ ‫מקצוע‬ ‫מנאסק אלמרענה – מקום ‪1‬‬ ‫שחמט‬ ‫אישי – נשים‬ ‫ריצת שטח‬ ‫מקום ‪1‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫ריצת שטח‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫אקווטלון‬ ‫כפיר מן – מקום ‪2‬‬ ‫גלישת רוח‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫אישי – גברים‬ ‫שחייה במים‬ ‫מקום ‪4‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫פתוחים‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫קראטה‬ ‫סברינה קידלסקי – מקום ‪1‬‬ ‫קראטה‬ ‫מרווה טיטי – מקום ‪2‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫קראטה‬ ‫אישי – נשים‬ ‫קראטה‬ ‫סופי טומרינסון – מקום ‪3‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫כדורסל‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫קטרגל‬ ‫מקום ‪1‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫מקום ‪1‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫מקום ‪4‬‬ ‫זוגות נשים‬ ‫טניס שולחן‬ ‫מקום ‪4‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫כדורעף‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫סקווש‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫יעל סגל – מקום ‪3‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫אדם בכמן – מקום ‪4‬‬ ‫אישי – גברים‬ ‫‪218‬‬

‫סיכום הישגי נבחרות המכללה באליפות אס״א – משחקי החורף‪ ,‬אילת ‪2011‬‬ ‫הישג‬ ‫קטגוריה‬ ‫מקצוע‬ ‫מקום ‪1‬‬ ‫ריצת שטח‬ ‫מקום ‪1‬‬ ‫אישי – גברים‬ ‫ריצת שטח‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫אקווטלון‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫קראטה‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫אישי – גברים‬ ‫קראטה‬ ‫מקום ‪2‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫כדורסל‬ ‫מקום ‪4‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫קט‪-‬רגל‬ ‫רבע גמר‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫מקום ‪3‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫כדורעף‬ ‫מקום ‪4‬‬ ‫קבוצתי – נשים‬ ‫יעל סגל – מקום ‪3‬‬ ‫קבוצתי – גברים‬ ‫סקווש‬ ‫אדם בכמן – מקום ‪3‬‬ ‫אישי – נשים‬ ‫אישי – גברים‬ ‫‪219‬‬

‫בוגרי המכללה בספורט ההישגי‬ ‫יצחק רם‬ ‫ספורטאים בולטים מבין תלמידי המכללה ובוגריה‬ ‫העיסוק בספורט‪ ,‬על רבדיו התחרותיים השונים‪ ,‬היה מאז ומעולם עניין טבעי למדי עבור תלמידי‬ ‫בית‪-‬המדרש בעבר‪ ,‬לימים הסמינר ובימינו אלה – המכללה‪ .‬אין זה מפתיע אפוא שניתן למצוא בין‬ ‫בוגרינו ספורטאים ברמה הלאומית‪ ,‬אלופי המדינה במקצועות ספורט שונים‪ ,‬וברמה הבין‪-‬לאומית‪,‬‬ ‫שייצגו את המדינה באירועי ספורט בין‪-‬לאומיים בהצלחה לא מבוטלת‪.‬‬ ‫להלן מקבץ חלקי ביותר של ספורטאים מקרב תלמידי ובוגרי המכללה לתקופותיה‪ ,‬ובחלק מן‬ ‫המקרים גם סיכומים קצרים של הישגיהם ברמה הלאומית והבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫אתלטיקה‬ ‫עטרה שרמן (שעתידה להיות סגנית מנהל המכללה במשך שנים רבות)‪ ,‬רעיה ברונשטיין‪,‬‬ ‫אלימלך שוחט‪ ,‬הלל רסקין (שעתיד להיות הפרופסור הראשון לחינוך גופני בתולדות המדינה)‪,‬‬ ‫גלעד ויינגרטן‪ ,‬הקופץ לרוחק‪ ,‬ועמוס גרודזינובסקי‪ ,‬שיאן ישראל ב‪ 100-‬וב‪ 200-‬מ׳‪ .‬חמישה מבין‬ ‫השישה (למעט רעיה ברונשטיין) יהיו‪ ,‬לימים‪ ,‬גם מורים במכללה‪ .‬אגב‪ ,‬שיא המכללה בקפיצה‬ ‫למרחק – ‪ 6.97‬מ׳‪ ,‬של עמוס גרודזינובסקי משנת ‪ ,1961‬עדיין עומד בתוקפו‪ .‬בתקופתו של עמוס‬ ‫למד אצלנו גם גדעון אריאל‪ ,‬איש המקצועות הכבדים באתלטיקה‪ ,‬שעתיד‪ ,‬יחד עם אחרים‪ ,‬לייצג‬ ‫אותנו במשחקים האולימפיים‪ .‬אתלטים בכירים נוספים משני העשורים הראשונים‪ :‬אהובה‬ ‫קרביצקי (קראוס)‪ ,‬אלופת אסיה בקפיצה לגובה‪ ,‬אריה קליינשטוב (נווה)‪ ,‬אלוף המכביה בקפיצה‬ ‫לגובה‪ ,‬יעל דיטקובסקי‪ ,‬יורם גיל‪ ,‬אריה גליק‪ ,‬עמוס קריזה‪ ,‬דוד טבק‪ ,‬שהחזיק בשיא ישראל בריצת‬ ‫‪ 100‬מ׳ במשך שנים רבות וייצג אותנו במשחקים האולימפיים בהלסינקי ‪( 1952‬הופעה ראשונה‬ ‫של משלחת ישראל במשחקים)‪ ,‬תמר מטל‪-‬שומכר‪ ,‬שגם היא ייצגה את ישראל במשחקים‬ ‫האולימפיים ב‪ ,1952-‬מיכל למדני‪ ,‬גאולה גדישביץ‪-‬דרור ושולה גודהרט (אמו של ראש עיריית‬ ‫ירושלים דהיום)‪.‬‬ ‫שני אתלטים בולטים‪ ,‬שלמדו אצלנו במסגרת שנה ג׳ מיוחדת‪ ,‬ושניהם נמנים עם גדולי האתלטים‬ ‫של ישראל בכל הזמנים‪ ,‬הם יענק׳לה בורנשטיין ודוד (דודיק) קושניר‪ .‬עד היום‪ ,‬בגיל ‪ ,82‬עושה‬ ‫דודיק במגרשים כמאמן! במשך שנים רבות החזיק בשיא הישראלי בקפיצה לרוחק וייצג את‬ ‫המדינה פעמיים במשחקים האולימפיים‪ .‬יש לו רקורד מרשים ביותר גם כמאמן‪ ,‬ורבים מהאתלטים‬ ‫שלו ייצגו את המדינה באירועים בין‪-‬לאומיים חשובים‪ .‬עוד זכורים לטוב בהקשר הנדון יצחק‬ ‫‪220‬‬

‫מנדלברוד‪ ,‬מאמן אתלטיקה מוערך [מאמנה של אילה חצרוני (קסטרו)‪ ,‬אף היא בוגרת בית המדרש‪,‬‬ ‫שייצגה אותנו במשחקי רומא ‪ 1960‬בהדיפת כדור ברזל]‪.‬‬ ‫משנות השבעים והשמונים זכורים לטוב מאיר קופלר‪ ,‬אלוף מקומי במאוצים‪ ,‬עופר טרומר ושמעון‬ ‫אביסרור‪ ,‬רצים למרחקים בינוניים וארוכים בהתאמה וכן יואב מקל‪ ,‬אלוף הארץ בריצת ‪ 400‬מ׳‬ ‫בשעתו‪ ,‬היום מורה במכללה וראש בית‪-‬הספר לחינוך גופני שלה‪ .‬אתלטיות מצטיינות בתקופה‬ ‫ההיא‪ ,‬מבין תלמידותינו‪ ,‬היו אירית ויזל‪ ,‬דינה שלוש‪ ,‬עירית ברשן ולימור רביב‪ .‬בסוף שנות התשעים‬ ‫בגרה אצלנו דועא סולימן מנצרת‪ ,‬אלופת הארץ בריצת ‪ 1,500‬מ׳ לאורך שנים רבות‪ .‬אתלטים בכירים‬ ‫מן השנים האחרונות הם זבידה וודג׳ וריקי סלם‪ ,‬שניהם רצים מצטיינים למרחקים ארוכים‪ .‬ריקי‬ ‫זכתה בשנה החולפת באליפות הלאומית ל‪ 10,000-‬מ׳‪ .‬אליהם מצטרפות רוני גדיש וטקה אזוואנט‪,‬‬ ‫מהרצות הטובות למרחקים ארוכים בארץ כיום‪ .‬גם דן סלפטר הוא סטודנט המכללה‪ ,‬רץ מוכשר‬ ‫השולח ידו גם באימון‪.‬‬ ‫אליהם ואל אחרים נוספים בתחום מצטרפת‪ ,‬כמובן‪ ,‬הגדולה מכולם – אסתר רוט‪-‬שחמורוב‪ .‬אסתר‪,‬‬ ‫ילידת ‪ ,1952‬הייתה האתלטית הבולטת והמעוטרת ביותר שידעה מדינת ישראל מאז היווסדה‪.‬‬ ‫היא כלת פרס ישראל לספורט ולתרבות הגוף משנת תשנ״ט (‪ ,)1999‬והייתה בין מדליקי המשואות‬ ‫ביום העצמאות תשס״ד (‪ .)2004‬אסתר נבחרה כמה פעמים כספורטאית המצטיינת של ישראל‬ ‫וזכתה במדליות רבות בתחרויות בין‪-‬לאומיות‪ .‬היא גם הייתה הספורטאית הישראלית הראשונה‬ ‫שהעפילה לגמר אולימפי כלשהו‪ .‬במשחקי אסיה בבנגקוק ‪ 1970‬זכתה רוט‪-‬שחמורוב בשתי‬ ‫מדליות זהב (בריצת ‪ 100‬מ׳ משוכות ובקרב חמ ‏ש) וכן במדליית כסף בקפיצה לרוחק‪ .‬במשחקי‬ ‫מינכן ‪ 1972‬העפילה שחמורוב לשלב חצי הגמר בריצת ‪ 100‬מ׳ וסיימה במקום החמישי‪ 4 ,‬אלפיות‬ ‫השנייה אחרי הרצה שעלתה לגמר מהמקום הרביעי‪ .‬לאחר מכן עלתה לשלב חצי הגמר בריצת‬ ‫‪ 100‬מ׳ משוכות‪ .‬טבח י״א הספורטאים במינכן‪ ,‬שבו נרצח מאמנה האישי עמיצור שפירא‪ ,‬מורה‬ ‫לאתלטיקה בבית המדרש‪ ,‬קטע את השתתפותה‪ ,‬ויחד עם כל המשלחת פרשה מהמשחקים‪.‬‬ ‫אסתר רוט שחמורוב ‪ -‬האתלטית המעוטרת ביותר שידעה מדינת ישראל מאז היווסדה‬ ‫‪221‬‬

‫במשחקי אסיה שנערכו בטהרן בשנת ‪ 1974‬היא זכתה ב‪ 3-‬מדליות זהב בריצות ל‪ 200 ,100-‬ו‪100-‬‬ ‫מ׳ משוכות‪ .‬במשחקי מונטריאול ‪ 1976‬הגיעה להישגה הגדול ביותר – גמר ריצת ‪ 100‬מ׳ משוכות‪,‬‬ ‫וסיימה במקום השישי בתוצאה של ‪ 13.04‬שניות‪ .‬יש להזכיר בעניין זה כי כל אלה שהקדימו אותה‬ ‫במירוץ היו מהגוש המזרחי‪ ,‬וצריך לזכור מאיזה סוג של ׳דלק׳ ניזונו בשעתו האתלטים המזרח‬ ‫אירופים‪ ,‬ומה זה אומר למעשה על הישגה של אסתר‪ .‬בכך הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה‬ ‫שעלתה לגמר אולימפי‪ ,‬והיה זה ההישג הטוב ביותר של אתלט ישראלי במשחקים האולימפיים‬ ‫עד משחקי סידני (‪ .)2000‬בתחרות שנערכה בברלין לאחר המשחקים היא קבעה‪ ,‬בריצת ‪ 100‬מ׳‬ ‫משוכות‪ ,‬שיא ישראלי חדש של ‪ 12.93‬שניות – שיא שהחזיק מעמד ‪ 26‬שנים‪.‬‬ ‫רוט‪-‬שחמורוב מחזיקה עד היום (נכון לשנת ‪ )2014‬בשיא הישראלי בריצת ‪ 100‬מ׳‪ ,‬שעומד על‬ ‫‪ 11.45‬שניות שקבעה במשחקי מינכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא הייתה שיאנית ישראל בריצות ל‪ 200-‬מ׳ ול‪100-‬‬ ‫מ׳ משוכות‪ ,‬בקפיצה לרוחק (‪ 6.14‬מ׳) ובקרב חמש (‪ 6,233‬נק׳)‪.‬‬ ‫התעמלות‬ ‫תלמידים‪ ,‬ובעיקר תלמידות רבות של המכללה‪ ,‬היו בשעתו חברי הנבחרות הלאומיות שלנו‪ .‬זכורות‬ ‫לטוב משנות השישים רלי בן יהודה‪ ,‬רותי אבלס‪-‬פלד ודליה ביבס ויינברג (אשתו של מוני ויינברג‬ ‫הי״ד‪ ,‬מי״א נרצחי ממינכן) וכן ג׳קי וישניה‪ ,‬שלימים יהיה מאמן הנבחרת הלאומית‪ .‬בשנות השבעים‬ ‫למדו אצלנו אורנה יגר‪ ,‬יעל חרובי‪ ,‬אורלי בלוט‪ ,‬רותי ולנר רביץ‪ ,‬שבתה מיכל‪ ,‬המשחקת כדורגל‬ ‫בנבחרת ישראל בימים אלה‪ ,‬לומדת אצלנו כיום‪ ,‬ועמן גם יוכי גרינברג‪ ,‬סיגל קוזי‪ ,‬ורד צבעון‪ ,‬נעמי‬ ‫ליליאור‪ ,‬אירית מאיר‪ ,‬חגית דיסקין – המורה הוותיקה להתעמלות במכללה‪ ,‬וכן אדם כהן בקרב‬ ‫הבנים‪ .‬המתעמלת רויטל שרון ייצגה את ישראל במשחקי סיאול ‪ ,88‬ובשנים האחרונות בלטו שתי‬ ‫מתעמלות נוספות בנבחרת ישראל – מאיה שני וקרן לינדנבאום‪ ,‬כמו כן‪ ,‬ראוי להזכיר בהקשר זה‬ ‫את אגנס קלטי‪ ,‬מי שזיכתה את הונגריה‪ ,‬ארץ מוצאה‪ ,‬במדליות אולימפיות רבות והייתה מורה‬ ‫להתעמלות במכללה במשך שנים רבות‪ ,‬עד צאתה לגמלאות‪ .‬בימים אלה חובשת את ספסל‬ ‫הלימודים אצלנו רחלי ויגדורצ׳יק‪ ,‬שהייתה בנבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל‪.‬‬ ‫שחייה‬ ‫בשנות השבעים למדה ובגרה אצלנו שלומית ניר טור‪ ,‬מי שהייתה שיאנית ישראל ב‪ 100-‬מ׳ בסגנון‬ ‫חזה וייצגה אותנו בשני משחקים אולימפיים (‪ 68‬ו‪ .)72-‬אחריה למדה כאן אלופה ושיאנית חזה‬ ‫נוספת‪ ,‬ענת פרקש‪ ,‬שאף משמשת כמורה במכללה‪ .‬בין הבנים בענף זה בלטו מיקי חליקה (למד‬ ‫במכינה) והשחיין הפאראלימפי רון בולוטין‪ ,‬נכה צה״ל שהיה אלוף פאראלימפי בשחייה לנכים‬ ‫בשנים ‪ 1980‬עד ‪ ,1988‬שיאן עולם לשעבר‪ ,‬שברשותו אוסף נכבד של מדליות פאראלימפיות‬ ‫שהשיג במגוון תחרויות בין‪-‬לאומיות‪ :‬משחקים פאראלימפיים‪ ,‬אליפויות עולם ואירופה ועוד‪.‬‬ ‫בולוטין כיהן גם כמאמן נבחרת הנכים בשחייה וכמנהל משלחות ישראל למשחקים הפאראלימפיים‬ ‫באתונה ובבייג׳ינג‪ .‬בשנת ‪ 2004‬היה בין מדליקי המשואות ביום העצמאות‪.‬‬ ‫‪222‬‬

‫שייט‬ ‫נופר אדלמן ייצגה אותנו בענף זה במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם‪.‬‬ ‫משחקי כדור‬ ‫כדורסל‪ :‬במכללה לימדו מורים שהיו מאושיות הספורט הקבוצתי במדינה וממקימי הנבחרות‬ ‫הלאומיות שלנו‪ :‬יהושע רוזין (בוגר המדרשה בעצמו) בכדורסל ומיכה שמבן בכדורעף‪ .‬בין בוגרינו‬ ‫היו גם רבים משחקני ליגות העל ואף חברי הנבחרות הלאומיות של ישראל – זכריה עופרי‪ ,‬מנחם‬ ‫קורמן‪ ,‬אפרים אטלס‪ ,‬שהיה שחקן‪ ,‬מאמן ושופט בין‪-‬לאומי בכדורסל‪ ,‬ומ‪ 1972-‬ועד סוף ימיו עמד‬ ‫בראש אגף הספורט של המכביה‪ .‬אפרים היה מורה לכדורסל‪ ,‬קודם בסמינר ואחר‪-‬כך במכללה‪,‬‬ ‫ולימים נתמנה לדיקאן הסטודנטים ואף עמד בראש מדור רישום וקבלה‪ .‬במסגרת תפקידו היה‬ ‫אחראי לנבחרות הספורט של המכללה ולהשתתפותן באליפויות אס״א‪ .‬אנשי כדורסל בולטים‬ ‫נוספים‪ ,‬בוגרי המכללה‪ ,‬הם‪ :‬רחל טאוב‪ ,‬ששיחקה בשנות השבעים בהפועל ת״א ובנבחרת וכמוה‬ ‫בוסמת מקובר בשנות התשעים‪ .‬אתי ג׳ינו מונצ׳ר‪ ,‬כוכבת הפועל חיפה בשנות השבעים‪ ,‬וחיים‬ ‫בוכבינדר – מלך הסלים של מכבי חיפה ושחקן הנבחרת בשנות השישים‪ .‬גרשון דקל‪ ,‬ששימש‬ ‫שנים רבות גם מורה לכדורסל במכללה‪ ,‬אף הוא בוגר המכללה‪ ,‬והבכיר מכולם – מוטי ארואסטי‪,‬‬ ‫כוכב מכבי ת״א בעבר‪ ,‬שבמהלך ‪ 17‬עונות זכה עמה ב‪ 17-‬אליפויות‪ ,‬ב‪ 13-‬גביעי מדינה‪ ,‬בשני גביעי‬ ‫אירופה ובגביע בין‪-‬יבשתי אחד‪ .‬עם נבחרת ישראל זכה במדליית הכסף באליפות אירופה ב‪,1979-‬‬ ‫בניצוחו של המאמן רלף קליין ז״ל‪ ,‬מורה לכדורסל במכללה‪ .‬רלף הוא חתן פרס ישראל לספורט‬ ‫ולתרבות הגוף לשנת תשס״ו (‪.)2006‬‬ ‫לזכותו זכייה ראשונה של קבוצה ישראלית – מכבי תל‪-‬אביב – כמאמן בגביע אירופה לאלופות‬ ‫בכדורסל‪ ,‬וכאמור‪ ,‬גם זכייה במדליית כסף באליפות אירופה בכדורסל עם נבחרת ישראל‪ .‬הוא‬ ‫נחשב לאחד מגדולי מאמני הכדורסל בישראל ובאירופה בכל הזמנים ולבעל השפעה רבה על הענף‬ ‫רלף קליין – אחד מגדולי מאמני הכדורסל בישראל ובאירופה בכל הזמנים‬ ‫‪223‬‬

‫במדינה‪ .‬בוגר נוסף הוא שמואל נחמיאס‪ ,‬שחקן הפועל תל‪-‬אביב והנבחרת‪ .‬אגב‪ ,‬גם טל ברודי‪,‬‬ ‫מגדולי שחקני הכדורסל אצלנו בכל הזמנים‪ ,‬היה מורה לכדורסל במכללה במשך שנים אחדות‪.‬‬ ‫כדוריד‪ :‬איגור ביאליק‪ ,‬המורה הוותיק של המכללה לכדוריד‪ ,‬היה מעמודי התווך של הנבחרת‬ ‫הלאומית ואף מאמנה בתקופה מסוימת‪ .‬עוד בכדוריד למדו אצלנו לא מעטים מבין שחקני ליגת‬ ‫העל‪ :‬יגאל גלפנד‪ ,‬ערן נהרי‪ ,‬דורון שמחי (כיום יו״ר איגוד הכדוריד)‪ ,‬אהוד מדמוני‪ ,‬רפי קוט‪ ,‬יואב‬ ‫עאזני‪ ,‬יאיר כץ‪ ,‬יעקב רוסו ושמעון אלברמן‪.‬‬ ‫כדורמים‪ :‬בוגרי המכללה והנבחרת הלאומית ואחר‪-‬כך מורים במכללה היו עודד רוזנפלד ומיכה‬ ‫קניץ‪.‬‬ ‫כדורעף‪ :‬גם כמה שחקני כדורעף בכירים בגרו אצלנו‪ ,‬מהם אורי אפק (פינצ׳וק)‪ ,‬מורה במכללה‬ ‫במשך שנים רבות ומאמן הנבחרות הלאומיות של ישראל (גברים ונשים)‪ ,‬אלכס לאוריאן‪ ,‬אחד‬ ‫מטובי שחקני הכדורעף בארץ עד לא מזמן‪ .‬בעבר הרחוק יותר – נפתלי זלינגר‪ ,‬דוד כפרי‪ ,‬דני אורן‪,‬‬ ‫נסטור אפשטיין‪ ,‬אורית פקליס‪ ,‬גילי לוסטיג‪ ,‬יאיר טלמון (שהיה קפטן נבחרת הנוער)‪ ,‬גיא אביגדורוב‬ ‫ועינב מוחרר‪ ,‬חלקם שיחקו בנבחרת הלאומית‪ .‬המורה הוותיק לכדורעף‪ ,‬יוסי גבע‪ ,‬אימן את נבחרת‬ ‫הנשים של המדינה במשך כמה שנים‪.‬‬ ‫כדורגל‪ :‬סטודנטים וסטודנטיות רבים‪ ,‬ששיחקו‪/‬משחקים בליגות הבכירות בכדורגל‪ ,‬הם‪ :‬אברהם‬ ‫מליס‪ ,‬מאוחר יותר גם מאמן מוערך‪ ,‬מיכאל שגיב (שעממה)‪ ,‬שחקן הפועל חיפה שהפך לימים‬ ‫לראש המכללה‪ ,‬אלי גוטמן‪ ,‬מאמן נבחרת ישראל של היום‪ ,‬נתן הירש‪ ,‬חלוץ מכבי חיפה בשנות‬ ‫השישים‪ .‬באותן שנים היה אצלנו גם יחיעם שרעבי‪ ,‬שחקן מכבי חיפה וסגל הנבחרת‪ ,‬ומאוחר יותר‬ ‫גם ישראל בן‪-‬דרור‪ ,‬כדורגלן מכבי פ״ת ונבחרת ישראל‪ ,‬אלי לוינטל‪ ,‬חבר הסגל הלאומי ושחקן‬ ‫הפועל חיפה‪ ,‬ומרדכי (פודי) חלפון ממכבי נתניה‪ .‬בשנות השמונים למדו גדעון קליינמן ודני עציוני‬ ‫ממכבי נתניה‪ .‬לירון ארבייטמן‪ ,‬אחותו של השחקן לירן ושחקנית ליגת העל בעצמה‪ ,‬סיימה אף‬ ‫היא לפני כמה שנים וכמוה אושרת עייני מרמת השרון‪ .‬גם כיום לומדות אצלנו שחקניות מהליגה‬ ‫הראשונה‪ ,‬בהן דנה כרם באס״א ת״א‪ ,‬שני ארוך ברמת השרון‪ ,‬מיכל רביץ בחדרה ובנבחרת וגם‬ ‫רויטל שרון‪-‬בניס ‪ -‬שחקנית הנבחרת‪ .‬שני שמואל משחקת בחולון ואסיל אליאס בפ״ת‪ .‬עוד ראוי‬ ‫לציון מיוחד מהרן ראדי‪ ,‬המככב היום במכבי ת״א ובנבחרת ישראל‪ .‬גם השופט הבין‪-‬לאומי אלי‬ ‫חכמון הוא בוגר המכללה‪.‬‬ ‫ואלה הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬שמות על קצה המזלג בלבד‪.‬‬ ‫‪224‬‬

‫חלק ח‬ ‫עם הפנים לעתיד‬



‫המכללה – ההווה והעתיד (הנראה לעין)‬ ‫רוני לידור‬ ‫הסקירות שנכתבו בספר זה על‪-‬ידי חיים קאופמן ודוד בן‪-‬סירא (ראה חלק א׳) מלמדות על ‪ 70‬שנות‬ ‫התפתחות המכללה האקדמית בוינגייט ‪ -‬משנת היווסדה (‪ )1944‬ועד העשור הראשון של המילניום‬ ‫הנוכחי‪ .‬סקירות מקיפות אלו מציגות את הדרך הארוכה שעברה המכללה‪ ,‬מימיה הראשונים‬ ‫במחנה יונה בתל‪-‬אביב ועד ביסוסה כמוסד אקדמי מוביל בישראל ללימודי החינוך הגופני והספורט‪.‬‬ ‫זהו מוסד שרבים מעוניינים ללמוד בו ורואים בו מסגרת לימודים מאתגרת אך תומכת‪ ,‬המסייעת‬ ‫להתפתחותם האישית והמקצועית‪ .‬כמי שעומד בראש המכללה החל בשנת ‪ ,2010‬אציג בפרק‬ ‫זה כמה מהפעולות שנקטה המכללה מתחילת העשור השני של המילניום כדי לחזק את תוכניות‬ ‫הלימודים לתואר ראשון ואת העשייה האקדמית במכללה‪ .‬היעד העיקרי שלנו כיום הוא לחזק את‬ ‫היסודות האקדמיים של תוכנית הלימודים לתואר ראשון‪ ,‬במטרה לסייע לסטודנט ללמוד חומרים‬ ‫מבוססי מחקר (‪ ,)evidence based‬ולהכשירו להיות איש מקצוע ברמה גבוהה‪ ,‬אדם חושב‪ ,‬ביקורתי‬ ‫ויוזם‪ .‬אציג בתחילה רקע כללי על תוכנית הלימודים לתואר ראשון במכללה ולאחר מכן כמה‬ ‫מהיוזמות שלנו לחיזוק תוכנית הלימודים וגם אחרות שנועדו לחזק את העשייה האקדמית ותרבות‬ ‫המחקר במכללה‪ .‬אסיים בהצגת כמה מהתוכניות העתידיות שאנו מעוניינים לקדם במכללה כדי‬ ‫להרחיב את מוקדי הפעילות שלה ואת עשייתה האקדמית‪-‬מחקרית‪.‬‬ ‫רקע כללי – ההווה‬ ‫תוכנית הלימודים לתואר ראשון במכללה כוללת לימודי דיסציפלינה (חינוך גופני)‪ ,‬לימודי חינוך‬ ‫והוראה ולימודי יסוד (כגון לשון עברית‪ ,‬אנגלית ומחשבים)‪ .‬במסגרת לימודי הדיסציפלינה לומד‬ ‫הסטודנט את היסודות התיאורטיים של תחומי הדעת השונים של החינוך הגופני – מדעי החיים‬ ‫(כמו אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה ותורת התנועה)‪ ,‬מדעי ההתנהגות (פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫של הספורט ועוד) ומדעי החברה (כמו היסטוריה של הספורט וסוציולוגיה של הספורט)‪ .‬בלימודי‬ ‫החינוך וההוראה רוכש הסטודנט ידע ומיומנויות שיסייעו לו ללמד חינוך גופני בבית‪-‬הספר‪ .‬בלימודי‬ ‫היסוד הוא מרחיב את השכלתו הבסיסית בכמה תחומים כמו לימוד שפה זרה‪ ,‬מחשבים ולימודי‬ ‫יהדות‪ .‬אנו נדרשים לעדכן את תוכנית הלימודים מעת לעת כדי שהסטודנט ייחשף למידע עדכני‬ ‫ביותר‪ ,‬שיסייע לו להיות איש מקצוע משכיל וביקורתי‪ .‬המטרה העיקרית שלנו היא לחזק הן את‬ ‫לימודי הדיסציפלינה והן את לימודי ההוראה‪ ,‬משום שאלו משולבים זה בזה ומזינים זה את זה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נקטנו כמה פעולות כדי לחזק את התוכנית האקדמית‪ ,‬הן את זו הדיסציפלינארית‬ ‫והן את לימודי ההוראה‪.‬‬ ‫‪227‬‬

‫חיזוק תוכנית הלימודים לתואר ראשון‬ ‫להלן כמה יוזמות שנקטנו בשנים האחרונות כדי לחזק את תוכנית הלימודים לתואר ראשון‬ ‫במכללה‪:‬‬ ‫• •פתיחה של מסלול מצוינות בהוראה‬ ‫• •פתיחת מסלול של הכשרת אקדמאים להוראת החינוך הגופני‬ ‫• •החזרת שתי מגמות שנכללו בעבר בתוכנית הלימודים‬ ‫• •פתיחת מגמה חדשה‪ :‬המגמה ללימודים אולימפיים‬ ‫• •הקמת שתי מעבדות הוראה ומחקר חדשות‪ :‬המעבדה לחקר הוראת החינוך הגופני והמעבדה‬ ‫ללמידה וירטואלית‪.‬‬ ‫להלן הפירוט‪:‬‬ ‫מסלול מצוינות בהוראה‪ :‬בשנת תשע״ג פתחה המכללה תוכנית של מצוינות בהוראה עבור‬ ‫סטודנטים מצטיינים (אלו שהציון המשולב שלהם גבוה מ‪ 630-‬נקודות)‪ .‬התוכנית מאפשרת‬ ‫לסטודנט לסיים את לימודיו לתואר ראשון בפרק זמן של שלוש שנים (במקום ארבע שנים בתוכנית‬ ‫הרגילה) ואף לזכות במלגת לימודים מטעם משרד החינוך‪ ,‬אם הוא אכן מסיים את לימודיו ומשתבץ‬ ‫בסיומם כמורה לחינוך גופני בבית‪-‬הספר‪ .‬תוכנית זו מציבה אתגרים רבים בפני הלומדים בה‪ .‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬היא מחייבת אותם לשמור על ממוצע של ‪ 90‬נקודות ואף לגלות מעורבות חברתית במהלך‬ ‫לימודיהם‪ .‬המכללה ערה לקשיים העומדים בפני הסטודנטים בתוכנית זו ומסייעת להם ככל יכולתה‬ ‫בהתמודדות עם אתגרים אלו‪.‬‬ ‫מסלול של הכשרת אקדמאים להוראת חינוך גופני‪ :‬אם בעבר רכש האדם ׳מקצוע לחיים׳‪ ,‬כלומר‬ ‫התמיד במקצוע אחד במרבית שנות חייו‪ ,‬הרי בעידן הפוסט‪-‬מודרני אין זה חריג שאחת לכמה‬ ‫שנים הוא יפנה לתחומי עיסוק חדשים‪ .‬בשנת תשע״ג פתחה המכללה תוכנית לימודים להכשרת‬ ‫אקדמאים להוראת חינוך גופני בבתי‪-‬הספר‪ .‬תוכנית זו מאפשרת לסטודנטים בעלי תואר ראשון‪,‬‬ ‫בתחומים שאינם חינוך גופני‪ ,‬ללמוד בתוכנית ייחודית המכשירה אותם ללמד חינוך גופני בבתי‪-‬‬ ‫הספר‪ .‬התוכנית מכירה בחלק מלימודיו הקודמים של הסטודנט ובכך מאפשרת לו לסיים את‬ ‫לימודיו לתואר ראשון בהוראת חינוך גופני בפרק זמן הקצר מארבע שנים (פרק זמן הנדרש ממי‬ ‫שלומד בתוכנית הלימודים הרגילה)‪ .‬הסטודנטים בתוכנית ייחודית זו הם בדרך כלל מבוגרים יותר‬ ‫ומגיעים למכללה לאחר שרכשו ניסיון תעסוקתי במקצוע מסוים‪ .‬הם משולבים עם הסטודנטים‬ ‫מתוכנית הלימודים הרגילה‪ ,‬ובכך יוצרים פסיפס של סטודנטים בגילים שונים‪ ,‬בעלי רקע שונה‬ ‫ולעתים גם בעלי ׳אני מאמין׳ שונה‪ .‬אנו סבורים שמרקם זה מעשיר את האינטראקציה הנוצרת‬ ‫בכיתות הלימוד ומסייע בטיפוח של סביבות למידה איכותיות‪.‬‬ ‫החזרת שתי מגמות עבר לתוכנית הלימודים‪ :‬על‪-‬פי מדיניות המכללה‪ ,‬תחום הדעת ״חינוך גופני״‬ ‫אינו כולל רק את המקצוע הנלמד בבתי‪-‬הספר היסודיים והתיכוניים אלא גם את המקצועות‬ ‫המשיקים אליו – מחול וחינוך וספורט ימי‪ .‬שתי המגמות שעסקו בתחומים אלו נכללו בעבר‬ ‫‪228‬‬

‫בתוכנית הלימודים של המכללה אך הוצאו ממנה מסיבות שונות‪ .‬הוועדה האקדמית של המכללה‬ ‫החליטה‪ ,‬בתום סדרת דיונים‪ ,‬להחזיר לתוכנית הלימודים שתי מגמות אלו ולאפשר לסטודנטים‬ ‫לתואר ראשון לבחור גם בהן כלימודי העשרה‪ .‬המגמה לחינוך ולספורט ימי (ראש המגמה‪ :‬שמואל‬ ‫סונגו) הוחזרה לתוכנית הלימודים בתשע״ד‪ ,‬והמגמה למחול (ראש המגמה‪ :‬חיה הלפרין) תחזור‬ ‫בשנת הלימודים הבאה – תשע״ה‪.‬‬ ‫מגמה חדשה – המגמה ללימודים אולימפיים‪ :‬במטרה להעשיר את ידע הסטודנטים על המשחקים‬ ‫האולימפיים ועל התנועה האולימפית החליטה הוועדה האקדמית של המכללה על פתיחת מגמה‬ ‫חדשה – המגמה ללימודים אולימפיים‪ .‬המגמה כוללת קורסים העוסקים בהיבטים היסטוריים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬פוליטיים ומערכתיים של המשחקים האולימפיים ושל התנועה האולימפית‪.‬‬ ‫הדגש באשכול הלימודים של מגמה זו הוא להעשיר את הלימוד של ״מדעי הרוח״ של הספורט‪.‬‬ ‫במוסדות אקדמיים רבים נדחקו מדעי הרוח לשוליים של תוכניות הלימודים‪ ,‬משום שסטודנטים‬ ‫רבים שואלים עצמם ׳מה ייצא לי מזה׳‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הם תופסים את לימודי התואר הראשון כלימודים‬ ‫שיאפשרו להם לרכוש מקצוע‪.‬‬ ‫המגמה ללימודים אולימפיים מאפשרת לסטודנטים במכללה להעשיר את השכלתם בלימודי הרוח‬ ‫בד בבד עם לימודים בקורסים‪ ,‬שעל‪-‬פי תפיסתם ׳ייצא להם מזה משהו׳ – כמו לימודים בקורסי‬ ‫הדרכה ואימון‪ ,‬המקנים תעודות מקצועיות המוכרות על‪-‬ידי מינהל הספורט ומאפשרות להם‬ ‫להדריך ולאמן ילדים ובני נוער‪ .‬בשנתיים הראשונות לפתיחת המגמה (תשע״ב ותשע״ג) ריכז את‬ ‫הלימודים בה יאיר גלילי‪ ,‬וכיום עושה זאת כותב פרק זה‪.‬‬ ‫מעבדות הוראה ומחקר‪ :‬שתי מעבדות חדשות להוראה ולמחקר הוקמו במכללה – המעבדה לחקר‬ ‫הוראת החינוך הגופני והמעבדה ללמידה וירטואלית‪:‬‬ ‫• •המעבדה לחקר הוראת החינוך הגופני הוקמה בשנת תשע״ד‪ ,‬במטרה לעודד מחקר בקרב‬ ‫אנשי סגל וסטודנטים לתואר שני‪ ,‬המתמקד בהיבטים שונים של הוראת החינוך הגופני‪ ,‬כפי‬ ‫שנלמד בבתי‪-‬הספר היסודיים והתיכוניים‪ .‬המעבדה צוידה בטכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬המאפשרת‬ ‫לנתח שיעורים לחינוך גופני כמו גם אירועי למידה והוראה ייחודיים המתרחשים במהלך‬ ‫השיעור‪ .‬במסגרת המעבדה מתקיימים דיונים סביב שולחן עגול‪ ,‬תוך שימוש בטכנולוגיות‬ ‫מתקדמות המנצלות לא רק יישומים במחשב הנישא אלא גם בטלפון הנייד‪ .‬סימה זך מרכזת‬ ‫את הפרויקטים המחקריים והיישומיים הנערכים במעבדה זו‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם שלושה‬ ‫מעגלים של צרכנים – מנחים להוראה‪ ,‬סטודנטים לתואר שני וסטודנטים הלומדים בתוכנית‬ ‫המצוינות בהוראה‪.‬‬ ‫• •המעבדה ללמידה וירטואלית הוקמה במכללה בשנת תשע״ד‪ .‬העידן המודרני משופע‬ ‫בטכנולוגיה‪ ,‬ובעיקר בטכנולוגיה ממוחשבת‪ ,‬המאפשרת לטפח סביבות למידה מטפחות יכולות‬ ‫ומיומנויות‪ .‬כך גם בתחום המוטורי‪ :‬טכנולוגיות חדשות אמורות להשתלב בשיעורי החינוך‬ ‫הגופני‪ ,‬באימוני הספורט ובסביבות משקמות תנועה‪ .‬במעבדה זו נערך מחקר‪ ,‬הבוחן היבטים‬ ‫של למידה וירטואלית בתהליכי למידה מוטורית בקרב אנשים בריאים ומשוקמים‪ .‬המעבדה‬ ‫‪229‬‬

‫מאפשרת לסטודנטים הלומדים לתואר שני לבצע עבודות גמר ועבודות תזה בנושאים הקשורים‬ ‫לשילוב למידה וירטואלית בחינוך גופני ובספורט‪ .‬ישעיהו הוצלר מרכז את עבודת המעבדה‪.‬‬ ‫חיזוק התרבות האקדמית‪-‬מחקרית של המכללה‬ ‫במטרה לחזק את התרבות האקדמית‪-‬מחקרית של המכללה נקטנו כמה צעדים‪ :‬הקמת המרכז‬ ‫ללימודים אולימפיים‪ ,‬ייסוד הוצאת הספרים ״בתנועה ובדעת״‪ ,‬מיסוד פורום ה״שולחן העגול״‪,‬‬ ‫חיזוק התמיכה בהוצאה לאור של כתב העת ״בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט״‬ ‫וקיום מפגשי השקה לחוברות חדשות‪.‬‬ ‫המרכז ללימודים אולימפיים‬ ‫המשחקים האולימפיים נתפסים כאירוע הספורט המרכזי בעידן המודרני‪ .‬למשחקים אלו‪,‬‬ ‫המתקיימים אחת לארבע שנים‪ ,‬השלכות חברתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬היסטוריות ותקשורתיות לא רק על‬ ‫המדינה המארחת אלא גם על כל מי שמעורב בהם – ספורטאים‪ ,‬מאמנים‪ ,‬פעילי ספורט‪ ,‬אנשי‬ ‫תקשורת ואפילו על הקהל הצופה בהם – באיצטדיונים‪ ,‬בבריכת השחייה ובמגרשי הספורט‬ ‫או על גבי המרקע‪ .‬כדי להבין את משמעותה של 'התופעה האולימפית' הוקם במכללה מרכז‬ ‫ללימודים אולימפיים‪ ,‬שבין מטרותיו העיקריות‪ :‬א‪ .‬עידוד מחקר של סוגיות הקשורות במשחקים‬ ‫האולימפיים ובתנועה האולימפית; ב‪ .‬ארגון ימי עיון וכנסים שיעסקו בנושאים שונים הקשורים‬ ‫למשחקים האולימפיים ולתנועה האולימפית‪ .‬עם היווסדו של המרכז עמד בראשו יאיר גלילי‪ ,‬והחל‬ ‫בשנה האחרונה עושה זאת חיים קאופמן‪ .‬‬ ‫הוצאת הספרים ״בתנועה ובדעת״‬ ‫כדי לאפשר לחברי סגל במכללה ואף לחוקרים ולאנשי שדה שאינם נמנים עם חברי הסגל לפרסם‬ ‫ספרים העוסקים במדעי הספורט והתנועה‪ ,‬הוקמה במכללה הוצאת ספרים – ״בתנועה ובדעת״‪,‬‬ ‫העוסקת בנושאים כמו תנועה‪ ,‬חינוך גופני‪ ,‬ספורט‪ ,‬פעילות גופנית ומאמץ גופני‪ .‬הקמתה של‬ ‫ההוצאה לאור במכללה נבעה מכך שאין בישראל גוף המתמחה בהוצאה לאור של ספרות מדעית‬ ‫ומקצועית העוסקת בנושאים אלו‪ .‬חברי המערכת של הוצאת הספרים (נבט אפרתי‪ ,‬דוד בן‪-‬סירא‪,‬‬ ‫ורדיתה גור‪ ,‬רחל טלמור‪ ,‬רוני לידור ואיציק רם) קיבלו על עצמם את המשימה לעודד חברי סגל‬ ‫לכתוב ספרים בתחומי מומחיותם ובדרך זו להעשיר את ספרות החינוך הגופני והספורט הכתובה‬ ‫בשפה העברית‪ ,‬ספרות שהיא דלה ביותר‪ .‬נציגים של המערכת מלווים את הכותבים במלאכת‬ ‫הכתיבה ועומדים לרשותם לייעוץ ולהכוונה במידת הצורך‪ .‬כל כתב יד שמגיע לשולחן המערכת‬ ‫עובר תהליך של שיפוט והערכה‪ ,‬כמקובל בעולם האקדמי‪ .‬משאושר כתב היד הוא עובר עריכה‬ ‫מקצועית ולשונית ומופק בשתי גרסאות – גרסת נייר וגרסה אלקטרונית (‪ .)e-book‬הספר הראשון‬ ‫‪230‬‬

‫בהוצאת הספרים ״בתנועה ובדעת״ יצא לאור בתחילת ‪ 2014‬וכותרתו – ילדים טובים משחקים‬ ‫כדורגל‪ :‬פיקוח והכלה חברתית בכדורגל האנגלי‪ .‬מחברת הספר היא שלומית גיא‪ ,‬שלימדה בעבר‬ ‫במכללה‪.‬‬ ‫פורום ה״שולחן העגול״‬ ‫אחת היוזמות הבולטות של רשות המחקר‪ ,‬שבראשה עומדת יעל נץ‪ ,‬היא ארגון פורום ״השולחן‬ ‫העגול״‪ .‬בפורום זה‪ ,‬המתכנס אחת לשלושה שבועות במהלך שנת הלימודים (סמסטרים א׳ ו‪-‬ב׳)‪,‬‬ ‫מציגים חוקרי המכללה את עבודות מחקריהם‪ .‬בכל מפגש מציג חוקר אחד את ממצאי המחקר‬ ‫שערך‪ ,‬ולאחר מכן מתנהל דיון פתוח בנוכחות המשתתפים‪ .‬בכל מפגש נוטלים חלק בין ‪ 20‬ל‪30-‬‬ ‫מחברי סגל המכללה‪ .‬לעתים מציגים החוקרים מחקרים בהתהוות‪ ,‬ולאו דווקא כאלה שכבר נערכו‪,‬‬ ‫במטרה לקבל משובים מפרים מהמשתתפים על רעיונותיהם‪.‬‬ ‫הוצאה לאור של כתב העת ״בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני‬ ‫והספורט״ ומפגשי השקה לחוברות חדשות‬ ‫בשנת ‪ 1991‬יסדה המכללה את כתב העת ״בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט״‬ ‫(להלן‪ ,‬״בתנועה״)‪ .‬כתב עת זה נועד לתת ביטוי לדברי הגות‪ ,‬לרעיונות חדשים‪ ,‬לממצאי מחקר‬ ‫ולסקירות ספרות בתחום מדעי החיים ומדעי ההתנהגות‪ ,‬הרוח והחברה הקשורים למדעי הספורט‬ ‫והתנועה‪ .‬כתב העת מפרסם מאמרים בתחומי החינוך הגופני‪ ,‬הספורט‪ ,‬המאמץ הגופני‪ ,‬הפעילות‬ ‫הגופנית‪ ,‬התנועה והבריאות‪ .‬הוא שואף להדגיש את הקשר בין תיאוריה למעשה החינוך‪ ,‬האימון‪,‬‬ ‫ההדרכה‪ ,‬הטיפול והשיקום ואף את הייחוד הבין‪-‬דיסציפלינארי של תחומי הדעת השונים שבהם‬ ‫הוא עוסק‪ .‬״בתנועה״ הוא כתב העת היחיד בשפה העברית‪ ,‬העוסק אך ורק במדעי הספורט‬ ‫והתנועה‪ .‬לרבים מן החוקרים בארץ‪ ,‬המעוניינים לפרסם את מאמריהם בשפה העברית‪ ,‬הוא מהווה‬ ‫את האכסניה היחידה המאפשרת זאת‪.‬‬ ‫כתב העת יוצא לאור פעמיים בשנה‪ ,‬ועד עתה פורסמו ‪ 10‬כרכים (כל אחד כולל ארבע חוברות)‬ ‫ו‪ 193-‬מאמרים‪ .‬המאמרים שמתקבלים במערכת עוברים הליך של שיפוט (‪ ,)review‬כמקובל‬ ‫בכתבי עת שפיטים‪ .‬סטודנטים רבים לתואר ראשון ושני מצטטים בעבודותיהם מאמרים מכתב‬ ‫העת‪ ,‬ודרכם הם נחשפים גם למקורות נוספים המצוטטים במאמרים‪ ,‬בעיקר אלו בשפה האנגלית‪,‬‬ ‫ובכך מעשירים את הידע התיאורטי והיישומי שלהם‪.‬‬ ‫כאשר מתפרסמת חוברת חדשה של ״בתנועה״ מתקיים במכללה מפגש להשקת החוברת‪ ,‬הכולל‬ ‫בדרך כלל שתי הרצאות של שניים ממחברי המאמרים בחוברת‪ .‬לאחריהן מתקיים דיון פתוח‬ ‫בנוכחות המשתתפים‪ .‬מפגשי ההשקה הללו פתוחים לסגל המכללה‪ ,‬לסטודנטים לתואר שני‬ ‫ולקהל הרחב המתעניין במחקר במדעי הספורט והתנועה‪ .‬מפגשי ההשקה מרתקים בדרך כלל קהל‬ ‫של כ‪ 50-‬איש‪.‬‬ ‫‪231‬‬

‫ומה בעתיד (הנראה לעין)?‬ ‫התוכניות העתידיות של המכללה מתמקדות בהרחבת מוקדי הפעילות שלה ועשייתה האקדמית‪-‬‬ ‫מחקרית‪ .‬המאמצים מתמקדים בתוכניות לימודים שיוצעו לסטודנטים‪ :‬תוכנית חדשה לתואר‬ ‫ראשון במדעי הספורט והתנועה‪ ,‬פיתוח של תוכנית לימודים חדשה לתואר שני‪ ,‬פיתוח תוכנית‬ ‫דו‪-‬חוגית לתואר ראשון והתאמת תוכנית הלימודים במכללה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים לתואר ראשון במדעי הספורט והתנועה‬ ‫המכללה האקדמית בוינגייט מעניקה לבוגריה תואר ראשון בהוראת החינוך הגופני )‪(B.Ed.‬‬ ‫ולמוסמכים ‪ -‬תואר שני בחינוך גופני )‪ .(MPE‬התואר הראשון משלב בין לימודי הדיסציפלינה –‬ ‫חינוך גופני‪ ,‬לבין לימודי הוראת המקצוע‪ .‬כלומר‪ ,‬כל סטודנט הלומד במכללה נדרש ללמוד לתואר‬ ‫ראשון בהוראת החינוך הגופני‪ ,‬גם אם אינו מעוניין לעסוק בכך בבית‪-‬הספר‪ .‬חלק מהבוגרים עוסק‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬בהוראת המקצוע בבתי‪-‬הספר‪ ,‬אך חלקם עוסק גם בהדרכה‪ ,‬באימון‪ ,‬בשיקום ובניהול תחומי‬ ‫הספורט‪ ,‬הפעילות הגופנית והבריאות‪.‬‬ ‫במוסדות אקדמיים רבים בישראל ובחו״ל לומד הסטודנט לימודי תואר ראשון בדיסציפלינה‬ ‫מסוימת‪ ,‬ורק אם הוא מעוניין לעסוק בהוראה הוא לומד לתעודת הוראה‪ .‬הווה אומר‪ ,‬הסטודנט‬ ‫אינו מחויב בלימודי הוראה המשולבים עם לימודי הדיסציפלינה‪ ,‬כפי שנהוג בתוכנית הלימודים‬ ‫במכללה‪ .‬על המכללה האקדמית בוינגייט לשאוף ללימודי דיסציפלינה‪ ,‬קרי לימודים לתואר ראשון‬ ‫(‪ BA‬או ‪ ) B.Sc.‬במדעי הספורט והתנועה‪ ,‬ולאפשר רק לאותם סטודנטים החפצים לעסוק בהוראה‬ ‫ללמוד לימודים נוספים לתעודת הוראה‪ .‬הלימודים לתואר במדעי הספורט והתנועה‪ ,‬כדיסציפלינה‬ ‫אקדמית ייחודית (שאינה מכוונות הוראה)‪ ,‬מחייבים קבלת אישור מהמועצה להשכלה גבוהה‬ ‫(מל״ג)‪ ,‬ועד כה נכשלה המכללה בניסיונותיה להשיג אישור לפתיחת תוכניות שאינן מכוונות‬ ‫הוראה‪ ,‬אך היא תמשיך במאמציה להגיע לכך‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים חדשה לתואר שני‬ ‫התואר השני הנלמד במכללה )‪ (MPE‬מציע קורסים בשתי מגמות התמחות – האחת החינוך הגופני‬ ‫והספורט בדגש על מדעי החיים‪ ,‬והשנייה החינוך הגופני והספורט בדגש על מדעי ההתנהגות‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של תואר זה היא להרחיב את השכלתם האקדמית של הסטודנטים בנושאים‬ ‫שונים בחינוך גופני ובספורט‪ ,‬תוך היחשפות לממצאי מחקר עדכניים‪ .‬התואר מיועד בעיקר לאלו‬ ‫המלמדים חינוך גופני בבית‪-‬הספר‪ ,‬או עוסקים בהדרכה ובאימון בענפי ספורט שונים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫רבים מבוגרי המכללה עובדים במסגרות אחרות שאינן בית‪-‬ספריות‪ ,‬כמו בתוכניות לקידום בריאות‬ ‫לשיקום תנועתי או בתחום הפעילות הגופנית לאוכלוסיות מיוחדות כמו ספורט נכים‪ .‬בוגרי המכללה‬ ‫שעובדים במסגרות אלו זכאים גם הם להרחיב את השכלתם האקדמית בתוכניות לימודים לתואר‬ ‫שני‪ ,‬שיספקו מענה לצרכיהם האקדמיים הייחודיים‪ .‬במהלך סמסטר ב׳‪ ,‬תשע״ד‪ ,‬הגישה המכללה‬ ‫‪232‬‬

‫למל״ג בקשה לפתיחת תוכנית לימודים חדשה ללימודי תואר שני‪ ,‬שתתמקד בתחומים המשיקים‬ ‫לחינוך הגופני ולספורט כמו פעילות גופנית ואורח חיים פעיל ובריא‪ .‬בעתיד תוגשנה בקשות נוספות‬ ‫לפתיחת תוכניות לימודים חדשות לתואר שני‪ ,‬שתספקנה מענה לצרכים האקדמיים הייחודיים של‬ ‫בוגרי המכללה בעיסוקיהם המגוונים בשדה (כמו ניהול ספורט ושיקום תנועתי)‪.‬‬ ‫תוכנית לימודים דו‪-‬חוגית לתואר ראשון‬ ‫במסגרת לימודי התואר הראשון במכללה לומד הסטודנט חינוך גופני בלבד‪ .‬מכיוון שתעודת ההוראה‬ ‫המוענקת לבוגר המכללה היא רב‪-‬גילאית (הוראת חינוך גופני בגן הילדים ובבית‪-‬הספר היסודי‬ ‫והתיכון)‪ ,‬הוא נדרש ללמוד אך ורק חינוך גופני במתכונת של חוג אחד מורחב‪ .‬המכללה מנסה לגבש‬ ‫תוכנית לימודים בחינוך גופני‪ ,‬המבוססת על שני חוגים‪ :‬חינוך גופני כחוג חובה וחוג נוסף ‪ -‬לבחירה‪.‬‬ ‫חוג החובה יכלול הן את לימודי הדיסציפלינה (חינוך גופני) והן את לימודי הוראתה‪ ,‬וחוג הבחירה‬ ‫יתמקד בתחום המשיק לחינוך גופני כמו אימון ספורט‪ ,‬ניהול ספורט‪ ,‬חינוך גופני בחינוך המיוחד‬ ‫ולימודי פנאי ונופש‪ .‬במילים אחרות‪ :‬במסגרת תוכנית הלימודים הדו‪-‬חוגית יוכל הסטודנט ללמוד‬ ‫הן חינוך גופני והוראתו והן תחום נוסף שבו הוא מעוניין לעסוק (כמו אימון)‪ .‬תוכנית זו תאפשר‬ ‫לסטודנט לרכוש ידע אקדמי בסיסי לא רק בתחום החינוך הגופני אלא בתחום דעת נוסף המשיק‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫התאמת תוכניות הלימודים במכללה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים‬ ‫העידן הפוסט‪-‬מודרני קורא לשילוב של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים עם אוכלוסיות ללא‬ ‫צרכים אלו‪ .‬אנו‪ ,‬במכללה‪ ,‬נענים לאתגר חינוכי‪-‬חברתי זה ומאפשרים לסטודנטים בעלי צרכים‬ ‫מיוחדים (לקויות שמיעה או ראייה‪ ,‬נכות פיזית) ללמוד בתוכנית הלימודים לתואר הראשון‪ .‬כדי‬ ‫לשלב ביעילות את החריג בתוכנית הלימודים נדרשים המורים במכללה‪ ,‬בעיקר אלו המלמדים‬ ‫בקורסים המעשיים (מיומנויות אישיות ‪ -‬התעמלות ספורטיבית‪ ,‬אתלטיקה‪ ,‬ריקודי עם ושחייה‪,‬‬ ‫וקבוצתיות ‪ -‬כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדוריד וכדורעף)‪ ,‬לערוך התאמות בתוכנית הלימודים כדי שגם החריג‬ ‫יוכל להשתלב בה‪ .‬הוראה בקבוצות הטרוגניות איננה משימה פשוטה‪ ,‬אך שילוב של סטודנטים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים עשוי להעשיר לא רק אותם אלא גם את הסטודנטים האחרים הלומדים איתם‬ ‫וגם את אלו המלמדים אותם‪ ,‬קרי את המרצים‪.‬‬ ‫‪233‬‬

‫על הכשרה להוראה ואקדמיזציה‬ ‫מבט לעתיד‬ ‫אלה שובל‬ ‫המשל מספר על מלך שאשתו האהובה מתה בדמי ימיה‪ .‬בתום ימי האבל ציווה המלך להקים סביב‬ ‫ארון הקבורה שלה מבנה יפהפה‪ .‬הוא עצמו עלה לקבר מדי יום וביכה את חסרונה‪ .‬כעבור שנה‬ ‫העצימו געגועיו לאשתו‪ ,‬והוא החליט להוסיף למבנה חלק נוסף‪ ,‬יפה מקודמו‪ .‬וכך מדי שנה‪ ,‬ככל‬ ‫שגברו געגועיו הוא הוסיף ובנה‪ ,‬עד שנוצר ארמון מדהים ביופיו‪ .‬בוקר אחד נכנס המלך לארמון‬ ‫החדש‪ ,‬הסתכל סביבו בגאווה ושאל‪ ,‬״מה עושה ארון קבורה במרכז המבנה?״ וציווה להסירו‪.‬‬ ‫במשל‪ ,‬כפי שניתן להבין‪ ,‬האישה האהובה וארון הקבורה שלה הם ההכשרה להוראה‪ .‬המכללות‬ ‫להוראה‪ ,‬שרצו להעצים את ההכשרה להוראה ולשפרה‪ ,‬הוסיפו אקדמיזציה מורכבת ואיכותית‬ ‫מקודמותיה‪ ,‬אך בדרך שכחו את ההכשרה להוראה‪ ...‬היום היא מצומצמת‪ ,‬צדדית וייעודה לא ברור‪.‬‬ ‫בה בעת נפרד משרד החינוך‪ ,‬בשלבים‪ ,‬מהמכללות להוראה‪ ,‬ולמעשה ניכס לעצמו את ההכשרה‬ ‫להוראה בתוך בתי‪-‬הספר‪ ,‬רחוק מן המכללות‪ .‬כל מורה שנקלט בשטח עובר שלוש שנות הכשרה‬ ‫וכניסה הדרגתית להוראה‪ ,‬משלב ההתמחות ועד שלב המורה המתחיל – עד תום שנתו השלישית‪.‬‬ ‫נשאלת אפוא השאלה‪ :‬האם נותר תפקיד להכשרה להוראה במכללות‪ ,‬ואם כן מהו?‬ ‫ייחודיות החינוך הגופני‬ ‫על‪-‬אף שהתהליך שתואר כאן התרחש בכל מקצועות ההוראה‪ ,‬אתייחס בחלק זה להכשרה להוראת‬ ‫החינוך הגופני במכללה‪ .‬אופיו המקצועי של החינוך הגופני מכתיב כמה פעולות ייחודיות בהכשרה‬ ‫להוראה‪ ,‬שהרי זהו מקצוע פרקטי ומורכב במהותו‪ .‬הפרקטיות שלו נובעת מהעובדה שעל המורה‬ ‫ללמד בפועל‪ ,‬והמורכבות שלו נובעת מהיותו מבוסס תיאוריות הן מתחום הפדגוגיה והן מתחום‬ ‫המקצוע‪ .‬הוראתו כוללת נושאים מתחום מדעי החיים (אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה וכו׳) ומדעי החברה‬ ‫(פסיכולוגיה של הלמידה וההתנהגות הקבוצתית‪ ,‬תורות חינוכיות וכו׳) וכמובן צלע נוספת – ידע‬ ‫גופני מעשי (שליטה במגוון מיומנויות‪ ,‬יכולת משחק‪ ,‬פעילויות של כושר גופני וכיו״ב)‪ .‬משמעות‬ ‫הדבר היא שתוכנית ההכשרה להוראה מצריכה כישורי למידה עיוניים ומעשיים‪ ,‬התובעים זמן‬ ‫למידה ומורכבות לא קטנה בהעברה שלהם להוראה בפועל‪.‬‬ ‫ייחוד נוסף של החינוך הגופני הוא בציפיות מהמקצוע‪ .‬החברה בכלל‪ ,‬הנהלת בית‪-‬הספר‪ ,‬התלמידים‬ ‫וגם המורה עצמו מצפים שכל מי שעוסקים בהוראת החינוך הגופני לא יסתפקו בהוראה המקצועית‬ ‫אלא גם יחנכו את הילדים לתפקד בחברה‪ ,‬יטפחו את ההערכה האישית שלהם‪ ,‬יארגנו מפעלים‬ ‫ומופעים בבית‪-‬הספר ויהיו מסוגלים להפעיל קבוצות גדולות של ילדים מצד אחד וללמד בהוראה‬ ‫‪234‬‬

‫פרטנית מצד שני‪ .‬משמעות הדבר היא שתוכנית ההכשרה תובעת הכנה להוראה במובן רחב יותר‬ ‫מסתם הוראה במסגרת שיעורים‪ .‬כיצד ניתן לעשות כל זאת?‬ ‫שלבים בהתפתחות ההכשרה להוראה במכללה‬ ‫ההכשרה להוראה עברה שלושה שלבי התפתחות במכללה האקדמית בוינגייט‪ .‬כל אחד מהם יוצג‬ ‫כאן בקיצור נמרץ‪ .‬לאור התובנות העולות משלבים אלו אציע‪ ,‬בהמשך‪ ,‬דרכי חשיבה חדשות על‬ ‫ההכשרה להוראת החינוך הגופני‪.‬‬ ‫שלב א׳ – טרום אקדמיזציה‬ ‫מתחילת ההכשרה להוראת מורים לחינוך גופני ועד המעבר לשלוש שנות לימוד – ‪1968-1944‬‬ ‫שלב זה מאופיין ככזה שבו ההוראה נתפסה כמקצוע פרקטי פשוט‪ ,‬ועל היבט זה הושם גם הדגש‪.‬‬ ‫מכלול הלימודים כוון להתנסות בהוראה‪ .‬תחומים רבים נלמדו כ ­ִמרְ ָשמים לביצוע‪ ,‬ולתלמידים חולקו‬ ‫מערכי שיעור מוכנים‪ ,‬שניתן היה לבצעם בכל כיתה‪ .‬לימודי פדגוגיה ומדעי החיים היו מצומצמים‬ ‫ונחשבו כתורמים למינוח המקצועי כמו לימוד שמות השרירים בשיעורי האנטומיה‪ ,‬וכהשכלה‬ ‫כללית למורה לעתיד – תורתו של פרויד בפסיכולוגיה‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫בשלהי אותן שנים ניטש ויכוח עז בין תומכי ״השיטה הסקנדינבית״ ומורי המקצועות המעשיים‬ ‫לבין התומכים המועטים של ״החינוך לתנועה״‪ .‬מפאת ריחוקו מעולם הספורט והאפשרות שישנ ֶה‬ ‫את הבסיס המקצועי‪ ,‬נתפס ויכוח זה כמלחמה על תוכנית הלימודים הקיימת‪ .‬בהדרכה הפדגוגית‬ ‫לוו התלמידים במשך שנתיים על‪-‬ידי אותו מדריך (או מדריכה)‪ ,‬שהיה לו מעמד מרכזי במכללה‪.‬‬ ‫מלבד הנחיית יום ההוראה‪ ,‬לימוד מתודיקה ושעת מחנך לימדו המדריכים הפדגוגיים גם שיעורים‬ ‫מעשיים של ״התעמלות יסודית״‪ .‬בשיעורים אלו הייתה להם הזדמנות להדגים ״הוראה אידיאלית״‬ ‫כמושא לחיקוי עבור פרחי ההוראה‪ .‬התלמידים שיצאו לשדה באותם ימים הרגישו שהם מצוידים‬ ‫בכלים מוגדרים וברורים להוראת הספורט‪.‬‬ ‫שלב ב׳ – אקדמיזציה בסיסית‬ ‫מהארכת ההכשרה לשלוש שנים ועד לתהליכים של התרחקות מהשדה – ‪2006-1968‬‬ ‫ניתן לאפיין שלב זה כניסיון לחבר בין ההוראה לבין הלימודים העיוניים והמקצועות הפרקטיים‪.‬‬ ‫הארכת הלימודים לשלוש או לארבע שנות לימוד כללה גם הרחבה בפועל של שעות ההכשרה‬ ‫להוראה‪ .‬אלה עמדו על כ‪ 24-‬שעות בשבוע וכללו לימודי מתודיקה והתנסות בשטח על פני יום‬ ‫בשבוע וכן שבועיים מלאים של התנסות בהוראה‪ .‬הסטודנטים הוכשרו להוראה מכיתה א׳ ועד‬ ‫י״ב‪ .‬בכל שנה התחלף מדריך פדגוגי‪ ,‬ובלימוד ההוראה ובתרגולה הוקדשה כל שנה לחטיבה אחרת‪:‬‬ ‫שנת הלימודים הראשונה הוקדשה להוראת חינוך גופני בחטיבה הצעירה של בית‪-‬הספר ושימשה‬ ‫‪235‬‬

‫כשנת כניסה והיכרות עמו‪ .‬השנה השנייה הוקדשה לבית‪-‬הספר היסודי‪ ,‬ובמקביל נלמדו יסודות‬ ‫בתכנון ההוראה‪ .‬ההתנסות בשנה השלישית כללה הוראת חנ״ג בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה‪,‬‬ ‫והציפייה הייתה לשליטה בתכנון רב‪-‬שנתי‪.‬‬ ‫לעומת ההכשרה להוראה‪ ,‬שמסגרותיה הותאמו למערכת החינוך‪ ,‬המקצועות העיוניים והמעשיים‬ ‫שנלמדו במכללה הותאמו לצורכי המערכת הפנים‪-‬מכללתית ולא נלמדו במקביל‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫היה אפשר לבחור את המגמה לגיל הרך בשנה ג׳‪ ,‬שבה מתַרגלים הוראה דווקא בחטיבת הביניים‬ ‫ובחטיבה העליונה‪ .‬ההתפרסות על פני כל ענפי הספורט וכל נושאי החינוך הגופני האחרים‪ ,‬לאורך‬ ‫שנות הלימוד בבית‪-‬הספר (א׳ עד י״ב)‪ ,‬הציבה משרעת בלתי אפשרית להשגה‪ .‬הכול נלמד בקיצור‬ ‫ובשטחיות‪ .‬המורים למקצועות המעשיים חשו תסכול מכך שבמעט השעות שהוקצבו להם היה‬ ‫עליהם להתרכז בעיקר בהיבט המקצועי‪ ,‬והם לא יכלו להקדיש זמן להתאמת מהלכי הלימוד לדרכי‬ ‫ההוראה בבית‪-‬הספר‪ .‬נוצר מצב של היעדר חיבור משמעותי בין ההכשרה להוראה לבין תוכני‬ ‫ההוראה של המורים לעתיד‪ ,‬כפי שהם מתקיימים במציאות הבית‪-‬ספרית‪.‬‬ ‫מקצוע ההוראה לא נתפס עוד כמקצוע פרקטי פשוט אלא מורכב שבו המורים‪ ,‬כשאר בעלי‬ ‫המקצועות החופשיים‪ ,‬צריכים להפעיל שיקולי דעת‪ :‬לפני ההוראה (בשלבי התכנון)‪ ,‬במהלכה‬ ‫בפועל ובמהלכי הרפלקציה בסופה‪ .‬תורות הדידקטיקה השונות פוסלות את האפשרות להעביר‬ ‫למורים מתכונים מוכנים מראש ותובעות להכשיר את המורים לחשיבה דידקטית‪ ,‬המחייבת‬ ‫הקדשת זמן נוסף ללימוד ולעיבוד‪ .‬זו הייתה התפתחות חיובית‪ ,‬אך היא העמיקה עוד יותר את‬ ‫התחושה שלא ניתן להכשיר את המורים לחינוך גופני באופן מספק‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1995-1985‬קרא ישעיהו שוויד‪ ,‬מרכֵּז ההוראה בשנה ב׳ במכללה‪ ,‬תיגר על תחושת הכאוס‬ ‫הזו‪ .‬הוא גייס את צוות המדריכים הפדגוגיים שלו לחשיבה מחודשת על ההכשרה להוראה‪ .‬הצוות‬ ‫נפגש אחת לשבוע‪ ,‬ניתח את המקצוע חינוך גופני וניסה לגבש תורה להוראתו‪ .‬במפגשים נדונו‬ ‫שאלות כמו מהו ניתוח המיומנויות המוטוריות התורם ביותר לשיקולי הדעת של המורה‪ .‬כיצד‬ ‫משלבים את תחומי הדעת של הפסיכולוגיה‪ ,‬הסוציולוגיה ומדעי הבריאות לכדי ידע בהוראת החינוך‬ ‫הגופני? כיצד מטפחים את שיקולי הדעת של המורה לחנ״ג לפני ההוראה‪ ,‬במהלכה ולאחריה?‬ ‫התהליך היסודי הזה‪ ,‬שהיה צריך להוות בסיס להוראת החינוך הגופני ולשינויים שההכשרה להוראה‬ ‫עוד אמורה לעבור‪ ,‬נקלט רק בחלקו ולא זכה להמשכיות משמעותית‪.‬‬ ‫כתוצאה מהתהליכים שצוינו בשלב זה קפאה ההכשרה להוראה על שמריה ואף הלכה והתרחקה‬ ‫מהשדה‪ .‬למרות שעות הלימוד הרבות‪ ,‬המתכשרים להוראה לא יצאו לשדה בהרגשה שהם מצוידים‬ ‫בכלים מוגדרים וברורים להוראה‪ ,‬אלא בתחושה שהם יוצאים עמוסי ידע – אבל מבולבלים‪.‬‬ ‫‪236‬‬

‫שלב ג׳ – אקדמיזציה מתקדמת‬ ‫השלב הנוכחי – מ״דו״ח אריאב״ עד היום (‪)- 2006‬‬ ‫אם המעבר הקודם משלב א׳ לב׳ התרחש באיטיות יחסית‪ ,‬הרי שלב זה‪ ,‬שהכוח המניע המרכזי‬ ‫שלו היה ״דו״ח אריאב״‪ ,‬בוצע כשינוי ללא הכנה מספקת‪ :‬שעות ההכשרה להוראה במכללות קוצצו‬ ‫בכשליש‪ ,‬וכך גם מקצועות הידע הגופני – המעשי‪ .‬קרנם של המקצועות העיוניים עלתה‪ ,‬ונפתחה‬ ‫אפשרות ללימודי תואר שני אקדמי‪-‬תיאורטי‪.‬‬ ‫שנים אחדות לפני שלב זה פתח משרד החינוך בתהליך של התמחות בהוראה (סטאז׳)‪ ,‬שהחל‬ ‫בשנה אחת של ליווי ונמשך‪ ,‬כיום‪ ,‬כשלב התמחות במשך שלוש שנות ההוראה הראשונות של‬ ‫המורה המתחיל‪ .‬עם כניסתו לשדה הפרקטי‪ ,‬במסגרת תהליך ההתמחות‪ ,‬זוכה המורה המתחיל‬ ‫לליווי של מורה‪-‬חונך (‪ )mentor‬משלו‪ .‬למעשה‪ ,‬החונך מחליף את המדריך הפדגוגי בתפקידו‬ ‫כמעניק כלים פרקטיים בהוראה‪ .‬זהו מהלך שטמון בו פוטנציאל להכשרה משמעותית – פרקטיקה‬ ‫אותנטית וחיבור למורה מנוסה השולט בה ויכול לתמוך בהתפתחות המקצועית של המורה‬ ‫המתחיל‪ .‬מהלך זה עשוי גם להתמודד עם אחד הקשיים המשמעותיים של ההכשרה להוראה‬ ‫במכללות – ניתוק מהשדה‪ .‬הפוטנציאל של מסגרת זו הוא גבוה‪ ,‬אך עדיין רחוק ממיצוי‪ :‬ההכשרה‬ ‫למקצוע החונכות מצומצמת ביותר וכוללת קורס של ‪ 60‬שעות בלבד‪ ,‬או קורס של ‪ 150‬שעות‪,‬‬ ‫הכולל גם תכנון יוזמה וביצועה‪ .‬אלא שהקורס הזה לא נקלט כחלק מההכשרה להוראה‪ ,‬והוא ניתן‬ ‫רק במסגרת השתלמויות מורים‪ .‬משמעות הדבר היא שהכשרת מורים‪-‬חונכים אינה זוכה לתהליכי‬ ‫הכשרה ראויים‪ ,‬ולא קיים תהליך של התנסות מודרכת של המורים החונכים בשדה‪.‬‬ ‫בחינוך הגופני קיים קושי מיוחד בארגון תהליך ההתמחות‪ .‬בבית‪-‬הספר היסודי עובד בדרך כלל‬ ‫מורה יחיד‪ ,‬ובבית‪-‬הספר העל‪-‬יסודי עובדים כמה מורים‪ .‬כדי לזכות בתהליך התמחות יש צורך‪,‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬בגיוס מורה‪-‬חונך מחוץ לבית‪-‬הספר‪ ,‬והנחיה על‪-‬ידי מורה חיצוני יוצרת קשיים‬ ‫טכניים ואף ענייניים‪ .‬דוגמה לקושי טכני היא הצורך בהתאמת מערכת שעות העבודה באופן שבו‬ ‫החונך יוכל לצפות במתמחה ויתאפשרו פגישות קבועות ביניהם‪ .‬דוגמה לקושי ענייני היא חוסר‬ ‫הידע של החונך מבחוץ במתרחש בבית‪-‬הספר‪ ,‬בדינמיקה בין המורים ובין המורים למנהל ועוד‪.‬‬ ‫בתהליך זה מעורבים מפקחי החינוך הגופני‪ ,‬מנהלי בתי‪-‬הספר (של המורים המתמחים והחונכים)‬ ‫וגם המכללות‪ ,‬באמצעות ״סדנת התמחות״ המפגישה את המתמחים עם עמיתיהם המלמדים‬ ‫בבתי‪-‬הספר השונים‪.‬‬ ‫לאור כל זאת‪ ,‬ניתן להגדיר את מצב הכשרת המורים כשלב ביניים‪ ,‬שבו מסגרת העבודה נמצאת‬ ‫בתהליכי שינוי‪ :‬נסגרו אפשרויות שהיו קודם ונפתחו אחרות‪ ,‬אך המערכת כולה – המכללות‬ ‫להוראה בכלל והמכללה להכשרת מורים לחינוך גופני בפרט – ממשיכות לשקוד על פיתוח תכנים‬ ‫מתאימים להכשרה ראויה להוראה‪.‬‬ ‫‪237‬‬

‫תפקיד המכללה בהכשרת מורים – הצעה לעתיד‬ ‫המסגרת הקיימת היום במכללה האקדמית בוינגייט כוללת כ‪ 16-‬שעות שבועיות של הכשרה‬ ‫להוראה‪ ,‬שבהן מתקיימים לימודי מתודיקה והתנסות בהוראה ואף כניסה הדרגתית וממושכת‬ ‫לשדה בליווי מורה‪-‬חונך‪ .‬נראה שתפקיד ההכשרה הישירה להוראה במכללות מצטמצם בהכנת‬ ‫הסטודנטים לשלב ההתמחות בשדה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬המכללה עשויה לתפקד הן כמכשירת מורים‪-‬‬ ‫חונכים לחינוך גופני והן כמלווה מקצועית שלהם לאורך השנים‪ .‬אנסה לסרטט כאן בקצרה מחשבות‬ ‫ראשונות ביחס לכל אחד מהתפקידים האלו‪.‬‬ ‫תפקיד ההכשרה להוראה‬ ‫במסגרת הזמן המוקצה כיום להכשרה להוראה במכללה לא ניתן להכשיר להוראה בכל שכבות הגיל‬ ‫של בית‪-‬הספר ואף לא ללמד את כל הנושאים והתכנים המעשיים הנכללים בתוכנית הלימודים‪ .‬אי‬ ‫לכך‪ ,‬יש לחשוב על פתרונות כגון אלו‪:‬‬ ‫• •הכשרה ׳גרעינית׳‪ ,‬המשרתת את כל הגילים‪ ,‬ולאחר מכן היצע בחירה למתכשרים בין ארבע‬ ‫החטיבות – החינוך היסודי‪ ,‬החטיבה הצעירה‪ ,‬חטיבת הביניים והחטיבה העליונה‬ ‫• •לשם השלמה – מתן אפשרויות בחירה לשכבות גיל נוספות‪ ,‬הן בהוראה והן בתכניה המקצועיים‪,‬‬ ‫במהלך לימודי ההוראה השוטפים או לאחר מכן‬ ‫• •פתיחת אפשרות בחירה ללימוד שיטות הוראה מעבר לשיטה הפרונטלית‪:‬‬ ‫‪ -‬למידה שיתופית בקבוצות קטנות‪ ,‬המאפשרת לילדים ללמוד אלו מאלו בדרכי תקשורת ‬ ‫רבות הנגישות היום לכל אחד‬ ‫‪ -‬למידה פרטנית‪ ,‬במיוחד עבור השעות הפרטניות שהוקמו במסגרת ״אופק חדש״‬ ‫‪ -‬למידה מרחוק המכינה את הילדים להמשיך ללמוד בעתיד באופן עצמאי‪.‬‬ ‫• •הפיכת ההכשרה להוראה במכללה ל״שיעור ומעבדה״‪ .‬החלפת המונח התנסות בהוראה במונח‬ ‫מעבדה אינה מקרית או סמנטית‪ .‬שתיהן אמנם מתרחשות בבית‪-‬הספר‪ ,‬אך בשעה שהתנסות‬ ‫בהוראה כוללת בעיקר תרגול מיומנויות הוראה כמו עמדת המורה‪ ,‬ארגון הציוד‪ ,‬מתן סוגים של‬ ‫תדרוך ושל משובים‪ ,‬יישום תכנון והשגת יעדים וכיו״ב‪ ,‬המעבדה כוללת תהליכים של חקר‬ ‫וגילוי‪ ,‬שמטרתם לשכלל את הזהות המקצועית של המורים‪ ,‬את כישורי החשיבה שלהם וגם את‬ ‫הכלים הבסיסיים – ניהול כיתה וארגונה וזיהוי צורכי הילדים ככלי פרקטי להתחלת ההתמחות‪.‬‬ ‫כל התהליכים הללו כוללים‪ :‬רכישת ידע מקצועי באופן עצמאי ושימוש בטכנולוגיות המסייעות‬ ‫לכך‪ ,‬יכולת ארגון הידע בדרכים מגוונות והתאמתו לצורכי ההוראה‪ ,‬יכולת מעבר מתיאוריה‬ ‫לפרקטיקה ולהיפך – מפרקטיקה לתיאוריה‪ ,‬חשיבה תכנונית‪ ,‬חשיבה רפלקטיבית ועוד‪.‬‬ ‫‪238‬‬

‫תפקיד הכשרת מורים‪-‬חונכים‬ ‫מחקרים רבים מציינים את ההבדל העצום בין מקצוע ההוראה לבין מקצוע החונכות בהוראה‬ ‫(אף שהשני מבוסס על שליטה טובה בראשון) וכן את חשיבות המקצוענות של המורים החונכים‬ ‫ואיכות עבודתם‪ .‬מחקרים מצביעים גם על חשיבות היכולת של המורים‪-‬חונכים לקשר בין תיאוריה‬ ‫לפרקטיקה ולא להסתפק בפרקטיקה בלבד‪ .‬להלן הצעותיי בנושא זה‪:‬‬ ‫• •הכשרת מורים‪-‬חונכים לחינוך גופני צריכה להתקיים במכללה המכשירה מורים לחינוך גופני‪,‬‬ ‫כחלק מתהליך ההכשרה להוראה‪.‬‬ ‫• •על ההכשרה להיות חלק מתואר שני במסלול חונכות‪.‬‬ ‫• •עליה לכלול – מצד אחד רכישת ידע עדכני ומעמיק בתכנים‪ ,‬בדרכי חשיבה מדעיות‪-‬רציונליות‬ ‫וביכולת להביע אותן בעל‪-‬פה ובכתב‪ ,‬ומצד שני הקניית כישורי חקר וגילוי בתפקידים הפרקטיים‬ ‫של החונכות‪.‬‬ ‫• •גם כאן יש להקדיש זמן לשיעור ומעבדה‪ ,‬שינוהלו על‪-‬ידי מדריכים פדגוגיים מומחים בתהליכי‬ ‫חונכות פרקטיים‪.‬‬ ‫• •יש לאפשר תהליכי תמיכה וייעוץ למורים החונכים במהלך עבודתם השוטפת עם המורים‬ ‫המתמחים‪.‬‬ ‫ניהול מהלכי ההכשרה להוראה ומהלכי ההכשרה לחונכות באותה מסגרת ועל‪-‬ידי אותם אנשים –‬ ‫המדריכים הפדגוגיים – עשוי לתרום לרענון המקצוע ולהעלאת רמתו‪ ,‬להפוך את ההכשרה להוראה‬ ‫ואת ההתמחות בהוראה לקוהרנטיות ובסופו של דבר – להעלות את רמת המורים לחינוך גופני‬ ‫ולתת לשאפתנים שבהם תקווה להתפתחות מקצועית בתוך המסלול המקצועי של ההוראה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬האם נותר עדיין תפקיד להכשרה להוראה במכללות? התשובה היא בהחלט כן! המקרה‬ ‫הפרטי של המכללה האקדמית בוינגייט מצביע על האפשרות‪ ,‬שהמשך ההובלה של תהליכי‬ ‫ההכשרה בחינוך הגופני בפרט ובשאר מקצועות ההוראה בכלל יהיה תלוי באופן שבו המכללות‬ ‫יבנו מחדש את תפקיד ההכשרה להוראה ויהיו מסוגלות לעבור שינוי משמעותי‪ ,‬הכולל התאמה‬ ‫לתפקידים החדשים שנועדו להן והשתלבות בתהליכי האקדמיזציה‪ .‬במקביל‪ ,‬על המכללות לגבש‬ ‫דרכים לנטילת המהלכים הפדגוגיים הכרוכים בתפקיד החונכות להוראה בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫כפי שנאמר‪ ,‬אלו הן מחשבות ראשונות‪ ,‬הצבעה על כיוון התפתחות אפשרי של ההכשרה להוראה‪.‬‬ ‫יש לעצבָן‪ ,‬לתכנן את ביצוען בקפידה ולערוך ניסוי ביישומן תוך הקפדה על מעקב והערכה של‬ ‫התהליכים ותוצאותיהם‪ .‬הפרדת ההוראה מתהליכי האקדמיזציה – הוצאת המלכה מן המקדש‬ ‫שהוקם לכבודה‪ ,‬תוריד את רמת ההוראה ותייתר את המכללות להוראה‪.‬‬ ‫‪239‬‬

‫רב‪-‬שיח‬ ‫נשיא המכללה משוחח עם סטודנטים‬ ‫רוני לידור‬ ‫מה גורם לסטודנטים במכללה לבחור דווקא במקצוע חינוך גופני? כיצד הם תופסים אותו‪ ,‬ובעיקר‬ ‫את מעמדו‪ ,‬בבית‪-‬הספר? וגם ‪ -‬כיצד ניתן לשפר את תדמית המקצוע? כדי לקבל תשובות‬ ‫לשאלות אלה נפגשתי לשיחה עם שלושה סטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללה‪ ,‬שהסכימו‬ ‫ברצון לענות על שאלותיי‪ ,‬ולא מן השפה ולחוץ‪ .‬שתיים מהם ‪ -‬חנה בן‪-‬עמי ואלמוג שולר‪ ,‬לומדות‬ ‫בשנה ב׳ בתוכנית המצוינות בהוראה‪ ,‬המאפשרת לסטודנטים לסיים את לימודיהם בשלוש שנים‪.‬‬ ‫ירון אור לומד בשנה ד׳‪ ,‬בתוכנית הלימודים הרגילה‪ ,‬הארבע‪-‬שנתית‪.‬‬ ‫מדוע בחרתם להיות דווקא מורים לחינוך גופני? גם אם אתם מעוניינים לעסוק בהוראה‪ ,‬יש הרי כל‬ ‫כך הרבה מקצועות בבית‪-‬הספר‪...‬‬ ‫חנה‪ :‬כילדה‪ ,‬לא עסקתי בספורט יותר מכל ילדה ממוצעת‪ .‬אחרי הלימודים בתיכון עסקתי כמה‬ ‫שנים בתחום מערכות המידע‪ ,‬אך הרגשתי שמשהו חסר‪ .‬באופן מקרי לגמרי התחלתי לרוץ ואף‬ ‫להתמקצע ולהדריך בנושא‪ .‬העיסוק החדש שבה אותי‪ .‬בהדרגה הבנתי איזו עוצמה יש לפעילות‬ ‫הגופנית‪ ,‬ושמצאתי לי מקצוע מספק ודרך נהדרת להשפיע על בני הנוער‪.‬‬ ‫אלמוג‪ :‬ראשית‪ ,‬אני חייבת לציין שבעברי עסקתי בחינוך‪ :‬בתיכון הייתי מדריכת נוער בבני‬ ‫המושבים‪ ,‬בצבא הייתי מש״קית חינוך ומדריכת טיולים‪ ,‬וידעתי שכשאהיה גדולה אעסוק במקצוע‬ ‫שקשור לחינוך‪ ,‬שיש לו השפעה על עיצוב הדור הצעיר‪ .‬לפני שהתחלתי את הלימודים שקלתי‬ ‫רבות באילו ממקצועות החינוך אוכל להשפיע בדרך הכי טובה על הדור הצעיר‪ .‬לקח לי די הרבה‬ ‫זמן עד שנפל האסימון‪ .‬מה שאני עוסקת בו כל הזמן והכי מתחברת אליו ‪ -‬הספורט‪ ,‬הוא המקצוע‬ ‫שמתאים לי‪ .‬אני מאמינה שבאמצעות החינוך הגופני ניתן להגיע לכל ילד ולפתח אותו בתחומים‬ ‫שונים ‪ -‬הגופני‪ ,‬הרגשי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ .‬בחרתי במקצוע הזה‪ ,‬מכיוון שדרכו ניתן להעביר‬ ‫המון תכנים ולפתח את הילד בדרך לא פורמאלית שהילדים מאוד מתחברים אליה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני‬ ‫חושבת שחינוך גופני הוא מקצוע פחות מוערך‪ ,‬ומשום‪-‬מה הוא ׳נופל בין הכיסאות׳‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש לו‬ ‫פוטנציאל עצום‪ ,‬ואני מרגישה שבאמצעות האהבה שלי לספורט אוכל להשפיע על הילדים באופן‬ ‫משמעותי ולהעניק להם את החינוך הטוב ביותר‪.‬‬ ‫ירון‪ :‬האמת‪ ,‬אין לי סיבה מיוחדת‪ .‬אני פשוט אוהב לעשות פעילות גופנית‪ .‬התואר נראה לי מעניין‬ ‫וכייפי‪ ,‬והיום גם מתברר לי שאני אוהב ללַמד ולחנך‪.‬‬ ‫רוני‪ :‬בהנחה שאכן תהיו מורים לחינוך גופני בבית‪-‬הספר‪ ,‬איך אתם תופסים את המקצוע‪ ,‬את‬ ‫תרומתו להתפתחות הילד ואת מעמדו בבית‪-‬הספר בהשוואה למקצועות אחרים הנלמדים בו?‬ ‫‪240‬‬

‫אלמוג‪ :‬בעיניי הוא אחד המקצועות החשובים ביותר בתוכנית הלימודים‪ .‬זהו מקצוע שהכי קל‬ ‫בעזרתו לגעת בכל ילד וילד ולעצב את זהותו‪ ,‬לא רק בתחום הגופני של פיתוח יכולות מוטוריות‬ ‫אלא גם בתחומים אחרים‪ :‬בתחום הרגשי – להגביר את הביטחון העצמי והדימוי העצמי של הילד‬ ‫על‪-‬ידי התנסות בחוויות של הצלחה; בתחום החברתי – לקדם עבודת צוות תוך כדי שיתוף פעולה‪,‬‬ ‫וגם בהיבט הקוגניטיבי – לטפח הבנה של הקשר בין חינוך גופני למקצועות אחרים כמו פיזיקה‪,‬‬ ‫ביולוגיה ומתמטיקה‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬דרך פעילות גופנית ניתן לדעתי לגשר על פערים רבים בין ילדים בחברה הישראלית‪:‬‬ ‫פערי מגדר‪ ,‬פערי עדה וגזע‪ .‬בחיי היום‪-‬יום ובשיעורים פורמאליים בבית‪-‬הספר התלמידים לא‬ ‫נדרשים ליצור אינטראקציה עם חבריהם לספסל הלימודים‪ .‬לא כך בשיעורי החינוך הגופני‪ .‬שם הם‬ ‫משחקים יחד ומשתפים פעולה‪ ,‬ואותם פערים ‪ -‬אם קיימים ‪ -‬עשויים להיעלם‪.‬‬ ‫חנה‪ :‬רוב מקצועות הלימוד בבית‪-‬הספר הסטנדרטי מתמקדים בהקניית ידע ובהכנה למבחנים‪.‬‬ ‫החינוך הגופני מתמקד קודם כול בחינוך‪ .‬לא מדובר בשיעור ׳ספורט׳‪ ,‬שמטרתו להכשיר את הילד‬ ‫לספורט תחרותי‪ ,‬אלא בהזדמנות יוצאת דופן להשפיע על התלמיד בארבעת המישורים‪ :‬הרגשי‬ ‫(והחשוב ביותר לדעתי)‪ ,‬החברתי‪ ,‬ההכרתי וכמובן גם הגופני‪ .‬באמצעות שיעורי החינוך הגופני ניתן‬ ‫להקנות ערכים‪ ,‬לפתח אחריות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬דרכי התמודדות עם קשיים ועוד‪ .‬חשיבותם נובעת גם‬ ‫מכך שהם חושפים את התלמידים לסיטואציות שונות באווירה לא פורמאלית ומספקים הזדמנות‬ ‫לעסוק בנושאים מגוונים הרלוונטיים לבני הנוער‪.‬‬ ‫רוני‪ :‬לא נראה לי‪ ,‬ירון‪ ,‬שאתה מסכים עם אלמוג וחנה‪ ...‬האם הן אופטימיות מדי?‬ ‫ירון‪ :‬אני לא איש בשורות‪ .‬לדעתי‪ ,‬המקצוע חינוך גופני הוא נחות בהשוואה למקצועות אחרים‬ ‫הנלמדים בבית‪-‬הספר‪ .‬בדרך כלל הוא הראשון שמבטלים אותו בשביל מרתונים להכנה לבגרויות‪.‬‬ ‫גם בקרב התלמידים הוא לא נתפס כמקצוע חשוב‪ .‬הם לא חושבים שבאמת לומדים משהו בחינוך‬ ‫גופני‪ ,‬אלא רק מפעילים את הגוף‪.‬‬ ‫רוני‪ :‬אני מניח שישנם לא מעטים שיסכימו עם ירון‪ .‬אם כך‪ ,‬מה אתם מציעים לעשות כדי לשפר‬ ‫את מעמדו של המקצוע?‬ ‫ירון‪ :‬הייתי באמת רוצה שהוא יהיה ככל המקצועות ‪ -‬כזה שלומדים ורוכשים בו ידע‪ .‬היום הוא‬ ‫נתפס לפעמים כ׳קייטנה׳‪ .‬הייתי רוצה להוסיף תכנים עיוניים לשיעורי החינוך הגופני‪ ,‬וכמובן גם‬ ‫מבחנים ועבודות‪ .‬לא יכול להיות שאני שואל תלמידת י״ב איך פעילות גופנית תורמת לבריאות‪,‬‬ ‫והיא לא יודעת מה לענות לי‪ .‬אם היא לא מבינה את חשיבות הפעילות לטיפוח הבריאות ‪ -‬איך‬ ‫אנחנו מצפים שהיא תאמץ אותה? לא יכול להיות שתלמידים חושבים שמושגים כמו התעמלות‪,‬‬ ‫ספורט ופעילות גופנית הם אותו דבר‪ ...‬אלה דברים שמאוד מפריעים לי‪.‬‬ ‫חנה‪ :‬בבית‪-‬ספר אידיאלי לא יהיה מקום להעדיף שיעור אחר על פני שיעור חינוך גופני‪ ,‬והוא יזכה‬ ‫לכבוד הראוי לו מכל המורים והתלמידים בבית‪-‬הספר‪ .‬בבית‪-‬ספר כזה המורים לחינוך גופני ינצלו‬ ‫את ההזדמנות שניתנה להם להשפיע ולחנך‪ .‬כדי להפיק את המרב‪ ,‬הם ישתפו פעולה בקביעות עם‬ ‫שאר המורים‪ ,‬הן כדי להתמודד עם קשיים רגשיים וחברתיים שונים והן כדי לשלב בין מקצועות‬ ‫הלימוד בבית‪-‬הספר באופן פורה‪.‬‬ ‫‪241‬‬

‫לדעתי‪ ,‬תוכנית הלימודים הקיימת בחינוך גופני לא נותנת די מקום לביטוי אישי ולהטרוגניות‪ ,‬וזה‬ ‫משפיע הן על תוכני הלימוד והן על דרכי ההערכה‪ .‬בתוכנית הלימודים בחינוך גופני הייתי מדגישה‬ ‫יותר את ההיבטים הרגשיים והחברתיים‪ ,‬אבל לצערי‪ ,‬מורים רבים מתמקדים בטיפוח ההיבט הגופני‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫אלמוג‪ :‬הייתי שמחה לעוד שעה בשבוע של לימודי חינוך גופני‪ ,‬נוסף על השתיים הקיימות‪ ,‬וגם‬ ‫לארגון סיורים מחוץ לבית‪-‬הספר‪ ,‬המלמדים את הילדים על ספורט ובריאות‪ .‬הייתי רוצה שמתן‬ ‫שיעורי בית יהיה חלק מהמחויבויות של המקצוע‪ .‬אלה נושאים שעשויים להעלות את ערכו‬ ‫של המקצוע ואת ההתמקצעות של התלמידים‪ .‬כך גם שיתוף פעולה בין חינוך גופני למקצועות‬ ‫אחרים הנלמדים בבית‪-‬הספר‪ .‬אני מאמינה שניתן לשלב בין שני תחומים ואף יותר‪ ,‬כמו למשל בין‬ ‫פיזיקה ופעילות גופנית‪ .‬הייתי רוצה שהחינוך הגופני יוכל לסייע לתלמידים להבין טוב יותר תכנים‬ ‫ממקצועות לימוד אחרים בעזרת התנסות גופנית‪.‬‬ ‫רוני‪ :‬משהו נוסף שלא נאמר עד כה?‬ ‫חנה‪ :‬למורים לחינוך גופני יש יכולת השפעה עצומה על תלמידיהם‪ ,‬כי הם פוגשים אותם במצבים‬ ‫שונים‪ ,‬ייחודיים לעתים‪ .‬לצערי‪ ,‬רבים מהמורים אינם מנצלים את ההזדמנות שניתנה להם‪,‬‬ ‫והפוטנציאל של המקצוע אינו ממומש‪ .‬אני מקווה שאנחנו נהיה דור חדש של מורים לחינוך גופני‬ ‫שיעלה את קרנו של המקצוע ויצליח לשנות את אופיו בארץ‪.‬‬ ‫ירון‪ :‬לי חשוב יותר הפן הבריאותי של המקצוע מאשר הפן הספורטיבי‪ .‬רצוי שהמורים לחינוך גופני‬ ‫יחנכו פחות לתחרות ויותר ללמידה של חומר עיוני וכאמור ‪ -‬יציגו אותו בשיעוריהם‪.‬‬ ‫רוני‪ :‬העליתם כמה נקודות חשובות לדיון עתידי בקרב קובעי מדיניות בחינוך הגופני‪ .‬נהניתי‬ ‫לשוחח איתכם‪ ,‬ואני מאחל לכם שתמשיכו להיות ביקורתיים‪ ,‬אבל גם יצירתיים‪ ,‬כדי להתמודד‬ ‫עם האתגרים שציינתם במהלך השיחה‪ .‬כולכם מסכימים בדבר אחד – החינוך הגופני הוא מקצוע‬ ‫ייחודי בתוכנית הלימודים בבית‪-‬הספר‪ ,‬ועלינו לשמרו‪ ,‬לחזקו ולהפוך אותו למשמעותי יותר‪ .‬יש‬ ‫לכם (ולנו) עוד הרבה מה לעשות‪ ...‬בהצלחה‪.‬‬ ‫‪242‬‬

‫חלק ט‬ ‫בוגרים מספרים‬



‫זיכרונות ראשונים‬ ‫מפגש ‪ 13‬מחזורי מחנה יונה שנערך במכללה ב‪2009-‬‬ ‫המחזור הראשון – תש״ה (‪)1944/5‬‬ ‫אביבה לימון ואפרת אמיר‬ ‫השנה ‪ ,1944‬תש״ד‪ .‬הקורס הראשון להכשרת מורים לחינוך גופני בארץ‪-‬ישראל נערך בעיצומה של‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬בארץ‪-‬ישראל – עדיין תקופת המנדט הבריטי‪ .‬מי שרצה להכשיר עצמו‬ ‫להוראת חינוך גופני נאלץ לנסוע לדנמרק‪.‬‬ ‫באותה שנה פרסמה המחלקה להכשרה גופנית בוועד הלאומי על פתיחת קורס להכשרת מורים‬ ‫לחינוך גופני‪ .‬קומץ צעירים וביניהם אנחנו‪ ,‬מלאי מרץ ומוטיבציה ללימודים ותחושת חזון ויעוד‬ ‫חינוכי‪ ,‬נענו לקריאה והתייצבו למחנה מיון לקורס השנתי למורים להתעמלות‪.‬‬ ‫הלימודים התקיימו ביותר מ‪ 10-‬אתרים שונים ברחבי תל‪-‬אביב‪ ,‬תוך הקפדה מיוחדת על משמעת‪,‬‬ ‫סדר ודייקנות‪ .‬אפשר לספר כאן על אירועים רבים שהתרחשו במהלך הקורס‪ ,‬אך קצר המצע‬ ‫מהשתרע‪ ,‬ולכן נביא כאן רק כמה קוריוזים‪:‬‬ ‫• •זכור לטוב שיעור אנטומיה בהדרכת המורָה ד״ר פלקס‪ ,‬שבו נקראו‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬הגברים‬ ‫הבולטים בקורס כדי להמחיש ליקויי יציבה‪ .‬ההמחשה עוררה צחוק‪ ,‬אך גם למידה יעילה‪ .‬בסיום‬ ‫השיעור ניגש אחד הבחורים שהצטיין באנטומיה‪ ,‬אחז בגב׳ פלקס והרים אותה למעלה‪...‬‬ ‫• •אורי זמרי מספר שבעת שנרשם לקורס נשאל אם יש לו אופניים‪ .‬בתגובה לתמיהתו נאמר לו‬ ‫שבקורס יצטרכו להתנייד ברחבי תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫• •אביבה מורי (לימון) הגיעה לרחוב אלנבי ‪ 65‬כדי להירשם לקורס‪ ,‬עלתה שלוש קומות בריצה‬ ‫והגיעה מתנשפת לפגישה עם ברוך בג‪ :‬״אם אחרי ‪ 3‬קומות את מתנשפת ככה‪ ,‬איך תעמדי‬ ‫בדרישות הקורס?״‪ ,‬שאל‪.‬‬ ‫• •זכור במיוחד חברֵנו מוסקה מוסטון‪ ,‬שבעקבות התערבות עם החבר׳ה על חצי לירה לטובת קק״ל‬ ‫הלך על הידיים לאורך הבמה בקולנוע מוגרבי (בהפסקה של סרט שבו צפינו)‪ .‬מוסקה סולק‬ ‫מהקורס לכמה שבועות‪...‬‬ ‫‪245‬‬

‫המחזור הראשון – תש״ה (‪)1944/5‬‬ ‫המחזור השני – תש״ו (‪)1945/6‬‬ ‫ציפורה נאור (סטופנסקי)‬ ‫הקורס שלנו‪ ,‬בשנים ‪ ,1946-1945‬נקרא ״קורס החיילים המשוחררים״‪ ,‬והיה השני להכשרת‬ ‫מורים לחינוך גופני‪ .‬הוא היה מורכב מכמה קבוצות‪ :‬חיילים וחיילות שהשתחררו מהצבא הבריטי‬ ‫בסיום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מורים שכבר עבדו בחינוך גופני אך נזקקו לתעודת הוראה ואנחנו‪,‬‬ ‫הפלמ״חניקים‪ .‬היו כמובן הבדלי גיל בין שלוש הקבוצות‪ ,‬אך לאחר תקופה קצרה הפכנו לחבורה מגובשת‪.‬‬ ‫הבדל נוסף בין הקבוצות היה בהיבט הכלכלי‪ :‬משוחררי הצבא הבריטי זכו לקבל מהצבא קצבה‬ ‫לכלכלה ולהוצאות‪ .‬המורים (שכבר עבדו כאמור) היו מסודרים יותר‪ ,‬אבל לא כן אנחנו‪ ,‬ה׳תפרנים׳‪,‬‬ ‫יוצאי הפלמ״ח‪ .‬החיילים המשוחררים שבינינו נהגו לתת לנו‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬תלושים שקיבלו לארוחות‬ ‫צהריים‪ ,‬כדי שגם אנחנו נאכל לפעמים ארוחה חמה‪ ,‬וכך נהנינו משירותיו הטובים של מלך אנגליה‪.‬‬ ‫הקורס שלנו נמשך ‪ 11‬חודש לעומת שנתיים של מורים אחרים‪ ,‬ולכן דחסו שיעורים רבים בכל יום‬ ‫כדי להספיק ככל האפשר את החומר הנדרש‪ .‬במקביל‪ ,‬זכינו למיטב המורים בכל מקצוע ומקצוע‪.‬‬ ‫האחראי לקורס היה חיים ויין‪ .‬זכורים לטובה חיים תמיר‪ ,‬המורה להתעמלות מכשירים‪ ,‬בתיה‬ ‫הלר‪ ,‬חנה פופובסקי ועוד רבים וטובים‪ .‬כל אחד מהם עשה כמיטב יכולתו להכשיר אותנו לקראת‬ ‫המשימה העיקרית – להיות מורים לחינוך גופני‪.‬‬ ‫הלימודים העיוניים התנהלו בסמינר לוינסקי‪ ,‬ברחוב בן יהודה‪ .‬שיעורי ההתעמלות התקיימו באולם‬ ‫צמוד ושיעורי האתלטיקה – באיצטדיון שליד מגרשי התערוכה‪ .‬את הדרך לשם ובחזרה היינו‬ ‫עושים בריצה כמובן‪ .‬יום אחד‪ ,‬כשרצנו צפונה אל האיצטדיון‪ ,‬ראינו אם ובנה הקטן‪ .‬הילד ראה אותנו‬ ‫רצים בבגדי ההתעמלות ושאל ״אימא‪ ,‬למה הם רצים?״ ״אולי אין להם כסף לנסוע באוטובוס״‪,‬‬ ‫ענתה האם‪ .‬אכן כך היה‪.‬‬ ‫זה לא היה קל ולא היה פשוט‪ ,‬אבל בסך‪-‬הכול הייתה זו מהתקופות היפות בחיינו‪.‬‬ ‫‪246‬‬

‫הספקתי לעבוד בהוראת חינוך גופני שנה אחת בלבד‪ ,‬עד שגויסתי בחזרה לפלמ״ח‪ ,‬לליווי השיירות‬ ‫לירושלים במלחמת השחרור‪ .‬כשחזרתי מהמלחמה ב‪ 49-‬החלטתי לעבור להוראה כללית‪ ,‬והקשר‬ ‫עם עולם החינוך הגופני נותק‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשהוזמנתי לכנס המחזורים נעניתי בהתרגשות‪ .‬היה זה‬ ‫חידוש קשר שנמשך עד היום‪ ,‬תודות לעבודה הנפלאה שעשתה אביבה לימון שהזמינה אותנו –‬ ‫את כל ה׳פורשים׳ – לימי עיון‪ ,‬לטיולים ולאירועים נפלאים‪ .‬נהדר היה גם לקבל מדי שנה את הברכה‬ ‫ליום ההולדת ששלחה אילנה‪ .‬תבואנה שתיהן על הברכה‪ ,‬ויבואו על הברכה כל העוסקים במלאכה‪.‬‬ ‫המחזור השני – תש״ו (‪)1945/6‬‬ ‫המחזור השלישי – תש״י (‪)1949/50‬‬ ‫רעיה ברונשטיין‬ ‫הקורס השלישי למורים להתעמלות היה יחיד במינו‪ .‬היה זה הקורס הראשון במדינת ישראל‪ .‬הוא‬ ‫הורכב משתי קבוצות‪ :‬אלו שהשתחררו מוקדם מצה״ל ואלו ששוחררו חודשיים מאוחר יותר‪.‬‬ ‫הקבוצה שנייה למדה גם בערבים ובחופשות כדי להשלים את החסר‪.‬‬ ‫כל תל‪-‬אביב שימשה לנו חדר לימודים אחד גדול‪ ,‬כי נדדנו ממקום למקום‪ :‬מאולם לאיצטדיון‪,‬‬ ‫משם לכיתת לימוד בבית‪-‬ספר – ובחזרה‪ .‬אבל בסך‪-‬הכול היה כיף‪ .‬התלמידים הכירו זה את זה עוד‬ ‫מימים עברו – מהפעילות הספורטיבית באגודות הספורט‪ ,‬והמורים היו ידידותיים‪.‬‬ ‫משנות החמישים ועד לשנות האלפיים אפשר היה לפגוש את בוגרי הקורס בתפקידים שונים‬ ‫בחינוך גופני ובניהול‪ .‬אנו ראינו את עצמנו כחלוצים‪ ,‬המניחים את יסודות החינוך הגופני‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬הקורס השלישי שימש אפוא דוגמה וציון דרך לכל הבאים אחריו‪.‬‬ ‫‪247‬‬

‫תלמידי המחזור השלישי – תש\"י (‪)1949/50‬‬ ‫המחזור הרביעי – תשי״א (‪)1950/1‬‬ ‫ישעיהו שוויד‬ ‫היה זה המחזור השני שהתקיים במדינת ישראל‪ .‬לכיתה התקבצו תלמידים בטווח גילאים ‪ 18‬עד ‪,40‬‬ ‫משוחררי מלחמת השחרור ועולים חדשים‪ ,‬פליטי השואה‪ .‬אחרי ימים אחדים של לימודים הוברר‬ ‫לכולנו כי הלימודים מבוססים על אופניים במצב סביר‪ ,‬כי אתרי הלימוד והשתרעו על פני כל תל‪-‬‬ ‫אביב – מאולם ״הפועל״ ברח׳ נחמני ועד לאיצטדיון המכביה בצפון העיר‪ .‬הניידּות נעשתה כאמור‬ ‫על אופניים‪ ,‬או באוטובוסי ״המעביר״ ולעתים אף בריצה – ממחנה יונה לאיצטדיון‪ ,‬למשל‪ .‬שיעורי‬ ‫״התעמלות חופשית״ עם שומי התקיימו באולם נחמני; אנטומיה ופיזיולוגיה‪ ,‬עם ד״ר פאוול‪ ,‬נערכו‬ ‫בחדר דמוי מרתף‪ ,‬בחצר של אולם נחמני; אתלטיקה למדנו באיצטדיון המכביה (בינינו היו אתלטים‬ ‫ידועי שם כמו דוד טבק‪ ,‬אריה גליק ועמוס קריזה); התעמלות ריתמית עם חנה פופובסקי – באולם‬ ‫סמינר לוינסקי; תולדות החינוך הגופני – בביה״ס תל נורדאו‪ ,‬וללימודי שחייה נדדנו לבריכת הפועל‬ ‫ב‪...‬פתח תקווה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מדי יום‪ ,‬גלינו ממקום למקום ולעתים לכמה מקומות ביום אחד‪ .‬הלימודים‪ ,‬שהיו אינטנסיביים‬ ‫למדי‪ ,‬נמשכו שנה אחת – קשה אך מהנה‪ .‬המורים לימדו במסירות רבה‪ ,‬והם ראויים לכל שבח‪ .‬בין‬ ‫תלמידי הכיתה נרקמו יחסי חברות‪ ,‬ובכלל הייתה אווירה עליזה ומלאת הומור‪ ,‬אך גם רצינית‪.‬‬ ‫‪248‬‬

‫המחזור החמישי – תשי״ב (‪)1951/2‬‬ ‫מרדכי (מוטקה) ארליך‬ ‫מחזור ה׳ היה השלישי לאחר הקמת המדינה והאחרון שכלל שנת לימודים אחת‪ .‬מגוון התלמידים‬ ‫היה רב – מבוגרי תיכון ועד בני ‪ 30‬ומעלה‪ ,‬ילידי הארץ ועולים חדשים‪ ,‬בעלי תעודת בגרות וחסרי‬ ‫תעודה (בשתי כיתות נפרדות)‪ ,‬חיילים (‪ 10‬במספר) שנשלחו ללימודים על‪-‬ידי צה״ל כדי להכשיר‬ ‫קציני ספורט לצבא העתידי (וביניהם כותב שורות אלה) ועוד‪.‬‬ ‫גם סגל המורים היה מגוון וצבעוני‪ :‬החל בזוג המצילים בראל ואבינרי‪ ,‬שלימדו איגרוף והיאבקות‪,‬‬ ‫פרופ׳ זולטן דיקשטיין‪ ,‬מאמן נבחרת הונגריה בהתעמלות‪ ,‬ארווין מונדשיין‪ ,‬אלוף קרב ‪ 10‬מארצות‪-‬‬ ‫הברית‪ ,‬וה׳מקומיים׳ אורי זמרי‪ ,‬מיכה שמבן‪ ,‬יהושע רוזין‪ ,‬שומי (שמואל) שומכר ועוד רבים וטובים‪,‬‬ ‫כשבראש המדרשה מכהן המנהל‪ ,‬חיים ויין‪.‬‬ ‫מי שמכיר קצת את תל‪-‬אביב יכול להבין באילו תנאים למדנו‪ .‬הנהלת המדרשה הייתה במבנה‪ ‬פח‬ ‫גלי‪ ,‬שריד של מחנה הצבא הבריטי (מחנה יונה בצפון ת״א)‪ ,‬שם למדנו את המקצועות העיוניים‪,‬‬ ‫ריקודי עַם עם גורית קדמן ועוד נושאים מעשיים‪ .‬אתלטיקה למדנו באיצטדיון המכביה שליד‬ ‫רידינג‪ ,‬כדורעף בביה״ס לבנות בנוה צדק (כיום סוזן דלאל)‪ ,‬התעמלות בבית הפועל שברחוב נחמני‬ ‫(לא קיים היום)‪ ,‬שיעורי הדגמה והתנסות בבתי‪-‬הספר ״לדוגמא״ (ליד סמינר לוינסקי לשעבר)‪,‬‬ ‫״תל נורדוי״ ‪ ‬ו״אחד העם״‪ .‬וכמעט שכחתי – שחייה למדנו בבריכה בגבעת רמב״ם‪ .‬ברור שלא היינו‬ ‫צריכים שיעורי כושר‪ .‬באוטובוס‪ ,‬באופניים וברגל עברנו ממקום למקום‪.‬‬ ‫למרות התנאים הבלתי סבירים‪ ,‬האווירה ‪ ‬בלימודים הייתה נהדרת‪ .‬תרמו לכך הרקע הספורטיבי של‬ ‫רובנו וצוות המורים המסור‪ .‬מתוכם אני חייב לציין במיוחד את שומי‪ ,‬שהיה הרוח החיה במדרשה‬ ‫וידע ללמד התעמלות על מכשירים מבלי להדגים אפילו פעם אחת‪ .‬גם להרכב התלמידים הייתה‬ ‫המחזור החמישי – תשי\"ב (‪)1951/2‬‬ ‫‪249‬‬