ספר שיטות מחקר0310

‫רשימת האיורים‬ ‫איור‬ ‫‪ 2.1‬תהליך המחקר‬ ‫‪ 4.1‬דוגמה של קשר לא לינארי בצורת פעמון‬ ‫‪ 4.2‬דוגמה למודל מורכב‬ ‫‪ 7.1‬דוגמה לניתוח גורמים מאשש‬ ‫‪ 9.1‬התפלגויות דגימה של מדגמים בגדלים שונים‬ ‫‪ 10.1‬דוגמה לממצאים במחקר עם מערך של סדרות עתיות צולבות‬ ‫‪cross-lagged panel‬‬ ‫‪ 14.1‬הדגמה של בדיקת השערה דו‪-‬זנבית‬ ‫‪ 14.2‬הדגמה של בדיקת השערה חד‪-‬זנבית‬ ‫‪^^##318‬רשימת הלוחות‬ ‫לוח המדגים למידה מתוך קריאת מאמר‬ ‫‪3.1‬‬ ‫הדגמה של כללי ציטוט לפי ‪APA‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫לוח המדגים מבנה של סקירת ספרות‬ ‫‪8.1‬‬ ‫דוגמה לסולם של דיפרנציאל סמנטי‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫דוגמאות לשאלות בשאלון עם סולם ליקרט‬ ‫‪10.1‬‬ ‫הדגמה של פריטים בשאלון בכיוונים מנוגדים‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫לוח המדגים ממצאי סקר‬ ‫‪15.1‬‬ ‫מבנה אופייני לפנייה לוועדת אתיקה‬ ‫‪15.2‬‬ ‫דוגמה לתקנון אתי של מוסד להשכלה גבוהה‬ ‫‪15.3‬‬ ‫דוגמה לכותרות של סקירת ספרות‬ ‫דוגמה לשאלות מחקר המנחות סקירה שיטתית‬ ‫דוגמה לביטויי חיפוש לסקירה שיטתית‬

‫‪^^##319‬פתח דבר‬ ‫פרופסור צבי גילולה‪ ,‬פרופסור אמריטוס‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫במשך ‪ 17‬שנים‪ ,‬מתוך ‪ 47‬שנות עבודתי במחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬לימדתי קורס בסיסי בסטטיסטיקה לתלמידי תואר ראשון בעבודה‬ ‫סוציאלית‪ .‬בחלק מאותן שנים גם לימדתי קורס דומה לתלמידי סוציולוגיה‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה‪ ,‬קומוניקציה‪ ,‬קרימינולוגיה‪ ,‬ובבית הספר לרפואה‪.‬‬ ‫בכל השנים האלה נחשבה הסטטיסטיקה כ \"אימת מדעי החברה‪ ,‬ההתנהגות‬ ‫והסיעוד\" ‪.‬‬ ‫הדרך היחידה שמצאתי להתגבר על חרדת הסטטיסטיקה היא לנסות וללמד‬ ‫תוך הדגשת ההבנה על חשבון השינון‪.‬‬ ‫ניסיונותיי‪ ,‬באותן שנים‪ ,‬להשתמש בספרי עזר לא עלו יפה‪ .‬ספרי העזר לא היו‬ ‫כתובים בשפת התלמידים (עברית‪ ,‬לרוב) ותוכנם הדגיש את השינון באופן דומיננטי‪.‬‬ ‫שיטת ההוראה מבוססת האינטואיציה שבה נקטתי הוכיחה‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬את‬ ‫יעילותה אך הייתה חסרה דבר אחד חשוב ומרכזי – מסמך פורמלי המחבר בין‬ ‫הפרדיגמה המחקרית הכללית לבין הסטטיסטיקה ההיסקית‪.‬‬ ‫והנה יצא לאור הספר \" שיעורים בשיטות מחקר כמותי\" מאת פרופסור רמי‬ ‫בנבנישתי והיה לאור יקרות ביקום המחקרי‪.‬‬ ‫הספר ערוך ברגישות רבה ביחס לקהל היעד ‪ -‬תלמידי ממדעי החברה‪ ,‬החינוך‪,‬‬ ‫ההתנהגות והסיעוד‪ .‬תוך הימנעות מכוונת מסימבוליקה מתמטית מיותרת שאינה‬ ‫בהכרח שגורה בפיהם של תלמידים אלו‪ ,‬מעביר פרופסור בנבנישתי את החומר‬ ‫כסיפור (מרתק) ולא כהרצאה יבשה‪.‬‬ ‫ראו נא את משפט הפתיחה של הספר‪ \" :‬בעיניי מחקר הוא מסע‪ .‬מסע למקום‬ ‫שאיש טרם הגיע אליו\"‪ .‬כמה מסקרן ומושך משפט זה לקרוא עוד ולהגיע ליעד‬ ‫שכרגע אינו נודע!‬ ‫כך‪ ,‬לכל אורך הספר‪ ,‬אנו נוכחים שוב ושוב בגישתו הסיפורית והכובשת של‬ ‫המחבר‪ .‬כל זאת מבלי להתפשר על איכות מדעית של התוכן‪.‬‬ ‫נדירים הם הספרים בשיטות מחקר במדעי החברה וההתנהגות המקדישים זמן‬ ‫ומקום להיבטים אתיים של מחקר ודיווח על תוצאותיו‪ .‬בספר זה אנו מוצאים פרק‬ ‫שלם המציג דיון חשוב מאין כמותו בדרישות האתיות לגבי מחקר בבני ודיון ביושרה‬ ‫המצופה מהחוקרים‪ .‬פרק זה בא אחרי מספר פרקים מתודולוגיים ומהווה תמריץ‬ ‫מרענן להמשך‪ .‬ההמשך עוסק בהסקה סטטיסטית‪ ,‬בעיבוד נתונים והצגת ממצאים‪.‬‬ ‫פרקים אלו עשירים בדוגמאות מעניינות ומדריכים את הקוראים בשימוש בתוכנות‬ ‫מחשב מקובלות‪ ,‬ללא צורך בידיעת תיכנות‪.‬‬ ‫ספר זה נכתב על ידי מורה דגול ורב ניסיון אשר היו לו אלפי תלמידים בארץ‬ ‫ובעולם‪.‬‬ ‫ספר זה נכתב על ידי מדען רב מוניטין ועטור פרסים עבור מחקריו הרבים‬ ‫ופורצי הדרך (פרס א‪.‬מ‪.‬ת‪ ,‬תואר כבוד מממשלת צרפת ועוד)‪ .‬הישגיו המדעיים יוצאי‬ ‫הדופן הביאו לקבלתו לאקדמיה האמריקאית לעבודה סוציאלית‪ .‬לפי הידוע לי‪ ,‬נכון‬ ‫לרגע כתיבת דברים אלו‪ ,‬פרופסור בנבנישתי הינו החבר הלא אמריקאי היחידי‬ ‫באקדמיה זו‪.‬‬ ‫ספר זה נכתב על ידי אוהב אדם‪.‬‬ ‫ספר זה הוא יצירת מופת לתלמידים בישראל ולא אתפלא אם יתורגם במהרה‬ ‫לשפות אחרות‪.‬‬ ‫תודה לך‪ ,‬רמי‪ ,‬חברי‪.‬‬ ‫פרופסור צבי גילולה‪ ,‬פרופסור אמריטוס‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫יוני ‪2019‬‬

‫תודות‬ ‫ספר זה לא היה נכתב בלי תמיכת משפחתי‪ ,‬מרכז חיי‪ .‬תודתי לאשתי‪ ,‬האחת‬ ‫היחידה והמיוחדת – רותי‪ .‬תודה לילדיי‪ ,‬ענבר ורמי‪ ,‬רועי‪ ,‬עמית ועדי‪ ,‬יערה ואור‪.‬‬ ‫תודה לכל נכדיי‪ ,‬אריאל‪ ,‬אימרי‪ ,‬אניעם‪ ,‬ארבל‪ ,‬איתן‪ ,‬איילה‪ ,‬ירדן ועלמה‪ .‬כולם‬ ‫אהוביי‪.‬‬ ‫אני מודה לכל מוריי לדורותיהם‪ .‬אציין במיוחד את צביקה גילולה שהפגיש אותי‬ ‫עם הסטטיסטיקה בצורה ידידותית ואינטואיטיבית שהתאימה לי‪ ,‬את דויד ברגל‬ ‫ששכנע אותי לנסות את המסלול האקדמי‪ ,‬את מוניקה שפירא שהייתה המדריכה שלי‬ ‫בעבודת המוסמך ואת שילה פלד שכיוונה אותי בכתיבת עבודת הדוקטורט‪ .‬לא‬ ‫שכחתי מורים רבים אך יקצר המצע מלמנות את כולם‪.‬‬ ‫אני מודה לכל תלמידיי‪ ,‬לכולם‪ .‬חלקם שמחו שהייתי המורה שלהם‪ ,‬וחלקם‬ ‫פחות‪ .‬מכולם למדתי ואני מקווה שהתלמידים שייעזרו בספר זה יוכלו ליהנות‬ ‫מהתובנות שרכשתי במהלך השנים מעמיתיהם‪.‬‬ ‫בכל שנות עבודתי האקדמית הייתי בר מזל; תמיד היו לי שותפים למסעותיי‬ ‫המחקריים‪ .‬שותפים שהלכו עמי דרך ארוכה ותרמו לי בידע שלהם‪ ,‬אך בעיקר‬ ‫בחברות עמוקה שנוצרה בינינו‪ .‬אני מודה לכל עמיתיי למחקר‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬תודה‬ ‫מיוחדת לשותפיי לאורך זמן‪ ,‬ובעיקר לחברתי ענת זעירא ולעמיתי ורעי רון אבי‬ ‫אסטור‪ .‬תודה מיוחדת לאחי‪ ,‬המנהל המיוחד בעולם‪ ,‬שאני מושפע ממנו יום יום‪ .‬כל‬ ‫שלמדתי מהם ניכר בכל משפט בספר זה‪ .‬אני מרגיש מבורך שאלו הם שותפיי‬ ‫ועמיתיי‪.‬‬ ‫במהלך השנים היו לי עוזרי מחקר רבים שתרמו לי רבות בהכנת השיעורים‬ ‫המהווים את התשתית לספר זה‪ .‬לכולם תודה‪ .‬תודה מיוחדת לכל עמיתיי ותלמידיי‬ ‫לשעבר‪ ,‬שהתגייסו להכנת ספר זה בביקורת ובעצות טובות ובעיקר לאילן רוזינר‪,‬‬ ‫ענת זעירא‪ ,‬הדס מור‪ ,‬תהילה רפאלי‪ ,‬נטע אחדות ורות ברקוביץ‪ .‬תודה גם לצבי‬ ‫איזיקוביץ על הערותיו המחכימות לפרק המבוא‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לעורכת הלשון‪ ,‬דורית אשכלות שעבודתה הקפדנית ניכרת לאורך‬ ‫הספר כולו‪ .‬כל הטעויות שנותרו בספר‪ ,‬הן שלי‪ .‬ועוד חובה נעימה‪ -‬להודות לרמי זיו‬ ‫על עיצוב העטיפה‪ .‬כמו תמיד‪ ,‬אתה מעצב גם את הדרך שבה אני רואה את הדברים!‬ ‫אני מודה מראש לכל המורים והתלמידים שיישלחו הערות והצעות‬ ‫לשיפור‪ .‬אני מבטיח להפנים ולהמשיך ללמוד ולשתף‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫אני אוהב מחקר‪ .‬לאוניברסיטה באתי כדי ללמוד כיצד לעזור לאנשים‪ ,‬לא כדי לאסוף‬ ‫נתונים או לערוך חישובים ולכתוב מאמרים‪ .‬אולם‪ ,‬כבר בתחילת דרכי בבית הספר‬ ‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬פגשתי מורה צעיר מהמחלקה‬ ‫לסטטיסטיקה‪ ,‬צביקה גילולה‪ .‬ממנו למדתי שיש קסם בחשיבה השיטתית‬ ‫ושלמספרים יש משמעות‪ ,‬אם מבינים את ההיגיון הפשוט העומד מאחוריהם‪ .‬צביקה‬ ‫הפך לחבר‪ ,‬והסטטיסטיקה לידידותית‪ .‬אך‪ ,‬עדיין‪ ,‬הייתי בטוח שלעולם לא אעסוק‬ ‫במחקר‪ ,‬שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאוניברסיטה באתי כדי ללמוד איך לעזור לאנשים‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫כשפנה אלי פרופסור דויד ברגל והציע לי להצטרף לתוכנית מוסמך שתתמקד‬ ‫במחקר‪ ,‬סירבתי בנימוס‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬עלה בידו לשכנע אותי לנסות‪ ,‬שהרי לא סבלתי‬ ‫כלל בשיעורי סטטיסטיקה ושיטות המחקר‪ .‬הוא צדק‪ .‬למדתי לאהוב מחקר‪,‬‬ ‫והאקדמיה הפכה למרכז חיי‪.‬‬ ‫ספר זה נכתב במשך כארבעים שנה‪ .‬שבוע אחר שבוע פגשתי תלמידים‬ ‫ולימדתי שיטות מחקר‪ .‬חלקם הגדול של תלמידיי נכנס לשיעורים בחשש גדול‪.‬‬ ‫מוראות שיעורי המתמטיקה בתיכון עוד היו טריים בזיכרונם‪ .‬גם הם בחרו לעזור‬ ‫לאנשים ולא לעסוק במספרים‪ .‬רבים כלל לא רצו ללמוד בקורס שבעיניהם היה יבש‬ ‫ומשעמם ולא נגע לחייהם המקצועיים‪ .‬ואחרים‪ ,‬הם באו לשיעור מתוך עניין רב וחשו‬ ‫שהם מקבלים כלים להמשך לימודיהם ולהתפתחותם כאנשי מחקר‪ .‬כולם היו‬ ‫מלמדיי‪.‬‬ ‫מטרתי בספר זה היא לסייע לתלמידים מתחומים רבים במדעי החברה‪ ,‬החינוך‪,‬‬ ‫הסיעוד‪ ,‬וההתנהגות ללמוד את העקרונות של מחקר אקדמי כמותי ולהכיר עיבודים‬ ‫סטטיסטיים מרכזיים הנדרשים למחקר‪ .‬ספר זה עשוי להתאים לתלמידים בראשית‬ ‫דרכם בתוכנית הבוגר‪ ,‬אך גם בהמשך בתוכניות המוסמך והדוקטורט‪ .‬מניסיוני‪ ,‬גם‬ ‫חלק מהמצטרפים החדשים לשורות הסגל האקדמי זקוקים לספר עזר בשיטות מחקר‬ ‫וסטטיסטיקה כדי לתמוך בתחילת דרכם במחקר כמותי‪.‬‬ ‫בספר זה אני משתדל להקנות לקורא את ההבנה האינטואיטיבית של המושגים‬ ‫והתהליכים ולהימנע ככל האפשר מהצגת נוסחאות מורכבות ומעיסוק בחישובים‪ .‬אלו‬ ‫נעשים על ידי המחשב‪ .‬הספר מציג את הפקודות הבסיסיות בתוכנת ‪SPSS‬‬ ‫הנדרשות כדי לערוך את העיבודים הנדרשים‪ ,‬ואת הפלטים המדווחים על הממצאים‪.‬‬ ‫לקוראים המעוניינים בהעמקה‪ ,‬אני מציע ספרים המעמיקים בתחומים שבהם לא ניתן‬ ‫היה לעסוק בהרחבה בספר זה‪ .‬כדי להבין לעומקם את התכנים מובאות לאור הספר‬ ‫דוגמאות רבות‪ .‬המקור לחלקן נובע מניסיוני במחקר‪ ,‬חלקן ממחקרים המופיעים‬ ‫בספרות וחלקן דוגמאות שהוכנו לצורך ספר זה כדי להקל על ההבנה של מושגים‬ ‫מורכבים‪.‬‬ ‫מבנה הספר נועד לתמוך בקורס המשלב שיטות מחקר וסטטיסטיקה והוא‬ ‫מבוסס על שלבי המחקר השונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מורים ותלמידים יכולים כמובן לבחור‬ ‫לעסוק בפרקים השונים בסדר אחר‪.‬‬

‫פרקים ‪ 1‬ו‪ 2-‬הם המבוא לספר ולמחקר ובהם מוצגים מספר מושגים ורעיונות‬ ‫העומדים בבסיס המחקר הכמותי‪ .‬פרקים אלו גם מציגים את השלבים בביצוע מחקר‪,‬‬ ‫מהרעיון הראשוני ועד לדיון ולהמלצות על המחקר הבא‪.‬‬ ‫בפרק ‪ 3‬מוצגת סקירת הספרות‪ .‬הפרק מציג מהן הדרישות מסקירת ספרות‪,‬‬ ‫מפרט את המקורות היכולים לסייע בסקירה‪ ,‬ומציג את כללי הציטוט של ‪.APA‬‬ ‫פרק ‪ 4‬דן בשאלות ובהשערות המהוות את הבסיס למחקר‪ .‬הפרק מציג סוגים‬ ‫שונים של השערות (כגון השערות על קשרים בין משתנים והשערות סיבתיות)‪ ,‬ושל‬ ‫משתנים (כגון‪ ,‬משתנים ממתנים ומתווכים)‪.‬‬ ‫פרקים ‪ 5‬ו‪ 6-‬מניחים את היסודות לכלי המחקר‪ .‬פרק ‪ 5‬דן בתהליך שבו עוברים‬ ‫מההשערות המופשטות לכלי המחקר הקונקרטיים‪ .‬פרק ‪ 6‬מציג את הרעיון העומד‬ ‫מאחורי סולמות מדידה ומבחין בין מדידה ברמה נומינלית‪ ,‬שמית‪ ,‬מדידה בסולם‬ ‫סדר‪ ,‬וכן מציג את הסולמות של רווח ומנה‪.‬‬ ‫פרק ‪ 7‬דן בתכונות הפסיכומטריות של כלי מחקר‪ .‬הפרק מציג את המושגים‬ ‫מהימנות ותקפות‪ ,‬ומפרט סוגים שונים של תקפות ומהימנות‪.‬‬ ‫פרק ‪ 8‬מציג כלי מחקר‪ .‬הפרק עוסק בשלושה סוגים מרכזיים של כלים – דיווח‬ ‫עצמי (ראיונות‪ ,‬שאלונים)‪ ,‬תצפיות וניתוח תוכן כמותי‪.‬‬ ‫פרק ‪ 9‬מתמקד בתהליכי דגימה‪ .‬מתוארים בו תהליכי דגימה הסתברותיים‪,‬‬ ‫ומוסברים בו מושגים כמו אוכלוסייה‪ ,‬מסגרת דגימה ומדגם‪ .‬מתוארות שיטות דגימה‬ ‫שונות‪ ,‬כולל דגימה שכבתית ודגימת אשכולות‪.‬‬ ‫פרק ‪ 10‬דן בסוגיות של תוקף פנימי והאיומים עליו ומפרט סוגים שונים של‬ ‫מערכי מחקר‪ .‬בין היתר מוצגים מערכי מחקר ניסויים‪ ,‬ניסויים‪-‬למחצה‪ ,‬מתאמיים‬ ‫ומחקרי אורך לסוגיהם השונים‪.‬‬ ‫פרק ‪ 11‬מתמקד במחקרי התערבות‪ .‬הוא מציג את הסוגיות המיוחדות לסוג זה‬ ‫של מחקרים‪ ,‬כולל קשיים בתוקף הפנימי של מחקרים אלו‪ .‬הפרק דן בהרחבה‬ ‫בניסויים מבוקרים )‪.Randomized Controlled Trials (RCT‬‬ ‫פרק ‪ 12‬עוסק בסוגיות של הכללה ותוקף חיצוני‪ .‬הוא מבחין בין היבטים‬ ‫הקשורים למידת הייצוגיות של המשתתפים לבין אלו הנוגעים לנסיבות שבהן מתקיים‬ ‫המחקר (‪.)ecological validity‬‬ ‫פרק ‪ 13‬מרחיב בנושא האתיקה של מחקר‪ .‬הפרק מתאר היבטים אתיים של‬ ‫ניהול מחקר בבני אנוש‪ ,‬וכן מציג סוגיות של התנהגות נאותה ויושרה במחקר‪ .‬הפרק‬ ‫אף כולל התייחסות לנושאים הנוגעים לניגוד עניינים וכללים מחייבים בפרסום‬ ‫מחקרים בכתבי עת מדעיים‪.‬‬ ‫פרק ‪ 14‬מכין את הקרקע לספר על עיבוד הנתונים הכמותי‪ .‬הוא מציג את‬ ‫המושגים הקשורים להסקה ולבדיקת השערות‪ ,‬כגון מובהקות וטעויות מסוג ראשון‬ ‫ושני‪.‬‬

‫פרק ‪ 15‬מתאר את ההיבטים המיוחדים לסקירות שיטתיות ( ‪systematic‬‬ ‫‪ )reviews‬ולניתוחי‪-‬על (‪ .)meta-analyses‬הפרק מציג בפירוט דוגמאות של סקירות‬ ‫שיטתיות‪.‬‬ ‫פרק ‪ 16‬מסיים את הספר בהצגת הדיון‪ .‬הפרק מתאר מה נכלל בדיון המסכם‬ ‫מחקר מדעי‪ ,‬ומציין מספר תבחינים לדיון ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫בחרתי לפרסם את הספר כספר אלקטרוני‪ .‬בנוסף ליתרונות הרבים הנוגעים‬ ‫לעלויות ההפקה וההפצה‪ ,‬מתכונת זו מהווה הזדמנות להמשך למידה ולהתפתחות‪.‬‬ ‫אני מקווה לקבל מהקוראים‪ ,‬מורים ותלמידים‪ ,‬תגובות והצעות לשיפור הספר‪ .‬אני‬ ‫מקווה גם להמשיך וללמוד על נושאים נוספים ולשתף את הקוראים בגרסאות הבאות‬ ‫של הספר‪ .‬כל מי שבחר לרכוש את הספר‪ ,‬יהיה שותף להמשך מסע הלמידה‪.‬‬

‫פרק ‪1‬‬ ‫מבוא לשיטות מחקר‬ ‫מהו מחקר? גרסת המחבר‬ ‫בעיניי מחקר הוא מסע‪ .‬מסע למקום שאיש טרם הגיע אליו‪ ,‬מסע בנתיב שרק‬ ‫מעטים פסעו בו ויש למפות אותו כך שיהפוך לדרך המלך‪ .‬אלו הופכים כל מחקר‬ ‫לתהליך מאתגר של יצירה‪ .‬מה הם המקומות שטרם נחקרו וראוי שנגיע אליהם‬ ‫ונחשוף צפונותיהם? כיצד להגיע למקומות אלו במשאבים המוגבלים שבידינו? איך‬ ‫נבחר נתיבים שיביאו אותנו ליעד הנכסף שאחרים לא הצליחו להגיע אליו? ככל‬ ‫תהליך יצירה והתמודדות אינטלקטואלית‪ ,‬תכנון מחקר הוא פעמים רבות תהליך‬ ‫מרגש ובעל משמעויות אישיות‪ .‬כל חוקר בוחר יעדים ונתיבים המשקפים את המיוחד‬ ‫לו‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מעטים המחקרים המתבצעים על ידי יחידים ולא פעם מסע נדרש‬ ‫לשיתוף פעולה עם עמיתים ולהסכמה של הקהילה המדעית‪ .‬וכך‪ ,‬מחקר הוא גם מסע‬ ‫קבוצתי ודיאלוג מתמשך (ולעיתים קרובות לא קל)‪ ,‬בין החוקרים השותפים ובינם‬ ‫לעמיתיהם בקהילה המדעית‪ ,‬התוהים האם זהו יעד ראוי והאם זו הדרך הנכונה‬ ‫להגיע אליו‪ ,‬ולצד זאת דיאלוג בינם ובין החברה הרחבה‪ ,‬זו שיש לשכנעה לממן מסע‬ ‫זה ולא אחר‪ ,‬והעשויה ליהנות מפירותיו‪ ,‬אם רק נצליח להראות לה מה המשמעויות‬ ‫החשובות של המחקר שנערוך‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬זהו מסע מתוכנן בקפידה‪ .‬אנו מגדירים את היעד שלנו ובוחרים את‬ ‫הנתיב האופטימלי (שיטות המחקר) שיוביל אותנו אליו‪ ,‬במשאבים המוגבלים‬ ‫העומדים לרשותנו‪ .‬אנו אפילו מתחייבים על תוכנית המסע המתוכנן ומפקידים אותה‬ ‫(הצעת המחקר) בידי אחרים‪ ,‬עוד לפני שיצאנו לדרך‪ .‬אולם‪ ,‬כל מי שיצא למסע וכל‬ ‫מי שערך מחקר יודע שהפתעות בדרך הן בלתי נמנעות‪ ,‬חלקן נעימות וחלקן פחות‬ ‫ולעיתים יש מהמורות המחייבות להתמודד עם אתגרים‪ ,‬לאלתר ולחשוב בצורה‬ ‫יצירתית כדי לפתור בעיות ולהתגבר על קשיים‪.‬‬ ‫תכנון המסע וההתמודדות עם האתגרים בדרך הם חשובים ויש בהם קסם רב‪.‬‬ ‫עם זאת היעד והמטרה של המחקרים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר‪ .‬היעד‬ ‫מקפל בתוכו גם את התרומה ולו הקטנה ביותר‪ ,‬לידע האנושי‪ .‬בניגוד למסעותיי‬

‫הרבים בעולם‪ ,‬שבהם היעד הוא אך תירוץ להנאה מהדרך‪ ,‬במחקריי‪ ,‬העיקר הן‬ ‫תוצאות המחקר והתובנות הנובעות ממנו‪.‬‬ ‫מהו מחקר? הגרסה הרשמית‪.‬‬ ‫באופן מפתיע למדי‪ ,‬קשה למצוא הגדרה מפורטת ומוסכמת למונח מחקר‪ ,‬וכן‬ ‫קשה לענות מתי תהליך מסוים ראוי לתואר מחקר‪ ,‬אם כי יש על כך מידה לא קטנה‬ ‫של הסכמה‪ .‬יש למחקר הגדרות אחדות והן‪:‬‬ ‫על אף ההבדלים בין הגדרות אלו ובינן לבין הגדרות רבות אחרות‪ ,‬נראה‬ ‫שהדגש בכולן הוא על תהליכים שיטתיים ומתוכננים שמטרתם להגביר את ההבנה‬ ‫שלנו באשר לתופעות מסוימות‪ .‬בספר זה אנו נבחר בהגדרה רחבה‪ ,‬כללית ולא‬ ‫פורמאלית לפיה מחקר הוא‪' :‬תהליך מכוון ושיטתי לאיסוף מידע ולעיבודו כדי ליצור‬ ‫ידע'‪ .‬אנו נתמקד במחקר מדעי ונלמד מה מאפיין אותו ומה הן אמות המידה‬ ‫שהמחקר צריך לעמוד בהן‪ .‬למרות הדמיון הרב המצוי בשיטות מחקר בתחומי המדע‬ ‫השונים‪ ,‬יש גם הבדלים מסוימים בדגשים הניתנים בדיסציפלינות השונות‪ .‬אנו‬

‫נתייחס בעיקר למחקר במדעי החברה‪ ,‬החינוך וההתנהגות‪ ,‬אם כי חלקים גדולים‬ ‫ממה שנציג רלוונטיים ומתאימים גם למחקרים במדעי החיים ובמדעים המדויקים‪.‬‬ ‫אלף פנים למחקר‬ ‫פנים רבות למחקר‪ .‬מחקרים שונים זה מזה במגוון העצום של הנושאים‬ ‫והתופעות שבהם הם עוסקים‪ ,‬במאפייני הנתונים הנאספים בהם ובשיטות שבהן‬ ‫נתונים אלו נאספים ומעובדים‪ .‬בחלק מהמחקרים המשתתפים הם בני אנוש‪,‬‬ ‫באחרים חיות‪ ,‬במחקרים אחרים נבחנים טקסטים כגון כותרות עיתונים או תכנים של‬ ‫מאמרי דעה או דימויים ויזואליים‪ ,‬ויש מחקרים שמטרתם לנתח בצורה שיטתית‬ ‫מחקרים אחרים‪ .‬אחד ההבדלים בין מחקרים היא מידת העניין שלהם בפיתוח ידע‬ ‫על תהליכים ומנגנונים בסיסיים (מחקר 'בסיסי' ‪basic, theoretical, -‬‬ ‫‪ )foundational‬לעומת התמקדות במחקר המנסה לפתח פתרון לסוגיות ספציפיות‬ ‫(מחקר 'יישומי'‪ .)applied ,‬לדוגמה‪ :‬במחקר בסיסי פרסונס ועמיתיו הציעו ובחנו‬ ‫תיאוריה כללית של התנהגות אנושית & ‪A General Theory of Action, Parsons‬‬ ‫)‪ )Shils, 1951‬ובמחקר בסיסי אחר מרקיור (‪ ,)Mercure, 2018‬הציע תיאוריה‬ ‫המסבירה את תהליך ההפצה של סגנונות ו'שגעונות\" אופנה (‪ .)fads‬דוגמאות‬ ‫אחרות הן המחקרים הבסיסיים הרבים שנעשו כדי לעמוד על המנגנונים האנושיים‬ ‫של דרכי עיבוד המידע למשל‪ ,‬עבודתו החלוצית של הרברט סימון )‪.)Simon, 1976‬‬ ‫תחום מחקר זה מדגים את העובדה שההפרדה בין מחקר בסיסי ליישומי אינה תמיד‬ ‫חדה וברורה ‪ -‬תחום המחקר היישומי של אינטליגנציה מלאכותית נבע במידה רבה‬ ‫מהמחקר הבסיסי על תהליכי עיבוד מידע אנושיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בתחום היישומי של‬ ‫מחקר על פיתוח אמצעי אינטליגנציה מלאכותית מתבצעים מחקרים שאפשר לכנות‬ ‫אותם מחקר בסיסי‪ .‬למשל‪ ,‬קבוצת חוקרים מנסה לבנות מודל שיסביר את תהליכי‬ ‫חיפוש המידע הממוחשבים‪ ,‬כך שאפשר יהיה להבין את מבנה החיפוש המורכב‬ ‫בדרכים שבאמצעותן ניתן יהיה בהמשך לפתח ממשק אדם‪-‬מכונה יעיל יותר‬ ‫לרובוטים (‪.(Zhao, Zhang, & Song, 2018‬‬ ‫הבחנה נוספת שנעשית לעיתים היא בין מחקרים 'תיאוריים' (‪)descriptive‬‬ ‫למחקרים 'מנבאים' (‪ )predictive‬או 'מסבירים' (‪ .)explanatory‬במידה מסוימת ניתן‬ ‫לראות בהבדלים בין מחקרים אלו כמשקפים שלבים ברמת הידע שלנו על תופעות‪.‬‬ ‫מחקרים תיאוריים מדגישים את התיאור המפורט של תופעות שונות‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫בנבנישתי ועמיתיו חקרו את תופעת האלימות בבתי ספר בקבוצות שונות ולאורך זמן‬ ‫(בנבנישתי‪ ,‬חורי‪-‬כסאברי ואסטור‪ .)2005 ,‬מחקרים אחרים עשויים לבחון סוגיות כגון‬ ‫שינויים לאורך זמן בדפוסים של הוצאת ילדים מביתם עקב הזנחה והתעללות‪ ,‬תוך‬ ‫הבחנה בין ילדים מקבוצות אתניות שונות (‪.)Font, Berger, & Slack, 2012‬‬ ‫מחקרים מנבאים מנסים להתקדם שלב נוסף בידע‪ ,‬ולאפשר לנבא‪ ,‬על סמך‬ ‫מידע קיים בתחום מסוים‪ ,‬תופעות בתחומים אחרים ואירועים שטרם התרחשו‪ .‬כך‬ ‫לדוגמה‪ ,‬חקרו סרנו‪-‬פרננדז ועמיתיו מנבאים של נטייה להתמכרות לעבודה‬ ‫(‪ .)workaholics‬באמצעות מאפייני אישיות שונים‪ ,‬שביעות רצון מהחיים ומשתנים‬ ‫נוספים הם הגיעו לניבוי טוב של הנטייה של משתתפי המחקר להתמכר לעבודה‬ ‫(‪ .Serrano-Fernández, Boada-Grair, (Gil-Ripo & Vigil-Colet, 2016‬בכך‪,‬‬ ‫הם הגיעו לרמת ידע גבוהה יותר מאשר מי שתיארו את התפלגותם של מאפיינים‬

‫אלו ואת שיעור הנטייה להתמכרות לעבודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקר שלהם לא מאפשר‬ ‫להסביר מהן הסיבות להתמכרות לעבודה‪ ,‬אלא רק להראות שיש מאפיינים מסוימים‬ ‫הקיימים יותר בקרב המכורים לעבודה מאשר בקרב אחרים‪ .‬מחקר מנבא זה‪ ,‬המגלה‬ ‫שמי ששבע רצון מחייו נוטה יותר להיות מכור לעבודה‪ ,‬אינו יכול לומר לנו האם‬ ‫שביעות רצון מובילה להתמכרות‪ ,‬או אולי להיפך‪ ,‬התמכרות לעבודה מביאה‬ ‫לשביעות רצון רבה יותר בחיים‪.‬‬ ‫השאיפה במחקר היא להגיע להבנה טובה יותר של תופעות וליכולת להסבירן‪.‬‬ ‫משום כך חוקרים אינם מסתפקים במחקרים תיאוריים ומנבאים‪ ,‬אלא חותרים להגיע‬ ‫למחקרים העשויים לספק הסברים סיבתיים לתופעות‪ .‬המטרה במחקרים אלו היא‬ ‫להבין את המנגנונים האחראים לקשר בין תופעות‪ ,‬כיצד ומדוע תסכול מוביל‬ ‫לאלימות‪ ,‬וכיצד אירוע טראומטי גורם במקרים מסוימים להתנהגות תוקפנית‪,‬‬ ‫במקרים אחרים להתנהגות מופנמת‪ ,‬ולעיתים אינו גורם כלל להתנהגויות חריגות‪.‬‬ ‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬מחקר מעין זה נשען על מחקרים אחרים היוצרים תשתית‬ ‫לתיאור התופעה‪ ,‬לזיהוי מנבאים לה ובהמשך לזיהוי גורמים סיבתיים האחראים‬ ‫לתופעות שאותם אנו מבקשים לחקור‪.‬‬ ‫מכאן אפשר להבין כי מחקרים נבדלים גם במידה שבה הם מבוססים על‬ ‫תיאוריות קיימות ועל מחקרים שנערכו בעבר והמהווים תשתית למחקרי‪-‬המשך‪,‬‬ ‫לעומת מחקרים הבוחנים סוגיות שטרם נחקרו כלל או שהמחקר הרלוונטי הוא‬ ‫בחיתוליו‪ ,‬כך שהידע והתיאוריות הקיימים אינם מאפשרים הצגת השערות מבוססות‪.‬‬ ‫מחקרים אלו נקראים 'גישושיים' (‪ ,)exploratory‬והם מהווים צעדים ראשוניים בדרך‬ ‫למה שעשוי להתפתח ככיוון מחקר מבוסס יותר‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬ערכו פונטשל ועמיתים‬ ‫(‪ ,)Pohontsch, Stark, Kötter & Schere, 2018‬מחקר גישושי שעסק בדרכים‬ ‫שבהן מתפתחת אמפתיה בקרב תלמידי רפואה במהלך לימודיהם‪ .‬החוקרים מציינים‬ ‫שיש מעט מאוד מחקרים קודמים בנושא זה‪ .‬מחקרים קודמים אלו זיהו שאין כמעט‬ ‫מחקר הבוחן את הסוגיה מזווית הראייה של תלמידי הרפואה‪ .‬משום כך‪ ,‬היה מקום‬ ‫למחקר גישושי‪ ,‬שאינו מציג השערות מוקדמות‪ ,‬ונוקט בגישה של חיפוש רמזים‬ ‫וסימנים לכיווני מחקר בהמשך‪ .‬ככל שהמחקר בתחום מסוים מעמיק‪ ,‬נוצרת תשתית‬ ‫טובה יותר למחקרים שמנבאים ומסבירים את התופעות שבהן יש לנו עניין‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המחקר שואף להגיע לרמת ידע המאפשרת לנו להסביר תופעות ולהבין‬ ‫את המנגנונים הסיבתיים הקושרים בין תופעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬שמחקרי‬ ‫גישוש ומחקרים תיאוריים יכולים לתרום תרומות משמעותיות הן מבחינה פרקטית‬ ‫והן כתשתית לפיתוח תיאורטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחקר המתאר לפרטי פרטים תופעה לפיה‬ ‫מי ששוחררו מהכלא לאחר שפגעו בבת זוגם חוזרים לסורם ופוגעים בה שוב‬ ‫(מּו ַעדּות‪ ,‬רצידיביזם)‪ ,‬עשוי להוות בסיס לתכנון מדיניות באשר לשיקום בכלא‬ ‫ולכללים לשחרור אסירים אלו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬קשרים שנמצאו בין מאפייני היחסים עם בת‬ ‫הזוג והפגיעה בה ובין הנטייה לרצידיביזם עשויים לתרום לפיתוח תיאוריה על‬ ‫מנגנונים סיבתיים הקושרים בין מאפייני היחסים למאפייני הפגיעה ולחזרה על‬

‫הפגיעה לאחר השחרור‪ .‬מחקרים שיבואו בעקבות מחקר זה עשויים לתרום לבחינה‬ ‫של תיאוריה זו‪.‬‬ ‫מהן הדרכים ללמוד על העולם?‬ ‫כדי להכיר את הגישה המדעית להבנת העולם מומלץ ללכת בעקבות קרלניגר‬ ‫(‪ ,)Kerlinger, 1973‬המצטט בספרו את הפילוסופים נאג'ל וכהן ( ‪Nagel & Cohen‬‬ ‫) ופירס )‪ .(Pierce‬הספר מציג ארבע דרכים אפשריות להבנת העולם‪ .‬חשוב לזכור‬ ‫שרק אחת מהדרכים מקובלת על אנשי המחקר‪.‬‬ ‫‪ .1‬אמונה בלתי מתפשרת (‪ :)tenacity‬המדובר באמונה אישית‪,‬‬ ‫שאנשים אוחזים בה ואינם נפרדים ממנה משום שתמיד האמינו בה‪ .‬הם אינם‬ ‫מעמידים אותה למבחן ומפרשים כל מידע המגיע אליהם כמאשש את אמונתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אמונה באוטוריטה (‪ :)authority‬הידע מבוסס על קבלתו ממקור‬ ‫סמכות‪ .‬דוגמה טובה היא קבלת סמכותו של הידע המגיע ממקורות דתיים כגון‬ ‫התנ\"ך או מבעלי סמכות דתית‪ ,‬ללא בדיקה עצמאית‪ .‬דוגמה אחרת היא אמונה‬ ‫בדמות נערצת‪ ,‬למשל מתחום הפסיכולוגיה‪ ,‬וקבלה של דבריה‪ ,‬ללא ביקורת‪.‬‬ ‫קרלינג'ר מציין שלעיתים מקור הסמכות לידע הוא מקור מדעי‪ ,‬שעמד‬ ‫בקריטריונים של מחקר מדעי‪ ,‬אך בהמשך דבריו של אותו מקור מתקבלים גם‬ ‫ללא ביקורת עניינית‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינטואיציה והסתמכות על השכל הישר‪ :‬כאן מדובר בידע המבוסס‬ ‫על ההיגיון והשכל הישר של האדם ולא על הניסיון או התצפית ‪\" --‬ברור ש‪ ..‬לפי‬ ‫ההיגיון שלי‪ ,‬שדבר מסוים התרחש‪ ,‬כמובן ש‪ ...‬כולם יודעים‪ .\"...‬לפי קרלינג'ר‪,‬‬ ‫מדובר בגישה לפיה לאדם יש הנחות מראש שאין צורך להוכיח אותן באמצעות‬ ‫תצפיות (‪ ,)a priori assumptions‬ועל סמך הנחות אלו נוכל להגיע לחקר‬ ‫האמת‪ .‬מדובר בדרך אינטואיטיבית של הבנת תופעות שאינה מעמידה עצמה‬ ‫במבחן התצפית בפועל‪ .‬וכך‪ ,‬שני אנשים בעלי שכל ישר‪ ,‬שלהם הנחות שונות‪,‬‬ ‫עשויים להגיע למסקנות שונות‪ ,‬כל אחד מהם לשיטתו‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדרך המדעית‪ :‬דרך זאת מבוססת על הנחות אחדות ועל דרכי פעולה‬ ‫שעליהן נרחיב מעט בחלקים הבאים‪.‬‬ ‫עקרונות המחקר המדעי‬ ‫בפרק זה אנו מבקשים להניח יסודות להבנת המטרות והתהליך של המחקר‬ ‫המדעי‪ .‬אין בכוונתנו להעמיק בפילוסופיה של המדע‪ ,‬לדון בשאלות חשובות של‬ ‫התפתחות המחשבה המדעית או לנתח עמדות פילוסופיות שונות באשר לטבעו של‬ ‫העולם ושל דרכנו לדעת על העולם‪ .‬נסתפק בהצגת עקרונות מספר המאפיינים את‬ ‫השיטה המדעית‪ ,‬כפי שהיא מוצגת בספר זה‪ ,‬והמהווים את התשתית לשיטות‬ ‫המחקר שאותן נפרט בהמשך‪.‬‬ ‫נדגיש כבר בשלב זה‪ ,‬כי יש יותר מדרך חשיבה מדעית אחת‪ .‬לכל אחת מדרכים‬ ‫אלו הנחות ועקרונות המנחים את החוקרים והמחייבים אותם לעמוד בקריטריונים‬ ‫מסוימים כדי שיוכלו לטעון שמחקרם עומד באמות המידה הנדרשות למחקר מדעי‬ ‫לפי המסורת המדעית שבה הם אוחזים‪ .‬כך מבחינים עצמם אנשי המחקר המדעי‬

‫מהדיוטות החוקרים את העולם באמצעים אינטואיטיביים‪ ,‬אשר מחקרם אינו עומד‬ ‫לעיתים קרובות באמות המידה הנדרשות מאנשי מדע‪.‬‬ ‫יש מספר מסורות מחקריות (הנקראות גם פרדיגמות‪ ,)paradigm ,‬שכל אחת‬ ‫מהן נשענת על סדרה של הנחות מוקדמות שאינן עומדות למבחן (אקסיומות)‪ .‬אחת‬ ‫החלוקות המסורתיות היא בין מסורת פוזיטיביסטית למסורות נטורליסטיות‪,‬‬ ‫פנומנולוגיות ופרשניות‪ .‬לפי גובה ולינקולן (‪ ,)Guba & Lincoln, 1994‬פרדיגמות‬ ‫אלו שונות בין היתר בהנחות שלהן באשר לטבעה של המציאות ( ‪ontological‬‬ ‫‪ ,)question‬מקומו של החוקר בתהליך המחקר (‪,)epistemological question‬‬ ‫ושיטות המחקר הנובעות מהנחות אלו (‪ .)methodological question‬בספר זה‬ ‫בחרתי להתמקד בגישה מדעית אחת ולא לנסות להקיף מספר גישות מדעיות‬ ‫במקביל‪ .‬משום כך‪ ,‬לא נעסוק כאן בגישות נטורליסטיות‪ ,‬פנומנולוגיות ופרשניות‬ ‫ולא נציג שיטות מחקר איכותניות‪ ,‬המתאימות במיוחד למחקר הנשען על גישות‬ ‫אלו‪ .‬ספר זה מבוסס על המסורת המחקרית המזוהה בדרך כלל עם המושגים של‬ ‫‪ ,post-positivism‬וההשפעה של הפילוסוף קרל פופר וכן על שיטות מחקר כמותיות‪.‬‬ ‫אין בבחירה זו כדי לבטל את החשיבות של גישות אחרות‪ .‬לקוראים המעוניינים‬ ‫בגישות המזוהות עם שיטות מחקר איכותניות מומלץ לעיין ב‪Denzin & Lincoln, :‬‬ ‫‪.)Forrester & Sullivan, 2018; 2018‬‬ ‫בין האובייקטיבי לסובייקטיבי‬ ‫כאמור‪ ,‬ספר זה נסמך על מסורת מדעית הנשענת על הגישה הפוסט‪-‬‬ ‫פוזיטיביסטית (‪ .)post-positivism‬נהוג לקשור את הגישה הפוזיטיביסטית עם‬ ‫עבודתו של הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קומט (‪ )Comete‬הנחשב בעיני רבים לאבי‬ ‫הדיסציפלינה של סוציולוגיה‪ .‬קומט ניסה למזג שתי תפיסות עולם‪ ,‬האמפיריציזם‬ ‫(‪ )empiricism‬והרציונליזם (‪ )rationalism‬למסגרת חשיבה אחת שאותה כינה‬ ‫‪ .positivism‬מבלי להיכנס לפרטי הדיון הפילוסופי המעמיק‪ ,‬ניתן לומר שהגישה‬ ‫הפילוסופית של אמפיריציזם מדגישה את מקומם המרכזי של ההתנסות ושל החוויה‬ ‫החושית‪ .‬לפי גישה זו המסקנות שלנו מבוססות על חוויות שחווינו‪ .‬לעומתה‪,‬‬ ‫הפילוסופיה הרציונליסטית מייחדת מקום מרכזי למחשבה ולמשמעות של ההיגיון‬ ‫והניתוח האינטלקטואלי‪ ,‬שאינם חייבים להיסמך על חוויות חושיות‪ ,‬כגון מגע ותצפית‪.‬‬ ‫גישתו הפוזיטיביסטית של קומט משלבת שתי זוויות ראייה אלו ומדגישה את יחסי‬ ‫הגומלין בין יצירת מושגים ותיאוריה על סמך ההיגיון והחשיבה ותיקופם באמצעות‬ ‫החושים‪ ,‬קרי באמצעות איסוף נתונים ובחינתם‪ .‬וכך‪ ,‬החשיבה התיאורטית אינה‬ ‫עומדת בפני עצמה והאמת שבה אינה נובעת מדרך החשיבה ההגיונית שעמדה‬ ‫בבסיסה‪ ,‬אלא רק מכך שקיבלה אישוש על סמך המדידה האמפירית‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬העולם קיים והוא אינו יציר דמיונו או פרשנותו של כל אחד ואחד‬ ‫מאתנו‪ .‬באופן פשטני למדי ניתן לומר שלפי גישה זו‪ ,‬כשחוקרת בוחנת כיצד מתנהלת‬ ‫ארוחת ערב במשפחה ממעמד חברתי‪-‬כלכלי מסוים ומשווה זאת לארוחת ערב‬ ‫במשפחה ממעמד חברתי‪-‬כלכלי אחר‪ ,‬היא מניחה שלארוחות ערב אלו יש אפיונים‬ ‫מסוימים שחוקרים יכולים למדוד אותם וללמוד עליהם באמצעות תצפית או כלי‬ ‫מדידה אחר‪ .‬גם חוקר אחר‪ ,‬שיעשה זאת בדרך הראויה‪ ,‬יגיע למסקנות זהות על‬ ‫מאפייני הארוחות‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד למסורות מדעיות אחרות (כגון הגישה הפנומנולוגית)‪,‬‬

‫המתמקדות באדם הרואה את הארוחה‪ ,‬ובדרך שבה ארוחות אלו נקלטות אצלו‬ ‫באופן אישי‪ .‬לפי גישות פנומנולוגיות ופרשניות‪ ,‬אין לצפות שאותה הארוחה תיקלט‬ ‫בדרך דומה על ידי שני צופים‪ ,‬ומשום כך החיפוש אינו אחר מאפייני הארוחה עצמה‪,‬‬ ‫אלא בחוויה ובמשמעות שניתנו לה על ידי החוקר‪-‬צופה‪ ,‬ואלו עשויות להיות שונות בין‬ ‫חוקרים שונים‪ .‬לפי הגישה הפוזיטיביסטית‪ ,‬מדובר באותה ארוחה גם כשהיא נצפית‬ ‫על ידי שני חוקרים שונים‪ ,‬ולכן גם חשוב שהמדידה של שני החוקרים תהייה דומה‪.‬‬ ‫נבהיר‪ ,‬גם במסגרת שיטות המחקר שנציג בספר יכולה חוקרת להתמקד בחוויה‬ ‫הסובייקטיבית של ארוחת ערב משפחתית‪ .‬החוקרת עשויה לבחון הן את החוויה של‬ ‫מי שהשתתף בארוחה והן את החוויה של מי שצפה בארוחה‪ .‬היא עשויה ללמוד כיצד‬ ‫אדם שגדל בסביבה משפחתית מסוימת חווה ומפרש בדרכו שלו את מה שהוא רואה‬ ‫בארוחה משפחתית‪ ,‬שלה מאפיינים אובייקטיבים מסוימים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עשויה‬ ‫החוקרת להראות למשתתפים במחקרה סרט על ארוחה משפחתית‪ ,‬שבה יש רמה‬ ‫גבוהה של ביטויי קונפליקט מוחצנים בין חברי המשפחה‪ ,‬להציג להם שאלות על‬ ‫תגובותיהם הרגשיות או לנטר מדדים פיזיולוגיים המעידים על מתח וחרדה‪ .‬החוקרת‬ ‫עשויה לבחון אם יש הבדלים בתגובות הרגשיות של משתתפים‪ .‬כך למשל‬ ‫משתתפים שתיארו את האווירה במשפחת המקור שלהם כרוויה במתח ועימותים‬ ‫פתוחים לעומת משתתפים שתיארו את משפחתם כתומכת ובעלת רמת קונפליקט‬ ‫נמוכה‪ ,‬או לעומת משתתפים אשר במשפחותיהם הקונפליקטים היו חבויים ולא עלו‬ ‫על פני השטח‪ .‬החוקרת תדגיש את הדרך הסובייקטיבית שבה החוויה נבנית אצל‬ ‫כל אחד מקבוצת המשתתפים במחקר‪ .‬במחקרים מעין אלו מטרתה של החוקרת‬ ‫תהייה לחקור את החוויה הסובייקטיבית של המשתתפים או הצופים לגירוי חיצוני‬ ‫בעל מאפיינים מסוימים‪ ,‬אך היא תעשה זאת בדרך אובייקטיבית‪ ,‬שאינה משקפת את‬ ‫החוויות וההעדפות האישיות שלה כחוקרת‪.‬‬ ‫אמרנו קודם כי הידע שאנו צוברים במחקר נסמך על העדויות האמפיריות‬ ‫המתקבלות באמצעות החושים הבוחנים את העולם‪ .‬אולם‪ ,‬אי אפשר לטעון שרק‬ ‫לעולם שמחוץ לחוקר‪ ,‬כפי שהוא נתפס באמצעות חושינו‪ ,‬יש השפעה על התהליכים‬ ‫והמסקנות של המחקר וכי לחוקר אין מקום בתהליך‪ .‬אנו ערים לכך שהמדען אינו‬ ‫אובייקטיבי ומביא את עצמו לתהליך המדעי‪ ,‬שהרי ההשערות והתיאוריות הן יצירות‬ ‫אנושיות‪ ,‬תוצר של החשיבה של חוקרים ואנשי מדע‪ ,‬ולעיתים גם של ההעדפות‬ ‫האישיות והאידיאולוגיות שלהם‪ .‬אולם‪ ,‬במסורת המחקרית שעליה מבוסס ספר זה‪,‬‬ ‫מטרתנו היא להפחית את ההשפעה של החלק הסובייקטיבי‪-‬אישי של החוקר‪,‬‬ ‫ולמעשה לבטלו כליל ולנתק את הידע הנובע ממחקר מהחוקר המסוים שיצר את‬ ‫הידע הזה‪ .‬משום כך‪ ,‬מטרתם של רבים מהעקרונות המנחים את שיטות המחקר‬ ‫ושעליהם נעמוד בפרקים הבאים (כגון בחירת מדגם‪ ,‬עיצוב כלים‪ ,‬איסוף הנתונים‬ ‫ועיבודם) היא להבטיח‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬שתוצאות התהליך המדעי תהיינה אובייקטיביות‬ ‫במובן זה שהן מנותקות מהמאפיינים הייחודיים של החוקר שיצר את הידע‪.‬‬ ‫נניח את דעתם של אותם קוראים המתקוממים נגד הרעיון של ניסיון להגיע‬ ‫ל'אוביקטיביות' במחקר‪ .‬ראוי כי לכל חוקר יהיו דעות אישיות‪ ,‬ערכים ותפיסות עולם‪.‬‬ ‫כך לדוגמה‪ ,‬אך טבעי הוא שחוקר ירצה שההתערבות הטיפולית שפיתח כדי לשפר‬ ‫מיומנויות חברתיות של צעירים עם אוטיזם תוכיח את יעילותה‪ ,‬כשם שלגיטימי‬

‫שחוקר הבוחן התבטאויות של כותבי תגוביות (טוקבקיסטים) במרשתת‪ ,‬מתנגד בכל‬ ‫ליבו לפשיזם‪ .‬כפי שנחזור ונדגיש המבחן הוא האם נעשו כל המאמצים להפריד בין‬ ‫מאפייני החוקר לתהליכי המחקר‪ ,‬כך שתהליך ביצוע המחקר היה אובייקטיבי‪ ,‬קרי‬ ‫מנותק מהעדפותיו של החוקר המסוים‪.‬‬ ‫היכולת לשחזר (‪)replicability, reproduction‬‬ ‫השלכה מרכזית מני רבות של רעיונות אלו היא הדרישה לשחזר ממצאים‬ ‫אמפיריים )‪ .)replication, reproducibility of findings‬כלומר‪ ,‬הדרישה המדעית‬ ‫היא שאפשר יהיה לשחזר מחקר‪ .‬כשחוקר א'‪ ,‬המחזיק בתיאוריה א' ולו עמדות‪,‬‬ ‫אידיאולוגיות וערכים משלו‪ ,‬מבצע מחקר העומד בדרישות המדעיות ומגיע לממצאים‬ ‫ולתוצאות‪ ,‬אנו מצפים שחוקר ב'‪ ,‬המחזיק בתיאוריה אחרת ולו עמדות‪ ,‬אידיאולוגיות‬ ‫וערכים אחרים‪ ,‬שיבצע את המחקר בדרך דומה‪ ,‬יקבל ממצאים דומים‪.‬‬ ‫הדרישה לשחזור ממצאים אמפיריים היא מרכזית ביותר ויש לה השפעה‬ ‫מכרעת על השיטות והתהליכים המחקריים‪ .‬נדגים זאת בשתי דרישות מהמחקר‪.‬‬ ‫הראשונה היא‪ :‬מהימנות בין אישית‪ .‬זהו מושג שנרחיב עליו את הדיבור בהמשך‪,‬‬ ‫משמעותו היא שכאשר אנו מודדים תופעה‪ ,‬תהייה הסכמה מלאה‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬בין‬ ‫אנשים שונים המבצעים את אותה המדידה‪ .‬כלומר יהיה שחזור של המדידה‪ ,‬ללא‬ ‫תלות במאפיינים האישיים והסובייקטיביים של המודדים השונים‪.‬‬ ‫הדרישה הנוספת הנוגעת לחיוניות השחזור היא הדרישה לשקיפות ולתיעוד‬ ‫מלא של כל תהליכי המחקר והממצאים הנאספים בו‪ .‬זאת‪ ,‬כדי שניתן יהיה לבחון את‬ ‫תהליכי המחקר וניתן יהיה לשוב ולבצע את המחקר באופן זהה‪ ,‬ולבדוק אם‬ ‫הממצאים והתוצאות שהתקבלו לאחר עיבוד הנתונים יהיו זהים‪ ,‬גם אם בוצעו על ידי‬ ‫חוקרים אחרים‪.‬‬ ‫פוסט‪-‬פוזיטיביזם‪ ,‬אישוש והפרכה‬ ‫לפי תפיסתו של קומט הפוזיטיביסט‪ ,‬המדידה האמפירית מאפשרת לבחון את‬ ‫ההשערות שיש לחוקר ולתקף (להוכיח) את התיאוריה בצורה חד משמעית‪ .‬לעומתו‪,‬‬ ‫טען הפילוסוף הבריטי קרל פופר שאין לנו יכולת ממשית לתקף את ההשערות‬ ‫ולהוכיח את התיאוריה שלנו באופן מושלם‪ .‬פופר טען שכל מה שאנו יכולים הוא‬ ‫להישען על מדידה אמפירית כדי לדחות (‪ )disprove‬את ההשערות ואת התיאוריה‬ ‫שלנו‪ ,‬אך אין בידינו להוכיח אותן (‪ )prove‬באופן ישיר‪ .‬לגישתו של פופר‪,‬‬ ‫‪The point is that, whenever we propose a solution to a‬‬ ‫‪problem, we ought to try as hard as we can to overthrow‬‬ ‫‪our solution, rather than defend it (Popper, 1959, IX).‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬המכונה פוסט פוזיטיביסטית‪ ,‬אין אנו יכולים לאשש תיאוריה‬ ‫באמצעות תצפיות וממצאים התומכים בה‪ .‬שהרי‪ ,‬גם אם נציג תילי תילים של‬ ‫ממצאים התומכים בתיאוריה שלנו‪ ,‬ייתכן שאי שם יש גם עובדות שאינן תומכות‬ ‫בתיאוריה ומצביעות על כך שהתיאוריה אינה נכונה אך אנו לא הגענו אליהן‪ .‬אם‬ ‫חוקר טוען שכל הברבורים לבנים‪ ,‬הרי גם אם יביא אלף דוגמאות של ברבורים‬ ‫לבנים‪ ,‬לא יהיה בכך להוכיח את טענתו‪ .‬די בברבור שחור אחד כדי לדחות את‬ ‫השערתו‪ .‬ולכן‪ ,‬במקום להציג דוגמה ועוד דוגמה כדי להראות עד כמה התיאוריה‬

‫משכנעת‪ ,‬אנו פועלים בדרך אחרת‪ .‬אנו מציעים תהליך מחקרי שבו אנו נותנים‬ ‫הזדמנות להפריך את התיאוריה‪ .‬אחת הדוגמאות ההיסטוריות המוכרות ביותר‬ ‫לניסיון לחזק תיאוריה באמצעות ההזדמנות להפרכתה היא ניסוי שנערך בשנת‬ ‫‪.1919‬‬ ‫תיאוריית היחסות הכללית טענה שכוח הכבידה מכופף את מסלולו של האור‪.‬‬ ‫מתוך התיאוריה נבעה ההשערה שכאשר נצפה בכוכב מרוחק ונייח בעת שהכוכב‬ ‫יהיה תחת שדה הכבידה של השמש‪ ,‬נראה אותו במקום אחר מהמקום המקורי‪,‬‬ ‫שאותו זיהינו עוד לפני שהשמש עברה לידו והכניסה אותו תחת שדה הכבידה שלה‬ ‫(\"האור יתעקם\" ולכן נראה את הכוכב במקום אחר)‪ .‬איינשטיין הציע נוסחה שנבעה‬ ‫מהתיאוריה שלו‪ ,‬שחישבה את שיעור ההתעקמות של אורו של כוכב העובר דרך‬ ‫שדה הכבידה של השמש‪ .‬ארתור אדינגטון‪ ,‬מנהל מצפה הכוכבים של קיימברידג'‪,‬‬ ‫הציע לערוך ניסוי שיעמיד למבחן את התיאוריה של איינשטיין בכך שייבחן את מידת‬ ‫הסטייה של האור‪ ,‬וישווה בין מה שמצופה על פי התיאוריה של ניוטון ובין המצופה‬ ‫על ידי איינשטיין‪ .‬הדרך האפשרית היחידה לבצע את הניסוי הייתה במצב של ליקוי‬ ‫חמה מלא (המאפשר לראות את הכוכב)‪ ,‬ולכן הוא בוצע בעת ליקוי החמה המלא ‪29-‬‬ ‫במאי ‪ 1919‬באמצעות תצפיות משני מקומות נידחים שמהם התצפית הייתה היעילה‬ ‫ביותר‪ .‬כמובן שבעבור תיאורטיקן‪ ,‬המציג השערה ספציפית כל כך באשר לתוצאות‬ ‫המצופות על פי התיאוריה שלו‪ ,‬הניסוי מציג סיכון משמעותי לכך שהתיאוריה שלו‬ ‫תופרך‪ .‬אולם‪ ,‬כגודל הסיכון בהצגת ההשערה‪ ,‬כך גודל התמיכה בתיאוריה‬ ‫שהתקבלה מהעובדה שהממצאים לא הפריכו את התיאוריה (אייזקסון‪ .)2011 ,‬אילו‬ ‫התוצאות היו אחרות‪ ,‬קשה היה לאיינשטיין להחזיק בתיאוריית היחסות הכללית‬ ‫מבלי לערוך בה שינויים מהותיים‪.‬‬ ‫התפתחות מעניינת חלה מאה שנה מאוחר יותר‪ .‬באוקטובר ‪ 2020‬פורסם ב‪-‬‬ ‫‪ Physical Review Letters‬שהדמיות של ה'חור השחור' ‪ M87‬מספקות חיזוק נוסף‬ ‫לתיאוריית היחסית הכללית‪ .‬בהסבר להדיוטות נאמר שתופעה המוכרת כ'הצל של‬ ‫החור השחור'‪ ,‬מתנהגת בדיוק לפי הניבויים הנגזרים מהתיאוריה של איינשטיין‪ .‬גם‬ ‫כאן‪ ,‬אם הנתונים היו מראים שהתופעה הנצפית אינה דומה למה שהיה צפוי לפי‬ ‫התיאוריה‪ ,‬אנשי המדע היו צריכים לבחון מחדש את התיאוריה ולהתאימה לתצפיות‬ ‫החדשות‪ ,‬תצפיות שלא ניתן היה לבצע בימיו של איינשטיין‪.‬‬ ‫סיפור מעשה זה מדגיש את העובדה שהשיטה המדעית‪ ,‬מתקדמת ומתוחכמת‬ ‫ככל שתהייה‪ ,‬אינה יכולה ל'הוכיח' את התיאוריה‪ .‬היא יכולה לנסות להפריך אותה‪.‬‬ ‫ככל שמצטברים הכישלונות בניסיונות ההפרכה‪ ,‬יש לנו ביטחון רב יותר בתיאוריה‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬אם בעוד מספר שנים תתקבלנה תצפיות חדשות המעמידות בסימן שאלה את‬ ‫התיאוריה‪ ,‬ייאלצו המדענים לבחון אותה מחדש‪ ,‬למרות כל העדויות המחזקות אותה‪.‬‬ ‫על אף הדמיון בין תהליכים מחקריים בתחומי מדע שונים‪ ,‬הניסוי חושף גם את‬ ‫אחד ההבדלים החשובים בין מחקרים במדעי הטבע לאלו שבמדעי החברה‪ .‬במדעי‬ ‫הטבע די היה בתצפית היחידה כדי לערער את התיאוריה של איינשטיין‪ ,‬או לפחות‬ ‫את אותם חלקים שמהם נגזרה הנוסחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדעי החברה‪ ,‬החינוך‬ ‫וההתנהגות‪ ,‬אופי התיאוריות והידע המדעי הוא הסתברותי יותר‪' :‬הסיכוי לבחירה‬ ‫בהתנהגות עבריינית גבוה יותר ככל שרמת האימפולסיביות גבוהה יותר'‪' ...‬בני נוער‬

‫הסובלים מאובדן בין אישי‪ ,‬מבדידות חברתית ומפגיעה משמעותית בדימוי העצמי‬ ‫ייטו לבצע ניסיון אובדני‪ '.‬כלומר‪ ,‬החשיבה שלנו היא במונחים של הסתברויות ולא‬ ‫במונחים דטרמיניסטיים‪ .‬וכך‪ ,‬כל אבן שתיפול ממגדל תגיע לקרקע בדיוק בפרק זמן‬ ‫הנדרש על פי החישובים הנובעים מהתיאוריה של הכבידה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬התיאוריה‬ ‫בניסוחה הנוכחי אינה תקפה‪ .‬אולם‪ ,‬גם כאשר יש בידינו תיאוריה מוצקה בדבר‬ ‫מנגנונים המובילים לאובדנות בין בני נוער‪ ,‬לא נצפה שכל נער שנפרד מחברתו או‬ ‫שעמיתיו בבית הספר נמנעים מחברתו ומציפים את המרשתת במידע על המראה‬ ‫הפיזי הדוחה שלו‪ ,‬יבצע מעשה אובדני‪ .‬נצפה שהסיכוי למעשה אובדני בקרב קבוצת‬ ‫הצעירים המתמודדים עם אתגרים אלו‪ ,‬יהיה גבוה יותר מאשר בקרב קבוצות‬ ‫הצעירים שאינם עומדים בפני קשיים אלו‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬ההשפעה של ניסוי יחיד ('ניסוי זהב') במדעי הטבע על יכולת‬ ‫ההפרכה של תיאוריות גבוהה יותר מאשר בתחומים שבהם נעסוק בספר זה‪ .‬ועדיין‪,‬‬ ‫כפי שגם נראה בפרק העוסק בבדיקת השערות‪ ,‬הגישה שבה אנו נוקטים היא של‬ ‫דחיית השערה‪ ,‬ולא של הוכחת השערה‪ .‬דחיית השערה אחת מגבירה את אמוננו‬ ‫בהשערה האלטרנטיבית‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬התהליך המחקרי מבוסס על יצירת הזדמנויות להפריך את הידע הקיים‬ ‫(‪ )disprove‬ולהעמידו בסימן שאלה‪ .‬אם אנו עורכים סדרת מחקרים שבהם אנו‬ ‫(וחוקרים אחרים!) לא מצליחים להפריך את התיאוריה שבה אנו אוחזים‪ ,‬מידת‬ ‫האמון שלנו בתיאוריה זו עולה‪ .‬יש לשים לב לעובדה שמידת האמון והביטחון שלנו‬ ‫בתיאוריה אומנם עולה‪ ,‬אך אין הדבר מבטיח כי לא ייערך בעתיד מחקר שתוצאותיו‬ ‫יפריכו את התיאוריה‪ .‬כל תיאוריה או הבנה של העולם הם שלב נוסף בדרך להבנה‬ ‫טובה יותר שיש לנו על העולם‪ ,‬בנקודת זמן זו בהתפתחות הידע‪ .‬נובע מכך‬ ‫שביקורת‪ ,‬הטלת הספק ויצירת האפשרויות להפרכה הן מאושיות המחקר‪.‬‬ ‫תיאוריה ומחקר‬ ‫בגישה המדעית שאנו מציגים בספר זה‪ ,‬הניסיון הוא לעמוד על סדירויות‬ ‫(‪ )regularities‬הקיימות בתופעות השונות וביחסים ביניהם‪ .‬בדרך כלל אין לנו עניין‬ ‫במקרה המסוים‪ ,‬אלא בכללים ובסדירויות התקפים מעבר למקרה מסוים‪ .‬בשפה‬ ‫הטכנית נהוג לומר שהעניין שלנו הוא בנומוטתי (‪ ,)nomothetic‬המקרה הכללי‪ ,‬ולא‬ ‫האידיוגרפי (‪ ,)idiographic‬המקרה הפרטני‪.‬‬ ‫אחד הביטויים המרכזיים בעניין של המחקר בסדירויות התקפות מעבר למקרה‬ ‫המסוים‪ ,‬הוא המרכזיות של תיאוריה במחקר המדעי‪ .‬התיאוריה מבטאת את‬

‫הסדירות הקיימת ביחסים בין התופעות השונות ומשום כך‪ ,‬היא רכיב מרכזי במחקר‬ ‫המדעי‪ .‬לפי קרלניג'ר ההגדרה של תיאוריה היא‪:‬‬ ‫ובתרגום חופשי ‪\" -‬תיאוריה היא מערכת הקושרת מושגים‪ ,‬הגדרות וטענות‬ ‫והמציגה תמונה שיטתית של תופעה על ידי תיאור קשרים בין משתנים במטרה‬ ‫להסביר ולנבא תופעות‪\".‬‬ ‫לפי הגדרה זו‪ ,‬התיאוריה היא דרך להסביר תופעות שונות בעולם באמצעות‬ ‫מושגים מופשטים ובאמצעות הקשרים ביניהם‪ .‬התיאוריה מציעה דרך לתאר את‬ ‫התופעה ולהבין אותה וכך היא מאפשרת לנו להסביר בדיעבד תופעות שהתרחשו‬ ‫ולנבא מה יקרה במצבים שונים בעתיד‪ .‬כאמור‪ ,‬התיאוריה היא מבנה מופשט הקושר‬ ‫בין מושגים מופשטים אך עם זאת עליה להיות מעוגנת במציאות המוחשית‪,‬‬ ‫בממצאים אמפיריים‪ .‬התיאוריה מתארת את המתרחש בעולם המוחשי‪ ,‬מנבאת את‬ ‫מה שמתרחש בעולם זה ונבחנת במידה שבה הניבויים הנגזרים ממנה אומנם‬ ‫מקבלים אישוש באמצעות התצפיות האמפיריות‪.‬‬ ‫בבסיסם של קשרי גומלין אלו בין תיאוריה ותצפית עומדים שני תהליכים‪:‬‬ ‫אינדוקציה (‪ )Induction‬ודדוקציה (‪ .)Deduction‬בתהליך האינדוקציה החוקר בוחן‬ ‫מקרים פרטיים במציאות‪ ,‬מנסה להבין את הסדירות שיש בתופעה ולבסוף מנסח‬ ‫טענה תיאורטית‪ .‬תהליך הדדוקציה הוא בכיוון ההפוך – זהו מעבר מהכלל המופשט‬ ‫בתיאוריה אל המקרה הפרטי‪ ,‬הנבחן באמצעים אמפיריים‪ .‬בתהליך הדדוקציה חוקר‬ ‫עשוי לבחון תיאוריה מסוימת ולגזור ממנה ניבויים חדשים שאותם ירצה לבחון באופן‬ ‫אמפירי‪ .‬וכך‪ ,‬תיאוריות נבנות במקרים רבים באמצעות תהליכי אינדוקציה ונבחנות‬ ‫בתהליכי דדוקציה‪ ,‬ובמקרים אחרים תיאוריות והשערות נגזרות באופן דדוקטיבי‬ ‫מידע קיים ונבחנות באופן אמפירי‪ .‬כל אחד מתהליכים אלו עשוי לגרום שינויים‬ ‫בחשיבה הקיימת‪ ,‬לדייק טענות תיאורטיות ולסלק מהתיאוריה טענות שהופרכו‬ ‫בבדיקה האמפירית‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר עשוי לצפות באינטראקציות המתרחשות בין‬ ‫מורה לתלמידיו ולתעד את התנהגות המורה ואת תגובות התלמידים להתנהגות זו‪.‬‬ ‫לאחר בחינה מדוקדקת של תצפיות אלו‪ ,‬עשוי החוקר להניח שיש קשר בין תגובות‬ ‫מורה המעודדות מוטיבציה פנימית של התלמיד להצלחת התלמיד בלימודים (החלק‬ ‫האינדוקטיבי)‪ .‬בהמשך‪ ,‬עשוי החוקר לנסח תובנה זו ואת התיאוריה שנבעה ממנה‬ ‫לכדי השערה מחקרית‪ ,‬ולצאת למחקר נוסף שמטרתו לבחון את ההשערה שנבעה‬ ‫מהתיאוריה (החלק הדדוקטיבי)‪.‬‬ ‫‪^^##331‬ביקורת הקהילה המדעית‬ ‫ראשיתו של כל מחקר בבחינה ביקורתית של הידע הקיים וזיהוי הפערים בידע‬ ‫וסופו בהערכה ביקורתית של מגבלות המחקר שנערך ותרומתו לידע הקיים‪,‬‬

‫כתשתית למחקר הבא‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬ההתייחסות הביקורתית היא חלק בלתי נפרד‬ ‫ממהלך המחקר‪ .‬כל מחקר מתבצע בסביבה ביקורתית‪ ,‬המנסה להבטיח ככל שניתן‪,‬‬ ‫שהמחקר עומד בקריטריונים מדעיים‪ .‬אנו משתמשים במונח הכולל 'הקהילה‬ ‫המדעית' כדי לתאר את העמיתים (‪ )peers‬הבוחנים מזוויות שונות את עבודתו של‬ ‫כל חוקר‪ .‬חוקרים המבקשים מימון למחקריהם מגישים הצעה למקורות המימון‬ ‫והצעה זו נבחנת על ידי עמיתים הבוחנים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את איכותה המדעית של‬ ‫ההצעה‪ .‬כל הצעת מחקר של סטודנט נבחנת בביקורתיות על ידי המדריך ובדרך כלל‬ ‫גם על ידי עמיתים נוספים כדי להבטיח שהיא עומדת בקריטריונים מקובלים‪ .‬כפי‬ ‫שנראה בהמשך‪ ,‬כל הצעת מחקר‪ ,‬גם אם איננה דורשת מימון‪ ,‬נבחנת גם על ידי‬ ‫עמיתים‪ ,‬המבקשים לוודא שעבודת המחקר תעמוד בדרישות האתיות של מחקר‪.‬‬ ‫לאחר סיום המחקר וכתיבת דוח המחקר‪ ,‬יש ביקורת כפולה ומכופלת הבאה הן‬ ‫להבטיח את תקפותו של הידע שהמחקר יצר לכאורה‪ ,‬והן להבטיח כי המסקנות‬ ‫והתובנות שמציע החוקר אומנם מבוססות במידה משכנעת על המחקר שערך‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫כל עבודת מוסמך ודוקטורט נבחנת על ידי אנשי מחקר האמונים על שיטות המחקר‬ ‫הרלוונטיות‪ .‬תפקיד מיוחד ומרכזי יש לביקורת העמיתים בתהליך של הפצת ממצאי‬ ‫המחקר והכללתם בגוף הידע המדעי הנגיש לכלל הקהילה המדעית ולציבור הרחב‪,‬‬ ‫ולכן נעמוד עליו כאן‪.‬‬ ‫חוקרים המבקשים לפרסם את ממצאי מחקרם ואת התובנות שלדעתם נגזרות‬ ‫ממנו ומוסיפות לגוף הידע המדעי‪ ,‬מגישים את עבודתם לכתבי עת מדעיים בתחום‬ ‫הדעת הרלוונטי‪ .‬לעיתים כתב יד המוגש לכתב עת מדעי נדחה מיד על ידי העורך‬ ‫לעיתים עקב אי התאמה לקהל היעד של כתב העת ולעיתים‪ ,‬וזו הנקודה החשובה‬ ‫יותר לענייננו‪ ,‬מתוך הערכה ביקורתית שהמחקר אינו עומד בקריטריונים המדעיים‬ ‫המצופים בכתב העת‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬העבודה המוצעת לפרסום מוגשת על ידי אחד‬ ‫מהעורכים של כתב העת לעמיתים הבוחנים את העבודה באופן ביקורתי‬ ‫(‪ .)reviewers‬בשלב זה בדרך כלל הקוראים אינם יודעים את זהות הכותב‪ ,‬והמחבר‬ ‫אינו יודע מי הם קוראי עבודתו ('סמיות כפולה'‪ .)double blind ,‬קוראים אלו מגישים‬ ‫את הערותיהם והמלצותיהם לעורך המחליט אם יש מקום לפרסם את העבודה בכתב‬ ‫העת המדעי‪ .‬לעיתים נדירות ההמלצה היא לפרסם את המאמר במתכונת שהוגשה‪,‬‬ ‫ולעיתים קרובות מאוד‪ ,‬גם מאמרים שלא נדחו‪ ,‬נדרשים לתיקונים כדי להבטיח‬ ‫שיעמדו בביקורת המדעית‪.‬‬ ‫לחוקרים רבים יש ביקורת על תהליכי הבדיקה הנערכים על ידי הקהילה‬ ‫המדעית‪ .‬חלקם אף יודעים לספר סיפורים מסמרי שיער על ביקורת שאינה מבוססת‬ ‫על ידע מדעי‪ ,‬על ביקורת לא הוגנת המונעת ממניעים לא ענייניים ועוד‪ .‬אין ספק שיש‬ ‫כשלים בקהילה זו‪ .‬חלק מהידע התקף אינו מובא לידיעת הקהילה המדעית ולידיעת‬ ‫הציבור הרחב על אף שהוא ראוי לכך‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬מתפרסמות עבודות שנכתבו‬ ‫שלא על פי עקרונות התהליך המדעי שהוצגו כאן‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור שביקורת‬ ‫הקהילה המדעית היא הכלי המרכזי שיש בידינו להבטיח את האיכות‪ ,‬וכפי שנראה‬ ‫בהמשך גם את היושרה‪ ,‬של תהליכי המחקר‪.‬‬ ‫אחת הדרכים להגביר את אמוננו בכך שהידע המוצג לנו עבר תהליך מספק של‬ ‫ביקורת מדעית‪ ,‬היא לבחון את מקור הפרסום‪ .‬רובנו יודעים להבחין בין פרסום‬

‫בעיתונות פופולרית ובין פרסום מדעי‪ .‬אך גם בין כתבי העת המדעיים יש כאלה‬ ‫הראויים לאמון רב (אך תמיד‪ ,‬בשילוב עם ביקורתיות)‪ ,‬ואחרים שיש להתייחס למידע‬ ‫המוצג בהם בביקורתיות רבה יותר‪ .‬כל מי שעוסק בתחום מחקר כלשהו לומד בחלוף‬ ‫הזמן אלו כתבי העת נחשבים מובילים ומפרסמים עבודות שעברו בחינה ביקורתית‬ ‫במיוחד‪ ,‬ואלו מפרסמים לעיתים עבודות שלא עומדות בקריטריונים מחמירים‪ .‬בפרק‬ ‫על סקירת הספרות נרחיב מעט בנושא זה‪.‬‬ ‫לאחר שעמדנו בקצרה על רעיון המחקר‪ ,‬נציג בפרק הבא את תהליך המחקר‬ ‫ונזהה מה הם מרכיביו המרכזיים‪.‬‬ ‫תרגילים לפרק ‪1‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫התהליך המחקרי‪ ,‬מבנה הצעת המחקר והדוח המדעי‬ ‫מבוא‬ ‫בפרק זה נציג את תהליך ביצוע המחקר‪ .‬כפי שציינו במבוא‪ ,‬ספר זה מתמקד‬ ‫במחקרים כמותיים‪ .‬כמובן‪ ,‬יש מחקרים כמותיים רבים ומגוונים והם שונים זה מזה‬ ‫במאפיינים רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לזהות תהליך מחקרי בסיסי המופיע במרבית‬ ‫המחקרים ובעיקר אלו המבוססים על גישה כמותית‪ .‬נתאר את התהליך כמהלך‬ ‫מתוכנן ושיטתי המתבצע לאורך זמן ולו מספר צעדים אופייניים‪.‬‬ ‫דרך טובה לתאר תהליך מחקרי היא באמצעות הצעת המחקר הנערכת לפני‬ ‫ביצוע המחקר והדוח המדעי המסכם את המחקר‪ ,‬הנכתב לאחר סיום איסוף הנתונים‬ ‫ועיבודם‪ .‬הצעת המחקר היא ברוב רובם של המקרים תנאי לביצוע מחקר‪ ,‬בין היתר‬ ‫משום שהיא מהווה בסיס להקצאת משאבים למחקר ולמתן אישור אתיקה‪ .‬אך גם‬ ‫במקרים שבהם חוקר אינו זקוק להצעה לשם קבלת תקציב או אישור לביצוע‬ ‫המחקר‪ ,‬יש לה חשיבות רבה‪ .‬זאת‪ ,‬משום שהכנת הצעת מחקר מפורטת מחייבת‬ ‫תכנון וחשיבה סדורה‪ ,‬סקירה מקיפה של הידע הקיים ושל פערים בידע שיש לענות‬ ‫עליהם והתמודדות מקדימה עם האתגרים העומדים בפני מי שרוצה לענות על‬ ‫שאלות המחקר בדרך הטובה ביותר‪.‬‬ ‫דוח המחקר דומה במבנה שלו להצעה‪ ,‬אך הוא מכיל כמובן גם את הממצאים‬ ‫ואת הדיון בהם‪ .‬דוח המחקר מציג את הרקע למחקר‪ ,‬ההשערות‪ ,‬שיטות המחקר‬ ‫והממצאים והוא מאפשר להעריך את תרומת המחקר‪ ,‬מגבלותיו והשלכותיו על‬ ‫תחומים שונים‪ ,‬כגון תכנון מדיניות‪ .‬נציג לכן את תהליך המחקר כפי שהוא משתקף‬ ‫בהצעות מחקר‪ ,‬דוחות מחקר ופרסומים מדעיים על מחקרים כמותיים‪.‬‬ ‫איור ‪ 2.1‬מציג את הצעדים המרכזיים בתהליך המחקר‪ .‬הפרקים השונים בספר‬ ‫מוקדשים לשלבי המחקר השונים‪ ,‬ובהם נפרט בהרחבה את כל המושגים‬ ‫הרלוונטיים‪ .‬בפרק זה נסקור בקצרה את כל שלבי המחקר כדי לראות את 'התמונה‬ ‫הגדולה'‪.‬‬

‫איור ‪2.1‬‬ ‫תהליך המחקר‬ ‫פיתוח הנושא‪ ,‬שאלות המחקר והשערות המחקר‬ ‫הצעדים הראשונים שלנו במחקר מתחילים ברעיון שיש נושא הראוי למחקר‬ ‫ומביאים אותנו עד לשלב שבו אנו מציגים שאלות והשערות שאותן נרצה לבחון‬ ‫במחקר הנוכחי‪ .‬תהליך זה הוא במידה רבה מעבר מנושאים כלליים ומשאלות רחבות‬ ‫לנושאים ממוקדים יותר מאלו שהתחלנו בהם‪ ,‬וכן בהצגת השערות ממוקדות‬ ‫ותחומות למספר מושגים קטן יותר מאלו שאתם התחלנו‪ .‬אנו נוהגים להשתמש‬ ‫בביטוי 'משפך' כדי לתאר תהליך הדרגתי של מעבר משאלות ומתחומי עניין רחבים‬ ‫להשערות מחקר ממוקדות ו'צרות' בהרבה מהפתח הרחב של המשפך שבו התחלנו‪.‬‬ ‫הרי לדוגמה מספר תחומי עניין ושאלות רחבות היקף שבהם אנו עשויים‬ ‫להתעניין‪:‬‬ ‫• מהם האתגרים שעמם מתמודדים בני נוער השייכים למיעוט מיני‬ ‫(לסביות‪ ,‬הומואים‪ ,‬טרנסג'נדרים וביסקסואלים – להט\"בים) ומהן דרכי‬ ‫ההתמודדות היעילות יותר עבורם? האם יש הבדלים בין הקבוצות השונות‬ ‫בקרב בני נוער (למשל‪ ,‬הומואים בהשוואה ללסביות)?‬ ‫• מה מאפיין הורים לילד עם קושי רפואי שבחרו לצאת למאבק ציבורי‬ ‫בסוגיות הקשורות לילדים עם קשיים דומים?‬ ‫• האם התיאוריה של פעולה מתוכננת ( ‪Theory of Planned Action,‬‬ ‫‪ )Ajzen, 1985‬מסבירה התנהגויות מסכנות של נהגים צעירים טוב יותר‬

‫מאשר התיאוריה של פעולה שקולה ( ‪Theory of Reasoned Action,‬‬ ‫‪?)Ajzen & Fishbein, 1980‬‬ ‫• עד כמה לאנשי ציבור ממפלגות שונות יש סגנונות שונים בכתיבת‬ ‫פוסטים בפייסבוק? האם הם משפיעים בצורה דומה על קהלי היעד‬ ‫השונים?‬ ‫• מהם מאפייני השחיתות הציבורית ברשויות מקומיות? מהם האמצעים‬ ‫שננקטים להתמודדות בשחיתות ועד כמה הם יעילים בסוגים שונים של‬ ‫שחיתויות?‬ ‫• מה המאפיינים של פעילות עבריינית של נערות בהשוואה לנערים? מה‬ ‫ההבדלים ביניהם בנטייה לחזור ולבצע פעילות עבריינית (מועדות)?‬ ‫• אלו דרכים יעילות להבטיח קשרים חברתיים בקרב אנשים צעירים עם‬ ‫נכויות המוגבלים בתנועה?‬ ‫כל אחד מתחומי העניין והשאלות שהצגנו למעלה הוא נושא רחב ועשוי להתאים‬ ‫לסדרה של מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא‪ .‬כשאנו מתכננים מחקר‬ ‫מסוים‪ ,‬עלינו לנקוט בדרך של צמצום ומיקוד‪ ,‬לקראת תכנון מחקר שניתן לביצוע‪.‬‬ ‫חלק מתהליך זה של מיקוד נעשה באמצעות סקירת הספרות‪.‬‬ ‫סקירת הספרות (‪)literature review‬‬ ‫בתהליך המעבר מתחום העניין הכללי והשאלות הרחבות אל השערות מחקר‬ ‫ממוקדות‪ ,‬אנו נשענים במידה רבה על סקירת הידע הקיים‪ ,‬מה שנקרא לעיתים‬ ‫תכופות‪ :‬סקירת הספרות המדעית‪ .‬ככלל‪ ,‬מטרות הסקירה הן‪ :‬לסייע לנו לבסס את‬ ‫המחקר על הידע הקיים‪ ,‬לזהות פערים בידע הקיים שהמחקר שנבצע עשוי לסייע‬ ‫להקטנתם‪ ,‬להכיר שיטות שונות שבאמצעותן נמדדו משתני המחקר ונאספו הנתונים‬ ‫במחקרים קודמים וכן להכיר שיטות עיבוד נתונים שננקטו במחקרים בתחום זה‪.‬‬ ‫כפי שנפרט בפרק ‪ ,3‬מטרות הסקירה של הספרות המדעית בהצעת מחקר היא‬ ‫להצביע על החשיבות הפוטנציאלית של המחקר המוצע וכן לבנות תשתית משכנעת‬ ‫להצגת השערות המחקר ושיטותיו‪ .‬לשם כך‪ ,‬הסקירה עשויה לכלול מרכיבים רבים‬ ‫וביניהם מידע על היקף הסוגיה הנחקרת ועדויות לחשיבותה‪ ,‬התרומה והמגבלות של‬ ‫מחקרים קודמים‪ ,‬מסגרות מושגיות ותיאורטיות הרלוונטיות למחקר בתחום זה‪ ,‬כמו‬ ‫גם שיטות איסוף נתונים ועיבודם‪ ,‬שבהן נקטו בעבר‪ ,‬יתרונותיהן ומגבלותיהן‪.‬‬ ‫הסקירה מובילה להצגת שאלות שבהן יעסוק המחקר המתוכנן ולהשערות‬ ‫המחקר המפורטות‪ .‬בפרק ‪ 4‬נסביר בהרחבה מה הן השערות מחקר‪ .‬כאן נציין שאלו‬ ‫הן השאלות שעליהן אנו מבקשים לתת תשובה במחקרנו‪ .‬חיוני שסקירת הספרות‬ ‫המובילה להשערות תעשה בדרך ברורה ומקיפה דייה כדי שכאשר נציג לקורא את‬ ‫ההשערות שאותן נבקש לבחון במחקרנו‪ ,‬הקורא יבין למה הכוונה בכל אחד‬ ‫מהמושגים המופיעים בהשערות‪ ,‬ידע מדוע מעניין או חשוב לבדוק השערות אלו‪,‬‬ ‫כיצד הן עונות לפערי ידע קיימים‪ ,‬וכיצד מחקר הבוחן השערות אלו עשוי לתרום‬ ‫לתיאוריה‪ ,‬למדיניות או לפרקטיקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסקירה צריכה להבהיר לקורא מה הם‬ ‫הרציונל והבסיס להשערה כפי שנוסחה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם ההשערה היא כי נשים נוטות‬ ‫לחשיפה עצמית יותר מגברים‪ ,‬הרי שיש להבהיר היטב במהלך הסקירה את הנקודות‬

‫הבאות‪ :‬הביטוי 'חשיפה עצמית' צריך להיות מוכר וברור לקורא באופן חד משמעי‪,‬‬ ‫הרקע התיאורטי והאמפירי שהוביל להשערה זו (ולא להשערה שגברים נוטים יותר‬ ‫לחשיפה עצמית יותר מנשים) הוצג בצורה ברורה וכמו כן תובהר התרומה האפשרית‬ ‫של מחקר הבוחן השערה זו‪.‬‬ ‫נציין שיש סקירות ספרות שאינן מובאות כהקדמה למחקר‪ ,‬אלא מהוות מחקרים‬ ‫בפני עצמן‪ .‬סקירות שיטתיות אלו בוחנות מספר רב של מחקרים ואף מנתחות ניתוח‪-‬‬ ‫על של ממצאים ממחקרים אלו‪ .‬נרחיב ונפרט בפרק ‪.15‬‬ ‫שאלות והשערות המחקר (‪)research questions and hypotheses‬‬ ‫התוצר המתקבל מהתהליך עד כאן הוא שאלות המחקר הכלליות והשערות‬ ‫המחקר המפורטות‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬סקירת הספרות אמורה להציג את התשתית‬ ‫העיונית המובילה לבחירה בהשערות המחקר‪ .‬על ההשערות עצמן נעמוד בפרק ‪.4‬‬ ‫כאן נציין שהשערות אלו הן המצפן של המחקר כולו‪ ,‬שהרי הוא נועד לענות עליהן‪.‬‬ ‫ומשום כך‪ ,‬שיטות המחקר ותוכנית העיבוד מכוונות להבטיח שהשערות אלו יקבלו‬ ‫מענה הולם‪.‬‬ ‫שיטות המחקר (‪)methods‬‬ ‫בחלק זה אנו מתכננים כיצד לענות על שאלות המחקר ולבחון את ההשערות‬ ‫שהצגנו בחלק הקודם‪ .‬לחלק זה במחקר יש מרכיבים אחדים‪ .‬אנו נעמוד על כל אחד‬ ‫מהם בפרק נפרד שבו נגדיר כל מושג ונדגים את האפשרויות השונות‪ .‬כאן נציג אותם‬ ‫בקצרה ונפנה לפרק המתאים‪.‬‬ ‫מערך המחקר (‪)research design‬‬ ‫בחלק זה אנו מחליטים כיצד יתנהל המחקר‪ .‬למשל‪ ,‬האם המחקר יכלול‬ ‫השוואות בין קבוצות? יבדוק את התופעה במספר נקודות על ציר הזמן? יבחן תופעה‬ ‫כפי שהיא מתקיימת בשטח או שהחוקר יתערב באופן פעיל‪ ,‬כגון עריכת ניסוי‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫החוקר יבנה מערך מחקר הכולל התערבות בקבוצה אחת והשוואה לקבוצה אחרת‬ ‫ללא התערבות‪ ,‬או יציג בפני קבוצת משתתפים מידע מסוים ובפני קבוצה אחרת‬ ‫מידע אחר‪ ,‬או יבחן כיצד תופעה משתנה לאורך מספר שנים‪ ,‬ופעולות אחרות‪.‬‬ ‫בפרקים ‪ 11 ,10‬ו‪ 12-‬נעמוד על היבטים שונים של מערכי המחקר‪.‬‬ ‫הגדרת האוכלוסייה (‪ ,)population‬דגימה (‪ )sampling‬ומדגם‬ ‫(‪)sample‬‬ ‫כאן אנו מחליטים מי האוכלוסייה שבה אנו מעוניינים‪ .‬כך למשל‪ ,‬במחקר על‬ ‫הישגים לימודיים של ילדי אומנה‪ ,‬אנו מחליטים האם העניין שלנו הוא בכלל הילדים‬ ‫באומנה בעולם? רק בישראל? רק יהודים? בכל טווח הגילים? בכל סוגי האומנה?‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו מתכננים כיצד נדגום מתוך אוכלוסייה זו‪ ,‬ומה יהיה גודל המדגם (ראו‬ ‫פרק ‪.)9‬‬ ‫הליכי איסוף הנתונים (‪)data collection procedures‬‬ ‫אנו צריכים לתכנן את התהליך המעשי של איסוף נתונים‪ :‬כיצד נפנה‬ ‫למשתתפים? האם נעשה שימוש בראיונות פנים אל פנים? בטלפון? מילוי עצמי של‬ ‫שאלון? האם נבחן חומרים קיימים כגון רישומים של עבירות רכוש? התשובה לכל‬

‫אחת משאלות אלו תהיה מבוססת על האיזונים בין הצורך שלנו לבצע את המחקר‬ ‫העומד בכל הקריטריונים הנדרשים לאיכות המחקר ולתשובה יעילה לשאלות המחקר‬ ‫ובין האפשרויות והמשאבים העומדים לרשותנו‪ ,‬תוך עמידה בכל כללי האתיקה (על‬ ‫סוגיות אתיות אלו נעמוד בפרק ‪.)13‬‬ ‫כלי המחקר‬ ‫עלינו לבחור בכלי מחקר מתאימים כגון שאלון‪ ,‬ניתוח תיעוד קיים (לדוגמה‪,‬‬ ‫רישומי משרד החינוך על ציוני בגרות) ותצפית‪ .‬בפרק ‪ 8‬נפרט את כלי המחקר‬ ‫השונים‪ .‬כלים אלו צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים (כגון מהימנות ותוקף)‪,‬‬ ‫שאותם נתאר בהרחבה בפרק ‪ ,7‬ולהתאים למחקר שאנו רוצים לערוך כגון למאפייני‬ ‫המדגם שאותו נבחר (למשל‪ ,‬כלים מסוימים אינם מתאימים לילדים)‪.‬‬ ‫תוכנית עיבוד הנתונים (‪)data analysis‬‬ ‫פרק ‪ 14‬מציג את התשתית העיונית להסקה (‪ )inference‬ובדיקה אמפירית של‬ ‫השערות‪ .‬בדיקה זו נעשית באמצעות עיבוד הנתונים‪ .‬כחלק מתכנון המחקר‪ ,‬עלינו‬ ‫לשקול מה הם הכלים הסטטיסטיים המתאימים ביותר למענה על שאלות המחקר‪.‬‬ ‫מטרת עיבוד הנתונים היא להביא למסקנות באשר להשערות המחקר‪ .‬ההחלטות‬ ‫בנושא זה מתבססות על למידה של מחקרים קודמים שנעשו בשטח‪ ,‬על אופי‬ ‫השערות המחקר על המדגם ועל כלי המחקר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרים של מחקרים‬ ‫הנעשים על תלמידים שנדגמו מכיתות שונות בבתי ספר‪ ,‬יש להשתמש בכלים‬ ‫סטטיסטיים המתאימים לניתוח 'רב‪-‬רמתי' (תלמידים הם רמה אחת ובית הספר שבו‬ ‫הם לומדים הוא רמה נוספת)‪ ,‬ובמחקרים על בני‪-‬זוג ('דיאדיים') יש מקום לשקול‬ ‫ניתוחים המתאימים במיוחד לבחינת קשרים בתוך כל זוג‪ .‬בחלק אחר של ספר זה‬ ‫נפרט בנושאי עיבוד נתונים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫היבטים אתיים‬ ‫בעת תכנון המחקר עלינו לחשוב על ההשלכות של תוכנית המחקר על סוגיות‬ ‫אתיות‪ .‬למשל‪ ,‬אם המדגם הוא בקרב מי שאינם יכולים להסכים להשתתף במחקר‬ ‫מרצונם החופשי (כגון ילדים‪ ,‬קשישים חסרי ישע‪ ,‬אסירים)‪ ,‬כיצד נאסוף את הנתונים‬ ‫בדרך המכבדת את זכויותיהם? אם מדובר בסוגיות שהעלאתן עלולה לפגוע‬ ‫במשתתפים (כגון במחקר על תגובות רגשיות לאונס‪ ,‬שבו בקשה להיזכר באירוע‬ ‫הקשה עלולה לגרום לסערת רגשות)‪ ,‬עלינו לתת את הדעת כיצד נתמודד עם תהליך‬ ‫איסוף הנתונים כך שהמשתתפים לא ייפגעו‪ .‬נציין‪ ,‬שאם לא נדע לעמוד בכללי‬ ‫האתיקה‪ ,‬לא נוכל להמשיך בתהליך איסוף הנתונים‪ .‬כיום‪ ,‬כל מי שמתכוון לערוך‬ ‫מחקר‪ ,‬חייב להציג את מחקרו המתוכנן ואת הדרכים שבהן ינקוט כדי לעמוד בכללי‬ ‫האתיקה בפני הגורם המתאים‪ .‬בכל מוסד רלוונטי יש גוף שתפקידו לבחון את תכנון‬ ‫המחקר וההתייחסות לסוגיות האתיות ולהחליט אם לאשר את המחקר או לא‪ .‬נפרט‬ ‫יותר בפרק ‪.13‬‬ ‫איסוף הנתונים (‪)data collection‬‬ ‫בשלב זה של המחקר אנו אוספים את הנתונים‪ ,‬בתנאי כמובן שקיבלנו אישור‬ ‫מוועדת האתיקה של הגורם המוסמך‪ .‬חלק זה מבוסס על כל מה שתוכנן בחלק‬

‫השיטה‪ :‬תהליך הדגימה‪ ,‬ההליך שתוכנן לשימוש בכלי המחקר שנבחרו וכן הקפדה‬ ‫מלאה על כללי האתיקה כפי שתוכננו ואושרו לפני היציאה לדרך‪.‬‬ ‫עיבוד נתונים (‪)data analysis‬‬ ‫בחלק זה של המחקר אנו מעבדים את הנתונים שנאספו‪ ,‬במטרה לבחון את‬ ‫השערות המחקר‪ .‬החלק המרכזי בעיבוד מבוסס על התוכנית שהוצגה בפרק‬ ‫השיטה‪ ,‬ומטרתו לענות על השערות המחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעמים רבות העיבוד‬ ‫הראשוני של הממצאים מעלה סוגיות המצדיקות עיבודים נוספים שלא תוכננו מראש‪.‬‬ ‫דיון (‪)discussion‬‬ ‫בחלק זה אנו קושרים בין סקירת הידע הקיים וההשערות שהצגנו ובין הממצאים‬ ‫כפי שעלו מתוך עיבוד הנתונים‪ .‬פרק זה יכלול סקירה של השערות המחקר מול‬ ‫הממצאים כדי לראות אלו השערות אוששו ואלו לא ומה הם ההסברים האפשריים‬ ‫לדפוס הממצאים‪ .‬כמו כן אנו דנים בחלק זה במשמעותם של הממצאים‬ ‫ובהשלכותיהם על פרקטיקה‪ ,‬מדיניות ותיאוריה‪ ,‬ומציגים המלצות בתחומים השונים‪.‬‬ ‫עוד מציג הדיון את מגבלות המחקר ואת המחקרים העתידיים העשויים לענות על‬ ‫שאלות שעלו במסגרת המחקר ולפתור חלק ממגבלותיו‪.‬‬ ‫החלק האחרון בדיון מבהיר שמחקרים אינם מושלמים או שלמים ותמיד יש‬ ‫מקום למחקר נוסף שיסייע לענות לשאלות המחקר בצורה מלאה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל‬ ‫מחקר מעלה שאלות חדשות שיש מקום לענות עליהם כדי להמשיך את תהליך‬ ‫הלמידה‪ ,‬שאין לו סוף (פרק ‪ ,16‬מציג את מרכיבי הדיון)‪.‬‬ ‫בפרק זה הצגנו את התהליך בדרך של 'צעד‪-‬אחר‪-‬צעד'‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב‬ ‫להבהיר ש אומנם התהליך נעשה בצעדים עוקבים‪ ,‬ועיבוד הנתונים ייעשה כמובן רק‬ ‫לאחר איסוף הנתונים‪ ,‬ואיסוף הנתונים רק אחרי קביעת כלי המחקר וגומר‪ .‬עם זאת‬ ‫כל תהליך התכנון הוא 'צופה פני עתיד' כלומר‪ ,‬כשאנו מנסחים את שאלות המחקר‬ ‫ואת השערות המחקר אנו חושבים על הצעדים הבאים‪ .‬אנו שואלים את עצמנו האם‬ ‫אנו רואים כיצד נוכל להתמודד עם שאלות אלו‪ ,‬האם נוכל לבצע את המחקר בדרך‬ ‫סבירה כך שנוכל לענות על שאלות המחקר‪ ,‬האם אנו יכולים לדמיין כיצד נגיע‬ ‫לאוכלוסייה שמעניינת אותנו‪ ,‬האם יש דרך כלשהי למדוד את המושגים המופיעים‬ ‫בהשערות שלנו‪ ,‬האם יש לנו דרך להתמודד עם האתגרים האתיים וכדומה‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫התהליך משלב חשיבה על הצעדים הבאים‪ ,‬בו בזמן שאנו מתמקדים בצעד הנוכחי‪.‬‬ ‫מבט קדימה זה עוזר לנו לעצב את התהליך בדרך שתמנע מצב שבו נעמוד מול‬ ‫שוקת שבורה כשנגלה שהצעדים הקודמים הובילו אותנו לדרך ללא מוצא‪ .‬למשל‪ ,‬כפי‬ ‫שנראה בהמשך ביתר פירוט‪ ,‬אם ננסח שאלה סיבתית‪ ,‬המבקשת להוכיח שיחס‬ ‫האם לילד בינקות משפיע על הדרך שבה הילד הבוגר מתייחס לילדיו‪ ,‬אנו עלולים‬ ‫לגלות בהמשך שאין בידינו דרך ריאלית לבדוק השערה סיבתית זו‪ .‬קושי זה ידוע‬ ‫וברור כבר בתחילת הדרך ולכן חשוב לנסח את מטרות המחקר והשאלות מתוך‬ ‫הבנת קושי זה כבר בצעדי המחקר הראשונים‪ .‬בדומה‪ ,‬אם אנו שוקלים להציג‬

‫השערות מחקר שברור שכל ניסיון לענות עליהן עלול להיתקל בקשיים אתיים‬ ‫משמעותיים‪ ,‬עלינו לשקול מראש אם התוכנית שלנו סבירה לאור הבחינה האתית‪.‬‬ ‫תרגילים לפרק ‪2‬‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫סקירת הספרות‬ ‫מבוא‬ ‫גוף הידע המדעי מבוסס על עבודה משותפת של אלפים רבים של חוקרים ברחבי‬ ‫העולם התורמים את חלקם לתצרף המורכב המהווה את הידע שנרכש במשך‬ ‫השנים‪ .‬כל חוקר חייב להכיר את הידע הקיים בתחומו‪ ,‬להישען עליו‪ ,‬אך גם לזהות‬ ‫פערים בידע שכדי לגשר עליהם יש לערוך מחקרים נוספים‪ .‬לכן‪ ,‬התהליך המחקרי‬ ‫מתבסס על סקירה ביקורתית של הידע הקיים בתחום המחקר שבו רוצה לעסוק‬ ‫החוקר במטרה להוסיף עוד נדבך הנדרש להמשך בניית גוף הידע המשותף‪.‬‬ ‫את סקירות הידע הקיים ניתן לחלק באופן גס לשני תוצרים שונים‪ .‬הראשון‪,‬‬ ‫סקירה שיטתית ומקפת של כל הידוע בתחום מסוים‪ .‬כאן למעשה מדובר במחקר‬ ‫שיטתי של הספרות המדעית במטרה להקיף את כל הידע הקיים ולסכמו בדרך‬ ‫תקפה‪ .‬תוצרים מקובלים של מאמץ זה הן סקירות ספרות )‪,(literature review‬‬ ‫סקירות ספרות שיטתיות (‪ )systematic reviews‬וניתוחי‪-‬על (‪ .)meta-analyses‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬חוקרים סקרו את הספרות העוסקת בשימוש בסימולציות כאמצעי להכשרת‬ ‫אחיות בהתמודדות עם בעיות נפשיות של פציינטים ( ‪Øgård-Repål, De Presno,‬‬ ‫‪ ,)& Fossum, 2018‬חוקרים אחרים ערכו סקירה שיטתית של הספרות המדעית על‬ ‫פעילויות שיווקיות שנעשות על ידי ארגונים מסחריים קטנים ובינוניים ( ‪Bocconcelli,‬‬ ‫‪ )et al., 2018‬וטקר‪-‬דרוב ועמיתיו ערכו ניתוח‪-‬על של ‪ 22‬בסיסי נתונים על יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 30,000‬משתתפים במחקרים על ירידה קוגניטיבית המתרחשת עם העלייה בגיל‬ ‫(‪ .)Tucker-Drob, Brandmaier, & Lindenberger, 2019‬אנו נעסוק בסקירות‬ ‫ספרות שיטתיות וניתוחי‪-‬על‪ ,‬בפרק ‪.15‬‬ ‫בפרק הנוכחי אנו מבקשים להציג את סקירת הספרות הממוקדת המהווה‬ ‫תשתית למחקר שנערך בנושא מוגדר‪ .‬זוהי סקירת הספרות שאנו רגילים לראות‬ ‫כחלק מהצעת מחקר‪ ,‬במבוא לדוח מחקר או במאמר בספרות המדעית‪ .‬לסקירה זו‬ ‫יש מטרות ומבנה השונים מסקירות הספרות השיטתיות‪ .‬בחלק זה של התהליך‬ ‫המחקרי עומדות בפני החוקר שתי משימות‪ .‬הראשונה‪ ,‬סקירה יעילה של הידע‬ ‫הקיים כדי לכוון את התהליך המחקרי‪ ,‬והשנייה‪ ,‬כתיבה של תוצרי הסקירה כפי שהיא‬ ‫מופיעה בפרק של 'סקירת הספרות' כתשתית להצעת מחקר‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬כחלק מדוח‬ ‫המחקר‪ .‬אנו נדגיש כאן את הכנת הפרק של סקירת הידע הקיים בעת כתיבה הצעה‪.‬‬ ‫אם חוקר לא יצליח להכין סקירת ספרות מספקת בעת הכנת ההצעה‪ ,‬ייתכן שלא יגיע‬ ‫כלל לשלב ביצוע המחקר ולכתיבת דוח המחקר‪ .‬סקירת הספרות בהצעה היא הבסיס‬

‫למחקר שאנו מציעים ועליה לעמוד בביקורת דקדקנית הן מבחינת התוכן והן מבחינת‬ ‫דרך הכתיבה הבהירה והמשכנעת‪ ,‬נתמקד בה כאן‪.‬‬ ‫שתי משימות אלו שלובות זו בזו ובמידה רבה נעשות במקביל‪ .‬סקירת הידע‬ ‫הקיים מובילה כמובן לכתיבה המסכמת את הידע שנרכש במהלך למידת הספרות‪,‬‬ ‫אך בה בעת‪ ,‬הכתיבה חושפת סוגיות שחיוני להמשיך ולסקור אותן כדי שהסקירה‬ ‫תהייה מלאה ומשכנעת‪ ,‬ומשום כך יש מקום לשוב ולהעמיק בלמידת הידע הקיים‪.‬‬ ‫תהליכי חיפוש מידע וכתיבת הסקירה שונים מחוקר לחוקר וכל חוקר מפתח‬ ‫סגנון עבודה אישי‪ .‬קשה לקבוע מהו הסגנון הרצוי או הנכון אולם בחרתי להדגיש‬ ‫היבטים מסוימים של החיפוש והכתיבה שלדעתי הוכיחו את עצמם במשך שנים‬ ‫ארוכות של מחקר וכתיבה‪ .‬יש להניח שעם הזמן‪ ,‬כל תלמיד וחוקר ימצאו את סגנונם‬ ‫האישי‪ ,‬שיעמוד בביקורת עמיתיהם‪.‬‬ ‫כדי לסייע לקורא לעקוב אחר האתגרים בסקירת הספרות נסתייע בדוגמה‬ ‫הבאה‪ .‬מנכ\"לית שמונתה לנהל רשת בתי אבות או דיור מוגן‪ .‬היא בעלת רקע בניהול‬ ‫אך הגיעה מניהול רשת מרכולים קטנה וחסר לה ידע בתחומים הקשורים לזקנה‪.‬‬ ‫הבה נניח‪ ,‬שכפי שעשתה בניהול רשת המרכולים‪ ,‬היא מבקשת לבסס את המדיניות‬ ‫והפעולות שלה על מידע אמפירי תקף‪ ,‬ולא על תחושות בטן‪ ,‬או על היכרות אישית‬ ‫עם מספר אנשים זקנים המתגוררים בדיור מוגן‪ .‬לאחר שיחה ראשונית עם אנשי‬ ‫המקצוע‪ ,‬היא מתרשמת שאחת הסוגיות הקשות בתחום היא בדידותם של זקנים‬ ‫עריריים‪ .‬היא מבקשת לערוך מחקר שיענה על שאלות המטרידות אותה באשר‬ ‫להיקף התופעה‪ ,‬גורמים המסבירים בדידות של זקנים והשלכות שיש לבדידות על‬ ‫היבטים כגון בריאות‪ .‬כדי שדוגמה זו תהייה קרובה לקוראים אף יותר‪ ,‬נציין‬ ‫שהמנכ\"לית החליטה להרחיב את השכלתה והיא מבקשת לערוך את המחקר כחלק‬ ‫מלימודי דוקטורט‪.‬‬ ‫לפני שנציג את המרכיבים השונים של בניית הסקירה נדגיש שמדובר בתהליכים‬ ‫השלובים זה בזה וחלק ניכר מהם מתרחש במקביל‪ .‬לעיתים‪ ,‬בעיקר בתחילת הדרך‪,‬‬ ‫אנו קוראים מאמרים ומעניקים תשומת לב דומה לכל חלקיהם‪ :‬כל מרכיבי הסקירה‬ ‫הספרותית‪ ,‬שאלות והשערות המחקר‪ ,‬שיטות המחקר והניתוח הסטטיסטי‪,‬‬ ‫התוצאות‪ ,‬המסקנות וההמלצות‪ .‬אך בהמשך‪ ,‬הקריאה שלנו כבר מושפעת מהתחלת‬ ‫תהליך הכתיבה של הסקירה והמבנה שהיא מקבלת‪ .‬לכן‪ ,‬הקריאה ממוקדת ומכוונת‬ ‫לנושאים אלו ולא לאחרים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשלב מסוים בהליך אנו עשויים להתמקד‬ ‫במסגרת תיאורטית שעשויה לכוון את מחקרנו או בחיפוש כלי מחקר מתאימים למצב‬ ‫המיוחד של זקנים עריריים‪ .‬בה בעת‪ ,‬הקריאה שלנו מלמדת אותנו על נושאים שלא‬ ‫היכרנו ולא התכוונו לכלול בסקירה‪ ,‬כך שהמחשבות באשר לכיווני המחקר שבהם‬ ‫נלך משתנים ומתעדכנים ומוצאים את ביטויים בכתיבת הסקירה וההצעה‪.‬‬ ‫בדוגמה הנוכחית‪ ,‬המנכ\"לית מבקשת להכיר את הספרות הנוגעת למושגים‬ ‫הנוגעים לבדידות‪ ,‬לזקנים‪ ,‬לזקנים עריריים ולזקנים בדיור מוגן‪ .‬ראשית‪ ,‬עליה לתרגם‬ ‫לאנגלית את הביטויים המרכזיים שבהם היא תעסוק‪ .‬ייתכן בהחלט שהיא תמצא‬ ‫ספרות גם בעברית‪ ,‬אך היא חייבת לסקור את הספרות המדעית שרובה באנגלית‪,‬‬ ‫ולכן עליה להכין את מילות המפתח באנגלית‪ .‬לעיתים נמצא שהתרגום אינו פשוט‬

‫ומושג שאנו מכירים בעברית עלול לקבל משמעות שונה משתורגם לאנגלית ולהיפך‪,‬‬ ‫ולכן חשוב להקפיד על בדיקה שמילות המפתח באנגלית הן הרלוונטיות‪ .‬במקרה‬ ‫הנוכחי התרגום אינו מורכב‪ ,‬לפחות לא בצעדים הראשונים‪loneliness, old age, -‬‬ ‫‪ elderly, nursing home‬הם ביטויים רלוונטיים‪.‬‬ ‫החיפוש הראשוני של החוקרת נערך למילת המפתח בדידות‪ ,‬החיפוש בוצע‬ ‫באמצעות אחד ממאגרי המידע של ספרות מדעית הנגישים לה באוניברסיטה‬ ‫(למשל‪ .)Web of Science ,‬החיפוש העלה מעל לתשעת אלפים מאמרים שהמושג‬ ‫מוזכר בהם ומתוכם‪ ,‬מעל לשלושת אלפים שבהם המושג מופיע בכותרת‪ ,‬כלומר‬ ‫מדובר במרכיב מרכזי במאמר‪ .‬מבט מהיר בכותרות המאמרים מהשנה האחרונה‬ ‫מגלה שחלק ניכר מהמאמרים הם מחקרים ממוקדים בנושאים מאוד צרים‪ ,‬שבשלב‬ ‫זה אין לה עניין לקרוא אותם (למשל‪ ,‬הבדלים במידת הבדידות בין תאומים‪ ,‬הקשר‬ ‫בין המידה שבה ההורים קיבלו את הילד בילדות באופן חיובי לבין בדידות בגיל‬ ‫מבוגר)‪ .‬היא מזהה מאמר שנראה כמאמר שיכול להציג תמונה רחבה יותר על‬ ‫הנושא‪ ,‬למשל \"המשגה של בדידות במחקר על בריאות\" ( ‪McHugh Power et al.,‬‬ ‫‪ .)2018‬קריאת התקציר מגלה שכנראה התמזל מזלה והמאמר אכן יכול לתת לה‬

‫תמונה רחבה על נושא הבדידות‪ ,‬בעיקר בקרב זקנים‪ ,‬כהתחלה במסעה ללמוד את‬ ‫הנושא לעומקו‪ ,‬בדרך להצעת מחקר‪.‬‬ ‫קריאת המאמר מוסיפה לידע שלה‪ ,‬וכמובן חושפת אזורים רבים שעליה‬ ‫להמשיך ולהשלים‪.‬‬ ‫לוח ‪3.1‬‬ ‫לוח המדגים למידה מתוך קריאת מאמר‬

Loneliness has been shown to be both a ‫ נראה שנושא הבדידות‬,‫אכן‬ cause ‫רלוונטי לסוגיות של בריאות‬ and a feature of a variety of health ‫ונראה גם שיש הסכמה שזהו‬ problems ‫נושא חשוב מבחינת בריאות‬ and, as such, has emerged as a substantial public ‫הציבור‬ health concern. Recent research has demonstrated ‫ ניתן להתרשם‬,‫באופן ספציפי‬ that loneliness is linked to many ‫שבדידות נמצאה כקשורה‬ undesirable ‫לסוגיות שונות ורבות של‬ health outcomes, including early ‫בריאות‬ mortality risk (Holt-Lunstad, Smith, Baker, Harris, & Stephenson, 2015), cardiovascular mortality, increased blood pressure and risk of incident coronary heart disease and stroke (L. C. Hawkley, Thisted, Masi, & Cacioppo, 2010; Thurston & Kubzansky, 2009), accelerated ageing (L. C. Hawkley, Preacher, & Cacioppo, 2007), increased risk of incident dementia and cognitive decline (J. T. Cacioppo & Hawkley, 2009; Wilson et al., 2007), increased health care service utilization (L. C. Hawkley & Cacioppo, 2010), and increased risk of depression and suicidality (J. T. Cacioppo et al., 2006; Green et al., 1992; Jackson & Cochran, 1991; Lykes & Kemmelmeier, 2014).

It is no wonder, then, that loneliness has ‫הנושא חשוב ויש הסכמה על‬ been hitting international headlines as an ‫כך‬ “epidemic” (New York Times), the “next big global health problem” (Irish Times), the “next big public health issue” (Time), and as “big a killer as obesity and as dangerous as smoking” (Daily Express, United Kingdom). Despite the clear significance of ‫יש בעיות משמעותיות בסוגיית‬ loneliness ‫ סביר‬.‫ההגדרה של בדידות‬ for health outcomes, it is defined in ‫להניח שניתן למצוא הגדרה‬ divergent ways across the humanities, social ‫ אך יש לתת את הדעת‬,‫מילונית‬ sciences, and ‫על כך שיש לבחור באחת‬ medical literatures and unsurprisingly is ‫ההגדרות וזוויות הראיה‬ seen to ‫ חשוב‬.‫המופיעות בספרות‬ have different effects in different contexts. ‫לקרוא על האפשרויות השונות‬ ‫והדרכים השונות שבהן הוגדרה‬ ‫ המאמר מצטט‬.‫בדידות‬ ‫דוגמאות שונות ורבות ואוכל‬ Studies of loneliness, from various ‫לקרוא בהן את ההגדרות‬ disciplinary perspectives, have been ‫השונות‬ concerned with measuring many diverse conditions and attributes, and this breadth of interest has introduced significant ambiguities in the meanings attributed to health-related loneliness. Theoretical Synthesis ‫המאמר הזה מציג מודל‬ Existence ‫ עדיין‬.‫אינטגרטיבי של בדידות‬ Personality and Affective Factors ‫איני יודעת אם אשתמש במודל‬ Cognitive Factors ‫ אך הוא נותן לי תמונה של‬,‫זה‬ Biological Factors Developmental Deficits ‫גורמים שונים שאולי ארצה‬ Intimates ‫לכלול במחקרי‬ Network and Network Deficits Situational Factors

‫החוקרת עשויה להחליט לקרוא חלק מהמאמרים המצוטטים במאמר שלמעלה‬ ‫כדי למקד את החיפוש שלה בנושאים ספציפיים‪ .‬היא גם יכולה להמשיך בשלב זה‬ ‫לחפש מאמרים נוספים שייתנו לה תמונה התחלתית רחבה יותר של הנושא שאותו‬ ‫לא הכירה‪ .‬במקרה הנוכחי הייתי ממליץ לה לסמן את המאמר וכן לסמן מספר‬ ‫מאמרים המוזכרים בו כמועמדים להמשך למידה ואולי לשילוב בסקירה‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫בקריאה הפחות ממוקדת בשלב זה‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬היא עשויה למצוא את המאמר העוסק בבדידות ובדיכאון בקרב‬ ‫זקנים בדיור מוגן (‪ ,)nursing homes‬של זאהו ועמיתיו (‪ .)Zhao et al., 2018‬מכיוון‬ ‫שהוא עוסק בדיור מוגן היא יכולה לעיין בתקציר ברפרוף ולראות שהמחקר עוסק‬ ‫בתסמינים דיכאוניים‪ ,‬בוחן סוגיות של חוסן ותמיכה חברתית ובוחן מודל תיאורטי‪.‬‬ ‫העובדה שהמאמר מתאר מחקר בסין‪ ,‬מעלה את השאלה אם יש מקום להמשיך‬ ‫לקרוא אותו כדי לקבל תמונה כללית‪ ,‬או שאולי כדאי לחפש מאמרים שקריאתם תניב‬ ‫תמונה שאינה מתייחסת למדינה מסוימת‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬המאמר מתחיל בסקירת‬ ‫העלייה במספר הזקנים בעולם‪ ,‬ובתוך כך מציג את העלייה במספרם בדיור מוגן ואת‬ ‫העניין הגובר והולך במצבם הבריאותי‪ ,‬הפיזי והנפשי‪ .‬ייתכן שהחוקרת תמצא לנכון‬ ‫לכלול חלק מרעיונות אלו בהצעה שלה‪ ,‬כתימוכין לחשיבות של העיסוק שלה בנושא‬ ‫זה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬החוקרת מודעת עתה למושגים תמיכה חברתית וחוסן‪ ,‬ואם נושאים‬ ‫אלו ישובו ויעלו והיא תמצא בהם עניין‪ ,‬היא עשויה לחזור למחקר זה על אף שנעשה‬ ‫בסין‪.‬‬ ‫תוך כדי חיפוש המקורות וקריאתם אנו מתחילים לבנות את הסקירה הכתובה‪.‬‬ ‫כך אנו מגלים מה חסר לנו בסקירת הספרות כדי שנוכל לבנות את הרציונל של‬ ‫המחקר‪ .‬במסגרת התהליך אנו חוזרים וקוראים באופן ממוקד חומרים הנוגעים‬ ‫הנושא שבו אנו רוצים לעסוק בסקירה כך שהסקירה שנכתוב תהיה קולחת‬ ‫ומשכנעת‪ .‬בחיפוש אחר ספרות רלוונטית אנו עשויים להתמקד בנושא מסוים‪ ,‬כחלק‬ ‫מהנושא הכללי‪ .‬בדוגמה הנוכחית‪ ,‬ייתכן שהחוקרת תרצה להתמקד במאפייני הרקע‬ ‫של זקנים‪ .‬לו הייתי המנחה שלה‪ ,‬המסייע לה בבניית ההצעה שלה‪ ,‬הייתי מציג לה‬ ‫שאלות שינחו אותה בעבודתה העצמאית כגון \"מדוע את חושבת ואומרת שכדי להבין‬ ‫את סוגיית הבדידות בקרב זקנים בבתי אבות חשוב להתייחס למאפייני הרקע של‬ ‫הזקנים? היכן מופיע נושא זה בספרות? האם יש מודל תיאורטי הקושר בין מאפייני‬ ‫הרקע לעוצמת הבדידות? האם יש מחקרים אמפיריים שבחנו את הקשר בין מאפייני‬ ‫הרקע לבדידות? אם כן‪ ,‬מה חסר במחקרים הקיימים כדי להצדיק את ההחלטה שלך‬ ‫לבחון קשר זה?\" שאלות אלו מכוונות את החוקרת לחפש מאמרים בעלי תוכן מסוים‬ ‫ולהתמקד בקריאתה באותם חלקים שיסייעו לה לענות לשאלות שיקדמו את הסקירה‬ ‫שלה‪ .‬וכך‪ ,‬היא תקרא מאמרים מתוך כוונה לענות לשאלות מסוימות אלו‪ ,‬ולא תקדיש‬ ‫תשומת לב מיותרת לסוגיות אחרות העולות במאמרים אלו‪ ,‬שאומנם עוסקים‬ ‫בבדידות‪ ,‬אך לא יתרמו באופן ישיר למיקוד במאפייני רקע‪.‬‬ ‫כאשר עורך הסקירה שואל את עצמו לפני הקריאה מדוע אני קורא מאמר זה‪,‬‬ ‫מה אני מחפש בו ומה אני מקווה להפיק ממנו‪ ,‬הוא מגביר את הסיכוי לקריאה‬ ‫ממוקדת ומכוונת‪ ,‬ויש לכך יתרונות רבים‪ .‬שאלות מעין אלו הן המצפן והפנס בניווט‬ ‫במבוך האין סופי של מאמרים נגישים‪ .‬כשאנו מנסים להתמודד עם אלפי מאמרים‬

‫העוסקים בבדידותם של קשישים‪ ,‬עלינו להצטייד במפה ובמצפן‪ .‬פעמים רבות פגשתי‬ ‫תלמידים מצטיינים שלמדו בבית הספר התיכון 'לסכם מאמר' בצורה מדויקת‬ ‫ומפורטת ולקבל על כך מחמאות רבות‪ ,‬אך הם התקשו להתמודד עם קריאה של‬ ‫מספר גדול מאוד של מאמרים‪ ,‬שאין צורך לסכמם אלא לחלץ מהם תובנות בסוגיות‬ ‫מסוימות בלבד‪ .‬חשוב לכן לפתח מיומנות שתאפשר קריאת מאמר תוך התייחסות‬ ‫לשאלה מאוד ממוקדת (\"האם יש הבדלים בבדידות בין זקנים בבית אבות לזקנים‬ ‫בקהילה?\" \"האם יש הבדל בין זקנים עריריים לאחרים?\" \"איך מתמודדים עם זקנים‬ ‫שקשה להם לענות לשאלון כתוב?\")‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש להיזהר מהסכנות האורבות למי שאור פנסו ממוקד מדי והמצפן‬ ‫מכוון אותו שוב ושוב לאותו כיוון‪ ,‬גם כשיש הצדקה לשנות מסלול‪ .‬לכן‪ ,‬הקריאה‬ ‫צריכה להיות רחבה יותר וממוקדת פחות בתחילת הדרך כדי לראות את מרחב‬ ‫האפשרויות ולהתמקד בהדרגה ובזהירות‪ .‬וכך‪ ,‬בדוגמה שלפנינו‪ ,‬החוקרת העורכת‬ ‫את הסקירה‪ ,‬צריכה לצמצם בהדרגה את החיפוש שלה‪ ,‬כך שיתמקד בסוגיות‬ ‫ספציפיות וממוקדות יותר ויותר‪ .‬בתהליך זה אנו קוראים את הספרות בדרך ממוקדת‬ ‫ומכוונת יותר ככל שאנו מתקדמים בתהליך החשיבה והכתיבה‪ ,‬וכך אנו בונים תשתית‬ ‫טובה יותר למחקרנו‪ .‬ובה בעת‪ ,‬אנו משנים ומתאימים את הרעיונות שאתם התחלנו‬ ‫את התהליך‪ ,‬בתגובה למה שלמדנו מסקירת הספרות‪.‬‬ ‫נתחיל כעת בסקירה של האמצעים והמקורות שבהם ניתן לעשות שימוש‬ ‫בתהליך חיפוש הידע הקיים‪.‬‬ ‫‪^^##340‬אמצעים ומקורות להכנת הסקירה‬ ‫בעשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים ביכולת הגישה מרחוק למאגרי המידע‬ ‫המכילים מספר בלתי נתפס של מקורות מהספרות המדעית ומידע רלוונטי‬ ‫למחקרים‪ .‬אם בעבר חלק גדול מהמיומנויות שרכשו תלמידים הייתה שליטה‬ ‫באמצעים בלשיים לאיתור מספר מקורות מוגבל‪ ,‬הרי כיום נוספו לכך מיומנויות של‬ ‫סינון מסיבי‪ ,‬אך יעיל‪ ,‬של מספר רב מאוד של מקורות נגישים הנראים רלוונטיים‬ ‫לסקירת הספרות‪ .‬כיום יש אמצעים רבים המסייעים לחוקר לסקור את הספרות‪ .‬חלק‬ ‫מאמצעים אלו שונה ממוסד אקדמי אחד לאחר אך רובם משותפים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬על אף שקיימות אפשרויות רבות לגישה מרחוק‪ ,‬אני ממליץ לכל תלמיד‬ ‫ולכל חוקר לערוך ביקור מקדים בספריה ולהתייעץ עם צוות הספרייה‪ .‬למעשה‬ ‫הספרנים והספרניות ממלאים כיום תפקיד של מידענים המסייעים באיתור מידע‪,‬‬ ‫בעיקר במרשתת‪ .‬לפגישת ייעוץ זו כדאי להגיע לאחר הכנה ראשונית‪ ,‬הכוללת‬ ‫כתיבת מספר משפטים המתארים את הנושא באופן כללי ורחב‪ ,‬מספר מילות מפתח‬ ‫בעברית ובאנגלית‪ ,‬ואם ניתן‪ ,‬שמות של חוקרים מובילים בתחום ומאמר מרכזי או‬ ‫שניים‪ ,‬הרלוונטיים באופן ישיר לחיפוש‪ .‬פגישת ייעוץ זו יכולה לסייע בצעדים הבאים‬ ‫בתהליך‪.‬‬ ‫מאגרי מידע ביבליוגרפיים הם בעיניי הכלי המרכזי של חוקר המבקש להבטיח‬ ‫שהסקירה שהוא מכין תהיה מעודכנת ומקיפה‪ .‬יש מאגרי מידע רבים‪ ,‬חלקם רלוונטי‬ ‫במיוחד לתחומי מחקר ספציפיים‪ ,‬כגון משפטים‪ ,‬חוכמת ישראל‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חקלאות‪,‬‬ ‫הנדסה‪ ,‬אומנות‪ ,‬ארכיטקטורה קרימינולוגיה‪ ,‬בריאות הציבור ועוד‪ ,‬וחלק אחר מקיף‬

‫מגוון תחומים רב יותר‪ .‬בין מאגרי המידע הרלוונטיים ביותר למדעי החברה והחינוך‬ ‫אפשר למנות את ‪ Psychnet (APA), ERIC, ProQuest Web of Science,‬ועוד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אפשר להסתייע ב‪ google scholar -‬הנגיש לציבור יותר‬ ‫מאשר מאגרי מידע אחרים הדורשים מנוי‪ ,‬ונראה שיש לו כיום כיסוי רחב ומספק‪,‬‬ ‫והוא מנגיש את המאמרים עצמם‪ ,‬ככל שהם פתוחים לציבור‪ ,‬באופן קל ונוח‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬בניגוד למספר ניכר מעמיתיי‪ ,‬אני משתמש בכלי זה באופן מוגבל למדי ובעיקר‬ ‫כשאני מנסה להגיע לקובץ של המאמר המקורי (‪ )PDF‬שאליו אין לי גישה דרך‬ ‫מאגרי המידע האחרים‪ .‬לדעתי למאגרי המחקר האחרים שאציג להלן‪ ,‬יש יתרונות‬ ‫על פני ‪ google scholar‬בכלים שהם מעמידים לרשות החוקר לאיתור מאמרים‬ ‫באמצעות מספר מילות מפתח‪ ,‬חיפוש במקומות מוגדרים במאמר (למשל‪ ,‬בכותרת‬ ‫או בתקציר)‪ ,‬קביעת כללים לסדר הצגת התוצאות‪ ,‬קישורים למאמרים רלוונטיים‬ ‫אחרים‪ ,‬חיבור לתוכנות ביבליוגרפיות (שאציג בהמשך)‪ ,‬וככל שהצלחתי לזהות‪ ,‬הם‬ ‫גם שלמים יותר בכיסוי המאמרים המדעיים בתחומים שבהם יש לי עניין‪.‬‬ ‫בתחומי המחקר שבהם אני עוסק‪ ,‬אני עושה שימוש יום יומי במאגר ‪Web of‬‬ ‫‪ Science‬לחיפוש מאמרים משום שאני חושב שהוא מקיף מגוון רחב יותר של‬ ‫נושאים‪ .‬כשאני מבקש להקיף גם ספרים ופרקים בספרים אני עושה שימוש תכוף ב‪-‬‬ ‫‪( Psychnet‬מאגר המידע של הארגון הפסיכולוגי האמריקאי – ‪ .(APA‬בדרך כלל‬ ‫איני מוצא יתרון בשימוש ביותר ממאגר אחד לחיפוש מאמרים‪ ,‬אך חלק מעמיתיי‬ ‫מעדיפים לסרוק יותר ממאגר אחד‪ .‬אציין שבסקירות ספרות שיטתיות‪ ,‬שאותן נתאר‬ ‫בפרק אחר‪ ,‬מקובל לסקור מספר מאגרי מידע‪ ,‬כדי להבטיח שאף מקור רלוונטי לא‬ ‫יחמוק מהחוקר‪.‬‬ ‫כל אחד ממאגרי מידע אלה מאפשר חיפוש מתוחכם ומורכב באמצעות מילות‬ ‫מפתח‪ .‬לעיתים יש טעם לבחון את אוצר המילים המובנה של מאגר המידע‬ ‫(‪ ,)thesaurus‬כדי למצוא שם מילות מפתח מרכזיות שניתן להשתמש בהן בחיפוש‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬נדגיש את החשיבות של זיהוי מילות המפתח הרלוונטיות באנגלית‪.‬‬ ‫למאגרים אלו ממשק המאפשר חיפוש של מילות מפתח במקומות שונים במאמר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬במאגר ‪ Web of Science‬ניתן לחפש דרך ‪ topic‬או דרך ‪( title‬כלומר מילת‬ ‫המפתח מופיעה בכותרת)‪ .‬בתחילת הדרך‪ ,‬אני מחפש בדרך כלל מילות מפתח בכל‬ ‫חלקי המאמר (שדה חיפוש של '‪ .)'topic‬התוצאה המתקבלת מחיפוש כזה היא בדרך‬ ‫כלל מספר רב מאוד של מקורות‪ ,‬משום שהביטויים שחיפשתי מופיעים במקומות‬ ‫שונים במאמר‪ ,‬ולעיתים קרובות אין להם קשר ישיר לנושא שמעניין אותי‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫התחלה זו מאפשרת לי לרפרף בכותרות המאמרים‪ ,‬ולעיין במספר קטן של תקצירים‪,‬‬ ‫כדי למפות את השטח ולראות מה צפוי לי‪ .‬בהמשך‪ ,‬אני עשוי לעבור לחיפוש ב‪title -‬‬ ‫‪ ,‬או ב‪ ,abstract -‬וכן לשימוש מתוחכם יותר במילות חיפוש‪.‬‬ ‫נדגים את התהליך באמצעות חיפוש במאגר המידע ‪ Web of Science‬את‬ ‫המושגים הקשורים לאלימות במערכת החינוך‪ .‬מהיכרותי את התחום‪ ,‬אני יודע‬ ‫שמילת מפתח מרכזית באנגלית היא ‪ .bullying‬החיפוש של מילת מפתח זו ב ‪topic‬‬ ‫העלתה ביום שבו ערכתי את החיפוש (סביר שהמספר עלה מאז) ‪ 9,915‬מאמרים‬ ‫שהכילו את המילה הזו‪ .‬הגבלת הטווח לשנים ‪ 2018 – 2005‬הוריד את המספר ל‪-‬‬ ‫‪ ,8,664‬וחיפוש ב‪ title-‬הביא את מספר המאמרים ל ‪ .4,762 -‬בשלב זה אני מעיין‬

‫עיון ראשוני בתוצאות שהתקבלו כדי לראות אם החיפוש מעלה באופן שיטתי נושאים‬ ‫שאין לי בהם עניין‪ .‬בעקבות עיון זה אני מתחיל בתהליך של מיקוד וסינון‪ .‬תהליך זה‬ ‫כולל ביטויי חיפוש מורכבים יותר‪ ,‬שמנסים להבטיח שאגיע למרב המקורות‬ ‫הרלוונטיים לי‪ ,‬מבלי שאוצף במקורות שאיני רוצה לכלול בסקירה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מכיוון‬ ‫שראיתי בסקירה הראשונית שיש ספרות ענפה העוסקת בבריונות במקומות עבודה‪,‬‬ ‫שבה אין לי עניין‪ ,‬אני מבקש לא להעלות מקורות אלו בחכתי‪\"school violence\" :‬‬ ‫‪ .and bullying and not workplace‬כלומר‪ ,‬מיקדתי את החיפוש באלימות בבית‬ ‫הספר ובבריונות‪ ,‬ולא בבריונות במקום העבודה‪.‬‬ ‫כשאני מאתר מקור (בדרך כלל מאמר) שנראה בעיניי מתאים לסקירה שאני‬ ‫רוצה לערוך והוא חשוב במיוחד‪ ,‬אני נוהג לעיין במאמרים ובמקורות האחרים שציטט‬ ‫המאמר שמצאתי‪ ,‬כדי 'ללכת אחורה' למקורות מוקדמים יותר‪ .‬מאגר המידע ‪Web‬‬ ‫‪ ,of Science‬מגדיל לעשות ומראה כמה מאמרים ציטטו את המאמר שנמצא‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הוא מאפשר לחוקר 'ללכת קדימה' בזמן ולבדוק מי ציטט לאחרונה את המקור הזה‪.‬‬ ‫כך החוקר יכול להבטיח לעצמו שהוא מודע להתפתחויות המעודכנות ביותר בתחום‬ ‫שבו הוא עוסק‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2018‬התפרסם מאמרה של ארסניאו (‪)Arseneault, 2018‬‬ ‫הסוקר את הספרות הענפה העוסקת בהשלכות ארוכות הטווח של קורבנות לאלימות‬ ‫בבית הספר בשנות הילדות‪ .‬מקריאת המאמר למדתי על מחקר חשוב שלא הכרתי‪,‬‬ ‫שהחל במעקב אחר ילדים בגיל צעיר והמשיך לעקוב אחריהם במשך שנים ארוכות‬ ‫)‪ .)Power, & Elliott, 2006‬יש לי עניין רב בשיטת המחקר של מעקב לאורך זמן‬ ‫אחר ההשלכות של מעורבות באלימות בבית הספר (ברוב המחקרים נשאלים‬ ‫המשתתפים על זיכרונותיהם מהעבר)‪ ,‬ורציתי ללמוד עוד על שיטה זו וכן לעמוד על‬ ‫החידושים מאז שהתפרסם בשנת ‪ .2006‬לצד המידע על מאמר זה ב ‪Web of‬‬ ‫‪ ,Science‬הופיע – ‪ .Times Cited: 486‬כלומר‪ ,‬לא רק אני מצאתי עניין במאמר זה‪,‬‬ ‫ומאז שפורסם בשנת ‪ 2006‬הוא צוטט על ידי מספר רב מאוד של מאמרים‪ .‬לחיצה‬ ‫על הקישור פורסת בפני את מאות המאמרים שציטטו את המאמר המקורי‪ .‬כעת אני‬ ‫יכול להמשיך ולמקד את החיפוש שלי במה שמעניין אותי מתוך מאמרים אלו‪ .‬וכך‬ ‫ממשיך הניגון‪.‬‬ ‫סקירות ספרות וסקירות ספרות שיטתיות‬ ‫בסקירות הספרות המהוות תשתית להצעת מחקר יש להקדיש תשומת לב‬ ‫מיוחדת ולחפש באופן ממוקד סקירות ספרות )‪ (literature review‬וסקירות ספרות‬ ‫שיטתיות (‪( )systematic review‬על ההבדלים ביניהן ניתן ללמוד בפרק ‪ .)15‬ניתן‬ ‫למצוא סקירות אלו בחיפוש הרגיל‪ ,‬על ידי שילוב הביטוי \" ‪\"(literature or‬‬ ‫‪ systematic) and review‬בתהליך החיפוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לבחון כתבי עת הנוהגים‬ ‫לפרסם באופן קבוע סקירות ספרות כגון ‪Psychological Bulletin, Review of‬‬ ‫)‪ .Educational Research (RER‬ניתן למצוא גם סקירות ספרות רבות באתר‬ ‫המאגד סקירות שנתיות במגוון נושאים ‪ ,https://www.annualreviews.org/‬כמו כן‬

‫אפשר למצוא סקירות ספרות שיטתיות רבות באתר של ‪Campbell Collaboration‬‬ ‫)‪.(https://campbellcollaboration.org/‬‬ ‫מידע סטטיסטי‬ ‫לעיתים קרובות אני מבקש לכלול בסקירות מידע‪ ,‬ובעיקר מידע סטטיסטי‪ ,‬על‬ ‫תופעות ובעיות חברתיות‪ ,‬שאינו מופיע בדרך כלל במאמרים‪ .‬מידע זה אני מחפש‬ ‫במאגרי מידע ייעודיים כגון זה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל‬ ‫)‪ ,)http://www.cbs.gov.il/reader‬המרכזים לבקרת מחלות בארצות הברית‬ ‫( ‪Centers for Disease Control and Prevention – CDC‬‬ ‫‪ ,)https://www.cdc.gov/‬ארגון הבריאות העולמי ( ‪World Health‬‬ ‫‪ )Organization- WHO, http://www.who.int/‬והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח‬ ‫כלכלי ( ‪OECD - Organization for Economic Co-operation and‬‬ ‫‪ . )Development http://www.oecd.org/‬סביר שחוקרים בתחומי ידע שונים יזהו‬ ‫מאגרי מידע הרלוונטיים להם כגון מאגרי מידע על פסיקות של בית המשפט‬ ‫הרלוונטיים לחוקרים בתחום המשפט‪.‬‬ ‫מידע על ישראל‬ ‫לעיתים אני מגלה שבסקירה שערכתי חסרים מקורות על הנעשה בישראל‪ .‬אני‬ ‫אומנם מעיין בכתבי עת בעברית‪ ,‬אך איני בטוח שאני מקיף את כל מה שיש בספרות‬ ‫העוסקת בישראל‪ .‬לעיתים אני מכניס למשפטי החיפוש שלי במכוון את המילה ‪Israel‬‬ ‫כדי להבטיח שלא אחמיץ מחקר שפורסם בחו\"ל על ידי עמית מישראל‪ .‬אני גם‬ ‫מחפש לעיתים קרובות באתרים בישראל הקרובים לתחומי העניין שלי כדי להגיע‬ ‫למקורות העוסקים בישראל‪ .‬בין השאר אני מעיין באתר של מרכז טאוב‬ ‫(‪ )http://taubcenter.org.il/he/‬הנוהג לערוך סקירות שנתיות מקיפות‪ ,‬ומרכז‬ ‫המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מ‪.‬מ‪.‬מ‬ ‫(‪ )http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/Pages/default.aspx‬שהוא‬ ‫מקור לסקירות מעניינות בנושאים חברתיים רבים‪ .‬אני משוכנע שיש עוד אתרים‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬וחוקרים בתחומי דעת שונים ימצאו אתרים אמינים בישראל ובעולם שיוכלו‬ ‫לתרום לסקירה שלהם‪.‬‬ ‫איתור כלי מדידה‬ ‫איתור כלי מדידה הוא אתגר מרכזי העומד בפני תלמידים וחוקרים‪ ,‬ומשום כך‬ ‫ראוי להתייחסות מיוחדת‪ .‬יש מספר אפשרויות לאיתור של כלי מחקר‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫מקור חשוב לאיתור כלי מחקר בפסיכולוגיה הוא‪Tests & Measures :‬‬ ‫)‪ (PsycTests‬שהוא חלק מהמאגר של ‪ .APA-PsycNET‬בחלק מהפריטים ניתן‬ ‫קישור ישיר לכלי המחקר הנגיש לחוקרים‪ .‬בתחום החינוך ניתן לערוך חיפוש במאגר‬ ‫‪(https://eric.ed.gov/) ERIC‬המאפשר חיפוש של כלי מחקר בנושאים שונים‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬הנגישות לכלי המחקר קלה יחסית וניתן להגיע אליהם באמצעות מאגרי‬ ‫המידע או חיפוש באינטרנט‪ .‬אולם‪ ,‬לעיתים מזומנות הניסיון לאתר את כלי המחקר‬ ‫המתאימים עלול להתברר כקשה מהצפוי‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬חוקרים מציינים במאמר‬

‫שלהם את שם הכלי אך אינם מציגים אותו‪ .‬חיפושים אחר הכלי עלולים להעלות‬ ‫שחוקרים רבים מצטטים את שם הכלי‪ ,‬אך אינם מצרפים את הכלי כנספח למאמר‪.‬‬ ‫בחלק מהמקרים ניתן למצוא את הכלי המקורי בספרים המאגדים שורה ארוכה‬ ‫של כלים בתחום מסוים‪ .‬חלק מספרים אלו מעודכנים פחות וחלקם יותר‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫קורקורן ופישר חיברו שורה של ספרים עבי כרס המכילים שאלונים ומדדים במספר‬ ‫ענפי מחקר בתחומי העבודה הסוציאלית והטיפול הפסיכולוגי & ‪(Corcoran‬‬ ‫)‪ .Fisher, 2013‬כך למשל‪ ,‬בכרך הראשון בסדרת הספרים שכתבו‪ ,‬הם מביאים‬ ‫עשרות כלי מדידה והערכה למחקר ולפרקטיקה בתחומים הנוגעים לזוגות‪ ,‬למשפחות‬ ‫ולילדים‪ ,‬והכרך השני מאגד כלים רבים המתאימים למדידה של תחומים שונים‬ ‫הרלוונטיים למבוגרים‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות (ופחות מעודכנות) הן מקבץ של ‪ 249‬כלים למדידת היבטים‬ ‫שונים של חוויות הקשורות לעולם העבודה (‪ ,)Cook, 1981‬ספר המכיל עשרות כלי‬ ‫מחקר בתחום של נישואין וטיפול משפחתי )‪,)Sherman & Fredman, 2013‬‬ ‫וסדרת ספרים על כלים המודדים עמדות בתחומים אישיות‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‬ ‫ועמדות הקשורות למדע המדינה (‪.)Robinson, Shaver, & Wrightsman, 2013‬‬ ‫ספריות רבות ריכזו רשימות של ספרי יען (‪ )reference books‬המאגדים כלי מחקר‬ ‫(לדוגמה‪,‬‬ ‫‪.)https://library.csustan.edu/guides/topics/REF57.Testsscales.pdf‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬קשה למצוא את הכלי המקורי שאפשר לעשות בו שימוש במחקר‪ .‬דרך‬ ‫אחת שלעיתים תכופות עולה יפה‪ ,‬היא לכתוב מכתב אישי למחבר הכלי‪ ,‬לתאר את‬ ‫המחקר המתוכנן‪ ,‬ולהדגיש כי הכלי שהוא יצר הוא הכלי המתאים ביותר למחקר‬ ‫שאנו עורכים‪ .‬בעבר‪ ,‬זכיתי (וגם כמה מתלמידיי) להיענות יפה‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך שלא ניתן לאתר את הכלי באינטרנט עשויה להיות שמחבר‬ ‫הכלי מעדיף להשקיע מאמצים רבים בשיפור הכלי ובעדכונו‪ ,‬והוא מצפה לקבל‬ ‫תשלום על מאמציו‪ .‬ישנן חברות המתמחות במכירת הרשאות לשימוש בכלי מחקר‬ ‫שעליהם יש זכויות יוצרים‪ .‬מניסיוני‪ ,‬לא מעט תלמידים מתעלמים מדרישות אלו‬ ‫ומשתמשים בכלי מחקר‪ ,‬גם מבלי לקבל רשות מפורשת מבעלי זכויות יוצרים‪ .‬יש‬

‫להתנהגות זו היבטים אתיים‪ ,‬ואם הכוונה היא לפרסם מאמר בירחון מקצועי הרי‬ ‫שלשימוש בכלי ללא רשות עלולות להיות השלכות חוקיות או כספיות‪.‬‬ ‫עקב הקשיים הרבים הכרוכים בגישה לכלי מחקר בעברית‪ ,‬מספר מוסדות נטלו‬ ‫על עצמם להנגיש‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬כלי מחקר בעברית‪ .‬להלן מספר דוגמאות‬ ‫מרכזיות‪:‬‬ ‫מרכז המחקר הבין‪-‬מכללתי‪ ,‬מכון מופ\"ת‬ ‫‪http://library.macam.ac.il/research/‬‬ ‫מנגיש מאגר מידע הכולל‪\" :‬שאלונים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬תצפיות ומחוונים מתוך מאמרים‪,‬‬ ‫דו״חות מחקר ומדיסרטציות בחינוך‪ .‬המאגר מכיל תיאור מפורט של כל אחד מכלי‬ ‫המחקר‪)http://new.mofet.macam.ac.il/infocenter/researchtools/( \".‬‬ ‫מכון סאלד‬ ‫( ‪http://www.info2011.szold.org.il/Screens/WebScreens/STSearc‬‬ ‫‪)h.aspx‬‬ ‫המכון מנגיש מאגר מידע על פרסומים במדעי החברה והחינוך הכולל‪:‬‬ ‫\"מידע ביבליוגרפי ותקצירים של עשרות אלפי פרסומים ומחקרים‬ ‫העוסקים בחינוך ובמדעי החברה‪ ,‬שנכתבו בידי חוקרים ישראלים ופורסמו‬ ‫בארץ ובחו\"ל‪ .‬זהו המאגר היחיד בארץ שבו לכל פריט תיאור ביבליוגרפי‬ ‫מלא ותקציר בעברית‪ .‬במאגר נאסף מידע על ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬דוחות‬ ‫מחקר ועבודות לתואר שני ולתואר שלישי בעברית ובאנגלית בתחומים‪:‬‬ ‫חינוך‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬רווחה‪ ,‬לימודי עבודה‪ ,‬דמוגרפיה‪,‬‬ ‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מינהל ומדע המדינה‪\".‬‬ ‫וכן מאגר מידע של כלי מחקר הכולל‪:‬‬ ‫\"מידע על כלי מחקר ששימשו מחקרים שנערכו בארץ בתחומי החינוך‬ ‫והחברה‪ .‬נכללים בו כלים‪ ,‬כמו שאלונים מבחנים וסולמות‪ .‬בתיאור של כל‬

‫כלי במאגר מפורטים בין השאר תנאי העברת הכלי ונתונים על תוקף‬ ‫ומהימנות‪ ,‬כפי שהופיעו במחקרים ובאחריות המחברים‪\".‬‬ ‫ספריות אוניברסיטאיות בישראל נוהגות גם להנגיש כלי מחקר בעברית שבהם‬ ‫עשו שימוש תלמידים בעבודות מוסמך ודוקטורט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הספרייה באוניברסיטת‬ ‫בר אילן מנגישה‪:‬‬ ‫\"קבצי אקסל‪ ,‬קטלוגים ומאגרי מידע מקוונים לאיתור שאלונים וכלי מחקר‪,‬‬ ‫שנעשה בהם שימוש בעבודות מ\"א‪ ,‬בעבודות דוקטור או במאמרים מחקריים‬ ‫בישראל ובחו\"ל‪ .‬הקבצים והמאגרים המקוונים מתעדכנים בקביעות‪\".‬‬ ‫במסגרת זו נכללים מספר מאגרים‪:‬‬ ‫קובץ השאלונים וכלי המחקר של המחלקה לפסיכולוגיה (עבודות מוסמך‬ ‫ועבודות דוקטור של השנים האחרונות)‬ ‫(‪)http://psychology.biu.ac.il/node/1181‬‬ ‫קובץ השאלונים וכלי המחקר של המחלקה לחינוך (עבודות מוסמך‬ ‫ועבודות דוקטור של השנים האחרונות)‬ ‫‪http://education.biu.ac.il/node/1112‬‬ ‫מאגרים דומים קיימים במוסדות אקדמיים אחרים‪ .‬משום הצורך הרב של‬ ‫תלמידים וחוקרים לאתר כלי מחקר בתחומם‪ ,‬ברוב רובן של הספריות במוסדות‬ ‫האקדמיים יש אנשי צוות שהתמחו בנושא והם מעניקים הדרכה למי שמבקשים‬ ‫להגיע לכלי מחקר רלוונטיים‪.‬‬ ‫אמצעי חיפוש נוספים‬ ‫בנוסף לכלים שיטתיים אלו שבהם אני עושה שימוש רב‪ ,‬אני נוקט גם באמצעים‬ ‫שיטתיים פחות‪ ,‬בעיקר כשאני נכנס לתחום מחקר חדש‪ .‬כך למשל‪ ,‬אני סוקר את‬ ‫תוכן העניינים של כתבי עת מדעיים שהופיעו בתחום הרלוונטי בשנה‪-‬שנתיים‬ ‫האחרונות‪ .‬העיון מציג לי מה הם סוגי המחקרים שנערכים בתחום וכך עולים בי לא‬ ‫פעם רעיונות מעניינים למחקר‪ .‬בשלב זה אני קורא מאמר רלוונטי ומנסה ללמוד אותו‬ ‫לעומקו‪ ,‬כדי לראות אם הוא מסייע לי להגיע למקום פורה מבחינה מחקרית ועיונית‪.‬‬ ‫מצאתי שלעיתים קריאה של מאמר שכלל אינו קשור לנושאי העניין שלי‪ ,‬והגעתי אליו‬ ‫באקראי‪ ,‬מעורר אסוציאציות ורעיונות ותורם להמשך החשיבה‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים‪ ,‬בעיקר בשלבים הראשונים של תהליך ההיכרות עם תחום‬ ‫חדש‪ ,‬אני ממליץ לבחון גם קטלוגים בספרייה‪ .‬בעבר נהגתי לזהות מספרי דיואי‬ ‫(מספר קטלוגי הממיין ספרים לפי נושאים) של נושאים שהיו קרובים לליבי‪ ,‬הייתי‬ ‫סוקר את מדפי הספרים הרלוונטיים‪ ,‬מעיין בכותרות ומדפדף בספרים‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות אני משתמש לצערי במחשב בלבד ואני מגיע רק לעיתים נדירות לספריה‪,‬‬ ‫אך אני בטוח שגם היום ניתן ללמוד הרבה מסיורים רגליים בספרייה שבהם אפשר‬ ‫לגעת בספרים (מנייר!)‪.‬‬ ‫‪^^##341‬אמצעים לתיעוד המקורות הביבליוגרפיים‬ ‫בעת הכנת הסקירה צוברים החוקרים מספר רב של פריטים הרלוונטיים לחלקים‬ ‫השונים של הסקירה‪ .‬לעיתים קרובות תיעוד החומרים שנאספו אינו משימה קלה‪.‬‬

‫מניסיוני אני יודע‪ ,‬שאל לי להישען על זכרוני‪ .‬לעיתים קרובות הייתי בטוח שאני זוכר‬ ‫את המקורות הרלוונטיים‪ ,‬את המקור שממנו שלפתי אותם‪ ,‬את הסיבה שרציתי‬ ‫לכלול אותם בסקירה‪ ,‬ואת הדרך שבה התכוונתי לשלב אותם בכתיבה‪ .‬לצערי‪ ,‬אני‬ ‫מגלה שוב ושוב‪ ,‬את התסכול הנובע מכך שיש בידי ציטוט שאיני יכול לקשור למקור‬ ‫ביבליוגרפי‪ ,‬או שאיני מצליח לאתר ולשחזר רעיון שהיה לי באשר לקשר בין מספר‬ ‫מאמרים‪.‬‬ ‫תוכנות המנהלות את המאגר הביבליוגרפי האישי יכולות לתרום רבות לתהליך‬ ‫עבודה שיטתי ולהקטנת הפער שבין הגעה למקורות בספרות ובין תיעודם ושילובם‬ ‫בסקירה‪ .‬תוכנות כגון ‪ Mendeley‬החינמית‬ ‫(‪ ) https://www.mendeley.com/download-desktop/#downloading‬ותוכנות‬ ‫אחרות כגון )‪ Endnote (https://endnote.com/‬ו‪ ,Refworks -‬שלה אתר המוקדש‬ ‫למשתמשים בישראל (‪ ,)https://www.refworks.com/il/‬יש מספר יתרונות‬ ‫המצדיקים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את ההשקעה הראשונית הנדרשת כדי ללמוד לתפעל אותם‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניתן ליצור מאגר של ציטוטים ביבליוגרפים‪ .‬במאגר זה ניתן לכלול מילות‬ ‫מפתח‪ ,‬תקצירים‪ ,‬והערות נוספות‪ .‬ניתן לחפש במאגר זה ולהכין רשימות‬ ‫בהתאם למילות מפתח (למשל‪ ,‬כל הציטוטים השייכים לתחום תוכן מסוים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתן לשלב את הציטוטים בקובצי וורד שבהם נכתבים ההצעות ודוחות‬ ‫המחקר (כיום נראה שלעיתים השילוב הזה בעייתי בעברית)‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניתן להפיק רשימה ביבליוגרפית מסכמת בסגנונות שונים‪ ,‬מבלי צורך לשנות‬ ‫דבר בדרך שבה נשמרים הפריטים‪ .‬חוקרים המבקשים להכין רשימה‬ ‫המתאימה לכללי הציטוט של ‪ APA‬יכולים להכין רשימה כזו ובמהלך העבודה‬ ‫לשנות את הדרישה ולהפיק רשימה המתאימה לכללים של ירחוני רפואה‬ ‫ובריאות הציבור באמצעות תפריט פשוט וקל‪ ,‬ללא צורך בכתיבה כלשהי‪.‬‬ ‫‪ .4‬באמצעות התוכנה אפשר לחפש במאגרי המידע הביבליוגרפיים‪ ,‬ולהוריד‬ ‫תקצירים ומאמרים ישרות למחשב האישי (בכל המקרים שבהם יש לחוקר‬ ‫אישור לכך)‪ ,‬תוך כדי תיעוד במאגר האישי‪.‬‬ ‫תוכנות אלו מחייבות עקומת למידה מסוימת‪ .‬בתחילת התהליך נראה כי‬ ‫ההשקעה לא פרופורציונית לתוצר‪ .‬אך לאחר תרגול אפשר להפיק תועלת רבה‬ ‫מהשימוש בתוכנה‪ ,‬גם אם מדובר בעבודת מוסמך או בדוקטורט‪ .‬לחוקרים העורכים‬ ‫במשך שנים מספר רב של מחקרים‪ ,‬אין תחליף למאגרי המידע הביבליוגרפי‬ ‫המצטברים עם הזמן‪.‬‬ ‫כיום יש לרוב המוסדות האקדמיים הרשאה להגיע לירחון במתכונתו‬ ‫האלקטרונית – ‪ .full text pdf‬מומלץ לעשות שימוש רב במקור זה‪ .‬אני נוהג להוריד‬ ‫למחשב האישי שלי את הקובץ של המאמר ומקפיד לתת לו שם שירמוז על המאמר‪,‬‬ ‫כגון שם המחבר והשנה‪ ,‬ופעמים רבות אני נוהג לתת לו כותרת המאפשרת לי לזהות‬ ‫את התוכן שבו מצאתי עניין (\"‪\"the rational for ,\"a public health approach‬‬

‫\"‪ .)\"an example from Turkey\" ,prevention‬בדרך זו אני מקל על העבודה‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫כדי להקל את תהליך היצירה של סקירת הספרות‪ ,‬אני גם נוהג לפתוח קובץ‬ ‫מלווה במעבד התמלילים (‪ ,)Word file‬ולהעביר אליו קטעים מתוך קובצי ‪ PDF‬של‬ ‫המאמרים שאני קורא‪ .‬השימוש בטכניקות הפשוטות של 'העתק – הדבק'‪ ,‬מאפשר לי‬ ‫לשלוף קטעי מפתח וציטוטים מהמאמרים שבהם יש לי עניין‪ ,‬לסמן בצבע משפטים‬ ‫בעלי חשיבות מיוחדת וכן להוסיף הערות המאפשרות לי לנהל דו‪-‬שיח עם חומר‬ ‫הקריאה‪ .‬אני מעיר לעצמי אם אני מסכים‪ ,‬מה בדברים שנכתבו מתקשר עם מאמרים‬ ‫אחרים‪ ,‬מה המיוחד בקטע הזה וחשוב לסקירה ועוד‪.‬‬ ‫בתהליך זה אני משתדל מאוד לוודא שכל העתקה מתוך מאמר תלווה בציטוט‬ ‫מתאים של המקור‪ ,‬כדי לא להיקלע למצב שאיני יודע מהיכן לקוח קטע שאני מבקש‬ ‫לעשות בו שימוש‪ .‬חשוב מאוד להימנע מהעתקה לא מבוקרת של קטעים ממאמרים‬ ‫ושילובם במאמר שאני כותב‪ .‬חיוני לצטט את המקור ולתת את האשראי המתאים‬ ‫לכל מאמר שממנו למדנו‪.‬‬ ‫‪^^##342‬ציטוט מקורות מדעיים‬ ‫כאמור‪ ,‬כללי הכתיבה האקדמית מחייבים ציון מדויק של המקור הביבליוגרפי‬ ‫שבו עשינו שימוש‪ ,‬ויש לצטט כהלכה‪ .‬לא די להביא דברים בשם אומרם‪ ,‬אלא יש‬ ‫לעשות זאת על פי כללים נוקשים‪ .‬לכל תחום מדעי יש כללים מחייבים באשר לדרך‬ ‫הציטוט‪ .‬קשה לפעמים להבין את ההיגיון בדרך הציטוט הנדרשת ואת הסיבה שדרכי‬ ‫הציטוט הנדרשות על ידי גורמים שונים נבדלות זו מזו‪ .‬מניסיוני כקורא עבודות של‬ ‫תלמידים ושופט של עבודות אקדמיות‪ ,‬טעויות בדרך שבה מופיעים ציטוטים‬ ‫ביבליוגרפיים פוגמות במידה משמעותית בהערכה‪ ,‬גם כאשר לטעויות אין משמעות‬ ‫תוכנית כלשהי‪ .‬שימוש לא נכון בכללי הציטוט מרמז על חוסר ידע ובוסריות‪ ,‬וגרוע‬ ‫מכך – על רשלנות‪ .‬הקורא שואל את עצמו ‪ -‬האם ייתכן שהרשלנות הזו מרמזת על‬ ‫חוסר רצינות של הסקירה? וכך‪ ,‬גם חוקרים כמוני‪ ,‬המכלים את ימיהם בהתמודדות‬

‫עם התוכן ולא הצורה‪ ,‬חייבים לעשות מאמץ רב ולוודא שוב ושוב שהציטוטים נכתבים‬ ‫באופן נכון‪ ,‬הן בגוף הסקירה והן ברשימת המקורות המופיעה בסוף העבודה‪.‬‬ ‫הלוח הבא נותן דוגמה לציטוט של מקורות ביבליוגרפיים בשיטת ה ‪ .APA‬הלוח‬ ‫אינו מציג את כל האפשרויות‪ ,‬אלא נועד להדגים את הדרכים שבהן כללי הציטוט‬ ‫מטפלים במקורות הביבליוגרפים השכיחים ביותר‪.‬‬ ‫לוח ‪3.2‬‬ ‫הדגמה של כללי ציטוט לפי ‪APA‬‬

‫בגוף הטקסט‬ ‫קלמן (‪ )Kalman, 2015‬טוען שעובדים‬ ‫שם המחבר חייב להופיע בתעתיק‬ ‫חדשים בבנקים מתעלמים מחריגות‬ ‫לעברית והמקור מצוטט בסוגריים‬ ‫אתיות שבהן הם נתקלים במהלך‬ ‫תקופת החניכות שלהם‬ ‫(שם משפחה‪ ,‬שנת פרסום)‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כהן ועמיתיו ( ‪Cohen,‬‬ ‫כשיש מספר מחברים והם מופיעים‬ ‫‪ ( Levy, & Shimon, 2017‬מציגים‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬כל המחברים‬ ‫ממצאי מחקר המטילים ספק בקביעה זו‪.‬‬ ‫מופיעים (שם א'‪ ,‬שם ב'‪ & ,‬שם ג'‪,‬‬ ‫שנת פרסום)‪ .‬אם יש מספר מקורות‬ ‫בסוגריים‪ ,‬יש להציג אותם לפי סדר‬ ‫האלף בית באנגלית‪.‬‬ ‫‪ ....‬בין השאר מראה מחקרם של כהן‬ ‫כשמקור המכיל מספר מחברים‬ ‫ועמיתיו שהדיווח מתבצע בדרכים לא‬ ‫מופיע בהמשך‪ ,‬לאחר שכבר צוטט‬ ‫פורמאליות שאינן חושפות את העובדים‬ ‫עם כל שמות המחברים‪ ,‬הוא מופיע‬ ‫בקיצור (שם מחבר ראשון ‪et al,‬‬ ‫לסנקציות (‪)Cohen et al,. 2017‬‬ ‫שנת פרסום)‪.‬‬ ‫ממצאים דומים התקבלו על ידי דניאלי‬ ‫יוצא מהכלל‪ ,‬אם מספר המחברים‬ ‫עולה על שישה‪ ,‬הציטוט מופיע באופן ועמיתיה (‪,)Danieli et al., 2018‬‬ ‫מקוצר כבר בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫וכן במחקר של אברהמי ( ‪Avrami in‬‬ ‫אם מחבר הסקירה לא קרא את‬ ‫המקור (אברהמי) אלא בתוך עבודה ‪.)Davidson, 2018‬‬ ‫אחרת (של דוידסון)‪ ,‬עליו לציין הן את‬ ‫שם המחבר המקורי והן את המקור‬ ‫שממנו דלה את המידע‪.‬‬ ‫אם מצטטים מספר משפטים ממקור מעניינת במיוחד ההבחנה שעשתה נבט‬ ‫(‪ (2015‬בין שחיתות אישית לשחיתות‬ ‫בספרות‪ ,‬יש להציג את הציטוט‬ ‫המלא ואת מספר העמוד שבו הופיע ציבורית‪:‬‬ ‫\"שחיתות אישית נוגעת להשגת טובות‬ ‫הציטוט‪ .‬יש להקפיד על ציטוט מדויק‪,‬‬ ‫הנאה פרטיות בלבד‪ ,‬ללא ניסיון להציג‬ ‫ואם חלק מהציטוט המקורי מושמט‪,‬‬ ‫את ההתנהגות המושחתת כחלק ממילוי‬ ‫יש לציין זאת באמצעות ‪...‬‬ ‫אם הציטוט ארוך מארבעים מילים יש תפקיד נאמן‪ ...‬לעומת זאת‪ ,‬שחיתות‬ ‫להציגו ללא מירכאות ובפסקה מוזחת ציבורית נעשית כחלק ממילוי תפקיד‬ ‫ציבורי ומוצגת כהתנהגות לגיטימית שלה‬ ‫(‪)indented‬‬ ‫מטרות למען הציבור (עמ' ‪\" .(7‬‬ ‫(למען הקוראים המתעניינים‬ ‫בשחיתות נעיר כי המדובר בציטוט‬ ‫ממקור שאינו קיים)‪.‬‬

‫ציטוט בסוף העבודה‪ ,‬ברשימת‬ ‫המקורות (‪ -)references‬המקורות‬ ‫מוצגים בסדר האלף בית של שם‬ ‫המשפחה של המחבר הראשון‪.‬‬ ‫‪Ryff, C. D., & Singer, B. H. (2008).‬‬ ‫ציטוט מאמר‪:‬‬ ‫‪Know thyself and become what‬‬ ‫א‪ .‬שמות המחברים‪ ,‬שם משפחה‬ ‫‪you are: A eudaimonic approach‬‬ ‫ולאחריו אות ראשונה של שם פרטי‬ ‫‪to psychological well being.‬‬ ‫(ואם יש‪ ,‬גם אות ראשונה של שם‬ ‫‪Journal of Happiness Studies, 9,‬‬ ‫‪13 – 39. DOI 10.1007/s10902-‬‬ ‫אמצעי)‪.‬‬ ‫‪006-9019-0‬‬ ‫ב‪( .‬שנת פרסום)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כותרת המאמר – רק האות‬ ‫הראשונה היא אות רישית‪ ,‬גדולה )‬ ‫‪ .)Capital letter‬כל השאר לא‪,‬‬ ‫מלבד אחרי נקודתיים ( ‪ ,) :‬כמו‬ ‫בדוגמה הנוכחית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שם כתב העת‪ -‬בכתב נטוי‬ ‫(‪ ,)italic‬כל מילה מופיעה באות‬ ‫רישית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכרך בכתב העת‪ -‬כתב נטוי‬ ‫(‪ .)Italic‬במקרה (הנדיר) שבו‬ ‫המספור בכתב העת מתחיל מחדש‬ ‫בכל גיליון‪ ,‬יש לציין את מספר הגיליון‬ ‫בסוגריים – )‪ 9(3‬בכתב רגיל‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מספרי העמודים בכתב רגיל וללא‬ ‫קיצורים‪ ,‬למשל יש לכתוב ‪– 129.‬‬ ‫‪( 126‬ולא‪.)126-9. ,‬‬ ‫ז‪ doi .‬קוד מזהה של המאמר‪ ,‬כפי‬ ‫שמופיע בכתב העת ובמאגר המידע‪.‬‬

‫‪Durlak, J. A., Domitrovich, C. E.,‬‬ ‫ספר‬ ‫‪Weissberg, R. P., & Gullotta, T. P.‬‬ ‫א‪ .‬שמות המחברים‪ ,‬כמו במאמר‪.‬‬ ‫‪(Eds.) (2015). Handbook of social‬‬ ‫‪and emotional learning: Research‬‬ ‫ב‪ .‬אם מדובר בספר ערוך‪ ,‬יש‬ ‫‪and practice. New York & London:‬‬ ‫להוסיף (‪)Eds.‬‬ ‫‪The Guilford Press.‬‬ ‫ג‪ .‬שנת פרסום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שם הספר באותיות נטויות‬ ‫(‪ .)Italic‬השימוש באותיות רישיות‬ ‫כמו בכותרת מאמר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עיר הפרסום‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שם ההוצאה לאור‪ ,‬אותיות גדולות‬ ‫(‪ )Capital‬בכל מילה‪.‬‬ ‫‪Shavit, Y., & Blank, C. (2012).‬‬ ‫פרק בספר‬ ‫‪School discipline and‬‬ ‫א‪ .‬שמות מחברים כמו בכותרת‬ ‫‪achievement in Israel. In R.‬‬ ‫מאמר‬ ‫)‪Arum, & M. Velez, (Eds.‬‬ ‫ב‪ .‬שם הספר שבו הופיע הפרק‪.‬‬ ‫‪Improving learning environments:‬‬ ‫השימוש באותיות רישיות כמו‬ ‫‪School discipline and student‬‬ ‫‪achievement in comparative‬‬ ‫בכותרת מאמר‪ .‬כתב רגיל ולא נטוי‪.‬‬ ‫‪perspective (pp. 104 – 136).‬‬ ‫‪Stanford: Stanford University.‬‬ ‫ג‪ .‬שמות המחברים של הספר (לאחר‬ ‫המילה ‪ . )In‬כאן‪ ,‬בניגוד לדרך‬ ‫כתיבת המחברים שהוצגה עד עתה‪,‬‬ ‫האות הראשונה של השם הפרטי‬ ‫מופיעה ראשונה ורק לאחריה שם‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כותרת הפרק‪ ,‬בכתב נטוי (‪.)Italic‬‬ ‫ה‪ .‬מספרי העמודים שבהם הופיע‬ ‫הפרק בספר‪ .‬יש לשים לב לדרך‬ ‫המיוחדת שבה מופיעים מספרי‬ ‫העמודים (‪.) pp. 102 - 150‬‬ ‫ה‪ .‬עיר הפרסום‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שם ההוצאה לאור‪ ,‬אותיות רישיות‬ ‫(‪ )Capital‬בכל מילה‪.‬‬ ‫נעיר שבעיצוב הנדרש לרשימת המקורות (‪ )references‬באנגלית‪ ,‬כל מקור‬ ‫מופיע בפסקה (‪ )paragraph‬נפרדת‪ .‬יש להקפיד שכיוון הפסקה באנגלית יוגדר‬ ‫משמאל לימין‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות התפריט המופיע בראש מעבד התמלילים‪,‬‬ ‫שבו יש שני כפתורים‪ ,‬באחד מופיע משולש קטן שראשו שמאלה‪ ,‬והוא מגדיר את‬

‫כיוון הפסקה מימין לשמאל (עברית) והכפתור השכן‪ ,‬שבו ראש המשולש פונה ימינה‪,‬‬ ‫נועד לעבור לכיוון פסקה באנגלית‪ ,‬משמאל לימין‪.‬‬ ‫כל פסקה בהצגת מקור באנגלית מתחילה ביישור לשמאל ולאחר השורה‬ ‫הראשונה כל הפסקה מוזחת חמישה סימנים‪ .‬תלמידים רבים מנסים להשיג את‬ ‫העיצוב הנכסף באמצעות שימוש ברווחים ו‪ .tab-‬חלילה! כפי שניתן לגלות תוך זמן‬ ‫קצר‪ ,‬כל שינוי קל בתוכן משנה את העיצוב‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להשתמש בכלים של מעבד‬ ‫התמלילים כדי לעצב פסקאות שבהן השורה הראשונה מתחילה בצד שמאל וכל‬ ‫השורות אחריה בפסקה מוזחות‪.‬‬ ‫ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות הסרגל (‪ )ruler‬המופיע בראש הדף‪ .‬לסרגל‬ ‫זה יש שני משולשים‪ ,‬שראשיהם פונים זה אל זה‪ .‬המיקום של המשולש העליון‬ ‫מכתיב היכן תתחיל השורה הראשונה‪ ,‬והמשולש התחתון מכתיב את המקום שבו‬ ‫יתחילו השורות האחרות בפסקה‪ .‬כל לחיצה על ‪ enter‬מציינת פסקה חדשה‪,‬‬ ‫ובמקרה זה גם מקור חדש מהספרות‪.‬‬ ‫על דרכי הציטוט הנכונות והשלמות ניתן ללמוד ממקורות שונים המציגים את‬ ‫הכללים המתאימים לתחום המחקר‪ .‬בישראל ניתן למצוא הנחיות לציטוט לפי כללי ה‬ ‫‪ APA‬באנגלית ובעברית באתר של כתב העת מגמות‬ ‫(‪http://wikisrtl.haifa.ac.il/images/8/8c/APA_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D‬‬ ‫‪.) 7%99%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%93.pdf‬‬ ‫הנחיות לכתיבה של מקורות בדרך המתאימה לכתבי עת בתחום הרפואה‬ ‫ניתן למצוא ב‪,http://library.nymc.edu/informatics/amastyle.cfm -‬‬ ‫בתחום המשפט‬ ‫‪,https://libguides.murdoch.edu.au/c.php?g=246256&p=1640960‬‬ ‫ובמדעי הרוח (‪,)Modern Language Association – MLA‬‬ ‫‪https://owl.purdue.edu/owl/research_and_citation/mla_style/mla_fo‬‬ ‫‪rmatting_and_style_guide/mla_formatting_and_style_guide.html‬‬ ‫לסיום חלק זה‪ ,‬נפנה את הקוראים לכלי רב ערך הנמצא באתר ‪google‬‬ ‫‪ .scholar‬באתר זה‪ ,‬בתחתית כל הפנייה למאמר‪ ,‬מופיע סימן של גרשיים (\")‪ .‬לחיצה‬ ‫על קישור זה מעלה מסך שבו יש ציטוט המאמר‪ ,‬הפרק או הספר בשלוש שיטות‬ ‫ציטוט שונות‪ .ISO690 ,APA ,MLA :‬וכך‪ ,‬אפשר להעתיק את הציטוט של המקור‬ ‫לקובץ וורד שבו אנו רושמים את כל ציטוטי המקורות‪ .‬נציין עם זאת‪ ,‬שהניסיון שלנו‬ ‫מראה שלעתים קרובות הציטוט אינו בדיוק לפי כלליי ה‪( APA -‬למשל‪ ,‬אין הקפדה‬ ‫על כך שלא תהיינה אותיות רישיות בשם המאמר מלבד במילה הראשונה ואין‬ ‫הקפדה שתהיינה אותיות רישיות בכל אחת מהמילים של שם כתב העת)‪ .‬חשוב‬ ‫לבדוק ולתקן בעת ההעברה לקובץ שלכם‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסך זה מאפשר להוריד ציטוט‬ ‫של מקור שניתן לשלב באחת התוכנות הביבליוגרפיות הנפוצות (כגון ‪Endnote,‬‬ ‫‪.)RefMan, RefWorks‬‬ ‫‪^^##343‬שאלות מנחות לסקירת הידע הקיים‬ ‫מי שמנסה להקיף ידע בתחום מסוים מגלה לעיתים קרובות שמדובר בים‬ ‫שגבולותיו אינם נראים לעין‪ .‬ללא מצפן ויעדים מוגדרים‪ ,‬סקירת הספרות עלולה‬

‫להיות אין סופית‪ ,‬ולעיתים קרובות גם חסרה‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להכין מראש שאלות‬ ‫ומטרות שיכוונו את המסע ויאפשרו להתמודד עם המשימה במשאבי זמן שניתן‬ ‫לעמוד בהם‪ .‬להלן מספר דוגמאות לשאלות שמכוונות סקירות שאני עורך וסקירות‬ ‫שהכינו תלמידים בדרך לעבודת המוסמך והדוקטורט שלהם‪.‬‬ ‫מה התופעה או התופעות שאנו עוסקים בהם‬ ‫בצעדים ראשונים של סקירה חשוב להכיר את התופעה שבה אנו מתכוונים‬ ‫לעסוק‪ .‬ייתכן שאנו חושבים שאנו יודעים מהי פוסט טראומה‪ ,‬התקשרות‪ ,‬הטיות‬ ‫קוגניטיביות‪ ,‬דיכאון אחר לידה‪ ,‬הומופוביה‪ ,‬רצידיביזם (ביצוע עברה חוזרת) ונושאים‬ ‫דומים שאנו רוצים לסקור‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬חשוב לקרוא על הדרכים שבהן הספרות‬ ‫מגדירה ומתארת נושאים אלו‪ ,‬כדי לוודא שאנו אומנם מכוונים לספרות הרלוונטית‪.‬‬ ‫כפי שכבר צוין לעיל‪ ,‬אחת ההמלצות שלי לתלמידיי היא להתמודד כבר בתחילת‬ ‫הדרך עם המינוח באנגלית של הנושא שמעניין אותם‪ .‬לתרגום לאנגלית יש משמעות‬ ‫גדולה משום שהיא מכוונת ל'אזור הרלוונטי' בידע הקיים ומחברת אותנו לדיונים‬ ‫המדעיים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫לפני זמן לא רב שוחחתי עם עמית שאמר שאחד האתגרים המרכזיים שבפניהם‬ ‫עומדת מערכת החינוך בישראל היא שאלת ה'הוגנות'‪ .‬הופתעתי משום שלא זכרתי‬ ‫שראיתי דיונים רבים על מה שאני הבנתי כ‪ .fairness -‬מתברר שהוא התכוון לביטוי‬ ‫‪ ,equity‬ואני דווקא חשבתי בעקבות דבריו על ‪ .equality‬דיון כזה בכותרות באנגלית‬ ‫עשוי להישמע התפלפלות לשמה וחסר ערך אמתי‪ .‬אולם‪ ,‬לרוע המזל‪ ,‬חלקים גדולים‬ ‫מהספרות המדעית מצויים במסגרות מופרדות‪ ,‬וחוקר המנסה לעמוד על סוגיות של‬ ‫שוויון במערכת החינוך והעושה שימוש בביטוי ‪ ,equality‬עלול לגלות בהמשך שהוא‬ ‫החמיץ ספרות ענפה המתרכזת סביב הביטויים ‪ equity‬או ‪ .fairness‬משום כך‪,‬‬ ‫בתחילת הדרך יש מקום לברר את המושגים המרכזיים בתחום ולוודא שבהמשך‪,‬‬ ‫המיקוד יהיה באזור שהוא הרלוונטי ביותר לתחום העניין של החוקר‪.‬‬ ‫מסגרות תיאורטיות‬ ‫לתיאוריה יש תפקיד חשוב במחקר‪ ,‬ומשום כך גם תפקיד חשוב בסקירת‬ ‫ספרות‪ .‬יש מחקרים שבהם התיאוריה היא לב המחקר‪ .‬למשל‪ ,‬יש מחקרים הבוחנים‬ ‫את תקפותה של תיאוריה מסוימת או משווים בין שתי תיאוריות שונות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫מאדן ועמיתיו (‪ ,)Madden, Scholder-Ellen, & Ajzen, 1992‬ביקשו להשוות בין‬ ‫שתי תיאוריות‪ :‬התיאוריה של פעולה מתוכננת ( ‪Theory of Planned Action,‬‬ ‫‪ )Ajzen, 1985‬והתיאוריה של פעולה שקולה ( ‪Theory of Reasoned Action,‬‬ ‫‪ .)Ajzen & Fishbein, 1980‬כדי לבנות את התשתית למחקר האמפירי שנועד‬ ‫לבדוק אילו מהתיאוריות מנבאת טוב יותר התנהגות‪ ,‬המחברים סוקרים בפירוט את‬ ‫שתי התיאוריות‪ ,‬ומציגים את הדמיון וההבדלים ביניהן‪ ,‬כך שאפשר יהיה למצוא את‬ ‫הדרך היעילה לבחון איזו תיאוריה מנבאת התנהגות בצורה יעילה יותר‪ ,‬ואף לזהות‬ ‫מצבים שבהם למרכיב מסוים של התיאוריה (במקרה הנוכחי 'תפיסת מידת השליטה‬ ‫על ההתנהגות') תהייה השפעה גדולה יותר‪.‬‬ ‫במחקרים אחרים מוקד העניין הוא בתופעות מסוימות והמודלים התיאורטיים‬ ‫מהווים את התשתית להשערות המחקר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קבוצת חוקרים ניסתה להבין את‬

‫החלטותיהן של נשים מבוליביה האם לנטוש מערכת יחסי אישות פוגענית או להישאר‬ ‫עם הבעל המכה (‪ .)Heim, Ajzen, Schmidt, & Seddig, 2018‬הסקירה התמקדה‬ ‫בסוגיה החברתית של אלימות ביחסים אינטימיים ובתופעה של נשים המעדיפות‪,‬‬ ‫מסיבות שונות‪ ,‬להישאר עם בן הזוג הפוגע‪ .‬כדי להוסיף להבנה של התופעה‪ ,‬בחרו‬ ‫החוקרים להישען על התיאוריה של התנהגות מתוכננת (‪ ,)TPB‬ולבחון האם ניתן‬ ‫לנבא את התנהגותן של הנשים באמצעות תיאוריה זו‪ .‬במקרה שלפנינו סקירת‬ ‫התיאוריה הייתה מפורטת פחות מסקירה במאמר שבו התיאוריה היא המרכז‪,‬‬ ‫והדגש כאן היה על מאפייני התופעה הנחקרת‪ ,‬ולא על התיאוריה‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬סקירת הספרות מזהה מספר תיאוריות רלוונטיות ויש מקום לסקור‬ ‫ולתאר אותן כדי ליצור תשתית לבחירה באשר לתיאוריה הרלוונטית ביותר‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫לעיתים חוקרת מבקשת לבחון תופעה שלגביה לא נמצאה בספרות התייחסות‬ ‫לתיאוריה מסוימת‪ .‬במקרים מעין אלו‪ ,‬החוקרת עשויה להרחיב את המעגל של‬ ‫הסקירה ולבחון תיאוריות שנראות לה רלוונטיות‪ ,‬גם אם הן לא התייחסו באופן‬ ‫מפורש לנושא מחקרה‪.‬‬ ‫הגדרות של המושגים המרכזיים ומידת ההסכמה עליהן‬ ‫מושגים רבים השגורים בשפת היום יום נראים לנו חד משמעיים ומוסכמים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לעיתים קרובות יש הבדלים בעלי משמעות בדרכים שבהן מושגים אלו הוגדרו‬ ‫על ידי חוקרים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬אחת המטרות שלנו בסקירת הספרות היא לזהות את‬ ‫המושגים המרכזיים ואת ההגדרות המקובלות שלהם‪ ,‬ולאתר אי הסכמות באשר‬ ‫להגדרות אלו‪ .‬בהמשך‪ ,‬על החוקרת יהיה להתחייב על הגדרה אחת מתוך אלו‬ ‫שהוצעו‪ ,‬כדי להבהיר לאיזה גוף ידע מחקרי יהיה שייך המחקר שלה‪ ,‬וכך גם יפורשו‬ ‫הממצאים‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש הגדרות שונות למושג 'חסר בית' ‪ .homeless‬הביטוי‬ ‫בעברית 'דרי רחוב' מתייחס להגדרה מסוימת‪ ,‬למשל זאת המובאת באתר של משרד‬ ‫הרווחה‪' :‬דר רחוב הינו אדם (גבר או אישה) מעל גיל ‪ 18‬הגר ברחוב‪ ,‬בבתים‬ ‫נטושים‪ ,‬גנים ושטחים ציבוריים ואתרי בנייה‪( '.‬‬ ‫‪https://www.molsa.gov.il/Populations/Distress/Homeless/Pages/Homel‬‬ ‫‪ ).ess.aspx‬אולם‪ ,‬חוקרת המבקשת לסקור את הספרות המדעית בנושא צריכה‬ ‫לתת את הדעת על כך שיש הגדרות רבות ושונות למושג זה‪ .‬התעלמות מהבדלים‬ ‫אלו בהגדרות של 'חסרי בית' עלולה להביא לבעיות משמעותיות במדידה של‬ ‫התופעה ולקושי רב בהשוואה בין ממצאי המחקר של החוקרת ובין מחקרים אחרים‬ ‫המופיעים בספרות המדעית‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש הגדרות ל'חסרי בית' הכוללות את מי‬ ‫שגרים בדיור זמני‪ ,‬ואף אנשים המתגוררים עם בני משפחתם המורחבת או עם‬ ‫חבריהם ('‪https://www.nhchc.org/faq/official-definition- ,'doubling up‬‬ ‫‪ ) .homelessness/‬חלק מההגדרות נובעות מלשון החוק‪ ,‬השונה ממדינה למדינה‬ ‫וחלק אחר משקף מדיניות חברתית‪ ,‬שגם היא שונה ממדינה למדינה ולעיתים‬

‫קרובות משתנה עם הזמן‪ .‬סקירת הספרות חייבת לעמוד על הבדלים אלו בהגדרות‪,‬‬ ‫ובהמשך לציין על איזו הגדרה נשען המחקר‪.‬‬ ‫ממדי התופעה והשלכותיה‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬חוקרים עוסקים בתופעות שיש להן משמעות והשלכות‬ ‫למעורבים בהן ולחברה הרחבה‪ .‬משום כך‪ ,‬אחד היעדים בסקירת ספרות הוא לעמוד‬ ‫על ממדי התופעה וכן על השלכותיה‪ .‬הסקירה מבקשת לאפיין את ממדי התופעה‬ ‫באמצעות שאלות כגון מה ידוע על כמה בני נוער שוקלים להתאבד? מה שיעור‬ ‫הנשים שלהן דיכאון אחר לידה? מה שיעור המנהלים של חברות הזנק הסובלים‬ ‫מדיכאון? איזה חלק מאנשי הציבור ברשויות המקומיות מעורב בשחיתות ואיזה חלק‬ ‫מאנשי ציבור אלו עושים מעשי חסד בצנעה? כמה מהחוקרים באקדמיה עוברים‬ ‫במודע על כללי האתיקה במחקר? לתשובות לשאלות אלה יש תפקיד בהערכת‬ ‫חשיבותה של הבעיה והצורך במחקר בתחום זה כדי לכוון מדיניות והתערבויות‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫מעבר לסקירת ממדי התופעה‪ ,‬הסקירה גם בוחנת אלו השלכות יש לתופעה‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬מי שעוסק בסוגיות של אובדנות בקרב זקנים‪ ,‬יסקור את הספרות הנוגעת‬ ‫לשאלה מה ידוע על ממדי התופעה‪ ,‬וכן מה הן ההשלכות של ניסיונות למעשי‬ ‫אובדנות אלו על הזקן‪ ,‬על המשפחה הקרובה ועל החברה ככלל‪ .‬לשילוב זה יש‬ ‫חשיבות רבה בהמשך‪ ,‬כשהחוקרת תציג את חשיבותו של המחקר ואת תרומתו‬ ‫לחברה‪.‬‬ ‫ובאופן דומה‪ ,‬חוקרת המבקשת לבחון את מעורבותם של נערים 'חסרי בית'‬ ‫בהתנהגות אלימה בבית הספר‪ ,‬תסקור את מה שידוע על היקף התופעה וכן את‬ ‫ההשלכות של התנהגות זו על הנערים עצמם‪ ,‬על עמיתיהם‪ ,‬על בית הספר ועל‬ ‫משפחתם‪ .‬היא עשויה לסקור תוצאות קצרות טווח של התנהגות זו‪ ,‬אך גם השלכות‬ ‫ארוכות טווח הנובעות מהתנהגות אלימה זו‪ ,‬כמו נשירה מבית הספר‪ ,‬הדרה משוק‬ ‫העבודה‪ ,‬מעורבות בהתנהגות עבריינית ועוד‪ .‬סקירה זו של הספרות המדעית על‬ ‫ממדי התופעה והשלכותיה‪ ,‬תסייע להבהיר מדוע נושא זה ראוי לתשומת לב מיוחדת‪,‬‬ ‫ומדוע הנושא אינו זניח מבחינת ההיקף וההשלכות שלו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בפתיחת המאמר של הונג ועמיתיו ( ‪Hong, Espelage & Kral,‬‬ ‫‪ )2011‬מופיעים המשפטים הבאים‪:‬‬ ‫‪Suicide among sexual minority youth is a major public‬‬ ‫‪health concern. A number of studies have reported high‬‬ ‫‪rates of suicide attempts among sexual minority youth‬‬ ‫& ‪(D’Augelli & Hershberger, 1995; D’Augelli, Hershberger,‬‬ ‫‪Pilkington, 2005; Paul et al., 2002; Safren & Heimberg,‬‬ ‫‪1999); and these youths were significantly more likely to‬‬ ‫‪be at risk of suicidal behavior than youth in the general‬‬ ‫;‪population (Eisenberg & Resnick, 2006; Remafedi, 2002‬‬ ‫‪Ramafedi, French, Story, Resnick, & Blum, 1998). Child‬‬ ‫‪Welfare League of America (2009) found that in 2005, 45‬‬

‫‪percent of gay, lesbian, or bisexual youth attempted‬‬ ‫‪suicide, compared with eight percent of heterosexual‬‬ ‫‪youth (p. 885).‬‬ ‫ובעקבות כך‪ ,‬מציעים החוקרים את המסקנה שמחקר בתחום זה הוא מוצדק‬ ‫וחשוב‪:‬‬ ‫‪These findings highlight a major need to understand the‬‬ ‫‪configurations of risk factors for suicidal behavior among‬‬ ‫‪sexual minority youth (p. 885).‬‬ ‫חשוב כמובן לציין שלחלק מהתופעות שאנו חוקרים יש השלכות חיוביות‪ ,‬וגם‬ ‫להן מקום חשוב‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקרות העוסקות ב'קשיבות' (‪ ,)mindfulness‬יגדירו את‬ ‫המושג‪ ,‬יתארו את ההתנהגויות השונות הקשורות לתופעה זו ויסקרו את הספרות‬ ‫הענפה הבוחנת את התוצאות החיוביות של פיתוח היכולת לקשיבות בתחומי חיים‬ ‫שונים‪ .‬חשוב לומר גם את המובן מאליו‪ :‬סקירת ספרות על התוצאות החיוביות של‬ ‫קשיבות חייבת לכלול גם התייחסות לממצאים‪ ,‬אם יש כאלה‪ ,‬המצביעים על תוצאות‬ ‫פחות חיוביות או על מצבים שבהם קשיבות גורמת לנזק (אם יש מצבים מעין אלו)‪.‬‬ ‫הדגשנו את החשיבות של סקירת ממדי התופעה והשלכותיה בדרך כלל כדי‬ ‫להראות שאינה זניחה בממדיה ויש לה השלכות משמעותיות ומשום כך ראויה‬ ‫לתשומת לב‪ .‬אולם‪ ,‬יש מקום למחקר גם על תופעות נדירות שלהן אין השלכות הרות‬ ‫גורל על המעורבים בהן‪ .‬לחוקר עשוי להיות עניין אישי בתופעה‪ ,‬או אולי הוא רואה‬ ‫בה הזדמנות לבחינה תיאורטית של סוגיה בעלת משמעות רחבה ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬ממדי‬ ‫התופעה והשלכותיה אינם בהכרח סוגיה מכריעה‪ ,‬אך יש מקום לסקור אותם‪.‬‬ ‫בכל סקירה חשוב לציין את הזמן והמקום שבו נערך המחקר שעליו אנו קוראים‬ ‫ובהמשך מצטטים מתוכו‪ .‬חשיבות זו רבה במיוחד בסוגיות העוסקות בהערכת היקפן‬ ‫של תופעות‪ .‬יש להבהיר מתי והיכן נעשתה האמידה של היקף התופעה‪ .‬ייתכן‬ ‫בהחלט שהספרות הקיימת מתייחסת לתקופה שחלפה וכי האומדנים רלוונטיים‬ ‫פחות‪ .‬גם למקום שבו נעשה המחקר עשויה להיות חשיבות מיוחדת‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫קראתי לא פעם סקירות ספרות על 'בריונות ברשת' (‪ .)cyberbullying‬שוב ושוב‬ ‫התרשמתי מסקירה שכללה הערכות על היקף התופעה ממחקרים מתקופות שבהן‬ ‫האינטרנט היה נחלתם של בודדים בעלי אמצעים לצד אומדנים של שכיחות התופעה‬ ‫כיום‪ ,‬מבלי להתייחס לזמן שחלף ולהשפעותיו האפשריות על ממדי התופעה‪ .‬באופן‬ ‫דומה‪ ,‬סקירה של מחקרים על ממדי התופעה של הטרדה מינית במקום העבודה‪,‬‬ ‫חייבת לכלול‪ ,‬לצד הגדרות ברורות באשר למה היא הטרדה מינית במקום העבודה‬ ‫(הגדרות שיש להניח שהשתנו במהלך השנים)‪ ,‬גם באיזו תקופה ובאיזה מקום‬ ‫נבחנה רמת ההטרדה המינית‪ ,‬כדי שיהיה אפשר לבחון את הרלוונטיות של‬ ‫הממצאים להקשר שבו מתוכנן המחקר‪ .‬סביר ששיעורי הדיווח אחרי פריצתה של‬ ‫התנועה החברתית הנודעת בשם ה‪( #metoo -‬ראו ויקיפדיה)‪ ,‬יהיו שונים מאשר‬

‫בתקופה שלפניה‪ ,‬גם אם לא חל שינוי משמעותי בממדי התופעה של הטרדה מינית‬ ‫במקום העבודה‪.‬‬ ‫שאלות והשערות מחקר במחקרים קודמים‬ ‫אחת המטרות שלנו בסקירת הספרות היא לאתר מה הן השאלות וההשערות‬ ‫שכבר נבחנו במחקרים בעבר‪ .‬היכרות עם השערות אלו היא בסיס חשוב לזיהוי‬ ‫אזורים ותחומים שכבר נחקרו וכאלה שטרם נחקרו‪ .‬ההשערות שאנו מוצאים‬ ‫בספרות מבוססות בדרך כלל על הידע הקיים והן מנסות לקדם אותו צעד נוסף‪.‬‬ ‫סקירה של ההשערות ושל המידה שבה השערות אלו אוששו‪ ,‬היא התשתית לאיתור‬ ‫ולמיפוי פערים בידע הקיים‪ ,‬שעל חלקם אנו מתכוונים לגשר באמצעות מחקרנו‪.‬‬ ‫חשוב לקרוא את ההשערות ואת שאלות המחקר בהקפדה יתרה‪ ,‬כדי להבין באיזה‬ ‫הקשר ולאלו אוכלוסיות הן הוצגו‪.‬‬ ‫שיטות מחקר וכלים לאיסוף נתונים במחקרים קודמים‬ ‫לסקירה של כלי המחקר שבהם נעשה שימוש במחקרים קודמים יש חשיבות‬ ‫מיוחדת‪ .‬חוקרים מבקשים לבסס את עבודתם על כלים שהוכחו כתקפים ומהימנים‬ ‫(מושגים שעליהם נעמוד בהרחבה בפרק ‪ )7‬ונעשה בהם שימוש במחקרים קודמים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬יכולים החוקרים להבטיח את איכות כלי המדידה‪ ,‬ובה‪-‬בעת ליצור מצב שבו יוכלו‬ ‫להשוות את ממצאי מחקרם לממצאים ממחקרים אחרים שעשו שימוש בכלים אלו‪.‬‬ ‫הסקירה יכולה לסייע לחוקר לזהות את המגבלות בידע הקיים ולהציע שיטות‬ ‫שהן מתאימות‪ ,‬תקפות ומהימנות יותר מאשר הדרכים המקובלות‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר‬ ‫עשוי לגלות שהספרות העוסקת בבני נוער מפרי חוק הנמצאים במוסדות תקון‬ ‫מבוססת רובה ככולה על הערכות שנעשות על ידי אנשי המקצוע במוסד‪ .‬החוקר עשוי‬ ‫להגיע למסקנה‪ ,‬שעל בסיס המסגרת התיאורטית ומטרות המחקר‪ ,‬הדרך הנכונה‬ ‫יותר ללמוד על התופעה היא באמצעות ראיונות או סקרים עם הנערים עצמם‪.‬‬ ‫כפי שציינו בחלקים קודמים‪ ,‬תהליך תכנון המחקר הוא 'צופה פני עתיד'‪ .‬משום‬ ‫כך‪ ,‬סקירת השיטות והכלים צריכה להיות בדיאלוג עם האפשרויות והמשאבים שיש‬ ‫לחוקר ולתוכנית המחקר הכללית שלו‪ .‬הסקירה צריכה להתמקד בשיטות ובכלים‬ ‫הרלוונטיים להקשר המסוים‪ .‬אם החוקרת יודעת בשלב זה של תהליך התכנון שהיא‬ ‫תחקור זקנים שהיכולות המילוליות מוגבלות מאד‪ ,‬היא תימנע משימוש נרחב‬ ‫בשאלונים ארוכים ומורכבים שלא יתאימו לאוכלוסיית המחקר שלה ותחפש באופן‬ ‫ממוקד יותר כלים ושיטות שפותחו בעבור מצבים דומים לשלה‪.‬‬ ‫ממצאים של מחקרים רלוונטיים‬ ‫חלק נכבד מהסקירה מוקדש לזיהוי ממצאי מחקר הרלוונטיים לשאלת המחקר‬ ‫שלנו‪ .‬כאן אנו בוחנים גם מה ידוע על הנושא שמעניין אותנו וגם מה טרם ידוע‪ ,‬ועשוי‬ ‫להוות את מטרת המחקר‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב להקיף את מרב המחקרים בתחום מסוים כדי‬ ‫שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות באשר למחקר שאנו מתכוונים לערוך‪ .‬מטרת‬ ‫הסקירה היא לזהות את הממצאים המרכזיים‪ ,‬לבחון האם הממצאים עקביים‪ ,‬האם‬ ‫ניתן לראות הבדלים בממצאים בין מחקרים שונים וכדומה‪ .‬במקרים מסוימים אנו‬ ‫עשויים להגיע למסקנה ברורה באשר למקור ההבדלים בין ממצאים במחקרים‬